gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

על הצדיקים · Al Hatzadikim — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: על הצדיקים · Al Hatzadikim

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

על הצדיקים · Al Hatzadikim — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫אהבת השי"ת‬ ‫מידות טובות‬ ‫פרשת השבוע‬ ‫אלומות אור‬ ‫מרבותינו צדיקי עולם‬ ‫פרשת נצבים וילך | תשפ"ו‬ ‫ועל החסידים‬ ‫בסדר‪ ,‬בסדר‪,‬‬ ‫אם נאמר את ה'סליחות' מהפה ולחוץ‪,‬‬ ‫שמענו אותך‬ ‫תהיה זו אפילו חוצפה‪ ,‬אם נצפה שעוונותינו‬ ‫יימחלו ואנו נזכה לסליחה משמים ‪...‬‬ ‫הגאון הגדול רבי שלמה קניבסקי שליט"א על ימי ה'סליחות'‬ ‫גמורות רח"ל‪ ,‬על מצוות שביטלנו‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬וכמובן גם על מעשים‬ ‫הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל‬ ‫טובים שנעשו בחוסר שלימות מספקת‪:‬‬ ‫תפילה שלא בכוונה‪ ,‬לימוד שלא ברצינות‬ ‫לפני כמה ימים הייתה לי התעוררות‬ ‫הראויה‪ ,‬התמדה במידה פחותה מהנדרש‪,‬‬ ‫גדולה‪ .‬הזמינו אותי לדבר באיזשהו‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫בית ספר‪ .‬הביאו לי מונית שלקחה‬ ‫ובכן‪ ,‬כיצד צריכה להיראות בקשת‬ ‫אותי‪ .‬בשער הכניסה עמדו שני בחורים‬ ‫הסליחה שלנו מאבא שבשמים? בטרם‬ ‫ודיברו ביניהם‪ .‬נהג המונית‪ ,‬צפר להם‪,‬‬ ‫נבהיר זאת‪ ,‬נקדים הקדמה קצרה‪...‬‬ ‫פעם – פעמיים – שלוש‪ ,‬והם ממשיכים‬ ‫היינו ניגשים זה אל זה‬ ‫לדבר‪ ...‬הנהג צפר שוב‪ ,‬ואז הסתובב אליו‬ ‫אחד הבחורים ואמר לו‪" :‬בסדר‪ ,‬בסדר‪,‬‬ ‫כשהיינו ילדים‪ ,‬היינו ניגשים זה אל‬ ‫שמענו אותך"‪ ...‬בשלב הזה הנהג איבד‬ ‫זה בערב ראש השנה או בערב יום‬ ‫ְּּבמֹוָצָ ֵֵאי ְְמנּוָחָ ה ִִק ַּּד ְְמנּוָך ְּּת ִִחָּלּ ה‬ ‫את סבלנותו וצעק‪" :‬שוטה שכמותך! אם‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ומבקשים במרוצה 'סליחה'‪.‬‬ ‫שמעת – תזוז קצת"‪.‬‬ ‫בשעה קצרה‪ ,‬היינו מספיקים לעבור‬ ‫במוצאי שבת שלפני ראש השנה‪ ,‬נוהגים‬ ‫‪ ...‬ישבתי בתוך המונית וממש "נתפס לי‬ ‫אצל כל חברינו וידידינו‪ ,‬ולבקש את‬ ‫ישראל להתחיל לומר 'סליחות' מדי יום‪,‬‬ ‫הלב"‪ :‬גוואלד! גוואלד! כבר קרוב לחודש‬ ‫סליחתם‪ ...‬האם באמת התכוונו לבקש‬ ‫בהשכמת הבוקר‪ .‬ישנם המקדימים אף‬ ‫ימים אנחנו שומעים את השופר צופר!‬ ‫סליחה על משהו מסוים‪ ,‬מתוך הכרה‬ ‫יותר‪ ,‬ומתחילים כבר בראש חודש אלול‪,‬‬ ‫לשם מה הוא צופר? כדי שנזוז קצת‪...‬‬ ‫בכך שנהגנו שלא כשורה? אני מסופק‬ ‫אולם גם המאחרים – אינם מאחרים יותר‬ ‫השופר צופר לעברנו‪" :‬עורו ישנים משנתכם‬ ‫בכך‪ ...‬האם החברים שלנו ידעו בכלל‬ ‫מאשר מוצאי שבת זו‪ ,‬ימים ספורים לפני‬ ‫וחזרו בתשובה! ואנחנו עונים לו‪" :‬בסדר‪,‬‬ ‫על מה אנו מבקשים סליחה? האם הם‬ ‫יום הדין הגדול והנורא‪.‬‬ ‫בסדר‪ ,‬שמענו אותך"‪ ...‬שוטה שכמותך!‬ ‫באמת התרצו והתכוונו לסלוח? אני לא‬ ‫מה טיבן של 'סליחות' אלו? כל אחד‬ ‫אם שמעת – תזוז קצת"‪ ...‬רבותיי! אנחנו‬ ‫בטוח‪ ...‬אבל אנו הרגשנו‪ ,‬שבכך יצאנו‬ ‫מבין‪ ,‬כי המונח 'סליחות' – נגזר מהמילה‬ ‫נמצאים כבר בשבוע האחרון שלפני יום‬ ‫ידי חובה לעילא ולעילא‪ ...‬עשינו מעל‬ ‫'סליחה'‪ .‬אנו מבקשים סליחה מהקדוש‬ ‫הדין‪ .‬חובתנו בשעה זו להתעורר! לא‬ ‫ומעבר‪...‬‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬על כל מה שעשינו שלא‬ ‫לעמוד באותו המקום!‬ ‫ואם הם לא מחלו וסלחו? הו‪ ...‬ההרגשה‬ ‫כרצונו בשנה החולפת‪ :‬על עבירות‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' אלול בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫המשך בעמוד ‪>>> 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫ומחילה מלפני מלך רם ונישא!‬ ‫היתה‪ ,‬כי זו כבר אחריותם הבלעדית ואשמתם המוחלטת‪...‬‬ ‫ישנם כאלו‪ ,‬שנזכרים במשפט הקרב ובא‪ ,‬חוששים מתוצאותיו‪,‬‬ ‫הלא כבר פסק הרמ"א (או"ח תר"ו)‪" :‬והמוחל לא יהיה אכזרי‬ ‫ולפיכך – 'מתחרטים'‪ ...‬הם אינם מתחרטים על המעשים‬ ‫מלמחול"‪ ...‬נו‪ ,‬האם אי מי מחברינו חשוד בעינינו בכך שהוא‬ ‫שעשו‪ ,‬כשלעצמם‪ ...‬אילו היו יכולים להמשיך ולחטוא גם‬ ‫'אכזרי'? חלילה וחס‪ ...‬אין ספק‪ ...‬לא ייתכן שמישהו מהם‬ ‫בשנה הבאה‪ ,‬מבלי שייענשו על כך ומבלי שיבואו במשפט‬ ‫לא מחל וסלח בלב שלם‪ ,‬שהרי לא יעלה על הדעת כי מאן‬ ‫– הם היו קופצים על ההזדמנות בשתי ידיים‪ ...‬אלא שהדבר‬ ‫דהוא מוכן להכניס עצמו לכלל אלו שהרמ"א מעיד עליהם‬ ‫אינו אפשרי‪ ,‬ולכן הם מתחרטים‪ ...‬בלית ברירה‪...‬‬ ‫שהם 'אכזרים'‪ ,‬רחמנא ליצלן!‬ ‫האם זו נחשבת לחרטה? אין אנו יכולים לבטל את ערכה של‬ ‫כך היה בזמננו‪ ,‬ואני יכול רק לשער שגם כיום זה המצב‬ ‫חרטה שכזו מכל וכל‪ ,‬ולחרוץ כי היא אינה מתקבלת כלל‬ ‫אצל ילדי החיידר‪ ,‬פחות או יותר‪...‬‬ ‫וכלל‪ ...‬אולם דבר אחד ברור‪ :‬חרטה שכזו – אינה החרטה‬ ‫כאנשים מבוגרים‪ ,‬הבה נשאל את עצמנו‬ ‫שאליה אנו חותרים‪ ...‬זו אינה החרטה המשובחת‪ ,‬שעימה‬ ‫היינו רוצים להגיע ליום הדין‪ ...‬זו חרטה המהווה מושא‬ ‫אולם כאנשים מבוגרים‪ ,‬הבה נשאל את עצמנו‪ :‬האם אכן‬ ‫לתוכחתו של הנביא‪ ...‬זו אינה החרטה שהקדוש ברוך הוא‬ ‫ניתן לצאת ידי חובה בבקשת 'סליחה' שכזו‪ ,‬כאשר המבקש‬ ‫ציפה לה מבני ישראל‪...‬‬ ‫אינו יודע על מה הוא מבקש‪ ,‬וה'סולח'‪ ,‬אם הוא סולח‪ ,‬אינו‬ ‫החרטה שאנו צריכים לחתור אליה‪ ,‬החרטה אשר תביא‬ ‫יודע על מה הוא סולח? האם ניתן להסתפק ב'סליחה' מן‬ ‫אותנו לזכות במשפט – הינה החרטה האמיתית‪ ,‬על עצם‬ ‫הפה ולחוץ‪ ,‬מבלי חרטה ברורה ומוחלטת על מעשה מוגדר‬ ‫החטא‪ .‬לא על תוצאותיו‪ .‬ההרגשה כי עצם העובדה שכשלנו‪,‬‬ ‫וברור?‬ ‫שלא קיימנו את רצונו של אבא שבשמים‪ ,‬ועל אחת כמה‬ ‫ובכן‪ ,‬למעשה‪ ,‬שמעתי כי הגרי"ש אלישיב זצ"ל כבר נדרש‬ ‫וכמה אם עברנו עליו – הינה האסון הגדול ביותר שיכול‬ ‫לסוגיה זו‪ ,‬ופסק כי דברי הרמ"א על פיהם אסור לאדם‬ ‫היה לקרות לנו‪ ...‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שזה גם לא השתלם‪,‬‬ ‫להיות אכזרי מלמחול – אינם מתייחסים אלא למקרה בו‬ ‫שהרי עתידים אנו ליתן דין וחשבון על כל מעשה ומעשה‬ ‫הפוגע מכיר בחומרת מעשיו‪ ,‬מבין את הנזק שגרם לחבירו‪,‬‬ ‫שעשינו – ביום הדין הגדול והנורא!‬ ‫וכמובן – מתחרט באופן אמיתי וכנה על מעשיו‪ .‬אולם כאשר‬ ‫כאשר זו תהיה גישתנו‪ ,‬אנו לא 'נאמר' סליחות‪ ...‬אנו באמת‬ ‫אדם כלל אינו מכיר במשמעות מעשיו‪ ,‬ומבקש סליחה מן‬ ‫נבקש סליחה ומחילה! אנו נתחנן סליחות! אנו נפציר‪ ,‬ונעתיר‪,‬‬ ‫הפה ולחוץ‪ ,‬רק משום שההלכה מחייבת אותו לבקש את‬ ‫ונתחנן‪ ,‬עד שיחוננו ויוציא כאור משפטינו‪ ,‬כבנים לפני אביהם‬ ‫סליחת מי שהוא פגע בו – במקרה זה אין זו 'אכזריות' שלא‬ ‫וכעבדים לפני אדוניהם! ואו אז‪ ,‬אכן תפעלנה ה'סליחות'‬ ‫למחול לו‪ ,‬ואין כל חובה לסלוח לאדם שכזה‪.‬‬ ‫שלנו את פעולתן‪ ,‬ואנו נגיע ליום הדין זכים יותר‪ ,‬נקיים‬ ‫הדברים אמורים בעבירות שבין אדם לחבירו‪ .‬אולם מה הדין‬ ‫יותר‪ ,‬טהורים יותר‪ ,‬וקרובים לזכות במשפט!‬ ‫בעבירות שבין אדם למקום? הרב אלישיב לא התייחס לנושא‬ ‫שאלתי שאלה מעניינת‬ ‫זה‪ ,‬אולם נראה בפשיטות‪ ,‬כי הוא הדין‪ ,‬ואפילו יותר מכך‪:‬‬ ‫קל וחומר בן בנו של קל וחומר! כשאנו מבקשים 'סליחות'‪,‬‬ ‫לפני שנים רבות‪ ,‬שאלתי שאלה מעניינת‪ :‬לקראת יום הדין‪,‬‬ ‫ומצפים שהקדוש ברוך הוא ימחל לנו על כל המעשים הבלתי‬ ‫כולנו עורכים מערכות של תשובה‪ ,‬ומתחרטים על העבירות‬ ‫ראויים שעשינו במהלך השנה החולפת‪ ,‬המינימום הנדרש‬ ‫שעברנו במהלך השנה החולפת‪ .‬בחסדי שמים‪ ,‬תשובתנו‬ ‫מאיתנו הינו‪ :‬להכיר בכך שנהגנו שלא כשורה! להבין מדוע‬ ‫מתקבלת‪ ,‬והחרטה שלנו פועלת ועושה רושם‪ :‬בכוחה‬ ‫ועל מה אנו מבקשים סליחה!‬ ‫לעקור את המעשה כאילו לא נעשה‪ ...‬כלומר‪ :‬מאחר ואנו‬ ‫אם נגיע אל ה'סליחות'‪ ,‬ונאמר אותן מהפה ולחוץ‬ ‫מתחרטים על המעשה שעשינו‪ ,‬מעלה עלינו אבא שבשמים‬ ‫כאילו עקרנו אותו למפרע כבר משעת עשייתו‪.‬‬ ‫אם נגיע אל ה'סליחות'‪ ,‬ונאמר אותן מהפה ולחוץ‪ ,‬רק‬ ‫אולם לכאורה‪ ,‬הדבר תמוה‪ :‬הלא כאשר אנו מתחרטים על‬ ‫משום שישנו מנהג לומר סליחות לקראת ראש השנה –‬ ‫מעשה כלשהו‪ ,‬ממה נובעת החרטה שלנו? האם היא מבוססת‬ ‫תהיה זו אפילו חוצפה אם נצפה שעוונותינו יימחלו ואנו‬ ‫על מידע חדש שלא היה בפנינו בשעת החטא? אילו כך‬ ‫נזכה לסליחה משמים‪ ...‬בכדי שה'סליחות' אכן תתקבלנה‪,‬‬ ‫היה הדבר‪ ,‬אכן היה מקום להתייחס אליה ברצינות‪ ...‬אילו‬ ‫ועוונותינו יימחלו – עלינו להכיר בכך שנהגנו שלא כהוגן‪,‬‬ ‫כך היה הדבר‪ ,‬הרי שמשמעות החרטה הינה כי אילו היינו‬ ‫ובאמת לבקש סליחה! לא 'לומר' סליחות‪ ,‬אלא לבקש סליחה‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪2‬‬ ‫יודעים בשעת מעשה את מה שאנו יודעים כיום – לא היינו‬ ‫עושים את המעשה‪ ,‬ועל כן המעשה מעיקרו נובע מטעות‪,‬‬ ‫ויש מקום שלא להביאו בחשבון‪...‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כך למשל‪ ,‬אם החרטה שלנו מתבססת על הלכה‬ ‫שהתבררה או התחדשה לנו כעת‪ ,‬ואשר לא היתה ידועה‬ ‫בבירור בשעת מעשה‪ .‬במקרה מעין זה‪ ,‬ניתן להתייחס אל‬ ‫החרטה שלנו ברצינות‪ ,‬ולהניח כי אילו היינו יודעים את‬ ‫ההלכה בשעת מעשה‪ ,‬כפי שאנו יודעים אותה היום – לא‬ ‫היינו נוהגים כפי שנהגנו‪ ,‬ומכאן‪ ,‬שהמעשה שעשינו שלא‬ ‫כהוגן – נבע מתוך טעות וחוסר ידיעה‪.‬‬ ‫אלא שאם נהיה כנים‪ ,‬נמצא כי מרבית העבירות שאנו‬ ‫לפחות לאותה דרגה של בושה‪ ,‬עלינו לומר לעצמנו‪" :‬איך‬ ‫מתחרטים עליהן‪ ,‬לא נבעו מתוך חוסר ידיעה‪ ,‬אלא מתוך‬ ‫הגענו למצב כזה? הלא אנו יהודים‪ ,‬בנים של מלך! אנו הלא‬ ‫חוסר עמידה בניסיון‪ ...‬כלומר‪ :‬אנו ידענו שהמעשה שאנו‬ ‫בני תורה‪ ,‬העידית שבעידית בתוך כלל ישראל! איך יכולנו‬ ‫עושים אסור‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬לא התגברנו‪ ...‬לא עמדנו בפיתוי‪...‬‬ ‫להגיע לשפל המדרגה‪ ,‬ולעבור על רצונו של אבא שבשמים‪,‬‬ ‫היצר הצליח להכשיל אותנו‪ ,‬ולגרום לנו להיגרר אחר תאוותינו‬ ‫שכל כך אוהב אותנו? איך יכולנו לבזבז את הזמן‪ ,‬איך יכולנו‬ ‫או שרירות ליבנו‪...‬‬ ‫לדבר לשון הרע‪ ,‬איך יכולנו להתפלל בלי כוונה‪ ,‬איך???"‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬מה ערכה של החרטה? הן אמנם אנו כעת‬ ‫אם נצליח להרגיש את הבושה הזו‪ ,‬הרי שיהא בכך להעיד‬ ‫מבינים כי ההחלטה שקיבלנו‪ ,‬ומחמתה נהגנו כפי שנהגנו –‬ ‫כי נעשה שינוי מהותי‪ .‬יהא בכך כדי להוות חרטה ראויה על‬ ‫היתה שגויה ובלתי נכונה‪ ...‬אולם אילו היינו חוזרים היום‬ ‫העתיד‪ ,‬שינוי מהותי למפרע‪ ,‬המלמד כי אילו היינו עומדים‬ ‫לאחור‪ ,‬אל אותו הרגע בו נכשלנו‪ ,‬ועומדים בפני אותו ניסיון‪,‬‬ ‫שוב בפני אותם ניסיונות בהם כשלנו בעבר – לא היינו‬ ‫עם אותם כוחות שהיו לנו אז‪ ,‬בשעה בה נכשלנו – הלא‬ ‫חוזרים להיכשל בהם‪ ...‬כי הרי זה לא מתאים לנו כלל! זו‬ ‫סביר להניח שהיינו נכשלים שוב‪ ,‬שכן לא השתנה מאז ועד‬ ‫בושה בעבורנו להיכשל בדברים שכאלו‪ ,‬שאינם מתאימים‬ ‫עתה מאומה!‬ ‫למעמדנו‪ ,‬למהותנו‪ ,‬לכוחות שניתנו לנו‪ ,‬ליכולות שלנו!!!‬ ‫ההבדל היחיד‪ ,‬אשר גורם לנו להתחרט כעת על המעשה‬ ‫כאשר זו תהיה התחושה – אנו נוכל לצפות לכך שהקדוש‬ ‫שעשינו – נעוץ בכך שאנו לא עומדים כעת בשעת ניסיון‪ ,‬או‬ ‫ברוך הוא ימחל ויסלח לנו‪ ...‬כי כשם שעל האדם מוטל ש'לא‬ ‫שהצלחנו להחדיר אל ליבנו מידה גדושה של יראת שמים‪...‬‬ ‫להיות אכזרי'‪ ,‬כלשונו של הרמ"א – כך ודאי הקדוש ברוך‬ ‫זה כמובן יפה מאד‪ ...‬אבל כיצד יש בכך כדי להשפיע על‬ ‫הוא‪ ,‬אבא שלנו שבשמים‪ ,‬שאוהב אותנו בלא גבול – לא יהיה‬ ‫המעשה שכבר נעשה‪ ,‬בשעה בה טרם היינו חדורים במידה‬ ‫אכזרי מלמחול לנו‪ ...‬אולם כאשר אנו כלל לא מבינים את‬ ‫ראויה של יראת שמים‪ ,‬או בשעת ניסיון? מדוע שיראת‬ ‫עומק החטא‪ ,‬את חומרת המעשים שעשינו – כיצד נייחל‬ ‫השמים שרכשנו לאחר מעשה‪ ,‬תעקור ותבטל את המעשה‬ ‫ונצפה למחילתו? הלא באופן זה‪ ,‬אפילו בשר ודם לא היה‬ ‫שכבר נעשה?‬ ‫אמור לקבל את בקשת הסליחה שלנו ולמחול‪ ...‬על אחת כמה‬ ‫את השאלה הזו‪ ,‬הצגתי פעם לפני תלמיד חכם חשוב‪,‬‬ ‫וכמה מלך רם ונישא אשר בכבודו פגענו ואת פיו המרינו!‬ ‫שהסביר ואמר לי כך‪:‬‬ ‫אנו לא 'נאמר' סליחות – אלא 'נבקש' סליחות‪ ...‬אלא‬ ‫ומתחרט על הרגע בו עלה בדעתו‬ ‫נתחרט מעומק הלב על עצם המעשים ההם שעשינו‪ ,‬על‬ ‫עצם העובדה שכשלנו והמרינו את פיו של אבינו שבשמים‪,‬‬ ‫כשתופסים גנב‪ ,‬ובידו הגניבה – הוא אינו מחשב חשבונות‬ ‫האוהב אותנו עד בלי גבול ושיעור‪ ,‬מלך מלכי המלכים הרם‬ ‫ואינו עוסק בתיאוריות‪ ...‬הוא פשוט מתבייש‪ ,‬ומתחרט על‬ ‫מעל רמים!‬ ‫הרגע בו עלה בדעתו לבצע את מעשה הגניבה! ובכן‪ ,‬זו היא‬ ‫או אז‪ ,‬נוכל לצפות לרחמיו יתברך‪ ,‬אשר יעמידנו בדין‬ ‫החרטה הנדרשת מאיתנו‪ :‬להתבייש בכך שהגענו למצב כזה‪,‬‬ ‫ברחמים גדולים‪ ,‬ויוציא כאור משפטנו כבנים וכעבדים‪ ,‬עד‬ ‫שבו נכשלנו בעבירה!‬ ‫שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים‬ ‫וכך גם באשר אלינו‪ :‬אם אנו רוצים לזכות לסליחה ומחילה‪,‬‬ ‫גמורים‪ ,‬אמן ואמן‪( .‬נערך משיחות לתלמידים – מתוך הספר 'נפשי חמדה')‬ ‫אם אנו רוצים שה'סליחות' שלנו תתקבלנה – עלינו להגיע‬ ‫‪3‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫סיפר לי ידידי הטוב הישיש ר' אהרן שמואל יעלען ז''ל‬ ‫בזכרונו כתלמיד ישיבת 'טלז'‪ ,‬על תפילת מעריב הראשונה באלול‬ ‫שהיתה 'חיל ורעדה יאחזון' כמו תפילת נעילה ביום הכפורים‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר מתולדות משה שליט"א על המתנות הנפלאות שהעניק השי''ת‬ ‫העבר‪ ,‬שתיאר בפני כיצד היתה נראית התפילה בימים‬ ‫ַאֶַּתם ִנִ ָּצָ ִִבים ַהַ ּיֹום ֻּכֻ ְּלְֶכֶ ם ִלִ ְפְֵנֵ י ד' (כט)‬ ‫ֶ‬ ‫הנוראים בימי קדם‪ ,‬וכך אמר‪ :‬כאשר הבעל תפילה התחיל‬ ‫ימי הרחמים והסליחות הינם אחד מן המתנות הנפלאות‬ ‫לומר התפילה של 'הנני העני ממעש נרעש ונפחד מפחד‬ ‫שהעניק השי''ת לעם סגולתו‪ ,‬לטהרם ולנשאם מן החטא‪.‬‬ ‫יושב תהילות ישראל' היו כולם גועים בבכיה גדולה‪ ,‬ואפי'‬ ‫ובימים אלו עם ישראל קדושים משכימים קום לשפוך ליבם‬ ‫הפשוטים שבעם‪ .‬והיו הבכיות מרקיעות שחקים במשך‬ ‫כמים באמירת ה"סליחות" לפני מלך מתרצה בדמעות‪.‬‬ ‫זמן רב‪ ,‬עד כדי שהכרחי היה להמתין דקות ארוכות עד‬ ‫שומה עלינו להתבונן קמעה את אשר עלינו לעשות בעת‬ ‫שהמשיך בדברים‪ ,‬וכשהגיע לפיסקא השניה בתפילה זו‪,‬‬ ‫הזאת‪ ,‬כי מחובתינו להרהר במחשבת תשובה ולהתעורר‬ ‫ואמר 'באתי לעמוד ולהתחנן לפניך על עמך ישראל אשר‬ ‫במעשים‪ ,‬לחזק את עצמנו בקיום התורה והמצוות‪ ,‬ולהתעלות‬ ‫שלחוני' שוב געו כולם פעם שניה בבכי מר‪ ,‬וכך הגיעו המה‬ ‫בתיקון המידות‪ ,‬כי זוהי תכלית אמירת הסליחות‪ ,‬לעורר את‬ ‫באמת לדרכי התשובה‪.‬‬ ‫הלב מתרדמתו‪ ,‬עד כדי שכל הנהגת חיינו ישתנה‪ ,‬ויהא על‬ ‫וכהיום נשארנו רק עם הניגון היפה‪...‬‬ ‫דרך הטובה והישרה‪ .‬וכאשר איש ישראל מקבל על עצמו‬ ‫החלטה גמורה וברורה להשתנות ולהתעלות במעלת האלוקים‪,‬‬ ‫וכהיום נשארנו רק עם הניגון היפה‪ ...‬כי חסר לנו הרבה‬ ‫שמרגע זה והלאה ישגיח על עצמו שלא ליפול ברשת היצר‪,‬‬ ‫דביקות ופנימיות‪ ,‬ועל האדם לעמוד על המשמר לבקש‬ ‫אז הקב''ה יסייע בידו והריהו זוכה בזה להתקבל אצל הקב''ה‬ ‫רחמים מה' הטוב‪ ,‬שיפתח לו את ההרגשים והחמימות‬ ‫כביכול‪ ,‬גם אם ח''ו מעד ונכשל בעוונות‪.‬‬ ‫אליו יתברך‪ ,‬שיזכה לשוב אל ה' בכל לב‪ ,‬כי על ידי תשובה‬ ‫אמנם זה פשוט וברור היא‪ ,‬כי אם נסמוך רק על השכמת‬ ‫שלימה זוכה האדם להתדבק בה'‪ ,‬ולקבל חיות מחדש כי‬ ‫הבוקר ואמירת הסליחות לבדנה‪ ,‬לא השגנו את המטרה‬ ‫הקב''ה מאיר את עיניו‪.‬‬ ‫המצופה מאתנו‪ ,‬כי בזאת הרי העיקר חסר מן הספר‪ ,‬כי‬ ‫ומי שלבו נכון עמו‪ ,‬יתעורר גם בדברים הנוגעים לבין אדם‬ ‫כל זה היא רק למען המטרה החשובה לשוב בתשובה אל‬ ‫לחברו‪ ,‬ולהרבות באהבת חברים על ידי דיבור טוב‪ ,‬להראות‬ ‫ה' ולתקן המעשים‪ ,‬ויהיה כלי מוכשר להתעלות בתורה‬ ‫לחברו את צהלתו בפניו ושמכבדו כראוי לו‪ ,‬כי בזה מרים‬ ‫ובעבודה ולעשות רצון בוראנו‪ ,‬ומה יוסיף לו מה שעומד‬ ‫הוא את הנפש של כל האדם בעשיית הטוב‪ .‬וכמו שנתפאר‬ ‫וקורא מן הכתוב בסליחות‪ ,‬אם אינו מצרף את ליבו כצרוף‬ ‫אהרן הכהן במידה זו 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'‪,‬‬ ‫האש את הכסף ואת הבדיל‪ ,‬להביא תרופה לנפשו להמליך‬ ‫ובדבר זה היה אהבתו של הקב''ה אל אברהם אבינו‪ ,‬על‬ ‫על עצמו את הבורא‪ ,‬מכאן והלאה באופן תמידי‪.‬‬ ‫שלימד דעת את העם וקירבם לעבודתו יתברך‪ ,‬והיא שעמדה‬ ‫סיפר לי ידידי הטוב ר' אהרן שמואל יעלען ז''ל‬ ‫לו יותר מכל המעשים הטובים אשר היה לו לעצמו‪.‬‬ ‫ואשרי חלקו וחבלו של זה אשר שם מעיינו לתמוך ולעמוד‬ ‫בענין זה סיפר לי ידידי הטוב הישיש ה"ה הרה''ח ר' אהרן‬ ‫לימין חבירו‪ ,‬להיות מעודדו במילים חמות וטובות‪ ,‬שעל ידי זה‬ ‫שמואל יעלען ז''ל ממה שבזכרונו כתלמוד ישיבת 'טלז'‪ ,‬כי‬ ‫פועל בנפשו לעלות במעלת התורה והעבודה‪ ,‬ולעומתו כמה‬ ‫תפילת מעריב הראשונה בפתיחת הזמן אלול‪ ,‬היה בחינת‬ ‫צריך האדם להיזהר מלזלזל בבני אדם‪ ,‬כי זה ברור ופשוט‪,‬‬ ‫'חיל ורעדה יאחזון' מורגש‪ ,‬כמו תפילת נעילה ביום הכפורים‬ ‫שכל המחלוקות נגרמות בדרך כלל מפני שמזלזלים האחד‬ ‫שמבקשים על החיים 'וחתמינו בספר החיים'‪ ,‬עד כדי שאפילו‬ ‫בכבוד האחר‪ ,‬כי כל אחד מראה פנים בעצמו כי הוא הוא‬ ‫גוי הנכנס היה יכול להתעורר לגייר את עצמו ולבוא בקהל‬ ‫החשוב באמת‪ ,‬וענין זה הוא הגורם בנפילת רוחו וקלקולו‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬עד כדי כך היה ההתעוררות גדול‪.‬‬ ‫ומה יתן ומה יוסיף לו התורה והמצוות שהוא עושה בלי‬ ‫וכדברים האלה שמעתי מאחד מהצדיקים זצ''ל מן הדור‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪4‬‬ ‫בקשת מחילה מחבירו וחיזוק נפשו כבראשונה‪.‬‬ ‫ובכן על האדם לדעת‪ ,‬כי יש לבקש מחילה מחברו‪ ,‬ולא‬ ‫כדרך העולם שמבקשים מכאלה שבאמת לא פגעו בהם‪,‬‬ ‫או מכאלה שבקושי הם מכירים‪ ,‬או אף אם יודע הוא שאכן‬ ‫פגע בו‪ ,‬אבל למעשה מבקש הוא ממנו רק מן השפה ולחוץ‪,‬‬ ‫אלא צריך הוא לבקש באמת ובתמים מעומק פנימיות הלב‪,‬‬ ‫באופן שהחבר ירגיש שאתה מתכוון לכך באמת‪ ,‬ושאכן כואב‬ ‫לך עד מאוד שציערת אותו‪.‬‬ ‫כי ישנם כאלו שאומרים דברי חידודין ומילים שוחקות‬ ‫לחבריהם‪ ,‬ובזה מלבינים הם את פניהם ברבים‪ ,‬ואזיל‬ ‫סומקא ואתא חיוורא‪ ,‬ושוכחים המה לגמרי כי בהבל פיהם‬ ‫עשו מעשה שתוצאותיו המה כעין מעשה של רציחה‪ ,‬ואחר‬ ‫כמה שנים באים המה קודם יום חתונתם אל אותו שנפגע‬ ‫מלשונם המחודד ומבקשים הימנו מחילה‪ ,‬והלה משיב להם‬ ‫שהוא מוחל וסולח להם על הכל‪ ,‬ובאמת מה שענה להם כן‪,‬‬ ‫אם הנהגתך מתאים לאלו ההולכים בדרכי השם ע''פ סדר‬ ‫אין זה אלא מחמת ההתרגשות וכו'‪.‬‬ ‫והדרגה בהנהגה ישרה להמשיך הדעת בהמידות‪.‬‬ ‫ונמצא אם כן כי לרוב בדרך זה אי אפשר לו להיות מוחל‬ ‫וכזאת התריע כבר הגאון רבי ירוחם זצ''ל‪ ,‬כי המנהג אצלנו‬ ‫על כל אלו הפגיעות הרבות שעשה לו בימי קדם‪ ,‬כי באמת‬ ‫אם אחד עושה רעה לחבירו ואפילו בשוגג‪ ,‬כמה נתרגז ויכעוס‬ ‫מקשיות לבו הרפה‪ ,‬לא השכיל אז – תיכף אחר שפגע בו‬ ‫עליו עד מאוד בלא מעצר‪ ,‬כי אנו חושבים כבר שהותר דמו‬ ‫והשפילו‪ ,‬לרדוף אחר חברו שימחל לו על כל הרעה שגמל‬ ‫כיון שעשה לנו רעה‪ ,‬ולא כן הדבר‪ ,‬ומי שנוהג כן מעולם לא‬ ‫עמו‪ ,‬אלא רק עתה כשהוא יודע שחברו יאלץ לומר לו שהוא‬ ‫עבד את הבורא‪ ,‬כי כל מגמתו לתועלת עצמו‪ ,‬וכמה גרוע‬ ‫מוחל לו‪ ,‬כי אין זה מתאים בעת הזאת – ערב יום חתונתו‪,‬‬ ‫אדם זה שאינו יודע ליתן מעצור לנפשו כי אז אין יתרונו‬ ‫להראות לו פנים זועפות‪ ,‬הוא מגיע אליו ומבקש שימחל‬ ‫מהבהמה כלום ואדרבה הוא נעשה כחלק ממנו‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬והנהגה כזו היא בגדר עקשי לב‪ ,‬וכבר אמר שלמה המלך‬ ‫אך לא מצאנו בשום מקום שמותר לביישו‬ ‫יֵמי ָָד ֶֶרְך'‪.‬‬ ‫'ּתֹוֲע ַַבת ה' ִִע ְְּק ֵֵׁשי ֵלֵ ב ְּוְרצֹונֹו ְְּת ִִמ ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫[משלי יא‪ ,‬כ]‪:‬‬ ‫וזכור לי סיפור שהיה לפני שנים רבות‬ ‫וכמו שמסופר‪ ,‬שבאחד מן הישיבות מצאו גנב אשר נהג‬ ‫לגנוב את כספי הבחורים מתוך חליפותיהם התלויות בבית‬ ‫וזכור לי סיפור שהיה לפני שנים רבות‪ ,‬שאחד ציער את‬ ‫החליפות‪ ,‬וכשנתפס הגנב התחילו לצעוק עליו ולביישו‪ ,‬וכיון‬ ‫חברו וביזה אותו מאוד‪ ,‬והיה נמשך הדבר כמה שנים‪ ,‬וביום‬ ‫ששמע הראש ישיבה את צעקתם‪ ,‬יצא לחוץ לבחון פשר‬ ‫אחד בעת שנקפו לבו והתחרט באמת על כל מה שעולל‬ ‫הענין‪ ,‬ואמר בחוכמתו לפני הבחורים‪ :‬הנה עונשו של גנב‬ ‫לו‪ ,‬הגיע אדם זה עם כל משפחתו לביתו של חברו הישן‪,‬‬ ‫מפורש בתורה 'והשיב את הגזילה אשר גזל' דהיינו שצריך‬ ‫כאשר ידיו מלאים במתנות רבות ויקרות‪ ,‬וכך נכנס עמו‬ ‫לשלם ולהחזיר את מה שגנב‪ ,‬אך לא מצאנו בשום מקום‬ ‫בדברי חיבה‪ ,‬עד שפתח את לב חברו מרוב התרגשות‪ ,‬והלה‬ ‫שמותר לביישו ולהכלימו‪ ,‬ואדרבה כתוב על המבייש פני‬ ‫אכן מחל לו בלבב שלם ובאמת‪.‬‬ ‫חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא‪ .‬וזאת איפה עלינו‬ ‫וזה ללמדנו מוסר השכל בא‪ ,‬איך להיכנס ללבו של חבירו‬ ‫לדעת שגם כשפגעו בנו לא הותרה הרצועה לעשות ככל‬ ‫לרצות אותו ולפייסו‪ ,‬יהיה מי שיהיה‪ ,‬לחזק האחדות וקירוב‬ ‫העולה על רוחנו‪ ,‬שלא הכול מותר‪.‬‬ ‫הלבבות‪ .‬ולעומתו יאמרו‪ ,‬כי מי שחלק לו אלקים בבינה‬ ‫והא‪-‬ל ברחמיו יעזור שנזכה לעבדו בלבב שלם‪ ,‬ושתהיה‬ ‫והריחו ביראת השם‪ ,‬נפשו יודעת מאוד שכשם שיש ה'שלחן‬ ‫לנו ולכל ישראל כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬שנה טובה ומבורכת‪,‬‬ ‫ערוך' כיצד להתנהג לזה הפוגע‪ ,‬כך יש 'שלחן ערוך' לזה‬ ‫(מתוך הספר 'שפת חיים' אלול)‬ ‫ושנת גאולה וישועה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫הנפגע איך להתנהג עם עושה העוול‪ ,‬והקב''ה מסתכל ורואה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫לפני שבוע בבית הכנסת 'חניכי הישיבות' ברחוב בן יעקב‪ ,‬תופס‬ ‫אותי יהודי שאיני מכירו כל כך‪ ,‬והוא אומר לי 'אני רוצה לספר לך‬ ‫סיפור שכל פעם שאני נזכר בזה אני מתחיל להתרגש'‬ ‫הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א על עבודת האלול‬ ‫הג"ר שלום צבי שפירא זצ"ל בהקדמת ספרו על הרמב"ם‬ ‫מספר‪ ,‬שאחרי שישיבת מיר על כל תלאותיה במלחמת העולם‬ ‫הגיעה לשנחאי בא' דראש חודש אלול תש"ג‪ ,‬לקחו מהם‬ ‫את רישיונות היציאה מהגטו‪ ,‬והיכל הישיבה היה ממוקם‬ ‫בחוץ ולא התאפשרה גישה לשם‪ ,‬והתפללו שחרית בבית‬ ‫הכנסת 'אוהל משה' שבתוך הגטו‪ .‬ומיד לאחר התפילה דפק‬ ‫המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל על השולחן ואמר‪ :‬כל‬ ‫אומר קרא‪ ,‬ואומר מה אקרא‪ ,‬אלול היום! והתלמידים כמו‬ ‫לקו בהלם‪ ,‬עדיין לא נמצא הסדר כיצד יתמקמו‪ ,‬והמשגיח‬ ‫דורש מהם להיכנס לעבודת האלול‪.‬‬ ‫אבל כל אחד הרי מבין‪ ,‬שאם חס ושלום הייתה פורצת‬ ‫שריפה ומישהו היה צועק 'תברחו!' זה פיקוח נפש! אין‬ ‫מקום למחשבה הרי עדיין לא התמקמנו ולא יודעים כיצד‪.‬‬ ‫בחור בן שבע עשרה‪-‬שמונה עשרה‪ ,‬וידעתי שיש פגישה‬ ‫אצל המשגיח הרגישו את הפחד לאבד רגע מרוממות הימים‬ ‫אצל מרן הרב שך זצ"ל עם הג"ר חיים שאול קרליץ והג"ר‬ ‫האלול‪ ,‬אשר עמלים כלשונו לזכות במתנת החיים‪ ,‬וכל‬ ‫אהרן ישעיה רוטר"‪ ,‬וזה היה צריך להיות משהו מעניין‪,‬‬ ‫הצלחתנו בעולם הזה ובעולם הבא תלויה בהם‪.‬‬ ‫ואני בתור בחור צעיר הסתקרנתי מאוד‪ ,‬השתחלתי לבית‪,‬‬ ‫והנה אותו רבי יחזקאל זצ"ל שהיו רואים עליו את הפחד‬ ‫הייתי מאחורי הדלת ושמעתי את השיחה‪ .‬אבל כשהם גמרו‬ ‫בימים האלו‪ ,‬הוא זה שכתב באיגרת לאחד מתלמידיו (מובא‬ ‫לא שמתי לב ופתאום נפתחה הדלת והם יצאו‪ .‬לא הספקתי‬ ‫ב"אור יחזקאל" מכתב מ')‪" :‬הנה הימים הנחמדים ‪ -‬ימי‬ ‫לברוח מבעוד מועד‪ ,‬אז נכנסתי למטבח‪ ,‬כשהם יצאו‪ ,‬באתי‬ ‫האלול מתקרבים ובאים"‪ .‬ובמכתב רנ"ח כתב‪" :‬הימים היקרים‬ ‫לברוח‪ ,‬אבל בדיוק הרב שך נכנס למטבח‪ ...‬כשהוא ראה‬ ‫מתקרבים‪ ,‬מה מאוד צריך אדם לקרב עצמו אליהם בשמחה"‪...‬‬ ‫אותי הוא חיבק אותי באהבה‪ ...‬עד עכשיו אני נזכר ומרגיש‬ ‫המשגיח הגר"ש וולבה זצ"ל סיפר שכשהוא למד במיר‬ ‫את החום והאהבה שלו‪ .‬הוא חיבק אותי בלי להכיר אותי‪...‬‬ ‫היה שם גנב יהודי‪ ,‬ופעם הוא נכנס לבית לגנוב‪ ,‬ובעלת‬ ‫אח"כ הוא שאל אותי מה רצית? ומה אני אענה לו‪ ,‬לא‬ ‫הבית צעקה עליו "אלול"!!! והוא ברח‪ ...‬אפילו הגנבים של‬ ‫רציתי לספר לו שבאתי להקשיב‪ ...‬אמרתי לו 'אני רוצה‬ ‫מיר פחדו מאלול‪ ...‬אלול‪ ,‬מה צריך לדבר יותר?‪ ...‬היום רק‬ ‫ברכה להצליח בלימוד'‪ .‬אמר לי מרן הרב שך‪' :‬טייערער‪...‬‬ ‫באנו לומר שזה אלול‪ ,‬וממילא כל הדברים שהזכרנו זה לא‬ ‫יקירי‪ ...‬אין ברכות להצליח בלימוד‪ ,‬צריך לבכות ב"אהבה‬ ‫בשביל אלול‪ .‬כמובן גם הלימוד של יום שישי ושבת‪ ,‬הכל‬ ‫רבה"‪ ,‬ועוד פעם לבכות‪ ,‬ועוד פעם לבכות‪ ,‬ועוד פעם לבכות‪,‬‬ ‫בכלל‪ .‬באלול כל האווירה צריכה להיות אחרת‪.‬‬ ‫ולומדים‪ -‬עד שלבסוף זוכים‪.‬‬ ‫אספר לכם סיפור מעניין‪.‬‬ ‫זה אלול‪ .‬קודם כל הקב"ה מחבק אותי‪" ,‬אני לדודי"‪ ...‬אתם‬ ‫לא מרגישים את זה?!‪ ...‬תזכרו מה היה בשנה שעברה‪ ,‬הוא‬ ‫לפני שבוע בבית הכנסת 'חניכי הישיבות' ברחוב בן יעקב‬ ‫מחבק אותנו‪ ,‬ועם כזו אהבה ‪ -‬תבכה‪ ,‬תבכה‪ ,‬תבקש‪ ,‬תתחנן‪,‬‬ ‫פינת עזרא‪ ,‬תופס אותי יהודי שאיני מכירו כל כך‪ ,‬והוא‬ ‫אני רוצה לעזור לך!‬ ‫אומר לי "אני רוצה לספר לך סיפור שכל פעם שאני נזכר‬ ‫(קטעים מתוך גליון 'ארחות חיים'‪ ,‬כי תצא תשפ"ו)‬ ‫בזה אני מתחיל להתרגש"‪" .‬אני למדתי בבית מאיר‪ ,‬הייתי‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪6‬‬ ‫אתה באמת חושב שאם הקב"ה ענה לאברהם אבינו‪ ,‬למה שלא‬ ‫יענה לי?! אולי תואיל בטובך לומר לנו‪ ...‬אתה צדיק‪ ,‬אתה חסיד?‬ ‫הגאון רבי אשר ויס שליט"א על הסליחות‬ ‫בכל שנה ושנה לפני סליחות אני אומר ואני חוזר לדברים‬ ‫משום שכאשר חשבתי על הדברים הם ריגשו אותי‪ ,‬אז אני‬ ‫משער שריגשו גם רבים אחרים‪ .‬בכל יום מימי הסליחות אנחנו‬ ‫אומרים פרקים רבים‪ .‬אחד הפרקים החשובים ביותר‪ ,‬ואנשים‬ ‫עוברים על זה ביעף‪ ,‬במהירות על‪-‬קולית‪ ,‬אף על פי שזה‬ ‫חשוב ביותר‪ ,‬זה "מי שענה"‪ .‬אחרי י"ג מידות של רחמים אני‬ ‫חושב שהקטע הזה הוא החשוב ביותר‪.‬‬ ‫עומד לו יהודי ואומר "מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה‬ ‫הוא יעננו‪ ,‬מי שענה ליצחק הוא יעננו"‪ ,‬ומשה רבנו‪ ,‬ואהרן‬ ‫הכהן ושמואל במצפה‪ ,‬ודניאל בגוב אריות‪ ,‬ועזרא הסופר‪,‬‬ ‫אלא ארמית‪" ,‬רחמנא דעני לעניי ענינן"‪ .‬ולבי אומר לי‪ .‬אנחנו‬ ‫ופינחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו‪ .‬השתגעת? או שמא‬ ‫עומדים שבורי לב לפני הקב"ה ואומרים ‪ -‬רבש"ע לא השתגענו‪,‬‬ ‫יוהרה יתרה וחוצפה יתרה יש בך? אתה באמת חושב שאם‬ ‫אנחנו אומרים מה שהכתיבו לנו רבותינו‪ .‬אנחנו מזכירים את‬ ‫הקב"ה ענה לאברהם אבינו למה שלא יענה לי?! גם למשה רבנו‬ ‫כל הגדולים והקדושים מימי קדם כדי לעורר רחמי שמיים‪.‬‬ ‫ענית אז למה שלא תענה לי?! ואחרי כל זאת הוא אומר "מי‬ ‫הבטחת להם שתענה לנו‪ ,‬זה לא אנחנו‪ ,‬ואנחנו יודעים שאנחנו‬ ‫שענה לכל החסידים הישרים הצדיקים והתמימים הוא יעננו"‪.‬‬ ‫לא ישרים ולא תמימים ולא חסידים‪ .‬כל מה שיש לנו להציע‬ ‫אז אולי תואיל בטובך לומר לנו לאיפה בדיוק אתה משתייך?‬ ‫רחמנא דעני לעניי עניינן‪ .‬רחמנא דעני לתבירי ליבא‪ ,‬למכיכי‬ ‫אתה צדיק‪ ,‬אתה חסיד‪ ,‬אתה ישר‪ ,‬איפה אתה נמצא? איפה?‬ ‫רוחא‪ .‬אומרים את זה בארמית‪ ,‬כי התוספות בברכות דף ג'‬ ‫בספר "יסוד העבודה" הוא מביא שר' משה מקוברין היה אומר‬ ‫מסבירים שהמלאכים לא מבינים ארמית‪ ,‬הם לא מבינים את‬ ‫(ר' משה מקוברין היה אבי שושלת סלונים) היה חסיד בשם רבי‬ ‫השפה הזו‪ ,‬וכאשר אנחנו רוצים לדבר באופן ישיר אל הקב"ה‬ ‫מנ'לה‪ .‬עשיתי קצת בדיקה‪ ,‬רציתי לדעת מי זה רבי מנ'לה הזה‪,‬‬ ‫בלבד‪ ,‬ולא רוצים שהמלאכים יתערבו‪ ,‬אז אנחנו פונים להקב"ה‬ ‫והתברר לי שהוא היה חסיד של המגיד הגדול ממזריטש‪ .‬סיפר‬ ‫בארמית‪ ,‬כבן המתחטא לפני אביו‪ .‬כשתינוק מדבר אל אמא‪,‬‬ ‫רבי משה מקוברין שאותו מנ'לה היה אומר‪ ,‬בכל שבת קודש‬ ‫הסובבים לא מבינים מה שהוא אומר‪ ,‬אבל אמא תמיד מבינה‬ ‫כשאני אומר "בפי ישרים תתרומם‪ ...‬ובקרב קדושים תתהלל"‬ ‫מה שהתינוק שלה‪ ,‬מה שילד שלה אומר‪ .‬אז אנחנו אומרים‬ ‫אני לא מוצא את עצמי‪ .‬אמר רבי מנ'לה אני לא קדוש‪ ,‬אני לא‬ ‫מה שאמרו אבותינו ואומרים את זה בקול גדול‪ ,‬ואחר כך‬ ‫ישר‪ ,‬אני לא צדיק‪ ,‬אבל כאשר אני אומר "ובמקהלות רבבות‬ ‫אנחנו פונים בארמית להקב"ה ‪ -‬רבש"ע‪ ,‬לא השתגענו‪ ,‬ענית‬ ‫עמך בית ישראל" שם גם אני נמצא! אחד מתוך 'הרבבות עמך‬ ‫לאברהם‪ ,‬לדוד‪ ,‬לשלמה‪ ,‬לעזרא‪ ,‬לדניאל‪ ,‬לפנחס‪ ,‬אתה לא חייב‬ ‫בית ישראל'‪ ,‬והוסיף רבי משה מקוברין‪ ,‬אני גם שם לא מוצא‬ ‫לנו כלום‪ .‬כל התקווה שלנו תפילה לעני כי יעטוף ולפני השם‬ ‫את עצמי‪ ,‬אבל כאשר אני אומר "שכן חובת כל היצורים" ‪ -‬שם‬ ‫ישפוך שיחו‪" .‬רחמנא דעני לעניי עניינן"‪ ,‬וזה כל תקוותינו‪.‬‬ ‫גם אני נמצא‪ ,‬בין אחד מיצורי קדם‪ ,‬בין עוף השמיים לחיות‬ ‫אנחנו קרבים לימים הנוראים וצריך להרבות בתפילה‪ ,‬להשתדל‬ ‫היער‪ .‬כשאני אומר "שכן חובת כל היצורים" שם אני רואה‬ ‫להתפלל יותר טוב ולהתפלל יותר‪ ,‬אני בחודש אלול אומר‬ ‫גם את עצמי‪ ,‬היה אומר רבי משה מקוברין‪.‬‬ ‫כפול תהלים ממה שאני אומר בשאר ימי השנה‪ .‬וצריך פשוט‬ ‫אז אדם אומר "ענית לאברהם אבינו ‪ -‬תענה גם לי" וכך כל‬ ‫לנסות להרבות‪ ,‬להרבות פרקי תהלים‪ ,‬להשתדל יותר לכוון‪,‬‬ ‫גדולי עולם‪ ,‬אתה ענית גם לצדיקים והישרים והתמימים‪.‬‬ ‫(מתוך מסרים ושיעורים – קול הלשון תשפ"ד)‬ ‫והקב"ה ישמע תפילותינו‪.‬‬ ‫ואחר כך פתאום אנחנו עוברים לארמית‪ .‬לא עוד לשון הקודש‬ ‫‪7‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫מצא עצה‪ :‬במקום להסתובב ב'איצקוביץ'‪ ,‬יכתת רגליו לשולי‬ ‫העיר‪ ,‬שם לא מכירים אותו‪ .‬ידפוק בבתיהם של התושבים‬ ‫הגאון רבי ברוך רוזנבלום שליט"א ‪ -‬אנחנו לא מבקשים 'הטבות' אנחנו מתחננים על החיים שלנו‬ ‫הבריות‪ ,‬ויש לו על מה לסמוך – הלוא הרחמנות היא אחד‬ ‫ְּכּ ַדִַּלּ ים ּוְכְָרָ ִׁׁשים ָּּדַפְַקְ נּו ְּּדָלָ ֶֶתיָך‪ְּּ ,‬דָלָ ֶֶתיָך ָּּדַפְַקְ נּו ַרַחּום ְוְַחַ ּנּון‪.‬‬ ‫מסימניה של אותה אומה‪.‬‬ ‫פעם כיבד ה"חפץ חיים" זי"ע את ראש הישיבה של ראדין‪,‬‬ ‫אולם לעני 'שלנו' הייתה בעיה‪ .‬מכירים אותו בעירו‪ .‬הוא‬ ‫הגאון רבי נפתלי טרופ זצ"ל‪ ,‬לומר דברי התעוררות לפני‬ ‫אדם מכובד‪ ,‬בעל בעמיו‪ .‬לא נעים לו להסתובב ב'איצקוביץ'‬ ‫הסליחות‪.‬‬ ‫עם יד פשוטה ולחלק ברכות‪ ...‬כל מתפלל שני מכיר אותו‪,‬‬ ‫נעמד ר' נפתלי ליד ארון הקודש‪ ,‬ופתח בדבריו‪ :‬רבותי‪,‬‬ ‫לא נעים‪ ...‬מה עושים?‬ ‫בפסוקים הפותחים את הסליחות אנו אומרים‪" :‬כדלים‬ ‫מצא עצה‪ :‬במקום להסתובב ב'איצקוביץ'‪ ,‬יכתת רגליו לשולי‬ ‫וכרשים דפקנו דלתיך‪ ,‬דלתיך דפקנו רחום וחנון"‪ .‬אין בידינו‬ ‫העיר‪ ,‬שם לא מכירים אותו‪ .‬ידפוק בבתיהם של התושבים‬ ‫מעשים וזכויות‪ ,‬רק חובות ועוונות רח"ל‪ ,‬לכן אנחנו באים‬ ‫המתגוררים שם‪ .‬הראשון ייתן לו שקל‪ ,‬השני שניים‪ ,‬אולי‬ ‫אל הקב"ה כעניים בפתח‪.‬‬ ‫אצל מישהו תתעורר מידת הרחמים ויואיל לתת לו חמישה‬ ‫עני המחזר על הפתחים‪ ,‬מתחנן על נפשו שבעל הבית יואיל‬ ‫שקלים ואולי גם עשרה שקלים‪ ,‬מי יודע? נכון‪ ,‬זו עבודה‬ ‫בטובו לפתוח לו את הדלת‪ ,‬ירחם ויחוס עליו ויזרוק לו איזו‬ ‫קשה יותר‪ ,‬במקום לעבוד בתוך מתחם בית כנסת‪ ,‬הוא נאלץ‬ ‫מטבע‪ .‬כשהוא דופק על הדלת‪ ,‬הוא עושה זאת בהכנעה‬ ‫לכתת רגליים מבית לבית‪ ,‬לעבור מדירה לדירה‪ ,‬לעלות‬ ‫ובשפלות‪ .‬כך אנו באים לפני הקב"ה לפני יום הדין ‪" -‬כדלים‬ ‫מקומה לקומה‪ .‬ועוד לא דיברנו על משך זמן ההמתנה עד‬ ‫וכרשים דפקנו דלתיך"‪ .‬ומיד אנו מוסיפים ואומרים‪" :‬דלתיך‬ ‫שפותחים לו‪ ,‬אם בכלל‪ .‬גם היבול דל יותר‪ .‬מה שהוא עושה‬ ‫דפקנו רחום וחנון"‪ .‬יש להבין‪ ,‬מה ההוספה הזו? הלוא כבר‬ ‫ביום אחד בשטיבלאך‪ ,‬שם הוא יזדקק ליומיים‪-‬שלושה‪ .‬אבל‬ ‫דפקנו פעם אחת‪ ,‬וכבר סיפרנו על כך ‪" -‬כדלים וכרשים‬ ‫אין ברירה‪ .‬זה הרע במיעוטו‪ .‬שם הוא לא צריך להתבזות‬ ‫דפקנו דלתיך"‪ .‬למה צריך להוסיף ולספר על כך עוד פעם‬ ‫בפני שכנים ומכרים‪ .‬כסף אין לו‪ ,‬מה שנשאר לו זה קצת‬ ‫‪" -‬דלתיך דפקנו"? די היה לכתוב‪' :‬כדלים ורשים דפקנו‬ ‫כבוד‪ ,‬ועליו לפחות הוא מנסה לשמור‪ ...‬עובר מבית לבית‪,‬‬ ‫דלתיך רחום וחנון'‪.‬‬ ‫מדירה לדירה‪ .‬דופק בשקט‪ ,‬בעדינות‪ .‬אנשים פותחים את‬ ‫אלא – אמר ר' נפתלי – כך יש לבאר את העניין‪" :‬כי לא‬ ‫הדלת‪ ,‬נותנים שקל פה‪ ,‬שקל שם‪ .‬יש גם בתים רבים שהדלת‬ ‫יחדל אביון מקרב הארץ" (דברים טו)‪ .‬אין מה לעשות‪ ,‬זו‬ ‫מתעקשת להישאר נעולה‪ .‬הוא עומד מול הדלת הסגורה‬ ‫גזרה משמים שיהיו בעולם עשירים ועניים‪.‬‬ ‫במשך כמה שניות‪ ,‬וכשמבין שהיא לא עתידה להיפתח בזמן‬ ‫ואלפיים השקלים אינם מכסים אפילו את השכירות‬ ‫הקרוב‪ ,‬הוא פוסע לאחוריו ועושה את דרכו לדלת הבאה‪.‬‬ ‫לאחר שהשלים את הסבב אצל כל הדיירים באזור‪ ,‬הוא‬ ‫נתאר לעצמנו אדם עני מרוד‪ ,‬מובטל‪ ,‬אין לו הכנסות‪.‬‬ ‫כבר לא יכול לחזור פעם נוספת על אותו מסלול בתקופה‬ ‫וההוצאות? בלי עין הרע‪ ...‬אין לו ממה להתחיל את החודש‪.‬‬ ‫הקרובה‪ .‬הרי כולם כבר מזהים אותו‪ .‬גם זוכרים היטב‬ ‫יש לו את הבסיס‪ .‬הביטוח הלאומי נותן לו קצבה של אלפיים‬ ‫שכבר נתנו לו‪ ,‬למה ייתנו שוב?‪ ...‬אין ברירה‪ .‬בחודש הבא‬ ‫שקלים‪ .‬אבל‪ ,‬כמובן‪ ,‬זה לא מתחיל להספיק לצורכי הקיום‪.‬‬ ‫הוא הולך לאזור אחר‪ ,‬אף הוא בשולי העיר‪ .‬וכשמיצה את‬ ‫ברוך ה'‪ ,‬יש לו משפחה גדולה‪ ,‬וגם ההוצאות גדולות‪ .‬הוא‬ ‫האזור ההוא ‪ -‬ממשיך הלאה‪ ,‬לאזור חדש שכף רגלו עדיין‬ ‫גר בשכירות‪ ,‬ואלפיים השקלים אינם מכסים אפילו את‬ ‫לא דרכה שם‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬שכף ידו לא נפשטה שם‪...‬‬ ‫השכירות‪ .‬ומה עם לחם וחלב? ומה עם שכר לימוד לילדים‪,‬‬ ‫אומר ר' נפתלי‪ :‬לעומת העני הזה‪ ,‬יש עני אחר שמצבו גרוע‬ ‫ומה עם כל המסים והארנונות?‪...‬‬ ‫הרבה יותר‪ .‬אין מה להשוות‪ .‬לעני הראשון לפחות יש בסיס‪.‬‬ ‫מה עושים? אין ברירה‪ .‬בשביל מה ה' ברא כף יד?‪ ...‬והרי‬ ‫הוא לא מתחיל מאפס‪ .‬אלפיים שקל מהביטוח הלאומי זה‬ ‫כל הפושט יד – נותנים לו‪ ...‬הוא סומך על רחמנותם של‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪8‬‬ ‫גם משהו‪ .‬לעני השני גם את זה אין‪ .‬הוא מתחיל מאפס‪,‬‬ ‫בעצם ממינוס‪ .‬אין לו כלום‪ .‬הבגד המרופט היחיד שהיה לו‬ ‫– בא כלב וקרע לו אותו‪ .‬העני השני הלך בעקבות הראשון‬ ‫והחל ב'מסע ההתרמות' הפרטי שלו‪ .‬איך נשמעות הדפיקות‬ ‫שלו על דלתות הבתים? בשקט‪ ,‬בעדינות? מה פתאום! אין‬ ‫לו נימוסים ואין לו סבלנות‪ .‬הוא מכה בעוצמה על הדלת‪,‬‬ ‫מתחנן על נפשו שיושיעו אותו‪ .‬אין לו כלום! לא בגד‪ ,‬לא‬ ‫לחם‪ ,‬לא מים‪ ,‬כלום‪ ,‬ממש כלום!‬ ‫יש לו חיים‪ ,‬יש לו משפחה‪ ,‬יש לו פרנסה‬ ‫אומר ר' נפתלי‪ :‬אדם מגיע לראש השנה‪ .‬הוא בטוח ש'יש‬ ‫לו' ‪ -‬יש לו חיים‪ ,‬יש לו משפחה‪ ,‬יש לו פרנסה‪ .‬ברוך ה'‪,‬‬ ‫האמת‪ :‬בראש השנה נידונים מחדש על הכול ‪ -‬על החיים‪,‬‬ ‫חסדי שמים‪ .‬אדם חושב לעצמו‪ :‬יש לי חיים‪ .‬עובדה‪ ,‬אני‬ ‫על הבריאות‪ ,‬על הפרנסה‪ .‬על הכול! מה שהיה עד עכשיו‬ ‫חי‪ .‬אם אני חי כבר חמישים שנה‪ ,‬אין סיבה שזה לא יימשך‬ ‫לא ממשיך הלאה באופן טבעי‪ .‬דנים אותו מנקודת האפס‪.‬‬ ‫הלאה‪ ...‬יש לי אישה וילדים‪ ,‬ברוך ה'‪ .‬גידלתי משפחה יפה‪,‬‬ ‫ואם הוא בא אל יום הדין עם מטען עוונות – בעצם הוא‬ ‫בחסדי שמים‪ ,‬ולמה זה לא ימשך הלאה? ברוך ה' גם הפרנסה‬ ‫לא בנקודת האפס‪ ,‬הוא במינוס רציני‪.‬‬ ‫סבירה‪ .‬אני לא עשיר‪ ,‬רחוק מזה‪ ,‬אבל ברוך ה' אני לא רעב‬ ‫הכול מתחיל מחדש!‬ ‫ללחם‪ .‬אסור להתלונן‪ .‬אם כן‪ ,‬על מה הוא בא לבקש כעת‪,‬‬ ‫בראש השנה? הוא מבקש 'הטבות'‪' ,‬השלמת הכנסה'‪...‬‬ ‫אדם מגיע לראש השנה‪ ,‬כל מה שיש לו – כאילו לא קיים‪.‬‬ ‫הוא פונה לשמים‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬כבר אמרתי שהפרנסה‬ ‫אין לו חיים‪ ,‬אין לו בריאות‪ ,‬אין לו משפחה‪ ,‬אין לו פרנסה‪.‬‬ ‫סבירה‪ ,‬אין טענות‪ .‬אבל ממש לא יזיק אם השנה ההכנסות‬ ‫אין לו כלום! על הכול דנים מחדש‪ .‬העובדה שהוא חי עד‬ ‫שלי תגדלנה בכמה אלפים‪ .‬אתה יודע‪ ,‬יוקר המחיה גדל‪,‬‬ ‫עתה‪ ,‬אינה אומרת שהוא יחיה גם בשנה הבאה‪ .‬העובדה‬ ‫ההוצאות גדלו‪ ,‬הצרכים התרבו‪ ...‬ברוך ה' יש לי דירה משלי‪,‬‬ ‫שיש לו פרנסה‪ ,‬ויש לו הכנסה שוטפת ותוכניות חיסכון‬ ‫שלושה חדרים‪ .‬בכלל לא רע‪ .‬אני מכיר רבים שנאלצים לנדוד‬ ‫בבנק – אין זה אומר שהמצב הזה יימשך כך גם בשנה הבאה‪.‬‬ ‫מדירה שכורה אחת לדירה שכורה אחרת‪ .‬אבל בכל זאת‪,‬‬ ‫הכול מתחיל מחדש!‬ ‫אתה יודע‪ ,‬שלושה חדרים זה משהו בסיסי‪ ...‬אף פעם לא‬ ‫אדם שאין לו כלום‪ ,‬אפילו בגד לגופו אין לו ‪ -‬כשהוא מתייצב‬ ‫מזיק לעבור לדירה גדולה ומרווחת יותר‪ ,‬שנוכל לגדל את‬ ‫בפתח ביתו של הגביר‪ ,‬איך הוא דופק על הדלת? ‪" -‬דלתיך‬ ‫ילדינו ברווח‪ .‬ריבונו של עולם‪ ,‬רק רגע‪ ,‬עוד לא הזכרתי את‬ ‫דפקנו רחום וחנון"‪ .‬ליבו שבור וכנוע‪ ,‬הוא זועק במר ליבו‪:‬‬ ‫עניין הרכב‪ .‬כן‪ ,‬הרכב שלי משרת אותי בנאמנות כבר עשר‬ ‫"הושיעני‪ ,‬באו מים עד נפש! אין לי כלום! הצילו!"‬ ‫שנים‪ ,‬אבל זה בדיוק העניין – כבר עשר שנים לא החלפתי‬ ‫כשאדם מתחנן על נפשו כפשוטו‪ ,‬אין מקום לגינונים ‪-‬‬ ‫רכב‪ ...‬באמת לא יזיק לי להחליף אותו לרכב חדיש יותר‪.‬‬ ‫"תחנונים ידבר רש"‪ .‬הוא זועק בזעקות שבר‪ ,‬הוא פורץ בבכי‬ ‫אין לי דרישות בשמים‪ ,‬אני לא מחפש את הדגם האחרון‪,‬‬ ‫מר‪ .‬אין לי למי לפנות‪ ,‬אתה המפלט היחיד שלי!‬ ‫ממש לא‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬הרכבים החדשים נוחים יותר וגם‬ ‫אנחנו לא מבקשים 'הטבות' מבורא עולם‪ ,‬אנחנו מתחננים‬ ‫חסכוניים יותר‪ ...‬וחוץ מזה‪ ,‬עדיף שזה יהיה רכב גדול‪ ,‬שאוכל‬ ‫על עצם החיים שלנו! "כל שנה שרשה בתחילתה – מתעשרת‬ ‫להכניס בו את כל המשפחה"‪.‬‬ ‫בסופה" (ראש השנה טז ע"ב)‪ .‬כל שנה שאנו באים אליה מתוך‬ ‫אומר ר' נפתלי‪ :‬אדם שמגיע לראש השנה ומבקש 'הטבה'‪,‬‬ ‫הרגשה והכרה שאנו דלים ורשים ממש‪ ,‬חסרי כול – היא‬ ‫'השלמת הכנסה'‪' ,‬שיפור דיור' – הרי זה "כדלים וכרשים‬ ‫מתעשרת בסופה‪ ,‬מובטחים אנו שבורא עולם יחוס עלינו‪,‬‬ ‫דפקנו דלתיך"‪ .‬הוא דופק בשקט‪ ,‬מבקש קצת עזרה‪ .‬והוא‬ ‫ישמע קול תחנונינו‪ ,‬וישפיע עלינו מטובו הגדול‪.‬‬ ‫מקבל שקל פה‪ ,‬שני שקלים שם‪ .‬אבל אדם שיודע שבראש‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' אלול – בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫השנה הוא מתחיל מאפס – זה משהו אחר לגמרי‪ .‬וזו‬ ‫‪9‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫אמר הוא לרבי חיים‪" :‬אני הולך לעשות עסק שאני אמור להרוויח‬ ‫בו עשרות מיליונים‪ .‬אני רוצה לקחת את הרב כשותפי''‬ ‫הגאון רבי שלמה לוונשטיין שליט"א ‪ -‬לצאת זכאי בראש השנה‬ ‫ַאֶַּתם ִנִ ָּצָ ִִבים ַהַ ּיֹום ֻּכֻ ְּלְֶכֶ ם (כט)‬ ‫ֶ‬ ‫הרכב טסט כדי שלא יצטרך לתקן את הליקויים שברכב‪.‬‬ ‫את הפירות הוא קוצר אפוא עכשיו‪...‬‬ ‫כל אדם מתפלל ומייחל לעבור את הדין בראש השנה‬ ‫והנמשל‪ :‬יש יהודי שמגיע לראש השנה ואומר‪" :‬מה עושים?‬ ‫ולצאת בו זכאי‪ ,‬אך יתכן מצב שבו אדם יוצא זכאי בראש‬ ‫איך עוברים את הדין בשלום? ניתן קצת צדקה‪ ,‬נעשה קצת‬ ‫השנה במשך כל חייו‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬כאשר יבוא לעולם הבא‪,‬‬ ‫מעשים טובים"‪ .‬ואמנם הוא עובר את הדין אך לא מתקן‬ ‫מצבו יהיה ביש‪ .‬בהקשר לכך יש משל נאה ששמעתי פעם‬ ‫את נפשו תיקון יסודי‪ ,‬וכך לאחר אריכות ימיו ושנותיו הוא‬ ‫מפי יהודי ירושלמי‪:‬‬ ‫מגיע לעולם העליון כשהוא 'גרוטאה'‪.‬‬ ‫ראובן ושמעון‪ ,‬שני חברים‪ ,‬רכשו בעת ובעונה אחת רכב חדש‪.‬‬ ‫לעומתו אדם בעל שכל‪ ,‬אינו מסתפק רק במעבר הדין גרידא‪,‬‬ ‫כעבור עשור הם נפגשו‪ ,‬ועיני שמעון נפערו מתדהמה‪ :‬בעוד‬ ‫אלא הוא עושה שיפוצים‪ ,‬עורך חשבון נפש‪ ,‬ובודק מה אפשר‬ ‫שרכבו שלו נראה כמו גרוטאה‪ ,‬רכבו של ראובן נראה כאילו‬ ‫לשפר‪ .‬הוא מנסה לעלות ולהתקדם‪ .‬ואמנם העולם הבא שלו‬ ‫יצא זה עתה מפס הייצור‪ ".‬מה‪ ,‬כבר קנית עוד אחד?" שאל‬ ‫נראה אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫את ראובן‪" .‬לא"‪ ,‬השיב ראובן‪" .‬זהו הרכב שקנינו ביחד"‪.‬‬ ‫בגמרא (יומא פו עא) מובא שישנם ארבעה חלוקי כפרה‪,‬‬ ‫שמעון לא האמין למשמע אוזניו‪" .‬כיצד ייתכן שהרכב שלי‬ ‫ואחד מהם הוא‪ :‬כאשר אדם עשה עבירה שיש בה כרת‬ ‫נראה כמו גרוטאה ושלך נראה חדש לחלוטין?"‬ ‫או מיתת בית דין‪ ,‬כגון חלול שבת או אכילת חמץ בפסח‪,‬‬ ‫אמר ראובן‪" :‬אני עושה לו 'טסט' מדי שנה"‪" .‬אז מה?"‬ ‫תשובה ויום הכפורים תולים את העוון‪ ,‬והיסורים שבאים‬ ‫התפלא שמעון‪" .‬גם אני עושה לרכב שלי טסט!" "כן‪ ,‬אבל‬ ‫עליו ממרקים את העוון‪.‬‬ ‫אתה יודע מה אני עושה כשאני מעביר אותו 'טסט'? אני בא‬ ‫כיצד ניתן לכפר על העוון ללא יסורים?‬ ‫למוסכניק ואומר לו‪ :‬אל תבדוק רק את המנוע‪ ,‬אלא תבדוק‬ ‫את כל המערכות‪ ,‬ותתקנו את הטעון תיקון!"‬ ‫כיצד ניתן לכפר על העוון ללא יסורים? אומר רבינו יונה‬ ‫כששמע זאת ראובן‪ ,‬שתק ולא הוסיף לומר מאומה‪ .‬היטב‬ ‫בספרו "שערי תשובה" (שער ד) שהרוצה להימלט מן היסורים‬ ‫ידע כיצד בכל שנה הוא משלם ל'מאכער' שיעביר את‬ ‫יעסוק בצדקה‪ ,‬שהרי נאמר (משלי י)‪" :‬וצדקה תציל ממות"‪,‬‬ ‫ואם כוחה גדול להציל ממוות‪ ,‬על אחת כמה וכמה שהיא‬ ‫יכולה להציל מן היסורים‪ .‬מי שאין לו כסף לתת לצדקה‪,‬‬ ‫יעסוק בגמילות חסדים שמעלתה גדולה מן הצדקה‪ ,‬משום‬ ‫שצדקה היא רק עם העניים‪ ,‬ואלו גמילות חסדים היא גם‬ ‫עם העשירים‪ ,‬ובנוסף לכך צדקה היא מצוה שהאדם עושה‬ ‫בממונו וגמילות חסדים היא מצוה שהוא עושה בגופו‪ ,‬ועל‬ ‫כן חשיבותה גדולה יותר‪.‬‬ ‫כאשר למדו את דברי רבינו יונה אלה אצל רבי נסים קרליץ‪,‬‬ ‫שאלוהו‪ :‬אדם המפרנס את בני ביתו והוא עושה חסד עם‬ ‫אשתו וילדיו‪ ,‬האם זה נחשב לצדקה?‬ ‫כתשובה הביא רבי נסים את דברי הגמרא (כתובות נ) על‬ ‫הפסוק (תהילים קו) "עושה צדקה בכל עת" ‪" -‬זה המפרנס‬ ‫את בניו ובנותיו כשהם קטנים"‪ .‬אם כן‪ ,‬משמע שזה נחשב‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪10‬‬ ‫כצדקה‪.‬‬ ‫אמנם ‪ -‬המשיך רבי נסים ‪ -‬מסופר שאחד מן הרבנים בא‬ ‫לבקש צדקה ממאן דהו‪ .‬אמר לו אותו אדם‪" :‬איני נותן‬ ‫צדקה! יש לי כבר חמישה‪-‬עשר ילדים שאני מפרנס אותם‪,‬‬ ‫ואם כן אני כבר בגדר 'עושה צדקה בכל עת'"‪.‬‬ ‫אמר לו הרב‪" :‬על כך נאמר (ויקרא טז)‪' :‬ואל יבוא בכל עת‬ ‫אל הקודש'‪ .‬אם רוצים לקיים מצוות צדקה כדבעי‪ ,‬צריך‬ ‫לתת צדקה גם מחוץ לבית!"‬ ‫ביאר רבי נסים‪ :‬אמנם הזן ומפרנס את בני ביתו נחשב לעושה‬ ‫צדקה‪ ,‬אך אין זו צדקה בנקיות‪ ,‬משום שיש לו אינטרס בכך‪.‬‬ ‫אם רוצים לזכות למצוות צדקה בדרגתה הגבוהה ‪ -‬צריך‬ ‫לתת צדקה גם כשאין לנותן כל נגיעות‪.‬‬ ‫ממשיך רבינו יונה‪" :‬וכנגד כולן מצוות תלמוד תורה לשם‬ ‫השיב הבכיר‪" .‬אם כך‪ ,‬איני מעוניין להיות שותף שלך"‪ ,‬אמר‬ ‫שמים‪ .‬וכל המועצות שזכרנו הן בכלל מה שאמר שלמה‬ ‫רבי חיים בפסקנות‪" .‬אין בעסק כזה ברכה!"‬ ‫המלך עליו השלום (משלי טז)‪' :‬בחסד ואמת יכופר עוון'‪,‬‬ ‫אין בעסקיו ברכה!‬ ‫כי קניין התורה נקרא קניין האמת‪ ,‬כמו שנאמר (משלי כג)‪:‬‬ ‫'אמת קנה ואל תמכור'"‪ .‬ואכן אנחנו אומרים מדי בוקר‪" :‬אלו‬ ‫ואם ישאל השואל‪ :‬רק רגע‪ ,‬כבוד הרב‪ ,‬יש לך הזדמנות פה‬ ‫דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו‬ ‫להרוויח עשרות מיליונים בלי שום מאמץ ובלי לבטל רגע‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬ואלו הן‪ :‬כיבוד אב ואם וגמילות חסדים וכו'‬ ‫אחד של תורה‪ ,‬לא חבל? בא רבי חיים ופסק‪ :‬אם האדם‬ ‫ותלמוד תורה כנגד כולם"‪ .‬עסק התורה הוא הדרך הטובה‬ ‫שעושה את העיסקה לא יושב ולומד תורה‪ ,‬אין בעסקיו ברכה!‬ ‫ביותר להינצל מן היסורים‪.‬‬ ‫כשאדם לומד תורה הוא משפיע ברכה על העולם כולו‪,‬‬ ‫שלפי העסק אני אמור להרוויח בו עשרות מיליונים‬ ‫אך בראש ובראשונה הוא משפיע ברכה על עצמו‪ ,‬והדבר‬ ‫הראשון שהוא מרוויח בכך הוא תוספת זכויות ליום הדין‪.‬‬ ‫אחד ממקורבי רבי חיים קנייבסקי סיפר לי שפעם בא אליו‬ ‫מה‪ ,‬בסך הכל‪ ,‬רוצה כל אחד מאיתנו? לחיות‪ ,‬לראות קצת‬ ‫ראש כולל והביא עמו את אחד מבכירי המשק הישראלי‪.‬‬ ‫נחת מהילדים‪ ,‬קצת פרנסה‪ ,‬וקצת בריאות‪ ,‬אך האמת היא‬ ‫אמר אותו בכיר לרבי חיים‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬אני הולך לעשות‬ ‫שגם עבור זה צריך זכויות רבות‪.‬‬ ‫עסק שלפי העסק אני אמור להרוויח בו עשרות מיליונים‪ .‬אני‬ ‫הדבר החזק ביותר שאדם יכול לעשות לקראת יום הדין‬ ‫רוצה לקחת את הרב כשותפי‪ ,‬ולתת לרב חצי מהרווחים"‪.‬‬ ‫הוא‪ :‬להוסיף בלימוד תורה‪ ,‬ועל כן ממשיך רבינו יונה ואומר‪:‬‬ ‫שאל הרב‪" :‬ומה אני אמור לעשות במסגרת השותפות?"‬ ‫"אם היה רגיל לקרוא פרק אחד ביום ‪ -‬יקרא שני פרקים‪,‬‬ ‫"הרב לא צריך לעשות מאומה"‪ ,‬אמר הבכיר‪" .‬אני רק צריך‬ ‫אם היה רגיל לקרוא פרשה אחת ‪ -‬יקרא שתי פרשיות"‪.‬‬ ‫את התפילות והברכות של הרב"‪.‬‬ ‫שאלו על כך את רבי נסים‪" :‬כל זה טוב ויפה באדם שלא‬ ‫"תגיד‪ ,‬אתה קובע עתים לתורה?" שאל אותו רבי חיים‪.‬‬ ‫לומד כל היום‪ ,‬אך מה יעשה אדם שהוא אברך כולל וממילא‬ ‫הבכיר לא הבין את השאלה ופלבל בעיניו במבוכה‪" .‬הרב‬ ‫לומד כל היום? במה הוא יכול להוסיף?" אמר רבי נסים‪" :‬עליו‬ ‫שואל אם אתה לומד תורה"‪ ,‬מיהר ראש הכולל להסביר‪ .‬זיק‬ ‫ללמוד בעיון ובהתמדת המחשבה‪ ,‬ללא מחשבות צדדיות‪ .‬אם‬ ‫הבנה נדלק בעיני הבכיר‪" .‬בהחלט‪ ,‬אני לומד ביארצייט של‬ ‫ינהג כך ‪ -‬תהיה זו זכות גדולה ליום הדין!"‬ ‫אמא שלי‪ "...‬אך רבי חיים לא הרפה‪" :‬ומה באשר לכל יום?‬ ‫(קטעים מתוך 'ומתוק האור' סדר תפילתנו)‬ ‫האם יש לך לימוד קבוע?!" "לא‪ ,‬איני לומד תורה בכל יום"‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫פרשת נצבים נקראת לפני ראש השנה‪ .‬מרן החיד"א הקדוש‪,‬‬ ‫מביא כמה עצות נפלאות לזכות בדין וכולן רמוזות בפסוק זה‬ ‫הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א ‪ -‬עצות נפלאות לזכות בדין‬ ‫ֹלֵקיֶכֶ ם (כט)‬ ‫ַאֶַּתּ ם ִנִ ָּצּ ִִבים ַהַ ּיֹום ֻּכְּּלּ ֶכֶ ם ִלִ ְפְֵנֵ י ה׳ ֱֱא ֵ‬ ‫פעם הגיע רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל בחברת רב‬ ‫נוסף אל ה'חפץ חיים' זצ"ל‪ .‬רבי חיים עוזר והרב הנוסף‬ ‫פרשת ניצבים נקראת לפני ראש השנה‪ .‬החיד"א מביא כמה‬ ‫נעמדו סמוך ל'חפץ חיים' ושוחחו ביניהם‪ .‬שאל רבי חיים‬ ‫עצות נפלאות לזכות בדין ביום הדין‪ ,‬וכולן רמוזות בפסוק זה‪.‬‬ ‫עוזר את הרב שלצידו‪" :‬מי עומד עם החפץ חיים?"‪ .‬אמר‬ ‫"אתם ניצבים"‪" ,‬אתם" – אותיות 'אמת'‪ .‬התורה היא תורת‬ ‫לו‪" :‬כבודו"‪ .‬חזר רבי חיים עוזר על שאלתו‪" :‬מי עומד עם‬ ‫אמת‪ ,‬יש לה הכוח של האמת‪ .‬התורה מיישרת את השכל‪,‬‬ ‫ה'חפץ חיים'?"‪ .‬אמר לו‪" :‬גם אני"‪ .‬שאל בשלישית‪" :‬מי‬ ‫מלמדת אותנו לחשוב ישר – "פיקודי ה' ישרים" (תהלים‬ ‫עומד עם החפץ חיים?"‪ .‬הרב הבין שאינו יורד לסוף דעתו‬ ‫יט)‪ .‬כשהיו שואלים את רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל שאלה‬ ‫של רבי חיים עוזר ושאל‪" :‬מי?"‪ .‬אמר לו רבי חיים עוזר‪:‬‬ ‫במסחר‪ ,‬היה לומד תוספות בבכורות ועונה‪ .‬שאלו אותו‪:‬‬ ‫"הקב"ה! ה'חפץ חיים' לעולם אינו עומד לבד‪ .‬להיכן שהוא‬ ‫"היכן מצאת בתוספות תשובה לשאלה?"‪ .‬אמר‪" :‬התוספות‬ ‫הולך‪ ,‬הקב"ה עומד איתו"‪.‬‬ ‫מיישר לי את השכל‪ ,‬וכשהמחשבה ישרה – היא ישרה גם‬ ‫מה הסוד של השופר‬ ‫בענייני דעלמא"‪.‬‬ ‫התורה מתחילה ב'אמת'‪ :‬המילה הראשונה בעשרת הדיברות‬ ‫עצה נוספת‪" :‬לפני ה'"‪ .‬מי שזוכה לעמוד "לפני ה'" – ה'‬ ‫היא "אנוכי ה' אלוקיך"‪ ,‬המילה הראשונה במשנה – 'מאימתי'‪,‬‬ ‫יעמוד לימינו ויושיעו מכל צרה‪.‬‬ ‫והמילה הראשונה בגמרא – "תנא היכא קאי"‪ .‬תורה שבכתב‬ ‫ומי זוכה לעמוד לפני ה'‪ ,‬למי ה' הכי קרוב? "קרוב ה' לנשברי‬ ‫והתורה שבעל פה כרוכות יחד‪.‬‬ ‫לב ואת דכאי רוח יושיע" (תהילים לד)‪ .‬ה' קרוב לשבורים‬ ‫אומר החיד"א‪ ,‬כי כלל ראשון לתשובה הוא להתחזק בלימוד‬ ‫ולנדכאים ומושיע את הענוותנים ושפלי הרוח‪ .‬הקב"ה עצמו‬ ‫התורה‪ .‬וכך אנו מתפללים בתפילת שמונה עשרה‪" :‬השיבנו‬ ‫מעיד על כך ואומר (ישעיהו סו)‪" :‬ואל זה אביט – אל עני ונכה‬ ‫אבינו לתורתך"‪ ,‬ועל ידי זה – "והחזירנו בתשובה שלמה‬ ‫רוח"‪ ,‬וכמובן נדרשת ממנו יראת שמים – "וחרד על דבריי"‪.‬‬ ‫לפניך"‪ .‬וכן אנו מתפללים‪" :‬ותן חלקנו בתורתך"‪ ,‬ועל ידי‬ ‫כותב האדמו"ר ה"נתיבות שלום" מסלונים זצ"ל‪ :‬מה הסוד‬ ‫כך – "וטהר ליבנו לעבדך באמת"‪ .‬התורה מטהרת את הלב‬ ‫של השופר‪ ,‬מה כוחן של התקיעות? תקיעת השופר מעוררת‬ ‫ומקרבת אותנו אל אבינו שבשמיים‪.‬‬ ‫תהייה ותמיהה גדולה‪ :‬מה פשר הדבר הזה?! ממתי תוקעים‬ ‫המשנה באבות (ד‪ ,‬יא) אומרת‪" :‬העושה מצווה אחת קונה‬ ‫בקרן של בהמה כדי להמליך מלך? כשאדם תוקע או שומע‬ ‫לו פרקליט אחד"‪ ,‬והלוא "תלמוד תורה כנגד כולם" (פאה‬ ‫את התקיעות‪ ,‬הוא אומר בליבו‪ :‬אני עושה דבר שהוא מופקע‬ ‫א)‪ ,‬לימוד תורה שקול כנגד כל המצוות‪ .‬רבי שלמה וולבה‬ ‫מההיגיון שלי‪ ,‬ועל ידי המחשבה הזו הוא מבטל את ה'אני'‬ ‫זצ"ל היה אומר בשם המשגיח‪ ,‬רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל‪,‬‬ ‫שלו‪ .‬כשם שלאִיִ ל אומרים לאן ללכת‪ ,‬כך האדם מובל על‬ ‫שכשאר אדם מקבל על עצמו חיזוק בלימוד של עניין חדש‬ ‫ידי הקב"ה ועל ידי התורה‪ ,‬בלי שיערב כלל וכלל את ההיגיון‬ ‫בתורה‪ ,‬הוא יוצר לו סנגור מיוחד‪ .‬כשאדם פותח ספר חדש‬ ‫שלו‪ .‬עליך לקיים את מצוות התורה באשר הן‪ .‬התורה אינה‬ ‫ולומד אותו מתחילתו ועד סופו‪ ,‬הלימוד המיוחד הזה נותן‬ ‫עומדת למבחן השכל וההיגיון שלך!‬ ‫לו סיעתא דשמיא שאין כדוגמתה בעולם‪.‬‬ ‫עצה שנייה‪ :‬אמונה‪" .‬אתם ניצבים היום כולכם לפני ה'"‪,‬‬ ‫כשאדם מבטל את ה'אני' שלו – למקטרגים אין על מי‬ ‫"לפני ה'" – זו אמונה! האדם צריך לעמוד לפני ה'‪ ,‬לחיות‬ ‫להיתפס‪ ,‬ועל ידי כך הוא ניצול מן הדין‪ .‬אבל כשלבן אדם‬ ‫אמונה‪ ,‬לחיות את הקב"ה‪ ,‬לדעת שהקב"ה נמצא איתו תמיד‪.‬‬ ‫יש עצמיות והוא חשוב בעיני עצמו – במו ידיו הוא גורם‬ ‫אם האדם יחיה עם אמונה תמידית‪ ,‬השכינה לא תסור ממנו‬ ‫שלמקטרגים יהיה בית אחיזה‪ .‬הם אוחזים בו ומפילים אותו‪.‬‬ ‫והוא יזכה בדין‪.‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪12‬‬ ‫מדוע לא מצינו בחג אחר מנהג לברך‬ ‫איש את רעהו?‬ ‫עצה נוספת‪" :‬אתם ניצבים‪ ...‬כולכם"‪" .‬כולכם" – באחדות!‬ ‫בפרשת כי תבוא מובאות כל הקללות והמחלות שבעולם‪ .‬יש‬ ‫שם תרע"ו מילים‪ ,‬כמניין 'רעות'‪ .‬ומי שרוצה להינצל מ'רעות'‪,‬‬ ‫צריך להוסיף דבר אחד‪ ,‬ואז נהפך ל'עזרת'‪" .‬הבה לנו עזרת‬ ‫מצר" (תהילים ס)‪ .‬מהו הדבר האחד הזה שהופך 'רעות'‬ ‫ל'עזרת'? אחדות! כאשר בני אדם באחדות – ה' עוזר להם‪.‬‬ ‫הטור כותב בהלכות ראש השנה (סימן תקפב)‪" :‬נוהגין‬ ‫באשכנז כל אחד מבקש לחברו ואומר לו‪ :‬תיכתב בשנה‬ ‫טובה"‪ .‬וכן הביא הרמ"א בהלכות ראש השנה (שם)‪" :‬ונוהגין‬ ‫מפרקים אותו ומוציאים את חלקיו ולא משאירים בו בורג‬ ‫שכל אחד אומר לחברו‪ :‬לשנה טובה תיכתב"‪ .‬לאחר שהטור‬ ‫אחד שלם‪ .‬נשאר ממנו רק שלד‪ ...‬אחרי שבוע נכנסו חיילים‬ ‫והרמ"א הביאו זאת להלכה‪ ,‬לאיחולים הללו יש תוקף של‬ ‫לקלקיליה לצורך איזו משימה‪ .‬הם הגיעו ל'משחטת רכב'‬ ‫מנהג והלכה! ואכן הפוסקים דנו בדבר בהיבטים שונים‪ ,‬כגון‬ ‫וראו שם שלדי רכב וגרוטאות‪ ,‬ואז הם הופתעו לראות שם‬ ‫האם לומר גם "תיחתם"‪ ,‬עד מתי יכולים לומר ברכה זו איש‬ ‫רכב שלם שיד אדם לא נגעה בו לרעה‪ .‬החיילים לקחו משם‬ ‫לרעהו‪ ,‬והאם יאמרו את הברכה איש לרעהו גם בליל שני‬ ‫את הרכב והחזירו אותו לישראל‪ ,‬בדקו מי בעליו והגיעו אלי‪.‬‬ ‫של ראש השנה‪.‬‬ ‫זה היה הרכב שלי! כשהגעתי לקחת אותו‪ ,‬נדהמתי‪ :‬לא רק‬ ‫אך לגופו של עניין קשה‪ :‬מדוע הדבר נוהג רק בראש השנה?‬ ‫הרכב היה שלם ללא פגע‪ ,‬גם כל התכולה של הציוד היקר‬ ‫מדוע לא מצינו בשום חג ומועד אחר מנהג מעין זה לברך‬ ‫שהייתה בו נשארה במקומה‪ ,‬איש לא נגע בה‪ .‬הממונים‬ ‫איש את רעהו?‬ ‫שטיפלו בעניין אמרו לי‪' :‬דע לך‪ ,‬מעולם לא נתקלנו במקרה‬ ‫המשגיח רבי גדליה אייזמן זצ"ל הביא בשם המהר"ל‪ ,‬שכשאר‬ ‫כזה שרכב חזר שלם ממשחטות הרכב בשטחים‪ .‬אין לנו‬ ‫אדם פוגש את חברו ומברכו מכל הלב‪ ,‬הוא נותן לו שמחה‬ ‫הסבר איך זה קרה‪ .‬נס‪ ,‬פשוט נס!'"‪.‬‬ ‫וחיות‪ .‬לכן‪ ,‬יש מעלה וזכות גדולה באיחולים שמייחלים‬ ‫סיים הנהג‪" :‬הם לא יודעים את הסיבה‪ ,‬אבל אני יודע‪ :‬הרכב‬ ‫לזולת "לשנה טובה תיכתב"‪ ,‬כי על ידי שאתה מברך את‬ ‫הזה נמצא ברשותי כבר שלוש שנים‪ ,‬ואני מקפיד שלא יעבור‬ ‫חברך בברכה זו‪ ,‬אתה משמח ומחייה אותו‪ ,‬ומידה כנגד‬ ‫עליי יום אחד בלי שאעשה בו חסד"‪.‬‬ ‫מידה הקב"ה יכתוב אותך לחיים‪ .‬כיוון שראש השנה הוא‬ ‫האדם צריך להיות איש הכלל‪ .‬מתוך האחדות השוררת‪ ,‬ליבו‬ ‫יום הדין שבו נכתבים הבריות לחיים‪ ,‬על כן נקבע מנהג זה‬ ‫של האדם מצטער בצערו של רעהו ומתפלל עליו‪ ,‬ואם הוא‬ ‫דווקא בראש השנה‪ .‬נמצא שההלכה הזו היא בעצם עצה‬ ‫חולה וזקוק לרפואה וישועה – צריך שיחלה עצמו עליו‪.‬‬ ‫לזכות לחיים‪.‬‬ ‫לכן אנו מתפללים בלשון רבים‪ ,‬כמו שאמר אביי‪" :‬לעולם‬ ‫האדם מתפלל ומתחנן להשי"ת – "זוכרנו לחיים"‪ ,‬והנה כאן‬ ‫לישתף אינש נפשיה בהדי ציבורא" (ברכות כט עב)‪ ,‬שהאדם‬ ‫נתנו לנו עצה נפלאה כיצד להיזכר לחיים‪ :‬על ידי שיברך‬ ‫יכליל בתפילתו את הציבור‪ ,‬ומתוך כך תתקבל תפילתו‪ .‬לכן‬ ‫את חברו מעומק הלב ויגרום לו שמחה וחיות‪.‬‬ ‫המתפלל על החולה‪ ,‬אומר‪" :‬המקום ירחם עליך בתוך חולי‬ ‫ישראל" (שבת יב)‪" ,‬שמתוך שכוללן עם האחרים תפילתו‬ ‫סיפר רבי יהודה אריה דינר שליט"א‪ :‬פעם הוא צעד מביתו‬ ‫נשמעת" (רש"י)‪.‬‬ ‫לכיוון בית הדין של רבי ניסים קרליץ ברחוב הרב שך‪ .‬לפתע‬ ‫עצר רכב וביקש ממנו לעלות‪ .‬סיפר הנהג‪" :‬יש לי רכב‬ ‫כשהקב"ה רואה את עם ישראל מאוחדים‪ ,‬כולם 'מפרגנים'‬ ‫מסחרי המשמש אותי לצורכי עבודה‪ ,‬יש בו ציוד יקר וכלי‬ ‫זה לזה ומתפללים זה על זה – הוא עונה לכולם ומשפיע‬ ‫עבודה‪ .‬יום אחד גנבו לי את הרכב‪ .‬ברכב היה מותקן מכשיר‬ ‫על כולם שפע של ישועות‪.‬‬ ‫'איתוראן' והוא איתר את מקומו של הרכב – בקלקיליה‪...‬‬ ‫(מתוך הספר 'שש באמרתך' בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬רכב גנוב שמגיע לקלקיליה‪ ,‬תוך זמן קצר הגנבים‬ ‫‪13‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫מסופר כי פעם שאל אברך אחד את הגה"צ רבי גדל' אייזנר זצ"ל‬ ‫היאך עמדו לו כוחותיו במלחמת העולם השניה‬ ‫הגאון רבי אליהו חיים כהן שליט"א ‪ -‬אם ה' איתו‪ ,‬הכל כל כך טוב!‬ ‫ְוְָאָֹנִֹכִ י ַהַ ְסְֵּתּר ַאַ ְסְִּתּ יר ָּּפַנַ י ַּּבּיֹום ַהַ הּוא (לא)‬ ‫מסופר על המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי זצ"ל שחיפש‬ ‫בכל הקללות הנזכרות בפרשיות אלו‪ ,‬ומצא שבכל אחת מהן‬ ‫מוסתרת גם ברכה‪ ,‬כפי שכתוב בזוהר הק' שבכל הקללות‬ ‫מוסתרות ברכות‪ ,‬אך כשהגיע למקרא זה "ואנכי הסתר‬ ‫אסתיר פני ביום ההוא" לא מצא בו כל זכות וטובה כלשהי‬ ‫היכולה לצמוח מהסתרת פנים‪.‬‬ ‫עד שבדק ומצא דבר טוב בהסתר הפנים‪.‬‬ ‫נצב עלי לשמרני‪ ,‬ומאחר שידעתי כי הוא עומד לצידי‪ ,‬מה‬ ‫הנביא ישעיה אומר בשם ה'‪ ,‬כתשובה לטענת ציון "עזבני‬ ‫לי לחפש אחריו?!‬ ‫ה' ואדני שכחני" – "הן על כפיים חקותיך חומותייך נגדי‬ ‫הגאון רבי מרדכי מן זצ"ל הביא חידוש ששמע מרבה של‬ ‫תמיד" (ישעיה מט)‪ .‬כוונת ה' לומר אל תחשבי כי שכחתי‬ ‫סלונים הגאון רבי לייב פיין זצ"ל‪ .‬הנביא ישעיה אומר‪" :‬בכל‬ ‫אותך‪ ,‬מאחר וחקקתי את שם ירושלים על כפי והרי את‬ ‫צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא‬ ‫תמיד לנגדי ולעולם לא אשכח אותך‪.‬‬ ‫גאלם" (ישעיה סג)‪ .‬הקרי והכתיב שבפסוק אינם שווים‪,‬‬ ‫על זה בא הפסוק ואומר כאן – "ואנכי הסתר אסתיר פני‬ ‫הכתיב הוא "לא צר" אבל הקרי הוא "לו צר"‪.‬‬ ‫ביום ההוא"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אני אסתיר את פני מכם ואסובב את‬ ‫איך ניתן לבאר את הסתירה המוחלטת‪ ,‬כאשר הקרי והכתיב‬ ‫פני לאחור ולא אראה אתכם‪ ,‬ובזה יש ברכה דכיון שפניו‬ ‫סותרים זה את זה‪.‬‬ ‫לאחור‪ ,‬וגם יד ימינו יחזיר לאחור‪ ,‬א"כ טובה גדולה תצמח‬ ‫אלא ביאר על פי מעשה שהיה בעיר בריסק לפני כמאה‬ ‫לעם ישראל מכך‪ ,‬ששוב תהיה ירושלים נגד פניו ולא ישכח‬ ‫וחמישים שנה‪ .‬באחת מלילות שבת יצאו תושבי העיר היהודים‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫להפגין נגד מחללי שבת‪ .‬המשטרה המקומית כעסה על‬ ‫מסופר כי פעם שאל אברך אחד את המשגיח הגה"צ רבי‬ ‫ההתקהלות הבלתי חוקית ועצרה את ראש הקהל‪ .‬ההפגנה‬ ‫גדל' אייזנר זצ"ל‪ ,‬מאחר וראה וחווה במלחמת העולם השניה‬ ‫התפזרה וראש הקהל הובל באזיקים לבית האסורים‪ .‬צערו‬ ‫דברים נוראים ומזעזעים‪ ,‬היאך עמדו לו כוחותיו לעמוד איתן‬ ‫היה רב – לשבת בבית הסוהר בשבת‪ ,‬ללא קידוש‪ ,‬ללא‬ ‫באמונתו עם כל ההסתר פנים עם מוראות ותלאות המלחמה‪.‬‬ ‫סעודת שבת‪ .‬חלפו שעתיים של צער והנה בפתח החדר‬ ‫באותה שעה היה על השולחן בקבוק‪ ,‬הוריד המשגיח את‬ ‫נראה הגאון הקדוש מהרי"ל דיסקין רבה של בריסק (ולאחר‬ ‫הפקק שמעל הבקבוק וטמנו בין אצבעותיו‪ ,‬ואז אמר לו‪:‬‬ ‫מכאן רבה של ירושלים)‪ .‬המשטרה החליטה לעצור גם אותו‬ ‫אמור לי היכן נמצא הפקק של בקבוק זה‪ ,‬אמר לו האברך‪:‬‬ ‫כרב העיר על שהיה שותף להחלטה להפגין‪ .‬והנה אורו‬ ‫הריהו מסתתר תחת אצבעות ידיך‪ .‬הוסיף המשגיח ושאל‪:‬‬ ‫עיניו של ראש הקהל‪ .‬הכל היה כדאי‪ ,‬לחש לעצמו‪ :‬הכל‬ ‫אם ייכנס כעת אדם מבחוץ ויחפש את הפקק האם ימצאנו‪,‬‬ ‫היה כדאי בשביל להיות שבת אחת במחיצת הגאון הקדוש‬ ‫ענה לו‪ :‬לא‪.‬‬ ‫מהרי"ל דיסקין‪ ,‬שמחה התפשטה בלבו‪.‬‬ ‫ואם ייוודע לו שהפקק נמצא בין כפלי אצבעותיי‪ ,‬האם‬ ‫וכך פירש‪" :‬בכל צרתם לו צר" – ה' צר עמנו במצוקותינו‬ ‫ימשיך ויחפש‪ .‬שוב ענהו לו‪ :‬לא‪ ,‬כיון שיודע בבירור שהפקק‬ ‫הוא חש בצער ליבו של כל יהודי‪ .‬ואז כאשר ה' עמו "בכל‬ ‫מסתתר בין האצבעות מה לו לחפש‪ ,‬הרי הוא כבר נמצא‪.‬‬ ‫צרתם לא צר" הצרה חולפת‪ ,‬היא איננה צרה‪ ,‬כי אם ה'‬ ‫נענה המשגיח ואמר‪ :‬כך עברתי את ימי המלחמה – בידיעה‬ ‫(מתוך הספר 'אוצרות פניני התורה')‬ ‫איתו – כל כך טוב!‬ ‫ברורה שבתוך ההסתרה הגדולה – 'א‪-‬ל מסתתר'‪ ,‬והנה ה'‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪14‬‬ ‫קראתי סיפור מדהים מהגאון רבי אריה יהודה הלוי דינר שליט"א‬ ‫שסיפר לו רבי אברהם אליהו וואזנר זצ"ל‬ ‫הגאון הרב בצלאל טרוביץ שליט"א יו"ר ארגון 'נוצרי לשון' על חסד‪ ,‬רחמים וחיים טובים‬ ‫ְִהְרְְּבְ ָך ֵֵמ ֲֲאֹב ֶֶֹתיָך (ל)‬ ‫ְו ְֵֵה ִיִטְבְ ָך ְו ִ‬ ‫אנו עומדים בעיצומם של ימי הרחמים והסליחות‪ .‬ימי‬ ‫חודש אלול חולפים ביעף‪ ,‬ואוירת יום הדין הגדול והנורא‬ ‫– ראש השנה – כבר מרחפת באוויר‪ .‬בשעה גורלית זו‪ ,‬כל‬ ‫אחד ואחד מאיתנו נושא את עיניו לשמיים ומבקש‪ :‬חסד‪,‬‬ ‫רחמים וחיים טובים‪.‬‬ ‫חז"ל לימדונו יסוד נשגב בהנהגת הבורא‪' :‬במידה שאדם‬ ‫מודד – בה מודדין לו' (שבת קכז)‪ .‬מי שמבקש שהקב"ה‬ ‫ינהג עמו לפנים משורת הדין וירעיף עליו שפעת חסדים‪,‬‬ ‫מחויב לעורר בקרבו את מידת החסד כלפי הזולת‪.‬‬ ‫קראתי סיפור מדהים‬ ‫כיצד קונים את מעלת החסד שתהפוך‬ ‫קראתי סיפור מדהים שסיפר הגאון רבי אריה יהודה הלוי‬ ‫לחלק ממהותנו?‬ ‫דינר שליט"א (גליון 'דברי השירה' ‪ )304‬וכך סיפר‪ :‬בדרך‬ ‫כיצד קונים את מעלת החסד שתהפוך לחלק ממהותנו? הדרך‬ ‫כלל אנשים חושבים רק על עצמם ואין להם זמן לאחרים‪.‬‬ ‫הבדוקה והסלולה היא שילוב של תלמוד המביא לידי מעשה‪.‬‬ ‫בימים אלו כל אחד מחזק את עצמו בבין אדם למקום‪ ,‬ובכל‬ ‫בספרו הקדוש "אהבת חסד" מאיר רבינו מרן ה'חפץ חיים'‬ ‫זאת עלינו לדעת שזה גם זמן מסוגל לסייעתא דשמיא בכל‬ ‫זצוק"ל (אשר יומא דהילולא שלו חל בימים אלו‪ ,‬בכ"ד‬ ‫הדברים‪ ,‬ובפרט בבין אדם לחבירו‪ ,‬לחשוב על השני‪.‬‬ ‫באלול) את נתיבות החסד והעזרה לזולת‪.‬‬ ‫שמעתי מידידי רבי אברהם אליהו וואזנר (זצ"ל) כשאביו‬ ‫לקראת השנה החדשה‪ ,‬אנו קוראים לכל אחד ואחת לקבל‬ ‫בעל ה'שבט הלוי' זצ"ל היה לומד סוגיא שהיה קשה להכריע‬ ‫קבלה טובה ומעשית‪ :‬לימוד יומי בספר "אהבת חסד" במשך‬ ‫בהלכה אז הוא היה מפסיק בלימודו והיה הולך לעשות‬ ‫‪ 40‬יום רצופים‪.‬‬ ‫איזה חסד עם אחרים ולאחר מכן היה חוזר ללימודו‪ ,‬והיה‬ ‫לימוד הספר אינו רק קיום מצוות תלמוד תורה – ששקולה‬ ‫אומר שהחסד הזה היה נותן לו סייעתא דשמיא גם בלימוד‪.‬‬ ‫כנגד כולם – אלא הוא מחדיר בעצמות את חשיבות המצווה‪,‬‬ ‫והמקור לדבריו הוא ממה שאנו אומרים בתפילה "ותן בליבנו‬ ‫פותח את הלב ומעורר לעשייה מתוך אהבה והבנה עמוקה‬ ‫להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד" (זה מדבר על דברי‬ ‫של ערך כל מעשה חסד קטן כגדול‪.‬‬ ‫תורה) "לשמור ולעשות" (זה המצוות) "והאר עינינו בתורתך"‬ ‫כדי להקל ולסייע בהחלטה קדושה זו‪ ,‬ארגון 'נוצרי לשון'‬ ‫(שוב דברי תורה)‪ ,‬לכאורה הסדר היה צריך להיות ותן בליבנו‬ ‫שמחים להעניק במתנה וללא תשלום את הספר "אהבת‬ ‫להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד והאר עינינו בתורתך‬ ‫חסד" לכל מי שיקבל על עצמו להצטרף לתוכנית הלימוד‪.‬‬ ‫לשמור ולעשות‪.‬‬ ‫התשובה היא שקיום המצוות זהו התורה‪ .‬צריך לדעת‪ ,‬שכבן‬ ‫בזכות עמל התורה והתעוררות מידת החסד‪ ,‬נזכה להיכתב‬ ‫אדם עסוק בתורה זה מצוין אבל זה לא מספיק‪ .‬צריך גם‬ ‫ולהיחתם כולנו בספרם של צדיקים גמורים לחיים טובים‬ ‫עשית חסד עם זולתו‪ ,‬ואדרבה העזרה שהוא מעניק לאחרים‬ ‫ולשלום‪.‬‬ ‫זה יתן לו כוחות וסייעתא דשמיא גם בלימוד התורה‪ ,‬וזהו‬ ‫מס' הטלפון לקבלת הספר‪.02-582-1180 :‬‬ ‫כוונת הפסוק במשלי (יא) "גומל נפשו איש חסד"‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫בואו נכיר את האנשים שעובדים הפוך‪ ,‬המשקיעים שמחכים‬ ‫לכשלון ונפילת מניות החברה‪ .‬ושמם המקצועי 'השורטיסטים'‬ ‫להרוויח מהירידה‪ :‬משוק ההון למלחמה ביצר הרע‬ ‫לקנות מנייה בכל מחיר הם‬ ‫מאת‪ :‬אלחנן נתן ליכטיג‬ ‫מעלים את הביקוש למנייה‬ ‫בעולם ההשקעות והבורסות בכל רחבי העולם‪ ,‬ההיגיון פשוט‬ ‫– ובכך‪ ,‬הקניות הבהולות‬ ‫ומוכר לכולנו‪ :‬משקיע מאמין בחברה מסוימת ששוויה יעלה‪,‬‬ ‫שלו עצמו דוחפות ומטיסות‬ ‫הוא רוכש ממניותיה ומייחל להצלחתה‪ .‬ככל שהחברה צומחת‪,‬‬ ‫את המנייה למעלה גבוה עוד‬ ‫מרוויחה ומתפתחת – ערך המנייה עולה‪ ,‬ובעל המנייה מרוויח‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬והמחיר שהוא משלם‬ ‫זוהי השקעה מתוך אמונה בהצלחת החברה ובפוטנציאל הטמון‬ ‫גבוה מאוד והפסדיו גדולים‪.‬‬ ‫בה לרווחים בעתיד‪.‬‬ ‫מה זה קשור אלינו ולימי הרחמים‬ ‫אך בואו נכיר את האנשים שעובדים בדיוק הפוך‪ ,‬הם אלה‬ ‫המשקיעים שמחכים ומתפללים לכשלון ונפילת מניות החברה‪.‬‬ ‫אז תשאלו מה זה קשור אלינו ולימי הרחמים והסליחות? אז‬ ‫ושמם 'השורטיסטים'‪ .‬מה בעצם עושים השורטיסטים ואיך הם‬ ‫שימו לב‪ ,‬כל מה שברא הקב"ה בעולם‪ ,‬נברא בשבילנו ומכל‬ ‫מרויחים כסף‪ .‬אז העניין הולך כך‪:‬‬ ‫מלמדי השכלתי‪ .‬פתאום עלתה לי מחשבה שהשורטיסט‪ ,‬זהו‬ ‫בשוק ההון קיים מנגנון הנקרא "מכירה בחסר" (שורט ‪.)Short -‬‬ ‫בדיוק מנגנונו של היצר הרע! היצר הרע אינו משקיע רגיל‬ ‫הסוחר שואל מנייה שאינה שייכת לו ממישהו אחר שיש‬ ‫שרוצה שנצמח‪ .‬הוא "פותח עלינו פוזיציית שורט" מיום‬ ‫ברשותו מנייה ומצפה להצלחתה‪( ,‬ומשלם עליה סכום סמלי‬ ‫היוולדנו – כל מהותו‪ ,‬תקוותו והרווח שלו תלויים בנפילתנו‬ ‫על כל יום שהיא ברשותו) הסוחר לוקח את המנייה המושאלת‪,‬‬ ‫ובהתרסקותנו‪ .‬הוא חי וצומח מהנפילות שלנו‪.‬‬ ‫מוכר אותה מיד בשוק במחיר הגבוה של היום (למשל‪ ,‬ב‪100-‬‬ ‫הוא משאיל לנו אשליות ותאוות רגעיות‪ ,‬מוכר לנו דמיונות‬ ‫שקלים) ולחשבון שלו נכנסו ‪ 100‬השקלים (אבל הוא כמובן‬ ‫של הצלחה חומרית‪ ,‬ויושב בצד וממתין לרגע שבו נישבר‪,‬‬ ‫נשאר חייב את המנייה שהוא מכר‪ ,‬למי שהשאיל לו אותה)‪.‬‬ ‫נחטא וניפול לתהומות של יאוש ועצבות‪ .‬רק את זה הוא רוצה‬ ‫כעת הסוחר ממתין שהחברה תיכשל ויגיעו חדשות רעות‪ ,‬ומחיר‬ ‫ומייחל כי הנפילה שלנו היא "הרווח הנקי" שלו‪.‬‬ ‫המנייה יצנח (למשל‪ ,‬ל‪ 50-‬שקלים)‪ .‬כשהמנייה בתחתית‪ ,‬הוא‬ ‫אך כאן טמון גם הסוד הגדול של התשובה וההתעלות‪.‬‬ ‫קונה אותה בזול‪ ,‬מחזיר לבעלים את המנייה שלו‪ ,‬ומשלשל‬ ‫כאשר יהודי נופל‪ ,‬אך במקום להישבר הוא מתעורר‪ ,‬לוקח‬ ‫לכיסו את כל ההפרש כרווח נקי‪.‬‬ ‫את הכישלון וממנף אותו לצמיחה רוחנית ולתשובה מאהבה –‬ ‫אבל אל תמהרו לשמוח איתו כ"כ מהר‪ ,‬כי כאן מופיעה מלכודת‪.‬‬ ‫היצר נכנס לבהלה מוחלטת‪ .‬כפי שאמרו חז"ל‪" :‬גדולה תשובה‬ ‫כי בוא נחשוב‪ ,‬מה קורה אם התוכנית משתבשת והחברה דווקא‬ ‫שזדונות נעשות לו כזכויות" (יומא פו‪ .):‬פתאום‪ ,‬המקום הנמוך‬ ‫נוסקת מעלה? השורטיסט מתעורר בבוקר ושומע שהחברה‬ ‫ביותר הופך למקפצה לעלייה עצומה שאינה מוגבלת‪.‬‬ ‫הנ"ל זכתה לחוזה ענק‪ ,‬או דו"ח כספי של רווח מדהים‪ .‬המנייה‬ ‫היצר הרע רואה שהאדם אינו מתרסק אלא נוסק‪ ,‬וכל התוכנית‬ ‫כמובן בהתאם‪ -‬מתחילה לעלות‪ .‬במקום לרדת‪ ,‬כפי תכניותיו‪,‬‬ ‫שלו קורסת‪ :‬אותה נפילה שהוא בנה עליה‪ ,‬הופכת כעת למנוע‬ ‫המנייה מתחילה לעלות‪ .‬כאן השורטיסט נכנס לפעמים לבהלה‬ ‫של דביקות וקרבת השם‪ .‬בכך– הניסיון והמכשול שהיצר הציב‪,‬‬ ‫עצומה‪ .‬הפסדיו אינם מוגבלים‪ ,‬שכן המנייה יכולה לעלות עד‬ ‫נאלצים בעל כורחם להפוך לגורם שמרומם את האדם למדרגות‬ ‫אינסוף‪ .‬המנייה לדוגמא מתחילה לעלות ל‪ ,150₪ -‬הוא קיבל‬ ‫שלא היה מגיע אליהן לולא הנפילה‪.‬‬ ‫‪ 100₪‬והוא חייב מנייה למישהו‪ ,‬שמחירה כבר עלה ב‪.50% -‬‬ ‫אז אל תתנו לשיטת היצר – השורטיסט לפעול ולקוות‬ ‫הוא לפעמים יכול להיכנס לפאניקה גמורה‪ ,‬ואז הוא נאלץ‬ ‫לכשלונותיכם‪ ,‬תכו אותו שוק על ירך וכל פועלו יקרוס‪ ,‬ואנחנו‬ ‫לרוץ ולקנות את המנייה בכל מחיר כדי לעצור את ההתרסקות‬ ‫נעלה מעלה מעלה!‬ ‫האישית שלו‪ .‬ולפעמים בגלל הלחץ שלו ועוד אחרים כמוהו‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪16‬‬ ‫ל‬ ‫עוד‬ ‫י‬ ‫אה‬ ‫בעו או‬ ‫בס"ד‬ ‫ב‬ ‫הכ‬‫לם ה ר ח‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫תורה ש יק שם‬ ‫והחסיר ונשג הזה‬ ‫ְלדוֹר וְ דוֹר ַה ְמ ִליכוּ ָל ֵקל‬ ‫דו ב‬ ‫תו‬ ‫ִּכי הוּ א ְל ַב ּדוֹ ָמרוֹם וְ ָקדוֹש‬ ‫המו‬ ‫סר‬ ‫להתרומם‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫י‬‫ִ‬ ‫ן‬ ‫ֵ‬ ‫כ‬ ‫ב‬‫וּ ְ‬ ‫ד‬‫ּ‬ ‫ֵ‬ ‫ק‬‫ַ‬ ‫ת‬ ‫להתחדש‪.‬‬ ‫ד' ֱאלֹ ֵקינוּ ַעל ִי ְשׂ ָר ׁש ׁ ִש ְמ ָך‬ ‫ֵאל ַע ֶּמ ָך‬ ‫להתחבר‪.‬‬ ‫רב מכר‬ ‫להתקרב אל מלכו של עולם!!!‬ ‫מודים‬ ‫כ‪ 600-‬עמפיקים נוגה‬ ‫מלאים זיו ו מי האלול‬ ‫בעבודת ירבה לקראת‬ ‫ד‬ ‫והכנה ים הנוראים‬ ‫הימ‬ ‫הבעל"ט‬ ‫הופיע ויצא‬ ‫לאור‬ ‫ספר‬ ‫"שפת חיים"‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫והוא ילקוט אמרים ושיחות קודש‬ ‫שנאמרו במקהלות עם מפי‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫מתולדות משה‬ ‫שליט"א‬ ‫אוצר בלום של תפילות ובקשות על כל הענינים שצריכים ישראל‬ ‫ייחודי‪:‬‬ ‫מכ"ק מרן המחבר שליט"א להיזכר ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים‬ ‫מגדולי משפיעי דורינו‬ ‫להשיג עכשיו בחנויות הספרים המובחרות‬ ‫מסובסד ►‬ ‫◄ המעוניינים בכמות ישנן אפשרות להשיג במחיר‬ ‫לגבאי אוצה"ס ומנהלי תתי"ם וכן לישיבות ולמוסדות‬ ‫לכל עניני הספר וכן להזמנות ומכירות‬ ‫חייגו עכשיו למכון "שפת חיים"‬ ‫הפצה ראשית‪ :‬עמודי שש ‪ -‬טל'‪02-5377-134 :‬‬ ‫בארה"ב ובאירופה ניתן ליצור קשר בפלא'‪+1-929-493-1019 :‬‬ ‫בטל'‪02-313-5020 :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪052-717-6542‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫ַַּׁשַעַר ַלַד'‬ ‫ֶז ֶה ַה � � ׁ‬ ‫בּוַע‬ ‫ַַה ַַּׁש ַַער ְלְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש ַ‬ ‫ַצִַּד�ִיִקִים‬ ‫ָיָֹבֹאּוּ בֹו ֹ‬ ‫שהעושה זאת מובטח‬ ‫למה לא אמרה התורה‬ ‫לכאורה זו לא בחירה‪,‬‬ ‫לו שמשלים שנתו‬ ‫שכל אחד יסחב על גבו‬ ‫זו כפייה דתית!‬ ‫שק חצץ‬ ‫ַאַָּתה ְוְ ַזְַרְֶעֶ ָך (ל)‬ ‫ּוָבַָחְַרְָּת ַּּבַחִַּיּ ים ְלְַמַַעַ ן ִּתְּחְֶיֶ ה ּ‬ ‫ּ‬ ‫שאלה‪ :‬ערב ראש השנה כל שנה‬ ‫ָהֲָאָנָ ִׁׁשים ְוְַהַָּנּ ִׁׁשים ְוְַהַ ַּּטף‬ ‫ַהְַקְֵהל ֶֶאת ָהָ ָעָ ם ֲ‬ ‫ֵ‬ ‫ראיתי ווארט נפלא בשם הרב מטשעבין‬ ‫זה יום עמוס‪ .‬על מה לא לוותר‬ ‫(לא)‬ ‫זצ"ל‪ :‬התורה אומרת‪" :‬ובחרת בחיים"‪,‬‬ ‫באותו היום?‬ ‫אבל באמת לכאורה זו לא בחירה‪ ,‬זו‬ ‫תשובה‪ :‬בטור סימן תקפ"א כתב‬ ‫מביא רש"י הקדוש את דברי חז"ל‪:‬‬ ‫כפייה דתית! אם אתה אומר שמי שמתנהג‬ ‫שע''י התענית של חצי יום בער''ה‬ ‫האנשים באים ללמוד והנשים‬ ‫כשורה זוכה לחיים טובים ומאושרים‪ ,‬ומי‬ ‫לשמוע‪ ,‬וטף למה באו כדי ליתן‬ ‫שחוטא נענש וסובל חיי מרורות ויכול‬ ‫נמחלים שליש מעוונותיו של האדם‪.‬‬ ‫שכר למביאיהם"‬ ‫להגיע עד שערי מוות‪ ,‬מי פתי ויבחר‬ ‫ויש להוסיף שמובא בשם רבי חיים‬ ‫לכאורה נראה שהמצווה‪ ,‬להביא‬ ‫ברע? ביטלת את כל אפשרות הבחירה!‬ ‫ויטל שבערב ראש השנה אפשר‬ ‫לשם גם את הטף‪ ,‬ללא שום תועלת‪,‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬מה שייך לומר לשון 'נתינה' על‬ ‫לעשות פדיון נפש ע''י שסופר ‪160‬‬ ‫רק כדי לתת שכר למביאיהם‪ .‬אלא‬ ‫מוות? איזו מתנה יש בזה?!‬ ‫שאם כן‪ ,‬למה לא אמרה התורה שכל‬ ‫אומר הרב מטשעבין‪ :‬ישנן שלוש דרכים‬ ‫שקל בשקלים שומר לערב יו''כ‬ ‫אחד יסחב על גבו שק חצץ‪ ,‬ויהיה‬ ‫לזכור את הקב"ה ולא לחטוא‪ ,‬כדברי‬ ‫ועושה ע''ז כפרות ואז בהגיע חג‬ ‫לו קשה מאוד וכך ירבה שכרו?‪...‬‬ ‫הגמרא בברכות (ה)‪ :‬תורה‪ ,‬קריאת שמע‬ ‫הסוכות הוא מחלק לעניים‪ ,‬ויש‬ ‫מבאר ה"שפת אמת" [ושמעתי שכבר‬ ‫והזכרת יום המיתה‪.‬‬ ‫שכתבו שהעושה זאת מובטח לו‬ ‫קידמו בעל ה"נתיבות"]‪ :‬הרי הטף‬ ‫טבע בני האדם‪ ,‬שבמשך רוב שנות חייהם‬ ‫שמשלים שנתו‬ ‫יבואו גם אם לא תהיה מצווה‪ ,‬כי‬ ‫הם אינם זוכרים את יום המיתה‪ ,‬אלא‬ ‫האנשים והנשים כולם באים‪ ,‬ומי‬ ‫רק כשהם מזדקנים והחולשה מתגברת‬ ‫והרמ''א בסוף הסימן שם הוסיף‬ ‫עליהם‪ ,‬ויום המיתה כבר מורגש באוויר‪.‬‬ ‫ישמור על הילדים? בוודאי שהייתה‬ ‫שנהגו לילך על הקברות בער''ה‬ ‫תועלת ממה שהילדים באים‪ ,‬כי הם‬ ‫מה קורה בינתיים? האדם מזניח את דרך‬ ‫להרבות שם בתפילה והטעם‪ ,‬אומר‬ ‫היו מקבלים מזה הרבה יראת שמים‪.‬‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬וכל הדורות הבאים אחריו‬ ‫המשנ''ב כי שם התפילה נשמעת‬ ‫כיוצא בזה‪ ,‬ילדים שואבים יראת‬ ‫גדלים ללא תורה ויראת ה'‪ .‬כשהוא נזכר‬ ‫שמים לכל החיים מתפילות הימים‬ ‫אז ביום המיתה ומיטיב את דרכיו – זה‬ ‫ביותר‪ .‬החזו''א היה אומר שהוא‬ ‫מאוחר מדי‪.‬‬ ‫הנוראים‪ .‬יש כאלו שבכדי להתפלל‬ ‫לא מכיר בעיה שא''א לפתור אותה‬ ‫תפילה ישיבתית מוותרים על מקום‬ ‫לפיכך אומרת התורה‪" :‬החיים והמוות נתתי‬ ‫בעשר דקות והוא ע''י תפילה‪.‬‬ ‫לילדיהם‪ ,‬והילדים משחקים כל‬ ‫לפניך" – נתתי לפניך מתנה טובה ומועילה‪.‬‬ ‫וכמובן שצריך שיהיה בלב נשבר‪.‬‬ ‫התפילה בחוץ ומפסידים את הכול‪.‬‬ ‫אלו הם שלושת הדברים שבאמצעותם‬ ‫הסטייפלר זצ"ל היה מורה לאברכים‬ ‫יכול האדם לנצח את יצרו הרע‪ :‬תורה‪,‬‬ ‫רבי חיים פלאג'י מביא סגולה‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬וגם המוות הוא כלי חיובי‬ ‫להתפלל במניין עם בעלי בתים‪,‬‬ ‫נוספת למחילת עוונות‪ :‬לקרוא‬ ‫העיקר שיהיה מקום לילדים‪.‬‬ ‫שמסייע בכך על ידי הזכרתו‪.‬‬ ‫בערב ראש השנה מתחילת פרשת‬ ‫אם כן‪ ,‬שאלת חז"ל‪" :‬הטף למה‬ ‫אומנם התורה מייעצת לאדם ואומרת‪:‬‬ ‫כי תבוא ועד סוף פרשת מקרא‬ ‫באים" היא‪ :‬הרי גם בלי מצווה‬ ‫"ובחרת בחיים" – תבחר בניצחון על היצר‬ ‫הם היו מגיעים‪ .‬לשם מה ציוותה‬ ‫הרע על ידי תורה וקריאת שמע‪" .‬למען‬ ‫ביכורים ומוסיף רבי חיים פלאג'י‬ ‫התורה על הבאתם?! על זה עונים‬ ‫תחיה אתה וזרעך" – וכך תחיה חיים‬ ‫שהעושה זאת בערב ראש השנה‬ ‫חז"ל‪" :‬ליתן שכר למביאיהם"‪,‬‬ ‫רוחניים אתה והדורות הבאים אחריך‪ ,‬שכן‬ ‫הקב"ה מוחל לו על כל העוונות‪.‬‬ ‫התורה ציוותה על כך כדי להרבות‬ ‫אם תמתין להזכרת יום המיתה כדי לנצחו‪,‬‬ ‫את השכר של מביאיהם‪.‬‬ ‫על פי רוב תאבד כבר את זרעך אחריך!‬ ‫(מתוך גליונו של הרב שלמה קולדצקי שליט"א)‬ ‫(הגאון רבי אליהו דיסקין שליט"א‪,‬‬ ‫(הגאון רבי אריה יודלביץ שליט"א‪ ,‬מתוך 'נאה דורש'‬ ‫מתוך 'נאה דורש' דברים – בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫דברים – בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪18‬‬ ‫מי האחרון שיגיד?‬ ‫אדם שחזר בתשובה על מקצת עבירות‬ ‫ועדיין עושה שאר עבירות‬ ‫האם אין נמחל לו אף על מה ששב ?‬ ‫מאוצרותיו של הרב חנניה צ'ולק שליט"א‬ ‫ַהַָּדָבָר‪ְּּ ...‬ב ִִפיָך‬ ‫ְרְֹחָקָ ה‪ִּ ...‬כּ י ָקָרֹוב ֵֵאֶלֶ יָך ּ‬ ‫ִּכּ י ַהִַּמְּצְָוָ ה ַהַ ֹּזּאת‪ֹ ...‬ל ֹא ִנִ ְפְֵלֵ את ִִהוא ִִמ ְּּמָך ְוְֹל ֹא ֹ‬ ‫ַלֲַעֹׂשׂתֹו (ל י"א)‬ ‫ִּוִבְלְָבְָבְ ָך ֲ‬ ‫לרוב הראשונים מצוה זאת קאי על מצות‬ ‫תשובה הנזכרת בפרשה 'והשבות אל‬ ‫לבבך'‪' ,‬ושבת עד ה' אלוקיך'‪ .‬והנה יש‬ ‫לחקור‪ :‬אדם שחזר בתשובה על מקצת‬ ‫חידות שינון הפרשה‬ ‫עבירות ועדיין עושה שאר עבירות‪ ,‬האם‬ ‫אין נמחל לו אף על מה ששב‪ ,‬או שעל‬ ‫לפי הא''ב‬ ‫מה ששב מהני התשובה?‬ ‫הנה ב'חובות הלבבות' (שער ז' שער‬ ‫התשובה פ"ז) כתב‪ :‬וממפסידי התשובה‬ ‫א‪ .‬קללה? אלה‪.‬‬ ‫שיהיה השב שב מקצת עוונותיו ומתמיד‬ ‫ב‪ .‬מה ה' כרת עמנו? ברית‪.‬‬ ‫קרדיט ישראל בורדוגו‬ ‫על קצתם‪ ,‬כמו שיצא מהעבירות שבינו‬ ‫ג‪ .‬מי ניצב עמנו? גרים‪.‬‬ ‫ובין המקום וישוב מהם‪ ,‬ולא יצא ממה‬ ‫ד‪ .‬מי האחרון שיגיד? דור אחרון‪.‬‬ ‫שיש בינו ובין בני אדם ‪ -‬מגזל ואונאה וגניבה‪ ...‬ובזה נאמר (איוב י"א‬ ‫ה‪ .‬מצוה בחג סוכות של מוצאי‬ ‫י"ד) 'אם אוון בידך הרחיקהו'‪ .‬ומביא ראיה מהגמ' (תענית ט"ז‪ :).‬אדם‬ ‫שביעית? הקהל‪.‬‬ ‫שיש בידו עבירה ומתוודה ואינו חוזר בו‪ ,‬למה הוא דומה? ‪ -‬למי שתופס‬ ‫ו‪ .‬מה ה' עשה מעל אדמתם באף‬ ‫שרץ בידו‪ ,‬אפילו טובל בכל מימות שבעולם ‪ -‬לא עלתה לו טבילה‪ .‬זרקו‬ ‫ובחימה? ויתשם‪.‬‬ ‫מידו ‪ -‬עלתה לו טבילה‪ ,‬שנאמר 'ומודה ועוזב ירוחם'‪ ,‬דקשה מה החידוש‬ ‫ז‪ .‬מפי מי שלא ישכח? זרעו‪.‬‬ ‫אם אינו חוזר בתשובה‪ ,‬מה הצד שזה יעזור? אלא הכוונה שאם חזר‬ ‫ח‪ .‬במה אנו מצווים לבחור? חיים‪.‬‬ ‫לגמרי מעבירה זו‪ ,‬ועדיין עושה שאר עבירות ‪ -‬אינו מתכפר עד שיעזוב‬ ‫ט‪ .‬ה' נתן לנו חוץ מחיים גם? טוב‪.‬‬ ‫את כל העבירות‪.‬‬ ‫י‪ .‬למי נאמר חזק ואמץ? יהושע‪.‬‬ ‫וב'ערוך לנר' (ר"ה ט‪ ).‬כתב לפרש את המשנה (יומא פ"ה ב') 'מה מקווה‬ ‫כ‪ .‬נושאים את ארון הברית? כהנים‪.‬‬ ‫מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל'‪ ,‬שדימה טהרת הקב"ה‬ ‫ל‪ .‬שורש מר? לענה‪.‬‬ ‫ע"י תשובה למקווה‪ ,‬כמו שבמקווה צריך לטבול את כל חלקי הגוף‪ ,‬כן בל‬ ‫מ‪ .‬גיל משה? מאה ועשרים‪.‬‬ ‫יאמר אדם 'היום אעשה תשובה על חטא זה ומחר על חטא אחר'‪ ,‬אלא‬ ‫נ‪ .‬מה לנו ולבנינו? נגלות‪.‬‬ ‫צריכה להיות התשובה על כל העבירות יחד‪.‬‬ ‫ס‪ .‬עיר שנהפכה? סדום‪.‬‬ ‫ע‪ .‬עיר שנהפכה? עמורה‪.‬‬ ‫אבל המהר"ל חולק‬ ‫פ‪ .‬מה נאמר בפרשה על בטנך‬ ‫אבל המהר"ל (ב'נתיבות עולם' נתיב התשובה פ"ו) חולק‪ ,‬דכתב‪ :‬איתא‬ ‫בהמתך אדמתך? פרי‪.‬‬ ‫בגמ' (שבועות ל"ט‪' ).‬ונקה לא ינקה'‪ .‬אמר ר' אלעזר‪ :‬אי אפשר לומר‬ ‫צ‪ .‬עוד עיר שנהפכה? צביים‪.‬‬ ‫'ונקה'‪ ,‬שכבר כתיב 'לא ינקה'‪ ,‬ואי אפשר לומר 'לא ינקה' שכבר כתיב‬ ‫ק‪ .‬מילה נרדפת לאף וחימה? קצף‪.‬‬ ‫'ונקה'‪ ,‬הא כיצד? מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים‪ .‬וזה ממידת‬ ‫ר‪ .‬ראשוני הנצבים? ראשיכם‪.‬‬ ‫טובו‪ ,‬שאם עשה תשובה על מקצת חטאיו‪ ,‬אף שלא עשה תשובה על כל‬ ‫ש‪ .‬התורה נקראת? שירה‪.‬‬ ‫חטאיו‪ ,‬וזהו 'ונקה לא ינקה'‪ ,‬ופרשו ז"ל מנקה לשבים ואינו מנקה לאינן‬ ‫ת‪ .‬מה אנו מצויים לעשות את כל‬ ‫שבים‪ ,‬וקשה פשיטא כי למה ינקה לאינם שבים‪ ,‬אבל מדבר הכתוב בחוטא‬ ‫דבריה? תורה‪.‬‬ ‫ששב על מקצת חטאיו ועל מקצת חטאיו לא שב‪ ,‬והיה ראוי כי מאחר‬ ‫שלא שב על הכל ‪ -‬לא ינקה לו‪ ,‬לכך אמר 'ונקה'‪ ,‬ושלא תאמר ששב על‬ ‫מקצת מנקה לו אף אותם שלא שב‪ ,‬ולכך אמר 'לא ינקה' (מעדני אשר)‪.‬‬ ‫(מתוך גליונו של הרב שלמה קולדצקי שליט"א‪ ,‬כי תבוא תשפ"ה)‬ ‫(מתוך גליונו של הרב צ'ולק שליט"א‪ ,‬נצבים תשפ"ה)‬ ‫‪19‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫ַצִַּד�ִיק‬ ‫ַּכ ַ� �ָָּתָמָר ִיְפְָרָח‬ ‫תּוָּקִנִ ים‬ ‫צּוִפים ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ‬ ‫ֹנ ֶֶֹפת ִ‬ ‫שברתי את החלון‪ ,‬אבל אני מבקש‬ ‫אני רוצה לחזור בתשובה‪ ,‬תן לי‬ ‫ממך סליחה ‪...‬‬ ‫מצווה אחת שאוכל לעשות‪ ,‬וזהו‬ ‫הגאון רבי גואל אלקרייף‬ ‫שליט"א‪ :‬נתאר לעצמינו‬ ‫שהגיע מישהו לביתו של‬ ‫זולתו ושבר לו חלון‪ .‬בעל‬ ‫הבית שואל אותו‪ :‬מדוע‬ ‫עשית את זה? והלה עונה‬ ‫לו בשירה‪ :‬שברתי את‬ ‫החלון‪ ,‬אבל אני מבקש‬ ‫ממך סליחה ‪ ...‬אנחנו היינו‬ ‫'מאשפזים' אותו! מאימתי‬ ‫שרים כאשר מבקשים סליחה?‪ ...‬אם אכן זו בקשת סליחה‬ ‫ּוִבְלְָבְָבְ ָך ַלֲַעֲ ֹׂשׂתֹו (ל)‬ ‫ַהַָּדָבָר ְמְֹאֹד ְּּב ִִפיָך ִ‬ ‫ִּכּ י ָקָרֹוב ֵֵאֶלֶ יָך ּ‬ ‫אמיתית‪ ,‬צריך לבקש אותה בדמעות בעיניים ולא עם שירה‪.‬‬ ‫והנה אנחנו נמצאים בבית הכנסת באמירת הסליחות ופוצחים‬ ‫בספר "חסידים" מובא סיפור על יהודי שהיה בעל‬ ‫בשירה‪ :‬אדון הסליחות חטאנו לפניך‪ ,‬רחם עלינו‪ .‬האם‬ ‫עבירה גדול‪ ,‬והתחבר אל חבורת גנבים ושודדים‪ .‬יום‬ ‫זה המקום לשיר? זה הזמן לבכות – "אבינו מלכנו חטאנו‬ ‫אחד הוא בא אל הרב ואמר‪" :‬אני רוצה לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫לפניך‪ ,‬אבינו מלכנו רחם עלינו"‪ .‬מה פשר אותה שירה? לא‬ ‫אבל אני לא בנוי לכל החומרות‪ .‬תן לי מצווה אחת‬ ‫רק הספרדים שרים בעת בקשת הסליחה‪ ,‬גם האשכנזים‬ ‫שאוכל לעשות‪ ,‬וזהו"‪.‬‬ ‫מנגנים את הווידוי "אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ .‬וכאשר אומרים "על חטא‬ ‫אמר לו הרב‪" :‬בסדר‪ ,‬תדבר אמת"‪" .‬זהו?" תמה האיש‪.‬‬ ‫שחטאנו לפניך‪ ...‬ועל כולם אלו‪-‬ה סליחות סלח לנו‪ ,‬מחל‬ ‫"כן"‪ ,‬אמר הרב‪" ,‬רק זה‪ ,‬אבל זה עד הסוף! בלי תירוצים‬ ‫לנו‪ ,‬כפר לנו"‪ ,‬מנגנים זאת במנגינה‪ .‬ודבר פלא הוא האם‬ ‫ובלי עיגול פינות!"‬ ‫זה הזמן לשיר? האם אלו קטעי תפילה שיש מקום לומר‬ ‫"אין בעיה‪ ,‬סגרנו עניין"‪.‬‬ ‫אותם במנגינה?‬ ‫בערב באו חבריו לקרוא לו‪" :‬בוא‪ ,‬אנחנו הולכים לשדוד‬ ‫בית של עשיר גדול‪ .‬שלל כמו שיהיה לנו היום כבר‬ ‫הבה ונסביר‬ ‫מזמן לא היה לנו"‪.‬‬ ‫הוא בא איתם‪ ,‬אבל באמצע הדרך תפס את עצמו‪.‬‬ ‫כולם יודעים כי אם אדם עובר עבירה‪ ,‬השי"ת מעניש עליה‪,‬‬ ‫הרי מחר תבוא המשטרה לחקור אותו‪ ,‬וישאלו אותו‬ ‫אבל מאידך גיסא המקיים מצווה מקבל עליה שכר‪ .‬לימדונו‬ ‫איפה היה בלילה‪ ,‬ומה יגיד להם? הרי הוא הבטיח‬ ‫חז"ל‪ ,‬שגדול השכר על מצווה פי חמש מאות מאשר העונש‬ ‫לומר רק אמת‪.‬‬ ‫על עבירה‪ .‬אם ‪ -‬על דרך משל ‪ -‬אדם עבר עבירה שהוא‬ ‫אמר להם‪" :‬חבר'ה‪ ,‬אני לא יכול לבוא איתכם"‪" .‬מה‬ ‫ראוי להיענש עליה בקנס של מאה שקלים‪ ,‬הרי אם יעשה‬ ‫קרה?"‬ ‫מצווה ‪ -‬יקבל שכר של חמשת אלפים שקלים‪ .‬נמצא‪ ,‬שאם‬ ‫"נשבעתי להגיד רק אמת"‪.‬‬ ‫הולכים לפי מידת האמת ‪ ,‬האדם ירוויח על מצווה שיעשה‬ ‫ניתקו איתו מיד את כל הקשרים‪ ,‬שלא ילשין עליהם‪,‬‬ ‫פי חמש מאות מאשר היה מפסיד על העבירה‪ .‬והרי כאשר‬ ‫ולאחר שהתרחק מהם חזר בהדרגה בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫חוזר האדם בתשובה שלימה‪ ,‬זדונות הופכים לזכויות‪ ,‬נמצא‬ ‫"כי קרוב אליך הדבר מאוד" – לחזור בתשובה זה דבר‬ ‫כי על כל עבירה ועבירה שהיה אמור להפסיד ולהיענש עליה‬ ‫קל‪ ,‬רק צריך "בפיך ובלבבך"‪ ,‬שיהיו פיך וליבך שווים‪,‬‬ ‫יקבל שכר פי חמש מאות כאשר ישוב עליה בתשובה‪ .‬כלום‬ ‫וממילא אתה זוכה לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫אין זו סיבה מספקת לשיר בעת שמתוודים על העבירות?‬ ‫האם אין אנו צריכים להיות מאושרים בעת שאנו אומרים‬ ‫(הגאון רבי שלמה לוינשטיין שליט"א מתוך 'נאה דורש' דברים –‬ ‫(מתוך 'דורש טוב' בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫וידוי וחוזרים בתשובה?‬ ‫בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪20‬‬ ‫בכל לילה מתרחש‬ ‫עמד היצר הרע בפני‬ ‫שיש בשקיות‬ ‫בגופנו פלא עצום‬ ‫בית דין של מעלה‬ ‫ממצאים חשודים‬ ‫בכל לילה מתרחש בגופנו פלא‬ ‫עצום‪ .‬אנו עוצמים עיניים‪,‬‬ ‫מתנתקים מהמתרחש סביבנו‬ ‫ונרדמים – אבל הגוף? הוא ממש‬ ‫לא "נכבה"‪.‬‬ ‫לאורך הלילה אנו עוברים‪ ,‬בפרקי‬ ‫זמן של כ־ ‪ 100–80‬דקות‪ ,‬בין שינה‬ ‫קלה‪ ,‬שינה עמוקה ושנת חלום‪.‬‬ ‫בכל שלב משתנה פעילות הגוף‬ ‫– קצב הלב והנשימה משתנים‪,‬‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫השרירים נרפים‪ ,‬והמוח ממשיך‬ ‫בפעילות מורכבת ומדויקת‪.‬‬ ‫הגאון רבי אריה יהודה הלוי דינר‬ ‫ומה הוא עושה בזמן הזה?‬ ‫ָיַָדְַעְִּתי ֶֶאת ִיִ ְצְרֹו (לא)‬ ‫ִ‬ ‫ִּכִ י‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫השינה מסייעת למוח לעבד‬ ‫כעת שאנו עומדים ימים ספורים‬ ‫מידע ולבסס זיכרונות‪ ,‬ובמקביל‬ ‫בעל ה"קדושת ציון" מבאבוב אמר בדרך‬ ‫לפני יום הדין‪ ,‬חובה עלינו להתכונן‪,‬‬ ‫תומכת בתהליכי גדילה והתפתחות‬ ‫צחות‪ ,‬שפעם אחת עמד היצר הרע בפני‬ ‫שהרי בלי הכנה לא שייך להגיע‬ ‫ובפעילות תקינה של מערכת‬ ‫בית דין של מעלה‪ ,‬ובכה לפניהם שאינו‬ ‫לראש השנה‪ ,‬ושכל אחד ואחד‬ ‫החיסון‪ .‬אפילו הלב מקבל מעין‬ ‫מצליח לעשות את מלאכתו כיוון שהשם‬ ‫ידע שההכנה שלו תלויה רק בו‪,‬‬ ‫"הקלה"‪ :‬בשלבים מסוימים של‬ ‫שלו הוא 'רע'‪ ,‬וכאשר שומע היהודי‬ ‫וזה ביכולתו‪.‬‬ ‫השינה קצב הלב ולחץ הדם יורדים‪.‬‬ ‫את שמו – הוא מפתח סלידה ודחייה‬ ‫ושמעתי מעשה שאירע באחד שהיה‬ ‫עליו לטוס לחו"ל‪ ,‬וזמן הטיסה היה‬ ‫ויש עוד פלא‪ :‬בגופנו פועל שעון‬ ‫ואינו מסכים לשמוע בקולו‪ .‬בית דין של‬ ‫בשש בבוקר‪ ,‬והוא הזמין את המונית‬ ‫ביולוגי פנימי‪ ,‬המושפע מהאור‬ ‫מעלה שמעו את טענתו‪ ,‬קיבלו אותה‬ ‫לשדה תעופה בשעה שלוש בלילה‪,‬‬ ‫ומהחושך ומסייע לכוון את זמני‬ ‫ושינו את שמו ל'בעל דבר'‪.‬‬ ‫ואותו אחד הלך לישון מעט לפני‬ ‫הערנות והשינה‪.‬‬ ‫כעבור זמן מה‪ ,‬שוב התיצב היצר הרע‬ ‫שהמונית הגיעה‪ ,‬אבל מרוב כל‬ ‫דווקא בשעות שבהן נדמה שאיננו‬ ‫לפני הבית דין של מעלה‪ ,‬וטען שמלאכתו‬ ‫ההכנות הוא היה עייף מאוד ולא‬ ‫עושים דבר‪ ,‬מערכות שלמות‬ ‫שוב נעשתה קשה‪ ,‬כי כאשר שומע היהודי‬ ‫התעורר בשלוש‪ ,‬ורק לאחר כחצי‬ ‫ממשיכות לפעול בתיאום מופלא‪.‬‬ ‫ששמו הוא 'בעל דבר'‪ ,‬מיד דוחה אותו‬ ‫שעה לאחר שהגיעה המונית הוא‬ ‫בזמן שאנו שקועים בשינה ואיננו‬ ‫באומרו‪" :‬לאו בעל דברים דידי את"‪.‬‬ ‫התעורר בבהלה‪ ,‬והוא תפס בידו‬ ‫מודעים למתרחש‪ ,‬הגוף ממשיך‬ ‫קיבלו בית דין של מעלה את טענתו‬ ‫את השקיות והתיק ורץ למונית‪,‬‬ ‫בתהליכים החיוניים לבריאותנו –‬ ‫ונתנו לו שם חדש‪' :‬בזמנים שלנו השתנו‬ ‫וכך הוא הגיע לשדה תעופה והניח‬ ‫בחכמה המופלאה שהקב"ה טבע בו‪.‬‬ ‫הדברים'‪ ...‬משקיבל זאת השטן‪ ,‬שוב לא‬ ‫את כל השקיות בבידוק‪ ,‬ולפתע‬ ‫ובבוקר‪ ,‬כשאנו פוקחים שוב את‬ ‫בא בטרוניה אלא הוא מצליח מאוד עם‬ ‫שוטרים לקחו אותו לחקירה מאחר‬ ‫העיניים‪ ,‬מקבלות מילות התפילה‬ ‫השם החדש עד היום הזה‪ .‬בכך ביאר‬ ‫שראו דרך המכונת בידוק שיש‬ ‫משמעות מוחשית כל כך‪:‬‬ ‫"ַא ָָּתה ה'‬ ‫את הפסוק בתהילים (יב)‪ַ :‬‬ ‫באחת מהשקיות ממצאים חשודים‪,‬‬ ‫והם הראו לו את זה‪ ,‬וכך התגלה‬ ‫"אלוקי‪ ,‬נשמה שנתת בי טהורה‬ ‫ִִּת ְְׁש ְְמ ֵֵרם ִִּת ְְּצ ֶֶרּנּו ִִמן ַַהּדֹור זּו ְלְ עֹוָלָ ם"‪,‬‬ ‫לו שביציאה מביתו תכנן לזרוק‬ ‫היא‪ ...‬ואתה משמרה בקרבי"‪.‬‬ ‫ביקש דוד המלך מהקב"ה שישמרנו‬ ‫את השקית המדובר לפח ולעלות‬ ‫עוד לילה חלף‪ ,‬ועוד בוקר שבו אנו‬ ‫מן "הדור זו" – מאותו יצר הרע מיוחד‬ ‫למונית מיד לאחר מכן‪ ,‬אבל מרוב‬ ‫זוכים לראות מחדש את נפלאות‬ ‫המכונה "הדור הזה"‪ .‬שכשרוצים לתרץ‬ ‫הבהילות הוא שכח‪ ,‬וכך הגיע לשדה‬ ‫הבורא שבתוכנו‪.‬‬ ‫כל מיני התנהגויות רדודות שרואים אצל‬ ‫תעופה‪ ...‬והיה עליו לשכנע את אנשי‬ ‫הילדים ובני הנוער‪ ,‬באים ואומרים‪:‬‬ ‫הבידוק שאכן כך היה‪.‬‬ ‫בואו ננצל את היום החדש שקיבלנו‬ ‫'נכון שפעם זה היה אחרת‪ ,‬אבל הדור‬ ‫וזה דוגמא בשבילנו‪ ,‬לעורר אותנו‪,‬‬ ‫במתנה‪ ,‬נמלא אותו בטוב ובמעשים‬ ‫הזה הוא משהו אחר‪ ,‬בדור כמו שלנו זו‬ ‫שלא נבוא ח"ו לראש השנה בבהילות‬ ‫ראויים – ונצדיק במעשינו את‬ ‫התנהגות ראויה ‪ .'...‬מהיצר הזה צריכים‬ ‫עם שקית אשפה ח"ו‪ ...‬ועל כן כמה‬ ‫הזכות היקרה שזכינו בה‪ :‬עוד‬ ‫להיזהר מאוד!!‬ ‫שיותר מהר עלינו להתכונן לקראת‬ ‫יום של חיים‪.‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬ולהכין את עצמנו כמו‬ ‫(הגאון רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א‪ ,‬מתוך 'נאה‬ ‫שצריך‪.‬‬ ‫(ש‪.‬ק‪).‬‬ ‫דורש' דברים – בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫('דברי השירה'‪ ,‬גליון ‪)304‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫ַהַַּצ�ִַּד�ִיִקִים‬ ‫ַהְַּצְ �ִעִי ִִרים‬ ‫המדור שבו תזכו בעוה"ז והשכר הגדול שמור לעתיד לבוא‬ ‫ַַא ֲֲחֵרֵ י ֶׁשִּׁסּ ַּי ְְּמנּו ֶֶאת ַַהִּלּ ּמ ִּוִדים‪ָָ ,‬הֶֶרֶּבּ ה ָָא ַַמר ָלָ נּו‪ֲֲ :‬אִנִי רֹוֶצֶ ה ְלְ ַּיֵַּסד‬ ‫ַׁשְׁפנּו ֵעֵ יַנִַיִם‪ֹ .‬לא ֵהֵַבַ ּנּו ַַמה?‬ ‫ִׁשְׁפ ְ‬ ‫ֶֶאת 'ֻקֻ ַּּפת ַַהַּצּ ִּּד ִיִקים ַַהְּצ ִִּע ִיִרים'‪ֻּ .‬כּ ָּלּ נּו ְ‬ ‫'ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצּ ִּּדיק' ְוְ ֻקֻ ַּּפת ַַהַּצּ ִּּד ִיִקים ַַהְּצ ִִּע ִיִרים‬ ‫ַַחִּיּ ים ְוְ ַיַ ַַעְנְ ִִקי ְְמ ַַס ְִּפִּרים ַַעל ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ָּכֵּבד ָָעַלַ י‪ָ" .‬לָ ֵֵתת ֶֶאת ַַהָּפָּנָ ס ַַהֶּזּ ה? ֲֲאִנִ י‬ ‫ַּב ַַּה ְְת ָָחָלָ ה ִלִ ִּבּ י ָָהָיָ ה ְְק ָָצת ֵ‬ ‫ּׁקֹוֶרה ָלָ נּו ַּּבִּכָּּתּ ה‬ ‫רֹוֶצה ְלְ ַַס ֵּּפר ָלָ ֶכֶ ם עֹוד ִִמ ַּּמה ֶּׁש ֶ‬ ‫בּוַע ֲֲאִנִ י ֶ‬ ‫ַַהָּׁשׁ ַ‬ ‫ִּמְּב ָָצע‬ ‫ֶׁשָׁה ֶֶרֶּבּ ה ָָק ָָרא ַלַ ְ‬ ‫ַּכְּרִּתּ י ָ‬ ‫אֹוֵהב אֹותֹו‪ֲֲ "...‬א ָָבל ִִמָּיּ ד ִנִ ְזְ ְ‬ ‫ָּכּ ל ָּכּ ְך ֵ‬ ‫רּוִעים‬ ‫'ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יק'‪ָּ .‬כּ ל יֹום ֵיֵ ׁש ֵֵא ִ‬ ‫ִִעם ָָה ֶֶרֶּבּ ה ֶֶה ָָח ָָדׁש‪ָָ ,‬ה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ְּתִּרים‬ ‫ְּצִּע ִיִרים'‪ְ ,‬וְ ָָא ַַמ ְְרִּתּ י ְלְ ַַע ְְצ ִִמי‪ַַ :‬צִּדּ ִיִקים ְְמַוַ ִ‬ ‫ֻ'ֻקַּפּ ת ַַהַּצִּּדּ ִיִקים ַַה ִ‬ ‫ָּתִּקים‬ ‫ּפֹוְס ִִקים‪ְ ,‬וְ ֶזֶ ה חּוץ ֵֵמ ַַהִּלּּמּוד ַַהְּמֻּיֻ ָָחד ֶׁשֻּׁכּ ָּלּ ם ַַמָּמּׁש ְְמ ֻֻר ִ‬ ‫ִּבְּלְ ִּתּ י ְ‬ ‫ְּבַּת ְְחִּתּ ית ֻֻקַּפּ ת‬ ‫ַׂשְׂמִּתּ י אֹותֹו ַ‬ ‫אִתי ֶֶאת ַַהָּפָּנָ ס ְוְ ְ‬ ‫ְלְ ַַמ ַַען ֲֲא ֵֵח ִִרים! ֵֵה ֵֵב ִ‬ ‫ִּלּּמּוִדים‪ְ ,‬וְ ָָה ֶֶרֶּבּ ה ָָא ַַמר‬ ‫בּוַע ַַא ֲֲח ֵֵרי ֶׁשׁ ִּּסַּי ְְּמנּו ֶֶאת ַַה ִ‬ ‫ֵֵאָלָ יו‪ָָ .‬הָיָ ה ֶזֶ ה ַַהָּׁשׁ ַ‬ ‫ְּכֵּדי ֶׁשׁ ֹּלא ֶֶא ְְת ָָח ֵֵרט‪.‬‬ ‫ְּפָּר ִִסים‪ֵ ,‬‬ ‫ַַה ָ‬ ‫ְּצִּע ִיִרים'‪".‬‬ ‫רֹוֶצה ְלְ ַיַ ֵּסּ ד ֶֶאת ֻ'ֻקַּפּ ת ַַהַּצִּּדּ ִיִקים ַַה ִ‬ ‫"ַעְכְ ָׁשׁ יו ֲֲאִנִ י ֶ‬ ‫ָלָ נּו‪ַ :‬‬ ‫ִׁשְׁמעֹון ִנִ ְכְ ַנַ ס ַלַ ִּכָּּתּ ה ְוְ ָָר ָָאה ֶֶאת ַַהֻּקּּפֹות ַַהְּמֵּלֵ אֹות‪,‬‬ ‫ְּכֶּׁשָׁה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ָ‬ ‫ְּצִּע ִיִרים'‪,‬‬‫ַׁשְׁפנּו ֵֵעיַנַ ִיִ ם‪ֹ .‬לא ֵֵה ַַבּנּו ַַמה ּזֹו ֻ'ֻקַּפּ ת ַַהַּצִּּדּ ִיִקים ַַה ִ‬ ‫ִׁשְׁפ ְ‬ ‫ֻּכּ ָּלּ נּו ְ‬ ‫ְּדָּמעֹות ֶׁשׁ ל ִִה ְְת ַַרְּגּׁשּות‪" .‬אֹוי‪ִִ ,‬רּבֹונֹו ֶׁשׁ ל עֹוָלָ ם!‬ ‫ֵֵעיָנָ יו ָזָ ְלְ גּו ָ‬ ‫רּוִעים ְוְ ֵיֵ ׁש‬ ‫יֹוְד ִִעים ֶׁשְּׁלָּכָ ל ִּכָּּתּ ה ֵיֵ ׁש ֵֵא ִ‬ ‫"ַאֶּתּ ם ְ‬ ‫ְוְ ָָה ֶֶרֶּבּ ה ִִה ְְסִּבּ יר‪ַ :‬‬ ‫ִׂשְׂמ ָָחה‪.‬‬ ‫ִּתְּר ֶֶאה ֵֵאיֶזֶ ה ְיְ ָלָ ִִדים ַַצִּדּ ִיִקים ֵיֵ ׁש ְלְ ָך!" הּוא ָָצ ַַעק ֵֵמֹרֹב ְ‬ ‫ְ‬ ‫ְּפָּרס ְְמֻיֻ ָָחד‪ָָ .‬אז ֲֲאִנִ י‬ ‫יַע ָלָ ֶֶהם ָ‬ ‫ּוַמִּגּ ַ‬ ‫ְזְ ַַמִּנּ ים ֶׁשַּׁתְּלְ ִִמ ִיִדים ִִמ ְְצ ַַטְּיִּנִ ים ַ‬ ‫ְּדָּב ִִרים‪ְ .‬לְ ַַמ ֲֲע ֶׂׂשה‪,‬‬ ‫רֹוֶצה ְלְ ַיַ ֵּסּ ד ֻֻקָּפּ ה ְְמֻיֻ ֶֶח ֶֶדת ֶׁשָּׁבּ ּה ִיִ ְְהיּו ַּכָּּמּ ה ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ְּפָּר ִִסים‪.‬‬ ‫ֵֵאּלּו ִיִ ְְהיּו ְׁשֵּׁתּ י ֻֻקּפֹות ׁשֹונֹות‪ֻֻ :‬קַּפּ ת ַַמ ְְמַּתִּּקּ ים ְוְ ֻֻקַּפּ ת ָ‬ ‫ָׁשַׁאל ָָה ֶֶרֶּבּ ה‬‫ְּדָּב ִִרים ַּבֻּּקּּפֹות ָָה ֵֵאֶּלּ ה?" ַ‬ ‫"ֵאיְך ִיִ ְְהיּו ָלָ נּו ֶֶאת ָּכּ ל ַַה ָ‬ ‫ֵ‬ ‫רֹוֶצה‬‫ִּתְּהיּו ַַא ְְח ָָר ִִאים‪ָּ .‬כּ ל ִִמי ֶׁשׁ ֶ‬ ‫ּוִמָּיּ ד ָָעָנָ ה‪ֶ" :‬זֶ ה ַַאֶּתּ ם! ַַהַּתְּלְ ִִמ ִיִדים ְ‬ ‫ִ‬ ‫ְּכִּפי‬ ‫ָּתִּביאּו ֵֵמ ַַהַּבִּיִ ת‪ָּ ,‬כּ ל ֶֶא ָָחד ִ‬ ‫ֶׁשַׁאֶּתּ ם ִ‬ ‫ַּפַּעם ַַמ ְְמַּתִּּקּ ים ַ‬ ‫ָיָ ִִביא ִִמֵּדּ י ַ‬ ‫ֶּבַּטח ֵיֵ ׁש ָלָ ֶכֶ ם‬ ‫ְּפָּר ִִסים – ַ‬ ‫ָּדָּבר ַּגּ ם ִִעם ֻֻקַּפּ ת ַַה ָ‬ ‫ִנִ ְְד ַַבת ִלִ ּבֹו‪ .‬אֹותֹו ָ‬ ‫ְּדָּב ִִרים ֶׁשִּׁקּ ַּבְּלְ ֶּתּ ם ְוְ ַַאֶּתּ ם ַַמָּמּׁש ֹלא‬ ‫ְּפָּר ִִסים אֹו ָ‬ ‫ַּּבַּבִּיִ ת ָּכּ ל ִִמיֵנֵ י ָ‬ ‫אֹוָתם‪ְ ,‬וְ זֹו ַַה ִִהְזְ ַּדְּּמּ נּות‬ ‫ְּזַּמן ְלְ ָָה ִִביא ָ‬ ‫ְּבִּדּיּוק ַַה ַ‬ ‫ָּבֶּהם‪ֶ .‬זֶ ה ִ‬ ‫ִִמְׁשַּׁתְּּמִּׁשׁ ים ֶ‬ ‫עֹוֵדד ַּתְּלְ ִִמ ִיִדים ֲֲא ֵֵח ִִרים ַּּבִּכָּּתּ ה!"‬ ‫ְּכֵּדי ְלְ ֵ‬ ‫ָּבֶּהם ֵ‬ ‫ְלְ ִִהְׁשַּׁתֵּּמּׁש ֶ‬ ‫ֶׁשָּׁנִּביא‬ ‫ְׁשַׁמע ָלָ נּו ְְק ָָצת ְְמֻׁשֶּׁנּ ה ַּב ַַּה ְְת ָָחָלָ ה‪ָ .‬לָ ָּמּ ה ִ‬ ‫ָָה ֱֱא ֶֶמת? ָָה ַַר ְְעיֹון ִנִ ַ‬ ‫ְּבַּמֶּסֶּכֶ ת‬ ‫ְּבּ סֹוף אֹותֹו יֹום‪ֶ ,‬נֶ ֱֱע ַַרְך ָלָ נּו ִׁשׁ עּור ֲֲחָזָ ָָרה ַַעל ַַהִּמְּׁשָׁנָ יֹות ַ‬ ‫ָּבֶּהם? ֲֲא ָָבל ַַמ ֶּׁׁשהּו‬ ‫ְּכֵּדי ֶׁשִּׁמּ יֶׁשׁ הּו ַַא ֵֵחר ִיִ ְזְ ֶּכּ ה ֶ‬ ‫ַַמ ְְמַּתִּּקּ ים ֵֵמ ַַהַּבִּיִ ת ֵ‬ ‫ֶׁשְּׁבֶּד ֶֶרְך ְּכָּלָ ל ָָקֶׁשׁ ה לֹו ְלְ ִִה ְְת ַַרֵּכּ ז ְוְ הּוא‬ ‫ֶ‬ ‫יֹוִסי‪ֶׁ ,‬שׁ הּוא ֶיֶ ֶלֶ ד‬ ‫ֻֻסָּכּ ה‪ִ .‬‬ ‫ִׁשְׁמעֹון ָָעָׂשׂ ה ָלָ נּו ֵֵחֶׁשׁ ק ַַאִּדּ יר‬ ‫הֹוָרה ֶׁשׁ ל ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ַּב ִִּה ְְתַלַ ֲֲהבּות ַַה ְּּט ָ‬ ‫ְׁשֵׁאָלָ ה ָָקָׁשׁ ה‬ ‫ָׁשַׁאל ֵ‬ ‫יַע‪ָָ .‬ה ֶֶרֶּבּ ה ַ‬ ‫ִּפְּתאֹום ִִה ְְצִּבּ ַ‬ ‫ְְמ ַַמ ֵֵעט ְלְ ִִהְׁשַּׁתֵּּתּ ף‪ְ ,‬‬ ‫ֻׁשָּׁתִּפים‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ִלִ ְְהיֹות‬ ‫יָעה‬‫ֶׁשִׁה ְְפִּתּ ָ‬ ‫ְּתּׁשּוָבה ַַמְזְ ִִה ָיָרה‪ִ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫יֹוִסי ָנָ ַַתן‬ ‫ַַעל ֻ'ֻסָּכּ ה ַַה ְְמ ֻֻד ְְבֶלֶ ֶלֶ ת'‪ְ ,‬וְ ִ‬ ‫שלומי הביא מחזיק מפתחות נוצץ וחדש‬ ‫ֶֶאת ֻּכּ ָּלּ ם‪.‬‬ ‫והוציא את פנס הליזר שלי!‬ ‫ֶׁשָּׁתִּמיד‬ ‫ִ‬ ‫רֹוֵעׁש‪ַַ .‬א ֲֲה ְְרֶלֶ 'ה‪,‬‬ ‫מֹוֵקד ֵ‬ ‫ְלְ ָָמ ֳֳח ַַרת ַּבֹּּב ֶֶּקר‪ַַ ,‬הִּכָּּתּ ה ָָה ְְפָכָ ה ְלְ ֵ‬ ‫ֹחֶֹפן ָנָ ִִדיב ְוְ ָׂשׂ ם ְּבּ ֻ'ֻקַּפּ ת‬‫הֹוִציא ֶ‬ ‫טֹוִפי‪ִ ,‬‬ ‫ָּכִּרּיֹות ִ‬ ‫ֵיֵ ׁש לֹו ַּּבִּכּ ִיִסים ֻֻס ִ‬ ‫ָׂשַׂמח ָָה ֶֶרֶּבּ ה‪ְ ,‬וְ ָָאז ִנִ ַּגּׁש‬ ‫ַּכֲּהָלָ ָכָ ה!" ַ‬ ‫ְּתּׁשּוָבה ֲ‬ ‫ָ‬ ‫"ִנִ ְְפָלָ א! ְְמ ֻֻדָּיּ ק! ַַמָּמּׁש‬ ‫נֹוֵצץ ְוְ ָָח ָָדׁש ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי‬ ‫לֹוִמי ֵֵה ִִביא ַַמ ְְחִזִ יק ַַמ ְְפְּתּ חֹות ֵ‬ ‫ְּמַּתִּּקּ ים'‪ְׁ .‬שׁ ִ‬ ‫ַַהַּמ ְ‬ ‫יֹוִסי ְוְ ָָא ַַמר לֹו‬ ‫ְּפָּר ִִסים ֶׁשׁ ָּלּ נּו‪ .‬הּוא ָָא ַַחז ַּבֻּּקָּּפּ ה‪ִ ,‬נִ ַּגּׁש ֶֶאל ִ‬ ‫ְלְ ֻֻקַּפּ ת ַַה ָ‬ ‫ְּפָּר ִִסים'‪.‬‬ ‫יַח ְּבּ ֻ'ֻקַּפּ ת ַַה ָ‬ ‫ְּבֵּאיֶזֶ ה ֶּכֶּנֶ ס ְוְ ִִהִּנּ ַ‬ ‫ַּפַּעם ֵ‬ ‫ֶׁשִּׁקֵּּבּ ל ַ‬ ‫ֲּא ָָמץ ֶֶה ָָעצּום ֶׁשְּׁלּ ָך‪ַַ ,‬אָּתּ ה ֻֻמְזְ ָָמן‬ ‫"יֹוִסי ַַה ָָּיָּקר‪ִּ ,‬בְּזְ כּות ַַהַּמ ֲ‬ ‫ִִמָּקּ רֹוב‪ִ :‬‬ ‫אִתי ַּבְּּמֵּגֵ ָָרה ֶׁשִּׁלּ י ָּפָּנָ ס ֵלֵ ְיְ ֶזֶ ר ָָק ָָטן‬ ‫ְּכֶּׁשִׁחַּפְּׂשִּׂתּ י ַּּבַּבִּיִ ת‪ָָ ,‬מ ָָצ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ַוַ ֲֲאִנִ י?‬ ‫ְּצִּע ִיִרים!"‬ ‫ְּפָּרס ָָה ִִראׁשֹון ִִמֻּקַּּפּ ת ַַהַּצִּּדּ ִיִקים ַַה ִ‬ ‫ִלִ ְְבֹחֹר ְלְ ָך ֶֶאת ַַה ָ‬ ‫ָּפַּת ְְחִּתּ י ֵֵמ ָָה ֲֲא ִִריָזָ ה‪.‬‬ ‫ּוַמ ְְדִלִ יק ֶׁשִּׁקּ ַּבְּלְ ִּתּ י ִלִ ְְפֵנֵ י ַּכָּּמּ ה ֳֳח ָָדִׁשׁ ים ְוְ עֹוד ֹלא ַ‬ ‫ַ‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪22‬‬ ‫ְּדָּב ִִרים ְְמֹאֹד ְלְ ַַאט‪ֲֲ .‬א ָָבל ָּכּ ל ֹּב ֶֶּקר ֲֲאִנִ י‬ ‫עֹוֶׂשה ָ‬ ‫הּוא ִִמ ְְת ַַא ְְרֵּגּ ן ְוְ ׂ‬ ‫יָמה‪ .‬הּוא ִִהְכְ ִנִ יס ֶֶאת‬ ‫יָמה‪ֻּ .‬כּ ָּלּ נּו ָָע ַַצ ְְרנּו ֶֶאת ַַהְּנִּׁשׁ ָ‬ ‫יֹוִסי ֵֵה ִִציץ ְּפִּנִ ָ‬ ‫ִ‬ ‫יַע – הּוא ַַמָּמּׁש ָָרץ ָּכּ ל‬ ‫ְׁשִׁק ַ‬‫רֹוֶאה ֵֵאיֶזֶ ה ַַמ ֲֲא ָָמץ ָּגּ דֹול הּוא ַַמ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫הֹוִציא ֶֶאת ָּפָּנָ ס ַַהֵּלְּיְ ֶזֶ ר ֶׁשִּׁלּ י!‬ ‫ַַהָּיּ ד‪ְ ...‬וְ ִ‬ ‫ָּתָּעה ֲֲהִכִ י‬‫יַע לֹו‪ֲֲ ".‬א ָָבל ַַה ַַה ְְפ ָ‬ ‫ְּכֵּדי ֹלא ְלְ ַַא ֵֵחר! ְוְ ַַעל ֶזֶ ה ַַמִּגּ ַ‬ ‫ֶּדֶּרְך ֵ‬ ‫ַַה ֶ‬ ‫ֶׁשָׁר ִִא ִיִתי ֶֶאת ֶזֶ ה‪ַַ ,‬הֵּלּ ב ֶׁשִּׁלּ י ִנִ ְְצ ַּּבט ְְמ ַַעט‪ֲֲ .‬א ָָבל‬ ‫ַּבְּּׁשִׁנִ ָּיּ ה ָָה ִִראׁשֹוָנָ ה ָ‬ ‫יֶעֶזֶ ר ִנִ ַּגּׁש ֵֵאַלַ י‪ְ ,‬וְ ִִס ֵּּפר ִלִ י ְּבּ סֹוד‬ ‫ַּכֲּאֶׁשׁ ר ֱֱאִלִ ֶ‬ ‫ְּכָּתה ִלִ י ֲ‬ ‫ְּגּ דֹוָלָ ה ִִח ָ‬ ‫יֹוִסי‪ .‬הּוא ָזָ ַַרח ֵֵמֹאֶֹׁשׁ ר‪ .‬הּוא‬ ‫ָָאז ָָר ִִא ִיִתי ֶֶאת ַַה ִִחּיּוְך ַַעל ַַהָּפִּנִ ים ֶׁשׁ ל ִ‬ ‫ְּבַּת ְְד ֵֵה ָָמה‪ִּ" ,‬בְּגְ ַלַ ל ָָמה?"‬ ‫ָׁשַׁאְלְ ִּתּ י ַ‬‫"ָעַלַ י?" ַ‬ ‫ֶׁשׁ הּוא ִִה ְְמִלִ יץ‪ָָ ...‬עַלַ י! ָ‬ ‫ָּבֶּרַגַ ע ַַהֶּזּ ה‪ִִ ,‬ה ְְרַּגְּׁשִּׁתּ י‬ ‫אֹוָצר ֲֲא ִִמִּתּ י‪ֶ .‬‬ ‫ְּכִּאּלּו ָָמ ָָצא ָ‬ ‫ֶֶה ְְחִזִ יק ֶֶאת ַַהָּפָּנָ ס ִ‬ ‫ַּּפְּרִּתּ י לֹו ִלִ ְְפֵנֵ י ַּכָּּמּ ה ָיָ ִִמים‪.‬‬‫יֶעֶזֶ ר ִִהְזְ ִּכּ יר ִלִ י ַַמ ֶּׁׁשהּו ֶׁשׁ ִּס ְ‬ ‫ְוְ ָָאז ֱֱאִלִ ֶ‬ ‫ְּחִּתּ י ֶֶאת ָָח ֵֵבר‬ ‫ֶׁשִׁה ְְרַּגְּׁשִּׁתּ י ִִמֶּזּ ה ֶׁשׁ ִּׂׂשַּמ ְ‬ ‫ְׂמ ָָחה ִ‬ ‫ַַמ ֶּׁׁשהּו ַַמ ְְפִלִ יא – ַַהִּׂש ְ‬ ‫ַּפְּרִּתּ י לֹו ֶׁשִּׁקּ ַּבְּלְ ִּתּ י ַַעל ַַע ְְצ ִִמי –‬ ‫ִִס ְ‬ ‫ִּפְּתאֹום‬ ‫טֹוָבה ִִמָּכּ ל ָּפָּנָ ס ֶׁשָּׁבּ עֹוָלָ ם‪ְ .‬‬ ‫יֹוֵתר ָ‬ ‫ֶׁשִּׁלּ י‪ָָ ,‬הְיְ ָָתה ִּפּ י ֶֶאֶלֶ ף ֵ‬ ‫ִּמְּׁשָּׁפָּחה ֶׁשִּׁלּ י ִִקְּבָּלָ ה ַַעל‬ ‫ָ‬ ‫ְוְ ַגַ ם ָּכּ ל ַַה‬ ‫ִׁשְׁמעֹון ֹלא ְְס ָָתם ָָק ָָרא ָלָ ֶזֶ ה ֻ'ֻקַּפּ ת ַַהַּצִּּדּ ִיִקים'‪.‬‬ ‫ֶׁשָׁה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ֵֵה ַַבְנְ ִּתּ י ָ‬ ‫'ֶׁשַׁהֹּכּל‬ ‫ִּבְּרַּכּ ת ַ‬ ‫ַַע ְְצ ָָמּה – ְלְ ָָב ֵֵרְך ֶֶאת ְ‬ ‫הֹוְפִכִ ים ִלִ ְְהיֹות‬ ‫ֶּבֱּא ֶֶמת ְ‬ ‫ְּבִּׂשְׂמ ָָחה‪ֲֲ ,‬אַנַ ְְחנּו ֱ‬ ‫ְ‬ ‫נֹוְתִנִ ים ִִמ ֶּׁׁשָּלּ נּו‬‫ְּכֶּׁשָׁאנּו ְ‬ ‫ָ‬ ‫ִׁשַּׁתְּפִּתּ י‬ ‫ִּבְּד ָָברֹו' ְּבַּכַ ָּוָּנָ ה ְּגּ דֹוָלָ ה‪ְ .‬‬‫ִנִ ְְהָיָ ה ְ‬ ‫יֹוֵתר ַַצִּדּ ִיִקים‪.‬‬ ‫ְְק ָָצת ֵ‬ ‫ַׁאָּבּ א ֶׁשִּׁלּ י ָָא ַַמר ִלִ י‬ ‫ְּבַּמה ֶּׁש ַ‬ ‫אֹותֹו ַ‬ ‫משהו שהפתיע את כולנו‬ ‫ְּבִּמּלֹות‬‫"ָצ ִִריְך ְלְ ִִה ְְתּבֹוֵנֵ ן ִ‬ ‫ַּּבַּבִּיִ ת‪ָ :‬‬ ‫ּוִמ ָּלּ ה ִִה יא‬ ‫ְּבָּר ָכָ ה‪ָּ .‬כּ ל ִִמ ָּלּ ה ִ‬ ‫ַַה ָ‬ ‫ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יק ֶנֶ ֱֱע ַַמד מּוֵלֵ נּו‪,‬‬ ‫ַּכָּּמּ ה ָיָ ִִמים ְלְ ַַא ַַחר ִִמֵּכּ ן‪ָָ ,‬ה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ּׁקֹוֶרה‬‫ְּבֶּע ֶֶצם ַַמְכְ ִִריִזִ ים ֶׁשָּׁכּ ל ַַמה ֶּׁש ֶ‬ ‫ַַמָּמּׁש ֱֱאמּוָנָ ה ְׁשֵׁלֵ ָָמה! ֲֲאַנַ ְְחנּו ֶ‬ ‫ּוְפ ָָר ִִסים ְוְ ִִה ְְסִּבּ יר ָלָ נּו ַַמ ֶּׁׁשהּו‬‫ִִהִּבּ יט ַּבֻּּקּּפֹות ַַהְּמֵּלֵ אֹות ַַמ ְְמַּתִּּקּ ים ְ‬ ‫ָּבַּרְך – ַַהֹּכּל ִנִ ְְהָיָ ה‬ ‫ָּבּ עֹוָלָ ם‪ַַ ,‬מָּמּׁש ַַהֹּכּל‪ַ ,‬נַ ֲֲעָׂשׂ ה ַַעל ְיְ ֵֵדי ַַהֵּׁשׁ ם ִיִ ְְת ַ‬ ‫יַע ֶֶאת ֻּכּ ָּלּ נּו‪.‬‬ ‫ֶׁשִׁה ְְפִּתּ ַ‬ ‫ִ‬ ‫יֶעֶזֶ ר ָָא ַַמר ִלִ י ֶׁשֶּׁזּ ה ָּכּ ל ָּכּ ְך ִנִ ְכְ ַנַ ס לֹו ַלַ ֵּלּ ב‪ֶׁ ,‬שׁ הּוא‬ ‫ִּבְּד ָָברֹו‪ֱֱ ".‬אִלִ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫"ָה ֱֱא ֶֶמת ִִהיא‬ ‫ְּבִּחּיּוְך ָָר ָָחב‪ָ ,‬‬ ‫"ַּתְּלְ ִִמ ִיִדים ְיְ ָָק ִִרים" הּוא ָָא ַַמר ִ‬ ‫ַּוֲּע ָָדה‪ִִ .‬ה ְְרַּגְּׁשִּׁתּ י ִִה ְְת ַַרְּגּׁשּות‬ ‫ִִמָּיּ ד ָיָ ַַדע ֶׁשׁ הּוא ַַחָּיּ ב ְלְ ַַה ְְמִלִ יץ ָָעַלַ י ַלַ ֲ‬ ‫ָּּטָּרה‬ ‫ְּפָּר ִִסים‪ַַ .‬הַּמ ָ‬ ‫ְּכֵּדי ָלָ ֵֵתת ָלָ ֶכֶ ם ָ‬ ‫ֶּבֱּא ֶֶמת ָָצ ִִריְך ֻֻקָּפּ ה ֵ‬ ‫ֶׁשֲׁאִנִ י ֹלא ֱ‬ ‫ֲ‬ ‫'ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יק' ָָעָׂשׂ ה ֹּפּה ַַמ ֶּׁׁשהּו‬ ‫ֶׁשָׁה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ִּפְּתאֹום ֵֵה ַַבְנְ ִּתּ י ָ‬ ‫ַּבֵּּלּ ב‪ְ .‬‬ ‫ְּצִּע ִיִרים' ִִהיא ׁשֹוָנָ ה ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי!‬ ‫ָָה ֲֲא ִִמִּתּ ית ֶׁשׁ ל ֻ'ֻקַּפּ ת ַַהַּצִּּדּ ִיִקים ַַה ִ‬ ‫ְּבֶּע ֶֶצם ַָּגַּרם‬ ‫ְּפָּר ִִסים‪ ,‬הּוא ֶ‬ ‫ָָעצּום‪ .‬הּוא ֹלא ַַרק ֵֵה ִִקים ַוַ ֲֲע ָָדה ֶׁשׁ ל ָ‬ ‫ַּוֲּע ָָדה‬ ‫ֲֲאַנַ ְְחנּו הֹוְלְ ִכִ ים ְלְ ָָה ִִקים ֹּפּה ַּּבִּכָּּתּ ה ַוַ ֲֲע ָָדה ְְמֻיֻ ֶֶח ֶֶדת‪ַַ .‬ח ְְב ֵֵרי ַַה ֲ‬ ‫טֹוָבה ַַעל ַַה ֲֲח ֵֵב ִִרים ֶׁשׁ ָּלּ נּו‪ּ ,‬וְלְ ַַחֵּפּׂש ֶֶאת‬ ‫ְּבַּעִיִ ן ָ‬ ‫ְלְ ֻכֻ ָּלּ נּו ְלְ ִִה ְְסַּתֵּּכּ ל ַ‬ ‫ּוַמ ְְמַּתִּּקּ ים – ְלְ ָכָ ל ֶיֶ ֶלֶ ד‬‫ְּפָּר ִִסים ַ‬ ‫ַַהּזֹו ֵֵהם ֵֵאּלּו ֶׁשׁ ַּי ְְּחִלִ יטּו ְוְ ַיַ ֲֲעִנִ יקּו ָ‬ ‫ְּדָּב ִִרים ְוְ ַַהִּמּ ּדֹות ֲֲהִכִ י ִנִ ְְפָלָ אֹות ֶׁשֵּׁיּׁש ְּבָּכָ ל ֶֶא ָָחד ְוְ ֶֶא ָָחד ַּּבִּכָּּתּ ה!‬ ‫ַַה ָ‬ ‫ֶׁשׁ ַּי ֲֲּע ֶׂׂשה ַַמ ֲֲע ֶׂׂשה טֹוב!"‬ ‫ָּתֵּתנּו ִִעם‬ ‫ָּבִּאים ְנְ ַַס ֵּּפר ָלָ ֶכֶ ם ִִאי"ה ַַמה ָָהָיָ ה עֹוד ְּבִּכִ ֵ‬ ‫ַּבָּּׁשׁ בּועֹות ַַה ִ‬ ‫ּבֹוֲח ִִרים‬ ‫ַּוֲּע ָָדה ַַהּזֹו? ְוְ ֵֵאיְך ֲ‬ ‫ְּבֶּמ ַַתח‪ִִ .‬מי ִיִ ְְהיּו ַַח ְְב ֵֵרי ַַה ֲ‬ ‫ֻּכּ ָּלּ נּו ָָהִיִ ינּו ֶ‬ ‫'ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יק'‪.‬‬ ‫ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ּוִבֵּקּׁש‪:‬‬ ‫אֹוָתם? ָָה ֶֶרֶּבּ ה ִִה ְְמִׁשׁ יְך ִ‬ ‫ָ‬ ‫ֶּפֶּתק‪ְ ,‬וְ ִיִ ְכְ ֹּתּב ּבֹו ֵׁשׁ ם ֶׁשׁ ל ָָח ֵֵבר‬ ‫"ַעְכְ ָׁשׁ יו ָּכּ ל ֶֶא ָָחד ִִמֶּכּ ם ִיִ ַּקּ ח ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ׁשֹוְפ ִִטים‪:‬‬ ‫ְּּתׁשּובֹות ַלַ ִּגּ ָּּליֹון ָּפ ָָּר ַׁׁשת ְ‬ ‫ַּּוֲּע ָָדה‪ֲֲ .‬א ָָבל ִׂשׂ ימּו ֵלֵ ב – ַַאֶּתּ ם‬ ‫ֶׁשִּׁיְּהֶיֶ ה ַּב ֲ‬ ‫ְ‬ ‫ֶׁשׁ הּוא ַַמ ְְמִלִ יץ ָָעָלָ יו‬ ‫ְׁשִׁמיַרַ ת ַהַ ָּּלׁשֹון ַּכִּּדּ ין‪ ,‬זֹוֶכֶ ה ָָה ָָא ָָדם ְְלַקַ ֵּּדׁש‬ ‫"ֶׁשַׁעַ ל ְיְ ֵדֵ י ִ‬ ‫יִצים ֶׁשַּׁדְּוְ ָָקא ֶֶה ָָח ֵֵבר‬ ‫ּדּוַע ַַאֶּתּ ם ַַמ ְְמִלִ ִ‬‫ֹפָֹרׁש ַַמ ַ‬ ‫ִּבְּמ ָ‬ ‫ַַח ִָּיִּבים ִלִ ְכְ ֹּתּב ְ‬ ‫ַמְַע ָָלה‪".‬‬ ‫ּתֹוָרתֹו ְּוְת ִִפ ָּּלתֹו ִיִ ְְתַקַ ֵּּבל ְְל ְ‬ ‫ֶֶאת ֹּּכַחַ ַהִַּדּּבּור ֶׁשּׁלֹו‪ְ ,‬וְ ָָאז ָ‬ ‫ַּּוֲּע ָָדה!"‬ ‫ַַהֶּזּ ה ִיִ ְְהֶיֶ ה ַּב ֲ‬ ‫אליעזר אמר לי שזה כל כך נכנס לו ללב‬ ‫ַמְַדִּפּ ָיָסה'‬ ‫ֵלֵָמה ְ‬ ‫'ַמְַצ ָ‬ ‫ִּבְּפַרַ ס ְ‬ ‫ַהַ ּזֹוֶכֶ ה ְ‬ ‫ֶׁשֶׁמׁש‬ ‫הֹוְר ִִביץ ֵּּבית ֶ‬ ‫ָּדִּוִ ד ְ‬ ‫ִִמָּיּ ד ִִה ְְת ַַחְלְ נּו ַלַ ְְחֹׁשׁב ְוְ ִלִ ְכְ ֹּתּב‪ֲֲ .‬אִנִ י‪ְ ,‬לְ ָָמָׁשׁ ל‪ָ ,‬יָ ַַד ְְעִּתּ י ִִמָּיּ ד ַַעל ִִמי‬ ‫יִמי‪.‬‬ ‫ָּכַּת ְְבִּתּ י ֶֶאת ַַהֵּׁשׁ ם ֶׁשׁ ל ָָח ֵֵבר ֶׁשִּׁלּ י‪ַַ ,‬א ְְב ֵֵר ִ‬ ‫ֲֲאִנִ י הֹוֵלֵ ְך ְלְ ַַה ְְמִלִ יץ‪ַ .‬‬ ‫ֶׁשַׁהָּׁשָׁנָ ה‪,‬‬ ‫יִמי ִִס ֵּּפר ִלִ י ְּבּ סֹוד‪ַ ,‬‬ ‫ְוְ ָלָ ָּמּ ה? ִּכּ י ַַרק ִלִ ְְפֵנֵ י ַּכָּּמּ ה ָיָ ִִמים ַַא ְְב ֵֵר ִ‬ ‫צּוָמה‪ֹ :‬לא ְלְ ַַדֵּבּ ר‬ ‫ְּבֹּחֶֹדׁש ֱֱאלּול‪ ,‬הּוא ִִקֵּבּ ל ַַעל ַַע ְְצמֹו ַַה ְְחָלָ ָָטה ֲֲע ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ִּדְּב ֵֵרי ְּגַּנַ אי ְוְ ָלָ ׁשֹון ָָה ָָרע ַַעל ַַאף ֶֶא ָָחד! ַַא ֲֲח ֵֵרי ַּכָּּמּ ה ָיָ ִִמים הּוא ִנִ ַּגּׁש‬ ‫ְ‬ ‫"ֵּתַּדע ְלְ ָך ֶׁשֶּׁזּ ה ָָקֶׁשׁ ה ְְמֹאֹד ִלִ ְׁשֹׁמֹר ַַעל ַַהֶּפּ ה‪ֲֲ ,‬א ָָבל‬ ‫ֵֵאַלַ י ְוְ ָָא ַַמר ִלִ י‪ַ :‬‬ ‫ַׁשְׁבִּתּ י ְּבִּלִ ִּבּ י ֶׁשֶּׁיֶּלֶ ד ֶֶא ָָחד ָּכֶּזֶ ה‪,‬‬ ‫יַח!" ָָח ְ‬ ‫ֶׁשֲׁאִנִ י ַַמ ְְצִלִ ַ‬ ‫ָׂשֵׂמ ַַח ֲ‬ ‫ֲֲאִנִ י ַַמָּמּׁש ֵ‬ ‫ְּכַּדאי ְְמֹאֹד ְלְ ַַה ְְמִלִ יץ ָָעָלָ יו‪.‬‬ ‫ֶׁשִּׁמְּתַּגֵּּבּ ר ָּכָּכָ ה ַַעל ַַע ְְצמֹו‪ַ ,‬‬ ‫ְ‬ ‫יִמי‪ָּ ,‬פַּלַ ט ְּבּ סֹוד ֶׁשׁ הּוא ִִה ְְמִלִ יץ ַַעל‬ ‫ַּב ַַּה ְְפ ָָס ָָקה‪ָָ ,‬ח ֵֵבר ֶׁשִּׁלּ י ִׁשׁ ִ‬ ‫"ֲאִנִ י‬ ‫יִמי ִִה ְְסִּבּ יר ִלִ י‪ֲ :‬‬ ‫ָׁשַׁאְלְ ִּתּ י‪ִׁ .‬שׁ ִ‬ ‫ַיַ ַַעְנְ ְְקֶלֶ 'ה‪ָ" .‬לָ ָּמּ ה ַַעל ַיַ ַַעְנְ ְְקֶלֶ 'ה?" ַ‬ ‫ְּּזַּמן ַלַ ֵ'ֵחְיְ ֶֶדר'‪ִּ ,‬כּ י‬ ‫יֹוֵד ַַע ֶׁשׁ ַּמָּּמּׁש ָָקֶׁשׁ ה לֹו ָלָ בֹוא ַּב ַ‬ ‫ָׁשֵׁכֵ ן ֶׁשּׁלֹו‪ַ ,‬וַ ֲֲאִנִ י ֵ‬ ‫‪23‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫אנחנו עומדים על פתח יום הדין‪,‬‬ ‫דומה הדבר למכשיר הנקרא 'נגן'‪ .‬לפעמים‬ ‫וקשה לנו לדעת במה להתחיל‪.‬‬ ‫הוא מסתבך ואינו פועל כראוי‬ ‫הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א‬ ‫הגאון רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א‬ ‫ַלֲַעֹׂשֹתֹו (ל)‬ ‫ְּבְִפיָך ִּוִבְלְָבְָבְ ָך ֲ‬ ‫ִ‬ ‫ְָׁשַׁמְַעְָּת ְּּבקֹול ה' (ל)‬ ‫ּ‬ ‫ְַאַָּתה ָתָׁשּוב ְו‬ ‫ְו ּ‬ ‫אנחנו ניצבים על פתח יום הדין‪ ,‬וקשה לנו לדעת‬ ‫התשובה היא כמו "אתחול" מחדש של האדם‪.‬‬ ‫במה להתחיל‪ .‬הרי אנחנו לקויים מכל עבר ומכל‬ ‫דומה הדבר למכשיר הנקרא 'נגן'‪ .‬לפעמים הוא מסתבך ואינו‬ ‫פינה‪.‬‬ ‫פועל כראוי‪ .‬לצורך זה יש בו כפתור "ריסט" שבאמצעותו‬ ‫שמעתי ממרן רבי ניסים קרליץ זצ"ל שאמר‪:‬‬ ‫אפשר לשחזר הגדרות‪-‬יצרן מחדש‪ .‬הבעיה היא‪ ,‬שבאופן זה‬ ‫הרי יש חידוש נורא של רבי ישראל סלנטר‬ ‫נאלץ האדם לוותר על כל התכולה שבנגן‪ .‬כך גם במחשב‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שהעבירות הקלות הן החטא החמור יותר‪,‬‬ ‫– לפעמים הוא מתאמץ ומסתבך מרוב השינויים‪ ,‬הניסויים‬ ‫משום שקל לבן אדם לפרוש מהן‪ ,‬והוא לא פורש‪.‬‬ ‫והפעולות המשתנות שנעשו בו‪ ,‬עד שהוא מתעייף ואין לו‬ ‫בשלמא דבר שיש עליו יצר הרע גדול – קשה‬ ‫כוח להמשיך‪ .‬מה עושים? משחזרים אותו‪ ,‬שיהיה כבתחילת‬ ‫יותר לפרוש ממנו‪ ,‬אבל דבר קל שלא פורשים‬ ‫יצירתו‪ .‬אומנם לפני השחזור הוא צועק בקול‪" :‬דע לך‪ ,‬על‬ ‫ממנו – זה גובל במרידה ופריקת עול מלכות‬ ‫ידי השחזור אתה מוחק את כל המידע‪ ,‬הן לטוב הן למוטב!"‬ ‫שמים‪ .‬אם כך‪ ,‬נתחיל את העבודה דווקא עם‬ ‫אך כשאדם רואה שאין לו ברירה‪ ,‬הוא מסכים‪ ,‬וכך המחשב‬ ‫הדברים הקלים יותר‪ .‬כל אחד יקח כמה דברים‬ ‫מתחיל חיים חדשים‪ .‬כך פירש הרבי רבי מנדל'ע (בפרשת עקב)‬ ‫קלים ויתחיל להתחזק בהם‪ .‬אבל להתחיל!‬ ‫על הפסוק בקהלת (ז)‪" :‬אשר עשה האלוקים את האדם ישר‪,‬‬ ‫מרן ראש הישיבה רבי אהרון לייב שטיינמן זצ"ל‬ ‫והמה ביקשו חשבונות רבים"‪ .‬תוך כדי סיבוכי חייו אין האדם‬ ‫אמר לי פעם‪" :‬רוב עבודת ה' של בן תורה היא‬ ‫מסכים להתחיל חיים חדשים לגמרי‪ ,‬כי קשה לו לוותר על‬ ‫בפה‪ .‬לפיכך יש להשקיע את עיקר המאמצים‬ ‫כל הטוב שבו‪ .‬האדם לא מסכים "להשתחזר"‪ ,‬כדי שלא יאבד‬ ‫להתחזק בכל מה שנוגע לפה‪ .‬הן בחלק של 'לא‬ ‫את כל ה'מידע' שיש בו‪ ,‬אבל הקב"ה הכין כפתור שחזור בכל‬ ‫תעשה' – לא לדבר מה שלא צריך‪ ,‬לשון הרע‪,‬‬ ‫נפש‪ ,‬והוא "תשובה" שהיא דבר קל מאוד‪ ,‬כמו במשל‪ :‬כאשר‬ ‫מחלוקת ודיבורים בבית המדרש‪ ,‬והן בחלק של‬ ‫המחשב נתקע‪ ,‬בתחילה מבקשים מכמה מומחים לתקן אותו‪.‬‬ ‫'קום ועשה' – שזה בעיקר תלמוד תורה ותפילה‪.‬‬ ‫אם המומחים מודיעים שאין בכוחם לעזור ואין ברירה כי אם‬ ‫הדברים שתלויים בפה מקיפים את רוב חלקי‬ ‫'לאתחל' את המחשב‪ ,‬שוב אין האדם זקוק לשום מומחה‪ ,‬הוא‬ ‫החיים ובהם יש להשקיע את עיקר המאמצים‪,‬‬ ‫יכול ללחוץ בעצמו על כפתור השחזור‪ .‬הבעיה היא‪ ,‬שאין אדם‬ ‫גם בזה כדאי להתחיל עם הדברים הקלים‪ ,‬וכך‬ ‫מוכן להתבטל לגמרי‪ ,‬כאילו לא עשה דבר טוב מימיו‪ ,‬אך צריך‬ ‫להמשיך הלאה‬ ‫לדעת שזו מהות התשובה – להתבטל בביטול גמור‪ ,‬ואז יזכה‬ ‫(מתוך 'נאה דורש' דברים – בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫להתחדש כאדם חדש לגמרי (מתוך 'נאה דורש' דברים – בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךליו םיבצנ פ"ו‬ ‫‪24‬‬