gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת צבי · Ateres Tzvi — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: עטרת צבי · Ateres Tzvi

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

עטרת צבי · Ateres Tzvi — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫בס"ד‬ ‫"אני לדודי ודודי לי"‬ ‫ומהו ענינו של יום הכיפורים? מהמבואר מהדברים‬ ‫כתב החיי אדם (כלל קלח)‪ :‬באהבת הקב"ה את‬ ‫דלעיל עולה ששני ענינים יש בו‪ ,‬יום שניתנו בו‬ ‫עמו ישראל הרבה להיטיב אותנו וצונו לשוב לפניו‬ ‫לוחות שניות‪ ,‬ויום של סליחה וכפרה‪ ,‬ושני ענינים‬ ‫בכל עת שנחטא‪ ,‬ואף שהתשובה טובה בכל עת‪,‬‬ ‫אלו כדי לזכות בהם צריכים הכנה גדולה‪.‬‬ ‫מ"מ חודש אלול הוא מובחר ומוכן יותר שמקובל‬ ‫תשובתו משאר ימות השנה‪ ,‬לפי שימים אלו הם‬ ‫ובהיות שע''י ההכנה שהיתה בשעתו זכו ישראל‬ ‫ימי רצון מעת נבחרנו לעם‪ ,‬שכשחטאו ישראל‬ ‫ליום הכיפורים‪ ,‬הרי שנקבעו הימים כימי סגולה‬ ‫בעגל ונשתברו הלוחות בי"ז בתמוז ואח"ז עלה‬ ‫ועת רצון לדורות שיהיו הזמנים הללו מסוגלים‬ ‫משה בהר והתפלל ואמר לו הקב"ה פסל לך‬ ‫להגיע בהם לתכלית הנרצה דהיינו לזכות ליום‬ ‫ונתרצה ליתן לו לוחות שניות‪ ,‬ואז עלה בר"ח אלול‬ ‫הכיפורים בכל עניניו‪.‬‬ ‫ונשתהה שם עד יו"כ‪ ,‬שהיה גמר כפרה‪.‬‬ ‫ומכיון שיום הכיפורים כולל שני ענינים‪ ,‬יום של‬ ‫ואיתא בתנא דבי אליהו‪ :‬ישראל היו נוהגים כל‬ ‫מתן תורה‪ ,‬ויום של סליחה וכפרה‪ ,‬הרי שגם עבודת‬ ‫אותם הימים צום ותענית ויום אחרון שבכולם‬ ‫ההכנה צריכה לכלול את שני הענינים הללו‪.‬‬ ‫דהיינו בעשרה בתשרי גזרו תענית ולנו בתענית‪,‬‬ ‫יום הכיפורים כיום מתן תורה דורש הכנה‪ ,‬וכמו‬ ‫ולפיכך נקבע אותו יום דהיינו יום הכפורים לכפרה‬ ‫שיש ליום ו' בסיון יום מתן תורה בלוחות ראשונות‬ ‫לעולם‪ ,‬ולפי שהיו ימים אלו ימי רצון מאז‪ ,‬לכן בכל‬ ‫ימי ספירה שהם ימי ההכנה לקבלת התורה‪ ,‬כן‬ ‫שנה ושנה מתעורר עוד הרחמים למעלה והם ימי‬ ‫צריכים הארבעים יום שלפני יום הכיפורים להיות‬ ‫רצון ולפי שכשעלה משה תקעו בשופר במחנה‬ ‫ימי הכנה לקבלת התורה שביום הכיפורים‪,‬‬ ‫להודיע לישראל שלא יטעו עוד‪ ,‬לכן גם אנחנו‬ ‫וההכנה הזו יש ללומדה מההכנה של לוחות‬ ‫נוהגים לתקוע בשופר בכל יום מר"ח אלול ותוקעין‬ ‫ראשונות‪ ,‬שעיקר ענינה הוא ההשתוקקות לקבלת‬ ‫בכל החודש חוץ ער"ה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫התורה שעל כך מורה ענין הספירה וכפי שכתב‬ ‫מבואר בזה שהארבעים יום שמתחילים מר''ח‬ ‫החינוך‪ ,‬כך צריכה להיות הכנת הארבעים יום‬ ‫אלול הם ימי ההכנה ליום הכיפורים‪ ,‬וכפי שהיה‬ ‫שלפני יום הכיפורים‪ ,‬ימי הכנה והשתוקקות לזכות‬ ‫ענינו של יום הכיפורים בתחילתו שע''י ההכנה זכו‬ ‫לתורה‪ ,‬והכנה זו צריכה לבוא לידי ביטוי בעצם‬ ‫בו‪ ,‬כך יש לנו בכל שנה ושנה לחזור על הכנה זו כדי‬ ‫הלימוד שיהיה מתוך חשק ושמחה וניצול הזמן‬ ‫שנזכה גם אנו בענינו של יום הכיפורים‪.‬‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל‬ ‫וההכנה לזכות לסליחה וכפרה של יום הכיפורים‬ ‫אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה‪,‬‬ ‫צריכה להיות ע''י ה"לפני ה' תטהרו"‪ ,‬שיהיה אדם‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫מטהר עצמו בכל ימי ההכנה‪ ,‬וכיצד היא הטהרה‬ ‫לפני ה'‪ ,‬יש לדמותה לטהרת הגוף ע''י טבילה‬ ‫זהו השופר של אלול‪ ,‬ומי הוא הפתי שניתנה לו‬ ‫במים‪ ,‬ושיהיה כל גופו עולה במים ללא שום‬ ‫שעה שהיא עת רצון ובעלת סגולה להתקרבות‬ ‫חציצה‪ ,‬כך טהרת הנפש היא ע''י שיהיה האדם‬ ‫להשי''ת ולא ישתמש בה‪.‬‬ ‫טובל נפשו במי הדעת‪.‬‬ ‫נמצא שעיקר עבודת האלול היא השימת לב‬ ‫כי הטומאה שממנה יש להטהר היא החומריות‬ ‫ונתינת הדעת בכל שעה ושעה‪ ,‬שאלול היום! ואלו‬ ‫שהאדם נתון בה‪ ,‬התאוות הגשמיות והרצון ליהנות‬ ‫הם "מי הדעת" שעל האדם להיות טובל בהם בלא‬ ‫ממנעמי העוה''ז‪ ,‬ההתרחקות מרוחניות‬ ‫שום חציצה‪ ,‬וכך יהיה סדר העבודה באלול אצל בן‬ ‫וההתעסקות בצרכי הגוף‪ ,‬היא הטומאה ממנה יש‬ ‫תורה‪ :‬מיד בהקיצו משנתו יזכור אלול היום‪ ,‬ומיד‬ ‫להטהר‪ ,‬תדע‪ ,‬הרי גוף בלי נשמה זה הוא המת‬ ‫יעורר עצמו ויתגבר כארי לעבודת הבורא‪ ,‬בלכתו‬ ‫שהוי אבי אבות הטמאה‪ ,‬כך הוא גם כשעדיין‬ ‫לאכול יהיה מתוך דעת שאלול היום‪ ,‬אכילתו תהיה‬ ‫האדם חי‪ ,‬הנשמה טהורה היא וכל שמתרחק‬ ‫אחרת‪ ,‬ובהגיע שעת הלימוד יזרז עצמו מתוך דעת‬ ‫האדם מהנשמה וחייו הם חיי גוף בלא נשמה‪ ,‬חייו‬ ‫ומחשבה הרי אלול היום‪ ,‬וכך תלוה אותו כל היום‬ ‫הם בטומאה‪ ,‬ומי הדעת הם המקוה שבה יכול אדם‬ ‫המחשבה שהימים הללו ימים שונים משאר ימות‬ ‫לטהר עצמו‪ ,‬וכדבריו הנפלאים של הרמב''ם בסוף‬ ‫השנה‪ ,‬וזו היא הטבילה ב"מי הדעת'' המטהרת‬ ‫הל' מקואות וז''ל‪ :‬המכוין לבו לטהר נפשו‬ ‫ומכשרת את האדם לזכות בכל עניניו של יום‬ ‫מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫הרעות כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות‬ ‫זאת ועוד חולקת לעצמה עבודת התפילה באלול‪,‬‬ ‫והביא נפשו ב"מי הדעת'' טהור‪ ,‬הרי הוא אומר‬ ‫שכן כיון שהימים הם ימי רצון הרי שהתפילה בהם‬ ‫"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל‬ ‫נשמעת ביותר‪ ,‬וגם התפילה עצמה נעשית מתוך‬ ‫טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם"‪ ,‬ע''כ‪.‬‬ ‫פנימיות והרגשים מיוחדים שקיימים בזמנים אלו‪,‬‬ ‫ע''י התבוננות וחשבון הנפש לבבו יבין כי אין טוב‬ ‫והרי עיקר עבודת ההכנה היא הבקשה והתפילה‬ ‫לו לאדם אלא הדבקות בבורא ית' ובקירבתו‪ ,‬ועיקר‬ ‫לסייעתא דשמיא‪ ,‬כדבר שנאמר "דרשו ה' בהמצאו‬ ‫הנסיון של האדם בעוה''ז הוא מה שהיצר מסיח‬ ‫קראוהו בהיותו קרוב"‪.‬‬ ‫דעתו והוא כסוס שוטף במלחמה לא מתבונן ולא‬ ‫וכשנבוא לסכם וליתן סימנא לעבודת האלול נוכל‬ ‫מחשב‪ ,‬עסוק הוא בצרכי גופו וגם עבודת ה' שרגיל‬ ‫להשתמש במה שדרשו דורשי הרשומות שאלול‬ ‫בה היא באופן של מצות אנשים מלומדה‪ ,‬וכך‬ ‫ר''ת "אני לדודי ודודי לי''‪ ,‬היינו "אני לדודי'' כלומר‬ ‫נמצא שוקע בטומאת החומריות ומתרחק‬ ‫כל המציאות של ה"אני'' ‪ -‬כל ישותי‪ ,‬כל מטרתי‬ ‫מהשי''ת‪.‬‬ ‫ושאיפת חיי‪ ,‬היא "לדודי"‪ ,‬להתקרב אליו ולעשות‬ ‫וע''ז בא קול השופר לעורר כמש''כ הרמב''ם בהל'‬ ‫לו נחת רוח‪ ,‬ויודע אני כי "דודי לי''‪ ,‬כמובן אין אנו‬ ‫תשובה פ''ג ה''ד וז''ל‪ :‬אע"פ שתקיעת שופר‬ ‫מדברים כלל על עצמותו ית' שאין לנו בו תפיסה‬ ‫בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו‬ ‫כלל וכלל‪ ,‬אלא על התגלותו בבריאה‪ ,‬כל ענין של‬ ‫ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם‬ ‫התגלות ה' בבריאה היא למען האדם "כל הנקרא‬ ‫וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם אלו‬ ‫בשמי לכבודי בראתיו אף עשיתיו"‪ ,‬שיהיה אדם‬ ‫השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם‬ ‫מכירו ומקדש שמו בעולם‪" ,‬אני לדודי ודודי לי''‪.‬‬ ‫בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו‬