פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — ניצבים וילך (2026-08-31)

אלול התשפ"ו בס"ד
מפטיר ׂשֹוׂש ָא ִׂׂשיׂש (ישעיה ס"א)
פרשת נצבים וילך
עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל
דֹודי לִׂי .
בפרשת נצבים 40פסוקים בפרשת וילך 30פסוקים = 70בגימטריא וְ ִׂ
דֹודי לִׂ י (שה"ש ו) ר"ת אלול – שהתשובה מתחלת באלול( .הרוקח)
דֹודי ו ִ
אֲ נִי ל ִ
בפרשת וילך 2מצוות עשה( .ספר החינוך)
עשה :להקהיל כל ישראל בחג הסוכות • .לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו.
בשנה זו קוראים את פרשת וילך פעמיים ,אחת בתחילת השנה ואחת בסופה.
אין מברכים את חודש תשרי – מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ר"ח חוץ מלפני ר"ח תשרי ורמז לזה בַּ כֵּסֶ ה ְליֹום חַּ גֵּנּו.
טעם א' – מפני שממילא הכל יודעים עליו ,שהוא יום טוב של ראש השנה( .שער הציון ,פניני הלכה)
טעם ב' – כדי לערבב השטן שלא ידע מתי יהיה ראש השנה ויקטרג ח"ו .לכן אין מברכין חודש תשרי ,וגם אין מזכירין ראש חודש לא
בקרבנות ולא בתפילה .וכתיב בַּ כֵּסֶ ה ְליֹום חַּ גֵּנּו – פירוש מכוסה ,וכן מפסיקין התקיעות וחוזרין ותוקעין בראש השנה( .ספר המנהגים)
דֹודי ודֹודִ י לי פרשו ז"ל דהוא ר"ת אלול כי הקב"ה מתרצה לישראל בחודש זה .וצריך להתעורר האדם בתחילה בתשובה וזה הרמז אני אנִ י ל ִ
לְ דֹודי כשאני מתעורר ומתחבר עם דודי הקב"ה אז וְ דֹודי לי דהבא ליטהר מסייעין אותו וביותר בחודש זה דיש בו התעוררות הרחמים.
עוד רמז דצריך לשוב מאהבה דאז תכף מתכפרין עונותיו שכתבו המפרשים ארבעה חלוקי כפרה הם לשב מיראה .וזהו שאמר אני לדֹודי
התשובה צריכה מאהבה למשל האשה ִמ ְת ַרפֶּקֶּ ת עַל ּדֹודָ ּה מתוך אהבה .ואז ודֹודי לי תכף ה' עמו ואין צריך שום זמן( .חומת אנך)
מי ז ֹאת עֹ לָה מן הַ מ ְדבָ ר מ ְת ַרפֶּ קֶּ ת עַ ל ּדֹודָ ּה (שה"ש ח) נושע ו ִנפְ ּדֵּ ית וכפרם על ידי ּדֹודָ ּהּ .דֹודָ ּה – מתפללת לדודה י"ט ברכות ,כמניין ּדֹודָ ּה.
לְ דֹודי גימטריא נ"ד – כי נ"ד ברכות בג' תפילות ביום .וְ דֹודי לי – במ' יום כמניין לי( .רוקח)
וְ שַ ְבתָ עַ ד יְ -הֹ וָה אֹ-להֶּ יָך וְ שָ מַ עְ תָ ְבקֹ לֹו כְ כֹ ל אשֶּ ר אָ נֹ כי ְמצַ וְ ָך הַ ּיֹום( .ל ב)
דורשי רשומות אמרו (שמות כא יג) וְ הָ אֹ-להִ ים אנָה לְ יָדֹו וְ שַ ְמ ִתי לְ ָך מָ קֹום ר"ת אלול .לרמוז כי הקב"ה בחסדו ִאנָה וְ זִמֵּ ן חודש אלול ,לכל מי
שחטא בתוך השנה ,שישוב אז בתשובה ,ויקבלוהו .ובחודש הזה נאמר (תהלים קמה) קָ רֹוב יְ -הֹ וָה לְ כׇל קֹ ְראָ יו( .שער הפסוקים)
הכוונה ברמז הזה ,דאפילו האדם אינו מכוין ,הנה האלוקים מזדמן לידו באלול מָ קֹום אשֶּ ר יָנוס שָ מָ ה ,היינו הרהורי תשובה המעוררים אותו מן
השמים ,דסופי תיבות אלו הארבעה תיבות ' ִא ָנה לְ יָדֹו וְ שַ ְמ ִתי לְ ָך' בגימטריא אֵ ם ,רמז דמקום התשובה אימא עילאה מסוגל להשיב בחודש הזה,
והוא המקום אשר ינוס האדם .ברוך המגיד מראשית אחרית ,שהגיד בתורתו זמן הניסה בראשי תיבות ,והגיד באחרית התיבות מקום הניסה.
(בני יששכר אלול מאמר א אות טז)
ובכׇל ַנפְ ְשָך לְ מַ עַ ן חַ ּיֶּיָך( .ל ו)
ומָ ל יְ -הֹ וָה אֹ-להֶּ יָך אֶּ ת לְ בָ ְבָך וְ אֶּ ת לְ בַ ב ז ְַרעֶּ ָך לְ אַ הבָ ה אֶּ ת יְ -הֹ וָה אֹ-להֶּ יָך ְבכׇל לְ בָ ְבָך ְ
אֶּ ת לְ בָ בְ ָך וְ אֶּ ת לְ בַ ב ר"ת אלול .לכך נהגו להשכים להתפלל סליחות מר"ח אלול ואילך .וכן (תהלים כז) לולֵא הֶּ אמַ נְ ִתי לִ ְראֹות בְ טּוב ְי-הֹ וָה ,לולֵא,
אותיות אלול .שמחודש אלול ואילך חרדתי נגד ה' (בעה"ט) .רמז להתעורר בתשובה בחודש אלול.
אֶּ ת לְ בָ בְ ָך וְ אֶּ ת לְ בַ ב ס"ת תכתב .והר"ת גימטריא חלל ( 68עם הכולל) וכן חיים .רמז להתעורר ולהבין כי בא זמן אשר תכתב ח"ו חלל או חיים.
וכן ר"ת ומָ ל יְ -הֹ וָה אֹ-להֶּ יָך הוא אוי וגם גימטריא טוב( .נחל קדומים)
ומָ ל יְ -הֹ וָה – בא"ת ב"ש פיך ,לומר שעיקר המילה הפה ,שישמור פיו מלדבר בו נבלה ומלאכול מאכלות אסורות ,אז ומָ ל יְ -הֹ וָה אֹ-להֶּ יָך אֶּ ת
לְ בָ ְבָך וְ אֶּ ת לְ בַ ב ז ְַרעֶּ ָך ,כפי המאכל כן יהיה הזרע זך ,מילה בגימטריא פה( .שפתי כהן)
כתב רבינו אהרן ראטא זצ"ל -ודע ,כי כפי קדושת האדם באכילתו ,כן יזכה לקדושת הדיבור בתורתו ובתפילתו .כי הפה הוא אחד ,ואם יטמאנו
במאכלים מגועלים או באכילת בהמיות ,איך יערבב בו דברי קדושה? והשומר פיו ואוכל בקדושה ובנקיות ,פיו נהיה ככלי שרת בבית המקדש,
וכל דיבור שלו עושה רושם למעלה( .שולחן טהור)
ומָ ל יְ -הֹ וָה אֹ-להֶּ יָך מה הטעם דכתיב לשון ומָ ל ,ומה הטעם דכתיב אֶּ ת לְ בָ ְבָך ולא כתיב 'את לבך'.
משום שאמרו (ברכות סא ).יֵּצֶּ ר הָ ָרע ּדֹומֶּ ה לִ זְבּוב וְ יֹושֵּ ב בֵּ ין ְשנֵּי ִמפְ ְתחֵּ י הַ לֵּב וצריך להסירו ולמולו מבין הלב ,וזהו אֶּ ת לְ בָ ְבָך ולא כתב 'את לבך'
שהוא ב' לבבות( .טעמא דקרא)
ַשלכֵם אֶּ ל אֶּ ֶּרץ אַ חֶּ ֶּרת כַּיֹום הַ ֶּזה( .כט כז) ובקֶּ צֶּ ף גָדֹול ַוּי ְ ובחֵ מָ ה ְ וַּי ְתשֵ ם יְ -הֹ וָה מֵ עַ ל אַ ְדמָ תָ ם ְבאַ ף ְ
שאלה – מה הטעם דכתיב ַוּי ְַשלכֵם ל' רבתי .ומה הטעם דכתיב חסר י' .ומדוע כתיב אֶּ ל אֶּ ֶּרץ אַ חֶּ ֶּרת ולא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
ַיִתשֵּ ם ה׳ מֵּ עַל
ובקֶּ צֶּ ף גָדֹול' .ו ְ ובחֵ מָ ה ְתשובה – תָ נו ַרבָ נַן :עֲשֶּ ֶּרת הַ ְשבָ ִטים אֵּ ין לָהֶּ ם חֵּ לֶּק לָעֹולָם הַ בָ א ,שֶּ נֶּאמַ ר :וַּי ְתשֵ ם יְ -הֹ ָוה מֵ עַ ל אַ ְדמָ תָ ם ְבאַ ף ְ
אַ ְדמָ תָ ם' – בְ עֹולָם הַ זֶּהַ ' ,וי ְַשלִ כֵּם אֶּ ל אֶּ ֶּרץ אַ חֶּ ֶּרת' – ָלעֹולָם הַ בָ אִּ ,דבְ ֵּרי ַרבִ י עֲקִ יבָ אַ .רבִ י ִש ְמעֹון בֶּ ן יְ הּודָ ה ִאיש כְ פַר עַכֹו אֹומֵּ ר ִמשּום ַרבִ י ִש ְמעֹוןִ :אם
מַ עֲשֵּ יהֶּ ם כַיֹום הַ זֶּה – אֵּ ינָן חֹוז ְִרין ,וְ ִאם לָאו – חֹוז ְִרין( .סנהדרין קי):
ַוּי ְַשלכֵם ל' רבתי -ומשוכה הרבה להלאה לרמוז על השלכה רחוקה גדולה של עשרת השבטים שהשליכם אחר הרי חושך ומעבר לנהר סמבטיון
ששוב לא חזרו ,ולכך כתיב חסר יו"ד בין ל' וכ' שעל חסרון י' שבטים ידבר( .פענח רזא)
יתכן לומר דנראה לו לפרש דרומז בזה על עשרת השבטים ,משום דבאמת כך היה המעשה אתם שהוליכם סנחריב למקום אחד למדינת אפריקה
ושם נטמעו בין הגוים אבל שני השבטים ,יהודה ובנימין ,לא גלו למקום אחד אלא נתפזרו לכל הארצות ,וא"כ אי עלייהו קאי הו"ל לומר וישליכם
'אל ארצות אחרות' ,בלשון רבים( .תורה תמימה) הכתוב הזה נדרש על עשרת השבטים כיוון שגלו לארץ אחת ,לפנים מנהר סמבטיון ,אבל שבטי
יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות( .אור לישרים -ירושלמי סנהדרין)
תרגום יהונתן -בְ ַרם ִמינְָך יִ פְ קּון אֹוכְ לֹוסִ ין ְּדצַ ִּדיקִ ין קְ בֵּ יל כָל עַמָ ְך אַ עֲבֵּ יד פְ ִרישַ ן לְ הֹון בִ זְמַ ן ִּדיהָ כּון בְ ִשבְ יָיתָ א עַל נַהַ ְרוַות בָ בֶּ ל וְ אֵּ סֵּ ילֵּיקִ ינּון ִמתַ מָ ן
וְ אֵּ ְש ִרינּון ִמן לְ גֵּיו לִ נְ הַ ר סַ ְמבַ ְטיֹון .היינו -ממשה יוציא הקב"ה צדיקים ובזמן הגלות יוליכם לנהר הסמבטיון( .שמות לד י)
מדרש רבה -ולעתיד לבא הקב"ה מכנסן שנאמר (ישעיה מט) הנֵה אֵ לֶּה מֵ ָרחֹוק יָבֹ או וְ הנֵה אֵ לֶּה מצָ פֹון ומּיָם וְ אֵ לֶּה מֵ אֶּ ֶּרץ סינים .והגליות באים
עמהם והשבטים שהם נתונים לפנים מן סמבטיון ושלפנים מן הרי חשך הם מתכנסין ובאין לירושלים אמר ישעיה (שם ,ט) לֵאמֹ ר לַאסורים צֵ או
ובכׇל ְשפָ יים מַ ְרעיתָ ם אלו שנתונים אלו שנתונים לפנים מן סמבטיון ַלאשֶּ ר בַ חֹ שֶּ ְך הגָלו אלו שנתונים לפנים מן ענן של חשך עַ ל ְּד ָרכים י ְרעו ְ
בדפנו של אנטוכיא אותה שעה הם נגאלים ובאו לציון בשמחה שנאמר )שם נא ,יא( ופְ דויֵי יְ -הֹ וָה יְ שובון ובָ או צּיֹון ְברנָה וגו'( .במד"ר טז כה)
כתב בספר חסידים – ל' זה למה נקרא למ"ד על שם (דברים יז טז) לְ מַ עַ ן ילְ מַ ד לְ י ְראָ ה ולכך אמר דוד באות למ"ד (תהלים לד) לימוד היראה לְ כו
בָ נים ש ְמעו לי י ְראַ ת יְ -הֹ וָה אלַמֶּ ְדכֶּם .ואות ל' גדולה מכל האותיות כי לימוד היראה גדול מהכל( .סימן קנ"ח) ולפי שחסר להם יראת ה' לכך גלו.
ולכך בתיבת ַוּי ְַשלכֵם הלמד גדולה רמז הטעם שהשליכם בעבור שלא השגיחו בלמד גדולה דיראת ה' גדול מהכל.
א"נ אפשר במה שכתוב (הושע ח י) גַם כי י ְתנו בַ גֹוים עַ תָ ה אקַ ְבצֵ ם ואמרו ז"ל שהגאולה תקרב בעבור לימוד התורה{.וכ"כ הגר"א (בפי' על
תיקו"ז} ג' גלויות נגאלו ע"י זכות אבות ,וגלות הזה נגד משה ולכן יגאלו בזכות התורה}.ולכך ַוּי ְַשלכֵם הלמד גדולה כי שם אל ארץ אחרת
1
ישתדלו בלימוד הרומז לאות למ"ד ויהיה התלמוד גדול שכמה מצוות תלויות בארץ ואז יתקיים ' ַכּיֹום הַ זֶּה' – מָ ה יֹום מַ ֲאפִ יל ּומֵּ ִאיר ,כך ישראל
יאיר לנו בעולם הזה .למ"ד גימטריא דעּ .דַ ע מַ ה לְ מַ עְ לָה מ ְמָך (אבות ב) ואם חטא שובָ ה י ְש ָראֵ ל עַ ד יְ -הֹ וָה אֹ-להֶּ יָך (הושע יד) כי הוא עד הוא
דיין .א"נ אמרו ז"ל (סנהדרין לח ).צְ דָ קָ ה עָשָ ה הַ קָ דֹוש בָ רּוְך הּוא עִ ם יִ ְש ָראֵּ ל שֶּ הִ קְ ִּדים גָלּות צִ דְ קִ יָהּו וְ עֹוד גָלּות יְ כׇנְ יָה קַ יֶּימֶּ ת ,שהלכו החרש והמסגר
והרביצו תורה ואם לאו ח"ו היתה משתכחת תורה .וז"ש ַוּי ְַשלכֵם אֶּ ל אֶּ ֶּרץ אַ חֶּ ֶּרת ועם כל זה הל' גדולה שנשאר הלימוד בחרש והמסגר שגלו
ַשלכֵם קרי ביה וישכילם על ידי הֶּ חָ ָרש וְ הַ מַ ְסגֵּר( .פני דוד) מקודם ואף דַ -וּי ְ
ַשלכֵם למ"ד רבתי – מרמז על שלושים גלויות .די' מסעות נסעה שכינה ,וי' גלויות גלו סנהדרין ,וי' גלויות גלו ישראל ( .ר"ה ל"א ובמדרש י' גלויות((טעמא דקרא) ַוּי ְ
כי לי אּיים יְ קַ וו וׇאֳ נּיֹות תַ ְרשיש בָ ראשֹ נָה לְ הָ ביא בָ נַיְך מֵ ָרחֹוק כ ְַספָ ם וזְהָ בָ ם אתָ ם .וגו' (ישעיה ס ט)
תַ ְרשיש הוא אפריקה ועשרת השבטים גלו לאפריקה( .סנהדרין צד ).וזהו וׇאֳ נּיֹות תַ ְרשיש בָ ראשֹ נָה כמ"ש במדרש (ספרי וזאת הברכה) שבט יוסף
וגד עתידים לחזור תחלה לכל ישראל והם מעשרת השבטים( .טעמא דקרא)
תֹורה הַ ז ֹאת( .כט כח) פרש"י ִ -משֶּ קִ בְ לּו ֲעלֵּיהֶּ ם אֶּ ת הַ ְשבּועָה בְ הַ ר הַ נ ְסתָ ֹרת לַי-הֹ וָה אֹ -להֵ ינו וְ הַ נגְ ֹלת ָָׄלנָׄ וָׄ וָׄ לְָׄ ָׄ ָב ֵָׄניָׄ נָׄ וָׄ עַָׄ ד עֹולָם לַעשֹות אֶּ ת כׇל ּד ְב ֵרי הַ ָ
גְ ִר ִזים ּובְ הַ ר עֵּיבָ ל וְ ַנעֲשּו ע ֲֵּרבִ ים זֶּה ָלזֶּה (סוטה לז.):
ַרבִ י מֵּ ִאיר אֹומֵּ ר :גְ דֹולָה ְתשּובָ ה ,שֶּ בִ ְשבִ יל יָחִ יד שֶּ עָשָ ה ְתשּובָ ה — מֹוחֲלִ ין לְ כׇל הָ עֹולָם כּולֹו ,שֶּ נֶּאמַ ר (הושע יד)' :אֶּ ְרפָ א ְמשובָ תָ ם אֹוהבֵ ם נְ דָ בָ ה כי
שָ ב אַ פי ממֶּ נו'' .מֵּ הֶּ ם' ל ֹא נֶּאמַ ר ,אֶּ לָא ' ִממֶּ נּו'( .יומא פו ):כתב הרמ"ע מַ פָאֵּ נּו – היינו שמוחלין לכל העולם הָ ע ְַרבּות( .עשרה מאמרות)
שאלה – לכאורה הוא תמוה ,כיון דשב אין כאן חטא ,אין כאן ע ְַרבּות ,ודאי אם הלוה משלם הַ ע ֲֵּרב פטור.
תשובה – התשובה ששב החוטא מכפר גם על מי שהיה בידו למחות ולא מיחה ועל מי שלא הוכיח ,דהנה הם עברו על מצות עשה (ויקרא יט יז)
הֹוכֵחַ תֹוכיחַ אֶּ ת עמיתֶּ ָך והוא חטא בפני עצמו ,הנה היחיד החוטא ששב כולם נתכפרו( .בני יששכר תשרי מאמר ד אות לא)
א"נ -נראה לפרש כמו שאמרו (קידושין מ ):לְ עֹולָם יִ ְראֶּ ה אָ דָ ם עַצְ מֹו כְ ִאילּו חֶּ צְ יֹו חַ יָיב וְ חֶּ צְ יֹו ַזכַאי והעולם נידון אחר רובו ואם עושה מצוה אחת
אשריו שהכריע את כל העולם לכף זכות .הכא נמי גם אם העולם רובו חייב על ידו אם הוא עשה תשובה גמורה מאהבה הרי עונותיו נעשו כזכיות
ובזה הכריע את כל עולם כולו לכף זכות ומוחלין לכל העולם( .חידושי אגדות – יומא פו):
הַ נ ְסתָ ֹרת לַי-הֹ וָה אֹ-להֵ ינו כי הוא יודע מתן שכרן של מצות .וְ הַ נגְ ֹלת הם שתי מצות שבהם נכתבו שכר המצות ,אחת ָָׄלנָׄ וָׄ שהוא שלוח הקן והשנית
תֹורה הַ ז ֹאת כיון ששכר המצות לְָׄ ָׄ ָב ֵָׄניָׄ נָׄ וָׄ כבוד אב ואם והם חמורה שבחמורות וקלה שבקלות ונכתב שכר שוה .והטעם לַעשֹות אֶּ ת כׇל ּד ְב ֵרי הַ ָ
תֹורה הַ ז ֹאת שאין אנו יודעים מתן שכרן של מצות נעלם ומצינו שילוח הקן שוה שכרה הנכתב לכיבוד אב ואם זה יחייב לַעשֹות אֶּ ת כׇל ּד ְב ֵרי הַ ָ
וצריך לקיים כולם( .פני דוד)
ל ֹא בַ שָ מַ ים הוא לֵאמֹ ר מי יַעלֶּה לָנו הַ שָ מַ יְ מָ ה וְ יקָ חֶּ הָ לָנו וְ י ְַשמעֵנו אֹ תָ ּה וְ נַעשֶּ נָה( .ל יב) מי יַעלֶּה לָנו הַ שָ מַ יְ מָ ה ר"ת מילה וס"ת הוי-ה .רמז כי
השם המיוחד לא תתכן השגתו כי אם לעם ישראל הנמולים שהם חתומים באות ברית קודש ,ומצינו ג"כ שלא יתנבא מעומד אלא מי שהוא נמול,
שכן מצינו באברהם קודם המילה שכתוב בו (בראשית יז) וַּיפֹ ל אַ ְב ָרם עַל פָ נָיו ,לא היה מתנבא אלא נופל ,לאחר המילה מעומד שכן כתוב (שם יח)
וְ אַ ְב ָרהָ ם עֹודֶּ נו עֹ מֵ ד לפְ נֵי יְ -הֹ וָה ,ובלעם לא התנבא מעולם אלא נופל שנאמר (במדבר כד) נֹ פֵ ל וגְ לוי עֵ ינָים ,וכן רמזו משה במה שאמר להקב"ה
בסנה (שמות ג) וְ אָ ְמרו לי מַ ה ְשמֹו מָ ה אֹ מַ ר אלֵהֶּ ם ,יאמר כי הנמולים ישאלוהו על השם המיוחד( .רבינו בחיי)
ַוּי ֹאמֶּ ר אלֵהֶּ ם בֶּ ן מֵ אָ ה וְ עֶּ ְשרים שָ נָה אָ נֹ כי הַ ּיֹום ל ֹא אוכַל עֹוד לָצֵ את וְ לָבֹוא וַיהֹ וָה אָ מַ ר אֵ לַי ל ֹא תַ עבֹ ר אֶּ ת הַ ּי ְַרּדֵ ן הַ זֶּה( .לא ב)
תֹורה; ְמלַמֵּ ד שֶּ ִנ ְסתַ ְתמּו ִממֶּ נּו מָ סֹורֹות ּומַ עְ יְ נֹות
ּושנֹותַ י; בְ יֹום זֶּה נֹול ְַד ִתי ,בְ יֹום זֶּה אָ מּותּ .דָ בָ ר אַ חֵּ ר :לָצֵ את וְ לָבֹוא בְ ִדבְ ֵּרי ָ פירש"י -הַ י ֹום מָ לְ אּו יָמַ י ְ
הַ חָ כְ מָ ה( .סוטה יג):
כתיב (שמות כג כו) אֶּ ת מ ְס ַפר יָמֶּ יָך אמַ לֵא דרשו בו חז"ל (שם) שֶּ הַ קָ דֹוש בָ רּוְך הּוא מַ ְשלִ ים ְשנֹותֵּ יהֶּ ם שֶּ ל צַ ִּדיקִ ים ִמיֹום לְ יֹום ,כלומר שהם נפטרים
באותו יום בשנה שהם נולדו.
שאלה – הלא אם נולד הצדיק בא' חשון לדוגמא ,אזי בכדי להשלים את מספר ימיו צריך שימות בל' תשרי ולא בא' בחשון.
תשובה – משום דכתיב (תהלים צ י) יְ מֵ י ְשנֹותֵ ינו בָ הֶּ ם ש ְבעים שָ נָה ,ועל זה באה הבטחת הקב"ה אֶּ ת מ ְספַר יָמֶּ יָך אמַ לֵא – מלא בגימטריא ע"א,
ואם כן אם הצדיק נולד בא' בחשון ימות בא' בחשון של תחילת שנת הע"א לחייו ,שהרי (ר"ה ב' ):יום אחד בשנה חשוב שנה'( .חידושי אגדות)
ּושנֹותַ י ובאותו משפט אמר בְ יֹום זֶּה נֹולַדְ ִתי ,בְ יֹום זֶּה אָ מּות ,הלא אם זה אותו תאריך אזי לא מלאו שאלה – כיצד אמר משה הַ יֹום מָ לְ אּו יָמַ י ְ
שנותיו אלא חי מאה עשרים ואחד שנה ,שהרי קי"ל יום אחד בשנה חשוב שנה .ומשה חי ק"כ שנה ולא ע' שנים.
תשובה – נחלקו חז"ל (מנחות ל ).האם משה מת בשבת או שמת בערב שבת .ואמרו רז"ל (חגיגה ה ):כׇל מָ קֹום שֶּ נ ְָתנּו ֲחכ ִָמים עֵּינֵּיהֶּ ם — אֹו ִמיתָ ה
אֹו עֹו ִני .פירש המהרש"א :אֹו מיתָ ה -כלומר בלא תורה ,שנחשב כמת ,אֹו עֹוני – עוני ממש .נמצא שאדם השרוי בלא תורה כמוהו כאילו מת.
לפי זה יש לומר שגם ב' הפרושים שכתב רש"י ,וגם מחלוקת חז"ל מתי מת משה -אֵּ לּו וָאֵּ לּו ִּדבְ ֵּרי אֹלקים חַ יִ ים .באמת ז' באדר היום שבו נולד
משה חל בשבת ובו מת משה ,אולם בערב שבת נסתתמו ממנו מעיינות החכמה ,כדפירש"י ,וא"כ כבר בע"ש משה נחשב כמת – הואיל ונשתכחה
ממנו תורה ,ולכן נחשב שנתמלאו ימיו ושנותיו ,שהרי נולד בז' באדר ומת בו' באדר מיתה רוחנית( .תפארת יהונתן)
ירה הַ ז ֹאת( .לא יט) וְ עַ תָ ה כ ְתבו ָלכֶּם אֶּ ת הַ ש ָ
ירה״( .סנהדרין כא): תֹורהִ ,מצְ וָה לִכְ תֹוב ִמשֶּ לֹו ,שֶּ נֶּאמַ ר :״וְ עַ תָ ה כ ְתבו ָלכֶּם אֶּ ת הַ ש ָ אָ מַ ר ָרבָ א :אַ ף עַל פִ י שֶּ הִ נִ יחּו לֹו אֲבֹותָ יו לְ אָ דָ ם סֵּ פֶּר ָ
תֹורה הַ ז ֹאת. שאלה – צריך עיון למה כתבה התורה אֶּ ת הַ ש ָירה .הול"ל אֶּ ת הַ ָ
תשובה – נראה ד אין מצוה לכתוב רק את השירה אלא לפי שאסור לכתוב מגילה מהתורה ממילא מוכרח לכתוב את כל התורה אבל החיוב אינו
אלא על השירה .וכ"כ הרמב"ם (ס"ת פ"ז) מצות עשה על כל איש ואיש לכתוב ס"ת לעצמו שנאמר וְ עַתָ ה כ ְתבו לָכֶּ ם אֶּ ת הַ ש ָירה ,כלומר כתבו לכם
תורה שיש בה שירה זו .שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות .משמע דלפי שאסור לכתוב פרשיות ע"כ יכתוב כולה בשביל השירה(.טעמא דקרא)
ירה הַ ז ֹאת לְ פָ נָיו לְ עֵ ד כי ל ֹא תשָ כַח מפי ַז ְרעֹו (לא כא) וְ הָ יָה כי ת ְמצֶּ אן ָ אֹ תֹו ָרעֹות ַרבֹות וְ צָ רֹות וְ עָ נְ תָ ה הַ ש ָ
מַ אי ָרעֹות וְ צָ רֹות? ְשמּואֵּ ל אָ מַ ר :זֶּה הַ מַ ְמצִ יא לֹו מָ עֹות ֶּל ָע ִני בִ ְשעַת ּדֹוחְ קֹו( .חגיגה ה).
שאלה – למה דווקא שמואל הוא זה שאמר מַ אי ָרעֹות וְ צָ רֹות היינו הַ מַ ְמצִ יא מָ עֹות ֶּלעָנִ י בִ ְשעַת ּדֹוחְ קֹו ,והביאור בזה.
תשובה – לפי שדרך העולם כשיש איזה חולה בבית אז מתחילים להרבות בצדקה ,ויותר טוב אם היו נותנים את הצדקה קודם בוא עת הצרה,
{יש צדקות בעולם אותה שאדם עושה כשהוא בריא נחשבת לו כזהב ,כשהוא חולה ונותן מעכשיו נחשבת לו ככסף ,כשהוא נותן לאחר המיתה
נחשבת לו כנחשת .דעת זקנים זָהָ ב ר"ת זה הנותן בריא ,כֶּסֶּ ף ר"ת כשרואה סכנה פותח ,נְ חֹ שֶּ ת ר"ת נתינת חולה שאמר תנו .החיד"א}וזה שאמר
שמואל משום דשמואל היה רופא (ב"מ פה ,):וידע דדרך העולם כך ,לכך אמר זֶּה הַ מַ ְמצִ יא מָ עֹות ֶּל ָע ִני בִ ְשעַת ּדֹוחְ קֹו ,היינו בשעת הדחק וצרה נותן
צדקה ,וזה ָרעֹות וְ צָ רֹות שיש לו רעה בביתו וגם צריך לשלם לרופא וגם צריך ליתן צדקה ,ויותר טוב לו אם היה נותן כשהיה בריא וזה שאמר
ָרבָ א הַ ְיינּו ְּדאָ ְמ ִרי ִאינָשֵּ י :זּוזָא לְ עַלְ לָא לָא ְשכִ יחָ א ,לִ ְתלִ יתָ א ְשכִ יחַ .היינו בזמן שחייו תלוים לו מנגד אזי מעות שכיחא .וזהו שאמר הפסוק (שם)
הל ֹא עַ ל כי אֵ ין אֹ-להַ י ְבק ְרבי ְמצָ אוני הָ ָרעֹות הָ אֵ לֶּה ,לפי (כתובות סח ).שכׇל הַ מַ עֲלִ ים עֵּינָיו ִמן הַ צְ דָ קָ ה — כְ ִאילּו עֹובֵּ ד עֲבֹודָ ה ז ָָרה( .אמרות ה')
שאלה – מה הטעם שכׇל הַ מַ עֲלִ ים ֵּעינָיו ִמן הַ צְ דָ קָ ה — כְ ִאילּו עֹובֵּ ד עֲבֹודָ ה ז ָָרה.
תשובה – לפי שהמעלים עיניו מן הצדקה גורם פירוד ח"ו ואינו מ אמין כי שפע העני אצלו כי הוא יתברך צדיק וחסיד ועשה זה להצילו מגהנם
ואינו מאמין דיש שכר ועונש ומבטל אחדות ישראל כי אחד נקרא ע"י הצדקה וא"כ הוי כעע"ז( .פתח עינים – כתובות סח).
א"נ – מפני כי ענין כל הצדקות שבתורה כמו לקט שכחה ופאה וכדומה הוא לידע שכל מה שיש לאדם אינו שלו בהחלט ורק באים בעזר וסיוע
מהקב"ה ,ולאות על אמונה זו מפרישין צדקות שונות ,אבל זה שמעלים עיניו מן הצדקה הוי כמו שכופר בהשגחת ה' וסיועו ואומר שכחו ועוצם
ידו עושה לו טובו וממונו ,וא"כ הוא כעובד עבודת כוכבים( .תורה תמימה)
אמרו ז"ל (פסחים פח ).כתיב (ישעיה ב) אֶּ ל בֵ ית אֹלהֵ י יַעקֹ ב וגו' ל ֹא כְ אַ בְ ָרהָ ם שֶּ כָתּוב בֹו 'הַ ר' ,וְ ל ֹא כְ יִ צְ חָ ק שֶּ כָתּוב בֹו 'שָ דֶּ ה' ,אֶּ לָא כְ ַיעֲקֹ ב שֶּ קְ ָראֹו 'בַ יִ ת'.
שאלה – מדוע האבות הקדושים כאשר רצו לזכות להשראת שכינה קבעו את מקומם לתפילה ולהכנה דווקא מחוץ לבית בשדה הפתוח בין
האילנות.
תשובה – לפי שבתוך הבית הנעשה בידי אדם ,ייתכן שהיה בבנייתו איזה מעשה פסול או כוונה שאיננה טהורה ,לכך הסתופפו תחת מעשי ה' תחת
השמים או בצל האילנות שברא ,מקומות זכים וטהורים המסוגלים לעבודת השם ולהשראת שכינה( .פניני הגר"א)
שבעים פנים לתורה ,לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת
התשובות אינם להלכה למעשה ,הערות והארות יתקבלו בברכה
לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל
לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ramnadlan018@gmail.com
