ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — ניצבים וילך (2026-08-31)

כי תבוא חכמה בלבך
ודעת לנפשך
(משלי ב ,י) ינעם
בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בעזהשי"ת
פרשת נצבים וילך תשפ"ו גליון ע"ט
שמור את יום השבת לקדשו -הערות על גליון ע"ח
לבני ישראל היה אור במושבותם * היתר פיקוח נפש * דין ריבוי בשיעורים
לפני עיוור לא תתן מכשול * הנאה ממעשה שבת * איסור 'שהיה לכתחילה' * תבשיל שהיה מוקצה
דבשבת עצמה שהשליח בר חיובא אין שליח לדבר עוד מקור לדין שליחות אף בדבר עבירה ,אמר לי לבני ישראל היה אור
עבירה. מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א ,דכתב בנתיבות המשפט (סי'
קפ"ב סק"א) וז"ל ,ועל כרחך צריך לומר ,דבאמת אין שליח בגליון העבר (ע"ח) באנו בדברים בענין 'מעשה שבת'
אמנם ,מדברי השולחן ערוך הרב (סי' רס"ג בקונטרס אחרון והמסתעף ,בנוגע להפסקת חשמל שהיתה בעיר מודיעין
לדבר עבירה ,דהוא מטעם דליכא למילף מתרומה ('גם
סק"ח) נראה דבודאי שייך שליחות בשבת וגם בערב שבת, אתם' לרבות שלוחכם) רק לענין שיהיה המעשה קיים ,מה עילית מכשעתיים לפני כניסת השבת ,ועד לשעה ,19:40
ומה שהתירו לומר בערב שבת לחבירו ,הוא מפני שבזמן שאין כן בשליח לדבר עבירה דחייב המשלח בעונש כאשר שקיעת החמה היתה בשעה .19:19והארכנו ביסוד
ההוא 'אין איסורו שוה לכל' ,ולכך הקילו לגבי אמירה כאילו עבר אלאו שיש בו מעשה ,זה לא מצינו למילף דין 'ריבוי בשיעורים'' ,לפני עיוור'' ,הנאה ממעשה
לחבירו ,עיי"ש ,וצ"ע. מתרומה ,ותדע דהא לרוב הפוסקים אפילו בשליח לדבר שבת' ,ודין 'שהיה' על גבי הפלטה שלא פעלה מערב
עבירה המעשה קיים ,ואפילו הכי המשלח פטור מעונש, שבת.
אמנם היה לי מקום לדון ,האם אכן עובדי חברת
וכן הוא בתוס' (בבא מציעא י :בד"ה דאמר לישראל) לתירוצא קמא
החשמל מתקנים התקלות בשליחותינו ,תינח בששת ימי תהילה לקל שדברינו עלו על שולחן מלכים ,מאן
ע"ש ,אלמא דעיקר מה שלא מצינו למילף שליחות לדבר
המעשה שניחא ליה לכלל התושבים ,ומשלמים להם דמי מלכי רבנן ,ועשו רושם ,וכדרכה של תורה זה בונה וזה
עבירה מקראי דתרומה וקדושין ,הוא רק לענין דלא
חיבור על כך ,אבל אולי על מה שהם מתקנים בשבת אינם סותר ,וכדאיתא בגמרא (קידושין ל ,):מאי את אויבים בשער,
לחייב שולחו בעונש ,אבל לענין שיהיה המעשה קיים
שלוחים שלנו ,אף שחייבים הם לתקן מדין פיקוח נפש, אמר רבי חייא בר אבא ,אפילו האב ובנו ,הרב ותלמידו,
ילפינן אפילו לדבר עבירה ,וכיון דקיום המעשה קיים
אבל לא בשליחותינו ,אבל מצד עצמם ,ויש כאן פנים שעוסקין בתורה בשער אחד ,נעשים אויבים זה את זה,
ילפינן ,וכיון ד'קיום' ו'חיוב המשלח' שני עניינים
לכאן ולכאן ,וצ"ע. ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה ,שנאמר
נפרדים הם וכו' ,והא דאין שליחות לקטן ,היינו דוקא
'את והב בסופה' ,אל תקרי בסופה אלא בסופה ,ע"כ.
לפני עיוור ב. לענין שאין המעשה של שליח קטן וגוי קיים ,כגון
ומכיון שקבלתי תגובות שונות ממרנן ורבנן שליט"א
בקדושין וקנין ,אבל בדבר שהמעשה אי אפשר להתבטל,
בכתב ובעל פה ,אמרתי לנפשי שלא למנוע טוב מבעליו,
העיר לי מו"ר הגרא"צ הכהן שליט"א ,על מה כגון שאמר לקטן אקפי לי גדול ,חייב המשלח ,ע"כ.
ואשתדל להביא דבריהם שיהיו הדברים פרושים
שכתבנו שיש מקום להורות לנתק את החשמל בבית מדין
והוסיף הנתיבות ביאור בזה (סי' שמ"ח סק"ד) וז"ל, כשמלה ,וישמע חכם ויוסיף דעת לנפשו.
'לפני עיוור' על החלק של ריבוי בשיעורים ,דהנה כתב
הריטב"א (עבודה זרה טו ):וז"ל ,אין לאו ד'לפני עור' אלא ולכאורה קשה ,דלפי זה אמירה לגוי בשבת יהיה
שליחות א.
בשנותנו למי שיעשה בו עבירה ודאי ,ורבנן אסרו אפילו דאורייתא ,ולכך נראה דדוקא עבירה שנעשית בישראל
סתמו ,היכא שיש רגלים לדבר לחוש שיעבור בו זה שהוא מצווה עליו ,המשלח חייב כשהשליח אינו בר כתב הפרי מגדים (או"ח סי' ש"ד אשל אברהם סק"ח) וז"ל ,ולי
עבירה ,ועשו סתמו כפירושו ,וכל היכא דאיכא למיתלי חיובא ,כגון כהן שאמר לישראל קדש לי אשה גרושה, העני יש בכאן שאלה קטנה וזו תוארה ,נסתפקתי במומר
לקולא דלאו לעבירה בעי ליה ,אוקמוה רבנן אדינא שעל ידי השליחות נתקדשה הגרושה לכהן ,וכן באקפי לי לכל התורה או עבודה זרה ושבת ,דדינו כעכו"ם (סי' שפ"ה
והתירוהו ,ע"כ .ולכך ,יש לומר דמכיון שבהודעת חברת גדול שנעשה ישראל מוקף על ידו ,אבל באומר לגוי בשל ס"ג) ,אם ישראל אומר לו לחלל שבת ,אי חייב המשלח ,כי
החשמל הודיעו שהצפי לתיקון התקלה היא עד השעה לי בשבת ,שהגוי מותר לבשל בשבת ולא נעשתה עבירה קיימא לן 'אין שליח לדבר עבירה' ,וממרוצת לשון
,20:00ולרוב אספקת החשמל חוזרת בפרק זמן לפני כלל ,ומה שאכל הישראל כשנתבשל אין בו איסור הסמ"ע (חו"מ סי' קפ"ב סק"ב) יאמר 'סברתי' שלא ישמע לי,
השעה שהודיעו ,אם כן ,אין חשש מדין לפני עיור ,כיון מדאורייתא כלל ,ע"כ[ .אמנם צ"ע בראיה זו ,שהרי ובמומר שיצא מהכלל וכל שכן להכעיס ודאי ישמע לו
שאינו רק ספק ,דאולי יחזור החשמל עוד לפני השקיעה הנתיבות הדגיש בדבריו ,שבאופן שהשליח אינו בר ועושה בשליחותו ,אפשר חייב שולחו מן התורה ,ואף אם
ולא יהא כאן שום איסור ,ומספק הרי אין כלל איסור לפני חיובא אז המשלח חייב ,משמע דאם השליח הוא בר נאמר דברי מי שומעין כפשוטו ,מכל מקום כהאי גונא יש
עיור. חיובא ,פשיטא ליה דהאיסור נזקף לשליח ולא למשלח, לומר דיש שליח לדבר עבירה ,וכי תימא מומר לאו בני
וצ"ע]. ברית ,הא בורכא ,דישראל הוא ומחוייב במצוות וכו' ,גם
עוד העיר לי בזה ידידי הרה"ג ר' יעקב שמעון תדע ,היכא דהשליח שוגג ולא ידע שהוא שבת ,או
שליט"א ,דהנה על הצד שכתבנו בשם מו"ר הגרמ"ש ומו"ר הגרא"צ הכהן שליט"א ,חולק על עצם היסוד
אנסוהו המשלח ,יש שליח לדבר עבירה ,עיין בבא
קליין שליט"א ,דהחילוניים שבזמנינו דינם כמזידים (ודלא שיש כאן דין שליחות ,בראשית מפני שאין כאן עבירה,
מציעא פרק קמא (י :ותוס' ד"ה אי) ,ובש"ך חושן משפט (סי'
החזון איש) ,יש להביא דברי הש"ך (יו"ד סי' קנ"א סק"ו) ,שכתב אלא מצוה משום פיקוח נפש [וצ"ע בזה ,שאדרבה היא
קפ"ב סק"א) ,כל היכא דבעל כורחו או לא ידע ,לא שייך דברי
כדבר פשוט שבישראל מומר אין דין 'לפני עיור' ,ועיין הנותנת שיהא כאן שליחות לכו"ע ,שהרי מצד מעשיהם
מי שומעין ,וחייב המשלח (ועיין בחו"מ סי' שפ"ח סט"ו וש"ך ס"ק
בדגול מרבבה (שם) שכתב וז"ל ,הא ודאי שישראל מומר אינו דבר עבירה ,ואולי כוונתו שעובדי חברת החשמל
ס"ח ,יש מחלוקת בזה) ,ע"כ[ .ועיין מגן אברהם (סי' קפ"ט סק"א)
אף על פי שחטא ישראל הוא (סנהדרין מד ,).ואם כן מה בינו אינם פועלים כלל בשליחות התושבים ,אלא פועלים
דמומר להכעיס אינו בכלל שליחות ,ועיין באבן העוזר
לשאר ישראל לענין להפרישו מעבירה ,אבל נראה לענ"ד לעצמם במצוות פיקוח נפש ,וצ"ע].
שם].
כוונת הש"ך ,דאף בישראל אין מצווין להפרישו כי אם
והוסיף לי ,שבלאו הכי בשבת לא שייך כלל שליחות,
כשעובר בשוגג ,ויש ביד איש אחר להפרישו חייב ואמר לי מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א ,שלפי דברי
כידוע משו"ת פני יהושע ,ע"כ .וכוונתו בזה לשו"ת פני
להפרישו ,וכמו בקטן אוכל נבילות שהקטן שוגג הוא, הפרי מגדים אלו ,יש לומר שעובדי חברת החשמל הם
יהושע (יו"ד סי' ג' ,הובא בשערי תשובה סי' רס"ג סק"ד) שכתב וז"ל,
ומשנה דריש פרק קמא דשבת בשוגג מיירי ,וכדמשמע שליחים דידן לתקן התקלה (שהרי לכך משלמים דמי חיבור),
ובמה שכתבנו יצא לנו ,שמה שכתב הרשב"א ז"ל בשם
מדברי רש"י שם (שבת ג .סוף ד"ה פטורי דאתי) ע"ש ,אבל ומכיון דהם מומרים לחלל שבת (עיין שאילת משה שערי עדה
התוס' ז"ל ,והביאו בית יוסף באו"ח סי' רס"ג ,שמי
בישראל דרוצה לעבור במזיד על איזה עבירה ,אפילו אינו בישראל ,דלא כהחזון איש ,עיין בגליוננו ע"ח) ,יש בהם דין שליח אף
שקיבל עליו שבת קודם חשיכה מותר לישראל חבירו
מומר גמור ,אין ישראל אחר מצווה להפרישו לדעת לדבר עבירה ,ומחובתינו למעט בשיעורים ,כדי שאיסור
לעשות לו מלאכה וכו' ,והר"ן ז"ל נחלק עליו ,הנה דין זה
הש"ך ,ומומר דנקט הש"ך הוא משום דהפוסקים במומר ריבוי בשיעורים לא יהא נזקף לחובתינו (בדומה למבשל בשבת
תלוי במחלוקת דאמוראים [(בבא מציעא י ,):רבינא אמר אין
דברו ,ומומר מסתמא מזיד הוא ,ועוד דכל עובר עבירה לחולה ,כיון שיכול למעט בשיעורים) ,וגם ייאסר לנו מדין מעשה
שליח לדבר עבירה כשהשליח עצמו בר חיובא ,רב סמא
במזיד נקרא מומר לאותו דבר ,ע"כ .ולפי זה לא שייך כלל שבת[ ,ויש להוסיף ,שגם לדעת החזון איש שהחילוניים
אמר אין שליח לדבר עבירה היכא דאי בעי עביד אי בעי
דין 'לפני עיור' כלפי עובדי חברת החשמל. בימינו דינם כשוגגים ,נראה דעת הפרי מגדים שיש בהם
לא עביד] ,דלמאן דאמר דתלי בשליח בר חיובא ,הנה כאן
שליחות ,כיון שהם שוגגים ,כנתבאר בדבריו].
אמנם יש לציין לדברי המגן אברהם (סי' שמ"ז סק"ד) כיון דאין השליח בר חיובא הוא ,יש שליח לדבר עבירה
שכתב בשם התוס' והר"ן שאף בגוי ומומר יש איסור לפני והוי כמי שהוא עושה מלאכה ,ע"כ עיי"ש .ואם כן יוצא לן
0
אמנם ,ידידי הרה"ג ר' אלימלך זילברשלג שליט"א שהתירו כששם שעון שבת ,אינו משום שתחילת עיור ,והביאו המשנה ברורה (סי' שמ"ז סק"ז) ללא שום חולק,
כתב לי ,דמכיון שיודע שישראל מתקנו ,ובהיתר ,כיון השהייה מערב שבת ,אלא משום שאינו עושה שום דבר [אמנם ,עיין בגליון מהרש"א (על הש"ך שם) שכתב וז"ל ,עיין
שהוא לצורך פיקוח נפש ,ובדרך הטבע הדבר מסתדר בשבת עצמה ,ע"כ. מגן אברהם (סי' שמ"ז סק"ד) ,ואיני יודע מאין פשיטא לו
וגומרו בידי אדם ,לא גרע משעון שבת ,ע"כ.. להש"ך ,ואי מפרק מרובה (בבא קמא סט ).דאמר רבן שמעון
ואכן ,בשבט הלוי (ח"ט סי נ"א) ביאר כדברים אלו וז"ל, בן גמליאל בשאר שני שבוע הלעיטהו וכו' ,יש לומר
תוספת בענין ריבוי בשיעורים ד. במבושל כל צרכו וגם גרוף וקטום ,הלא כידוע ג' גדרי שאני התם דבין כך וכך עובר על איסור גזל ,ובאותו דבר
איסור שם (סי' רנ"ג) ,א' שמא יחתה ,ב' מבשל ,ג' מיחזי שעושה רשעות על כל פנים אין אנו מצווים שלא יעשנו
כתב לי ידידי הרה"ג ר' יהודה לייב וייס שליט"א: כמבשל ,על ידי נתינה על גבי אש אף על פי שמבושל כל באיסור אחר עוד ,וגם זה משמע ברמב"ם בפירוש המשנה
ראיתי את הנכתב בשבוע האחרון פרשת כי תצא ,בהקשר צורכו וגם גרוף וקטום ,מכל מקום ליתן לכתחלה בשבת, (פ"ה דמעשר מ"א ד"ה ואומר) דדוקא מחמת דאיסור גזל חמור
לתיקון החשמל בשבת ,אם מותר לאכול המאכלים או אחרי שהניחה על גבי קרקע ,אף על פי שאין סרך מאיסור כרם רבעי שנפרישו ,ע"כ].
שהוחמו והתבשלו על הפלטה בשבת ,ובכל האריכות איסור בישול ,דהא מבושל כל צרכו ,וגם איסור שהיה אין
באופן נפלא .רציתי להאיר ,דהנה נחלקו האחרונים האם כאן ,ופשוט דבכהאי גונא דלא נשאר רק גדר מיחזי עוד העיר לי הרה"ג ר' יעקב שמעון שליט"א ,דהנה
הפעלת החשמל בשבת הוא איסור דאורייתא או דרבנן כמבשל בתחילה ,דלא שייך זה כשאינו עושה שום מעשה, איתא בשולחן ערוך (סי' רס"ו ס"א) דמי שהחשיך לו בדרך
(עיין בגליוננו מ"א ,תולדות תשפ"ו .לו"י) ,ואם ננקוט דהפעלת והקדרה עומדת מערב שבת על הכירה ,לא ניתן לכתוב ויש לו עמו מעות וכיוצא בזה ,ויש עמו נכרי ,יתן לנכרי
מכשירים חשמליים הם רק איסור דרבנן ,ואם כן בהרמת מרוב פשיטות ,ע"כ .ומו"ר הגרי"מ שטרן שליט"א בספרו להוליכו ,וכתב המשנה ברורה (סק"א) בשם המגן אברהם,
המתג לאחר התיקון של המערכת שנעשית לצורך פיקוח אמרי יעקב (ח"ג סי' ל"ב) הוסיף בזה וז"ל ,ובאמת לפי מה דאם יש לנכרי חמור ,יתנהו על החמור של הנכרי ,וביאור
נפש ,אינו אלא איסור דרבנן ,ואם הוא יניח אוכל לא שנתקבל המנהג הפשוט ,דפלטה דינו כגרוף וקטום ,דהרי הלכה (ד"ה חמורו) הוסיף וז"ל ,והפרי מגדים בסק"ו כתב,
מבושל על הפלטה (כמו כן ,עצם חיבור הפלטה ,שהיא ודאי דאורייתא
לא שייך בכלל לשנות מידת חומו ,אם כן אפילו אם דאפשר דאפילו אם הבהמה היא של ישראל חברו ,טוב
שהרי יש בה אש .לו"י) ,יצא שהעובד חברת החשמל יצטרך התבשיל אינו מבושל כל צורכו ,נמי יש לצדד להתיר יותר שיתן על החמור ,דלפני עור לא שייך בכאן ,דחבירו
לעשות איסור דאורייתא ,ובזה אין פיקוח נפש כלל ,נמצא הדבר ,ע"כ. אינו יודע כלל ואנוס הוא ,ע"כ .ואם כן ,כשעובדי חברת
שאם לא היה מניח על הפלטה אוכל לא מבושל ,היה צריך החשמל מתקנים התקלה ,הרי הדבר מצוה להם מדין
לעשות רק מלאכה דרבנן ,והוא גורם שיעבור העובד ואצרף כאן גם מכתב שקבלתי מידידי הרה"ג ר' פיקוח נפש ,ורק שאנו דנים לחייבם מדין ריבוי
איסור דאורייתא ,וצ"ע ,ע"כ. מרדכי חנא פוקס שליט"א בענין זה ,אומר בקצרה על מה בשיעורים ,אלא שעל הריבוי בשיעורים הרי הם אנוסים
שנכתב בגליון ע"ח .במה שהביא מע"כ התירו של החזון שהרי אינם יכולים לנתק החשמל אצל כלל בתי
תבשיל שלא היה מבושל לענין מוקצה ה. איש בשהיית דברים שהונחו על מקום האש מערב שבת, התושבים שאין אצלם ספק פיקוח נפש[ .אכן לכאורה היו
אף שעתיד האש לידלק אחר כך בשבת קודש ,דהוא משום צריכים לכל הפחות להודיע בהודעה קולית וכדו' ,שמי
כתב לי הרה"ג ר' מרדכי חנא פוקס שליט"א ,בענין
דכבר הותחל השהייה מערב שבת על ידי מה שמעצמו שאין אצלו חשש פיקוח נפש יש לו להוריד השאלטר
מה שכתבת שם דדג שהיה חי בין השמשות אינו מוקצה
עתיד להידלק ,ולפי זה דן לומר דלא שייך היתר זה באופן אצלו בבית ,ואז גם מי שלא ישמע להם ,לא יעבור על
בשבת ,מדין 'גמרו בידי אדם' ,כיון שעל פי הודעת חברת
שלא היה חשמל מערב שבת על ידי איזה תקלה הנצרך 'לפני עיור' ,שהרי לדידו הם אנוסים ,ודו"ק].
החשמל עתידה היתה התקלה לבוא לידי תיקון בתחילת
לתיקון ,דבכאי גונא הלא לא הותחל מעשה השהיה מערב
שבת קודש ,וכשיתוקן החשמל הלא ודאי יתבשל הדג
שבת .וכל זה יצא לו על פי הבנתו בכוונת החזון איש ,אבל שהיה לכתחילה ג.
וייעשה ראוי ,שוב אינו מוקצה .יש לדון בזה ,דהגם
אפשר לומר כוונת החזון איש ,דלא משום שהותחל
שמצינו כיוצא בזה ענין של גמרו בידי אדם אף שאינו במה שכתבנו בשם מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א,
השהיה מערב שבת הוא דאתי עלה ,אלא דסבירא ליה
בידו והוא תלוי ביד אחרים ,וכדאיתא בסימן שכ"ה (ס"ד
דכיון דכל איסור שהיה לכתחילה בשבת הוא משום מיחזי שמה שהתיר בשמירת שבת כהלכתה (פרק ל"ב) לגבי
ובמגן אברהם שם סק"י) ,לענין פת שאפה עכו"ם בשבת ,דיש הפסקת חשמל ,להמשיך השהיה על גבי הפלטה ,זהו
כמבשל (ויש בזה עוד דרך בפוסקים ,דעל ידי השהיה לכתחילה שמתעסק
מתירין אותו ואינו מוקצה כיון דהוי גמרו בידי אדם, בפשטות רק אם היו כבר הקדירות על גבי הפלטה ,וכבר
בחימום התבשיל ,חשו יותר לשמא יחתה ,ואפילו בגרוף וקטום) ,לא שייך
עיי"ש .מכל מקום יש לומר דבעניננו חמור יותר ,כיון היו רותחות מחומה ,וכך אף שנפסק החשמל ,מכל מקום
זה אלא באופן שמתעסק עם התבשיל בשבת ,על ידי מה
שגם חברת החשמל אינו תמיד בידם לגמור התיקון בשבת, בעת החזרת החשמל לא נקרא נתינה לכתחילה אלא
שמניחו על גבי האש ,אבל באם הוא כבר מונח שם ולא
וכדהוכח בנידון דידן ,שהיו הרבה בתים שנשארו בלא המשך השהיה ,מכיון שלא הניח בנתיים הקדירות על גבי
פועל בידיו כלום ,ומעצמו נדלק האש ,לא אסרו עליו ולא
חשמל משך כל השבת ,ויש לעיין. קרקע .כמו כן ,בדברי החזון איש ,המנחת יצחק ושמירת
חייבהו לסלקו משם ,ולפי זה פשוט דגם בנידון דידן
שייך זה ,ועיין גם בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' נ"א) שכתב (לכתחילה או בשעת הדחק) שבת כהלכתה (פרק א') שהתירו
אמנם באותם שכבר הודלק אצלם החשמל אפילו
כהבנה זו ,וכן הוא בשו"ת אמרי יעקב (ח"ג סי' ל"ב) ,על פי להשהות על פלטה שאינו פועלת בכניסת השבת על ידי
באמצע בין השמשות ,בהם שפיר שייך ביתר זה של גמרו
החזון איש והשבט הלוי ,ע"כ. שהעריך מערב שבת שעון שבת שיפעיל את הפלטה,
בידי אדם ,דאחר שהודלק החשמל ודאי הוי כגמרו בידי
שפיר יש מקום לומר שנקרא שהתחיל השהיה מערב
אדם ,ונמצא מאמצע בין השמשות אין כאן מוקצה,
אמנם עדיין יש לי לדון ,האם הנידון דומה לראיה, שבת ,אבל באופן שהפלטה כלל לא פעלה מערב שבת,
והכרעת רוב הפוסקים הוא דכל שלא היה מוקצה לכל בין
דמה שהתיר החזון איש ,השבט הלוי ואמרי יעקב ,זהו ובא ישראל והפעילה בשבת ,האיך יהא מותר להשהות
השמשות ,שוב אין כאן דין ד'מיגו דאיתקצאי' ,ע"כ.
כשאין נעשה שום פעולה להפעלת האש ,אבל בנידון דידן עליה קדירות בשבת.
[ויש להוסיף שהיו שהעירו ,שכהיום יש מאכלים שיש כאן ישראל שעושה פעולה בשבת ,אף שאינו נמצא
קרוב לפלטה ,אבל סוף כל סוף יש כאן ישראל המפעילה כתב לי מו"ר הגרא"צ הכהן שליט"א בזה"ל ,היות
העשויים מדגים חיים למיניהם ,וכן הוא גם בדג סלמון
בשבת ,ושפיר יש כאן צד לומר שהוא מיחזי כמבשל, והכירה הופעלה בהיתר (ריבוי בשיעורים בפיקוח נפש) ,אין שום
שנאכל חי (סושי בלע"ז) ,ואם כן אף אם נפקפק בסברא של
דין להוריד ,כמבואר במגן אברהם (עיין סי' רנ"ג סקמ"ג דמנהג
'גמרו בידי אדם' ,עדיין הוי ראוי ואינו מוקצה]. ועדיין צ"ע.
העולם להתיר) ,וגם החזון איש לא אסר אלא כשהניח על גבי
כירה שאינה גרופה ,כמו שכתב מע"כ בעצמו .ומה
לכבוד הרה"ג ר"מ ומו"ץ פה 'השדה אשר ברכו ה'' (ברכפלד) ה"ה לוי יצחק ויזניצר שליט"א
אף אני מהמשתעשעים בתורתו בעלונו הנכבד ,ע"כ אלמלא משאלתו בעלון הקודם להעלות על הכתב וכו' ,וכיון שאין לבוא אחר המלך ,מאן מלכי הגרשז"א זצ"ל ויבלחט"א
הגרמש"ק שליט"א ,ע"כ רק מספר נקודות להגדיל תורה ולהאדירה:
מה שפקפק הגרמש"ק שליט"א בהיתרו דהגרשז"א זצ"ל ,שכיון שלא מוטל על עובדי החשמל לסובב בשווקים למעט מהדלקת החשמל שאינם פיקוח נפש ,ע"כ אין איסור א.
לתושבים לגרום זאת לכתחילה ,ופיקפק ,כיון דפיקוח נפש דחויה ומוטל למעט בחילול שבת ,ע"כ מוטל על כל אחד לראות למעט בשיעורין .וצריך ביאור נרחב ,דהרי קיי"ל
שאף שהוי דחויה מ"מ ברגע שנדחה -אי"צ כפרה ותשובה ,דהוי מצוה .וא"כ כיון שאסור להמחלל להתמהמה במניעת ההדלקות -א"כ מצוה עליו לתקן כמות שהוא ,ואין כאן
שום חילול שבת ,ומה איכפת לי לגרום משום פיקוח נפש להדליק ולבשל עוד ועוד.
וחשבתי לתרץ דברי הגרמש"ק שליט"א לאיסור לגרום ריבוי בשיעורים ,מסברא הפוכה ,דדייקא כיון שהוי מעשה מצוה משום פיקו"נ -א"כ אף שבכל מקום אין שליח לדבר
עבירה ,מ"מ כאן דהחילול שבת הוי מצוה -א"כ יש שליחות ,והפועל הוא שליח של התושבים לתקן ,וא"כ מוטל על כל אחד למנוע ריבוי בשיעורין כיון שהמעשה מתייחס
אליו ,והוא סברא מחודשת [בפרט שיל"ע אם פיקו"נ ד'לא תעמוד' הוי מצוה שבגופו שאין בה שליחות או לא].
בענין שהיה לכתחילה -הביא מח' הגרשז"א והחזו"א ,וצל"ע בזה ,דכיון דטעמא דאיסור שהיה לכתחילה ,או כי דומה למבשל או שמא יחתה ,ואף שגרוף וקטום ,מכל מקום ב.
חיישינן כיון שמתעסק בקדירה ,ע"כ חישינן ביותר לחיתוי ודומה למבשל ,וא"כ כשלא מתעסק כלל בשבת בקדירה -מובן היטב סברת הגרש"ז להיתר.
שוב אודה לכ"ת על הפצת התורה בישראל לעורר ליבם לאהבת התורה וחשקה
ידידו ישראל ידידיה אנגלנדר
יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר,
נערך ע"י :לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר ,מודיעין עילית.
הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה ,הרב חיים מאיר בן גיטל ,הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית,
להערות והארות L7133800@gmail.com 05271-33800 היניק פסח בן ביילא מלכה .רעכיל בת פייגא פעסיל ,שרה בת קריינדל דישנא ,לרפו"ש בתושח"י
