gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כי תבוא חכמה בלבך‬ ‫ודעת לנפשך‬ ‫(משלי ב‪ ,‬י)‬ ‫ינעם‬ ‫בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫גליון ע"ט‬ ‫שמור את יום השבת לקדשו ‪ -‬הערות על גליון ע"ח‬ ‫לבני ישראל היה אור במושבותם * היתר פיקוח נפש * דין ריבוי בשיעורים‬ ‫לפני עיוור לא תתן מכשול * הנאה ממעשה שבת * איסור 'שהיה לכתחילה' * תבשיל שהיה מוקצה‬ ‫דבשבת עצמה שהשליח בר חיובא אין שליח לדבר‬ ‫עוד מקור לדין שליחות אף בדבר עבירה‪ ,‬אמר לי‬ ‫לבני ישראל היה אור‬ ‫עבירה‪.‬‬ ‫מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א‪ ,‬דכתב בנתיבות המשפט (סי'‬ ‫קפ"ב סק"א) וז"ל‪ ,‬ועל כרחך צריך לומר‪ ,‬דבאמת אין שליח‬ ‫בגליון העבר (ע"ח) באנו בדברים בענין 'מעשה שבת'‬ ‫אמנם‪ ,‬מדברי השולחן ערוך הרב (סי' רס"ג בקונטרס אחרון‬ ‫והמסתעף‪ ,‬בנוגע להפסקת חשמל שהיתה בעיר מודיעין‬ ‫לדבר עבירה‪ ,‬דהוא מטעם דליכא למילף מתרומה ('גם‬ ‫סק"ח) נראה דבודאי שייך שליחות בשבת וגם בערב שבת‪,‬‬ ‫אתם' לרבות שלוחכם) רק לענין שיהיה המעשה קיים‪ ,‬מה‬ ‫עילית מכשעתיים לפני כניסת השבת‪ ,‬ועד לשעה ‪,19:40‬‬ ‫ומה שהתירו לומר בערב שבת לחבירו‪ ,‬הוא מפני שבזמן‬ ‫שאין כן בשליח לדבר עבירה דחייב המשלח בעונש‬ ‫כאשר שקיעת החמה היתה בשעה ‪ .19:19‬והארכנו ביסוד‬ ‫ההוא 'אין איסורו שוה לכל'‪ ,‬ולכך הקילו לגבי אמירה‬ ‫כאילו עבר אלאו שיש בו מעשה‪ ,‬זה לא מצינו למילף‬ ‫דין 'ריבוי בשיעורים'‪' ,‬לפני עיוור'‪' ,‬הנאה ממעשה‬ ‫לחבירו‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫מתרומה‪ ,‬ותדע דהא לרוב הפוסקים אפילו בשליח לדבר‬ ‫שבת'‪ ,‬ודין 'שהיה' על גבי הפלטה שלא פעלה מערב‬ ‫עבירה המעשה קיים‪ ,‬ואפילו הכי המשלח פטור מעונש‪,‬‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫אמנם היה לי מקום לדון‪ ,‬האם אכן עובדי חברת‬ ‫וכן הוא בתוס' (בבא מציעא י‪ :‬בד"ה דאמר לישראל) לתירוצא קמא‬ ‫החשמל מתקנים התקלות בשליחותינו‪ ,‬תינח בששת ימי‬ ‫תהילה לקל שדברינו עלו על שולחן מלכים‪ ,‬מאן‬ ‫ע"ש‪ ,‬אלמא דעיקר מה שלא מצינו למילף שליחות לדבר‬ ‫המעשה שניחא ליה לכלל התושבים‪ ,‬ומשלמים להם דמי‬ ‫מלכי רבנן‪ ,‬ועשו רושם‪ ,‬וכדרכה של תורה זה בונה וזה‬ ‫עבירה מקראי דתרומה וקדושין‪ ,‬הוא רק לענין דלא‬ ‫חיבור על כך‪ ,‬אבל אולי על מה שהם מתקנים בשבת אינם‬ ‫סותר‪ ,‬וכדאיתא בגמרא (קידושין ל‪ ,):‬מאי את אויבים בשער‪,‬‬ ‫לחייב שולחו בעונש‪ ,‬אבל לענין שיהיה המעשה קיים‬ ‫שלוחים שלנו‪ ,‬אף שחייבים הם לתקן מדין פיקוח נפש‪,‬‬ ‫אמר רבי חייא בר אבא‪ ,‬אפילו האב ובנו‪ ,‬הרב ותלמידו‪,‬‬ ‫ילפינן אפילו לדבר עבירה‪ ,‬וכיון דקיום המעשה קיים‬ ‫אבל לא בשליחותינו‪ ,‬אבל מצד עצמם‪ ,‬ויש כאן פנים‬ ‫שעוסקין בתורה בשער אחד‪ ,‬נעשים אויבים זה את זה‪,‬‬ ‫ילפינן‪ ,‬וכיון ד'קיום' ו'חיוב המשלח' שני עניינים‬ ‫לכאן ולכאן‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה‪ ,‬שנאמר‬ ‫נפרדים הם וכו'‪ ,‬והא דאין שליחות לקטן‪ ,‬היינו דוקא‬ ‫'את והב בסופה'‪ ,‬אל תקרי בסופה אלא בסופה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫לפני עיוור‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לענין שאין המעשה של שליח קטן וגוי קיים‪ ,‬כגון‬ ‫ומכיון שקבלתי תגובות שונות ממרנן ורבנן שליט"א‬ ‫בקדושין וקנין‪ ,‬אבל בדבר שהמעשה אי אפשר להתבטל‪,‬‬ ‫בכתב ובעל פה‪ ,‬אמרתי לנפשי שלא למנוע טוב מבעליו‪,‬‬ ‫העיר לי מו"ר הגרא"צ הכהן שליט"א‪ ,‬על מה‬ ‫כגון שאמר לקטן אקפי לי גדול‪ ,‬חייב המשלח‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ואשתדל להביא דבריהם שיהיו הדברים פרושים‬ ‫שכתבנו שיש מקום להורות לנתק את החשמל בבית מדין‬ ‫והוסיף הנתיבות ביאור בזה (סי' שמ"ח סק"ד) וז"ל‪,‬‬ ‫כשמלה‪ ,‬וישמע חכם ויוסיף דעת לנפשו‪.‬‬ ‫'לפני עיוור' על החלק של ריבוי בשיעורים‪ ,‬דהנה כתב‬ ‫הריטב"א (עבודה זרה טו‪ ):‬וז"ל‪ ,‬אין לאו ד'לפני עור' אלא‬ ‫ולכאורה קשה‪ ,‬דלפי זה אמירה לגוי בשבת יהיה‬ ‫שליחות‬ ‫א‪.‬‬ ‫בשנותנו למי שיעשה בו עבירה ודאי‪ ,‬ורבנן אסרו אפילו‬ ‫דאורייתא‪ ,‬ולכך נראה דדוקא עבירה שנעשית בישראל‬ ‫סתמו‪ ,‬היכא שיש רגלים לדבר לחוש שיעבור בו זה‬ ‫שהוא מצווה עליו‪ ,‬המשלח חייב כשהשליח אינו בר‬ ‫כתב הפרי מגדים (או"ח סי' ש"ד אשל אברהם סק"ח) וז"ל‪ ,‬ולי‬ ‫עבירה‪ ,‬ועשו סתמו כפירושו‪ ,‬וכל היכא דאיכא למיתלי‬ ‫חיובא‪ ,‬כגון כהן שאמר לישראל קדש לי אשה גרושה‪,‬‬ ‫העני יש בכאן שאלה קטנה וזו תוארה‪ ,‬נסתפקתי במומר‬ ‫לקולא דלאו לעבירה בעי ליה‪ ,‬אוקמוה רבנן אדינא‬ ‫שעל ידי השליחות נתקדשה הגרושה לכהן‪ ,‬וכן באקפי לי‬ ‫לכל התורה או עבודה זרה ושבת‪ ,‬דדינו כעכו"ם (סי' שפ"ה‬ ‫והתירוהו‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולכך‪ ,‬יש לומר דמכיון שבהודעת חברת‬ ‫גדול שנעשה ישראל מוקף על ידו‪ ,‬אבל באומר לגוי בשל‬ ‫ס"ג)‪ ,‬אם ישראל אומר לו לחלל שבת‪ ,‬אי חייב המשלח‪ ,‬כי‬ ‫החשמל הודיעו שהצפי לתיקון התקלה היא עד השעה‬ ‫לי בשבת‪ ,‬שהגוי מותר לבשל בשבת ולא נעשתה עבירה‬ ‫קיימא לן 'אין שליח לדבר עבירה'‪ ,‬וממרוצת לשון‬ ‫‪ ,20:00‬ולרוב אספקת החשמל חוזרת בפרק זמן לפני‬ ‫כלל‪ ,‬ומה שאכל הישראל כשנתבשל אין בו איסור‬ ‫הסמ"ע (חו"מ סי' קפ"ב סק"ב) יאמר 'סברתי' שלא ישמע לי‪,‬‬ ‫השעה שהודיעו‪ ,‬אם כן‪ ,‬אין חשש מדין לפני עיור‪ ,‬כיון‬ ‫מדאורייתא כלל‪ ,‬ע"כ‪[ .‬אמנם צ"ע בראיה זו‪ ,‬שהרי‬ ‫ובמומר שיצא מהכלל וכל שכן להכעיס ודאי ישמע לו‬ ‫שאינו רק ספק‪ ,‬דאולי יחזור החשמל עוד לפני השקיעה‬ ‫הנתיבות הדגיש בדבריו‪ ,‬שבאופן שהשליח אינו בר‬ ‫ועושה בשליחותו‪ ,‬אפשר חייב שולחו מן התורה‪ ,‬ואף אם‬ ‫ולא יהא כאן שום איסור‪ ,‬ומספק הרי אין כלל איסור לפני‬ ‫חיובא אז המשלח חייב‪ ,‬משמע דאם השליח הוא בר‬ ‫נאמר דברי מי שומעין כפשוטו‪ ,‬מכל מקום כהאי גונא יש‬ ‫עיור‪.‬‬ ‫חיובא‪ ,‬פשיטא ליה דהאיסור נזקף לשליח ולא למשלח‪,‬‬ ‫לומר דיש שליח לדבר עבירה‪ ,‬וכי תימא מומר לאו בני‬ ‫וצ"ע]‪.‬‬ ‫ברית‪ ,‬הא בורכא‪ ,‬דישראל הוא ומחוייב במצוות וכו'‪ ,‬גם‬ ‫עוד העיר לי בזה ידידי הרה"ג ר' יעקב שמעון‬ ‫תדע‪ ,‬היכא דהשליח שוגג ולא ידע שהוא שבת‪ ,‬או‬ ‫שליט"א‪ ,‬דהנה על הצד שכתבנו בשם מו"ר הגרמ"ש‬ ‫ומו"ר הגרא"צ הכהן שליט"א‪ ,‬חולק על עצם היסוד‬ ‫אנסוהו המשלח‪ ,‬יש שליח לדבר עבירה‪ ,‬עיין בבא‬ ‫קליין שליט"א‪ ,‬דהחילוניים שבזמנינו דינם כמזידים (ודלא‬ ‫שיש כאן דין שליחות‪ ,‬בראשית מפני שאין כאן עבירה‪,‬‬ ‫מציעא פרק קמא (י‪ :‬ותוס' ד"ה אי)‪ ,‬ובש"ך חושן משפט (סי'‬ ‫החזון איש)‪ ,‬יש להביא דברי הש"ך (יו"ד סי' קנ"א סק"ו)‪ ,‬שכתב‬ ‫אלא מצוה משום פיקוח נפש [וצ"ע בזה‪ ,‬שאדרבה היא‬ ‫קפ"ב סק"א)‪ ,‬כל היכא דבעל כורחו או לא ידע‪ ,‬לא שייך דברי‬ ‫כדבר פשוט שבישראל מומר אין דין 'לפני עיור'‪ ,‬ועיין‬ ‫הנותנת שיהא כאן שליחות לכו"ע‪ ,‬שהרי מצד מעשיהם‬ ‫מי שומעין‪ ,‬וחייב המשלח (ועיין בחו"מ סי' שפ"ח סט"ו וש"ך ס"ק‬ ‫בדגול מרבבה (שם) שכתב וז"ל‪ ,‬הא ודאי שישראל מומר‬ ‫אינו דבר עבירה‪ ,‬ואולי כוונתו שעובדי חברת החשמל‬ ‫ס"ח‪ ,‬יש מחלוקת בזה)‪ ,‬ע"כ‪[ .‬ועיין מגן אברהם (סי' קפ"ט סק"א)‬ ‫אף על פי שחטא ישראל הוא (סנהדרין מד‪ ,).‬ואם כן מה בינו‬ ‫אינם פועלים כלל בשליחות התושבים‪ ,‬אלא פועלים‬ ‫דמומר להכעיס אינו בכלל שליחות‪ ,‬ועיין באבן העוזר‬ ‫לשאר ישראל לענין להפרישו מעבירה‪ ,‬אבל נראה לענ"ד‬ ‫לעצמם במצוות פיקוח נפש‪ ,‬וצ"ע]‪.‬‬ ‫שם]‪.‬‬ ‫כוונת הש"ך‪ ,‬דאף בישראל אין מצווין להפרישו כי אם‬ ‫והוסיף לי‪ ,‬שבלאו הכי בשבת לא שייך כלל שליחות‪,‬‬ ‫כשעובר בשוגג‪ ,‬ויש ביד איש אחר להפרישו חייב‬ ‫ואמר לי מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א‪ ,‬שלפי דברי‬ ‫כידוע משו"ת פני יהושע‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכוונתו בזה לשו"ת פני‬ ‫להפרישו‪ ,‬וכמו בקטן אוכל נבילות שהקטן שוגג הוא‪,‬‬ ‫הפרי מגדים אלו‪ ,‬יש לומר שעובדי חברת החשמל הם‬ ‫יהושע (יו"ד סי' ג'‪ ,‬הובא בשערי תשובה סי' רס"ג סק"ד) שכתב וז"ל‪,‬‬ ‫ומשנה דריש פרק קמא דשבת בשוגג מיירי‪ ,‬וכדמשמע‬ ‫שליחים דידן לתקן התקלה (שהרי לכך משלמים דמי חיבור)‪,‬‬ ‫ובמה שכתבנו יצא לנו‪ ,‬שמה שכתב הרשב"א ז"ל בשם‬ ‫מדברי רש"י שם (שבת ג‪ .‬סוף ד"ה פטורי דאתי) ע"ש‪ ,‬אבל‬ ‫ומכיון דהם מומרים לחלל שבת (עיין שאילת משה שערי עדה‬ ‫התוס' ז"ל‪ ,‬והביאו בית יוסף באו"ח סי' רס"ג‪ ,‬שמי‬ ‫בישראל דרוצה לעבור במזיד על איזה עבירה‪ ,‬אפילו אינו‬ ‫בישראל‪ ,‬דלא כהחזון איש‪ ,‬עיין בגליוננו ע"ח)‪ ,‬יש בהם דין שליח אף‬ ‫שקיבל עליו שבת קודם חשיכה מותר לישראל חבירו‬ ‫מומר גמור‪ ,‬אין ישראל אחר מצווה להפרישו לדעת‬ ‫לדבר עבירה‪ ,‬ומחובתינו למעט בשיעורים‪ ,‬כדי שאיסור‬ ‫לעשות לו מלאכה וכו'‪ ,‬והר"ן ז"ל נחלק עליו‪ ,‬הנה דין זה‬ ‫הש"ך‪ ,‬ומומר דנקט הש"ך הוא משום דהפוסקים במומר‬ ‫ריבוי בשיעורים לא יהא נזקף לחובתינו (בדומה למבשל בשבת‬ ‫תלוי במחלוקת דאמוראים [(בבא מציעא י‪ ,):‬רבינא אמר אין‬ ‫דברו‪ ,‬ומומר מסתמא מזיד הוא‪ ,‬ועוד דכל עובר עבירה‬ ‫לחולה‪ ,‬כיון שיכול למעט בשיעורים)‪ ,‬וגם ייאסר לנו מדין מעשה‬ ‫שליח לדבר עבירה כשהשליח עצמו בר חיובא‪ ,‬רב סמא‬ ‫במזיד נקרא מומר לאותו דבר‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולפי זה לא שייך כלל‬ ‫שבת‪[ ,‬ויש להוסיף‪ ,‬שגם לדעת החזון איש שהחילוניים‬ ‫אמר אין שליח לדבר עבירה היכא דאי בעי עביד אי בעי‬ ‫דין 'לפני עיור' כלפי עובדי חברת החשמל‪.‬‬ ‫בימינו דינם כשוגגים‪ ,‬נראה דעת הפרי מגדים שיש בהם‬ ‫לא עביד]‪ ,‬דלמאן דאמר דתלי בשליח בר חיובא‪ ,‬הנה כאן‬ ‫שליחות‪ ,‬כיון שהם שוגגים‪ ,‬כנתבאר בדבריו]‪.‬‬ ‫אמנם יש לציין לדברי המגן אברהם (סי' שמ"ז סק"ד)‬ ‫כיון דאין השליח בר חיובא הוא‪ ,‬יש שליח לדבר עבירה‬ ‫שכתב בשם התוס' והר"ן שאף בגוי ומומר יש איסור לפני‬ ‫והוי כמי שהוא עושה מלאכה‪ ,‬ע"כ עיי"ש‪ .‬ואם כן יוצא לן‬ ‫‪0‬‬ ‫אמנם‪ ,‬ידידי הרה"ג ר' אלימלך זילברשלג שליט"א‬ ‫שהתירו כששם שעון שבת‪ ,‬אינו משום שתחילת‬ ‫עיור‪ ,‬והביאו המשנה ברורה (סי' שמ"ז סק"ז) ללא שום חולק‪,‬‬ ‫כתב לי‪ ,‬דמכיון שיודע שישראל מתקנו‪ ,‬ובהיתר‪ ,‬כיון‬ ‫השהייה מערב שבת‪ ,‬אלא משום שאינו עושה שום דבר‬ ‫[אמנם‪ ,‬עיין בגליון מהרש"א (על הש"ך שם) שכתב וז"ל‪ ,‬עיין‬ ‫שהוא לצורך פיקוח נפש‪ ,‬ובדרך הטבע הדבר מסתדר‬ ‫בשבת עצמה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מגן אברהם (סי' שמ"ז סק"ד)‪ ,‬ואיני יודע מאין פשיטא לו‬ ‫וגומרו בידי אדם‪ ,‬לא גרע משעון שבת‪ ,‬ע"כ‪..‬‬ ‫להש"ך‪ ,‬ואי מפרק מרובה (בבא קמא סט‪ ).‬דאמר רבן שמעון‬ ‫ואכן‪ ,‬בשבט הלוי (ח"ט סי נ"א) ביאר כדברים אלו וז"ל‪,‬‬ ‫בן גמליאל בשאר שני שבוע הלעיטהו וכו'‪ ,‬יש לומר‬ ‫תוספת בענין ריבוי בשיעורים‬ ‫ד‪.‬‬ ‫במבושל כל צרכו וגם גרוף וקטום‪ ,‬הלא כידוע ג' גדרי‬ ‫שאני התם דבין כך וכך עובר על איסור גזל‪ ,‬ובאותו דבר‬ ‫איסור שם (סי' רנ"ג)‪ ,‬א' שמא יחתה‪ ,‬ב' מבשל‪ ,‬ג' מיחזי‬ ‫שעושה רשעות על כל פנים אין אנו מצווים שלא יעשנו‬ ‫כתב לי ידידי הרה"ג ר' יהודה לייב וייס שליט"א‪:‬‬ ‫כמבשל‪ ,‬על ידי נתינה על גבי אש אף על פי שמבושל כל‬ ‫באיסור אחר עוד‪ ,‬וגם זה משמע ברמב"ם בפירוש המשנה‬ ‫ראיתי את הנכתב בשבוע האחרון פרשת כי תצא‪ ,‬בהקשר‬ ‫צורכו וגם גרוף וקטום‪ ,‬מכל מקום ליתן לכתחלה בשבת‪,‬‬ ‫(פ"ה דמעשר מ"א ד"ה ואומר) דדוקא מחמת דאיסור גזל חמור‬ ‫לתיקון החשמל בשבת‪ ,‬אם מותר לאכול המאכלים‬ ‫או אחרי שהניחה על גבי קרקע‪ ,‬אף על פי שאין סרך‬ ‫מאיסור כרם רבעי שנפרישו‪ ,‬ע"כ‪].‬‬ ‫שהוחמו והתבשלו על הפלטה בשבת‪ ,‬ובכל האריכות‬ ‫איסור בישול‪ ,‬דהא מבושל כל צרכו‪ ,‬וגם איסור שהיה אין‬ ‫באופן נפלא‪ .‬רציתי להאיר‪ ,‬דהנה נחלקו האחרונים האם‬ ‫כאן‪ ,‬ופשוט דבכהאי גונא דלא נשאר רק גדר מיחזי‬ ‫עוד העיר לי הרה"ג ר' יעקב שמעון שליט"א‪ ,‬דהנה‬ ‫הפעלת החשמל בשבת הוא איסור דאורייתא או דרבנן‬ ‫כמבשל בתחילה‪ ,‬דלא שייך זה כשאינו עושה שום מעשה‪,‬‬ ‫איתא בשולחן ערוך (סי' רס"ו ס"א) דמי שהחשיך לו בדרך‬ ‫(עיין בגליוננו מ"א‪ ,‬תולדות תשפ"ו‪ .‬לו"י)‪ ,‬ואם ננקוט דהפעלת‬ ‫והקדרה עומדת מערב שבת על הכירה‪ ,‬לא ניתן לכתוב‬ ‫ויש לו עמו מעות וכיוצא בזה‪ ,‬ויש עמו נכרי‪ ,‬יתן לנכרי‬ ‫מכשירים חשמליים הם רק איסור דרבנן‪ ,‬ואם כן בהרמת‬ ‫מרוב פשיטות‪ ,‬ע"כ‪ .‬ומו"ר הגרי"מ שטרן שליט"א בספרו‬ ‫להוליכו‪ ,‬וכתב המשנה ברורה (סק"א) בשם המגן אברהם‪,‬‬ ‫המתג לאחר התיקון של המערכת שנעשית לצורך פיקוח‬ ‫אמרי יעקב (ח"ג סי' ל"ב) הוסיף בזה וז"ל‪ ,‬ובאמת לפי מה‬ ‫דאם יש לנכרי חמור‪ ,‬יתנהו על החמור של הנכרי‪ ,‬וביאור‬ ‫נפש‪ ,‬אינו אלא איסור דרבנן‪ ,‬ואם הוא יניח אוכל לא‬ ‫שנתקבל המנהג הפשוט‪ ,‬דפלטה דינו כגרוף וקטום‪ ,‬דהרי‬ ‫הלכה (ד"ה חמורו) הוסיף וז"ל‪ ,‬והפרי מגדים בסק"ו כתב‪,‬‬ ‫מבושל על הפלטה (כמו כן‪ ,‬עצם חיבור הפלטה‪ ,‬שהיא ודאי דאורייתא‬ ‫לא שייך בכלל לשנות מידת חומו‪ ,‬אם כן אפילו אם‬ ‫דאפשר דאפילו אם הבהמה היא של ישראל חברו‪ ,‬טוב‬ ‫שהרי יש בה אש‪ .‬לו"י)‪ ,‬יצא שהעובד חברת החשמל יצטרך‬ ‫התבשיל אינו מבושל כל צורכו‪ ,‬נמי יש לצדד להתיר‬ ‫יותר שיתן על החמור‪ ,‬דלפני עור לא שייך בכאן‪ ,‬דחבירו‬ ‫לעשות איסור דאורייתא‪ ,‬ובזה אין פיקוח נפש כלל‪ ,‬נמצא‬ ‫הדבר‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אינו יודע כלל ואנוס הוא‪ ,‬ע"כ‪ .‬ואם כן‪ ,‬כשעובדי חברת‬ ‫שאם לא היה מניח על הפלטה אוכל לא מבושל‪ ,‬היה צריך‬ ‫החשמל מתקנים התקלה‪ ,‬הרי הדבר מצוה להם מדין‬ ‫לעשות רק מלאכה דרבנן‪ ,‬והוא גורם שיעבור העובד‬ ‫ואצרף כאן גם מכתב שקבלתי מידידי הרה"ג ר'‬ ‫פיקוח נפש‪ ,‬ורק שאנו דנים לחייבם מדין ריבוי‬ ‫איסור דאורייתא‪ ,‬וצ"ע‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מרדכי חנא פוקס שליט"א בענין זה‪ ,‬אומר בקצרה על מה‬ ‫בשיעורים‪ ,‬אלא שעל הריבוי בשיעורים הרי הם אנוסים‬ ‫שנכתב בגליון ע"ח‪ .‬במה שהביא מע"כ התירו של החזון‬ ‫שהרי אינם יכולים לנתק החשמל אצל כלל בתי‬ ‫תבשיל שלא היה מבושל לענין מוקצה‬ ‫ה‪.‬‬ ‫איש בשהיית דברים שהונחו על מקום האש מערב שבת‪,‬‬ ‫התושבים שאין אצלם ספק פיקוח נפש‪[ .‬אכן לכאורה היו‬ ‫אף שעתיד האש לידלק אחר כך בשבת קודש‪ ,‬דהוא משום‬ ‫צריכים לכל הפחות להודיע בהודעה קולית וכדו'‪ ,‬שמי‬ ‫כתב לי הרה"ג ר' מרדכי חנא פוקס שליט"א‪ ,‬בענין‬ ‫דכבר הותחל השהייה מערב שבת על ידי מה שמעצמו‬ ‫שאין אצלו חשש פיקוח נפש יש לו להוריד השאלטר‬ ‫מה שכתבת שם דדג שהיה חי בין השמשות אינו מוקצה‬ ‫עתיד להידלק‪ ,‬ולפי זה דן לומר דלא שייך היתר זה באופן‬ ‫אצלו בבית‪ ,‬ואז גם מי שלא ישמע להם‪ ,‬לא יעבור על‬ ‫בשבת‪ ,‬מדין 'גמרו בידי אדם'‪ ,‬כיון שעל פי הודעת חברת‬ ‫שלא היה חשמל מערב שבת על ידי איזה תקלה הנצרך‬ ‫'לפני עיור'‪ ,‬שהרי לדידו הם אנוסים‪ ,‬ודו"ק]‪.‬‬ ‫החשמל עתידה היתה התקלה לבוא לידי תיקון בתחילת‬ ‫לתיקון‪ ,‬דבכאי גונא הלא לא הותחל מעשה השהיה מערב‬ ‫שבת קודש‪ ,‬וכשיתוקן החשמל הלא ודאי יתבשל הדג‬ ‫שבת‪ .‬וכל זה יצא לו על פי הבנתו בכוונת החזון איש‪ ,‬אבל‬ ‫שהיה לכתחילה‬ ‫ג‪.‬‬ ‫וייעשה ראוי‪ ,‬שוב אינו מוקצה‪ .‬יש לדון בזה‪ ,‬דהגם‬ ‫אפשר לומר כוונת החזון איש‪ ,‬דלא משום שהותחל‬ ‫שמצינו כיוצא בזה ענין של גמרו בידי אדם אף שאינו‬ ‫במה שכתבנו בשם מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א‪,‬‬ ‫השהיה מערב שבת הוא דאתי עלה‪ ,‬אלא דסבירא ליה‬ ‫בידו והוא תלוי ביד אחרים‪ ,‬וכדאיתא בסימן שכ"ה (ס"ד‬ ‫דכיון דכל איסור שהיה לכתחילה בשבת הוא משום מיחזי‬ ‫שמה שהתיר בשמירת שבת כהלכתה (פרק ל"ב) לגבי‬ ‫ובמגן אברהם שם סק"י)‪ ,‬לענין פת שאפה עכו"ם בשבת‪ ,‬דיש‬ ‫הפסקת חשמל‪ ,‬להמשיך השהיה על גבי הפלטה‪ ,‬זהו‬ ‫כמבשל (ויש בזה עוד דרך בפוסקים‪ ,‬דעל ידי השהיה לכתחילה שמתעסק‬ ‫מתירין אותו ואינו מוקצה כיון דהוי גמרו בידי אדם‪,‬‬ ‫בפשטות רק אם היו כבר הקדירות על גבי הפלטה‪ ,‬וכבר‬ ‫בחימום התבשיל‪ ,‬חשו יותר לשמא יחתה‪ ,‬ואפילו בגרוף וקטום)‪ ,‬לא שייך‬ ‫עיי"ש‪ .‬מכל מקום יש לומר דבעניננו חמור יותר‪ ,‬כיון‬ ‫היו רותחות מחומה‪ ,‬וכך אף שנפסק החשמל‪ ,‬מכל מקום‬ ‫זה אלא באופן שמתעסק עם התבשיל בשבת‪ ,‬על ידי מה‬ ‫שגם חברת החשמל אינו תמיד בידם לגמור התיקון בשבת‪,‬‬ ‫בעת החזרת החשמל לא נקרא נתינה לכתחילה אלא‬ ‫שמניחו על גבי האש‪ ,‬אבל באם הוא כבר מונח שם ולא‬ ‫וכדהוכח בנידון דידן‪ ,‬שהיו הרבה בתים שנשארו בלא‬ ‫המשך השהיה‪ ,‬מכיון שלא הניח בנתיים הקדירות על גבי‬ ‫פועל בידיו כלום‪ ,‬ומעצמו נדלק האש‪ ,‬לא אסרו עליו ולא‬ ‫חשמל משך כל השבת‪ ,‬ויש לעיין‪.‬‬ ‫קרקע‪ .‬כמו כן‪ ,‬בדברי החזון איש‪ ,‬המנחת יצחק ושמירת‬ ‫חייבהו לסלקו משם‪ ,‬ולפי זה פשוט דגם בנידון דידן‬ ‫שייך זה‪ ,‬ועיין גם בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' נ"א) שכתב‬ ‫(לכתחילה או בשעת הדחק)‬ ‫שבת כהלכתה (פרק א') שהתירו‬ ‫אמנם באותם שכבר הודלק אצלם החשמל אפילו‬ ‫כהבנה זו‪ ,‬וכן הוא בשו"ת אמרי יעקב (ח"ג סי' ל"ב)‪ ,‬על פי‬ ‫להשהות על פלטה שאינו פועלת בכניסת השבת על ידי‬ ‫באמצע בין השמשות‪ ,‬בהם שפיר שייך ביתר זה של גמרו‬ ‫החזון איש והשבט הלוי‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שהעריך מערב שבת שעון שבת שיפעיל את הפלטה‪,‬‬ ‫בידי אדם‪ ,‬דאחר שהודלק החשמל ודאי הוי כגמרו בידי‬ ‫שפיר יש מקום לומר שנקרא שהתחיל השהיה מערב‬ ‫אדם‪ ,‬ונמצא מאמצע בין השמשות אין כאן מוקצה‪,‬‬ ‫אמנם עדיין יש לי לדון‪ ,‬האם הנידון דומה לראיה‪,‬‬ ‫שבת‪ ,‬אבל באופן שהפלטה כלל לא פעלה מערב שבת‪,‬‬ ‫והכרעת רוב הפוסקים הוא דכל שלא היה מוקצה לכל בין‬ ‫דמה שהתיר החזון איש‪ ,‬השבט הלוי ואמרי יעקב‪ ,‬זהו‬ ‫ובא ישראל והפעילה בשבת‪ ,‬האיך יהא מותר להשהות‬ ‫השמשות‪ ,‬שוב אין כאן דין ד'מיגו דאיתקצאי'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫כשאין נעשה שום פעולה להפעלת האש‪ ,‬אבל בנידון דידן‬ ‫עליה קדירות בשבת‪.‬‬ ‫[ויש להוסיף שהיו שהעירו‪ ,‬שכהיום יש מאכלים‬ ‫שיש כאן ישראל שעושה פעולה בשבת‪ ,‬אף שאינו נמצא‬ ‫קרוב לפלטה‪ ,‬אבל סוף כל סוף יש כאן ישראל המפעילה‬ ‫כתב לי מו"ר הגרא"צ הכהן שליט"א בזה"ל‪ ,‬היות‬ ‫העשויים מדגים חיים למיניהם‪ ,‬וכן הוא גם בדג סלמון‬ ‫בשבת‪ ,‬ושפיר יש כאן צד לומר שהוא מיחזי כמבשל‪,‬‬ ‫והכירה הופעלה בהיתר (ריבוי בשיעורים בפיקוח נפש)‪ ,‬אין שום‬ ‫שנאכל חי (סושי בלע"ז)‪ ,‬ואם כן אף אם נפקפק בסברא של‬ ‫דין להוריד‪ ,‬כמבואר במגן אברהם (עיין סי' רנ"ג סקמ"ג דמנהג‬ ‫'גמרו בידי אדם'‪ ,‬עדיין הוי ראוי ואינו מוקצה]‪.‬‬ ‫ועדיין צ"ע‪.‬‬ ‫העולם להתיר)‪ ,‬וגם החזון איש לא אסר אלא כשהניח על גבי‬ ‫כירה שאינה גרופה‪ ,‬כמו שכתב מע"כ בעצמו‪ .‬ומה‬ ‫לכבוד הרה"ג ר"מ ומו"ץ פה 'השדה אשר ברכו ה'' (ברכפלד) ה"ה לוי יצחק ויזניצר שליט"א‬ ‫אף אני מהמשתעשעים בתורתו בעלונו הנכבד‪ ,‬ע"כ אלמלא משאלתו בעלון הקודם להעלות על הכתב וכו'‪ ,‬וכיון שאין לבוא אחר המלך‪ ,‬מאן מלכי הגרשז"א זצ"ל ויבלחט"א‬ ‫הגרמש"ק שליט"א‪ ,‬ע"כ רק מספר נקודות להגדיל תורה ולהאדירה‪:‬‬ ‫מה שפקפק הגרמש"ק שליט"א בהיתרו דהגרשז"א זצ"ל‪ ,‬שכיון שלא מוטל על עובדי החשמל לסובב בשווקים למעט מהדלקת החשמל שאינם פיקוח נפש‪ ,‬ע"כ אין איסור‬ ‫א‪.‬‬ ‫לתושבים לגרום זאת לכתחילה‪ ,‬ופיקפק‪ ,‬כיון דפיקוח נפש דחויה ומוטל למעט בחילול שבת‪ ,‬ע"כ מוטל על כל אחד לראות למעט בשיעורין‪ .‬וצריך ביאור נרחב‪ ,‬דהרי קיי"ל‬ ‫שאף שהוי דחויה מ"מ ברגע שנדחה ‪ -‬אי"צ כפרה ותשובה‪ ,‬דהוי מצוה‪ .‬וא"כ כיון שאסור להמחלל להתמהמה במניעת ההדלקות ‪ -‬א"כ מצוה עליו לתקן כמות שהוא‪ ,‬ואין כאן‬ ‫שום חילול שבת‪ ,‬ומה איכפת לי לגרום משום פיקוח נפש להדליק ולבשל עוד ועוד‪.‬‬ ‫וחשבתי לתרץ דברי הגרמש"ק שליט"א לאיסור לגרום ריבוי בשיעורים‪ ,‬מסברא הפוכה‪ ,‬דדייקא כיון שהוי מעשה מצוה משום פיקו"נ ‪ -‬א"כ אף שבכל מקום אין שליח לדבר‬ ‫עבירה‪ ,‬מ"מ כאן דהחילול שבת הוי מצוה ‪ -‬א"כ יש שליחות‪ ,‬והפועל הוא שליח של התושבים לתקן‪ ,‬וא"כ מוטל על כל אחד למנוע ריבוי בשיעורין כיון שהמעשה מתייחס‬ ‫אליו‪ ,‬והוא סברא מחודשת [בפרט שיל"ע אם פיקו"נ ד'לא תעמוד' הוי מצוה שבגופו שאין בה שליחות או לא]‪.‬‬ ‫בענין שהיה לכתחילה ‪ -‬הביא מח' הגרשז"א והחזו"א‪ ,‬וצל"ע בזה‪ ,‬דכיון דטעמא דאיסור שהיה לכתחילה‪ ,‬או כי דומה למבשל או שמא יחתה‪ ,‬ואף שגרוף וקטום‪ ,‬מכל מקום‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חיישינן כיון שמתעסק בקדירה‪ ,‬ע"כ חישינן ביותר לחיתוי ודומה למבשל‪ ,‬וא"כ כשלא מתעסק כלל בשבת בקדירה ‪ -‬מובן היטב סברת הגרש"ז להיתר‪.‬‬ ‫שוב אודה לכ"ת על הפצת התורה בישראל לעורר ליבם לאהבת התורה וחשקה‬ ‫ידידו ישראל ידידיה אנגלנדר‬ ‫יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר‪,‬‬ ‫נערך ע"י‪ :‬לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר‪ ,‬מודיעין עילית‪.‬‬ ‫הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה‪ ,‬הרב חיים מאיר בן גיטל‪ ,‬הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית‪,‬‬ ‫להערות והארות ‪L7133800@gmail.com 05271-33800‬‬ ‫היניק פסח בן ביילא מלכה‪ .‬רעכיל בת פייגא פעסיל‪ ,‬שרה בת קריינדל דישנא‪ ,‬לרפו"ש בתושח"י‬