gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת אברהם · Mishnas Avraham — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: משנת אברהם · Mishnas Avraham

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

משנת אברהם · Mishnas Avraham — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫משנת אברהם‬ ‫פרשת‬ ‫נצבים‪-‬וילך‬ ‫שנת תשפ"ו‬ ‫שנה גליון‬ ‫ב מט‬ ‫מתורתו של הגה"צ רבי אברהם יעקב הכהן פאם זצ"ל‬ ‫ההכנה לקבלת אור הימים הנוראים‬ ‫בכך‪ ,‬והוא זקוק לזמן כדי להתרגל לאור לאט לאט‪ .‬קדושתם ואורם של הימים‬ ‫היום אנו עומדים בעיצומו של יום כ"א באלול‪ ,‬פחות מתשעה ימים לפני ראש‬ ‫הנוראים הללו הם "מורא'דיג" [עצומים ונוראים]‪ ,‬ואם אדם אינו מכין עצמו ולּו‬ ‫השנה‪ ,‬ופחות משלשה ימים לפני תחילת אמירת הסליחות‪ .‬הימים רצים במהירות‪,‬‬ ‫במעט לקראתם‪ ,‬אין ביכולתו להכיל ולקבל את האורות הגדולים של הימים האלו‪.‬‬ ‫ואט אט אנו קרבים ועומדים לפני הימים הנוראים – והם נוראים ומרוממים ממש‪.‬‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬האור הגדול הזה הוא חסד עצום מאת הבורא יתברך‪ ,‬שעל ידו ניתנה‬ ‫על הפסוק (תהלים כז‪ ,‬א) "ה' אורי וישעי" דרשו חז"ל (ויקרא רבה פרשה כא סימן‬ ‫לנו היכולת להבחין בבהירות בין טוב לרע‪ ,‬בין מרגניתא טבא לחספא‪ ,‬ובין דבר‬ ‫ד)‪" :‬אורי ‪ -‬זה ראש השנה"‪ ,‬שכן ביום זה נפתח שפע עצום של אורה וקדושה‬ ‫שאינו שוה כלום לדבר שערכו גדול ונצחי‪ ,‬ומתוך הבחנה זו נזכה להשכיל ולכוון‬ ‫בעולם‪ .‬הטבע האנושי הוא‪ ,‬שכאשר אדם יושב בחדר חשוך ואפל‪ ,‬ופתאום מכניסים‬ ‫את דרכנו בחיים על הצד היותר טוב‪.‬‬ ‫לחדרו אור גדול וחזק‪ ,‬קשה לו לקבל את האור בבת אחת‪ .‬העיניים שלו אינן רגילות‬ ‫דרכי התשובה האמיתית מול תחבולות היצר‬ ‫נצבים‬ ‫נקבים‪ ,‬הוא עלול להרים ידיים ולומר‪" :‬אין עבודה זו מתאימה לי‪ ,‬ומה התכלית בכל‬ ‫קירבת מצות התשובה מול ריחוקה‬ ‫עמלי?"‪ .‬מחשבה כזו מרחיקה אותו מן הקדושה במקום לקרב אותו‪ .‬בוודאי שרבינו‬ ‫כתוב בפרשתנו (ל‪ ,‬יא)‪" :‬כי המצוה הזאת אשר אני מצוך היום לא נפלאת היא ממך‬ ‫יונה כותב בשער הראשון (העיקר השלישי)‪" :‬ומדרגות התשובה ומעלותיה לפי גדל‬ ‫ולא רחוקה היא"‪ .‬הרמב"ן מפרש שפסוק זה מדבר על מצות התשובה שהוזכרה‬ ‫המרירות ועוצם היגון"‪ ,‬ומכאן שמדרגת התשובה נקנית דוקא מתוך יגון ומרירות‬ ‫בפרשיות הקודמות‪ .‬התורה אומרת שהתשובה אינה רחוקה מן האדם ואינה‬ ‫הנפש‪ .‬אולם דרך זו אינה מתאימה לכל אחד בדורנו‪ ,‬ואין ביכולתנו לעמוד בה‪ .‬אנו‬ ‫נסתרת ממנו‪ ,‬אלא‪" :‬כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו"‪ .‬פלאי‬ ‫חלושי כח בדורות אלו‪ ,‬וקרובים להישבר ולהתייאש בקלות‪ .‬עבורנו‪ ,‬דרך זו רחוקה‬ ‫פלאים! מבהיל על הרעיון! הרי כאשר נעיין בדברי רבינו יונה בשערי תשובה או‬ ‫מן השכר וקרובה להפסד‪ .‬מצבנו זה דומה לדין כלי חרס שנבלע בו איסור‪ ,‬שלא‬ ‫בדברי הרמב"ם בהלכות תשובה‪ ,‬ורואים את הגדרים והתנאים הנדרשים להשגת‬ ‫מועיל להם ליבון באש כדי להכשירם‪ ,‬משום שהבעלים "חייס עלייהו דילמא פקעי"‬ ‫התשובה‪ ,‬אנו מרגישים רחוקים מאוד מן המדרגה הזו‪ .‬ואף על פי כן התורה‬ ‫(פסחים ל‪ ,‬ב)‪ ,‬כלומר‪ ,‬שבעליהם חסים עליהם שמא יתפקעו ויישברו מרוב חום‬ ‫מעידה שהיא קרובה אלינו מאוד‪ .‬ומכאן יש ללמוד שהתשובה מצד עצמה היא‬ ‫האש‪ ,‬ועל כן אינם מלבנים אותם כראוי‪ .‬כן גם אנחנו עלולים להתפקע ולהישבר‬ ‫אכן קרובה‪ ,‬אלא שאנו במעשינו מרחיקים את עצמנו ממנה‪.‬‬ ‫לגמרי מתוך חום הביקורת העצמית‪ .‬כלי מתכות הוא כלי חזק במהותו‪ ,‬והאש רק‬ ‫מצרפת אותו ומחזקת אותו‪ ,‬אך כלי חרס – האש משברת אותו‪ .‬אנחנו דומים היום‬ ‫במעשינו מרחיקים את עצמנו ממנה‬ ‫לכלי חרס‪ ,‬ואש הביקורת הקשה עלולה לשבור את רוחנו ולהפילנו ליאוש ח"ו‪ ,‬ועל‬ ‫ישנן שתי דרכים שונות שבהן יכול האדם לצעוד בעת עשיית חשבון הנפש שלו‪.‬‬ ‫כן עלינו למצוא דרך אחרת המתאימה לכוחותינו‪.‬‬ ‫הדרך הראשונה מוגדרת כ"סותר על מנת לבנות"‪ .‬בדרך זו האדם נוקט בלשון‬ ‫תוכחה כלפי עצמו‪ ,‬ומביא את עצמו להכרה ברורה שהוא מלא עוונות כרימון‪.‬‬ ‫הדרך השניה ‪ -‬הכרת הערך העצמי והאוצרות הגנוזים‬ ‫הוא מתבונן במעשיו ומגיע למסקנה מוחלטת שכל אורח חייו אינו כשורה‪:‬‬ ‫לעומת הדרך הראשונה של שבירת הלב‪ ,‬אותו רבינו יונה עצמו כותב בספרו שערי‬ ‫תפילתו אינה תפילה בכוונה‪ ,‬לימוד התורה שלו אינו נעשה כראוי‪ ,‬ומעשיו‬ ‫העבודה (בתחילת הספר)‪" :‬הפתח הראשון הוא‪ ,‬שידע האיש העובד ערך עצמו‪ ,‬ויכיר‬ ‫הטובים אינם שווים דבר‪ .‬וכעין דרך זו מצינו בנוסח 'תפילה זכה' הנאמרת בערב‬ ‫מעלתו ומעלת אבותיו וגדולתם‪ ,‬וחשיבותם וחיבתם אצל הבורא יתברך‪ ,‬וישתדל‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬שתיקן בעל החיי אדם‪ ,‬ושם אומר המתפלל‪" :‬מששתי את כל איברי‬ ‫ויתחזק תמיד להעמיד עצמו במעלה ההיא‪ ,‬ולהתנהג בה תמיד"‪ .‬הרי שכאן מלמדנו‬ ‫ומצאתי אותם בעלי מומין‪ ,‬מכף רגלי ועד ראשי אין בי מתום"‪ .‬וזהו סותר על‬ ‫אותו רבינו יונה‪ ,‬שיש עוד דרך אחרת בעבודת השם‪ :‬במקום שהאדם יחשוב תמיד‬ ‫מנת לבנות‪ ,‬שהוא סותר לגמרי את כל המהות שלו כדי לבנותה מחדש‪ ,‬ועל ידי‬ ‫בחסרונותיו‪ ,‬עליו להביט דוקא במעלותיו‪ ,‬להכיר בחשיבותו העצמית‪ ,‬ומתוך כך‬ ‫כך מתחיל האדם להתנהג כבריה חדשה ממש‪ .‬וכמובא בחז"ל (ירושלמי ראש‬ ‫להתחזק ולהתעלות‪ .‬רבינו יונה ממשיך ומבאר‪" :‬ואם היה ראשיתו מצער‪ ,‬אחריתו‬ ‫השנה פרק ד הלכה ח) לגבי קרבנות המועדים‪ ,‬שבכולם נאמר בפרשת פינחס‬ ‫ישגה מאוד וכו'‪ ,‬ויבין וישכיל וידע כי יוכל להשיג מעלתם וחשיבותם וחיבתם וכו'‪,‬‬ ‫"והקרבתם עולה"‪ ,‬ואילו בראש השנה נאמר הלשון (במדבר כט‪ ,‬ב) "ועשיתם‬ ‫כמו שנאמר "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו"‪ ,‬כי הקל יתברך אינו‬ ‫עולה"‪ ,‬אמר להם הקב"ה לישראל‪ ,‬מכיון שנכנסתם לפני לדין בראש השנה‬ ‫מבקש מבני אדם כי אם לפי כוחם"‪ .‬והיינו‪ ,‬שהקב"ה לא ברא את כל בני האדם עם‬ ‫ויצאתם בשלום‪ ,‬מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה"‪ .‬דרך זו של‬ ‫כוחות שווים ואין הקב"ה תובע מן האדם מה שיותר מיכולתו‪ ,‬אלא הוא דורש ממנו‬ ‫תשובה מתאימה לאנשי מעשה ולנשמות גבוהות‪ .‬היא היתה טובה ונכונה בעיקר‬ ‫אך ורק את כוחות הנפש המיוחדים שניתנו לו‪ .‬ברגע שהאדם מבין ויודע שטמונים‬ ‫לדורות הראשונים‪ ,‬אשר לפי רום מדרגתם הרוחנית‪ ,‬שבירת הלב שלהם היתה‬ ‫בתוכו אוצרות רוחניים גדולים‪ ,‬הרי שהתשובה ועבודת השם הופכות מיד ל"קרוב‬ ‫מביאה לטהרתם‪ .‬מתוך התעוררות פנימית שהגיעה עד דכדוכה של נפש‪ ,‬הם היו‬ ‫אליך הדבר מאוד"‪ .‬ומוסיף רבינו יונה שגם האבות הקדושים עבדו את ה' רק לפי‬ ‫נבנים מחדש בכוחות רעננים וביתר עוז לעבודת השם‪.‬‬ ‫כוחם והשגתם‪ ,‬שכן להשגת הבורא אין קצבה וגבול‪ ,‬וכל אדם צריך לעמול לפי כלי‬ ‫הנפש המיוחדים לו‪.‬‬ ‫הסכנה בביקורת עצמית יתרה בדורנו‬ ‫נגעי בתים והאוצרות שבכתלים‬ ‫אולם‪ ,‬בדרך זו של "סותר על מנת לבנות" טמונה סכנה גדולה עבורנו‪ .‬מלאכת‬ ‫יסוד זה מבואר היטב מתוך הפסוק העוסק בנגעי בתים (ויקרא יד‪ ,‬לד)‪" :‬כי תבואו‬ ‫סתירה מותרת ומסתברת רק אם יש אפשרות לבנות בנין חדש ומפואר מתוך‬ ‫אל ארץ אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ‬ ‫ההרס‪ .‬אך אם האדם יאמר לעצמו שוב ושוב שאינו שוה כלום‪ ,‬וישקע במחשבות‬ ‫אחוזתכם"‪ .‬ורש"י מביא שם את דברי חז"ל (ויקרא רבה פרשה יז סימן ו)‪" :‬בשורה‬ ‫על חומרת עבירותיו‪ ,‬יש חשש גדול שהוא יפול לעצבות עמוקה‪ .‬ועצבות זו היא‬ ‫היא להם שנגעים באים עליהם‪ .‬תני רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬כיון ששמעו כנענים‬ ‫הפסד רוחני עצום‪ ,‬שכן היא מביאה לידי יאוש מוחלט‪ ,‬ואינה מביאה לתשובה‪.‬‬ ‫שישראל באים עליהם‪ ,‬עמדו והטמינו ממונם בבתים ובשדות‪ ,‬אמר הקב"ה‬ ‫כאשר אדם מדמה בנפשו שכל בגדיו הרוחניים מלוכלכים‪ ,‬מטושטשים ומלאים‬ ‫נפילתו של קין בעצבות‬ ‫אני הבטחתי לאבותיהם שאני מכניס את בניהם לארץ מלאה כל טוב‪ ,‬שנאמר‬ ‫ומצינו במקרא דוגמה לסכנת היאוש והשברון אצל קין‪ .‬בספר בראשית נאמר (ד‪ ,‬ה)‪:‬‬ ‫(דברים ו‪ ,‬יא) 'ובתים מלאים כל טוב'‪ ,‬מה הקב"ה עושה‪ ,‬מגרה נגעים בביתו‪,‬‬ ‫"ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאוד ויפלו פניו"‪ .‬קין נשבר ברוחו מכיון‬ ‫והוא סותרו ומצא בו סימא"‪ .‬הרי שיתכן מציאות שבה אדם גר בביתו כעני מרוד‬ ‫שמנחתו‪ ,‬שהביא מפרי האדמה הגרוע‪ ,‬לא התקבלה ברצון‪ ,‬ואילו מנחתו של הבל אחיו‪,‬‬ ‫בדוחק ובחוסר כל‪ ,‬מבלי שהוא מודע כלל לאוצרות הטמונים בתוך קירות ביתו‪,‬‬ ‫שהקריב מבכורות צאנו ומחלביהן‪ ,‬התקבלה‪ .‬ובהמשך שם נאמר (שם ו‪-‬ז)‪" :‬ויאמר ה'‬ ‫והנה ביום מן הימים מופיע נגע בקיר ביתו‪ ,‬והכהן פוסק שיש לנתוץ את הבית‪,‬‬ ‫אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך‪ .‬הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח‬ ‫וכאשר שוברים את הקירות מתגלים פתאום המטמונים היקרים שהסתתרו שם‬ ‫חטאת רובץ"‪ .‬ופירש הספורנו‪" :‬ולמה נפלו פניך ‪ -‬כי כשיש לקלקול איזו תקנה‪ ,‬אין‬ ‫מאז ומתמיד‪ .‬והנמשל הוא‪ ,‬שאדם עלול לחיות את חייו בהרגשת עניות רוחנית‬ ‫ראוי להצטער על מה שעבר‪ ,‬אבל ראוי להשתדל להשיג תיקון לעתיד"‪ .‬והיינו‪ ,‬שאם יש‬ ‫ואביונות‪ ,‬ולומר ביאוש‪" :‬מה לי ולעלייה רוחנית? איני שייך ל'לומדות'‪ ,‬ואיני שייך‬ ‫דרך לתקן את העבר‪ ,‬אין שום תועלת להצטער ולהיות שבור‪ ,‬אלא יש להפנות את כל‬ ‫למדרגות של צדקות; אני הדיוט שבהדיוטות"‪ .‬אדם כזה אינו מודע לאוצרות‬ ‫הכוחות להשתדלות ולתיקון מכאן ולהבא‪ .‬הקב"ה ראה שקין שקוע בעצבות וביאוש‬ ‫מוחלט‪ ,‬ואמר לו‪" :‬אין זו הדרך הנכונה‪" .‬הלא אם תיטיב שאת" – קום ועשה מעשה‬ ‫הנשגבים הגנוזים בתוך נשמתו‪ .‬זהו החידוש שמלמדנו רבינו יונה‪ :‬הצעד הראשון‬ ‫כדי לתקן‪ .‬דע כי יש בך מעלות‪ ,‬יש בך חשיבות‪ ,‬ואוצרות גדולות טמונים בתוכך [ועל‬ ‫בעבודת ה' הוא שהעובד ידע את ערך עצמו ויכיר במעלתו הייחודית ובמעלת‬ ‫אחת כמה וכמה שדברים אלו נכונים עבור בחורים צעירים היושבים פה‪ ,‬הנמצאים‬ ‫אבותיו‪ .‬ואז‪ ,‬מתוך הכרה זו‪ ,‬המצוה נעשית "קרוב אליך הדבר מאוד"‪ ,‬ובכוחה‬ ‫בשנות הנוער שלהם‪ ,‬ימי פריחה רוחנית שיש בהם כוחות עצומים ו"פרישקייט"‬ ‫הוא יכול לעלות מעלה מעלה בתורה‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בקדושה‪ ,‬בחסד ובמעשים טובים‪,‬‬ ‫[רעננות ומרץ]‪ ,‬ובפרט כאשר זוכים ללמוד במקום קדוש כזה‪.‬‬ ‫הרבה יותר ממה ששיער בתחילה‪.‬‬ ‫מצות כתיבת ספר תורה בזמנינו‬ ‫וילך‬ ‫שהוא סומך על נוסח מדויק וידוע שאפשר לסמוך עליו‪ .‬וז"ל (פרק ח מהלכות‬ ‫מחלוקת המפרשים בכוונת הרא"ש‬ ‫ספר תורה הלכה ד)‪" :‬ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים‬ ‫נאמר בפרשה (לא‪ ,‬יט)‪" :‬ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"‪ .‬בסוגיית מצות‬ ‫אלו‪ ,‬וכן בעלי המסורת שכותבין ומחברין להודיע הפתוחות והסתומות נחלקים‬ ‫כתיבת ספר תורה בזמן הזה‪ ,‬מצינו מחלוקת המפרשים בדעת הרא"ש‪ ,‬שפסק‬ ‫בדברים אלו במחלוקת הספרים שסומכין עליהם‪ ,‬ראיתי לכתוב הנה כל פרשיות‬ ‫שמצוה לכתוב חומשי תורה‪ ,‬משנה‪ ,‬גמרא ופירושיהם‪ ,‬וכן פסק השולחן ערוך‬ ‫התורה הסתומות והפתוחות וצורת השירות כדי לתקן עליהם כל הספרים ולהגיה‬ ‫(יו"ד סימן רע סעיף ב) בשם הרא"ש‪ .‬המפרשים דנים האם כוונתו לומר שאין עוד‬ ‫מהם‪ .‬וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל‬ ‫מצוה כלל לכתוב ספר תורה בימינו‪ ,‬או שמא כוונתו שיש מצוה נוספת להחזיק‬ ‫ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים‪ ,‬להגיה ממנו הספרים‪,‬‬ ‫בבית ספרי לימוד‪ .‬וסברת הרא"ש נשענת על השינוי בתכלית הכתיבה‪ .‬בעבר היו‬ ‫ועליו היו הכל סומכין‪ ,‬לפי שהגיהו בן אשר‪ ,‬ודקדק בו שנים הרבה‪ ,‬והגיהו פעמים‬ ‫לומדים מתוך ספר התורה ממש‪ ,‬ואילו כיום ספרי התורה מונחים בארון הקודש‬ ‫רבות כמו שהעתיקו‪ ,‬ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו‪".‬‬ ‫ויוצאים רק לקריאת התורה בציבור‪ ,‬בעוד שהלימוד נעשה מתוך חומשים‪ ,‬גמרות‪,‬‬ ‫ראשונים ואחרונים‪ .‬מתוך כך מפרש הדרישה בדעת הרא"ש‪ ,‬שבימינו פקעה כליל‬ ‫כתיבת ספר תורה וקניית ספרי לימוד לישיבה – איזה מהם עדיף‬ ‫מצות כתיבת ספר תורה‪ ,‬והמצוה נתחלפה לכתיבת ספרי לימוד‪ .‬לעומתו‪ ,‬הבית‬ ‫והנה כאשר אדם מבקש להתנדב ולתרום מכספו‪ ,‬ומסתפק אם לקנות לישיבה ספר‬ ‫יוסף‪ ,‬הב"ח והט"ז (סק"ד) מפרשים שיש שתי מצוות נפרדות‪ ,‬האחת היא מצות‬ ‫תורה או לקנות ספרי קודש [כמו ש"ס וחומשים] שילמדו בהם יום יום‪ ,‬לבי אומר‬ ‫כתיבת ספר תורה‪ ,‬והשנייה היא כתיבת שאר ספרי הקודש לצורך לימוד‪.‬‬ ‫לי שעדיף לקנות את ספרי הלימוד‪ ,‬שתרומה זו חשובה ומועילה יותר‪ ,‬שכן הלימוד‬ ‫בהם תדיר‪ .‬עוד מובא בגמרא (מנחות ל‪ ,‬א) שהלוקח ספר תורה מן השוק הרי הוא‬ ‫שיטת השאגת אריה ודין חסרות ויתרות‬ ‫"כחוטף מצוה מן השוק" [כלומר‪ ,‬אין זה קיום המצוה בשלמותה]‪ .‬מכח זה פסק‬ ‫השאגת אריה (סימן לו) נוקט אף הוא שאין בזמן הזה מצוה לכתוב ספר תורה‪ ,‬אך‬ ‫הרמ"א (יו"ד סימן ער סעיף א) שמי שקונה ספר תורה מוכן אינו מקיים בכך את‬ ‫מטעם אחר לגמרי‪ :‬משום שאין אנו בקיאים עוד בדקדוק חסרות ויתרות [כגון היכן‬ ‫יש להוסיף אות ו' והיכן לא]‪ ,‬והרי ספר תורה שחסר או יתר אפילו אות אחת פסולה‪,‬‬ ‫המצוה‪ ,‬מאחר שהתורה ציוותה לכתוב ספר תורה או להגיהו‪ ,‬ולא לקנותו מן המוכן‪.‬‬ ‫אם כן אין בידינו לקיים מצוה זו‪ .‬ולכן קיימא לן (רמ"א או"ח סימן קמג סעיף ד)‬ ‫אמנם‪ ,‬בימינו נהגו רבים לקנות ספר תורה מן השוק ולא לכתוב בעצמם או על ידי‬ ‫שאם באמצע הקריאה נמצאו בספר תורה תיבות חסרות או יתרות‪ ,‬אין מוציאים‬ ‫שליח‪ .‬הפתחי תשובה (שם סק"ח) מביא בשם ספר משנת חכמים (קונטרס מעלות‬ ‫ספר תורה אחר‪ ,‬שהרי יתכן שספר זה הוא המדויק והנכון‪ ,‬ואילו הספר האחר הוא‬ ‫המדות דף קל"ו) חילוק בדבר‪ :‬אם הסופר כתב את ספר התורה מלכתחילה על מנת‬ ‫המוטעה‪ .‬והנודע ביהודה (מהדורא תניינא‪ ,‬יו"ד סימן קעח) פסק עוד‪ ,‬שאפילו אם‬ ‫למכור אותו‪ ,‬ולא לעצמו‪ ,‬הרי שהקונה ספר זה אינו נחשב כחוטף מצוה מן השוק‪,‬‬ ‫לומדים הלכה מאותה האות‪ ,‬ונתגלה שינוי בספר‪ ,‬אין להוציא ספר אחר בשל כך‪.‬‬ ‫כיון שהכתיבה כולה נעשתה על דעת שיבוא קונה ויזכה בה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בפרשת אמור (פרק כג) בענין המועדים כתוב ג' פעמים (פסוק ב‪ ,‬ד‪ ,‬לז)‬ ‫קיום המצוה בעצמו מול הידור על ידי שליח‬ ‫"אשר תקראו אתם" [חסר ו'] ‪ ,‬ודרשו חז"ל בגמרא (ראש השנה כה‪ ,‬א)‪" :‬תניא‪ ,‬הרי‬ ‫החיי אדם (כלל סח סעיף ז) מסתפק באדם הרוצה לכתוב ספר תורה‪ ,‬אך אינו‬ ‫הוא אומר אתם אתם אתם שלשה פעמים‪ ,‬לומר‪ ,‬אתם אפילו שוגגין‪ ,‬אתם אפילו‬ ‫מומחה כל כך‪ ,‬האם עדיף שיכתוב את ספר התורה בעצמו משום הכלל "מצוה בו‬ ‫מזידין‪ ,‬אתם אפילו מוטעין"‪ .‬ללמד שקדושת החודש תלויה לגמרי בבית דין‪ ,‬ואף‬ ‫יותר מבשלוחו"‪ ,‬או שמא עדיף שישכור סופר מומחה כדי שספר התורה יצא מהודר‬ ‫אם טעו‪ ,‬המועדים נקבעים על פיהם‪ .‬נמצא שאם יש ספר תורה שכתוב בו "אותם"‬ ‫ויפה‪ ,‬משום "זה קלי ואנוהו"‪ .‬הישמח משה (פרשת עקב‪ ,‬בדרוש על ההפטרה)‬ ‫[מלא באות ו'] באופן שאי אפשר לדרוש ממנו ההלכה‪ ,‬אף על פי שיש בזה נפקא‬ ‫מחדש יסוד בענין זה‪ :‬כאשר אדם משלם מכספו עבור כתיבת ספר התורה [ובימינו‬ ‫מינה גדולה לדין‪ ,‬מכל מקום אין מוציאין ספר תורה אחר‪ ,‬מאחר שאין אנו בקיאים‬ ‫משלמים ממון רב ועצום עבור מצוה זו]‪ ,‬עצם התשלום המלא נחשב כקיום המצוה‬ ‫בחסרות ויתרות‪ .‬ומכח חסרון זה פסק השאגת אריה שאין בימינו מצות כתיבת ספר‬ ‫"בו" ולא רק על ידי שליח‪ .‬והטעם בזה‪ ,‬שכל ענין "מצוה בו יותר מבשלוחו" עניינו‬ ‫תורה‪ ,‬אף על פי שמפרשי השו"ע שהזכרנו לעיל [הבית יוסף‪ ,‬הב"ח והט"ז] סוברים‬ ‫שהמצוה קיימת‪.‬‬ ‫להראות את חביבות המצוה על האדם‪ ,‬בכך שאינו מטיל אותה על אחרים כדי‬ ‫להיפטר הימנה‪ .‬ממילא‪ ,‬כאשר האדם משלם כסף מלא ומפזר ממונו עבור המצוה‪,‬‬ ‫ראיית הרמב"ם מספר בן אשר‬ ‫הוא מראה בכך חביבות גדולה ואין כאן חסרון של שליחות‪ .‬על כן‪ ,‬עדיף בהחלט‬ ‫לעומת שיטות אלו‪ ,‬מדברי הרמב"ם משמע באופן ברור שמצות כתיבת ספר תורה‬ ‫לשכור סופר מומחה שיכתוב ספר תורה מהודר ומדויק‪.‬‬ ‫קיימת גם בזמן הזה‪ .‬הרמב"ם אף מעיד על עצמו שכתב ספר תורה בעצמו תוך‬ ‫נערך משיעורים‬ ‫הדפסת הגליון מוקדשת לעילוי נשמת הר"ר בנימין בן הר"ר אברהם אבא ווילהעלם זצ"ל‬ ‫שנמסרו בשנים‬ ‫מיסד מתיבתא תורה ודעת ומפעל תורה ודעת (נפטר כא אלול)‬ ‫מכון עלה זית‬ ‫עריכת ספרים מרישא עד גמירא‬ ‫תשמ"ב‪ ,‬תשנ"ח (וילך)‬ ‫להקדשות‪ ,‬הערות‪ ,‬ולקבלת הגליון‪For dedications, comments and to receive the gilyon: ravpam1229@gmail.com 908.956.1540 :‬‬ ‫‪publish@alehzayis.com 732.513.3466‬‬ ‫‪FAX: 732.865.7002‬‬ ‫‪732.387.7841‬‬ ‫נא לא לקרוא בשעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה‬