gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: תורה שבכתב · Torha Shebechtav

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים‬ ‫לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד‬ ‫הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‬ ‫הרה"ח ר' אריה (לייבל)‬ ‫בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל‬ ‫גיליון קל"ו (שנה ג') | אלול תשפ"ו‬ ‫נצבים‪-‬וילך בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫פרשת‬ ‫פנינים מאירים‬ ‫לשולחן השבת‬ ‫פרד"ס התורה‬ ‫ְּכְ ִִר ַיַתת ַהַ ְּבְ ִִרית • ְְּתׁשּוָבָ ה ּוְגְ ֻאֻ ָּלָ ה • ֹּכ ַַֹח ַהַ ְּבְ ִִח ָיָרה‬ ‫פרשת‬ ‫נצבים‪:‬‬ ‫פשט‬ ‫נֹוְׂש ֵֵאי ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה‪ְּ :‬כְ ִִר ַיַתת ְּבְ ִִרית ִלִ ְְׁש ִִמ ַיַרת‬ ‫ְ‬ ‫ֶֶאת ָּכָ ל ָָה ָָאמּור ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ִנִ ָָּצִבִ ים‪ַַ ,‬עד סֹוף ֻֻח ָָּמׁש ְְּדָבָ ִִרים‪,‬‬ ‫מה הכוונה 'לגמרי'?‬ ‫ּתֹוָרה • ֹעֶֹנֶ ׁש ְלְ ִִמי ֶֶׁש ֵֵאינֹו ְְמ ַַקֵּבֵ ל ַַהְּבְ ִִרית •‬ ‫ַַה ָ‬ ‫ָָא ַַמר ֹמ ֶֶֹׁשה ְּבְ יֹום ִִמ ָיָתתֹו‪ .‬הּוא ִּכִ ֵּנֵ ס ֶֶאת ָּכָ ל ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל‬ ‫ִּכִ י ֹלא ִִת ָָּׁש�ַכַ ח ִִמ ִִּפי ַזַ ְְרעֹו (לא‪ ,‬כא)‬ ‫ִִּפּיּוס ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַהּתֹוֵכֵ ָָחה • ֲֲחָזָ ָָרה ִּבִ ְְתׁשּוָבָ ה • ִִקּבּוץ‬ ‫ִלִ ְכְ רֹות ְּבְ ִִרית ֵּבֵ יָנָ ם ְלְ ֵבֵ ין ה' ִלִ ְְׁשֹמֹר ֶֶאת ַַה ִִּמ ְְצוֹות‪,‬‬ ‫ָּגָ לּויֹות • ָָקרֹוב ֵֵאֶלֶ יָך ַַה ָָּדָבָ ר • ֹּכ ַַֹח ַַהְּבְ ִִח ָיָרה‬ ‫יֵׁשם ִִאם ֹלא ִיִ ְְׁש ְְמרּו ֶֶאת ַַהְּבְ ִִרית‪.‬‬ ‫ְוְ ִִה ְְת ָָרה ָּבָ ֶֶהם ֶֶׁשה' ַיַ ֲֲעִנִ ֵ‬ ‫ּתֹוָרה ִִמ ְְׁש ַַּתַּכַ ַַחת ִִמַּזַ ְְר ָָעם ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי (רש"י)‬ ‫ֲֲה ֵֵרי זֹו ַַה ְְב ָָט ָָחה ְלְ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל‪ֶֶׁ ,‬ש ֵֵאין ָ‬ ‫ָּׁש ַַמִיִ ם ְוְ ָָה ָָא ֶֶרץ ַַעל‬ ‫ֵּבֵ ין טֹוב ְלְ ַַרע • ֵֵעדּות ַַה ָ �‬ ‫הֹוִד ַיַע ָלָ ֶֶהם ֶֶׁשְּבְ סֹוף ַַהָּגָ לּות ָיָ ׁשּובּו ִּבִ ְְתׁשּוָבָ ה ְוְ ָָאז‬ ‫ֵּכֵ ן ִ‬ ‫ביאר הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זי"ע‪ ,‬הרב מפוניבז'‪ :‬רש"י הוסיף וכתב תיבת 'ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי'‬ ‫ַַה ַַה ְְת ָָר ָָאה‪.‬‬ ‫ְיְ ַַקְּבְ ֵֵצם ה' ֵֵמ ַַהָּגָ לּות‪.‬‬ ‫ובכך יש שתי כוונות‪ :‬האחת ‪ -‬כלפי כללות זרע ישראל‪ ,‬שהתורה לא תשתכח ח"ו מכולם‬ ‫לגמרי‪ ,‬אלא תמיד יישארו מי שיעסקו בתורה וישמרו אותה‪.‬‬ ‫כדי לפייס ולעודד אותם לאחר שנבהלו משמיעת ‪98‬‬ ‫א‪ .‬ובאו כולם בברית‬ ‫אך יש כאן כוונה עמוקה נוספת ‪ -‬כלפי שאר האנשים ששכחו את התורה‪ ,‬שגם אצלם לא‬ ‫הקללות שבפרשת כי תבוא‪ ,‬ואמר להם שהקב"ה יאיר‬ ‫ביום פטירתו של משה‪ ,‬הוא כינס את כל ישראל‪ ,‬ללא‬ ‫תהיה השכחה לגמרי ובאופן מוחלט‪ ,‬אלא לעולם יישאר בהם ניצוץ כבוי ונסתר אשר יותיר‬ ‫להם לאחר האפילה‪ ,‬והייסורים רק מקיימים אותם‪ .‬והסיבה‬ ‫יוצא מן הכלל‪ ,‬מקטן ועד גדול‪ ,‬במטרה שהם יכניסו את‬ ‫תקוה‪ ,‬לחזור לכור מחצבתם!‬ ‫השלישית לכינוס‪ :‬כדי לחזק את ישראל לקראת המעבר‬ ‫עצמם בברית והתחייבות‪ ,‬על ידי קללה ושבועה‪ ,‬לשמור‬ ‫מהנהגתו של משה להנהגתו של יהושע‪.‬‬ ‫את התורה‪ .‬את הברית קיבלו ישראל עליהם וגם על זרעם‬ ‫רמז‬ ‫ה‪ .‬קיבוץ נדחי ישראל‬ ‫בדורות הבאים‪.‬‬ ‫עוד התנבא משה‪ ,‬שבאחרית הימים כאשר יהיו נידחים‬ ‫מטרת הברית היתה כדי שישראל יהיו תמיד קיימים לפני‬ ‫רמז לי"ב ספרים‬ ‫ה' כעם השומר את התורה‪ ,‬לפי שה' הבטיח לישראל להיות‬ ‫בארצות הגוים‪ ,‬עתידים להכיר את ה' ולחזור בתשובה בכל‬ ‫ּתֹוָרה ַַהֹּזֹאת ַַעל ֵֵס ֶֶפר ַַעד ֻֻּת ָָּמם (לא‪ ,‬כד)‬ ‫ַוַ ְי ְִִהי ְּכְ ַכַ ּלֹות ֹמ ֶֶֹׁשה ִלִ ְכְ ֹּתֹב ֶֶאת ִִּדְבְ ֵֵרי ַַה ָ‬ ‫להם לאלקים‪ ,‬וגם הבטיח לאבות שלא יחליף את זרעם‬ ‫לב‪ .‬אז ימול ה' את ערלת לבם‪ ,‬והוא בכבודו ובעצמו כביכול‬ ‫מובא במדרש (דברים רבה ט‪ ,‬ט) שביום פטירת משה‪ ,‬כתב י"ב ספרי תורה לי"ב שבטים‪,‬‬ ‫יאחז כל יהודי בידיו ויקבץ את ישראל מהגלויות‪ ,‬וכביכול‬ ‫באומה אחרת‪.‬‬ ‫ועוד אחד ‪ -‬הניח בארון‪ .‬המפרשים כתבו כמה רמזים בתורה לכך שמשה כתב ספרים אלו‪:‬‬ ‫גם השכינה עצמה תשוב מהגלות שלה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שלום יהיה לי‬ ‫א‪ .‬בש"ך על התורה כתב‪ :‬בפסוק זה 'ַוַ ְיְ ִִהי ְּכְ ַכַ ּלֹות ֹמ ֶֶֹׁשה וגו'‪ ,‬יש י"ב תיבות‪ ,‬וזה מרמז על י"ב‬ ‫במעמד זה הזהיר משה את ישראל‪ ,‬שה' לא יסלח למי‬ ‫כאשר ישובו ישראל בתשובה‪ ,‬יבואו כל הקללות על הגוים‪,‬‬ ‫ספרי תורה לי"ב שבטים‪.‬‬ ‫שיאמר 'שלום יהיה לי' כאשר יחליט בלבו שלא לקבל על‬ ‫וה' יחזור לשמוח להיטיב לישראל כמו שהיטיב לאבותיהם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עוד כתב שם‪ ,‬שתיבת ֻ'ֻּת ָָּמם' במספר קטן בגימטריא י"ב‪.‬‬ ‫עצמו את הברית ושבועת הקללה‪ ,‬וילך אחרי האלילים‪ ,‬כפי‬ ‫ו‪ .‬קרוב אליך‬ ‫שיראה אצל הגוים העובדים לאלילים‪ .‬כי אז יבואו עליו כל‬ ‫ּתֹוָרה'‬ ‫ג‪ .‬בפירוש רבינו אפרים על התורה‪ ,‬כתב שהתיבות (לעיל פסוק ט) 'ַוַ ִּיִ ְכְ ֹּתֹב ֹמ ֶֶֹׁשה ֶֶאת ַַה ָ‬ ‫עוד אמר משה לישראל‪ ,‬שהתורה אינה רחוקה מהם‬ ‫הקללות‪ ,‬ורע ומר יהיה עונשו‪ ,‬עד שאפילו הגוים ישתוממו‬ ‫הן בגימטריא 'כתב י"ב ספרי תורות' (הגימטריא עם התיבות)‪.‬‬ ‫בשמים או מעבר לים‪ ,‬אלא קרובה אליהם התורה שבכתב‬ ‫על העונשים‪ ,‬ויבינו שהם באו כעונש על מה שעזבו את ה'‪.‬‬ ‫והתורה שבעל פה והיא בהישג יד‪.‬‬ ‫דרוש‬ ‫ג‪ .‬ערבים זה לזה‬ ‫ז‪ .‬ובחרת בחיים‬ ‫לא רק חוטא זה ייענש‪ ,‬אלא גם שאר היהודים ייענשו וילכו‬ ‫סוכת שלומך‬ ‫הבחירה נתונה לכל יהודי לבחור בין שני דרכים‪ .‬אם יעשה‬ ‫בגלות‪ ,‬לפי שהחוטא ָָחטא בגלוי‪ ,‬והיתה להם אפשרות‬ ‫ּתֹוָרה ַַהֹּזֹאת ֶנֶֶגֶ ד ָּכָ ל‬ ‫ִִמ ֵֵּקץ ֶֶׁשַבַ ע ָָׁשִנִים ְּבְ ֹמ ֵֵֹעד ְְׁשַנַת ַַה ְְּׁש� ִִמ ָָּטה ְּבְ ַַחג ַַה ֻֻּסּכֹות וגו' ִִּת ְְק ָָרא ֶֶאת ַַה ָ‬ ‫טוב ‪ -‬יזכה לחיים לו ולזרעו אחריו בארץ ישראל‪ ,‬ואם יעשה‬ ‫למחות בו ולא מחו‪ ,‬והרי מוטלת עליהם ערבות על חטא‬ ‫ִי ְְִׂש ָָר ֵֵאל (לא‪ ,‬י‪-‬יא)‬ ‫הרע ‪ -‬יבוא עליו המוות‪ .‬וה' מבקש מישראל לבחור בדרך‬ ‫שאדם חוטא בגלוי‪.‬‬ ‫מדוע אמרה תורה לקיים את מצות 'הקהל' דווקא בחג הסוכות ודווקא במוצאי שנת‬ ‫הטוב והחיים‪ .‬משה אף העמיד את השמים והארץ כעדים‬ ‫ד‪ .‬פיוס ועידוד‬ ‫השמיטה?‬ ‫על התראה זו‪.‬‬ ‫מטרה נוספת היתה למשה בקיבוץ כל ישראל ביום מותו‪:‬‬ ‫מבאר ה'כלי יקר'‪ ,‬תכלית המטרה במצות הקהל היתה כדי לעורר את העם לתשובה‪,‬‬ ‫כשהמלך קרא בחומש דברים שכולו תוכחת מוסר ליראת ה'‪ .‬והנה תשובה של רבים‬ ‫המאוחדים יחדיו לשוב אל ה'‪ ,‬חשובה יותר מתשובת יחיד‪ ,‬וכדברי חז"ל (ר"ה יח‪ ,‬א)‬ ‫ִִחּזּוק ִלִ יה ֹֻוֻׁשַעַ • ִמִ ְצְ ַוַת ַהַ ְְקֵהֵ ל • ְּכְ ִִתיַבַ ת ִִׁש ַיַרת ַהַ ֲאֲ ִזִ ינּו‬ ‫פרשת‬ ‫וילך‪:‬‬ ‫שדווקא בעשרת ימי תשובה הקב"ה מקבל תשובת היחיד‪ ,‬אבל בכל ימות השנה הקב"ה‬ ‫מקבל רק תשובת הרבים‪.‬‬ ‫נֹוְׂש ֵֵאי ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה‪ְ :‬נְ ִִטיַלַ ת ְְרׁשּות ַַה ַַהְנְ ָָהָגָ ה ִִמֹּמ ֶֶֹׁשה‬ ‫ְ‬ ‫ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַוַ ֵּיֵ ֶלֶ ְך ִנִ ְְפ ַַרד ֹמ ֶֶֹׁשה ִִמִּיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ְּבְ יֹום מֹותֹו‪,‬‬ ‫והנה הזמן המובחר ביותר לבוא לאחדות ישראל הוא לאחר שנת השמיטה‪ ,‬כי כל המריבות‬ ‫• ִִחּזּוק ְלְ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ִלִ ְְק ַַראת ִּכִ ּבּוׁש ָָה ָָא ֶֶרץ • ִִחּזּוק‬ ‫הֹוֻׁש ַַע ֶֶׁש ַַה ַַהְנְ ָָהָגָ ה עֹוֶבֶ ֶֶרת‬ ‫אֹוָתם ְוְ ֶֶאת ְיְ ֻ‬ ‫ְוְ הּוא ְְמ ַַחֵּזֵ ק ָ‬ ‫נמשכים מכך שכל אחד אומר 'כולה שלי'‪ ,‬אבל בשנת השמיטה שכל אחד מפקיר שדהו‬ ‫יהֹוֻׁש ַַע ִּוִמּנּויֹו ְּכְ ַַמְנְ ִִהיג • ִִמ ְְצַוַ ת ַַה ְְק ֵֵהל •‬ ‫ִלִ ֻ‬ ‫ּתֹוָרה‪,‬‬ ‫ּכֹוֵתב ֶֶאת ָּכָ ל ַַה ָ‬ ‫ֵֵאָלָ יו‪ְּ .‬בְ יֹום ִִמ ָיָתתֹו הּוא ַּגַ ם ֵ‬ ‫לאחרים‪ ,‬מתרבה האחדות בישראל‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חג הסוכות מסוגל גם לאחדות ושלום‪,‬‬ ‫ּתֹוָרה • ַַהָּנָ ַַחת ַַה ֵֵּס ֶֶפר ְלְ ַַצד‬ ‫ְּכְ ִִתיַבַ ת ֵֵס ֶֶפר ַַה ָ‬ ‫ּוִבִ ְְמֻיֻ ָָחד ִִמ ְְצ ַַטֶּוֶה ִלִ ְכְ ֹּתֹב ּוְלְ ַלַ ֵֵּמד ֶֶאת ִִׁש ַיַרת ַַה ֲֲאִזִ ינּו‬ ‫כאשר נוטלים ארבעת המינים הרומזים על כל ישראל הנקהלים באגודה אחת‪ ,‬וכל אחד‬ ‫ַַהּלּוחֹות ָּבָ ָָארֹון • ָָצרֹות ְּכְ ֶֶׁשֶּיֶ ֶֶח ְְטאּו • ְּכְ ִִתיַבַ ת‬ ‫ְּכְ ֵֵעדּות ֶֶׁש ִִה ְְת ָָרה ָּבָ ֶֶהם ַַעל ַַה ָָּצרֹות ֶֶׁשָּיָ בֹואּו ִִאם‬ ‫יוצא מביתו הפרטי אל סוכת השלום‪ ,‬הנה זהו העת המובחר ביותר שיבוא ישראל לאחדות‬ ‫ְוְ ִלִ ּמּוד ִִׁש ַיַרת ַַה ֲֲאִזִ ינּו‪.‬‬ ‫ֶיֶ ְְח ְְטאּו ָָחִלִ יָלָ ה‪.‬‬ ‫לתשובת הרבים‪ ,‬ולכן דווקא אז קורא המלך לפניהם את חומש דברים לעוררם לתשובה‬ ‫פסוקים מחומש דברים‪ ,‬במטרה ללמוד ולשמוע וליראה‬ ‫ברבים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ניטלה רשות‬ ‫את ה'‪.‬‬ ‫ביום מותו אמר משה לישראל שניטלה ממנו רשות ההנהגה‪,‬‬ ‫סוד‬ ‫ד‪ .‬השירה הזאת‬ ‫נסתמו מעיינות חכמתו‪ ,‬והוא לא ייכנס לארץ אלא ההנהגה‬ ‫באותו היום‪ ,‬כאשר היו משה ויהושע באוהל מועד‪ ,‬אמר‬ ‫עוברת ליהושע שהוא ינהיגם בכניסתם לארץ‪.‬‬ ‫רמז לתנא רבי מאיר‬ ‫להם ה' שכאשר יחטאו ישראל תבואנה עליהם צרות רבות‬ ‫ב‪ .‬חזקו ואמצו‬ ‫חֹוָקה (כט‪ ,‬כא)‬ ‫ְָוְָא ַַמר ַַהּדֹור ָָה ַַא ֲֲחרֹון ְּבְ ֵנֵיֶכֶ ם ֲֲא ֶֶׁשר ָיָקּומּו ֵֵמ ַַא ֲֲח ֵֵריֶכֶ ם ְַוְַהָּנְָכְ ִִרי ֲֲא ֶֶׁשר ָָיֹבֹא ֵֵמ ֶֶא ֶֶרץ ְְר ָ‬ ‫המשך בעמוד ד' >‬ ‫משה מחזק את ישראל שלא יתייראו מפני הגוים בארץ‪ ,‬כי‬ ‫כותב רבינו חיים וויטאל זי"ע בספרו 'שער הגלגולים' (פרק מ"א) שבפסוק זה נרמז התנא‬ ‫ה' יעבור לפניהם להשמיד את הגוים‪ .‬הוא גם מצוה ליהושע‬ ‫התורה וההפטרה‬ ‫שינהיג ויכניס את העם לארץ יחד עם הזקנים‪ ,‬אולם ה' קרא‬ ‫רבי מאיר שיצא מנירון קיסר שהיה נכרי ונעשה גר צדק (גיטין נו‪ ,‬א)‪ ,‬ונרמז בפסוק א'שר‬ ‫השבוע מפטירים בספר ישעיהו את הפטרת 'שוש‬ ‫י'בא מ'ארץ ר'חוקה ראשי תיבות מאי"ר‪.‬‬ ‫למשה וליהושע אל אוהל מועד למסור ליהושע דברי חיזוק‬ ‫אשיש' ובכך מסיימים את הסדרה של 'שבעה דנחמתא'‪,‬‬ ‫וזירוז‪ ,‬ואמר שיהושע לבדו ינהיג את העם‪ ,‬בלי הזקנים‪.‬‬ ‫הוסיף על כך בהגהות מהר"ש אייזנשטאט זי"ע על ספר הגלגולים‪ :‬אמרו חז"ל (גיטין סז‪,‬‬ ‫שהחלה בשבת 'ואתחנן‪-‬נחמו'‪ .‬בהפטרה זו מרחיב הנביא‬ ‫א) שרבי מאיר היה 'חכם'‪ ,‬וזה נרמז כאן בפסוק בתיבת ֵ'ֵמ ַַא ֲֲח ֵֵריֶכֶ ם' – אותיות 'מאיר חכם'‪.‬‬ ‫על השמחה והכבוד לישראל בעת הגאולה‪ ,‬ועל הנקמה‬ ‫ג‪ .‬אנשים נשים וטף‬ ‫שיעשה ה' בגוים‪ .‬יש גם שייכות בין הפטרה זו של 'שוש‬ ‫בחג הסוכות בשנה שאחרי השמיטה‪ ,‬יש להקהיל את כל‬ ‫ובספר 'אורו של עולם' הוסיף עוד‪ :‬סופי תיבות והנכרי' אשר' יבא' מארץ' רחוקה' הוא‬ ‫אשיש'‪ ,‬לפסוק בפרשת השבוע 'לשוש עליך לטוב וגו''‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬בבית המקדש‪ ,‬שם מקריא המלך‬ ‫בגימטריא ‪ 307‬שהוא בגימטריא (עם הכולל) 'נירון'‪ ,‬והוא פלא‪.‬‬ ‫אש להבה‬ ‫חיים של תורה‬ ‫בכל פעם כאשר הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע למד חומש ורש"י‪ ,‬היה כולו אש להבה‪ ,‬ובפרט כשלמד משנה תורה ‪ -‬ספר דברים‪ ,‬היה כולו אש‪.‬‬ ‫(ספר אלף כתב)‬ ‫ ‬ ‫הפרשה ולקחה מאוצרם‬ ‫של גדולי הדורות‬ ‫בדרך התורה‬ ‫נצח ישראל‬ ‫הכרת והבנת‬ ‫ֹלֵקיֶכֶ ם (דברים כט‪ ,‬ט) בפירושו של רש"י כאן אנו לומדים שהפסוק 'אתם נצבים' הוא גם‬ ‫ַַא ֶֶּתם ִנִ ָָּצִבִ ים ַַהּיֹום ֻּכֻ ְּלְ ֶכֶ ם ִלִ ְְפֵנֵ י ה' ֱֱא ֵ‬ ‫מושג בתורה‬ ‫לב לדעת‬ ‫ִִה ְְת ִִחיל ֹמ ֶֶֹׁשה ְלְ ַַפְּיְ ָָסם‪ַַ ,‬א ֶֶּתם ִנִ ָָּצִבִ ים ַַהּיֹום‪ַַ ,‬ה ְְרֵּבֵ ה כהבטחה לישראל לדורי דורות שלעולם לא יעשה הקב"ה בהם כלייה‬ ‫ח"ו‪ ,‬תמיד יהיו חיים וקיימים וניצבים! אומות ואימפריות גדולות‬ ‫ְוְ ַַע ָָּתה ִּכִ ְְתבּו ָלָ ֶכֶ ם ֶֶאת ַַה ִִּׁש� ָיָרה ַַהֹּזֹאת (דברים לא‪ ,‬יט)‬ ‫ַַה ִִּׁש� ָיָרה ַַהֹּזֹאת‬ ‫ִִהְכְ ַַע ְְס ֶֶּתם ַלַ ָָּמקֹום ְוְ ֹלא ָָע ָָׂשה ֶֶא ְְתֶכֶ ם ְּכְ ָלָ ָיָ ה‪ַ ,‬וַ ֲֲה ֵֵרי במשך הדורות נמחקו ונאבד זכרם‪ ,‬ורק עם ישראל‪ ,‬שה אחת בין‬ ‫רש"י פירש שכוונת הכתוב היא על 'שירת האזינו'‪ ,‬הכתובה בפרשה הבאה‬ ‫שבעים זאבים‪ ,‬גם לאחר כל הרדיפות והצרות‪ ,‬חי וקיים לנצח נצחים‪.‬‬ ‫ַַא ֶֶּתם ַַקָּיָ ִִמים ְלְ ָָפָנָ יו (רש"י כט‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫ָּׁש ַַמִיִ ם' עד 'ְוְ ִכִ ֶֶּפר ַַא ְְד ָָמתֹו ַַעּמֹו'‪ .‬הטעם שפרשת האזינו‬ ‫מתחילת ַ'ַה ֲֲאִזִ ינּו ַַה ָ �‬ ‫במהרה! אתה נשכחת לנצח ואבדה שמך‪ ,‬ויהודה היה‬ ‫סגירת חשבון עם טיטוס‬ ‫נקראת בשם 'שירה'‪ ,‬כותב הרמב"ן כאן‪ :‬כי ישראל יאמרוה תמיד בשירה‬ ‫תהיה‪ ,‬ופרוח תפרח'!‬ ‫באחד ממסעותיו של הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זי"ע‪,‬‬ ‫ובזמרה‪ ,‬וכן נכתבה בתורה אריח על גבי לבנה כמו שירה‪ ,‬כי כן הדרך‬ ‫הרב מפוניבז'‪ ,‬לגיוס תמיכות עבור ישיבת פוניבז' בבני‬ ‫כשכותבים שירים שהם נקטעים עם הפסק באמצע במקומות שמנעימים‬ ‫המחנה הנשאר לפליטה‬ ‫ברק‪ ,‬הוא הגיע ל'רומא'‪ ,‬כאשר אליו מתלווה ד"ר ר' משה‬ ‫בנעימה'‪ .‬ובספר מנחה בלולה כתב‪ ,‬שהכוונה שהלויים במעמדם ישוררו‬ ‫והרי סיפור נוסף עם הרב מפוניבז'‪:‬‬ ‫שירה זו‪.‬‬ ‫רוטשילד ז"ל‪ .‬באחד הימים נסעו ברחובות רומא‪ ,‬כאשר‬ ‫פירוש נוסף כותבים האברבנאל והמנחה בלולה‪ ,‬שנקראת 'שירה' מלשון‬ ‫בשנת תרצ''ג‪ ,‬כאשר צורר כל היהודים ימ"ש עלה לגדולה‪,‬‬ ‫לפליאתו שומע ר' משה את הרב מפוניבז' לוחש לעצמו‬ ‫נשאל רבינו ה'חפץ חיים' זי"ע על ידי מרן הרב מפוניבז'‬ ‫ׁשּוֶרּנּו ְוְ ֹלא ָָקרֹוב'‪ ,‬לפי‬ ‫ראיית העתיד‪ ,‬כלשון הכתוב (במדבר כז‪ ,‬יז) ֲ'ֲא ֶ‬ ‫כמה פעמים‪' :‬אני הולך לגמור אתו את החשבון אחת‬ ‫שבפרשת האזינו כתובות העתידות‪.‬‬ ‫זי"ע מה יהיה גורל היהודים לאחר שהצורר הכריז בפומבי‬ ‫ולתמיד!‪ '...‬הדברים היו נשמעים תמוהים וחסרי פשר‪.‬‬ ‫בספר 'הכתב והקבלה' כתב‪ ,‬ש'שירה' הוא מלשון ישרות‪ ,‬ולכן כל ניגון‬ ‫על מטרתו להשמיד את עם ישראל חלילה‪ .‬אמר לו החפץ‬ ‫חיים‪ :‬זאת לא יעלה בידו! לעולם לא הצליח שום אדם‬ ‫הפתרון לתעלומה הגדולה הגיע כאשר הרכב עבר סמוך‬ ‫נקרא שירה כי צריך לדעת לשורר היטב ובישרות בלי פגימות‪ ,‬וכן התורה‬ ‫לכלות ולמגר את כל עמינו! פסוק מפורש הוא (בראשית‬ ‫ל'שער טיטוס'‪ ,‬אותו הקים טיטוס בעת חורבן המקדש‬ ‫נקראת שירה כי המצוות הן ישרים ככתוב פקודי ה' ישרים‪.‬‬ ‫ַּמֲּחֶנֶ ה ָָה ַַא ַַחת ְוְ ִִהָּכּ הּו ְוְ ָָהָיָ ה‬ ‫ֹּיּאֶמר ִִאם ָיָ בֹוא ֵֵעָׂשׂ ו ֶֶאל ַַה ֲ‬ ‫לב‪ ,‬ט) 'ַוַ ֶ‬ ‫כאות נצחונו על ישראל‪ .‬הרב מפוניבז' ביקש מהנהג‬ ‫הבנת מילה‬ ‫ִּנְּׁשָׁאר ִלִ ְְפֵלֵ ָיָטה'!‬ ‫ַּמֲּחֶנֶ ה ַַה ָ‬ ‫ַַה ֲ‬ ‫לעצור‪ ,‬הוא יצא והביט על הכיתוב החקוק על השער‪:‬‬ ‫'יהודה השבויה‪ ,‬לא תהיה‪ '...‬ואז הכריז בסערת רגשות‬ ‫אחת בתורה‬ ‫עיניים לראות‬ ‫לא געלתים לכלותם!‬ ‫ובקול גדול‪' :‬טיטוס! טיטוס! לפני כאלפיים שנה רצית‬ ‫בּוְתָך (דברים ל‪ ,‬ג)‬ ‫ֹלֶקיָך ֶֶאת ְְׁש ְ‬ ‫ְוְ ָָׁשב ה' ֱֱא ֶ‬ ‫ִּכִ ְבְ ָיָ כֹול‬ ‫גם כאשר באו והודיעו בימים ההם להגאון רבי משה‬ ‫למחוק את עם ישראל‪ ,‬מבלי להשאיר להם שם ושארית‪,‬‬ ‫ּבֹוֵתינּו ָלָ ְְמדּו ִִמָּכָ אן ֶֶׁש ַַה ְְּׁש�ִכִ יָנָ ה ִּכִ ְבְ ָיָ כֹול ְְׁשרּוָיָ ה ִִעם ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל‬ ‫ַַר ֵ‬ ‫כלפון הכהן זי"ע‪ ,‬רבה של ג'רבה‪ ,‬כי רשע זה זועק בכל‬ ‫ראה נא טיטוס‪ ,‬מי מכיר אותך היום? האם יש בעולמנו‬ ‫לּוָתם (רש"י)‬ ‫ְּבְ ָָצ ַַרת ָּגָ ָ‬ ‫נאומיו כי מגמתו למחוק את העם היהודי מן העולם ח"ו‪.‬‬ ‫אנשים הרואים עצמם כממשיכי מורשתך?! ואילו אני‪,‬‬ ‫נענה רבי משה ואמר‪ :‬ימח שמו ויאבד זכרו‪ ,‬הוא יפול‬ ‫מגיע עכשיו מבני ברק שבארץ ישראל‪ ,‬הארץ שרצית‬ ‫יש בימינו המשתמשים במילה 'כביכול' ככינוי לדבר שאינו נכון והוא‬ ‫ויכשל‪ ,‬ועם ישראל יישאר חי וחיים! שכן כבר הבטיח לנו‬ ‫להחריב‪ ,‬וברגע זה יושבים כמה מאות בחורים על התורה‬ ‫נאמר או נעשה רק לשם משל ולמראית עין‪ .‬כגון‪ :‬הרמאי מכר קרקעות‬ ‫יֹוָתם ְּבְ ֶֶא ֶֶרץ‬ ‫ה' בתורתו (ויקרא כו‪ ,‬מד) 'ְוְ ַַאף ַּגַ ם ֹזֹאת ִּבִ ְְה ָ‬ ‫שכל כך שאפת להשכיח מאתנו‪ ,‬וזאת לבד ממאות‬ ‫להשקעה כביכול הם זמינים לבנייה וכאילו הריווח בטוח‪...‬‬ ‫ֹּלָתם'‪.‬‬ ‫ֹאְֹיְ ֵבֵ ֶיֶהם ֹלא ְְמ ַַא ְְס ִִּתים ְוְ ֹלא ְגְ ַַעְלְ ִִּתים ְלְ ַכַ ָ‬ ‫מוסדות תורה בכל רחבי תבל שבהם נמצאים עוד אלפים‬ ‫את הפירוש הנכון והמדויק של המילה 'כביכול' כותב רש"י במסכת יומא‬ ‫ורבבות של לומדי תורה'!‪---‬‬ ‫(ג‪ ,‬ב ד"ה כביכול)‪ ,‬שהכוונה על דבר שקשה לומר כן על הקב"ה‪ ,‬ועל כן‬ ‫תוכנית המוזיאון‬ ‫אומר 'כביכול'‪ ,‬כלומר‪ ,‬כאילו היה יכול לומר כן על הקב"ה‪ ,‬וכן פירש‬ ‫וכה דרש גם האדמו"ר הגה"ק בעל 'שפע חיים' מצאנז‬ ‫הרב מפוניבז' עדיין לא גמר את "החשבון"‪ ,‬מסביבו‬ ‫רש"י במסכת מגילה (כא‪ ,‬א)‪' :‬כביכול ‪ -‬נאמר בהקב"ה כבאדם שיכול‬ ‫זי"ע באחת משיחות קדשו‪' :‬אותו רשע ימש"ו רצה‬ ‫התאספו צעירים רומאים‪ ,‬אבל הוא לא פחד‪ ,‬והמשיך‬ ‫להיאמר בו כן' (וכ"ה ברש"י חגיגה יג‪ ,‬ב; סנהדרין צז‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫להקים במחנה ההשמדה באושוויץ 'מוזיאון'‪ ,‬ששם יהיו‬ ‫לנאום ליד שער טיטוס‪' :‬את קודש הקודשים אמנם ביזית‬ ‫ואילו בספר 'הליכות עולם' לרבי ישועה בן יוסף הלוי (שער שני אות‬ ‫תשמישי קדושה‪ ,‬ספרי תורה‪ ,‬ומנורות וכדומה‪ ,‬כדי‬ ‫וחרפת בצורה נוראה‪ ,‬אבל מציע אני לך לבוא עכשיו אל‬ ‫נ') הביא בשם התוספות במסכת מגילה דף כ"א (ולא נמצא בתוספות‬ ‫שיוכלו לראות לדורות הבאים שפעם היתה בעולם איזו‬ ‫הכותל המערבי‪ ,‬ותראה איך יומם ולילה עומדים שם‬ ‫שלנו) שתיבת 'כביכול' מורכבת משתי תיבות 'כ"ב‪-‬יכול'‪ ,‬דהיינו שרק‬ ‫אומה של יהודים‪ ,‬ואלו היו חפציהם ותשמישיהם‪...‬‬ ‫יהודים ומבכים את החורבן‪ ,‬מצפים ומייחלים לבניית‬ ‫התורה שניתנה בכ"ב אותיות‪ ,‬היא יכולה לומר דבר זה‪ ,‬אבל לנו אי אפשר‬ ‫אולם בעוד שאותו רשע ימש"ו הלך לאבדון ונאבד זכרו‬ ‫המקדש‪ ,‬ולומדים ומשננים את תבנית ההיכל‪ ,‬והוא האות‬ ‫לאומרו‪ ,‬ועוד פירש‪ ,‬כ"ב ‪ -‬נוטריקון כתוב בתורה‪.‬‬ ‫מן העולם ולא נודע מקומו‪ַַ ,‬עם ישראל חי וקיים'!‬ ‫והמופת המובהק ביותר שבית המקדש שלנו אכן יבנה‬ ‫כללי רש״י הק׳‬ ‫בדקדוק הלשון‬ ‫אזניים לשמוע‬ ‫ָָל ַַד ַַעת ָָח ְְכ ָָמה ּוּמּו ָָּסר ְְל ָָה ִִבין‬ ‫פניני מוסר‪ ,‬חכמה‪ ,‬וחיזוק‪ ,‬מתוך פסוקי הפרשה‬ ‫ֹלֵהי ֵנֵ ַכַ ר‪-‬‬ ‫ְוְ ָָקם ָָה ָָעם ַַהֶּזֶ ה ְוְ ָזָ ָנָ ה ַַא ֲֲח ֵֵרי ֱֱא ֵ‬ ‫'הסמוך חוץ‬ ‫ָָה ָָא ֶֶרץ (דברים לא‪ ,‬טז)‬ ‫מעצם הנסמך'‬ ‫הם החטאים‪ ,‬ממילא הם כבר 'מחוסנים' ולא יזיק להם‬ ‫תכלה שנה וקללותיה‬ ‫מה שראו‪ .‬אולם בתורה מבואר להיפך‪ ,‬שאף שכתוב‬ ‫ר' תנחום‪ ,‬נוהג ללמוד פירוש רש"י בכל שבוע עם פירוש הרא"ם‪,‬‬ ‫ֹלֵקינּו ְוְ ַַהִּנִ ְגְ ֹלת ָלָ נּו ּוְלְ ָָבֵנֵ ינּו ַַעד עֹוָלָ ם וגו'‬ ‫ַַהִּנִ ְְס ָָּתֹרֹת ַלַ ה' ֱֱא ֵ‬ ‫'ַוַ ִִּת ְְראּו ֶֶאת ִִׁשּק ֵּוֵצ ֶיֶהם ְוְ ֵֵאת ִּגִ ֻּלֻ ֵלֵ ֶיֶהם'‬ ‫והוא גילה שם השבוע מושג חדש בדקדוק אותו לא הכיר‪' :‬הסמוך‬ ‫(דברים כט‪ ,‬כח)‬ ‫ורש"י מפרש הכוונה שהם מאוסים‬ ‫חוץ מעצם הנסמך'‪ ,‬והוא ביקש מאנשים הבקיאים בתורת הדקדוק‬ ‫וסרוחים כשקצים וכגללים‪ ,‬עם כל‬ ‫את זו דרש הגאון רבי יעקב‬ ‫שיסבירו לו את המושג הזה‪.‬‬ ‫כאיש אחד‬ ‫יוקב עטלינגר זי"ע‪ ,‬בעל 'ערוך‬ ‫ֹלֵהי ֵנֵ ַכַ ר ָָה ָָא ֶֶרץ'‪ ,‬מפרש רש"י‪ֵ' :‬נֵ ַכַ ר‬ ‫על הפסוק בפרשת וילך‪ַ'ַ :‬א ֲֲח ֵֵרי ֱֱא ֵ‬ ‫זאת‪ ,‬ודווקא בגלל כך ‪ְ' -‬לְ ִִפיָכָ ְך ֲֲאִנִ י‬ ‫ָָצ ִִריְך ְלְ ַַה ְְׁש ִִּב ֲיֲעֶכֶ ם'‪...‬‬ ‫ְוְֹלא ִִא ְְּתֶכֶ ם ְלְ ַבַ ְְּדֶכֶ ם ָָאֹנִֹכִ י ֹּכ ֵֵֹרת‬ ‫ֹלֵקינּו ‪ -‬מה‬ ‫לנר'‪ַַ :‬ה ְִּנְִס ָָּתֹרֹת ַלַ ה' ֱֱא ֵ‬ ‫ָָה ָָא ֶֶרץ ‪ּ -‬גֹוֵיֵ י ָָה ָָא ֶֶרץ'‪ ,‬דהיינו שפירוש הכתוב הוא‪ :‬האלילים של הגויים‪,‬‬ ‫והיה הגרי"ז מבריסק מתבטא‬ ‫ֶֶאת ַַהְּבְ ִִרית ַַהֹּזֹאת (דברים כט‪ ,‬יג)‬ ‫העתיד לבוא עלינו בשנה הבאה?‬ ‫שהגוים הם נכרים וזרים בארץ (כי נגזר עליהם שיגורשו משם‪,‬‬ ‫בלשונו‪" :‬צו נישט זעהן‪ ,‬קומט דאס‬ ‫בזמן שאתם 'ְלְ ַַב ְְּדֶכֶ ם'‪ ,‬איש‬ ‫זאת עדיין נסתר מעינינו‪ ,‬אבל‬ ‫ֹלֵהי ֵנֵ ַכַ ר‬ ‫רא"ם)‪ .‬בכך בא רש"י לשלול את דעת הרמב"ן שפירש ֱ'ֱא ֵ‬ ‫איש לבדו‪ ,‬אינני כורת עמכם‬ ‫ְוְ ַַהִּנְִגְ ֹלת ָלָ נּו ּוְלְ ָָבֵנֵ ינּו – המאורעות‬ ‫ָָה ָָא ֶֶרץ' ‪ -‬שהאליל עצמו הוא נכרי בארץ (דהיינו שבאמת הקב"ה הוא‬ ‫נישט צו!" ‪ -‬אמנם הם ראו שהדבר‬ ‫ברית‪ .‬הברית בין ה' ובין בני‬ ‫אלוקי הארץ‪ ,‬והאליל הוא דבר זר ונוכרי)‪.‬‬ ‫מאוס‪ ,‬אבל אין זה מגיע לרמת‬ ‫של השנה שעברה עלינו‪ ,‬ידועים‬ ‫ישראל היא רק כאשר אתם‬ ‫ֹלֵהי' הוא נסמך ומחובר‬ ‫בביאור דעת רש"י כתב הרא"ם‪ :‬לפי שתיבת ֱ'ֱא ֵ‬ ‫השמירה של מי שלא ראה כלל‪...‬‬ ‫מלוכדים ביניכם באהבה‬ ‫לנו לטוב ולמוטב‪ ,‬ועל כן יש‬ ‫אל התיבות 'ֵנֵ ַכַ ר ָָה ָָא ֶֶרץ' [ולכאורה כוונתו לפי טעמי המקרא שקוראים‬ ‫ורעות‪.‬‬ ‫ושלום‬ ‫ואחוה‬ ‫לנו להשתמש בכל ידיעות אלו‬ ‫אותם יחד בטעם מונח‪-‬רביעי]‪ ,‬והכלל הוא‪' :‬הסמוך חוץ מעצם‬ ‫קישוט לשמים ולארץ‬ ‫(אמרי חיים)‬ ‫כדי להתעורר ולהתחזק בקיום‬ ‫ָּׁש ַַמִיִ ם ְוְ ֶֶאת‬ ‫ַַה ִִעֹד ִִֹתי ָָבֶכֶ ם ַַהּיֹום ֶֶאת ַַה ָ �‬ ‫הנסמך'‪ .‬בספר 'תועפות ראם' (להגרב"מ קאראוואליו זי"ע) ביאר את‬ ‫התורה ומכאן ולהבא ַַעד עֹוָלָ ם‬ ‫כוונת הרא"ם‪ :‬בכל מקום שיש שתי תיבות שאחת דבוקה ונסמכת‬ ‫ָָה ָָא ֶֶרץ (דברים ל‪ ,‬יט)‬ ‫ַלַ ֲֲעׂשֹות ֶֶאת ָּכָ ל ִִּדְבְ ֵֵרי ַַהּת ָֹוָרה‬ ‫לחברתה‪ ,‬בהכרח שיש כאן שני עצמים נפרדים‪ ,‬שאחד מהם נסמך‬ ‫כאשר פרצה מלחמת רוסיה ‪ -‬יפן בשנת תרס"ד‪ ,‬נלקחו‬ ‫ַַהֹּזֹאת‪ ,‬ובכך נזכה כי תחל שנה וברכותיה‪.‬‬ ‫ונדבק לשני‪ ,‬כגון 'דיבורי חכמים'‪ ,‬יש כאן שני עצמים‪ :‬א‪ .‬הדיבורים‪.‬‬ ‫בעל כורחם ובכפייה אלפי יהודים ללחום בחזית הקרב‪,‬‬ ‫ב‪ .‬החכמים‪ ,‬והם מתחברים יחד – הדברים של החכמים‪ .‬או‪' :‬אשת‪-‬‬ ‫ביניהם אלפי חסידי גור‪ .‬אחד מהם‪ ,‬שלח אל רבו הרה"ק‬ ‫עדיין אין כמו 'לא לראות'‪...‬‬ ‫איש'‪ ,‬יש כאן שני עצמים‪ ,‬א‪ .‬אשה‪ ,‬ב‪ .‬איש‪ ,‬ויש כאן 'אשת‪-‬איש'‪.‬‬ ‫בעל שפת אמת מגור זי"ע‪ ,‬מכתב ובו פלפול ארוך בביאור‬ ‫יֶהם (דברים כט‪ ,‬טו‪-‬טז)‬ ‫ַוַ ִִּת ְְראּו ֶֶאת ִִׁשּק ֵּוֵצ ֶיֶהם ְוְ ֵֵאת ִּגִ ֻּלֻ ֵלֵ ֶ‬ ‫אבל כאשר יש רק תואר ודיבור אודות עצם אחד‪ ,‬כגון 'איש חכם'‪ ,‬אין‬ ‫דברי רבינו יונה‪ ,‬אותו חידש בתוך חזית הקרב בהיותו‬ ‫תיבת 'איש' נסמכת לתיבת 'חכם'‪.‬‬ ‫ְלְ ִִפי ֶֶׁש ְְר ִִא ֶיֶתם ָָה ֻֻאּמֹות עֹוְבְ ֵֵדי ֲֲעב ָֹוָדה ָזָ ָָרה‪ְ ,‬וְ ֶֶׁש ָָּמא ִִה ִִּׂש�יא ֵלֵ ב ֶֶא ָָחד‬ ‫מטמין עצמו בשוחות וחפירות‪ .‬התרגש הרבי מתלמידיו‬ ‫ֹלֵהי ֵנֵ ַכַ ר ָָה ָָא ֶֶרץ'‪ ,‬נסמכים ונדבקים יחד‪,‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬אחרי שהתיבות ֱ'ֱא ֵ‬ ‫ִִמֶּכֶ ם אֹותֹו ָלָ ֶלֶ ֶכֶ ת ַַא ֲֲח ֵֵר ֶיֶהם‪ֶֶּ ,‬פן ֵיֵ ׁש ָָּבֶכֶ ם וגו'‪ְ ,‬לְ ִִפיָכָ ְך ֲֲאִנִ י ָָצ ִִריְך‬ ‫המסוגלים להישאר בפלפולא דאורייתא בשעות קשות‬ ‫אי אפשר לפרש 'אלילים שהם נכרים בארץ'‪ ,‬כי אז יש כאן רק תיאור‬ ‫ְלְ ַַה ְְׁש ִִּב ֲיֲעֶכֶ ם (רש"י)‬ ‫כאלו‪ ,‬וכשהשיב לו מכתב פתח וכתב‪ַַ :‬ה ִִעֹד ִִֹתי ָָבֶכֶ ם ַַהּיֹום‬ ‫על עצם אחד (תיאור על האלילים שהם נכריים בארץ)‪ ,‬אלא בהכרח‬ ‫ָּׁש ַַמִיִ ם ְוְ ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ – 'העידותי' הוא מלשון 'עדי‬ ‫ֶֶאת ַַה ָ �‬ ‫מבריסק‬ ‫הרב‬ ‫סולובייצ'יק‪,‬‬ ‫זאב‬ ‫יצחק‬ ‫רבי‬ ‫אמר מרן הגאון‬ ‫שהפירוש הוא‪' :‬אלילים של הגוים‪ ,‬שהם נכרים בארץ‪ ,‬ומעתה יש‬ ‫וקישוט' (ירמיהו ד‪ ,‬ל)‪ ,‬הקב"ה אומר‪ :‬קישטתי בכם‪,‬‬ ‫זי"ע‪ :‬הפסוק בא להוציא מדעת הסוברים שאחרי שכבר‬ ‫כאן שני עצמים שהאחד נסמך לשני‪ ,‬א‪' .‬האלילים'‪ ,‬ב‪ .‬של 'הנכרים'‪.‬‬ ‫ביהודים שכמותכם‪ ,‬את השמים ואת הארץ‪---‬‬ ‫ראו את כל הנעשה ברחוב‪ ,‬ויודעים כמה מגונים ומאוסים‬ ‫אוצר שבועי ופולמוס‬ ‫סוגיות בגמרא‬ ‫לאור פסוקי הפרשה‬ ‫תורה שבעל פה‬ ‫אודות נושא בפרשה‬ ‫דעת תורה‬ ‫הנאה ממעות וכלים שעל גבי עבודה זרה‬ ‫יֶהם ֵֵעץ ָוָ ֶֶא ֶֶבן ֶּכֶ ֶֶסף ְוְ ָזָ ָָהב ֲֲא ֶֶׁשר ִִע ָָּמ ֶֶהם (דברים כט‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫ּקּוֵצ ֶיֶהם ְוְ ֵֵאת ִּגִ ֻּלֻ ֵלֵ ֶ‬ ‫ַוַ ִִּת ְְראּו ֶֶאת ִִׁש ֵ‬ ‫ַוַ ְַיְַדֵּבֵ ר ֶֶאת 'כל' ַַה ְְּדָבָ ִִרים ָָה ֵֵאֶּלֶ ה?‬ ‫אשר עמהם"‪ ,‬הוא נאמר רק בדומה‬ ‫המשנה במסכת עבודה זרה (נא‪ ,‬ב)‬ ‫תחקיר מרתק על הספרים הקדושים המעתיקים את הפסוק הראשון‬ ‫לדברי הכתוב "כסף וזהב אשר עמהם"‪,‬‬ ‫אומרת‪ ,‬שהמוצא על ראשו של עבודה‬ ‫בפרשת וילך בתוספת מילה שאינה כתובה בספר התורה‬ ‫כשם שבפסוק השני רק דבר של נוי‬ ‫זרה מעות או כסות או כלים ‪ -‬הרי אלו‬ ‫אסור‪ ,‬שהרי נאמר בו במפורש רק "כסף‬ ‫מותרים בהנאה‪.‬‬ ‫של משה‪.‬‬ ‫בתחילת פרשת וילך כתוב (דברים לא‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫וזהב" שהם דברים של נוי‪ ,‬גם בפסוק‬ ‫'ַוַ ֵּיֵ ֶלֶ ְך ֹמ ֶֶֹׁשה ַוַ ְיְ ַַד ֵֵּבר ֶֶאת ַַה ְְּד ָָב ִִרים ָָה ֵֵאֶּלֶ ה ֶֶאל ָּכָ ל‬ ‫הראשון רק דבר של נוי אסור‪ ,‬ושאינו‬ ‫גם עץ ואבן?‬ ‫אין בקיאים בפסוקים‬ ‫טעם ההיתר של דברים אלו מבארת‬ ‫אולם הגה"ק ממונקאטש זי"ע‪ ,‬אחרי שמאריך‬ ‫ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל'‪ ,‬אולם למרבה הפלא אנו מוצאים‬ ‫של נוי מותר‪ ,‬ומה שנאמר בו "עץ ואבן"‪,‬‬ ‫בכמה ספרים‪ ,‬שמצטטים את הפסוק הזה‬ ‫היינו רק בעץ ואבן של נוי‪ ,‬והם אכן‬ ‫הגמרא‪ ,‬משום שיש לכאורה סתירה בין‬ ‫שם בגדולת ובקדושת האור החיים הק'‪ ,‬דוחה‬ ‫שני פסוקים‪ ,‬שהרי מצד אחד בפרשת‬ ‫דברים אלו‪ ,‬ולכן הוא כותב שאין תמיהה במה‬ ‫בשינוי לשון ובתוספת תיבה‪ַ :‬וַ ְיְ ַַד ֵֵּבר ֶֶאת 'ָּכּ ל'‬ ‫אסורים‪.‬‬ ‫ַַה ְְּד ָָב ִִרים‪ ,‬ואף כתבו פירושים שונים על תיבה‬ ‫ּקּוֵצ ֶיֶהם ְוְ ֵֵאת‬ ‫נצבים נאמר 'ַוַ ִִּת ְְראּו ֶֶאת ִִׁש ֵ‬ ‫שהביא האור החיים הק' את לשון הכתוב‬ ‫גיגית על הראש‬ ‫ִּגִ ֻּלֻ ֵלֵ ֶיֶהם ֵֵעץ ָוָ ֶֶא ֶֶבן ֶּכֶ ֶֶסף ְוְ ָזָ ָָהב ֲֲא ֶֶׁשר ִִע ָָּמ ֶֶהם'‪,‬‬ ‫שלא כצורתו כי כבר כתבו התוספות (שבת‬ ‫זו‪.‬‬ ‫שואלת הגמרא‪ ,‬אם כן‪ ,‬מדוע המוצא‬ ‫ומפסוק זה משמע שני דברים‪ .‬א‪ .‬שהיו‬ ‫קכח‪ ,‬א ד"ה ונתן) שמצאנו בחז"ל שדרשו‬ ‫במדרש תנחומא‬ ‫מעות על עבודה זרה‪ ,‬הרי זה מותר‪ ,‬והרי‬ ‫הגוים מקריבין עץ ואבן לפני האלילים‪,‬‬ ‫לשונות פסוקים בשינוי לשון‪ ,‬אשר אין‬ ‫לראשונה יש לציין שכבר במדרש תנחומא‬ ‫מעות הוא דבר של נוי‪ .‬מתרצת הגמרא‬ ‫בנוסף על מה שהקריבו כסף וזהב‪.‬‬ ‫לפנינו פסוק זה‪ ,‬כגון מה שדרשו (ברכות מז‪,‬‬ ‫מובא לשון הפסוק 'וידבר את כל הדברים‬ ‫שמשנתנו מדברת שמצא אותן בצורה‬ ‫ב‪ .‬שהם "שקוצים"‪ ,‬דהיינו שהתורה‬ ‫ב) 'ונתן הכסף וקם לו'‪ ,‬ואין פסוק זה בתורה‪,‬‬ ‫האלה'‪ ,‬וכן במדרש פסיקתא זוטרתא (והביאו‬ ‫שאינה של נוי‪ ,‬וכגון כיס של מעות‬ ‫אוסרתם בנאה‪ ,‬הרי לנו שהתורה אוסרת‬ ‫לפי שרבנן לא היו בקיאים בפסוקים בעל פה‬ ‫החיד"א כאן בשלל דוד)‪.‬‬ ‫קשור ותלוי לו בצווארו של האליל‪.‬‬ ‫גם עץ ואבן אם הקריבו אותם לפני‬ ‫בדיוק כלשונם מרוב טרדות גירסתם‪ ,‬ולכן‬ ‫כח לכל הדברים‬ ‫כך גם המוצא כסות‪ ,‬אף שבדרך כלל הוא‬ ‫האלילים‪.‬‬ ‫לפעמים דרשו וכתבו הפסוקים שלא בדיוק‬ ‫דבר של נוי והוא אסור‪ ,‬משנתנו מדברת‬ ‫רבים מציינים גם לדברי האור החיים הק' כאן‬ ‫ומנגד‪ ,‬בפסוק אחר‪ ,‬בפרשת עקב נאמר‬ ‫הלשון‪.‬‬ ‫בכסות מקופלת ומונחת לו על ראשו‬ ‫וז"ל‪ :‬וידבר את כל הדברים וגו'‪ .‬אומרו את‬ ‫(ז‪ ,‬כה) ֹלא ַַת ְְחֹמֹד ֶּכֶ ֶֶסף ְוְ ָזָ ָָהב ֲֲעֵלֵ ֶיֶהם‬ ‫אולם בספר 'כל הכתוב לחיים' העיר על‬ ‫בצורה שאינה של נוי‪ .‬וכן כלי‪ ,‬המשנה‬ ‫כל הדברים‪ ,‬להעיר שהגם שהגיע יום פטירתו‬ ‫ְוְ ָלָ ַַק ְְח ָָּת ָלָ ְך‪ ,‬וכאן לא נאמר 'עץ ואבן'‪,‬‬ ‫דברים אלו‪ ,‬שהרי האור החיים הק' בא לפרש‬ ‫מדברת רק בגיגית הפוכה על ראשו של‬ ‫כאומרו אנכי היום פירוש היום מלאו ימי וגו'‪,‬‬ ‫משמע שרק כסף וזהב אסורים‪ ,‬וכיצד‬ ‫כאן הפסוקים כסדרם‪ ,‬ולא שהעתיק הכתוב‬ ‫האליל בצורה שאינה של נוי‪ ,‬וכלשון‬ ‫אף על פי כן היה בו כח היכול דבר כל הדברים‬ ‫תתיישב סתירת הפסוקים?‬ ‫במקום אחר אגב שיטפיה‪ ,‬ודוחק לומר‬ ‫רש"י‪' :‬אינה עשויה כמין כובע‪ ,‬אלא כלי‬ ‫הנאמרים מכאן ועד סוף הספר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ארוך‪ ,‬ובלשון כנען "אקדון"‪ ,‬ונותנין בו‬ ‫רק אבן נאה‬ ‫שיכתוב כאן את הכתוב שלא כצורתו‪.‬‬ ‫ובאמת כן מצינו כבר ברמב"ן להלן בסוף‬ ‫מים כדאמרינן (שבת דף עז‪ ,‬ב) משיכלא‬ ‫אלא התירוץ הוא‪ ,‬שאכן פסוק אחד‬ ‫טעות המדפיס?‬ ‫הפרשה (פסוק כד‪-‬כו) שהביא את לשון‬ ‫משי כולה שמכבסין בו בגדים ורוחצין‬ ‫למד מהפסוק השני‪ ,‬דהיינו שהפסוק‬ ‫הפסוק 'את כל הדברים האלה'‪ ,‬כיוצא בזה בספר 'אור הגנוז'‪ ,‬וכן בשו"ת אפרקסתא‬ ‫בו ידיהן'‪.‬‬ ‫בפרשתנו בו נאמר "עץ ואבן כסף וזהב‬ ‫דעניא (ח"ד סי' שסד)‬ ‫מצאנו בכמה מספרי‬ ‫ובספרו מכתם לדוד‪,‬‬ ‫האחרונים שהעתיקו את‬ ‫כללי ודרכי רש"י הק'‬ ‫בפירושו על התורה‬ ‫כללי רש"י‬ ‫כתבו‪ ,‬שמסתבר שתיבת‬ ‫'כל' הכתובה באור החיים‬ ‫רבנן לא‬ ‫היו בקיאים‬ ‫לשון הפסוק 'וידבר את כל‬ ‫הדברים האלה'‪.‬‬ ‫הק'‪ ,‬היא טעות המדפיס‪,‬‬ ‫אימתי דורש רש"י את הנקודות על האותיות?‬ ‫ולכן בכמה דפוסים אכן‬ ‫בפסוקים בעל‬ ‫נוסח אחר בתורה?!‬ ‫בעומק פשט הכתוב‪ ,‬אבל מה שאינו נוגע‬ ‫על הכתוב בפרשת השבוע (דברים כט‪,‬‬ ‫ואמנם בספר אוצר אפרים‬ ‫לפשט אלא לדרש‪ ,‬אין רש"י מביאו‪ ,‬ולכן‬ ‫ֹלֵקינּו ְוְ ַַהִּנִ ְגְ ֹלת ָלָ נּו‬‫כח) ַַהִּנִ ְְס ָָּתֹרֹת ַלַ ה' ֱֱא ֵ‬ ‫כתבו תיבה זו בסוגריים‪,‬‬ ‫פה בדיוק‬ ‫(עמוד ב' תיז בהערה)‬ ‫בכל מקום שרש"י מבאר את הניקוד על‬ ‫ּוְלְ ָָבֵנֵ ינּו ַַעד עֹוָלָ ם‪ ,‬כותב רש"י‪ָ' :‬נָ קּוד ַַעל‬ ‫כי באמת פירושו של האור‬ ‫כלשונם‪ ,‬מרוב‬ ‫הביא שיש נוסחאות‬ ‫החיים הק' עולה יפה גם‬ ‫האותיות‪ ,‬עלינו להעמיק ולהבין איזה‬ ‫ָלָ נּו ּוְלְ ָָבֵנֵ ינּו‪ִ ,‬לִ ְְדֹרֹׁש‪ֶֶׁ ,‬ש ַַאף ַַעל ַַהִּנִ ְגְ לֹות ֹלא‬ ‫בלשון הכתוב 'את הדברים‬ ‫גירסתם‪,‬‬ ‫טרדות‬ ‫עתיקות של המקרא‬ ‫ָָעַנַ ׁש ֶֶאת ָָה ַַר ִִּבים ַַעד ֶֶׁש ָָעְבְ רּו ֶֶאת ַַהַּיַ ְְר ֵֵּדן‬ ‫שאכן נכתבה בהן תיבת‬ ‫קושיא אחרת בפשט הכתוב רצה רש"י‬ ‫לתרץ‪.‬‬ ‫בּוָעה ְּבְ ַַהר ְּגְ ִִרִזִ ים‬ ‫ֶּׁש ִִּקְּבְ לּו ֲֲעֵלֵ ֶיֶהם ֶֶאת ַַה ְְּׁש� ָ‬ ‫ִִמ ֶ �‬ ‫האלה'‪ ,‬שלכאורה כל‬ ‫לפעמים‬ ‫ולכן‬ ‫'כל' בפסוק זה‪ .‬אפס כי‬ ‫כן כתב בבאר בשדה (וישב לז‪ ,‬יב‪ ,‬ועוד)‬ ‫ּוְבְ ַַהר ֵֵע ָיָבל ְוְ ַנַ ֲֲעׂשּו ֲֲע ֵֵר ִִבים ֶזֶ ה ָלָ ֶזֶ ה'‪.‬‬ ‫תיבות אלו מיותרים‪ ,‬ולכן‬ ‫דרשו הפסוקים‬ ‫קיבלנו במסורה שלנו את‬ ‫וז"ל‪" :‬אין דרך רבינו לדרוש התיבות‬ ‫במרחבי חמשה חומשי תורה יש עוד‬ ‫יש לדרוש אותם שמשה‬ ‫רבינו היה בכוחו לומר כל‬ ‫כלשונם‬ ‫שלא‬ ‫הפסוק מבלי תיבה זו‪ ,‬וכן‬ ‫הנקודות אלא אם בא ליישב איזה דקדוק‬ ‫כעשרה מקומות שיש בספר התורה ניקוד‬ ‫בכל ספרי התורה המצויים‬ ‫על האותיות (ומפורטים באבות דרבי‬ ‫הדברים‪ ,‬והמדפיס שראה‬ ‫בידינו‪.‬‬ ‫או יתור בכתוב"‪.‬‬ ‫נתן לד‪ ,‬ד‪ ,‬ובמדרש במדבר רבה ג‪ ,‬יג)‪,‬‬ ‫בתוך פירושו של האור‬ ‫והא ראיה‪ ,‬שאפילו בפסוק זה בפרשתנו‪,‬‬ ‫אולם רש"י בפירושו אינו מביא את כולם‬ ‫החיים את תיבת 'כל'‪ ,‬סבר שזהו לשון הכתוב‪,‬‬ ‫תרומה‬ ‫בפרשת‬ ‫ברש"י‬ ‫מצאנו‬ ‫לכך‬ ‫בדומה‬ ‫הביא רש"י רק את סיבת הניקוד על‬ ‫ואינו מבאר טעמם‪ ,‬רק בארבע מקומות‬ ‫והוסיפו בתוך לשון הכתוב‪.‬‬ ‫'ואת‬ ‫הכתוב‬ ‫לשון‬ ‫את‬ ‫שהביא‬ ‫כב)‬ ‫(כה‪,‬‬ ‫הכתוב 'לנו ולבנינו'‪ ,‬אף שבאמת בספר‬ ‫(בראשית יח‪ ,‬יא; לב‪ ,‬יב; במדבר ג‪ ,‬לט;‬ ‫כל אשר אצוך'‪ ,‬ובספרי תורה שלנו כתוב‬ ‫תורה יש עוד ניקוד בפסוק זה עצמו על‬ ‫ודברים כט‪ ,‬כח)‪.‬‬ ‫מתיבתא עילאה‬ ‫'את כל'‪ ,‬והארכנו על כך במדור זה (פרשת‬ ‫האות ע' שבתיבת 'עד' (כפי שכבר הקשה‬ ‫על כך כותבים מפרשי רש"י‪ ,‬שמאחר‬ ‫תרומה שנה זו) שלרש"י היה נוסח אחר בספר אמנם שוב כתב שם בשו"ת אפרקסתא דעניא‪,‬‬ ‫החזקוני על רש"י מדוע לא פירש זאת)‪,‬‬ ‫ורש"י קבע את פירושו רק בדרך הפשט‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬וראה בהגהות רבי עקיבא איגר עמ"ס שאין מסתבר שיש כאן טעות המדפיס‪ ,‬כי‬ ‫והיינו משום שהביא רק מה שנוגע לפשט‬ ‫על כן אינו מביא דרשות על הניקוד רק‬ ‫שבת (נה‪ ,‬ב) שהביא כמה דוגמאות שהיתה נוסח זה מופיע בדפוס ראשון של האור החיים‬ ‫ולא לדרש‪.‬‬ ‫כאשר בכך הוא מיישב איזה דקדוק אחר‬ ‫לראשונים מסורת אחרת משלנו בספרי הק' שנדפס בחייו‪ ,‬אלא שמצאנו כן כמה‬ ‫פעמים בזוה"ק ובספה"ק שהביאו פסוקים‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫קורות חייו • רבותיו‬ ‫תלמידיו • חיבוריו‬ ‫תולדות רש"י הק'‬ ‫אך כאמור‪ ,‬בכל ספרי התורה שלנו‪ ,‬הנוסח בשינוי ממה שכתוב בספרי תורה שלנו‪ ,‬ויש‬ ‫המקובל הוא 'את הדברים האלה'‪ ,‬כך שהפלא בזה סודות של החילוק שבין מתיבתא תתאה‬ ‫עומד בעינו על כל הספרים הללו שכתבו לעילאה‪ ,‬כידוע ליודעי חכמת הנסתר‪.‬‬ ‫פרק כ"ג – ֶּכֶ ֶֶרם ָָהָיָ ה ִלִ ְְׁשֹלֹמֹה‬ ‫שלא במקומו‬ ‫נוסח זה‪.‬‬ ‫כן מובא ב'ספר האורה' (ח"ב סי' ק"ח‪,‬‬ ‫עם היות רש"י הק' רב לתלמידים ומורה‬ ‫יישוב נוסף מובא בשם הרה"ק מאפטא זי"ע‬ ‫מעשה בגוי) מכתבי תלמידיו‪" :‬וכן שמעתי‬ ‫הוראה לשואלים‪ ,‬לא רצה להתפרנס‬ ‫עונש משמים?!‬ ‫חידוש פלא כותב הגה"ק ממונקאטש זי"ע (בקובץ אהל מועד‪ ,‬קראקא תרנ"ט‪ ,‬חוברת‬ ‫מפי אנשי בית רבינו הגדול [‪-‬הוא רש"י‬ ‫מדברי תורה‪ ,‬ולא אבה לעשות את התורה‬ ‫בספרו 'חיים ושלום' (פרשת דברים) ששמע ב' קונטרס י')‪ ,‬וכן כתב בספר 'קווי אור'‪,‬‬ ‫הק'] שמאחר שהיו מושכין מחביות שלו‬ ‫כקרדום לחפור בה‪ ,‬על כן‪ ,‬כאביו וכרבו‬ ‫למכור לגוי לא היה שותה ממנו‪ ,‬והיו מקצין‬ ‫רבינו יצחק ב"ר יהודה‪ ,‬גם רש"י עשה‬ ‫'מפי זקן וחכם‪ ,‬שמקובל מצדיקים ז"ל'‪ ,‬שמסתבר שדיבור זה נדפס באור החיים הק'‬ ‫לו מרדיא אחת או שתים מתחילה לשתייתו‪,‬‬ ‫את השתדלותו לפרנסתו מגידול ענבים‬ ‫שלפי שבתחילת חומש דברים כתב האור שלא במקומו‪ ,‬ומקומו להלן בפרשת האזינו‪,‬‬ ‫ואף על פי כן לא היה מנדה בו לאחרים"‪.‬‬ ‫וייצור יין‪ .‬כרם היו לו לרש"י‪ ,‬ופועליו היו‬ ‫החיים הק' דברים שאפשר לטעות בהם ושם באמת כתוב (לב‪ ,‬מה) ַוַ ְיְ ַכַ ל ֹמ ֶֶֹׁשה ְלְ ַַד ֵֵּבר‬ ‫התייחסות נוספת ליינו של רש"י אנו‬ ‫עוסקים בעבודת בציר הענבים‪ ,‬דריכת‬ ‫ֶֶאת ָּכָ ל ַַה ְְּד ָָב ִִרים ָָה ֵֵאֶּלֶ ה ֶֶאל ָּכָ ל ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל‪ ,‬והכל על‬ ‫ולפרשם כאילו משה רבינו אמר חומש זה‬ ‫מוצאים בספר 'פרדס הגדול' (סימן רנ"ט)‬ ‫הגיתות ומכירת היינות‪.‬‬ ‫מעצמו (והארכנו על כך במדור זה בפרשת מקומו יבוא בשלום‪.‬‬ ‫שכתב אחד מתלמידיו‪' :‬פעם אחת הגביה‬ ‫באחת מתשובותיו (שו"ת רש"י סי'‬ ‫דברים תשפ"ה)‪ ,‬לכן נענש משמים שנזדקרה אך כאמור תירוץ זה אינו מיישב את שאר‬ ‫העו"ג [הגוי] ביינו של רבי [רש"י] ארוכות‬ ‫שפ"ב) הוא מתנצל על רוב טרדותיו‬ ‫לפניו טעות זו לכתוב בפירושו כאילו כתוב הספרים והמדרשים שהביאו גם כאן את‬ ‫העגלה שקורין לימונש כדי להוציא סוסו‬ ‫בעבודת היקב‪" :‬הלב יודע טרד המצוי‬ ‫כאן את כל הדברים האלה'‪ ,‬והיא מדה כנגד הפסוק בתוספת תיבת כל‪ ,‬וההכרח להזדקק‬ ‫מתחת המשאוי‪ ...‬ואמר רבי כחו שלא‬ ‫באגור ביקבים‪ ,‬על כן לצדק יכריעני אדוני‬ ‫מדה‪ ,‬שהטעות היא בפסוק העוסק בדבריו לשאר התירוצים דלעיל‪.‬‬ ‫בכוונה‪.'...‬‬ ‫ר' עזרא את קוצר מילי"‪.‬‬ ‫פרי עטם של‬ ‫לומדי תורה שבכתב‬ ‫אהבת תורה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫רש"י הק' במשנת האור החיים הק'‬ ‫פרפראות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫שלום רב לאוהבי תורתך‪ .‬ראיתי בגיליון המיוחד של פרשת 'מטות מסעי' שהוצאתם‬ ‫תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים‪+‬‬ ‫לאור לרגל יומא דהילולא של רש"י הקדוש‪ ,‬במדור 'שיר השירים אשר לשלמה'‪,‬‬ ‫שהבאתם ליקוט נפלא מדברי גדולי המפרשים בשבחי רבינו רש"י הקדוש ופירושו‬ ‫על התורה‪.‬‬ ‫כמונח בקופסא‬ ‫יוסיף דעת‬ ‫חידוד בפרשה‬ ‫להשלמת היריעה הנני בזה לשגר לכם לקט של ביטויים נשגבים שכותב רבינו האור‬ ‫מה הפירוש 'העידותי'?‬ ‫גירות בלי מילה?‬ ‫הלב‪:‬‬ ‫החיים הקדוש זי"ע בכמה מקומות בספריו על רש"י הק'‪:‬‬ ‫בפרשת נצבים כתוב (דברים ל‪ ,‬יט) ַַה ִִעֹד ִִֹתי‬ ‫רש"י כותב בתחילת פרשת נצבים (דברים‬ ‫היכן נזכר בפרשתנו‪,‬‬ ‫א‪ .‬בהקדמה לספרו אור החיים הקדוש כתב‪' :‬ויעצוני כליותי להדפיס החידושים‬ ‫ָּׁש ַַמִיִ ם ְוְ ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ‪ ,‬ופירש‬ ‫ָבָ ֶכֶ ם ַַהּיֹום ֶֶאת ַַה ָ �‬ ‫"ְמַלַ ֵֵּמד ֶֶׁשָּבָ אּו ְּכְ ַנַ ֲֲעִנִ ים ְלְ ִִה ְְתַּגַ ֵּיֵ ר ִּבִ ֵיֵמי‬ ‫כט‪ ,‬י)‪ְ :‬‬ ‫בחומש ו‪/‬או ברש"י‪:‬‬ ‫סמוכים למקרא ותרגום‪ ,‬ופירוש אדון המפרשים ואורם רבינו שלמה ע"ה‪ ,‬לתועלת‬ ‫רש"י‪ִ' :‬יִ ְְהיּו ֵֵע ִִדים ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ִִה ְְת ֵֵר ִִתי ָּבָ ֶכֶ ם ְּבְ ָכָ ל‬ ‫הֹוֻׁש ַַע"‪.‬‬ ‫ֹמ ֶֶֹׁשה‪ְּ ,‬כְ ֶֶד ֶֶרְך ֶֶׁשָּבָ אּו ִּגִ ְבְ עֹוִנִ ים ִּבִ ֵיֵמי ְיְ ֻ‬ ‫הבא לקרות שלא יחסר לו כל לחם אבירים'‪.‬‬ ‫ויש להקשות‪ ,‬איך קיבלו ישראל גרים‬ ‫א‪ .‬שהלב יכול לראות‪.‬‬ ‫ֹזֹאת'‪ ,‬הרי שפירש כאן 'העידותי' מלשון‬ ‫ב‪ .‬בספרו חפץ ה' (שבת סא‪ ,‬ב)‪" :‬לא אקבל דבר זה על רש"י אדון המפרשים"‪.‬‬ ‫'עשיתי אותם לעדים'‪ .‬אולם באחת‬ ‫בהיותם במדבר‪ ,‬והלא אמרו בגמרא (יבמות‬ ‫ב‪ .‬שהלב יכול להיות עם‬ ‫ג‪ .‬באור החיים הק' פרשת כי תשא (לא‪ ,‬יג) ‪" :‬ואין כוונתינו בפירוש זה להקשות‬ ‫הפרשיות בחמשה חומשי תורה מבואר‬ ‫מו‪ ,‬א) 'לעולם אין גר עד שימול ויטבול'‪,‬‬ ‫ערלה‪.‬‬ ‫ולהשיג על הפירוש‪ ,‬ובפרט דברי רש"י המקודשים‪ ,‬ואלו ואלו דברי אלהים חיים"‪.‬‬ ‫ברש"י ש'העידותי בכם' האמור כאן הוא‬ ‫והרי ידוע (רש"י דברים לג‪ ,‬ט) שישראל לא‬ ‫ג‪ .‬שאת התורה לומדים‬ ‫ד‪ .‬בפרשת ויצא (לא‪ ,‬לט)‪" :‬נזרקה רוח הקודש בדברי רש"י ז"ל"‪.‬‬ ‫לשון 'התריתי בכם'‪ ,‬כי יש לשון עדות בתורה‬ ‫נימולו במדבר מחמת סכנת נפשות משום‬ ‫בפה ובלב‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בפרשת פנחס (כו‪ ,‬טז)‪" :‬ורש"י ז"ל רוח הקודש הופיע בו"‪.‬‬ ‫שהיא לשון 'התראה'‪ ,‬היכן דברי רש"י אלו?‬ ‫שלא נשבה רוח צפונית‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חזרה בתשובה בכל הלב‪.‬‬ ‫ו‪ .‬בספרו פרי תואר (סימן לט ס"ק לב) כתב‪" :‬עיני כל אליו ישברו לשבור בר‪ ,‬עינא‬ ‫דלא סתים מבועי דמיא‪ ,‬הרב רש"י זכרונו לברכה"‪.‬‬ ‫ָָק ָָטן ַַה ּּיֹו ֵֵֹד ַַע‬ ‫ַיַ ִִּנ� יק ְְו ַַח ִִּכ� ים‬ ‫בברכה והוקרה‬ ‫הרב משה שווארץ‪ ,‬ראש מכון 'מורשת אור החיים הקדוש'‪ ,‬ורב ביהמ"ד קהל חסידים בצפון בני ברק‬ ‫ִִחּדּ ּו ִִּדים ְְּב� ֵֵתבֹוֹת ּוְּפְ סּו ֵֵּקי ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה‬ ‫� ְְׁש ֵֵאלֹוֹת ַַמ ְְח ִִּכ� ימֹוֹת ִִמ ּּתֹו ְְֹך ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה‬ ‫א‪ְּ .‬בְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ֵיֵ ׁש ָָּפסּוק ֶֶׁש ֻֻּמְזְ ָּכָ ִִרים ּבֹו ְְׁשמֹות ַַא ְְרַּבַ ע ָָע ִִרים ִִּב ְְר ִִציפּות‪ֵֵ ,‬היָכָ ן ַַה ָָּפסּוק?‬ ‫א‪ֵֵ .‬אּלּו ַַמ ַַעְיְ נֹות ָָהיּו ְלְ ֹמ ֶֶֹׁשה ַַר ֵֵּבנּו?‬ ‫המשך מעמ' א׳‬ ‫אִׁשית?‬ ‫ּתֹוָרה ְְׁשמֹות ְְׁש ֵֵּתי ָָּפ ָָר ִִׁשּיֹות ְְמ ֻֻח ָָּמׁש ְּבְ ֵֵר ִ‬ ‫ב‪ֵֵ .‬היָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַוַ ֵּיֵ ֶלֶ ְך ֻֻמְזְ ָּכָ ִִרים ַַּב ָ‬ ‫ב‪ָָ .‬מ ַַתי ָָע ָָׂשה ֹמ ֶֶֹׁשה ַַר ֵֵּבנּו ַַמ ֵֵּצָבָ ה?‬ ‫וה' יסתיר מהם את פניו‪ .‬לכן עליהם לכתוב את שירת האזינו וללמדה לישראל‪,‬‬ ‫ג‪ֵֵ .‬היָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ‪ִִ 6‬מִּלִ ים ְְרצּופֹות ְּבְ ָָפסּוק ֶֶא ָָחד‪ֶֶׁ ,‬שְּבְ ָכָ ל ַַא ַַחת ֵֵמ ֶֶהם ִנִ ְְמ ֵֵצאת ָָהאֹות ע'?‬ ‫ג‪ִִ .‬מי ָָהָיָ ה ָָח ִִביב ַַעל ֹמ ֶֶֹׁשה ַַר ֵֵּבנּו ְּכְ גּופֹו?‬ ‫כי התורה לא תישכח מפי זרעם‪ ,‬כך שהיא תהיה תמיד לעדות לישראל על‬ ‫יֹוַחאי ָָא ִִביו ֶֶׁשל ַַר ִִּבי ִִׁש ְְמעֹון?‬‫ד‪ֵֵ .‬היָכָ ן ִנִ ְְר ָָמז ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ְְׁשמֹו ֶֶׁשל ַ‬ ‫ד‪ַַ .‬מה ָנָ ַַתן ֹמ ֶֶֹׁשה ַַר ֵֵּבנּו ַלַ ֹּכ ֲֲֹהִנִ ים?‬ ‫ההתראה שנמסרה להם שלא יחטאו‪ .‬משה אכן עשה כך‪ ,‬הקהיל את כל ישראל‬ ‫ולימדם את שירת האזינו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ספר התורה‬ ‫לפנינו‪ ,‬לכן מביא רש"י שכשם שבפסוק ועשתה את ציפורניה‪ ,‬אין‬ ‫היא עושה מעשה‪ ,‬רק גורמת למציאות להיות‪ ,‬כך ברקיע הכוונה ויעש‬ ‫פרשת כי תצא‬ ‫פתרונות‬ ‫ביום מותו כתב משה את כל התורה ומסר אותה לכהנים‪ ,‬וציווה להם להניח את‬ ‫אלקים‪ ,‬שאחרי עשייה נעשה הרקיע מציאות של דבר גמור‪.‬‬ ‫ספר התורה לצד הלוחות שבארון‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בתחילת הגידול הציפורן מתחזקת וזה תיקונו‪ ,‬ואחר כך הציפורן אם‬ ‫יוסף דעת ‪ -‬לתקן או לנוול?‬ ‫ממשיכה לגדול היא מתנוונת‪ ,‬ולכן בכל גידול ציפורן שייך לשון ועשתה‬ ‫ֶנֶיָה‪ ,‬ורש"י‬ ‫בפרשת כי תצא נאמר (דברים כא‪ ,‬יב) ְוְ ָָע ְְׂש ָָתה ֶֶאת ִִצ ָָּפ ְְר ָ‬ ‫כי תחילה יש בזה תיקון‪ ,‬אף שיש בזה גם ניוול בהמשך‪.‬‬ ‫מפרש‪" :‬תגדלם כדי שתתנוול"‪ ,‬ותמוה שלכאורה רש"י סותר את עצמו‪,‬‬ ‫בשבוע הבא – שבת ראש השנה לא יופיע הגיליון‬ ‫שהרי בפרשת בראשית (א‪ ,‬ז) ַוַ ַּיַ ַַעׂש ֱֱאֹלִִק�ִ ים ֶֶאת ָָה ָָר ִִק ַיַע‪ ,‬ושם פירש רש"י‬ ‫הגיליון הבא יופיע בס"ד לקראת שבת פרשת האזינו ‪ -‬שובה‬ ‫חידוד בפרשה – שמלה‪:‬‬ ‫וז"ל‪" :‬תקנו על עמדו והיא עשייתו‪ ,‬כמו ועשתה את צפרניה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הרי שפירש שם רש"י שהכתוב 'ועשתה את ציפורניה' הוא לשון תיקון‬ ‫היכן נזכר בפרשת כי תצא‪ ,‬בחומש ו‪/‬או ברש"י‪:‬‬ ‫שמות הזוכים בהגרלות‬ ‫בפרשת שופטים‬ ‫בזכות התורה‬ ‫א‪ .‬שמלה שלובשים במלחמה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איסור ללבוש שמלה‪.‬‬ ‫ועשייה‪ ,‬וכאן פירש לשון גידול וניוול‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫להלן תקציר של חלק קטן ונבחר מתוך אלפי התשובות שנשלחו‬ ‫למערכת על ידי לומדי תורה שבכתב‪:‬‬ ‫ג‪ .‬איסור להתעלם מהשמלה‪.‬‬ ‫א‪ .‬באמת נחלקו בגמרא מסכת יבמות (מח‪ ,‬א) ר"מ ור"ע אם הכוונה‬ ‫זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות‬ ‫ד‪ .‬אדם הישן בלילה עם שמלתו‪.‬‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 100 -‬הרב מאיר כהן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬עטרת שלמה | הרב‬ ‫לגדל או לתקן ולהסיר הציפורניים‪ ,‬ואמנם בפרשת כי תצא נקט רש"י‬ ‫שלמה זלמן‏גרוס ‪ -‬בני ברק‪ ,‬אור המאיר | הרב משה יהושע צבי גרומן ‪ -‬בית שמש|‬ ‫ה‪ .‬שמלה מחוורת‪.‬‬ ‫כמאן דאמר שתגדלם‪ ,‬כמו שכל הפסוקים מוכיחים שכוונת התורה‬ ‫סיכום יומי ‪ :₪ 200 -‬הרב שמואל אלטהויז ‪ -‬ירושלים‪ ,‬צמח צדק | הרב מרדכי הלד ‪-‬‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫לנוול אותה‪ ,‬אבל בפרשת בראשית הביא ראיה ממה שמצינו שיש מאן‬ ‫אשדוד‪ ,‬שבט הלוי | הרב יעקב חיים שלוס ‪ -‬ירושלים‪ ,‬תורת יוסף | הרב יוסף גרינולד‬ ‫א‪ .‬דברים כא‪ ,‬יג‪ְ :‬וְ ֵֵה ִִס ָיָרה ֶֶאת ִִׂש ְְמַלַ ת ִִׁשְבְ ָיָ ּה‪ ,‬וברש"י‪ :‬שהגוים בנותיהם‬ ‫דאמר שהכוונה לתקן הציפורניים‪ ,‬דעד כאן לא פליגי אלא בעצם הדין‪,‬‬ ‫‪ -‬ירושלים | הבה"ח חיים מאיר גרינפעלד ‪ -‬ירושלים‪ ,‬תורת מרדכי | הרב יעקב בנישו ‪-‬‬ ‫אם כוונת התורה שהיא תגדלם או תסירם‪ ,‬אבל בכוונה הלשון לא פליגי‬ ‫מודיעין עילית | הרב רפאל ברוך טולדנו ‪ -‬אלעד‪ ,‬יגדיל תורה | הרב צבי כהן ‪ -‬בני ברק‪,‬‬ ‫מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם‪.‬‬ ‫סאטמאר | הבה"ח מיכאל דוד חיאשוילי ‪ -‬באר שבע‪ ,‬מאור התורה | הרב אהרן בטלמן‬ ‫ב‪ .‬דברים כב‪ ,‬ה‪ְ :‬וְ ֹלא ִיִ ְלְ ַּבַ ׁש ֶּגֶ ֶבֶ ר ִִׂש ְְמַלַ ת ִִא ָָּׁש�ה‪.‬‬ ‫שנוכל לפרש ועשתה גם לשון תקון‪ ,‬ולכך מייתי שפיר ראיה בפרשת‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬בית שמואל | הרב מרדכי קרלבך ‪ -‬בני ברק‪ ,‬סלונים | הרב יהודה וידר ‪ -‬בני‬ ‫בראשית שהוא לשון תיקון (גור אריה)‪.‬‬ ‫ברק | הרב פייבל גולדברג ‪ -‬אלעד‪ ,‬מדרש אליהו | הרב אברהם יעקב גוטליב ‪ -‬חיפה‪,‬‬ ‫ג‪ .‬דברים כב‪ ,‬ג‪ְ :‬וְ ֵכֵ ן ַַּת ֲֲע ֶֶׂשה ְלְ ִִׂש ְְמָלָ תֹו וכו' ֹלא תּוַכַ ל ְלְ ִִה ְְת ַַעֵּלֵ ם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גידול הציפורניים הוא תיקון לציפורניים עצמם‪ ,‬כמו כל דבר הצמח‬ ‫צאנז | הרב חיים שלאס ‪ -‬בית שמש | הרב שמעון קליין ‪ -‬אשדוד‪ ,‬בעלזא | הרב דוד‬ ‫ד‪ .‬דברים כד‪ ,‬יג‪ְ :‬וְ ָָׁשַכַ ב ְּבְ ַַׂשְלְ ָָמתֹו‪.‬‬ ‫וגדל הרי זה תיקון לו‪ ,‬אף שיש כאן ניוול כלפי האשה (ה'גברא')‪ ,‬אבל יש‬ ‫אוחיון ‪ -‬אשדוד‪ ,‬תפארת ציון | הרב אליהו לופיאן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אהבת שלום | הבה"ח‬ ‫ה‪ .‬רש"י דברים כב‪ ,‬יז‪ :‬מחוורין הדברים כשמלה‪.‬‬ ‫ברוך גרינפלד ‪ -‬מודיעין עילית | הרב ישראל מלריך ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מקדש דוד | הבה"ח‬ ‫כאן תיקון לגבי הציפורניים (ה'חפצא')‪ .‬כן תירץ הרא"ם ועוד‪.‬‬ ‫ניסים שלום דרעי ‪ -‬בני ברק‪ ,‬משכנות התורה | הבה"ח יהודה שליידר ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫ג‪ .‬אף שגידול הציפורניים הוא ניוול‪ ,‬אבל יש בכך תיקון לאשה‪ ,‬שרק על‬ ‫נתיבות חכמה | הרב יחזקאל זינגר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬עטרת אהרן | הרב טוביה ברנשטיין ‪ -‬בני‬ ‫כמונח בקופסא – למען יברכך ה'‬ ‫ידי זה תוכל להינשא לאיש (שפתי חכמים)‪.‬‬ ‫ברק‪ ,‬באבוב | הרב מרדכי משולם לנג ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬רצופות | הרב אברהם פרנקל‬ ‫בפרשת כי תצא נאמר (כד‪ ,‬יט) ִּכִ י ִִת ְְקֹצֹר ְְק ִִצ ְיְרָך ְבְ ָָׂש ֶֶדָך ְוְ ָָׁשַכַ ְְח ָָּת ֹע ֶֶֹמר‬ ‫‪ -‬אלעד | הרב אליהו נחום פרנקיל ‪ -‬בית שמש‪ ,‬מיר | הרב אהרן יעקב שיף ‪ -‬ירושלים‬ ‫ד‪ .‬לשון עשייה היינו השגת מטרה מסוימת‪ ,‬בדרך כלל עשייה היינו לתקן‬ ‫| כמונח בקופסא ‪ :₪ 150 -‬הבה"ח אברהם כרמל ‪ -‬תפרח‪ ,‬קרית מלך | הרב אהרון‬ ‫ָּׂש ֶֶדה ֹלא ָָתׁשּוב ְלְ ַַק ְְחּתֹו וגו' ְלְ ַַמ ַַען ְיְ ָבָ ֶֶרְכְ ָך ה' וגו'‪ ,‬ורש"י כותב‪" :‬למען‬ ‫ַּבַ ָ �‬ ‫ולהעמידו על תיקונו כמו ברקיע‪ ,‬אבל כאן שהמטרה שאנו רוצים להשיג‬ ‫סאמט ‪ -‬ירושלים | חידוד בפרשה ‪ :₪ 100 -‬הרב יצחק ויינגרטן ‪ -‬אלעד‪ ,‬צאנז | הרב‬ ‫יברכך – ואע"פ שבאת לידו שלא במתכוין‪ ,‬קל וחומר לעושה במתכוין‪.‬‬ ‫היא לנוול אותה‪ ,‬אזי שייך לשון עשייה בגידול וניוול‪ ,‬כי זו המטרה‬ ‫משה ורטהיימר ‪ -‬ירושלים | יוסיף דעת ‪ :₪ 100 -‬הרב נתנאל מזוז ‪ -‬בית שמש |‬ ‫אמור מעתה‪ ,‬נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך‬ ‫המושגת‪.‬‬ ‫הבה"ח דוד פוברסקי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬פוניבז | מבחן גמרא ‪ -‬ש"ס ובלכתך בדרך‪ :‬הרב חיים‬ ‫עליה'‪ ,‬ע"כ‪ .‬היכן עוד בחמשה חומשי תורה מביא רש"י דרש זה‪ ,‬ורש"י‬ ‫יוסף עידן ‪ -‬טבריה‪ ,‬זכרון מאיר | מבחן הפטרה ‪ -‬סט נ"ך‪ :‬הרב יהודה רוזנטל ‪ -‬תל‬ ‫ה‪ .‬עשייה הכוונה דבר שהיה תחילה קטן ובלתי גמור‪ ,‬ועכשיו הוא נעשה‬ ‫ציון‪ ,‬תפארת יעקב | מבחן שבועי ‪ :₪ 500‬הרב שמואל רוטר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מיר | הרב‬ ‫שם מזכיר שבעל המאמר הוא רבי אלעזר בן עזריה?‬ ‫גדול וגמור יותר‪ ,‬ובאמת בכל מקום יש לכך משמעות אחרת‪ ,‬ברקיע‬ ‫צדוק היילברון ‪ -‬בית שמש‪ ,‬סאטמאר | הרב אברהם יצחק קאהן ‪ -‬נוף הגליל‪ ,‬תולדות‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כאשר נעשה גדול ומושלם זה תיקון טוב‪ ,‬ובציפורניים כאשר נעשה גדול‬ ‫אברהם יצחק | הבה"ח יצחק ווייס ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חיי משה‬ ‫בפרשת ויקרא‪ ,‬ה‪ ,‬יז‪' :‬רבי אלעזר בן עזריה אומר כי תקצור קצירך בשדך‬ ‫ומושלם זה דבר מנוול‪ ,‬כמו שכל אחד מבין שפח אשפה כשהוא נעשה‬ ‫זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים‬ ‫ושכחת עומר בשדה‪ ,‬הרי הוא אומר למען יברכך וגו'‪ ,‬קבע הכתוב ברכה‬ ‫מושלם ומלא בזבל הרי זה יותר מנוול‪.‬‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים דניאל פדל ‪ -‬בני ברק‪ ,‬אמרי דוד | יניק וחכים‬ ‫למי שבאת על ידו מצוה בלא ידע‪ ,‬אמור מעתה היתה סלע צרורה בכנפיו‬ ‫ו‪ .‬כוונת רש"י בפרשת בראשית‪ ,‬אף שמצינו בתורה הרבה פעמים לשון‬ ‫חיים משה קופמן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חוכמת שלמה | סיכום יומי ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים אלעזר‬ ‫ונפלה הימנו ומצאה העני ונתפרנס בה‪ ,‬הרי הקדוש ברוך הוא קובע לו‬ ‫עשייה‪ ,‬אבל שם הכוונה לשון פעולה במעשה‪ ,‬ורש"י רוצה להביא ראיה‬ ‫ריימונד ‪ -‬אשדוד‪ ,‬חזון מאיר | הבה"ח יצחק סומרשטיין ‪ -‬בית שמש‪ ,‬אור תורה |‬ ‫ברכה'‪.‬‬ ‫ששייך לשון עשייה לא על עשיית הפעולה‪ ,‬אלא על המציאות העומדת‬ ‫יניק וחכים ברוך חיים קגן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מאה שערים | יניק וחכים שמואל גולד ‪ -‬בית‬ ‫חלקיה | יניק וחכים אליהו כהן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬כח התורה | יניק וחכים בנימין כהן ‪ -‬ביתר‬ ‫ָּׁשַכַ ח ִִמ ִִּפי ַזַ ְְרעֹו‪.‬‬ ‫ַַעּמּוד ֶֶה ָָעָנָ ן ַַעל‪ .‬ד‪ .‬דברים לא‪ ,‬כא‪ִּ :‬כִ י ֹלא ִִת ָ �‬ ‫עילית‪ ,‬ארחות חיים | הבה"ח אריה שפירא ‪ -‬בית שמש‪ ,‬בית יוסף חיים | הבה"ח דוב‬ ‫קטן היודע‪ :‬א‪ .‬דברים כט‪ ,‬כב‪ְְ :‬סֹדֹם ַוַ ֲֲעֹמ ָָֹרה ַַא ְְד ָָמה ְּוְצבֹוִיִ ם‪ .‬ב‪ .‬מקץ – דברים לא‪ ,‬י‪ִִ :‬מ ֵֵּקץ ֶֶׁש ַַבע ָָׁשִנִ ים‪ .‬וירא ‪ -‬דברים לא‪ ,‬טו‪ַ :‬וַ ֵּיֵ ָָרא ה' ָָּבֹא ֶֶֹהל‪ .‬ג‪ .‬דברים לא‪ ,‬טו‪ְּ :‬בְ ַַעּמּוד ָָעָנָ ן ַוַ ַּיַ ֲֲעֹמֹד‬ ‫מאיר רובין ‪ -‬ירושלים‪ ,‬באבוב | הבה"ח דוד אברהם ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬החינוך | יניק‬ ‫כאלו הוא חי‪ .‬ד‪ .‬דברים לא‪ ,‬ט‪ַ :‬וַ ִּיִ ְכְ ֹּתֹב ֹמ ֶֶֹׁשה ֶֶאת ַַה ָ‬ ‫ּתֹוָרה ַַהֹּזֹאת ַוַ ִּיִ ְְּתָנָ ּה ֶֶאל ַַהֹּכ ֲֲֹהִנִ ים ְּבְ ֵנֵ י ֵלֵ ִוִ י‪.‬‬ ‫וחכים נתנאל עמאר ‪ -‬אשדוד‪ ,‬חניכי הישיבות | יניק וחכים דוד רופא ‪ -‬בני ברק‪ ,‬נחמת‬ ‫מפרנס לפרנס ממשה ליהושע‪ ,‬לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם‪ .‬ג‪ .‬רש"י דברים לא‪ ,‬כטו‪ :‬מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו‪ ,‬שכל זמן שיהושע חי נראה למשה‬ ‫אברהם | הבה"ח חיים ישראל הלפרין ‪ -‬ירושלים‪ ,‬ברסלב | הבה"ח חיים ללום ‪ -‬בית‬ ‫תשובות למדורי 'קטן היודע' ו'יניק וחכים'‪ :‬יניק וחכים‪ :‬א‪.‬רש"י דברים לא‪ ,‬ב‪ :‬מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה‪ .‬ב‪ .‬רש"י דברים כט‪ ,‬יב‪ :‬לפי שהיו ישראל יוצאין‬ ‫שמש‪ ,‬ברכת שמואל | הבה"ח חנניה יוסף רבינוביץ ‪ -‬בני ברק‪ ,‬סאדיגורה | הבה"ח‬ ‫שלמה מנדלוביץ ‪ -‬ירושלים | יניק וחכים נתנאל שלמה גינזבורג ‪ -‬פתח תקווה‪ ,‬פרי‬ ‫מגדים | הבה"ח אהרן דב ווייס ‪ -‬ירושלים‪ ,‬רמ"א | יניק וחכים מיכל יהודה גינזבורג‬ ‫‪ -‬בני ברק‪ ,‬תשב"ר | הבה"ח אברהם פסח קוקיס ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אמרי נחום | יניק וחכים‬ ‫משה מאיר אטינגר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬אבי עזרי | יניק וחכים יוסף יהודה ערליך ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫בפרוס עלינו השנה הבעל"ט‬ ‫חכמת שלמה| כמונח בקופסא ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים ישראל שרשבסקי ‪ -‬מודיעין‬ ‫עילית‪ ,‬דרכי יושר | חידוד בפרשה ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח דוד סלמה ‪ -‬ירושלים‪ ,‬משכן חיים‬ ‫נשגר ברכותינו ביקרא דאורייתא ובלב הומה ורוגש קדם‬ ‫מאות אלפי לומדי ונבחני תורה שבכתב‬ ‫| מבחן שבועי ‪ :₪ 100 -‬הבה"ח אהרן פלם ‪ -‬ירושלים‪ ,‬עטרת שלמה | הבה"ח יהודה‬ ‫תורתי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חיי יצחק‬ ‫ולכל אחינו בית ישראל‬ ‫לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫ברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫מארה"ב‪ | 1518-9881-351 :‬מאנגליה‪4433-0613-0131 :‬‬ ‫בספרם של צדיקים גמורים‬ ‫ושנה טובה ומתוקה כדבש‬ ‫יחדיו נישא תפילה קדם נותן התורה ברוך הוא‪ ,‬שיתקבלו‬ ‫מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות‬ ‫תפילותינו לרחמים ולרצון לפני אדון כל‪ ,‬ונזכה להגדיל‬ ‫וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי‬ ‫תורה ולהאדירה לתפארת ולשם מתוך סייעתא דשמיא‬ ‫לפניות‪ ,‬תגובות והערות‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫ורוב ברכה והצלחה‬