גליון דברי תורה - סטיטשין · Gilyoin Divrai Torah - Stitchin — ניצבים וילך (2026-08-31)

ב "ה
גליון
מאמר בעניני דיומא ופרשת השבוע
פרשת נצבים
תשובה -כח אלוקי שמקבל האדם בר"ה
אך מתגלה ביו"כ
חזרה ס"ג פרשת נצבים וילך תשפ"ד
פנינים ופתגמים
שב"ק פרשת כי תבא תשפ"ו
גליון מ"ט • פרשת נצבים וילך • שנה כ'
שנת תשפ"ו לפ"ק
יו״ל ע״י
תולדות יהודה
סטי ן
ט
מכו
שין
כ " <ל ה ו צ את ס פ רי ט "א
ק מ ר ן ר ב י נ ו ש <ל י
פטרון הגליון
מהדורת שמואל אליעזר
לזכר נשמת ידידינו הרב החסיד
הר"ר שמואל אליעזר ב"ר יחזקאל ע"ה
נלב"ע ט"ו סיון תשפ"ד לפ"ק
וזוגתו האשה היקרה והחשובה
מרת שרה ב"ר אליעזר ע"ה
נפטרה י' כסליו תשע"ט לפ"ק
•
ולזכר נשמת הרב החסיד
הר"ר שמואל קלמן ב"ר יעקב דוד ע"ה
נלב"ע ביום שמח"ת תשס"ה לפ"ק
כל הזכויות שמורות
למכון תולדות יהודה סטיטשין
להוצאת ספרי כ"ק מרן רבינו שליט"א
Mailing Address:
1465 61st Street
Brooklyn NY 11219
Tel. 718.438.0032 #3
Fax: 718.228.7466
e-mail: toldosyehuda@thejnet.com
הרשמה:
לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע ע"י e-mail
ניתן לפנות למכון
מערכת השיעורים:
718.536.2347
אפסטעיט | 845.818.0048 :קנדה14387711003 :
ארה"ק | 0723323310 :אנגלי’03301759024 :
פרשת נצבים
חזרה ס"ג פרשת נצבים וילך תשפ"ד
תשובה -כח אלוקי שמקבל האדם בר"ה אך
מתגלה ביו"כ
êéðôì éúúð øùà äìì÷äå äëøáä äìàä íéøáãä ìë êéìò åàåáé éë äéäå
'ä ãò úáùå ,äîù êé÷ìà 'ä êçéãä øùà íéåâä ìëá êááì ìà úåáùäå
) 'åâå åìå÷á úòîùå êé÷ìàל ,א-ב( .והיא פרשת התשובה ,ולעיל מינה בפרשת
כי תבוא נאמרה פרשת התוכחה ,אבל היא פרשה חדשה ונפרדת ממנה.
ובזוהר חדש )נט (.מצינו שחכמי הזוהר תמהו על כך שאחר התוכחה
האמורה בפרשת בחוקותי מנחמת התורה את ישראל ,דכתיב )ויקרא כו ,מ-מה(
'והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו' וזכרתי להם ברית ראשונים וגו'',
ובישר הכתוב כי אחר שיתקיימו דברי התוכחה תהיה להם גאולה ,ואילו
התוכחה שבפרשת תבוא מסתיימת בפסוק )דברים כח ,סח( 'והתמכרתם שם
לאויביכם ואין קונה' ,ואין אחריה דברי נחמה .ואליהו הנביא גילה להם
שבדברי התוכחה האלו גנוזות ברכות נשגבות .אבל עדיין טעמא בעי מדוע
לפי נגלות התורה לא נאמרו דברי נחמה אחר תוכחה זו .ובתוך הדברים
יתבארו גם עומק דברי הזוה"ק שבפנימיות גנוזות בהן ברכות.
ואף שגם בסוף תוכחה זו נאמרו דברי פיוסין ,דהא כתיב )שם כט ,א(
'ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם אתם ראיתם את כל אשר עשה
ה' לעיניכם בארץ מצרים' וגו' ,ואחר כך אמר 'אתם נצבים היום כולכם
לפני ה' אלקיכם' ,ופירש"י )פסוק יב( 'לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר
שתים וכו' הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה לפייסם
אתם נצבים היום ,הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם
קיימים לפניו' .מ"מ אינם דברי נחמה ,כיון שאמר להם שהתוכחה לא תכלה
את כלל ישראל ,ולא תימשך ותתגבר כל כך עד שיבואו ממנה לידי כליה,
אלא יהיו קיימים לפניו ,והיינו שתהיה בהם יכולת לסבול את הצרות ,ולא
מאמר פרשת נצבים ב
יהיו כלין על ידם .אבל אין בדברים הללו נחמה על התוכחות שיתקיימו
בהם ,לכן עדיין קיימת ועומדת תמיהת חכמי הזוהר מדוע לא נאמרו עליה
דברי נחמה .אך אחר השלמת כל הדברים הללו שהם התוכחה והפסוקים
הנלוים אליה ,התחילה תורה פרשה חדשה שהיא פרשת התשובה ,ובזה
נרמזה התשובה לתמיהת הזוהר הק' ,וכמשי"ת.
א.
הגאולות הראשונות היו לפי ערך התשובה שנתעוררו
מעצמם לשוב
הנה יש הבדל גדול בין הגאולות שכבר היו לבין הגאולה העתידה
להיות ,כי הגאולות הראשונות היו תלויות בבחירה ,אף שהקב"ה מסבב
שישובו בתשובה ,אבל התשובה היא מכח הבחירה ,ולפי ערך התשובה
כך תהיה הגאולה ,וכמו שמסתיימת התוכחה שבתורת כהנים 'והתודו את
עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי' ,ואז יזכו לגאולה .וכבר אמרו
חז"ל )ברכות ד (.ראויים היו ישראל ליעשות להם נסים בימי עזרא כדרך
שנעשה להם בימי יהושע בן נון ,אלא שגרם החטא .ואכן רבים מבני
ישראל נשארו בגולה ולא עלו עם עזרא לארץ ישראל .והיינו שלא היתה
גאולה שלימה ,כיון שהגאולה היתה לפי ערך תשובתם ,כי זו מדרגת
הגאולה של תורת כהנים.
הגאולה העתידה תהיה ע"י תשובה מאתערותא דלעילא
אבל הגאולה העתידה לא תהיה כך ,כי בפרשת התשובה שבפרשתן יש
חידוש גדול ,שנאמרה בה הבטחה שישובו בתשובה ,וכמו שכתב הרמב"ם
)הל' תשובה פ"ז ה"ה( 'וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף
גלותן ומיד הן נגאלין ,שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת
עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך וגו'' .ואם כן היא למעלה מן הבחירה .והענין,
כי לפי ערך הבחירה הגיע הפגם עד לנקודה שלא היתה צריכה להיות עוד
גאולה ,והיה עליהם לגלות גלות שאין אחריה גאולה ,אלא שעתה מתחילה
הנהגה חדשה ,שאף שלא יזכו להתעורר מצד עצמם לתשובה ,יעורר אותם
הקב"ה לכך .והיא הנהגה עליונה מעולם הידיעה ,השונה מהנהגת הבחירה.
הגאולה העתידה לא תהיה מכח ישראל אלא מכך שה'
יקים אותם
כך מבואר להדיא בזוהר הק' )ח"ג ו ,(.כי חכמי הזוהר התקשו מאוד
במאמר הכתוב )עמוס ה ,ב( 'נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל' ,שנראה
ג מאמר פרשת נצבים
מזה שלא תהיה עוד גאולה ח"ו .ופירש רשב"י כי ביאור הכתוב הוא שלא
תקום כנסת ישראל מעצמה ומאליה ,אלא שהקב"ה יקים אותה ,שבגאולות
הקודמות התעוררו ישראל מעצמם לשוב בתשובה ,ולכן מצדם חזרו אל
הקב"ה ,אבל לעתיד לא יתעוררו מעצמם לשוב בתשובה שלימה ,אלא
הקב"ה יעוררם ,והוא יחזיר אותם אליו .והיינו שמצד ישראל אכן 'לא
תוסיף קום' ,אבל תהיה הנהגה חדשה שלפי הנהגה זו יקים הקב"ה את
בתולת ישראל.
קיצור :על התוכחות שבפר' תבוא לא נאמרו נחמות ובזוה"ק פירשו
הטעם משום שבפנימיות הן ברכות ,לפי הנגלה הטעם הוא כי מצד
הבחירה לא תהיה גאולה ,גאולות ראשונות היו ע"י תשובה והגאולה
היתה לערך התשובה ,לעתיד לא תהיה תקומה מצד ישראל בחי' נפלה
לא תוסיף קום ,אבל תהיה הגאולה ע"י תשובה הבאה מהתעוררות
דלעילא שהיא הנהגה חדשה מעולם הידיעה ועי"ז יגאלו.
ב.
מה שהקב"ה מעורר לתשובה הוא מהנסתרות לה' אלקינו
הנהגה זו שהקב"ה הוא הפועל להחזיר את ישראל בתשובה היא מן
הנסתרות לה' אלקינו ,כי על פי עולם הנגלה ,ולפי ההנהגה הגלויה ,תלוי
כל דבר בבחירה ,אלא שהיא הנהגה נסתרת מעולם הידיעה שלמעלה מעולם
הבחירה ,שכן גם עצם התשובה נובעת מעולם זה ,כיון שעצם זאת
שהתשובה מהניא לכפרת עוונות היא משום שאחר התשובה מתגלה ככי
הקב"ה ידע מתחילה שיחטאו ,ואם כן היו מוכרחים לחטוא ,ועל כרחך
שכך היה צריך להיות ,ולפי זה אינם עבירות אלא זכויות ,וזהו מהנסתרות
לה' אלקינו.
הגאולה לא תהיה מצד עולם הבחירה אלא מצד עולם
הידיעה
וכל הדברים האלו מבוארים בדברי המקראות בפרשתן ,שבסוף דברי
התוכחה והפסוקים הנלוים אליה כתיב )כט ,כז( 'וישליכם אל ארץ אחרת
כיום הזה' ,משמע שהיא גלות שאין אחריה גאולה ,וכמו שדרשו חז"ל
)סנהדרין קי (:מפסוק זה לגבי עשרת השבטים שאינן עתידין לחזור ,שנאמר
'וישליכם אל אחרת כיום הזה' ,מה היום הזה הולך ואינו חוזר אף הם
הולכים ואינם חוזרים .וא"כ פסוק זה תמוה ,כמו שתמהו על הכתוב 'נפלה
לא תוסיף קום בתולת ישראל' ,כיון שמשמעות שניהם היא שיגלו גלות
מאמר פרשת נצבים ד
שאין אחריה גאולה .ואכן יש מרבותינו שחלקו על דרשא זו ,אבל הא ודאי
שגם למ"ד זה לא יתכן לומר ששבט אחד יכלה מישראל לגמרי ,דהא גמירי
דלא כלה שבטא )ב"ב קטו ,(:ולעתיד לבוא יהיו כל השבטים ,אלא שיתערבו
עם השבטים האחרים ,או שאר תירוצים )עי' רש"י שם וחי' הר"ן( .ועל כרחך
ביאור האי קרא הוא מהנסתרות לה' אלקינו ,כי ע"פ הנסתרות יחזרו ,ורק
בבחינה מסוימת לא יחזרו השבטים.
וכמו כן ישנה להנהגה זו גבי כל כלל ישראל .והיינו דמסיק 'הנסתרות
לה' אלקינו' ,קאי על מה שנאמר לפני כן 'וישליכם אל ארץ אחרת כיום
הזה' .וכוונת הדברים היא שצריך לדעת שיש נסתרות ג"כ ,וההנהגה
הנסתרת נעלה מהבחירה ,ולכן אף שמצד הנגלה השליכם לגלות שאין
אחריה גאולה ,אבל לפי 'הנסתרות לה' אלקינו' תהיה גאולה .וזהו מקור
דברי הזוהר הק' שבדברי התוכחה גנוזות ברכות גדולות ,כיון שהתורה
אומרת בפירוש שיש בכל המדובר נסתרות לה' אלקינו .ועומק הכוונה
בברכות הגנוזות היא שבתוך התוכחה גנוז כח התשובה ,שעוד ישובו
ישראל בתשובה ,אבל הוא בהסתר .והיינו שהקב"ה הכניס כח בתוכחות
לגרום שיתגלה ההסתר שהוא למעלה מהבחירה.
הגאולה היא מהנסתרות משום שחובת קיום המצוות לא
תלויה בגאולה
והן הן הנסתרות ,כיון שענין זה לא נוגע לנו כלל ,כי עלינו מוטל לקיים
את התורה ,כמו שאמר אח"כ 'והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את
כל דברי התורה הזאת' ,וכל הגאולה היא ענין נסתר שלא נוגע לענין קיום
תורה ומצוות ,כמו שכתב בשו"ת חתם סופר )יו"ד סי' שנו( שקיום המצוות
אינו תלוי בגאולה ,כי אף שודאי תהיה גאולה כמפורש בנבואה ,אבל לגבי
תורה ומצוות אין נפקא מינה אם תהיה גאולה או לא ,כי החיוב הנגלה
לעשות את כל דברי התורה הזאת קיים ועומד בכל אופן.
הנחמה על התוכחה שבפרשתן היא הידיעה שיש נסתרות,
כי מצד הנגלה לא תהיה גאולה
ומבואר היטב הטעם שלפי הנגלה לא כתבה תורה דברי נחמה ,כיון
שלפי הנהגת הבחירה אכן לא יצאו מגלות זו לעולם ,ואין לה מנחם,
אלא שמ"מ לא תבוא עליהם כליה ,ומחמה ההנהגה הנסתרת יגאלו.
ועולים הדברים בקנה אחד עם האמור בזוה"ק שלא נאמרו בה דברי
ה מאמר פרשת נצבים
נחמה משום שלפי הפנימיות הן ברכות ,כיון שהברכות הגנוזות בהם
יביאו לידי גילוי ההנהגה הנסתרת ,ולפיה ישובו ע"י אתערותא דלעילא
ויקים אותם הקב"ה מגלותם.
קיצור :אתדל"ע על תשובה היא מהנסתרות לה' אלקינו כי שייכת
לעולם הידיעה ,עצם התשובה שייכת לעולם זה כי ע"י הגילוי שהיו
מוכרחים לחטוא נעשים העוונות זכויות ,לכן נאמר אחר התוכחה
'הנסתרות לה' אלקינו' כי אע"פ שהשליכם אל ארץ אחרת באופן
שלא תהיה גאולה אבל יש נסתרות לה' שעל ידן תהיה גאולה ,הנהגה
זו נסתרת כי קיום המצוות לא תלוי בגאולה ובכל אופן צריכים
לקיימן ,הברכות הגנוזות בתוכחה יביאו לגילוי הנסתר וזוהי הנחמה
על התוכחה.
ג.
תחיית המתים היא חיות חדשה ולא עקירת המיתה
אם כנים הדברים נמצא שתהיה הגאולה כעין תחיית המתים ,ואכן
הגאולה מקושרת עם תחיית המתים ,ומשיח עצמו הרי נקרא בר נפלי
)סנהדרין צו (:משום שאין לו חיים )מג"ע פר' ברכה( וכל חיותו הוא מתחיית
המתים ,כי אם אין לו חיות ומכל מקום הוא חי ,הרי על כרחך חי חיים
של תחיית המתים ,והרי לן שמשיח שייך לתחיית המתים.
וענין תחיית המתים הוא שמת בעצם אין לו חיים ,ולא יהיו לו עוד
חיים ,כי אם עתיד הוא לקום לתחיה לא נחשב כלל כמת .וזהו ההבדל
בין מיתה ליסורים ,שהמתיסר כל עוד שהוא חי יש לו תקוה ,אבל אחר
מיתה אפסה כל תקוה ,כיון שמת ואינו עוד בנמצא .וכן מבואר מדברי
הראשונים )תוס' וש"ר( על מה שאמרו )נדה סא (:מצוות בטילות לעתיד לבוא,
משום שנאמר )תהלים פח ,ו( 'במתים חפשי' כיון שמת נעשה חפשי מן
המצוות ,דהיינו שגם לאחר התחיה הוא חפשי מן המצוות .והטעם ,שכאשר
הוא קם לתחיה נחשב למין בריאה חדשה ,כיון שלא בא לעולם כדרך כל
הנולדים ,אלא שנעשה מין יצירה חדשה ,ולכן הפטור שיש לו מן המצוות
מחמת המיתה עדיין קיים ועומד .ואילו היתה תחיית המתים מבטלת את
המיתה למפרע ,היה שייך לומר שממילא התבטל גם הפטור שלו מן
המצוות ,אבל אליבא דאמת אינו כן ,כי המיתה לא נסתלקה ,אלא שקיבל
מין חיות חדשה השונה מן החיים שהיו לו קודם שמת ,ומחייו הקודמים
הלא כבר מת ועבר מן העולם ,ולא מצינו מקום לחייב נברא מחודש זה
בקיום מצוות ,ועל כן מצוות בטילות לעתיד לבוא.
מאמר פרשת נצבים ו
תחיית המתים של צדיקים קודם לזמן תחיית המתים היא
עקירת המיתה
והנראה ,שהדברים אמורים רק על תחיית המתים שתהיה בעת התחיה,
היינו בזמן המיועד לתחיית המתים ,אבל על תחיית המתים שנעשתה בזמן
הזה על ידי הצדיקים כגון אלישע ואליהו לא נאמרו הדברים הללו .וודאי
לא מסתבר לומר שבן הצרפית שהחיה אליהו הנביא ובן השונמית שהחיה
אלישע היו פטורים מן המצוות ,ואין מקום לפקפק על זה .ועל כרחך שעד
זמן תחיית המתים נחשבת המיתה כמיתה עולמית ,ומצד מה שמת לא יקום
לעולם לתחיה ,כי אחר המיתה לא שייך לשוב לחיים ,ואם קם לתחיה
בהכרח לומר שמעולם לא מת ,כיון שאם היה מת לא היה יכול לחיות
עוד ,היות שעד זמן תחיית המתים אין מציאות כזאת ,ולא יתכן דבר זה
כלל .ומה שהחיו הצדיקים את המת ,היה זה ע"י שעקרו את המיתה שלו
למפרע ,וממילא גם חיובם במצוות חזר להם .אבל ענין תחיית המתים הוא
חידוש שיחדש ה' באחרית הימים ,שאז יתגלה עולם חדש ,שהוא עולם
הידיעה שלמעלה מעולם הבחירה.
יובל אינו עוקר העבדות למפרע אלא מפקיעה ,וכך
תהיה הגאולה
וכדבר הזה מצינו גם לענין יובל ,שכן יובל דומה לתשובה ,כי ביובל
חוזרים אל השורש ,בבחי' 'ושבתם איש אל אחוזתו' )ויקרא כה ,י( ,כמו
בתשובה .ויש מן הראשונים )חי' הרמב"ן גיטין לו (.דסבירא להו שעבד שנמכר
בזמן הבית ,וקודם שהגיע יובל נחרב הבית ובטל היובל ,הרי נשאר עבד
לעולם .וטעמם הוא כי יובל הוא הפקעה שהפקיעה תורה את העבדות,
ומאי דכתיב )שמות כא ,ו( 'ועבדו לעולם' הם דברים כפשטן שהוא עבד לעולם
)ראה אדרת אליהו שם( ,ואין הכוונה לעולמו של יובל ,אלא דדרשינן שלא יעבוד
אלא עד היובל ותו לא ,אבל המכוון הוא שיובל מפקיע את העבדות ,כי
עבד שנרצע הוא בעצם עבד עולם ,אלא שהיובל מפקיע עבדותו ,ואין
ההפקעה מועילה למפרע דנימא שמתחילה לא היה עבד אלא עד היובל,
אלא האמת היא שמתחילה היה עבד עולם ,והיובל מחדש הפקעת עבדותו
מכאן ולהבא ,אבל אם נתבטל היובל הרי הוא עבד עולם כיון שאין יובל
בא להפקיע את עבדותו ,אך אם מתחילה היה עבד רק עד היובל ,היה
צריך לצאת גם אם אין היובל נוהג עוד.
כן הדבר גם לגבי הגאולה ,שהגלות של 'וישליכם אל ארץ אחרת' היא
אכן גלות עולמית שאין אחריה גאולה ,אלא שהגאולה תהיה בגדר חידוש
ז מאמר פרשת נצבים
והפקעת הגלות .ולכן פרשת התשובה היא פרשה חדשה ,ואינה חלק
מהפרשה הקודמת.
קיצור :הגאולה קשורה בתחיית המתים ותהיה כמותה ,תחיית המתים
ענינה חיות חדשה ולא עקירת המיתה ,מצוות בטילות לעת"ל כי כיון
שהמיתה לא נתבטלה חל עדיין הפטור של במתים חפשי אבל זהו רק
בזמן תחיית המתים ,צדיקים שהחיו מתים קודם זמן זה עקרו את המיתה
ולכן מי שקם לתחיה ע"י צדיק חייב במצוות ,גם יובל מפקיע את
העבדות ולא עוקרה למפרע ועבד שבימיו נתבטל היובל הוא עבד עולם,
ויובל הוא ענין תשובה וחזרה לשורש וכן הגאולה תפקיע את הגלות,
שהגלות עצמה היא עולמית והגאולה תהיה הנהגה חדשה מעולם הידיעה.
ד.
בעל תשובה גדול מן הצדיק מצד שורשם ולא כפי שהם
בעולם הזה
וכל ענין התשובה היא בגדר חידוש ,שהרי אמרו חז"ל )ברכות לד (:במקום
שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד .ודבר זה הוי
מילתא דתמיהא ,שהרי צדיק הוא זה שלא חטא מעולם ,ואילו בעל תשובה
חטא אלא שעשה תשובה ,ואיך נימא שמי שלא חטא מעולם קטן בערכו
מזה שחטא .והענין הוא ,שצדיק ובעל תשובה הם שתי מדרגות ,דרגא
דצדיק ודרגא דבעל תשובה ,שהרי שייך שצדיק יהיה בעל תשובה ,הגם
שהיה צדיק גם אם לא היה בעל תשובה ,אבל הוא גם בעל תשובה יתר
על צדקותו ,וזה ע"י שמוסיף לעבוד את קונו בחילא יתיר ומתעלה בעבודתו
יותר יותר ,אבל היה צדיק גם בלא התשובה ,ואילו בעל תשובה כל צדקותו
היא מה שעשה תשובה ,ודרגתו היא רק מה שהוא בעל תשובה.
וההבדל בין צדיק שהוא גם בעל תשובה לבין בעל תשובה הוא ,שבעל
תשובה מתקן את מעשיו ,ואילו הצדיק אין לו מה לתקן כיון שלא חטא
מעולם .ומעתה ,זה שבעל תשובה גדול מן הצדיק הוא מצד השורש ,שכן
כל דבר בעולם יכולים להעריך את חשיבותו בשני מיני ערכים ,אפשר
להעריכו כפי מה שהוא כאן בעולם אחר שירד למטה ,ואפשר להעריכו
כפי מה שהוא בשורשו.
לשון הרע חמורה מאוד מצד השורש אבל לענין עונשין
אינה חמורה כ"כ
ויש ליתן ע"כ משלים הרבה ,אבל הדומה לזה ביותר הוא ענין לשון
הרע ,כדמצינו שחז"ל )ערכין טו (:הפליגו מאוד בחומרתו ,עד שהשוו אותו
מאמר פרשת נצבים ח
לעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ,ואמרו שכל הגיהנם לא די לו,
שהקב"ה אומר לשר של גיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה
נדוננו ,שנאמר )תהלים קכ ,ד( 'חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים' וכו' ,ואין
גבור אלא הקב"ה וכו' 'גחלי רתמים' היינו גיהנם .אמנם האם אפשר לומר
שהכוונה כפשוטו ,וכי המספר לשון הרע הוא מחלל שבת ועובד עבודה
זרה ,הרי לגבי עונשין בודאי אינו כך ,ובד' חילוקי כפרה שיש על העבירות
)יומא פו (.לא נזכרה כלל חומרא יתירא על עוון לשון הרע.
וביאור הדברים ,שודאי יש כמה וכמה סיבות שמחמתן אין עוון לשון
הרע חמור כמו העבירות החמורות ,ולא נכנס עתה לבאר מילתא דטעמא,
אבל מצד שורשה הרי היא עבירה חמורה ,כיון שלשון הרע הוא אומנותו
של נחש )רש"י שמות ד ,ג( ,שכל אומנותו של הנחש אינו אלא לשון הרע,
לכן היא עבירה שורשית .והמתעמק להבין כל דבר בשורש כמו שלומדים
סוגיא כדי להבינה על בוריה ,בהכרח יעלה במסקנתו ששורש כל
העבירות הוא לשון הרע ,שכן כל העולם מלא מלשון הרע ,ורק הצדיק
הוא מן היחידים שנבדלים לגמרי מעוון לשון הרע .וזאת כי עצם ענין
לשון הרע הוא שמסתכלים על כל העולם בהסתכלות חיצונית ,ורואים
את הרע ולא את הטוב ,וכאילו רצון האדם הוא שיהיה רע ולא טוב,
ותמיד יבקר כל דבר.
ענין לשון הרע הוא ההסתכלות על כל דבר כרע ,שזהו
שורש כל העבירות
אך 'האלקים עשה את אדם ישר' )קהלת ז ,כט( ,היינו שירגיש שהכל הוא
טוב וישר ,ויהיה מרוצה מכל דבר ע"י שיראה בו רק את הטוב .וכך היה
אדם הראשון קודם החטא ,אבל לא הסתפק בכך ,ונחשב בעיניו כאילו
המצב עדיין אינו טוב ,ונחוץ לו לאכול מעץ הדעת ,ודין גרמא שיעריך
האדם כל דבר כאילו רע הוא .וזה מכח הנחש שהתלבש באדם ומחפש
תמיד את הרע ,ואינו יכול להשלים עם דבר טוב ,ואינו מרוצה להעריך
כל דבר כי טוב הוא ,אלא ברצונו להכריח שאין דבר טוב בעולם .והנה
זה גורם לאדם שיעבור את כל העבירות שבעולם ,נמצא שבעומק יש
מקום גדול לומר שלשון הרע הוא השורש של כל העבירות .אמנם ערך
זה הוא לפי השורש ,אבל עדיין אי אפשר לומר שכל המספר לשון הרע
עבר על כל העבירות שבתורה ,ורק מהות עוון זה בשורשו היא אכן יסוד
לכל העבירות.
ט מאמר פרשת נצבים
ועד"ז יש ליתן דוגמא נוספת לכך ,כי יתכן שבעל מוסר יעמוד ויוכיח
שכל העבירות נובעות ממה שהאדם אינו מתנהג בכל עניניו בסדר מסודר,
אלא הוא מפוזר ומפורד ,והוא שורש כל עוונותיו .וכי נאמר שמי שאינו
מסודר הרי הוא בעל עבירה ,הא ליתא .אכן בעומק קל להסביר שבן אדם
המסודר במעשיו ובעניניו לא יצא מגדרו ,ולכן לא יכשל גם בחטא וכדומה,
אך זה לפי עומק הדבר ,אבל אינו בפועל ממש.
בעל תשובה בשורשו תלוי רק על ה' ,ואילו צדיק נעשים
ע"י בחירה
כן הדבר לגבי בעל תשובה ,שגדול מן הצדיק מחמת שורש התשובה,
ולא מצד מציאותם כאן למטה .כי כשנרד לעולם הבחירה ,ודאי שאין
בעל התשובה גדול כמו הצדיק ,כיון שהצדיק בחר מתחילה בטוב ,אבל
בשורש יונקת התשובה ממקור נעלה מאוד ,מעולם שלמעלה מהבחירה,
ומצד זה הוא גדול מהצדיק ,כי הצדיק יש לו אחיזה ותפיסה במדרגתו
כיון שהוא צדיק בפועל ,ואילו בעל תשובה אין לו אחיזה בתשובתו ,כיון
שאין התשובה מצידו ,אלא שהקב"ה מחזיר אותו בתשובה ,והוא תלוי
ועומד רק על הקב"ה .ובודאי שיש יתרון גדול להיות תלוי ועומד רק
על הקב"ה.
וזה שאמרו 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים
לעמוד' ,כיון שהם אינם תלויים כל כך בהקב"ה מצד דרגא דצדיק ,אף
שגם צדיק יכול להיות בעל תשובה ולהיות תלוי ועומד רק על הקב"ה,
אבל מצד דרגת הצדיק שבו שבאה מצד בחירתו ,שהרי הוי צדיק מחמת
שבחר בטוב ,הוא הוא זה שעשה עצמו צדיק ,ובודאי שגם צדיק צריך
לסייעתא דשמיא ,והבא ליטהר מסייעים אותו )שבת קד ,(.אבל אינו דומה
לבעל תשובה.
קיצור :בעל התשובה גדול מצדיק רק מצד השורש אבל בעצם צדיק
שלא חטא גדול ממנו ,כמו ענין לשון הרע שהחמירו בו חז"ל מאוד
אבל לענין עונשין ודאי אינו חמור כ"כ ,כי בשורש הוא עוון גדול
מחמת דהוי אומנותו של נחש וענינו לחפש בכל דבר את הרע וזה
שורש לכל העבירות ,וכן הפיזור והעדר הסדר גורם לאדם להכשל
בחטא אבל זהו ענין שרשי ואינו חטא ,וכן הוא בענין בעל תשובה
וצדיק ,כי צדיק הוא צדיק ע"י הבחירה ויש לו אחיזה בצדקתו ,אבל
בעל תשובה תלוי רק בה' שעשה אותו בעל תשובה ולכן הוא תלוי
ועומד רק בה' ,ומצד שורש זה הוא גדול מצדיק.
מאמר פרשת נצבים י
ה.
לא יתכן לבטל מעשה עבירה לגמרי אלא צריך להפכו
לזכות
טעם נוסף יש ליתן אמאי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים
גמורים יכולים לעמוד ,והוא ג"כ מקושר עם משנ"ת שבעל התשובה תלוי
רק בהשי"ת .הנה עיקר תשובה היא תשובה מאהבה ,כי אמרו חז"ל )יומא
פו (:שבתשובה מיראה זדונות נעשות לו כשגגות ,ובתשובה מאהבה נעשות
לו כזכויות ,ונראה מדברי חז"ל שאין ממוצע ביניהם .ולכאורה הרי היה
יתכן אופן שמוחקים את העבירה לגמרי והרי היא כלא היתה ,לא חטא
ולא זכות .ובעל כרחין נימא כי היות שעשה האדם פעולה לא יתכן
להחשיבה כאין בו ממש וכאילו לא עשה כלום ,ובהכרח שתהיה עבירה
או מצוה ,וכמו הכלל המבואר בחובות הלבבות )שער עבודת האלקים פ"ד( גבי
דברי הרשות ,ובספרי חסידות מבואר יותר ,שלא תיתכן מציאות של רשות,
אלא או שהיא מצוה או דהויא עבירה ,וכמו כן כשעשה עבירה אי אפשר
שייחשב לו כאילו לא עשה מאומה ,ולכן כשתשובה מתקנת את העבירות
נעשות זכויות ,ואם נעשו רק שגגות הרי מוכח שלא תיקן כל צרכו ,כיון
שגם שוגג צריך כפרה ,והתשובה נוסדה כדי לתקן את החטא מעיקרו.
תשובה מיראה שאינה מתקנת החטא היא רק הכשר לבוא
לידי תשובה מאהבה
וכל ענין תשובה מיראה שאינה מתקנת לגמרי את החטא ,היא משום
שמזה יבוא אח"כ לידי תשובה מאהבה ,כי ודאי לא שייך להעמיד תיקון
לחצאין ,ואם לא שהוא עתיד לבוא אח"כ לידי תשובה מאהבה ולתקן את
החטא עד גמירא ,לא היתה מהניא כלל תשובה מיראה ,שהרי התשובה
נוסדה כדי לתקן ,ואין תיקון לחצאין .ואם תשובה מיראה אינה מתקנת,
מוכחא מילתא שהיא רק דרך לבוא ממנה לידי תשובה מאהבה .ועל זה
כתיב )תהלים כה ,ח( 'על כן יורה חטאים ב ,'êøãוכן אמרינן 'ו êøãתשובה
הורית' ,שהקב"ה העמיד דרך של תשובה להגיע ממנה לידי תשובה מאהבה.
עיצומו של יום כיפור מעלה תשובה מיראה לתשובה
מאהבה
וסוד יום הכיפורים הוא שבו מתהפכת התשובה מיראה לתשובה מאהבה,
שהרי עיצומו של יום מכפר ,ולשיטת רבינו הקדוש עיצומו של יום יש לו
כח לכפר גם בלא תשובה ,ועל כרחך הוא משום שבעמקי ומעמקי הנפש
הרי הוא שב בתשובה ,וכמו לעתיד לבוא שלא תהיה בחירה כלל ,לא על
יא מאמר פרשת נצבים
תשובה מיראה ולא על תשובה מאהבה .אבל זהו עומק גדול בענין עיצומו
של יום ,ורבנן פליגי על רבי וסבירא להו דבעי תשובה ,אבל מחמת עיצומו
של יום מתעלית תשובה מיראה לתשובה מאהבה ,כי ידוע )בנ"י מאמרי תשרי
ד ,ג( שתשוב"ה אתוון תשוב ה' ,וה' תתאה של שם הוי"ה היא תשוב ה'
תתאה ,בחי' תשובה מיראה ,ואילו תשוב ה' עילאה היא תשובה מאהבה.
והרי בכוונות יום כיפור מכוונים שה' תתאה עולה לה' עילאה )שעה"כ דרושי
יו"כ ,ד( ,וכמו שאמרו בזוה"ק )ח"ג ק (:כיפורי"ם תרין משמע ,שה' תתאה
עולה לה' עילאה ,והיינו שעיצומו של יום מהפך תשובה מיראה לתשובה
מאהבה .וזהו הטעם אמאי מהניא תשובה מיראה.
קיצור :תשובה מיראה מהפכת זדונות לשגגות ותשובה מאהבה מהפכת
לזכויות ,אין מציאות של ביטול העבירה לגמרי כי כיון שעשה מעשה
לא שייך לומר כאילו אינו וכמו דברי הרשות שהם או מצוה או עבירה,
תשובה מתקנת את החטא ועושה אותו זכות ותשובה מיראה שלא
מתקנת החטא אינה תשובה שלימה אלא היא דרך לבוא עי"ז לתשובה
מאהבה ,אם לא באים אח"כ לתשובה מאהבה אינה כלום ,ביום כיפור
מכח עיצומו של יום מתעלה תשובה מיראה לתשובה מאהבה כי ה'
תתאה בחי' תשובה מיראה עולה לה' עילאה בחי' תשובה מאהבה.
ו.
תשובה מיראה אינה מתקנת את החטא כי היא תשובה
הבאה מבחירה
והטעם שתשובה מיראה לא מהניא מצד עצמה היא ,משום שתשובה זו
נובעת מהבחירה ,ואילו תשובה שלימה היא התשובה שנובעת מלמעלה
מהבחירה ,שעל כך נאמר 'ומל ה' אלקיך את לבבך' שזה למעלה מהבחירה,
ומקושר עם ההבטחה שישנה על העתיד לבוא שסוף ישראל לעשות תשובה,
שכן בד בבד עם הבטחה זו נאמר הפסוק 'ומל ה' אלקיך את לבבך' .והיינו
שלעתיד לבוא תתגלה תשובה מאהבה ,וכל התשובה תהיה מאהבה ,ומחמת
שעיקר התשובה תהיה מאהבה יסייע הקב"ה ע"י תשובה מיראה שיבואו
לידי תשובה מאהבה .ובעולם הזה התשובה היא תשובה מיראה מכח
הבחירה ,ואין על כך הבטחה.
תשובה מאהבה מושגת רק מכח הקב"ה ולכן מהפכת
עוונות לזכיות
ודבר זה שהתשובה היא גילוי של 'ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך',
מפורש בשערי תשובה לרבינו יונה )ש"א אות א( ,שכתב כי התשובה מקובלת
גם כי ישוב החוטא מרוב צרותיו ,כל שכן אם ישוב מיראת השם ואהבתו
מאמר פרשת נצבים יב
וכו' ,והתבאר בתורה ,כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת,
ויחדש בקרבם רוח טהורה להשיג מעלת אהבתו ,שנאמר 'ושבת עד ה'
אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך
ובכל נפשך' ,ואומר בגוף הענין 'ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך' להשיג
אהבתו .עכ"ד .הרי לן שמפסוק של 'ומל ה' אלקיך את לבבך' נמצינו
למדים שיעזור ה' לשבים שתהיה תשובתם מאהבה ,ולפני פסוק זה כתיב
'והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' שמה' ,שזוהי תשובה מיראה,
אבל אח"כ אמר 'ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה'
אלקיך' שהיא תשובה מאהבה ,והיא מילת הלב הגורמת תשובה מאהבה.
ובודאי אין זה כמו מה שאמרו הבא ליטהר מסייעין אותו ,אלא שה' יממול
לבבם ויגרום להם לעשות תשובה מאהבה.
וע"י שמל ה' אלקיך לבבך ואת לבב זרעך מתהפכות העוונות לזכויות,
וכל התשובה מיוסדת על מילה זו ,שאילו לא היה מתעלה מתשובה מיראה
לתשובה מאהבה לא היתה מועילה התשובה מיראה כלל ,כיון שצריך לתקן
החטא ,ובכח היראה גרידא אין התיקון שלםא.
בעל תשובה מוכרח להגיע לאהבה יותר מן הצדיק ולכן
הוא גדול ממנו
מכל אילין נמצא שבעל תשובה תלוי בעולם האהבה ,ואצלו מעכבת
האהבה ,ואילו צדיק אפשר להיות גם מיראה ,ואין הכרח לצרף לכך
אהבהב .ומקרא מלא נאמר נאמר )דברים י ,יב( 'מה ה' אלקיך שואל מעמך
כי אם ליראה' ,שהיא תגרום להיות צדיק ,ואין הכרח לעבוד מאהבה כדי
להיות צדיק ,שכן יראה היא עבודה של בחירה ,ואילו עבודה מאהבה
נחשבת כעבודה בחילא יתיר ,וגם צדיק שיעבוד מאהבה ייחשב כמי שעובד
בחילא יתיר ,אבל בעל תשובה לא נעשה אלא ע"י אהבה ,ובלא אהבה
יג מאמר פרשת נצבים
לא יהיה בעל תשובה ,וכיון שאהבה מעכבת בו ,לכן אמרו 'במקום שבעלי
תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד' .ותשובה מאהבה זו
נובעת מכח שלמעלה מהבחירה ,ונמצא שגם מחמת כן הוא תלוי ועומד
רק על ה' לבדו.
דרך התשובה היא דרך של אהבה בחי' י"ג מדות של
רחמים
זהו ענין 'דרך תשובה' ,כמו שנתבאר במקו"א שמלבד המציאות של
הצדיק יש גם את הדרך של הצדיק ,שאמנם לצדיק עצמו אין הבדל בין
הדרכים ,כי בכל דרך שילך יהיה צדיק ,אבל ההבדל יהיה לגבי ההשפעה
של הצדיק ,שתלוי אם דרכו היא דרך נעלית או לא ,ויש שהדרך היא דרך
נעלית מלבד מדרגת האדם עצמו .ודרך התשובה היא דרך נשגבה מאוד,
דרך של אהבה ,ועל זה ביקש משה )שמות לג ,יג( 'הודיעני נא את דרכיך
ואדעך' ,ונתגלו לו י"ג מדות של רחמים שזוהי דרך התשובה .ודרך זו
שייכת למשיח ,שהיא יגלה דרך זו.
קיצור :הטעם שתשובה מיראה לא מתקנת את החטא כי היא תשובה
מכח הבחירה ,על תשובה מאהבה כתיב 'ומל ה' אלקיך את לבבך' שה'
מעורר לתשובה מאהבה והיא ההבטחה שיש על התשובה ,ומכח זה
מהפכת התשובה הזדונות לזכויות ,כמו שהאב צריך למול את בנו כן
מועילה תשובת האב גם על הבן ,בעל תשובה גדול מצדיק כי תשובה
מוכרחת להיות מאהבה ואילו צדיק נעשה גם מיראה ,אהבה זו מקבל
בעל תשובה מהקב"ה ונמצא שהוא תלוי בהקב"ה ,וזוהי דרך התשובה
דרך נעלית של אהבה.
ז.
מיתת משה היא הסתלקות הדעת שמכריחה את החטא,
אבל משה לא מת
מהאי טעמא יש בענין זה דברים תמוהים ביותר ,שאי אפשר לבארם רק
ע"פ פנימיות ,ויתגלו לעתיד לבוא .הנה לפני שירת האזינו אמר משה דברים
תמוהים מאוד ,הקשים מאוד להולמם וללמדם ,שנאמר 'כי ידעתי אחרי
מותי כי השחת תשחיתון וקראת אתכם הרעה באחרית הימים' )דברים לא,
כז( .ודברים אלו תמוהים מאוד ,איך שייך לומר 'כי ידעתי' ,וכי אין בחירה
על כך ,ואיך יתתכן לדעת זאת .ויתר על כן תיקשי איך נאמר להדיא בתורה
דבר זה ,ואף אמנם שיש ענין ידיעה ,כיון שמוכרח הדבר שהקב"ה יודע
את הכל ,וכבר נלאו כל הראשונים ליישב סתירת הידיעה והבחירה ,וידיעת
ענין זה נחוצה לענין התשובה ,שהקב"ה ידע שיחטא ,אבל הלא התורה
מאמר פרשת נצבים יד
הק' מיוסדת רק על הבחירה ,ואיך כתבה כאן בפירוש דברים הנעלים
מהבחירה ,ועל כרחין יש לפרש פסוק זה באופן נעלה ע"פ פנימיותו.
ונימא ,כי משה הוא בחי' דעת )זוה"ק ח"ב רכא ,(.ומיתת משה הוא ענין
הסתלקות הדעת ,וכאשר הדעת מסתלקת אזי החטא מוכרח ,וכמו חטא
העגל שנגרם מחמת ראייתם שמת משה )שבת פט ,(.כי הא בהא תליא .אבל
בפנימיות אין מציאות של 'מת משה' ,וכמו שדרשו חז"ל )סוטה יג (:על
מה שנאמר )דברים לד ,ה( 'וימת שם משה' ,ממאי דכתיב )שמות לד ,כח( 'ויהי
שם עם ה'' ,מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש .כי משה
עומד ומשמש תמיד ,ולא שייך כלל שימות משה .והמן סבר שמת משה
)מגילה יג ,(:אבל אליבא דאמת אתפשטותא דמשה היא בכל דרא ודרא
)תיקו"ז קיב ,(.והיינו שאין הדעת מסתלקת ,שאם הדעת מסתלקת עובדים
עבודה זרה ,ומפני זה השתחוו לצלם ולהמן ,אבל שם כתיב )אסתר ד ,א(
'ומרדכי ידע' ,כי מרדכי היה האיתפשטותא דמשה בדורו )מג"ע אופן מד(,
ולכן ידע הכל ,ומשה לא מת ,שהרי מיתת משה היינו הסתלקות הדעת,
ואם הוא 'ידע' -על כרחך שלא הסתלקה הדעת ,ומרדכי ידע הכל גם
מן הגזירה וגם מהגאולה )עי' שמו"ר לח ,ד( ,ואכן מרדכי לא יכרע ולא
ישתחוה ,כיון שהוא הוי ידע ולא נסתלקה אצלו הדעת ולא מת משה,
שוב לא יכרע ולא ישתחוה.
מה שמשה לא מת הוא סוד שאפילו אצל לא משה לא
נחשב כידיעה אלא כאמונה
ומציאות זו שלא יכרע ולא ישתחוה משום שמשה לא מת ,זהו סוד ,כי
בפשטות הרי מת משה ,ומקרא מלא נאמר בתורה 'וימת שם משה' .אלא
שזה שייך למה שנאמר )דברים לד ,ו(' ,ולא ידע איש את קבורתו עד היום
הזה' ,ואמרו חז"ל )סוטה יד (.אפילו משה עצמו לא ידע .שמה שנחשב במשה
שלא ידע היא ידיעה עמוקה כל כך ,שלעת עתה אי אפשר להחשיבה
כידיעה ,והיא ידיעה השייכת אל העתיד לבוא ,שלגבי משיח נחשבת
כידיעה ,ואילו לגבי משה נחשב שלא ידע .ויתכן לומר שאינו יודע ,אלא
שמאמין הוא בדבר זה.
ומה שנאמר 'ולא ידע איש את קבורתו' אפילו משה לא ידע ,הכוונה
היא שאי אפשר לפרש היכן הוא ,כי אם נפרשו בדרך הפשט לא יהיה זה
אמת ונכון .ודומה למה שמצוי לומר על פסוק שאם לא נפרשו בדרך
הקבלה ,לא נבין את פירוש הפסוק ,ואף שמבינים את הפסוק ע"פ פשט,
אלא ההבנה ע"פ פשט אינה ההבנה הנכונה ,ורק ע"פ סוד מבינים את
טו מאמר פרשת נצבים
הפסוק על מכונו .וכן הדבר בענין מיתת משה ,שע"פ פשט אכן מת משה,
אבל פשט זה עצמו הרי הוא כלא ידע ,שאין זה הפירוש הנכון.
ע"י סודות התורה מתגלה מה שע"פ נגלה לא נודע
וכן יתפרש מאמה"כ )שמות לד כט( 'ומשה לא ידע כי קרן עור פניו' ,ור'
שמעון בן יוחאי אמר 'אנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע' )זוה"ק ח"ג
קלב .(:כי ע"פ סוד מבוארים גם דברים שע"פ נגלה נחשבים כ'לא ידע'.
וכן הוא בענין המיתה ,שיום מיתת ר' שמעון בן יוחאי הוי הילולא )זוה"ק
ח"ג רצו ,(:וכשמת משה נסתמו ממנו מעיינות החכמה )סוטה יג ,(:ואילו
כשהסתלק ר' שמעון בן יוחאי נפתחו מעיינות החכמה ,וכל הני רזין עילאין
שנאמרו באידרא נתגלו ביום פטירתו .וכל זה משום שאצל משה שהוא
בחי' נגלות התורה נחשב כלא ידע ,אבל ר' שמעון בן יוחאי שהוא בחי'
נסתר ידע.
ע"פ סוד ומצד עולם הידיעה לא מת משה ועל כל
החטאים ישובו בתשובה
מעתה הן הן הדברים שאמר משה לישראל' ,כי ידעתי אחרי מותי כי
השחת תשחיתון' רצה לומר ,כי אם תחשבו שאני מת ,ותהא נחשבת
בעיניכם כידיעה מה שע"פ פשט מת משה ,אזי 'השחת תשחיתון' ,אבל
אליבא דאמת יש במיתת משה סוד ,שמחמת סוד זה לא ידע את מיתתו,
ולפי סוד זה מה שנראה ע"פ פשט שמת אינו האמת ,כי בפנימיות לא מת.
ועל כך העיד להם את השירה שנאמר עליה )דברים לא ,כא( 'כ éל àתשכç
מפ éזרע ,'åסופי תיבות יוחא"י ,שזהו ענינו של ר' שמעון בן יוחאי.
וכמו שמיתת משה היא סוד ,ורק כאשר יאמרו כי אכן 'מת משה' יהיה
ידוע שהשחת תשחיתון ,אבל מיתת משה היא סוד ,כן גם דבר זה עצמו
שאומר 'כי השחת תשחיתון' הוא סוד גדול ,כי איך שייך לומר בידיעה
שישחיתו ,אלא הכוונה היא שיודע שישובו בתשובה ,אשר לפי זאת נחשב
שמעולם לא חטאו ,ומה שאמר 'ידעתי כי השחת תשחיתון' הרי הוא
כאילו אומר ידעתי כי תשובו בתשובה ,ותשובה היא אכן מעולם הידיעה
שלמעלה מהבחירה.
קיצור :משה אמר 'ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון' ,כי מיתת
משה הוא הסתלקות הדעת המכריחה לחטוא כמו העגל וכמו בימי המן,
אבל באמת לא מת משה כי איתפשטותא דמשה בכל דרא ,מרדכי היה
ניצוץ ממשה ולכן לא יכרע ,משה לא ידע את קבורתו כי ע"פ נגלה
מאמר פרשת נצבים טז
לא נחשבת כידיעה שבפשטות מת משה ורק לפי נפנימיות לא מת,
משה לא ידע שקרן עור פניו ור' שמעון ידע והסתלקות ר' שמעון
היא הילולא ,וכוונת משה היתה לומר שאם יחשבו שמת יחטאו אבל
באמת הוא לא מת והוא מהנסתרות ,ו'השחת תשחיתון' היינו שיעשו
תשובה שגם זה הוא מהנסתרות.
ח.
סוד התשובה מושרש בראש השנה ומתגלה ביום כיפור
סוד זה מתגלה ביום הכיפורים ,וגם ר' שמעון בן יוחאי לפני הסתלקותו
דיבר מיום הכיפורים ,ואמר 'בהאי חסד עייל כהן גדול לקודש הקדשים'
)זוה"ק ח"ג רצו .(:אבל כבר מושרש הוא בראש השנה ,אלא שבראש השנה
הוי בשורש ,וביום הכיפורים מתגלה ,כי ראש השנה הוא בחי' צדיקים
גמורים ,ואילו יום הכיפורים הוא בחי' בעלי תשובה .ואכן גם צדיקים
גמורים יכולים להיות בעלי תשובה ,אבל הוא בגדר סוד.
בראש השנה צריך לעשות עצמו עולה ,היינו לעלות
לעולם עליון עם הגוף
ביאור הדברים ,כי בראש השנה כתיב )במדבר כט ,ב( 'ועשיתם עולה' ,ולא
כתיב 'והקרבתם' כמו בכל הקרבנות ,שבראש השנה יעשה האדם עצמו
כעולה וכקרבן לה' )אליהו רבא סי' תקפא ח( .ונתבאר במקום אחר ,שצ"ב מה
היתרון בזה שהאדם עצמו נעשה עולה ,הלא אין הקב"ה חפץ במות המת,
ואין רצון ה' שיהרוג האדם את עצמו .אלא המכוון הוא שעולה לעולם
עליון ,וכמו אדם הראשון קודם החטא ,שכאשר היה משלים עבודתו בעולם
הזה ,היה אוחז בעץ החיים שמקשר שמים וארץ ,והיה עולה בדרך עץ
החיים לעולם העליון.
ביום כיפור כשנכנס הכה"ג לקודש הקדשים עלה לגן עדן
וזוהי דרגת כהן גדול ביום הכיפורים ,שכניסתו לקודש קדשים היא
כחזרה לגן עדן .וכן מפורש בזוהר חדש )יט ,(.שכתב כי 'לפני ולפנים' הוא
דוגמת גן עדן .וכתב שם שעל הכהן להכניע את להט החרב המתהפכת
העומדת על פתח גן עדן ,ואם לא הכניעו הרי הוא מת שם בפנים ,או
שלא יוציא שנתו ,וכמו שאירע לכמה כהנים גדולים .והענין ,כי יש מלחמה
גדולה עם הסט"א ,ומוכרח הכה"ג להכנס לתוך גן עדן ,שהוא פנימיות
יום הכיפורים ,וכל עוד שלהט החרב קיים ,הרי זה מורה שלא נכנס אל
פנימיות יום הכיפורים .ואמרו חז"ל )ברכות ז (.שאמר ר' ישמעאל ,פעם אחת
נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים ,וראיתי אכתריא-ל י-ה ה' צבאו-ת
יז מאמר פרשת נצבים
שהוא יושב על כסא רם ונישא .דהיינו שהיו לו גילויים מעולם העליון,
כאילו היה עולה לשם .והוא גם ראה את האיש לבוש הבדים )פיוט 'אלה
אזכרה' למוסף יוה"כ(.
שורש קרבן עולה הוא העולה בהר סיני בעת שפסקה
זוהמתן ויכולים לעלות לעולם עליון
אבל כבר בראש השנה ישנה למדרגה זו ,ועל זה אמרו ועשיתם את
עצמכם עולה לפני .ומהאי טעמא מזכירים מעמד הר סיני ואומרים 'אתה
נגלית וכו'' בפסוקי שופרות ,כי מדרגה זו שייכת למתן תורה שאז פסקה
זוהמתן ,ועי"ז יכולים לעלות לעולם העליון .וענין 'ועשיתם עולה' הוא
כעולה של הר סיני ,וכנאמר )במדבר כח ,ו( 'עולת תמיד העשויה בהר סיני'.
ולשיטת בית הלל היתה העולה שהקריבו בהר סיני עולת תמיד )חגיגה ו,(.
ועולה זו היא שורש כל הקרבנות ,שהרי עליה השלם כל הקרבנות )פסחים
נח .(:וזוהי מדריגת תלמיד חכם ,כמאחז"ל 'כל המארח תלמיד חכם בתוך
ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין' )ברכות י ,(:שדעתו היא דעת
תורה ,כיון שלומד תורה כנתינתה מסיני.
התורה מזככת דעת האדם ומפסיקה ממנה הזוהמה
ותלמיד חכם מקיים את הפסוק )במדבר יט ,יד( 'אדם כי ימות באוהל',
כדרשת חז"ל )ברכות סג' (:אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו
עליה' .ונתבאר במקו"א שכוונת הדברים היא שע"י יגיעה בתורה מבטל
את דעתו ומוציא ממנה את הזוהמא כמו שהמיתה מזככת ,ועי"ז מקבל
דעת חדשה ,דעת שנקיה מעץ הדעת טוב ורע ,והיא דעת של עץ החיים,
שכן התורה היא 'עץ חיים' ,ועי"ז מבין את עומק כוונת התורה .ולכן נאמר
פסוק זה בפרה אדומה שהיא חוק ,כיון שמשמעות 'חוק' היא מה שלא
מובן בדעת של עץ הדעת ,אבל ע"פ הסוד שבמדרגת עץ החיים מבינים
גם את החוקים .וז"ש 'וזאת התורה' ,היינו כדי להבין תורה זו שהיא חוקה,
צריך לקיים 'אדם כי ימות באוהל' ,להמית עצמו באהלה של תורה ,שעי"ז
מזכך את דעתו וממית אותה כדי לקבל דעת חדשה מאהלה של תורה.
נמצא שתלמיד חכם הוא במדרגת פסקה זוהמתן ,והוא יכול לעלות לעולם
העליון ,וזוהי דרגת ראש השנה שצדיקים גמורים נחתמים בו לחיים.
קיצור :בר"ה צריך לעשות עצמו עולה היינו להיות ראוי לעלות
לעולם עליון עם הגוף ,כה"ג בקודש הקדשים נכנס לג"ע וראה מראות
עליונות ,העליה לעולם העליון היא ע"י פסיקת הזוהמא וזה נעשה
מאמר פרשת נצבים יח
במתן תורה ואז הקריבו עולה ,תלמיד חכם הוא בחי' עולת תמיד כי
הוא ממית דעתו באהלה של תורה ,והתורה מזככת את דעתו מהזוהמא
ויכול לעלות לעולם עליון.
ט.
לשלימות האדם צריך גם את הדעת של עץ הדעת
אמנם עדיין אין בדעת זו שלימות ,כי צריך גם את הדעת של עץ הדעת,
שהרי שניהם מושרשים בשורש אחד כמבואר בזוהר הק' )עי' ח"א לה ;.ריקאנטי
בראשית ב ,י( ,והדעת של עץ הדעת היא השכל הנגלה ולא השכל הנסתר
שמשיג סודות התורה .אבל בעומק השכל הנגלה נעלה מהשכל הנסתר.
ראש השנה בחי' צדיקים גמורים מצד הנשמה
ונקדים ,כי מה שראש השנה הוא בחי' צדיקים גמורים שנכתבים לאלתר
לחיים ,זהו מצד הנשמה ,שנאמר עליה )בראשית ב ז( 'ויפח באפיו נשמת
חיים' ,ומחמת זה רק ישראל קרויין אדם )יבמות סא ,(.כיון שאדם הוא זה
שמציאותו היא נשמת החיים ,ואכן יש גם את בחי' 'נעשה אדם' שהוא
ג"כ חלק מן האדם ,אבל עיקר האדם היא נשמת החיים שלו .ובשופר
מעוררים את הנשמה ,שתוקעים בשופר ע"י נפיחה ,ועושים בזה אתערותא
דלתתא לעורר התחדשות בענין 'ויפח באפיו נשמת חיים'.
בתקיעת שופר שאינה מלאכה מעוררים מלתתא שיחדשו
מלמעלה את הנשמה
זהו מה שאמרו חז"ל )שבת קיז (:שתקיעת שופר היא חכמה ואינה מלאכה,
כי מלאכה שייכת לנפש הבהמית ,שהיא צריכה לעשות מלאכה ,ואילו אדם
אינו בעל מלאכה ואינו צריך לעסוק במלאכה ,שאדם הוא בחי' חכמה
אתוון כ"ח מ"ה ,היינו כח אד"ם שבגימטריא מ"ה .וכן על מה שנאמר
')קבלת ט ,י( כל אשר אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה' ,פירשו בזוהר
)ח"א קצו (:שקאי על כח הנשמה שהוא נקרא 'בכחך' ,כי כח האדם הוא
נשמתו ,והאדם הוא חכם ועבודתו היא עם החכמה ,ואינו מתעסק בעשיה
כבהמה ,אלא כמו שנאמר )תהלים קד ,כד( 'כולם בחכמה עשית' ,שכל עשיותיו
של הקב"ה היו בחכמה ,וכמו"כ תקיעת שופר היא חכמה ואינה מלאכה.
שורש כל הבריאה היא חכמה ולא מלאכה ומתגלה
בנשמת האדם
אך ד"ז צריך ביאור ,שהרי מפורש בתורה שמעשי בראשית הן מלאכות,
וכל מה ששובתים בשבת ממלאכות הרי זה משום שה' שבת מכל מלאכתו,
יט מאמר פרשת נצבים
ולכאורה הלא 'כולם בחכמה עשית' ,וחכמה אינה מלאכה .אלא ביאור הדבר
הוא ששורש מעשה בראשית היא החכמה ,אבל שורש זה השתלשל אל
הדיבור ,ואז נעשו המלאכות .ושורש החכמה של כל הבריאה התגלה בעת
בריאת האדם שלא היתה ע"י דיבור אלא כנאמר 'ויפח באפיו נשמת חיים',
אבל בכל מעשה בראשית ירד השורש אל הדיבור ,ואז נעשו כמלאכות,
שכל המאמרות של מעשה בראשית הן המלאכות.
בבריאה השתלשלה החכמה אל המאמרות ונעשו מלאכות
והרי זה כמו שבכל דיבור יש הבל המלובש בו ,ושייך שהדיבור יעלים
ויסתיר את ההבל ,ולעומת זה שייך שהדיבור יגלה את ההבל ויתבטל אליו,
שכן יתכן שידבר אדם דיבורים בלא חיות ,וכל החיות שבהם הא רק
משמעות הדברים ותוכנם ,אבל שייך שהחיות תהיה גדולה ורבה ממשמעות
הדיבורים ,והדיבור רק יבטא את החיות הנעלה שמתגלה ע"י הדיבורים,
אבל גם אם לא היה מדבר היה לו את החיות הזו ,כיון שאין החיות מן
הדיבור .וזהו ענין 'ויפח באפיו נשמת חיים' ,שזוהי הפנימיות והתוכיות של
כל מעשה בראשית ,שהרי האדם הוא סוף מעשה במחשבה תחילה ,וכל
המאמרים נמשכו מפנימיות זו .אמנם חיות זו לא התגלתה עדיין בשלימות
באדם הראשון ,ותתגלה לעתיד לבוא.
האדם ניכר שהוא יצירה אלוקית ,אבל בכל הבריאה לא
ניכרת האלקות שבה
והאדם הוא בחי' חכמה ,ואילו הבהמה היא בעלת מלאכה ,כי האדם
נברא 'בצלם אלקים' )בראשית א ,כז( ,ונקרא 'אדם על שם 'אדמה לעליון'
)של"ה תולדות אדם הק' ג( ,שמצד הנשמה שלו הוא חלק אלוק ממעל ,והוא
יצירה אלוקית ,שכאשר מסתכלים עליו רואים אלקות ומעידים אשר מעשה
אלקים המה ,ואילו במעשי בראשית לא ניכר בהדיא שהם מעשי אלקים,
אף שאפשר להבין מהם שאין בירה בלא מנהיג ,אבל האלקות שבהם אינה
נראית בעליל .ועל הלוחות כתיב )שמות לב ,טז( 'מעשה אלקים המה' ,ודייק
רבינו יונה )שע"ת ש"א יג( שהלא כל נמצא בעולם הוא מעשה אלקים ,אלא
שעל הלוחות היה ניכר שהם מעשה אלקים ,והוא מדמה אותם אל הנשמות,
דכתיב )ישעיה נז ,טז( 'ונשמות אני עשיתי' ,דהיינו שבנשמות ניכר שאני
עשיתים ושהן מעשה אלקים כמו הלוחות.
קיצור :בר"ה צדיקים גמורים נחתמים לחיים כי הם בחי' נשמה
ובשופר נופחים הנשמה לתוך השופר לעורר שיחדשו מן השמים את
מאמר פרשת נצבים כ
נשמתו ,תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה כי מלאכה שייכת לבהמה
ואדם בעל נשמה אינו בעל מלאכה ,כל הבריאה נבראה ג"כ בחכמה,
אע"פ שכתוב בתורה שמעשי בראשית הן מלאכות בשורש הינן חכמה
ולא מלאכה רק שהשתלשלה למאמרות ונעשו מלאכות ,זה מתגלה ע"י
נשמת האדם ,יש דיבור שהחיות שבו הוא רק המשמעות ויש דיבור
שמגלה חיות נעלה מהמשמעות ,וע"י האדם מתגלה החיות הנעלה
הגנוזה במאמרות ,וכן על האדם ניכר שהוא יצירה אלוקית אבל
בבריאה לא ניכר בעליל.
י.
האדם היא יצירה אלוקית אבל לא אלוק ,אך יתכן שיחול
עליו כח של ה' ממש
וכל זה היא בחי' של אלקות שיש בתוך הבריאה ,אבל זהו רק אלקות
ולא אלוק ,היינו רוח אלוקי שנכנס בבריאה ,וכל הנבראים טעו באדם
הראשון וסברו שהוא האלקים ,ואמר להם אדם הראשון שאינו כן אלא אני
ואתם נשתחוה לפני ה' עושנו ,והשתחוו כולם לה' )תיקו"ז צ ,(:כי האדם יש
בו אלקות ,אבל אינו אלוקים.
ומכל מקום יש ענין שהקב"ה מתגלה באדם ,שכאשר ענין זה מתגלה
בו ,ניכר בבירור שאין זה מצד האדם עצמו ,אלא אלקים שנתגלה באדם.
וכענין מה שאמרו חז"ל על הפסוק )ויקרא יט ,א( 'קדושים תהיו כי קדוש
אני ה' אלקיכם' ,יכול כמוני ,תלמוד לומר 'כי קדוש אני' קדושתי למעלה
מקדושתכם .פירוש ,כי 'קדושים תהיו' היינו שצריכים אנו לדמות עצמנו
אל הקב"ה ,שכך הוא פשט הפסוק 'קדושים תהיו כי קדוש אני ה'' ,משום
שה' קדוש עלינו לדמות עצמנו אליו ולהיות קדושים ,ועל זה אמרו 'יכול
כמוני' ,שזה לא יתכן ,אבל כל הו"א יש לה תוקף והויא אמת בבחינה
מסוימת )של"ה תושבע"פ יג אות ס( ,כי אכן שייך שיהיה כמוני ,אבל אז לא
תהיה זאת מצד האדם ,אלא תהיה קדושה שלמעלה מקדושתכם ,והיינו
שתחול על האדם קדושה שהיא למעלה מקדושת האדם.
ביו"כ לא נחשב הכה"ג אדם כי חלה עליו קדושה
שלמעלה מקדושת האדם
מדרגה זו נגלתה ביום הכיפורים ,דכתיב )ויקרא טז ,יז( 'וכל אדם לא יהיה
באוהל מועד' ,והקשו חז"ל )ויק"ר כא ,יב( אטו כהן גדול לאו אדם הוא.
והתירוץ לכך שאכן אינו אדם ,כיון שהיה עליו חלק אלקות שהוא למעלה
מן האדם ,וקיבל קדושה שהיא למעלה מקדושת האדם .וזהו ענין 'קודש
הקדשים' ,שאינו רק קודש שהוא בחי' חכמה ,אלא הוי קודש הקדשים,
כא מאמר פרשת נצבים
קדושה נעלה מזו ,וכמו דכתיב )שמות ל ,כט( 'והיו קודש קדשים כל הנוגע
בהם יקדש' ,וכן הכא הכוונה במה שנקרא 'קודש קדשים' שהיא קדושה
גדולה כל כך שכאשר נוגעת באדם הרי הוא מתקדש ,אבל אין לאדם
שייכות כלל עם קדושה זו ,אלא היא קדושה שחלה עליו .ורק כשיודע
האדם שאין קדושה זו מצדו כלל ,אז יכול לזכות לקדושה כזו ,כי בעיניו
צריך להיות כבהמה שאין לה חכמה ,וכנאמר )תהלים עג ,כב( 'בהמות הייתי
עמך' ,ואז יוכל לזכות לקדושה נעלה.
התשובה היא כח אלוקי שלמעלה מכח האדם ,כי היא
מהפכת רע לטוב
ולקדושה זו שייכת התשובה .כי הנה המאמרות שנבראו על ידן כל
מעשה בראשית הן מאמרות עמוקות מאד ,עד שהיו נראות כמלאכות ,כי
בהן בירר הקב"ה את הטוב מן הרע .והיינו שהקב"ה ידע את עומק הרע
כמו שיודע את עומק הטוב ,והקב"ה מבין את הרע כמו את הטוב ,ולכן
יכול להחיות גם את הרע ,אבל ענין החיות הנמשכת אל הרע לא שייך אל
האדם ,שאין ביכולת האדם להחיות את הרע ,ועל זה אמרו 'קדושתי למעלה
מקדושתכם' .אבל כח התשובה שמהפך את הרע לטוב ,היא נגיעה שיש
לאדם אל מה שנעלה ממנו ,כיון שתשובה שייכת אל הידיעה ,ועולם
הידיעה הוא כל כולו של הקב"ה.
קיצור :אף שהאדם הוא יצירה אלוקית אבל אינו אלוק ,המלאכים
טעו באדה"ר ורצו להשתחוות לו אבל אדה"ר אמר להם נשתחוה לה',
אבל יש ענין שהוא ממש אלקות שמתגלה באדם וניכר שהוא מצד ה'
ולא של האדם ,שחלה עליו קדושה שלמעלה מקדושת האדם ,זה היה
בכה"ג ביו"כ ולכן לא נחשב לאדם כדכתיב 'וכל אדם לא יהיה באוהל
מועד' ,כח התשובה הוא כח אלוקי שחל על האדם כיון שמהפכת את
הרע לטוב ,וזה יכול רק הקב"ה לעשות שהוא מבין את הרע ורק הוא
יכול להחיותו.
יא.
אם היה אדה"ר מבטל עצמו לה' היה חל עליו כח אלוקי
בשבת והיה יכול לאכול מעץ הדעת
אמנם ,לנגיעה זו זוכים רק אחר הביטול הגמור להקב"ה ,וההכרה
שקדושה זו היא למעלה מקדושת האדם .דהא חזינן שהנחש רימה את אדם
הראשון וחוה ואמר להם 'והייתם כאלקים יודעי טוב ורע' )בראשית ג ,ה(,
דהיינו שצריכים לאכול מעץ הדעת כדי שיוכלו לעשות את מה שעשה
מאמר פרשת נצבים כב
הקב"ה ,שבירר את הטוב ואת הרע .אבל לפני בריאת העולם היתה שבת,
ושבת זו היא האלקות של קודם בריאת העולם ,שלא שייך שהאדם ידמה
עצמו אל אלקות זו ,כיון שהיא קודמת לעולם ,אך אחר בריאת העולם
היתה שבת שניה ,והמכוון בזה היה שאחר שעשה האדם את כל מה
שביכלתו בימי החול ,תחול עליו מתנה מן השמים ,ותהיה לו נגיעה בדעת
קונו שהיא דעת הקב"ה ,ואז יבין גם הוא את הרע ,ואז היה יכול לאכול
מעץ הדעת )עי' אוה"ח בראשית א ,כט בשם המדרש(.
אדה"ר ראה רק את המלאכות של מעשה בראשית ולכן
אכל מעץ הדעת
ואדם הראשון לא ידע מן השבת הראשונה ,ולכן ראה רק את המלאכות
של מעשה בראשית ,שלפי ראות העין בעולם הזה נראות כמעשה של בירור
טוב ורע ,ולכן התפתה ואכל מעץ הדעת ,אבל מלאכה שייכת לבהמה,
ואדם הראשון היה צריך לעשות עצמו כבהמה בענין זה ,לבטל עצמו לה'
ולהכיר שהוא אינו יודע מה שהקב"ה יודע ,ובזה היה בן אדם שיודע שלא
יודע ,ואז היה זוכה בשבת לדעת הקב"ה.
ענין שתי שבתות שתחילה בטלים לה' ואח"כ חל על
האדם כוח אלוקי
ועל זה אמרו חז"ל )שבת קיח (:אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות
כהלכתן מיד נגאלין .שבשבת ראשונה אין אוכלים מעץ הדעת ע"י הביטול
אל הקב"ה ,שאין אנו יודעים מה שהקב"ה יודע ,ולכן אין אנו יכולים
לאכול מעץ הדעת ,כיון שאין אנו מבינים את הרע ,ורק הקב"ה מבין
אותו ,וזו בחי' קדושתי למעלה מקדושתכם ,שעי"ז בטלים אל ה' .וזוהי
שבת של צדיק גמור .אך אחר ביטול זה זוכים שתחול דעת עליון על
האדם ,והיא באה באופן שאפילו אחר שתחול יהיה ניכר בבירור שהיא
דעת הקב"ה ולא דעת האדם ,והיינו שהאדם מכיר שהוא עצמו אינו
יודע מאומה ,אלא שהיא דעתו של הקב"ה שחלה על האדם ,והיא בחי'
בעל תשובה שיש לו נגיעה אל הרע ומהפך אותו לטוב ,בבחי' קדושתי
למעלה מקדושתכם שחלה על האדם .ואלו הן שני השבתות ,שבת של
צדיק גמור ושבת של בעל תשובה ,כי שבת ראשונה היא בגדר צדיקים
גמורים ,בחי' קדושתי למעלה מקדושתכם ,באופן שאין האדם יודע כלל
מקדושה זו ,אבל היא מתגלית בשבת שניה כשחלה על האדם ,שזו
מדרגת בעל תשובה.
כג מאמר פרשת נצבים
שלימות האדם מצד עץ הדעת הוא מה שחל עליו כח
אלוקי ע"י הביטול לה'
זוהי שלימות האדם מצד עץ החיים ומצד עץ הדעת ,כי עץ החיים הוא
בבחי' נשמת חיים ,ובמדרגצ חכמה שאינה מלאכה ,שזו בחי' צדיק גמור
שאינו צריך לברר הרע ,כיון שבירור הרע הו"ע מלאכה .אבל עץ הדעת
הרי הוא בחי' מלאכה שענינה בירור טוב ורע ,והיא בחי' בהמה ,אבל
ענינה בתיקון הוא הביטול לה' ככתוב 'בהמות הייתי עמך' .וכן עץ הדעת
הוא בחי' מלכות ,ועיקר ענין עץ הדעת שייך לחוה ,ומלכות היא הדרגה
האחרונה של הספירות ואינה חכמה ,אבל היא בטילה אל החכמה ,וכח
הביטול שלה מעלה אותה יותר מן החכמה .וגם תשובה שייכת אל המלכות,
כטעם תשוב ה' עילאה או ה' תתאה ,ולכן היא ממשיכה ממקום נעלה
יותר ,ועי"ז מתהפך הרע לטוב ,ואכן אין זה מצד האדם ומכוחו ,אבל היא
קדושה נעלה שחלה עליו מבחי' קדושתי למעלה מקדושתכם.
קיצור :המלאכות של מעשה בראשית ביררו את הטוב מהרע ולכן
פיתה הנחש את האדם שיאכל מעץ הדעת להיות כאלקים לברר טוב
מרע ,אבל הקב"ה עשאו בשבת שלפני הבריאה ולא שייך שידמה עצמו
האדם לזה ,אדה"ר ראה רק את המלאכות ולכן התפתה מהנחש ,מלאכה
שייכת לבהמה ועבודתו היתה להיות כבהמה לבטל את דעתו לה' ,עי"ז
היה בשבת שניה מקבל כוח אלוקי ואז היה יכול לאכול מעץ הדעת,
זהו ענין שתי שבתות ,שבת ראשונה בחי' בעל תשובה שבטל לגמרי
לה' ואינו עושה כמעשהו כיון שיודע שאינו יודע מה שה' יודע ,ועי"ז
מקבל בשבת שניה כח אלוקי ויכול לברר את הרע ,זהו כח התשובה
שמהפכת רע לטוב ,וזו שלימות האדם מצד עץ החיים בחי' צדיק גמור
שלא נכנס אל הרע ,ומצד עץ הדעת מבטל עצמו לה' כי עץ הדעת
בחי' מלכות שאינה חכמה אבל בטילה לחכמה ,ועי"ז יכול גם לברר
הרע מכח קדושה עליונה.
יב.
בראש השנה בטלים לה' לגמרי בבחי' צדיק גמור
שתי מדרגות אלו הן בחי' ראש השנה ויום הכיפורים ,בחי' צדיקים
גמורים מצד הנשמה ובחי' בעלי תשובה מצד המלאכה לברר הרע ,אך
בשורש ובהעלם ישנה למדרגת יום הכיפורים גם בראש השנה ,והוא ענין
הביטול שמקורו ג"כ מעץ הדעת שבבחי' מלכות ,אבל לא מתגלה עדיין
הכח האלקי שחל עליו עי"ז שהוא תיקון התשובה המהפכת רע לטוב ,כי
זה שייך ליום הכיפורים ,ואילו בראש השנה לא נתגלה עדיין ולא נעשה
עוד תיקון זה ,כיון שבראש השנה חטא אדם באכילת עץ הדעת.
מאמר פרשת נצבים כד
ביום הכיפורים מקבל האדם את הכוח האלוקי ומתהפכים
החטאים לזכויות
אבל ביום הכיפורים מתגלה תיקון התשובה שמהפך החטא לזכות ,ונעשה
מן החטא עצמו כח תשובה ,שזהו ענין יום הכיפורים שהוא יומו של
הקב"ה ,כמו שדרשו חז"ל )יל"ש תהלים רמז תתפח( על הפסוק )תהלים קלט ,טז(
'ימים יוצרו ולו אחד בהם ,מהו ולו אחד בהם ,מימים שברא הקב"ה בחר
לו אחד מהם ,יום הכפורים' .וביום זה חלה על האדם קדושתו של הקב"ה
שהיא למעלה מקדושת האדם ,באופן שניכר שאין קדושה זו מן האדם
אלא כל כולה מהקב"ה.
שופר של איל מצוה מן המובחר כי הוא בהמה שבטלה
אל האדם
והיינו טעמא שתוקעים בראש השנה בשופר של איל ,אף שכל השופרות
כשרין ,מ"מ מצותו בשופר של איל ,ואילו שופר של פרה פסול )שו"ע או"ח
סי' תקפו ס"א( .כי שור הוא בעל מלאכה ,והוא בהמה שאינה בטילה אל
האדם ,ולכן אמרו חז"ל )ב"ק כח (:שור ולא אדם ,כי האדם אינו עושה
מלאכה ,והעגל היה שור ,ולכן שופר של פרה פסול .לעומתו האיל הינו
ג"כ בהמה ,אבל היא בטלה אל האדם ,וזה מורה על נפש הבהמית שבטלה
לאלקות ,ולכן יש בה אלקות יותר מן האדם ,כי האדם הוא בחי' חכמה
ויצירת אלקות ,אבל הביטול לאלקות בבחי' 'בהמות הייתי עמך' ממשיך
על עצמו אלקות נעלית יותר מן האלקות של האדם ,ולכן מצוה מן המובחר
בשופר של איל .וזהו גם הסוד של היד האוחזת בשופר )שעה"כ דרושי ר"ה,
ז( ,כי יד מורה על כח המלאכה ,והוא הכח של חטא עץ הדעת ,אשר עיקר
ענין עץ הדעת שבבחי' מלכות הוא הביטול לה'.
ר"ה הוא יו"ט ולא שבת ,ויו"כ היא שבת שנקבעת ע"י
ישראל כמו המועדים
אך בראש השנה לא מתגלה עדיין הכח האלוקי שחל על האדם ,ולכן
הוי יום טוב ולא שבת ,וכן הוא לשון חז"ל )ר"ה כט' (:יום טוב של ראש
השנה' .אבל יום הכיפורים נקרא שבת ,והוא דומה לשבת ,כדכתיב )ויקרא
כג ,לב( 'תשבתו את שבתכם' ,ששבת היא כל כולה ביד הקב"ה ,ואילו
'שבתכם' מורה שהיא שבת שיש לאדם שייכות אליה ,כיון שהוא התיקון
של האדם ,ור' נחוניא בן הקנה משוה את יום הכיפורים לשבת )פסחים כט,(.
ולכן נקרא 'שבתכם' שאנו עושים אותה ,ובבחינה זו היא כמו המועדים
כה מאמר פרשת נצבים
שישראל מקדשים .אבל יום הכיפורים נעלה מכל המועדים ,שהרי יש בו
חיוב כרת ,כי התיקון גורם שיהיה בבחי' שבת.
שבת שייכת לה' והמחללה מיתתו בידי אדם ,יו"כ שייך
לאדם והמחללו מיתתו בידי שמים
וטעם ההבדל בין שבת שיש בה חיוב סקילה ובין יום הכיפורים שחיובו
כרת ,כבר נתבאר במקום אחר שהוא כענין 'אני לדודי ודודי לי' )שה"ש ו,
ג( ,שיוה"כ שהוא השבת שאנו קבענו ונותנים אותה לה' ,שומר עליה
הקב"ה והוא מעניש את המחללים אותה ,שכן כרת היא מיתה בידי שמים,
ואילו השבת של הקב"ה שנתנה לנו ,אנו שומרים עליה לבל יחללוה,
והמחלל אותה הורגים אותו בידי אדם.
יו"כ בחי' שבת מצד האדם ומצד ה' ע"י שחל על האדם
כח אלוקי
אבל עיקר הענין בזה הוא שביום הכיפורים מתחברים שתי בחי' שבת
אלו ,שבחי' יום הכיפורים היתה צריכה להיות ביום השביעי של מעשה
בראשית ,שאז היה אדם הראשון אמור לאכול מעץ הדעת ,והיה מקדש את
היום על עץ הדעת ,שזו בחי' שבת שניה השייכת אל האדם ,כי בשבת
ראשונה אין אנו אוכלים מעץ הדעת ע"י הביטול אל הקב"ה ,שהרי אין
אנו יודעים מה שהקב"ה יודע ,ואין בכוחנו לאכול מעץ הדעת ,כיון שאיננו
מבינים את הרע ,והקב"ה מבין אותו בבחי' קדושתי למעלה מקדושתכם,
וזהו"ע הביטול אל ה' .ומעתה עי"ז חלה על האדם דעת עליון ,באופן
שאפילו אחר שתחול יהיה ניכר בעליל שהיא דעת הקב"ה ולא דעת האדם,
שהוא עצמו אינו יודע מאומה ,אלא היא דעתו של הקב"ה שחלה על
האדם ,וזוהי בחי' יום הכיפורים.
בר"ה שחל בשבת אין תוקעים כי לא מתגלה בו עדיין
בחי' שבת
והן שני השבתות ,שבת של צדיק גמור ,ושבת של בעל תשובה ,כי שבת
ראשונה היא בגדר צדיקים גמורים ובבחי' קדושתי למעלה מקדושתכם,
באופן שאכן אין האדם יודע כלל ,אבל קדושה זו מתגלה בשבת שני .וזהו
ענין ראש השנה ויום הכיפורים ,ובראש השנה יש ראשית התנוצצות שממנה
תבוא אח"כ קדושת יום הכיפורים ,אבל לא נתגלתה עדיין בחי' הקדושה
שלמעלה מקדושתכם ,ולכן הוא יום טוב ולא שבת ,ואדרבה אם חל ראש
השנה בשבת אין תוקעים בשופר.
מאמר פרשת נצבים כו
תקיעה לפניה ותקיעה שלאחריה נלמדת מיו"כ והן בחי'
שתי שבתות
ויתכן לומר עפי"ז מדוע בבית המקדש היו תוקעים אף בשבת ,כי בבית
המקדש מתגלה יותר בחינת יום הכיפורים בשבת ,ולכן יש מצות שופר,
והיא בחי' שופר של יום הכיפורים .ואכן ילפינן מצות תקיעת שופר של
ראש השנה מיום הכיפורים ,שצריך לתקוע תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה
)ר"ה לג ,(:כי תקיעה היא הביטול לדעת הקב"ה ,ותקיעה לפניה היא בחי'
שבת שלפני הבריאה ,ותקיעה שלאחריה היא שבת שלאחר הבריאה ,והם
התיקון קודם בריאת העולם ,והתיקון שנתגלה אחר בריאת העולם.
שלימות האדם מצד הדכר הוא בחי' עץ החיים ,ומצד
הנוקבא בחי' עץ הדעת
והן שתי מדרגות האדם ,בחי' דכר של האדם שבמדרגת עץ החיים ,ובחי'
נוקבא שבו שבמדרגת עץ הדעת ,שהוא מקבל מהקב"ה בבחי' 'בהמות
הייתי עמך' ,והוא בחי' בעל תשובה ,ענין תשוב ה' .וזהו עומק האדם
שמתגלה בימים אלו ,שעל עומק זה אומרים 'ממעמקים' ,שצריך להגיע
בימים קדושים אלו לגילוי האדם בשלימותו ובתיקונו ,ושלימות התיקון
תהיה על ידי משיח שהוא אכן נקרא על שמו של הקב"ה ,כנאמר )ירמיה
כג ,ו( 'זה שמו אשר יקרא לו ה' צדקינו' )ב"ב עה (:בב"א.
קיצור :ר"ה בחי' צדיק גמור מצד הנשמה ואילו יו"כ בחי' בהמה שהיא
מלאכה לברר הרע ,בשורש יש גם בר"ה בחי' בהמה והוא הביטול לה'
כבהמה שעי"ז זוכים לכח אלוקי לברר הרע בחי' תשובה ,שהוא שייך
ליו"כ שהוא יומו של הקב"ה לבדו ועל האדם חל כוח אלוקי ,שופר של
פרה פסול כי הוא בחי' מלאכה בלא ביטול לה' ואילו שופר של איל
מצוה מן המובחר שמורה על הביטול לה' כבהמה ,זהו"ע יד האוחזת
בשופר שכח המלאכה הוא ביד ,הכח האלוקי מתגלה ביו"כ שנקרא
'שבתכם' היינו שבת השייכת אל האדם שנקבעת ע"י ישראל כמועדים
אבל חייבים עליה כרת בדומה לשבת ,בשבת יש מיתה בידי אדם כיון
שישראל נוקמים במחלל שבתו של ה' וה' נוקם במחלל שבתם של
ישראל ,ענין יו"כ היא השבת השניה שיש בה שייכות לאדם ע"י שמקבל
כח אלוקי להפך הרע לטוב ,ר"ה בחי' יו"ט ולא שבת כי לא מתגלה
תיקון התשובה ולכן כשחל בשבת אין תוקעים ,בביהמ"ק היה בשבת
של ר"ה ג"כ הארה מיו"כ ולכן תקעו ,מיו"כ למדים שצריך תקיעה לפניה
ותקיעה לאחריה שהן כשתי השבתות התיקון שקודם הבריאה ושלאחר
הבריאה ,ושתי אלו הם שלימות האדם שעובדים עליה בחודש תשרי.
נדבת ידידינו הרב החסיד
רבי יהודה זילבער הי"ו
לע"נ זקינו הרה"ג צבי הירש ב"ר משה יהודה ע"ה · נלב"ע ה' אייר תשי"ג לפ"ק
וזו' האשה החשובה מרת פייגל סאסיל ב"ר ניסן ע"ה · נפטרה כ"ו כסליו תשע"ב לפ"ק
פנינים ופתגמים
פרשת כי תבוא תשפ"ו
אחר הבאטע סעודה ליל שבת
ïúùøô ùéø êìîéìà íòåð ÷"äôñá (á øôñîì æîø øîà ì"öæ éîç éøåî (à
úáù) ì"æ íøîàî ùøéô íéáöð úåéùøôáù íé÷åñôä
åì íéðúåð úáùä úà âðòîä ìë (.çé÷ 'î ùé íéáöð úùøôáù ,åðéæàä êìéå
,äáäà 'éçá àéä úáùù .íéøöî éìá äìçð ìåìà ùãåç ùàøî íåé 'î ãâðë íé÷åñô
àåä ,äáäàî òåáùä ìë ãáåòä ÷éãöå íéøåôéëä íåéá øùà ,íéøåôéëä íåé ãò
øùôàå .ù"ééò ãçé úáùä íò âðòúî ùé êìéå úùøôáå ,íééçì íéðåðéá íéîúçð
,ä"éåä 'îéâ ä"áäà ô"á éë ,æîøì ãò ìåìà 'àî íåé 'ì ãâðë íé÷åñô 'ì
àîù àéä úáùù (:çô á"ç) ÷"äåæá àúéàå .íééçì åá íéîúçð íé÷éãöù ,äðùä ùàø
÷éãöäù àöîðå ,àéä êéøá àùãå÷ã ãâðë íé÷åñô á"ð ùé åðéæàä úùøôáå
àîù úà úà íéìùî äáäàî ãáåòä àðòùåä ãò ìåìà ùãåç ùàø ïéáù íéîé
.úáù ìù àåä êéøá àùãå÷ã íééçì åîúçð àìù íéòùø íâù ,àáø
àðòùåäá ï÷úì íéìåëé íéøåôéëä íåéá
ìåìë äáäàî ãáåòä ÷éãöä óà íðîà .äáåè äîéúçå äáéúëì úåëæìå àáø
÷"éãö ïëìå ,äàøé íâ åúáäàá
.ììåëä íò ä"àøé ïéìåò ä"áäà ùé àåáú éë úùøôù óéñåäì øùôàå
àåäù ,íé÷åñô á"ë÷ åá
äîá ÷çöé úðååë äúéä äæù øîåì ùéå øôñîì äìåò ,á"ð ,î ,ì íìåë úåììåë
éë ,åðéáà íäøáà ìù úåøàá øôçù ùãåç ùàø ïéáù íéîéä ãâðë íâå ,á"ë÷
'éçá ÷çöéå ,ãñçå äáäà 'éçá äéä íäøáà ÷"äôñá åáúëù åîëå ,äëåðç úàæì ìåìà
ä"àøéì ä"áäà ïéá 'îéâá ìãáääå ,äàøé ãòù ('ä ì"à 'ôá ä"ã 'â ìéì äëåðç ùãå÷ òøæ)
úåøàáä é"ò ïëìå ,ø"àá øôñîë àåä äðùì úåëæìå ,ïéãä ï÷úì íéìåëé äëåðç
äáäàá 'ä úà ãáòå íäøáà íò ììëúä ìæîå ïåéìò ìæî íéðååëî äëåðçáå ,äáåè
ìë åøáâúä äæ íåùîù ïëúéå .ãçé äàøéå òåãéå ,ì"æéøàä éøáãá øàåáîë ïåúçú
ìù úåøàáä íåúñì íéúùìô éùðà êë ù"îë ,ìàøùéì ìæî àéä ï"éà 'éçáù
êéà åðéáä àì íä éë ,÷çöé øôçù íäøáà ï"éà ô"áå ,(.åð÷ úáù) 'ìàøùéì ìæî ï"éà'
äøåàëìù ,ãçé äàøéå äáäà ìåìëì êééù .á"ë÷ 'îéâá ïåúçúå ïåéìò 'éçá
פנינים ופתגמים כח
åðééä 'áåèä ìë'ù ,ø"éùä äæ ,á"åèä ÷çöéì ïéàù åøáñ ïëìå ,éããäà éøúñ
.øéùä àöåé åðîîù á"åè íéîòô 'ð àéä úîàä ìáà .íäøáà íò úåëééù
úà ãáåò àåäå íäéðù úà ãçàî ÷éãöäù
,íéìùåøéì íéøåëéáä úà åàéáäå .ãçé íâ äàøé íòå äáäà íò 'ä
ä"ì äìåò í"éìùåøéå
íéîòô 'ð óåøéöáå ,ë"äò á"åè íéîòô ÷éãöä ïéðòá æîø óéñåäì øùôàå
åì åðôñåäù øçà ,ìàøùé õ"øà ìù áåè éë ,úáùä íò âðòúîù
,á"åè íéîòô ä"ô ãçéá äìåò ,'ð á"åè ú"åùø øôñîë íéìåò ÷"éãö ú"áù
äëåñ) åøîà ïëù ,ä"ôáù øéùä ìò æîåøå
,á"î úåîùî éòéáùä íùä øôñî àåäù
úà åàéáäùë ïëìå ,äôá äøéù ø÷éò (.àð òîù'å ìá'÷ åðéúòå'ù ìù ú"øä åðééäã
ãòå ,íéðâðîå íéøù åéä íéøåëéáä äæ íùå .úåîåìò'ú òãå'é åðéú÷ò'ö
éúçîù' åøîà íéìùåøéì åòéâäù ìåëé åúìôú çëá ÷éãöäå ,äìôúî éøééî
íéøåëéá éîìùåøé) 'êìð 'ä úéá éì íéøîåàá
úåéúåà ïëù ,äçîùì úåáöòä úà êåôäì
ìòù øéùäå äçîùä àåäå ,(á"ä â"ô 'îéâá ïéìåò ù"áúà óåìéçá ä"çîù
íéìåò á"öò ä"çîù ãçéáå ,á"öò
êøã àéä ì"à úéá äìåòä êøãäù ,êøãä
äçîù íéñéðëî äìôúä é"òù ,ä"ìôú
åøîà íéìùåøéì åòéâäùëå ,äçîù ìù
.åúåà íéëôäîå áöòä êåúá
'íéìùåøé êéøòùá åðéìâø åéä úåãîåò'
àéäå äçîù úøøåòî íéìùåøéù ,(íù) êì ïúð øùà áåèä ìëá úçîùå (â
ë"äò ä"ô ø"éù ïëå ,õøàä ìë ùåùî åøîàå .(àé ,åë) êé÷ìà 'ä
.í"éìùåøé øôñîë äìåò ,øîåì ùéå .øéùä äæ áåèä (éøôñ) ì"æ
õøà çáùî íéàéáî åéä íéøåëéá äðäã
éðçðå éá áöåò êøã íà äàøå (ã è"î 'îéâá äìåò ì"àøùé õ"øàå ,ìàøùé
.(ãë ,èì÷ íéìäú) íìåò êøãá àæø íä íéøåëéá ïéðò ìáà ,á"åè íéîòô
äøåúá øëæåîä ïåùàøä êøãäù øîåì ùé ïëìå ,'ðä øòù àåäù íééçä õòã
,(ãë ,â úéùàøá) 'íééç õò êøã' àåä úåòåáùä âçá íéøåëéá àéáäì íéìéçúî
íúøéèô øçà úåîùðä ïéìåò åæ êøãáù â"ç ÷"äåæ) íééçä õòã àæø ë"â àåäù
íà ìáà ,(â"ô â"îù ç"ò) àáä íìåòì íäù ,íéøåëéá úáéúá æîåøîå ,(.åö
äá íéìåò åéä äðå÷éúá äééìòä äúéä 'îéâá äìåò ø"åëá ,í"é ø"åëá úåéúåà
åîìåòì æà íéëåæ åéäù ,ãçé óåâä íò êéøö ïëìå .'ð àåä í"éå ,í"ééç õ"ò
óà ìáà .íééçöð íééç íäå ,ìáåé ìù éãë ì"àøùé õ"øàì ó"ñåð á"åè óéñåäì
ìëî ,ùîî ìòåôá äæ ïéðò åðì ïéàù á"åè íéîòô 'ðå ,á"åè íéîòô 'ð åéäéù
úîééåñî äðéçááù íé÷éãö ùé íå÷î íéá àöîð úìëú øùà ,ú"ìëú äìåò
éåä äæ íòèîå ,íôåâ íò íéìåòù áùçð ïåùìî àåäù ,(:èî÷ á"ç ÷"äåæ) úøðë
.àìåìéäë íúøéèô íåé ìëá ïéðò àåäå ,øéùá åá íéðâðîù ,ø"åðë
כט פנינים ופתגמים
úòãì áì íëì 'ä ïúð àìå (ä äá ùéù äøåúáù äãéçéä äåöîäå
íåéä ãò úåàøì íéðéòå úåöî àéä ,êøãä ìò äëéìä
íçéëåä åðéáø äùîù äæá äðååëä .äæä ,äåöî àéä äëéìääù ïåéëå ,ìâøì äéìòä
íäì øîà ïëìå ,úåìåãâ úåçëåúá ïàë óåâäì íâù àöîð ,óåâä íò úéùòð àéäå
úòãì áì äìéçúî íëì äéä íàù äùî ë"àå ,äîùðä íò åæ äëéìäá ÷ìç ùé
ìë øîåì íéëéøö åéä àì ,úåàøì íéðéòå úåëæì äðëä ìâøì äéìò ìù êøãä éåä
êùîá éúéàøù ïåéë ÷øå ,äçëåúä éøáã .óåâä íò íééçä õò êøãá äëéìäì
,úòãì áì íëì äéä àìù äðù íéòáøà à"å÷îá øàáúðù äîá àúìéî àáéöéå
,åàèçé ãåòù äùî äàø äæì óñåðáå ïéðòë àåäù ,ìâøá åáø éðô úìá÷ ïéðòá
éøçà éúòãé éë' (èë ,àì íéøáã) øîàù åîëå äæë éáø éðô ìá÷ì íéëéøöù ,ìâøì äéìò
íéëéøö ïëì ,'ïåúéçùú úçùä éë éúåî áåéç ïðéôìé éøäù ,íéúî úåéçäì ìåëéù
úòãì áì åì ùéù éî ìáà ,äçëåúä úà ä"ø) úéîðåùä åéìà äëìäùë òùéìàî äæ
.åìàë úåçëåúá åúåà çéëåäì êéøö àì ìù êøãä ïëù ,äðá úà äéçä àåäå (:æè
àåä úòãì áì åì ùéù éî éë ïéðòäå úééçúì ïéëî óåâä íò àéäù è"åé
àì íãà ìàå ,íãà øãâá .äîùðä íò óåâä äá íééçù íéúîä
íéùðåòå ì÷îä êøãá øáãì íéëéøö íéé÷ äéä ùã÷îä úéáù ïîæá ïëìå
úòã øá éë ,äçëåúäá íéøàåáîù ìù åæ äâøãá ìâøì íéìåò åéäå
äîäá íò ÷øå ,íéøáãá øñééúî ,úåçîù ïåéö éëøã åéä íéúîä úééçú
,úåì÷îá äàëäå ùðåò éëøãá ïéùîúùî íúåà åàéáäù íéøåëéá àéáäùë èøôáå
íéøñéî àì úòãì áì åì ùéù íãà ìáà íéëééù ïëà íéøåëéáù ,äìåãâ äçîùá
.åìà íéëøãá ìáà .(á úåà) äìòîì øëæðë íééçä õòì
äðùä ùàøì äðëä íä åìà íé÷åñôå åðéùã÷î íîùå åðøéò äáøçðùë
ìë éë ,íãàä úøéöé íåé ,íéúîä úééçúì àéáîù êøãä äìèáúðå
úà ÷åãáì àåä äðùä ùàøá ïéãä éàá éìáî úåìéáà ïåéö éëøã' åùòð
,äîäá åà íãà øãâá àåä íà íãàä äúéîä úîçî ,(ã ,à äëéà) 'ãòåî
,äîäá åîë åîò âåäðì íéëéøöù åðééäã .úåìéáà úøøåòîù
åøñééì íéëéøö àì íãà øãâá àåä íàù áöåò êøã íà äàøå' ,ãåã øîàù åäæå
,äáåè äîéúçå äáéúëì äëæé éàãåáå éìù êøãäù äàøú íà åðééä ,'éá
íéîçøì íéëéøö äîäáë àåä íà ÷øå ìù äðéçá äá ùéù áöåò êøã àéä
àìå íéøåñé åéìò åøáâé àìù íéìåãâ 'íìåò êøãá éðçðå' ù÷áî éðà ,äúéî
.úåçëåúä åéìò åìåçé ìáåé ìù åîìåòì äàéáîù êøãä åðééä
êú÷ãö' (æ ,åì íéìäú) øîàðù åäæå ,íééç õò êøã 'éçá ,íééçöð íééç 'éçá
íåäú êéèôùî ì"à éøøäë .áöåòä êøã ìèáúú äæáå
פנינים ופתגמים ל
éøô ìë úéùàøî úç÷ìå (æ íéù÷áîù .''ä òéùåú äîäáå íãà äáø
àéáú øùà äîãàä äëæð éàãå æàù íãàë åððåãéù ä"á÷äî
äðä .(á ,åë) àðèá úîùå 'åâå êöøàî àåäù éî åìéôà àìà ,äáåè äðùì
íäù íéðéîä úòáùî åàéáä íéøåëéá ,'ä òéùåúù ë"â íéù÷áî äîäáë
äòáù íâ íä íãâðëå ,úåãîä 'æ ãâðë éðéò úà øéàéå ä"á÷ä íçøéù åðééäå
åáä' øåîæîáù ,äøåú ïúî ìù úåìå÷ä äìòúéù ìëùå ïéçåî åì òéôùéå íãàä
ë"äò ú"éùàøî ïëìå ,(èë÷ íéìäú) 'äì êú÷ãö' øîàù äîù ïëúéå .íãà úâøãì
.ì"å÷ ô"æ 'îéâá äìåò úâøãá àåäù éî ìò éà÷ 'ì"à éøøäë
úåéúåà íä à"éáú ø"ùà úåáéúå ,ì"à éøøäë äðåéìò äâøã àéäù íãà
ãçà ïëù ,'à íò ú"éùàøá éðá ìò ,'äáø íåäú êéèôùî' åìéàå
ç"åæ) ú"éá ù"àø àåä ú"éùàøá éôåøéöî úåîäáëå äðåúçú äâøãá íäù íãà
ø"ùà êë ÷ìåçî à"éáú ø"ùà ïëå ,(.ä åîëå ,'ä íçøî íäéìò íâ ìáà ,åîãð
íò ú"éá úåéúåà à"éáúå ù"àø úåéúåà ''ä òéùåú äîäáå íãà' íééñù
é"ùø øîà úéùàøá úáéú ìòå .'à åøæçéù ìëù ä"á÷ä íäì òéôùîù
øîåà äæä àø÷îä ïéàù (à ,à úéùàøá) äùî íééñù äî åäæå ,íãà éðáë úåéäì
äøåúá øîàðù äî ìëå ,éðùøã àìà øùà ìë úà åìéëùú ïòîì åéøáã
íåùî àåäù (íù) é"ùø áúë ,úéùàøá æàù íãà ìù úòãå ìëùì åëæéù ,ïåùòú
úìçð úúì åîòì ãéâä åéùòî çë' .äçëåúäì åëøèöé àì
ùøåã 'ä øùà õøàä úðéúðù ,'íéåâ
.äøåúá ùéù ùøãä çëá æîåøî ,äúåà לפני התפילה
íéðéîä úòáù ìù àø÷îä íâ ïëìå 'åâå õøàä ìà àåáú éë äéäå (å
àùøãì ìàøùé õøà íäá äçáúùðù éøô ìë úéùàøî úç÷ìå
äæ àø÷î (.àî úåëøá) åùøãù åîë ,øîàð .(á-à ,åë) êöøàî àéáú øùà äîãàä
.ïéøåòéùä ìë éðå÷úá áåúëù õ÷ä úà äæá æîøì øùôà
à"ðè éë ,'àðèá úîùå' øîàð ïëìå ïîæ ïëù ,õøàäá æîåøî õ÷äù (:ã) øäåæ
,äëéîñ ìò äøåîù 'ñ äìåò óìà àåä (àé ,áé) ìàéðãá øîàðù õ÷ä
ïéøåòéù ìò ì"æç åøîàù äîì æîåøå ú"éùàøî ïëå .õ"øà 'èåð àåäå ,ö"ø
ïååëîäù ,'àø÷à äëîñàå àåä äëìä' ,ììåëä íò ö"ø óìà äìåò é"øô ì"ë
åì ùé ìáà ,ùøã ÷ø àåäù ô"òàù äæá ,'êöøàî àéáú øùà' äæ ìò øîà ïëìå
äøåúä úåùøãù ïåéë ,àø÷ä ïî úåëéîñ ãåñ àåäå .õøàä ïî äìåò õ÷ä éë
íéîòè ú"ø à"ðèå .äøåú éôåâë íä éë ÷"äåæá ù"îë 'çîöú õøàî úîà'
úà íéùøåã ïãé ìòù ,úåéúåà úåãå÷ð 'éçá íéòù'ú íéúà'î ó'ìà ú"ø úîà
éùàøä æîåøî à"ðèá úåéúåàáå .äøåúä .êöøà'î àéá'ú øù'à ú"ø àåäå ,õ"øà
לא פנינים ופתגמים
íéðáà ô"â åîé÷ä íãâðëå ,úåéðåðéá ïëù ,äúéùàøå äøåúä íåéñ ìù úåáéú
.úåéúåàì íéðååëîù ú"øä àåäù é"ìë øôñîë äìåò à"ðè
,á"ë íä úåéúåàäå ,íéðáà á"é åéäå ,äøåúä óåñáù ìàøù'é ì'ë éðéò'ì ìù
äìåò á"ë íéîòô á"é äðäå ,úéùàøáã 'á ìò æîåø úôñåðä 'áäå
ô"â äìåò ì"âìâ åìéàå ,ï"ãøé øôñîë ë"â êééù äúìéçúì äøåúä óåñ øù÷ù
íéîòô ä"é ãçéá åðì ùéù àöîðå ,á"ë .äøåúáù ùøãä ÷ìçì
ô"âå ,ä"ë á"é ä"éëá ïååúà íäå ,á"ë úîùå' ïéðòá øîåì ùé óñåð æîø
íéîòô ä"é äðäå .ì"áéò íéìåò ä"éëá éë ,'ñ äìåò à"ðè øùà ,'àðèá
,é"ðåðéá ï"è÷ ì"åãâ øôñîë ïéìåò á"ë ,äèç àåä íéðéîä úòáùî ïåùàøä ïéîä
.íéðáàä úà ô"â åîé÷ä íãâðëù ìò àìå ïìéàá çåîöì äëéøö äúéä àéäå
,åè ø"øá) àèçä íãå÷ äéäù åîë õøàä
ùãåç ãâðë íä ä"éëá íéîòô ùìùå
ïéðò ô"â íäá åðàöîù ,éøùú äìéôð äì äúéä àèçä øçàù àìà ,(æ
íéìäú) øîàð äðùä ùàø ìò éë ,äéëá
ïëìå ,äîãàä ïî úçîåö àéäå õøàì
á"ô úéòéáù) 'ïáìä äãù' äèç äãù àø÷ð
àåäù ,íåé'ä ì'ë ïåìéâ'é êîù'á (æé ,èô
íåé'á é'ë úåáéú éùàø ïëå .ä"éëá ú"ø ïåùìî àåäå ì"áð ïååúà ï"áì ïëù (à"î
íâå .ä"éëá àåä (ì ,æè àø÷éå) øôë'é äæ'ä úåéúåàá 'ôá óìçúî 'á ïëù äìéôð
åáù'é ìàøùé'á çøæà'ä ì'ë úåáéú éùàø ìëì êîåñ àåä ä"á÷ä ìáà ,ó"îåá
.ä"éëá úåéúåà íä (áî ,âë íù) .'ñ äìåòù à"ðèá æîåøî åäæå ,íéìôåðä
'ä ìå÷á òîùú òåîù íà äéäå (è ìë íéøåëéá àéáîä àøå÷ ïëìå
ø"áã) ùøãîá .(à ,çë) êé÷ìà
,'éáà ãáåà éîøà' ìù äùøôä
øîàå ,ïîà úééðò ïéðòá ïàë êéøàî (à ,æ äìéôðä ìò ë"â æîåø éîøàä ï"áì ïëù
úåðòì äëåæ æ"äåòá ïîà äðåòù éî ìë ,íéøöîì åãøé æ"éòù ìàøùéì íøâù
÷åñôä àéáî (á ,æ) ë"çàå .á"äåòá ïîà êîåñ éë íùî åðàéöåä ä"á÷ä ìáà
ãå÷ùì éì òîåù íãà éøùà' (ãì ,ç éìùî) .íéìôåðä ìëì 'ä
úìã ñðëéì êéøöù êéøàîå .'éúåúìã ìò ïãøéä úà íëøáòá äéäå (ç
éðùù øîåì ùéå .ù"éò úìãî íéðôì íéðáàä úà åîé÷ú
úééðò é"ò éë ,úåøùå÷î åìà úåùøã íåéä íëúà äåöî éëðà øùà äìàä
àáä íìåò ìù çúôä úà íéçúåô ïîà ,åéä íéðáà éðéî 'â é"ùøáå .(ã ,æë) 'åâå
äìåò éåìéîá ï"îà ïëù ,ñðëéì íéìåëéå ïãâðëå ,ìâìâá ïãâðëå ,ïãøéá øùò íéðù
ïîà úééðò é"òù ,éåìéîá í"ìåò øôñîë øàåáîù ,äæá æîøì äàøð .ìáéò øäá
ìòå .àáä íìåòì ñðëéì çúôä íéçúåô úåðåëî úåéúåàù (áé ã"ô) äøéöé øôñá
'ïîàå ïîà íìåòì 'ä êåøá' íéøîåà äæ úåéúåà ùéù (:â ÷"äåø øòù) òåãéå ,íéðáà
ãâðë ïîà úìî íéìôåëå ,(âð ,èô íéìäú) úåéúåàå úåðè÷ úåéúåàå úåìåãâ
פנינים ופתגמים לב
äæåæî ïéðò íâ åäæù ,øîåì ùéå ïéëåæ ïîà úééðò é"òù ,á"äåòå æ"äåò
éë ,úìãäå çúôä ìò íéçéðîù .úåîìåòä éðù ìù ïçúôì ñðëéì
,(.àë æ"å÷éú) ú"åî æ"æ ïååúà ú"æåæî
ìò äùåã÷ä ïåøúé úà äæá íéèéìáîå àçúéô íùá àø÷ð çúôäå
à"ç ÷"äåæ) àúåðîéäîã
úãî úà ùé äùåã÷á éë ,à"èñä
äìåòð úìãäù íéàåøùë íâù ,úåðéúîä éãë éë ,'ïîà' ïéðò ë"â àåäå ,(:çö
à"èñä ìáà ,çúôúù íéôöîå íéãîåò äéäéù êéøö çúôä êåúá ñðëéì úåëæì
åäæå ,äì úëìåä äìåòð úìãä äàåøùë ,çúôä åì åçúôéù äëæéù äðåîà íãàì
à"èñä àåä ú"åî éë ,ú"åî æ"æ ïéðò àì íéìåòð íéçúôäù äàåøùë íâå
ìáà ,äìåòð úìãäùë åì êìåäå æ"æ àåäå äôöîå úìãä ìò íù ãîåòå ùàééúî
íéëåæ æ"éòå ,úìãä ìò íéã÷åù äùåã÷á ïéðò åäæå .ñðëéì ìëåéå íúåà åçúôéù
.'ä øáã òåîùì åñðëéå çúôúù ÷øù ,'íåé íåé éúåúìã ìò ãå÷ùì'
åìà úåúìã åçúôéù äëåæ ïëà äæ ïôåàá
אחר התפילה .íëåúá ñðëéì ìëåéå
íöøà úà ç÷ðå äùøôä óåñá (é úåîù) äøåú äøîàù äî äæá øàáúéå
éðáåàøì äìçðì äðúðå åéðæà úà åéðåãà òöøå' (å ,àë
íúøîùå ,éùðîä èáù éöçìå éãâìå é"ùø àéáä øáëù 'íìåòì åãáòå òöøîá
íúéùòå úàæä úéøáä éøáã úà äòîùù ïæàù ,åðæà úà ïéòöåøù íòèä
øùà ìë úà åìéëùú ïòîì íúåà 'íéãáò ìàøùé éðá éì éë' éðéñ øä ìò
æîåøîù øîåì ùé .(ç-æ ,èë) ïåùòú àöîðå .òöøéú ïåãàì åîöò äð÷å êìäå
øîàðù äçëåúä ìò äîçð åìà íé÷åñôá øîàù 'ä ìå÷ úà òîù àì äæ ãáòù
ùãç øäåæá øàåáîù .äùøôá ïë éðôì êçøë ìòå ,'íéãáò ìàøùé éðá éì éë'
úåçëåúá äîçð äøîàð àì ïëìù (.èð) äéä àì ïëìå ,'ä úåúìã ìò ã÷ù àìù
íìåë íä úåéîéðôáå øúñäá éë ,åìà òåîùì ìåëé äéä àìù åðééä 'éì òîåù'
åìèðù ïãøéä øáò äðäå .úåìåãâ úåëøá äìåòð úìãäù äàø àåä éë ,'ä ìå÷
,äùðîä èáù éöçå ïáåàø éðáå ãâ éðá åì äúéä àìå ,ñðëéì ìåëé åðéàå åéðôì
éðåîã÷å éæéð÷ éðé÷ úåöøàî íäá åéä íåé úìãä ìò ã÷åù úåéäì äðåîàä úà
íäù ,(.åð á"á) øéòùå áàåîå ïåîò íäù ,'ú äìåòù ò"öøî ïéìèåð ïëìå ,íåé
íéîîò 'æ úîåòì úåðåùàø 'â 'éçá òáøà ïåúî ïåúî (.ë úåëøá) ì"æ åøîàù
íéëééùå ,(êì êì ì"äôñ) ìàøùé õøàáù äøåî 'ú øôñîù éøäå ,àéåù éæåæ úåàî
íùáù ä"é 'éçá àéñëúéàã àîìòì åì äéä àìù äæ ãáòå ,úåðéúî ìò
äçëåúä éøáã ìë íâù äæá æîøå ,ä"éåä òåîùì éãë úìãä ìò ãå÷ùì úåðéúî
íéñåëîù ,àéñëúéàã àîìò 'éçáá íä ò"öøîá åðæà úà ïéòöåø øéôù ,'ä ìå÷
.úåáø úåëøá íäá .úìãä ìò
לג פנינים ופתגמים
åðîî ÷ìúñäì íéëéøö åéä àì ,úîàá úà åìéëùú ïòîì' íééñù äî íâ åäæå
åéäå' øîà ïëìå .àèçù ô"òà íééçä ïðåáúäì åðééä 'ïåùòú øùà ìë
ïéîàú àìå 'åâå ãâðî êì íéàåìú êééç íéëééùù úòãäå ìëùä íò äçëåúäá
íééçäá ïéîàé àì íà ÷ø éë ,'êééçá ,àéñëúéàã àîìò 'éçáå úåðåùàø 'âì
éæà úîàá ÷éãö àåäù øéëé àìå ,åìù úáéú ïëàå ,úåëøá íäá åàøé æ"éòå
,åðîî ÷çøä ãâðî åì íééåìú åééç åéäé ï"á ï"åòîù é"áø 'îéâá äìåò å"ìéëùú
äéä íà ìáà ,äçëåúä åéìò ìåçéå úåãåñ äìâî àåäù ë"äò é"àçåé
åéìò íéàá åéä àì åìù íééçäá ïéîàî .äúåéîéðôå äøåúä
ïéøéèôîù íòèä åäæå .úåçëåúä ìë
íìåë êîòå' ÷åñôä úà åæ äùøôá 'åâå ãâðî êì íéàåìú êééç åéäå (àé
íìåëù íéðéîàîå íéòãåéùë éë ,'íé÷éãö .(åñ ,çë) êééçá ïéîàú àìå
åàåáé àì íéàèåçùë åìéôà éæà ,íé÷éãö éðá ìù úåéçä øå÷î äðäã ,äæá äðååëä
.ïúùøôá ïéáåúëä äëî ìëå éìç ìë øå÷îî ãåàî äìòðå ìåãâ àåä ìàøùé
àéä íúåéç éë ,íìåòä úåîåà ìù úåéçä
íééñî 'íé÷éãö íìåë êîòå' ÷åñôá êà úåéç àéäù úåîäáä ìù úåéçä åîë
,'øàôúäì éãé äùòî éòèî øöð' íúåéç øå÷î ìàøùé åìéàå ,øéòæå êåîð
ô"òà íéìòðä íééçì úåëæì éãëù íéàèçù íòèä åäæå .äåáâ íå÷îî àåä
ïééãòù äøëää é"ò íéàèçá íéìùëðù ,êë ìë íéîâåô àì íìåòä úåîåà ìù
íéòãåé øùàë ÷ø åäæ ,íé÷éãöì íéáùçð ìàøùé åîë äæä íìåòá íéùðòð ïðéàå
,åîöòì íãàä ìòô àì äæ ÷éãö 'éçáù àì øùàë úåçëåúä ìë íäì åøîàðù
íà ìáà ,ú"éùä çëî ÷ø ÷éãö àåäå ïåéë ìàøùé éðá éë ,'ä ìå÷á åòîùé
äîá åîöòá øàôúäì åúáùçî ìò äìòé ïëì ,ãåàî ìåãâ íúåéç øå÷îù
,äæ ïåøúé åì äéäé àì éæà ,÷éãö àåäù ÷ìúñäì úåéçä çøëåî íéàèåçùë
äåàâ ìù ïéðò àéä äîöòá åæ äáùçî éë ìë íäî å÷áãéù íøåâ äæå äìòîì
,åìù ÷éãöä 'éçá úà øéúñîå íéìòîä êåîðä úåéçä ìáà ,äçëåúäáù úåòøä
éãé äùòî éòèî øöð' íééñîù åäæå øùàë íé÷ìúñî àì íìåòä úåîåàì ùéù
íìåë êîòå'ù äæ ïéðòù ,'øàôúäì íéàåìú êééç åéäå' øîàù åäæå .íéàèåç
òèðù 'éòèî øöð' ÷ø àåä 'íé÷éãö ,äçëåúä ìëì øå÷îä åäæù ,'ãâðî êì
'éãé äùòî' íäå ,ìàøùé ììëá ä"á÷ä äéäéå êîî ÷çøúé êìù úåéçäù ïåéë
íéìåöéð äæá íéøéëîùëå ,'øàôúäì' åãáì .êîî ÷çøä ãâðî éåìú
.íéòøä íéòâôä ìëî
'éçáä àåä é"ììëì ùéù äæ úåéç äðäå
äðùä ùàø íåéá äãåáòä ø÷éò åäæå ,ìàøùéî ãçà ìëá ùéù ÷éãö
åá íéîúçðå íéáúëð íé÷éãöù íìåë êîòå' (àë ,ñ äéòùé) øîàðëå
àåäù íãàä øéëéù ,(:æè ä"ø) íééçì äæá ïéîàî äéä íãàä íàå ,'íé÷éãö
פנינים ופתגמים לד
ãåîéìáù ,äîùì ãåîéì ìò àéä äðååëäù àåäù ä"á÷ä çë é"ò ÷ø ïëàå ,÷éãö
ïúåðì äøåúä úà íéøù÷î äîùì éôì íà íâ æàå ,÷éãö úâøã åëåúá òèð
.äøåúä úà íéîéøî æ"éòå ,äøåúä áùçäì êéøö äéä àì åéùòî ìå÷éù
åëæéå ÷éãöë åúåà åðåãé ïééãò ,÷éãö
åðééä äøåúä úî÷äã ,ãåò øîåì ùéå .íééçì øúìàì íúçäìå áúëäì
äøåúä úåéîéðô éë ,äùøåù ìà
ìáà ,äùøåùá àéäù åîë äøåúä àéä åù÷úð øáë ,øùòî éåãéå ïéðòá (áé
íéòéâî àì ,ãåçì äøåúä úåìâð ãåîéìá àø÷ð éàîà íéùøôîä
(.èð ç"åæ) ÷"äåæá åøîà éøäå .ùøåùä ìà äáøãàå ,àèç ìò íéãåúî àì àä ,éåãéå
äøåúáù íéøåøàäå úåçëåúä ìëáù ,ïäá úåéåìúä úååöîä ìë åîéé÷ù íéøîåà
øéôùå ,úåìåãâ úåëøá úåéîéðôá íéæåðâ íòèä úåèùôáå .éåãéå åúåà íéðëî êéàå
éøáã úà íé÷é àì øùà øåøà' øîà ,åéäù íéøáã éåèéá åðéðò éåãéå íù éë äæá
úà íéøî åðéà íàù ,'úàæä äøåúä äùòù åéàèç úà íãàä èøôî øùàëå
úåìâðá ÷ø ÷ñåòå ,äùøåùì äøåúä íéúôùá àèáîùë ïëå ,éåãéå àø÷ð
äìâðá ïëù ,øåøà 'éçá ùé éæà ,äøåúä .éåãéå äðåëî ë"â äæ éøä äùòù åéúååöî
íé÷é íà ìáà ,úåçëåúä äøåúá íéáåúë íòèä äðäã ,ãåò øîåì ùé íðîà
àìà øåøà ïéàù äàøé äøåúä éøáã úà óåñá úåãååúäì äøåú äúåéöù
.êåøá äìåë àéä äæ éøä ,úåøùòîå úåîåøú ìò íéðù ùìù
úååöîä ìë íéé÷éù íãàä úà æøæì éãë
ø"øá) ì"æç åøîà øáë éë ,äæá ïéðòäå
úåàá íìåòä äàøáð àìù (é ,à óåñáù òãåéù éãé ìòù ,ïúëìäë åììä
ïúî úà ìáà ,øåøà äá ùéù íåùî 'à 'ä éðôì øîåìå àåáì åéìò íéðù ùìù
úáéúá 'à úåàá ä"á÷ä ìéçúä äøåú .íúåà íéé÷ì æøãæé ,åäåéö øùà ìë äùòù
úëôäî äøåúä éë äæá íòèäå ,'éëðà' àø÷ð åîöò äæ íòèîù øîåì ùé äúòîå
.êåøá úåéäì 'à úåà ìù øåøàä úà äæ æåøéæì êéøö äéäù äæá äãåúîù ,éåãéå
'éçá àåäù ,'ðä øòù àåä åæ äâøãå ìë éåàø åðéà éë ,úååöîä úà íéé÷ì éãë
íéøòù è"î ãâðë éë ,äøåúä úåéîéðô ïîéé÷ì éãë 'ä éååéö åì ÷éôñî äéäù êë
,øåäè íéðô è"îå àîè íéðô è"î ùé æåøéæä úà êéøö äéä àìà ,úåîéìùá
,àîè ìù íéðô ïéà 'ðä øòù ãâðë ìáà ïëàù øîåìå 'ä úéáì úåìòì êéøö àäéù
,êåøáì øåøàä íâ êôäî 'ðä øòù éë .éåãéå åúåø÷ì éåàø ïëìå ,ïîéé÷
æîøå .'ðä øòù 'éçá 'éëðà' ïéðò åäæå éøáã úà íé÷é àì øùà øåøà (âé
'äúà êåøáå äúà êåøá' úåáéúù øáãì úåùòì úàæä äøåúä
è"î øôñîë íéìåò úåëøáäá øîàðù åùåøéô 'íé÷é' äðä .(åë ,æë) íúåà
éåä íéøòùä è"îá éë ,ä"éåä íéîòô íéøäì êéøöù òîùîå ,äãîòäå äî÷ä
êôäì øùôà éà ìáà äëøá äëøáä ÷ø øîåì ùéå .äîîå÷ìå äøåúä éøáã úà
לה פנינים ופתגמים
úòãì íéëåæ åéä íà ìáà ,äìéçú äøåúá øòùá ìáà ,úåëøáì úåìì÷ä úà ïééãò
åéä éë ,úåìì÷ä ìë êééù äéä àì äøåú ïëìå .êåøáì øåøàä úà íâ íéëôåä 'ðä
ìë äîò äúàå õøàä ìë úà íéðå÷ øòùì ãò äøåúä úà íé÷é íàù øîà
.äá úåìåìëä úåáåèä êôäúé éë øåøà äéäé àì éæà ,'ðä
íé÷é àì øùàë ÷ø êééù øåøàå ,êåøáì
סעודה יום שבת .'ðä øòùì äøåúä éøáã úà
[ùéø åå éô ïéù] éåìéîá ø"ôåù (ãé
æîøì ùéå .á"ò÷úú äìåò äøåúäù äî ïéðòá ãåò øîåì ùéå
,éøùú ùãåç ãâðëù ä"éåä ìù éåìéîá éë ,úåëøáì úåìì÷ä úà úëôäî
â"é ãâðë íéàåìéî éðéî â"é ùéù òåãéù õøàä äãáà äî ìò (:äô î"á) ì"æç åøîà
éøùú ùãåç ãðâëù éåìéîäå ,íéùãåç äæá ïéðòäå .äìéçú äøåúá åëøá àìù ìò
ï"ã äðäå ,(á"ô é"ùà ò"ëøá äàø) ï"ã 'îéâ áéúë ,éããäà éàø÷ åîø (.äì úåëøá) ì"æçù
é"ç íéîòô é"çå ,é"ç íéîòô 'â äìåò áéúëå ,'äàåìîå õøàä 'äì' (à ,ãë íéìäú)
ê"ãùá úáéú ìò ïëìå ,ã"ëù äìåò ,'íãà éðáì ïúð õøàäå' ,(æè ,åè÷ íù)
éë ,é"çå íùì íéðååëî òîù úàéø÷áù ,äëøá øçàì ïàë äëøá íãå÷ ïàë åöøéúå
ô"âå .é"ç íéîòô é"ç äìåò ê"ãù ùéå .õøàä úà íãàä äðå÷ äëøáä é"òù
ï"ã øôñîáù é"ç ô"â ãâðë ã"ëù úåëøá àåä äæ ïéðò ìù ùøåùäù øîåì
.éåìéîá øôåù øôñîë á"ò÷úú äìåò äøåúä ìò êøáî íãàù é"òù ,äøåúä
äëøáä íãå÷ù ,äøåúä úà äðå÷ àéä éøä
äçëåúáù íé÷åñôä øôñî äðä (åè úáùçð äëøá øçàì ìáà ,'ä úøåú àéä
,á"ì íä éúå÷çá úùøô ìù úà äðå÷ùëå .äúåà äð÷ù ïåéë åúøåúë
,â"ð íä íúùøôáù äçëåúä é÷åñôå åøîàå ,äøåú úòã ìá÷î éøä äøåúä
é"ò ÷ø ïëù ,ï"áà á"ì ãçéá íéìåòå ,úøñç äî úéð÷ úòã (.àî íéøãð 'éò) ì"æç
úåçëåúäå ,úåçëåúä ìë íéîøâð ïáà áì ïëìå ,ìëä úà íãàä äðå÷ úòãä é"òù
.ïáàä áì úà øáùì éãë íéàá úà íâ íãàä äðå÷ äøåúä úåëøá é"ò
øéôùå .äá úåìåìëä úåáåèä ìëå ,õøàä
òåãé éë ,ä÷úîä íâ äæá ùé ìáà åëøá àìù ìò õøàä äãáà äî ìò åøîà
íäá ùé úåîãå÷ úåéúåàù àìå úòãì åëæ àì æ"éòå ,äìéçú äøåúá
úåéúåàå ,(á çñô ë"äòù äàø) ä÷úîä .äàåìîå õøàä úà úåð÷ì íéìåëé åéä
øôñîë à"ë íä á"ì ìù úåîãå÷ä
ìë íé÷éúîî äæ íù é"òù ä"éäà äçëåúä éøáã íåéñá æîåøî äæå
á"ì ä"éäàå ,(ä"ô ç"éù ç"ò) íéðéãä 'äðå÷ ïéàå' úåáéúá úîééúñîù
ìù íé÷åñôä øôñî íäå ,â"ð äìåò íéàá úåçëåúä ìëù æîøì àáù ,(çñ ,çë)
íäá æîåøîù ,ïúùøôáù äçëåúä úà úåð÷ì à"à æ"éòù úòã øñåçî ÷ø
.íéðäë úøåúáù úåçëåúäì íâ ä÷úîää åëøá àìùë õøàä äãáàù åîëå ,õøàä
כ ר ב יעמדו ע<ל ה
ה
ידידינו הנכבדים שלקחו חלק בהוצאות הגליון
פרנס השבוע
נדבת ידידינו הרב הגאון החסיד
מוה"ר מנחם לעדערער שליט"א
דומ"ץ קהל היכל התפילה
לרגל נישואי בתו במז"ט
עב"ג הבה"ח יצחק ני"ו
בן מחותנו מוהר"ר יואל שפיטצער הי"ו
ידידינו החסיד המפואר
מוה"ר יהודה יפה הי"ו
אב"י לעיקוואד
לרגל נישואי בנו
הבה"ח יצחק זאב ני"ו במז"ט
עב"ג בת מחותנו מוהר"ר אורי אדלער הי"ו
ידידינו החסיד המפואר
מוה"ר אליהו אשכנזי הי"ו
אב"י לעיקוואד
לרגל הולדת בנו במז"ט
זכות התורה תגן בעדם להתברך בכל מילי דמיטב ,ויזכו לראות רוב נחת דקדושה מתוך
בריות גופא ונהורא מעליא אכי"ר
סט
ן תולדות יהודה
ו מכון תו<לדות יהודה סטיטשין
י
מכ
טשין
להוצאת ספרי כ"ק מרן רבינו שליט"א
כ " <ל ה ו צ את ס פ רי ט "א
ק מ ר ן ר ב י נ ו ש <ל י
ברכת מזל טוב
ברכות מאליפות נשגר בזה קדם
מעלת ידידינו עוז הרב החסיד המופלג בתורה וחסידות ,ה"ה
מוהר"ר וועלוועל גארדאן הי"ו
נדבן זכות 'שותף המכון'
לרגל שמחתו בהולדת בתו במז"ט
זכות הפצת התורה יעמוד לו ,שיזכו לנחת לרוב מכל יוצ"ח ,דורות ישרים
ומבורכים ,ולחיים טובים ארוכים מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.
המברך
יהודה שפיטצער
מנהל המכון
ֹּ
ֶֶזה הַ �יּום ִּּפ ְְִתחּו ּ ִלִי
ֲָע ַָׁשה � ַַׁש ֲֲע ֵֵרי ֹ
ה’ � ָָנִגִיִלָה ֶֶצ ֶֶדק ָ ֹאֹבא
ברגשי שמחה ויקרא דאורייתא ,מתוָך שיר ושבח להשי”ת ,שהחיינו
ּוְָנִ ְַׁש ְְמ ֹחָה ָֹבם אּו ֶֶדה
והגיַענו לזמן הזהַ ,עת ָכי בא מוַעד זמן שמחתינו ,פתיחת מוסדותינו,
ממנו תֵצא תורה ופרי קודש הילולים להמשָכת דורותינו ,בדרָכי אבותינו
ֹבּו ָקה
ורבותינו ,לאורו והדרָכתו של ָכ”ק מרן רבינו שליט”א
באנו בזה להזמין בקריאה של חיבה את מע”כ
לשוש אתנו משוש במעמד מרומם ונאדר בקודש
מעמד
מזוזה קביעת
ומסיבת לחיים רבתי
לקראת פתיחת שערים
לשנת הלימודים בשעטו”מ
של שַערי בית הגדול לה’ ולתורתו ,מגדל ַעוז לתורה ולחינוָך
בנין החדש והמפואר
של מוסדותינו הק’
שתתקיים ברֵצו”ה ברוב ַעם הדרת מלָך
א’ סליחות הבעל”ט
בתוככי בנין החדש – 1228 36th St.
בראשות ָכ”ק מרן רבינו שליט”א
מעמד לחיים 6:30 תפילת מנחה5:40 :
ההנ++לת המוסדות
ה מ ח ָכ י ם ל ק ר א ת ב ו א ָכ ם ל ש ל ו ם
סדר המעמד
מעמד קביעת מזוזה ומסיבת לחיים רבתי
בבנין החדש ומפואר של מוסדותינו הק’
נּו ְּב ִמ ְֵצֹו ָתיו וֵצּו ְּבנ ֹ ַַעם ה’ ּולבֵּק
נּו ל ר ְּב
זֹות
ְּדְׁש
ה
ק
יָכלֹו
ְּבַע מזּוזה
לַ ֲח
ֲאְׁשר ִק
מעמד פרטי ביקור
קביעת מזוזה
ע”י כ”ק מרן רבינו שליט”א
בתוככי הבנין
מיוחד לקרואי מועד והורים החשובים
בשעה6:00 משעה 5:00
תָךּו
ַַעל ְמזּוזֹות ְּבי ָריו ְּבתֹודה חֵצר
תיו
ב
ָּתם
ְׁש ַָע
ְּב
ְׁשַעריָך
תהָּלה
ּוָכְ ַת ְב
קביעת פתיחת
ְּבאּו
מזוזות
ע”י נדיבי עם
שערים
לכל הקהל הקודש
פטרוני הבית
וקוני זכותים נצחיים בשעה 5:30
ְמַעּו ְד ַבר ה’ ְּבני ְּבית ֱאלֹקי
יהּו ם וזה
ְׁש
ִאם
דה
ְׁש
ַע
ר הָּׁשמים
קודשרבתי
מסיבתודברותלחיים
ִּכי
תפילת
אין זֶה
ֵ
לרגל המאורע הנשגבה
בהרחבת גבולי הקדושה
מנחה
בראשות כ”ק מרן רבינו שליט”א
בשעה 6:30 בשעה 5:40
קבלת קהל בקודש פנימה
מיוחד לנדיבי הבית והורי המוסדות -לברך ולהתברך לקראת ימים הנוראים
משעה 7:00
