זהר הקדוש · Zohar Hakkadosh — ניצבים וילך (2026-08-31)

ִעם ֵּביאוּר
ַה ּ ֶכ ֶתר וְ ַה ּ ָכבוֹד
פרשת נצו"י · בענין מ יתת משה רבינו ע"ה
יבאר שכמו שבמשה ויהושע נתבאר שהיה כן לתועלתו ולטובתו של משה ,כך גם בזה במאמר זה בא רבי חזקיה לבאר שלא מפני הזקנה תש כוחו של משה ומת ,רק
האיש שמת קודם זמנו מפני שנשא אשה של איש אחר ,הוא לתועלתו ולטובתו שימות.
מטעם שנתבאר לעיל שהיה משה בחינת חמה ויהושע לבנה ,ועתה תם זמן
דּכל
אתּמר והרי למדנו , והא
חזי בא וראה ,
ואמר עוד רבי שמעון ,תּא הנהגת החמה ,והחלה הלבנה להאיר ,ולכן מת משה .עוד יבאר מה שאמר רבי אלעזר
לּעילּא שכל הנשמות שיוצאות מלמעלה ממקור דּנפקין מ
רוּחין
שהלבנה אינה יכולה להאיר אלא אחר שתקבל הארה מן השמש ארבעים שנה ,לכן
נפקי זכר ונקבה
ונוּק בּא
דּכר
הנשמות , עתה שעברו ארבעים שנה מת משה.
יוצאות ,ואחר כך בבואם לעולם הזה,
מתפּרשׁן נפרדות ונולדות בשני מקומות. אליהם כתוב בפרשתנו )דברים לא ב(
'ויּאמר
וממשיך לבאר שאף שתדיר הם יוצאות
שׁנה לא
אוּכל ועשׂרים
מאה בּן
ממקור הנשמות ביחד ,אך ברדתם לעולם ולבוֹא' וגוֹ' ,ואחר כך כתוב )פסוק
לצאת
עוֹד
וּלזמנין
הזה ,אינם יורדות תמיד ביחד , לעיני כל
אליו ליהוֹשׁע ו
יּאמר משׁה 'ויּקרא
ז(
נפקת
וּק בּא עד לא
שׁמתא דּנ
תּפּוּק נ ואמץ' ,והענין הוא ,שהגיע זמנו חזק
ישׂראל
זוּגהּ אלא לפעמים תצא דּכר דּהוּא בּר של משה למסור את ההנהגה אל יהושע ,ולא
נשמת הנקבה טרם שיצאה נשמת הזכר מפני הזקנה וכדומה ,רק משום שתם זמן
דּדכוּרא לאזמנין וכל שהוא בן זוגה . היינוּ
הנהגת החמה והגיע זמנה של הלבנה .ו
וּקבּיהּ בּהדי נ לאזדּוּוגא
זמניהּ מטא אלעזר וזה מה שאמר רבי רבּי דּאמר
ובכל פעם שלא הגיע זמן הזכר ,להזדווג עם שׁמ שׁא לוֹן נהיר שׁנין ארבּעין אלעזר ,
אחרא
ואתי הנקבה שלו שהיא בת זוגו , לישׂראל ארבעים שנה האירה להם
בּהדהּ – ובא איש אחר שאינו ואתנסיב
בּעין
אר כּנישׁ לסוֹף ואת
השמש לישראל ,
דּמטא
כּיון בן זוגה ולוקח אותה ,ואז שׁנין – ונאסף האור לאחר ארבעים שנה,
לאזדּוּוגא כיון שמגיע זמנו דּהאי
של בן זוגה ,להזדווג עם בת זוגו ,מה עושה
זמנא
שתם זמן הנהגת השמש שהיא הנהגת משה
סיהרא והתחילה הנהגת ונהיר רבינו ,
צדקאתּער הקדוש ברוך הוא ,כּד הלבנה ,שהיא יהושע ,כי משה היה בן
עלמא – וֹבי למפקד על ח בּעלמא , שמונים שנה בעמדו לפני פרעה ,ועתה
כאשר מתעוררת מדת המלכות הנקראת
כשנסתלק היה בן מאה ועשרים ,נמצא
כּנישׁ ליהּ צדק לפקוד על עוונות העולם ,
שהנהגתו היתה ארבעים שנה .וטעם הדבר,
בּהדהּ נסיב דּהוה אחרא להאי כי הלבנה אינה יכולה להאיר כלל אם אין לה
נאספת נשמתו של אותו אחר שהיה נשוי
הארה מהשמש ]כי המלכות 'לית לה מגרמה
ונטיל להּ ומגיע אחרא ואתי לה , כלום' ,וכל הארתה היא מהזעיר אנפין[ ,והיא
האיש האחר ,שהוא בן זוגה ,ולוקח אותה, צריכה הארה של ארבעים שנה ממנה כדי
ועל דּא ועל זה אמרו חכמים ,ק שׁין
שתוכל להאיר ,לכן היה צריך משה רבינו
בּרי הוּא קשה וּדשׁא זוּוּגין ק מּי ק להנהיג את ישראל ארבעים שנה ,ורק אז
זיווגו של אדם לפני הקדוש ברוך הוא היתה יכולה הלבנה להאיר לישראל.
כקריעת ים סוף ,כי לפעמים צריך להמית
אדם בשביל זיווגו של אחר. אחר שביאר רבי אלעזר שהטעם שמת משה
הוא מאחר שעברו ארבעים שנות הארת
לאחר שאמר שאדם שהקדים ולקח את בת
זוגו של חברו ,מת קודם זמנו .יבאר עתה
החמה אל הלבנה ,יבוא עתה רבי שמעון
לרמוז את הענין בפסוק 'ויש נספה בלא
שזהו רק כאשר זה המקדים חטא .ואף שלא
חטא כל כך שיתחייב מיתה ,אולם מצטרף
משפט' שקאי על הצדיקים שמתים כדי
להעביר את ההנהגה לאחר .אמנם מוסיף,
חטא זה עם הטעם שבא העת שאשתו
צריכה להינשא לבן זוגה האמיתי ,ולכך הוא
שמה שמת לכאורה קודם זמנו ,אין לומר
שמת סתם ושלא לצורך ,רק הוא לתועלתו
מסתלק קודם זמנו. ולטובתו.
אמנם מה שאמרנו שהראשון שנשא את הכי הוּא ודאי ודּאי שׁמעוֹן אמר ר בּי
האשה שאינה בת זוגו ,הוא מת כך הם הדברים ,כמו שאמר רבי
כאשר מגיע הזמן של השני לישא אותה, דּכתיב וזה מה שכתוב היינוּ אלעזר ,
עוֹבדוֹי משום שחטא וקלקל דּכוּרא דּסרח בּגין וכל דּא כל זה הוא רק משׁפּט' ,יש מי ש'נספה' וזהו משה שמת משום נספּה
בּלא 'וישׁ )משלי יג כג(
סרח כּל כּדּלא ואף על גּב הזכר מעשיו ,אז נוטלים אותו מן העולם , אתּערוּ
והא ש'בלא משפט' ,שתמה הנהגת הזעיר אנפין הנקראת 'משפט' .
בּחטאיהּ – ואף על פי שלא קלקל מעשיו כל כך ,שיתחייב מיתה עוֹבדוֹי
חבריּיא והרי החברים נתעוררו לפרש את הפסוק הזה ,כמו שכתוב לקמן
זמנא ,עד לא מטוּן יוֹמוֹי – הוא נאסף בּההוּא כּנישׁ את
לשמים ,מכל מקום באידרא זוטא )רצא ,(:ושם ביארו החברים שכאשר מידת הדין שולטת בלי מידת
שׁפּט – הגםבּמ
הכי עביד דּלא ומסתלק באותו זמן טרם שהגיע זמנו למות , לקרא וגם אנו נפרש וֹקים ליהּ
ואנן נ
הרחמים אז יש מי ש'נספה' קודם זמנו ,
כּתיב
ועליהּ
שלא נעשה כך במשפט ,כלומר שעל פי משפט אינו חייב מיתה , אבל
את הפסוק שהוא מדבר על משה רבינו שמת כאשר תם הזמן של 'משפט' .
שׁפּט' ,משום שהוא מת בלא מידת בּלא מ נספּה 'וישׁ
ועליו נאמר בפסוק , חבריּיא – אמנם מה שנתעוררו החברים לפרשו שם באידרא, דּאתּערוּ על מה
דּצדק בּחוֹבוֹי ופגע בו דין דּינא ואערע בּיהּ ה'משפט' ,שהוא בזעיר אנפין , שאם אין רחמים בעולם מסתלקים הצדיקים קודם זמנם ,מבאר רבי שמעון ואומר
ה'צדק' שהיא במלכות בעוונותיו ,ולא מפני שהיה עליו למות בחטאו ,אך דבר זה לעלמא שהכל אצטרי שעל כל פנים אינם מתים שלא לצורך ,כי
כּלּא הוּא
ונסיב להּ – משום דּאחרא
זמניהּ דּמטא בּגין שחטא ,מצטרף לטעם השני , כּנשׁ עד דּית
דּבר נשׁ ולתועלת האדם הוא , וֹעל תּא
הוא צורך העולם ,לת
דּידיהּ היא שהרי דּהא שהגיע זמנו של האחר שהוא בן זוגה ונושא אותה , לא מטוּן יוֹמוֹי – שיסתלק קודם שיבוא זמנו ,והוא לטובתו כמו שמבאר והולך.
היא שלו ,ובת זוגו. אחר שאמרו החברים שמשה מת קודם זמנו ,כי היה צריך לתת את ההנהגה ליהושע,
לאחר שאמר רבי שמעון שאדם זה מת אף שלא חטא כל כך שיתחייב מיתה ,והטעם מביא רבי שמעון דוגמא לדבר מאדם הנושא אשה .שפעמים יש אדם שעדיין לא הגיע
הוא מפני שצריכה אשתו להינשא לבן זוגה האמיתי ,מקשה רבי אלעזר שאם כן למה זמנו לישא אשה מטעם שיתבאר ,ובינתיים איש אחר נושא אותה ,וכאשר בא זמנו של
צריך להמיתו ,אפשר להפרידם על ידי שיתגרשו זה מזו ,וממילא תוכל האשה להינשא הראשון לקחת אותה ,צריך זה האיש שלקח אותה בראשונה להסתלק קודם זמנו .בהמשך
מּלכוּ – ולמה לא הסיר הקדוש ברוך הוא בּרי הוּא ל שׁאוּל מ וּדשׁא
אעדּי ק
לבן זוגה .ומשיב על זה רבי שמעון שדבר זה הוא לתועלתו וטובתו של האדם ,שלא יראה
ולא ימוּת – ולא שימות שאול .ומתרץ רבי את שאול מן המלוכה ויתן אותה לדוד , את אשתו ביד אחר ,ויותר טוב לו למות מלראות את אשתו ביד אחר.
וּתא –בּמלכ
דּכנישׁ ליהּ
עמּיהּ
בּרי הוּא קוּדשׁא
עבד אלּא טיבוּ
שמעון , ואמּאי ולמה
אלעזר להקשות לרבי שמעון אביו ,רבּי
אמר ליהּ – אמר לו
ולא
אלא חסד עשה הקדוש ברוך הוא עם שאול שאסף את נשמתו בעודו במלוכתו , ימות אותו האיש שאינו בת זוגו ,הלא אם מצד מעשיו אין ראוי שימות,
עליהּ – ולא יראה אתשׁלּיט עב דּיהּ
יחמי
ורק משום שרוצה הקדוש ברוך שיבוא
דּיליהּ
דּהוה
ונטיל מה
עבדו שולט עליו ,
יפרישׁ לוֹןהאחר וישא את בת זוגו ,אם כן ,
בּקדמיתא – ולוקח מה שהיה שלו בתחילה. בּרי הוּא – יפריד אותם הקדוש וּדשׁא ק
לאחר שביאר שהנושא את בת זוגו של חברו
ברוך זה מזו ,כלומר שיגרום הקדוש ברוך
פעמים שימות בחטאיו ,יאמר עתה שצריך
כל אדם להתפלל ולבקש רחמים מהקדוש
וייתי
הוא סיבה ויתגרשו זה מזו על ידי גט ,
ויהיב ליהּ – ויבא האחר שהוא בן אחרא
ברוך הוא קודם שישא אשה ,שלא יהיה
נדחה מפני האחר.
זוגה ,ויתן לו הקדוש ברוך הוא את שלו.
כּ האי כך זה שנשא בת זוגו של חברו,
ליהּ – אמר לו רבי שמעון להשיב אמר
והגיע זמנו של חברו לישא אותה ,יותר לרבי אלעזר בנו ,דּא – דבר זה שמת
טוב לו שימות ,ולא יראה את אשתו ביד דּברתּוֹעלתּא
ולא נתגרש ממנה ,הוּא
בּעי בּר נשׁ
בּגין כּ – ומשום כך ,
אחר . עמּיהּ הוא לתועלתו דּעביד
וטיבוּ נשׁ
בּרי הוּא
וּדשׁא
רחמי ק מּי ק
למבעי
של האדם והיא טובה שעושה עמו הקדוש
צריך אדם לבקש רחמים מלפני הקדוש
בּידאאתּתיהּ יחמי דּלא
ברוך הוא ,
אזדּוּוג – כאשר בא לישא ברוך הוא ,כּד אחרא – שלא יראה את אשתו ביד אדם
אשה ,שיזמין לו הקדוש ברוך הוא את בת אחר ויהיה לו מזה עגמת נפש.
אחרא,
קּמּי יתדּחי מ
דּלא זוגו ,כדי
עוד יבאר רבי שמעון .מה שאמרנו דאם
שלא יהיה נדחה מפני האחר. הקדים איש לישא אשה שאינה בת זוגו ,הוא
מת קודם זמנו כי צריכה אשתו להינשא לבן
עתה חוזר רבי שמעון לענין משה ויהושע,
ויאמר ,שביקש משה להכנס לארץ בלי זוגה ,הוא רק כאשר בן זוגה האמיתי ,מעשיו
כשרים לפני המקום ,אבל אם אין מעשיו
להנהיג את ישראל ,ולהיות כאחד הנכנסים.
אמר לו הקדוש ברוך הוא ,אי אפשר שתהיה ישרים ,לא ידחה הראשון מפניו.
חזי ובא וראה עוד ,מה שאמרנו ותּא
החמה קיימת ותאיר הלבנה ,אלא רק אחר
שקיעת החמה יכולה הלבנה להאיר. שהאיש הראשון מת מפני האיש השני
כּתיב – נאמר בפסוק )שם פסוק כו( והנה שהיא בת זוגו ,כל זה הוא רק אם השני,
מעשיו כשרים לפני המקום ,אבל אי האי
תּוֹסף
אלי רב ל אל
'ויאמר ה'
אוֹקימנא – והרי
והא אלי' וגוֹ' ,
דּבּר
עוֹבדוֹי אין כּשׁרן אם השני ,לא
העמדנו ,שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, דּדיליהּ היא
מעשיו כשרים ,אף על גּב
שהגיע זמנו למות ,לפי שעתה בא זמנו של אתּתא – אף על פי שזאת האשה ההיא
יהושע להנהיג את ישראל ,והשיב משה
היא בת זוגו ,שירדה עם נשמתו לעולם ,עם
להקדוש ברוך הוא וביקש להיכנס לארץ אף מקּמּיהּ
אחרא אתדּחי האי
כל זה לא
באופן שיהיה הוא התלמיד של יהושע, לא ידחה זה האחר מלפניו.
שׁה – בּרי הוּא
למ וּדשׁא אמר ליהּ ק
עד כה נתבאר שמשה ויהושע הם ענין חמה
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ,
מ שׁה, ולבנה ,ומיתת משה היתה מפני שתמה זמן
הנהגת החמה והיה צריך להעביר את ההנהגה
עלמא לאכח שׁא
דּשׁא לאח
תּבעי
האם תרצה לחדש ולשנות את סדרי העולם,
אל יהושע שהוא בחינת הלבנה ,ואמר עוד
שמיתתו היתה לטובתו כדי שלא יראה את
לסיהרא
פּלח
שׁמשׁא
יוֹמ
חמית מן
ההנהגה ביד יהושע .ולזה הביא רבי שמעון
דוגמא מאדם המקדים ונושא אשה המיועדת
– האם ראית מימיך שהשמש עובדת את
הלבנה ,והרי אם משה יהיה תחת שלטון לאדם אחר ,כי עתה אין איש זה ראוי לנושאה,
אבל אחר כך הוא מת בחטאיו ,כיוון שבא זמנו
יהושע ,יהיה משה שהוא בחינת שמש ,עובד של בן זוגה לישא אותה ,והוא נדחה מפניו .ואף
שיכול לגרשה ,מכל מקום טוב לו שימות ולא
את יהושע שהוא בחינת לבנה ,ואם תרצה
לומר שיהושע לא ישלוט על משה ,רק
יראה את אשתו ביד אחר .ועתה מביא עוד
דוגמא לזה משאול המלך ודוד ,דאף שהמלוכה
משה יהיה שליט על עצמו ,על זה אמר לו,
נועדה להיות לדוד ,אבל כל עוד שלא הגיע
סיהרא בּעוֹד
דּישׁלוֹט
יוֹמ
חמית מן
זמנו ,היתה המלוכה ביד שאול ,וכיוון שהגיע
קיימא האם ראית מימיך דּשׁמ שׁא
זמנו של דוד ,מת שאול בחטאו ונדחה מפני
דוד .ואף שהיה יכול שאול לירד ממדרגתו
שהלבנה שהיא המלכות תשלוט בעת
ולהיות תחת דוד ,אך טוב לו שימות ולא יראה
אלּא דע שהשמש שהיא התפארת קיימת . את עבדו שולט.
יהוֹשׁע
והתי צּבוּ 'קרא את ימי למוּת' )שם לא יד( ,ולכן קרבוּ 'הן
לך ,כי מלכוּ שאול המלך לקח נטל מל כּא
חזי בא וראה ,שׁאוּל כיוצא בזה ,תּא
שׁא – ותאסף שׁמ כּנישׁ ית
ואצוּנּוּ' ,כיוון שהגיע זמנו למלוך ,
מוֹעד
בּאהל מטאדּעד לא בּגין את המלוכה שהייתה שייכת לדוד ,כמו שמבאר והולך ,
אלּאולא עוֹד ולא זו בלבד , סיהרא ותשלוט הלבנה .
השמש ,וי שׁלוֹט להאי – משום שעוד לא הגיע זמנו של דוד למלוך ,שהיה עדיין קטן דּדוד
זמניהּ
לארעא – אלא אם אתה תכנס לארץ ישראל ,אפילו אם לא אנ תּ תּיעוּל אי דּדוד –ודּאי הוה מלכוּ דּהא בשנים בעת שבקשו ישראל לעשות עליהם מלך ,
קּמּ – תיאסף סיהרא מ כּנישׁ ית
תרצה לשלוט רק תיכנס כאחד מישראל , ליהּ ובא שאול ולקח ונטיל ואתא שׁאוּל שהרי המלוכה שייכת בודאי לדוד ,
ישׁלוֹט ולא תוכל ולא הלבנה מפניך ,כלומר תתעלם הארת השכינה בגללך , דּדוד
זמניהּ דּמטא כּיון אותה ,לפי שלא מצאו מי שיהיה ראוי למלוכה כשאול ,
לשלוט ,משום שמשה הוא כמו אור השמש ויהושע כמו אור הלבנה ומה מועיל צדקאתּער כּדין דּיליהּ – וכאשר הגיע זמנו של דוד לירש את שלו , למירת
אור הלבנה בעת שהשמש מאירה .ואם תאמר שיותר טוב שתשלוט אור השמש לשׁאוּל בּחוֹבוֹי – אז התעוררה המלכות הנקראת 'צדק' ונאסף שאול וּכנישׁ ליהּ
וּתא שׁוּלטנ
ודּאי שהוא התפארת ,מאור הלבנה ,זה אי אפשר שיהיה כן ,משום דּיליהּ – ונטל דּוד ואתא דּוד ונדחה מפני דוד , קּמּי
דּחי מ ואת
בעוונותיו ,
דּאנ תּ
תּשׁלוֹט בּעוֹד ולא מטא – שוודאי הגיע זמן שלטון הלבנה , דּסיהרא
ובא דוד ולקח את שלו.
בּעלמא – ואינה יכולה לשלוט בעוד שאתה קיים בעולם. קיימא ואמּאי לא והנה ,מה שמת שאול כדי שיבא דוד וימלוך ,על זה שואל רבי שמעון ,
זוהר הקדוש המבואר > עם פירוש "הכתר והכבוד"
ביאור בשפה ברורה הפותח את לב הלומד ,עם מקורות וביאורים על פי גדולי המפרשים
