מילתא חדתא · Milta Chadita — ניצבים וילך (2026-08-31)

סוד הקדמת הדיבור למחשבה בעבודת השם
רעה אין הקב”ה מצרפה למעשה ,מאחר תשובה בליבו ,אבל פסולי עדות שלא אמרו ּובלְ ָב ְבָך לַ ֲעׂשֹתֹו
ּכִ י ָקרֹוב ֵאלֶ יָך ַה ָּד ָבר ְמאֹד ְּב ִפיָך ִ
שכמעט אין אדם ניצל מהרהורי עבירה בכל מאומה אין לנו לחשוש שמא עשו תשובה. (ל ,יד) .צריך להבין במה שנאמר ‘בפיך ובלבבך
יום (ב”ב קסד ,):ורק מחשבת עבודה זרה נענשים ויש להוסיף ביאור בדבריו ,שמחשבה לעשותו’ מפני מה הקדים הכתוב את הפה לפני
עליה כי זהו דבר שעיקרו במחשבת האדם ,אבל שמוציא האדם בשפתיו יש לה תוספת כוח על הלב ,והרי דרך האדם היא שקודם כל מעשה
בשאר מצוות שעיקרן במעשה אין נענשים על פני מחשבה גרידא ,וכיון שאמר בפיו שהוא באה המחשבה‘ ,סוף מעשה במחשבה תחילה’,
המחשבה. צדיק לכן יש יותר תוקף למחשבתו וחוששים והמחשבה גוררת את הדיבור ובעקבותיהם בא
וכיון שמחשבת האדם כמעט ואינה ברשותו, לקידושיו .ובזה יובן שפיר לשון הכתוב בפיך המעשה ,אבל חסד גדול עשה עמנו ה’ יתברך
לפיכך תחילת העבודה היא בכח הדיבור ,לדבר ובלבבך לעשותו ,הקדים את הפה לפני הלב ,כי שהקדים בתורה את הדיבור למחשבה ,כמו
בפיו דבורי מצוה ולקבל על עצמו קבלות מאחר שדיבר והוציא בפיו שהוא צדיק לכן יש שנאמר כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך
טובות ,ועל ידי שיתמיד לעורר כח הפה לחשוש ביותר למחשבתו ולהרהור ליבו ,אבל לעשותו.
לקדושה ימשיך גם דעתו וליבו מעט מעט אל בלי הקדמת דיבור פיו אין לחשוש למה שהוא נאמרו בזה כמה דרכים .הדרך הראשונה היא
הקדושה ,וכמו שפעולות האדם ממשיכות מהרהר בליבו. שלפיכך הקדים הפה קודם ללב להדגיש כי
אחריהם את הלבבות ,כך יש גם בכוח הדיבור עיקר מעלת המחשבה כשמוציאה בפיו ,שכן
להמשיך לב האדם למוטב ,ובכח הדיבור יבוא פעמים שהמחשבה אינה שלימה מחשבה שהאדם מוציאה בפיו יש לה יתרון
לתיקון המחשבה ,ועל ידי כן יהיו כל מעשיו והדיבור יטה את לבבו לחשוב טוב כוח על פני מחשבה שאינה אלא בהרהור הלב.
רצוים למעלה ‘בפיך ובלבבך לעשותו’ .ומשום עוד טעם שעבודת הדיבור נזכרת קודם והטעם ,כי פה האדם מקודש בקדושת כלי שרת.
כך הקדימו הכתוב לפני מחשבת הלב ,ועל ידי לעבודת המחשבה ,כי באמצעות כח הדיבור וכן מה שאמרו בגמרא (קידושין מט ):שהמקדש את
שמקבל על עצמו בדיבור ואמירה מקבל תוספת נוכל לתקן מחשבות הלב ,שכן מחשבת האדם האשה על מנת שהוא צדיק חוששים לקידושיו
כוח לעמוד בקבלתו הטובה. אינה ברשותו וקשה מאוד להטות את המחשבה שמא הירהר תשובה בליבו ,וצריך להבין מדוע
והדברים מבוארים בשפת אמת (מטות תרל”ח לטובה ,ועל זה נאמר (בראשית ח כא) ‘יצר לב האדם לא חוששים כך בכל פסולי עדות שמא הירהרו
ד”ה וידבר) :עיקר מצות נדר ושבועה הוא על רע מנעוריו’‘ ,עיר פרא אדם יולד’ (איוב יא יב) ,כי תשובה בליבם ,ופירש בלחם משנה (אישות פ”ח
פי מאמרם ז”ל (נדרים ח ).מנין שנשבעין לקיים הלב אין לו כיס לשומרו מפני מחשבות רעות ה”ה) שהמקדש אשה הרי אמר בפירוש שהוא
המצוות שנאמר (תהלים קיט קו) ‘נשבעתי ואקיימה’ ופסולות ,ומטעם זה אמרו (קידושין מ ).שמחשבה צדיק גמור ,ולכן יש לחשוש ביותר שמא הירהר
כו’ .פירוש שעל ידי השבועה והנדר שאדם
מקבל עליו לעשות המצוה ,קבלה זו נותנת לו
כח לגמור המעשה וכו’ ,על ידי השבועה נאמר
(במדבר ל ג) ‘ככל היוצא מפיו יעשה’ ,וזה כוחן של מילתא דפליאה
ישראל בפה ,ולכן אנו מקבלין עלינו עול מלכות
שמים בכל יום.
ועוד שם (תרל”ט ד”ה במדרש) :ועל ידי הקבלת עיקר החיים כדי להידבק בעשיית הטוב
מלכות שמים בכל יום בפה מלא ,מסייעין אלה ְר ֵאה נָ ַת ִּתי לְ ָפנֶ יָך ַהּיֹום ֶאת ַה ַחּיִ ים וְ ֶאת ַהּטֹוב וְ ֶאת ַה ָּמוֶ ת וְ ֶאת ָה ָרע (ל ,טו).
הדיבורים להיות נמשך המעשה כפי הקבלה, עיקר חיי האדם בעולם הזה כדי שיזכה לעבוד בהם יוצרו ,וכל המבקש חיים ידבק
כמו שכתוב ‘נשבעתי ואקיימה’ ,ונודרין לקיים עצמו בעשיית הטוב כדי שיזכה לחיים ,כמו שנרמז בפסוק ראה נתתי לפניך את החיים
את המצוות ,והנדר מסייע כמו שכתוב ‘ככל ואת הטוב וגו’ ,ופירש בכלי יקר שבא ללמדך שהחיים והטוב קשורים זה בזה ,ועל ידי
היוצא מפיו יעשה’ ,והוא הבטחה גם כן כי יוכל עשיית הטוב יזכה בחיים .ומכל מקום הקדים החיים קודם הטוב ,כדי ללמדנו שלא
האדם לקיים אחר כך במעשה כפי הקבלה בפה. תהיה תכלית עשיית הטוב כדי לזכות בחיים ,אלא אדרבה יבקש לזכות בחיים כדי
ועוד ,כי לפעמים לב האדם אינו עמו ואין להרבות בהם בעשיית הטוב ,ועל דרך שנאמר (תהלים לד יג) ‘מי האיש החפץ חיים אוהב
בו רצון לעבודת ה’ ,והעצה היא להקדים את ימים לראות טוב’ ,שהחפץ חיים הוא אוהב ימים כדי שיוכל לראות בהם בטוב ה’ בתורה
דיבור הפה אפילו כשאין ליבו חפץ בכך ,ועל ידי ובמצוות [וראה מה שפירש במצודות דוד‘ :החפץ חיים’ חיי עולם הבא‘ ,אוהב ימים’
הדיבור יתעורר גם הלב לרצות ,ועל דרך שכתב ר”ל אוהב ימי העולם להרבות במעשים טובים לראות בטוב האמיתי בעולם הבא] .וזהו
בספר החינוך (מצוה טז) שאחר הפעולות נמשכים שנאמר עוד (להלן פסוק כ) ‘לאהבה את ה’ אלקיך ולדבקה בו כי הוא חייך’ ,שכל חיי האדם
הלבבות ,כך גם אחר הדיבורים נמשכים הלבבות, לבוא לאהבת ה’ ולדבקותו ,כי אין הקב”ה נותן חיים לאדם אם לא לעבודתו יתברך.
ואחר שיתעורר הלב ממילא יבוא גם לקיים את
המצוה בפועל ובמעשה.
ברזא דאח"ד
התחזקות בידיעה שאחרי הירידה תבוא עליה
להבין טובות ה’ בכל מעשיו עמנו ,כמו לעיר וכולם בורחים מהמקום והוא בורח ַא ֶּתם נִ ָּצ ִבים ַהּיֹום (כט ט) .כל אדם
שאמר דוד המלך ע”ה (תהלים צב ו-ז) ‘מה על נפשו ,נמצא שבכל זמן ועת יש תקוה עוברים עליו בחייו זמני עליה וזמני
גדלו מעשיך ה’ מאד עמקו מחשבותיך, לישועת ה’ כהרף עין. ירידה ,והעצה להתחזק בזמני הירידה
איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את וידוע סיפור המעשה במו”ר רבי יעקב היא לדעת שהקב”ה הוא העומד מאחרי
זאת’ ,וכשזוכים אפשר לראות איך הכל ז”ק ע”ה אביו של החכם צבי ע”ה ,שנתפס כל הקשיים העוברים עליו ,ואין שום
היה למעננו ולטובתנו] ,וכל קורות לבין הרשעים בגזירות ת”ח ות”ט ,וכבר צרה הנמשכת לעולם אלא ישוב הגלגל
האדם כולם מתוקנים למענו להיטיבו היה כורע על ברכיו לפני הרשע אשר ויתהפך עליו למוטב .וכן מצינו בדוד
באחריתו ,וזהו שרמזו חז”ל בדבריהם החרב אחוזה בידו ,ופתאום התהפך לב המלך ע”ה שעברו עליו זמנים קשים בימי
(שבת נה ).חותמו של הקדוש ברוך הוא הרשע לחמול עליו ושילח אותו לחיים חייו ,והיה מחזק עצמו באמרו (תהלים כג ד)
אמת ,כמו החותם הנראה תחילה משובש ולשלום ,אבל היו מן הנוכחים שם שטעו ‘שבטך ומשענתך המה ינחמוני’ ,ופירש
עד לאחר שחותמים בו ,כך הנהגת ה’ אין לחשוב שכבר הומת הצדיק בחרבו של בספורנו שדוד נתן אל ליבו שכבר היה
עומדים על טיבה עד לאחר זמן אשר אז הרשע ,ובאו לפני חמיו בעל שער אפרים כן בעבר ,שהכה אותו ה’ בשבט חובלים,
מתברר איך הכל מתוקן ומסודר דבר והעידו בפניו כי נהרג חתנו רבי יעקב ואחר כך תמך אותו לעוזרו במשענתו,
דבור על אופניו. ז”ק ,וכמעט שלא נישאה אשתו ח”ו וכמו שהיה כן בעבר שאחר המכה באה
וכן יתבאר הכתוב (שמות לג כג) ‘וראית אחר שיצא דינה להיתר מבית דינו של הסמיכה ,זו היא נחמתו שגם להבא ישוב
את אחורי ופני לא יראו’ ,רק אחר רבי העשיל ז”ל ,עד שמן השמים ריחמו ה’ לסמכו במשענתו אחר שהכה אותו
המעשה ניתן לראות איך שהוא מסודר עליהם ובא הרוג ברגליו ,וזכתה להעמיד בשבטו ,וזהו החיזוק לכל אדם בשעת
ממנו זרע ישרים מבורך [ומאותו מעשה קושי וסבל ,לדעת שכל קושי הוא זמני
לטובה ,וכפי שנראה ממעשה מגילת
ואילך נמנע רבי העשיל מלהיות נמנה ואחריו תבוא הרווחה.
אסתר ,שכל דבר לקיחת אסתר לבית
המלך היא עצמה הייתה הסיבה מעם על היתר עגונה] .והובאו הדברים וזה שאמר הכתוב אתם נצבים היום
ה’ להצלת כלל ישראל ,אך ‘ופני’ לפני בארוכה במגילת ספר לרבי יעקב עמדין וכמו שפירש במדרש תנחומא (א) :מה
וקודם המעשה‘ ,לא יראו’ אין באפשרותו ע”ה בן החכם צבי. היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים ,אף
של האדם לראות מה טוב ותועלת יש בו אתם כשאפלה לכם עתיד להאיר לכם
(תורת משה לחתם סופר כי תשא ד”ה וראית הב’). כשמתבוננים לאחר זמן רואים אור עולם ,שנאמר (ישעיה ס יט) ‘והיה לך
שהכל היה לטובה ה’ לאור עולם’.
בסוף נגלה שהכל היה אמת בשעת התגברות היסורים על האדם, ישועת ה’ כהרף עין
ונרמז ענין זה מיד בתחילת התורה יזכור כי אף שלמראה עין נראה שמן גם בשעת הסבל והצער צריך
‘בראשית ברא אלקים’ ,והוא סופי תיבות השמים מביאים עליו רעה ,אבל האמת להתחזק תמיד בישועת ה’ הקרובה
‘אמת’ ,וכן נרמז בסיום פרשת הבריאה היא שהכל מכוון לטובתו השלימה, לבוא ,כי בכל צרה וצוקה העוברת על
‘ברא אלהים לעשות’ סופי תיבות ‘אמת’, ולאחר זמן יתברר לו בעזרת ה’ איך האדם יש תמיד פתח ותקוה לעתיד,
כי האמת נעלמת ונסתרת בבריאה, תכלית כל קורותיו היה להיטיב לו ולדוגמא אם הוא עומד עתה למשפט
ונראה לעיני המתבונן כאילו אין שום באחריתו .רבינו החפץ חיים היה מבאר ודומה בעיניו שהוא עומד לצאת חייב
סדר בכל המתרחש בעולם ,והעולם הזה ענין זה בדרך משל ,לחותמת שהאותיות בדינו ,הרי ביכולתו לערער בפני ערכאה
נקרא עלמא דשיקרא כי השקר שולט מסודרות בה בסדר הפוך ,והמביט גבוהה יותר שתהפוך בדינו ותוציא אותו
בו לכל מראה עין האדם ,אבל בסופי בחותמת אינו יכול לקרוא הכתוב לחופשי ,וגם אם יצא חייב לפני כל
התיבות נרמז ‘אמת’ כי בסופו של דבר בה בקלות ,ורק לאחר שנוטלים את ערכאות המשפט יש לו מוצא בבקשת
אפשר לצרף את כל הפרטים ולראות החותמת ומטביעים אותה על גבי גליון חנינה מלפני המלך בעצמו ,וכך יחזק
איך הכל הוא אמת לאמיתה בלי שום נייר אזי מתגלה לעין כתב נאה ומתוקן. את עצמו בכל מצב שהוא שבודאי ירחם
חיסרון ופגם. כן הוא גם בהנהגת הבורא בעולמו, עליו ה’ להושיע אותו מצרתו ,ואפילו
והנה צירוף ‘אמת’ שבתחילת הבריאה אשר הרבה פעמים נראה בשעת מעשה בדרכו אל הגרדום ח”ו יחזק עצמו בדברי
אינו לפי הסדר ,ואילו הצירוף שבסוף כאילו אין דרכי ה’ מסודרות אל נכון ,כי חז”ל (ברכות י ).אפילו חרב חדה מונחת
ענין הבריאה הוא מסודר כהלכה ,וגם פעמים רבות רואים אנו צדיק ורע לו על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן
זה לרמז ,שבתחילה נראה כאילו אין ורשע וטוב לו ,והכל תמהים ושואלים הרחמים ,וכידוע שדרך העולם שאם
האמת מסודרת כראוי בכל עניני הנהגת מדוע דרך רשעים צלחה ,אבל לאחר זמן נקרע החבל מעל גבי הנידון למות שוב
העולם ,אבל כשמגיעים לסוף הבריאה אפשר לזכות ולראות איך כל מעשי ה’ אין קושרים חבל חדש אלא מוציאים
ומסתכלים למפרע רואים שהכל מסודר מסודרים בסדר נאה ומתוקן [ולפעמים אותו לחופשי ,וכן קורה לפעמים שעומד
לפי האמת בלי שום פקפוק. צריכים להעמיק ולהתבונן כדי לזכות הנידון על הגרדום ולפתע נכנס האויב
מילין יקירין
מצוה בשמחה גוררת מצוה
‘שכר מצוה’ הכוונה להנאה שבמצוה לאחר שאמר את הסיבה מדוע יש לרוץ למצוה ׁשׂכַ ר ִמ ְצוָ ה – ִמ ְצוָ ה.
ּגֹור ֶרת ִמ ְצוָ ה וכו’ ֶש ְ ּ
ֶש ִׁמ ְּצוָ ה ֶ
ולברוח מהעבירה מטעם שמצוה גוררת מצוה (פ”ד ,מ”ב).
ואף הוא ‘מצוה’ לקבל עליו שכר ועבירה גוררת עבירה ,הוסיף ואמר ‘ששכר כבר מילתנו אמורה על מה שבספרים
וזה דבר המשנה ‘שכר מצוה מצוה’‘ ,שכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה’ ,וקשה להבין הקדושים הרבו להאיר עינינו שכאשר אדם
מצוה’ הכונה לשכר שמקבל האדם בעולם הזה מדוע הוסיף סיבה נוספת ,ובכלל מה ביאור מקיים מצוה כראוי מתעורר בקרבו רצון
דהיינו ההנאה שיש לו במצוה ,ו’שכר מצוה’ זה הדברים ‘ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה ותשוקה לקיים מצוה נוספת ,כמאמר חז”ל
הוא ‘מצוה’ ,שמחשב לו זאת הקדוש ברוך הוא עבירה’. ‘מצוה גוררת מצוה’ ,כפי ששמעתי ממו”ר אבי
למצוה ונותן לו עליה שכר בעולם הבא כשאר
ע”ה לבאר את המילה ‘גוררת’ מלשון תיאבון,
מצוות .וזו התוספת שהוסיף התנא על האמור השמחה וההנאה שבעשיית המצוה כדברי הגמרא (ברכות לה‘ ):טובא גריר’ ,שמצוה
קודם לזה במשנה ‘הוי רץ למצוה קלה’ ,שאם נחשבים למצוה
יבוא אי מי ויקשה מדוע יש לרוץ למצוה קלה, אחת מעוררת באדם חשק לקיים מצוה נוספת,
תשובתך תהיה ,מכיון ‘ששכר מצוה מצוה’ הבן איש חי ע”ה מבאר בפירושו חסדי אבות וכמו שהוסיף לומר ‘ששכר מצוה מצוה’ ,ואם
ותענוג במצוה ישנו גם במצוה קלה ,ולכן אל על מסכתנו ,ידוע שאף על פי ששכר מצות אינו מרגיש חשק והתעוררות להוסיף ולקיים
נא תחשוב שבגלל שהיא קלה לכן לא תזדרז בהאי עלמא ליכא (קידושין לט ,):עם כל זה ישנו עוד מצוות יפשפש במעשיו שמא לא קיים את
בעשייתה ,אלא ‘הוי רץ’ ואל תקטן המצוה שכר מיוחד שהוא כן ניתן בעולם הזה ,והוא המצוה הראשונה כדבעי.
בעיניך ,כי לכל מצוה יש עוד מצוה הקשורה השמחה שיש לאדם בעת שמקיים המצוה ,כמו
שאמר דוד המלך ע”ה (תהלים קיט קסב) ‘שש אנכי מדוע לא כל המקיים מצוה אחת
בה שהיא השמחה והתענוג.
על אמרתך כמוצא שלל רב’. מקיים בעקבותיה את כל תרי”ג
במצוה קלה יש הנאה בעשייתה ולכן ובדבר זה זכו הקדמונים ז”ל הרבה מאד, המצוות
שכרה מרובה שהיתה להם שמחה נפלאה במעשה המצוות. בדרך זו הקשה הרה”ק רבי בנימין מזאלוזיץ
מוסיף הבן איש חי חידוש עצום ,לא רק שגם וכמו שאמרו בפרק אין עומדין בברכות (ל ):רב ע”ה בספרו תורי זהב (פר’ תצוה ד”ה פסוק מ’) ,שלפי
במצוה קלה זוכה לשכר ,אלא על מצוה קלה ירמיה הוה יתיב קמיה דר’ זירא ,חזייה דהוה המשנה ש’מצוה גוררת מצוה’ שלאחר שעושה
זוכה לשכר גדול יותר ממצוה אחרת ,כיצד בדח טובא ,אמר ליה ‘וגילו ברעדה’ כתיב (תהלים אדם מצוה נגררת בעקבותיה מצוה נוספת,
יתכן דבר שכזה ,כי במצוה קלה על פי הטבע ב יא) ,אמר ליה אנא תפילין קא מנחנא .וביאר ואם כן היה צריך להיות שיקיים אדם כל תרי”ג
יש בה שמחה והנאה גדולה יותר ,כיון שהיא בזה מורינו הרב עבדאלא סומך ע”ה שכתוב המצוות ,כי מהמצוה הראשונה נמשכת מיד
קלה על הגוף ואינה כבדה עליו מוכרח שיש לו (שם פט יז) ‘כי בשמך יגילון כל היום’ זה תפילין, עוד מצוה ללא סוף ,והרי עינינו הרואות הרבה
בזה שמחה גדולה עשר ידות על שמחה שיהיה שהרי מהו ‘שמך’ שבו יגילו כל היום ,הוי אומר פעמים שאדם עושה מצוה אחת או שתיים
לו במצוה שהיא כבדה על הגוף. אלו התפילין שנקראים שם ה’ כנאמר (דברים כח ונפסק אחר כך מקיום המצוות ,והלא צריך
זהו חידוש מופלא המגלה לנו טפח מגדלות י) ‘כי שם ה’ נקרא עליך’ ודרשו בגמרא (מנחות להיות כמו שלשלת שאחת גוררת חברתה עד
שמחת המצוה ,וכפי שכבר אמור ,אין לנו עסק לה ):שהכונה לתפילין שבראש .הרי לנו שעם שיקיים כל המצוות אשר בידו.
בנסתרות להבין מדוע עשיית המצוה בשמחה התפילין שהם שמו יתברך מגיעה השמחה,
כל כך גדולה ועצומה עד שתהיה מצוה קלה ולכן ענה רב ירמיה ‘אנא תפילין מנחנא’, רק מצוה הנעשית בשמחה גוררת את
עולה במעלתה ,אך זאת אנחנו יודעים כי שבמצוות יש לנו להרבות שמחה ,כי ‘בשמך כל המצוות
מפלאות תמים דעים הוא כך ,שהקדוש ברוך יגילון כל היום’. ומבאר זאת על פי דברי האר”י הקדוש ע”ה
הוא מחשיב למאד את השמחה וההנאה עוד מצינו את עניין השמחה שהייתה שעיקר קיום המצוות ,שישמח האדם בקיום
שבמצוה ,ואפילו שהאדם נהנה מכך הקדוש ברבותינו הקדמונים ,במה שאמרו (ברכות ט): המצוה כאילו מרויח כל חללו של עולם ,וכן
ברוך הוא נותן לו על זה שכר מרובה ,כלשונו: שרב ברונא סמך גאולה לתפילה והיה שמח כל הוא אומר ‘תחת אשר לא עבדת את ה’ אלהיך
ובאמת השמחה היא הנאה ועונג גדול לגוף אותו היום .ועל דרך זה פירשו במאמר הגמרא בשמחה ובטוב לבב מרוב כל’ ,רוצה לומר שלא
תהיה מה שתהיה ,ועם כל זה הקדוש ברוך (שם יז ).שכאשר היו רבנן נפרדים מרב אמי היו עבדת עבודת ה’ יתברך בשמחה וחשק כמו
הוא חושב לאדם את השמחה שיש לו במצוות אומרים לו עולמך תראה בחייך ,והכוונה ,תזכה שהיית שמח אם היית מרוויח רוב כל .אם כן
למצוה גדולה .לפיכך אל יביט בעצם המצוה לשמחה גדולה בעסק תורה ומעשים טובים, האדם המקיים מצוה בשמחה אכן גוררת מצוה
שנראית קלה אלא יראה בהנאה שיש בה ועל שזה הוא שכר בעולם הזה מעין שכר עולם זו מצוות נוספות עד שמקיים את כל המצוות
ידי זה ירדוף אחריה שמא במצוה קלה זו תזכה הבא. עד אין קץ וגבול ,אך כשאינו מקיים באופן
לשמחה גדולה. מכל אלו מוכיח הבן איש חי כי יש שכר זה אינה גוררת .ואכן זה דבר הנראה לעינים,
בעולם הזה ,והוא השמחה שישמח האדם שלא כל אדם המקיים מצוה מקיים בעקבותיה
על ההנאה והשמחה שבעבירה נענש עוד מצוות .וללמד יצא ,שנדע כמה חשובה
במצוה ,והתענוג שיהיה לו בשעת עשייתה.
מלבד העונש על עצם העבירה ואמנם שמחה זו היא הנאה ועונג גדול לגוף, היא המצוה כשנעשית בשמחה ,ואם חפצי
והוא הדין להיפך בעבירה ,שגם על השמחה אך עם כל זה מחשיב זאת הקדוש ברוך הוא חיים אנו ומשתוקקים לקיים את כל המצוות
וההנאה שבעבירה נענש מלבד העונש שיש לו את עצם ההנאה למצוה ,ונותן לו עליה שכר שבתורה ולחיות חיים שכל כולם מקשה אחת
על עצם עשיית העבירה ,ולכן ממשיך התנא של מצוות ,נשכיל להכניס חיות ושמחה בקיום
בעולם הבא כשאר מצוות.
ואומר ‘ושכר עבירה עבירה’ ,כמו שאמרתי לך כי המצוה ואז ראו נראה כי ‘מצוה גוררת מצוה’.
הקדוש ברוך הוא מחשיב את השמחה הנקראת
שכר מצוה ונותן לאדם שכר בעבורה ,כן נמי גודל השכר לעושה מצוה בשמחה
בדרך הרע ‘שכר עבירה עבירה’ שהשמחה הנה בהמשך המשנה מבואר מהו השכר
בעבירה שהיא ‘שכר עבירה’ אף היא לעבירה שמקבל האדם עבור שעושה מצוות ה’
תיחשב להיענש עליה בנוסף לעבירה עצמה. יצא לאור ע"י מכון אור לישרים בשמחה ,שכך נרמז בתוספת שהוסיף התנא,
© כל הזכויות שמורות
אין להעתיק או לצטט ללא אישור
מפורש בכתב ממכון אור לישרים
