עינים מאירות · Eniyim Meherot — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
דברי תורה מאת
רבי מנחם מנדל
פומרנץ שליט"א
גיליון מ"ו (רעוא דרעוין
פר' נצבים וילך ע úהתורה והמועדים פרשת נצבים וילך תשפ"ד
ביהמ"ד באר ישראל)
תשפ"ו
לכתך אחרי במדבר
אהבת כלולותיך • תחל שנה וברכותיה
להפיג מעט את הפלא העצום העומד לנגד עינינו. ובספרנו אשר זה עתה יצא לאור עולם' ,ספיר כח התפילה
הביאור הראשון מקורו בספר 'כוכבי אור' שחיבר ויהלום' על יום הכפורים ,פירשנוהו בדרך הרמז.
יראת ה' ואהבתו שלובות זו בזו בכל מקום.
הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל ,הלומד מן הגמרא וזה תורף המעשה .אחד הקצבים בעירו של רב היראה מביאה לידי אהבה ,והאהבה מביאה לידי
דברי מוסר מבהילים על דבר התשובה בעשרת ימי חטא כנגדו ,ולא בא לפייסו .בערב יום הכפורים יראה גדולה מן הראשונה ,וחוזר חלילה .על כן
תשובה. החליט רב ללכת בעצמו ולהתפייס עם הקצב .פגש מתפללים אנו בכל עת לפניו יתברך ,כי ישם בליבנו
הנה ,בדברי רב הונא שאמר 'אזיל אבא למיקטל רב הונא את רב בדרכו ושאלו" ,להיכן הולך רבינו"- . אהבתו ויראתו ,למען נוכל לעשות רצונו ולעבדו
נפשא' ,מבואר כי תלה את עונשו של הקצב בהליכת אמר לו רב" :לפייס את הקצב" .אמר רב הונא לעצמו, בלבב שלם.
רב אליו ,ולא בעצם מעשיו הרעים ,ואף שחטא הולך 'אבא' להרוג נפש' .אבא' הוא רב ,שהיה שמו
אבא ,וגם נקרא כן בדרך כבוד .והטעם ,כי הליכתו אל עומדים אנו מספר ימים קודם יום הדין ,בו מבקר
כלפי רב ולא בא לפייסו -לא היה נענש עד כדי כך. הרועה את עדרו ומעביר צאנו תחת שבטו ,וכותב
וביאר שם ,כי אינו דומה החוטא היושב בביתו שקט הקצב תגרום לו להיענש אם לא ינהג בו כראוי .הלך
רב ועמד מול הקצב ,ובאותה שעה ישב הקצב ושבר וחותם וסופר ומונה ,וזוכר כל הנשכחות ,וכל באי
ושאנן ואינו מתעורר לתשובה ,לחוטא שבא אליו עולם עוברים לפניו כבני מרון .ועתה היא העת
גדול הדור לפתח ביתו ועומד שם בהכנעה וממתין עצמות ראש של בהמה .הרים עיניו וראה את רב
עומד לנגדו ,קראו בדרך זלזול 'אבא אתה' ,והפטיר, לשנס מתניים ולפעול .הכל יודעים ומבינים עד
לתשובתו .ואם לא התעורר לתשובה ,אלא הקשיח כמה זקוקים ישראל לגאולה תמיד ,ועכשיו -יותר
ליבו ומיאן להכיר ברעתו ,ולא זו בלבד אלא שביקש 'אין לי עסק עמך' .מתוך כך שהיה שובר את עצמות
ראש הבהמה ,נשמטה אחת העצמות ממקומה ועפה מתמיד .הבה נתפלל כולנו תפילה ראויה ,תפילה
לשלח את רב משם בבושת פנים ,באומרו לו 'זיל, כהלכתה ,בכובד ראש ובהרגשת הלב ,ביודענו כי יש
לית לי מילתא בהדך' ,על זה כבר אין מידת הדין בכח ,ושברה את גרוגרתו של אותו הקצב ,ומת.
בידינו שוב את הכח לפעול ולהציל את כלל ישראל
עוברת בשתיקה. ענוותנותו של רב בתפילותינו ,ולהחיש את הגאולה השלימה.
מעתה ,יתבונן כל אדם בדרכיו וישכיל לראות את
מעשיו ,האם איננו נוהג גם הוא בדיוק כאותו הקצב
הנה ,היטיב רב הונא לחזות את מהלך הדברים,
וכאשר יצא מפיו -כן היה ,ונגרם מותו של הקצב
אתם נצבים היום
השפל .הלא בעשרת ימי תשובה מתנהג הקדוש מחצת הליכת רב אליו .אמנם לפי פשוטו הרי זה בשבת זו קוראים בתורה את פרשיות 'נצבים
ברוך עימנו במידה זו שנהג רב עם הקצב ,וממציא פלא גדול ,שהרי רב הלך אל האטליז כדי לעורר את -וילך' .עצם שמה של הפרשה והתיבות בהן היא
עצמו אלינו בהיותו קרוב כדי שנשוב אליו בכל הקצב לתשובה ,ואילו רב הונא מצידו בטוח כי ימות פותחת( ,דברים כט ט) "א ַּתֶם נ ִּצָב ִים הַ ּיוֹם" ,מעורר את
לב .ובפרט ביום הכפורים שהוא יום שכולו רחמים הקצב מחמת כן .הרי לנו עד כמה היה אותו קצב סורו הלב לבקש ולהבין היכן אנו ניצבים ,ועל מה אנו
ואהבה ,וכל זאת כדי שישוב האדם אליו יתברך רע ,עד שידוע היה לכל כי יחציף פניו כלפי רב ,ואילו ניצבים...
באהבה .הרי זה מחייב גדול מאין כמותו לכל אדם רב מצידו שהיה רבן של כל בני הגולה לא חש לכבוד על תיבת 'היום' שבפסוק כבר נודעו דברי הזוהר
לשוב אל ה' יתברך בלב שלם .ואם בכל זאת מקשה עצמו והטריח עצמו בערב יום הכפורים לעורר את הקדוש (ראה ח"ג דף רלא ).כי 'ויהי היום' הוא בראש
האדם את לבבו ומאמץ את רוחו ,ראוי לו לירא עד הקצב לשוב בתשובה ולבקש הימנו מחילה. השנה ,אם כן גם כאן המכוון הוא ליום ראש השנה.
מאוד ,אחר שלא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו, אולם יש להבין מהו העומק בתיבת 'נצבים'.
נדמה בנפשנו ,כיצד יוצא רבן של ישראל בדרכו
כאשר המציא הקדוש ברוך הוא את עצמו אליו ,ביום והנה כתב רש"י הקדוש (פסוק יב) וז"ל" :דבר אחר,
אל השוק ,מקום המוני אשר אנשים ריקים עומדים
הכפורים שהוא קץ מחילה וסליחה לישראל. 'אתם נצבים' ,לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס
בו ,ובשוק עומד האטליז ,שבו יושב קצב סורר
חלילה וחלילה לנהוג כמנהג אותו הקצב שאמר הידוע ברשעתו .ולא בסתם יום של חול המדובר, לפרנס ממשה ליהושע ,לפיכך עשה אותם מצבה
בעזות מצח 'לית לי מילתא בהדך' -אין לי עסק אלא ביום נעלה ומרומם ,יום שמעלתו כמעלת יום כדי לזרזם ,וכן עשה יהושע ,וכן שמואל (שמואל א' יב
עמך .ורחמנא ליצלן מהאי דעתא ומתוצאותיה הכפורים עצמו ,כפי שאמרו חז"ל (יומא פא" :):כל ז) 'התיצבו ואשפטה אתכם' ,כשיצאו מידו ונכנסו
הקשות. האוכל ושותה בתשיעי -מעלה עליו הכתוב כאילו לידו של שאול"' .מצבה' מלשון עמידה והתייצבות,
ה' ילחם לכם התענה תשיעי ועשירי" .יום מיוחד לישראל שהיה
קדוש אצל גדולי ישראל בכל הדורות .ובעצם היום
ובשעת חילופי ההנהגה היא נדרשת ,ויש להבין עד
היכן הדברים מגיעים.
אם כן ,ביארנו כאן את דברי הגמרא בדרך המוסר, הזה מגיע רב לפתח האטליז ,שמא יבין הקצב את כדי להיכנס אל הענין ,ולבאר את ההכנה הגדולה
אחר שכבר נתבאר במקום אחר מהלך על דרך אשר חטא ויבקש מחילה .וכל הטורח הזה למה - הנדרשת לימי הדין ,בראש השנה ובימים הנוראים,
הרמז .אולם עתה ברצוננו לשוב ולפרש את דברי כדי שאפילו הפחות שבישראל לא יפסיד את טהרת נקדים דבר מענין יום הכפורים ,אשר גם הוא תיכף
הגמרא על דרך הפשט -על פי מה שלמדנו בתורת וכפרת יום הכפורים .כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר עומד אחר כתלנו[ ,וכבר מילתנו אמורה בכמה
החסידות ,במהלך נפלא ועמוק. אתכם מכל חטאותיכם. מקומות לבאר מפני מה קדם לו ראש השנה ,ולא
באמת באמת ישנו קושי גדול במעשה זה ,הוא אין אנו יכולים לשער בנפשנו את המראה הגדול קדמה המחילה קודם העמידה לדין ,ואין כאן
איך בכלל העז אותו קצב לעמוד מול גאון ישראל והנורא הזה ,ועל כן ,הרוצה ירווה את נפשו בספרנו מקומו].
ותפארתו ,האמורא הקדוש רב ,ולהעיז פניו כנגדו. 'ספיר ויהלום' ,שם כאמור באו בזה דברים נפלאים
ועל דרך צחות נשאל ,וכי היאך לא עמדו הגבאים בדרך הרמז ,כי הקצב רומז אל היצר הרע ,קחנו מעשה רב והקצב
והמשמשים להשיב לו כגמולו וללמדו פרק בהלכות משם. ישנו מעשה המובא בגמרא במסכת יומא (פז,).
דרך ארץ .אלא ,מכאן אתה למד כי 'רבי' אמיתי אינו על רבן של ישראל ,מגדולי האמוראים -רב ,אשר
צריך לגבאים ולתלמידים שישמרו את כבודו ,כי מן חומר עונשו של המפסיד את הזדמנות המחילה אמרו עליו בגמרא (עירובין נ :ועוד) כי 'תנא הוא ופליג'
השמים כבר ילחמו בעבורו. אך כאן נבקש להוסיף עוד שני ביאורים בזה, -שרב גובריה לחלוק אפילו על התנאים הקדושים,
א
עינים מאירות
כאבן אחת ,ומצד היחיד לא יוכל להצטרף אל הכלל פרטי לקיים את כל המצוות לבדו ,שהרי ישנן מצוות מלאכים עומדים וישראל נצבים
אלא באחדות כנסת ישראל ,לכן הועמדו כולם יחד למלך ,ומצוות הכהנים והלויים ,וכן מצוות שאפשר
כאיש אחד. לקיימן רק בזמן הבית ,ואלו השייכות רק במקרים אכן ,אם מבקשים אנו אחר הפשט שבסיפור ,נשים
נדירים ,ואם כן איך יוכל אדם להשלים עצמו בכל פעמינו לדברי פרשתנו פרשת נצבים וכמו שפתחנו
זהו הטעם לקריאת פרשת נצבים בכל שנה ושנה בהם ,ומשם נבוא אל העיון והפירוש בתולדותיהן
קודם ראש השנה ,כי זהו תוכן עבודת יום הדין, המצוות .אכן ,בהצטרפות כלל ישראל יחד נעשים
כולם שייכים לקיום כל המצוות ,ונשלם צלם אלקים של צדיקים.
שיחבר האדם עצמו אל הכלל ולא יעמוד בפני
שבהם בכח הכלל ,וכל איש פרטי חשוב כאחד יסוד דברינו מדברי ה'שם משמואל' (דברים ,נצבים
עצמו ,וכמו שדרשו בזוהר הקדוש (ח"ב דף מד ):על
ֹשב ֶת" ,שבזמן הפסוק (מלכים ב' ד יג) ּ
"ב ְתוֹך ְ ע ַּמִי אָנֹכ ִי יׁ ָ מאברי הכלל ,ועל כולם יחד שורה צלם האלקים, תרע"א) בפרשתן ,הדן בפירוש תיבת 'נצבים' ,ובמהות
שהדין שורר בעולם ,אל יתפרד האדם לישב לבדו. ובזה הם מנצחין את אומות העולם. ענין ה'מצבה' שהעמיד משה רבינו את בני ישראל
זהו שאמר הכתוב כאן עשרה כתות מישראל קודם שעברו מידו ליד יהושע תלמידו ,וכדברי רש"י
זהו גם שורש מה שאמרו חז"ל (ראש השנה טז).
שבְטֵיכ ֶם זִקְנ ֵיכ ֶם ָאשֵיכ ֶם ׁ ִ הנכנסות בברית" ,ר ׁ הנזכרים.
"אמר הקדוש ברוך הוא וכו' ,ואמרו לפני בראש
השנה מלכיות זכרונות ושופרות .מלכיות -כדי שׂרָאֵל :ט ַּפְכ ֶם נׁ ְשֵיכ ֶם ו ְגֵרְך ָ אֲׁשֶר
וׁ ְשֹטְר ֵיכ ֶם ּכֹל א ִׁיש י ִ ְ כהקדמה לדבריו מביא רבינו את לשון המדרש
שתמליכוני עליכם" וכו' .כי ענין ראש השנה הוא ּבְקֶר ֶב מַחֲנ ֶיך ָ מֵחֹטֵב עֵצ ֶיך ָ עַד ׁשֹאֵב מֵימֶיך ָ" .כי רק (שמות רבה טו ו) וז"ל" :לכך נאמר (שיר השירים ו י) 'איומה
התאספות הכלל כולו .וזהו פירוש הפסוק האמור בהצטרפות כולם יחד יוכלו להיחשב כאיש אחד כנדגלות' ,שדימה הקדוש ברוך הוא את ישראל
ב'מלכויות' (דברים לג ה) "ו ַיְה ִי ב ִׁישֻרוּ ן מֶלֶך ְ ּבְהִתְא ַּסֵף ולכבוש את הארץ ,אשר היא המאחדת ביניהם. למלאכים ,במלאכים נאמר (ישעיה ו ב) 'שרפים
שׂרָאֵל" ,שעליהם להיות כולם שבְטֵי י ִ ְ
ָאשֵי עָם יַחַד ׁ ִ
ר ׁ עומדים ממעל לו' ,ובישראל נאמר (דברים כט ט) 'אתם
יחד ,והיאך -על ידי שיהיו תמיד מוכנים ומזומנים מזבח לרבים ומצבה ליחיד נצבים היום'".
לקיים דבר ה'. והנה ,לאו כל אדם זוכה להיות ראוי לארץ ישראל, לפי פשוטו הכוונה לדמיון בענין העמידה ,כי
זהו גם ענין מה שתיקנו חז"ל (ראה ראש השנה שם) ולהיקלט על ידי כלל ישראל .ועתה בא משה רבינו השרפים עומדים ,וישראל נצבים -שגם זה הוא
לתקוע בראש השנה תקיעות דמיושב ולאחר מכן והעמיד את בני ישראל כמצבה ,ומהו ענין המצבה. לשון עמידה .אולם עדיין הדברים צריכים למודעי,
תקיעות דמעומד .כי תקיעות דמיושב הן תקיעות אלא ,עד עתה היו ישראל כמזבח של אבנים ,כמו במה נתייחד ענין העמידה שבו הושוו ישראל
יחיד שמחוייב בהן כל אחד ואחד ,ותקיעות דמעומד שׂר ֵה
שנאמר (מלכים א' יח לא) "ו ַּי ִּקַח אֵל ִ ּי ָהוּ ׁש ְּתֵים עֶ ְ למלאכים.
אי אפשר לקיימן אלא כשמצטרפים מנין מישראל שבְטֵי ב ְנ ֵי י ַ ֲעקֹב אֲׁשֶר ה ָי ָה דְב ַר ה'
שמֶך ָ" .כי המזבח הוא כנגד
ֲאב ָנ ִים ּכְמִס ְּפ ַר ׁ ִ
שׂרָאֵל יִהְי ֶה ׁ ְ
אֵל ָיו ל ֵאמֹר י ִ ְ
כיבוש ארץ ישראל -רק בכח הכלל
לתפילה .ואין היחיד תוקע באמצע תפילת שמונה
עשרה על סדר הברכות .ומשום כך ,ראשית כל חייב כלל ישראל ,על כן מקריבים עליו קרבנות ציבור. על כך כותב רבינו הסבר נפלא ,ובו יסוד נאמן
כל יחיד ויחיד להכין עצמו לעבודת היום ,אך לאחר אולם מצבה נועדה לקרבנות יחיד ,על כן רק בימי אשר עליו נוכל לבנות בנין גדול לתפארת ,ולהבין
מכן מתחברים כולם יחד באגודה אחת ובאים לכלל האבות היתה אהובה לפני המקום ,כי היה כל אחד את משמעות החיים וצורתם ,את אופן ההכנה הראוי
שלימות אחת. מהם חשוב ככלל ישראל ,אך עתה שקם ישראל ליום הדין ,ולא ליום הדין הפרטי בלבד שבכל שנה
והיה לעם נעשתה המצבה שנואה לפניו יתברך (ראה ושנה ,אלא גם ליום הדין הגדול שבגאולה השלימה
זהו יסודו המופלא של ה'שם משמואל' ,אשר אשר לה אנו מצפים.
ביאר לנו את כח אחדות ישראל ,אשר רק על ידה דברים טז כב וברש"י שם).
יתקיים כיבוש ארץ ישראל ,ולשם כך נכנסת כנסת ושיעור הדברים כך הוא :הנה ,עומדים כאן בני
ישראל לארץ ישראל ,כי היא המאחדת בין בני ישראל להיכנס אל הארץ הקדושה .עתה עומדת
ישראל .וזהו 'אתם נצבים' -שנמשלו למלאכים עיקר ההכנה לראש השנה היא בהשבה אל להסתיים שליחותו של משה רבינו אליהם ,ועוד
מעט יעביר את שבט ההנהגה אל יהושע בן נון
הנקראים 'עומדים' ,מלשון 'מצבה' ,שהיא הביטוי
לאחדות כלל ישראל ,וזו היא הדרך לבוא אל יום הלב עד כמה גודל חשיבות התפילה ,הפועלת שיעבור את הירדן בראש צבאות ישראל ,ויחלו
ראש השנה. בכל המצבים .שהרי על קין נגזרה גזירה בכיבוש הארץ.
והנה ,הלכה היא כי "כיבוש יחיד לאו שמיה
עיקר התיקון בדור המדבר ,והשלמתו בארץ ישראל נוראה ,ועל ידי תפילה המתיק את הדין כיבוש" .ועומק הענין בזה ,כי אין כיבושה של ארץ
לאור הדברים האלה ,נמשיך בדרך זו ונעמוד ישראל כשאר כיבושי מלחמה ,שכובשים בני אדם
על רעיון מופלא עוד יותר .הנה ,כבר בדברי ה'שם נחלת אדמה כדי שיהיה להם מקום לגור שם ,אלא
עבודת כלל ישראל היא .שכן "ארץ ישראל בעצמה
משמואל' עצמו מבואר החילוק בין עמידת בני
ישראל אצל משה רבינו לעמידתם לאחר מכן בימי
הרצון וההזמנה למעשה -כמוהו כמעשה היא כנסת ישראל ,והיא המאחדת את כל כלל
יהושע .כי אמנם כבר בימי משה נזכרו כל עשרת ואם כן קשה ,אחר שאין כח ביחיד לעשות מאומה, ישראל ,ולא נתערבו ישראל זה לזה עד שעברו את
הכתות שבישראל יחד ונעשו מצבה אחת ,אולם אלא רק על ידי שיצטרף אל הכלל ,והכלל הרי אינו הירדן ,שארץ ישראל היא המאחדת אותם ועושה
אחדותם בפועל היתה רק בימי יהושע ,אחר שעברו קולט את מי שאינו ראוי ,אם כן מה יעשה מי שלא אותם כאיש אחד ,על כן צריך לכיבוש ארץ ישראל
את הירדן וכבשו את הארץ כדין כיבוש רבים .כי זכה ,וכיצד יחבר עצמו אל הכלל. כח הכלל" ,כלשונו שם.
מקום החיבור של כנסת ישראל הוא בארץ ישראל. אלא ,לכך מכוונים דברי המדרש שהובאו תחילה, נמצא ,כי מאחר וארץ ישראל היא העושה את
אולם פלא עצום יש בדבר .דור המדבר ,דור דעה, על הפסוק 'שרפים עומדים ממעל לו' .כי שם פירש ישראל לחטיבה אחת ,לא יועיל כיבושה על ידי
הלא תיקנו כבר את רוב התיקון הנצרך ,וכל הנותר רש"י כי 'ממעל לו' היינו מוכנים לשמשו ,שעומדים הפרטים ,אלא רק בכח הכלל.
מוכנים ומצפים לשמוע את השליחות שאליה
לתקן עד עת בוא הגאולה השלימה הוא חלק קטן
לעומת מה שעשו דור הענקים הזה ,אשר העניקו ישתלחו .כי מלאך הוא שליח ,ואין לו שם עצמי אלא ברית הערבות
חמה בקומתן .וכתב רבינו האריז"ל כי דור המדבר לפי שליחותו ,וקודם שנשלח אין לו מהות ומציאות משום כך העמיד משה רבינו את ישראל קודם
העלו ר"ב מתוך רפ"ח ניצוצות הקדושה שנפלו כלל ,וכל מהותו היא ההמתנה והציפייה ,וזהו 'עומד' כניסתם לארץ ועשאם מצבה ,והעבירם בברית עם
לבין הקליפות ,וזהו המכוון בלשון הכתוב שאמר -מוכן ומזומן לקבל שליחותו. ה' יתברך ,ככתוב (דברים כט ט-יא)" :א ַּתֶם נ ִּצָב ִים הַ ּיוֹם
הקדוש ברוך הוא למשה רבינו (דברים ג כו) "ר ַב לָך ְ". בדומה לזה ,גם בני ישראל נצבים מוכנים ּכ ֻּלְכ ֶם לִפ ְנ ֵי ה' אֱלֹקֵיכ ֶם וגו' לְעָבְרְך ָ ּבִבְר ִית ה' אֱלֹקֶיך ָ
וכפי שמביא רבינו האור החיים הקדוש על הפסוק ומזומנים ,וכל רצונם -לעשות רצון קונם ,ואף וּ בְאָל ָתוֹ אֲׁשֶר ה' אֱלֹקֶיך ָ ּכֹר ֵת ע ִּמְך ָ הַ ּיוֹם".
(במדבר י לה) "ו ַיְה ִי ּב ִנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹׁשֶה קוּ מָה ה' כי מצד הציווי לא נאמרו כל המצוות לכל פרט וכבר עמד בזה רבינו האור החיים הקדוש ,וכתב
ו ְיָפ ֻצוּ אֹיְב ֶיך ָ ו ְי ָנ ֻסוּ מְשַׂנְאֶיך ָ מ ִּפ ָנ ֶיך ָ" ,כי במדבר הגדול מישראל ,אולם מצד הרצון וההכנה -עומדים כולם כי תוכן ברית זו הוא כדי להעמיד את כל ישראל
והנורא היתה עבודת בני ישראל להוציא בלעו של ומוכנים לקיים ככל שיצטוו .גם הישראלים מוכנים כערבים זה לזה ,אשר לא נכנסו ישראל בברית זו עד
הסטרא אחרא מפיו ולברר את ניצוצות הקדושה לקיים את מצוות הכהנים ,וגם העם מבקשים לקיים אשר באו להיכנס לארץ ישראל ,אשר היא המאחדת
השוכנות במדבר ציה .וכאשר נסע הארון נתדבקו את מצוות המלך ,וכל אחד עומד כאבר מאברי כלל בין כל בני ישראל ,ועושה את היחידים הרבים
בו כל ניצוצי הקדושה ,ונתפוצצו ונשתברו כל ישראל. ליחידות אחת כללית.
הקליפות האוחזות בהם. בבחינה זו נשתוו ישראל והמלאכים ,להיות אם כן ,כיבושה של ארץ ישראל אינו נטילת הארץ
שניהם עומדים ונצבים .כי עיקר מעלתם - בלבד ,אלא איחוד וחיבור בני ישראל לכדי כלל.
חטא העגל וחטא המרגלים בעמידתם מוכנים ומזומנים לשליחותם.
והנה ,עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום בכח הכלל מתקיימת כל המצוות ונשלם צלם אלקים
ברוך הוא במדבר (אבות פרק ה משנה ד) ,אולם שנים בתוך עמי אנכי יושבת ומוסיף השם משמואל וכותב על פי מה שביאר
מבין העשרה שינו את מהלך המציאות .החטא מטעם זה העמיד משה רבינו את בני ישראל במקום אחר ,שנצחונם של ישראל בא מצד צלם
הראשון הוא חטא העגל ,אשר לפניו היו ישראל ועשאם מצבה קודם שמסרם לידי יהושע ,וכן עשה אלקים שעליהם .והנה ,צלם אלקים אינו שורה אלא
כאדם הראשון קודם החטא ,ובו נפלו מאיגרא רמה שמואל הנביא קודם שבא שאול ומלך עליהם ,כי על מי שנשלמה צורת כל רמ"ח אברי הנפש שבו
לבירא עמיקתא .והחטא השני הוא חטא המרגלים, בהעברתם ממנהיג למנהיג עליהם להיות מאוחדים על ידי קיום רמ"ח מצוות עשה; והרי לא יוכל אדם
ב
עינים מאירות
עלך [מה שבלבך על חברך ,הוא מה שבלבו עליך]". כט .).היה זה ביום תשעה באב ,ובמשך ארבעים שנה אשר מחמתו נגזר על בני ישראל שלא ייכנסו לארץ,
ומקורו מדברי חז"ל (ילקוט שמעוני רמז תת"ה) .כי כמים מתו בני דור המדבר ביום הזה ,בכל שנה קבוצה ויעמדו במדבר ארבעים שנה.
הפנים לפנים ,ומי שסובר כי רעהו שונא לו -אות אחת ,עד שמתו כולם .בזה היום נחרב בית המקדש
הוא כי בלבו שלו עצמו חבויה שנאה כבושה כלפיו. הראשון ,ולאחר מאות שנים -גם בית המקדש השני. עלובה כלה
אם כן ,כאשר רגנו ישראל באהליהם ששונא ה' אותם וכפי ששנינו במשנה (שם כו ).כי חמישה מאורעות על אודות חטא העגל שחו חז"ל בחריפות ואמרו
חלילה ,הרי זה מורה על מידת השנאה שפעפעה קשים אירעו לאבותינו ביום הזה. (שבת פח" :):אמר עולא ,עלובה כלה מזנה בתוך חופתה.
בליבם .ומכאן ואילך החל פושה נגע רע זה בישראל, אם כן ,אחר חטא המרגלים הפסידו ישראל את כל אמר רב מרי ברה דבת שמואל ,מאי קרא( ,שיר השירים
וכלשון רבינו "ותהר צרה זו ותלד מדה רעה זו אשר אשר ניתן בידם .ומאחר שדיברו סרה על הארץ ,ולא א יב) 'עד שהמלך במסבו נרדי' וגו' 'נתן ריחו' .אמר
החריבה בית ראשון ושני ,כי בבית ראשון היה שנאת אבו להיכנס אליה ,בכו בכייה לדורות. רב ,ועדיין חביבותא היא גבן עדיין ניכרת חיבת ה'
חנם בין נשיאי ישראל ,ובבית שני פשתה הנגע בין לישראל גם בפסוק זה שדרשוהו לגנאי ,כי בלשון
כל ישראל". חומרת חטא המרגלים יותר מחטא העגל עדינה דיבר הכתוב ,דכתיב 'נתן' ולא כתב 'הסריח'".
בלשוננו אנו נבאר ,כי חטא העגל הוא חטא שבין ויש להבין ,כי לכאורה פלא גדול ועצום יש כאן. מה נורא היה חטא העגל .הן במתן תורה זכו
אדם למקום ,וכמוהו כבגידה בקדוש ברוך הוא בחטא העגל ,היה חטאם של ישראל נורא ואיום, ישראל לעלות למדרגה עצומה ונישאה ,פסקה
כביכול .אולם חטא המרגלים הוא מעין חטא שבין חטא עבודה זרה ,ולא עוד אלא שנעשה סמוך ונראה זוהמתן ונעשו נקיים זכים ומטוהרים .כל חיסרון
אדם לחבירו ,ומקורו בשנאה .ואף שעל הארץ דיברו, למתן תורה ,מיד אחר שראו בעיניהם בהגלות ה' אנושי לא היה בהם ,וכל הנגעים הבאים על בני אדם,
אך מכאן נכנסה גם שנאת חינם המשלחת מדנים בין על הר סיני ,והנה אומרים הם כלפי אליל זהב "א ֵּל ֶה אשר מקורם מזוהמת החטא -פסקו ועברו מהם.
אחים ,וכפי שיתבאר יותר להלן. שׂרָא ֵל אֲׁשֶר הֶע ֱלוּ ך ָ מֵאֶר ֶץ מִצְר ָי ִם" (שמות לב
אֱלֹה ֶיך ָ י ִ ְ כך זכו להביא את העולם כולו למצבו שהיה בזמן
תפילה עושה מחצה ד) .עלובה כלה המקלקלת בתוך חופתה .אך הנה,
עומד משה רבינו ומחלה את פני ה' ,מפציר ומתחנן
בריאתו ,והם עצמם היו כפי שהיה קודם חטא אדם
הראשון.
על פי יסוד מופלא זה של רבינו הכלי יקר ,נוכל בתפילה -ותפילתו נענית ,וזוכים ישראל לי"ג והנה ברגע אחד איבדו ישראל את כל זאת ,כאשר
לבאר ענין אחד מדברי המדרש בפרשתנו .במדרש מידות הרחמים ,ליום הכפורים ולמשכן .מתנות עשו את חטא העגל .קודם החטא זכו לחירות מן
דברים רבה פותחת כל אחת מן הפרשיות בדבר הלכה, גדולות אשר עד היום הזה פועלים אנו על ידן כדי היצר הרע ,ומכל הענינים המפריעים לאדם להיות
וכך גם בפרשת נצבים (ח ,א) .תחילה עוסק המדרש לכפר על כל חטאותינו .וכמו שאמרו חז"ל (ראה עבודה דבוק וקשור בו יתברך בעבודתו .ועתה שוב מלאים
ב"אדם מישראל שלא התפלל תפלת השחר או תפלת זרה ה ,).כי לא היו ישראל ראויין לאותו החטא -אלא ימיהם בנסיונות וחטאים ,בקשיים הבאים ממלחמת
מוסף או תפלת המנחה ...אי זו שעה מותר לו להתפלל כדי ללמד תשובה לרבים. היצר ,ושוב אין להם חירות ממלאך המוות ,והכל
ויצא בה ידי חובתו ,וכיצד הוא צריך לעשות". לעומת זאת ,חטא המרגלים למראית עין אינו מחמת החטא.
לאחר מכן עוסק המדרש בכוחה של תפילה ,ובפרט נראה חמור כל כך ,ואינו אלא פגם בקדושת ארץ
בענין מה ש'עושה מחצה' ,ומביא כמה דוגמאות לזה, ישראל ,אשר דיברו עליה רעה .ודווקא על זה החטא כמה מעלות טובות אחר חטא העגל
וז"ל" :גדולה היא התפלה לפני הקדוש ברוך הוא .אמר נענשו לדורות ,כל החורבנות והגלויות יצאו ממנו, מאידך גיסא ,אחר חטא העגל נתחדש חידוש
רבי אלעזר ,רצונך לידע כחה של תפלה ,אם אינה ועד היום הזה אנו סובלים מחמתו ומצפים לגאולה עצום בכח התשובה ,כי עלה משה רבינו למרום
עושה כולה -חציה היא עושה .קין עמד על הבל אחיו השלימה .למתנה מיוחדת -לא זכינו אחר חטא וביקש מלפני ה' שיסלח לישראל ,והקדוש ברוך
והרגו ,יצאה גזירה (בראשית ד יב) 'נע ונד תהיה בארץ', המרגלים ,שלא כבחטא העגל. הוא נתרצה לו ואמר לו 'סלחתי כדברך' ,וכיון
מיד עמד ונתודה לפני הקדוש ברוך הוא ,שנאמר (שם שהיתה עלייתו בראש חודש אלול ועד יום הכפורים,
פסוק יג) 'גדול עוני מנשוא' .אמר לפניו ,רבונו של עולם,
כל העולם אתה סובל ולעוני אי אתה סובל ,כתבת מהו 'חולת אהבה' -מחלה של אהבה, נעשו ימים אלו ימי רצון לדורות ,וגם אנו תוקעים
בשופר בחודש אלול זכר להעברת הקול במחנה
(מיכה ז יח) 'נושא עון ועובר על פשע' ,סלח לעוני שהוא אהבה המביאה את האוהב לידי מחלה שהיתה בימים אלו ,וכפי שכתב הטור (אורח חיים סימן
גדול .מיד מצא חסד לפני הקדוש ברוך הוא ונמנע
ממנו 'נע' ,חצי הגזירה ,שכן כתיב (בראשית שם פסוק טז)
עד שלא ימלא רצונו הבא מתוך אהבתו תקפ"א) .הנה כי כן ,המתנה הגדולה והעצומה של יום
הכפורים ,שהיו יום כפרה וטהרה לישראל -זכו לה
'וישב בארץ נוד' .מכאן אתה למד שגדולה התפלה ישראל אחר חטא העגל.
לפני הקדוש ברוך הוא".
ולא זו בלבד ,אלא שדווקא לאחר חטא העגל גילה
ידעני בין ערך תפילה שורש שנאת חינם -בחטא המרגלים לו הקדוש ברוך הוא למשה רבינו את סוד י"ג מידות
כדי ליישב את כל הענין ,נביא בזה את דברי הכלי הרחמים (ראה שמות לד ה-ז) .ואכן ,בחודשי הרחמים
ויש להבין ,אמנם כאמור בכל פרשה פותח המדרש
בהלכה ,אך בכל מקום ההלכה היא מענין הפרשה, יקר בתחילת פרשת דברים ,אשר הזכרנום פעמים והסליחות יודעים ישראל לפעול כסדר הזה ,ולזכות
וכפי שמבואר בכל אחת מהן בדברי המדרש עצמו, הרבה ,ויש בהם יסודות גדולים ונפלאים בענין חטאי למחילה וסליחה בימים הנוראים והקדושים.
אולם מה ענין הלכות תפילה לפרשת נצבים דווקא. ישראל. זאת ועוד אחרת ,שלאחר מכן זכו ישראל
עמדו על כך מפרשי המדרש ,וכתבו כי אין צורך הנה נודע מה שאמרו חז"ל (יומא ט ):בסיבת חורבן שישרה הקדוש ברוך הוא שכינתו עליהם במשכן,
לבקש קשר לפרשה עצמה ,אלא משום שפרשה זו שני בתי המקדש ,הראשון והשני ,וכלשונם" :מקדש אשר מלאכתו החלה מיד לאחר שזכו לכפרה ביום
נקראת בסמוך לראש השנה ,אשר 'יומא דצלותא' ראשון מפני מה חרב ,מפני שלשה דברים שהיו בו, הכפורים ,והמשכן עצמו הוא המכפר על חטא העגל,
הוא ,ועיקר עבודת היום היא בתפילה -לכן הודיעונו עבודה זרה ,וגלוי עריות ,ושפיכות דמים וכו' .אבל וכפי שדרשו חז"ל (ראה שמות רבה נא ד) על הפסוק (שמות
חז"ל כאן בין ערך תפילה ,לידע עד היכן הדברים מקדש שני ,שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות לח כא וברש"י שם) "א ֵּל ֶה פ ְקוּ ד ֵי ה ַּמִׁש ְּכ ָן מִׁש ְּכ ַן הָעֵד ֻת" -
מגיעים .כי עיקר ההכנה לראש השנה היא בהשבה חסדים מפני מה חרב ,מפני שהיתה בו שנאת חנם. "עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על
אל הלב עד כמה גודל חשיבות התפילה ,הפועלת ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות, מעשה העגל ,שהרי השרה שכינתו ביניהם".
בכל המצבים .שהרי על קין נגזרה גזירה נוראה ,ועל עבודה זרה ,גלוי עריות ,ושפיכות דמים". עולה אם כן ,כי אמנם מכשלה גדולה היתה
ידי תפילה המתיק את הדין .מכאן אתה למד ,כי גם ומפרש רבינו ,כי מידת שנאת חינם שישנה לישראל בחטא העגל ,בסכנה גדולה עמדו ,וגם
כאשר עומדים כנגד האדם מקטרגים נוראים ,ועשה בישראל ,תולדה היא מבכיית החינם שבכו בתשעה לאחר הסליחה לא שבו למעלתם .אך עם כל זאת,
מעשים חמורים במשך השנה ,באופן המביא לידי באב[ .במאמר המוסגר נאמר ,כי ניתן היה לפרש דבר המשיך הקדוש ברוך הוא להרעיף עליהם מטובו
קטרוג קשה -יוכל לקרוע גזר דינו בכח התפילה. זה על פי מה שנודע מדברי רבותינו המקובלים זיע"א הגדול ,וכמה מעלות טובות ומתנות גדולות שזכו
(ראה שער הגלגולים הקדמה ל"ו; מגלה עמוקות על התורה פרשת להן גם אחר החטא.
עבירות שבין אדם לחבירו תזריע ,ועל ואתחנן אופן מג) ,כי חטא המרגלים שייך לחטא
אמנם יש להבין ,הלא חטאו של קין היה בכפליים, הראשון שבין אדם לחבירו שהיה בכלל ישראל - בכייה לדורות
הן בין אדם למקום ,והן בין אדם לחבירו ,שהרי רצח הוא חטא מכירת יוסף ,שבו עשרה האחים נכשלו עוד כמה נסיונות ניסו ישראל את ה' במדבר ,וכפי
את אחיו את הבל .והלא אפילו יום הכפורים אינו בשנאה כלפי יוסף אחיהם ,ונתגלגלו נשמותיהם שרמז להם משה רבינו בתוכחתו (דברים א א)" :א ֵּל ֶה
מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו עד שירצה את בנשמות המרגלים ,ולא עלתה בידם לתקן את שׂרָאֵל ּבְעֵב ֶר הַ ּיַר ְּד ֵן
ה ַּדְבָר ִים אֲׁשֶר ּד ִּב ֶר מֹׁשֶה אֶל ּכ ָל י ִ ְ
חבירו. החטא ,אלא אדרבה ,הוסיפו לחטוא והעמיקו סרה. ּב ַּמִד ְּב ָר ּב ָ ֲערָב ָה מוֹל סוּף ּב ֵין ּפ ָאר ָן וּ ב ֵין ּתֹפ ֶל וְלָב ָן
אך נראה שורש הענין ,במה שנתבאר למעלה כי אולם רבינו מפרשו על דרך אחרת לפי פשוטו]. ו ַ ֲחצֵרֹת וְד ִי זָה ָב".
שורש חטא המרגלים נעוץ בחטא מכירת יוסף ,שהיה כי הנה ,בענין המרגלים אמר משה לישראל (דברים אולם חטא אחד היה ,אשר שינה את פני כל
חטא שבין אדם לחבירו .הנה כאשר ירדו השבטים א כז) "ו ַּתֵר ָג ְנוּ בְאָהֳל ֵיכ ֶם ו ַּתֹאמְרוּ ּבְשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ המציאות שעמדו בה ישראל במדבר ,והוא חטא
הקדושים למצרים ,נראה היה שהחל כבר התיקון הוֹצ ִיאָנוּ מֵאֶר ֶץ מִצְר ָי ִם" .והביא רש"י שם וז"ל" :והוא המרגלים ,אשר לאחריו נגזרה עליהם הגזירה
ובאו לכלל אחדות ,אך הנה באו המרגלים ופגמו היה אוהב אתכם ,אבל אתם שונאים אותו .משל הנוראה ,ואמר להם הקדוש ברוך הוא" :אתם בכיתם
בשנית ,ועוררו את החטא כמי שלא נתקן ,ושוב הדיוט אומר ,מה דבלבך על רחמך -מה דבלביה בכיה של חנם -ואני קובע לכם בכיה לדורות" (תענית
ג
עינים מאירות
נצבים היום כולכם' איננה ,וממילא יש חורבן. ב -יום הכסא ,ג) לפרש לשון הכתוב (תהלים לד י) "י ְראוּ נתעורר בהם עוון שנאת חינם' ,בשנאת ה' אותנו',
מהי העצה היעוצה לעשות במצב זה -להגביר אֶת ה' קְדֹׁשָיו ּכ ִי אֵין מַחְסוֹר ל ִירֵאָיו" .כי יש להבין, ועל ידי זה נמנעה כניסתם לארץ ישראל ,ונגרמו כל
את כח היראה .לא די באהבה שאוהב הקדוש ברוך הלא יש לירא את ה' מפני גדולתו ורוממותו ,אך מהו החורבנות מחמת שנאת חינם .והנה ,שנאת המרגלים
הוא את עמו ישראל ,ומוציאם ממצרים בחיפזון הטעם לירא משום שאין מחסור ליראיו ,וכי רק כדי היתה כלפי מעלה כביכול ,אולם שורש שנאתם היה
ובשפע גדול ,אלא יש לירא מפניו ולהיזהר בכבודו. לקבל פרס ירא זה את ה'. בשנאת האחים ,עליהם נאמר (בראשית לז ד-ה) "ו ַּיִשְׂנ ְאוּ
אלא ,יראה היא צמצום ,ואהבה היא התפשטות שׂנֹא אֹתוֹ".
אֹתוֹ וגו' ו ַּיוֹסִפוּ עוֹד ְ
עיקר היראה בדבר המסור ללב
והיאך יגביר האדם בלבו את כח היראה .זאת
בלא גבול .והצמצום הוא שורש הדינים כולם .כי
באמת כבודו יתברך מלא עולם ,אלא שכדי שיהיה
אני לדודי ודודי לי
למדנו מן התורה ,כי היכן נכתב (ויקרא יט יד) "ו ְיָר ֵאתָ קיום לעולמות -לשון 'העלם' ,גזרה חכמתו יתברך ומעתה נבוא אל פירוש הענין ,ושבה והיתה לבאר.
ּמֵאֱלֹקֶיך ָ" -בדבר המסור ללב ,כתחילת הפסוק שם כי מצד העולמות תהיה הסתרה לשפעת אורו הנה חטא העגל היה חטא שבין אדם למקום
"לֹא תְק ַּל ֵל חֵרֵׁש וְלִפ ְנ ֵי עִוּ ֵר לֹא ת ִּתֵן מִכְׁשֹל" .והטעם הגדול ,כדי שיהיה להם קיום ולא יתבטלו מאליהם. כאמור .וכבר הבאנו את דברי הגמרא הדורשת על
כפי שפירש רש"י שם [ומקורו בגמרא במסכת נמצא כי הצמצום צורך עבודה הוא .כי הירא מכל חטא זה את הפסוק 'עד שהמלך במסיבו נרדי נתן
קידושין (לב" ,]):לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות דבר שבעולם -הרי זה אות על חסרונו ,שלא יוכל ריחו' .וכדרשת רב ,שעדיין לשון חביבות היא כלפי
לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה ,ויכול להתגבר על הדבר שירא מפניו ,אולם הירא מפני ה' בני ישראל.
להשמט ולומר לטובה נתכוונתי ,לפיכך נאמר בו יתברך ,נוגע הוא בשורש הצמצום הראשון שהוא פסוק זה מספר שיר השירים (א יב) ,מקומו בתוך
'ויראת מאלקיך' -המכיר מחשבותיך .וכן כל דבר שורש היראה ,ושם הרי נועד הצמצום לטובה כמה פסוקים העוסקים ביציאת מצרים ובאהבת
המסור ללבו של אדם העושהו ואין שאר הבריות ולאהבה ,כדי שיהיה קיום לעולם ,אם כן גם יראתו ה' הגדולה שנתגלתה אז לישראל .ובתוכם בא
מכירות בו ,נאמר בו 'ויראת מאלקיך'". של זה אין בה שום חיסרון ,אלא אדרבה -היא הכתוב הנזכר ,כי חטאו ישראל בעגל ככלה זו אשר
ואכן נכתבה אזהרה זו בכמה פרשיות בתורה. שורש קיומו .וזהו 'יראו את ה' קדושיו' ,ומפני מה, בעומדה תחת חופתה נושאת עיניה לאחר .אולם גם
וכגון במצות הידור פני זקן ,איש אינו יודע באדם על שום שאין יראה זו נובעת מחיסרון ואינה מעידה אז לא הסיר הקדוש ברוך הוא אהבתו ,ככתוב (שם
זה שלא קם האם אכן לא ראה את הזקן ,או שמא על חיסרון ,אלא כדי שלא יבואו לזלזל במלך מתוך ב ד) "הֱב ִיאַנ ִי אֶל ּב ֵית הַ ּי ָי ִן וְד ִג ְלוֹ עָל ַי אַ ֲהב ָה" ,ודרשו
העצים עיניו כמי שלא ראהו .אך הקדוש ברוך הוא אהבה ללא גבול ,וכן לא תתבטל מציאותם מגודל חז"ל (במדבר רבה ב ג) "ודילוגו עלי אהבה" ,כי גם בשעה
בוחן כליות ולב ויודע נסתרות ,ומפניו יש לירא האהבה כאשר לא יוכלו לעשות ככל רצון המלך .אם שעוסקים ישראל בתורה בדרך דילוג ושלא כהוגן,
ולקיים מצוותיו .כמו כן באיסור אונאה ,הלוואה הוא יתברך מראה להם פנים יפות ושמח בהם .וגם
ברבית ,ושעבוד עבד עברי בפרך -אלו דברים לאחר שחטאו לא פגה האהבה.
הנעשים בתוך ביתו של אדם ,הרחק מעיני הבריות, כי אמנם נגזר עליהם ה'מוות' ,אולם וכן ממשיכים שם הכתובים העוסקים באהבת ה'
ועל כן נאמר בהם 'ויראת מאלקיך'. האהבה במקומה עומדת .ואש אהבה לישראל ואהבת ישראל לה'" ,הִׁש ְּבַע ְּתִי אֶתְכ ֶם ּב ְנוֹת
ואופן התיקון לזה -הוא במידת היראה' .עשה זו -בכח התורה מלבים אותה ,וכפי ְרוּשל ִָם אִם ּתִמְצ ְאוּ אֶת ּדוֹד ִי מַה ּת ַּג ִידוּ לוֹ ׁשֶחוֹל ַת י ׁ ָ
מאהבה' ,אולם לא די באהבת ה' לבד ,אלא 'עשה
מיראה' ,שאין הירא בועט .וכיצד באים לידי יראה -
שמסיים הפסוק שם ִ"אם יִ ֵּתן ִא ׁיש ֶאת אַ ֲהב ָה אָנ ִי" (שם פסוק ח).
על ידי ההשבה אל הלב ,כי ה' חוקר כליות ולב ,ובזה ָּכל הוֹן ֵּבית ֹו ָּב ַאהֲ בָ ה בּ וֹז יָ בוּז ּו לוֹ" חולת אהבה אני
ישלים האדם את תיקונו בכל חלקיו. מהו 'חולת אהבה' -מחלה של אהבה ,אהבה
המביאה את האוהב לידי מחלה עד שלא ימלא רצונו
בקשת רב לתקן ביראה את שנאת הקצב כן אדרבה' ,אין מחסור ליראיו' ,ויראי ה' לא יחסרו כל הבא מתוך אהבתו .וכמו שדרשו חז"ל (מדרש תהלים -
ומעתה יתבאר באופן נפלא מעשה רב והקצב טוב ,אלא היראה היא שורש הטוב. שוחר טוב מזמור ט ,יז)" :ומה חולי יש כאן ,לא מיחוש
שבו פתחנו .ידוע ידע רב כי זה הקצב עומד כעת
בבחינת 'שונא' ,ברוב כעסו עליו ,אך ביודעו כי זה
תיקון השנאה -בכח היראה ראש ,ולא מיחוש מעיים ,וממה אני חולה ,מאהבתו
של הקדוש ברוך הוא ,שנאמר (שיר השירים ב ה) 'כי
היום יום המסוגל הוא לאהבה ,ביקש לאחד בו את ודאי אהבה גדולה היתה מאת הקדוש ברוך הוא חולת אהבה אני'".
כלל ישראל כולם .שהרי ביום הכפורים זכו ישראל לעמו ישראל ביציאת מצרים .הלא אז נעשו לו לעם, והרחיב בדבר רבינו האלשיך הקדוש בפירושו
לכפרה על חטא העגל ,מכח האהבה שעדיין שררה וענן כבודו חפף עליהם יומם ,ועמוד האש לילה. על זה הפסוק" ,כי דרך כל הנחלה מחמת אהבת
גם אחר החטא ,וכאות לכפרתם זכו וקיבלו לדורות ואולם ,עם כל זאת עדיין לא זכו להנהגת 'פנים חשוקתו ,שלא על ידי המחלה יבעט בחשוקה ,כי אם
את כפרת יום הכפורים .אולם כדי לזכות לשלימות בפנים' ,אלא ל'לכתך אחרי במדבר' ,וכל כך למה, אדרבא עוד הולך וחזק באהבתו עד בלי די ,כן חולת
צריכים ישראל גם למידת היראה ,וזאת ביקש רב כדי שלא יבואו לידי נזק ופגם דווקא בעטיה של אהבה אני ,אני חולה מאשר הכוני פצעוני למען
להשיג על ידי שיעורר את הקצב לתשובה ,כי גם האהבה .ובכח הנהגה זו ,יכלו ישראל להמשיך את אהבתו ,ומתחזק יותר באהבתו יתברך".
בהיותו 'שונא' -עליו להיות ירא ,ואין הירא בועט. בחינת האהבה אפילו לאחר החטא הנורא שחטאו והנה ,אם האהבה מחלה היא -הרי צריכה היא
ובזה יתאחדו שתי המידות; מצוות שבין אדם בעגל ,אשר היה מעין פגמו של אדם הראשון ,וחזר רפואה ,ומהי רפואת אהבת ישראל -היא הגאולה
למקום -התלויות בתשובה מאהבה ,וגם המצוות היצר הרע להיות מושל בהם ,וחזרה זוהמתן ,ועדיין וקרבת ה'.
שבין אדם לחבירו -התלויות בכך שירצה את חבירו. לא כבתה אש האהבה בכל המים הרבים ,ככתוב
ובזה יקיים 'אתם נצבים היום כולכם'. (שיר השירים ח ו-ז)" :שִׂימֵנ ִי כ ַחוֹתָם עַל ל ִּבֶך ָ ּכ ַחוֹתָם עשה מאהבה ועשה מיראה
עַל ז ְרוֹעֶך ָ ּכ ִי עַזּ ָה כ ַּמָו ֶת אַ ֲהב ָה קָׁשָה כִׁשְאוֹל קִנְאָה
ניסן באהבה ,ותשרי ביראה שלְהֶבֶתְי ָה :מַי ִם ר ַּב ִים לֹא יוּ כ ְלוּ
ְשפ ֶיה ָ רִׁש ְּפ ֵי אֵׁש ׁ ַ
רׁ ָ
ונראה להוסיף בזה ,שגדר זה של אהבה לא פסק
מעולם .ואפילו בזמן חטא העגל ,כאשר חטאו בו
אם כן ,כאשר הימים הנוראים ממשמשים ובאים, לְכ ַּבוֹת אֶת הָאַ ֲהב ָה וּנְה ָרוֹת לֹא יׁ ְִשטְפוּ ה ָ" .כי אמנם הערב רב בכוונה וברצון ,וכן היו מישראל כאלו
עבודת היראה היא העיקר ,ועומדת בראש כל .כי נגזר עליהם ה'מוות' ,אולם האהבה במקומה עומדת. שסברו כי יהיה בו מן אמצעי שיסייע להם בעבודת
עד יום הושענא רבה שולטת היראה ,וההנהגה היא ואש אהבה זו -בכח התורה מלבים אותה ,וכפי ה' -בכל מחשבה שהיתה ,לא פסקה האהבה .ולא זו
בבחינת 'אחור' ,ולא פנים בפנים .אולם גדול הוא כח שמסיים הפסוק שם "אִם י ִּתֵן א ִׁיש אֶת ּכ ָל הוֹן ּב ֵיתוֹ בלבד ,אלא 'חולת אהבה אני' .עם היות בני ישראל
היראה ,כי על ידה ניתן לזכות לגאולה. ּבָאַ ֲהב ָה ּבוֹז י ָבוּזוּ לוֹ" ,ודרשו חז"ל (ויקרא רבה ל א) "אם 'עלובה כלה המזנה בתוך חופתה' -עדיין 'חולת
בימי חודש האביב היתה גאולת מצרים ,והם ימי יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ר' יוחנן את אהבה אני'.
גאולה מתוך אהבה .אך בימי חודש תשרי עובדים התורה בוז יבוזו לו". כי הנה ,אין אש האהבה האמיתית נכבית לעולם,
אנו בכח היראה ,כדי שנזכה לגאולה השלימה ,ואז אולם כל זאת היה רק עד חטא המרגלים .על אף אך פעמים שדווקא האהבה -מקלקלת את השורה .כי
תהיה ההנהגה בבחינת פנים בפנים לנצח נצחים, שכלפי חוץ אין חטא זה נראה חמור כחטא העגל, האוהב בטוח באהבתו ,ועל ידי זה יכול הוא לבוא לידי
וכימי אהבת כלולות -נזכה לאהבת עולם. אולם בו הושרש בישראל כח השנאה ,שנאה כלפי חוסר כבוד .ומשום כך נצרכת גם מידת היראה .וכמו
עלינו להשתמש בכח הצמצום והדין ולעמוד מעלה כביכול ,ושנאת הבריות -שורש החורבנות. שאמרו בירושלמי (סוטה פרק ה הלכה ה)“ :עשה מאהבה
בתפילה ,כפי שמשתמשים אנו בכח האהבה ללימוד ואם יש שנאה -אין חיבור ,ואם אין חיבור -יש ועשה מיראה .עשה מאהבה -שאם באת לשנוא דע
התורה ,ולעמול בזה בכל כוחנו ,כי תפילה עושה פירוד ,ופירוד הוא חורבן. שאת אוהב ,ואין אוהב שונא .עשה מיראה -שאם
מחצה ,ומשלימה את החלק שבין אדם למקום .ויחד במקום שבו יש פירוד ,לא ניתן לזכות למעלת ארץ באת לבעט אין ירא מבעט” .נמצא כי היראה היא
עם שלימות האהבה במצוות שבין אדם לחבירו, ישראל ,אשר כפי שהובא מה'שם משמואל' ,כל ענינה שמירת האהבה ,ועל יד האהבה נשמרים מן השנאה.
ובחיבור לבחינת ארץ ישראל העושה את בני ישראל הוא בחיבור כל ישראל לכלל אחד וחטיבה אחת,
לחטיבה אחת ,נעמוד נצבים כולנו מאוחדים כאחד, בבחינת 'כיבוש רבים' ,אשר רק הוא שמו כיבוש ,ולא יראת ה' מקיימת את העולם
ועל ידי זה נזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. כיבוש יחיד .וכאשר השנאה שולטת ,מעלת 'אתם וכתב בספה"ק בני יששכר (מאמרי חודש תשרי ,מאמר
לשמיעת השיעורים -קול הלשון | 03-6171077 :לקבלת הגיליון בדוא"לnewsletter.mechubarim@gmail.com :
ד
