gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעל העקידה · Bal Huakaedu — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: בעל העקידה · Bal Huakaedu

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

בעל העקידה · Bal Huakaedu — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון נ' ‪ -‬פרשת נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫ביאור מעלת בעלי התשובה על הצדיקים הגמורים‬ ‫ויתאמץ להתקומם כנגדם‪ ,‬וזה יחייב לעשות‬ ‫כלומר‪ ,‬שיבא לידו נסיון‪ ,‬שבו הוא חטא‬ ‫ֹלהיָך וְ ָׁש ַמ ְע ָּת ְבקֹלֹו ּכְ כֹל ֲא ֶׁשר‬ ‫וְ ַׁש ְב ָּת ַעד ה' ֱא ֶ‬ ‫המצוה בכוונה חזקה ובמסירות נפש‪ ,‬וכן בעל‬ ‫בפעמים קודמות‪ ,‬ויעמוד בנסיון ולא יחטא‪.‬‬ ‫ּובכָ ל‬ ‫ּובנֶ יָך ְּבכָ ל לְ ָב ְבָך ְ‬ ‫ָאנֹכִ י ְמ ַצּוְ ָך ַהּיֹום ַא ָּתה ָ‬ ‫התשובה צריך להתגבר בכל פעם שעושה‬ ‫ועל ענין זה אמרו חז"ל (קידושין לט‪' ):‬ישב ולא‬ ‫נַ ְפ ֶׁשָך (דברים ל‪ ,‬ב)‬ ‫מצוה על מה שהיה רגיל בזמן חטאו שלא‬ ‫עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה'‪ ,‬וכפי‬ ‫בפרשה זו נצטוו ישראל על מצות התשובה‪,‬‬ ‫לקיים המצוות‪ ,‬ועל כן ודאי כוונתו שלימה‬ ‫שפירשו שם‪ ,‬כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול‬ ‫שכשיחטאו ישראל ויעברו על מצוות ה'‪,‬‬ ‫וחזקה יותר מצדיקים שלא חטאו מעולם‪.‬‬ ‫הימנה‪ ,‬שכשבאה לפניו עבירה שהיה רגיל‬ ‫מצווים הם לשוב בתשובה‪ ,‬שזה כולל תחילה‬ ‫ענין זה של ההתאמצות לקיים המצוה כולל‬ ‫בה בהיותו חוטא‪ ,‬וכעת הוא נלחם עם תאותו‬ ‫לעזוב את החטאים‪ ,‬להתחרט ולהתוודות‬ ‫בתוכו עוד שתי מעלות‪ :‬א‪ .‬שאף אם יזדמן‬ ‫מלחמה קשה ועצומה‪ ,‬הרי זה נחשב כעושה‬ ‫עליהם‪ ,‬ולהשתדל מכאן ואילך לקיים את כל‬ ‫לו עיכובים מלעשות המצוה‪ ,‬כיון שהוא עומד‬ ‫מעשה‪ ,‬והמצוה שמקיים היא מצות התשובה‪.‬‬ ‫המצוות‪.‬‬ ‫כל הזמן ומתחזק לקיים המצוות ודאי יתגבר‬ ‫החידוש בזה הוא‪ ,‬שאף שלכאורה קיום מצוה‬ ‫בדברי חז"ל מצינו מאמרים רבים המדברים‬ ‫גם על המניעות שיעמדו בפניו‪ ,‬בשונה מצדיק‬ ‫זו היא בשב ואל תעשה‪ ,‬ועיקר שכר המצוות‬ ‫אודות גודל מעלת התשובה‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫גמור שיתכן שאם תהא לו מניעה הוא ימנע‬ ‫הוא על מצוות שעושה בקום ועשה‪ ,‬כפי‬ ‫ביומא (פו‪ ).‬גדולה תשובה שמגעת עד כסא‬ ‫מקיום המצוה‪ .‬ב‪ .‬שגם מצוות שלא יזדמנו‬ ‫שקבעה התורה‪ ,‬ומשום שמצוות שעושה‬ ‫'ׁשּובה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד‬ ‫ָ‬ ‫הכבוד‪ ,‬שנאמר (הושע יד ב)‬ ‫לו לקיים‪ ,‬כיון שברצונו היה לקיימם הרי זה‬ ‫בקום ועשה הרי הם נקבעים בנפש הרבה יותר‬ ‫ֹלהיָך'‪ ,‬ועוד אמרו (שם‪ ):‬שהעושה תשובה‬ ‫ה' ֱא ֶ‬ ‫נחשב כאילו קיימם‪ ,‬וכפי שאמרו בקידושין (מ‪).‬‬ ‫מדברים שנמנע מלעשותם‪ ,‬מכל מקום כשהיה‬ ‫מאהבה זדונות נעשין לו כזכויות‪ ,‬והעושה‬ ‫מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה‪.‬‬ ‫רגיל לעבור עבירה בקום ועשה‪ ,‬וכשבא לידו‬ ‫תשובה מיראה זדונות נעשין לו כשגגות‪,‬‬ ‫נמצאו ארבע מעלות לבעלי התשובה יותר‬ ‫שוב הנסיון הוא נלחם ומתגבר על יצרו‬ ‫ובמסכת ברכות (לד‪ ):‬אמר רבי אבהו‪ ,‬שבעלי‬ ‫מצדיקים גמורים‪ :‬א‪ .‬שכשמזדמן להם לעבור‬ ‫וכובשו‪ ,‬הרי זה נחשב כאילו עשה מעשה‬ ‫תשובה גדולים יותר מצדיקים גמורים‪ ,‬שאמר‪,‬‬ ‫העבירה ואינם עוברים‪ ,‬מקיימים בזה מצות‬ ‫בפועל‪ .‬זהו שאמר דוד המלך (תהלים טו ג‪ ,‬ה) 'ֹלא‬ ‫מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים‬ ‫תשובה ונחשב להם כמצות עשה בקום ועשה‪.‬‬ ‫ָרגַ ל ַעל לְ ׁשֹנֹו ֹלא ָע ָׂשה לְ ֵר ֵעהּו ָר ָעה וְ ֶח ְר ָּפה ֹלא‬ ‫אינם עומדין‪ ,‬שנאמר (ישעיה נז יט) ָ'ׁשלֹום ָׁשלֹום‬ ‫ב‪ .‬שמקיימים המצוות בכח והתאמצות יתירה‬ ‫נָ ָׂשא ַעל ְקרֹבֹו וגו' ּכַ ְסּפֹו ֹלא נָ ַתן ְּבנֶ ֶׁשְך וְ ׁש ַֹחד‬ ‫לָ ָרחֹוק וְ לַ ָּקרֹוב'‪ ,‬תחילה לרחוק שהם בעלי‬ ‫ובכוונה שלימה‪ .‬ג‪ .‬שלא ימנעו מקיום המצוות‬ ‫ַעל נָ ִקי ֹלא לָ ָקח ע ֵֹׂשה ֵאּלֶ ה ֹלא יִ ּמֹוט לְ עֹולָ ם'‪,‬‬ ‫תשובה שהיו רחוקים‪ ,‬ולאחר מכן לקרוב‪ ,‬אלו‬ ‫אף אם יהיו להם עיכובים שונים‪ .‬ד‪ .‬שמרוב‬ ‫ולכאורה לא מובן‪ ,‬שהרי מדבר על הנמנע‬ ‫הצדיקים שהיו קרובים‪ .‬אולם רבי יוחנן חולק‬ ‫חשקם לקיים המצוות‪ ,‬גם כל המצוות שלא‬ ‫מלעבור עבירות‪ ,‬שלא דיבר לשון הרע‪ ,‬ולא‬ ‫שם‪ ,‬ואמר ששכר הצדיקים הגמורים גדול יותר‬ ‫באו לידם נחשב כאילו קיימום‪.‬‬ ‫עשה לחבירו רעה‪ ,‬ולא נתן כספו בנשך ולא‬ ‫משכר בעלי התשובה‪ ,‬ופירש‪' ,‬לרחוק' הם‬ ‫זהו שאמרו שהעושה תשובה מאהבה זדונות‬ ‫לקח שוחד‪ ,‬ואם כן מהו שאמר 'עושה אלה לא‬ ‫הצדיקים שתמיד היו רחוקים מדבר עבירה‪,‬‬ ‫נעשים לו כזכויות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שכשמזדמנים לו‬ ‫ימוט לעולם'‪ ,‬היה צריך לומר 'הנזהר מאלה‬ ‫ו'לקרוב' הם בעלי תשובה שהיו קרובים לדבר‬ ‫עוונות אלו שוב‪ ,‬ומתגבר ואינו עובר‪ ,‬הרי‬ ‫לא ימוט'‪ ,‬אלא ודאי מדובר בבעל תשובה‪,‬‬ ‫עבירה‪.‬‬ ‫מקיים בזה מצות עשה של תשובה וחשוב‬ ‫שקודם לכן היה רגיל לעבור על עבירות אלו‪,‬‬ ‫ויש להתבונן בענין התשובה‪ :‬א‪ .‬מדוע באמת‬ ‫כמקיים בקום ועשה‪ ,‬וכן מוסיף הוא זכויות‬ ‫וכשחזר בתשובה ומזדמנים לידו מקרים כמו‬ ‫העושה תשובה מאהבה‪ ,‬זדונות נעשין לו‬ ‫רבות בקיום המצוות שעושה מכאן ואילך‪ ,‬על‬ ‫אלו שהיה חוטא בהם‪ ,‬וכשהוא נמנע הרי זה‬ ‫כזכויות‪ ,‬והלא באותה שעה שחטא היו‬ ‫כן הם חשובים לו כזכויות‪ .‬אכן העושה תשובה‬ ‫נחשב כעושה מצוה‪.‬‬ ‫עוונות גמורים‪ ,‬וכיצד על ידי התשובה ייהפכו‬ ‫מיראה‪ ,‬שלא הגיע לדרגה שמבין שאין ראוי‬ ‫זוהי המעלה הראשונה שיש לבעלי תשובה‬ ‫לזכויות‪ .‬וכן מהו החילוק בין תשובה מאהבה‬ ‫לחטוא לפני ה'‪ ,‬אלא שמפחד העונשים הוא‬ ‫יותר מצדיקים גמורים‪ ,‬כיון שלצדיקים‬ ‫לתשובה מיראה‪ ,‬שבתשובה מיראה הזדונות‬ ‫שב בתשובה ומתחרט על עוונותיו‪ ,‬שאילו היה‬ ‫גמורים אין את האפשרות להגיע למצב כזה‬ ‫נעשות לו רק כשגגות‪.‬‬ ‫יודע שייענש כל כך לא היה חוטא‪ ,‬לכך הוא‬ ‫שיבא לידיהם נסיון שכבר חטאו בו‪ ,‬ויעמדו בו‬ ‫ב‪ .‬מדוע לדעת רבי אבהו בעלי תשובה‬ ‫נחשב כשוגג‪ ,‬אבל המעלה להחשיבם כזכויות‬ ‫וייחשב להם כמצות עשה‪.‬‬ ‫נמצאים בדרגה גבוהה יותר מהצדיקים‬ ‫הוא רק בעושה תשובה מאהבה ומשתדל בכל‬ ‫אבל יש מעלה נוספת לבעלי התשובה‪ ,‬והיא‬ ‫גמורים‪ ,‬שאף אם נאמר שזה מפני שהזדונות‬ ‫כוחו לקיים המצוות‪.‬‬ ‫בקיום המצוות וההנהגות הטובות שמקיים‬ ‫נעשו לו כזכויות‪ ,‬עדיין גם הצדיקים הלא‬ ‫והוא מה שאמר רבי אבהו שבמקום שבעלי‬ ‫בעל התשובה‪ ,‬לפי שכשם שיש חילוק בין‬ ‫מלאים בזכויות רבות‪.‬‬ ‫תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים‬ ‫העושה מצוה בכוונה למצוה שלא בכוונה‪ ,‬כך‬ ‫נראה לבאר‪ ,‬שעיקר ענין התשובה הוא כמו‬ ‫לעמוד‪ ,‬לפי שמדבר בעושים תשובה מאהבה‪,‬‬ ‫יש הבדל בין כוונה חלשה לכוונה חזקה‪ ,‬ועל‬ ‫שאמרו חז"ל (יומא פו‪' ):‬היכי דמי בעל תשובה‪,‬‬ ‫שיש בהם את כל המעלות הנזכרות‪ ,‬שבזה הם‬ ‫כן המקיים מצוה במקום שאין דבר המעכב‬ ‫אמר רב יהודה‪ ,‬כגון שבאת לידו דבר עבירה‬ ‫מעולים יותר מצדיקים גמורים‪.‬‬ ‫עליו‪ ,‬אין הכרח שיעשה בכונה שלימה‪ ,‬אבל‬ ‫פעם ראשונה ושניה וניצל הימנה‪ ,‬מחוי רב‬ ‫עקידת יצחק שער ק‬ ‫העושה במקום שיש לו מתנגדים ודאי יתחזק‬ ‫יהודה באותה אשה באותו פרק באותו מקום'‪,‬‬