gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שלח לחמך · Shlaach Laachmecha — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: שלח לחמך · Shlaach Laachmecha

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

שלח לחמך · Shlaach Laachmecha — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ב"ה‬ ‫‪УРОК ПО‬‬ ‫‪НЕДЕЛЬНОЙ‬‬ ‫‪ГЛАВЕ‬‬ ‫שיעור‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫‪Урок Главного раввина России‬‬ ‫‪р. Берла Лазара‬‬ ‫‪в центральной синагоге‬‬ ‫"‪"Марьина Роща‬‬ ‫מאת מורנו הרב הראשי לרוסיא‬ ‫שליט״א‬ ‫הגאון רבי שלמה דובער פינחס לאזאר‬ ‫שנאמר בהיכל בית הכנסת המרכזי‬ ‫״מארינה רושצ'ה״‬ ‫מוסקבה ‪ -‬רוסיא‬ ‫‪НЕДЕЛЬНАЯ ГЛАВА‬‬ ‫‪НИЦАВИМ‬‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫תדפיס מתוך הספר‬ ‫ש׵ח ׵חמך‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫יוצא לאור‬ ‫ע"י מחלקת 'הוצאה לאור'‬ ‫בית הכנסת המרכזי‬ ‫בית מנחם חב״ד ‪ -‬ליובאוויטש‬ ‫'מארינה רושצ׳ה'‪ ,‬מוסקבה רוסיא‬ ‫‪HI‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫‪MTM‬‬ ‫מחלקת הגרפיקה‬ ‫של סוכנות החדשות היהודיות במוסקבה‬ ‫מבשר טוב מוסקבה‬ ‫ג‬ ‫לחמך‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫שלח‬ ‫ה'תשובה' – לא בשמים ולא מעבר לים‬ ‫ית ֶאת ָּכל ִמ ְצ‍ו ָֹתיו‪ִּ ..‬כי ִת ׁ ְש ַמע ְ ּבקוֹ ל‬ ‫ה' וְ ָע ִ ׂש ָ‬ ‫המצוה הזאת‪ :‬כללות התורה‬ ‫ה' ֱאל ֹ ֶק ָ‬ ‫יך לִ ׁ ְשמֹר ִמ ְצ‍ו ָֹתיו וְ ֻח ּק ֹ ָתיו ַה ְּכתו ָּבה‬ ‫והמצוות‬ ‫ְ ּב ֵס ֶפר ַה ּתוֹ ָרה ַהזֶ ּה"‪.‬‬ ‫בסיומה של כל שנה שואבים אנו כוחות‬ ‫ובלקוטי שיחות‪ 2‬מוסיף לבאר מהות‬ ‫חדשים לעבודת ה' בקריאת‬ ‫הענין‪ ,‬שפרשה זו באה בהמשך‬ ‫"כי ַה ִּמ ְצוָ ה‬‫הכתוב בפרשה זו (ל‪ ,‬יא‪-‬יד)‪ִּ :‬‬ ‫לפרשה שלפניה העוסקת בירידה לגלות‬ ‫ַה ּזֹאת ֲא ׁ ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצוְ ָּך ַה ּיוֹ ם לֹא נִ ְפלֵ את‬ ‫והשיבה מן הגלות (כט‪ ,‬כז ואילך)‪:‬‬ ‫ִהוא ִמ ְּמ ָך וְ לֹא ְרח ָֹקה ִהוא‪ :‬לֹא ַב ּ ׁ ָש ַמיִ ם‬ ‫"וַ ִ ּי ְּת ׁ ֵשם ה' ֵמ ַעל ַא ְד ָמ ָתם‪ ..‬וְ ָהיָ ה ִכי יָ בֹא ּו‬ ‫ִהוא לֵ אמֹר ִמי יַ ֲעלֶ ה ָּלנ ּו ַה ּ ׁ ָש ַמיְ ָמה וְ יִ ָּק ֶח ָה‬ ‫יך ָּכל ַה ְ ּד ָב ִרים ָה ֵא ֶּלה ַה ְ ּב ָר ָכה וְ ַה ְּקלָ לָ ה‪..‬‬ ‫ָעלֶ ָ‬ ‫ָּלנ ּו וְ יַ ׁ ְש ִמ ֵענ ּו א ָֹת ּה וְ נַ ֲע ֶ ׂש ָנּה‪ :‬וְ לֹא ֵמ ֵע ֶבר‬ ‫יך וְ ׁ ָש ַמ ְע ָּת ְבק ֹלוֹ ‪ ..‬וְ ׁ ָשב‬ ‫וְ ׁ ַש ְב ָּת ַעד ה' ֱאל ֹ ֶק ָ‬ ‫לַ ָ ּים ִהוא לֵ אמֹר ִמי יַ ֲע ָבר לָ נ ּו ֶאל ֵע ֶבר ַה ָ ּים‬ ‫יך ֶאת ׁ ְשבו ְּת ָך וְ ִר ֲח ֶמ ָך וְ ׁ ָשב וְ ִק ֶ ּב ְצ ָך‬ ‫ה' ֱאל ֹ ֶק ָ‬ ‫וְ יִ ָּק ֶח ָה ָּלנ ּו וְ יַ ׁ ְש ִמ ֵענ ּו א ָֹת ּה וְ נַ ֲע ֶ ׂש ָנּה‪ִּ :‬כי ָקרוֹ ב‬ ‫יך ׁ ָש ָּמה‪:‬‬ ‫ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים ֲא ׁ ֶשר ֱה ִפ ְיצ ָך ה' ֱאל ֹ ֶק ָ‬ ‫יך ו ִּבלְ ָב ְב ָך לַ ֲע ֹׂשתוֹ "‪.‬‬ ‫יך ַה ָ ּד ָבר ְמאֹד ְ ּב ִפ ָ‬ ‫ֵאלֶ ָ‬ ‫ִאם יִ ְהיֶ ה נִ ַ ּד ֲח ָך ִ ּב ְק ֵצה ַה ּ ׁ ָש ָמיִ ם ִמ ּ ׁ ָשם‬ ‫כאשר מעיינים בכוונת הכתוב מהי‬ ‫יך ו ִּמ ּ ׁ ָשם יִ ָּק ֶח ָך"‪ .‬ולפי זה‬ ‫יְ ַק ֶ ּב ְצ ָך ה' ֱאל ֹ ֶק ָ‬ ‫"המצוה הזאת"‪ ,‬מובן מפירוש‬ ‫מובן שהביטוי "לא בשמים היא לאמור‬ ‫רש"י‪ 1‬שהכוונה ללימוד התורה בפרט‬ ‫מי יעלה לנו השמימה"‪ ,‬אין כוונתו שהיה‬ ‫וקיום התורה והמצוות בכלל‪ ,‬שכן פירש‬ ‫צורך לעלות לשמים ממש כדי לקחתה‪,‬‬ ‫"לֹא ַב ּ ׁ ָש ַמיִ ם ִהוא – ׁ ֶש ִאלּ ּו ָהיְ ָתה ַב ּ ׁ ָש ַמיִ ם‪,‬‬ ‫אלא שכאשר בני ישראל נמצאים במקום‬ ‫יה לְ לָ ְמ ָד ּה‪ִּ ..‬כי‬ ‫ית ָצ ִר ְ‬ ‫יך לַ ֲעלוֹ ת ַא ֲח ֶר ָ‬ ‫ָהיִ ָ‬ ‫כה נידח "בקצה השמים"‪ ,3‬שלא יאמרו‬ ‫יך – ַה ּתוֹ ָרה נִ ְּתנָ ה לָ ֶכם ִ ּב ְכ ָתב‬ ‫ָקרוֹ ב ֵאלֶ ָ‬ ‫שבכדי לקיים תורה ומצוות עליהם לשבת‬ ‫ו ְּב ַעל ּ ֶפה"‪ .‬ובפשטות מפרש כך משום‬ ‫דוקא בארץ ישראל‪ ,‬אלא קרוב הדבר‬ ‫שדבר זה בא בהמשך לפסוקים שבהם‬ ‫אליהם גם בהיותם בגלות נידחת זו‪.‬‬ ‫נאמר (ח‪-‬י) "וְ ַא ָּתה ָת ׁשוּב וְ ׁ ָש ַמ ְע ָּת ְ ּבקוֹ ל‬ ‫וכן פירש רבינו בחיי ועוד מפרשים‪ ,‬ומצינו יסודם כבר במדרשי חז"ל‪ ,‬כגון בדברים רבה פ"ח‪ .‬מדרש תהלים קיט‪ ,‬יח‪ ,‬ועוד‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שהפליגו בחובת היגיעה בעמל התורה הנלמדת מכתובים אלו‪.‬‬ ‫לקו"ש חלק לד שיחה א לפרשת נצבים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫וכינוי זה “בקצה שמים" רומז למקום רחוק במיוחד‪ ,‬והוא כעין מ"ש במגדל בבל “הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים"‬ ‫‪3‬‬ ‫(בראשית יא‪ ,‬ד וראה רש"י שם)‪ ,‬וע"ע בדוגמאות שהביא בלקו"ש שם הערה ‪.25‬‬ ‫לחמך‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫שלח‬ ‫ד‬ ‫אף על פי שהתשובה היא מצוה‪ ,‬וזאת כדי‬ ‫המצוה הזאת‪ :‬מצות התשובה‬ ‫"לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות‬ ‫אמנם הרמב"ן‪ 4‬מפרש ש"המצוה הזאת"‬ ‫כן‪ ,‬והטעם לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה‬ ‫היינו מצות התשובה‪ ,‬והפסוקים‬ ‫השמים ואתה ביד העמים‪ ,‬תוכל לשוב אל‬ ‫באים בהמשך למה שנאמר קודם לכן‬ ‫ה' ולעשות ככל אשר אנכי מצוך היום‪,‬‬ ‫(א‪-‬ב)‪" :‬וַ ֲה ׁ ֵשב ָֹת ֶאל לְ ָב ֶב ָך‪ ..‬וְ ׁ ַש ְב ָּת ַעד ה'‬ ‫כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך אבל קרוב‬ ‫יך וְ ׁ ָש ַמ ְע ָּת ְבק ֹלוֹ "‪ .‬ופירוש זה נתקבל‬ ‫ֱאל ֹ ֶק ָ‬ ‫אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום"‪,‬‬ ‫בתורת החסידות‪ ,‬כמו שכתב כ"ק רבינו‬ ‫והיינו שנכתב בלשון סיפור דברים משום‬ ‫הזקן בלקוטי תורה (נצבים מה‪ ,‬ב ואילך)‪:‬‬ ‫שעתיד הדבר להיות בוודאי‪ ,‬כי הבטיחה‬ ‫"להבין מהו המצוה הזאת‪ ,‬דלא קאי על‬ ‫תורה שסוף ישראל לעשות תשובה‪ .‬וצריך‬ ‫כל התורה כולה דהל"ל כי כל המצות‪..‬‬ ‫להבין מפני מה דווקא בענין התשובה‬ ‫נאמר כי המצוה הזאת דקאי על התשובה‬ ‫הבטיח הקב"ה הבטחה כה גדולה שסוף‬ ‫דלעיל מיניה"‪.‬‬ ‫ישראל לעשות תשובה‪ ,‬מה שלא הבטיח‬ ‫וצריך להבין‪ :‬לפי פירוש רש"י מובן מדוע‬ ‫בשאר עניני תורה ומצוות?‬ ‫היה יכול להתעורר ספק ליהודים‬ ‫בגלות האם עליהם ללמוד תורה ולקיים‬ ‫אין צורך לחדש‬ ‫מצוות‪ ,‬כפי שמוכח מכמה מקומות‬ ‫ויש לומר הביאור בזה‪ :‬כאשר מדובר‬ ‫שיש קשר מיוחד בין ישיבת ארץ ישראל‬ ‫על עניני תורה ומצוות בכללות‪ ,‬יש‬ ‫לתורה ומצוות‪ ,‬כפי שפירש רש"י על‬ ‫מקום למחשבת האדם שלעיתים הדבר‬ ‫הפסוק "ושמתם את דברי אלה" – "אף‬ ‫אינו קרוב אליו אלא רחוק מהשגתו וקשה‬ ‫לאחר שתגלו היו מצוינים במצות‪ ,‬הניחו‬ ‫לקיימו‪ ,‬כי הזמן והמקום גורמים‪ ,‬וכאשר‬ ‫תפילין‪ ,‬עשו מזוזות כדי שלא יהיו לכם‬ ‫האדם נמצא ב'ארץ ישראל' הרי יכול הוא‬ ‫חדשים כשתחזרו‪ ,‬וכן הוא אומר "הציבי‬ ‫בנקל יותר ללמוד תורה ולקיים מצוות‪,‬‬ ‫לך ציונים"" (דברים יא‪ ,‬יח)‪ .‬אבל לפי‬ ‫אך בהיותו ב'גלות' עליו 'לעלות לשמים'‬ ‫פירוש הרמב"ן שמדובר במצות התשובה‬ ‫כביכול כדי לעסוק בעניני יהדות וקדושה‬ ‫בייחוד‪ ,‬אינו מובן מהו הקס"ד שבזמן‬ ‫ואין זה "קרוב מאוד"‪ .‬ובזה מתבטאת‬ ‫הגלות אין סיבה לחזור בתשובה‪ ,‬ומדוע‬ ‫מעלת התשובה‪ ,‬שדוקא עליה נאמר "לא‬ ‫צריכה התורה להדגיש ש"לא בשמים‬ ‫נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא‪ ..‬כי‬ ‫היא‪ ..‬ולא מעבר לים היא"?‬ ‫קרוב אליך הדבר מאוד"‪ ,‬כמו שיתבאר‬ ‫עוד ביאר הרמב"ן שהפסוקים הללו לא‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫נאמרו בלשון ציווי אלא בלשון בינוני‪,‬‬ ‫וכן פירש הספורנו‪ .‬וראה הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בלקו"ת (שנסמן בפנים) שציין לראשית חכמה שער התשובה פ"א שנקט‬ ‫‪4‬‬ ‫פי' הרמב"ן‪.‬‬ ‫ה‬ ‫לחמך‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫שלח‬ ‫ומבואר בדא"ח‪ 5‬שענין התשובה הוא‬ ‫ובעצם יש לומר שהחילוק בין הפירושים‬ ‫כמו שנאמר "שובה ישראל עד‬ ‫ב"מצוה הזאת" תלוי גם בפירוש‬ ‫הוי' אלקיך"‪ ,‬ושייכות התשובה לשם הוי'‬ ‫הבטחת הכתוב "לא נפלאת היא ממך"‪,‬‬ ‫דוקא היא משום שהוי' הוא היה הוה‬ ‫כי הנה רש"י ביאר "לֹא נִ ְפלֵ את ִהוא ִמ ְּמ ָך‬ ‫ויהיה כאחד‪ ,‬וכאשר יהודי שב בתשובה‬ ‫"כי‬‫– לֹא ְמ ֻכ ָּסה ִהיא ִמ ְּמ ָך‪ְּ ,‬כמוֹ ׁ ֶש ֶ ּנ ֱא ַמר ִּ‬ ‫הרי הוא מתעלה למעלה מן הזמן ועי"ז‬ ‫יִ ּ ָפלֵ א" [ובתרגום‪ֲ ]:‬א ֵרי יִ ְת ַּכ ֵּסי; "וַ ֵּת ֶרד‬ ‫מתקן ומשנה גם מה שנעשה בעבר‪ .‬אלא‬ ‫ּ ְפלָ ִאים"‪ :‬וַ ֵּת ֶרד ְ ּב ַמ ְטמוֹ נִ ּיוֹ ת‪ְ ,‬מ ֻכ ָּסה‪,‬‬ ‫שיש לחלק בין תשובה מיראה שבה רק‬ ‫ֲחבו ׁ ָּשה ְ ּב ָטמוּן"‪ .‬ולפי זה כוונת הכתוב‬ ‫"נעקר עוונו מתחילתו"‪ ,‬לבין תשובה‬ ‫היא שעניינה של התורה אינו נסתר‬ ‫מאהבה שבה "זדונות נעשו כזכויות"‪,‬‬ ‫ומכוסה שאי אפשר לקיימה‪ .‬אמנם‬ ‫וזאת משום שבתשובה מאהבה נרגש‬ ‫במקום אחר פירש רש"י את הכתוב דידן‬ ‫כיצד הנפילה שבחטא הובילה את האדם‬ ‫באופן אחר‪" :‬לֹא נִ ְפלֵ את ִהיא ִמ ְּמ ָך – לֹא‬ ‫לידי צימאון להידבק באלקות‪ ,‬ולכן בשעה‬ ‫ֻמ ְב ֶ ּד ֶלת ּו ֻמ ְפ ֶר ׁ ֶשת ִהיא ִמ ְּמ ָך" (עה"פ‬ ‫שחוזר בתשובה הופך הזדון עצמו לזכות‪,‬‬ ‫שמות ח‪ ,‬יח)‪ .‬ויש לומר שהשמיט זאת‬ ‫כדאיתא בתניא (פרק ז) "ועל תשובה‬ ‫כאן משום שפירוש זה מתאים דוקא‬ ‫מאהבה רבה זו אמרו שזדונות נעשו לו‬ ‫לפירוש ש"המצוה הזאת" קאי על תשובה‬ ‫כזכיות‪ ,‬הואיל ועל ידי זה בא לאהבה‬ ‫כדלהלן‪ ,‬ולפי' רש"י אין זה פשוטו של‬ ‫רבה זו"‪.6‬‬ ‫מקרא‪.‬‬ ‫אמנם עיקר כוח התיקון שבתשובה נובע‬ ‫בכדי לבאר הדברים היטב יש לעסוק‬ ‫מכך שהיא אינה פועלת דבר חדש‬ ‫בביאורי החסידות על תוכנה‬ ‫מחוץ לאדם‪ ,‬אלא ענינה גילוי הפנימיות‬ ‫ומהותה של התשובה‪ ,‬שכן תמיהה‬ ‫ועצם הנשמה של האדם‪ ,‬שכן החטא‬ ‫יסודית מרחפת מעל עצם ענין התשובה‪:‬‬ ‫והעבירה על רצון ה' אינה מתייחסת‬ ‫ניתן להבין שגם אם האדם עבר עבירה‬ ‫לעצם נשמת האדם אלא היא רק מחמת‬ ‫עדיין ביכולתו להמשיך ולעבוד את ה'‬ ‫רוח שטות שנכנסה בו ופועלת על כוחות‬ ‫על ידי מצוות ומעשים טובים ולהיות‬ ‫החיצוניים שלו‪ ,‬אך הנשמה עצמה "גם‬ ‫מרוצה לפניו ית' מכאן ולהבא‪ ,‬אבל כיצד‬ ‫בשעת החטא היתה באמנה איתו ית'"‬ ‫יתכן שע"י תשובה יוכל לתקן את מה‬ ‫(תניא פרק כד)‪ .‬וע"י התשובה מתגלה‬ ‫שהתרחש במציאות בעבר ואת הפגם‬ ‫מציאותו האמיתית והפנימית שהיא‬ ‫הרוחני שהתחולל בפועל?‬ ‫בכל הבא להלן עיין מאמר ד"ה וכל אדם תשכ"ג (ספר המאמרים מלוקט תשרי‪-‬מרחשון ע' עד ואילך)‪ ,‬ובמקומות שנסמנו שם‬ ‫‪5‬‬ ‫[מאמר זה מיוסד גם על המבואר בלקו"ת הנ"ל]‪.‬‬ ‫ראה בארוכה לקו"ש חי"ז שיחה ב' לפרשת אחרי‪ ,‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לחמך‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫שלח‬ ‫ו‬ ‫שכוונתו לדייק בלשון הכתוב המורה על‬ ‫חבוקה ודבוקה בה'‪ ,‬ובדרך ממילא נפעל‬ ‫שלושת חלקי התשובה‪ 8‬במחשבה‪ ,‬דיבור‬ ‫תיקון העבר משום שמתגלה שהחטא‬ ‫ומעשה‪' :‬בפיך' הוא הוידוי בפה‪' ,‬בלבבך'‬ ‫הוא דבר זר ונפרד מן האדם עצמו‪.7‬‬ ‫היא החרטה בלב‪' ,‬לעשותו' היא עזיבת‬ ‫החטא בפועל בזה שמקבל על עצמו‬ ‫“קרוב מאוד"‪ :‬גילוי עצם הנשמה‬ ‫לשמור ולעשות‪ .‬כל אלו קרובים מאוד‬ ‫ומעתה אפשר להבין כוונת הכתוב "כי‬ ‫אל האדם משום שעצם מציאותו הוא‬ ‫המצוה הזאת" לתשובה דוקא‪,‬‬ ‫טוב ורק צריך הוא לגלות זאת בעבודת‬ ‫ש"לא נפלאת היא ממך" – אינה מובדלת‬ ‫התשובה שלו‪.‬‬ ‫מן האדם עצמו‪ ,‬אלא להיפך היא המגלה‬ ‫את פנימיות האדם ועצמותו אשר הוא‬ ‫ואכן אילו היה האדם זקוק לדבר מלבדו‬ ‫בכדי לעשות תשובה‪ ,‬כגון אילו היה‬ ‫דבוק ומחובר תמיד בה' יתברך‪ .‬ולפיכך‬ ‫נזקק להתוודות בפני אדם אחר או לשנות‬ ‫"לא רחוקה היא"‪ ,‬משום שהתשובה‬ ‫דרכו ולהיות אדם אחר‪ 9‬בטרם יוכל‬ ‫אינה עבודה חיצונית המוטלת על האדם‪,‬‬ ‫לעשות תשובה – הרי בודאי שהיה זה דבר‬ ‫אלא היא גילוי מציאותו האמיתית‪" .‬לא‬ ‫קשה‪ ,‬בבחינת 'בשמים' ו'מעבר לים'; אך‬ ‫בשמים היא ולא מעבר לים היא"‪ ,‬ואין‬ ‫הואיל וכל ענין התשובה הוא לעזוב את‬ ‫צריך להתייגע ולחפש אחריה במקומות‬ ‫החטא ולגלות את העצמיות והפנימיות‬ ‫רחוקים‪ ,‬כי אינה תלויה במקום או בזמן‬ ‫של האדם עצמו‪ ,‬שנותר קשור עם הקב"ה‬ ‫שמחוץ לאדם‪ ,‬אלא "קרוב אליך הדבר‬ ‫בלי שינוי‪ ,‬הרי אין זה "בשמים" – מדרגה‬ ‫מאוד"‪ ,‬שהרי זו הפנימיות והעצמות שלך‪.‬‬ ‫שמימית וגבוהה שלא ניתן להעפיל אליה‪,‬‬ ‫והכתוב ממשיך "בפיך ובלבבך לעשותו"‪,‬‬ ‫"ולא מעבר לים" – שאין צריך להרחיק‬ ‫וביאר הרמב"ן "וזה טעם בפיך‬ ‫למקום וענין גשמי שמחוץ לאדם‪ ,‬אלא‬ ‫ובלבבך לעשותו שיתודו את עונם ואת‬ ‫שבאותו המקום ואותו המצב בו יהודי‬ ‫עון אבותם בפיהם וישובו בלבם אל ה'‬ ‫נמצא הרי הוא טוב בתכלית‪ ,‬וקרוב הדבר‬ ‫ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה‬ ‫מאוד שיבוא בהתגלות‪.‬‬ ‫לדורות"‪ ,‬ופירשו בספרים הקדושים‬ ‫וראה מאמר ד"ה וכל אדם הנ"ל בענין פעולת עיצומו של יום על עצם הנשמה‪ .‬לקו"ש חלק ד ע' ‪ 1149‬ואילך‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כן כתב השל"ה מסכת יומא נר מצוה ב‪ ,‬ענין מהות התשובה בתחילתו‪ .‬חלוקת מחשבה דיבור ומעשה – בסה"מ תרפ"א ע'‬ ‫‪8‬‬ ‫שכג‪ .‬לקו"ש חכ"ו ע' ‪ .321‬תורת מנחם חלק י ע' ‪ 247‬ואילך‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫אף שבעבודת התשובה נמנו פרטים רבים שראוי לו לאדם לעשות‪ ,‬והרמב"ם אף פסק על יסוד דחז"ל‪“ :‬ומשנה שמו כלומר‬ ‫‪9‬‬ ‫אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה וגולה ממקומו" (הלכות תשובה פ"ב‬ ‫ה"ד) – אך כל פרטים אלו אינם מהות התשובה עצמה אלא הסתעפות שלה להשלים התשובה בכוחות הגלויים של האדם‪,‬‬ ‫אבל “מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד" (תניא אגה"ת פ"א)‪ ,‬היינו עצם השינוי בנפש האדם שמגלה את‬ ‫הדביקות העצמית שלו בה'‪ .‬ועיין לקוטי שיחות חלק לד שיחה ב לפ' עקב (ע' ‪ 59‬ואילך)‪.‬‬ ‫ז‬ ‫לחמך‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫שלח‬ ‫ומעתה יובן היטב מפני מה דוקא בענין‬ ‫וזה הטעם שתשובה פועלת בשעתא‬ ‫התשובה הבטיחה התורה שסוף‬ ‫חדא וברגעא חדא‪ ,‬ועל כן אפילו‬ ‫ישראל לעשותה‪ ,‬וזאת דוקא מפני שאין‬ ‫על ידי הרהור תשובה בלב נקרא "צדיק‬ ‫מדובר בדבר רחוק ומופלג‪ ,‬אלא שבזמן‬ ‫גמור"‪ ,‬כמו שמצינו בגמרא (קידושין מט‪,‬‬ ‫הזה ישנם מונעים ומעכבים המרחיקים‬ ‫ב לגי' האור זרוע) שהמקדש את האשה‬ ‫את האדם מלגלות כוחותיו הפנימיים‪.‬‬ ‫על מנת שהוא צדיק גמור מקודשת מספק‬ ‫אבל 'בסוף גלותן' הולכת ומתגלה עצם‬ ‫אפילו היה רשע – שמא הרהר תשובה‬ ‫הנשמה שבכלל ישראל‪ ,‬וכאשר מתגלה‬ ‫ההעלם "מיד נגאלים" ויוצאים מן הגלות‬ ‫בלבו‪ ,‬וזאת משום שלא נדרש בזה חידוש‬ ‫הפנימית בעבודת ה'‪ ,‬ועי"ז מגיעה תיכף‬ ‫דבר אלא רק גילוי פנימיותו של יהודי‪ ,‬וזה‬ ‫ומיד הגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬ ‫יתכן אפילו בהרהור אחד‪.‬‬ Шлах Недельная глава Ницавим лахмеха ‫ח‬ Тшува – не на небесах и не за морем 1. Всеобъемлющий характер заповеди В конце каждого года евреи черпают силы из слов Торы об «этой заповеди». По мнению Раши, данные слова указывают на изучение Торы и исполнение всех её законов в целом. 2. Смысл пребывания в изгнании Раши поясняет, что даже когда евреи находятся в самом отдалённом изгнании («на краю не- бес»), Тора всегда остаётся близкой к ним. Значит, еврейскому народу не нужно возвращаться в Землю Израиля исключительно ради ис- полнения заповедей. 3. Заповедь тшувы как основа А согласно Рамбану и учению хасидизма, под «этой заповедью» подразумевается конкретная заповедь – тшувы, о которой шла речь в предыдущих стихах. 4. Гарантия будущего возвращения Рамбан отмечает, что слова о доступности тшувы сформулированы не как приказ, а как обеща- ние. В конце времён еврейский народ обязательно вернётся к Всевышнему из любого места изгна- ния. 5. Преодоление ограничений времени Тшува обладает уникальной силой изменять и исправлять прошлое. Искренняя тшува (особенно из любви к Б-гу) превращает прошлые проступки в заслуги, тем самым вознося человека выше рамок времени. 6. Раскрытие внутренней сути души Сила тшувы заключается в том, что она не создаёт ничего нового, а лишь раскрывает истинное, глубинное еврейское «я». Б-жественная душа остаётся верной Всевышнему даже в момент греха. 7. Естественность и простота исправления Поскольку тшува является возвращением к собственной сущности, она «не на небесах и не за морем». Человеку не требуются ни внешние условия, ни посредники, чтобы пробудить свою внутрен- нюю связь с Творцом. ‫ט‬ Шлах Недельная глава Ницавим лахмеха 8. Три составляющие процесса тшувы Выражение Торы «в устах твоих и в сердце твоем, чтобы исполнять это» указывает на три эле- мента тшувы: 1. устное признание греха, 2. сожаление о содеянном, 3. практическое оставление греха в действиях. 9. Мгновенное духовное преображение Поскольку тшува требует лишь проявления того, что уже заложено внутри, она может произой- ти за одно мгновение. Тшува способна сразу превратить грешника в совершенного праведника. ‫גיליון זה מוקדש‬ ‫לחיזוק ההתקשרות‬ ‫לרבי נשיא דורנו‬ ‫‪HI‬‬ ‫לזכות‬ ‫מורנו הרב הראשי לרוסיא‬ ‫הגאון רבי שלמה דובער פינחס לאזאר שליט״א‬ ‫‪HI‬‬ ‫לזכות‬ ‫כלל שלוחי הרבי במדינות חבר העמים‬ ‫‪HI‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫האיש היקר שהיה מסור ונאמן למלאכתו הקדושה‬ ‫ר' צבי הירש ב"ר ישראל ע"ה גרז'וי‬ ‫אשר שימש כעשרים שנה שמש בבית הכנסת המרכזי‬ ‫ומסר שיעורי תורה במרכז החסד שערי צדק‬