gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית העירוב · Bees Huaruv — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: בית העירוב · Bees Huaruv

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

בית העירוב · Bees Huaruv — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‬ ‫™©›‬ ‫גליון מס ‪ 44‬פרשת נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫סוף סוף סיימנו – ומה הלאה?‬ ‫בין כתלי‬ ‫יתרמו‪ ,‬הוועד של המושב‬ ‫יחד עם התושבים יביאו גם‬ ‫לאחר כמה חודשים שעבדנו ועמלנו על בנין והקמת העירוב החדש‬ ‫ביישוב הצפוני‪ ,‬יישוב שגרים בו כאלפיים יהודים‪ ,‬ומזה שנים שתושבי‬ ‫בית העירוב‬ ‫הם כנגד זה את אותו סכום‬ ‫בדיוק‪ .‬מה שנקרא היום‬ ‫המקום היו נכשלים מדי שבת באלפי איסורים וחילולי שבת‪ ,‬בסייעתא‬ ‫דשמיא גדולה זכינו לברך על המוגמר ולסיים את מלאכת הקמת העירוב‪.‬‬ ‫'מצי'נג'‪.‬‬ ‫מעתה כל יהודי שגר ביישוב‪ ,‬דתי‪ ,‬מסורתי ואפילו חילוני‪ ,‬שמוציא‬ ‫בימים אלה מסיימים הרבנים ומומחי העירוב מטעם בית העירוב‪ ,‬את‬ ‫ומטלטל ביישוב‪ ,‬הרי הוא עושה זאת בהיתר ובכשרות!‬ ‫התכנית להקמת והכשרת העירובין בשני יישובים אלה‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫בשמחה עצומה אנו יכולים לברך יחד עם התורמים והמסייעים‪ :‬ברוך‬ ‫תכנית ההקמה תוכל לצאת לפועל‪.‬‬ ‫שהחיינו והגיענו לזמן הזה‪ .‬מובן שהזכויות הגדולות נזקפות לזכות‬ ‫אך הכל תלוי בציבור הרחב‪ ,‬במידת הירתמותו לפרויקט‪ .‬יש לנו כאן‬ ‫התורמים‪ ,‬שנטלו חלק בהוצאות הגדולות הכרוכות בכך‪ .‬אפשר לקנאות‬ ‫הזמנות נדירה להציל אלפי יהודים מחילול שבת‪ .‬בסך הכל נדרשים‬ ‫בהם‪ ,‬בזכויות שהם צוברים; מעכשיו‪ ,‬כל שבת מתעשרים התורמים בעוד‬ ‫בשני היישובים כמה עשרות עמודים‪ ,‬כדי לזכות את התושבים‪ ,‬יהודים‬ ‫מושב אליפלט בלי עירוב‬ ‫אלפי זכויות של מניעה והצלה מחילול שבת!‬ ‫מסורתיים‪ ,‬דתיים ושאינם‪ ,‬להציל אותם מעשרות איסורים בכל שבת‪.‬‬ ‫מכאן ואילך כשהשבת תפרוש כנפיה על ארץ ישראל‪ ,‬היא תהיה קדושה יותר ושמורה יותר‪.‬‬ ‫הזכות כאן הינה כפולה‪ ,‬משום שכאמור על כל שקל שנתרם‪ ,‬יתרמו גם הם כנגדו‪.‬‬ ‫גם אנחנו‪ ,‬רבני ופעילי בית העירוב‪ ,‬מודים לה' שזכינו להיות שליחי הציבור ושליחי דרחמנא‬ ‫אם גם אתה תצטרף לזכויות נצח אלו‪ ,‬אזי כשתסב בביתך בשבת הבאה בשולחן השבת‪ ,‬תדע‬ ‫לדבר הגדול הזה‪.‬‬ ‫שבזכותך ניצלים בשעות אלה אלפי יהודים מחילולי שבת‪.‬‬ ‫בימים אלו בהם כל יהודי מחפש לעצמו זכות שתכריע אותו ואת משפחתו לטובה‪ ,‬בפרט בשנה‬ ‫נפשי?‬ ‫עלי‬ ‫שלום‬ ‫ולומר‬ ‫כאן‬ ‫לעצור‬ ‫נוכל‬ ‫האם‬ ‫הגדול‪,‬‬ ‫הסיפוק‬ ‫אבל יחד עם‬ ‫זו‪ ,‬עליה כותבים הערוך לנר‪ ,‬המשך חכמה‪ ,‬הערבי נחל ועוד‪ ,‬שכדי לזכות בדין להיכתב בשנה‬ ‫בשבועות האחרונים הגיעו לפתחנו עוד ועוד בקשות מיישובים נוספים‪' .‬למה ניגרע? גם‬ ‫טובה‪ ,‬חייב כל יהודי זכויות של שבת קודש‪ ,‬אין לנו דבר גדול יותר מהצלת מאות יהודים מחילול‬ ‫אנחנו רוצים ומשתוקקים שיהיה ביישוב שלנו עירוב כשר כדת וכהלכה'‪.‬‬ ‫שבת‪ .‬אין זו מצווה אחת ולשבת אחת‪ ,‬אלא בכל שבת ושבת מחדש נצברים עוד אלפי זכויות של‬ ‫לאחר שיחות עם תושבים ורבנים באזור‪ ,‬החליטו רבני בית העירוב שאי אפשר לעמוד מנגד‪,‬‬ ‫שמירת שבת!‬ ‫בפרט בימים גורליים אלה‪ .‬בעזרת ה' הוחלט לצאת לפרויקט נוסף של הקמת עירובין בעוד‬ ‫דברי התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע שכתב בזוהר הקדוש שהמוציא הוצאות לשבת‬ ‫שני יישובים הנמצאים בתחום המועצה האזורית מבואות החרמון בצפון הרחוק‪ .‬מושב‬ ‫מקבלו חזרה בכפליים‪ ,‬תקפים גם בהוצאה לעירוב‪ ,‬כן פסקו הגר"ח קנייבסקי והגר"נ קרליץ‬ ‫אליפלט שמתגוררים בו כ‪ 800-‬יהודים‪ ,‬ומושב משמר הירדן שגרים בו כ‪ 950-‬יהודים‪ .‬חוץ‬ ‫זצ"ל‪ .‬ואדרבה בהוצאות שבת רוחניות עבור הרבים מצטרפים לזה עוד המון זכויות‪.‬‬ ‫מהתושבים יש ביישובים אלה גם תיירות רבה‪ ,‬ויהודים רבים מגיעים לנפוש שם בכל שבת‪.‬‬ ‫שבת קודש מחכה לך! סגולתה תעמוד לך ביום הדין‪ ,‬לברכה בכל מעשיך‪ ,‬כי היא מקור הברכה‪.‬‬ ‫לשני המושבים יש רב‪ ,‬ויש שם גם שליח חב"ד שעושה עבודה נפלאה‪ ,‬אבל עירוב אין שם‬ ‫ניתן לתרום דרך בית העירוב בטלפון ‪ 02-5-666-999‬שלוחה ‪ ,4‬או דרך נדרים פלוס בקופת בית‬ ‫ויהודים רבים נכשלים באיסור הוצאה‪.‬‬ ‫העירוב בכותרת 'מגבית חירום יישובי הצפון'‪.‬‬ ‫אבל בשני יישובים אלה הגענו לסיכום מיוחד‪ :‬על כל עמוד ועל כל הוצאה שתורמי בית העירוב‬ ‫כּ ו ַֹח הַ ּׁ ַש ָּבת ַּב ּׁ ָשנָ ה הַ ּזֹאת‬ ‫ממעיין החסידות‬ ‫ֲא ָבל השי"ת ָח ֵפץ ֶח ֶסד לִ ֵמּד ַדּ ַעת ֶאת ָה ָעם‪ֵ ,‬מ ַא ַחר ֶשׁ ָתּ ִבינוּ זֹאת ְתּ ַפיְּ סוּ ֶאת ַה ַשּׁ ָבּת לָ שׁוּב‬ ‫וּמשּׁ ֶֹרשׁ ֶא ָחד ָבּ ִאים‪ ,‬וְ ַעל יְ ֵדי זֶ ה נִ זְ כֶּ ה ְבּ ִדין ְבּ ֶעזְ ָרתוֹ יִ ְת ָבּ ַר‪‬‬ ‫רוֹבים ִ‬ ‫ְק ֻד ַשּׁת ַשׁ ָבּת ְוּק ֻד ַשּׁת יִ ְשׂ ָר ֵאל ְק ִ‬ ‫שׁוּבה ַעל ִחלּוּל ַשׁ ָבּת‪ ,‬וּלְ ַק ֵבּל ַעל ַע ְצ ְמכֶ ם ֵמ ַהיּוֹם ַההוּא וָ ָהלְ ָאה לְ ִבלְ ִתּי ַחלֵּ ל ֶאת ַה ַשּׁ ָבּת‪ ,‬וְ ָאז‬ ‫ִבּ ְת ָ‬ ‫שׁוֹפ ִטים ְבּ ִדינֵ נוּ‪.‬‬ ‫ְשׁמוֹ‪ ,‬כִּ י ַשׁ ַבּת ק ֶֹדשׁ הוּא רֹאשׁ ִמ ְשׁ ָפּ ֵטנוּ וּכְ ִאלּוּ ֲאנַ ְחנוּ ְבּ ַע ְצ ֵמנוּ ְ‬ ‫אוֹהב לָ כֶ ם‪.‬‬‫ִתּזְ כּוּ ַבּ ִדּין כִּ י יַ ֲהפֹ‪ַ ‬ה ַשּׁ ָבּת לְ ֵ‬ ‫וְ ִהנֵּ ה ְבּכָ ל לֵ יל ַשׁ ָבּת כְּ ֶשׁ ְמּ ַק ְבּלִ ין יִ ְשׂ ָר ֵאל ַשׁ ָבּת ִמ ְת ַפּ ֵשּׁט ְק ֻד ַשּׁת ַשׁ ָבּת ְבּכָ ל ָהעוֹלָ ם‪ ,‬וְ ַצ ִדּ ֵיקי יִ ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫וְ זֶ ה ָא ַמר ַהכָּ תוּב כָּ אן ְדּ ַמיְ ִרי ְבּרֹאשׁ ַה ָשּׁנָ ה ֶשׁ ָחל ְבּ ַשׁ ָבּת‪ָ ,‬א ַמר ַבּח ֶֹדשׁ ַה ְשּׁ ִב ִיעי ְבּ ֶא ָחד לַ ח ֶֹדשׁ ִאם‬ ‫ְמ ַק ְבּלִ ים ְבּ ָפנִ ים יָ פוֹת וְ כָ בוֹד גָּ דוֹל לְ ִבלְ ִתּי יְ ַחלְּ לוּהוּ‪ ,‬זֶ ה וַ ַדּאי יִ זְ כֶּ ה ְבּ ִדינוֹ‪ֲ .‬א ָבל יֵ שׁ ֶשׁ ֵאין ְמ ַק ְבּלִ ין‬ ‫רוּעה‪ ,‬ר"ל ֶשׁ ַהזִּ כָּ רוֹן טוֹב ֶשׁיֵּ שׁ לָ כֶ ם ַעל יְ ֵדי‬ ‫הוּא ְבּ ַשׁ ָבּת ֲאזַ י יִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם ַ'ה ַשּׁ ָבּתוֹן' ְבּ ַע ְצמוֹ זִ כְ רוֹן ְתּ ָ‬ ‫ַשׁ ָבּת ְבּכָ בוֹד‪ ,‬וְ ַא ְדּ ַר ָבּה יְ ַבזּוּהוּ ח"ו‪ְ ,‬בּ ַד ְבּ ָרם ִבּ ְד ָב ִרים ְבּ ֵטלִ ים ְבּ ַשׁ ָבּת‪ ,‬וְ יֵ שׁ ג"כ ֶשׁיַּ כּוּהוּ וְ יִ ְפ ָצעוּהוּ‪,‬‬ ‫וּמלַ ֵמּד ֶא ְתכֶ ם‬ ‫רוּעה יִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם ַעל יְ ֵדי ַה ַשּׁ ָבּתוֹן ֶשׁל ַה ַשּׁ ָבּת וְ כָ ָאמוּר‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ֲאנִ י ַמזְ ִה ְירכֶ ם ָבּנַ י‪ְ ,‬‬ ‫ַה ְתּ ָ‬ ‫נּוֹדע(‬‫)שׁהוּא ִמלְּ שׁוֹן ָחלָ ל כַּ ָ‬ ‫יוּמת‪ֶ ,‬‬ ‫מוּרה‪ ,‬וְ הוּא ִענְ יַ ן ֵמ ֲחלָ לֶ ָיה מוֹת ָ‬ ‫ֶשׁהוּא ח"ו ְבּ ַחלְּ לוֹ ַשׁ ָבּת ִבּ ְמלָ אכָ ה גְּ ָ‬ ‫ַדּ ַעת 'כָּ ל ְמלֶ אכֶ ת ֲעב ָֹדה ‪‬א ַת ֲעשׂוּ'‪ ,‬ר"ל ֶשׁלְּ ַמ ַען ַה ֵשּׁם ְתּ ַק ְבּלוּ ַעל ַע ְצ ְמכֶ ם ֵמ ַהיּוֹם ַההוּא וָ ָהלְ ָאה‬ ‫אוֹהב‪ ,‬וְ ִתזְ כּוּ ְבּ ִדין‬ ‫שׁוּבה ַעל ֶה ָע ָבר וְ יֵ ָה ֵפ‪ַ ‬ה ַשּׁ ָבּת לָ כֶ ם לְ ֵ‬ ‫לְ ַבל ַתּ ֲעשׂוּ ְמלָ אכָ ה ְבּ ַשׁ ָבּת‪ ,‬וְ לַ ֲעשׂוֹת ְתּ ָ‬ ‫וְ הוּא ַחיָּ ב ִמ ָיתה‪.‬‬ ‫ישׁוּעה ִבּ ְמ ֵה ָרה ָא ֵמן כֵּ ן יְ ִהי ָרצוֹן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫וְ ִתכָּ ְתבוּ ְבּ ֵס ֶפר גְּ ֻאלָּ ה וִ‬ ‫וּב ַהגִּ ַיע יוֹם רֹאשׁ ַה ָשּׁנָ ה ְבּ ַשׁ ָבּת ֶשׁ ָאז ַשׁ ָבּת רֹאשׁ ַה ִמּ ְשׁ ָפּט‪ֲ ,‬אזַ י ַבּ ְסּ ָב ָרא יֵ ֵצא ִדּינוֹ כָּ ָאמוּר ְמ ַחלְּ לֶ ָיה‬ ‫ְ‬ ‫)ערבי נחל פר' אמור דרוש ג'(‬ ‫וְ כוּ'‪.‬‬ ‫‚‡†ƒ–‡‚–ƒƒ‡‡˜‰~—އ‹‚ Š–~—‚—Ž‚—˜‬ ‫‪...‬וגמ א ונות מירונ‪ ,‬קרלינ ומיאמי‬ ‫—Ž˜˜—’~Ž‚–€ƒ—–ƒ˜‡‚ƒ‡‹—ƒ–˜~ƒŽƒ˜†–~€‡ƒ˜‬ ‫‡‡€ƒ‰—‡ƒƒ• ƒ Š•‚”Š˜‬ ‫Š‚–ƒˆŠŽ–€‡Šƒ‡Ž’Š~‬ ‫~Š’‡‡‚ƒ‡‹Œ ‡ŠƒŠ—˜‬ ‫‰— Š–~—‚—Ž‚—˜;€ƒ–Š‚—Ž‚˜Šƒ‡—˜‬ ‫‪02-5666-999‬‬ ‫މ~ƒ˜‚‰Š‰ƒ Žƒƒ‚‡~”Œ‚˜ŒƒŠŽƒ‬ ‫ŠŽ‡€ƒ–ƒ˜‚’ƒˆ~˜‚—Ž‚Š—Ž˜–‰‚ƒ‡—ƒ‚‬ ‫שאלה ותמונה בצידה‬ ‫אדם המטלטל באיסור – האם צריך לומר לו?‬ ‫הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א‬ ‫"שלום הרב‪ ,‬שמי אבי"‪ ,‬הגיעה שיחת טלפון לבית העירוב לפני תקופה‪" .‬אני וכתב רבי עקיבא אייגר בשו"ת תשובה ח'‪ ,‬דשונה פטור מתעסק מפטור‬ ‫משגיח כשרות במלון שנמצא קרוב לים‪ .‬מתוקף תפקידי אני נמצא כאן עם מלאכת מחשבת‪ .‬דפטור מתעסק אינו פטור על המלאכה‪ ,‬אלא שנפטר‬ ‫משפחתי בכל שבת‪ .‬בשבתות החורף כשיש לי קצת זמן‪ ,‬אני יורד לטייל קצת מקרבן אבל באמת עביד איסור מדין תורה‪ .‬אבל פטור מלאכת מחשבת הוא‬ ‫בחוף‪ ,‬שבחורף הוא ריק‪ .‬אני יודע שגבול העירוב נמצא לפני הירידה לחוף‪ .‬פטור גמור על המלאכה‪.‬‬ ‫בהמשך התשובה הביא שם רע"א 'וראיתי לידידי בעל החוות דעת בספרו‬ ‫בעצם מי שיורד לחוף יוצא מחוץ לעירוב‪.‬‬ ‫הבעיה הגדולה היא שאנשים רבים לא יודעים על כך‪ .‬וכמעט תמיד אני מוצא מקור חיים'‪ ,‬שחולק על כך‪ .‬וכפי שכתב במקור חיים סי' תל"א "אבל בשאר‬ ‫גם חרדים ממש‪ ,‬שמטיילים עם עגלות‪ ,‬או סתם כך מחזיקים ביד את המעיל‬ ‫איסורים שאינו נהנה פטור מתעסק‪ ,‬ומכל שכן כשאינו מתכוון כלל דמותר"‪.‬‬ ‫או החליפה‪.‬‬ ‫כמו כן יש לדון באדם שעובר על איסור הוצאה ואינו יודע מכך‪ ,‬שיש בזה‬ ‫בהתחלה הייתי מעיר ואומר לאנשים שאסור לטלטל כאן‪ .‬אבל ראיתי‬ ‫שבעצם אני תוקע אותם‪ ,‬כי אסור להם לזוז יותר מארבע אמות עד סוף היתר דמתעסק‪ .‬שהרי המטלטל בבית או ברשות אחת אין בזה כלום ולא‬ ‫חשיב כלל הוצאה וטלטול לענין שבת‪ .‬וכיון שהעירוב‬ ‫השבת‪ .‬יש גם כאלה שממשיכים ללכת‪ ,‬בטוחים שאני‬ ‫עושה את כל העיר כחצר אחת וכרשות היחיד גדולה‪,‬‬ ‫איזה מחמיר וכדו'‪.‬‬ ‫נמצא דמי שחושב שמטלטל במקום שיש עירוב הוי‬ ‫אחת ולתמיד‪ ,‬רציתי לדעת מה עלי לעשות במקרים‬ ‫מתעסק גמור‪ ,‬כיון שחושב שמטלטל כל הזמן ברשות‬ ‫כאלה‪ ,‬האם עדיף לא לומר כלום?"‪.‬‬ ‫היחיד וכלל אינו יודע שהוא יוצא כעת מרשות היחיד‬ ‫הבה נלמד ונדע מה לעשות‪.‬‬ ‫לרשות הרבים‪ .‬שלדעתו הרי הוא עושה מעשה שאינו‬ ‫איתא בגמ' שבת דף קלט‪" .‬אמר רב הונא אמר רב היוצא‬ ‫מעשה של איסור כלל‪.‬‬ ‫בטלית שאינה מצוייצת כהילכתה בשבת חייב חטאת"‪.‬‬ ‫במשנת רבי אהרן )שו"ת או"ח ד'( הקשה על גמ' מנחות‬ ‫וביאר ברש"י שם שכיוון שאינו צריך לחוטי הציצית אינן‬ ‫הנ"ל ללישנא קמא שהיה המעשה ברשות הרבים למה‬ ‫חלק מהבגד והרי הם משאוי‪ ,‬ועובר על איסור הוצאה‬ ‫באמת לא אמר רבינא למר בר רב אשי שטליתו פסולה‬ ‫של החוטים מרשות היחיד לרשות הרבים‪.‬‬ ‫כדי להצילו מאיסור הוצאה‪ .‬ומוכיח מכאן שכיוון שמר‬ ‫במנחות דף לז‪ :‬מצינו מעשה כעין זה‪ ,‬שם מסופר על‬ ‫בר רב אשי לא ידע כלל שנפסקה ממנו לא עבר כלל‬ ‫לטלטל‬ ‫אסור‬ ‫בחוף‬ ‫הרחוב‬ ‫רבינא שהיה הולך אחר מר בר רב אשי‪ ,‬ובאמצע‬ ‫על איסור‪ .‬שהרי לדעתו לא עשה מעשה טלטול‪ ,‬אלא מעשה לבישה שהלך‬ ‫אמר‬ ‫לביתו‬ ‫כשהגיע‬ ‫כנפות‪.‬‬ ‫נקרע לו קרן אחד של הבגד‪ ,‬ונשאר רק עם ג'‬ ‫לו רבינא שבגדו נקרע‪ .‬שאלו מר בר רב אשי למה לא אמרת לי מיד ברחוב לבוש בבגד‪ ,‬לכן הרי מתעסק הוא בכך ופטור‪.‬‬ ‫והייתי פושט את הבגד שם‪ ,‬שהרי משעה שאין לבגד ד' כנפות אינו חייב‬ ‫בציצית‪ ,‬ואין שאר חוטי הציצית חלק מהבגד כלל‪ ,‬אלא סתם משאוי‪ .‬ואם כן אכן לדעת הרע"א עדיין יש בזה איסור תורה‪ ,‬אבל להמקור חיים אין בזה‬ ‫איסור‪ .‬ובלחם משנה )שבת פ"א ה"ח( כתב שאיסור דרבנן יש בכל מתעסק‪ .‬ויש‬ ‫עבר על איסור הוצאה בשבת‪.‬‬ ‫עוד יש שם איכא דאמרי שאכן אמר לו מיד ברחוב שנקרע הציצית‪ ,‬שאלו שלמדו גם בדעת המקור חיים שאיסור דרבנן איכא‪.‬‬ ‫• דעת הפוסקים למעשה •‬ ‫למה אמר לו‪ ,‬שהרי אינו צריך לפשטו שבאיסור דרבנן אמרינן גדול כבוד‬ ‫בספר מועדים וזמנים )ח"ז סי' ק"מ( הביא שהגר"ח מבריסק נשאל על ידי אחד‬ ‫הבריות שדוחה את האיסור‪.‬‬ ‫ששכח והוציא בשבת‪ ,‬אם צריך תיקוני תשובה‪ .‬והשיב לו איסור הוצאה לא‬ ‫וכן מובא בבית יוסף בהלכות ציצית סי' יג שהביא כמה וכמה ראשונים שלא‬ ‫עברת שזהו מתעסק‪ ,‬אבל עברת באיסור דרבנן שאמרו חייב למשמש בגדיו‬ ‫היו יוצאים בשבת עם טלית קטן מחשש שמא לא יהא כשר‪ ,‬ואז חוטי הציצית‬ ‫ערב שבת עם חשכה‪ ,‬ועל זה אתה צריך לשוב בתשובה‪ .‬ומשמע שהגר"ח‬ ‫אינם חלק בגד‪ ,‬נמצא שמטלטלים הם את חוטי הציצית ועוברים על איסור‬ ‫התיר לגמרי בכל מתעסק‪ ,‬אך אולי אמר כן בגלל שסבר שאין שם רשות‬ ‫הוצאה‪ .‬אמנם להלכה אין חוששים לזה‪.‬‬ ‫הרבים דאורייתא אלא כרמלית דרבנן‪ ,‬ולכן אם הוא מתעסק ליכא איסור‬ ‫וכתבו הפוסקים דבאמת יש כאן פטור של מתעסק‪ ,‬כפי שיבואר‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬אבל אם היה דאורייתא אסור מדרבנן‪.‬‬ ‫• פטור מתעסק •‬ ‫בנתיבות שבת כתוב עוד טעם להקל ולא להודיע במקום שיש צורך גדול‪,‬‬ ‫במסכת שבת דף עב‪ :‬הובא דין מתעסק‪ ,‬שאם נתכוון לחתוך פרי תלוש וחתך‬ ‫כעין שמצינו גבי הרואה חבירו לבוש כלאים בשוגג‪ ,‬שא"צ להודיע לו בשוק‪,‬‬ ‫את המחובר רבא אמר פטור ואביי אמר חייב‪ .‬ופירש רש"י שנתכוון לחתוך‬ ‫משום שגדול כבוד הבריות‪ .‬וכן במקומותינו במקום שעושים עירוב ע"י‬ ‫חתיכה מפרי שחשב שהוא כבר תלוש ואין בזה שום איסור‪ ,‬אך טעה וחתך‬ ‫צוה"פ וכיוצא בזה וסומכין על זה לטלטל‪ ,‬הוא מפני שסוברים שאין חשש‬ ‫פרי אחר שהיה מחובר‪ ,‬בזה נחלקו האמוראים‪.‬‬ ‫רה"ר‪ ,‬ובדרבנן אפשר להקל משום דגדול כבוד הבריות‪.‬‬ ‫אך התוס' הקשו דמשמע מרש"י שאם נתכוון לחתוך פרי זה שהיה מחובר‪,‬‬ ‫ובטעות חתך פרי אחר שהיה ג"כ מחובר‪ ,‬משמע שחייב לכולי עלמא‪.‬‬ ‫בגליון וישמע משה הביא בשם הגרש"ק גרוס והגר"נ נוסבוים שבמקום‬ ‫ואמאי‪ ,‬הרי במלאכות שבת איכא דין 'מלאכת מחשבת'‪ ,‬כפי שמשמע מהגמ'‬ ‫הפסד וצער אפשר לסמוך על המתירים במתעסק‪ ,‬ואם ראה אדם שמטלטל‬ ‫בכריתות‪ ,‬שרק מי שנתקיימה מחשבתו שחשב לעשות חייב‪ ,‬אבל אם נתכוון‬ ‫באיסור‪ ,‬במקום צער לא יאמר לו כלום‪ .‬אמנם בוודאי יאמר לאלו שעדיין‬ ‫ללקוט תאנה זו ולקט תאנה אחרת‪ ,‬לא נתקיימה מחשבת המלאכה שחשב‬ ‫נמצאים בתוך המלון לבל ייצאו לחוץ ולא ייכשלו‪.‬‬ ‫ופטור‪ ,‬והוא פטור מיוחד שנאמר בדיני שבת‪.‬‬ ‫• להלכה מה יעשה אבי? •‬ ‫לכן חלקו התוס' ופירשו דהגמ' מיירי באופן שנתכוון לחתוך פרי מסוים‬ ‫יצא לנו שדעת פוסקים רבים שבמקום צער אין אבי צריך לומר כלום לאדם‬ ‫ובאמת חתכו פרי זה‪ ,‬אלא שחשב שהוא תלוש‪ ,‬ולמעשה נתברר שהיה‬ ‫שכבר מטלטל בלא יודעין‪ .‬אך בוודאי חובה עליו להזהיר ולהודיע מראש‬ ‫מחובר‪ .‬ובזה בוודאי נתקיימה מחשבתו שחשב לעשות בפרי זה‪ ,‬ונחלקו בזה‬ ‫במודעות גדולות‪ ,‬את כל באי המקום שלא ייצאו מחוץ לגבול העירוב לבל‬ ‫אביי ורבא‪ ,‬האם מיקרי מתעסק שלומדים מהפסוק 'אשר חטא בה' שפטור‪.‬‬ ‫שדין מתעסק הוא שאינו חייב עד שירצה לעשות פעולה זו ממש‪ ,‬אלא‬ ‫יישאו משא ביום השבת‪.‬‬ ‫שעשאו בשוגג‪ ,‬דהיינו שלא ידע ששבת היום‪ ,‬או שלא ידע שהפעולה אסורה‪.‬‬ ‫כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה‪ ,‬למעשה ישאל כל אחד את רבו‪.‬‬ ‫ופטור מתעסק הוא פטור בכל התורה כולה ולאו דווקא בשבת‪.‬‬ ‫* מענה הלכתי ומידע בענייני עירוב בבית הוראה 'בית העירוב'‪ – 02-5-666-999 :‬שמור בזכרון‪.‬‬ ‫* לקבלת המדריך ההלכתי להתנהלות במקום שאין בו עירוב‪ ,‬שלח בקשה למייל‪EE025666999@GMAIL.COM :‬‬ ‫לשירות‬ ‫* לקבלת גליון זה ישירות למייל שלח בקשה‪* E025666999@GMAIL.COM :‬‬ ‫הציבור !‬