בית העירוב · Bees Huaruv — ניצבים וילך (2026-08-31)

©
גליון מס 44פרשת נצבים וילך תשפ"ו
סוף סוף סיימנו – ומה הלאה?
בין כתלי יתרמו ,הוועד של המושב
יחד עם התושבים יביאו גם
לאחר כמה חודשים שעבדנו ועמלנו על בנין והקמת העירוב החדש
ביישוב הצפוני ,יישוב שגרים בו כאלפיים יהודים ,ומזה שנים שתושבי
בית העירוב הם כנגד זה את אותו סכום
בדיוק .מה שנקרא היום
המקום היו נכשלים מדי שבת באלפי איסורים וחילולי שבת ,בסייעתא
דשמיא גדולה זכינו לברך על המוגמר ולסיים את מלאכת הקמת העירוב.
'מצי'נג'. מעתה כל יהודי שגר ביישוב ,דתי ,מסורתי ואפילו חילוני ,שמוציא
בימים אלה מסיימים הרבנים ומומחי העירוב מטעם בית העירוב ,את ומטלטל ביישוב ,הרי הוא עושה זאת בהיתר ובכשרות!
התכנית להקמת והכשרת העירובין בשני יישובים אלה ,ולאחר מכן בשמחה עצומה אנו יכולים לברך יחד עם התורמים והמסייעים :ברוך
תכנית ההקמה תוכל לצאת לפועל. שהחיינו והגיענו לזמן הזה .מובן שהזכויות הגדולות נזקפות לזכות
אך הכל תלוי בציבור הרחב ,במידת הירתמותו לפרויקט .יש לנו כאן התורמים ,שנטלו חלק בהוצאות הגדולות הכרוכות בכך .אפשר לקנאות
הזמנות נדירה להציל אלפי יהודים מחילול שבת .בסך הכל נדרשים בהם ,בזכויות שהם צוברים; מעכשיו ,כל שבת מתעשרים התורמים בעוד
בשני היישובים כמה עשרות עמודים ,כדי לזכות את התושבים ,יהודים מושב אליפלט בלי עירוב אלפי זכויות של מניעה והצלה מחילול שבת!
מסורתיים ,דתיים ושאינם ,להציל אותם מעשרות איסורים בכל שבת. מכאן ואילך כשהשבת תפרוש כנפיה על ארץ ישראל ,היא תהיה קדושה יותר ושמורה יותר.
הזכות כאן הינה כפולה ,משום שכאמור על כל שקל שנתרם ,יתרמו גם הם כנגדו.
גם אנחנו ,רבני ופעילי בית העירוב ,מודים לה' שזכינו להיות שליחי הציבור ושליחי דרחמנא
אם גם אתה תצטרף לזכויות נצח אלו ,אזי כשתסב בביתך בשבת הבאה בשולחן השבת ,תדע
לדבר הגדול הזה.
שבזכותך ניצלים בשעות אלה אלפי יהודים מחילולי שבת.
בימים אלו בהם כל יהודי מחפש לעצמו זכות שתכריע אותו ואת משפחתו לטובה ,בפרט בשנה נפשי? עלי שלום ולומר כאן לעצור נוכל האם הגדול, הסיפוק אבל יחד עם
זו ,עליה כותבים הערוך לנר ,המשך חכמה ,הערבי נחל ועוד ,שכדי לזכות בדין להיכתב בשנה בשבועות האחרונים הגיעו לפתחנו עוד ועוד בקשות מיישובים נוספים' .למה ניגרע? גם
טובה ,חייב כל יהודי זכויות של שבת קודש ,אין לנו דבר גדול יותר מהצלת מאות יהודים מחילול אנחנו רוצים ומשתוקקים שיהיה ביישוב שלנו עירוב כשר כדת וכהלכה'.
שבת .אין זו מצווה אחת ולשבת אחת ,אלא בכל שבת ושבת מחדש נצברים עוד אלפי זכויות של לאחר שיחות עם תושבים ורבנים באזור ,החליטו רבני בית העירוב שאי אפשר לעמוד מנגד,
שמירת שבת! בפרט בימים גורליים אלה .בעזרת ה' הוחלט לצאת לפרויקט נוסף של הקמת עירובין בעוד
דברי התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע שכתב בזוהר הקדוש שהמוציא הוצאות לשבת שני יישובים הנמצאים בתחום המועצה האזורית מבואות החרמון בצפון הרחוק .מושב
מקבלו חזרה בכפליים ,תקפים גם בהוצאה לעירוב ,כן פסקו הגר"ח קנייבסקי והגר"נ קרליץ אליפלט שמתגוררים בו כ 800-יהודים ,ומושב משמר הירדן שגרים בו כ 950-יהודים .חוץ
זצ"ל .ואדרבה בהוצאות שבת רוחניות עבור הרבים מצטרפים לזה עוד המון זכויות. מהתושבים יש ביישובים אלה גם תיירות רבה ,ויהודים רבים מגיעים לנפוש שם בכל שבת.
שבת קודש מחכה לך! סגולתה תעמוד לך ביום הדין ,לברכה בכל מעשיך ,כי היא מקור הברכה. לשני המושבים יש רב ,ויש שם גם שליח חב"ד שעושה עבודה נפלאה ,אבל עירוב אין שם
ניתן לתרום דרך בית העירוב בטלפון 02-5-666-999שלוחה ,4או דרך נדרים פלוס בקופת בית ויהודים רבים נכשלים באיסור הוצאה.
העירוב בכותרת 'מגבית חירום יישובי הצפון'. אבל בשני יישובים אלה הגענו לסיכום מיוחד :על כל עמוד ועל כל הוצאה שתורמי בית העירוב
כּ ו ַֹח הַ ּׁ ַש ָּבת ַּב ּׁ ָשנָ ה הַ ּזֹאת ממעיין החסידות
ֲא ָבל השי"ת ָח ֵפץ ֶח ֶסד לִ ֵמּד ַדּ ַעת ֶאת ָה ָעםֵ ,מ ַא ַחר ֶשׁ ָתּ ִבינוּ זֹאת ְתּ ַפיְּ סוּ ֶאת ַה ַשּׁ ָבּת לָ שׁוּב וּמשּׁ ֶֹרשׁ ֶא ָחד ָבּ ִאים ,וְ ַעל יְ ֵדי זֶ ה נִ זְ כֶּ ה ְבּ ִדין ְבּ ֶעזְ ָרתוֹ יִ ְת ָבּ ַר
רוֹבים ִ
ְק ֻד ַשּׁת ַשׁ ָבּת ְוּק ֻד ַשּׁת יִ ְשׂ ָר ֵאל ְק ִ
שׁוּבה ַעל ִחלּוּל ַשׁ ָבּת ,וּלְ ַק ֵבּל ַעל ַע ְצ ְמכֶ ם ֵמ ַהיּוֹם ַההוּא וָ ָהלְ ָאה לְ ִבלְ ִתּי ַחלֵּ ל ֶאת ַה ַשּׁ ָבּת ,וְ ָאז ִבּ ְת ָ שׁוֹפ ִטים ְבּ ִדינֵ נוּ. ְשׁמוֹ ,כִּ י ַשׁ ַבּת ק ֶֹדשׁ הוּא רֹאשׁ ִמ ְשׁ ָפּ ֵטנוּ וּכְ ִאלּוּ ֲאנַ ְחנוּ ְבּ ַע ְצ ֵמנוּ ְ
אוֹהב לָ כֶ ם.ִתּזְ כּוּ ַבּ ִדּין כִּ י יַ ֲהפַֹ ה ַשּׁ ָבּת לְ ֵ
וְ ִהנֵּ ה ְבּכָ ל לֵ יל ַשׁ ָבּת כְּ ֶשׁ ְמּ ַק ְבּלִ ין יִ ְשׂ ָר ֵאל ַשׁ ָבּת ִמ ְת ַפּ ֵשּׁט ְק ֻד ַשּׁת ַשׁ ָבּת ְבּכָ ל ָהעוֹלָ ם ,וְ ַצ ִדּ ֵיקי יִ ְשׂ ָר ֵאל
וְ זֶ ה ָא ַמר ַהכָּ תוּב כָּ אן ְדּ ַמיְ ִרי ְבּרֹאשׁ ַה ָשּׁנָ ה ֶשׁ ָחל ְבּ ַשׁ ָבּתָ ,א ַמר ַבּח ֶֹדשׁ ַה ְשּׁ ִב ִיעי ְבּ ֶא ָחד לַ ח ֶֹדשׁ ִאם ְמ ַק ְבּלִ ים ְבּ ָפנִ ים יָ פוֹת וְ כָ בוֹד גָּ דוֹל לְ ִבלְ ִתּי יְ ַחלְּ לוּהוּ ,זֶ ה וַ ַדּאי יִ זְ כֶּ ה ְבּ ִדינוֲֹ .א ָבל יֵ שׁ ֶשׁ ֵאין ְמ ַק ְבּלִ ין
רוּעה ,ר"ל ֶשׁ ַהזִּ כָּ רוֹן טוֹב ֶשׁיֵּ שׁ לָ כֶ ם ַעל יְ ֵדי הוּא ְבּ ַשׁ ָבּת ֲאזַ י יִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם ַ'ה ַשּׁ ָבּתוֹן' ְבּ ַע ְצמוֹ זִ כְ רוֹן ְתּ ָ
ַשׁ ָבּת ְבּכָ בוֹד ,וְ ַא ְדּ ַר ָבּה יְ ַבזּוּהוּ ח"וְ ,בּ ַד ְבּ ָרם ִבּ ְד ָב ִרים ְבּ ֵטלִ ים ְבּ ַשׁ ָבּת ,וְ יֵ שׁ ג"כ ֶשׁיַּ כּוּהוּ וְ יִ ְפ ָצעוּהוּ,
וּמלַ ֵמּד ֶא ְתכֶ ם רוּעה יִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם ַעל יְ ֵדי ַה ַשּׁ ָבּתוֹן ֶשׁל ַה ַשּׁ ָבּת וְ כָ ָאמוּר ,וְ לָ כֵ ן ֲאנִ י ַמזְ ִה ְירכֶ ם ָבּנַ יְ , ַה ְתּ ָ
נּוֹדע()שׁהוּא ִמלְּ שׁוֹן ָחלָ ל כַּ ָ יוּמתֶ , מוּרה ,וְ הוּא ִענְ יַ ן ֵמ ֲחלָ לֶ ָיה מוֹת ָ ֶשׁהוּא ח"ו ְבּ ַחלְּ לוֹ ַשׁ ָבּת ִבּ ְמלָ אכָ ה גְּ ָ
ַדּ ַעת 'כָּ ל ְמלֶ אכֶ ת ֲעב ָֹדה א ַת ֲעשׂוּ' ,ר"ל ֶשׁלְּ ַמ ַען ַה ֵשּׁם ְתּ ַק ְבּלוּ ַעל ַע ְצ ְמכֶ ם ֵמ ַהיּוֹם ַההוּא וָ ָהלְ ָאה
אוֹהב ,וְ ִתזְ כּוּ ְבּ ִדין
שׁוּבה ַעל ֶה ָע ָבר וְ יֵ ָה ֵפַ ה ַשּׁ ָבּת לָ כֶ ם לְ ֵ לְ ַבל ַתּ ֲעשׂוּ ְמלָ אכָ ה ְבּ ַשׁ ָבּת ,וְ לַ ֲעשׂוֹת ְתּ ָ וְ הוּא ַחיָּ ב ִמ ָיתה.
ישׁוּעה ִבּ ְמ ֵה ָרה ָא ֵמן כֵּ ן יְ ִהי ָרצוֹן.
ָ וְ ִתכָּ ְתבוּ ְבּ ֵס ֶפר גְּ ֻאלָּ ה וִ וּב ַהגִּ ַיע יוֹם רֹאשׁ ַה ָשּׁנָ ה ְבּ ַשׁ ָבּת ֶשׁ ָאז ַשׁ ָבּת רֹאשׁ ַה ִמּ ְשׁ ָפּטֲ ,אזַ י ַבּ ְסּ ָב ָרא יֵ ֵצא ִדּינוֹ כָּ ָאמוּר ְמ ַחלְּ לֶ ָיה
ְ
)ערבי נחל פר' אמור דרוש ג'( וְ כוּ'.
~ ~
...וגמ א ונות מירונ ,קרלינ ומיאמי
~~~
~
~ ~;
02-5666-999 ~ ~
~
שאלה ותמונה בצידה
אדם המטלטל באיסור – האם צריך לומר לו? הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א
"שלום הרב ,שמי אבי" ,הגיעה שיחת טלפון לבית העירוב לפני תקופה" .אני וכתב רבי עקיבא אייגר בשו"ת תשובה ח' ,דשונה פטור מתעסק מפטור
משגיח כשרות במלון שנמצא קרוב לים .מתוקף תפקידי אני נמצא כאן עם מלאכת מחשבת .דפטור מתעסק אינו פטור על המלאכה ,אלא שנפטר
משפחתי בכל שבת .בשבתות החורף כשיש לי קצת זמן ,אני יורד לטייל קצת מקרבן אבל באמת עביד איסור מדין תורה .אבל פטור מלאכת מחשבת הוא
בחוף ,שבחורף הוא ריק .אני יודע שגבול העירוב נמצא לפני הירידה לחוף .פטור גמור על המלאכה.
בהמשך התשובה הביא שם רע"א 'וראיתי לידידי בעל החוות דעת בספרו בעצם מי שיורד לחוף יוצא מחוץ לעירוב.
הבעיה הגדולה היא שאנשים רבים לא יודעים על כך .וכמעט תמיד אני מוצא מקור חיים' ,שחולק על כך .וכפי שכתב במקור חיים סי' תל"א "אבל בשאר
גם חרדים ממש ,שמטיילים עם עגלות ,או סתם כך מחזיקים ביד את המעיל
איסורים שאינו נהנה פטור מתעסק ,ומכל שכן כשאינו מתכוון כלל דמותר".
או החליפה.
כמו כן יש לדון באדם שעובר על איסור הוצאה ואינו יודע מכך ,שיש בזה
בהתחלה הייתי מעיר ואומר לאנשים שאסור לטלטל כאן .אבל ראיתי
שבעצם אני תוקע אותם ,כי אסור להם לזוז יותר מארבע אמות עד סוף היתר דמתעסק .שהרי המטלטל בבית או ברשות אחת אין בזה כלום ולא
חשיב כלל הוצאה וטלטול לענין שבת .וכיון שהעירוב השבת .יש גם כאלה שממשיכים ללכת ,בטוחים שאני
עושה את כל העיר כחצר אחת וכרשות היחיד גדולה, איזה מחמיר וכדו'.
נמצא דמי שחושב שמטלטל במקום שיש עירוב הוי אחת ולתמיד ,רציתי לדעת מה עלי לעשות במקרים
מתעסק גמור ,כיון שחושב שמטלטל כל הזמן ברשות כאלה ,האם עדיף לא לומר כלום?".
היחיד וכלל אינו יודע שהוא יוצא כעת מרשות היחיד הבה נלמד ונדע מה לעשות.
לרשות הרבים .שלדעתו הרי הוא עושה מעשה שאינו איתא בגמ' שבת דף קלט" .אמר רב הונא אמר רב היוצא
מעשה של איסור כלל. בטלית שאינה מצוייצת כהילכתה בשבת חייב חטאת".
במשנת רבי אהרן )שו"ת או"ח ד'( הקשה על גמ' מנחות וביאר ברש"י שם שכיוון שאינו צריך לחוטי הציצית אינן
הנ"ל ללישנא קמא שהיה המעשה ברשות הרבים למה חלק מהבגד והרי הם משאוי ,ועובר על איסור הוצאה
באמת לא אמר רבינא למר בר רב אשי שטליתו פסולה של החוטים מרשות היחיד לרשות הרבים.
כדי להצילו מאיסור הוצאה .ומוכיח מכאן שכיוון שמר במנחות דף לז :מצינו מעשה כעין זה ,שם מסופר על
בר רב אשי לא ידע כלל שנפסקה ממנו לא עבר כלל לטלטל אסור בחוף הרחוב רבינא שהיה הולך אחר מר בר רב אשי ,ובאמצע
על איסור .שהרי לדעתו לא עשה מעשה טלטול ,אלא מעשה לבישה שהלך אמר לביתו כשהגיע כנפות. נקרע לו קרן אחד של הבגד ,ונשאר רק עם ג'
לו רבינא שבגדו נקרע .שאלו מר בר רב אשי למה לא אמרת לי מיד ברחוב לבוש בבגד ,לכן הרי מתעסק הוא בכך ופטור.
והייתי פושט את הבגד שם ,שהרי משעה שאין לבגד ד' כנפות אינו חייב
בציצית ,ואין שאר חוטי הציצית חלק מהבגד כלל ,אלא סתם משאוי .ואם כן אכן לדעת הרע"א עדיין יש בזה איסור תורה ,אבל להמקור חיים אין בזה
איסור .ובלחם משנה )שבת פ"א ה"ח( כתב שאיסור דרבנן יש בכל מתעסק .ויש עבר על איסור הוצאה בשבת.
עוד יש שם איכא דאמרי שאכן אמר לו מיד ברחוב שנקרע הציצית ,שאלו שלמדו גם בדעת המקור חיים שאיסור דרבנן איכא.
• דעת הפוסקים למעשה • למה אמר לו ,שהרי אינו צריך לפשטו שבאיסור דרבנן אמרינן גדול כבוד
בספר מועדים וזמנים )ח"ז סי' ק"מ( הביא שהגר"ח מבריסק נשאל על ידי אחד הבריות שדוחה את האיסור.
ששכח והוציא בשבת ,אם צריך תיקוני תשובה .והשיב לו איסור הוצאה לא וכן מובא בבית יוסף בהלכות ציצית סי' יג שהביא כמה וכמה ראשונים שלא
עברת שזהו מתעסק ,אבל עברת באיסור דרבנן שאמרו חייב למשמש בגדיו היו יוצאים בשבת עם טלית קטן מחשש שמא לא יהא כשר ,ואז חוטי הציצית
ערב שבת עם חשכה ,ועל זה אתה צריך לשוב בתשובה .ומשמע שהגר"ח אינם חלק בגד ,נמצא שמטלטלים הם את חוטי הציצית ועוברים על איסור
התיר לגמרי בכל מתעסק ,אך אולי אמר כן בגלל שסבר שאין שם רשות הוצאה .אמנם להלכה אין חוששים לזה.
הרבים דאורייתא אלא כרמלית דרבנן ,ולכן אם הוא מתעסק ליכא איסור וכתבו הפוסקים דבאמת יש כאן פטור של מתעסק ,כפי שיבואר.
כלל ,אבל אם היה דאורייתא אסור מדרבנן. • פטור מתעסק •
בנתיבות שבת כתוב עוד טעם להקל ולא להודיע במקום שיש צורך גדול, במסכת שבת דף עב :הובא דין מתעסק ,שאם נתכוון לחתוך פרי תלוש וחתך
כעין שמצינו גבי הרואה חבירו לבוש כלאים בשוגג ,שא"צ להודיע לו בשוק, את המחובר רבא אמר פטור ואביי אמר חייב .ופירש רש"י שנתכוון לחתוך
משום שגדול כבוד הבריות .וכן במקומותינו במקום שעושים עירוב ע"י חתיכה מפרי שחשב שהוא כבר תלוש ואין בזה שום איסור ,אך טעה וחתך
צוה"פ וכיוצא בזה וסומכין על זה לטלטל ,הוא מפני שסוברים שאין חשש פרי אחר שהיה מחובר ,בזה נחלקו האמוראים.
רה"ר ,ובדרבנן אפשר להקל משום דגדול כבוד הבריות. אך התוס' הקשו דמשמע מרש"י שאם נתכוון לחתוך פרי זה שהיה מחובר,
ובטעות חתך פרי אחר שהיה ג"כ מחובר ,משמע שחייב לכולי עלמא.
בגליון וישמע משה הביא בשם הגרש"ק גרוס והגר"נ נוסבוים שבמקום ואמאי ,הרי במלאכות שבת איכא דין 'מלאכת מחשבת' ,כפי שמשמע מהגמ'
הפסד וצער אפשר לסמוך על המתירים במתעסק ,ואם ראה אדם שמטלטל בכריתות ,שרק מי שנתקיימה מחשבתו שחשב לעשות חייב ,אבל אם נתכוון
באיסור ,במקום צער לא יאמר לו כלום .אמנם בוודאי יאמר לאלו שעדיין ללקוט תאנה זו ולקט תאנה אחרת ,לא נתקיימה מחשבת המלאכה שחשב
נמצאים בתוך המלון לבל ייצאו לחוץ ולא ייכשלו. ופטור ,והוא פטור מיוחד שנאמר בדיני שבת.
• להלכה מה יעשה אבי? • לכן חלקו התוס' ופירשו דהגמ' מיירי באופן שנתכוון לחתוך פרי מסוים
יצא לנו שדעת פוסקים רבים שבמקום צער אין אבי צריך לומר כלום לאדם ובאמת חתכו פרי זה ,אלא שחשב שהוא תלוש ,ולמעשה נתברר שהיה
שכבר מטלטל בלא יודעין .אך בוודאי חובה עליו להזהיר ולהודיע מראש מחובר .ובזה בוודאי נתקיימה מחשבתו שחשב לעשות בפרי זה ,ונחלקו בזה
במודעות גדולות ,את כל באי המקום שלא ייצאו מחוץ לגבול העירוב לבל אביי ורבא ,האם מיקרי מתעסק שלומדים מהפסוק 'אשר חטא בה' שפטור.
שדין מתעסק הוא שאינו חייב עד שירצה לעשות פעולה זו ממש ,אלא
יישאו משא ביום השבת.
שעשאו בשוגג ,דהיינו שלא ידע ששבת היום ,או שלא ידע שהפעולה אסורה.
כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה ,למעשה ישאל כל אחד את רבו. ופטור מתעסק הוא פטור בכל התורה כולה ולאו דווקא בשבת.
* מענה הלכתי ומידע בענייני עירוב בבית הוראה 'בית העירוב' – 02-5-666-999 :שמור בזכרון.
* לקבלת המדריך ההלכתי להתנהלות במקום שאין בו עירוב ,שלח בקשה למיילEE025666999@GMAIL.COM :
לשירות
* לקבלת גליון זה ישירות למייל שלח בקשה* E025666999@GMAIL.COM : הציבור !
