א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — ניצבים וילך (2026-08-31)

בים
בסיעתא דשמיא הר
כות
גליון פרדס התורה ב לז
תנד
פרשת נצבים וילך נ
תשפ"ו
לשה"ק
מעיין
של חיזוק
מאמר הפרשה • סליחות • ימי הרחמים והרצון • טבריא של מעלה
י"ל ע"י מערכת
'פרדס התורה' לכתיבת
ועריכת שיעורי מורינו
הרב שליט"א
•••
הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי
ישראל בארץ הקודש ,דייני העדה
החרדית ,וגדולי רבני ארה"ב
(ההסכמות במילואם נמצא
בספר 'טבריא של מעלה'
שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)
•••
די גליונות קען מען באקומען
ביי די פאלגענדיגע לאקאלן:
קרית יואל בארא פארק
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד שומרי שבת
97 Acres Rd. 5302 13 Ave.
ביהמ״ד עדת יראים וויען
לעיקוואד 1350 50 St.
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד הדרת קודש
12 America Ave. סוואליווע
ביהמ״ד סאטמאר 4801 15 Ave.
405 Forest Ave.
וויליאמסבורג
ביהמ״ד צאנז
בנין בראך למטה
קלויזענבורג
לאקער #405
25 Havens Ave. Bedford Cor. Park
ביהמ״ד בעלזא כתר דזשודעיקא
44 Grove Springs 801 Bedford Ave.
Ct. מאורות
טאמס ריווער 218 Wallabout St.
ביהמ״ד קהל בני יששכר מאנסי
1767 Whitesville Rd. ביהמ״ד זוועהיל
פלטבוש 101 W Maple Ave.
MB VINEYARD שיינער'ס שול
3012 AVE J 18 Forshay Rd.
•••
©
להצטרפות קבלת שיעורי מורינו
הרב שליט"א והגליונות באימייל,
ניתן לפנות:
shiurimlishmo@gmail.com
להצטרפות קבלת הגליונות לבד
באימייל ,ניתן לפנות:
pardesgilyones@gmail.com
פ +רדס
פרשת נצבים וילך
תשפ"ו
שיעורי
הרה''ג רבי יששכר יהודה
ה +ת ור+ה
גליון 44 בערקוי שליט''א
אב''ד פרדס התורה
מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי
זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת
אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה
נפטרה ו' ניסן האי שתא אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון, לשה"ק
והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת.נ.צ.ב.ה.
מאמר הפרשה
אינעם גליון:
שבת סליחות
3מאמר הפרשה
בקרבו ,כדאמרינן בפתח הסליחות: "שטייטס אויף צו סליחות! שטייטס
"כדלים וכרשים דפקנו דלתיך". אויף צו סליחות!"
4סליחות ואנו אומרים :רבונו של עולם" ,לך ה' זהו הפתגם השגור בפי כלל ישראל
הצדקה ולנו בושת הפנים ,מה נאמר, מדורי דורות ,כשהיה השמש מקיש
5ימי הרחמים והרצון מה נדבר ,ומה נצטדק" ,כי בושנו על חלוני הבתים לעורר הישנים:
במעשינו. "בני ישראל ,קומו לסליחות! קומו
ואם כן ,כיצד יכול אדם לעמוד על לסליחות!"
8טבריא של מעלה רגליו? ומאין יקח החיזוק והאומץ החילוק שבין "התעוררות" לבין
שיוכל להתעורר לסליחות במצב
"תקומה"
כזה?
בשבת קודם ראש השנה קורין 'אתם
התשובה היא ,שאין אומרים לאדם הנה יש להתבונן בדבר זה ,שלכאורה
נצבים' ,כיון שעומדים לקום לסליחות
"התעורר" ,אלא אומרים לו "קום היה לו לומר בלשון אחרת ,והפתגם
ולהתעורר בתשובה ,וכל אחד מרגיש
לסליחות" -שתהיה לך תקומה! הראוי בכל הדורות היה צריך להיות:
עצמו שבור ונדכה ומלא בושה ,על
אומרים לכל נפש מישראל, "בני ישראל ,התעוררו לסליחות!"
כן קורין פרשת 'אתם נצבים' בשבת
ומקישים על חלונה באשמורת הבוקר, שהרי מקיצים הם משנתם .ואף שיש
שלפניו בקריאת התורה ,כדי לומר לכל
ואומרים לה" :ויגבה לבו בדרכי ה'"! מקומות שאומרים סליחות במוצאי
בן ישראל :קום!!! -ולא חלילה גאוה
בן להקב"ה אתה ,וחפץ אתה לקום שבת באשמורת הראשונה או בחצות
שפלה ,אלא גאוה דקדושה באמת" ,בן
לסליחות ,ורוצה אתה להתעורר הלילה ,מכל מקום בדרך כלל איתא
להקב"ה אתה ,ורבונו של עולם מצפה
לתשובה. בשלחן ערוך שאומרים אותן באשמורת
לשמוע תפלותיך!"
הבוקר .ואם כן ,היה לו לומר "התעוררו"
ואם ברצונך להתעורר באמת ,עליך
לסליחות ,על שם היקיצה מן השינה.
תקיפות הדעת של יהודי על פי לשמוע דברי השמש האומר "קום".
הרה"ק מראפשיץ זי"ע עליך לאחוז במדת "ויגבה לבו בדרכי אך ידענו שכל פתגם הרגיל בפי
ה'". כלל ישראל מדור דור ,הרי הוא
יסוד הדברים הללו מצינו בדברי יסודתו בהררי קודש ,ובא להשמיענו
"א ֶּתם "נִ ָ ּצ ִבים" ַה ּיוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י ַ
הרה"ק מראפשיץ זי"ע .בספר 'רביד דבר מוסר השכל .ונראה מה נאמר
אשיכֶ ם ׁ ִש ְב ֵטיכֶ ם זִ ְקנֵ יכֶ ם ה' ֱאל ֵֹקיכֶ ם ָר ׁ ֵ
הזהב' על פרשת נצבים הביא מרבו בפתגם זה" :קומו לסליחות!" בלשון
ש ָר ֵאלַ .ט ּ ְפכֶ ם נְ ֵׁשיכֶ ם
וְ ׁשֹ ְט ֵריכֶ ם ּכֹל ִא ׁיש יִ ְ ׂ
הקדוש ,ופתח מאמרו בזה הלשון: ָ ָ קימה ותקומה ,ולא נאמר "התעוררו
וְ גֵ ְר ָך ֲא ֶׁשר ְ ּב ֶק ֶרב ַמ ֲחנֶ יך ֵמח ֵֹטב ֵע ֶציך ַעד
"צריך האדם להיות תקיף בדעתו". ימ ָ לסליחות".
יך" (דברים כט ,ט-י). ׁשֹ ֵאב ֵמ ֶ
ואמר שם :כבר הזכרתי פעמים רבות
עליך להרגיש את הנאמר בפרשה לעמוד בקומה זקופה לפני הבורא
בשם מורי ורבי הרה"ק מראפשיץ ,על
שקורין בשבת קודם ראש השנה, יתברך
"ס ּ ֵפר ַא ָּתה לְ ַמ ַען
הכתוב בישעיה (מג ,כו) ַ
היא שבת סליחות" :אתם נצבים היום
ִּת ְצ ָ ּדק"( .והנה פשט הכתוב שם ,כפי שפירש
כלכם" .ופירש רש"י הקדוש (במדבר טז, והביאור בזה הוא ,כי כשאדם בא
ה'מצודת דוד' ועוד ,שהנביא אומר שהקב"ה
כז)'" :נצבים' -נצבים בקומה זקופה". לומר סליחות הרי הוא שבור ורצוץ
3 פ+רדס ה+תור+ה
"שבת סליחות" ,כדי ליתן חיזוק לכל עצמו ,ויברך וישבח שהוא בר ישראל". אומר לבני ישראל :אדרבה ,השמיעוני דבריכם,
בן ישראל שילך בקומה זקופה .ובמה? כיצד אתם רוצים להצדיק עצמכם ,ויכולים אתם
וזהו הביאור :שיהודי אומר" ,רבונו
אשיכֶ ם ׁ ִש ְב ֵטיכֶ ם,"... של עולם ,בא אני בתוקף ועוז" .ואף לדבר ראשונה ,ונראה טענותיכם).
אמר הכתוב"ָ :ר ׁ ֵ
ומונה שם כל עשר הדרגות שבכלל שלכאורה יודע אני היטב כיצד נראתה ופירש הרה"ק מראפשיץ בדרך
ישראל ,עד "ח ֵֹטב ֵע ֶצ ָ שנתי החולפת ,ויודע אני מצב לימודי, "ס ּ ֵפר ַא ָּתה" -שיהא בן ישראל
עבודהַ :
יך ַעד ׁשֹ ֵאב
ימ ָ תפלתי ושמירת לשוני כפי שהיו? משיח תמיד לפני קונו ואומר "לְ ַמ ַען
יך" ,שהיא הדרגה הנמוכה ביותר. ֵמ ֶ ִּת ְצ ָ ּדק" ,לומר לפני רבונו של עולם "צדק
(ועיין ב'לקוטי תורה' פרשת נצבים ,ואכמ"ל). "אבל רבונו של עולם ,יהודי אני!
בדין" ,שאני צודק! כי יהודי אני ,ובן
מזרע אברהם יצחק ויעקב אני -איני
ואמר הכתובּ " :כֹל ִא ׁיש יִ ְ ׂ
ש ָר ֵאל". להקב"ה אני! ומתוך כך יתמלא האדם
גוי חלילה ,בנים אתם לה' אלקיכם!"
וידענו ש'איש' הוא לשון חשיבות, חיזוק רב.
-וכשאדם בא בטענה זו ש"יהודי אני,
ו'ישראל' אף הוא לשון חשיבות וגדולה ובן להקב"ה אני" ,דבר זה צריך להוציאו ושאל בעל 'רביד הזהב' :כיצד באמת
ישרא"ל אותיות 'לי ראש' .ואין חילוק יבוא האדם להשיח לפני קונו בתקיפות
משאול תחתית ולהעמידו על המעלה
בין הגדול שבכלל ישראל לבין הפחות כזו ולומר "למען תצדק" -רבונו של
העליונה ביותר.
עולם אני צודק?
שבהם ,כל אחד ואחד צריך לעמוד
בקומה זקופה ולומר :בן להקב"ה אני, פרשת נצבים :כל יהודי הוא 'איש והשיב ה'רביד הזהב' :לפי שכל
ישראל' איש ישראל הוא בן למקום ברוך הוא,
'איש ישראל' אני!
וכיון שהוא בן למלך ,אמר בזה הלשון:
"שטייטס אויף צו סליחות! שטייטס על כן קורין פרשת אתם נצבים "אפילו מי שהוא שפל בעיני עצמו",
אויף צו סליחות!"... קודם ראש השנה ,בשבת שקורין לה מכל מקום" ,יהיה תקיף וחזק בעיני
סליחות
הרבוש"ע מחכה לשמוע קולך -כי קולך ערב!
שאלה זו אינה רק לימי אלול, כל אחד ואחד כפי מנהגו מוסיף פרקי מרבים בתפילה ותחנונים בימים
אלא לכל ימות השנה כולה ,ויש בזה תהלים אחר התפילה ,ובפרט ככל אלו
תירוצים רבים. שמתקרבים לימי הסליחות ,שאז כלל
הנה הרה"ק החתם סופר זי"ע, ישראל מרבים בתפילה ובתחנונים הנה עומדים אנו בימי חודש אלול,
בדרשתו ליום ז' אדר (שנת תקס"ו) ,מביא לפני המקום. ימי הסליחות ,הנקראים "ימי רחמים
בשם ספר חובת הלבבות שלפי דעת ורצון" .והנה הטור בראש הלכות ראש
ה'פילוסופים' באמת אין לבעל בטחון הקושיא על מהות התפילה :מה השנה כתב לשון מופלא" :כל המרבה
צורך להתפלל .ומדוע? כי הוא בוטח יהיה על מידת הבטחון? בתפילה ותחנונים" -מי שמרבה עתה
בהשם יתברך. בתפילה ותחנונים" ,זכות הוא לו" -הרי
וכאן יש להתבונן בשאלה גדולה:
ראשית ,כל מה דעביד רחמנא לטב זה זכות גדולה עבורו.
האדם מהרהר בקרבו ,למה עלי להרבות
עביד .ושנית ,הוא סומך על הבורא כל כך בתפילה? אחינו בני ישראל הספרדים כבר
שמנהיג עולמו ,ובוודאי יכין הכל על החלו באמירת סליחות מראש חודש
ובפרט שבכל יום אחר התפילה
הצד היותר טוב. אלול ,שבהן אומרים י"ג מדות הרחמים.
אומרים אנו "אני מאמין" ,שבו אנו
אולם ,אומר החתם סופר ,זוהי רק מצהירים שהבורא יתברך שמו הוא ומנהג האשכנזים לומר מראש חודש
דעת הפילוסופים .אבל אנו עם ה' אלקי "בורא ומנהיג לכל הברואים ,והוא אלול מזמור "לדוד ה' אורי" ,שבו נזכר
אברהם ,וקבלנו מאבותינו הקדושים עשה ועושה ויעשה לכל המעשים". שם הוי"ה י"ג פעמים -וכפי שהביאו
שצריך להתפלל. וכן בברכת המזון אומרים אנו "הוא החיד"א וסידור רבי שבתי ועוד ,שעל
לכן אנו פותחים תפלת שמונה הטיב ,הוא מטיב ,הוא יטיב לנו" -והרי ידי זה מעוררים י"ג מדות הרחמים.
עשרה ,שהיא עיקר חיוב התפילה, הרבוש"ע הוא טוב ומטיב ,ואם כן למה אולם בכלליות ,בכל תפוצות
בהזכרת האבות הקדושים ,להראות לי להתפלל כלל? ישראל מרבים בתפילה בימים אלו.
פ+רדס ה+תור+ה 4
התחזקות 'למעשה' ומחביאו תחת ידו ,והילד רץ אחריו שאף שיש קושיא בדבר" :הרי יש
ומפציר בו" :אבא ,אבא ,תן לי את לי בטחון ,והכל לטובה ,ורבוש"ע
יש להוציא מזה התחזקות גדולה, הממתק" .וכי האב לא רצה לתת לו מנהיג הבירה ,ואם כן מה לי להתערב
שכאשר מרבים בתפילה לא יחשוב הממתק? בוודאי שרצה! אלא למה במעשיו?"
האדם" :מי אני שאתפלל? ולמה לי החביאו? כדי לשמוע את בנו רץ אחריו אף על פי כן אנו פותחים בברכה
להתפלל?" אדרבה ואדרבה ,מצד מדת ומבקש ממנו ,ודבר זה מעורר אהבה הראשונה ומזכירים האבות הקדושים
הבטחון באמת לא היה צורך להתפלל, חדשה. וזכותם שהתפללו והרבו בתפלה מה
אלא שאנו מתפללים כי רבוש"ע חפץ נמצא שיש בתפילה שני חלקים: שאין לנן השגה -ויסדו ג' תפילות
לשמוע קולנו" :השמיעני את קולך כי שחרית מנחה ומעריב -להורות:
קולך ערב ומראך נאוה" (שה"ש ב ,יד). א .שהאב חפץ בכך ונהנה מזה.
"מראש צורים אראנו" ,הבט אל האבות
ב .שעל ידי התפילה מעוררים
השי"ת יעזור בימים אלו שנשאב הקדושים ,שהיו מרבים בתפילה בכל
אהבה חדשה .ופירושו ,שאפילו אם
מזה התחזקות עצומה לדעת שרבוש"ע עת.
נגזרה גזירה ,כיוון שהוספת אהבה על
מחפש תפלתנו:
ידי תפלתך ,הרי אתה מבטל הגזירה. ביאורו של ה'חתם סופר' זי"ע:
א .כי הרבוש"ע נהנה כשאנו
אפשר שאין לאדם זכויות מרובות, הקדוש ברוך הוא מתאוה
מתפללים אליו ,כאב הנהנה כשבנו רץ
אולם מכיון שעוררת אהבה והלכת לתפלתם של ישראל
אחריו לבקש ממתק.
לבקש מאביך ,הולדת כביכול אהבה
ב .על ידי בקשתנו אנו מעוררים חדשה אצל הבורא .לכן ,אף אם יש ושואל החתם סופר :מהו באמת
כביכול אהבה חדשה ,המביאה לביטול עבירות ח"ו ואינו ראוי מצד הדין ,יתנו הטעם? הרי לכל יהודי יש אמונה
גזירות וכל ענינים רעים ,אף כשאין אנו לו מבוקשו. ובטחון שהכל לטובה והבורא מנהיג
ראויים לכך. עולמו ,ואם כן למה לנו להתערב?
אך מה שנלמד עוד יותר מביאורו
ג .עצם ההמתנה של הרבוש"ע של החתם סופר הוא דבר מופלא. ומבאר החתם סופר בזה הלשון" :כי
לשמוע קולנו ,היא הבת-קול והנבואה הרבוש"ע אומר" :חפץ אני בתפלתך, רוצה בתפלת המתפללים כאב המתפתה
הגדולה ביותר עבורנו -לדעת כמה היא חשובה ויקרה אצלי מאוד ,אני בבקשת בנו כביכול" .הרבוש"ע כביכול
חשובים ויקרים אנו ,שהבורא בעצמו מעוניין בתפלתך ,וחשיבותך אצלי אוהב כשמתפללים אליו ,כשם שאב
ממתין לקולנו! גדולה היא!" בזה ש הקב"ה ממתין נהנה כשבנו מבקש ממנו.
א כתיבה וחתימה טוב -א גוטע לתפלתנו ,מראה לנו בזה אהבה וחיזוק והביאור בזה ,שהאב חפץ בקשר
סליחה -ונזכה לפעול כל טוב! גדול ביותר!!! עם בנו ,ומה הוא עושה? נוטל ממתק
ימי הרחמים והרצון
חיל ורעדה יאחזון לחיצונים מפעולותינו!
ונקבע יום הכפורים לדורות ליום בימי דור דיעה כשהתפלל משה רבינו "כל המוסיף לבקש רחמים זכות
סליחה וכפרה. מ' יום אחרונות בימים הללו של ימי הוא לו"
· הקב"ה בישר לישראל בשורה אלול ,נתרצו ישראל לאביהם שבשמים
בימים אלו ואז זכינו להרבה מתנות הנה אנחנו בימי אלול וימי סליחות
טובה שיחזיר שכינתו בתוכנו ויבנו את
נפלאות : אשר בכל ספרי קודש נקראים בשם
המשכן.
'ימי הרחמים והרצון' .וביאור השם 'ימי
· וכן היתה אז הבשורה הטובה · משה רבנו בעלותו למרום בפעם
הרחמים והרצון' הוא הן מצד עילא
כי ענני הכבוד יחזרו להקיף את כלל השלישית לארבעים יום וארבעים
כלפי שמיא -שהשי"ת כביכול משפיע
ישראל ,דבר שנתקיים ביו"ט של לילה פעל לקבל לוחות שניות.
רחמים לעולם ,הם י"ג מדות הרחמים,
סוכות ,כמבואר בדברי הגר"א והחתם · באותה שעה נתגלו י"ג מדות כדאיתא בכתבי אריז"ל (פרשת שופטים),
סופר זי"ע. הרחמים ,והשי"ת נתרצה ומחל וידועים הדרושים של בעל התניא
וזו היא הסיבה שנקראים ימים אלו לעוונותיהם של ישראל. זי"ע בספרו 'ליקוטי תורה' פרשת ראה
'ימי הרחמים והרצון' כלפי שמיא. · אז אמר הקב"ה "סלחתי כדבריך", ועוד ,ונקראים "ימי הרצון" לפי שאז
5 פ+רדס ה+תור+ה
ואף לא היתה קשה כלל ...אלא מחמת ונבוא לבאר מעט ענין זה. ימי הרחמים והרצון
שעשו פעולה כל דהו לבל יטעו שוב הטור (שם) הביא דברי הפרקי דרבי
כבפעם הראשונה -פעלה פעולה קטנה ומצד האי עלמא בעולם הזה
אליעזר וזה לשונו :בראש חודש אלול
זו אותות ומופתים .כי לפעולה קטנה התחתון ,נקראים 'ימי הרחמים והרצון'
אמר הקב"ה למשה "עלה אלי ההרה"
שעושה בן ישראל יש כח כזה בעולמות יען כי הם ימים שמרבים בהם בתפלה,
(שמות כב ,יד) ,ואז "העבירו שופר במחנה,
עליונים ,עד שהשי"ת כביכול נתעלה תשובה ,ותיקון המעשים ,וכדלהלן:
משה עלה להר" .שבני ישראל תקעו
באותה תקיעה! בשופר בעת שעלה משה למרום. א .נקראים ימי 'הרחמים' כדברי
ועוד איתא בפרקי דרבי אליעזר, הטור (או"ח סימן תקפ"א) שבימים אלו "כל
ובספר רוקח (סימן ר"ז) איתא שלא
ובטור וברא"ש ,וזה לשונם" :לכן המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו" -
רק באותה שעה תקעו ,אלא בכל חודש
התקינו חכמינו ז"ל שיתקעו בראש שכל המרבה בתפלה בימים אלו הרי זה
אלול ,וכתב שבני ישראל במדבר תקעו
חודש אלול בכל שנה ושנה". זכות עבורו ,שהם ימים שמוסיפים בהם
בשופר במשך כל ארבעים היום ,מראש בתפלה.
פחד ורעדה! בני ישראל עשו אז חודש אלול ועד יום הכיפורים.
פעולה קטנה שלא היתה מצוה ולא ב .טעם קריאתם 'ימי רצון' הוא לפי
מכל מקום ,עשו אז בני ישראל שבימים אלו אנו מרוצים לפני המקום.
חובה ולא דבר קשה כלל ,ועל ידי זה מעשה ופעולה .ומה עשו? תקעו
נתהווה עת רצון כזה במרום. וכל פעולה קטנה נתרצית במרום ,כיון
בשופר. שמושפעים י"ג מדות הרחמים למעלה,
ועת רצון זה גרם לכל הדברים והנה קודם שנמשיך ,עלינו להתבונן ממילא כל פעולה שאנו עושים נתרצית
שמנינו לעיל :לוחות שניות ,י"ג מדות ולשאול: לרצון לפני אדון כל.
הרחמים ,וכו' וכו' ...נורא נוראות!
וכי היה חיוב כלשהו לתקוע בשופר ג .אלו ימים אשר התשובה על
בעת שעלה משה למרום? הרי לא היה החטאים מתקבלת בהם במרום באופן
התעוררות רחמים לדורות עולם
בזה שום חיוב. נפלא .ואף שכל השנה כח התשובה
יתירה מזו .חז"ל מגלים לנו כי האם מצות עשה היא? לאו מצות גדול מאד ,מכל מקום יתירה היא בימי
כעת נתהווה עת רצון כזה ,אשר נשאר עשה היא. ראש השנה ,עשרת ימי תשובה ויום
לדורות עולם. אלא מה? בני ישראל מרצונם הטוב הקדוש ,וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות
ועל כן חפצים אנו לתקוע בשופר ובנדבת לבם תקעו בשופר כדי לעשות תשובה ,בימים אלו התשובה מתקבלת
בכל יום -ואף שאין תקיעת שופר כל סימן לבל יטעו שוב בחשבון הימים. ביותר ,וכל יחיד יש לו דין ציבור ויכולים
חודש אלול בגדר חיוב או מצוה מן לקרוע גז"ד בנקל יותר מבכל ימות
ידעו הם כי בפעם הקודמת ,מחמת השנה.
התורה ,והיא פעולה קטנה שאינה קשה שטעו בחשבון ,באו לידי חטא העגל
כלל לעשותה אחר התפלה. הנורא ,על כן עשו הפעם סימן ותקעו ד .עוד מבואר בליקוטי תורה,
מכל מקום רצוני שתבין ,תתבונן בשופר. בהפלאה ובחתם סופר ,על פי הפרקי
ותרגיש מה נעשה כאן בחודש אלול: דרבי אליעזר ,שגם "לכל חודש אלול"
ונשאל עוד :תקיעת שופר זו יש כח זה ,ובמדה מסוימת ימי אלול
כי אותה פעולה קטנה של תקיעת שתקעו ,האם פעולה קשה היא?
שופר עוררה רחמים גדולים ,עד כדי כך הם ימי הרחמים והרצון ביותר מעשרת
שכל דור המדבר ניצולו ,וזכינו על ידה הרי הכל יודעים שתקיעת שופר ימי תשובה! שכן בעשרת ימי תשובה
אף תינוקות יכולים לתקוע! (וכמובן לא כבר מתחילים ימי 'דין' בצירוף ימי
ללוחות שניות ,ולא זו בלבד ,אלא שעד
היום הזה נשאר כל חודש אלול זמן של
כהלכתה ,שהרי היא צריכה חכמה מרובה וצריך 'הרחמים' ,אבל בימי אלול אינם אלא
להיות תלמיד חכם כדברי חז"ל 'תקיעת שופר 'ימי רצון' בלבד! ו'ימי רחמים' בלבד!
ימי רחמים ורצון מחמת אותה פעולה
ורדיית הפת חכמה ואינה מלאכה'). בלא שום צירוף של 'דין' כלל וכלל!
קטנה.
נמצא אם כן ,שבני ישראל עשו אז ובעזהשי"ת נבוא עתה לבאר על מה
חז"ל רוצים לגלות לנו בזה דבר
פעולה קטנה שבקטנות ,פעולה קלה מיוסדים ימי הרחמים והרצון ,ונראה
נורא:
מאד שלא היה בה שום קושי. בזה דבר נפלא וחיזוק עצום.
כאשר בן ישראל בחודש אלול
ועתה נראה מה שכתב בפרקי דרבי
ומחשב בדעתו לקבל על עצמו דבר כח הפעולה הקטנה :תקיעת שופר
אליעזר מה היו פירותיה של פעולה
קטן ,כגון להקדים לבוא לתפלה ,או
קטנה זו. במדבר
לקבל על עצמו קבלה קטנה בשמירת
הלשון ,ללמוד יותר בהתמדה ,או וזה לשון הפרקי דרבי אליעזר: הנה הבעל התניא זי"ע ב'ליקוטי
להיזהר בשמירת עינים חמש דקות "והקדוש ברוך הוא נתעלה באותו תורה' הקשה :לפי דברינו בגודל
ראשונות בשוק וכדומה ,דע לך כי כל שופר" -כביכול נתעלה השי"ת על ידי התעוררות ימי הרחמים והרצון בחודש
דבר קטן שתעשה אינו דבר פשוט כלל. אותה תקיעה" ,שנאמר :עלה אלקים אלול ,וגודל המדרגות שזכינו להן
שהרי י"ג מדות של רחמים נתעוררו בתרועה" .הקב"ה נתעלה באותו שופר! בחודש זה ,היה ראוי שיהיה כל חודש
אז מכח תקיעת שופר קטנה ופשוטה, דבר נורא כתוב כאן :פעולה קטנה אלול בבחינת יום טוב ,מחמת מעלתם
והדבר נמשך והולך עד סוף כל הדורות. זו ,שלא היתה חובה ולא מצות עשה הרמה של ימים אלו?!
פ+רדס ה+תור+ה 6
חשיבות הקבלות בחודש אלול ותיוושעי!" אומר ועושה ,בתמימות ועד כדי כך הפליגו בדבר ,שבאו
גמורה ובאמונת צדיקים ,נסעה אל שאר ראשונים ,כגון רבי האי גאון ,וכן
נבוא נא חשבון :תקיעת השופר הרבי רבי אלימלך. פשט המנהג אצל אחינו בני ישראל
במדבר לא היתה חובה או מצוה ,אלא תיכף בבואה ,נתן לה הרבי רבי הספרדים עד היום הזה ,שמתחילים
פעולה קטנה בלבד שלא היתה קשה אלימלך כתב ואמר לה" :לכי לאותו לומר סליחות מראש חודש ,ואצלנו
כלל .ואף על פי כן עוררה רחמים רבים יער הסמוך לליזענסק ,שם תראי בית האשכנזים תיקנו לתקוע בשופר כל
כל כך עד שזכינו לי"ג מדות ,ללוחות קטן .כנסי פנימה ,מסרי הכתב לאנשים חודש אלול ,מפני שתקיעת השופר
שניות ,ולבשורה של 'סלחתי כדברך' הנמצאים שם ,והם ישיבו לך את בעלך". פועלת דברים נוראים.
ביום הכפורים .ולא זו בלבד ,אלא והביאור בזה ,כי באותם זמנים ואף שהאשכנזים אין אומרים
שגרמה שעד היום הזה יש לנו ימי היתה ל'חיצונים' שליטה ביערות והיו סליחות בכל החודש ,מכל מקום
רחמים ורצון. חוטפים בני אדם שלא היו הגונים כל מוסיפים באמירת תהלים ואומרים
ועתה רואים אנו כי הפעולה שאנו כך ,ולא נראו עוד .ובכח הצדיקים, מזמור 'לדוד ה' אורי' ,שיש בה י"ג
עושים היום ,כשאנו באים לבית שהיו משביעים את החיצונים או על ידי פעמים שם הוי"ה לרמז י"ג מידות של
המדרש ותוקעים בשופר אחר התפלה פעולות אחרות ,היו החיצונים יראים רחמים הנמשכים בחודש זה ,וכל זה בא
-דבר שאינו מצוה דאורייתא או חוב, ומשיבים את האנשים החטופים .ועתה להראות לנו חשיבותה של פעולה קטנה
אלא מנהג ופעולה קטנה האורכת שלח הרבי רבי אלימלך מכתב עם של איש יהודי.
כחמש ועשרים שניות בלבד -יש האשה אל החיצונים שביער ,שישחררו
לה כח כזה במרומים עד שהחיצונים את בעלה .הלכה האשה באמונה מעשה מהרבי רבי רבי אלימלך
רועדים ממנה. פשוטה עד שהגיעה אל אותו הבית. זי"ע :פחד החיצונים מקול השופר
אם כן קל וחומר ,בן בנו של קל בבואה לשם ראתה כי הבית ריק,
והמתינה שם .לפתע הגיעה כת אחת, ונספר מעשה נורא מענין המנהג
וחומר:
וניגשה אליהם בתמימותה ומסרה של תקיעת שופר לאחר התפלה
-כאשר בן ישראל בא בחודש אלול שאיננה חובה ורק מנהג -וממנה
להם המכתב .נכנסו הללו לחדר פנימי
ומקבל קבלה ,שמקדים לבוא כמה נלמוד גול החשיבות של פעולה קטנה,
לקרוא את הכתב ,ושמעה האשה
דקות קודם התפלה,
שמתנהל שם ויכוח גדול ביניהם .יש הרה"ק רבי יענקאלע מפשעווארסק
-או שנותן יותר כוונה בתפלתו, שאמרו לציית לדברי הרבי ויש שאמרו זי"ע הביא בשם חותנו הגדול הרה"ק
-או שמקבל על עצמו שלא לשוחח לאו .והתחילו לטעון" :מי שם את הרבי רבי איציקל זי"ע ,אשר קיבל דברים אלו
מתחילת התפלה עד אחר עלינו לשבח; רבי אלימלך לשופט עלינו?" איש מפי איש ממש מבעלי המעשה,
-או שמקבל על עצמו כי בחמש למעשה ,אמר השר והמפקד על גודל מעלת תקיעת שופר בחודש
עשרה או עשרים דקות הראשונות של אותם חיצונים כי "הוא ירא פחד אלול .ומזה יש ללמוד קל וחומר בן בנו
שיושב ללמוד עם החברותא שלו לא מות מהרבי רבי אלימלך "...וציווה של קל וחומר ,שכאשר יהודי מקבל על
יפסיק לשום דבר בעולם; שמוכרחים להחזירו לה .וסוף דבר עצמו קבלה בלימוד ,בתפלה ,בשמירת
שהשיבו לה את בעלה. עינים או בשמירת הלשון ,ניתן לשער
-או ששומר עיניו במסירות נפש
כאשר קיבלה את בעלה ,היה מגדל כמה הדבר מרעיש בכל העולמות.
בצאתו לרחוב;
שער ומראהו היה נורא ואיום ,אך ברוך המעשה הי בימי הרה"ק הרבי רבי
-או שמקבל על עצמו חצי שעה
ה' חזר לביתו .לאחר זמן סיפר הבעל אלימלך זי"ע .מעשה באשה אחת
ביום שלא לדבר לשון הרע או רכילות בעצמו מה אירע עמו שם ,ואמר: שהיתה עגונה רחמנא ליצלן זמן רב.
בשום פנים ואופן -
"איני זוכר מאומה ,אך דבר אחד פעם אחת התאכסנה אצל חברתה,
בודאי שאז החיצונים רועדים זכורני היטב :בחודש אלול ,כאשר בני שהיתה משרתת בביתו של הרבי רבי
ומתפחדים! ישראל נכנסים לבית המדרש לאחר אלימלך .השיחה האשה את לבה המר
ובעזרת ה' יתברך נזכה כולנו התפלה ותוקעים בשופר ,אוחזת את לפני חברתה ,אמרה לה החברה" :וכי
לכתיבה וחתימה טובה ,ולשנה טובה החיצונים חרדה ופחד שאין לתאר אינך יודעת שיש אור כזה בעולם? הרי
ומבורכת! כלל!"... הרבי רבי אלימלך נמצא כאן! לכי אצלו
7 פ+רדס ה+תור+ה
תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה' ,הצדיקים שהאירו את
הישוב ,וקדושי עליון הטמונים שם
טבריא של מעלה
שבת קודש בטבריא של מעלה בקרב החבריא קדישא של
חסידי סלאנים
רבים ,בפי רבי יאשע בער קאסטעל שנסיעה זו היתה בבחינת 'מסירות
ורבי שמעון קסטלניץ ועוד .ישנן כמה נפש' כפשוטה ממש .מכרו את תכשיטי הקדמה -חלק ג'
גרסאות בדקדוקי המעשה ,אך השווה הרבנית עבור הוצאות הדרך ,והדרך
שבהן הוא עיקר המעשה. עצמה היתה קשה מנשוא .לא היה הקדמה
רבי נפתלי היה יושב והוגה בתורה בנמצא אוכל כשר לקנות בדרך ,ועברו בעזרת ה' יתברך ,הננו ממשיכים
בבית המדרש כפרוש יומם ולילה, דרך מדבריות ,ימים ויערות ,במצבים בתיאור שבת קודש ב"טבריא של
משבת לשבת .זה היה מקומו הקבוע. של סכנת נפשות ממש עד שהגיעו אל מעלה" בצל חבורת חסידי סלאנים
משכבו היה בעזרת נשים ,שם היתה הרבי .אך אלו היו חסידים של פעם, הקדושה ,הקדמה -חלק ג'.
לו מיטה קטנה ,אם ניתן לכנותה בשם ותמיד היה כדאי לנסוע אל הרבי. בבואנו אל המקום הקדוש הזה,
'מיטה' ...שם אכל סעודותיו ,ובבית "כולל רייסין" ,הוא בית המדרש שבו
המדרש ישב ועמל בתורה יומם ולילה. רבי נפתלי ' -מעין דשופרא' של הנהיגו חבריא קדישא של חסידי
כך נהג משבת לשבת. זקני החבורה סלאנים את עבודתם הכבירה ,ראוי לנו
ואף שהיה פרוש ועובד ה' כזה ,היו כאשר שהה רבי ישראל שמעון שנשיג מעט מושג ובינה במי המדובר.
החסידים אומרים עליו "צהלתו בפניו". אצל הבית אברהם ,כבר נסתלקו זקני לשם כך יש להקדים כמה מעשיות,
תמיד היה שרוי בשמחה ובחיוך ,מעודד טבריא -זקנו רבי יהודה לייב כבר לא למען נוכל להבין מעט מרוממות ענקי
ושמח ,כדרכם של חסידים קדמונים - היה בחיים חיותו ,וכן רבי הערש מיכל, הרוח הללו.
שמצד אחד היו מגדולי עובדי ה' ,ומצד רבי לעזשאר ,וכל אותם זקנים כבר היו רבי ישראל שמעון קסטלניץ ,בעל
שני שפעה מהם שמחה ואהבת חברים. בעולם האמת. 'מזקנים אתבונן' ,היה נכדו של רבי
שאל רבי ישראל שמעון את הבית יהודה לייב ,ארי שבחבורה ,ושימשו
סוד שלהבת האש באמירת 'הודו' בקודש .הוא זכה לשמש את כל זקני
אברהם :האם נשאר בחוץ לארץ
אחת מעבודותיו הגדולות של רבי איזה שמץ מזקני החסידים כפי שהיו החבורה ולראות פני האריות :רבי
נפתלי שהיתה בולטת בגלוי ,היתה בטבריא? הערש מיכל ,רבי לעזשאר ,וזקנו רבי
תפילתו בהתלהבות עצומה .השתפכות יהודה לייב .ומה נאמר על דודו ,רבי
השיב לו ה"בית אברהם"" :אה ,את מאטל סלאנימער ,שהיה רבו המובהק
הנפש בתפילתו היתה למעלה מן רבי משה הכרת?" נתכוון לרבי משה
המשוער .ולא זו בלבד ,אלא שהיתה וגדל בביתו .הוא היה חבר לכל אותם
מידנער ,אך כבר היה זה לאחר פטירתו. ה'אריות' ,עם רבי מתתיהו לוריא ,רבי
בבחינת "הבערה ללהב יצאת" ,שאשו אמר הרבי" :אה ,אין כבר יותר".
היתה מציתה את כל בית המדרש. אהרן יוסף ,רבי מענדל וועג ,ושאר
לאחר מכן הוסיף ואמר" :נפתלי גדולי עובדי ה' שהיו שם.
כשהתחיל רבי נפתלי להתפלל ,נסחף
מעט" .כלומר ,רבי נפתלי נותר כעין
עמו כל הקהל.
דוגמא' ,מעין דשופרא' ,מאותם זקנים מסירות נפשם של חסידי קדמאי
עד כדי כך ,שבליל שבת קודש של טבריא של מעלה. בנסיעתם אל הרבי
באמירת 'הודו' ,כשהתחיל רבי נפתלי
נבוא ונחזה באותו 'מעין דשופרא'
לומר 'הודו' ,היתה כזו שלהבת אש שכל היה זמן שבו נסע רבי ישראל
של זקני טבריא ,הלא הוא רבי נפתלי
בית המדרש נתלהב עמו ,ומשם ואילך שמעון לחוץ לארץ להסתופף בצילא
ועבודת הקודש שלו ,ואז נתחיל להבין
התעלתה התפילה מעלה מעלה. דמהימנותא של לפיד האש ,הבית
שכל זה לא היה אלא 'מעין' ודוגמא
פעם אחת ניגש אליו רבי יאשע בער אברהם זי"ע( .כידוע אמר עליו הרה"ק מהר"א
ממה שהיה גנוז אצל זקני טבריא.
ושאלו" :מנין לך האש הזו? כשמגיע מבעלזא זי"ע שהיה "שלהבת אש" ,וכידוע לא
'הודו' אתה מתחיל לבעור כל כך ,עד היה הבעלזער רב מפזר תארים בחינם).
עבודתו ופרישותו המופלאה של
שהאש מדלקת את כל בית המדרש... רבי נפתלי באותם ימים היה מנהג אצל
זהו כח נעלה ,כח שאינו מן העולם הזה. החסידים לנסוע מארץ ישראל לחוץ
מנין בא לך כח כזה?" הסיפור הבא מובא במקומות לארץ אל הרבי .הגם שיש לציין
פ+רדס ה+תור+ה 8
דביקותו של החסיד רבי דוד ושבע ימים -שהיתי במחיצתו וכפי שכבר ביארנו ,היה רבי נפתלי
מרדכי מהאראדאק שבועיים ימים ,וקיבלתי ממנו סיפורים עניו מופלא ונעים הליכות .השיב לו
רבים ויסודות בדרכי החסידות. רבי נפתלי כך:
באותם ימים הלך רבי ישראל שאלתיו אז" :כיצד זכית להתקרב אל הרי יודע אתה שאני מנקה את בית
שמעון לראות חסיד נוסף ,מאותם המדרש בכל ערב שבת .בשעת הניקוי
היסוד העבודה?"
שגם עליהם נאמר כי אינם אלא מצטבר אבק רב ,הוא נכנס לפי ואני
'מעין' מטבריא של מעלה .בישׂ רוהו סיפר לו עובדא פלאית .בצעירותו,
נעשה יבש וצמא מאד .בטבע העולם
כי עודנו בחיים החסיד רבי דוד מרדכי בהיותו אברך ,התגורר בסלונים ,אך לא
הולכים לשתות מים ,אך אני מתאפק
מהאראדאק. נמנה על עדת החסידים .אדרבה ,מן
משתייה ואומר' :רבונו של עולם ,את
שמח רבי ישראל שמעון שמחה המתנגדים שבעיר היה ונהג להתפלל תאוות שתיית המים אני רוצה להכניס
גדולה ,כי שמע פעמים רבות מדודו בבית מדרשם של האשכנזים. בתוך ה'הודו' הזה!'
רבי מאטל הפלגות גדולות בשבחו פעם אחת ביום ראש השנה איחר והמשיך בדבריו :לאחר מכן אני
של רבי דוד מרדכי מהאראדאק .אמר לקום ממשכבו ,ובעת שהגיע לבית אוכל 'טועמיה' .ומה אוכלים לטעימה?
בלבו" :חייב אני להכירו ,אם דודי המדרש של האשכנזים כבר היו חתיכת דג מלוח (הערינג) .כמובן שאחר
רבי מאטל מפליג בשבחו כל כך ,עלי
אוחזים בעומק התפילה .אמר בלבו: כך אני צמא מאד ,אך איני שותה מים
לבקרו" .ונסע להאראדאק.
"שוב לא אוכל להצטרף לתפילתם ואומר :רבונו של עולם ,את הצמאון
כשהגיע לשם היה זה ערב שבת בבית מדרשם .אלכה נא אל החסידים, הזה אני רוצה להכניס ב'הודו' .את
קודש ,וחפץ היה לעמוד על מהותו התענוג שהיה לי משתיית המים ,אני
אל הקודש פנימה להיכלו של היסוד
ולהשיג מדרגתו האמיתית ,על כן לא רוצה שיהיה לי ב'הודו'!'
שאל איש היכן הוא רבי דוד מרדכי, העבודה ,כי שם עדיין לא התחילו ".
הלך לבית מדרשו של היסוד אחר כך אני הולך למקוה .המקוה
אלא החליט בדעתו למצאו בעצמו.
העבודה להתפלל עם החבריא קדישא. היתה חמה מאד עם הבל רב .בצאתי
היה מסובב אנה ואנה בשעת מהמקוה אני צמא מאד ומשתוקק
התפילה ,עד אשר פתאום ראה יהודי והנה אירע מעשה נורא ,בהגיע הציבור
לשתות מים .אני אומר' :רבונו של
אחד עומד סמוך לחלון ,נשען על ל'ברוך שאמר ,שמע את קולו של הרבי
עולם ,צמאון זה של שתיית מים
ידו ,ומנגן בדבקות עצומה את הניגון: הקדוש ,היסוד העבודה ,כשהוא זועק יכנס לתוך ה'הודו' ,והתענוג שהיה לי
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה בנוסח קודשו: משתייה זו ילך לתוך ה'הודו'!'
ונהרות לא ישטפוה - "...ניגון שחיברו "ברוך שאמר והיה העולם!"
רבי הערשילע האראדאקר .ונהרות סיים רבי נפתלי ואמר" :יכול אתה
של דמעות זלגו מעיניו .אמר רבי הדיבורים הללו כבשו את לבו לשער בעצמך ,כשמגיע 'הודו' ,כל כח
ישראל שמעון" :אה ,זהו בודאי רבי דוד וחדרו לתוך פנימיותו ,ונתעורר הצמאון שלי אני נותן בתוכו ,ומשמים
מרדכי!" ואכן כיוון אל האמת ,כי היה בהתעוררות עצומה עד שגמר בדעתו משפיעים לי תענוגים כאלו ,אש כזו,
זה רבי דוד מרדכי. לאלתר" :כאן הוא מקומי!" ומאותה ואהבה דקדושה כזו! ומשם זה עובר
שעה נהיה לחסיד דבוק ביסוד הלאה ,עד שכל בית המדרש בוער יחד
רבי נפתלי בלבת אש של הודו
העבודה. עמי!"...
ָ ּ -פרוש משבת לשבת -רבי מרדכי
האראדאק שבוכה כמו תינוק "מים הוא הרבי נפתלי ,אשר עליו
ולא עוד ,אלא שקיבל על עצמו אז
רבים" הם הי' רק 'מעין' של "טבריא של התבטא הבית אברהם בפני רבי ישראל
שלא להסתפק בלימודו בכולל במשך
מעלה". שמעון ,כי אינו אלא 'מעין' זקני טבריא
היום בלבד ,אלא להיות פרוש בבית של מעלה .ומזה נוכל לצייר בנפשנו
המדרש משבת לשבת ,והשליך אחרי מה היה גודל מעלת אותם הזקנים
הספרים והכתבים הקדושים
גוו כל הבלי עולם הזה. בעצמם...
אשר הנציחו את עבודת הקודש
יש להתבונן היטב במעשה זה ,הלא
נחזור להזקנים של 'טבריא של הוא חובק זרועות עולם! משמיעת סדר התקרבותו של רבי נפתלי:
מעלה' .זוהי הקדמת אותם צדיקים ארבע תיבות בלבד " -ברוך שאמר והיה כיצד 'ברוך שאמרבי אחד שינה
שרפי מעלה ,אשר העיד הבית אברהם העולם" -עוזב אדם כל עניני עולם הזה חיים שלמים
שאינם אלא 'מעין' ממנה.
ונעשה פרוש משבת לשבת! אלו היו
סיפר הרה"ק רבי מאטל לאחיינו ובהיותנו עוסקים בענין רבי נפתלי,
חסידי קמאי! אשר כאמור לא היה אלא כ'מעין'
רבי ישראל שמעון ,כי אצל זקני טבריא
-אצל אביו רבי יודא לייב ,אצל רבי וכל זה ,כדברי הבית אברהם ,לא הנובע מאותם זקני טבריא של מעלה,
לעזשאר ,ואצל רבי הערש מעכל -היו היה אלא 'מעין' מטבריא של מעלה. מן הראוי לספר סדר התקרבותו אל
הלימוד והתפילה לדבר אחד .היינו, ואם כן ,מי יוכל לתאר איך נראתה היסוד העבודה זי"ע.
שהיגיעה ,האש והלהב היו בשניהם טבריא של מעלה בעצמה ,בתפילת סיפר רבי ישראל שמעון :בהיותי
שווים בשווה. חול ,ומה גם בשבת קודש... אצל רבי נפתלי -וכבר היה אז זקן
9 פ+רדס ה+תור+ה
"של נעליך מעל רגליך ,כי המקום רבי ישראל שמעון קאסטילאניץ ועתה ,בבואנו אל מקום קדוש כזה,
אשר אתה עומד עליו אדמת קודש העלה על הכתב והשאיר לנו את עלינו להודות להשי"ת שהשאיר לנו
הוא!" הספרים הידועים 'מזקנים אתבונן'. את הזקנים אשר סיפרו את המעשיות
וישנם עוד חסידים שהעלו על הכתב הללו :רבי מאטל סלאנימער ,בעל
הננו נכנסים עתה אל קדושת שבת
סיפורים והנהגות ,כבספרים 'ויהי אור'
קודש בטבריא של מעלה' ,הדרא דלא ברכת אברהם ,בעל נתיבות שלום ,רבי
'אשרי האיש'' ,רון שיר ושבח'' ,איש סחו
אפשר למפרט בשפוותא' מכל הנעשה אחריו' ,ועוד .עלינו להודות להשי"ת מענדל וועג ,רבי מתתיהו לוריא ,ורבי
שם. שכל דברי החסידים ואנשי מעלה הללו אהרן יוסף .כל אלו אשר השאירו וכתבו
אוי אוי קה אכסוף נועם שבת!... נשתמרו בכתב. את סיפורי הזקנים מהחבריא קדישא.
Shiurim thru
the week:
Sunday
Various Topics
Monday
Emuna Bitachon
Tuesday
Deep Insights
Wednesday
Chovos Halvovas
Thursday
Weekly Parsha
Friday
Shabbos Kodesh
SQUARE
פ+רדס ה+תור+ה 10
זעטיגט אייער נשמה און באלייכט אייער טאג
דורך שעפן חיזוק אמונה און ביטחון,
השקפת החיים און ידיעת התורה פון די
ZURECH 347.765.7824
צו ספאנסערן
אדער פאר
פאזעטיווע
קאמעטארן קען
מען זיך ווענדן צו
הרה"ח ר'
חיים מנחם
ראזינגער הי"ו
347.570.0413
מען קען אויך הערן די
שיעורים פון רב אויף:
קול פרדס התורה קול נשמותינו
אידיש718.760.1111 #1 :
718.506.9694
ענגליש718.759.1111 #1 :
עינים ליין
718.977.5554
במוצש''ק #0
במשך השבוע 1-2-7-4
א פרישע וואך
צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו פול מיט חיזוק
shiurimlishmo@gmail.com
11 פ+רדס ה+תור+ה
שיעורים דורך
אויס די וואך:
זונטאג
מאמר הפרשה
מאנטאג
חובת הלבבות
דינסטאג
טבריא של מעלה
מיטוואך
אוצר הידיעות
דאנערשטאג
יאהרצייטן
פרייטאג
אור של שב"ק
מוצאי שבת
מלוה מלכה
SQUARE
פ+רדס ה+תור+ה 12
