קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — ניצבים וילך (2026-08-31)

סעודה שלישית
פרשת נצבים וילך שנת תשפ"ד לפ"ק
בביהמ"ד הגדול קרית יואל יצ"ו
גליון ל"ג פרשת נצבים וילך תשפ"ו לפ"ק
יויד לדול עבי:
לחזות בנועם
כל הזכיות ש ולות ©
֑
יו "ד ו ען די ד"לות ודש יעדע וודך
שי ט דן די עיל יו לחזות בנועם
lachzosbnoam@gmail.com
יו נע ען ד חל דון די זיכוי הל"ים "יטע
ווענדט דייך יום עלכת
וזכות הל"ים תלוי "ך
נתנדב ע"י:
הל"ני הנ יד
ל' עקיבא הערש קליין היבו
לל ל נשודי "תו ל זבט
ען ען העלן די ד"לות ודש דויף קול סאטמאר 1605-615-7777
בנועם בסיוע
דפטיילונ 4/2/6פון די עין עניו "יי די ספעייעלע לחזות י"ל
ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
נסדל לדפוס עבי:
דברי כיבושין והתעוררות לקראת ימי השובבי"ם
הקב"ה מביט בראש השנה על כל אחד מישראל ,ועי"ז
שזכינו לשמוע
זוכים להתעורר לתשובה ,ולשנה טובה ומבורכת
מכ"ק מרן רבינו הגה"ק שליט"א
של"ס נצבים וילך שנת תשפ"ד לפ"ק
תשפ"ו לפ"ק שנת
קרית יואל בביהמ"דויחי
הגדול - של"ס פרשת
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
'אתם נצבים היום כלכם לפני ה’ אלקיכם’ (כ”ט ט’)
שהאדם פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה
געפון מיר די וואך אין די סדרה' ,אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם’ ,זאגט רש”י (בפסוק
לעמוד בכל אלו .חיזקם משה ונשובה אליך
מי יוכל ה'פניהם השיבנו
הוריקו מתפלל
תוכחות, י”ב) ,לפי ששמעו ישראל די צ”ח
רבינו 'אתם נצבים היום ,הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה אתכם כליה’ .משה רבינו האט
מחזק געווען ,אפילו מ’האט געזינדיגט' ,ולא עשה אתכם כליה’ 'אתם נצבים היום’.
ויקרא יעקב אל בניו ,ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם
א')די רש”י ,משה רבינו האט געזאגט
אויף א
ועוד)(מ"ט יעדער שטעלט זיך (תולדות יעקב יוסף בתחילת הפרשה,
הימים באחרית
די דברי תוכחה ,ער האט עס געזאגט מיט אן ענין כדי מעורר צו זיין אידישע קינדער צו תשובה,
דערשראקן
האטזיךגערופן די
יעקבהאבן
נאכדעם ,זיי
געגאנגען אל בניו, איז ער
ויקרא יעקב חלילה,
סדרה העונש.
אין די יראת וואך אריינברענגען א
געפונען די מיר
הימים.ס’האט
משה רבינו, כיבושין פון
באחרית דברי אתכם
געהערטיקרא
את אשר האבן
ואגידהזיילכם
דערשראקן,
האספו ויאמר זיך
קינדער,האבן זיי
-אוודאי
יורד געווען לחדרי בטן ,אוודאי האט עס אויפגעטון געוואלדיגע הויכע אופנים ,די אידן האבן
אתכם
עשהיודן
ולא רבי המקום
צ"ח ב') את רבה הכעסתם
(בראשית תשובה געטון .נו וואס האט משה רבינו געזאגט 'הרבה א
א) 'ויקרא יעקב אל בניו' זאגט דער מדרש
האט גערופן צום באשעפער ,צום גארנישט. ער אויף
ויקרא ער מוותר בניו',נישט
זאגט הקב”ה איז אמר,חלילה
'ויקרא אל כליה’?
הייליגן באשעפער' ,אל בניו' ,אז דער באשעפער זאל זיין מיט זיינע קינדער.
ווען הקב”ה קוקט אויף כלל ישראל קומט אריין א ברכה
יעקבעין ויקרא
ער' ,טוב שטייןזאגט
ווען משה)ב, די מתנות כהונה זאגט פשט ,עס וואלט געדארפט
נאר ס’קען זיין אזוי .ס’שטייט אין תפארת שלמה (פר’ פקודי ד”ה וירא
טייטשט די
קומט ארייןבניו',
'אלזאך, קוקטיעקב
אויף א ויקרא שטייט ער
קינדער,זיין אויג - טובדי
עין לייגט גערופן האט
וואו א יעקב ט’). בניו',
(משלי כ”ב הוא'את
יבורך’
דער מדרש אמר רבי יודן 'ויקרא יעקב' ער האט גערופן צום באשעפער ,ער ברכה.
האט מתפלל געווען צום באשעפער' ,אל בניו' ,אז דער באשעפער זאל זיין מיט
ולבקר בהיכלו זיינע קינדער.
אשר עשה והנה טוב מאד’ ,רצה לומר כי הנה כתיב (משלי כ”ב ט’) א) בתולדות יעקב יוסף :ויש להקשות ,הא 'כל האומר הקדוש
ולבקר בהיכלו
'טוב עין הוא יבורך’ ,פירוש על ידי הראיה בעין טובה וההארה ברוך הוא וותרן וכו’’ (ב”ק נ ,).דא”כ הוא כמאמר המוני עם אי אפשר
הרבה אשר התנוצץ השי”ת כביכול בעולם ,על זה הוא 'טוב שיהיה כך חמור כמו שהחמירו בספרי המוסר ,שהוא רק לאיים
ויקראהוא
כהונה:הראיה
במתנותבחינת (ביאר
ההארה ,גם עם בניו
להשפיע להיות
הראיה לאל
זהו ענין האדם וכו’.ויקרא יעקב אל בניו ...רבי יודן אמר ויקרא יעקב
מאד’ ,כי על א.
אמר
בחינת אחא
תבוא רביאשר בכל ...
מקום האספו
ולכן וגו' ויאמר
מטובו, בניו) ...
להחיותם לצורךפנימי
כל אל אלחיות
שקרא
משמע את
בניו אלקים
כתיבל”א)את'וירא ודייק מדלא
(בראשית א’ להש"י .כתיב
לאל:שלמה: ב) יעקב
בתפארת
הטהרו ,היך מה דאת אמר (נחמיה יב כ"ח-ל') ויאספו וגו' ויטהרו את הלשכות.
בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות ד
זאגט ער ,ס’שטייט (דברים כ”ו ט”ו) 'השקיפה ממעון קדשך מן השמים’ ,דער אייבערשטער זאל
קוקן ,איז שוין 'וברך את עמך ישראל’ ,וועט שוין זיין א ברכה פאר כלל ישראל.
'וירא אלקים את בני ישראל’ אין פרשת שמות (שמות ב’ כ”ה) ,דארט שטייט 'ומשה היה רועה’,
האט זיך אנגעהויבן -די גאולה האט זיך אנגעהויבן .דער אייבערשטער האט געשיקט משה
רבינו ,על כן [ווייל] 'וירא אלקים את בני ישראל’.
'וירא אלקים את בני ישראל’ ,האבן די אידן באקומען
אן התעוררות תשובה
קען זיין דאס ענין איז אזוי ,מוסיף צו זיין אויף די דברים פונעם תפארת שלמה' ,וירא אלקים
את בני ישראל וידע אלקים’ .זאגט דער מדרש (שמות רבה א’ ל”ו)ג שעשו תשובה ,אפילו בינונים,
אלע האבן מהרהר געווען בתשובה .דער אויף אזא אופן ,דער אויף אזא אופן ,כל ישראל האבן
מהרהר געווען בתשובה.
כלל ישראל אין מצרים איז געווען זייער אויף א שפלות’דיגן מצב ,געווען בעמק הבכא,
געווען זייער 'בעירום ובחוסר כל’ (עי’ רש”י שמות י”ב ו’)ד .אידישע קינדער' ,אין ישראל נגאלין אלא
בתשובה’ (רמב”ם הלכות תשובה פ”ז ה”ה)ה .מ’האט געדארפט ארויסגיין פון מצרים ,האט עס געמוזט
זיין נאר דורך תשובה .אידן זענען געווען זייער אין א שוואכע מדריגה זיי זאלן נתעורר ווערן צו
תשובה .ווי אזוי האבן אידן טאקע תשובה געטון?
נאר ס’קען זיין ווי דער תפארת שלמה זאגט' ,וירא אלקים את בני ישראל’ ,הקב”ה ,ווען ער
קוקט 'טוב עין הוא יבורך’ ,איז אריינגעקומען די ברכה אין הארץ פון אידישע קינדער .די ברכה
ולבקר בהיכלו
ד) ברש”י' :והיה לכם למשמרת’ זהו לשון בקור ,שטעון בקור הראיה שלמעלה ,תבא ברכה עמה .כמו שנאמר במצרים (שמות ב’
ממום ארבעה ימים קדם שחיטה .ומפני מה הקדים לקיחתו כ”ה) 'וירא אלהים את בני ישראל וגו’’ ,ואחר כך נאמר מיד 'ומשה
לשחיטתו ארבעה ימים ,מה שלא צוה כן בפסח דורות .היה ר’ היה רועה’ ,בא צמיחות הגאולה והישועה עמה .ולכן נאמר (עי’
מתיא בן חרש אומר ,הרי הוא אומר (יחזקאל ט”ז ח’) 'ואעבר עליך דניאל ט’ י”ח) 'הבט משמים וראה שוממותינו’ ,בראיה לבד תושיע
ואראך והנה עתך עת דודים’ ,הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם ושוממותינו תבנה ,לא כמו שהסתרת פניך ממנו .וכן כתיב (דברים
שאגאל את בניו ,ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו, כ”ו ט”ו) 'השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך’ ,על ידי ההשקפה
שנאמר (שם פסוק ז’) 'ואת ערום ועריה’ ,ונתן להם שתי מצוות ,דם והיחוד בעולמות עליונים 'וברך את עמך’ תבא לנו הברכה ,וכו’.
פסח ודם מילה וכו’. ג) במדרש רבה' :וירא אלהים את בני ישראל וידע אלקים’ ...
ה) ברמב”ם :כל הנביאים כלן צוו על התשובה ,ואין ישראל ורבנן אמרי 'וירא אלקים’ שעשו תשובה הבינונים ,וגם הרשעים
נגאלין אלא בתשובה .וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות הרהרו לעשות תשובה ,דכתיב (שיר השירים ב’ י”ג) 'התאנה חנטה
תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין ,שנאמר (דברים ל’ א’) 'והיה כי פגיה’' .וידע אלקים’ ,שאפילו אחד בחבירו לא היה יודע אלא
יבאו עליך כל הדברים וגו’’' ,ושבת עד ה’ אלקיך’ (דברים ל’ ב’) 'ושב הקב”ה לבדו ,וזה מכון את לבו וזה מכון את לבו ועושין תשובה,
ה’ אלקיך וגו’’ (שם פסוק ג’). וכו’.
ה בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות
איז געווען אן התעוררות תשובה פון אידישע קינדער צום בורא כל עולמים' .וירא אלקים את
בני ישראל’ דער אייבערשטער האט געזען כלל ישראל ,איז דורכדעם 'וידע אלקים’ ,זאגט דער
מדרש ,אידן האבן געהאט אן התעוררות צו תשובה ,זיי זענען נתעורר געווארן צו תשובה צום בורא
כל עולמים ,אלעס דורך דעם 'וירא אלקים את בני ישראל’.
חודש אלול איז מיוסד אויף תשובה ותיקון המעשים
ס’קען זיין ,מ’זאגט אין די תפלות פון ראש השנה' ,ותתן לנו ה’ אלקינו באהבה את יום הזכרון
הזה יום תרועה מקרא קודש זכר ליציאת מצרים’ .מ’דארף צו פארשטיין ,מילא פסח איז זכר
ליציאת מצרים .סוכות 'בסוכות הושבתי’ (ויקרא כ”ג מ”ג) איז זכר ליציאת מצרים .וואס איז ראש
השנה זכר ליציאת מצרים? פשטות איז (כמבואר בשבלי הלקט סי’ רפ”ו)ו ,ווייל ראש השנה פסקה
עבודת ישראל במצרים (ראש השנה יא).ז ,ס’איז עפעס קשר ,א קשר מיט יציאת מצרים.
לענינינו קען זיין אזוי ,מ’קוקט זיך אן די מצב ווי אידישע קינדער גרייטן זיך צו די הייליגע טעג.
אונז שטיי מיר יעצט סוף פון חודש אלול ,די לעצטע פאר טעג פון חודש אלול ,אידן גרייטן זיך
באימה וביראה מקבל צו זיין די הייליגע טעג ראש השנה ,יום כיפור ,און די עשרת ימי תשובה.
ס’איז אדורך געגאנגען כמעט גאנץ חודש אלול ,א חודש וואס איז מיוסד אויף תשובה .אלע
ספרים הקדושים ברענגען אראפ אז דער חודש איז מיוסד אויף התבוננות ,אויף שימת הלב,
משים זיין על הלב ווי אזוי מ’האט אפגעפירט דאס גאנצע יאר ,ווי אזוי דאס יאר איז אדורך ,וואס
פאר א מצות ומעשים טובים .און וואס מ’האט חוטא געווען אין בורא כל עולמים .יעדע [זאך] ,א
דבר גדול און א דבר קטן ,וואס מ’האט נאר אלס געטון במחשבה במעשה ובדיבור.
איז געגעבן געווארן דער חודש ,א חודש פון 'ימי הרחמים והרצון’ ,מ’קען קומען פארן רבונו של
עולם ,מתפלל זיין ,מכל שכן תשובה טון ,די ריכטיגע הרהור תשובה מתקן צו זיין אלע פגמי עוונות
וואס מ’האט חוטא געווען.
ולבקר בהיכלו
העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות .בפסח נולד יצחק ו) בשבלי הלקט :תימה לאחי ר’ בנימין זצ”ל ,מה שקבעו בקידוש
בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה .בראש השנה יצא יוסף ובתפלה של ראש השנה ויום הכיפורים 'זכר ליציאת מצרים’,
מבית האסורים .בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בשלמא בקידוש של שבת שהרי בעשרת הדיברות שבמשנה
ור’ יהושע נמי בהא לא פליג ,והתם יליף ליה מקראי ...הא למדת תורה כתיב (דברים ה’ י”ד) 'וזכרת כי עבד היית בארץ במצרים’,
שבראש השנה ויום הכיפורים נמי שייך לומר זכר ליציאת מצרים. שבועות נמי במשנה תורה כתיב ביה 'וזכרת כי עבד היית’ סוף
ז) במס’ ראש השנה :בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, פרשת ראה (שם ט”ז י”ב) ,סוכות נמי כתיב בו (ויקרא כ”ג מ”ג) 'למען
בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים [פרש”י :ששה ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי
חדשים לפני גאולתם פסק השעבוד] ,בניסן נגאלו .ואמרינן התם אותם מארץ מצרים’ ,אבל בראש השנה ויום הכיפורים מאי זכר
(יא ):בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים ,כתיב הכא ליציאת מצרים איכא ,והלא לא מצינו שנכתב בהן יציאת מצרים
(שמות ו’ ו’) 'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים’ ,וכתיב התם כלל .ותירץ בראש השנה נמי ראוי לומר זכר ליציאת מצרים ,לפי
(תהלים פ”א ז’) [פרש”י :ביוסף כתיב ' ]...הסירותי מסבל שכמו’. מה ששנינו בראש השנה (יא' ).תניא ר’ אליעזר אומר בתשרי נברא
בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות ו
ס’איז דא איין עצה ,הקב”ה זאל קוקן אויף כלל ישראל
וועט מען נתעורר ווערן צו תשובה
אבער וואס זאל מען טון ,ליידער די הערצער זענען סתום וחתום .מ’בלאזט טאקע שופר דעם
גאנצן חודש אלול לעורר לתשובה ,אבער וואס זאל מען טון אז די הערצער זענען פארמאכט?
מ’האט געבלאזן שופר ,ס’האט נישט מעורר געווען דעם לב -די הערצער צו תשובה ,מ’שטייט
אזוי ווי מ’איז געשטאנען אנהייב חודש.
מ’קוקט זיך אום צו מ’איז 'עפעס’ בעסער געווארן ,מ’האט 'עפעס’ מתקן געווען ,צו האט מען
'עפעס’ שוין אויפגעטון אינעם חודש אלול.
ס’כאפט ָָאן ַַאן אימה און א פחד ,ס’איז דורכגעגאנגען כמעט דעם גאנצן חודש ,און וואו האלט
מען? וואן האלט מען אויף דעם עולם? 'לב יודע מרת נפשו’ (משלי י”ד י’) ,יעדער ביי זיך ווייסט וואו
מ’האלט אויף די וועלט ,וואו מ’האלט מיט תשובה ומעשים טובים.
ס’איז דא איין עצה' ,וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים’ ,הקב”ה זאל קוקן אויף כלל
ישראל .אז הקב”ה וועט קוקן אויף כלל ישראל וועלן נתעורר ווערן אידישע קינדער צו תשובה.
אזוי ווי דער תפארת שלמה זאגט 'טוב עין הוא יבורך’ ,ס’איז א געוואלדיגע כח הקדושה,
הקב”ה קוקט אויף כלל ישראל.
ווען אידן בלאזן שופר' ,מביט’ ,קוקט הקב”ה אויף
אידישע קינדער ,ווערט מען נתעורר לתשובה
קומט ראש השנה' ,ארשת שפתינו יערב לפניך קל רם ונשא מבין ומאזין מביט ומקשיב’
(תקיעות דחזרת הש”ץ)' ,מביט’ דער אייבערשטער קוקט ,א חסד פון בורא כל עולמים ,ער קוקט אויף
כלל ישראל ,הקב”ה קוקט ,שימת עין לטובה' ,טוב עין הוא יבורך’.
ווען אידן בלאזן שופר קוקט הקב”ה אויף אידישע קינדער .אז ער קוקט ,ממילא ווערט מען
נתעורר לתשובה ,איז דא אן התעוררות תשובה אין אידישע הערצער ,אזוי ווי אין מצרים איז
געווען 'וירא אלקים את בני ישראל’.
ראש השנה איז 'זכר ליציאת מצרים’ אז מ’האט
זוכה געווען צום 'וירא אלקים’
'ותתן לנו ה’ אלקינו באהבה את יום הזכרון הזה יום תרועה’ מ’בלאזט שופר' ,מקרא קדש
זכר ליציאת מצרים’ ,פונקט ווי אין מצרים איז געווען 'וירא אלקים את בני ישראל’ ,כאטשיג אידן
זענען געווען זייער אין א נידריגע מדריגה ,האבן אידישע קינדער זוכה געווען צום 'וירא אלקים’,
ז בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות
הקב”ה האט זיך אומגעקוקט אויף כלל ישראל .ער האט געקוקט אויף כלל ישראל דאס האט
אריינגעברענגט א ברכה אין די הערצער ,אן התעוררות תשובה פון כלל ישראל.
דאס איז וואס אין ראש השנה איז אויכעט 'זכר ליציאת מצרים’ ,אזוי ווי יציאת מצרים.
אברהם אבינו האט מתפלל געווען 'ושם נעלה ונראה’
וועלן זיך דאס הארץ און מח בוקן פארן בורא כל עולמים
אבער באמת ,אז מ’איז מתבונן ,דאס איז דער כח התפילה פון אברהם אבינו .מ’בלאזט שופר
ראש השנה מעורר צו זיין עקידת יצחק (רבינו סעדיה גאון ,מובא באבודרהם בטעמי התקיעות ,ענין הששי)ח.
בשעת עקידת יצחק שטייט אין פסוק (בראשית כ”ב י”ד) 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’
יראה’ -האט ער געזאגט ' -אשר יאמר היום בהר ה’ יראה’.
אברהם האט גערופן דאס פלאץ 'יראה ,אשר יאמר היום בהר ה’ יראה’ ,א איד וועט קומען
אויפן מקום המקדש ,וועט זיין 'יראה כל זכורך’ (דברים ט”ז ט”ז ,ועי’ בראשית רבה נ”ו י’)ט ,אלעס וועט זיך
באווייזן פאר הקב”ה ,אידן קומען ארויף אויפן מקום המקדש ,איז 'יראה כל זכורך’ ,הקב”ה האט
געזען ,הקב”ה האט געקוקט אויף אידישע קינדער ווען מ’איז געקומען -מ’האט עולה רגל געווען,
ממילא זענען אידישע קינדער נתעורר געווארן צו תשובה.
מ’זאגט אין די תפילה 'ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך’ ,ס’איז באקאנט דער תניא (ליקוטי
תורה פר’ וזאת הברכה בדרוש מזמור שיר חנוכת)י זאגט ,וואס הייסט 'ושם נעלה ונשתחוה לפניך’ ,מ’קען
ולבקר בהיכלו
היד כו׳ ,אבל ההשתחוואה אפשר להיות בכל מקום לפניו ית׳ כמו ח) זה לשון האבודרהם :כתב רבינו סעדיה ,מה שצונו הבורא
ואנחנו כורעים ומשתחוים כו’ ,ולמה צריך לזה בית המקדש דוקא. יתברך לתקוע בשופר בראש השנה יש בזה עשרה ענינים ...והענין
הששי להזכירנו עקידת יצחק שמסר נפשו לשמים וכן אנחנו
אך הנה יש שני בחינות בהשתחוואה ,כי הנה ענין ההשתחוואה
נמסור נפשנו על קדושת שמו ויעלה זכרוננו לפניו לטובה.
הוא שמבטל ומכניע את עצמו לפניו ית׳ כמו שמבטל את
עצמו לפני המלך ומקבל עליו לעבדו ולשמועו בקולו .והנה יש ט) בבראשית רבה' :ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’ יראה’
השתחוואה בבחינה חיצוניות ,שמכניע את הגוף שלא ימרוד, ...דבר אחר ,מלמד שהראה לו הקב”ה בית המקדש בנוי וחרב
אבל עיקר רצון ופנימית הנפש אינה מבוטלת ,שאעפ״כ הוא דבר ובנוי ,שנאמר (בראשית כ”ב י”ד) 'שם המקום ההוא ה’ יראה’ ,הרי
בפני עצמו ויש לו רצון אחר ומחשבה אחרת בפני עצמו זולת ענין בנוי ,היך מה דאת אמר (דברים ט”ז ט”ז) 'שלש פעמים בשנה יראה’.
ההכנעה .משא״כ בחי׳ ההשתחוואה בבחינת פנימיות הוא בחי׳ 'אשר יאמר היום בהר ה’’ ,הרי חרב ,שנאמר (איכה ה’ י”ח) 'על הר
'בטל רצונך מפני רצונו’ שאין לו רצון וחפץ אחר כלל וכמו ברא ציון ששמם’' .ה’ יראה’ ,בנוי ומשכלל לעתיד לבוא ,כענין שנאמר
כרעא כו׳ שהרגל היא בטלה ממש כו׳ והוא השתחוואות הנפש. (תהלים ק”ב י”ז) 'כי בנה ה’ ציון נראה בכבודו’.
והשתחוואה זו היו מקבלים ישראל ע״י ראיה שלש רגלים י) בליקוטי תורה :והנה אנו אומרים 'ואין אנו יכולים לעלות
בשנה בבהמ״ק ,ששם היה גילוי שכינה פי׳ שכינה מה ששוכן ולראות ולהשתחוות לפניך’ .וצריך להבין מהו 'ולהשתחוות’,
בתחתונים בבחי׳ גילוי [וקב״ה קדוש ומובדל כו׳] שעי״ז כל ולמה אין אנו יכולים .בשלמא 'לעלות ולראות’ אי אפשר מפני
בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות ח
זיך נישט בוקן ערגעץ אנדערש? זאגט דער תניא' ,השתחוואה’ איינבייגן דעם קאפ ,קען מען
זיך איבעראל .אבער 'השתחוואה פנימיות’ אז דאס הארץ מיטן מח זאל זיך בוקן פארן בורא
כל עולמים ,דאס האט נאר געקענט זיין אויפן מקום המקדש ,ס’איז געווען אן 'השתחוואה
פנימיות’.
'ושם נעלה ונראה’ ,מ’וועט זוכה זיין 'ושם נעלה ונראה’ וועט מען געזען ווערן' ,וירא אלקים את
בני ישראל’ .אז ס’איז דא 'ונראה’ דעמאלטס איז מען זוכה 'ונשתחוה לפניך’ ,איז מען זוכה אז דאס
הארץ און דער מח בוקט זיך פארן בורא כל עולמים ,מ’איז זיך משעבד זיין דאס הארץ און דער מח
פארן בורא כל עולמים ,אז ס’איז 'ושם נעלה ונראה’.
אברהם אבינו האט אויף דעם מתפלל געווען' ,ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’ יראה’,
אז דער אייבערשטער זאל זען' ,אשר יאמר היום בהר ה’ יראה’ ,דער אייבערשטער זאל זען,
די אידישע קינדער זאלן געזען ווערן פארן הייליגן באשעפער ,וועט עס אריינשיינען אין אידישע
הערצער.
'אשר יאמר היום’ ראש השנה ,זאל מען זוכה זיין צום 'בהר ה’ יראה’
'אשר יאמר היום’' ,היום’ איז דאך ידוע (זוה”ק פרשת פנחס דף רלא).יא גייט ארויף אויף ראש השנה.
אברהם אבינו האט מתפלל געווען ,אידישע קינדער וועלן זיך גרייטן צו ראש השנה ,ס’וועט
אנקומען ראש השנה ,מ’וועט דארפן שטיין פארן הייליגן באשעפער .דארף מען בלאזן שופר
אויף אן התעוררות צו תשובה ,ווי אזוי וועט מען ראש השנה נתעורר ווערן צו תשובה? ווי אזוי וועט
מען זוכה זיין אז דאס הארץ זאל זיך עפענען? מ’האט ליידער ליידער פארמאכטע פארשטאפטע
הערצער .ווי אזוי -מ’בלאזט שופר לעורר לתשובה -מ’זאל טאקע תשובה טון?
ולבקר בהיכלו
השנה ,וסמכו דבריהם על דברי הזוה”ק ,ונכון להביא לשון הבאר הנשמות מתבטלים כנר בפני האבוקה פי׳ כשדולקת אבוקה גדולה
מים חיים (פר’ נצבים ד”ה אתם נצבים) שכתב לפרש הפסוק (דברים כ”ט מאד אזי כל נר יחידי הדולק בסמוך לה הולך אורו ונכלל באור
ט’) 'אתם נצבים היום’ .כי הנה הזוה”ק כתב (פר’ פנחס דף רל”א ).בכל האבוקה והיו לאחדים ממש.
אתר 'ויהי היום’ דא ראש השנה וכו’ עיין שם ,וגם אנו נאמר בהיום יא) איתא בזוהר הקדוש בזה הלשון :אמר רבי יהודה ,לימא לן
הזה הנאמר כאן שמרמז על ראש השנה. מר מלין מעליתא דראש השנה .פתח רבי שמעון ואמר 'ויהי
[ועי’ בישמח משה פר’ אמור (ד”ה באופן אחר) שכתב בתוך דבריו: היום’ (מלכים-ב’ ד’ ח’) .בכל אתר דכתיב 'ויהי’ איהו צער ,ויהי בימי
ראש השנה עצם היום נקרא היום ,כמו שדרשו (זוה”ק פרשת פנחס דף
צער .ודאי 'ויהי היום’ יומא דאית ביה צער ,ודא הוא ראש השנה,
רלא' ).ויהי היום’ דא ראש השנה וגו’ ,וכמוהם הרבה[ ,ומה שנאמר יומא דאית ביה דינא קשיא על עלמא' .ויהי היום ויעבר אלישע
(במדבר כ”ט א’) 'יום תרועה’ ,היינו הפעולה ,אבל שם עצם היום הוא אל שונם’ ,יומא דראש השנה הוה .ובכל אתר 'ויהי היום’ ,דא
'היום’] וצריך הוא להבין למה ,וכו’ .ונ”ל כי העולם הזה נקרא ראש השנה' .ויהי היום ויבאו בני האלקים’ (איוב א’ ו’) ,יום ראש
היום ,ועולם הבא נקרא יום מחר ,כמו שדרשו רז”ל (עירובין כב).
השנה הוה.
בפסוק (דברים ז’ י”א) 'היום לעשותם וכו’’ .והנה כל חיי עולם הזה ובאמת הרי שלך לפניך שבזוה”ק מבואר דבמקום דכתיב 'ויהי
תולה בדין ראש השנה מי יחיה וכו’ ,על כן נקרא ראש השנה 'היום’ היום’ הוא ראש השנה ,ולא כשכתוב 'היום’ סתם ,אמנם בהרבה
לפי שבו דנין על חיי עולם הזה ,וכו’ ,עיי”ש]. ספרים הק’ כתוב לאמר דבכל מקום שנאמר 'היום’ היינו ראש
ט בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות
אברהם אבינו האט מתפלל געווען' ,אשר יאמר היום’' ,היום’ ראש השנה ,אז מ’בלאזט שופר
ראש השנה וועט מען זוכה זיין 'בהר ה’ יראה’ .מ’זאל זוכה זיין ,צו 'מבין ומאזין מביט ומקשיב’
[וזה הטעם שתוקעין בשופר להזכיר עקידת יצחק].
'וכולם נסקרין בסקירה אחת’
די גמרא זאגט (ראש השנה יח).יב ראש השנה 'וכולם נסקרין בסקירה אחת’ ,די גאנצע וועלט
ווערט געקוקט 'בסקירה אחת’ ,ס’קומט דער הייליגער טאג ראש השנה ,יעדער גייט אדורך
'כבני מרון’ ,אבער 'וכולם נסקרין בסקירה אחת’ ,הקב”ה קוקט יעדן איינעם אן.
ער קוקט יעדן איינעם אן ,פארדעם גייט אריין אן התעוררות תשובה ,אן התעוררות תשובה אין
יעדע איד ,מ’ווערט נתעורר לתשובה ,קען מען זוכה זיין ווען מ’בלאזט שופר תשובה צו טון פארן
הייליגן באשעפער.
אברהם אבינו האט מתפלל געווען אז השי”ת זאל קוקן
אויף כלל ישראל אין די עשרת ימי תשובה
'אשר יאמר היום בהר ה’ יראה’ .שטייט אין מדרש (הובא בבני יששכר מאמר ב’ אות כ”ז בשם החיד”א
בכסא דוד דרוש ט”ז)יג ,אברהם אבינו האט מתפלל געווען בשעת עקידת יצחק' ,תן לבני עשרת ימי
תשובה’.
ס’קען זיין' ,תן לבני עשרת ימי תשובה’ ,אברהם האט מתפלל געווען 'אשר יאמר היום בהר
ה’ יראה’ ,אברהם אבינו האט געבעטן' ,תן לבני עשרת ימי תשובה’ ,אין די עשרת ימי תשובה,
הקב”ה זאל זיך אומקוקן אויף כלל ישראל ,השי”ת זאל א קוק טון אויף אידישע קינדער.
ס’קומט עשרת ימי תשובה ,ס’קומט די הייליגע טעג ,מ’דארף תשובה טון פארן בורא כל
עולמים' ,מאין יבוא עזרי’ ,פון וואו זאל מען נעמען מעורר צו זיין די הערצער צו תשובה צו
השי”ת? אברהם אבינו האט מתפלל געווען 'תן לבני עשרת ימי תשובה’ ,השי”ת זאל קוקן אויף
כלל ישראל אין די עשרת ימי תשובה ,וועלן אידישע קינדער נתעורר ווערן צו תשובה צום הייליגן
באשעפער.
ולבקר בהיכלו
מדרש סתום אשר רבים תמהו עליו [הובא בספר כסא דוד להרב יב) במס’ ראש השנה :בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו
הגדול מ’ חיד”א זלה”ה] וז”ל ,בשעה שעקד אברהם אבינו את כבני מרון ...אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ,וכולן נסקרין
יצחק בנו ,אמר 'רבש”ע תן לבני עשרת ימי תשובה’ עכ”ל והוא בסקירה אחת [פרש”י :ואע”פ שעוברין זה אחר זה].
לפלא. יג) ז”ל הבני יששכר :עפ”י הדברים הנ”ל יתפרש לדעתי גם כן
בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות י
'אתם נצבים היום כולכם’ 'וכולם נסקרין בסקירה אחת’,
ממילא קען יעדער זוכה זיין צו אן התעוררות תשובה
אידן האבן געהערט צ”ח תוכחות' ,והפיצך ה’ בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ’
(דברים כ”ח ס”ד) ,אידן האבן געהערט דער גאנצער ענין פון תוקף הגלות וואס ס’וועט זיין' .אין
ישראל נגאלין אלא בתשובה’ ,אויסגעלייזט ווערן קען מען נישט ,נאר מיט תשובה טון פארן
בורא כל עולמים' .הוריקו פניהם ,מי יוכל לעמוד’ ווער קען ,מ’דארף זיך שטעלן תשובה צו טון
פארן בורא כל עולמים ,די הערצער זענען פארמאכט ,זיי האבן געוואוסט און פארשטאנען ווי אזוי
ס’וועט אויסקוקן כלל ישראל בדרא בתראה' ,מי יוכל לעמוד’ ,ס’איז 'הוריקו פניהם’.
האט משה רבינו מחזק געווען כלל ישראל' ,הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה אתכם
כליה’ ,ווייל אידישע קינדער האבן תשובה געטון ,ממילא אז מ’האט תשובה געטון ,תשובה
איז מכפר .איי ,ווי אזוי איז מען זוכה? 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם’' ,וכולם נסקרין
בסקירה אחת’ ,יעדער איינער שטייט פארן בורא כל עולמים ,יעדער איינער שטייט! הקב”ה קוקט
אן יעדן איינעם! יעדע איד איז זוכה צו דעם 'מביט ומקשיב’ ,יעדע איד איז זוכה צו א בליק פון
הקב”ה! דאס איז מעורר אידישע קינדער צו תשובה' ,וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים’,
אזוי ווי אין מצרים האבן אידן תשובה געטון דורך 'וירא אלקים את בני ישראל’ ,אזוי קען יעדע
איד זוכה זיין תשובה צו טון פאר ה’ יתברך ,דורך 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם’.
מ’לאזט נישט אויס קיינעם ,אתם נצבים היום 'כולכם’ לפני ה’ אלקיכם ,יעדן איינציגן איד ווי
אזוי ער זאל נישט אויסזען ,אין וואס פאר א מצב ער זאל נאר נישט זיין ,איז 'אתם נצבים היום’
שטייט ער 'לפני ה’ אלקיכם’ ,און ער איז זוכה צום 'מביט ומקשיב’' .וכולם נסקרין’' ,וכולם’ איז
יעדער איינער ,קיינער איז נישט אויסגעשלאסן ,יעדער איז זוכה .ממילא קען יעדער זוכה זיין צו
אן התעוררות תשובה.
'לך ה’ הצדקה’ הקב”ה קוקט אויף יעדן איינציגן איד' ,ולנו
בושת הפנים’ אז “דער הייליגער באשעפער קוקט מיר אן”
אונז שטיי מיר יעצט געציילטע טעג פארן הייליגן טאג ,יעדער איינער גייט זיך שטעלן פארן
הייליגן באשעפער' ,אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם’ .ס’כאפט ָָאן ַַאן אימה און א
פחד ,מ’קוקט זיך אן ווי אזוי מ’זעט אויס ,ווי אזוי ס’איז דורך דאס יאר .יעדער איינער -מ’דארף
נישט זאגן פאר קיין צווייטן -יעדער ביי זיך .מ’דארף נאר אביסל מאכן א חשבון הנפש ,אביסל
מפשפש במעשים זיין .אביסל אריינטראכטן די אימה און דער פחד פון די הייליגע טעג ,דער
פחד פונעם יום הדין ,דער פחד צו שטיין פארן הייליגן באשעפער' ,הי תורה והי מצות’ (עפ”י ברכות
לא).יד ,וואו האב מיר אונז תורה? וואס פאר א מצות מ’זאל פארמאגן וואס מ’קען זיך ווייזן פארן
הייליגן באשעפער? כאפט ָָאן ַַאן אימה און א פחד און א בושה.
אי בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות
'לך ה’ הצדקה ולנו בושת הפנים’ (סליחות ,והוא מדניאל ט’ ז’)' .לך ה’ הצדקה’ וואס דער אייבערשטער
איז 'מביט ומקשיב’ ,א געוואלדיגע צדקה וחסד פונעם הייליגן באשעפער וואס ער קוקט אויף
יעדן איינציגן איד ,דורך דעם שיינט ער אריין א לעכטיגקייט אין די הערצער ,אן התעוררות תשובה
אין די הערצער.
'ולנו בושת הפנים’ ,מ’איז מתבונן ,דאס אליין אז דער הייליגער באשעפער קוקט אונז אן,
“דער הייליגער באשעפער קוקט מיך אן ,און ער זעט ווי אזוי איך זע אויס ,ער קוקט מיך אן ,ער זעט
מיינע מעשים ,מיינע דיבורים ,מיינע מחשבות' ,בושה תכסה פנינו’ ,כאפט דאך אן א בושה”.
'לך ה’ הצדקה’ ער טוט א טובה ,דער אייבערשטער טוט צדקה מעורר צו זיין אידישע
קינדער ,אבער מיט דעם וועט זיין 'ולנו בושת הפנים’ ,א געוואלדיגע בושה כאפט אונז אן ,אז
מ’טראכט אריין “הקב”ה קוקט מיך אן ,הקב”ה זעט מיך ,ער זעט ווי אזוי איך זעה אויס ,ער זעט
מיינע מעשים ,ער זעט אלעס ,ער זעט 'כל הנסתרות’ ,אלעס ווייסט דער הייליגער באשעפער”.
מ’בעט דעם הייליגן באשעפער ,דו קוקסט,
'פנה נא אל התלאות ואל לחטאות’
הקב”ה קוקט ,ער קוקט אויף יעדן איד ,ס’איז א געוואלדיגע התעוררות מוסר ,מ’טראכט
אריין“ ,הקב”ה קוקט”.
אבער אז מ’טראכט אריין ,הקב”ה קוקט אויף יעדן איד ,ער קוקט אריין אין אידישע הערצער,
ער קוקט און זעט צרות ישראל ,ער זעט די פארקלעמטע הערצער ,די פארווייטאגטע הערצער,
ס’איז אדורכגעגאנגען א שווער יאר אויף אידישע קינדער ,זה בכה וזה בכה.
הקב”ה קוקט אויף יעדן איינציגן איד ,ער קוקט אן ווי אזוי ער זעט אויס' ,פנה נא ֶֶאל התלאות
ְוְ ַַאל לחטאות’ (סליחות ליום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה) ,בעט מען דעם הייליגן באשעפער ,דו קוקסט ,קוק
ֶ'ֶאל התלאות ְוְ ַַאל לחטאות’.
'ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו’
דער זיידע ז”ל אין ייטב פנים (מאמר שירת דודי לחודש אלול אות ו’)טו זאגט' ,ויהי החודש הזה סוף וקץ
לכל צרותינו’ (מוסף לראש חודש)' ,ויהי החודש הזה’' ,זה’ איז צוועלף ,די צוועלפטע חודש פון די
ולבקר בהיכלו
שיגינו עלינו מדינה של גיהנם]. יד) במס’ ברכות :אמרו ליה רבנן לרב המנונא זוטי בהלולא דמר
טו) בייטב פנים' :ויהי החדש הז”ה’ עולה י”ב ,ירמוז לאלול שהוא בריה דרבינא ,לישרי לן מר .אמר להו ,וי לן דמיתנן וי לן דמיתנן.
החדש הי”ב בסוף שנה לשנות העולם ,סוף וקץ לכל צרותינו וכו’, אמרי ליה ,אנן מה נעני בתרך ,אמר להו ,הי תורה והי מצוה דמגנו
עיי”ש. עלן [פרש”י :היכן התורה שעסקנו והיכן המצות שאנו מקיימין
בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות בי
מנין השנה איז דאך אלול' .ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו’ ,די חודש אלול זאל שוין זיין
א סוף וקץ פאר צרות ישראל.
אויף דעם איז מען מתפלל (ליל ר”ה בפיוט אחות קטנה) 'תכלה שנה וקללותיה’ ,ס’זאל שוין זיין א
'סוף וקץ לכל צרותינו’.
'תכלה שנה וקללותיה’ די אלע צרות ישראל וואס אידן האבן מיטגעמאכט' ,תחל שנה
וברכותיה’ ס’זאל קומען א גוט געבענטשט יאר פאר כלל ישראל.
'השקיפה ממעון קדשך’ ,וועט זיין 'תחל שנה וברכותיה’
אידישע קינדער זאלן געבענטשט ווערן' ,טוב עין הוא יבורך’ ,הקב”ה 'השקיפה ממעון
קדשך’ ,הקב”ה קוקט אראפ אויף כלל ישראל ,זאל מען זוכה זיין 'וברך את עמך את ישראל’.
הקב”ה זאל קוקן אויף כלל ישראל לטובה ,ס’זאל ברענגען א ברכה ,ס’זאל זיין 'תחל שנה
וברכותיה’' ,וברך את עמך ישראל’ .אידישע קינדער זאלן געבענטשט ווערן מיט א שנה טובה
ומבורכת ,א גוט געבענטשט יאר אין אלע ענינים.
מ’בלאזט שופר מתוך שמחה של מצוה אויפן עתיד
דער אייבערשטער זאל העלפן מ’זאל זוכה זיין תשובה צו טון צום בורא כל עולמים .מ’זאל
זוכה זיין ס’זאל אריינשיינען אין אידישע הערצער אן אמת’דיגע התעוררות תשובה.
מ’זאל זוכה זיין צו מקבל פנים זיין דאס נייע יאר מיט א שמחה מיט אן התרוממות .דער חתם
סופר (דרשות חת”ס דף ד’)טז זאגט ,מ’בלאזט שופר ,בלאזט מען אויכעט שופר אויף 'וביום שמחתכם
ובמועדיכם’ (במדבר י’ י’) ,אז ס’זאל זיין -תקיעת שופר זאל זיין מתוך שמחה של מצוה [ויש לבאר
ענין השמחה בתקועת שופר שבא לעורר לתשובה].
ולבקר בהיכלו
ותוקעין בתפלה לא כסדר הראשון לחובת היום ,שכבר יצאנו ידי טז) בדרשות חת”ס :והנה מצינו בקרא (במדבר י’ י’) 'וביום
חובתינו ,רק לשמחת מצוה כתוקע לשיר לקיים מצות עשה של שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם’ ,והוא
'וביום שמחתכם ובמועדיכם’ כנ”ל ,ולשמחה מה זו עושה ,הלא לשמחת מצות יו”ט ההוא נצטוינו לתקוע .ומצינו בש”ס שהיו
אינו חג אסיף ולא קציר ,ולא נעשה לנו בו נס יציאת מצרים וענני שופרות בביהמ”ק כמבואר בערכין (ג ,):ואמנם בראש השנה
נצטוינו (במדבר כ”ט א’) 'יום תרועה יהיה לכם’ ,והיא מצות עשה
הכבוד וכדומה ,ואיננו רק שמחת מצוה שזכינו לקיים מצות עשה
בפני עצמו ,יהיה מאיזה טעם שיהיה ,ומכל מקום טעם הפשוט
של 'יום תרועה יהיה לכם’ ,נמצא שזהו 'רני פלט’ ממש ומערבב לעורר התשובה כמ”ש רמב”ם בהלכות תשובה (פ”ג ה”ד) ,או
השטן ,ר”ל מערבבו לשלב ולערבו עם שם א”ל ,וזהו מכוון בלשון להושיב כסאות למשפט ,או להמליך ה’ עלינו ,יהיה איך שיהיה
רש”י שרואה שמחבבין המצות ,ר”ל שתוקעין לשיר ביום הזה מצות עשה היא זו ,ומשום כן אחר שתקענו מיושב ויצאנו ידי
שמע מינה שהוא משום חיבוב מצוה וק”ל. חובתינו אליבא דכל הספיקות ,אנו עומדים להתפלל מוסף
גי בנועם של"ס נצבים וילך תשפ"ד לחזות
זוכה זיין על שם העתיד ,אזוי ווי דער זיידע דער ישמח משה זאגט (פר’ כי תבא דיבור הראשון)יז' ,ויהי’
איז א לשון צער' ,והיה’ איז א לשון עתיד (מגילה י’ ע”ב ,אסתר רבה פתיחתא י”א)יח' .ויהי’ וואס איז געווען,
דאס איז א לשון צער .אבער 'והיה’ וואס וועט זיין די עתיד איז לשון שמחהיט.
מ’האפט צום אייבערשטן ס’קומט א נייע יאר ,א געבענטשט יאר אין אלע ענינים ,אידן זאלן
געהאלפן ווערן מיט בני חיי ומזוני רויחי ,וכל מילי דמיטב.
מ’זאל זוכה זיין צו בלאזן שופר מיט א שמחה של מצוה ,זוכה זיין צו התרוממות קרן התורה
וישראל ,התגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו אמן.
ולבקר בהיכלו
ובאסתר רבה :שמעון בר אבא בשם רבי יונתן אמר ,כל מקום יז) בישמח משה' :והיה כי תבא וגו’’ (דברים כ”ו א’) ,אמרו חז”ל
שנאמר 'ויהי’ משמש צרה ושמחה ,אם צרה אין צרה כיוצא בה, [מגילה דף יו”ד (ע”ב) ,ופתיחתא דמגילת אסתר (אסתר רבה פתיחתא
אם שמחה אין שמחה כיוצא בה .אתא רבי שמואל בר נחמן י”א)] ,כל מקום שנאמר 'והיה’ אינו אלא שמחה .נ”ל לפרש על
ועבדה פלגו ,כל מקום שנאמר 'ויהי’ משמש צרה ,וכל מקום פי מה שכתבתי להלן (שם ד”ה והיה כי תבוא הב’) לפרש הפרשה על
שנאמר 'והיה’ שמחה. דרך מוסר התעוררת לתשובה ,כי יש שני מיני עבדות ,א’ ,על
יט) ועי’ בברך משה במאמרי ראש השנה (מאמר יודעי תרועה אות ל”א)
דרך דכתיב (תהלים ק’ ב’) 'עבדו את ה’ בשמחה’ .ב’ ,על דרך דכתיב
(איכה ג’ ל”ט) 'מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו’ ,ונאמר (יואל ב’
וז”ל' :אשרי העם יודעי תרועה ה’ באור פניך יהלכון’ (תהלים פ”ט
ט”ז) ,וקשה דפתח בלשון הוה 'יודעי תרועה’ ,ומסיים בלשון עתיד י”ב) 'שובו עדי בבכי ובצום ובמספד’ ,כי אם חטא אדם לשמחה
'באור פניך יהלכון’ .ונראה לפרש עפ”י דברי א”ז זללה”ה בישמח מה זו עושה ,ולפי זה 'בבחינת עבר’ יש יגון ,אבל 'בבחינת להבא’
משה ...וזה שאמר הכתוב 'אשרי העם יודעי תרועה’ ,פי’ כאשר בסילוק העבר ,אין העבדות רק כמו שמפורש בחינת שמחה ,והבן.
והנה מבואר בחובת הלבבות (שער עבודת האלקים פ”ג ד”ה והחמישי)
מתבוננים בני ישראל איך שעברו עליהם ימיהם ושנותיהם בעבר,
דחסידים אמיתים כל ימיהם בתשובה ,כמו שמפורש (תהלים קיט
הם מתעוררים לתשובה בבכי בצום ובמספד ,והוא בחינת 'תרועה’
כאמרם ז”ל (ראש השנה לג' ):מאי תרועה גנוחי גנח ילולי יליל’ ,אך קל”ה-קל”ו) 'פניך האר בעבדך כו’ ,פלגי מים כו’’ .והיינו כל מקום
כל זה הוא על העבר ,אבל על להבא הם מתחזקים לעבוד את ה’ שנאמר ויהי [בחינת עבר] ,אינו אלא צער ,והיה [בחינת להבא],
באורה ושמחה ,לאשר מקבלים עליהם מהיום והלאה להוסיף אינו אלא שמחה.
אומץ בתורה ובמצות כראוי להם ,ועל זה אמר 'ה’ באור פניך יח) במס’ מגילה' :ויהי בימי אחשורוש’ (אסתר א’ א’) ,אמר רבי לוי
יהלכון’ לשון עתיד ,היינו שעל העתיד הם הולכים באור פני ה’ ואיתימא רבי יונתן ,דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה,
בשמחה ובחדוה. כל מקום שנאמר 'ויהי’ אינו אלא לשון צער.
