gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫סעודה שלישית‬ ‫פרשת נצבים וילך שנת תשפ"ד לפ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול קרית יואל יצ"ו‬ ‫גליון ל"ג פרשת נצבים וילך תשפ"ו לפ"ק‬ ‫יויד לדול עבי‪:‬‬ ‫לחזות בנועם‬ ‫כל הזכיות ש ולות ©‬ ‫֑‬ ‫יו "ד ו ען די ד"לות ודש יעדע וודך‬ ‫שי ט דן די עיל יו לחזות בנועם‬ ‫‪lachzosbnoam@gmail.com‬‬ ‫יו נע ען ד חל דון די זיכוי הל"ים "יטע‬ ‫ווענדט דייך יום עלכת‬ ‫וזכות הל"ים תלוי "ך‬ ‫נתנדב ע"י‪:‬‬ ‫הל"ני הנ יד‬ ‫ל' עקיבא הערש קליין היבו‬ ‫לל ל נשודי "תו ל זבט‬ ‫ען ען העלן די ד"לות ודש דויף קול סאטמאר ‪1605-615-7777‬‬ ‫בנועם בסיוע‬ ‫דפטיילונ ‪ 4/2/6‬פון די עין עניו‬ ‫"יי די ספעייעלע לחזות י"ל‬ ‫ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נסדל לדפוס עבי‪:‬‬ ‫דברי כיבושין והתעוררות לקראת ימי השובבי"ם‬ ‫הקב"ה מביט בראש השנה על כל אחד מישראל‪ ,‬ועי"ז‬ ‫שזכינו לשמוע‬ ‫זוכים להתעורר לתשובה‪ ,‬ולשנה טובה ומבורכת‬ ‫מכ"ק מרן רבינו הגה"ק שליט"א‬ ‫של"ס נצבים וילך שנת תשפ"ד לפ"ק‬ ‫תשפ"ו לפ"ק‬ ‫שנת‬ ‫קרית יואל‬ ‫בביהמ"דויחי‬ ‫הגדול ‪-‬‬ ‫של"ס פרשת‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫'אתם נצבים היום כלכם לפני ה’ אלקיכם’ (כ”ט ט’)‬ ‫שהאדם‬ ‫פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה‬ ‫געפון מיר די וואך אין די סדרה‪' ,‬אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם’‪ ,‬זאגט רש”י (בפסוק‬ ‫לעמוד בכל אלו‪ .‬חיזקם משה‬ ‫ונשובה‬ ‫אליך‬ ‫מי יוכל‬ ‫ה'פניהם‬ ‫השיבנו‬ ‫הוריקו‬ ‫מתפלל‬ ‫תוכחות‪,‬‬ ‫י”ב)‪ ,‬לפי ששמעו ישראל די צ”ח‬ ‫רבינו 'אתם נצבים היום‪ ,‬הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה אתכם כליה’‪ .‬משה רבינו האט‬ ‫מחזק געווען‪ ,‬אפילו מ’האט געזינדיגט‪' ,‬ולא עשה אתכם כליה’ 'אתם נצבים היום’‪.‬‬ ‫ויקרא יעקב אל בניו‪ ,‬ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם‬ ‫א')די רש”י‪ ,‬משה רבינו האט געזאגט‬ ‫אויף‬ ‫א‬ ‫ועוד)(מ"ט‬ ‫יעדער שטעלט זיך (תולדות יעקב יוסף בתחילת הפרשה‪,‬‬ ‫הימים‬ ‫באחרית‬ ‫די דברי תוכחה‪ ,‬ער האט עס געזאגט מיט אן ענין כדי מעורר צו זיין אידישע קינדער צו תשובה‪,‬‬ ‫דערשראקן‬ ‫האטזיךגערופן די‬ ‫יעקבהאבן‬ ‫נאכדעם‪ ,‬זיי‬ ‫געגאנגען אל בניו‪,‬‬ ‫איז ער‬ ‫ויקרא יעקב‬ ‫חלילה‪,‬‬ ‫סדרה‬ ‫העונש‪.‬‬ ‫אין די‬ ‫יראת וואך‬ ‫אריינברענגען א‬ ‫געפונען די‬ ‫מיר‬ ‫הימים‪.‬ס’האט‬ ‫משה רבינו‪,‬‬ ‫כיבושין פון‬ ‫באחרית‬ ‫דברי אתכם‬ ‫געהערטיקרא‬ ‫את אשר‬ ‫האבן‬ ‫ואגידהזיילכם‬ ‫דערשראקן‪,‬‬ ‫האספו‬ ‫ויאמר זיך‬ ‫קינדער‪,‬האבן זיי‬ ‫‪ -‬אוודאי‬ ‫יורד געווען לחדרי בטן‪ ,‬אוודאי האט עס אויפגעטון געוואלדיגע הויכע אופנים‪ ,‬די אידן האבן‬ ‫אתכם‬ ‫עשהיודן‬ ‫ולא רבי‬ ‫המקום‬ ‫צ"ח ב')‬ ‫את רבה‬ ‫הכעסתם‬ ‫(בראשית‬ ‫תשובה געטון‪ .‬נו וואס האט משה רבינו געזאגט 'הרבה א‬ ‫א) 'ויקרא יעקב אל בניו' זאגט דער מדרש‬ ‫האט גערופן צום באשעפער‪ ,‬צום‬ ‫גארנישט‪.‬‬ ‫ער אויף‬ ‫ויקרא ער‬ ‫מוותר‬ ‫בניו'‪,‬נישט‬ ‫זאגט‬ ‫הקב”ה איז‬ ‫אמר‪,‬חלילה‬ ‫'ויקרא אל‬ ‫כליה’?‬ ‫הייליגן באשעפער‪' ,‬אל בניו'‪ ,‬אז דער באשעפער זאל זיין מיט זיינע קינדער‪.‬‬ ‫ווען הקב”ה קוקט אויף כלל ישראל קומט אריין א ברכה‬ ‫יעקבעין‬ ‫ויקרא‬ ‫ער‪' ,‬טוב‬ ‫שטייןזאגט‬ ‫ווען משה)ב‪,‬‬ ‫די מתנות כהונה זאגט פשט‪ ,‬עס וואלט געדארפט‬ ‫נאר ס’קען זיין אזוי‪ .‬ס’שטייט אין תפארת שלמה (פר’ פקודי ד”ה וירא‬ ‫טייטשט די‬ ‫קומט אריין‬‫בניו'‪,‬‬ ‫'אלזאך‪,‬‬ ‫קוקטיעקב‬ ‫אויף א‬ ‫ויקרא‬ ‫שטייט ער‬ ‫קינדער‪,‬זיין אויג ‪-‬‬ ‫טובדי‬ ‫עין לייגט‬ ‫גערופן‬ ‫האט‬ ‫וואו א‬ ‫יעקב ט’)‪.‬‬ ‫בניו'‪,‬‬ ‫(משלי כ”ב‬ ‫הוא'את‬ ‫יבורך’‬ ‫דער מדרש אמר רבי יודן 'ויקרא יעקב' ער האט גערופן צום באשעפער‪ ,‬ער‬ ‫ברכה‪.‬‬ ‫האט מתפלל געווען צום באשעפער‪' ,‬אל בניו'‪ ,‬אז דער באשעפער זאל זיין מיט‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫זיינע קינדער‪.‬‬ ‫אשר עשה והנה טוב מאד’‪ ,‬רצה לומר כי הנה כתיב (משלי כ”ב ט’)‬ ‫א) בתולדות יעקב יוסף‪ :‬ויש להקשות‪ ,‬הא 'כל האומר הקדוש‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫'טוב עין הוא יבורך’‪ ,‬פירוש על ידי הראיה בעין טובה וההארה‬ ‫ברוך הוא וותרן וכו’’ (ב”ק נ‪ ,).‬דא”כ הוא כמאמר המוני עם אי אפשר‬ ‫הרבה אשר התנוצץ השי”ת כביכול בעולם‪ ,‬על זה הוא 'טוב‬ ‫שיהיה כך חמור כמו שהחמירו בספרי המוסר‪ ,‬שהוא רק לאיים‬ ‫ויקראהוא‬ ‫כהונה‪:‬הראיה‬ ‫במתנותבחינת‬ ‫(ביאר‬ ‫ההארה‪ ,‬גם‬ ‫עם בניו‬ ‫להשפיע‬ ‫להיות‬ ‫הראיה‬ ‫לאל‬ ‫זהו ענין‬ ‫האדם וכו’‪.‬ויקרא יעקב אל בניו ‪ ...‬רבי יודן אמר ויקרא יעקב‬ ‫מאד’‪ ,‬כי‬ ‫על א‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫בחינת‬ ‫אחא‬ ‫תבוא‬ ‫רביאשר‬ ‫בכל ‪...‬‬ ‫מקום‬ ‫האספו‬ ‫ולכן וגו'‬ ‫ויאמר‬ ‫מטובו‪,‬‬ ‫בניו) ‪...‬‬ ‫להחיותם‬ ‫לצורךפנימי‬ ‫כל אל אלחיות‬ ‫שקרא‬ ‫משמע את‬ ‫בניו אלקים‬ ‫כתיבל”א)את'וירא‬ ‫ודייק מדלא‬ ‫(בראשית א’‬ ‫להש"י‪ .‬כתיב‬ ‫לאל‪:‬שלמה‪:‬‬ ‫ב) יעקב‬ ‫בתפארת‬ ‫הטהרו‪ ,‬היך מה דאת אמר (נחמיה יב כ"ח‪-‬ל') ויאספו וגו' ויטהרו את הלשכות‪.‬‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫ד‬ ‫זאגט ער‪ ,‬ס’שטייט (דברים כ”ו ט”ו) 'השקיפה ממעון קדשך מן השמים’‪ ,‬דער אייבערשטער זאל‬ ‫קוקן‪ ,‬איז שוין 'וברך את עמך ישראל’‪ ,‬וועט שוין זיין א ברכה פאר כלל ישראל‪.‬‬ ‫'וירא אלקים את בני ישראל’ אין פרשת שמות (שמות ב’ כ”ה)‪ ,‬דארט שטייט 'ומשה היה רועה’‪,‬‬ ‫האט זיך אנגעהויבן ‪ -‬די גאולה האט זיך אנגעהויבן‪ .‬דער אייבערשטער האט געשיקט משה‬ ‫רבינו‪ ,‬על כן [ווייל] 'וירא אלקים את בני ישראל’‪.‬‬ ‫'וירא אלקים את בני ישראל’‪ ,‬האבן די אידן באקומען‬ ‫אן התעוררות תשובה‬ ‫קען זיין דאס ענין איז אזוי‪ ,‬מוסיף צו זיין אויף די דברים פונעם תפארת שלמה‪' ,‬וירא אלקים‬ ‫את בני ישראל וידע אלקים’‪ .‬זאגט דער מדרש (שמות רבה א’ ל”ו)ג שעשו תשובה‪ ,‬אפילו בינונים‪,‬‬ ‫אלע האבן מהרהר געווען בתשובה‪ .‬דער אויף אזא אופן‪ ,‬דער אויף אזא אופן‪ ,‬כל ישראל האבן‬ ‫מהרהר געווען בתשובה‪.‬‬ ‫כלל ישראל אין מצרים איז געווען זייער אויף א שפלות’דיגן מצב‪ ,‬געווען בעמק הבכא‪,‬‬ ‫געווען זייער 'בעירום ובחוסר כל’ (עי’ רש”י שמות י”ב ו’)ד‪ .‬אידישע קינדער‪' ,‬אין ישראל נגאלין אלא‬ ‫בתשובה’ (רמב”ם הלכות תשובה פ”ז ה”ה)ה‪ .‬מ’האט געדארפט ארויסגיין פון מצרים‪ ,‬האט עס געמוזט‬ ‫זיין נאר דורך תשובה‪ .‬אידן זענען געווען זייער אין א שוואכע מדריגה זיי זאלן נתעורר ווערן צו‬ ‫תשובה‪ .‬ווי אזוי האבן אידן טאקע תשובה געטון?‬ ‫נאר ס’קען זיין ווי דער תפארת שלמה זאגט‪' ,‬וירא אלקים את בני ישראל’‪ ,‬הקב”ה‪ ,‬ווען ער‬ ‫קוקט 'טוב עין הוא יבורך’‪ ,‬איז אריינגעקומען די ברכה אין הארץ פון אידישע קינדער‪ .‬די ברכה‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫ד) ברש”י‪' :‬והיה לכם למשמרת’ זהו לשון בקור‪ ,‬שטעון בקור‬ ‫הראיה שלמעלה‪ ,‬תבא ברכה עמה‪ .‬כמו שנאמר במצרים (שמות ב’‬ ‫ממום ארבעה ימים קדם שחיטה‪ .‬ומפני מה הקדים לקיחתו‬ ‫כ”ה) 'וירא אלהים את בני ישראל וגו’’‪ ,‬ואחר כך נאמר מיד 'ומשה‬ ‫לשחיטתו ארבעה ימים‪ ,‬מה שלא צוה כן בפסח דורות‪ .‬היה ר’‬ ‫היה רועה’‪ ,‬בא צמיחות הגאולה והישועה עמה‪ .‬ולכן נאמר (עי’‬ ‫מתיא בן חרש אומר‪ ,‬הרי הוא אומר (יחזקאל ט”ז ח’) 'ואעבר עליך‬ ‫דניאל ט’ י”ח) 'הבט משמים וראה שוממותינו’‪ ,‬בראיה לבד תושיע‬ ‫ואראך והנה עתך עת דודים’‪ ,‬הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם‬ ‫ושוממותינו תבנה‪ ,‬לא כמו שהסתרת פניך ממנו‪ .‬וכן כתיב (דברים‬ ‫שאגאל את בניו‪ ,‬ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו‪,‬‬ ‫כ”ו ט”ו) 'השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך’‪ ,‬על ידי ההשקפה‬ ‫שנאמר (שם פסוק ז’) 'ואת ערום ועריה’‪ ,‬ונתן להם שתי מצוות‪ ,‬דם‬ ‫והיחוד בעולמות עליונים 'וברך את עמך’ תבא לנו הברכה‪ ,‬וכו’‪.‬‬ ‫פסח ודם מילה וכו’‪.‬‬ ‫ג) במדרש רבה‪' :‬וירא אלהים את בני ישראל וידע אלקים’ ‪...‬‬ ‫ה) ברמב”ם‪ :‬כל הנביאים כלן צוו על התשובה‪ ,‬ואין ישראל‬ ‫ורבנן אמרי 'וירא אלקים’ שעשו תשובה הבינונים‪ ,‬וגם הרשעים‬ ‫נגאלין אלא בתשובה‪ .‬וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות‬ ‫הרהרו לעשות תשובה‪ ,‬דכתיב (שיר השירים ב’ י”ג) 'התאנה חנטה‬ ‫תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין‪ ,‬שנאמר (דברים ל’ א’) 'והיה כי‬ ‫פגיה’‪' .‬וידע אלקים’‪ ,‬שאפילו אחד בחבירו לא היה יודע אלא‬ ‫יבאו עליך כל הדברים וגו’’‪' ,‬ושבת עד ה’ אלקיך’ (דברים ל’ ב’) 'ושב‬ ‫הקב”ה לבדו‪ ,‬וזה מכון את לבו וזה מכון את לבו ועושין תשובה‪,‬‬ ‫ה’ אלקיך וגו’’ (שם פסוק ג’)‪.‬‬ ‫וכו’‪.‬‬ ‫ה‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫איז געווען אן התעוררות תשובה פון אידישע קינדער צום בורא כל עולמים‪' .‬וירא אלקים את‬ ‫בני ישראל’ דער אייבערשטער האט געזען כלל ישראל‪ ,‬איז דורכדעם 'וידע אלקים’‪ ,‬זאגט דער‬ ‫מדרש‪ ,‬אידן האבן געהאט אן התעוררות צו תשובה‪ ,‬זיי זענען נתעורר געווארן צו תשובה צום בורא‬ ‫כל עולמים‪ ,‬אלעס דורך דעם 'וירא אלקים את בני ישראל’‪.‬‬ ‫חודש אלול איז מיוסד אויף תשובה ותיקון המעשים‬ ‫ס’קען זיין‪ ,‬מ’זאגט אין די תפלות פון ראש השנה‪' ,‬ותתן לנו ה’ אלקינו באהבה את יום הזכרון‬ ‫הזה יום תרועה מקרא קודש זכר ליציאת מצרים’‪ .‬מ’דארף צו פארשטיין‪ ,‬מילא פסח איז זכר‬ ‫ליציאת מצרים‪ .‬סוכות 'בסוכות הושבתי’ (ויקרא כ”ג מ”ג) איז זכר ליציאת מצרים‪ .‬וואס איז ראש‬ ‫השנה זכר ליציאת מצרים? פשטות איז (כמבואר בשבלי הלקט סי’ רפ”ו)ו‪ ,‬ווייל ראש השנה פסקה‬ ‫עבודת ישראל במצרים (ראש השנה יא‪).‬ז‪ ,‬ס’איז עפעס קשר‪ ,‬א קשר מיט יציאת מצרים‪.‬‬ ‫לענינינו קען זיין אזוי‪ ,‬מ’קוקט זיך אן די מצב ווי אידישע קינדער גרייטן זיך צו די הייליגע טעג‪.‬‬ ‫אונז שטיי מיר יעצט סוף פון חודש אלול‪ ,‬די לעצטע פאר טעג פון חודש אלול‪ ,‬אידן גרייטן זיך‬ ‫באימה וביראה מקבל צו זיין די הייליגע טעג ראש השנה‪ ,‬יום כיפור‪ ,‬און די עשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫ס’איז אדורך געגאנגען כמעט גאנץ חודש אלול‪ ,‬א חודש וואס איז מיוסד אויף תשובה‪ .‬אלע‬ ‫ספרים הקדושים ברענגען אראפ אז דער חודש איז מיוסד אויף התבוננות‪ ,‬אויף שימת הלב‪,‬‬ ‫משים זיין על הלב ווי אזוי מ’האט אפגעפירט דאס גאנצע יאר‪ ,‬ווי אזוי דאס יאר איז אדורך‪ ,‬וואס‬ ‫פאר א מצות ומעשים טובים‪ .‬און וואס מ’האט חוטא געווען אין בורא כל עולמים‪ .‬יעדע [זאך]‪ ,‬א‬ ‫דבר גדול און א דבר קטן‪ ,‬וואס מ’האט נאר אלס געטון במחשבה במעשה ובדיבור‪.‬‬ ‫איז געגעבן געווארן דער חודש‪ ,‬א חודש פון 'ימי הרחמים והרצון’‪ ,‬מ’קען קומען פארן רבונו של‬ ‫עולם‪ ,‬מתפלל זיין‪ ,‬מכל שכן תשובה טון‪ ,‬די ריכטיגע הרהור תשובה מתקן צו זיין אלע פגמי עוונות‬ ‫וואס מ’האט חוטא געווען‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות‪ .‬בפסח נולד יצחק‬ ‫ו) בשבלי הלקט‪ :‬תימה לאחי ר’ בנימין זצ”ל‪ ,‬מה שקבעו בקידוש‬ ‫בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה‪ .‬בראש השנה יצא יוסף‬ ‫ובתפלה של ראש השנה ויום הכיפורים 'זכר ליציאת מצרים’‪,‬‬ ‫מבית האסורים‪ .‬בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים‪,‬‬ ‫בשלמא בקידוש של שבת שהרי בעשרת הדיברות שבמשנה‬ ‫ור’ יהושע נמי בהא לא פליג‪ ,‬והתם יליף ליה מקראי ‪ ...‬הא למדת‬ ‫תורה כתיב (דברים ה’ י”ד) 'וזכרת כי עבד היית בארץ במצרים’‪,‬‬ ‫שבראש השנה ויום הכיפורים נמי שייך לומר זכר ליציאת מצרים‪.‬‬ ‫שבועות נמי במשנה תורה כתיב ביה 'וזכרת כי עבד היית’ סוף‬ ‫ז) במס’ ראש השנה‪ :‬בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין‪,‬‬ ‫פרשת ראה (שם ט”ז י”ב)‪ ,‬סוכות נמי כתיב בו (ויקרא כ”ג מ”ג) 'למען‬ ‫בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים [פרש”י‪ :‬ששה‬ ‫ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי‬ ‫חדשים לפני גאולתם פסק השעבוד]‪ ,‬בניסן נגאלו‪ .‬ואמרינן התם‬ ‫אותם מארץ מצרים’‪ ,‬אבל בראש השנה ויום הכיפורים מאי זכר‬ ‫(יא‪ ):‬בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים‪ ,‬כתיב הכא‬ ‫ליציאת מצרים איכא‪ ,‬והלא לא מצינו שנכתב בהן יציאת מצרים‬ ‫(שמות ו’ ו’) 'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים’‪ ,‬וכתיב התם‬ ‫כלל‪ .‬ותירץ בראש השנה נמי ראוי לומר זכר ליציאת מצרים‪ ,‬לפי‬ ‫(תהלים פ”א ז’) [פרש”י‪ :‬ביוסף כתיב ‪' ]...‬הסירותי מסבל שכמו’‪.‬‬ ‫מה ששנינו בראש השנה (יא‪' ).‬תניא ר’ אליעזר אומר בתשרי נברא‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫ו‬ ‫ס’איז דא איין עצה‪ ,‬הקב”ה זאל קוקן אויף כלל ישראל‬ ‫וועט מען נתעורר ווערן צו תשובה‬ ‫אבער וואס זאל מען טון‪ ,‬ליידער די הערצער זענען סתום וחתום‪ .‬מ’בלאזט טאקע שופר דעם‬ ‫גאנצן חודש אלול לעורר לתשובה‪ ,‬אבער וואס זאל מען טון אז די הערצער זענען פארמאכט?‬ ‫מ’האט געבלאזן שופר‪ ,‬ס’האט נישט מעורר געווען דעם לב ‪ -‬די הערצער צו תשובה‪ ,‬מ’שטייט‬ ‫אזוי ווי מ’איז געשטאנען אנהייב חודש‪.‬‬ ‫מ’קוקט זיך אום צו מ’איז 'עפעס’ בעסער געווארן‪ ,‬מ’האט 'עפעס’ מתקן געווען‪ ,‬צו האט מען‬ ‫'עפעס’ שוין אויפגעטון אינעם חודש אלול‪.‬‬ ‫ס’כאפט ָָאן ַַאן אימה און א פחד‪ ,‬ס’איז דורכגעגאנגען כמעט דעם גאנצן חודש‪ ,‬און וואו האלט‬ ‫מען? וואן האלט מען אויף דעם עולם? 'לב יודע מרת נפשו’ (משלי י”ד י’)‪ ,‬יעדער ביי זיך ווייסט וואו‬ ‫מ’האלט אויף די וועלט‪ ,‬וואו מ’האלט מיט תשובה ומעשים טובים‪.‬‬ ‫ס’איז דא איין עצה‪' ,‬וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים’‪ ,‬הקב”ה זאל קוקן אויף כלל‬ ‫ישראל‪ .‬אז הקב”ה וועט קוקן אויף כלל ישראל וועלן נתעורר ווערן אידישע קינדער צו תשובה‪.‬‬ ‫אזוי ווי דער תפארת שלמה זאגט 'טוב עין הוא יבורך’‪ ,‬ס’איז א געוואלדיגע כח הקדושה‪,‬‬ ‫הקב”ה קוקט אויף כלל ישראל‪.‬‬ ‫ווען אידן בלאזן שופר‪' ,‬מביט’‪ ,‬קוקט הקב”ה אויף‬ ‫אידישע קינדער‪ ,‬ווערט מען נתעורר לתשובה‬ ‫קומט ראש השנה‪' ,‬ארשת שפתינו יערב לפניך קל רם ונשא מבין ומאזין מביט ומקשיב’‬ ‫(תקיעות דחזרת הש”ץ)‪' ,‬מביט’ דער אייבערשטער קוקט‪ ,‬א חסד פון בורא כל עולמים‪ ,‬ער קוקט אויף‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬הקב”ה קוקט‪ ,‬שימת עין לטובה‪' ,‬טוב עין הוא יבורך’‪.‬‬ ‫ווען אידן בלאזן שופר קוקט הקב”ה אויף אידישע קינדער‪ .‬אז ער קוקט‪ ,‬ממילא ווערט מען‬ ‫נתעורר לתשובה‪ ,‬איז דא אן התעוררות תשובה אין אידישע הערצער‪ ,‬אזוי ווי אין מצרים איז‬ ‫געווען 'וירא אלקים את בני ישראל’‪.‬‬ ‫ראש השנה איז 'זכר ליציאת מצרים’ אז מ’האט‬ ‫זוכה געווען צום 'וירא אלקים’‬ ‫'ותתן לנו ה’ אלקינו באהבה את יום הזכרון הזה יום תרועה’ מ’בלאזט שופר‪' ,‬מקרא קדש‬ ‫זכר ליציאת מצרים’‪ ,‬פונקט ווי אין מצרים איז געווען 'וירא אלקים את בני ישראל’‪ ,‬כאטשיג אידן‬ ‫זענען געווען זייער אין א נידריגע מדריגה‪ ,‬האבן אידישע קינדער זוכה געווען צום 'וירא אלקים’‪,‬‬ ‫ז‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫הקב”ה האט זיך אומגעקוקט אויף כלל ישראל‪ .‬ער האט געקוקט אויף כלל ישראל דאס האט‬ ‫אריינגעברענגט א ברכה אין די הערצער‪ ,‬אן התעוררות תשובה פון כלל ישראל‪.‬‬ ‫דאס איז וואס אין ראש השנה איז אויכעט 'זכר ליציאת מצרים’‪ ,‬אזוי ווי יציאת מצרים‪.‬‬ ‫אברהם אבינו האט מתפלל געווען 'ושם נעלה ונראה’‬ ‫וועלן זיך דאס הארץ און מח בוקן פארן בורא כל עולמים‬ ‫אבער באמת‪ ,‬אז מ’איז מתבונן‪ ,‬דאס איז דער כח התפילה פון אברהם אבינו‪ .‬מ’בלאזט שופר‬ ‫ראש השנה מעורר צו זיין עקידת יצחק (רבינו סעדיה גאון‪ ,‬מובא באבודרהם בטעמי התקיעות‪ ,‬ענין הששי)ח‪.‬‬ ‫בשעת עקידת יצחק שטייט אין פסוק (בראשית כ”ב י”ד) 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’‬ ‫יראה’ ‪ -‬האט ער געזאגט ‪' -‬אשר יאמר היום בהר ה’ יראה’‪.‬‬ ‫אברהם האט גערופן דאס פלאץ 'יראה‪ ,‬אשר יאמר היום בהר ה’ יראה’‪ ,‬א איד וועט קומען‬ ‫אויפן מקום המקדש‪ ,‬וועט זיין 'יראה כל זכורך’ (דברים ט”ז ט”ז‪ ,‬ועי’ בראשית רבה נ”ו י’)ט‪ ,‬אלעס וועט זיך‬ ‫באווייזן פאר הקב”ה‪ ,‬אידן קומען ארויף אויפן מקום המקדש‪ ,‬איז 'יראה כל זכורך’‪ ,‬הקב”ה האט‬ ‫געזען‪ ,‬הקב”ה האט געקוקט אויף אידישע קינדער ווען מ’איז געקומען ‪ -‬מ’האט עולה רגל געווען‪,‬‬ ‫ממילא זענען אידישע קינדער נתעורר געווארן צו תשובה‪.‬‬ ‫מ’זאגט אין די תפילה 'ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך’‪ ,‬ס’איז באקאנט דער תניא (ליקוטי‬ ‫תורה פר’ וזאת הברכה בדרוש מזמור שיר חנוכת)י זאגט‪ ,‬וואס הייסט 'ושם נעלה ונשתחוה לפניך’‪ ,‬מ’קען‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫היד כו׳‪ ,‬אבל ההשתחוואה אפשר להיות בכל מקום לפניו ית׳ כמו‬ ‫ח) זה לשון האבודרהם‪ :‬כתב רבינו סעדיה‪ ,‬מה שצונו הבורא‬ ‫ואנחנו כורעים ומשתחוים כו’‪ ,‬ולמה צריך לזה בית המקדש דוקא‪.‬‬ ‫יתברך לתקוע בשופר בראש השנה יש בזה עשרה ענינים ‪ ...‬והענין‬ ‫הששי להזכירנו עקידת יצחק שמסר נפשו לשמים וכן אנחנו‬ ‫אך הנה יש שני בחינות בהשתחוואה‪ ,‬כי הנה ענין ההשתחוואה‬ ‫נמסור נפשנו על קדושת שמו ויעלה זכרוננו לפניו לטובה‪.‬‬ ‫הוא שמבטל ומכניע את עצמו לפניו ית׳ כמו שמבטל את‬ ‫עצמו לפני המלך ומקבל עליו לעבדו ולשמועו בקולו‪ .‬והנה יש‬ ‫ט) בבראשית רבה‪' :‬ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’ יראה’‬ ‫השתחוואה בבחינה חיצוניות‪ ,‬שמכניע את הגוף שלא ימרוד‪,‬‬ ‫‪ ...‬דבר אחר‪ ,‬מלמד שהראה לו הקב”ה בית המקדש בנוי וחרב‬ ‫אבל עיקר רצון ופנימית הנפש אינה מבוטלת‪ ,‬שאעפ״כ הוא דבר‬ ‫ובנוי‪ ,‬שנאמר (בראשית כ”ב י”ד) 'שם המקום ההוא ה’ יראה’‪ ,‬הרי‬ ‫בפני עצמו ויש לו רצון אחר ומחשבה אחרת בפני עצמו זולת ענין‬ ‫בנוי‪ ,‬היך מה דאת אמר (דברים ט”ז ט”ז) 'שלש פעמים בשנה יראה’‪.‬‬ ‫ההכנעה‪ .‬משא״כ בחי׳ ההשתחוואה בבחינת פנימיות הוא בחי׳‬ ‫'אשר יאמר היום בהר ה’’‪ ,‬הרי חרב‪ ,‬שנאמר (איכה ה’ י”ח) 'על הר‬ ‫'בטל רצונך מפני רצונו’ שאין לו רצון וחפץ אחר כלל וכמו ברא‬ ‫ציון ששמם’‪' .‬ה’ יראה’‪ ,‬בנוי ומשכלל לעתיד לבוא‪ ,‬כענין שנאמר‬ ‫כרעא כו׳ שהרגל היא בטלה ממש כו׳ והוא השתחוואות הנפש‪.‬‬ ‫(תהלים ק”ב י”ז) 'כי בנה ה’ ציון נראה בכבודו’‪.‬‬ ‫והשתחוואה זו היו מקבלים ישראל ע״י ראיה שלש רגלים‬ ‫י) בליקוטי תורה‪ :‬והנה אנו אומרים 'ואין אנו יכולים לעלות‬ ‫בשנה בבהמ״ק‪ ,‬ששם היה גילוי שכינה פי׳ שכינה מה ששוכן‬ ‫ולראות ולהשתחוות לפניך’‪ .‬וצריך להבין מהו 'ולהשתחוות’‪,‬‬ ‫בתחתונים בבחי׳ גילוי [וקב״ה קדוש ומובדל כו׳] שעי״ז כל‬ ‫ולמה אין אנו יכולים‪ .‬בשלמא 'לעלות ולראות’ אי אפשר מפני‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫ח‬ ‫זיך נישט בוקן ערגעץ אנדערש? זאגט דער תניא‪' ,‬השתחוואה’ איינבייגן דעם קאפ‪ ,‬קען מען‬ ‫זיך איבעראל‪ .‬אבער 'השתחוואה פנימיות’ אז דאס הארץ מיטן מח זאל זיך בוקן פארן בורא‬ ‫כל עולמים‪ ,‬דאס האט נאר געקענט זיין אויפן מקום המקדש‪ ,‬ס’איז געווען אן 'השתחוואה‬ ‫פנימיות’‪.‬‬ ‫'ושם נעלה ונראה’‪ ,‬מ’וועט זוכה זיין 'ושם נעלה ונראה’ וועט מען געזען ווערן‪' ,‬וירא אלקים את‬ ‫בני ישראל’‪ .‬אז ס’איז דא 'ונראה’ דעמאלטס איז מען זוכה 'ונשתחוה לפניך’‪ ,‬איז מען זוכה אז דאס‬ ‫הארץ און דער מח בוקט זיך פארן בורא כל עולמים‪ ,‬מ’איז זיך משעבד זיין דאס הארץ און דער מח‬ ‫פארן בורא כל עולמים‪ ,‬אז ס’איז 'ושם נעלה ונראה’‪.‬‬ ‫אברהם אבינו האט אויף דעם מתפלל געווען‪' ,‬ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’ יראה’‪,‬‬ ‫אז דער אייבערשטער זאל זען‪' ,‬אשר יאמר היום בהר ה’ יראה’‪ ,‬דער אייבערשטער זאל זען‪,‬‬ ‫די אידישע קינדער זאלן געזען ווערן פארן הייליגן באשעפער‪ ,‬וועט עס אריינשיינען אין אידישע‬ ‫הערצער‪.‬‬ ‫'אשר יאמר היום’ ראש השנה‪ ,‬זאל מען זוכה זיין צום 'בהר ה’ יראה’‬ ‫'אשר יאמר היום’‪' ,‬היום’ איז דאך ידוע (זוה”ק פרשת פנחס דף רלא‪).‬יא גייט ארויף אויף ראש השנה‪.‬‬ ‫אברהם אבינו האט מתפלל געווען‪ ,‬אידישע קינדער וועלן זיך גרייטן צו ראש השנה‪ ,‬ס’וועט‬ ‫אנקומען ראש השנה‪ ,‬מ’וועט דארפן שטיין פארן הייליגן באשעפער‪ .‬דארף מען בלאזן שופר‬ ‫אויף אן התעוררות צו תשובה‪ ,‬ווי אזוי וועט מען ראש השנה נתעורר ווערן צו תשובה? ווי אזוי וועט‬ ‫מען זוכה זיין אז דאס הארץ זאל זיך עפענען? מ’האט ליידער ליידער פארמאכטע פארשטאפטע‬ ‫הערצער‪ .‬ווי אזוי ‪ -‬מ’בלאזט שופר לעורר לתשובה ‪ -‬מ’זאל טאקע תשובה טון?‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫השנה‪ ,‬וסמכו דבריהם על דברי הזוה”ק‪ ,‬ונכון להביא לשון הבאר‬ ‫הנשמות מתבטלים כנר בפני האבוקה פי׳ כשדולקת אבוקה גדולה‬ ‫מים חיים (פר’ נצבים ד”ה אתם נצבים) שכתב לפרש הפסוק (דברים כ”ט‬ ‫מאד אזי כל נר יחידי הדולק בסמוך לה הולך אורו ונכלל באור‬ ‫ט’) 'אתם נצבים היום’‪ .‬כי הנה הזוה”ק כתב (פר’ פנחס דף רל”א‪ ).‬בכל‬ ‫האבוקה והיו לאחדים ממש‪.‬‬ ‫אתר 'ויהי היום’ דא ראש השנה וכו’ עיין שם‪ ,‬וגם אנו נאמר בהיום‬ ‫יא) איתא בזוהר הקדוש בזה הלשון‪ :‬אמר רבי יהודה‪ ,‬לימא לן‬ ‫הזה הנאמר כאן שמרמז על ראש השנה‪.‬‬ ‫מר מלין מעליתא דראש השנה‪ .‬פתח רבי שמעון ואמר 'ויהי‬ ‫[ועי’ בישמח משה פר’ אמור (ד”ה באופן אחר) שכתב בתוך דבריו‪:‬‬ ‫היום’ (מלכים‪-‬ב’ ד’ ח’)‪ .‬בכל אתר דכתיב 'ויהי’ איהו צער‪ ,‬ויהי בימי‬ ‫ראש השנה עצם היום נקרא היום‪ ,‬כמו שדרשו (זוה”ק פרשת פנחס דף‬ ‫צער‪ .‬ודאי 'ויהי היום’ יומא דאית ביה צער‪ ,‬ודא הוא ראש השנה‪,‬‬ ‫רלא‪' ).‬ויהי היום’ דא ראש השנה וגו’‪ ,‬וכמוהם הרבה‪[ ,‬ומה שנאמר‬ ‫יומא דאית ביה דינא קשיא על עלמא‪' .‬ויהי היום ויעבר אלישע‬ ‫(במדבר כ”ט א’) 'יום תרועה’‪ ,‬היינו הפעולה‪ ,‬אבל שם עצם היום הוא‬ ‫אל שונם’‪ ,‬יומא דראש השנה הוה‪ .‬ובכל אתר 'ויהי היום’‪ ,‬דא‬ ‫'היום’] וצריך הוא להבין למה‪ ,‬וכו’‪ .‬ונ”ל כי העולם הזה נקרא‬ ‫ראש השנה‪' .‬ויהי היום ויבאו בני האלקים’ (איוב א’ ו’)‪ ,‬יום ראש‬ ‫היום‪ ,‬ועולם הבא נקרא יום מחר‪ ,‬כמו שדרשו רז”ל (עירובין כב‪).‬‬ ‫השנה הוה‪.‬‬ ‫בפסוק (דברים ז’ י”א) 'היום לעשותם וכו’’‪ .‬והנה כל חיי עולם הזה‬ ‫ובאמת הרי שלך לפניך שבזוה”ק מבואר דבמקום דכתיב 'ויהי‬ ‫תולה בדין ראש השנה מי יחיה וכו’‪ ,‬על כן נקרא ראש השנה 'היום’‬ ‫היום’ הוא ראש השנה‪ ,‬ולא כשכתוב 'היום’ סתם‪ ,‬אמנם בהרבה‬ ‫לפי שבו דנין על חיי עולם הזה‪ ,‬וכו’‪ ,‬עיי”ש‪].‬‬ ‫ספרים הק’ כתוב לאמר דבכל מקום שנאמר 'היום’ היינו ראש‬ ‫ט‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫אברהם אבינו האט מתפלל געווען‪' ,‬אשר יאמר היום’‪' ,‬היום’ ראש השנה‪ ,‬אז מ’בלאזט שופר‬ ‫ראש השנה וועט מען זוכה זיין 'בהר ה’ יראה’‪ .‬מ’זאל זוכה זיין‪ ,‬צו 'מבין ומאזין מביט ומקשיב’‬ ‫[וזה הטעם שתוקעין בשופר להזכיר עקידת יצחק]‪.‬‬ ‫'וכולם נסקרין בסקירה אחת’‬ ‫די גמרא זאגט (ראש השנה יח‪).‬יב ראש השנה 'וכולם נסקרין בסקירה אחת’‪ ,‬די גאנצע וועלט‬ ‫ווערט געקוקט 'בסקירה אחת’‪ ,‬ס’קומט דער הייליגער טאג ראש השנה‪ ,‬יעדער גייט אדורך‬ ‫'כבני מרון’‪ ,‬אבער 'וכולם נסקרין בסקירה אחת’‪ ,‬הקב”ה קוקט יעדן איינעם אן‪.‬‬ ‫ער קוקט יעדן איינעם אן‪ ,‬פארדעם גייט אריין אן התעוררות תשובה‪ ,‬אן התעוררות תשובה אין‬ ‫יעדע איד‪ ,‬מ’ווערט נתעורר לתשובה‪ ,‬קען מען זוכה זיין ווען מ’בלאזט שופר תשובה צו טון פארן‬ ‫הייליגן באשעפער‪.‬‬ ‫אברהם אבינו האט מתפלל געווען אז השי”ת זאל קוקן‬ ‫אויף כלל ישראל אין די עשרת ימי תשובה‬ ‫'אשר יאמר היום בהר ה’ יראה’‪ .‬שטייט אין מדרש (הובא בבני יששכר מאמר ב’ אות כ”ז בשם החיד”א‬ ‫בכסא דוד דרוש ט”ז)יג‪ ,‬אברהם אבינו האט מתפלל געווען בשעת עקידת יצחק‪' ,‬תן לבני עשרת ימי‬ ‫תשובה’‪.‬‬ ‫ס’קען זיין‪' ,‬תן לבני עשרת ימי תשובה’‪ ,‬אברהם האט מתפלל געווען 'אשר יאמר היום בהר‬ ‫ה’ יראה’‪ ,‬אברהם אבינו האט געבעטן‪' ,‬תן לבני עשרת ימי תשובה’‪ ,‬אין די עשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫הקב”ה זאל זיך אומקוקן אויף כלל ישראל‪ ,‬השי”ת זאל א קוק טון אויף אידישע קינדער‪.‬‬ ‫ס’קומט עשרת ימי תשובה‪ ,‬ס’קומט די הייליגע טעג‪ ,‬מ’דארף תשובה טון פארן בורא כל‬ ‫עולמים‪' ,‬מאין יבוא עזרי’‪ ,‬פון וואו זאל מען נעמען מעורר צו זיין די הערצער צו תשובה צו‬ ‫השי”ת? אברהם אבינו האט מתפלל געווען 'תן לבני עשרת ימי תשובה’‪ ,‬השי”ת זאל קוקן אויף‬ ‫כלל ישראל אין די עשרת ימי תשובה‪ ,‬וועלן אידישע קינדער נתעורר ווערן צו תשובה צום הייליגן‬ ‫באשעפער‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫מדרש סתום אשר רבים תמהו עליו [הובא בספר כסא דוד להרב‬ ‫יב) במס’ ראש השנה‪ :‬בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו‬ ‫הגדול מ’ חיד”א זלה”ה] וז”ל‪ ,‬בשעה שעקד אברהם אבינו את‬ ‫כבני מרון ‪ ...‬אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן‪ ,‬וכולן נסקרין‬ ‫יצחק בנו‪ ,‬אמר 'רבש”ע תן לבני עשרת ימי תשובה’ עכ”ל והוא‬ ‫בסקירה אחת [פרש”י‪ :‬ואע”פ שעוברין זה אחר זה]‪.‬‬ ‫לפלא‪.‬‬ ‫יג) ז”ל הבני יששכר‪ :‬עפ”י הדברים הנ”ל יתפרש לדעתי גם כן‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫י‬ ‫'אתם נצבים היום כולכם’ 'וכולם נסקרין בסקירה אחת’‪,‬‬ ‫ממילא קען יעדער זוכה זיין צו אן התעוררות תשובה‬ ‫אידן האבן געהערט צ”ח תוכחות‪' ,‬והפיצך ה’ בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ’‬ ‫(דברים כ”ח ס”ד)‪ ,‬אידן האבן געהערט דער גאנצער ענין פון תוקף הגלות וואס ס’וועט זיין‪' .‬אין‬ ‫ישראל נגאלין אלא בתשובה’‪ ,‬אויסגעלייזט ווערן קען מען נישט‪ ,‬נאר מיט תשובה טון פארן‬ ‫בורא כל עולמים‪' .‬הוריקו פניהם‪ ,‬מי יוכל לעמוד’ ווער קען‪ ,‬מ’דארף זיך שטעלן תשובה צו טון‬ ‫פארן בורא כל עולמים‪ ,‬די הערצער זענען פארמאכט‪ ,‬זיי האבן געוואוסט און פארשטאנען ווי אזוי‬ ‫ס’וועט אויסקוקן כלל ישראל בדרא בתראה‪' ,‬מי יוכל לעמוד’‪ ,‬ס’איז 'הוריקו פניהם’‪.‬‬ ‫האט משה רבינו מחזק געווען כלל ישראל‪' ,‬הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה אתכם‬ ‫כליה’‪ ,‬ווייל אידישע קינדער האבן תשובה געטון‪ ,‬ממילא אז מ’האט תשובה געטון‪ ,‬תשובה‬ ‫איז מכפר‪ .‬איי‪ ,‬ווי אזוי איז מען זוכה? 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם’‪' ,‬וכולם נסקרין‬ ‫בסקירה אחת’‪ ,‬יעדער איינער שטייט פארן בורא כל עולמים‪ ,‬יעדער איינער שטייט! הקב”ה קוקט‬ ‫אן יעדן איינעם! יעדע איד איז זוכה צו דעם 'מביט ומקשיב’‪ ,‬יעדע איד איז זוכה צו א בליק פון‬ ‫הקב”ה! דאס איז מעורר אידישע קינדער צו תשובה‪' ,‬וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים’‪,‬‬ ‫אזוי ווי אין מצרים האבן אידן תשובה געטון דורך 'וירא אלקים את בני ישראל’‪ ,‬אזוי קען יעדע‬ ‫איד זוכה זיין תשובה צו טון פאר ה’ יתברך‪ ,‬דורך 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם’‪.‬‬ ‫מ’לאזט נישט אויס קיינעם‪ ,‬אתם נצבים היום 'כולכם’ לפני ה’ אלקיכם‪ ,‬יעדן איינציגן איד ווי‬ ‫אזוי ער זאל נישט אויסזען‪ ,‬אין וואס פאר א מצב ער זאל נאר נישט זיין‪ ,‬איז 'אתם נצבים היום’‬ ‫שטייט ער 'לפני ה’ אלקיכם’‪ ,‬און ער איז זוכה צום 'מביט ומקשיב’‪' .‬וכולם נסקרין’‪' ,‬וכולם’ איז‬ ‫יעדער איינער‪ ,‬קיינער איז נישט אויסגעשלאסן‪ ,‬יעדער איז זוכה‪ .‬ממילא קען יעדער זוכה זיין צו‬ ‫אן התעוררות תשובה‪.‬‬ ‫'לך ה’ הצדקה’ הקב”ה קוקט אויף יעדן איינציגן איד‪' ,‬ולנו‬ ‫בושת הפנים’ אז “דער הייליגער באשעפער קוקט מיר אן”‬ ‫אונז שטיי מיר יעצט געציילטע טעג פארן הייליגן טאג‪ ,‬יעדער איינער גייט זיך שטעלן פארן‬ ‫הייליגן באשעפער‪' ,‬אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם’‪ .‬ס’כאפט ָָאן ַַאן אימה און א‬ ‫פחד‪ ,‬מ’קוקט זיך אן ווי אזוי מ’זעט אויס‪ ,‬ווי אזוי ס’איז דורך דאס יאר‪ .‬יעדער איינער ‪ -‬מ’דארף‬ ‫נישט זאגן פאר קיין צווייטן ‪ -‬יעדער ביי זיך‪ .‬מ’דארף נאר אביסל מאכן א חשבון הנפש‪ ,‬אביסל‬ ‫מפשפש במעשים זיין‪ .‬אביסל אריינטראכטן די אימה און דער פחד פון די הייליגע טעג‪ ,‬דער‬ ‫פחד פונעם יום הדין‪ ,‬דער פחד צו שטיין פארן הייליגן באשעפער‪' ,‬הי תורה והי מצות’ (עפ”י ברכות‬ ‫לא‪).‬יד‪ ,‬וואו האב מיר אונז תורה? וואס פאר א מצות מ’זאל פארמאגן וואס מ’קען זיך ווייזן פארן‬ ‫הייליגן באשעפער? כאפט ָָאן ַַאן אימה און א פחד און א בושה‪.‬‬ ‫אי‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫'לך ה’ הצדקה ולנו בושת הפנים’ (סליחות‪ ,‬והוא מדניאל ט’ ז’)‪' .‬לך ה’ הצדקה’ וואס דער אייבערשטער‬ ‫איז 'מביט ומקשיב’‪ ,‬א געוואלדיגע צדקה וחסד פונעם הייליגן באשעפער וואס ער קוקט אויף‬ ‫יעדן איינציגן איד‪ ,‬דורך דעם שיינט ער אריין א לעכטיגקייט אין די הערצער‪ ,‬אן התעוררות תשובה‬ ‫אין די הערצער‪.‬‬ ‫'ולנו בושת הפנים’‪ ,‬מ’איז מתבונן‪ ,‬דאס אליין אז דער הייליגער באשעפער קוקט אונז אן‪,‬‬ ‫“דער הייליגער באשעפער קוקט מיך אן‪ ,‬און ער זעט ווי אזוי איך זע אויס‪ ,‬ער קוקט מיך אן‪ ,‬ער זעט‬ ‫מיינע מעשים‪ ,‬מיינע דיבורים‪ ,‬מיינע מחשבות‪' ,‬בושה תכסה פנינו’‪ ,‬כאפט דאך אן א בושה”‪.‬‬ ‫'לך ה’ הצדקה’ ער טוט א טובה‪ ,‬דער אייבערשטער טוט צדקה מעורר צו זיין אידישע‬ ‫קינדער‪ ,‬אבער מיט דעם וועט זיין 'ולנו בושת הפנים’‪ ,‬א געוואלדיגע בושה כאפט אונז אן‪ ,‬אז‬ ‫מ’טראכט אריין “הקב”ה קוקט מיך אן‪ ,‬הקב”ה זעט מיך‪ ,‬ער זעט ווי אזוי איך זעה אויס‪ ,‬ער זעט‬ ‫מיינע מעשים‪ ,‬ער זעט אלעס‪ ,‬ער זעט 'כל הנסתרות’‪ ,‬אלעס ווייסט דער הייליגער באשעפער”‪.‬‬ ‫מ’בעט דעם הייליגן באשעפער‪ ,‬דו קוקסט‪,‬‬ ‫'פנה נא אל התלאות ואל לחטאות’‬ ‫הקב”ה קוקט‪ ,‬ער קוקט אויף יעדן איד‪ ,‬ס’איז א געוואלדיגע התעוררות מוסר‪ ,‬מ’טראכט‬ ‫אריין‪“ ,‬הקב”ה קוקט”‪.‬‬ ‫אבער אז מ’טראכט אריין‪ ,‬הקב”ה קוקט אויף יעדן איד‪ ,‬ער קוקט אריין אין אידישע הערצער‪,‬‬ ‫ער קוקט און זעט צרות ישראל‪ ,‬ער זעט די פארקלעמטע הערצער‪ ,‬די פארווייטאגטע הערצער‪,‬‬ ‫ס’איז אדורכגעגאנגען א שווער יאר אויף אידישע קינדער‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪.‬‬ ‫הקב”ה קוקט אויף יעדן איינציגן איד‪ ,‬ער קוקט אן ווי אזוי ער זעט אויס‪' ,‬פנה נא ֶֶאל התלאות‬ ‫ְוְ ַַאל לחטאות’ (סליחות ליום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה)‪ ,‬בעט מען דעם הייליגן באשעפער‪ ,‬דו קוקסט‪ ,‬קוק‬ ‫ֶ'ֶאל התלאות ְוְ ַַאל לחטאות’‪.‬‬ ‫'ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו’‬ ‫דער זיידע ז”ל אין ייטב פנים (מאמר שירת דודי לחודש אלול אות ו’)טו זאגט‪' ,‬ויהי החודש הזה סוף וקץ‬ ‫לכל צרותינו’ (מוסף לראש חודש)‪' ,‬ויהי החודש הזה’‪' ,‬זה’ איז צוועלף‪ ,‬די צוועלפטע חודש פון די‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫שיגינו עלינו מדינה של גיהנם]‪.‬‬ ‫יד) במס’ ברכות‪ :‬אמרו ליה רבנן לרב המנונא זוטי בהלולא דמר‬ ‫טו) בייטב פנים‪' :‬ויהי החדש הז”ה’ עולה י”ב‪ ,‬ירמוז לאלול שהוא‬ ‫בריה דרבינא‪ ,‬לישרי לן מר‪ .‬אמר להו‪ ,‬וי לן דמיתנן וי לן דמיתנן‪.‬‬ ‫החדש הי”ב בסוף שנה לשנות העולם‪ ,‬סוף וקץ לכל צרותינו וכו’‪,‬‬ ‫אמרי ליה‪ ,‬אנן מה נעני בתרך‪ ,‬אמר להו‪ ,‬הי תורה והי מצוה דמגנו‬ ‫עיי”ש‪.‬‬ ‫עלן [פרש”י‪ :‬היכן התורה שעסקנו והיכן המצות שאנו מקיימין‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫בי‬ ‫מנין השנה איז דאך אלול‪' .‬ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו’‪ ,‬די חודש אלול זאל שוין זיין‬ ‫א סוף וקץ פאר צרות ישראל‪.‬‬ ‫אויף דעם איז מען מתפלל (ליל ר”ה בפיוט אחות קטנה) 'תכלה שנה וקללותיה’‪ ,‬ס’זאל שוין זיין א‬ ‫'סוף וקץ לכל צרותינו’‪.‬‬ ‫'תכלה שנה וקללותיה’ די אלע צרות ישראל וואס אידן האבן מיטגעמאכט‪' ,‬תחל שנה‬ ‫וברכותיה’ ס’זאל קומען א גוט געבענטשט יאר פאר כלל ישראל‪.‬‬ ‫'השקיפה ממעון קדשך’‪ ,‬וועט זיין 'תחל שנה וברכותיה’‬ ‫אידישע קינדער זאלן געבענטשט ווערן‪' ,‬טוב עין הוא יבורך’‪ ,‬הקב”ה 'השקיפה ממעון‬ ‫קדשך’‪ ,‬הקב”ה קוקט אראפ אויף כלל ישראל‪ ,‬זאל מען זוכה זיין 'וברך את עמך את ישראל’‪.‬‬ ‫הקב”ה זאל קוקן אויף כלל ישראל לטובה‪ ,‬ס’זאל ברענגען א ברכה‪ ,‬ס’זאל זיין 'תחל שנה‬ ‫וברכותיה’‪' ,‬וברך את עמך ישראל’‪ .‬אידישע קינדער זאלן געבענטשט ווערן מיט א שנה טובה‬ ‫ומבורכת‪ ,‬א גוט געבענטשט יאר אין אלע ענינים‪.‬‬ ‫מ’בלאזט שופר מתוך שמחה של מצוה אויפן עתיד‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפן מ’זאל זוכה זיין תשובה צו טון צום בורא כל עולמים‪ .‬מ’זאל‬ ‫זוכה זיין ס’זאל אריינשיינען אין אידישע הערצער אן אמת’דיגע התעוררות תשובה‪.‬‬ ‫מ’זאל זוכה זיין צו מקבל פנים זיין דאס נייע יאר מיט א שמחה מיט אן התרוממות‪ .‬דער חתם‬ ‫סופר (דרשות חת”ס דף ד’)טז זאגט‪ ,‬מ’בלאזט שופר‪ ,‬בלאזט מען אויכעט שופר אויף 'וביום שמחתכם‬ ‫ובמועדיכם’ (במדבר י’ י’)‪ ,‬אז ס’זאל זיין ‪ -‬תקיעת שופר זאל זיין מתוך שמחה של מצוה [ויש לבאר‬ ‫ענין השמחה בתקועת שופר שבא לעורר לתשובה]‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫ותוקעין בתפלה לא כסדר הראשון לחובת היום‪ ,‬שכבר יצאנו ידי‬ ‫טז) בדרשות חת”ס‪ :‬והנה מצינו בקרא (במדבר י’ י’) 'וביום‬ ‫חובתינו‪ ,‬רק לשמחת מצוה כתוקע לשיר לקיים מצות עשה של‬ ‫שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם’‪ ,‬והוא‬ ‫'וביום שמחתכם ובמועדיכם’ כנ”ל‪ ,‬ולשמחה מה זו עושה‪ ,‬הלא‬ ‫לשמחת מצות יו”ט ההוא נצטוינו לתקוע‪ .‬ומצינו בש”ס שהיו‬ ‫אינו חג אסיף ולא קציר‪ ,‬ולא נעשה לנו בו נס יציאת מצרים וענני‬ ‫שופרות בביהמ”ק כמבואר בערכין (ג‪ ,):‬ואמנם בראש השנה‬ ‫נצטוינו (במדבר כ”ט א’) 'יום תרועה יהיה לכם’‪ ,‬והיא מצות עשה‬ ‫הכבוד וכדומה‪ ,‬ואיננו רק שמחת מצוה שזכינו לקיים מצות עשה‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬יהיה מאיזה טעם שיהיה‪ ,‬ומכל מקום טעם הפשוט‬ ‫של 'יום תרועה יהיה לכם’‪ ,‬נמצא שזהו 'רני פלט’ ממש ומערבב‬ ‫לעורר התשובה כמ”ש רמב”ם בהלכות תשובה (פ”ג ה”ד)‪ ,‬או‬ ‫השטן‪ ,‬ר”ל מערבבו לשלב ולערבו עם שם א”ל‪ ,‬וזהו מכוון בלשון‬ ‫להושיב כסאות למשפט‪ ,‬או להמליך ה’ עלינו‪ ,‬יהיה איך שיהיה‬ ‫רש”י שרואה שמחבבין המצות‪ ,‬ר”ל שתוקעין לשיר ביום הזה‬ ‫מצות עשה היא זו‪ ,‬ומשום כן אחר שתקענו מיושב ויצאנו ידי‬ ‫שמע מינה שהוא משום חיבוב מצוה וק”ל‪.‬‬ ‫חובתינו אליבא דכל הספיקות‪ ,‬אנו עומדים להתפלל מוסף‬ ‫גי‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נצבים וילך תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫זוכה זיין על שם העתיד‪ ,‬אזוי ווי דער זיידע דער ישמח משה זאגט (פר’ כי תבא דיבור הראשון)יז‪' ,‬ויהי’‬ ‫איז א לשון צער‪' ,‬והיה’ איז א לשון עתיד (מגילה י’ ע”ב‪ ,‬אסתר רבה פתיחתא י”א)יח‪' .‬ויהי’ וואס איז געווען‪,‬‬ ‫דאס איז א לשון צער‪ .‬אבער 'והיה’ וואס וועט זיין די עתיד איז לשון שמחהיט‪.‬‬ ‫מ’האפט צום אייבערשטן ס’קומט א נייע יאר‪ ,‬א געבענטשט יאר אין אלע ענינים‪ ,‬אידן זאלן‬ ‫געהאלפן ווערן מיט בני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫מ’זאל זוכה זיין צו בלאזן שופר מיט א שמחה של מצוה‪ ,‬זוכה זיין צו התרוממות קרן התורה‬ ‫וישראל‪ ,‬התגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫ובאסתר רבה‪ :‬שמעון בר אבא בשם רבי יונתן אמר‪ ,‬כל מקום‬ ‫יז) בישמח משה‪' :‬והיה כי תבא וגו’’ (דברים כ”ו א’)‪ ,‬אמרו חז”ל‬ ‫שנאמר 'ויהי’ משמש צרה ושמחה‪ ,‬אם צרה אין צרה כיוצא בה‪,‬‬ ‫[מגילה דף יו”ד (ע”ב)‪ ,‬ופתיחתא דמגילת אסתר (אסתר רבה פתיחתא‬ ‫אם שמחה אין שמחה כיוצא בה‪ .‬אתא רבי שמואל בר נחמן‬ ‫י”א)]‪ ,‬כל מקום שנאמר 'והיה’ אינו אלא שמחה‪ .‬נ”ל לפרש על‬ ‫ועבדה פלגו‪ ,‬כל מקום שנאמר 'ויהי’ משמש צרה‪ ,‬וכל מקום‬ ‫פי מה שכתבתי להלן (שם ד”ה והיה כי תבוא הב’) לפרש הפרשה על‬ ‫שנאמר 'והיה’ שמחה‪.‬‬ ‫דרך מוסר התעוררת לתשובה‪ ,‬כי יש שני מיני עבדות‪ ,‬א’‪ ,‬על‬ ‫יט) ועי’ בברך משה במאמרי ראש השנה (מאמר יודעי תרועה אות ל”א)‬ ‫דרך דכתיב (תהלים ק’ ב’) 'עבדו את ה’ בשמחה’‪ .‬ב’‪ ,‬על דרך דכתיב‬ ‫(איכה ג’ ל”ט) 'מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו’‪ ,‬ונאמר (יואל ב’‬ ‫וז”ל‪' :‬אשרי העם יודעי תרועה ה’ באור פניך יהלכון’ (תהלים פ”ט‬ ‫ט”ז)‪ ,‬וקשה דפתח בלשון הוה 'יודעי תרועה’‪ ,‬ומסיים בלשון עתיד‬ ‫י”ב) 'שובו עדי בבכי ובצום ובמספד’‪ ,‬כי אם חטא אדם לשמחה‬ ‫'באור פניך יהלכון’‪ .‬ונראה לפרש עפ”י דברי א”ז זללה”ה בישמח‬ ‫מה זו עושה‪ ,‬ולפי זה 'בבחינת עבר’ יש יגון‪ ,‬אבל 'בבחינת להבא’‬ ‫משה ‪ ...‬וזה שאמר הכתוב 'אשרי העם יודעי תרועה’‪ ,‬פי’ כאשר‬ ‫בסילוק העבר‪ ,‬אין העבדות רק כמו שמפורש בחינת שמחה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫והנה מבואר בחובת הלבבות (שער עבודת האלקים פ”ג ד”ה והחמישי)‬ ‫מתבוננים בני ישראל איך שעברו עליהם ימיהם ושנותיהם בעבר‪,‬‬ ‫דחסידים אמיתים כל ימיהם בתשובה‪ ,‬כמו שמפורש (תהלים קיט‬ ‫הם מתעוררים לתשובה בבכי בצום ובמספד‪ ,‬והוא בחינת 'תרועה’‬ ‫כאמרם ז”ל (ראש השנה לג‪' ):‬מאי תרועה גנוחי גנח ילולי יליל’‪ ,‬אך‬ ‫קל”ה‪-‬קל”ו) 'פניך האר בעבדך כו’‪ ,‬פלגי מים כו’’‪ .‬והיינו כל מקום‬ ‫כל זה הוא על העבר‪ ,‬אבל על להבא הם מתחזקים לעבוד את ה’‬ ‫שנאמר ויהי [בחינת עבר]‪ ,‬אינו אלא צער‪ ,‬והיה [בחינת להבא]‪,‬‬ ‫באורה ושמחה‪ ,‬לאשר מקבלים עליהם מהיום והלאה להוסיף‬ ‫אינו אלא שמחה‪.‬‬ ‫אומץ בתורה ובמצות כראוי להם‪ ,‬ועל זה אמר 'ה’ באור פניך‬ ‫יח) במס’ מגילה‪' :‬ויהי בימי אחשורוש’ (אסתר א’ א’)‪ ,‬אמר רבי לוי‬ ‫יהלכון’ לשון עתיד‪ ,‬היינו שעל העתיד הם הולכים באור פני ה’‬ ‫ואיתימא רבי יונתן‪ ,‬דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה‪,‬‬ ‫בשמחה ובחדוה‪.‬‬ ‫כל מקום שנאמר 'ויהי’ אינו אלא לשון צער‪.‬‬