אורות הפרשה · Oros Haparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

בעזהשי"ת
אורות
הפרשה
****
שיחות ומאמרי חיזוק
והתעוררות שנאמרו מפי
פמ"מ המשפיע
האדמו"ר מדינוב שליט"א
****
פרשת נצבים וילך תשפ"ו
הפחד ואימת הדין לצד שמחת
ההמלכה וההתקרבות לה'
הכנה לימי הסליחות
להזמנת שיחות ושיעורים
ניתן ליצור קשר בטל054-842-4856 :
****
לשמיעת השיחות והשיעורים ניתן לשמוע:
דרך 'קו הקהילה' 02-6205851
או דרך מס' של 'קול הלשון' (מס' ישיר) 073-2951365
****
יו"ל ע"י
מכון 'אורות הפרשה -דינוב'
המגיד ממעזריטש 75ביתר
****
לתגובות והערות לתרומות ולהנצחות
ולקבלת הגליון
ניתן ליצור קשר בפלאפון054-8426821 :
****
עקב עלויות מרובות בהוצאות הגליון,
הרוצה לעזור ולסייע בתרומה ונדבה להמשך
הוצאת הגליונות ,נא לפנות להנ"ל
עיצוב ועימוד :טוּרנאה 050.416.8317
לקבלת הגליון באימייל:
5803862@gmail.com
אורות הפרשה
הפחד ואימת הדין לצד שמחת ההמלכה וההתקרבות לה'
רעווא דרעווין פרשת נצבים וילך תשפ"ד
יש להתמלא פחד וחרדה מאימת הדין ,אך גם לשמוח בהמלכת השי"ת ובהתקרבות אליו
/כפי מה שמפחד ומתגעגע לאביו יזכה לשמחה ולקשר של קיימא עמו /האב שדאג
על גורל בנו מתקשר ושמח עמו אח"כ בשמחה עצומה /הקב"ה מפחד שלא ידח ממנו
נדח ולא יצטרך להענישינו וגם שש ושמח בשובינו אליו /לא להישבר וליפול עם
מחשבות עצבות ,רק להתחזק בחשיבותינו ויקר תפארתינו אצל השי"ת /בכל זמן ומצב
יוכל לשוב ולהתחדש כבריה חדשה אף למעלה מדרך הטבע /אף כשאינו שב בשלימות
הקב"ה משלים בעדו /הקב"ה יודע תעלומות מעיד על תשובת האדם באשר הוא שם בעת
התשובה /אימת הדין יש להביאו להתקרב אל ה' ולא להתרשל ולהתרחק ח"ו /החסיד
השוטה שביזה את הטריסקער מגיד /ר' ייב"א פסק שיש ליתן לו פרנסה ואז יחזור למוטב
/דיין חכם יודע לשית עצות בנפשו /הקב"ה ישפיע לנו הרחבה ושפע ברו"ג ועי"ז נחזור
למוטב /השי"ת יביט בפלאות של דורינו בתורה ועבודה במסירות נפש /בכל מקום וזמן
אנו קרובים להשי"ת ואנו קשורים ככתר על ראשו /במוצאי מנוחה מקדימים לבקש רחמים
ולשוב בכל לב ונפש
וכמו שאומרים בסליחות 'זוחלים ורועדים עומדים אנו כבר ב'שבת סליחות' ,השבת
מיום בואך' ,שהרי מלך במשפט יעמיד הקדושה והנעלה שמכין אותנו ליום 'ראש
ארץ ,וכמו כשאדם עומד לפני משפט קשה השנה'; כמ"ש ב'באר מים חיים' וידוע
אצל מלך ושופט בשר ודם הרי יתמלא פחד מצדיקים זי"ע ,שכל הכתיבה וחתימה
וחרדה ,וכ"ש כאשר עומדים לדין על כל של ראש השנה כבר מתחיל ונחקק בשבת
מעשינו דיבורינו ומחשבותינו לפני מלך קודש זו שכולל בתוכו את כל ימי השבוע
מלכי המלכים הקב"ה ,אשר 'הן בקדושיו הבעל"ט ,וכמ"ש בזוה"ק ש'מיניה מתברכין
לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה' ו'השמים כל שיתא יומין'.
לא זכו בעיניו' ,וגם האבות הקדושים לא
צדקו לפניו ,ומה גם אנחנו עניים בדעת יש להתמלא פחד וחרדה מאימת
ובמעש' ,כדלים וכרשים דפקנו דלתיך'. הדין ,אך גם לשמוח בהמלכת השי"ת
ובהתקרבות אליו
ואכן אמר 'דוד המלך'' :סמר מפחדך
בשרי וממשפטיך יראתי' ,אך הוא עצמו והנה בימים האלו יש לנו לערוך ב'
אמר גם כן 'ישמחו השמים ותגל הארץ, עבודות אשר טובים השניים .כי מצד אחד
ירעם הים ומלואו ,יעלוז שדי וכל אשר הרי עומדים אנו לפני יום הדין הגדול
בו ,אז ירננו כל עצי יער – לפני ה' כי בא והנורא ,ועלינו להתמלא בפחד ואימת הדין
ג
אורות הפרשה
ב'רינה' יקצורו'; וכפי מה שמשרישים פחד לשפוט הארץ'; כי יש גם לשמוח ולעלוץ
ה' בליבנו ,ושבים בתשובה אליו בחודש בבוא ה' לשפוט הארץ ,ביום ההמלכה
אלול המרומז בפסוק 'ובכתה את אביה והגינוסיא שבו מתגלה ומתחדש מלכותו
ואת אמה 'ירח ימים' ,ומבקשים רחמים על כל העולם ,ושבים ומתקרבים אנו אל
וסליחות ובודקים ומבררים את מעשינו אבינו שבשמים באהבה וחיבה ,בקבלת עול
ב'ימי הסליחות' המרומזים ב'ד' ימי מלכותו יתברך עלינו ועל כל העולם!
הביקור' של קרבן וכפי זה נזכה לשמחה
וכן מצינו גם בפוסקים שמצד אחד יש
הגדולה בהמלכת השי"ת ביום ראש השנה,
הלכות מחמת אימת ופחד יום הדין ,כגון
ובהתקרבות והתדבקות אל אבינו בכל
'שלא ילכו מלובש בבגדי רקמה' ועוד;
לב ונפש!
אך 'מצד שני' מביאים את דברי הנביא
כמשל אב שהסתתר בשנות הזעם שאמר על יום זה' :אכלו משמנים ושתו
במלחמת העולם עם שני בניו משה'לע ממתקים ,ועתה אל תעצבו ,כי חדוות ה'
ויענקל'ע ,והנה ביום מן הימים נעלם ממנו הוא מעוזכם'!
בנו יענקלע ,וכמה שחיפשו ובדקו אחריו
כדי למצאו העלו חרס בידם; והנה דאגת וכן איתא בגמ' על הפסוק 'אשרי העם
האב לבנו זה כמובן עצמה עד למאוד, יודעי תרועה' ,וכי אומות העולם אינם
וכל מעיניו היו נתונים בזה ,וממש 'הפך יודעים להריע?! אלא אשרי העם שיודעים
כל אבן' ודיבר עם כל מי שהיה יכול כדי ל'רצות את ריבונם' בתרועה .ואיתא לפרש
לנסות למצוא אותו ולהצילו מיד זדים – הכוונה שכלל ישראל יודעים לרצות את
חיות הטרף שהסתובבו אז בחפשם קרבנות ריבונם ע"י ב' עבודות אלו המרומזים
לגנוב ולחמוס ,לרצוח ולהרוג במיתות ב'תרועה' ,כי מצד אחד תרועה הוא מורה
משונות ונוראות רח"ל. על 'גנוחי גניח' ב'שברון לב' ו'פחד הדין',
אך מצד שני הוא לשון 'שמחה' ו'שיר'
האב שדאג על גורל בנו מתקשר ושמח עמו כמ"ש 'הללוהו בצלצלי 'תרועה'' ,והוא בא
אח"כ בשמחה עצומה משמחת ההתקרבות וההמלכה להשי"ת
וכמובן שהאב לא היה יכול לתת תנומה אבינו מלכינו ,ועל מה שאנו זוכים עכשיו
לעיניו מגדול הפחד והחרדה על מה שעובר ל'התאחד עמו' כביכול וכמ"ש ''ותרועת'
על בנו מחמד נפשו ,וכ"כ גברו אצלו מלך בו'!
ה'געגועים' ו'רחמי האב על הבן' בזכרו
ימים מקדם איך שהוליכו ללמוד ב'חדר' כפי מה שמפחד ומתגעגע לאביו יזכה
בכזה תמימות ונקיות הלב ,ומידותיו לשמחה ולקשר של קיימא עמו
ומעלותיו המיוחדות צפו ועלו במוחו, כי אכן 'טובים השנים מן האחד' ,וכפי
ועמדו תמיד לנגד עיניו וקרעו את לבבו ה'פחד' וה'יראה' שיש לו באופן הראוי,
הנשבר ,כשמתגנב לתוכו מחשבות סוררות הרי"ז מביא וגורם לה'שמחה' הגדולה
שכל זה 'נחלת העבר' ועתה מי יודע מה – על שזוכה להתנקות ולהתקרב לאביו
עלה בגורלו רח"ל... שבשמים ,וכמ"ש הזורעים ב'דמעה' –
ד
אורות הפרשה
אויסגעבעטנע קינד' ,שאחר כל היראה אך התחזק האב ב'אמונה' ו'ביטחון'
והדאגה חזר אליו בניסי ניסים! כי אכן כפי ושפך את ליבו כמים בתפלות ותחנונים
גודל הדאגה והיראה שקדמה – זה גורם מעומק הלב ,והרטיב את התהילים בדמעות
ומביא את עוצם האהבה והשמחה כששב רותחות מגודל פחדו ויראתו על גורל
ומתקרב; ועי"ז הוא מתקשר עמו בקשר בנו אהובו.
מיוחד של קיימא ובעבותות אהבה יותר והבן יענקל'ע גם הוא ,שהיה נמצא שם
משאר הבנים! ביד שוביו הרשעים האכזריים ,הרי אין
לשער עוצם פחדו ויראתו בחשבו שמי
הקב"ה מפחד שלא ידח ממנו נדח
יודע מה יעלה בגורלו ,ומתי ואיך הם
ולא יצטרך להענישינו וגם שש ושמח
ישימו ח"ו קץ לחייו ,ופחד לילה ויומם
בשובינו אליו
בכליון עינים ודאבון נפש ,בזכרו את
וכן הוא בעבודת התשובה ,שבימים אלו הטוב שהיה לו כשחסה תחת כנפי אביו
מתעוררים גודל הפחד והדאגה מעוצם הטוב והרחום ,שדאג עבורו לכל טוב
העוונות והריחוק ,ו'מאימת הדין נפשי וכל הצטרכיותיו ברוחניות ובגשמיות
תבחיל' ,ומתעוררים אצלנו הגעגועים לימים בהרחבה ובנקל ,כשאביו גם הוא מרעיף
הראשונים אשר היו טובים מאלו – כשהיינו עליו טללי תחיה ועבותות אהבה; ועכשיו
תחת כנפי אבינו שבשמים ולא נתלכלכנו הוא נתון כל רגע בסכנת חיים ויראה
בחטא רח"ל ,ועתה רח"ל נתרחקנו מ'אור ופחד גדול.
פני מלך חיים' למקום החטאים והרע ח"ו,
והנה אכן שמע אלוקים והקשיב לקול
וזוחלים ורועדים אנו מיום הדין הגדול
תפילתם ,והבן יענקעל'ע זכה להנצל בדרך
והנורא בידענו שהקב"ה יעמיד במשפט על
נס ופלא מידי שוביו האכזריים ,ורץ ובא
כל נעלם ו'כל האומר הקב"ה וותרן הוא –
והגיע להתנפל לפני אביו ולחזור לחיקו,
יוותרו מעיהו' כדאיתא בגמ'.
הרי אין לשער ואין לתאר השמחה הגדולה
ואבינו שמשמים גם הוא כביכול 'דואג' והעצומה של האב ובנו ,ותחי רוח יעקב
עלינו – בניו אהוביו האובדים – ועל גורל ורוח אביו ועלז ותגל נפשם זה עם זה עד
דיננו ,ו'מתיירא' מיום הדין שלא נימָ צֵ א למאוד ,והשמחה גדלה והרקיעה שחקים,
חייבים ויצטרך להענישנו ולסלק השפע עד שנשארה האהבה והשמחה חקוק
ח"ו ,כמו האב שרוצה שבנו יתנהג טוב ולא בקרבם לעולמי עד ולנצח נצחים!
יצטרך להתנהג עמו במדת הדין. והנה אף שהאב גם אוהב ומתענג מבנו
וכביכול הקב"ה נכנס בימים אלו בבית השני 'משה'לע' שלא נשבה ,אך הרי
המדרש ומפחד מיום הדין ,שלא ידח ממנו זה אינו דומה כלל להשמחה והאהבה
נידח ובניו האהובים לא יאבדו ממנו רק והתענוג וה'קשר של קיימא' המיוחד שיש
ישובו אליו; כביכול הוא זוחל ורועד שלא לו כבר לצמיתות – עם בנו האבוד שחזר
יהיו ח"ו אלמנות ויתומים חדשים בשנה אליו – יענקעל'ע; שכל ימי חייו זוכר
הבאה ,שלא יהיה קשיים בפרנסה ובריאות לו חסד נעוריו – שהוא בנו אהובו 'דער
ה
אורות הפרשה
ואבוד ,רק יכול אדם להסתובב בינינו בבית לבני ישראל ,שהרי מלך במשפט יעמיד
המדרש ,והוא נמצא בשאול תחתית בלי ארץ ,ותשב על כסאו באמת.
שיראו עליו מבחוץ]; והנה כשמגיע ימים כמ"ש ב'נועם אלימלך' וב'חתם סופר'
קדושים אלו ורואה אדם את פגמי הנפש שהרי 'הקב"ה מקיים את כל התורה כולה',
אצלו או אצל חבירו – 'ראה את המציאה', ואיך מקיים מצוה 'יראה' ,אלא שהקב"ה
אז יש מי ש'מתנפל עליו' שהוא 'חוטא מתיירא ומפחד שלא יעברו בני ישראל
ופושע' ,ו'אין קץ לענשו וריחוקו מאת עבירות ,כדי שלא יצטרך להענישם ,וכמ"ש
השי"ת' – וזה מרומז ב'ונפל לו עליה'; אך 'וכיראתך – עברתך' – שהקב"ה 'מתיירא'
לאידך יש מי שבא אליו ו'מחזקו' ומעודדו, מן ה'עבירות' של בנ"י כנ"ל.
שברגע אחד יכול לשוב לאבינו אוהבינו ואכן כפי הדאגה והצער ,כך גדלה
שבשמים שמצפה לתשובה ומחכה אליו השמחה והאהבה ,וההתקרבות והקשר
– ומרומז ב'ובא אחר והחזיק בה' ,ומסיק העמוק – כאשר אכן שב ומתאחד הבן עם
המשנה – 'זה שהחזיק בה – זכה בה'; אביו שבשמים ,ומתנקה ומתטהר מחטאיו,
שאכן זו הוא הדרך – לחזק אחד את חבירו, ומריקים עליו שפע רב עד בלי די!
ולדעת שבכל מצב אפשר לשוב ולהתקרב וכאשר הבן דואג ומפחד ,ויודע שהוא
להשי"ת ולהתנקות מכל חטאיו ופשעיו, בשבי ומרוחק מאביו ,ומרגיש שקשה לו
להיות 'בריה חדשה' וכ'קטן שנולד'! ואינו במקומו הראוי ,אז אכן יש תקווה
בכל זמן ומצב יוכל לשוב ולהתחדש כבריה
שיעשה כל טצדקי לשוב אל אביו בכל לב
ונפש ולהתקרב ולהתקשר אליו בעבותות
חדשה אף למעלה מדרך הטבע
אהבה שימשכו ויזכרו לעד!
כמו שפירש הרה"ק רבי ר' אלימלך זי"ע
(בפרשת במדבר) את הפסוק 'באחד לחודש ***
השני' ,שלכל אחד יש התחדשות אחד –
לא להישבר וליפול עם מחשבות עצבות,
כאשר הוא נולד ונוצר ,אכן כל אחד יכול
רק להתחזק בחשיבותינו ויקר תפארתינו
לעשות אצלו התחדשות נוספת – 'חודש
אצל השי"ת
השני' ,והוא כאשר גומר בנפשו לעזוב את ויש לו לאדם לחזק את עצמו ואת חבריו,
רוע מעלליו ולשוב אל השי"ת לעבדו בלבב ולא להניח להתרשל וליפול למלתעות
שלם ,הרי אז בכל מצב שהוא היה – הרי היצר ולזרועות היאוש ח"ו ,כמ"ש הרה"ק
הוא 'מתחדש' ומתנקה ומתקדש מאוד, רבי ר' אלימלך זי"ע (פרשת קרח) לפרש לשון
ונהיה 'בריה חדשה' כקטן שנולד! המשנה 'ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא
וכמו שאיתא בגמ' ש'המקדש את האשה אחר והחזיק בה ,זה שהחזיק בה זכה בה',
ע"מ שאני צדיק גמור – הרי"ז מקודשת שלפעמים בן ישראל הוא 'נאבד' בעולמו
שמא הרהר תשובה בלבו'; משום שע"י 'תעיתי כשה אובד'[ ,ואי"צ להיות תועה
הרהור תשובה אחד אפשר להתנקות ונודד במזרח הרחוק ב'הודו' או ב'סין'
ולהתקדש ,ולהתעלות להיות צדיק גמור! עם שערות ארוכות כדי להרגיש תועה
ו
אורות הפרשה
וכמו שהורה הנביא על יום זה – לאכול וענין התשובה הרי הוא 'חסד' מאת
ולשתות ולשמוח! השי"ת 'למעלה מן הטבע' ו'למעלה מטעם
ודעת' ,כמ"ש בחז"ל ש'שאלו ל'חכמה' –
אף כשאינו שב בשלימות הקב"ה משלים
'נפש החוטאת מה דינה?' והשיבה ש'נפש
בעדו
החוטאת תמות'! וזה באמת המובן בחכמה
ואף כאשר אינו מצליח לשוב בתשובה ובשכל הישר ,כדוגמת 'פועל' שמקלקל
בשלימות הראוי ,וגם כאשר רואה שכבר את עסקי בעליו וגורם לו נזקים והפסדים,
שב כמה פעמים ואח"כ חזר לשנות שבוודאי ישלחנו ויזרקנו משם בשן ועין כי
באיוולתו ,מ"מ אל יפול לבו בקרבו ואל 'לתיקוני שדרתיך ולא לעוותי'; וכן שאלו
יתרשל מלעשות מה שביכלתו ,כי עליו ל'נבואה' – ואמרה 'חטאים תרדוף רעה';
מוטל רק לעשות מה שבידו ובכוחו עכשיו, וה'תורה' השיבה – 'יביא קרבן ויתכפר';
והקב"ה כבר ישלים בעדו! וכמו שפירשו אכן ה'קב"ה' השיב – 'יעשה תשובה
צדיקים את הפסוק 'ארפא משובתם', ויתכפר'! כי אכן התשובה 'קדמה לעולם'
שאף אם 'תשובת' האדם לוקה בחסר וזה והוא למעלה מן החכמה והטבע ,וכן
בבחינת 'חולה' ,מ"מ הקב"ה כבר 'ירפאהו' 'ישראל קדמו לעולם' ו'עלו במחשבה' לפני
וישלימהו! בריאת העולם!
הקב"ה יודע תעלומות מעיד על תשובת ועל כן אל יעלה בלב האדם לחשוב כי
האדם באשר הוא שם בעת התשובה כבר אבדה תקוותו ונסתרה דרכו מה' ,כי
וכהעובדא דהוי אצל הרה"ק מהר"ש בכל זמן ומצב לא ננעלו דלתי התשובה,
מבעלזא זי"ע ,שפעם שבת בצל קדשו ואף כשאינו מבין איך שיכול לשוב ,מ"מ
ב'ראש השנה' הגאון ר' עזריאל לעווין זי"ע הקב"ה חותר חתירה תחת כסא כבודו
הרב דבראד ,ולפני התקיעות הרגיש הגאון וימינו פשוטה תמיד לקבלו בתשובה,
ברעה ורצה להזכיר א"ע אצל הרה"ק זי"ע, באהבה רבה ואהבת עולם ,והקב"ה סולל
והגבאים לא העיזו להכניסו בשעה נעלה ומורה דרך תשובה לכל אחד ואחד ,ומבקש
כזו כשהתכונן הרה"ק לתקיעת שופר ,אך מאיתנו 'שובו אלי ואשובה אליכם' ,ואנו גם
כיוון שהוא היה בידידות רבה עם הרה"ק אנו מבקשים 'השיבנו ה' אליך ונשובה'!
אזי הרהיב עוז בנפשו ונכנס בעצמו אל וכאמור לעיל שרק כלל ישראל יש להם
הרה"ק זי"ע ,והנה ראה אותו עוסק והוגה כח זה ,שהם 'יודעים לרצות את ריבונם'
בספר 'תבואות שור' על הלכות טריפות; בשתי העבודות של 'תרועה' ,שמצד אחד
וכאשר הבחין בו אזי שאל ממנו הרה"ק, שרוים ב'אימת הדין' גדול ,אך מצד שני
שהנה עומדים אנו לתקוע בשופר כשליח מתמלאים 'שמחה' ו'אהבה' כי 'בטוחים
ציבור עבור שולחי – וכמו שמבקשים שהשי"ת יעשה להם נס' ,ויזכו להפגש
ש'אל יבושו שולחי' וכו' – וכדי לעורר ולהתקרב אל אביהם שבשמים; וכל כמה
בתשובה לעדת בני ישראל ,ומה עושים עם שלפניו נעבוד ביראה ופחד – הרי"ז מביא
ה'רמב"ם' שפוסק שיש לשוב 'עד שיעיד גורם גם את ה'שמחה' ו'קירוב הלב' כנ"ל,
ז
אורות הפרשה
רק את המוות הזה ,ומרגיש תועה ואובד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד',
– 'תעיתי כשה אובד' ,אזי ידע נאמנה כי וכי כולם הם בדרגא זו של תשובה?!
מרא שחורה הוא ,ויש לו להסיח דעתו מזה אך השיב הרה"ק בבכיות עצומות ,שהרי
ולהתחזק באמונה בכח התשובה ובתקוות כאשר אדם מעד ונכשל רח"ל בדבר חטא
השי"ת ,כשאיש את רעהו יעזורו ולאחיו ופשע ,הרי אח"כ נפשו מרה לו מאוד ומר
יאמר חזק .כי יראת ה' ופחדו יש לעורר את לו העבירה יותר ממות ,והוא מתבייש עם
האדם ולהביאו ש'יתחזק' ויתעלה בתורה העבירה וממאס ונגעל ממנו מאוד ,ובוודאי
ובתפילה ,באמירת תהילים ובשפיכת שיחו ב'מצב כזה' שהוא עומד אז הרי שלא ישוב
להקב"ה ויקבל עליו קבלות טובות לשנות לעבור עליו עוד פעם ,אך אח"כ כשיצרו
את דרכיו ולהתקרב אל השי"ת! מתגבר ומתחדש עליו ומכשילו הרי"ז דבר
ואף שאיתא בזוה"ק שלא להיות ככלבין ומצב חדש שבא ,ואינו מעכב ומקלקל את
הצווחים הב הב' ,הב לן חיי'' ,הב לן מזוני'; התשובה שלפני זה! ובאמרו זאת וכאשר
אכן כבר אמרו צדיקים שזה רק כשמבקש הסכים הגאון זי"ע לזה – מיד נכנס הרה"ק
'לצורך עצמו' בלבד ,אך כשבא להתפלל לתקיעת שופר.
ולבקש 'לצורך עבודת השי"ת' ולכבוד שמו כי אכן כל יהודי בפנימיותו הוא כולו
הגדול שיתקדש על ידו ,שיוכל להתפלל טוב ,וכאשר נכשל בעבירה – הרי"ז מפריע
וללמוד ולגדל דורותיו בבריאות ופרנסה ו'מ ַענֶ ה' אותו ,והוא ממאס בו מאוד;
לו ְ
בריווח ובישוב הדעת – הרי"ז מבקש כאשר אדם נכשל ב'לשון הרע' או כשמקלו
'לצורך גבוה' ,וזה עולה לנח"ר לפניו הגיד לו להקל במקום שאמרו להחמיר ,הרי
יתב"ש שממלא משאלותיו לטובה! אח"כ ליבו נוקפו ופורש מלעשותו עוד,
ומתחרט בנפשו על זה ,עד שבמצב זה לא
החסיד השוטה שביזה את הטריסקער מגיד היה שונה באיוולתו ,ורק שבמשך הזמן הרי
כמו העובדא שסיפר הגאון מטשיבין יצרו של אדם מתחדש ומתגבר עליו בכל
זי"ע ,שכאשר הרה"ק ר' יוסף שלום בן יום ,ולחשבון חדש יחשב!
הרה"ק מהוסיאטין זי"ע נשא את בת הרה"ק ***
המגיד מטריסק זי"ע ,ונערך 'חתונה גדולה'
בצל קדשם של שני הצדיקים רועי ישראל; אימת הדין יש להביאו להתקרב אל ה' ולא
והנה בשעת החתונה הוצרכו להמתין על להתרשל ולהתרחק ח"ו
המגיד מטריסק זי"ע שהתמהמה ,והיה ויש לו לאדם להיזהר ש'הפחד' ו'אימת
שם 'חסיד שוטה' אחד שחרה לו על כבוד הדין' יביאו ל'התקרב' אל השי"ת ואל
רבו הרה"ק מהוסיאטין שצריך לחכות על מצוותיו ועבודתו ,כשיאמין וידע שבאמת
המגיד ,ועל כן כאשר המגיד הגיע ,הלך טוב הוא ויודע תעלומות מעיד עליו זאת;
אותו 'חכם' מאחורי המגיד ,ודרך ברגליו אך אם רואה אדם שהפחד מצמיתו ומביאו
על ה'ראשוואלקע' הארוכה של המגיד ,וכך לידי 'התרשלות' ו'ריחוק' ,ורק מחכה
עיכבו מללכת. שהימים הקדושים כבר יעברו ויסור מעליו
ח
אורות הפרשה
ולחם לאכול ,ובגודל שברון לבו הטעתו והנה כמובן שמיד גערו בו וכו' ,ונוסף
עינו לשטות זה .ופסק הרה"ק שינסהו לזה שהרה"ק מהוסיאטין קרא לאותו חסיד
לראות האם כנים דבריו ,ע"י שיכניסו הראש ל'דין תורה' על החוצפה הגדולה שעשה –
הקהל לעבוד בעסקיו ,ויזמין לו פרנסתו אצל הגאון ר' יעקעל'ע מהרמילוב זי"ע בעל
בריווח ובכבוד ,ואז יוודע ויווכח אם אכן 'כוכב מיעקב' אבי הטשיבינ'ער רב.
יחדול ממעשיו הרעים – הרי טוב ,ואם לא והנה הרה"ק מהוסיאטין עמד שם
– הרי שאז 'יקוב הדין את ההר' ויצטרכו כתובע ,כשבצידו הגיע גם הטריסקער מגיד
לילך עמו בכל חומר הדין. להשתתף ,וכאשר שאל ר' יעקעל'ע את
ואכן הראש הקהל הכניסו לעסקיו ה'חכם' הזה מדוע באמת עשה את הרעה
ודאג לכל מחסורו במסירותו וטוב לבו, הגדולה הזאת ,וכראות החסיד איך שכלתה
ואכן היהודי חדל ממעשיו הרעים והכיר אליו הרעה מאת הצדיקים והדין תורה ,ואף
במעלת מטיבו ,ונפל לפניו לפייסו ולבקש 'רבו' בעצמו אינו עומד 'לצידו' ,רק כ'צדיק
את מחילתו. אמת' תובע את עלבון התורה והצדיקים;
אזי פרץ היהודי בבכי גדול ,ותינא את מר
דיין חכם יודע לשית עצות בנפשו מצבו וגורלו ,שהוא יהודי 'קשה יום' שאין
וזה אשר פסק ר' יעקעל'ע גם כאן, לו פרוטה לפורטה ,ואין לו להביא לחם
שהטריסקער מגיד יברך את היהודי הזה לפי הטף ,ואף גם יש לו כמה בנות מבוגרות
בזכותו ובזכות אבותיו הקדושים ,שיזכה בבית שאינו מוצא להם את זיווגם ואף
לפרנסה בריווח ובניקל ושיזכה להשיא אין בידו כסף לנדוניתם ,ובמרירות נפשו
את בנותיו ,ואם אכן ימשיך אח"כ אף ובטפשותו עשה את המעשה הזה ,אך בוכה
כאשר יוושע במעשי טפשות – הרי שאז ומתחרט הוא על זה מקרב הלב.
יצטרכו לילך עמו בחומר הדין .ואכן וענה ר' יעקעל'ע ואמר שהנה דינו של
בירכו המגיד ,וכמובן שנושע ב'שידוכים זה אינו מפורש בשו"ע והפוסקים ,אך יש
הגונים' ו'פרנסה טובה'; והיהודי אף החל להוציא פסקו ע"י ש'נדמה מילתא למילתא'
לנסוע אל הטריסקער מגיד ,והתבטל ונכנע לעובדא דומה.
לפניו כעבדא קמי מרא ,כשבוכה ומפייסו
ומתחרט מקרב הלב. ר' ייב"א פסק שיש ליתן לו פרנסה ואז
יחזור למוטב
והטשיבינ'ער רב סיים לאמור שאביו
שהנה אצל הרה"ק ר' ייב"א מאוסטראה
היה 'חכם' ,וכן כל 'דיין' עליו להיות
'חכם' ,ו'דיין חכם יודע תמיד לשית עצה זי"ע שהיה מהחדר של תלמידי הבעש"ט
טובה בנפשו'. הק' ,הגיע פעם לפתחו 'דין תורה' מיהודי
שרדף תמיד את ה'ראש הקהל' – שהיה
הקב"ה ישפיע לנו הרחבה ושפע ברו"ג צדיק וישר ,וההוא 'ביזהו' תמיד ו'קלקל לו
ועי"ז נחזור למוטב שידוכים' וכדו'; וכאשר דרש ר' ייב"א מאת
וכביכול אנו מבקשים מאת השי"ת המבזה מדוע הוא עושה כך ,בכה ואמר
בימים אלו שהוא יושב על כסא דין 'לאל שאף הוא מר נפש הוא שאין לו פרנסה
ט
אורות הפרשה
רצונך' ,ואז וודאי ש'ירוץ עבדך כמו עורך דין' ,ואתה הוא 'דיין' ומוכיח,
איל ישתחווה אל מול הדרך!' הרי הקב"ה הוא 'מקור' ה'חכמה' ,והוא
ברא החכמה 'ויהיב חכמה לחכימין',
השי"ת יביט בפלאות של דורינו
'אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיע'; והרי
בתורה ועבודה במסירות נפש
'דיין חכם יודע לשית עצה' – שיגזור
ואנו מבקשים מאת השי"ת' ,פנה עלינו גזירות טובות; שיהיה שפע רב
נא לתלאות ואל לחטאות ,צדק צועקיך של 'פרנסה בריווח' לכל בני ישראל,
מפליא פלאות' ,וכמ"ש בגמ' שלעתיד שיהיה לכל אחד ואחד 'הרחבת' ו'ישוב
לבוא יביאו את היצר הרע וישחטוהו, הדעת' שיהיו 'רחובות נקיים' ו'אוויר
ולהצדיקים יהיה נדמה להם כהר גדול נקי' ,שלא יהיה 'חולי ישראל' בבתי
ויבכו איך יכולנו לכבוש הר גדול רפואה ,וח"ו לא יראו עוד בנ"י שנטלה
כזה ,ולהרשעים ידמה לחוט השערה תפארתם בנשירת שערותיהם רח"ל,
ויבכו למה לא יכלו לעמוד נגדו; וגם שלא זו תפארתך אלא 'תפארתך עבור
הקב"ה יענה כנגדם ויאמר 'גם בעיני על פשע' וכך נוכל לשמור חוקותיו
יפלא לשארית העם הזה' איך החזיקו ומשפטיו כדבעי!
מעמד והתגברו על היצר בנסיונות
קשים כאלו. שהרי אנו נמצאים בכזה 'דור קשה',
ו'אוויר טמא' ,ומסביבנו אויבים מבית
על כן אנו מתפללים שיעלה לפני ומבחוץ' ,מחוץ תשכל חרב ומחדרים
המפליא פלאות – הקב"ה את הפלאות אימה' ,ואנשים הרי נתונים בקטנות
האלו ,ויראה ויביט בפלאי הדור הזה המוחין במצור ובמצוק ולפעמים הרי
איך שמתעצמים לעבוד את השי"ת זה נסיונות קשים ומרים ,ואעפ"כ
בכל זמן ומצב ,ומוסרים נפשם ללימוד מוסרים נפשם לשמור על העיניים
התורה וקיום מצוותיה בזמן שיש בתוך תוקף הנסיונות ,בין ברחוב ובין
כאלו החפצים לקרוע מהתורה גם את ב'תחנה' וכדו'; ומבקשים ומתחננים
מעט החרדים לדבר השם' ,הושענא אליו שיתן לנו הכוחות לעמוד בזה,
מרוטת לחי' ,שלוחמים בכל עוז עם וכמו שהמליצו הקדמונים 'מפניך –
מפירי התורה ,ועם הכלים המשחיתים אני בורח אליך' ,שאין לנו לאן לברוח,
המכלים כל חלקה טובה בכרם בית
'ואם אסק שמים שם אתה ,ואציעה
ישראל ,וזה מביא לשאול תחתית
שאול הנך' .ואין לנו אלא לשוב אליך
נוראה .והקב"ה ירא כבר בעניינו
לדבר ולהתפייס עמך – המתרצה
וירחם עלינו!
ברחמים ומתפייס בתחנונים!
בכל מקום וזמן אנו קרובים להשי"ת וכאשר יאיר את פניו הרי נוושע
ואנו קשורים ככתר על ראשו ומקרב אליו בכל לב ונפש ,כמו
והרי בזמן זה שרוים בפחד שמבקשים 'הגלה נא ופרוס חביבי עלי
מהמלחמה וקשה להגיע למקומות את סוכת שלומך' 'משוך עבדך אל
י
אורות הפרשה
ודיבורינו ומחשבותינו ,וע"י שהשי"ת הקודש לשפוך שיחנו לפני ה' מקרב
הדיין החכם כביכול ירעיף עלינו טללי הלב במקומות המסוגלים ,וגם זה
תחיה ושפע רב ברוחניות ובגשמיות הוא מהתלאות שעוברים עלינו; אך
לעבודתו ויראתו ,הרי עין בעין יראו יש להתחזק במאמר הרה"ק רבי ר'
איך שנתקרב אליו לעבדו בלבב שלם. שמעלקע מניקולשבורג זי"ע שפירש
מאמר הפייטן 'והוא באחד ומי ישיבנו,
במוצאי מנוחה מקדימים לבקש
ונפשו איוותה ויעש ,נורא וקדוש',
רחמים ולשוב בכל לב ונפש
שכאשר יהודי נמצא אחד לבד ואין
ובעמדינו לפני התחלת הסליחות,
לו אפי' למי לפנות ולהשיח את לבו
'במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה' ,וכמו
שישיבנו ויחזקו ,אך נפשו איוותה
שפירשו צדיקים שאף שבדרך כלל 'מי
ומשתוקקת להשי"ת ,הרי זה נורא
הקדימני ואשלם' ,ורק לאחר שהקב"ה וקדוש ועולה לריח ניחוח לפני השי"ת,
נותן בן – אפשר להכניסו לבריתו של שמקבלו באהבה רבה!
א"א ,ורק כשנתן לו השי"ת בית ,הרי
והרה"ק ר' הערשעלע זידיטשוב'ער
שיכול לעשות מעקה; אך כאן אנו באים
זי"ע אמר להמליץ על בני ישראל את
עוד לפני ראש השנה ומקדימים כביכול
הפיוט 'יושב סתר – כתרו ישועה',
להתחנן ולבקש על נפשינו ,להתנקות שאנו מבקשים מאת השי"ת שכאשר
ולהתקרב אליו בכל לב ונפש! הוא 'יושב סתר' לבדו לדון אותנו
ואף אם נכשל האדם לפעמים, כיחיד מומחה הדן יחידי לבאי עולם,
הרי זה לו לצער וכאב וכמ"ש בגמ' הרי יזכור ויעלה לפניו שאנו כביכול
ש'דם ניקף מכפר כדם עולה' ,ויש לנו ה'כתר שלו' ועי"ז ישוב ירחמנו ויביא
להתוודות ולהתרצות לפניו בדיבורי לנו 'ישועה' ,שהרי אנו קשורים בכתרו
אהבה ותשובה ,כמ"ש 'קחו עמכם של הקב"ה ו'כתר יתנו לך מלאכים
'דברים' ושובו אל ה' ,וזה גורם לכפרה המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי
כמו חוט השני שנהפך ללבן וכמ"ש מטה' ,וכמו שפירשו את הפסוק 'ישא
'כחוט השני – שפתותיך' ,וזה לתענוג ה' פניו אליך' ,שזה לשון של הגבהה
גדול לפני כסא הכבוד! והסתכלות כלפי מעלה ,כי כביכול אנו
יעזור השי"ת שיהיה כבר סוף וקץ מתעלים להיות הכתר של הקב"ה מלך
לכל צרותינו ,תחילה וראש לפדיון מלכי המלכים!
נפשינו ,ויהיה כבר השנה הזאת 'שנה שהרי אין מלך בלי עם ,ומכל המוני
שבן דוד בא' ,ונזכה בקרובה ל'תקע אוה"ע רק אנו ממליכים ומייחדים
בשופר גדול לחירותינו ושא נס לקבץ אותו ,ומוסרים את נפשינו ללמוד
גליותינו' ,בביאת גוא"צ במהרה בימינו ולקיים את התורה ,ולגדל את בנינו
ברחמים גדולים ,אמן. לתורה ,ולשמור על קדושת עינינו
****
אי
