א איחוד בחידוד · A Ichud B'chidud — ניצבים וילך (2026-08-31)

לעילוי נשמת לעילוי נשמת
הרה״ג ר׳ שמעון יהודה זצ״ל המשגיח
בן הגה״צ
רבי אברהם יעקב )זיידל( זצוקלה״ה
עפשטיין
נלב״ע כ״ה אלול תשנ״ט
תנצב״ה
הגה״צ רבי אברהם יעקב )זיידל( זצוקלה״ה
עפשטיין
בן ר׳ יצחק אריה זצ״ל
נלב״ע כ״א אלול תשס״ז
תנצב״ה
ַא איחוד בחידוד
גליון לע"נ ה רב יוסף זצ"ל קולמן לע" נ ר ' שמעון י ה ודה זצ "ל עפשט י י ן
שנה כ' תתי״ג בן החבר ה רב אה רן דוד זצ"ל ב ן הגה " צ ר ' אב רה ם י עקב )ז י י דל( זצ וקלה " ה
כשם זקני שלעצמו רק אחת נזכר נקראתי,
-לראש השנה פלאות מתורתך
לוֹהּ ִמבַּ לְ ﬠָ דֶ יָך ,כַּ כָּ תוּב )ישעיה ה' ט"ז( ,וַ יִּגְ בַּ הּ ה' צְ בָ אוֹת
"קדוֹשׁ ַא ָתּה וְ נוֹרָ א ְשׁ ֶמָך ,וְ ֵאין ֱא ַ ָ
נ
ואת שררתו אחר שנים רבות לקבל זכיתי.
בַּ ִמּ ְשׁ ָפּט וְ ָה ֵאל ַה ָקּדוֹשׁ נִ ְקדָּ שׁ בִּ צְ דָ ָקה .בָּ רוְּך ַא ָתּה ה'ַ ,ה ֶמּלֶ ְך ַה ָקּדוֹשׁ" .חתימת ברכת הקדושה בימים הנוראים.
״א ָתּה ָקדוֹשׁ הברכה השלישית שב׳שמונה-עשרה׳ ,מכונה ׳קדושת השם׳ )ר״ה ל״ב א׳( ,מתחילה תמיד בלשוןַ :
אחת ביחוסי לאבי בכתבי הקודש נכתבתי, ְה ְללוֶּ סּ ָלהִ .כּי ֵאל ֶמ ֶל גָּדוֹל וְ ָקדוֹשׁ ָא ָתּה״ ,והיינו שמשבחים את ה׳ כי עצמותו
קדושה והנהגתו קדושה ,וישראל הקדושים משבחים את ה׳ בכל יום ולעולם ,ובחינתו היא כמלך גדול וקדוש.
דוֹשׁים ְבּ ָכל יוֹם י ַ
וּק ִ וְ ִשׁ ְמָ קדוֹשׁ ְ
מלבד רבות אודות מעשי והברית שכרתתי. ועל דברי פתיחה יסודיים אלו ,ב׳ימים-הנוראים׳ מוסיפים בקשה גדולה מה׳ כי יתן את פחדו ואימתו על הבריות
וכך כולם ייראו ממנו וישתחו לפניו ,ומוסיפים תחינה שיתן כבוד לעמו ותהילה ליראיו ,ובאותה עת הצדיקים
יראו וישמחו ,וה׳ ימלך לבדו על כל הבריאה ,ולאחר כל זאת ,וגם בכדי לסמוך בחתימה מעין פתיחה ,באה
נוֹרא ְשׁ ֶמ...׳.
׳קדוֹשׁ ַא ָתּה וְ ָ תפילה נוראה זו הנזכרתָ :
הכסף הרב שנתרם בזכותי בעצמי מניתי, והנה חתימה זו של הברכה אותה כל אחד זוכה לברך זה עשרות שנים ,יש בה רבדים רבים של הבנה ,והגיע
עת שנוסיף להתבונן בה ולהבין טוב יותר את משמעות הדברים אותם אנו אומרים ,ובכך נזכה כי תפילותינו
ובהנהגתי עמו את נאמנות הגבאים יסדתי. תתקבלנה עוד יותר לרצון לפני ה׳.
השורש בהבנת ברכה הוא מתחיל בהתבוננות מה המשמעות של ׳קדוש׳ ו׳קדושה׳ ,שתיבה זו חוזרת על עצמה
א נ י ? מ י פעמים רבות בברכה ,ואכן ההבנה בה היא במשמעות של ׳הפרשה׳ ו׳הבדלה׳ ,הכוללת גם הוראה של ׳מיוחד׳,
וכגון איש ה׳מקדש׳ אשה ,שתהיה ׳מיוחדת׳ לו ותאסר ו׳תבדל׳ מכל האחרים .וכגון ל׳הקדיש׳ בהמה ,שבכך היא
רמז :דמות מבין ׳רועי ישראל ומנהיגיו׳! ב׳א ָתּה ָקדוֹשׁ׳, ׳נאסרת׳ ו׳מובדלת׳ מכל אדם בכל שימוש והנאה .ועל כן ברכה זו של ׳קדושת השם׳ פותחת ַ
היינו שעצמותו של ה׳ מפורשת ומובדלת מהכל ,׳וְ ִשׁ ְמָ קדוֹשׁ׳ ,ואף מצב פעולותיו והנהגותיו בעולם זועקים
את קדושתו ,שהיא הנהגה מדוקדקת המובדלת מהשגתנו.
ד ר ב נ ן ח י ל ו ק א ְה ְללוֶּ סּ ָלה׳ ,והיינו ישראל שהם קדושים ,כדכתיב )דברים
ֲד ָמה״,
ֲשׁר ַעל ְפּנֵי ָהא ָֻלּה ִמכֹּל ָה ַע ִמּים א ֶהיִ ל ְהיוֹת לוֹ ְל ַעם ְסג ָ
דוֹשׁים ְבּ ָכל יוֹם י ַ ׳וּק ִ
היְ בָּ בּ ַחר ה׳ ֱא ֶ
ולפי זה מובן גם המשך הברכהְ :
״כּי ַעם ָקדוֹשׁ ַא ָתּה ַלה׳ ֱא ֶ ז׳ ו׳(ִ :
ַשׁ ִמ ֵענוּ
כתיב )דברים ל׳ י״ב( :״א ַב ָשּׁ ַמ ִים ִהוא ֵלאמֹר ִמי ַי ֲע ֶלה ָלּנוּ ַה ָשּׁ ַמ ְי ָמה וְ ִי ָקּ ֶח ָה ָלּנוּ וְ י ְ וּל ִת ְתּ
וֹתיוְ .ֲשׁר ִדּ ֶבּר ָל וְ ִל ְשׁמֹר ָכּל ִמ ְצ ָ
ֻלּה ַכּא ֶ ירַ היּוֹם ִל ְהיוֹת לוֹ ְל ַעם ְסג ָ ֱמ ְ
וכתיב )שם כ״ו ,י״ח-י״ט( :״וַה׳ ֶהא ִ
כל הזכויות שמורות ל"איחוד בחידוד" ולרבנים הכותבים – מודיעין עילית -ארץ ישראל
א ָֹתהּ וְ ַנ ֲע ֶשׂנָּה״ .ופירש״י :״א ַב ָשּׁ ַמ ִים ִהוא .שאילו היתה בשמים ,היית צריך לעלות אחריה ֲשׁר ִדּ ֵבּר״ ,וכהנה עוד היַ כּא ֶ וּל ִת ְפ ָא ֶרת וְ ִל ְהי ְֹתַ עם ָקדֹשׁ ַלה׳ ֱא ֶ וּל ֵשׁם ְ ֲשׁר ָע ָשׂה ִל ְת ִה ָלּה ְ ֶע ְליוֹן ַעל ָכּל ַהגּוֹיִם א ֶ
וללומדה״ .ומבואר ,כי האדם היה יכול להגיע לשמים ,אילו התורה היתה נמצאת שם. פסוקים לרוב המורים על היות עם ישראל קדושים ומופרשים מכל העמים ,לכך עולה יפה כי ישראל שהם
קדושים ומבודלים מכל העמים ומיוחדים רק להיות עם קדוש לה׳ ,הם אלו הראויים לשבח את ה׳ הקדוש.
עיין בגמ׳ )גיטין פ״ד א׳( :״תנו רבנן ,הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע ...אינו גט .רבי יהודה
*
בן תימא אומר ,כזה גט .כלל אמר ר׳ יהודה בן תימא ,כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו
אכן החתימה המיוחדת לימים הנוראים צריכה תוספת תלמוד ,בה אנו אומרים כי ה׳ קדוש ושמו נורא ואין שום
והתנה עליו מתחילתו ,אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר״ .ומבואר ,כי אי אפשר לאדם לקיים אלוה מלבדו ,ועל כך מביאים את הפסוק בישעיה לראיה והוכחה לדברים הללו .וצריך להבין היכן מצאנו בפסוק
תנאו שאמר כי יעלה לרקיע .ומדוע פירש״י ,כי אם היתה התורה נמצאת בשמים ,היה צריך זה על כי אין אלוה מלבדו ,כאשר לכאורה בפסוק רק נאמר כי ה׳ הוא ׳אל קדוש׳.
אדם להגיע לשם וללומדה. זאת ועוד יש להבין ,אם אכן פסוק זה נוסף מחמת גדלות ה׳ הנזכרת בו המורה על כי אין עוד אלוה מלבדו ,מה
וצריך ביאור!!! מיוחד מצאו אנשי כנסת הגדולה דוקא בפסוק זה ,אשר מחמתו יסדוהו בתפילה נוראה זו ,ומדוע בחרו בו מתוך
מאות הפסוקים שנאמרו אודות מלכות ה׳ בעולמו ורוב גדולתו וקדושתו.
מדור זה נתרם לע"נ איסר יעקב בן מנחם מנדל וחנה בּנֶה בת שמאי ז"ל *
בכדי להבין זאת ,יש צורך להתבונן מהו בכלל מושג של ׳מלכות ה׳ בעולמו׳ ,ובאיזה שלב בבריאה החלה
מענינא דסדרא מלכות זו.
והיה מקום לומר כי ׳מלכות ה׳ בעולמו׳ החלה עם תחילת הבריאה יש מאין ,מאז שהחל לברוא את גרגיר החול
ָכ ר״ )בראשית י״ז י׳(.
ית י ֲא ֶשׁ ר ִתּ ְשׁ ְמ רוִּ ...ה מּוֹל ָל ֶכ ם ָכּ ל ז ָ
״ זֹאת ְבּ ִר ִ הראשונה שעמו עשה את הארץ ,או באותה עת בה השלים בריאה מושלמת עליה מלך ,ולכל המאוחר כאשר ה׳
היכן בפרשתינו ,מצינו מעשה או הנהגה בענין ׳ברית מילה׳ ,או שניתן ללמוד על דבר מענייני ברא את האדם על הארץ ,ובכך התבטאה מלכותו עליו.
אך האמת היא כי ׳מלכות ה׳ בעולמו׳ הייתה עוד זמן רב קודם לבריאת העולם ,ותמשך אף לאחריו ,וכפי
׳ברית מילה׳ מעלתה וכוחה והלכותיה ,או על הדרכים והצורות הראויות אל עשייתה? שאומרים בפיוט הקדמון ׳אדון עולם׳ )עי׳ בספר ׳מטה משה׳ סי ל״א מה שמפליג בשבח ותועלת אמירת פיוט
מדור זה נתרם לזכות חוה בת חיה שרה נוֹרא...״ ,והיינו ֲשׁר ָמ ַלְ ,בּ ֶט ֶרם ָכּל י ְִציר נִ ְב ָרא ...וְ ַא ֲח ֵרי ִכּ ְכלוֹת ַהכֹּלְ ,ל ַבדּוֹ י ְִמָ עוֹלם א ֶ זה בכוונה בכל יום( :״אֲדוֹן ָ
׳א ֲח ֵרי ִכּ ְכלוֹת ַהכֹּל׳ ,לאחר תום כי עוד בטרם שיָצר ה׳ שום יְציר כבר נחשב ה׳ כאדון העולם וכמלכו .וכך גם ַ
להוגי שעשועות ולקוראי עונג נוֹרא׳ ,הרי שתמשך מלכות ה׳ הנוראה. תקופת העולם כאשר כבר יפסיק קיומה של כל הבריאהְ ,׳ל ַבדּוֹ י ְִמָ
״ל ֵעת ַנ ֲע ָשֹה ְב ֶח ְפצוֹ כֹּלֲ ,אזַי ֶמ ֶלְ שׁמוֹ נִ ְק ָרא״ .ולכאורה היינו כי הן אמנם ׳מלכות ה׳ ואמנם נאמר עוד בפיוט זהְ :
שלוחה בזה ברכת השנה ,לכתיבה וחתימה טובה יחד עם כל בית ישראל. בעולמו׳ היתה והווה ועתידה להיות לעולם ,בלא שום קשר לבריאת העולם ,ואין לו שום צורך בבריאה בעבור
מלכותו ,אך כאשר ברא את העולם וברואיו ,התחדש שיש מי שיוכל להכריז על מלכותו ,ובאותו עת החל
לעומת זאת אם התשובה לבקשת הרחמים תהיה ,כי אם יבטיח שלעולם לא ישוב למעשיו עליהם להקרא ׳מלך׳ .וצריך להבין מה המשמעות בכך שהיה מי שיכריז על מלכותו ית״ש.
המשך:
נשפט ,הרי שיסולח ויכופר לו וישוחרר לחפשי ,ברור לכל כי הוא נידון בפני המלך ,שהוא ׳מעל החוק׳,
יתרה מזאת יש להבין ,מה שאיתא בר״ה ל״ד ב׳ :״אמר רבה ,אמר הקב״ה ,אמרו לפני בראש השנה מלכיות
אינו זקוק לחוק בכדי לקבל כח ,ואף אין לו ממנו שום מוגבלות ומחויבויות כלפיו ,וככל שיחליט כי נידון
זכרונות ושופרות .מלכיות ,כדי שתמליכוני עליכם .זכרונות ,כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה .ובמה ,בשופר״.
זה ראוי לחנינה ולשחרור ,אין מי שיוכל לעצור בעדו.
ולכאורה יש משמעות במימרא זו כי כביכול הקב״ה ״צריך״ שאנו נמליך אותו ,והוא פלא עצום ,שהרי כבר
ועל פי החילוק הלזה בין שופט למלך ,מבארים את הנהגת ה׳ עם ישראל בשעת קריעת-ים-סוף ,כי באותה שעה נתבאר כי מלכותו בעולם היתה קודם בריאתה ותמשיך אף לאחר העולם ,אם כן מה המשמעות של אמירת
היה קטרוג גדול על ישראל ,וכדאיתא בשמו״ר כ״א ז׳ )וראה בתוספת דברים בויק״ר כ״ג ב׳ ועוד( :״בשעה שיצאו מלכויות ובכך נמליך את הקב״ה עלינו.
ישראל ממצרים ,עמד סמאל המלאך לקטרג אותן .אמר לפני הקב״ה ,רבש״ע עד עכשיו היו אלו עובדים עבודת
*
כוכבים ואתה קורע להם את הים...״ .ומצד הדין טענה זו של המקטרגים היתה צריכה להתקבל ובעקבותיה
למנוע את הצלת ישראל ,ועם כל זאת ה׳ בקע לישראל את הים ,נמצא כי הן אמנם שורש פעולת קריעת-ים-סוף בכדי לנסות להבין מעט משורש הדברים בהבנה דלה המתאימה לדעתנו הקצרה ,נוסיף לשאול ,אם אחד יראה
היתה גבורה עצומה של ה׳ ,אך עצם קיומה הוא ביטוי עצום למלכות ה׳ ,עד כדי כך שבאותה שעה ישראל ׳ראו׳ אבן גדולה וענקית הנמצאת על שפת הנהר ומפריעה לציבור ,והגיעו כמה בני אדם וניסו יחד להטותה מהדרך,
משׁה...׳.
בּוֹק ַע יָם ִל ְפנֵי ֶ
כוּתָ ראוּ ָבנֶיֵ ׳מ ְל ְ
את מלכות ה׳ ,וזה שאמרוַ : אך לא הצליחו אפילו להזיזה ממקומה ,ולפתע בא אדם אחז באבן והרימה והשליכה אל תוך הנהר ,לעיני כל
* הרואים המופתעים ממראה עיניהם .כיצד תהיה תגובתם על מעשהו זה ,האם יאמרו עליו כי הוא ׳גיבור׳ ,או
שיאמרו כי הוא ׳מלך׳ .הרי זה פשוט שמעשה ופעולה הנעשית בגבורה עצומה ,מעידה על גבורת אותו אדם,
בראש השנה הקב״ה דן את כל העולם ,כאשר כל באי עולם עוברין לפני כבני מרון ,כל אחד בפני עצמו ,כדשנינן ואין בה שום קשר או שייכות להיותו מלך או לאו.
בר״ה ט״ז א׳ ,וישנם שתי דרכים כיצד לשפוט את ישראל באותה שעה .האפשרות הראשונה היא ׳שופט כל
הארץ׳ ,בה ה׳ דן ושופט כל אחד בתורת ׳שופט׳ לפי הכללים והחוקים שהוא קבע בעולמו .והאפשרות השניה ומעתה יש להבין ,כאשר עם-ישראל עמדו על שפת ים-סוף ,וה׳ קרע את הים והעביר את ישראל בתוכו בחרבה,
היא בבחינת ׳שתמליכוני עליכם׳ ,בה ה׳ גוזר ופוסק כל אחד בתורת ׳מלך׳ .באפשרות הראשונה לדון ולשפוט הרי הנהגה זו מראה ומעידה על גבורה בלתי נתפסת של ה׳ ,וכלשון שיסדו לו אנשי כנסת הגדולה בתפילת
״אל
על פי דין כשופט ,אין לאחד בעולם אפשרות לצאת ממנו בשלום ,וכפי שאומרים בתפילת ימים נוראיםֵ : כוּתָ ראוּ ָבנֶי״מ ְל ְ
בוּרתוֹ...״ .אך תיכף ומיד יסדו עוד לומרַ : ֲביר ָבּנָיו ֵבּין גִּ זְ ֵרי יַם סוּף ...וְ ָראוּ ָבנָיו גְּ ָ ״ה ַמּע ִ
ערביתַ :
״...א ֶמת ִכּי א י ְִצ ַדּק ְל ָפנֶיָ כּל
אֱמוּנָה ְבּ ָע ְר ְכִּ דיןִ ,אם ְתּ ַמ ֶצּה ע ֶֹמק ַה ִדּיןִ ,מי י ְִצ ַדּק ְל ָפנֶיַ בּ ִדּין״ .וכפי שייסד הפייטֶ : משׁה...״ .הרי שישראל ראו בגבורה הפלאית הזו של ה׳ בחינה של מלכות ,והוא פלא ,מדוע יש כאן בּוֹק ַע יָם ִל ְפנֵי ֶ
ֵ
ָחי״ .אבל אם אנו ממליכים את ה׳ ל׳מלך׳ ,הרי הנהגת המשפט היא של מלך ,אשר באפשרותו לעקוף את הדין ראיית מלכות בזמן שהוא מחזה של גבורה.
ולדלג מעליו ולדון על פי חסד ורחמים. *
לאור הדברים הללו מתבאר שפיר טעם הדבר מדוע מזכירים בחתימת ברכת ׳קדושת השם׳ דוקא באופן הנזכר כידוע ישנה הנהגה של ׳שופט׳ הפוסק וחורץ דין ,וישנה הנהגה של ׳מלך׳ אשר גם הוא גוזר וקובע דין .כאשר
ובהבאת הפסוק מדברי ישעיה הנביא ,וכן יתיישב כל מה ששאלנו ,דבאמת דבר פשוט הוא כי ה׳ אינו צריך שום עומד אסיר ושני שומרים מצידו ושומע את הקראת פסק דינו לעשר שנים בבית האסורים .הוא נחרד מהפסק
גילוי מלכות מצידנו ,שכפי ש׳מלכות ה׳ בעולמו׳ היתה קיימת ומוחלטת לפני בריאת העולם ותהיה קיימת ופורץ בבכי מר ומתחנן על נפשו ,שירחמו עליו ועל משפחתו .ומשיבים לו כי הכרעת המשפט היתה מתוך
ומוחלטת אף לאחריו ,כך גם היא קיימת בין אם הבריות ימליכו את הקב״ה ובין אם חלילה לאו ,ואמנם כאשר רחמים מרובים ,לפי ה׳מינימום׳ שניתן לגזור עליו מבחינה חוקית .ברור לכל מי ששומע את חילופי הדברים,
נעשה בחפצו כל אזי נקרא שמו מלך ,כל זה הוא ביחס אלינו ,שפעמים הנהגתו עמנו היא בתורת מלך ברחמים כי מי שהכריע וגזר את דינו ,הוא ׳שופט׳ שכל כוחו נשען על החוק ולכך הוא גם מוגבל ומחוייב לנאמר בהם.
ובדין.
ועל כן בסיום נוראה זו של ׳קדושת השם׳ ,אנו משבחים את ה׳ כי הוא קדוש ושמו והנהגתו נוראים ואין עוד
לעילוי נשמת
שום כח ומלכות בעולם בלעדו ,והיינו שאנשי כנסת הגדולה יסדו בלשון התפילה כאילו כביכול יש כאן אמירה האשה הצדקנית שעמדה לימין בעלה הגדול בהרבצת תורה כיובל שנים
כלפי שמיא ,כי אם ההנהגה עמנו במשפט תהיה בתורת ׳שופט׳ ועל פי כל כללי הדין ,הרי שלא ניכר בכך כי אין וזכתה להעמיד משפחת עמלי תורה לתפארת ,ונזדככה ביסורים שקבלתם באהבה
כח מבלעדיו ,שהרי בהנהגתו זו מבחינה מסויימת כפף את עצמו לכללי הדין .אך כאשר ה׳ דן את ישראל בתורה
ֱלוֹהּ ִמ ַבּ ְל ָע ֶדי׳ ,נמצא כי
׳אין א ַמלך ,וכלשון הפסוק כי גָבה במשפט ונקדש בצדקה ,בהנהגתו זו נזעקת מלכותו כי ֵ
מרת רותי בודא עדיקה ע״ה
פסוק זה מורה על הנהגת ה׳ עם בניו אהוביו בתורת מלך שהוא גם אב הרחמן ,ויה״ר שנזכה כולנו בדין ,ונכתב אשת יבלחט״א רבי יעקב יורם שליט״א ,ובת רבי משה תורג׳מן זצ״ל
ונחתם בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה ,לעשות רצונו בלבב שלם כל הימים ,ולזכות לגאולה השלימה נלב״ע לאחר כניסת השבת ,ט״ז אלול תשפ״ו ,ביום פטירת אביה ,תנצב״ה
במהרה בימינו אכי״ר. בשם רבבות ׳קוראי עונג׳ משוגרת בזאת תנחומים לבעלה הגדול הרה״ג שליט״א ולכל משפחתה הברוכה,
ובכללם משפחות עדיקה ,ח ש א י ,יוחנן ,ברום ,פנירי ,ממן ובן חמודהן ,שהמקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
תשובות לשאלות שהתפרסמו בעלון זה בגליון קודם
ָדע ֶבּן ִאישׁ ַחיִל...״ ,כדאיתא בברכות י״ח ״וּב ָניָהוּ ֶבן יְהוֹי ָ
ְ לוי ,דכתיב יוֹרוּ ִמ ְשׁ ָפּ ֶטיְ ל ַי ֲעקֹב ...אסוקי שמעתא
א׳ בדברי רבי חייא לרבי יונתן :״)קהלת ט׳ ה׳( ִכּי ַה ַחיִּים אליבא דהילכתא קאמינא״. תשובה ל״כתב חידה״
אוּמה וְ ֵאיןיוֹד ִעים ְמ ָ ָמתוּ ]וְ ַה ֵמּ ִתים ֵאינָם ְ יוֹד ִעים ֶשׁיּ ֻ ְ
עוֹד ָל ֶהם ָשׂ ָכר ִכּי נִ ְשׁ ַכּח זִ ְכ ָרם[ .אלו צדיקים שבמיתתן אך את הפסגת שבשררתם לא ירשתי – שאת הפסגה ״בּ ָנ יָהוּ ] 1בן ְי הוֹ ָי ָד ע ,2
מי אניְ :
ָמתוּ ,נותנים אל לבם יוֹד ִעים ֶשׁיּ ֻ
נקראו חיים )ומאי ְ
יום המיתה ומושכים ידיהם מן העבירה .ורשעים ֵאינָם
שבשררת בני אהרן ,שהיא כהונה גדולה ,בניהו לא ירשה שר צבא דוד ושלמה ,ומגדולי ישראל[״.
מאביו.
אוּמה ,שעושים עצמם כאינם יודעים וחוטאים יוֹד ִעים ְמ ָ ְ
ָדע ֶבּן ִאישׁ חי )כתיב, וּב ָניָהוּ ֶבן יְהוֹי ָ
– רש״י( ,שנאמרְ , שיהוידע אבי בניהו היה כהן גדול ,כדכתיב )דהי״א מזרע המיוחדים במורים לעמוד זכיתי – שבניהו זכה
ֲר ֵאלקריַ :חיִל( ַרב ְפּ ָע ִלים ִמ ַקּ ְב ְצ ֵאל הוּא ִה ָכּה ֵאת ְשׁנֵי א ִ ֲל ִפיםשׁת א ָ ָדע ַהנָּגִ יד ְל ַא ֲהרֹן וְ ִעמּוֹ ְשׁ ֶ י״ב כ״ח( :״וִ יהוֹי ָ לעמוד מזרע הכהונה ,שהם המיוחדים בבני שבט לוי
ֲרי ְבּתוַֹ הבֹּאר ְבּיוֹם ַה ָשּׁ ֶלג. ָרד וְ ִה ָכּה ֶאת ָהא ִמוֹאב וְ הוּא י ַ
ָ וּשׁ ַבע ֵמאוֹת״ .וכפי שנתבאר למעלה ,יהוידע זה הוא ְ שתפקידם הוא להורות לישראל.
ֶבּן ִאישׁ חי ,אטו כולי עלמא בני מתי נינהו .אלאֶ ,בּן ִאישׁ אבי בניהו ,וכפרש״י ועוד מפרשים רבים .ו׳נגידותו׳ של שבניהו זכה להיות מזרע הכהונה ,דהנה יהוידע אביו
3
חי ,שאפילו במיתתו קרוי חי״ .13וכתבו התוספות שם: יהוידע היתה במה שזכה לשמש בכהונה גדולה ,וכפי ָדע ַהנָּגִ יד כהן היה ,כדכתיב )דהי״א י״ב כ״ח( :״וִ יהוֹי ָ
״בספרים מדויקים כתיב חי וקרינן חיל ,ומן הכתיב דייק שכתב הרלב״ג שם :״ידמה שאז היה יהוידע 6כהן גדול״. וּשׁ ַבע ֵמאוֹת״ ,והוא יהוידע ֲל ִפים ְ שׁת א ָ ְל ַא ֲהרֹן וְ ִעמּוֹ ְשׁ ֶ
הכי ,שלא כתיב חיל אלא חי״. וע״ע ברד״ק שם כ״ז ה׳ ,שלמד בדברי הפסוק שנגידותו ָדע ַהנָּגִ יד ְל ַא ֲהרֹן .הוא אבי בניהו ,כפרש״י שם :״וִ יהוֹי ָ
של יהוידע היתה בכהונתו הגדולה ,7והיה זה בתחילת
וראה עוד בתנחומא ברכה ז׳ ,שמפסוק זה האמור אביו של בניהו״ .ואף על בניהו עצמו התפרש 4כי היה
מלכות דוד ]ועוד בנגידותו של יהוידע ,עיין בהערה.[8
בבניהו למדו על כל הצדיקים ,שאפילו במיתתן קרויין ישׁי ַלח ֶֹדשׁ ״שׂר ַה ָצּ ָבא ַה ְשּׁ ִל ִ כהן ,כדכתיב )שם כ״ז ה׳(ַ :
חיים ,עיי״ש. ובניהו בנו ,הגם שזכה לגדולה מרובה ,לא ירש מאביו ֻקתּוֹ ָדע ַהכּ ֵֹהן רֹאשׁ וְ ַעל ַמ ֲחל ְ ישׁי ְבּ ָניָהוּ ֶבן יְהוֹי ָ ַה ְשּׁ ִל ִ
את שררת ומעלת הכהונה הגדולה ,9שכן אחרי יהוידע ֶע ְשׂ ִרים וְ ַא ְר ָבּ ָעה ָא ֶלף״.
ָמת ֶתּ ַרח ועל דרך זו פרש״י בבראשית י״א ל״ב :״ ַויּ ָ נתמנו אביתר וצדוק ,ואילו בניהו בנו נתמנה להיות שר
ְבּ ָח ָרן... .ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו ִתּן ַה ֶמּ ֶלֶ את ְבּ ָניָהוּ ֶבן הצבא ,כדכתיב )מ״א ב׳ ל״ה( :״ ַויּ ֵ ואהרן וזרעו נבחרו 5להיות המיוחדים שבבני שבט
של אברם ,שלא יהא הדבר מפורסם לכל ,ויאמרו לא ָתן ַה ֶמּ ֶלַ תּ ַחת
ָדע ַתּ ְח ָתּיו ַעל ַה ָצּ ָבא וְ ֶאת ָצדוֹק ַהכּ ֵֹהן נ ַ יְהוֹי ָ לוי ,שזכו לשרת לפני ה׳ ,כדכתיב במקומות רבים ,וכגון
קיים אברם את כבוד אביו ,שהניחו זקן והלך לו ,לפיכך ָדע ַעל ַה ָצּ ָבא״וּב ָניָהוּ ֶבן יְהוֹי ָָתר״ .וכתיב )שם ד׳ ד׳(ְ : ֶא ְבי ָ )שמות כ״ח א׳( :״וְ ַא ָתּה ַה ְק ֵרב ֵא ֶליֶ את ַא ֲהרֹן ָא ִחי וְ ֶאת
קראו הכתוב מת ,שהרשעים אף בחייהם קרוים מתים, ָתר כֹּהֲנִ ים״. וְ ָצדוֹק וְ ֶא ְבי ָ ֲביהוּא ָדב ַוא ִ ִשׂ ָר ֵאל ְל ַכהֲנוֹ ִלי ַא ֲהרֹן נ ָ ָבּנָיו ִאתּוֹ ִמתּוְֹ בּנֵי י ְ
וּב ָניָהוּ ֶבן
והצדיקים אף במיתתן קרוים חיים ,שנאמרְ , ית ָמר ְבּנֵי ַא ֲהרֹן״ .וכגון )שם ל׳ ל׳( :״וְ ֶאת ַא ֲהרֹן ֶא ְל ָעזָר וְ ִא ָ
ָדע ֶבּן ִאישׁ חי ]כתיב ,קריַ :חיִל[״. יְהוֹי ָ וְ ֶאת ָבּנָיו ִתּ ְמ ָשׁח וְ ִק ַדּ ְשׁ ָתּ א ָֹתם ְל ַכ ֵהן ִלי״.
בעמל תורתי ובצדקותי לפסגות העפלתי – שבניהו
אכן יש לציין כי מדברי התרגום שם נראה שהתקשה ואהרן הוא מבני שבט לוי ,כמפורש בקרא יחוסו
זכה להעפיל לפסגות מרוממות בעמל תורתו ובצדקותו.
בקושית הגמרא מדוע נאמר עליו לשון ׳חי׳ ובמה היה ֵרשׁוֹן )שמות ו׳ ,ט״ז-כ׳( :״וְ ֵא ֶלּה ְשׁמוֹת ְבּנֵי ֵלוִ י ְלת ְֹלד ָֹתם גּ ְ
״וּב ָניָהוּ ַּבר
יותר חי מאשר כל האחרים ,ועל כן תרגםְ : שבניהו עמל בתורה והיה צדיק בפסגות גבוהות ביותר,
יאל... וּבנֵי ְק ָהת ַע ְמ ָרם וְ י ְִצ ָהר וְ ֶח ְברוֹן וְ ֻעזִּ ֵ וּמ ָר ִריְ ...וּק ָהת ְ ְ
ָדע ַבּר גְּ ַבר ָדּ ֵחיל ֶח ְט ִאין...״ ,והיינו שהיה בנו של אדם יְהוֹי ָ כפי שדרשו עליו את הפסוק שנאמר אודותיו )ש״ב כ״ג
ַתּ ֶלד לוֹ ֶאת ַא ֲהרֹן יוֹכ ֶבד דּ ָֹדתוֹ לוֹ ְל ִא ָשּׁה ו ֵ ִקּח ַע ְמ ָרם ֶאת ֶ ַויּ ַ
ירא מחטאים.14 ָדע ֶבּן ִאישׁ ַחיִל ַרב ְפּ ָע ִלים ִמ ַקּ ְב ְצ ֵאל
״וּב ָניָהוּ ֶבן יְהוֹי ָ
כ׳(ְ :
וְ ֶאת מ ֶֹשׁה...״.
ֲרי
ָרד וְ ִה ָכּה ֶאת ָהא ִ מוֹאב וְ הוּא י ַ
ֲר ֵאל ָהוּא ִה ָכּה ֵאת ְשׁנֵי א ִ
ְבּתוַֹ הבֹּאר ְבּיוֹם ַה ָשּׁ ֶלג״ ,10וכדאיתא בברכות י״ח ב׳ :״... ושבט לוי נבחרו להיות מורי ההוראה לישראל,
על חלק מהזקנים הממונים נתמניתי – שבניהו נתמנה ַרב ְפּ ָע ִלים ִמ ַקּ ְב ְצ ֵאל ,שריבה וקבץ פועלים לתורה .הוּא ״וּל ֵלוִ י ָא ַמר ...יוֹרוּ ִמ ְשׁ ָפּ ֶטי כדכתיב )דברים ל״ג ,ח׳-י׳(ְ :
לעמוד בראש חלק מהזקנים שנתמנו לסנהדרין ,במה מוֹאב ,שלא הניח כמותו לא במקדש ֲר ֵאל ָ ִה ָכּה ֵאת ְשׁנֵי א ִ ִשׂ ָר ֵאל...״ .וכתיב עוד )דברים י״ז ,ח׳- תוֹר ְתְ לי ְ
ְל ַי ֲעקֹב וְ ָ
שמינוהו כראש סנהדרין. ראשון ולא במקדש שני )והיינו שהכה את השנים של ִפּ ֵלא ִמ ְמָּ ד ָבר ַל ִמּ ְשׁ ָפּט ֵבּין ָדּם ְל ָדם ֵבּין ִדּין ״כּי י ָ י״א(ִ :
שבניהו התמנה להיות ראש סנהדרין ,והיינו הממונה דורות משני המקדשים ,ד׳אריאל׳ הוא בית המקדש, ית
וּבין ֶנגַע ָל ֶנגַע ִדּ ְב ֵרי ִריבֹת ִבּ ְשׁ ָע ֶרי וְ ַק ְמ ָתּ וְ ָע ִל ָ ְל ִדין ֵ
על 15הזקנים שבישראל שנתמנו להיות בסנהדרין, ָרד וְ ִה ָכּה שלא היה בהם כמותו – ע״פ רש״י( .וְ הוּא י ַ את ֶאל ַהכֹּהֲנִ ים וּב ָ הי בּוָֹ . ֲשׁר י ְִב ַחר ה׳ ֱא ֶ ֶאל ַה ָמּקוֹם א ֶ
כדאיתא בברכות ד׳ א׳ :״...בניהו בן יהוידע ,זה סנהדרין״. ֲרי ְבּתוַֹ הבֹּאר ְבּיוֹם ַה ָשּׁ ֶלג ,איכא דאמרי דתבר ֶאת ָהא ִ ָמים ָה ֵהם וְ ָד ַר ְשׁ ָתּ וְ ִהגִּ ידוּ ֲשׁר י ְִהיֶה ַבּיּ ִ ַה ְלוִ יִּם וְ ֶאל ַהשּׁ ֵֹפט א ֶ
ופרש״י שם :״בניהו בן יהוידע זה סנהדרין .שהיה אב גזיזי דברדא )חתיכות של ברד והקרח שקורין גלאנצ״א ֲשׁר יַגִּ ידוּ ְל ית ַעל ִפּי ַה ָדּ ָבר א ֶ ְלֵ את ְדּ ַבר ַה ִמּ ְשׁ ָפּט .וְ ָע ִשׂ ָ
בית דין״. בלע״ז ,והיינו ביום השלג – רש״י(.ונחת וטבל )לקריו, ֲשׁר י ְִב ַחר ה׳ וְ ָשׁ ַמ ְר ָתּ ַלעֲשׂוֹת ְכּכֹל ִמן ַה ָמּקוֹם ַההוּא א ֶ
וכעין דרשה זו איתא בסנהדרין ט״ז ב׳ :״...ובניהו בן כדי לעסוק בתורה – רש״י( ,איכא דאמרי דתנא סיפרא ֲשׁרֲשׁר יוֹרוּ וְ ַעל ַה ִמּ ְשׁ ָפּט א ֶ תּוֹרה א ֶ ֲשׁר יוֹרוַּ .על ִפּי ַה ָ אֶ
יהוידע ,זו סנהדרין״ .ופרש״י שם :״בניהו בן יהוידע זה דבי רב )תורת כהנים – רש״י (11ביומא דסיתוא12״. ָמיןֲשׁר יַגִּ ידוּ ְל י ִ ֲשׂה א ָתסוּר ִמן ַה ָדּ ָבר א ֶ ֹאמרוּ ְלַ תּע ֶ י ְ
סנהדרין .שהיה מופלא שבבית דין״. וּשׂמֹאל״ .וכן )שם כ״א ה׳( :״וְ נִ גְּ שׁוּ ַהכֹּהֲנִ ים ְבּנֵי ֵלוִ י ִכּי ָבם ְ
וראה בתוס׳ ברכות שם שאמר כי רש״י אמר זאת ומצב הצדיקים אף אחרי מיתתם לימדתי – שממעשי יהם י ְִהיֶה ָכּל וּל ָב ֵרְ בּ ֵשׁם ה׳ וְ ַעל ִפּ ֶ היְ ל ָשׁ ְרתוֹ ְ ָבּ ַחר ה׳ ֱא ֶ
׳מסברא׳ .והקשו לפירושו על הפסוק הנזכר ,והביאו בניהו ומה שנכתב אודותם נלמד כי הצדיקים אף לאחר ״כּי
ִריב וְ ָכל ָנגַע״ .ובכתבי הקודש נאמר )מלאכי ב׳ ז׳(ִ :
גירסת רבינו תם הלומד כי הדרש הוא בפסוק אחר, מיתתם נחשבים כחיים. תוֹרה י ְַב ְקשׁוּ ִמ ִפּיהוּ ִכּי ַמ ְל ַא ה׳ ִשׁ ְמרוּ ַד ַעת וְ ָ ִשׂ ְפ ֵתי כ ֵֹהן י ְ
עיי״ש. שממה שנכתב על מעשי בניהו ,נלמד אודות כל ְצ ָבאוֹת הוּא״.
עוד כתבו התוס׳ שם ,כי אף יהוידע אבי בניהו היה הצדיקים כי אף לאחר מיתתם נחשבים המה כחיים, ואמרו ביומא כ״ו א׳ :״אמר רבא ,לא משכחת צורבא
ראש הסנהדרין ,וכן כתב והרשב״א שם ועוד ,ואמרו וכפי שדרשו עוד בתחילת הפסוק הנזכר )ש״ב כ״ג כ׳(: מרבנן דמורי ,אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר.
נמצא בו פסול ,והוא כשר לשרת )מידות פ״ה מ״ד( :״וכך היו והנה פנחס טמא עצמו למצוה כשהרג זמרי וכזבי ,וכן הלך .1עוד בענין ְבּ ָניָהוּ ,עיין בתשובות לכתב חידה מגליון רס״ב,
אומרים ,ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של למלחמת מדין עם ישראל״. פרשת נח תשע״ד.
אהרן ,וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה׳ .4ואמנם מצאנו פסוק בנביא בו נאמר על בניהו כי היה כהן, ָדע ]הכהן הגדול ,אבי ְבּ ָניָהוּ[ ,עיין בתשובות .2ובענין ְיהוֹי ָ
בבית קדשי קדשים״. ָדע וְ ַה ְכּ ֵר ִתי וְ ַה ְפּ ֵל ִתי
״וּב ָניָהוּ ֶבּן ְיהוֹי ָ
כדכתיב )ש״ב ח׳ י״ח(ְ : לכתב חידה מגליון שמ״ט ,פרשת נח תשע״ו.
.6ופשוט הוא שאין זה יהוידע הכהן הגדול שהיה בזמן וּבנֵי ָדוִ ד כֹּ ֲהנִ ים ָהיוּ״ .אלא שמשמעות כהנים האמורה בפסוק ְ .3ובעיקר הדבר שהיה בניהו כהן ,הקשו המפרשים ,הרי כהן
עתליהו שהמיתה את כל זרע הממלכה ,והוא הציל את יואש זה אינו ׳כהן מזרע אהרן׳ ,אלא תלמידי חכמים וחשובים, אסור לטמאות למתים ,וכיצד שימש כ׳שר הצבא׳ שכל ענינו
שהחביאוֹ בבית המקדש ,ולאחר מכן העלהו למלוכה ,ושבר דהרי אף בני דוד נזכרו בפסוק שהיו כהנים ]ובאמת ישנם מיתה והריגה וטומאה .ובמיוחד שבפסוקים מפורש כי בניהו
וניתץ את הבעל ומזבחותיו וצלמיו ,כמפורש הכל במ״ב י״א. מהמפרשים הלומדים כי תיבות אלו ׳כֹּ ֲהנִ ים ָהיוּ׳ מדבר רק עצמו הרג שלשה בציווי שלמה המלך ,את אדניה בן חגית
שהרי יהוידע זה היה כמה מאות שנה לאחר דוד ,ויהוידע על בני דוד ,ולא על השלושה שנזכרו לפניהם[ ,הגם שכלל ָדע
)מ״א ב׳ כ״ה( :״ ַו ִיּ ְשׁ ַלח ַה ֶמּ ֶלְ שׁמֹה ְבּיַד ְבּ ָניָהוּ ֶבן ְיהוֹי ָ
אבי בניהו היה כהן גדול בתחילת שנות מלכות דוד ,והסברה לא היו מזרע לוי אל מזרע יהודה ,כמפורש יחוס דוד בסוף ָדע
ַעל ְבּ ָניָהוּ ֶבּן ְיהוֹי ָ ַו ִיּ ְפגַּע בּוֹ ַו ָיּמֹת״ .את יואב )שם ל״ד( :״ ַויּ ַ
נותנת כי לאחר מיתתו מינה דוד את אביתר וצדוק. מגילת רות ,וכפי שדרשו בנדרים ס״ב א׳ ,ובמכילתא יתרו ַו ִיּ ְפגַּע בּוֹ ַו ְי ִמ ֵתהוּ ַו ִיּ ָקּ ֵבר ְבּ ֵביתוֹ ַבּ ִמּ ְד ָבּר״ .ואת שמעי בן גרא
דאינו מסתבר לומר כי אחרי שיהוידע עלה לגדולתו ,הורידו מסכתא דעמלק א׳ אמרו כי לשון כהונה האמור בפסוק זה, ֵצא ַו ִיּ ְפגַּע בּוֹ
ָדע ַויּ ֵ)שם מ״ו( :״ ַו ְי ַצו ַה ֶמּ ֶלֶ את ְבּ ָניָהוּ ֶבּן ְיהוֹי ָ
דוד ולאחר מכן מינה את אביתר וצדוק ושאר הכהנים ״...וּבנֵי
ְ היינו ׳שרים׳ ,וכן הוא בתרגום בפסוק שם שכתב: ַו ָיּמֹת וְ ַה ַמּ ְמ ָל ָכה נָכוֹנָה ְבּיַד ְשׁמֹה״.
הגדולים ,ולאחר כמה מאות שנים בהם האריך יהוידע, ָדוִ ד ַר ְב ְר ִבין ֲהווֹ״ .וכפרש״י שם :״כֹּ ֲהנִ ים ָהיוּ .רברבין הוו״. יעויין ברד״ק שם כ״ה הכותב :״אף על פי שהיה )-בניהו(
כשהיה זקן מופלג ממש ,השיבוהו לתפקידו ,ואשתו יהושבע ובתוספת ביאור פרש״י בשמות י״ט ו׳ :״וְ ַא ֶתּם ִתּ ְהיוּ ִלי כהן ואסור להטמא למתים ,כשפגע בו לא מת מיד וסלק ידו
האריכה ימים אף היא עד אותה שעה ]שבפסוקים שם וּבנֵי ָדוִ ד כֹּ ֲהנִ ים ָהיוּ״. ַמ ְמ ֶל ֶכת כֹּ ֲהנִ ים .שרים ,כמה דאת אמרְ , ממנו טרם מותו .או אף על פי שאסור לכהן להטמא למתים,
נאמר כי היתה אשתו והיא זו שהצילה את יואש[ ,או אפילו וכן כתבו התוס׳ בעירובין ס״ג א׳ ד״ה כל :״ופשטיה דקרא במקום מצוה מטמא ,ולעשות מצות המלך מצוה היא .וכן
נשאה באותו הפרק ,דהרי כהן גדול מוכרח שתהיה לו אשה, וּבנֵי ָדוִ ד׳כהן לדוד׳ לאו כהן ממש הוא ,אלא שר ,כמו דאמרְ , מותר לכהן להלחם במלחמות מצוה ולהטמא ,לפיכך נתנו
שכפרתה מעכבת כדכתיב ׳וכיפר בעדו ובעד ביתו׳ ,וכדשנינו כֹּ ֲהנִ ים ָהיוּ״. שלמה שר צבא ,וכן פירשתי בספר שמואל ,בפסוק )שם כ״ג
בריש מסכתין יומא ,כל זה רחוק מאוד מהסברה. .5לשון ׳בחירה׳ בזרע אהרן לשמש לפני ה׳ ,מצאנו מפורש מוֹאב״ .ושם כתב :״ואף על פי כ׳( ,הוּא ִה ָכּה ֵאת ְשׁנֵי ֲא ִר ֵאל ָ
שוב מצאתי במפרשים הכותבים להדיא כי יהוידע בימי בפסוק ,כדכתיב )דברים י״ח ,ג׳-ה׳( :״וְ זֶה ִי ְהיֶה ִמ ְשׁ ַפּט שהיה בניהו כהן ואסור להטמא למתים ,להלחם באויבי
יואש אינו יהוידע זה ,הגם ששניהם כהנים גדולים היו ,וראה היִ מ ָכּל ְשׁ ָב ֶטיַ ל ֲעמֹד ְל ָשׁ ֵרת ְבּ ֵשׁם ַהכֹּ ֲהנִ יםִ ...כּי בוֹ ָבּ ַחר ה׳ ֱא ֶ ה׳ הוא מצוה ,כשצוה הקב״ה להלחם בשבעה גוים ובשאר
ברש״י דהי״א י״ב כ״ח ,הלומד כי יהוידע השני היה נכדו של ָמים״ .ויתכן ועל פי לשון זה נקבעה נוסח וּבנָיו ָכּל ַהיּ ִ
ה׳ הוּא ָ האומות המצרות לישראל ,לא חלק בין כהנים לישראל ,וכן
יהוידע הראשון ,בן בניהו בנו ,עיי״ש. ההודיה לכהן שיצא דינו לטובה בבית דין של כהנים שלא צוה להיות כהן משוח מלחמה ולהכנס עם ישראל למלחמה.
כמו שנאמר לאברהם בפרשת המילה )בראשית י״ז ח׳(, שהקב״ה ציוה למשה שיאמר בשם הקב״ה בשליחותו, כי גדולתו זו באה לו מתורת אביו ,עיי״ש .ויעויין
ֻרי וגומר״. וּלז ְַרעֲַ א ֲח ֶריֵ את ֶא ֶרץ ְמג ֶָת ִתּי ְלְ וְ נ ַ אינו דומה למה שציוה הקב״ה שיאמר משה מפי עצמו בתוספות רא״ש שם הלומד להיפך ,כשם שבניהו היה
ג .דורות הראשונים קודם מעמד הר סיני ,נצטוו במעט ולא יזכיר שהוא שליח הקב״ה ,אף על פי שגם זה הוא ראש הסנהדרין ,כך גם יש ללמוד כי יהוידע אביו שימש
מצוות ובהם מצות המילה ,עד שנתן הקב״ה לישראל את ממנו יתברך ...ויש נפקא מינה בין הנך תרי דרכים; דבמה בתפקיד נעלה זה.
מוֹע
כל המצוות ,וכמו שנאמר )שם כ״ח א׳( :״וְ ָהיָה ִאם ָשׁ ַ שנאמר בשליחות השי״ת ,הוא כאילו הקב״ה בעצמו וראה עוד במדרש תהלים ע״ח י״ב :״...שדרי לבניהו בן
ֲשׁרוֹתיו א ֶ קיִ ל ְשׁמֹר ַלעֲשׂוֹת ֶאת ָכּל ִמ ְצ ָ ִתּ ְשׁ ַמע ְבּקוֹל ה׳ ֱא ֶ מדבר עמנו .ואמרינן ,לא יצא מדה טובה מפי הקב״ה יהוידע רישא דסנהדרין...״.
קיֶ ע ְליוֹן ַעל ָכּל גּוֹיֵי ָה ָא ֶרץ״, ָאנ ִֹכי ְמ ַצוְּ ַ היּוֹם וּנְ ָתנְ ה׳ ֱא ֶ וחזרה ריקם ,וממילא גם לרעה ח״ו היה לה תוקף טפי
מוֹע ִתּ ְשׁ ַמע. ואיתא ב׳תנחומא׳ 17שם )ג׳( :״ וְ ָהיָה ִאם ָשׁ ַ שלא ישתנה כלל ועיקר .אבל מה שיוציא מן פי משה לא
לשון שליחות ,אפשר שיפול בו שינוי .ויש לזה ראייה, ולהעמיד תלמידים בישיבה הופקדתי – שבניהו הופקד
טוֹבים ֶשׁ ֶמן יח ְשׁ ָמנֶיִ זה שאמר הכתוב )שה״ש א׳ ג׳(ְ ,ל ֵר ַ לעמוד בראשות ישיבה ולהעמיד תלמידים.
תּוּרק ְשׁ ֶמ ;אמר ר׳ ינאי ברבי שמעון ,הראשונים ריח ַ ממה שכתוב בריש פרשת נצבים במדרש )תנחומא
מצוות נתת להם; לבני נח שבע ,עמד אברהם נתת לו ריש נצבים ,וכן הוא ברש״י שם כ״ט י״ב( ,שהיו ישראל שבנוסף לכל תפקידיו מינהו דוד לבניהו לשמש
מילה ,ליעקב אבר מן החי .כשעמדנו לפני הר סיני ,נתת מוריקים פניהם ,ששמעו )-כששמעו( ישראל צ״ח כראש ישיבה ולהעמיד תלמידים ,וכפי שדרשו בפסוק
לנו מצוות כאדם שמערה מפי חבית...״. קללות כו׳] ,אמר להם משה[ הרבה הכעסתם למקום ָדע״א ֶלּה ָע ָשׂה ְבּ ָניָהוּ ֶבּן יְהוֹי ָ )דהי״א י״א ,כ״ד-כ״ה(ֵ :
ולא עשה אתכם כליה כו׳ ,דקשה למה באמת יהיה כן, לוֹשׁים ִהנּוֹ נִ ְכ ָבּד הוּא לוֹשׁה ַהגִּ בּ ִֹריםִ .מן ַה ְשּׁ ִ
וְ לוֹ ֵשׁם ִבּ ְשׁ ָ
ד .הקב״ה הקים את ישראל להיות לו לעם קדוש בזכות ימהוּ ָדוִ יד ַעל ִמ ְשׁ ַמ ְעתּוֹ״ .מהו ְשׂ ֵלוֹשׁה א ָבא ַוי ִ
וְ ֶאל ַה ְשּׁ ָ
ימ ה׳ לוֹ ְל ַעם מצות המילה ,וכמו שנאמר )שם ט׳( :״י ְִק ְ ולפי מה שזכרנו ניחא ,שהצ״ח קללות שמעו מפי משה
ושייך בהם שינוי על פי רחמי השמים״ .והיינו ,כי קללות ימהוּ ָדוִ יד ַעל ִמ ְשׁ ַמ ְעתּוֹ׳,
ְשׂ ֵ
אותה שימה שמינהו דוד ,׳ ַוי ִ
קי ֲשׁר נִ ְשׁ ַבּע ָלִ כּי ִת ְשׁמֹר ֶאת ִמ ְצוֹת ה׳ ֱא ֶ ָקדוֹשׁ ַכּא ֶ וכפרש״י שם שהוא לשון מינוי ,ואיתא בתרגום רב יוסף
ֲשׁר נִ ְשׁ ַבּע ״כּא ֶ
וְ ָה ַל ְכ ָתּ ִבּ ְד ָר ָכיו״ ,ואיתא ברמב״ן שםַ :18 שבפרשת כי-תבוא אמרן משה בהסכמת הקב״ה ,והוא
כשליחו של הקב״ה לענין זה ,ולכן יכול להיות בהן שינוי. שם :״ומני יתה דוד ריש מתיבתא על תלמידוי )-ומינה
ָל .יקרא שבועה ,הברית אשר כרת עמהם בהר סיני על אותה דוד ראש ישיבה על התלמידים(״.
כל הדברים האלו .כי שם נאמר )שמות י״ט ו׳( ,וְ ַא ֶתּם בחקתי ,אמרן הקב״ה בעצמו לא אך קללות שבפרשת ֻ
ִתּ ְהיוּ ִלי ַמ ְמ ֶל ֶכת כֹּהֲנִ ים וְ גוֹי ָקדוֹשׁ .או שהברית אשר כרת על ידי שליח. .
וּלז ְַרעֲ אקים ְ עם אברהם )בראשית י״ז ז׳(ִ ,ל ְהיוֹת ְלֵ ל ִ
ַא ֲח ֶרי ,יכלול זה״. תשובה ל״חילוקא דרבנן״
ה .עונש הקללות מגיע בעקבות ביטול מצוות עשה תשובה ל״מענינא דסדרא״ בתשובה לשאלה ,בדברי רש״י )דברים כ״ח כ״ג(,
״תּ ַחת ובתוכם מצות המילה ,וכמו שנאמר )שם מ״ז(ַ : דקללות האמורות בפרשתינו ,אמרן משה מפי עצמו,
בתשובה לשאלה ,היכן בפרשת כי-תבוא ,מצינו מעשה
וּבטוּב ֵל ָבב ֵמרֹב קיְ בּ ִשׂ ְמ ָחה ְ ֲשׁר א ָע ַב ְד ָתּ ֶאת ה׳ ֱא ֶ אֶ בחקתי ,שאמרן משה מפי ולא כדרך קללות שבפרשת ֻ
או הנהגה בענין ׳ברית מילה׳ ,או שניתן ללמוד על דבר
ֲשׁר א ָע ַב ְד ָתּ ״תּ ַחת א ֶ כֹּל״ ,וביאר ה׳אור החיים׳ שםַ : הקב״ה ,כיצד יש ליישב דבריו עם מה שפירש )במדבר
מענייני ׳ברית מילה׳ מעלתה וכוחה והלכותיה ,או על
וגו׳ .עונש זה והבא אחריו עד אומרו )שם נ״ח(ִ ,אם א י״ז י״ג( ,כי אהרן הכהן אמר למלאך בשעת המגיפה
הדרכים והצורות הראויות אל עשייתה.
ִת ְשׁמֹר ,הוא כנגד ביטול מצות עשה ,שרשם בפסוקִ ,אם שהיתה אחר מעשה קרח ועדתו ,׳אין משה אומר כלום
ֲשׁר א ָע ַב ְד ָתּ ֶאת ה׳, א ִת ְשׁמֹר ַלעֲשׂוֹת וגו׳ .ואמר ַתּ ַחת א ֶ הנה מצינו כמה לימודים והנהגות בענייני ברית מילה
הרמוזים בפרשתינו ,וכדלהלן. מליבו אלא מפי הגבורה׳ ,ומבואר ,כי כל מה שאמר
פירוש לעשות מצות אשר צוך לעשות בשמחה ,לזה )שם משה ,היה זה מפי הקב״ה ולא מעצמו .ומדוע פירש״י ,כי
וּב ָצ ָמא וגומר .אתה פרקת מ״ח( וְ ָע ַב ְד ָתּ ֶאת אֹי ְֶביְ בּ ָר ָעב ְ א .האדם צריך ליתן את החלק הראשון מגופו לה׳ ,וזוהי קללות של פרשת כי-תבוא אמר משה רבינו מפי עצמו.
עול המצוה מעליך ,יתן )-ה׳ את( אויביך )-עליך( עֹל מצות המילה ,וכמו שנאמר )דברים כ״ו ב׳( :״וְ ָל ַק ְח ָתּ
ָאר ,ועונשים אלו הם מכוונים כנגד פריקת ַבּ ְרזֶל ַעל ַצוּ ֶ ֲשׁר ה׳ ֲשׁר ָתּ ִביא ֵמ ַא ְר ְצ א ֶ ֲד ָמה א ֶ
אשׁית ָכּל ְפּ ִרי ָהא ָ ֵמ ֵר ִ בשאלה זו עמדו כמה ממפרשי התורה ,ונביא ממקצת
עול מצות עשה .אתה שלא רצית לטרוח להבין ולהשכיל ֲשׁר קי נ ֵֹתן ָל וְ ַשׂ ְמ ָתּ ַב ֶטּנֶא וְ ָה ַל ְכ ָתּ ֶאל ַה ָמּקוֹם א ֶ
ֱא ֶ דבריהם וכדלהלן.
ֲשׁר א ִשּׂא ה׳ ָע ֶלי גּוֹי א ֶ סדר מעשה המצות) ,שם מ״ט( י ָ קיְ ל ַשׁ ֵכּן ְשׁמוֹ ָשׁם״ ,וביאר ה׳עוללות אפרים׳ י ְִב ַחר ה׳ ֱא ֶ ה׳גור אריה׳ )דברים שם( ביאר :״ואין הפירוש ׳משה
ִת ְשׁ ַמע ְלשֹׁנוֹ וגו׳ ,וכן כולן... )מאמר תמ״ט( :״לפי שנצטוה האדם להביא מן החלק מפי עצמו׳ בלא הקב״ה ,שאף דבר אחד לא אמר משה
נמצינו אומרים ,שיעניש ה׳ על ביטול תלמוד תורה, אשׁית ָכּל ְפּ ִרי ,ואין המובחר מנחה לה׳ ,על כן אמרֵ ,מ ֵר ִ מפי עצמו .אלא כי משה רבינו עליו השלום היה אומר,
ועל העובר על מצות לא תעשה ועל המבטל מצות עשה. אשׁית אשׁית׳ אלא אלא המובחר ,כמו )עמוס ו׳ ו׳( ,וְ ֵר ִ ֵ׳ר ִ והקב״ה הסכים על ידו .או היה אומר לו הקב״ה ,׳אמור
והגם שאמרו בגמרא )מנחות מ״א א׳( ,שאין מענישים ְשׁ ָמנִ ים י ְִמ ָשׁחוּ .וחייב האדם ליתן החלק הראשון לה׳, אתה כך וכך׳ .והנה ,הקללות שבמשנה תורה היה
על עשה אלא בעידן ריתחא ,יש מצוות עשה שחייבין הן מגופו ,הן ממונו )-מממונו( ,וסימנך ,׳צמ״ח׳ ראשי הקב״ה אומר למשה ,׳אמור אתה כך וכך׳ ,וסוף סוף
עליהם כגון מילה ופסח .גם המסכים בדעתו לכפור תיבות צ׳ומח ח׳י ְמ׳דבר .כי מכל שלשת מינים אלו חייב שבבחקותי ,היה
ֻ היה הקללה מפי עצמו .אבל הקללות
במצות עשה לבל עשות אותם ,את זה יקלל ה׳ ויכינהו האדם להפריש החלק המובחר; מן הצמחים ,כתרומה אומר הקב״ה בעצמו ,ומברך בעצמו ,אך משה היה מדבר
לפורענות ככל הכתוב״. וביכורים ומעשרות וזולתם .מן הבעלי חיים ,כמעשר לישראל הדברים שדבר הקב״ה״ .והיינו ,כי גם הקללות
המדבר דהיינו האדם ,חייב בקר וצאן ובכור וזולתם .מן ְ שבפרשתינו לא אמרן משה מעצמו בלא הקב״ה ,אלא
ו .התורה רמזה ,כי בזכות מצות המילה ישראל עומדים הקב״ה אמר לו מה לומר ,או שהקב״ה הסכים על ידו בכל
הוא להפריש מראש הגויה ,דהיינו המילה .ורמז לדבר,
ונצבים לפני השכינה ,וכמו שנאמר )שם כ״ט ח׳(: בחקתי ,אמרן הקב״ה מה שאמר .אך הקללות שבפרשת ֻ
ֲד ָמה׳ ,אותיות דכּל׳ ְפּ ִרי׳ ָהא ָ
אשׁית׳ וסופי תיבות ָ ד׳מ ֵר ִ
מ׳ ֵ
יתם א ָֹתם ְל ַמ ַען ֲשׂ ֶ ״וּשׁ ַמ ְר ֶתּם ֶאת ִדּ ְב ֵרי ַה ְבּ ִרית ַהזֹּאת ַוע ִ ְ בעצמו ,ומשה רק דיבר לישראל מה ששמע מפי ה׳.16
אשׁית׳״. ד׳מ ֵר ִ
׳מילה׳ ,כי ראוי ליקח הראשית ֵ
ֲשׁר ַתּעֲשׂוּן״ ,וביאר ה׳עוללות אפרים׳ ַתּ ְשׂ ִכּילוּ ֵאת ָכּל א ֶ
)סוף מאמר תמ״ט( :״רמז לברית המילה שנקראת ׳זֹּאת׳, ב .ישראל יורשים את ארץ ישראל בזכות מצות המילה, וכעי״ז ובתוספת דברים ביאר גם ה׳דברי דוד׳ )שם(:
ֲשׁר ִתּ ְשׁ ְמרוּ וגו׳, יתי א ֶ שנאמר )בראשית י״ז י׳( ,זֹאת ְבּ ִר ִ וכמו שביאר ה׳עוללות אפרים׳ )שם( :״...זהו שנאמר ״ונראה דהענין הוא כן ,שהכל הוא מן הקב״ה ,אלא
והיא גורמת להשכיל ...וסמיך ליה )דברים שם ט׳(, )שם א׳( ,וְ ָהיָה ִכּי ָתבוֹא וגו׳ .רצונו לומר ,אם אתה רוצה החילוק הוא כן ,דאינו דומה פסק מפי המלך עצמו
ַא ֶתּם נִ ָצּ ִבים ,שמצד המילה תהיו נצבים ועומדים לפני אשׁית ָכּל ְפּ ִרי לבוא אל הארץ ולירש אותה ,אז תיקח ֵמ ֵר ִ לפסק היוצא ע״י שליח המלך .אף על גב דאין כאן
השכינה...״. ֲד ָמה ,ובזכות המצוות האלו תזכה לבוא אל הארץ. ָהא ָ חילוק זה ,מכל מקום יש חילוק כדומה לזה ,הכא נמי כל
שמעלה זו היתה חלק ממנו כבן שהוא חלק מאביו .והוא היה גיבור חיל עד מאוד ,והכה בכמה מקומות בהם הראה .7וכבר עמדנו בעבר על מה שכתב רש״י שם :״וי״א שהיה
כעין מה שכתב רש״י בדהי״א י״א כ״ב :״כי כן מנהג בני אדם את כוחו הגדול ,הגם שהיה זה ביום השלג שכוחו של אדם כהן גדול ,ואינו כן״ ,כי בפשטות כוונתו היא רק על בניהו
כשרואים אדם זריז ,אומרים זה כולו חי״ ,והיינו ש׳בן איש מתחלש ואילו כח האריה מתחזק ,ובכל זאת גבר על האויבים. ולא על יהוידע אביו.
חי׳ הוא על הבן ולא על האב. .11וע״ע בתוס׳ שם שהוסיפו לבאר :״סיפרא דבי רב. ושם גם הבאנו את דברי הרלב״ג )ש״ב כ״ג כ׳( ,הכותב :״...עם
.15והנה בחלק מהמקומות שהזכרנו נאמר עליו כי היה מ׳הארי׳ דריש ,שהוא חמור שבספרים״ .עוד כתבו שם :״בתוך כל זה ירד בניהו בן יהוידע הכהן הגדול...״ ,וכתבנו אודותם
׳אב בית דין׳ ,ולא נתפרש אם היה ׳ראש לכל הסנהדרין׳ הבור .שהוא באמצע הספרים )-ולכאורה הייינו שהוא ביאור כי כמדומה שתיבות ׳הכהן הגדול׳ חוזרות על יהוידע האב,
או רק אב״ד בסנהדרין אחד ,שכן היו סנהדרין רבים עד ודרשות על חומש ׳ויקרא׳ שהוא בין כל החומשים(״. ולא על בניהו הבן.
מאוד ,וכגון מה דאיתא בב״ר ע״ב ה׳ ועוד )וכן פרש״י .12ובענין הזכרת אותו יום שהיה בחורף ,כמדומה ראיתי ָדע
.8הנה בפסוק נאמר כי יהוידע היה ׳נגיד לאהרן׳ :״וִ יהוֹי ָ
בראשית מ״ט ט״ו ובמדבר ג׳ ל״ח( ,כי רק בשבט יששכר מבארים שלמרות הקור הגדול למד בו בלא הפסקה והספיק ַהנָּגִ יד ְל ַא ֲהרֹן...״ .והקשו במדרש מה כוונת הדברים ,ואמרו
היו ׳מאתים ראשי סנהדראות׳ ,וכן איתא בתנחומא קרח ללמוד את כל הספר ביום אחד ,ויש מבארים כי למרות היות בקה״ר א׳ ]ד׳[ ד׳ )וכעי״ז במדרש שמואל ט״ו ב׳( :״א״ר ברכיה,
)וכפרש״י שם ט״ז א׳( ,כי עמדו על משה ׳מאתים וחמשים ימי החורף קצרים ,והספר הוא קשה כארי ,בכל זאת ,מחמת ָדע ַהנָּגִ יד ְל ַא ֲהרֹן .וכי יהוידע היה נגיד לאהרן .אלא
כתיב וִ יהוֹי ָ
ראשי סנהדראות׳ ,ועל כן נקטנו הלשון שנתמנה על ׳חלק גדולתו העצומה בתורה למד את כל הספר ביום קצר שכזה, אילו היה אהרן קיים בדורו של יהוידע ,יהוידע היה גדול
מהזקנים׳ ]וראה עוד במד״ר ד׳ כ׳ ,כי בשעת הבאת הארון והוא עדות לגדולתו העצומה בתורה ועמלה. ממנו בשעתו״ .ובמקומו שכתבנו אודות יהוידע ביארנו דברי
לישראל מינה דוד ׳תשעים אלף זקנים׳ ,הרי שהיו אלפי .13וראה עוד בעיני שמואל שם ,המבאר כי שני הדרשות המדרש.
סנהדראות בישראל ,ולכאורה הוא פשוט ,כי בכל עיר ופלך מתבארים יחד :״כי הן האדם במותו הוא עומד מלדת ולסגל .9ובטעם הדבר מדוע לא ירש בניהו גדולתו זו של אביו ,לא
ומקום מחוייבים להקים סנהדרין[. מעשים טובים ותורה יותר ,אך מי שמרביץ תורה לתלמידים, מצאתי מי שעמד בזה.
אכן מחלק מהמקורות הנזכרים בהם נאמר כי שימש כ׳ראש גם תורתם נחשב לרבו ,כי מידו היתה זאת להם ,לזאת תורתו והיודע ביאור בדבר מדוע לא זכה בניהו
הסנהדרין׳ ,הרי שהיה ממונה על ׳כל הזקנים׳ ולא רק על אין לה הפסק ,ואף אחרי מותו נקרא חי ,כי הרבה תורה להתמנות לכהונה גדולה תחת יהוידע אביו ,הגם
חלקם. ומעשים טובים יתאסף לאוצרו הצפון לו גם אחרי מותו .וזה שהיה צדיק ומופלג בתורה וכפי שנתבאר ,נודה
.16ועיי״ש עוד בדבריו ,מה שביאר כמה הבדלים שיש בין שאמרו שאפילו במיתתו נקרא חי ,על ידי שהעמיד תלמידים לו אם יודיענו להגדיל תורה ולהאדירה.
בחקתי ,לקללות שבפרשת כי-תבוא. קללות שבפרשת ֻ הרבה .וכעת מצאתי זה במעון הברכות ונהניתי״. ובדוחק ניתן לפרש שיתכן כי בניהו היה ראוי יותר לתפקידו
.17ותשו״ח להרב א .י .ויסברג שליט״א שציין לזה ולעוד .14אכן יש לעיין בדברי התרגום אם בא לדבר בשבחו של כשר הצבא ,על כן מינהו דוד לכך .וגם זאת לא מצאתי
׳מראי מקומות׳. יהוידע אבי בניהו ,שבניהו היה בנו של אדם הירא מחטאים, במפרשים ,ופלא.
.18ותשו״ח להרב ש .כהן שליט״א שציין לדבריו. או שבניהו עצמו היה ירא חטא ,שהיה בן ירא חטא ,והיינו .10ופשוטו של מקרא הוא ,שבא לשבח את בניהו אשר
באותם ימים אחרונים של השנה ,כשראש השנה קרב ובא ,נזכר הקשה ,החל שוב לומר פרקי תהלים שלאחריהם החל להתייפח צורת בריאת האדם אשר בראו ה׳ בחכמתו הגדולה ,היא בטבע
ירחמיאל באחת היסודות שקיבל בביתו והתחנך בישיבה ,כי אין בבכי ,ומתוך בהלה הקשיבו הילדים לתפילתו ,ונדהמו לשמוע כי בני אדם לאהוב את הסדר והשגרה ,התוכנית הברורה ומהלך
ראש השנה כשאר הימים טובים ,כפי שחושבים רבים מעמי בוכה עליהם שימשיכו בתלמודם ויעלו ויצמחו בתורה ועמלה החיים על-פי מה שחשבו ותכננו בתחילת היום ,השבוע ,החודש
הארץ ,הכובשים בימים אלו את השווקים במהלך מסעות הקניות ויראת שמים טהורה .המראה הלזה לא מש מהם מהרה ,כשראו והשנה .גם אלו האוהבים גיוונים והפתעות ושמחים בהם ,זהו
לכבוד החג ,אלא הוא ׳יום-דין׳ ,בו הקב״ה יושב במשפט ,וכל באי היאך נראית תפילת אביהם על עתיד ילדיו בתורה ויראה ,שהיא רק כל עוד הם משתלבים בתוך סדר יומם ,ואינם משבשים להם
עולם עוברים לפניו כבני מרון ,ומוכרע משפטו מי יחיה ומי ימות, בבכיות נוראות ,מול תפילה רגילה על דבר בו יכול להפסיד ממון את מהלך החיים התקין .מעטים הם האנשים המסוגלים לחיות
מי בקיצו ומי שלא בקיצו ,מי במים ומי באש ...מחשבות מטרידות עצום ,וזכרון הנהגתו זו של אביהם בכל עת הוסיף להחשיב בקביעות כשאין להם כל בסיס מסודר ומאורגן ,והכל מבוסס על
יפסק בדינו בימים קדושים אלו ,לא הרפו אלו שאינו יודע מה ָּ בעיניהם את לימוד התורה ועמלה כאשר הבינו שזהו משוש לב שיקרה לפניהם באותה עת ושעה.
מה ָ
ממנו ,ועל כן החליט בליבו להשקיט מעט את מצפונו בנתינת אביהם ,ובכך ניתנה להם תוספת כוחות לעלות ולצמוח בתורה הרוצה להודות ולהלל את ה׳ מעומק ליבו על כל השגרה המבורכת
סכום כסף לצדקה ,באומרו שזהו אחד מהדברים המעבירין את ויראת שמים טהורה. שחננו ,יתבונן מעט באותן הפעמים בהן אירע דבר מה ששיבש
רוע הגזירה. ִשי ניסה לדבר על לב ירחמיאל בנו על החיים באחד הימים כשי ַ לו את סדר יומו .כאשר די בבעיה רפואית קלה אצלו או לאחד
יום הכיפורים חלף אף הוא מהרה ,וימי הסוכות גם הם כבר היו שהוא עומד להפסיד ,ועל היכולת הגדולה שעלול לפספס ,גילה מבני ביתו ,שהריצות לרופאים ואף האשפוזים ,יכולים לשבש את
מאחריו ,ובעוד כשבוע היה עליו להתחיל את המבחנים האמורים את אוזנו אודות הבזיונות הגדולים אותם חווה כשישב ׳שבעה׳ כל ישוב הדעת והרוגע הנפשי המצוי לו דבר יום ביומו .אפילו
להביא לו את הישגו הגדול ,תעודת עורך הדין .אותם ימים נוצלו על אביו ,אותם לא סיפר לאיש עד עצם היום הזה .ישי סיפר מאורע משמח של לידת ילד נוסף ,כרוך פעמים רבות בשינויים
על ידו לחזרות רבות על כל החומר הרב ,ולמרות המאמץ בשינון לו כיצד הרגיש כשרבים מגדולי ישראל באו לבית האבל במטרה גדולים בסדר היום ובאי יכולת תכנון העתיד והימים הקרובים.
וחזרת כל אותו חומר רב ,לא ראה ירחמיאל בכך כל קושי ,אלא לנחם את אחיו הצעיר ,וזאת מלבד מאות רבות של אברכים ההתבוננות בפעמים הללו יכולה להביא כל אחד להוסיף שבח
רק שמחה שתקוותו הרבה היא כי לימוד זה יגרום לו אושר ואף ובחורים יקרים הכרוכים אחר אחיו ושומעים את שיחותיו והודיה לה׳ על כל הטוב אשר גמלו בכל עת ושעה.
עשירות לכל ימי חייו. והולכים לאור תורתו ,שבכל עת ושעה באו לבית האבל לנחם, *
בין גלי השמחה על הצלחתו בלימוד המקצוע הנכסף והעתיד וניכר עליהם כי אכן השתתפו בצערו ובאבלו .ואילו אלו שבאו אחד מאלו שהיו חשובים לו מאוד העיתים והזמנים ,וכל
הטוב המצפה לו בעקבותיו ,באותם ימים החלו לפתע לפקוד לנחמו ,מלבד השכנים ותושבי השכונה ומתפללי בית הכנסת, שינוי וסטיה מהם הפריעו לו רבות ,היה הבחור ירחמיאל
את ירחמיאל כל מיני מחשבות והרהורים מפחידים ,אודות חוסר היו אלו חבריו לעבודה ,עורכי דין ידועים בעולם המשפט ואף פונאומגליקגוואקסענער* .תכונת נפש זו ניכרה בו מאז שחר
הוודאות מתוצאות גזר דינו בראש השנה האחרון אשר נחתם שופטים מפורסמים ,רובם בעלי עבירה ועון ,אנשי דמים ומרמה, נעוריו ,באותם ימים בהם טרם גזזו את מחלפות שערות ראשו,
ביום הכיפורים .מחשבתו הטרידה אותו ,מי יודע מה נכלל בגזר שאף אחד מהם לא השתתף באבלו ובצערו .באותם רגעים, שאמו הבטיחה לו נאמנה שכבר אז התקשה לשכב לישון לפני ִ
דין זה .ואף יסרוהו הרהוריו ,מה תהיינה השלכות הדין להמשך סיפר האב לבנו ,העדפתי שהאדמה תפצה את פיה ותבלע אותי. כי תכין עבורו את בגדיו אותם ילבש בבוקר בצאתו לגן הילדים,
ימי חייו .ואף הציקוהו כליותיו מדוע רק כעת נזכר להתבונן הרגשתי בחוש את הנאמר בתפילת היוצא מבית המדרש )ברכות ואף תניח לו את הסנדוויץ בתיק הגן ,כך שלמחרת עם בוקר יוכל
בדבר ,כאשר בזמן הראוי לכך ,באותן ׳עשרת ימי תשובה׳ ,אולי כ״ח ב׳( :״אני עמל והם עמלים ,אני עמל ומקבל שכר והם עמלים להתלבש מהרה ולצאת ללא עיכובים לגן .כשגדל מעט לא שככה
בתוספת מועטה של תשובה ותפילה ,יכול היה להסיר מעליו את ואינם מקבלים שכר ,אני רץ והם רצים ,אני רץ לחיי עולם הבא, מידה זו בקרבו ,אלא אף התחזקה והתגלתה בדברים נוספים .בכל
רוע הגזירה. והם רצים לבאר שחת״ ,כשלצערי ויגוני הרב ,ה׳הם׳ הוא אני. בוקר השכים באותה שעה ,וגם השתדל לעלות על יצועו בשעה
את הלילה שקדם למבחן הקשה ,החליט ירחמיאל לנצל לטיול דברי האב שיצאו מלב אוהב ,לא חדרו לתוך חדרי הלב של הבן. קבועה ,וכל אורח חייו סבב דרך נקודות קבועות ויציבות ,וכל
קצר על שפת הים ,וקיוה כי ההליכה שם תרגיע את רוחו הסוערה הבן שחיפש תוכנית מוגדרת אשר בסיומה יוכל לסמן ׳וי׳ על שינוי מהם ִהקשה עליו.
וכך ישוב שליו ומיושב למחרת למבחן .בסופו של דבר ,למרות ביצועה ,בחסרון דעתו לא הצליח למצוא זאת בתורה ובעמלה. מאז ימי ילדותו ,כבן הצעיר במשפחה ,היתה לו את הזכות לעזור
הנעימות המיוחדת של הרוח שנשבה בים ,בשילוב אוושת במקום לתכנן לדעת מסכת אחר מסכת ,ולשמוח בכל דף וסוגיא רבות בערבי שבתות וימים טובים ,ואהב לעשות זאת וביצע את
הגלים ,לא הגיע כלל לרוגע שלוה ומנוחה .אותן המחשבות על שלמד והבין וירד אל עומקה ,וקובץ על יד יַרבה ,עד שיהיה תפקידו על הצד הטוב ביותר ,אך הוצרך שתהיה מוכנה עבורו
העלול לבוא עליו בעקבות הגזירה בראש השנה והחתימה ביום תלמיד חכם הבקי בכל חדרי התורה ,הוא חיפש מטרה קלה רשימה מסודרת של כל המטלות שעליו לעשות ולבצע ,שאותן
הכיפורים ,העכירו את רוחו .באותה עת הרהר בליבו ,כי חבל וסופית של שנה או שנתיים לימוד שלאחריהם יוכל להרגיש סידר לעצמו בתוככי סדריו ותוכניותיו .הנהגתו זו היתה היסוד
שאבא שלו עם כל הממון והקשרים אינו יכול לסדר לו תוכנית שהגיע אל הפסגה וכבר יודע את כל התורה כולה ואין לו עוד לסדרי יומו במיוחד בכל אותם זמנים מיוחדים בהם ישנן שעות
ברורה של שנות חיים ומניעת מאורעות שלפתע משבשים את כל מה ללמוד .גם כשאביו הציע בפניו הצעה מפתה ,כי אם ימשיך רבות ללא תוכנית ברורה וקבועה ,שאף בהם קבע לעצמו סדרים
מהלך החיים ואף עוצרים אותם. בעמלה של תורה ,מלבד מה שיתמוך בו ביד נדיבה לכל צרכיו, ברורים ,כאשר הכין לעצמו רשימה ברורה של שעות צהרי ערבי
באותה העת נזכר ירחמיאל בשיחה ששמע לפני שנים רבות עוד ידאג לו להיות מרביץ תורה ,שיזכה להעמיד תלמידים הרבה שבתות ומועדים ,כשכל שעה מחולקת לשישה חלקים ,כל
בישיבה בה למד ,בה המשגיח לגלג על כל אותם אלו שלקראת בתורה ,אם יהיה ראוי לכך .ירחמיאל לא שינה את דעתו ,וחפץ חלק כעשר דקות ,וסידר לעצמו את התפקידים והמטלות לפי
ראש השנה דואגים עבור השנה הקרובה לרכישת תוכנית ביטוח ללכת ללמוד את מקצוע עריכת דין. התוכנית הברורה והמסודרת ,בכדי שהמטלות לא יהיו עליו
נוספת ,או מעדכנים ומשדרגים את הביטוח המשלים ,במקום הפשרה בין רצון האב לדמיונות בנו היתה ,שהבן ימשיך בישיבה לטורח ולמעמסה .באופן זה של רשימה מסודרת הצליח לבצע
לעשות את הביטוח האמיתי של תפילות וקבלות ראויות שהם עד נישואיו ושנתיים לאחר מכן בכולל ,ולאחריהם האב ידאג את כל הנדרש ממנו על הצד היותר טוב וכמעט ללא תקלות
אלו שיכריעו את הדין והמשפט .כאשר כל צדקה וחסד שאדם עבורו ללימודי המקצוע באופן הטוב ביותר ,ואף יפעל שיוכל וטעויות .מסיבה זו אף התקשה להתמודד עם כל מטלה שהוטלה
מוסיף לעצמו לפני ראש השנה ובעשרת ימי תשובה ,הם אלו לעבוד במשרד עורכי דין מבוקשים ,בו יוכל לעשות את הסטז׳, עליו שלא התאפשר לו לבצעה במהרה ,כי כל עוד שלא מילא את
שיקבעו היאך תראה השנה הבאה לטובה .הוסיף המשגיח ואמר, ואף להתקבל כעורך דין מן המנין במשרד עורכי דין מצליח ,או תפקידו זה ,לא מצא מנוחה לנפשו.
שעצם ידיעת האדם כי ההכרעה היא בראש השנה והחתימה לפתוח משרד פרטי. בהגיע ימי בין הזמנים ,נהג ירחמיאל להכין לעצמו מחברת
ביום הכיפורים ,היא זו שתגרום לו להתכונן לימים קדושים אלו היות ודמיונותיו של ירחמיאל היו בכל עת אודות התקופה שבראש כל עמוד כתב את תוכניותיו לאותו יום ,כשאת
כראוי בתוספת זכויות ,ועל ידי כך יזכה שאכן זכרונו יעלה לרצון שלאחר יציאתו מבין כותלי בית המדרש ,הדבר השפיע עליו התוכניות חילק לשלוש .הדחופים והקבועים לאותו יום שאין
בימים קדושים אלו לחיים ולשלום .דברי המשגיח הדהדו באוזניו שראשו ורובו כלל לא היה בלימוד התורה שלמדו בישיבה ,ותוך להם תשלומים ,השניים בחשיבותם לאותו יום ,ואלו שכלל אין
כצועקים אליו ועליו ,מה עשית בימים הקדושים הללו שעברו זמן קצר מצא את עצמו מסולק מהישיבה ,כשמנסה למצוא את חשיבות באיזה יום יתבצעו ,כאשר כמובן כבר בימים הראשונים
וחלפו לפני תקופה קצרה. מקומו בישיבה המיועדת לבחורים חלשים יותר ,כשגם שם של בין הזמנים הספיק לבצע את כל המטלות הללו שלא נקבע
כשרוחו סוערת חזר ירחמיאל לרכבו הגדול של אביו ,והחל בקושי החזיק מעמד .באותם ימים ניסה האב לדבר על לב בנו להם זמן ,כאשר מיד כשיכל ,סידרם על הצד הטוב ביותר.
בנסיעה לכיוון בית הוריו בפתח תקוה .היתה לו תחושה קשה שימצא לעצמו לימוד כלשהו בו ימצא נוחם לנפשו ,ילמד מעט צורת חיים זו של חשבון קבוע מה מוטל על האדם לבצע ומה
רעה שנגזרה עליו גזירה קשה ,ומי יודע אם יִנצל ממנה .באותה משניות ,קיצור שולחן ערוך ,חומש עם פירוש רש״י או אפילו הוא כבר ביצע ,היא מתכון ברור לצמיחה ועלייה ,ואם אכן פניו
עת עלתה בו מחשבה טהורה ,וקיבל על עצמו שאם אכן יִנצל ספרי מדרשי חז״ל המעוררים את הלבבות ליראת ה׳ טהורה, ומחשבתו של הנוהג בה הם לעלות בהר ה׳ ולקום במקום קודשו,
ישנה את חוסר דרכו כסל למו ,ומיד לאחר שיקבל מאותה צרהָ , שהרי כל אדם ,גם העוסק לפרנסתו וטרוד במזונותיו כל היום, כוחות נפש אלו יכולים להיות בעזרתו ולסייע בעדו לעלות
את התעודה ,ישוב לעמלה של תורה בקביעות עתים לתורה מחוייב במצוות תלמוד תורה ובקביעות עתים לתורה .אך אף ולהעפיל אל על .אולם אצל ירחמיאל שימשו כלים אלו להגיע אל
במשך מספר שעות ביום ככל אשר יוכל .ירחמיאל לא הסתפק דברי האב הללו לא קנו שביתה בליבו ,הלימוד היה ממנו והלאה, עבר מטרה אחרת ,אותה הציב לעצמו כבר בימי בחרותו ,כשרצה
במחשבות של קבלה ,אלא עצר את רכבו בשולי הדרך ,נטל את מעשה שטן שמחשבות הבל אלו אודות לימוד המקצוע הם אלו ושאף להיות כאביו ,׳עורך דין׳ מוצלח ומבוקש ,ועל כן במקום ָ
קולמוסו בידו והעלה בכתב את קבלתו זו .תוך כדי כתיבת הקבלה אשר קנו שביתה בליבו ובקרבו ,ולא נתנו לו מנוח והוציאו אותו להציב לעצמו מטרה של ידיעת התורה ולגדול בעמלה ,הציב
החל להרהר בליבו ,האם לא מאוחר מידי בשביל לשוב בתשובה מהתורה. לעצמו מטרה זו להמשיך את מסורת אביו.
שלימה ,ומיד דחה את מחשבותיו אלו בדברי חז״ל שזכר מגירסת בהתייעצות עם רבותיו פנה ישי לבנו והציע בפניו כי אם ילמד *
ינקותו ,כי אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם ,אל ימנע במחציתו הראשונה של היום באופן רציני ,יוכל כבר כיום למרות עבודתו של ישי האב כעורך דין בכיר ומצליח ,לא ראה
עצמו מן הרחמים ,ובמיוחד כשכעת אין לו כלל חרב סמוכה להתחיל בלימוד עריכת דין ,אולם דברי האב התקבלו לחצאין, בה את פסגת חייו אלא את כשלונו .די היה לו בהבטה על אחיו
לצוארו. ירחמיאל החל ללמוד את המקצוע במחציתו השניה של היום, הצעיר אשר אינו מגיע למחצית כשרונו ,שהמשיך לשקוד על
מעודד ממחשבותיו וקבלתו זו ,שבה אליו מנוחת הנפש ,והמשיך בלא שלמד כמעט דבר במחציתו הראשונה של היום. התורה יומם ולילה וכיום נחשב לאחד ממרביצי התורה והמוסר
בנסיעתו אל עבר בית הוריו .בעברו בסמוך לבית החולים דבר פשוט הוא כי במצבו זה לא היתה כל ישיבה שחפצה בו הידועים .ואילו הוא ,אמנם ממון יש לו עשרת מונים יותר
הגדול הממוקם על הדרך המובילה ליעדו ,הרהר ירחמיאל כתלמיד מן המנין ,אולם בשביל שאביו יממן וידאג עבורו מאחיו ,ואף עושה בממונו דברים טובים כשתורם צדקה ומחזיק
בדבר כל אותם מאות רבות של חולים ופצועים המאושפזים ללימודיו ,היה לו קשר כלשהו למסגרת מסוימת של נערים תורה לרוב ,אבל ה׳עולם הזה׳ ממנו והלאה ,שאינו זוכה לחיים
בבית החולים ,כל אחד עם ייסוריו וכאביו ,שכל זה נגזר בראש שבבוקר שמעו שיעורי תורה בבית כנסת בקצה העיר ,וכך מאושרים כאחיו השוקד על התורה ועמל בה וזוכה לראות עולמו
השנה האחרון ונחתם ביום הכיפורים ,ויתכן ורבים מהם כלל לא שמרו מעט על יהדותם .עצם קיום מסגרת זו ,בה היו לירחמיאל בחייו ,ואילו הוא נמצא במרדף מתמיד בעבודתו בלא כל מנוחה,
הרגישו דבר בעיצומו של יום ,ועברו אותו ככל ראש השנה אחר, חברים בני גילו שעוברים חיים משונים כמותו ,כשבראשם עומד כאשר הצלחותיו המסחררות בעולם המשפטי ,ואף סעודות
בהרגשה שחייהם ימשיכו באותה מתכונת ,ולבסוף מחשבותם ר׳ נפתלי ,יהודי תלמיד חכם שמאוד הצליח בקירוב בני נוער, המלכים שסועד חדשים לבקרים ,לא מצליחות לכסות על חוסר
אלו התנפצו לרסיסים ,שאת שבריהם הם עוברים כעת דבר יום ובעבודת הקודש הקשה בה השקיע כוחות רבים ,הצליח לעכב האושר האמיתי והעדר הסיפוק הרוחני בהם חש בכל עת ושעה.
ביומו. את התדרדרותו ואף להעלותו מעט מעט ,כך שגם באותם ימים את בניו הגדולים הצליח ישי ללמד ולחנך על החשיבות הרבה
* נשאר שומר התורה ומצוות ברובם ,וכמעט ולא פרק מעליו עול. של חיי התורה ,והם נוכחו לראות באמיתות הדברים ,בפרט
ירחמיאל המשיך בנסיעתו עוד מספר רגעים ,לאחריהם הגיע השנתיים האחרונות עברו על ירחמיאל בהן הרגיש כי ממלא את כשראו ושמעו ממנו על קנאתו העזה באחיו הצעיר שזכה כל ימיו
לצומת דרכים מרומזרת ,כשהאור הירוק מאיר לו בדרכו ,המשיך חברת המטרות והמטלות שהכין ,התמלאה תפקידו ויעודוַ .מ ֶ להיות בעסק התורה ועמלה .אחד הדברים שחרט עלי לוח לב
בנסיעתו והחל לחצות את הצומת .באותו רגע בדיוק ,נהג משאית כשבכשרונותיו הגדולים וכח ִ בסימני הצלחה בזה אחר זה, הילדים כי שאיפת אביהם שהם יזכו לגדול בתורה ,היה באחד
מופרע שהגיח מהכיוון השני של הצומת ,לא שת ליבו לאור התמדתו אותם ניצל בלימודיו אלו ,הצליח לכבוש מהרה שלב הימים שאביהם היה נתון בסערת משפט קשה בו היה נראה כי
האדום שביקש לעצור בעדו ,נכנס אל הצומת במהירות גבוהה, אחר שלב במהלך הלימודים ,ובעוד זמן קצר היה עליו להתחיל עומד להפסיד הון עתק ,ובאותה עת כשנודע לו על מצבו העגום
כשהמשאית פוגעת בעוצמה אדירה ברכבו של ירחמיאל ,מועכת את המבחנים הסופיים אשר בהצלחתו בהם עתיד לקבל את היה בנסיעה עם ילדיו לירושלים עיר הקודש ,ושמו את פניהם
אותו ועולה עליו וגוררת אותו למרחק מטרים רבים ,כשבמהלכה התעודה המיוחלת. לשריד בית קדשנו ותפארתנו ,ועמדו כולם בתפילה על אביהם
פוגעת בעוד מספר רכבים ,עד שבסופו של דבר המשאית נתקעה * ועליהם ,ושמעו את אביהם בתפילתו .בתום תפילתו על המשפט
המשך בעמוד הבא
שקדמו לתאונה .את הנייר עליו כתב את קבלתו שהיה מוכתם חזרה על האלונקה ,כמעט נפלה לארץ ,ועל כן מיהר איש ההצלה המשך מעמוד הקודם ונבלמה בבנין מגורים סמוך ,לא לפני
בכתמי דמו ונאסף על ידי אנשי חסד של אמת בכדי להביאו הנוסף שהיה במקום להחזיר את המת למקומו ,תוך כדי גערות שהיא שוברת את הקיר ופוגעת באנשים
לקבורה ,ביקש שימסגרו עבורו יחד עם תעודת הפטירה שלו, נמרצות ברעהו על ביזוי המת שגרם ,שכן לא יעשה. נוספים שעד אותה עת לנו על מיטותיהם בשלוה והשקט ובטח.
ויתלוּה לפניו בכדי שתהיה לו למזכרת ולחיזוק .לצערו הרב ַ תוך כדי סידורו של המת מחדש על גבי האלונקה ,טרם העברתו הצומת השקטה התעוררה ברגעים לטרגדיה האיומה .הראשונים
של ירחמיאל ,מחמת פגיעת הראש שעבר ,נחלש כח עיונו לחדר המתים בבית החולים הסמוך ,הרגיש לפתע איש ההצלה שהוזעקו למקום ,היו רופאי בית החולים הסמוך אשר רצו למקום
והאפשרות לאמץ את מוחו ,ולכך לא יכל ללמוד אלא רק דברים כי יש דופק חלש .בתחילה חשב שדמיונו מטעה אותו ,אך לאחר התאונה עם אלונקות וציוד רפואי במטרה להציל את הפצועים.
קלים ,וגם זאת רק למשך דקות בודדות ,שלאחריהם נאלץ בדיקה נוספת גילה שאכן מכת החשמל אשר ניתנה לביזוי המת, דקות ספורות לאחר מכן כבר היו הצומת וסביבותיה מוארות
להניח למוחו בכדי שיוכל להתחזק .באותם ימים ביקש ירחמיאל גרמה להחזרתו לחיים ,ויחד עם אנשי ההצלה הרבים שעדיין היו בבליל של אורות מרצדים ומהבהבים ,אורות אדומים וכחולים
במקום החלו בטיפול מאסיבי להצלתו ,כאשר כולם מבינים שאף למיניהם ,כשכולם מנסים לעזור ולסייע לפצועים הרבים
שישאלו עבורו את אחד מגדולי ישראל ,מהו הלימוד שכדאי לו אם יצליחו להצילו כעת ,מדובר בלא יותר מאשר הצלה מועטת שהיו מפוזרים באזור .נסיונם המר של אנשי ההצלה באירועים
ללמוד באותן דקות ספורות .התשובה בדבר לימוד הפרשה עם של מספר שעות ואולי כמה ימים ,כאשר ברור הוא שדעת התורה דומים ,סייע בעדם לחלק את כוחות ההצלה בין כל הפצועים,
פרש״י התקבלה היטב על ליבו של ירחמיאל ,ביודעו שלימודו זה הקדושה היא ,כי אף על הצלה מועטה כזו אנו מחוייבים לעשות חילוצם מהרכבים הפגועים או תחת הקירות ההרוסים ,ולטפל
יוכל ללמוד בשטחיות כפי כחו ,ואם יוכל ,אין גבול לעומק ולעיון ככל יכלתנו ,ואם הוא בשבת קודש ,מצווים ואף מחוייבים אנו בהם מהרה .מרכז התאונה היה הרכב הגדול שהיה תקוע תחת
שניתן להגיע בו. לחלל עליו שבתות הרבה ,בכדי להשיג חיי שעה אלו ,הגם שכלל המשאית ,כשכוחות החילוץ מנסים את יכולתם לחלצו מתחת
באותם ימים נאזר ירחמיאל בגבורה כאיש מלחמה ,ועסק לא ברור אם יתעורר מתרדמת עולמים בה שקוע. המשאית ולראות אם כלל ניתן להציל את נוסעיו.
בתורה בכל עת שרק יכל .כשלדעת הרופאים יכל ללמוד חמש אותו מלאך אחד מליץ שהיה לירחמיאל אשר נברא בזכות הקבלה לאחר הדקות הרבות שעברו ,בהן הספיקו לפנות את רוב הפצועים
דקות כל שעתיים ,מהרגע בו הפסיק את לימודו מחמת ההכרח, אותה קיבל דקות ספורות לפני התאונה ואף העלה אותה על אל בית החולים הסמוך ,הופנו כל הכוחות למטרה אחת ,והיא
המתין בקוצר רוח שיחלפו השעתיים ויוכל לשוב לתלמודו גבי הנייר ,לא הפסיק להליץ ולבקש מה׳ רחמים על מי שבראו, חילוצם של נוסעי הרכב הגדול התקוע תחת המשאית .מפאת
לעוד חמש דקות .באותם ימים הירבה לבכות על כך שביטל את ובזכותו יחד עם התפילות הרבות שבני משפחתו וידידיו העתירו גודלו של הרכב שיערו אנשי ההצלה שכפי הנראה שימש כרכב
ימיו הבריאים ולא ניצל את השעות המרובות שהיו לו בהם יכל בעדו ,אכן זכה ירחמיאל באותם ימים שה׳ ריחם עליו ברחמים הסעות ויתכן ולכודים בו יותר מעשרה נוסעים ,אשר מי יודע
גדולים ועצומים ,ובשונה מהערכת הרופאים שאין לו סיכוי מה עלה בחלקם ומצבם .אחד מהדיירים שהתעורר מהרעש
ללמוד ,ועל כך הוא נענש שכעת אינו יכול ללמוד גם כאשר הוא
לחיים יותר מאשר ימים ספורים ,הוא החזיק במצבו הנוראי הזה המחריד של התאונה ,הזעיק את שכנו שהיה נהג מנוף ,והביאו
מאד רוצה וחפץ ,והתפלל שה׳ יראה בעוניו ויוכל להוסיף וללמוד מספר שבועות שלאחריהם בכל עת חל שיפור נוסף .תוך זמן קצר מהרה בכדי להרים את המשאית .כשהמנוף הרים את המשאית
בכל שעות היום. שונה מצבו מ׳קריטי׳ ל׳קריטי אך יציב׳ ,ולאחר עוד כמה שבועות וכוחות ההצלה פנו אל הרכב המעוך שתחתיו ,הם לא האמינו כי
במשך הזמן התחזק ירחמיאל עוד ועוד ,וכשהרופאים התירו לו שונה שוב ל׳קשה מאוד אך יציב׳ ,ולאחר תקופה ארוכה נוספת יתכן ואחד מנוסעיו שרד את התופת ונשאר בחיים .אנשי החילוץ
ללמוד כעשר דקות בכל שעה ,לא היה גבול לשמחתו .הוא ניצל המשיך להתקדם ולהשתפר עד הגיעו להגדרה של ׳מצב קשה׳. שהחלו בניסור הרכב בכדי להגיע אל השוכבים בו ,חשבו בדעתם
את אותן עשר דקות ללימוד ככל אשר יכל ,ובהתייעצות עם ר׳ בזכות אותו מלאך מליץ ויחד עם תפילותיהם הרבות של בני כי הם עוסקים בחסד של אמת ,שאותם הלכודים יוכלו להגיע
נפתלי ,אותו תלמיד חכם שאת שיעוריו שמע לפרקים קודם המשפחה וידידיהם וכל בית ישראל ,ונתינות הגונות של צדקה לקבר ישראל .כשהצליחו לנסר את גג הרכב ,וראו את מצבו של
התאונה ,ושמר ִעמו על קשר כל אותה תקופה קשה ,ואף ביקרו לרוב המצלת ממוות וגואלת משחת ,ראו בכל עת התקדמות הנהג ,הצטערו עליו ,ויחד עם זאת שמחו על כך שמלבדו לא היו
אחת לשבוע ,הביאו לו אל חדרו ספרים שונים ,אשר כפי הכח לטובה במצבו ,כאשר כל אותה תקופה ארוכה שכב ירחמיאל נוסעים נוספים ברכב.
שיהיה לו באותם זמנים בהם יכול ללמוד ,יוכל ללמוד בהם. במיטת חוליו בבית החולים כשהוא מורדם ומונשם ואינו מודע כוחות ההצלה שהחלו לטפל בירחמיאל ,כלל לא האמינו כי ישנו
כל מי שהתבונן בירחמיאל ,לא יכל לכלוא את התפעלותו ממנו. כלל למה שעבר עליו .כמחצית השנה חלפה מאותו יום ,ומצבו סיכוי אחד לאלף שהוא נותר בחיים אחרי מכת התאונה הנוראה
השתפר עוד ועוד ,עד שהרופאים החלו להוריד לו בהדרגה ובתוספת המעיכה הקשה ובצירוף הזמן הרב שחלף עד החילוץ,
ירחמיאל היה שבר כלי שלא יכל לעמוד בכוחות עצמו ,ובקושי את המינון של תרופות ההרדמה ,ותוך כשבוע החל להראות בו איבד את רוב דמו .בכוחות משותפים העבירוהו לאלונקה
הסתדר בעזרתם של אחרים ,ועם זאת ,בכל עת מצוא כשהיו לו סימני התעוררות .באותם ימים הכינו הרופאים את המשפחה והחלו לטפל בו לפי הנהלים ,כאשר אין אחד מהם המאמין
מספר דקות בהם יכל ללמוד דבר מה ,היה מזדרז לנצלם וללמוד לאפשרות כי יתכן ומוחו נפגע והוא לא יכיר אדם ואף לא ידע שיש בכך תועלת ,אלא רק התעללות בגופה .מצבו של ירחמיאל
בהם כפי שיכל .בשעות הבוקר המוקדמות בהן מצבו היה יותר לדבר ,כתינוק הנולד וגרוע מכך ,שבדרך כלל אין לרפואה מה היה גרוע מ׳אנוש׳ ,גופו היה מרוסק ומרוטש ומפורק ,ואף היה
טוב ,למד מעט משניות ,ובשעות האחרות למד את הפרשה עם לעזור ולסייע במצב זה ,מלבד העזרה הטכנית בסיעוד .באותם ללא דופק וללא נשימה ,שהגדרתו ההלכתית ואף הרפואית היא
פרוש רש״י ,ובשעות הערב למד בקיצור שולחן ערוך ובספרי ימים המתח אודות מצבו המוחי היה רב ,וכולם הוסיפו והתפללו שכבר מת .אחד מהרופאים הרבים שהיו במקום החל בבדיקות
מדרשי חז״ל. לרפואתו. האחרונות ל׳קביעת המות׳ ,דבר שבמצב כזה לא צריך עבורו כלל
לאחר השנתיים הללו של השיקום הארוך והקשה בבית החולים כעבור כחודש כשהשפעת סמי ההרדמה פגה והוא התעורר רופא ,ולפי הנהלים אף נתנו לו כמה מכות חשמל שלא היה בהם
השיקומי שהיו כרוכות באישפוז ,מצבו השתפר יותר ויותר ,וכבר לחלוטין ,לשמחתם הרבה של כל בני משפחתו ,התברר שמוחו אלא ביזוי המת ,כשבסיומם כיסו אותו בסדין הירוק המיועד לזה,
לא נזקק לאישפוז אלא רק לביקור סדיר פעמיים בשבוע בבית כמעט ולא נפגע ,ורוב הדברים עדיין שמורים ואצורים בזכרונו, כשעליו הניחו את ׳תעודת הפטירה׳ ,ואנשי ׳חסד של אמת׳ החלו
החולים .באותם ימים דאג עבורו ר׳ נפתלי שיוכל לשבת בכולל אולם הזכרון עבד לאט יותר ודרש ממנו כוחות רבים .בני באיסוף דמו בכדי שיוכלו להביאו לקבר ישראל.
הסמוך לבית הוריו ,כשאחד האברכים ילמד ִעמו שעה קלה בכל המשפחה הודו ושבחו לה׳ על כל החסדים אשר גמל עמהם וקיוו *
כי כה יוסיף ה׳ להם טובה וברכה שיחזור מהרה לאיתנו. במצב זה ,בו מתו מוטל לפניו ,אין אחד בעולם שיעמוד ויתפלל
יום .כשחלפה תקופה נוספת בה התחזק עוד וחשב בדעתו כי
ככל שעברו הימים התברר החסד הגדול אשר ה׳ הטיב להם, לרפואתו והצלתו ,ומצבו קשה הרבה יותר מאשר אותו אחד
מסוגל הוא אף ללמוד גמרא ,סידר לו ר׳ נפתלי אפשרות להגיע
שהוציאו ממוות לחיים כפשוטו ממש ,והוסיפו וביקשו והתחננו שהעלוהו לגרדום לידון ,ויש עליו תשע מאות תשעים ותשעה
לאחת הישיבות כמחצית השעה דבר יום ביומו ,ואחד האברכים שה׳ ימשיך עמהם את חסדו הגדול ,ואכן נראה היה שהתפילות המלמדים עליו חובה ,ורק אחד המלמד עליו זכות ,ואף באותו
ילמד ִאתו ,כשהאוירה המיוחדת השוררת בישיבה תיטיב ִעמו התקבלו ברחמים וברצון ,כאשר לאט לאט מצבו של ירחמיאל אחד המלמד עליו זכות ,תשע מאות תשעים ותשעה ממנו
רוחנית וגם נפשית. התקדם והשתפר ,וכשנה לאחר התאונה הנוראה ,הועבר מלמדים עליו חובה ,ורק אחד מאלף מלמד זכות ,אשר בחשבון
זמן רב התמיד ירחמיאל בלימודו בישיבה ,כאשר לאט לאט הבין למחלקת שיקום בבית החולים. פשוט מדובר באחד שאחוזי המיתה שיש לו המה תשעים ותשעה
עוד ועוד ,ולאחר כשנה בישיבה כבר יכל ללמוד שעה ויותר ברצף. * נקודה תשעים ותשעה פסיק תשעים ותשעה ,ורק אחד חלקי
ירחמיאל לא שקט על שמריו ולא הסתפק במועט ,אלא המשיך באחד הימים בהם שכב ירחמיאל במיטת חוליו ,לפתע פרץ בבכי עשרת אלפית האחוז לחיים ,בכל זאת לימדונו חז״ל )שבת ל״ב
בהתמדתו הגדולה ,וניצל כל זמן שיכל ללמוד ,ובמשך הזמן התחזק מר וסוער .הוא נזכר במה שעבר עליו קודם התאונה ,היאך עזב ״אם יֵשׁ ָע ָליו ַמ ְל ָאֵ מ ִליץ ֶא ָחד
א׳( ,שעליו נאמר )איוב ל״ג כ״ג(ִ :
עוד ועוד עד שכעבור שנים נוספות של עמל ויגיעה ,בסופו של את באר המים החיים ,את התורה הקדושה ועמלה ,והחליפה ָשׁרוֹ״ ,שאם אותו אחד חלקי עשרת אלפית ִמנִּ י ָא ֶלף ְל ַהגִּ יד ְל ָא ָדם י ְ
דבר ,למרות גילו המבוגר ,התקבל בישיבה כבחור מן המנין ,והיה בהבל וריק ,ואף חשב שעשה את הצעד הנכון בשבילו .כעת האחוז בא מכח תשובה ומעשים טובים ,דבריו מתקבלים לזכות
כסמל ודוגמא לכל בחורי הישיבה להתמדה וניצול הזמן ,במיוחד כשהיה במצבו זה ,בו רוב גופו מוטל כאבן שאין לה הופכין ,והוא והוא יכול להנצל.
בכל אותם זמנים קצרים שקשה לנצלם ,כשירחמיאל לימד את סיעודי לחלוטין ,ראה ונוכח כיצד כל תוכניותיו בדבר החיים כידוע ,מכשיר ה׳דיפיברלטר׳ המשמש לנתינת ׳מכות חשמל׳,
תלמידי הישיבה פרק מיוחד בהתמדה בזמנים אלו. העתידיים התנפצו עלי סלע .עד כמה מגוחך הדבר שדקות פועל על ידי אגירת זרם ,שהמכשיר מייצר זרם ואוגר אותו
ספורות קודם תאונתו עדיין חלם להיות עורך דין מוצלח ,ושעה במקום מסוים ,ולאחר שמחברים את האלקטרודות של המכשיר
לימים כשירחמיאל זכה להקים את ביתו ,שמחו ִעמו יחד רבני קלה קודם לכן עבר על מחברת תוכניותיו לחיים ,ובכל ׳וי׳ שסימן לחולה ,בלחיצה על ההפעלה המכשיר משחרר את הזרם במכה
הישיבה וכל בחוריה ולומדיה ,ובסעודת ה׳שבע ברכות׳ שערכו לעצמו ,הוסיף להביט בבוז אל אלו המשקיעים את חייהם בתורה אחת ומזרים זרם עוצמתי לגוף ,שמכת חשמל בעוצמה כזו
לכבודו ולשמחתו בישיבה ,נעמד אחד הבחורים וביקש ממנו, ועמלה ,ש׳מה יצא להם׳ ,וכעת ממיטת חוליו רואה את העולם עלולה לגרום למוות לאדם בריא ,ואילו אדם חולה שליבו הפסיק
ילמדנו רבינו ,מה החזיק אותך בכל תקופות החיים הסוערות בצורה מאוזנת יותר ,ואינו יכול להתעלם מתחושתו העלובה, לפעום ,פעמים רבות בחסד ה׳ ורחמיו המרובים ,מכה זו בכֹחה
והקשות שעברת ,הכיצד יכֹלת להתמיד כה רבות בתורה הקדושה מה יצא להם ומה יצא לו .שעה ארוכה האריך בבכייתו ,כאשר הרב גורמת ללב לחזור לפעילותו .ומיד עם נתינת מכת חשמל,
בכל עת ומצב. אביו שהוזעק למיטתו לא הצליח להרגיעו ,כשבין בכי לבכי סיפר ממשיך המכשיר לאגור זרם למכה הבאה ,כי פעמים רבות ישנו
כשירחמיאל נעמד לשאת את דברו ,לאחר שהודה לרבני הישיבה לאביו את סיבת בכיו ,ניחמו אביו כי עדיין לא אבדה התקוה, צורך במספר מכות חשמל בכדי להחזיר חולה לחיים .על כן
וכל לומדיה על העזרה והסיוע שעזרו לו כל הימים ,עד הגיעו והוא יוכל לחזור לחיי תורה ועמלה. בסיום השימוש במכשיר יש לפרוק את המתח האחרון שנאגר
לימים מיוחדים אלו של הקמת ביתו ,השיב על השאלה שנשאל, לאחר תקופה ארוכה של שיקום הועבר ירחמיאל ל׳בית החולים בתוכו ,וזאת נעשה על ידי הנחת האלקטרודות בגוף מתכתי
כי באמת היו לו תקופות קשות מנשוא ,בהם כמעט נשבר ונכשל השיקומי ברעננה על שם יצחק לוינשטיין׳ ,בו עבר תקופה קשה המחובר לאדמה ,שהוא אורק את הזרם לאדמה ,ובלעדי פריקת
נוספת של שיקום ,בתרגילי פיזיותרפיה קשים בהם לימדוהו מתח זו ישנו חשש כי אחד מעובדי ההצלה שיעסוק במכשיר ויגע
ונפל אחור ,ודבר אחד החזיק אותו כל הימים ,והוא לימוד בטעות במקומות מסוימים ,יקבל מכת חשמל שבכוחה להמית.
להזיז מעט את האצבעות ,ולאחר שהצליח בכך לא נואשו ,אלא
הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש״י ,כפי שיעץ ניסו לעבור גם לידיים ולרגליים ,וכך לאחר כשנתיים של שיקום איש ההצלה אשר בתפקידו היה לארוז את מכשיר הדיפיברלטר,
לו אחד מגדולי ישראל ,כי זהו הלימוד בו עליו להתחיל במצב בו קשה מנשוא ,בחסד ה׳ ,לשמחתו ולשמחת כולם הצליח ירחמיאל לפתע נכנסה בו רוח שטות ,ובמקום לבצע פירוק המתח
היה באותם הימים ,ובמיוחד חיזקו לימוד פרשיות נצבים וילך. להלך על רגליו בסיוע הליכון מתאים. על ידי חיבורו לגוף מתכתי המחובר לאדמה ,הוא הניח את
מה מצא ירחמיאל בלימוד פרשתינו עפרש״י? כל אותה תקופה ארוכה של שיקום קשה הכרוך ביסורים רבים
וקשים ,ביקש ירחמיאל לקיים את דבר קבלתו באותם רגעים
האלקטרודות על רגליו של המת ,ופירק עליו את המתח האגור
במכשיר .מכח מכת החשמל קפצה גופתו של המת ,ועם נפילתה
מהגליון הקודם תשובה ל"סיפור ושאלה בצידו"
ב ת ש ו ב ה ל ש א ל ה ,מ ה מ צ א מ י ְכ ל ב פ ר ש ת י נ ו ע פ ר ש ״ י ,מ מ נ ו י ו כ ל ל ל מ ו ד ו ל ה ש כ י ל מ ה ו ה ע ס ק ה ט ו ב ב י ו ת ר א ש ר י ו כ ל ניתן לקבל כל שבוע את העלון באימייל )ללא תשלום( ,גם את המהדורה המורחבת
בתוספת ה'סיפור ושאלה בצידו' בגודלכפול ,על שני עמודים. לעשות עם מעותיו שבדרכו של עולם על ידו יכולה להשתלשל פרנסה ברווח.
״בּרוְּ פּ ִרי ִב ְטנְ ְ וּפ ִרי ַא ְד ָמ ְתְ וּפ ִרי ְב ֶה ְמ ֶתְּ שׁגַר ֲא ָל ֶפי וְ ַע ְשׁ ְתּרוֹת המעונינים לקבלו ,ישלחו את שמם וכתובתם בכתב ברור ,בתוספת מס' טלפון לבירורים,
מיכל מצא שהעסק הטוב ביותר בו כדאי לו לעסוק ,הוא לגדל בהמות דקות ,וזאת מדברי רש״י כ״ח ד׳ ,עה״פָ :
ְ
לפקס המערכת או למייל] ichudbchidud@gmail.com :המיילים נשלחים ממשרדינו ב'ליקווד' שב'ניו ג'רסי[
~ ~ ~ ~ ~ ~
צֹאנֶ״ ,וביאר רש״י :״וְ ַע ְשׁ ְתּרוֹת צֹאנֶ .כתרגומו .ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות ,שמעשירות את בעליהן ומחזיקות אותם כעשתרות הללו שהן סלעים חזקים״.
תשובות לשאלות המתפרסמות בעלון זה ,או הערות הארות ותגובות, מבואר בדברי רש״י ,שהצאן מעשיר את בעליו ומחזיקות אותו ,ולכאורה מכאן יוכל מיכל ללמוד ולהשכיל כי כדאי לו לעסוק בגידול בהמות דקות.
ניתן לשלוח בכתב ברור וקריא ,בצירוף שם ,כתובת וטלפון, אכן יש לציין ,שכל עצתו של הרב היתה רק לגבי מקום המעשה ,בארץ טומאת העמים ,אבל בארץ ישראל ,הלכה פסוקה היא )שו״ע חו״מ סי׳ ת״ט ס״א( ,שאין מגדלים
לפקס' ] (08) - 9741115מחו"ל :בקידומת 24) [+ 972 - 8שעות( או למייל ichudbchidud@gmail.com בהמה דקה בארץ ישראל ]ומה שסיים השו״ע שבזמן הזה לא מצוי שדות לישראל בארץ ישראל ,לגבי זמננו שמצויים ,האריכו בפרשה זו בספרי הפוסקים ,עיי״ש[.
י ש ר א ל א ר ץ - ע י ל י ת מ ו ד י ע י ן – ה כ ו ת ב י ם ו ל ר ב נ י ם ב ח י ד ו ד " ל " א י ח ו ד ש מ ו ר ו ת ה ז כ ו י ו ת כ ל ©
