אסיפת אמרי"ם · Asifas Amri"m — ניצבים וילך (2026-08-31)

פרשתנצבים וילך –סליחות
תשפ"ו
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
2
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
קונטרס זה
נערך ונאסף ע"י
אחד מבני החבורה
למען זיכוי הרבים
בכל עניני קונטרס זה
להערות והארות
ניתן לפנות למייל
R5708580@gmail
kolmenachem12@gmail.com
3
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
ר"ה שאומרים בו 'המלך' חל ביום ב' וג' ,אזי 'פת' פרשת נצבים וילך
מלשון 'פתות אותה פתים' שמחלקים נצבים וילך
לשתים [עי' בעה"ט ר"פ וילך ,ועי' או"ח סי' תכח סעיף אלול -שבת סליחות
ד' ומג"א סק"ה שם] .והרי הפסוק שם איירי מנסיונות
שהיו ליודישע קינדער ,דניאל וחבריו שהיו ילדים והיו כתב ב"מטה משה" [לתלמיד המהרש"ל אות
בהיכל המלך ולא היה להם מה לאכול ,וויתרו על תשע"ט]' :אתם נצבים היום' – בגימטריה 'לעמוד
מאכלם כדי שיוכלו לאכול רק מאכלות כשרות ,ומסרו לסליחות' ( .)694כי פרשה זו נקראת תמיד לפני ר"ה
נפשם למען ה' .וזה היסוד של פרשיות אלו – יודישע ומתחילים לומר סליחות.
קינדער שעומדים בנסיונות.
ב"שארית מנחם" מביא בשם הרה"ק ה"ישמח
הרבי ה"בית ישראל" זי"ע מביא בשם זקינו החידושי ישראל" זי"ע :בענין השבת האחרונה של השנה:
הרי"ם זי"ע :השבת האחרונה מהשנה כולל כל שבתות מובא בשם צדיקים קדמונים ,כאשר ירים איש את קצה
השנה שמתאספין כל הארות מכל שבתות השנה. המטה יתרומם כל המטה ,כן כאשר יתקן איש ביום
האחרון יתוקן כל הזמן .וזה מה שמובא [תנדב"א פ"א]
שבת האחרונה של אלול ,שבשאר החדשים היא ימים יוצרו ולא אחד בהם – זה יום השבת .אחד – כמו
"שבת מברכין" ,באלול היא שבת רגילה ,אין מברכין המיוחד שבימים .וזה שאמרו יום אחד בשנה חשוב
בה את חודש תשרי. שנה ,היינו יום אחד בכוחו להחשיב את כל השנה ,וכל
והטעם – כתב בספר המנהגים :לערבב את השטן שכן השבת האחרונה.
שלא ידע מתי ראש השנה .ורמז לדבר בכתוב "תקעו
בחודש שופר בכסה ליום חגנו" ,שיהא החג מכוסה ולא ה"שפת אמת" זי"ע מביא :שמעתי מפי מו"ז [החידושי
יפרסמוהו. הרי"ם] ז"ל שנקבעה פר' נצבים בסוף השנה כמ"ש
ז"ל כשיצאו מפרנס לפרנס עשה אותם מצבה ,כמו כן
בלוח "היום יום" של חב"ד נכתב :האדמו"ר הזקן בכל שנה יש הנהגה מיוחדת ,וצריכין בסוף השנה
סיפר :בהיותי במזריטש שמעתי ממורי ורבי הרב המגיד לקבוע מה נתחדש בזו השנה ,כדי לצאת מסדר לסדר
בשם מורו ורבו הבעש"ט נ"ע :החודש השביעי ,שהוא השנה הבאה .עכ"ד ז"ל.
החודש הראשון לשנה החדשה ,הקב"ה בעצמו מברכו
בשבת מברכין ,ובכוח זה ישראל מברכין את החדשים אומר ה"תפארת ישראל" :הקדמונים נתנו לנו כללים
י"א פעמים בשנה. ידועים בקריאת הפרשיות ואחד מהם הוא" :קומו
ותקעו" .היינו ,לעולם תקראו נצבים קודם ראש השנה,
אומר הרה"ק ה"שם משמואל" זי"ע :למה אין מברכין כיוון שיש שם עניני תשובה .ועוד כדי להפסיק בקריאת
חודש תשרי בשבת שלפני ראש השנה? – כי זה פרשת אחת בין התוכחה שבפרשת תבוא לראש
שמברכין החודש הוא להמשיך מקדושת השבת על השנה .ולכן כשראש השנה חל ביום ב' וג' ואז תהיינה
החודש .והנה בראש השנה אנו אומרים :זה היום שתי שבתות בין ר"ה לסוכות ,מחלקים נצבים וילך
תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון ,היינו :כמו תחילת וקוראים וילך בין ראש השנה ליום כיפור ופרשת האזינו
בריאת העולם שלא באה על ידי שום התעוררות ,שהרי בין יוהכ"פ לסוכות.
לא היה מי שיעורר ולא היה לה כל המשך מהשבת ונתנו לזה סימן" :בג המלך פת וילך" ,היינו אם ר"ה
הקודמת ,שהרי לא היתה שבת קודמת לה .וזה לימוד שבו מלך הקב"ה על העולם יחול ביום ב' או ג' ,אז
לאדם שיתחיל לגמרי מחדש ,כאילו היום נולד ולא פותתין – מפררים ומחלקים פרשת וילך מפרשת
תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב. נצבים.
מו' רה"י שליט"א אמר :מצינו שהקדמונים נתנו סימן
הרמז בסדר הפרשיות של "נצבים וילך" ,אומר הרה"ק לקביעת פרשיות נצבים וילך – אם הן מחוברות או
ה"בית אברהם" זי"ע מסלונים :דהנה ,לפעמים אנשים פרודות ,מהפסוק [דניאל א ה] 'מפת בג המלך' ,שאם
4
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
אפשר להסביר לפי מה שקיבלתי ממורי חסיד חושבים שעומדים 'נצבים' – אולם באמת הולכים
שבכהונה הגאון מו"ה נתן אדלר זצ"ל ,שכל ימי חיי ועולים .ולפעמים מדמים שנמצאים בחינת 'וילך' –
הרב אין התלמיד זוכה למרום התעלותו ,כמו שלא זכה אולם אח"כ מגלים שבאמת היו רק נצבים.
יהושע להתגלות אורו עד אחר הסתלקותו של משה.
ולא נזכרה השראת שכינה על יצחק עד "ויהי אחרי אתם נצבים היום כולכם לפני ה"א ראשיכם שבטיכם
מות אברהם ויברך אלקים את יצחק" .וכל זמן שיעקב זקניכם ושטריכם וגו'( :כט ט)
היה בבית אביו לא נודע ממנו דבר ה'' :ויצא יעקב הרה"ק ה"דגל מחנה אפרים" זי"ע אומר :רמז הכתוב
מבאר שבע' – אז – 'ויחלום והנה ה' נצב עליו'. 'אתם נצבים היום' ,על דרך דאיתא בזוה"ק וכן הוא
וזהו גם כאן :משה אמר להם לישראל :אז ,בהר סיני, בגמרא [שבת קד ,].קושטא קאי ,כלומר מדת האמת
אני הייתי מעכב שלא זכיתם להתקרב אל ה'" ,אנכי קיימת תמיד לעולם ,זהו שאמר 'אתם' – אותיות
עומד בין ה' וביניכם" ,כמחיצה המבדלת" ,ולא עליתם אמ"ת ,היינו ע"י שתאחזו במדת האמת ,תהיו 'נצבים',
בהר" – לא הייתם במדרגה שתעלו על ההר ,לפני ה'. כלומר יהיה להם יציבה וקיום לעולם.
אבל היום שנמלאו שנותי וימי ,וקרוב יום הסתלקותי
ואין שלטון ביום המוות ,עכשיו 'אתם נצבים היום כלכם "אתם" אותיות "אמת" ,אומר הרבי ר' אהרן מקרלין
לפני ה' אלקיכם' ,בלי כל מחיצה. זי"ע :האמת בוקעת לה דרך עד לכסא הכבוד ,ובזכותה
תתייצבו לפני שופט הארץ בימים הנוראים.
עו"א' :כל איש ישראל' – פירוש :כל איש ואיש בכם
הוא ישראל חשוב ,אין אחד מכם שאינו חשוב. הרה"ק ר' יעקב צבי מפוריסוב זי"ע אמר" :אתם" ר"ת
א בן מ קיר ת זעק .ואמר :שלכן לעולם קורין פרשת
הרה"ק ה"תולדות יעקב יוסף" זי"ע מביא בשם נצבים לפני ראש השנה כדי לרמז שאף מי שיש לו לב
הבעש"ט הק' זי"ע שאמר לפרש את הכתוב בתהלים: אבן צריך לזעוק "היום" – דא ראש השנה – אל ה'.
'תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו' ,עפ"י
משל למלך שהודיע ביום שמחתו שכל מי שיבקש בספה"ק "מגן דוד" להרה"ק מטאלנא זי"ע כותב :כי
ממנו מה ביום זה יעשה בקשתו ,ובאו כל אנשי הנה בשעת התפילה צריך כל אחד לכלול עצמו
המדינה בבקשות שונות ,וכל אחד לפי בקשתו נענה לו בכללות ישראל ,להתפלל בשם כל ישראל ,ובכלל זה
המלך .היה שם חכם אחד שלא ביקש מאומה רק זאת צריך לכלול עצמו אפילו עם פושעי ישראל [עי' כריתות
ביקש שיתן לו המלך רשות להכנס אליו ולדבר עמו ו ,]:ועי"ז עולה התפילה למעלה.
שלש פעמים ביום ,והוטב הדבר בעיני המלך ,ובזה וזשאה"כ 'אתם נצבים היום' ,נצבים הוא לשון עמידה,
יתמלאו ממילא כל בקשותיו ,אחרי שיוכל תמיד לבקש ואין עמידה אלא תפילה [ברכות ו ,]:היינו כאשר תעמדו
מאת המלך כל מה שירצה ,וכלום חסר מבית המלך, בתפילה ,תעמדו 'כולכם' ,כלומר תכללו בתפילתכם
וזהו 'תפילה לעני כי יעטוף' ,ר"ל כיצד יוכל העני לבקש את כל איש ישראל ,אף העבריינים ,ועי"ז תעלה
תפילה אחת העוטפת וכוללת בתוכה את כל הבקשות, תפילתכם למעלה.
'לפני ה' ישפוך שיחו' ,היינו שתהיה זאת בקשתו שיוכל
לעמוד ולהתפלל תמיד לפני השי"ת ,בזה נכלל הכל הרה"ק ה"ישמח משה" זי"ע מבאר עפ"י דברי חז"ל:
ויתמלאו ממילא כל בקשותיו ,כי כלום חסר מבית איבריו של אדם מעידים בו שנאמר 'אתם עדי' .והנה
המלך. בעדים כתוב' :ועמדו שני האנשים' לכן אמר "אתם
וזהו שאמר הכתוב 'אתם נצבים היום כלכם' ,היינו נצבים" ,שאתם בעצמכם העדים.
בשעה שהנכם נצבים להתפלל להשי"ת ,יש לכם
להתפלל על זה עצמו שתזכו להיות תמיד 'לפני ה' שואל ה"חתם סופר" זצ"ל :מדוע בשעת מתן תורה
אלקיכם' ,שאז תוכלו לבקש ממנו כל הבקשות ,ובזה נאמר' :אנכי עומד בין ה' וביניכם' – וכאן 'אתם
יהיה לכם ממילא תקומה והתייצבות. נצבים'?
5
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
ביאר הרב בעל ה"תניא" זי"ע :שלשם 'ערבים' יש בספה"ק "עטרת ישראל" [מנכד המגיד הק' מצ'רנוביל
שלושה פירושים והם :לשון תערובת ,לשון ערבות לצד זי"ע] איתא :שלא יחשוב אדם לעצמו מי אנכי לגשת
שני ,ולשון מתיקות ,ואת שלושתם צריך כל יהודי ולהתפלל לפני השי"ת בראש השנה ,הלא יודע אנכי
לקיים ,עליו לחוש כי יהודי אחר הוא בגדר מתיקות, כמה הנני רחוק מהשי"ת ,ולא יאות לאיש שפל כמוני
עליו להיות מעורב עם האחרים ,ולדעת שהוא ערב לכל לעבוד את השי"ת כלל ,רק אנשים גדולים תלמידי
יהודי אחר. חכמים וחסידים ובעלי מדריגה המה ראויים לעמוד
ולהתפלל לפניו ולפעול כל טוב בתפילתם ,אבל אנכי
ברש"י :מלמד שכנסם משה לפני הקב"ה ביום מותו בשפלותי כיצד אוכל להתייצב ולהתפלל לפניו ית'
להכניסם בברית. בראש השנה ,אל יחשוב כן ,כי האמת היא שאין זה
אומר המהר"ל :כי לא יכלו ישראל להכנס בברית נכון אלא כל איש ישראל באשר הוא יכול להתקרב אל
הערבות רק אחרי שהגיעו לשערי ארץ ישראל ,כי זאת השי"ת.
היא מסגולת הארץ לחבר את ישראל ,כמו שנאמר: וזהו שאמר הכתוב' :אתם נצבים היום' ,היום דא ראש
'כעיר שחוברה לה יחדיו' – עיר שמחברת ישראל זה השנה' ,כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם
לזה. זקניכם ושטריכם כל איש ישראל' ,היינו כל אחד
מישראל ,יהיה מי שיהיה ,יכול וראוי לגשת ולהתקרב
הרה"ק ה"שם משמואל" זי"ע אומר :ונראה לומר ,כי לפני השי"ת להתפלל לפניו ,אף אם נכשל בעבירות
כיבוש ארץ ישראל אינו אלא מכח כלל ישראל ,וכיבוש רח"ל ,אל יחשוב לעצמו הרי אני מלא חטאים ואינני
יחיד לאו שמיה כיבוש .והטעם ,כי ארץ ישראל היא ראוי להתקרב לפני השי"ת ,אלא יאמין שעדיין יש בו
המאחדת את כלל ישראל כולו .ולא נעשו ערבים זה חלק אלקי ממעל והוא ראוי להתפלל וצריך להתפלל
לזה עד שעברו את הירדן ,כי ארץ ישראל היא המאחדת לפני השי"ת.
אותם כאיש אחד .לכך צריך לכיבוש ארץ ישראל כוח
הכלל. אומר ההפלא"ה :אי' בילקוט שמעוני אע"פ שמיניתי
וזהו הטעם שקוראים תמיד פ' נצבים לפני ראש השנה. ראשים ושופטים ושוטרים ,כולכם שוים לפני ,שנאמר
כי ר"ה היא התרכזות הכלל" ,אמרו לפני מלכיות כדי 'כל איש ישראל'.
שתמליכוני עליכם" ,ונאמר "ויהי בישורון מלך הפירוש הוא :שאצלכם הם ראשים לשבטיכם ,אבל
בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" .וזהו זירוז לכל אצל הבורא ית"ש כולם שוין ,מול גדלות הבורא שאין
אדם מישראל שיכוון לבו להיות משולב בכלל ישראל. קץ ואין גבול לה ,אין הבדל בין קטן לגדול ,כי כולם כאין
וזה' ,אתם נצבים היום כולכם'. וכאפס נגדו.
ברש"י בשם מד' תנחומא :למה נסמכה פרשת אתם אומר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע :איך אתם יכולים
נצבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר להגיע לזה המעלה שיהיה לכם יציבות ותקומה
שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים ,הוריקו פניהם בעולם? כשתהיו 'לפני ה' אלקיכם' ,כשתקיימו תמיד
ואמרו מי יוכל לעמוד באלה .התחיל משה לפייסם, את ה"שויתי ה' לנגדי תמיד" ותהיו דבוקים בו ית',
אתם נצבים היום – הרבה הכעסתם למקום ולא עשה דכשמקיימים רישא דקרא 'ואתם הדבקים בה'
אתכם כליה ,והרי אתם קיימים לפניו. אלקיכם' – אז זוכים לסיפא דקרא' :חיים כולכם היום',
נשאלת השאלה ,למה רק עכשיו "הוריקו פניהם" ולא ויהיה להם החיות האמיתית.
קודם מתי ששמעו הקללות שבתורת כהנים בפרשת
בחקותי? במדרש :שכל אחד מישראל ערב זה לזה ,ואפילו צדיק
אלא הקללות בפרשת בחקותי נאמרו בלשון רבים, אחד ביניהם כולכם עומדים בזכותו .ולא אתם בלבד
ו"צרת רבים חצי נחמה" ,כל אחד חושב בלבו ,לא אלי אלא אפילו אחד ביניכם ,כל העולם כולו בזכותו עומד.
הדברים מכוונים ,אלא לרבים ,לכלל .אבל כאן נאמרו וכשאחד מכם חוטא ,כל הדור לוקה ,ולכן נאמר 'כל
הקללות בלשון יחיד ,לכל אחד ולכן "הוריקו פניהם"... איש ישראל'.
6
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
לפני ראש השנה ,מתייחסת ליום הדין' .אתם נצבים הקשה הגאה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל :מהו הפיוס
היום כולכם לפני ה' – היינו ,ליום הדין ,וכל באי עולם שאמר להם משה 'הרבה הכעסתם למקום ולא עשה
יעברו לפניו .והנה הפסוק מתחיל בכלל – "אתם נצבים אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו' ,וכי הקללות
היום כלכם" ,ואחר כך פרט – "ראשיכם שבטיכם לחינם נאמרו? והלא אמרו חז"ל [ב"ק נ ].כל האומר
זקניכם" ,ואחר כך "כל איש ישראל" ,שוב כלל .ובצירוף הקב"ה וותרן יוותרו חייו .ומה התשובה יש בזה על
זה כלל ופרט וכלל שדנים אותו כעין הפרט .והנה שאמרו מי יכול לעמוד באלו?
הפרט כאן "ראשיכם" ,שהם בוודאי צדיקים גמורים, וביאר :העונשים והייסורים שהקב"ה מביא על האדם
וצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים אינם בתורת נקמה ח"ו ,אלא הכל לטובת האדם.
טובים ,ולפי זה גם הכלל שהוא "כל איש ישראל" נידון ייסורים מלשון מוסר .כי ע"י הייסורים מתייסר האדם
כצדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים. ולבו נשבר בקרבו ואז מוכן הוא לתשובה .כשבנ"י
הוריקו פניהם לשמע הקללות ונשבר לבם בקרבם ,הרי
האלשיך הק' מביא את דברי רש"י בפרשת מטות :חלק הושגה התכלית עוד בטרם נתקיימו הקללות ,ושוב אין
הכבוד לנשיאים ללמדם תחילה ואחר כך לכל ישראל, צורך להביא עליהם ייסורים .זהו תוכן פיוסו של
ומנין שאף שאר הדברות כן ,ת"ל 'וישובו אליו אהרן וכל משרע"ה.
הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם' ,ואחרי כן נגשו כל
בני ישראל .ומדוע כאן נאמרו הדברים לכל ישראל יחד, ה"כלי יקר" שואל :מה הלשון מאה קללות חסר שתים,
כמו שנאמר קודם "ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר ולא אמר צ"ח קללות? ושמעתי ,שכוונת המדרש לומר,
אליהם"? שעיקר הורקת פניהם של ישראל היתה בגלל שתי
אלא ההסבר הוא בדברי הפסוק עצמו' .אתם נצבים הקללות שלא נתפרשו בתוכחה ,היינו' :כל חלי וכל
היום כלכם' ,זה שאתם נצבים היום כלכם בלי הבדל מכה אשר לא כתוב בספר' – 'כל חלי' אחת' ,וכל מכה'
מעמד ודרגה ,הנשיאים יחד עם שואבי המים ,כי – שתים .אמנם יראו מאד מן הצ"ח קללות הכתובות
המעמד הוא – 'לפני ה' אלקיכם' – ואי אפשר לנו לבחון בפירוש ,אבל לא הוריקו פניהם ,מאחר שיודעים את
מי חשוב יותר בעיניו יתברך ,יתכן כי מי שחשוב המכות ואת טיבן יוכלו לדרוש ברפואתן ,או לקדם פני
בעינינו ,שאנו חושבים אותו לראש ונשיא ,הוא בעיניו הרעה ,אבל משתי הקללות שלא נתפרשו נבהלו
יתברך פחות מיהודי פשוט ,כי שם במרום יש חשבונות והוריקו פניהם ,כי מי יודע מה הן הקללות הללו ,אולי
אחרים" ,עליונים למטה ותחתונים למעלה"" ,ראשיכם הן גרועות יותר מכל הצ"ח קללות ,והראיה שהתורה
שבטיכם זקניכם ושטריכם" בעמדם לפני ה' – המה חששה לגלותן ,גם לא יוכלו לבקש רפואות להן מאחר
"כל איש ישראל" .ודפח"ח. שאינם ידועים מה הן.
וזו כוונת המדרש :לפי ששמעו ישראל מאה קללות
ב"ראשי בשמים" מבאר הענין בזה ,עפ"י מה דאי' חסר שתים ,היינו בגלל אותן שתים שלא נתפרשו,
ב"מגלה עמוקות" [פר' תולדות ופר' האזינו] כי הוריקו פניהם.
בתוכחה בפרשת כי תבוא ישנם כ"ו שמות הוי"ה ,כ"ו
פעמים כ"ו עולה תרע"ו כמנין רעו"ת[ ,עיין מש"כ ה"דברי שאול" מסביר :שאם מזהירים אדם שילקה
ב"אסיפת אמרים" בפרשת כי תבוא בענין זה] ,וז"ש מלקות ולא מכנים את המספר ,או שנוקטים מספר
דוהמע"ה [תהלים לד כ] 'רבות רעו"ת צדיק ומכולם עגול ,חמשים או מאה ,אז יש להניח שהמספר אינו
יצילנו הוי"ה' ,היינו שם הוי"ה ב"ה שהוא שם הרחמים אלא לשון הבאי וגוזמא ,ואין קץ וגבול להורדה ולוויתור.
[זוה"ק ח"ג יא ].על ידו נמחקים כל הרעות שבתוכחה, אבל אם מזכירים מספר לא עגול ,ניכר שזה מדוקדק
ע"כ. וקצוב .ולכן כיוון ששמעו מאה חסר שתים ומ"ט
וזהו שפייסם משרע"ה ואמר להם 'אתם נצבים היום קללות ,ראו שהמספרים מדוייקים והוריקו פניהם.
כולכם' – ר"ל אף לאחר כל התוכחות אתם קיימים,
'לפני הוי"ה' ,כלומר בכח שם הוי"ה שהוא שם בספר "ליקוטי יהושע" מביא :שמעתי בשם הרה"ק רבי
הרחמים ,הוא מציל אתכם מכל הרעות והפורעניות לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע :שפרשה זו ,שקורין אותה
7
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
ישראל כדי ליעצם עצות טובות; ו'שואב מימך' – היינו שבתוכחה ,ועי"ז אתם נצבים וקיימים.
שמשפיע תורה לישראל ,דאחז"ל אין מים אלא תורה,
וקמ"ל קרא דהנותן עצות לישראל קודם להמלמד להם טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד
תורה – ודפח"ח. שואב מימיך( :כט י)
ברש"י :מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי משה כדרך
רה"י שליט"א אמר בשם אאז"ל הרבי ה"פני מנחם" שבאו גבעונים בימי יהושע וכו' ,ונתנם משה חוטבי
זי"ע שאמר בשם אביו הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע: עצים ושואבי מים.
ד'חוטב עציך' קאי על אאע"ה 'ויבקע עצי עולה', הקשה הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע :הא קיי"ל [יבמות
ו'שואב מימיך' על אליהו הנביא ששפך מים בהר מו ]:לעולם איננו גר עד שימול ויטבול .ובמדבר לא מלו
הכרמל .ואם כן ניחא שהחוטב קודם לשואב ,ושניהם עצמם משום שלא נשיב להו רוח צפונית ,והאיך היו
שייכים לברי"מ ,בריתו של אברהם אבינו ,ואליהו מלאך מקבלין גרים במדבר?
הברית. ותירץ ,שיכול להיות שכמו דשבט לוי מלו עצמן ונשבה
להם רוח צפונית ,משום שלא היו בחטא העגל ,כמו כן
לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו אשר אנכי כרת עמך הגרים שלא חטאו בחטא העגל נשבה להם רוח
היום( :כט יא) צפונית ,ושפיר יכול להיות שמלו עצמן.
שואל ה"שם משמואל" זי"ע :למה היה צריך לכרות
ברית לפני כניסתם לארץ ולא היה די בברית שנכרתה שואל ה"נחלת יצחק" :ויש לדקדק ,הנה בכל מקום
אתם בחורב? שכתוב בלשון הזה ,הכוונה מגדול שבגדולים עד קטן
ותירץ בשם הרב בעל התניא זי"ע :כריתת ברית בין שני שבקטנים ,כמו 'מבכור פרעה ועד בכור השפחה' .ועוד
אוהבים איננה בשביל ההווה ,בזמן שידידותם ואהבתם שם 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד
בתוקפה ,אלא יש צורך בברית לעתיד ,כי ברבות הימים בהמה' ,ומה איפוא כאן המרחק מחוטב עצים לשואב
נחלשת האהבה ,ולכן כורתים ברית ,שתתמיד הידידות מים ,הרי שניהם הם במעמד שווה?
אפילו כשיתבטלו הגורמים שהביאו לידי האהבה. ושמעתי ,כי הכוונה היא ,לפי הספרים ,שחודש אלול
והנה בימי משה היו הנסים קבועים ,וכל ההנהגה הוא עת רצון לתשובה יותר מכל השנה ,ונתנו סימן
היתה למעלה מן הטבע ,והיה חשש ,שמא כשייכנסו לזה :אחורי ארי ולא אחורי אשה ,היינו שטוב לשוב אחר
לארץ ותהיה ההתנהגות בדרך הטבע על ידי חרישה, חודש אב ,שהוא מזל ארי ,ולא אחר אלול שהוא מזל
זריעה וקצירה ,תחלש אהבתם לה' ,לזה באה כריתת בתולה .ומרומז כאן שלא ימתין מלשוב עד אלול ממש,
הברית ,שתישאר האהבה כיתד תקועה שלא תמוט אלא ישתדל להקדים מחצי אב ,שאז הזמן להוסיף
לעולם ועד .אפילו כשיהיו טרודים במחיה ובכלכלה בתורה בלילות ,כמובא מכאן ואילך דמוסיף יוסיף –
וההנהגה תהיה במסתרי הטבע ,או בשעה שהחושך המוסיף בלימוד התורה יוסיף אומץ גם בתשובה
יכסה ארץ ויהיו דוויים וסחופים ,גם אז יוכל אדם ומעשים טובים.
מישראל לעורר האהבה בקרבו ,ולא יהיה נפרד ח"ו. וזה 'מחוטב עציך' – מזמן שפוסקים מלחטוב עצים
. למערכה ,שהוא חמישה עשר באב' ,עד שואב מימיך'
הגה"צ המהר"ש ענגיל זצ"ל שמע פעם מאת הרה"ק – עד הושענא רבה שהוא גמר שאיבת וניסוך המים,
ה"דברי חיים" מצאנז זי"ע :שסופי ג' תיבות אלו הם ואז הוא גמר חתימה טובה לכל ישראל.
"כתם" – לרמז שאפילו אם ח"ו יש כתם בישראל ,אף
על פי כן כרת ה"א עמנו ברית. ברש"י :החשוב חשוב קודם.
והוסיף המהר"ש לפרש עפי"ז מ"ש דוהמע"ה ה"ארץ צבי" כותב בשם הרה"ק מוורקא זי"ע [וכן איתא
בתהלים :שפטני ה' כצדקי וכתמי עלי ,כאלו אות כ' שאמר זאת לה"חידושי הרי"ם" זי"ע] שהקשה למה
הוא משורש המלה 'כתם' ,ר"ל שבין בצדקי ובין בכתמי יוקדם חוטב עציך לשואב מימך ,במה עדיף זה מזה?
– תשפטני ה' לטובה .אכי"ר. וביאר :ד'חוטב עציך' – היינו שחוטב עצות עבור בני
8
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
היום' ,היום דא ראש השנה ,היינו התורה הק' מבטיחה ברש"י :להיותך עובר בברית ,ולא יתכן לפרשו כמו
לנו שכאשר נעמוד להתפלל בראש השנה יצאו האבות 'להעבירך' ,אלא כמו לעשותכם אותם.
והצדיקים הקודמים מגן עדן ויעמדו להתפלל עמנו, ב"פרדס יוסף" כתב לבאר :דתיבת 'לעברך' היינו
ויסייעו לנו שיתקבלו תפלותינו לפני ה' להשפיע חסדים שהאדם צריך לכוון ולסדר את עצמו לבד "אליין זיך א
לכל ישראל. דורך צו פירן" ,וכמ"ש [מ"ת משפטים פרשה ה] אם יש
דין למטה אין דין למעלה ,כי כשהאדם שופט את עצמו,
וכן איתא בדרשות "חתם סופר" [ח"ב דרוש לפר' ועובר על כל מעשיו לדעת מה צריך לתקן ,אז נפטר
נצבים תקצ"ג] 'את אשר איננו פה' הם הנשמות מדין ,ולכן כתוב 'לעברך' – כלומר שאתה בעצמך
העתידים להוולד ,והמה רוחות קדושות אין להם חלק תעבור את הדין ,ולא 'להעבירך' – כלומר שלא תצטרך
ואחיזה בגשמיות ,המה עמנו היום ,מצורפים עמנו שיעבירו אותך בדין ,והתורה באה ללמד את האדם
הגשמיים ,על דרך שקיבלנו שבר"ה ויוה"כ הנשמות שצריך להנהיג את עצמו ולעשות בעצמו משפט לראות
הקדושות שכבר מתו ונשמות האבות מצטרפים עמנו מה נכון ומה אינו נכון ,ומה צריך לתקן.
בבית הכנסת בתפילתנו.
ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת וגו'
כתב בספר "נפלאות חדשות"" :א ת אש ר ישנ ו פ את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלקינו,
ה"" ,וא ת אש ר איננ ו פ ה" שניהם סופי תיבות ואת אשר איננו פה עמנו היום( :כט יד)
"תורה" – כולם עמדו על הר סיני. אומר הרה"ק ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע :בזמן שאתם
לבד ,לא מאוחדים ,איני כורת עמכם ברית ,רק כשאתם
כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים וגו' באחוה ובריעות ,מאוחדים ומלוכדים.
בקרב הגוים אשר עברתם( :כט טו)
ותראו את שקוציהם ואת גילוליהם עץ ואבן כסף וזהב פעם ביומא דהילולא של ה"שר שלום" מבעלזא זי"ע,
אשר עמהם( :כט טז) אמר בנו המוהר"י זי"ע :ויש לדקדק ,מפני מה כתוב
שואל האלשיך הק' :אם הם בעצמם רואים את "עומד" אצל "אשר ישנו פה עמנו" ,ולא כתיב "עומד"
שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן ,איך יעלה על הדעת, אצל "אשר איננו פה עמנו".
שלבם יפנה מעם ה' ,ולעבוד את האלילים האלה? אלא ידוע מהזוה"ק שבכל מקום שנאמר "היום"
מסביר האלשיך" :כסף וזהב" מוסב על ה"עובדי הכוונה לראש השנה ,לפני ר"ה באים הרבה אנשים אל
אלילים" ולא על האלילים עצמם .וכך הפירוש :אמנם הצדיק שיתפלל בעדם שהמוחל עונות יסלח להם.
בני ישראל יראו שהאלילים בעצמם הם עץ ואבן – אבל היות ואין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא ,צריך גם
"הכסף וזהב אשר עמהם" – כלומר :יראו שלעובדים הצדיק להתפלל על עונותיו .לא כך הצדיק אשר בעולם
אותם יש להם הרבה כסף וזהב וכל טוב ,ולעובדי ה' העליון ,היושב בג"ע ,הוא יכול להתפלל עבור כלל
חסר כל זה ,ואם כן יש לחוש שהיצה"ר יפתה להם ישראל.
שכדאי לעבוד את אלה השקוצים ולשכוח את ברית ה' וזה שאמרה התורה "כי אשר ישנו פה עמנו עומד
אלקיך אשר הוא כורת עמם היום – 'לא יאבה ה' סלוח היום" – הצדיק שנמצא בעוה"ז יחד עמנו – הוא בעצמו
לו' – על מחשבות יצה"ר לתאוות כאלה ,לא יסולח לו. "עומד היום" להתפלל לפני ה' שימחול לו ,אך לא כן
"את אשר איננו פה" ,כי אם בעולם העליון – הוא יכול
אומר כ"ק אד"ש :זהו שאומרים העולם בשם הרבי להתפלל בעדנו ,לכן אבי ! הנני מבקשך :התפלל בעדנו
מקאצק ז"ל ,ואולי עוד מהקודמים ,שיצה"ר של ע"ז !
עבר מן העולם והכניסוהו בכסף וזהב.
הרה"ק רבי משה מקוז'ניץ זי"ע ב"דעת משה" כותב:
הגר"ש שבדרון זצ"ל אמר בשם הגאב"ד מבריסק זצ"ל שאפשר לפרש אמרו 'ואת אשר איננו פה' על הדורות
שפירש כך :בפעם הראשונה כשאדם רואה ע"ז, שעברו ,היינו האבות הקדושים והצדיקים הקודמים
נחשבת היא אצלו כשיקוץ וגילול ,אבל כיון שסו"ס ראה שאינם נמצאים עוד בעולם הזה ,המה נמצאים 'עמנו
9
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
גם עכשיו כמו מקודם .וזה פי' המסורה :א' 'אשר לבבו והביט בע"ז ,מתקרר הדבר אצלו ,ובפעם השניה נהיה
פונה היום' ,ב' – 'פונה דרך הקדים' [יחזקאל מג א] ר"ל מהשיקוץ והגלול "עץ ואבן" ,כבר לא כ"כ נורא ,ובפעם
שלבו פונה למה שפנה קודם בגלגול הראשון. השלישית כבר מתהפך הכל ,ונראית הע"ז בעיניו יותר
וזה לדעתי פירוש הפסוק; 'הולך אל דרום וסובב אל נחמד ...ממש "כסף וזהב אשר עמהם".
צפון' ,ר"ל 'הולך אל דרום' – דהרוצה להחכים ידרים, והדברים מכוונים גם במה שאמרו חז"ל :כך דרכו של
ועוסק תמיד בעבודת בוראו ולא יעשה עבירה ולא טועם יצר הרע היום אומר לו עשה כך ,ומחר אומר לו עשה
טעם חטא ,ואעפ"כ 'סובב אל צפון' דהיינו תאות היצר, כך ,עד שאומר לו לך עבוד ע"ז והולך ועובד .והיינו
כדכתיב 'והצפוני ארחיק מעליך ,סובב סובב והולך' – שנהיה עליו היצר אדון ,לומר לו לך עבוד ע"ז...
ומחשבתו קשורה בתאות ,וקאמר טעם 'ועל סביבותיו'
– בשביל תאוה זו לתקנה – 'שב הרוח' ונתגלגל. פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר
לבבו פונה היום מעם ה' אלקינו ללכת לעבד את אלהי
שואל רה"י שליט"א :הול"ל הגדול תחילה ,שבט ואם הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה( :כט
לא אולי משפחה ,ואם לא אולי וכו' .וי"ל דהכל מיירי על יז)
היחיד ,אך יש שהוא פונה מעם ה' בגלל עצמו ,ויש היהודי הקדוש זי"ע אמר :אדם הרוצה לעבוד את ה'
מחמת אשה רעה שנתחתן עמה ,ויש מחמת בחכמות ,בא על ידי כך לספיקות" .פן יש בכם" – אם
המשפחה שלא נתחנך כראוי ,ויש מחמת השבט כדאי' יש בכם התחכמות שמביאה לידי ספיקות – 'פן' – הרי
'פחותים שבשבטים' שהיה להם יותר שייכות הוא "שרש פרה ראש ולענה".
לפחיתות .ומדה טובה מרובה שכשיש אבות טובים
אפשר להתעלות. חז"ל אומרים :כך אומנתו של יצר הרע ,היום אומר לו
עשה כך ,ומחר אומר לו עשה כך ,עד שלבסוף אומר לו
עו"א :אפשר לומר שהכוונה היא ,כי אינו דומה הפניה לך עבוד עבודה זרה .הרי אף על פי שהיצר הרע מסיתו
של יחיד לפניותם של רבים ,ואיש או אשה הפונים הרי לדבר קל – בסופו של דבר מביאו לידי ע"ז .אומר
הם עובדי ע"ז ממש ,ומוסיף הקרא 'או משפחה' – ה"ערבי נחל" :זהו שאמר הכתוב 'פן יש בכם וגו' אשר
שהם פונים הגם שאינם עובדים ע"ז ממש רק פונים לבבו פונה היום מעם ה'' – קודם הוא רק פונה פניה
מחומרת הדין ואין מקפידים בקלה כבחמורה ,וכמ"ש קלה מעם ה' ,אבל לבסוף יסתיים ב'ללכת לעבוד את
אין לך משפחה שאחד מהם מוכס שאין כולם מוכסין אלהי הגויים'.
[שבועות לט' ,].או שבט' – שאצלם הפניה היא בקלות וזהו שכתוב בתהלים' :ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד
רק שנעשו מודרניים וקלים ,הכל הוא פניה מאת ה' והדר תעטרהו' – כאשר רק מסיח אדם את דעתו אפילו
אלוקיך ויכול מזה ח"ו לומר 'שלום יהיה לי' וגו' ,אין מיט 'מעט מאלקים' -תיכף 'כבוד והדר יעטרהו' ויתעטף
א ווערמקייט צריך להתרומם ולהתקרב להשי"ת. בגאוה ,וכל המתגאה כאילו עובד ע"ז...
והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו בשם ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :ש ורש פ ורה ר אש ו
לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וגו'( :כט יח) לענה – ר"ת שופר .שע"י השופר של ר"ה נעקרים כל
לא יאבה ה' סלח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש השרשים הרעים שבישראל ,לרמז כל איש ישראל צריך
ההוא וגו'( :כט יט) להשליך הפסולת .כתיב [עמוס ג' ו] 'אם יתקע שופר
אומר הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע :מאז שהתחילו בעיר ועם לא יחרדו' ,שופר של ר"ה צריך לעקור את
לאהוב את ה' בלב בלבד ,ונימוקם עמם שהעיקר הוא שרשי הכיעור ,וזהו 'עם לא יחרדו' – כדאיתא שהחרדה
הלב" ,רחמנא לבא בעי" ,ואין צורך להראות את מסלקת דמים הטמאים.
האהבה במעשים ,במצוות מעשיות – וכיון ש"ה' צלך",
ה' הוא כמו הצל שלך [כדברי הבעש"ט הק'] ,מה בספר "קול יהודה" [פיטרקוב תרס"ו] לרבי יהודה לייב
שאתה עושה גם הוא עושה ,הרי גם הוא אוהב אותנו סגל מיאנוב זצ"ל כותב :איתא בכתבים שהמתגלגל
בסתר ,ואינו מראה חיבתו במעשים... בשביל איזה עבירה לתקנה ,לבו תואב לעבירה ההיא
10
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
לידע שאין יוצאין באסיפה בלבד ,וצריך גם כן תשובה פירש הרבי מקאצק זי"ע' :והתברך בלבבו' – יחשוב
כל איש אשר ידע נגעי לבבו ,וע"ז אמר הכתוב: שינצל בזכות לבבו הטוב ,או שיתנצל כי רק מעשיו
'והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי' – הרשע חושב רעים אולם לבבו משובח הוא...
שמספיק שהוא בשלום ובאחדות ובזכות זה לא יענש,
ע"ז אמר 'לא יאבה ה' סלוח לו' – כי עליו ג"כ לעשות מסביר ה"כתב סופר" זצ"ל :יש הרבה אנשים העוברים
תשובה. על כל עבירות שבתורה ומצדיקים את עצמם כי העיקר
הוא "לב טוב" ,כאילו מי שיש לו לב טוב כבר מותר לו
שואל ה"תכלת מרדכי" :איך אפשר להבין שאדם עומד הכל – על האנשים האלה נאמר 'והיה בשמעו את דברי
ושומע 'את כל דברי האלה הזאת' ,הכוללים צ"ח האלה והתברך בלבבו' – יתברך ויתפאר בלבבו ,הטוב,
קללות מפי משרע"ה ,ועדיין עומד הוא במריו, "שלום יהיה לי" – אפילו 'אם בשרירות לבי אלך' – אבל
ובשרירות ליבו טוען שלא יקרה לו מאומה ושלום יהיה 'לא יאבה ה' סלוח לו'.
לו?
ומתרץ :שאדם כזה אינו מכחיש שהוא באמת אינו שואל הט"ז :לכאורה הלשון 'לא יאבה' נראה מיותר,
מתנהג כשורה ,אבל הוא טוען שיש לו דרך לפטור את דהיל"ל 'לא יסלח ה' לו' ?
עצמו מעונש ,וזאת ע"י נתינת צדקה ,שתכפר לו על ונראה לבאר ,דהנה בני ישראל כרתו אז ברית של
עוונותיו ,וזשה"כ 'והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי' ערבות ,שיהיו ערבים זה לזה ,וכל אחד ישא באחריות
– על אף שבשרירות לבי אלך ,וזאת באמצעות 'ספות על חטאי זולתו .והנה המלוה את חבירו בערב קבלן,
הרוה את הצמאה' – אתן לעניים המשולים לצמאים רצה מזה גובה רצה מזה גובה ,שיכול לגבות או מן
כסף ,ועי"כ ארווה את צמאונם ,וכך אצליח לשחד הלוה או מן הערב .אם כן יהיה מי שיאמר 'שלום יהיה
כביכול את הבורא ית' ,עליו נאמר 'לא יאבה ה' סלוח לי כי בשרירות לבי אלך' ,ואסמוך שהערב יענש
לו'. בשבילי ,דהיינו שאר ישראל שהם ערבים עליו ,לזה
אמר הכתוב 'לא יאבה ה' סלוח לו' – כלומר היות
הרה"ק ה"שפע חיים" זי"ע דרש לאחר המלחמה שהדין הוא שגביית החוב תלוי ברצון המלוה ,לכן אמר
במחנה בעיר פערנוולד בפרשת נצבים :עה"פ 'והיה שלא ירצה ה' לסלוח לו ולגבות חובו מן האחרים ,אלא
בשמעו את דברי האלה הזאת וגו' לא יאבה ה'' וגו': 'יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא' – דייקא – 'ורבצה בו
וקשה ,שלכאורה הלא התורה דיברה כאן מרשע כל האלה' וגו' ,דהלא רצה מזה גובה רצה מזה גובה.
המתברך בלבו לזלזל בדברי האלה הזאת ,וא"כ מה
אמר 'לא יאבה ה' סלוח לו' אם אינו מאמין בה'? שואל החיד"א זצ"ל בספרו "פני דוד" :לכאורה תמוה,
אך – השיב רבינו זי"ע – נראה שדברה תורה לא על דאדרבה בשומעו את כל הקללות ירעש ויפחד ,ומדוע
רשע אלא על צדיק דווקא ,השומע את דברי האלה יחשוב ששלום יהיה לו ?
הזאת' ,והתברך בלבבו לומר שלום יהיה לי' ,כלומר אני ומפרש :עפ"י המשנה בגיטין [מט :]:הניזקין גובין מן
רוצה לעשות למען שלום נפשי שלי ,וע"כ 'בשרירות העידית ,ובעל חוב מן הבינונית .והנה החוטא יחשוב
לבי אלך' ,היינו אדאג לצורכי הרוחניים בלבד בלא שדינו של הקב"ה כלפיו הוא כבעל חוב הגובה
דאגה לצרכי אחרים ,ולא איכפת לי אם ח"ו אחרים מבינונית ,וע"כ יחשוב הרשע 'שלום יהיה לי' – שלא
יסורו מן הדרך הישרה ,עליו אמר "לא יאבה ה' סלוח יענש בגופו כי זהו עידית ,אלא ייענש בממונו וכדו'
לו" ,כי חייב אדם לדאוג על עצמו וגם על חבירו. שהם כבינונית ,אמנם באמת 'לא יאבה ה' סלוח לו' –
ובאותו מעמד זעק הרבי זי"ע :מליוני אנשים נשרפו ויענישנו בגופו' ,כי אז יעשן אף ה'' – ונחשב כמזיק
במשרפות ,אלו מסרו גופם על קידוש השם ,ועלינו שגורם דינים ,והניזקין גובין מן העידית.
מוטל מסירות נפש ,שהכוונה למסור את הנפש שלנו
למען ה' ,שגם השני יוכל ללמוד ושעוד יהודי ישוב הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע מתרץ :דיש מעלה גדולה
למקור מחצבתו. בהתאספות בני ישראל באגודה אחת ,אולם צריכין
11
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
הנכרי אשר בא מארץ רחוקה. הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזון זצ"ל מביא ששמע
מאביו זצ"ל ,דלכך לא נכתב מיתת צדיקים ,משום
והרבי ה"בית ישראל" זי"ע אמר שאפשר ללמוד פשט דאדרבא הרשעים יחשבו זאת לטובה ,שהצדיק יכפר
בפסוק ,ד"והנכרי" אשר יבא מארץ רחוקה ,קאי על עליהם ,שלא יאונה עליהם רעה .וזה שאמר הכתוב:
אותם יהודים שיבואו מכאלה מקומות ששם 'והיה בשמעו את דברי האלה הזאת' ,דהיינו מיתת
היודישקייט מאד חלש. צדיקים' ,והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי' ,אמנם
על זה אמר הכתוב ש'לא יאבה ה' סלוח לו'' ,כי אז יעשן
וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה( :כט כז) וגו' ורבצה בו כל האלה הכתובה' וגו' ,דהיינו כל האלות
שואל המלבי"ם זצ"ל [יו"ד א' תשרי] :מה הפירוש הכתובים.
'כיום הזה' ,והלא ביום שמשרע"ה דבר אל בני ישראל
הם לא היו בגלות ומהו 'כיום הזה' ? בספה"ק "צמח ה' לצבי" כתב שיש לדקדק :שלא אמר
אלא פירוש הפסוק הוא :שאפילו כשיתקיים 'וישליכם לא יסלח לו ה'? אך הענין כמ"ש חז"ל אין לך דבר
אל ארץ אחרת' – שהיהודים יהיו הרבה זמן בגלות – שעומד בפני התשובה ,וכמ"ש בספרי יראים ,כל מה
הם יישארו עם אותה חשיבות ,כמו 'כיום הזה' ,כאילו שאומר לך בעה"ב עשה ,חוץ מצא .וזה שאמר "לא
רק 'היום' התחילה הגלות. יאבה ה'" ,ר"ל לא ירצה לסלוח .וכמ"ש בחגיגה שובו
בנים חוץ מאחר ,אבל אם היה מפציר כביכול היה
הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם מוכרח לסלוח ,כי אין שום דבר שעומד בפני התשובה.
לעשות את כל וגו'( :כט כח) עכ"ל.
האברבנאל מפרש בשם הרמב"ם" :הנסתרות לה'
אלקינו" – טעמי המצוות הן נסתרות והן רק לה' הרה"ק ה"דברי שמואל" מסלונים זי"ע אמר :איך יתכן
אלקינו; "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" – אבל פעולתם שה' יסרב לסלוח לו ,הלא א-ל רחום וחנון הוא? אלא,
וקיומם הם נגלים לנו ולבנינו עד עולם ,כי אין קיום החוטא לא ירצה שה' יסלח לו ,וכל כך למה? מפני
המצוות תלוי בטעמה ,ועל כן עלינו "לעשות את כל שהוא מרמה את עצמו ,מדמה בנפשו שכבר נסלח לו,
דברי התורה הזאת" – בכל מקום ובכל זמן ,ואם כי כמעט ולא חטא ...
לדעתנו נתבטל טעם המצוה ,מ"מ הואיל וטעמן
האמיתי של המצוה נסתר מאתנו ,אין אנו רשאים ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם
לבטל שום מצוה. והנכרי אשר יבא מארץ וגו'( :כט כא)
הרה"ק ה"תפארת שלמה" זי"ע [סוף פרשת מסעי]
בשם הרה"ק השרף ממוגלניצא זי"ע :כל דבר טוב הוא תמה :למה תלה הכתוב דוקא בדור האחרון ,וכי הדורות
במידה הנכונה והמתאימה ,כי תפסת מרובה לא שקודם לכן לא ישאלו זאת ?
תפסת .צדיקים נסתרים זה דבר טוב ,ולכן חלק לנו אלא ,אומר ה"תפארת שלמה" ,כל איש ישראל צריך
מספר מסוים ,ל"ו צדיקים ,בכל דור ,וכל המוסיף גורע. להשתוקק לגאולת א"י ,ולקרוע את לבבו לצעוק אל
כי אם נהיה כולנו צדיקים נסתרים ,מנין ידעו בנינו הקב"ה לעורר רחמים על הארץ הקדושה שנמצאת
והקהל ללמוד דרכי הצדקות? וזו כוונת הפסוק: תחת יד הישמעאלים ,ואם ישתוקק כראוי מעומק הלב,
"הנסתרות" – כשנסתיר את צדקותינו – ל"ה" – רק מעורר למעלה רחמים ורצון על הגאולה השלימה .ואם
לפניו יתברך יהיה זה גלוי וידוע – "והנגלות" כשנעשה כן דור זה שיצטער על חורבן הארץ ,וישאלו 'על מה
את המצוות והמעשים טובים בגלוי ובפרהסיא – "לנו עשה ה' ככה לארץ הזאת' ,ע"י תשוקתם ימהרו
ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" – הגאולה "והם יהיו הדור האחרון" !
גם בנינו ובני בנינו ילמדו ללכת בדרך הטוב.
הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל אמר :זו היא נבואה מרה
החיד"א בספרו "פני דוד" מבאר בדרך רמז ,עפי"מ ואיומה והשוואה נוראה ,שהדור האחרון ,הדור של
דאיתא בחז"ל [קידושין לט ]:דלא נכתב בתורה שכר אחרית הימים ,בתקופת הגאולה ,ידע על היהדות כמו
12
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
ערבית אומרים "המעריב ערבים" – והיינו שהקב"ה המצוות כי אם בב' מצוות ,אחת חמורה שזה כבוד אב
ערב הוא לכל הערבים הלא ישראל ערבים זה לזה ... ואם ,ואחת קלה שהיא שילוח הקן .ובשניהם נאמר
אותו שכר 'למען ייטב לך והארכת ימים'.
עוד פירשו בספרים :היינו ערבים ומתוקים זה לזה... ונראה לפרש זאת בפסוק' :הנסתרות לה' אלקינו' –
ר"ל שהוא יודע שכר המצוות ומאתנו זה נסתר,
מפרש ה"כתב סופר" זצ"ל :דהנה ידוע שיש ב' זמני 'והנגלות' – ר"ל שיש ב' מצוות שבהם השכר נגלה,
הגאולה ,זמן נסתר שאין ידוע כי אם להשי"ת מתי קץ והן' :לנו' – דהיינו מצות שילוח הקן ,והשניה 'לבנינו' –
הפלאות ,וזמן גלוי לכל ,וכמ"ש 'היום אם בקולו דהיינו מצות כיבוד אב ואם ,ואלו ב' מצוות אחת חמורה
תשמעו'. ואחת קלה ,והטעם שנכתבו בהם השכר הוא 'לעשות
וז"ש 'הנסתרות' – זמן הנסתר זה גלוי רק 'לה' אלקינו' את כל דברי התורה הזאת' – דהיינו מאחר ששכר
– לבדו ,אבל 'והנגלות' – הזמן הגלוי הוא 'לנו ולבנינו' – המצוות נסתר ואפ"ה נתגלה ששכר מצוה קלה שווה
הוא 'לעשות ככל דברי התורה הזאת'. לשכר מצוה חמורה ,הרי שנקיים 'את כל דברי התורה
הזאת' – שאין אנו יודעים מתן שכרן של מצוות.
והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה
אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר בספר "חמדת דוד" מבאר' :הנסתרות' – עניני מחשבה
הדיחך ה' אלקיך שמה( :ל א) ביראת ה' ואהבתו' ,לה' אלקינו' – זה צריך להיות
שואל הרה"ק ה"תולדות יעקב יוסף" זי"ע :הרי רק מיוחד לה' ,ולא יראה מבחוץ את עבודתו ,בלתי לה'
הקללה והתוכחות מביאות לידי תשובה ,ולמה נאמר לבדו .אמנם 'והנגלות' – מצוות מעשיות כגון לימוד
"הברכה" והקללה? תורה ותפילה' ,לנו ולבנינו' – יש לעשותם בגלוי ולא
יש להסביר הדבר על פי דרכו של הבעש"ט הק' זי"ע יסתיר מעשיו ,כדי שבניו יראו וידעו איך להתנהג .וזהו
שפירש את הכתוב' :קל נקמות ה' קל נקמות הופיע', 'לעשות את כל דברי התורה הזאת' – כדי שהבנים ידעו
במשל :משל לכפרי שמרד במלך וחירף וגידף אותו, לקיים את כל דברי התורה הזאת.
ורגם את האיקונין שלו באבנים ,אמר המלך אל לבו:
אם אעשה כמעשה מלכים אחרים ,שאתנהג באכזריות שמעתי מהרה"ק ממודז'יץ ה"נחלת דן" זי"ע שאמר:
ואמית את המורד – מה אעלה בידי ,אמלא את לב יש אנשים האומרים ,בתוך הלב אני בסדר ,אבל בחוץ
המורד צער לשעה ,עד שימות .אני אלך בדרך אחרת: אני נראה כמו כל העולם ,וע"ז אמר' :הנסתרות – לה'
לא אגזור עליו מיתה ,להיפך ,אעשה אותו ראש אלקינו' ,את הנסתרות תשאיר להקב"ה ,ואתה – 'לנו
השרים ,וכן עשה .העלהו מדרגה לדרגה עד שהכניסהו ולבנינו' ,אתה צריך להתלבש כמו יהודי עם זקן ופיאות
לשררה חשובה מאד ,ראה הכפרי את כבוד המלך ורוב וציצית כדי שבניך יראו וידעו איך לחיות.
חסדו ונשבר לבו בקרבו ,שמרד במלך מיטיב ורחום.
וככל אשר היטיב המלך עמו והעלהו מעלה מעלה ,כן הגאון מוילנא זצ"ל היה אומר :מי שאינו מאמין בנגלה
גדל דכדוך נפשו בזוכרו אשר עשה למלך הגדול בנסתר ,סימן שבנסתר אינו מאמין אפילו בנגלה...
והרחמן הזה .וזהו "קל נקמות ה' – קל נקמות הופיע",
בזמן שקל נקמות מתגלה במידת הרחמים ,זו היא פירש"י ז"ל ונעשו ערבים זה לזה עי"ש.
הנקמה הגדולה ,ואין עונש גדול מזה למורד. הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע אמר בשם אביו ה"שפת
אמת" זי"ע ,מה שכולם שמחים כשאחד נעשה בר
אומר האלשיך הק' :יש הבדל גדול בין אדם הזורק חפץ, מצוה ,כי מקבלים עוד ערב.
לאדם הדוחף חפץ .הזורק חפץ ,הרי מיד בעת הזריקה
יצא החפץ והתנתק מידו ,לא כן הדוחף חפץ ממקום הרה"ק רבי אליעזר וואלף מקרעטשניף זי"ע אמר בדרך
למקום ,לא זזה ידו מהחפץ עד אשר הגיע למקומו .וזה צחות :כל ישראל ערבים זה לזה – ומי ערב בעד כל
מה שנאמר כאן בפסוק' :והשבות אל לבבך בכל הגוים הערבים והלא ערבא ערבא צריך ,ותירץ ,שבתפלת
13
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
ה"חוות יאיר" מסביר :מובא במפרשים שלכן מועילה אשר הדיחך ה' אלקיך שמה' ,הגוים טועים לחשוב
תשובה ,כי האדם שיצר לבו רע מנעוריו ,עלול לחטוא שהקב"ה "השליך" את בני ישראל מידו ,אבל אליבא
והעונש הוא קנס ,ולכן כשהאדם מתחרט ומתוודה דאמת לא כן הוא אלא "אשר הדיחך" ,הקב"ה לא
לפני הקב"ה ,הרי זה מודה בקנס ופטור. הוציא את בני ישראל מידו כלל אלא רק "דחפם" אל בין
אבל יש להקשות ,הרי הקב"ה עד בדבר ,ואין זה מודה הגוים ,וכאשר ישובו בתשובה שלימה ישיב אותם ה'
בקנס אם קודם באו עדים? וצריך לומר ,שהקב"ה לארצם בשמחה.
כובש עדותו עד שיחזור בתשובה ויתוודה.
וזו כוונת הגמרא :עבד שרבו ממהר להעידו ,היינו קודם המגיד מדובנא זצ"ל בספרו "אהל יעקב" מתרץ:
ששב בתשובה ,כלום תקנה יש לו ,שהרי שוב לא הוי כשבאה קללה כללית לעולם ,שכולם סובלים ממנה,
מודה בקנס ולא מועילה תשובה .ודפח"ח. כגון דבר ,רעש וכדומה ,אין זה עדיין גורם לתשובה ,כי
אומרים מקרה היא .אבל אם באות ברכה וקללה יחד,
הרה"ק ה"דגל מחנה אפרים" זי"ע כותב :שמעתי שברכה והצלחה מצויות אצל עמים אחרים ,והקללה
מאא"ז [הבעש"ט הק'] זלל"ה :כמו שמכניסים נר דולק רובצת עלינו ,ואנו סובלים מנגישות ויסורים ,אז רואים
למקום חושך ,החושך סר ואינו ניכר ,כאילו לא היה יד ה' בכל זה ותביעת ההשגחה ,וזה מביא אל
כלל ,כך כשהאדם חוזר בתשובה ,אף שחטא מקודם "והשבות אל לבבך".
והשחית את דרכו וקלקל את נפשו – על ידי התשובה
הוא נעשה לבריה חדשה' .ושבת' – אז תגיע – 'עד ה' הגאון הרב ישראל יצחק פיקרסקי זצ"ל מנ.י .שאל
אלקיך'. בשם רבו הגה"ק מקוז'יגלוב זצ"ל :וקשה ,שלקמן
בפסוק ח' כתיב "ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית
הרה"ק ה"עבודת ישראל" מקוז'ניץ זי"ע אומר :אדם את כל מצוותיו" וגו' ,והרי כבר עשו תשובה כנאמר
הרוצה לשוב בתשובה שלימה ,אל ישים לב לתקן את בפסוק א'? ותירץ ,שבגלות צריכים ישראל לעשות
פגמיו ,אלא ישתדל להרחיק את עוונותיו מנגד עיניו, תשובה ב' פעמים ,אחד בחוץ לארץ – כדי שיוכלו לשוב
קודם כל יברח מן היצר הרע הרודף אחריו ,ויתאמץ לארץ ישראל ,ובארץ ישראל פעם נוספת דבעינן שיעשו
לעבוד את ה' במידות האהבה והיראה .משל לאיש תשובה באותו מקום שחטאו לפני שגלו ,הפסוק
מלחמה שהאויב רודף אחריו לאחר שהיכהו מכות הראשון מדבר לענין תשובה בחוץ לארץ ,ואח"כ כתיב
נאמנות .ודאי אם יתעכב לרפא את פצעיו ,ישיגו האויב "והביאך ה' אל הארץ" וגו' שצריכים לעשות תשובה
ויכהו נפש .על כן צריך הוא להימלט על נפשו ולברוח פעם אחרת ,ולכן כתיב "ואתה תשוב" וגו'.
עד שיהא לבו סמוך ובטוח כי אין לו להתיירא מפני
מבקשי נפשו ,ורק אז יבקש תרופה למכותיו ופצעיו .כן ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו וגו' בכל לבבך ובכל
צריך בעל תשובה לברוח קודם כל מן החטאים ומן נפשך( :ל ב)
הדברים הגורמים לחטאים .רק לאחר זמן ,לאחר כתב ה"חתם סופר" זצ"ל :רוצה לומר ,כי אם תשוב אזי
שירגיש שתיקן את מידותיו ישתדל לתקן את פגם ה' ישלח עזרך מקודש ,וישים דבריו בפיך להתפלל
החטאים. לפניו ,נמצא שהדברים היוצאים שאתה שומע יוצאים
מתוך פיך ,איננו אלא קול ה' ,ולא קולך ,וזהו 'ושמעת
בקולו' ,ומוסיף ואומר' :ככל אשר אנכי מצוך' – היינו
הרב החיד"א זצ"ל כותב ב"נחל קדומים"' :ושב"ת' כמו שציווה משרע"ה מצוות ,שראוהו מדבר ,ומ"מ היה
אותיות ושבת [רמז לשבת ק'] ,להורות שאי אפשר שכינה מדברת מתוך גרונו ,והכי נמי ,כן אתה תדבר
להגיע לתשובה שלימה זולת בכח השבת ,כי שמירת והקול הוא דברי ה' ,ע"ד 'ה' שפתי תפתח' וכו' עיי"ש.
שבת שקולה כנגד כל התורה והרי זה כאילו קיים
מצוות הרבה בזמן קצר ,ממילא ממשיך בכח זה קדושה בגמ' [חגיגה ה ]:ר' יוחנן כי הוי מטי להאי קרא בכי:
עליונה על כל האיברים ,ועל ידי כן בנקל תעלה 'וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר' – עבד שרבו
תשובתו לפני ה'. מקרבו לדונו וממהר להעידו כלום תקנה יש לו.
14
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
גדולה עבירה לשמה ,דהיינו שעושה עבירה אחת כדי בספה"ק "זרע קודש" איתא לבאר הכתוב :כי ידוע שכל
לשוב .אמנם זה שייך רק פעם אחת ,אבל האומר מה שעושה האדם בעולם הזה גורם בזה שיעשה כן
אחטא ואשוב ב' פעמים ,אין מספיקין בידו לעשות הקב"ה למעלה בעולמות העליונים ,על כן כאשר
תשובה ,כיון דבפ"א היה יכול לקיים מצות תשובה ,ועל האדם עושה תשובה ומתחרט על מה שעשה שלא
חטא השני שוב אין לו תירוץ שעושה העבירה כדי כראוי ,הנה הוא פועל בזה שגם הקב"ה כביכול
לעשות תשובה עכת"ד. מתחרט על מה שברא את היצר הרע ,כמו שדרשו
חז"ל על הכתוב 'ואשר הרעותי' ,שהקב"ה מתחרט על
מדוע לא נאמר 'בכל מאדך'? כי כוונת הכתוב לאחרית בריאת היצה"ר.
הימים ,ועל אותה שעה אמרו חז"ל אין בן דוד בא עד וזהו שאמר הכתוב' ,ושבת' ,שתשוב בתשובה' ,עד ה'
שתכלה פרוטה מן הכיס ... אלקיך' ,כלומר עד שתעורר בזה חרטה גם למעלה
כביכול ,שהקב"ה יתחרט על מה שברא היצה"ר
הרה"ח ר' אלכסנדר זושא פרידמן ז"ל הי"ד מביא שמפריע את האדם מעבודתו ית' ,וזהו שאמר אחר כך
ב"מעינה של תורה" את דברי הרמב"ם בהלכות 'ושב ה' אלקיך את שבותך' ,כלומר שגם הקב"ה יעשה
תשובה :ומה היא התשובה ,שיעזוב החוטא את חטאו תשובה כביכול.
ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו לא יעשהו עוד וכו' ויעיד
עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם .וזה בשם הרה"ק המוהרי"ד מבעלזא זי"ע :מהו 'אתה
מרומז כאן' :ושבת' – תקבל עליך בלב שלם וברצון עז ובניך'? אלא הכוונה דצריך לשוב גם על מה שבניו
ובהחלטיות שלא תחטא עוד – 'עד' [עי"ן בצירי ,מלשון אינם כהוגן ח"ו ,דהוא גרם זאת ,והיינו "אתה ובניך"
עדות] 'ה' אלקיך' ,שה' יעיד שלא תשוב לכסלה עוד. והבן.
הגאון הגדול ה"שואל ומשיב" בספרו "דברי שאול" ה"אגרא דכלה" שואל :מהו 'עד ה' אלקיך' ,וכי יש עוד
עה"ת מביא את מחז"ל במסכת שבת :עד ארבעין שנין מין תשובה שהיא אינה מגעת עד ה' אלקיך?
מיכלא מעלי ,מכאן ואילך מישתא מעלי .ואת המאמר ומפרש :הכוונה בזה ,שתשובה יש לעשות באופן
הזה מסביר בדרך מוסר :כשהיצר בא לאדם בשנות שתביא להמתקת הדינים ,והוא 'עד ה' אלקיך' –
נעוריו ומשיאו לעבירה ,חטוף וחטא כל זמן שאתה המורה על מדת הדין ,שיתהפך להוי"ה המורה על
צעיר ורענן ,וכשתגיע לימי הזקנה תשוב בתשובה ,אז מידת הרחמים.
תגיד לו "מיכלא מעלי" ,ואוכל הוא יותר טוב כשהוא
טרי ,תשובה טובה ומועילה כשנעשית בגיל הנוער, החיד"א כותב :חקרו המפרשים ,איך יועילו החרטה
ככל שבאה קודם כן יפה היא יותר לנשמה .אבל "מכאן והוידוי לבעל תשובה ,והלא קיי"ל לא אתי דיבור ומבטל
ואילך" ,כשהיצר בא לאדם זקן ואינו נותנו לעשות מעשה ,והחטא -שעשה מעשים רעים ואין הוידוי
תשובה ,ואומר לו כי הוא אבוד ושקוע בחטא ,ומה טעם שהוא דיבור מועיל לבטלם?
יש לתשובה עכשיו ,אז תגיד לו "מישתא מעלי" ותירצו ,עפ"י מה שאחז"ל [ויק"ר פ' אמור] :שהקב"ה
ובשתייה ,ביין טוב ,ככל שישן יותר הוא טוב יותר. עושה את השב כבריה חדשה ,ונמצא א"כ שדיבורו
ודפח"ח. בוידוי גרם למעשה גדול ועצום ,הפיכתו לבריה חדשה,
וממילא יתבטלו המעשים הרעים.
ושב ה"א את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים בספר "עטרת צבי" [לבוב תקס"ד] לרבי צבי הירש
אשר הפיצך ה"א שמה( :ל ג) האלברשטאט זצ"ל :איתא בגמרא יומא [פה ]:האומר
כתוב בדרשות הר"ן :למה נאמר פעמיים "ושב"? כי אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות
מתחילה יתן ה' את עמו לחן ולחסד בעיני העמים אשר תשובה .ופירש חותני הגאון הגדול ר' שמחה הכהן
הם שרויים בתוכם ויקלו מעליהם עול הגלות ,ואחר כך רפאפורט זצ"ל :דהנה כל אחד צריך לקיים תרי"ג
תהיה הגאולה השלימה. מצוות ,ואחת מהן היא מצות תשובה ,וזהו שאז"ל
15
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
גלות השכינה כדי שעי"ז יכול כל אחד להתעלות כתב ב"תולדות יצחק" מרבי יוסף קארו זצ"ל [דודו של
מגלותו .וזהו 'ואתם תלקטו אחד לאחד' שאוחז בידיו מרן ה"בית יוסף" זצ"ל] :הנה אחר כך אמר שוב' ,אם
ממש ,היינו כדאיתא 'אתה נותן יד לפושעים וימינך יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם
פשוטה לקבל שבים'. יקחך' ,ויש להבין מהו שני מיני קיבוץ אלו? אמנם הענין
הוא ,כי אנחנו מבני יהודה ובנימין ,אנו נפוצים בכל
ואומר ה"עברא דדשא" :אין הכוונה רק לגלות הגשמית קצווי ארץ ופזורים בכל פינה .אבל אחינו עשרת
בין האומות ,שזה אין רבותא כל כך כלפי שמיא ,אלא השבטים הם קבוצים יחד[ ,ויש להם שרים ונשיאים,
בעיקר לגלות הנפש השקועה בחומריות ,הקב"ה רק הם נדחים בקצה הארץ ,רחוק מאד מארץ ישראל,
כביכול יורד לתוך מצבו כדי לסייעו לצאת ולהיחלץ ואין יוצא ובא אליהם ,רק הם נדחים אחורי הרי
מטביעה בים הגשמיות ועולם הזה ,ואוחז בידיו ממש החושך].
איש איש ממקומו ,ועולה יחד עמו ועי"ז מחדש בקרבו לכן אמר נגד גלות יהודה ובנימין – 'ושב וקבצך מכל
רוח טהרה ,ואז יהיה בידו לשוב אל ה' ולקבל עול העמים' ,אבל אשר רק 'הפיצך' ה' אלקיך שמה ,כי אנו
מלכותו ית' על כל מעשיו. לא נדחים רק נפוצים ,וזהו יהודה ובנימין .ונגד קיבוץ
עשרת השבטים אמר – אם יהיה 'נדחך' בקצה
הרה"ק מספינקא "התולדות צבי" זי"ע אמר בשם סבו השמים ,שהעשרת השבטים הם נדחים רחוק מארץ
ה"חקל יצחק" זי"ע' :ושב ה' אלקיך' – וש"ב ר"ת ו וי ישראל ,ואפילו משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך.
ש כינתא ב גלותא.
סימן לתשובה של אדם ,אומר הרבי ר' שמעלקא
אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך מניקלשבורג זי"ע :אם מתנהג הוא במדת הרחמים ,כי
ומשם יקחך( :ל ד) העבירות מולידות אכזריות בלב האדם ,שכן כתוב:
הגה"ק ה"זרע שמשון" זי"ע שואל :מהו כפל הלשון 'ושב ה' אלקיך את שבותך – ורחמך'.
בפסוק ,שנאמר 'משם יקבצך ומשם יקחך' ,י"ל לפי
שישראל גלו משום שנאת חינם ,ואי אפשר שיגאלו על השאלה למה נאמר פעמיים "ושב"? אומר ה"משך
אלא כשיהיה שלום ביניהם ,לכך אמר הכתוב בתחילה חכמה" זצ"ל :לפי שיש שני סוגי גלויות ,ושני מיני בני
'משם יקבצך' – היינו שיברך את ישראל בשלום ,ויהיו גולה" .ושב ה"א את שבותך" נאמר על יושבי הגולה
ישראל מקובצים יחדיו כאיש אחד ,ורק לאחר מכן המרגישים בצער הגלות ומשתוקקים לארץ ישראל,
'משם יקחך' – היינו שיקח ויוציא אותם מן הגלות. אותם ישיב ה' בראשונה .ואילו "ורחמך ושב וקבצך
מכל העמים" מכוון לאותם מבני ישראל שנשתקעו
שואל ה"נועם מגדים" :כלום נדחים לשמים? הלא בשעבוד מלכיות בגלות ונוח להם ובטלה מהם
"בקצה הארץ" היה צריך לומר? התשוקה לארץ הצבי – גם אותם יקבצם ה' וישיבם
וידוע שהבעש"ט הק' זי"ע היה ממליץ על ישראל, לארצנו.
שאפילו בשעה שאדם מישראל עושה איזה מרמה
בעסקיו ,סוף סוף גם בזה יש כוונה טובה ,כי רוצה ברש"י מחז"ל :היה לו לכתוב והשיב את שבותך ,אלא
להרוויח כסף כדי שיוכל לתת צדקה ,לשלם שכר לימוד מכאן שכביכול השכינה שרויה עם ישראל בצרת
עבור ילדיו ,לצורכי שבת וכדומה. גלותם וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב
וזה הפירוש בפסוק" :אם בקצה השמים יהיה נדחך", עמהם .ועוד י"ל שגדול יום קיבוץ גלויות ובקושי ,כאילו
אם בדחייתך ,בעבירותיך ,בקצה המחשבה ישנה איזו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש
כוונה לשם שמים – 'משם יקבצך ה'' – מהניצוץ הקטן ממקומו.
הזה של לשם שמים הנמצא בתוך העבירה ,משם הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע אומר :וי"ל ששני הפירושים
יקחך ה' .המחשבה הנעלה הזאת מצילה אותו שלא הם אחד ,דזה שהקב"ה הוא בכל מקום היכן שיהודי
יפול בנופלים ומביאה אותו לתשובה שלימה. נמצא – הוא בכדי שיהודי יוכל לעלות ,ולצורך זה היא
16
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
מאד מזה ,ועי"ז גם חיי העולם הזה שלו אינם חיים, והרה"ק רבי וואלף סטריקוב'ער זי"ע בספרו "זר זהב"
ולכן מן השמים נותנים לו יראת שמים בשביל שלא אומר באופן אחר :נראה שיש כאן רמז ,אפשר שיהיה
יחסר לו עוה"ז. אדם בעל תורה ובעל מעשים טובים ועוסק בעניני
וזהו שכתוב 'למען חייך' – פירוש כדי שיהיו ערבים שמים – ושם יהיה נדח ,שדרכי ה' נעלמו ממנו ולא ידע
עליך חיי העוה"ז שזה כן בידי שמים. איזה דרך ישכון אור ,ודווקא לאיש כזה קשה מאד לשוב
מדרכו ולהיות שפל ונכנע ועניו מכל ,ולהתחיל מחדש
בספר "דברי יחזקאל" כתב :דלכאורה הרי התורה ללכת בדרכי ה' כקטן שנולד ,כי איש כזה מעריך את
דברה לכל אחד ואחד גם לאבות וגם לבנים ,ומה צורך עצמו כאחד הגדולים בארץ ,והוא זקוק מאד לסייעתא
לכתוב 'ואת לבב זרעך' .אך הכוונה בזה היא ,שחטאי דשמיא ,לכן נאמר' :אם יהיה נדחך בקצה השמים
האב גורמים פגם גם אצל זרעו ,ועל זה ידוו כל הדווים, משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך'.
שבעטין של האבות מתקשים הבנים להלחם עם יצרם,
כי גרמו להם חומר גס ועכור רח"ל .ועל זה אמר הכתוב במדרש [קה"ר ד ה] :לא הניח משה זוית בקרקע ההר
שע"י שישוב האב בתשובה וימול ערלת לבבו ,יסיר גם שלא נתחבט עליה.
הפגם מזרעו ויהיה נימול גם ערלת לבבם. שאל הרבי ה"בית ישראל" זי"ע :לכאורה לשם מה זה?
ונרמז בר"ת של א ת ל בבך ו את ל בב אותיות אלול, ואפשר לומר עפי"מ דכתיב' :אם יהיה נדחך בקצה
[כמ"ש בבעה"ט] ,כי חודש אלול העת המוכשר לזה. השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך' ,שהענין
של קיבוץ גלויות שיהיה בקרוב הוא ,שבכל מקום שרק
ונתן ה' אלקיך את כל האלות האלה על אויביך ועל יהיה יהודי ,בכל מקום ובכל מצב שיהודי רק לא יהיה,
שונאיך אשר רדפוך( :ל ז) תמיד יהיה 'משם יקבצך' .וזה הפירוש :לא הניח משה
שואל המהרי"ל דיסקין זצ"ל :יש לתת טעם מדוע יבואו וכו' ,שמשה רבינו ע"ה פעל שכל יהודי שבור בכל מצב
הקללות על האויבים ולא שיתבטלו לגמרי? דהנה שרק יהיה שיוכל להיגאל.
הכתוב אומר מקודם' :ומל ה' אלקיך את לבבך וגו'
לאהבה את ה' אלקיך' ,דהיינו שיעשו תשובה מאהבה, הרה"ק מ"תולדות אהרן" זי"ע אמר :מבואר במסכת
ואיתא השב מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות .נמצא סנהדרין ש"שמים" מרומז על הנשמה ,דהיינו רוחניות.
למפרע דכל הרדיפות והצרות מן הגוים שהיו מחמת וזהו כוונת התורה ,שאפילו 'אם יהיה נדחך' בקצה
העונות היו על חנם ,כי העונות נתהפכו עכשיו למצוות הרוחניות ,שתהיה ריק מרוחניות ,מכל מקום 'משם
למפרע ,נמצא שרדפו אותם על מצוות שעשו ,לכך יקבצך ה' אלקיך' .יאוש הוא הדבר הגרוע מכל ,וצריכים
"ונתן ה' אלקיך את כל האלות האלה על אויביך ועל לידע שבכל מצב שהוא ,אפילו בקצה הרוחניות ,מכל
שונאיך אשר רדפוך" להודיע כי רדפוך על חינם. מקום 'משם יקבצך ה' אלקיך'.
ואתה תשוב ושמעת בקול ה' וגו'( :ל ח) ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה'
אומרים בשם ה"תפארת שלמה" זי"ע :שדייק ,הרי כבר אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך( :ל ו)
נאמר קודם 'ושבת עד ה' אלוקיך' ,משמע שעשה אומר הרה"ק ה"מי השילוח" זי"ע :היינו :התאוה
תשובה ,אם כן ,למה נאמר פעם שניה "ואתה תשוב"? והחשק שהיו לך לעניינים גשמיים ,לחטא ולתענוג,
ואמר :שקודם שאדם עושה תשובה אינו יודע אפילו יתקן אותם ה' אחרי שובך בלב שלם ,ויעביר אותם
את חטאיו ,בחינת :אינו יודע שאינו יודע ,ורק לאחר לעניינים נעלים ,לדברי תורה ומצוות.
הצעדים הראשונים של תשובה הוא מתחיל להשיג את
גודל הפגם של חטאיו ,במה חטא ולמי חטא וכו' ,וכו', שואל הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע :והרי הכל בידי
וכך הוא עולה ממדרגה למדרגה ,ובכל מדרגה הוא שמים חוץ מיראת שמים ,א"כ האיך כתיב כאן 'ומל ה'
מרבה בתשובה. אלקיך' וגו'.
ולכן קודם נאמר' :ושבת עד ה' אלקיך' ,אבל לאחר ויש לתרץ ,כי האדם הכשר בישראל ,כשיודע שאינו
שעשה את ההתחלה ונתקרב אל ה' בא השלב השני, עובד את השי"ת כראוי ואין לו יראת שמים ,אז מצטער
17
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
בספה"ק "תולדות יצחק" להרה"ק מנעשכיז זי"ע, "ואתה תשוב" ,כל פעם יותר ,בלי הפסק ,תלך
מבאר הכתוב עפי"מ דאיתא בתיקוני זוהר [כה ]:אשר ממדרגה למדרגה במעלות התשובה.
תורה ותפילה בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא,
נמצא שתורה ותפילה כאלה הם בבחינת 'נותר', ה"שפת אמת" זי"ע אומר :זה סדר פרשת התשובה,
שנשארים למטה בעולם הזה. אחר כל התיקון "והשבות אל לבבך" "ומל ה' אלקיך
אכן באמת לכל אדם מזדמן לפעמים שלומד ומתפלל את לבבך" וכו' ,נאמר "ואתה תשוב" ,כי בוודאי כל בעל
בהתלהבות באהבה ויראה שאז ראויה תורתו ותפילתו תשובה הוא נכנע מחמת חטאיו ,אבל בתחילה שרואה
להעלות למעלה ,והקב"ה שהוא בעל הרחמים מצרף עד היכן נפל בגלל החטא ,אין זו הכנעה אמיתית ,ורק
אז לתורה ותפילה זו את כל התורה והתפילה שלו שהיו כאשר זכה להתקרב ולעלות מעלה מעלה על ידי
בבחינת נותר ,שנשארו בעוה"ז ,להיות נכללים גם הם התשובה ,ואף על פי כן הוא עומד בתשובה ובהכנעה,
בתורה ותפילה זו ,ויחדיו עולים כולם למעלה. זו התשובה האמיתית ,וזה 'ואתה תשוב' .ועל זה אמרו
וזשה"כ' :והותירך' ,היינו התורה והתפילה שהיו חז"ל :מקום שבעלי תשובה עומדים ,צדיקים גמורים
בבחינת נותר מחמת שלא היו באהבה ויראה ,יצרף אינם עומדים.
אותם 'ה' אלקיך' ,בעל הרחמים 'בכל מעשה ידיך',
אהבה ויראה נקראים שתי ידים [עי' תקו"ז יז ,].ר"ל דייק הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בפרשת נצבים
יצרף אותם לאותה תורה ותפילה שעשית בדחילו – ומצא שלשה ענינים נפרדים שבאו לרמוז על ג' סוגי
ורחימו כראוי ,עי"ז יתעלו גם הם להיות פורחין עמהם אנשים -איש איש ואופי ה"תשובה" שלו.
לעילא. הדרגה הנמוכה של תשובה ,אמר ,היא בשוב אדם על
חטאיו עקב הצרות שבאו עליו' :והיה כי יבואו עליך כל
לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה הדברים האלה ,הברכה והקללה ...ושבת עד ה'
לנו וישמיענו אותה ונעשנה( :ל יב) אלקיך'.
אומר הרבי מקאצק זי"ע :התורה היא לא אצל היהודים הדרגה השניה היא :כשרואה אדם צרות באות על
השמימיים ,אלה שחושבים שהגיעו עד שמי השמים... זולתו ,ומפחד שלא יהיה גורלו כגורלם ,וכמפורש שם:
'ונתן ד' אלקיך את כל האלות האלה על אויבך ועל
ברש"י :שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה שונאיך אשר רדפוך – ואתה תשוב'...
וללמדה. הדרגה השלישית ,העליונה ,היא תשובה מאהבה,
שואל הרה"ק ה"שם משמואל" זי"ע :ואינו מובן ,הרי ככתוב" :כי תשמע בקול ד' אלקיך לשמור מצותיו
אין ביד אדם לעלות לשמים? – ההסבר הוא לפי דברי וחוקותיו הכתובה בספר התורה הזה ,כי תשוב אל ד'
כ"ק אבי זצלל"ה ,שלכאורה יש לתמוה ,איך מעשה אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך".
בשר ודם קרוץ מחומר יפעל בעולמות העליונים.
התירוץ הוא ,שהאדם הוא שליח מהשי"ת לקיים
מצוותיו .ויש בשליח כח המשלח ומעשה השליח
מתייחס למשלח .לכך המצוות שהאדם עושה והותירך ה' אלקיך בכל מעשה ידיך וגו' כאשר שש על
בשליחות ה' נחשב שהקב"ה בעצמו הוא העושה ,ולכן אבותיך( :ל ט)
אין תימה שהמצוות פועלות ומשפיעות בעולמות הרה"ק ה"קדושת לוי" זי"ע אומר :שלא יחשוש האדם
העליונים .וזה המובן כאן – שאם היה הציווי לעלות אחרי שזכה להשפעות טובות בעולם הזה שעל ידי זה
לשמים ,היינו באמת יכולים לעלות ,באשר היה לנו כוח ינוכה משכרו לעולם הבא ,כי באמת טובות העוה"ז
של הכל יכול. אינם מחמת שכר ,שהרי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא,
אלא מצד שיש להשי"ת תענוג ונחת להשפיע טובות
אומר ה"שארית מנחם" :אמרו רבותינו הפירוש בזה, לישראל ,א"כ אין זה ענין לשכר המצוות שנשאר
שלא נשאר כלום בשמים ממנה' .לא בשמים היא' – בשלימות לעולם הבא ,וזהו שנאמר 'והותירך' ,כלומר
הכל נמסר למשה וישראל. ישאיר לך כל שכרך משלם לעוה"ב.
18
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
במדרש :אמר משה לא רחוקה היא ממך ,קרובה היא ולא מעבר לים היא( :ל יג)
אליך. ב"ניצוץ אחד" מביא בשם צדיקים שאמרו :שאין יהודי
שואל ה"חתם סופר" זצ"ל :הלא מפורש בקרא "לא שעבר את שער החמישים [ש'ים' עולה מספר
רחוקה היא כי קרוב אליך" ,ומה כוונת המדרש? אלא חמישים] ,וממילא יש לכל אחד ואחד תקומה ,אבל גם
יבואר עפ"י מה שכתבו המפרשים כי עיקר התשובה מי שכבר אכן שקע עד מאד בשער העמוק ביותר ,גם
שמקובלת בקל ,כשעשה תשובה מיד אחר שעבר עבורו לא ננעלו שערי תשובה ,ואף זה רמוז בכתוב 'אם
עבירה ולא יאחר ,וקלה היא על האדם קודם שמושרש יהיה נדחך – בקצה השמים' ,לומר ,שגם מי שיהיה
בעבירה .וזוהי כוונת המדרש' :לא רחוקה היא ממך' – נידח בקצה תיבת 'שמים' והן אותיות 'ים' [הקצה של
שאם אין אדם מרחק התשובה למחר ,אז – 'קרובה תיבת שמים'] ,מספר חמישים ,כלומר ,שגם אם הגיע
היא אליך בפיך ובלבבך לעשותו'. לשער החמישים ,מ"מ 'משם יקבצך ה' אלוקיך',
ומעתה נסתמה טענת היצר ,כי גם חוטא רב מרי ,יש לו
בתרגום יונתן :ארום קריב לכון פתגמא בבית מדרשיכון תקנה ודרך תשובה 'לבלתי ידח ממנו נדח' [שמואל ב'
פתחו פומכון למהוי הגין בהון ברירו לבכון למעבד יתהון יד יד].
ע"כ.
כ"ק המוהרי"ד מבעלזא זי"א אמר לפרש את כוונת כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא
התרגו"י :שלתרגום היה קשה שהסדר היא מחשבה ממך וגו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך
דיבור ומעשה ,וכאן בכתוב מזכיר קודם 'בפיך' ואח"כ לעשותו( :ל יא – יד)
'בלבבך' ,והרמב"ן ז"ל פירש עה"פ 'כי המצוה הזאת', הרמב"ן אומר ש"המצוה הזאת" היא – "מצות
שקאי על מצות תשובה ,והנה תשובה בודאי לא קל התשובה" ,ולא מדבר פסוק זה על התורה.
לעשות תשובה ,כי כשהאדם מחשב עם עצמו לפני החיד"א ב"מדבר קדמות" [אות ח' סקי"ז] הביא
השי"ת קשה לו לעשות תשובה. מה"נחלת בנימין" שהקשה איך לוקים על כל לא
וזו כוונת התרגום" :ארום קריב וכו' פתחו פומיכון": תעשה הרי הוא ניתק לעשה של תשובה ,וכל לאו
היינו בעת שרוצה להתקרב לעבודת השי"ת ולקיים הניתק לעשה אין לוקין עליו? ותירץ :דוקא כשניתק
מצוותיו – העצה לזה היא שקודם כל יפתח פיו ,כדאי' לעשה פרטי ,הוא דדנין ביה הדין של לאו הניתק
במד' פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם לעשה ,אבל עשה דתשובה שהוא כללי לכל הלאוין לא
כפתחו של אולם ,ועי"ז תזכו אח"כ "ברירו לבכון אלים לנתוקי.
למעבד יתהון" ,ע"כ שפיר כתוב קודם בפיך ואח"כ
בלבבך. וה"שדי חמד" מביא מס' "ילקוט הגרשוני" שכתב
לתרץ :עפ"מ שכתב ה"נודע ביהודה" [או"ח קמא סי'
אומר הרה"ק מלכוביץ זי"ע :היה הכתוב צריך לומר לה] דתשובה אינה מצילה את האדם מידי עונש בי"ד
תחילה 'בלבבך' ואחר כך 'בפיך' ,שהרי המחשבה של מטה ,שעיקרה היא החרטה ואין בי"ד יודעין מה
קודמת לדיבור. בלב האדם .וא"כ לא קשיא מידי ,דעשה של תשובה
אך הפירוש הוא כך' :בפיך' ,אם רוצה אתה להגיד מוסר אינה מצילתו מן המלקות דגזה"כ שתשובה לא תציל
לחברך – בדוק עצמך תחילה ,אם הדבר יוצא מלבך בעונש ב"ד של מטה.
ואם אתה מוכן ומזומן בלבך לעשותו בעצמך .קשוט
עצמך ואחר כך קשוט אחרים. אומר הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע :רק הדרך
לגיהנום קשה כל כך ,אני רואה בעלי עבירה מכלים
והרה"ק ה"שפתי צדיק" זי"ע כותב :שרצה לרמז ,אף ימים ללא מנוחה ולילות של נדודי שינה כדי להשיג את
מי שמחשבתו עדיין לא זכה יעסוק קודם כל בתורה העבירה ,ואחר כך מתחיל הסבל והעוני ,שנמשכים
ובתפילה ,שע"י דיבורי קודש ישיג התעוררות בנקודת לפעמים כל ימי חייהם .אולם הדרך לגן עדן קלה היא
לבו להתמלא חשק ודבקות בבורא ית"ש. וקצרה ונעימה להולכים בה.
19
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
יבוא מאליו גם החשק בלב .ואמנם הגיד הרבי מקאצק הרבי ה"בית ישראל" זי"ע אמר בשם ה"חידושי
זצ"ל בשעתו' :בפיך' וכן 'בלבבך' – אינו שווה מאומה, הרי"ם" זי"ע שאמר :בדורות החלשים של היום ,אפילו
העיקר הוא 'לעשותו' לקיים בפועל .אולם אבי ז"ל אם זה רק בפיך ,או אפילו אם זה רק בלבבך היינו,
[הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע] מצא לנו תקנה באומרו: שאפילו אם רק אומרים ,ואפילו אם רק חושבים ,תמיד
האידנא ,שנתמעטו הלבבות הרי בהחלט זו הדרך זה טוב ,משום שתמיד זה יכול להביא לידי לעשותו,
להתחיל קודם כל 'בפיך' ,הוא הדיבור בפה מעשיית לידי מעשה.
הטוב ,וממנו יבוא למדרגת 'ובלבבך' – הרצון והחשק
בלב ,וסופו של דבר יהיה ג"כ 'לעשותו'. בשם הרבי מקאצק זי"ע' :בפיך ובלבבך לעשותו' – אל
ואמנם נפוצה מימרא בשם רבי ישראל סלנטר זצ"ל ,כי תצא ידי חובך בדיבור ובמחשבה גרידא ,אלא מה
המרחק מן הפה עד הלב גדול כמו מן השמים ועד שבלבך ובפיך – עשה' ,בפיך ובלבבך' – 'לעשותו'.
הארץ ,אבל הלא רואים אנו שיורד גשם מן השמים
ומגיע עד לארץ – כן יכולים הפה והלב גם כן להתאחד. הרבי ה"בית ישראל" זי"ע אמר משמו של הרבי
מקאצק זי"ע שפירש :אפילו שהדברים קרובים אליך
כותב הרבי ה"לב שמחה" זי"ע :הקדים 'בפיך' מאד ,אתה לומד ומתפלל ,ובלבבך ,גם הנך מכוון בהם
ל'בלבבך' ,כענין דאי' מתוך שלא לשמה בא לשמה, כראוי ,עדיין אין די בזה ,אלא העיקר הוא 'לעשותו' –
דע"י בפיך יבוא לבלבבך ,וי"ל כאן דכתיב 'כי קרוב אליך שלא יהא חכמתו מרובה ממעשיו.
הדבר מאד'' ,ובלבבך' אינו כל כך קל ,לכך כתיב מקודם
'בפיך' ,כי הדרך להתקרב גם כשעדיין לא לגמרי בסדר, בספר "נפלאות הסבא קדישא" כותב :שה"חידושי
הוא שיהיה קודם בפיך ועי"ז יגיע לבלבבך ,שיקבל על הרי"ם" זי"ע אמר :בקאצק רוצים לקרב את ישראל
עצמו ,ובאופן כזה קרוב אליך הדבר מאד ,ואולי הרמז לאבינו שבשמים .ואילו ברופשיץ רוצים לקרב את אבינו
'בפיך' – על וידוי דברים להקדים בתשובה ,ובשפ"א אי' שבשמים לישראל.
בפיך ר"ה ובלבבך יוכ"פ ,ואתי שפיר קודם בפיך ואחר
כך בלבבך. הרבי ה"בית ישראל" זי"ע אמר בשם ספרים לתרץ,
עפ"י מה דאי' לעולם ליגרס אינש ואע"ג דלא ידע מאי
הגריד"א שליט"א אמר לתרץ :שרמז לתקיעת שופר, קאמר ,היינו שמקודם צריך לראות ללמוד – קודם
שכתב הרמב"ם [פ"ג מהל' תשובה ה"ד] שבא לעורר שיהיה 'בפיך' ,ואח"כ כבר יבא לבד ה'בלבבך' ,שלבסוף
את הלב לתשובה ,וזהו 'בפיך' ואחר כך 'בלבבך' .ורמז הוא יבין ג"כ.
לדבר :כי "קרוב אליך הדבר" [עם האותיות] עולה
בגימטריא כמנין "השופר". ואמר שלו נראה לפרש :דהנה אי' בתנא דבי אליהו
ומובא גם בתוס' בכתובות [קד ].עד שיתפלל אדם על
בבעל הטורים' :בפיך' קאי על הוצאת ד"ת בפה, ד"ת שיכנסו לתוך מעיו ,מוטב שיתפלל על ריבוי אכילה
'ובלבבך' קאי על סברת הלב בתורה. ושתיה שלא יכנסו לתוך גופו .היינו :שלפני שאדם הולך
הרבי ה"פני מנחם" זי"ע אמר' :בפיך' בגימטריא בקי. לאכול ,שימתין רגע ,ולא שיאכל עם כל ההתלהבות
'ובלבבך' בגי' הבנה ,עכ"ד .וזה כדברי הבעה"ט הנ"ל. ישר אל תוך האוכל.
וזה גם הפשט בפסוק הנ"ל' .בפיך' :מקודם צריך
'כי קרוב אליך הדבר וגו' בפיך ובלבבך' – הרבי ה"פני האדם לדאוג על פיו – לראות שריבוי אכילה ושתיה לא
מנחם" זי"ע מביא את דברי הרמב"ן שפירש דקאי יכנסו לתוך מעיו ,ורק אח"כ הוא יכול לדאוג שד"ת כן
אתשובה ,ואומר' :בפיך' – בגימ' :יום יום ,היינו כדכתיב יכנסו לתוך מעיו ,היינו 'בלבבך'.
'ואותי יום יום ידרושון ודעת דרכי יחפצון' וגו'.
ובירושלמי [ר"ה ב] יום יום – זו תקיעה [ר"ה] וערבה עו"א :שהכתוב בא לרמז ,אם אין לאדם חשק ללמוד או
[הושענא רבה]. להתפלל ,יכוף את עצמו ויתחיל קודם כל בפה ,אחר כך
20
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
אלא ,דכתיב גבי יתרו 'עתה ידעתי כי גדול ה' מכל ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות
האלקים' ,ואיתא מלמד שלא הניח יתרו ע"ז שבעולם ואת הרע( :ל טו)
שלא עבדה ,ואחר כך רק הגיע לעבודת הברוא ,וזה מה ותמה השל"ה הק' :אם יודע אדם ששני דרכים לפניו
שרצה יתרו שגם בנו הראשון של משה רבינו יגיע אחד דרך החיים ואחד דרך המוות רח"ל ,מה הצורך
להכרת הבורא מתוך הכרה עצמית ורק אחר כך ע"י לציווי והזירוז ובחרת בחיים ,הלא מעצמו יברח מדרך
אמונה ,אבל זו הדרך היא לא טובה ,ורואים באמת שבנו המוות לדרך החיים?
של גרשום כבר היה כומר לע"ז. והסביר הגאון מטשעבין זצוק"ל ,בעת חנוכת הבית של
וזה"פ גם כאן ,יכול יבחר ברע ,היינו שקודם יעבוד ע"ז ישיבת טשעבין בירושלים עיה"ק :די"ל ששני הדרכים
ויגיע לאמונה בהשי"ת ע"י הכרה עצמית ,על זה ת"ל הם שני אפשרויות איך להתגבר על היצר הרע,
'ובחרת בחיים' ,שתיכף יכיר את השי"ת ע"י אמונה – "החיים" זה הדרך של יעסוק בתורה" ,והמוות" זה
בדרך ישרה. הדרך של יזכיר לו יום המיתה.
ומייעצת התורה "ובחרת בחיים" לבחור בדרך הזה
העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים "למען תחיה אתה וזרעך" ,כי הזכרת יום המיתה באה
והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים כרגיל לעת זקנה ואז אין להאדם כבר האפשרות לחנך
למען תחיה אתה וזרעך( :ל יט) בניו כי יצאו כבר מרשותו ,אבל אם יבחר בדרך של
אברך אחד עילוי מאוסטרובצה כתב מן החזית מתוך יעסוק בתורה יזכה גם לגדל ולחנך בניו כדרכו.
החפירות במלחמת רוסיה יפן ,מכתב לרבו ה"שפת
אמת" זי"ע ובו פלפול ארוך על רבינו יונה ,והשיב לו מספרים ,שהרה"ק ה"שפע חיים" מצאנז זי"ע ,לאחר
ה"שפת אמת" במכתב שפתח במלים אלו' :העידותי השחרור ממחנות ההשמדה כשהתפלל ביום כיפור
בכם היום את השמים ואת הארץ'' ,העידותי' – מלשון לפני הציבור פנה ליהודים "העצמות היבשות" ,ושאל
עדי ,קשוט ,היינו קשטתי בכם ,ביהודים כאלה' ,את אותם :איך נוכל לומר :אשמנו ,בגדנו ,גזלנו? וכי היינו
השמים ואת הארץ'. ברשות עצמנו? האם יכולנו לעשות מה שלבנו חפץ?
הרי היינו אנוסים ,ואם כן על מה נתודה?
הרה"ק ה"באר מים חיים" זי"ע [בפרשת תולדות] ומיד השיב בעצמו :היו דקות שמאסנו בחיים ,וע"ז
מביא בשם הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע עלינו להתודות!!!
שהקשה :איך תצוה התורה לקיים מצוה על מנת לקבל
פרס גשמי' ,ובחרת בחיים – למען תחיה אתה וזרעך', 'ראה נתתי לפניך' – אומר הגר"א דברה תורה בלשון
הלא עיקר העבודה שנעשה הכל לשם שמים ולא יחיד ,להורות שאפילו בשעת אנדרלמוסיא ובלבול
לטובתינו? המוחות וריבוי העוונות ,מוטלת החובה על היחיד
ואמר לבאר כי כאשר האדם מקיים מצוה לשם שמים להתחזק ולידע שהקב"ה כורת עמו ברית ומדבר אליו.
ומתוך חיות כראוי ,אזי יש למצוה ההיא חיות רוחני ,ויש
לה כח להשפיע חיות ושפע טוב על כל באי עולם – במדרש :יכול יבחר ברע ת"ל ובחרת בחיים.
ובפרט על יוצאי חלציו – שיוכלו גם הם לקיים מצוות שאל הרבי ה"בית ישראל" זי"ע :מה הפירוש יכול יבחר
מתוך חיות .וזהו שאמר הכתוב' ,ובחרת בחיים' ,היינו ברע? וכי איזה הוא אמינא יש שיבחר ברע וילך לעבוד
שתעשה המצוות מתוך חיות ,אשר עי"ז תפעל 'למען ע"ז?! ותירץ ,לפי מה שאיתא בשם ה"חידושי הרי"ם"
תחיה אתה וזרעך' ,היינו שיושפע חיות מהמצוה לזרעך זי"ע ,שאמר פעם בשולחנו הטהור את המדרש עה"פ
אחריך ולכל באי עולם. 'ויואל משה לשבת את האיש' – 'ויואל' לשון שבועה,
מלמד שמשרע"ה נשבע ליתרו שיתן את הבן הראשון
ה"פנים יפות" הביא דברי הגמרא :לעולם ירגיז אדם לע"ז .ואמר על זה ה"חידושי הרי"ם" :שאינו נושא
יצר טוב על יצר הרע וכו' נצחו מוטב ואם לאו יעסוק פנים להמדרש בשום אופן [אם לפרש כפשוטו] ,דאיך
בתורה ,ואם לאו יקרא ק"ש ,ואם לאו יזכיר לו יום יתכן שמשרע"ה יתן את בנו לע"ז?!
21
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין זי"ע פירש את המיתה .והקשה ,לכאורה מאחר שהעצה של יזכיר לו
הכתוב :כשאדם תועה בדרך ,ונודע לו שהוא תועה ,אזי יום המיתה מועלת בודאי ,א"כ מדוע יש להתחיל
צריך לשוב על עקבותיו ולילך שוב בדרך שתעה ,לילך בעצות האחרות תחילה ורק אם אינן מועילות יש
אחורנית עד שחוזר לדרך הישרה .אבל אם תעה אדם להשתמש בעצה זו ,טוב יותר היה להשתמש תיכף
מדרך החיים ,אינו צריך לחזור אפילו פסיעה אחת ,אלא בעצה זו המועלת יותר? ותירץ ,כי העצה של יזכיר לו
באשר הוא שם ביכלתו לבחור בדרך החיים והטוב ,כי יום המיתה מביאה את האדם לידי עצבות ,ועצבות הוא
באותה תשוקה עצמה שחושק להבלי העולם הזה יוכל דבר גרוע מאד ,על כן אין להשתמש בה אלא לבסוף,
להשתוקק אל האלקים ולעשות רצונו ולעובדו בלבב כאשר אין ברירה אחרת.
שלם. ובזה מבאר הכתוב' :ראה נתתי לפניך את החיים ואת
הטוב ואת המות ואת הרע' ,היינו שיש שני מיני עצות
כשיהודי רוצה לתת צדקה בא אליו היצר הרע ,ועל פניו איך להכניע היצה"ר ,מצד אחד יש 'את החיים ואת
מסווה של יראת שמים ואומר לו :צדקה אתה רוצה הטוב' ,היינו התורה שהיא תורת חיים ונקראת טוב
לעשות ,מדוע לא ,מי יכול להתנגד לקיום מצוה ,אולם כדאיתא אין טוב אלא תורה ,וקריאת שמע שענינה
למה אינך זוכר את מאמר הגמ' "גדולה גמילות חסדים קבלת עול מלכות שמים במסירות נפש ,ומאידך גיסא
יותר מן הצדקה" ,ובאופן זה לא יעלה לך כסף ,האדם יש עצה אחרת 'את המות ואת הרע' ,היינו זכירת יום
מתפתה לו ,והעני שבא לבקש צדקה מסתלק בפחי המיתה ,ועל זה אמרה התורה "ובחרת בחיים",
נפש .לא עובר זמן רב ,ועל דלתו מתדפק שכנו הרוכל שתבחר בעצה הראשונה של תורה וקריאת שמע ,כי
ונכנס בעצירת נשימה :אתה יכול לרכוש לך עולם העצה של יזכיר לו יום המיתה תביא לידי עצבות,
הבא ,נזדמן לי לקנות מציאה להרוויח למחיית ביתי ,כך ותמנע מעבודת השי"ת.
וכך נחוץ לי ,אני מבקש ממך גמ"ח לזמן קצר .ניגש
היהודי בצעדים איטיים לקופה ,והנה כמו מתחת אומר המגיד מדובנא זצ"ל :כוונתנו בבקשת החיים
האדמה מופיע ה"בעל דבר" ומחייך חיוך של חנופה אינה בגלל הגוף והמוח שלנו ,אלא כדי לאהוב את ה'
ואומר לו :הזכרתיך את המאמר במסכת סוכה ,מדוע ולעבוד אותו ,כי 'לא המתים יהללו קה' ,וזה שאנו
אינך זוכר את הנאמר בשורה אחריו ,ש"גמילות חסדים מבקשים :זכרנו לחיים – למענך אלקים חיים.
בין לעניים ובין לעשירים" ,מצוה – מהיכי תיתי ,גם אני
בעד עשיית מצוות ,אולם הרי אתה יכול להלוות עוד מסביר המגיד מדובנא במשל :פועל שעבד אצל
לעשיר ,אותה מצוה ובלי חשש .אומר היהודי :גם בעל הבית כל היום ,ובערב כשהוא נותן לו את שכרו,
הפעם צדק ,הרי גמרא מפורשת .ושכינו העני עוזב את הריהו מזהירו ואומר :אבל ראה נא להביא את הכסף
ביתו בפחי נפש .כהרף עין מצלצל הטלפון ,ידידו הביתה לפרנס את אשתך ובניך הרעבים ,אל תבזבז
משכבר הימים ,שהוא בעל בית חרושת עשיר מבקש את כספך בדרך רעה .כן גם אומר הקב"ה" :ראה נתתי
גמ"ח לזמן קצר ,שמחר הראשון בחודש ,והוא צריך לפניך היום את החיים ואת הטוב" ואתה בן אדם ראה
לשלם שכר לפועליו .רואה היהודי חבילות של מצוות נא שתבחר בחיים "למען תחיה אתה וזרעך" –
שנזדמנו לו ,והולך בלב שלם לקופה בצעדים בטוחים, להשאיר ברכה אחריך.
ושוב ה"בעל דבר" בא ולוחש לו באזניו :תמיהני עליך,
וכי אין אתה יודע שגמ"ח נוהגת בין לחיים ובין למתים. הרה"ק רבי אהרן מקוידנוב זי"ע שאל :האם כשנותנים
בזמנים הללו מי יודע מי עשיר ומי עני ,מחר הגלגל למי שהוא דבש ורעל צריך להגיד לו שיבחר בדבש ולא
מתהפך ,האם לא כדאי לאחוז באחרון אחרון חביב, ברעל? אלא שבאמת הכתוב מדבר על שני דרכים
לקיים את ה"בין למתים" :הלווית המת ,ניחום אבלים בעבודת השי"ת ,האחד – השמחה ונועם השי"ת,
וכדומה... והשני – בסיגופים ועינויים ,ועל זה מייעץ הכתוב
לכן אומרת התורה" :ובחרת בחיים" ,כשאתה בא 'ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך' ,כי באופן זה
לעשות צדקה ,בחר לך צדקה עם החיים ,עם אנשים תוכל להשפיע גם על זרעך שילכו בדרך הטוב והרצוי
חיים .כי שכרו של זה הגומל חסדים למתים הוא: בעיני אלוקים ואדם.
22
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
כי הוא חייך ואורך ימיך וגו'( :ל כ) "דספיד – אחרים – יספדוניה ,דקבר – יקברוניה ,מי
שואל הרבי ר' בונם זי"ע בספרו "קול שמחה" :לכאורה שמטפל בהלווית מתים יסדרו גם לו לויה יפה ,אולם
הרי זה כפל דברים. השכר של זה שגומל חסדים עם החיים הוא "למען
אלא הסבר הענין הוא על דרך משל .פעמים הרופא תחיה אתה וזרעך"...
נותן לחולה תרופה מרה ,כשהחולה טועם אותה מר לו
מאד ,אלא שלבסוף היא מביאה לו אורך ימים. סיפר הגאון רבי חיים לייב אויערבך זצ"ל [אביו של
ולפעמים ההיפך ,אדם אוכל הרבה מעדנים ,ומתוק לו הגרש"ז זצ"ל] מירושלים תובב"א :ששמע מזקן מופלג
בפה ,אבל התוצאה היא מחלה וקיצור ימים. אחד מהעיר העתיקה שבירושלים שהיה כבן תשעים
אבל בתורה נאמר' :כי הוא חייך' – חיות ותענוג – שנה ,שאביו היה מחסידיו של רבינו הקדוש רבי
'ואורך ימיך' ,כי נפש המשכלת חיה לעולם .ודפח"ח. אלימלך מליז'ענסק זי"ע ,ועוד זכה לשמוע ממנו דברי
תורה שנאמרו על שולחנו הטהור .ומנהגו של הרבי ר'
אלימלך זי"ע היה לחלק את דבריו בסעודה שלישית
אלול -ימי הסליחות לשנים ,בתחילה דרש בפרשת השבוע ,ואחר כך דיבר
על ימות המשיח.
עה"פ 'ויאמר לבן ליעקב וגו' ,יש לאל ידי לעשות עמכם ובאחד השבתות ברעוא דרעוין ,גילה הרבי ר' אלימלך
רע ואלוקי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך זי"ע דברים נוראים מכבשונו של עולם ואמר ,בדורו של
מדבר עם יעקב מטוב ועד רע' [בראשית לא] – אומר משיח ימתח הקב"ה חבל ארוך מסוף העולם ועד סופו,
הרה"ק המוהר"י במעלזא זי"ע :אמ"ש הוא ראשי וכל בני ישראל יאחזו בחבל זה ,ואז יאחז השי"ת כביכול
תיבות ש בת מ ברכין א לול .והרמז בזה :ש'לבן' בקצהו ,וינער ויטלטל את החבל עד שיטולטלו כולם
המורה על יצר הרע ,אשר 'יש לאל ידו לעשות רעה' באויר ,ולא כולם יוכלו להחזיק מעמד בטלטול כזה
ליהודי ,מכל מקום מעת שמברכין חודש אלול – אמ"ש, ורבים יפלו ארצה .והשוטים יאמרו ,אם הקב"ה מנער
אזי מוזהר הוא 'מדבר עם יעקב מטוב ועד רע'. אותנו בודאי רצונו שנרפה את החבל ,וצריך לעשות
רצון השי"ת ,וע"כ ירפו מן החבל ויפלו גם הם ארצה,
בספה"ק "אהבת שלום" כותב :שהבעש"ט הק' זי"ע והחכמים המעטים יחזיקו בחבל נחלתו ,ובכל כוחם
היה אומר דברי מוסר לתוקעים והבעלי תפילות ,משל ומאודם לא ירפו ממנו ,וזהו "חבלו" של משיח ,ע"כ
לאריה מלך החיות שקצף על כל החיות ,ונתייראו מאד, לשון קדשו.
ולא ידעו להשית עצות בנפשם כיצד לפייס את המלך.
הלכו לשועל הפיקח שבחיות וביקשו ממנו עצה הוגנת הרה"ק ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע פירש :כי עבודת ה'
איך לפייסו .אמר להם אל תדאגו כלל ,כי מוכנים אצלי בשמחה ובהתלהבות נקראים 'חיים' ,מפני שממשיך
שלש מאות משלים לפייסו בהן ,בואו עמי ונלך חיות לאדם ,ועבודה בלא שמחה והתלהבות הרי היא
ונפייסנו .ויצאו כולם ללכת אל המלך ,באמצע הדרך ההיפך ח"ו .ומהו החילוק בין שתי עבודות אלו? כי
פנה אליהם השועל ואמר ששכח מחצית מן המשלים, עבודה בשמחה נמשכת יותר לדורות הבאים ,ומשפיע
אמרו לו אעפי"כ נלך שמא יתפייס במחצית הנשארים, גם על בניו וצאצאיו אחריו לטובה ,לילך ולהמשיך
לאחר שהלכו עוד אמר להם שוב ששכח עוד חצי מן בדרכו ,אבל עבודה ללא שמחה שאין בה טעם וחיות,
המשלים הנותרים ,וכך היה הולך ושוכח ,עד שכאשר ממאיס את העבודה בפני בניו וצאצאיו ,הם זוכרים
הגיעו סמוך לחצר המלך אמר להם ששכח את כל תמיד 'די ביטערע טעם פון די מצוות ביי זייער טאט'ן'
המשלים ,ולא נותר בידו אף אחד .והוסיף כי מעתה אין [זוכרים תמיד את הטעם המר של קיום המצוות אצל
עוד עצה אחרת רק לבוא ולצעוק כולם ביחד אל המלך אביהם] .וזהו שרמז הכתוב ובחרת 'בחיים' ,היינו
אולי ירחם ,וכך עשו ונתרצה להם המלך ומחל להם. שתבחר לעבוד את ה' מתוך חיות ושמחה למען 'תחיה'
ב"בן פורת יוסף" [ מהרה"ק ה"תולדות יעקב יוסף" אתה וזרעך ,כדי שהעבודה שלך לא תפסק אצלך ,אלא
זי"ע] בפרשת תולדות מביא משל זה בשם המדרש תהא נמשכת לזרעך אחריך.
23
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
שתנאי יש בדבר ,והוא מה שמפורש בסיפא דקרא [ב"ר עח ז] ,וכתב אשר באמת לא ידע השועל שום
'ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו', משל כלל ,אלא שכל זה היה מתחבולת השועל לפעול
שהאדם יעשה את שלו לשוב בכל כוחו ,ורק כאשר שיתרצו החיות ללכת עמו עד בית המלך ,כי אילו אמר
יתעורר בעצמו לשוב לשמוע בקול ה' ולעשות את כל מתחילה שהעצה היחידה היא לבוא ולצעוק אל המלך,
מצוותיו ,אזי יקבל סיוע מלמעלה וימול ה' את ערלת אולי לא היו מתרצים ללכת עמו כלל ,לכן אמר תחילה
לבבו. שיש לו במה לפייס את המלך ,ורק אחר כך אמר
ששכח הכל ,אחרי שאז כאשר יהיו סמוך למלך כבר לא
ה"שפת אמת" זי"ע כותב [תר"מ] :בימים אלו צריכין תהיה להם ברירה אחרת זולת לצעוק בעצמם אל
להפריש ולהרחיק מכל עניני עוה"ז כפי היכולת ,לקיים המלך ועל ידי כן ינצלו.
'אני לדודי' ,ולזכור כי האדם נברא רק לעבודת הבורא ואמר הבעש"ט הק' זי"ע :כמו כן על הבעלי תפילה
יתברך .ובחודש אלול מתקיים 'אני לדודי' ,ועל ידי כן והתוקעים ,שלא יסמכו העולם עליהם בתפילתם
מתקיים בחודש תשרי 'ודודי לי' ,שהוא השפעת חיים ובתקיעתם ,אלא כולם יחד יעמדו בתפילה ובתחנונים
וקדושה לכל השנה. לצעוק אל המלך הקב"ה שימחול לנו ויחננו ,ובכך יוכלו
לפייס את המלך הקב"ה.
לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים: וזהו שאמר הכתוב 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה'
בשם הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע שאמר בשבת לפני אלקיכם' – כלומר הנכם נצבים כבר עתה ממש לפני
סליחות' :לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים' :עשה עמנו ה' אלקיכם בראש השנה ,ויש לכם לדעת שאין עוד
צדקה ויהיה בזה לנו בושת פנים. עצה אחרת זולת זה שתעמדו כולכם 'ראשיכם
שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל' לצעוק אל
בספר "סדר היום" [עמ' נז] כתב" :אל יאמר החכם או המלך ה' ,ולהתחנן לפניו שיתרצה ויתפייס לכם ,על ידי
הדיין למה אבטל מלימודי כדי להשתתף עם הציבור זה ישמע ה' בקשותיכם ותפעלו שנה טובה .אכי"ר.
בסליחות ותחנונים ,יתפללו המה ואני על משמרתי
אעמודה עוסק בלימודי" ,כי תלמוד תורה כנגד כולם. 'לולא האמנתי לראות בטוב' [תהלים כז יג] – אומר
"חלילה לבעל נפש לומר כן ,כי אע"פ שת"ת אין ערוך הרבי מקאצק זי"ע – 'לולא' אותיות אלול' .הנה קרב
אליו ,אבל יש עתים וזמנים שצריך להתעצם מאד ובא ר"ח אלול' ,האמנתי' – מאמין אנכי' ,לראות בטוב'
בתפילה ובתחנונים ,וזמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, – שבכוחו של כל יהודי לראות שיהיה טוב.
ואדרבה מוטל על הת"ח והזקנים שבדור להעתיר
ולבקש רחמים מלפני השי"ת על עם ה' ונחלתו ,כי הם הרה"ק המוהרי"ד מבעלזא זי"ע היה אומר :נקרא
המגינים על הדור ותפילתם מתקבלת לרצון". החודש "אלול" – מלשון "ריגול" .כמו שתרגם אונקלוס:
'שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען' [במדבר יג ב] –
בספר "תפארת עוזיאל" לאחד מתלמידי הבעש"ט הק' שלח לך גברין ויאללון ית ארעא – בחודש זה על האדם
זי"ע כתב :אלול מזל בתולה ,ושנינו [כתובות נז]. "לרגל" אחרי כל מעשיו ולתקנם.
נותנים לבתולה י"ב חודש ,היינו שבחודש אלול אפשר
לתקן כל השנה כולה ,וכן ימים אלו חשובים יותר ,והם הגה"ק מבענדין זי"ע כותב" :אלול" בגימטריא "כל
נחשבים כמו שאר כל השנה כולה. טוב" ,דהמה ימי רצון ומתהפך הכל לטוב ,וגם עושים
תשובה ועושים מהכל טוב.
פעם היה האדמו"ר הזקן מקרלין זי"ע בעיר אניפולי
בחודש אלול ,והתפלל באכסניא שהתאכסן שם ,ואחר אומר מו' רה"י שליט"א [ס"ג תשפ"ג מ"ב] :נודע הרמז
התפילה קודם שהניח תפילין דרבינו תם ,אמר :תרתמו 'א ת ל בבך ו את ל בב זרעך – ר"ת אלול .ואמנם אלו
לי מיד את הסוסים למרכבה ,מכיון ששערות ראשי הימים מסוגלים להתעורר בתשובה שלימה עד שה'
בוערים מהיראה והפחד מראש השנה. ימול את ערלת לבבנו ולבב זרעינו ,אך בל לנו לשכוח
24
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
לבקש 'ולבקר' בהיכלו? [ורוב המפרשים פי' ע"פ חזן אחד שהה זמן מה אצל הרה"ק רבי מרדכי
פשוטו ש'לבקר' אינו מלשון ביקור כלשוננו ,רק לבדוק מנדבורנא זי"ע ,בסמוך לראש השנה בא אל רבו
ולחפש] ,ומפרשים שהבקשה היא שיהיה תמיד להיפרד.
בהתפעלות כמו מבקר ,אך יש להבין דהלא טבע שאל אותו רבי מרדכי :מדוע אתה ממהר לשוב?
האנושי דרק בפעם הראשונה יש לו התפעלות ,אבל השיב לו החסיד החזן :היות שאני משמש כשליח
דבר קבוע שנוהג בו כל ימי חייו מתיישן ואין לו ציבור ,עלי לעיין במחזור של ראש השנה ולסדר את
התפעלות ,ואיך באמת שייך להיות כמבקר בהיכל ה' תפילתי.
אחר שהוא תושב בו כל ימי חייו? אמר לו הרבי :המחזור עומד בעינו כמו אשתקד ,אלא
אלא התשובה לזה מבואר במה שהקדים לומר 'לחזות טוב יותר שתעיין במעשיך ותסדר את עצמך...
בנועם ה'' ,כשיושבים בהיכל ה' ומרגישים את העונג
והנועם שיש בעבודת ה' ,אז יש התפעלות בכל יום הרה"ק ה"שפע חיים" זי"ע סיפר :ישנו מכתב מזקיני
מחדש כאילו זהו היום הראשון .וכדאיתא מצדיקים זי"ע הקדוש בעל ה"בני יששכר" זי"ע מעצם כתב ידו אשר
שאמרו שאין שיעור לשמחה שצריך האדם לקבל בכל כתבו בחודש אלול :בהם נראים האותיות כתובות שלא
יום מברכת 'שלא עשני גוי' מעצם הדבר שאינו גוי ,הרי כסדר ,מעלה ...מטה ...במכתב כותב הרבי בין היתר
יש לו בורא ומנהיג המשגיח על כל מעשיו ,והוא בן א-ל "ולא אוכל להאריך מחמת שידי מרתתין כשאני כותב
חי ,עבודת ה' עצמה צריכה למלאת את לב האדם מפחד ה' וממורא יום הדין" .מפחד יום הדין לא יכול
שמחה על שזכה לעבוד את ה' ולקיים מצוותיו ,וגם היה אפילו להחזיק את קנה הכתיבה ,ומה נעני
מצוה שעושים אותה בכל יום או אפילו ג"פ ביום או אבתריה???
יותר ,צריך לשמוח בכל פעם מחדש ולהתענג
בעשייתה .עיי"ש בהמשך דבריו באריכות. בספה"ק "ערבי נחל" וז"ל :אכן השטן שיודע מזה
מתחכם והולך בחודש אלול לפתות לבות בני אדם
הרה"ק השרף מסטרליסק זי"ע היה אומר שהכתיבה בחודש אלול יותר מכל השנה .כי כל מה שהאדם מכין
וחתימה של ר"ה ויוה"כ מתחיל כבר מיום א' דסליחות. יותר את לבבו מתחזק יצרו יותר וכמאמר חז"ל כל
הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ,ונדמה לאוהב להם
מרגלא בפומיה דהרה"ק ה"בית אהרן" זי"ע :שאין ומושך ביין את בשרם ,בהבלי העולם הזה ,ותאוותם
לאדם לומר "לומר סליחות" אלא עליו "לבקש יביא להם ואיזה רווח במו"מ בכל חודש אלול ,והוא עת
סליחות" ,היינו שלא יאמר הסליחות באמירה בעלמא, האסיף זבת חלב ודבש ועת מסחר הרוכלים ,בכדי שלא
אלא יבקש מפנימיות לבו לאב הרחמן שימחול ויסלח לו יעשו כלום בכל חודש אלול ,וזה רעה חולה ח"ו ,וגורם
על כל העבר. קצף גדול מאת השי"ת בבוא יום הדין והשטן מבקש
משפט והשכינה לא נתקנה עדיין על ידי מעשינו ,ולא
עובדה הווה אצל הרה"ק מרוז'ין זי"ע ,שכל הציבור הקדמנו צרי התשובה למכתנו ח"ו.
המתינו לו ,ועדיין לא נכנס לביהכ"נ לסליחות ,ואף אחד
לא העז להיכנס לראות מה קרה אצל הצדיק ,רק בנו איתא מהרה"ק רבי פינחס מקוריץ זי"ע :שאם נתבונן
קפץ על החלון של חדר קודשו של הצדיק ,וראה איך נראה כי בכל קטע חדש מהסליחות מתחילים בפסוק
שהצדיק שוכב על הרצפה ובוכה ,וכיון שראה את בנו – או פסוקים מן התורה ,ולפעמים גם מסיים בזה .וזה בא
עמד על רגליו הק' ואמר "כשאני הולך לומר לך ה' ללמדנו כי יחד עם התפילות והסליחות חייב להיות
הצדקה ולנו בושת הפנים אני חושב מי ה"לך" ומי "תורה" שהתועלת תבוא עם עסק התורה.
ה"לנו" ואיך אני יכול להתפלל לפניו ית"ש "ווי אזוי קען
איך זיך שטעלען דאווענען". בימים אלו מבקשים 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי ,לחזות
בנועם ה' ולבקר בהיכלו' ,שואל ה"עברא דדשא":
כתוב בספה"ק "לב שמחה" :אתה חונן לאדם דעת דידוע הדקדוק דאחר שכבר ביקשו 'שבתי בבית ה' כל
ומלמד לאנוש בינה וכו' ,באלול שייך תפילה זו ביותר, ימי חיי' ,דהיינו ישיבה בתמידית דרך קבע ,מה שייך
25
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
מרגלא בפומיה דה"פני מנחם" זי"ע :את מה שנאמר אלול בגימ' בינה כדאי' ,ולבבו יבין וגו' ,זמן של דעת
בספר "יכהן פאר" מהגה"ק אב"ד בנדין זצוק"ל, ובינה ,ויכולים ביותר להשיג את המבוקש.
שמביא מעשה באחד שהיה מגמגם בלשונו ,וכשעברו
אצל הרבי לומר גיט שבת לא היה מספיק לומר עד הרבי ה"פני מנחם" זי"ע כותב :אלול זמן תשובה קודם
שכבר עבר ,ויעץ לו חבירו שיתחיל לומר קודם עוברו ראש השנה ,תוקעים כל החודש וביום האחרון המנהג
אצל הרבי ,וממילא כשיגיע אל מול פניו יוכל לומר גוט שלא לתקוע ,ריוח להתבונן לאסוף את כל הקולות של
שבת. השופרות שיכנסו בלבבות ,יום אחד קודם ראש השנה
ומשל הוא לימי אלול ,שצריך להתחיל ההכנה כעת, יום אחד של ישוב הדעת ,ובפוסקים כתבו שאין תוקעין
ארבעים יום קודם יום הכיפורים ,ולא לדחותה עד לבוא בו כדי לערבב את השטן ,והיינו כנ"ל ע"י ישוב הדעת.
הימים הנוראים ,כי הרי כולנו חשובין כמגמגמים ,ואם
נתחיל כעת לעבוד כראוי אולי נזכה להגיע מוכנים בשם ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :חודש אלול הוא מתנה
לראש השנה ויום הכיפורים ,אך אם נתרשל בזה טובה חודש ההכנה ,משל למה הדבר דומה ,לאיש
נישאר עם כבדות הפה והלשון. היוצא למלחמה שאז אין לו זמן להכנות ולמפגנים ,עליו
לקחת את הנשק ביד ולירות ,כי ההכנות צריכות להיות
כשהרבי ה"אמרי אמת" זי"ע נסע לכנסיה הגדולה לפני המלחמה ,כן הוא בראש השנה ,יום הדין ,אז אין
בחודש אלול לעסוק בעניני כלל ישראל ,התאונן ואמר, זמן להכנות ולכן ניתנה מתנה של חודש אלול להכנות.
אצל אבי ה"שפת אמת" ז"ל "רעדו הכתלים בימי אלול,
ואני טרוד בנסיעות" .ואמר על זה בנו הרבי ה"פני אמר הרה"ק רבי נחום מטשרנוביל זי"ע :העולם
מנחם" זי"ע :אולם אני זכיתי עוד בימי נעורי בגור אומרים שבאלול הדגים בים רועדים מגודל פחד יום
לראות אצלו איך שהיו הכתלים רועדים... הדין ,אבל זה אינו אמת ,כי לא רק הדגים רועדים כי
הים ג"כ רועד מאימת הדין...
סיפר הרה"ק ה"אמונת משה" מאלכסנדר זי"ע:
הרה"ק הרמ"מ מוורקא זי"ע [הצדיק השותק] ,אירע בספר "דברי מאיר" מביא בשם חותנו הרה"ק רבי
פעם שלא הגיע לסליחות עוד בימי אביו הרבי הזקן, מאיר'ל מפרמישלאן זי"ע' :הללוהו בת"ף ומחול' ,כי יש
ונשאל מאביו על כך ,והשיב לו ,כי באמת בא לסליחות ב"פ ת"פ שעות מר"ח אלול עד יום כיפור שאז זמן
אך כששמע מהחזן שהתחיל 'לך ה ' הצדקה ולנו בושת מחילת עונות ,וזהו הללוהו ב' ת"ף ,היינו ב"פ ת"פ שאז
הפנים' ,מחמת גודל הבושה שהיה לו ,הוכרח לצאת 'ומחול' ע"כ.
החוצה מביהמ"ד...
כתב הרה"ק ה"בני יששכר" זי"ע' :אז תשמח בתולה
הגר"ל חסמן זצ"ל בספרו "אור יהל" מספר :שמספרים במחול' – שמעתי מאת ש"ב הרב החסיד הקדוש
על הגר"ח מוואלוז'ין זצ"ל ,כשהגיע פעם ל'עזרא מהר"א זצ"ל מ"כ בליזענסק :דהיינו רמז לחודש אלול
הסופר אמר לפניך ,אלוקי בושתי ונכלמתי להרים פני אשר מזלו בתולה ,הנה תשמח במחול ,כשימחול
אליך' ,התעלף מפחד ובושה ,אם עזרא הסופר התבייש השי"ת עוונתיהם של ישראל.
ונכלם להרים פניו ,אנו מה נאמר...
כ"ק אדמו"ר שליט"א מבעלזא אמר בשם זקינו הרה"ק
על עבודתו בקודש של הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע המוהר"י זי"ע :כל מצוה צריכה הכנה דרבה לפני
מסופר: קיומה ,כדי שהמצוה תיעשה בשלימות הראויה .ואם
פעם במוצ"ש סליחות ,זמן רב לפני אמירת הסליחות, לפני קיום מצוה אחת כך ,על אחת כמה וכמה לפני
נכנס יהודי אחד שהוצרך לשוב לביתו תיכף אחרי הימים הנוראים הבאים לקראתנו לשלום ,שכן חודש
סליחות ,ורצה להיפרד מהרה"ק זי"ע .הלה עמד נבהל תשרי הוא תקיף במצוות ,וכדברי רש"י בר"ה יא:.
ומשתומם מנחלי הדמעות הנוטפות מעיניו הק' של שופר ,יום הכפורים ,סוכה ,לולב ,ערבה ,וניסוך המים,
הרבי זי"ע כשהוא מתאנח ואומר" :אומרים אנו בודאי שצריך הכנה גדולה.
26
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
אחרי הסעודה הראה סוחר היהלומים לרבו את יהלומיו בסליחות 'כדלים וכרשים דפקנו דלתיך' -יא יא אובער
לבקשתו ,והראה באצבעו על אבן אחת ואמר שאבן זו א ארימאן בדארף אויך צוא וויסן ווי אזוי צי בעטען [גם
היא פלאי פלאים ,ענה לו הרבי הצ"צ שאינו רואה את עני צריך לדעת איך לבקש] ,וכאשר יפרוץ דלתו של
גדולתה ופנימיותה של אבן זו .ענה הסוחר" :צריך העשיר ויתבע ממנו את נדבתו בעזות מצח לא זו בלבד
לנקות ולצחצח את האבן היטב ואז תבריק ויראו את שלא יקבל ממנו מאומה אלא יגורש מהבית בבושת
יופיה .ואמר לו הרבי הצ"צ" :כעת יש לך תשובה על פנים".
שאלתך .כל יהודי הוא כמו יהלום רק צריך לצחצח
ולהבריקו ואז תראה ותוודע ליופיו". וסלחת לעוני כי רב הוא [תהלים כה יא]:
אמר הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע :הנה לכאורה אין מן
ובזה פירש הרבי הב"י את הפסוק בפרשתנו 'מחוטב הדין שתועיל לאדם תשובה כלל ,דכמו בקדשים ,מצינו
עציך עד שואב מימיך' – שמשרע"ה עירב את כל בהם פסול 'דיחוי' ,שכל הנראה ונדחה שוב אינו חוזר
ישראל מהחשובים שבהם עד הפחותים שבהם, ונראה [פסחים עג ,]:כלומר :בהמה שהיתה ראויה
להראות שאין אנו יודעים להבדיל בין איש לאיש להקרבה ונפסלה ,חל בה פסול לעולם ,אפילו אם
ולפעמים האיש שנראה פשוט הוא הצדיק גרידא... בטלה סיבת הפסול ,שכיון שכבר נדחתה ,נדחתה
לעולם .כן באדם החוטא ,לכאורה צריך להיות נוהג בו
דין פסול 'דיחוי' ,שכיון שמתחילה היה נראה ראוי,
*** ואחר כך על ידי חטאיו נדחה ממחיצת ה' ,ממילא
בשם הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע: שורת הדין היא ששוב אינו חוזר ונראה ,להיות שנית
במחיצת ה' ,הגם כי ירבה בתשובה.
הרה"ק רבי דוד נכנס פעם לבית המדרש בימים שבין ברם ,רב סבירא ליה ,דבעלי חיים אינם נדחים [שם],
כסה לעשור ,ומצא שם חסידים יושבים ומשוחחים היינו :שאין פסול 'דיחוי' נוהג אלא לאחר שחיטת
ביניהם .הוא ניגש אליהם ושאלם אודות מה הם הקרבן ,כגון שנפסל הדם או שהיה פסול בבעלים ,אבל
שחים? מחמת מורא רבם לא העיזו החסידים להוציא קרבן חי – כל זמן שהבהמה מחיים ,אין חל בו פסול
הגה מפיהם ,ואף כששב ושאלם בשנית את אותה 'דיחוי' .וכמו כן באדם ,הגם שהרבה לחטוא ,מ"מ כיון
השאלה הוסיפו לשתוק .אז פנה הרה"ק אל אחד מהם שהוא חי אין פסול 'דיחוי' נוהג בו ,ולזה מועיל לו ענין
במיוחד ושאלו על מה הם שוחחו ,ובלית ברירה השיב תשובה להיות חוזר ונראה.
אותו חסיד שהם שוחחו על כך שהנה יום הקדוש עומד וזשה"כ' :וסלחת לעוני כי רב הוא' – דהלכה היא
בשער וכו'. כ"רב" שבעלי חיים אינם נדחים ,וא"ש דמהני באדם
ענין תשובה וסליחה.
נענה הרה"ק ואמר:
הנה מגיע יום הקדוש ,ועומדים עם בני ישראל ודופקים
על חטא ,אך אחר כך חוזרים הם לסורם ,ואם כן אפוא אמרות טהורות שנאמרו ע"י צדיקים זי"ע
מה פועלים הם ביום הקדוש ,אך איתא בגמרא [ב"ב בענינים שונים:
לח ]:בענין מחאה על קרקע הנגזלת ,היכי דמי מחאה
וכו' פלניא גזלנא הוא דקא אכיל לה וכו' ,ובהכרזה זו הרבי ה"בית ישראל" זי"ע סיפר בשם הרה"ק ה"צמח
יוצא בעל הקרקע ידי חובת מחאה .כן הדבר גם בענין צדק" זי"ע:
הזה ,ניתן לנו מאת הבורא ית' בחסדו יום אחד בשנה
בו יכולים אנו לכל הפחות לעשות מחאה כנגד היצה"ר הרבי ה"צמח צדק" ישב פעם בסעודה שהיו מסובים
השוכן בקרבנו ולהכריז עליו 'גזלנא הוא' ,ומחאה זו הרבה אנשים והפליג מאד בשבח איש אחד ,והיה שם
מועילה עכ"פ שחלילה לא יהיה היצר הרע איש אחד סוחר יהלומים ונענה ואמר שהוא אינו רואה
"איינגעזינקט ביי אונז" [שקוע אצלינו] ,שלא תהיה לו את גדולתו של איש זה.
27
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
'אני ראשון ואני אחרון' – אני ראשון שאין לי אב ,ואני קביעות אצלינו .אלו הם מעשינו ביום זה!
אחרון שאין לי בן .והדבר תמוה ,מפני מה צריך לומר
זאת ,הלא הדבר גלוי וידוע? אלא תירץ הגר"א :הפירוש
הוא' ,אני ראשון' – למי שאין לו אב בישראל ,ובא
***
לחסות בצילי' .ואני אחרון' – למי שאין לו בן ,אנכי טוב אל ה"נודע ביהודה" זצ"ל הגיע פעם אדם אחד שהציג
לו מעשרה בנים. את עצמו כבקי בקבלה וביקש הסכמה על חיבורו
בתורת הסוד .ביקש הרב ממנו להתארח אצלו בשבת,
*** וכשבא לבית הכנסת רמז בחשאי להגבאי לכבד את
סיפר גאב"ד סנטוב שליט"א: האורח לשמש כשליח ציבור .ירד הלה לתיבה ,ונכשל
בלשונו כמה פעמים בנוסח התפילה ,ויהי לקלס .אחר
שמעתי שסיפר כ"ק האדמו"ר מסקולען – מונסי התפילה אמר לו ה"נודע ביהודה"" :הלא נאמר
שליט"א :שפעם ביקש איש אחד מזקנו הרה"ק 'הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו' ,ומכיון
ה"נועם אליעזר" מסקולען זי"ע סגולה לפרנסה .נתן בו שאני אין לי עסק בנסתרות ,בדקתי אותך בדברי רבי
הרבי את עיניו וראה שהוא צריך "חיזוק" גדול בעניין חנינא בן דוסא' ,אם שגורה תפלתו בפיו יודע אני שהוא
יראת שמים .ואמר לו שיאמר בכל יום את "פרשת מקובל ,ואם לאו – יודע אני שהוא מטורף"...
היראה" .סבר אותו אדם שמא לא הבין את הרבי היטב
מה שאמר לו ,או שמא נתחלף לו פרשת היראה
בפרשת המן ...על כן חזר ואמר :רבי ,ביקשתי סגולה
***
על הפרנסה ,לא על היראה. פעם אחת במוצאי שבת נכנס הרה"ק רי"מ
מאוסטרובצה זי"ע לבית מדרשו ,וראה שהחסידים
אמר לו הרבי :הנה בפסוק נאמר 'טרף נתן ליראיו', אוכלים סעודת מלוה מלכה מאכלי חלב .מיד כיסו זאת,
מעתה מצינו "סגולה" פשוטה לפרנסה – לא עצה או כי התביישו שאוכלים מאכלי חלב [כנראה לא היה
ברכה ,אלא "סגולה" ,האומר פרשת היראה ,ויקנה את להם משהו אחר ,]...פתח ואמר להם" :אל לכם
היראה כקנין נצח ,אזי מכיוון ש'טרף נתן ליראיו' – הרי להתבייש ,כי גם בני ישראל במדבר ,היו אוכלים מאכלי
הקונה יראת שמים במידה גדושה ,ממילא ימלא חלב במוצאי שבת במלוה מלכה! מכיוון שהרי נאסר
הקב"ה את ידו מידו הפתוחה והרחבה... עליהם בשר תאווה והיו אוכלים שלמים הנאכלים לשני
ימים ולילה אחד .ושלמים אין קרבים אלא בימות החול,
ואם כן אם הקריבו שלמים ביום שישי ,לא היו יכולים
סיפורי השבוע לאכול בסעודת מלוה מלכה אלא מאכלי חלב".
שנה אחת בפרשת נצבים הסמוכה לראש השנה,
הגיעו רבים אל השרף רבי חיים מאיר ממאגלניצא זי"ע, ***
למרות שבאותה תקופה שררה מגיפה קשה ומדבקת. סח הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ ר"י קמניץ זצ"ל :באחד
רבים עברו את נהר הויסלה על גבי ספינה ,אולם מפני הימים ביקר הגר"א זצ"ל אצל גר הצדק הצדיק רבי
העומס הרב טבעה הספינה עם כל הנוסעים .בחסדי אברהם פוטצקי זצ"ל – הי"ד בבית הסוהר ,ומצאו
שמים ניצלו כולם בדרך נס ,וכשהגיעו למאגלניצא היו כשהוא בוכה .תמה הגר"א לפשר בכיו :הרי אתה הולך
בגדיהם רטובים ממי הנהר ,קיבלם הרבי בשמחה, למסור נפשך על קידוש השם ומדוע תבכה? עליך
ובסעודת ליל שבת קודש ,הדגיש את הפסוק' :אתם ללכת בשמחה! השיב הגר צדק :שאינו בוכה על זה,
נצבים היום כולכם' ,כלומר שכולכם תהיו נצבים בלי אלא מפני שלא נשרש בישראל ,כי אין לו אב ,בנים,
שיעדר איש ...לאחר ראש השנה ציוה להכריז בשמו, ואחים מישראל.
כי כולם ישובו לבתיהם ולא יחששו מפני המגיפה,
והבטיח שלא יאונה כל רע להם בדרכם חזרה לביתם. פתח הגר"א ואמר" :מצינו במדרש עה"פ [ישעיה מד ו]
28
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
לעולמו בהיותו בן מאה ואחת!
בבחרותו היה משמש בקודש אצל הרה"ק ה"מנחת
***
אלעזר" ממונקאטש זי"ע ,וסיפר ,שפעם במוצש"ק סיפר הרה"ח ר' יהושע קליינלרר הי"ו ממקורבי הרבי
כאשר התעסק בהחזרת הספרים השונים שהשתמשו ה"בית ישראל" זי"ע:
בהם במשך השבת ,המנחת אלעזר דיבר בלימוד עם
מישהו ,ואז נכנסו אליו רב וראש הקהל מקהילה איש צדיק היה הגאון רבי אהרן כהן זצ"ל ראש ישיבת
מסויימת ועוף ביד ראש הקהל להראות שאלה חברון .רגיל היה לשלוח אל רבינו הב"י זי"ע תלמידים
להמנח"א. שהיו צריכים חיזוק ושמירה ,אירע ,ששלח לבקש
מרבינו זי"ע שישים עין על תלמיד שסרח להשיבו אל
ראש הקהל פתח ואמר בזלזול גדול איך שהרב שלו אינו דרך הישר .ביקש הרבי מאחד משלוחיו באותה ישיבה,
עושה עבודתו בנאמנות ,ואינו בר סמכא כלל וכלל ,עד לראות שהלה יבוא אליו .ניסה למושכו אל ביהמ"ד ,אף
כדי כך שאמר לאשתו שלא להראות שום שאלות גילה את אוזנו כי הרבי מבקש לראותו ,נענה בסירוב
להמרא דאתרא כי לא יכולים לסמוך עליו. מוחלט" ,פוחד וחושש אני מפני הרבי ,שמא יראה עלי
את מצבי האמיתי" – התעקש .לאחר מספר ימים
אולם בעש"ק שעבר כאשר אשתו הכינה את העוף מתעניין הרבי ,מה עם פלוני .מדוע לא בא? כששמע כי
לש"ק התעוררה שאלה בכשרותו ,ומתוך הדחק זו סירב ,ציווה הרבי לאותו שליח "לך כעת אליו ,אמור לו
הלחץ ,הלכה לבית הרב בלי ידיעת בעלה להראות את כי אני מבקש ממנו שיבוא" ,התפלא הלה ,הן כבר
השאלה ,והכשיר הרב את העוף ,ובישלה אותו. קראתי וביקשתי והפצרתי" ,לך ,לך" ,אומר הרבי.
למרבה הפלא ,תיכף בשומעו את בקשת הרבי נתרצה
כאשר נודע הדבר לבעלה ,שאשתו הלכה לרב והכשיר הלה ,כאילו לא סירב מעולם.
את העוף לאכילה ,לא נחה דעתו ,וחשב לעצמו ,כי
עתה שעת הכושר ללכת עם הרב לבית המנח"א ,וסוף בבואם ,עמד לפני הדלת רועד כעלה נידף ,נכנס ,שהה
סוף תהיה לו טענה חזקה לסלק את הרב ממקומו, בפנים כארבעים שניות ,ובצאתו מחייך כולו ליווהו
ולמנות מישהו שיכולים לסמוך עליו כראוי. הרבי גם הוא בחיוך גדול .לא יכולתי להתאפק ,מספר
השליח ,וניסיתי לגשש בעדינות אצל אותו בחור ,מה
כמובן ,אין לשער ואין לתאר בושתו וכלימתו של הרב, היה כאן? נכנסתי ,משיב הלה ,מוכן ומזומן לספוג את
אבל ראש הקהל ברוב "פיקחותו" הגיע בכוונתו "לשם התוכחה המגיעה לי ביושר ,ובמקומה אני רואה מאור
שמים" וטען למנחת אלעזר ,כי המרא דאתרא שלו פנים חודר – שריון – לב ,הרבי לוחץ את ידי ,ואומר:
מכשיר טריפות והגיעה השעה לסלק אותו ממקומו. "כל מה שהיה לא משנה יותר ,מאי דהוה הוה .אם
תשיב דרכך מכאן ולהבא ,אהיה ידידך .ולא יחסר לך
המנח"א לוקח את העוף ומסתכל עליו בעיון אנה ואנה מאומה" .הושטתי את ידי ,בכל לבי הסכמתי ,וזכיתי
ומתבונן בשאלה אשר לפניו .עד שאמר להמשמש ביתד קדוש.
בקודש ר' משה קרויס ,שיביא עבורו צלחת עם מזלג.
מניח הוא את העוף על הצלחת ,לוקח חתיכה ממנה המהפך שהתרחש באותם שניות ספורות ,נושא פירות
ואומר בכוונה ובהתעוררות רבה" :ברוך אתה ה' עד עצם היום הזה ,נתעלה ונעשה מרביץ תורה שנים
אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו!" ואוכל חלק רבות ,וצאצאיו מפארים את עולם התורה.
מהעוף! כמובן ,טענותיו של ראש הקהל פרחו באויר,
שהרי ראו מול עיניהם איך שהמנח"א פוסק ההלכה עד
למעשה ועד בכלל ,שהכל בסדר לכתחילה ,שהיה מוכן
***
לאכול ממנו ,והלכו לדרכם. סיפר המגיד מישרים הנודע הרה"ח ר' יוסף יצחק
יעקבזון שליט"א ממונסי ,אודות יהודי מבוגר מקנדה,
אז פנה הבחור משה להמנח"א ושאל לרבו" :ילמדנו החזן הר"ר משה קרויס ז"ל ,שזכה לאריכות ימים והלך
29
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
בשניה ,הוא שותה את הכוס בגמיעה רבתי ומושיט ידו רבינו ,הנה הדברים ברורים כשמש כי היה כאן סרך
לאויר החדר בברכת לחיים .משנגמר המראה המופלא שאלה ,הרי הגיעו לדון לפני הרב מכיון שלא היה העוף
הזה הסתובב הרה"ק מבעלזא לאחוריו ובלא אומר "למהדרין מן המהדרין" ,אכן מדינא יכולים להקל לצורך
ודברים פנה לחזור אל בית הכנסת לאמירת סליחות. שבת וכדומה ,ואם כן אפילו אם הצליח רבינו בדעתו
הקדושה וכח דהיתרא עדיפא להכשיר את העוף ,מ"מ
כל אותו היום לא הצליח המשמש להסיח דעת ממה בשביל מה היה צריך לאכול ממנו ,להכניס את העוף
שראו עיניו .הוא לא הצליח להבין בשום אופן מה פשרו בפה קדשו ,הרי סוף סוף לא היה גלאט כשר"?
של הדבר הזה ,אין הכי נמי שהחייט אינו מפורסם
לצדיק גדול אך עדיין אינו ידוע כמשוגע ,אם כי אין כל המנח"א קמץ את אגרופו ודפק בחוזקה על השולחן,
הסבר אחר לפשר מעשיו המוזרים שעשה בבית ,אולם וענה בקול מלא התעוררות בקנאו קנאתו מתוך אהבת
עוד יותר תמוה מה חיפש הרה"ק בביתו באותה שעה ישראל הבוערת בקרבו" :לאכול בשר אדם במשך
ומדוע דקדק כל כך במעשיו של החייט. שלושים שנה ,זה כן "גלאט כשר" ,ורק על אכילת בשר
עוף שאינה גלאט כשר שואלים שאלות???!!! היתה
את הצדיק בעצמו לא העז המשמש לשאול ,לכך כאן מציאות של זלזול במרא דאתרא ,ועבר שנים רבות
החליט שכאשר יפגוש את החייט ישאל אותו לפשר של רדיפות וצרות! אין להם בעיה "לאכול את בשרו",
הענין ,ואולי יוכל להבין גם מה עומד מאחורי הטיול של ורק כאשר נודע להם משאלות של יורה דעה רוצים הם
הרה"ק .ואכן בהזדמנות הקרובה כאשר ראה את להחמיר ולהיזהר?!
החייט ,פנה אליו המשמש וגילה לו שהוא והרה"ק
מבעלזא היו עדים למעשיו באותו הלילה וביקש ממנו
לבאר לו מה פשר הענין.
***
מסופר על הרה"ק ה"שר שלום" מבעלזא זי"ע:
אמר לו החייט ,הבה ואספר לך דברים כהווייתו:
פעם אחת באשמורת הבוקר של א' סליחות ,בעוד כל
כידוע לך אני משמש חייט מומחה התופר בגדי פאר הקהל רצים לבית המדרש ומתכוננים לקדם בוראם
לפריצים ועשירים ,תמיד היו ידי מלאות עבודה, בסליחות ובתחנונים ,לקח הרה"ק מבעלזא את
ההזמנות באו מכל עבר וגם כסף היה לי בשפע .לפני משמשו ויצא עמו לטייל ברחובה של עיר .המשמש
כמה חדשים ארע מהפך בעסקי ,אחד מהקונים הכי תמה מאד מה פשרו של טיול זה ,בעוד הכל ממתינים
טובים שלי הפסיק את קשרי המסחר בינינו ,ואני בבית המדרש ,אך הוא לא העז להרהר אחרי רבו ,הם
הפסדתי מזה הרבה כסף ,כעסתי מאד ואמרתי לרבונו צעדו בשתיקה במשך שעה ארוכה ,עד שהגיעו לקצה
של עולם" :אם אתה פגע בפרנסה שלי – גם אני העיר .הרה"ק הלך בטח ונעמד תחת החלון של אחד
אפסיק להתפלל במנין" .ואכן מני אז הפסקתי להגיע הבתים ,שם דר "החייט" ,איש פשוט ביותר שכמעט
לבית הכנסת .אולם תקופה קצרה אחר כך ביטל עוד ולא נראה בבית הכנסת וכל עסקו היה עם הפריצים
פריץ את הזמנותיו ,הבנתי שזה עונש מאת הקב"ה והגויים העשירים ,שהיו מזמינים אצלו חליפות בגדים
וכנגד זה הפסקתי לברך ברכת המזון .אחר כך ראיתי חדשים לבקרים .עתה ראה המשמש שהחייט עסוק
עוד הפסדים וביטלתי את סדר התהלים שלי ,כך ביותר ,הוא היה לבוש בגדים חגיגיים וכל כולו נראה
התגלגל הדבר הלאה ,כשפרנסתי מתמעטת מיום ליום מרוגש ,על השלחן הנקי היתה פרוסה מפה ועליה היו
ואני יורד מדחי אל דחי .לאחרונה עשיתי לעצמי חשבון ערוכים קנקן יי"ש משובח ושני כוסות ,החייט מילא את
הנפש וראיתי שנשארתי קרח מכאן ומכאן ,גם פרנסה הכוסות משקה ,מילמל כמה מילים והוריק את הכוס
אין לי וגם מצוות כמעט שאינני שומר .החלטתי על קרבו ,ואח"כ הושיט את ידו לפניו בשמחה כאילו
להתפייס עם בורא עולם ,אמרתי לו" :ראה נא ,גם לי הוא נותן לחיים למאן דהוא ,אלא שהמאן דהוא הזה לא
אין פרנסה וגם לך אין מצוות ואיזה ריווח יצא לנו מזה?! נראה ולא נודע מי הוא .לאחר מכן פנה החייט אל צידו
הבה נתפייס לקראת השנה החדשה ,אני אחזור השני של השולחן וכמעשהו בראשונה כך מעשהו
30
אסיפת אמרי"ם – פרשת נצבים וילך תשפ"ו בה"י
להתפלל במנין ולשמור את כל המצוות כמו שצריך,
ואילו אתה תספק לי פרנסה בריווח כמו פעם ,אני
מוחל לך ואתה תמחל לי והכל על מקומו יבוא בשלום".
כנהוג כאשר שני יריבים מתפייסים הרי שותים לחיים,
ערכתי אפוא שולחן עם יי"ש ושתי כוסות ,אחד לי ואחד
להקב"ה ,תחילה שתיתי את הכוס שלי ונתתי לו
לחיים ,והבטחתי לו שאהיה טוב כמו שהייתי פעם,
אחר כך אמרתי לו" :היות ואתה אינך שותה ,אשתה
אני את הכוס בשבילך" ,ואז גמעתי את הכוס בשבילו
ועשיתי שוב לחיים במקומו"" .זה מה שראית מן
ידידי חביבי החלון" סיים החייט את הסברו" ,כיצד אני ובוראי
מתפייסים ביחד".
בסוף השנה אנו "נצבים"
וסליחה אנו מבקשים מכל הקוראים בקושי רב הצליח המשמש להתאפק מלצחוק על
תמימותו של החייט ,הוא נכנס אל הרה"ק מבעלזא
שנזכה לשוב בתשובה ולהיות נקיים וסיפר לו את הדברים .נענה השר שלום ואמר לו:
ולהיות נסמכים ב"סומך נופלים ורופא חולים" "עתה תדע מדוע הלכנו לשם לפנות בוקר? דע לך שכל
הפמליא של מעלה ירדו לראות כיצד יהודי מתפייס עם
ואז נזכה לשנה טובה בכל הנושאים קונו ,רציתי אפוא גם אני לראות את המחזה הנפלא
ונשמע בשורות טובת ולחיים טובים וארוכים יחד על כל צבא מעלה"...
ולכל צאצאינו ולקוראים הנאמנים
לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים זכותם תגן עלינו
טובים
ונזכה לגאולה בדבר ישועה ורחמים
ונכתב ונחתם בספרן של צדיקים גמורים
המעתיר בעדכם
ידידכם אוהבכם
31
