gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת החסידות · mishnas hachsidus — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: משנת החסידות · mishnas hachsidus

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

משנת החסידות · mishnas hachsidus — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫משנת‬ ‫החסידות‬ ‫מאסופת תורתו של המשפיע‬ ‫הגה”ח רבי‬ ‫אשר זעליג‬ ‫לוסטיגמן‬ ‫שליט”א‬ ‫המאמר השבועי‪:‬‬ ‫סגולת מעשי חסד‬ ‫לכפרת עוונות‬ ‫פרשת נצבים וילך ‘שבת סליחות’ תשפ”ו‬ ‫וגם ניצול מהמות‪ .‬והוא על ידי‬ ‫שערי תשובה וארחות צדיקים‪:‬‬ ‫שעושה מעשי חסד‪ ,‬וכדבריו‪ :‬העיקר‬ ‫על ידי עשיית חסד זוכה האדם‬ ‫השבעה עשר לרדוף פעולת החסד‬ ‫לכפרה על כל עונותיו וניצול‬ ‫והאמת‪ ,‬כענין שנאמר "בחסד ואמת‬ ‫מיסורים וממיתה‬ ‫יכופר עון"‪ ...‬זה שאמר שלמה עליו‬ ‫השלום על בעל התשובה דיבר ‪ ,‬כי‬ ‫עומדים אנו בימי הרחמים‬ ‫יש עבירות שהתשובה ויום הכיפורים‬ ‫והסליחות‪ ,‬זמן שכל בר ישראל מכין‬ ‫תולים ויסורים ממרקים‪ .‬והנה החסד‬ ‫עצמו כראוי וכנכון‪ ,‬לימים הנוראים‬ ‫יגן בעד החוטא וישמור עליו מן‬ ‫הבאים עלינו לטובה‪ .‬וכל אחד רוצה‬ ‫היסורים‪ ,‬וגם יציל מן המות‪ ,‬כמו‬ ‫לקבל על עצמו עול מלכות שמים‬ ‫שכתיב וצדקה תציל ממות‪ .‬גם בספר‬ ‫בעשה טוב ובסור מרע‪ .‬ולשוב אל‬ ‫"ארחות צדיקים" מביא כדבריו‪.‬‬ ‫ה' בשלימות הרצויה‪ .‬ועבודת האדם‬ ‫ואומר שיש כ"ב דברים בעשיית‬ ‫לבוראו מתחלקת לב' חלקים‪ ,‬חלק‬ ‫התשובה‪ .‬ובשער התשובה השבעה‬ ‫אחד "בין אדם למקום"‪ ,‬וחלק שני‬ ‫עשר‪ :‬וצריך לרדוף פעולת החסד‬ ‫"בין אדם לחברו"‪ .‬ומובא ברא"ש‬ ‫והאמת‪ ,‬וזה הפסוק בחסד ואמת‬ ‫(ריש מסכת פאה)‪ :‬חפץ ה' יותר במצות‬ ‫יכופר עון על בעלי תשובה דיבר‪ ,‬כי‬ ‫שבין אדם לחברו‪ ,‬מאשר מצות שבין‬ ‫יש עבירות שהתשובה ויום הכיפורים‬ ‫אדם למקום‪ .‬וחז"ל אומרים לנו‪ ,‬שאין‬ ‫תולים‪ ,‬ויסורים ממרקים‪ .‬והנה החסד‬ ‫יום כיפור מכפר עבירות שבין אדם‬ ‫יגן בעד החוטא‪ ,‬וישמור עליו מן‬ ‫לחברו‪ ,‬עד שירצה אותו‪ .‬ומהדברים‬ ‫היסורים‪ ,‬וגם יצילנו מן המות‪ ,‬כמו‬ ‫היסודיים שעלינו לעשות‪ ,‬הוא לקבל‬ ‫שנאמר‪( :‬משלי י‪ ,‬ב)‪" :‬וצדקה תציל‬ ‫עלינו לעסוק תמיד בעשיית חסד‬ ‫ממות"‪.‬‬ ‫עם השני‪ .‬ובזה נזכה לכפרה על כל‬ ‫העבר‪ ,‬וכדברי החכם מכל האדם‬ ‫ובביאור הכתוב "בחסד ואמת‬ ‫שלמה המלך‪( ,‬משלי טז‪ ,‬ו)‪" :‬בחסד‬ ‫יכופר עון" (משלי טז‪ ,‬ו)‪ ,‬מפרש הרלב"ג‪:‬‬ ‫ואמת יכופר עון"‪.‬‬ ‫הנה מי שיתנהג ביושר ובאמת‬ ‫בגמילות חסדים‪ ,‬יכופר לו העונש‬ ‫בעשיית חסד זוכה לכפרה‬ ‫שהיה ראוי לבא עליו‪ .‬והגר"א מפרש‪:‬‬ ‫וניצול מיסורים וממות‬ ‫כי כאשר האדם רוצה לשוב אל ה'‬ ‫ומפרש רבנו יונה‪ ,‬בספרו "שערי‬ ‫מן רוע מעלליו‪ ,‬צריך ב' דברים‪ ,‬א'‬ ‫תשובה" (שער ראשון אות מ"ז) שיש‬ ‫תשובה על העבר‪ .‬ב' לקבל על עצמו‬ ‫כמה מדריגות בתשובה‪ .‬יש תשובה‬ ‫על להבא לסור מרע‪ .‬ואמר‪ :‬שעל‬ ‫שעוזרת להציל החוטא מאבדן הנפש‪.‬‬ ‫העבר בחסד ואמת יכופר‪ ,‬שהוא גדול‬ ‫ויש תשובה יותר מעולה שזוכה גם‬ ‫וטוב מכל הסיגופים‪ ,‬לעסוק בתורה‬ ‫לכפר עונותיו ע"י יסורים בעולם הזה‪.‬‬ ‫ובגמילות חסדים‪ .‬כמו שאמרו בגמרא‬ ‫ויש תשובה יותר מעולה שמכפרים לו‬ ‫"חסד זו גמילות חסדים"‪" ,‬אמת זו‬ ‫כל עונותיו‪ ,‬וגם אינו צריך ליסורים‪,‬‬ ‫תורה"‪ ,‬ובזה יכופר עונו‪ .‬ועל להבא‬ ‫בספרו "שערי תשובה" (שער ג' אות יג)‪:‬‬ ‫אמר עצה‪ ,‬לסור מרע‪ ,‬והיינו ‪ -‬שישים‬ ‫יש מצות עשה מן החמורות‪ ,‬שאין‬ ‫יראת ה' נגד פניו‪ ,‬שהקב"ה מלא‬ ‫המון העם נזהרים בהן‪ ...‬וכן גמילות‬ ‫כל הארץ כבודו‪ ,‬ועומד עליו ורואה‬ ‫חסדים שהיא מצות עשה‪ ...‬ואמרו‬ ‫מעשיו המגועלים‪ ,‬ואיך לא יבוש‬ ‫(סוכה מט‪ ,‬ב)‪ :‬גדולה גמילות חסדים‬ ‫מפניו לעבור על רצונו בפניו ממש‪,‬‬ ‫יותר מהצדקה‪ ,‬שהצדקה לעניים‬ ‫וזהו "ביראת ה' סור מרע"‪.‬‬ ‫וגמילות חסדים בין לעניים ובין‬ ‫לעשירים‪ ...‬והנה הצדקה בממונו‪,‬‬ ‫להרגילנו במדות טובות‬ ‫גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו‪.‬‬ ‫ובספר "החינוך" אנו לומדים‬ ‫כי חייב אדם לטרוח בדרישת טוב‬ ‫שרצון הבורא יתברך הוא‪ ,‬שנתנהג‬ ‫לעמו‪ ,‬ולשקוד בעמל נפשו‪ ,‬על‬ ‫במדות טובות‪ ,‬כדי שברואיו יהיו‬ ‫תקנת חבירו אם דל ואם עשיר‪ ,‬וזאת‬ ‫מורגלים במדת החסד‪ .‬וכדבריו‬ ‫מן החמורות ומן העיקרים הנדרשים‬ ‫במצוה ס"ו‪" :‬מצות הלואה לעני"‪.‬‬ ‫מן האדם‪ ,‬שנאמר (מיכה ו‪ ,‬ח)‪" :‬הגיד‬ ‫להלות לעני כהשגת היד‪ ,‬כפי מה‬ ‫לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך‬ ‫שצריך לו‪ ,‬למען הרחיב לו ולהקל‬ ‫כי אם עשות משפט ואהבת חסד"‪.‬‬ ‫מעליו אנחתו‪ .‬ושורש המצוה‪:‬‬ ‫ומוסיף שהעון החמור ביותר הוא‪,‬‬ ‫שרצה הא‪-‬ל להיות ברואיו מלומדים‬ ‫שלא עוזרים לשני‪ .‬וכדבריו (שם שער‬ ‫ומורגלים במדת החסד והרחמים‪ ,‬כי‬ ‫ג' אות טו)‪ :‬ומצאנו בענין אנשי סדום‬ ‫היא מדה משובחת‪ ,‬ומתוך הכשר‬ ‫שהיו רעים לה' מאוד‪ ,‬בכמה עלילות‬ ‫גופם במדות הטובות יהיו ראויים‬ ‫נשחתות‪ ,‬כמו הגזל והחמס ועיוות‬ ‫לקבלת הטובה‪ ...‬ובהיטיב השם‬ ‫הדין וגילוי עריות‪ .‬ועם כל זה הזכיר‬ ‫יתברך לטובים‪ ,‬יושלם חפצו שחפץ‬ ‫הכתוב כי אבדו ונשמדו בעון "ביטול‬ ‫להיטיב לעולם‪ .‬ואם לאו מצד שורש‬ ‫הצדקות"‪ .‬שנאמר (יחזקאל טז‪ ,‬מט)‪:‬‬ ‫זה‪ ,‬הלא הוא ברוך הוא יספיק לעני‪,‬‬ ‫הנה זה היה עון סדום אחותך גאון‬ ‫די מחסורו זולתנו‪ .‬אלא שהיה‬ ‫שבעת לחם וגו'‪ ,‬ויד עני ואביון לא‬ ‫מחסדו ברוך הוא שנעשינו שלוחים‬ ‫החזיקה‪.‬‬ ‫לו לזכותנו‪ ...‬ואמרו‪ :‬שהאדם מרוחק‪,‬‬ ‫ונמאס‪ ,‬ונתעב‪ ,‬ונאלח‪ ,‬ומשוקץ‪ ,‬עד‬ ‫מוחלים לו אפילו חטא במזיד‬ ‫שקרוב להיות מיאוסו כמיאוס עבודה‬ ‫וכמים קרים על נפש עייפה‪ ,‬הם‬ ‫זרה‪ ,‬אם יש לו ומושך ידיו ממצוה‬ ‫הדברים שמחדש רבנו המלבי"ם‬ ‫זו‪ .‬וכמה נחמד‪ ,‬ונאהב‪ ,‬ומרוחם‪,‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬שאפילו אם חטא האדם במזיד‪,‬‬ ‫ומתברך בכמה ברכות‪ ,‬המחזיק בה‪.‬‬ ‫כח לימוד התורה‪ ,‬ועשיית החסד‪,‬‬ ‫כחם גדול כל כך שמתכפר לו‪ .‬וזה‬ ‫לבקש טובת חבירו‬ ‫על פי הפסוק ששלמה המלך אומר‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬מלמדנו רבנו יונה‪,‬‬ ‫לנו ‪" :‬בחסד ואמת יכופר עון" (משלי‬ ‫שצריך לבקש טובת חברו‪ ,‬ולהיטיב‬ ‫ט"ז‪ ,‬ו)‪ ,‬וכדבריו‪ :‬הגם שגם מי שהעוה‬ ‫עמו בכל מה שרק שייך‪ .‬וכדבריו‬ ‫צדקה הקב"ה מוסיף לאדם לחיות‬ ‫בזדון‪ ,‬יש לו תקנה על ידי שיאחז‬ ‫עוד שנים‪ ,‬יותר מהקצוב לו‪ .‬וגם‬ ‫בחסד ואמת‪ ,‬לעשות גמילות חסדים‬ ‫אפילו אם נגזר עליו ח"ו גזר דין‬ ‫בין אדם לחברו‪ ,‬שלא לתשלום גמול‪,‬‬ ‫לרעה‪ ,‬המלאך הממונה על מצות‬ ‫שזה חסד של אמת‪ ,‬וכן לאחוז במדת‬ ‫צדקה‪ ,‬מלמד עליו סניגורייא‪,‬‬ ‫האמת בעיון‪ .‬כמו שאמרו רבותינו‬ ‫והקב"ה מבטל את הדין‪.‬‬ ‫ז"ל (ברכות ה')‪ :‬חסד זה גמילות‬ ‫חסדים‪ ,‬ואמת זה תורה‪ ,‬ובזה יכופר‬ ‫וכדבריו בספרו "בית יעקב"‬ ‫עון‪ ,‬כמו שנאמר "אם יתכפר עון‬ ‫(שבת הגדול)‪ :‬מבואר בזוהר הקדוש‪,‬‬ ‫בית עלי בזבח ומנחה" בזבח ומנחה‬ ‫מאן דלא משיב נפש העני בעולם‬ ‫אינו מתכפר‪ ,‬אבל מתכפר בתורה‬ ‫הזה‪ ,‬הקב"ה לא משיב נפשו‬ ‫ובגמילות חסדים‪ .‬בכל זאת טוב יותר‬ ‫בעולם הבא‪ .‬ובגמרא מובא אם‬ ‫מי שהולך ביראת ה'‪ ,‬שעל ידי היראה‬ ‫רואה אדם שמזונותיו מצומצמים‪,‬‬ ‫יסור מרע‪ ,‬ולא יצטרך כפרה כלל‪,‬‬ ‫יעשה מהם צדקה‪ .‬ואמרו‪ :‬כל‬ ‫כמו שכתוב‪" :‬אשרי נשוי פשע"‪,‬‬ ‫הגוזז מנכסיו ניצול מדינה של‬ ‫"אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון"‪.‬‬ ‫גיהנם‪ .‬וגוזז פירושו ‪ -‬שיגזוז גם‬ ‫מהצריך לו‪ ,‬ויסתפק במועט בכדי‬ ‫מדה כנגד מדה‬ ‫ליתן צדקה‪ ...‬ואמרו‪" :‬כי הצדקה‬ ‫מוסיף חיים יותר מהקצוב לו"‪.‬‬ ‫וכשהאדם עושה חסד עם השני‪,‬‬ ‫ומבואר שכל הנותן צדקה‪ ,‬אפילו‬ ‫הוא מעורר שהקב"ה יתנהג עמו כך‪.‬‬ ‫ניתן רשות למלאך הממונה על‬ ‫כמובא במשלי (יא‪ ,‬יז)‪" :‬גמל נפשו‬ ‫הפורעניות ליפרע ממנו‪ .‬המלאך‬ ‫איש חסד"‪ :‬ומבאר רבנו הגר"א זי"ע‪:‬‬ ‫הממונה על הצדקה אין מניחו‪,‬‬ ‫מי שגומל חסד לבריות‪ ,‬הוא גומל‬ ‫אלא רץ והולך בין מלאכי מרום‪,‬‬ ‫חסד לעצמו‪ ,‬כי גם אחרים יגמלוהו‬ ‫והן נותנים לו ריצה‪ ,‬ועומד לפני‬ ‫עמו‪ ,‬וכן הקב"ה ישלם גמולו‪ ...‬ועוד‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ומלמד עליו סנגוריא‪.‬‬ ‫גומל נפשו איש חסד‪ .‬כלומר ‪ -‬איש‬ ‫ואומר‪ :‬רבונו של עולם פלוני‬ ‫שכל מחשבותיו לגמול חסד ולעשות‬ ‫שנתת רשות לאבדו‪ ,‬זכות גדול‬ ‫מצוה‪ ,‬זה האיש אפילו מה שגומל‬ ‫בידו‪ .‬ומלאך הממונה על הדין‪,‬‬ ‫לנפשו‪ ,‬כלומר – שאוכל או שאר‬ ‫אומר‪ :‬והלא כמה עונות בידו‪ ,‬וזה‬ ‫דברים שיש בו הנאת הגוף‪ ,‬גם זה‬ ‫משיב‪ :‬מצות צדקה שקולה כנגד‬ ‫נחשב לו למצוה‪ ,‬כי כל כונותיו לשם‬ ‫הכל‪ .‬באותו שעה אומר הקב"ה‬ ‫שמים‪ .‬ולכן כל אכילותיו גם כן מצוה‬ ‫למלאכי דין‪ ,‬אל תגעו בו‪ ,‬כי מצאו‬ ‫והיא נחשבת כקרבן‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫לו זכות‪ .‬וזהו‪" :‬אשרי משכיל‬ ‫אל דל ביום רעה ימלטהו ה'"‪.‬‬ ‫זוכה לעוד שנים יותר מהקצוב‬ ‫ומי שעושה צדקה בחייו ללומדי‬ ‫חידוש גדול ונפלא מלמדנו‬ ‫תורה וגומל חסד עמהם‪ ,‬אף על פי‬ ‫הרה"ק ר' יעקב אהרן מאלכסנדר‬ ‫שהוא עם הארץ‪ ,‬כשמת מלמדים‬ ‫זי"ע‪ ,‬והוא ‪ -‬שעל ידי נתינת‬ ‫מכל דבר רע ח"ו‪" .‬והוא יגוד עקב"‪,‬‬ ‫אותו‪ ,‬ויושב בגן עדן בין התלמידי‬ ‫פירוש ‪ -‬עוד זוכה שמבדיל ומכרית‬ ‫חכמים‪.‬‬ ‫מאתו היצר הרע‪ ,‬שנקרא עקב‪,‬‬ ‫כמ"ש‪" :‬ואתה תשופנו עקב"‪ .‬ויגד‬ ‫הקב"ה זוכר החסד שעשה‬ ‫הוא לשון כריתה כמו גידי אילנות‪.‬‬ ‫ומשמחים הם דברי הזוהר הק'‬ ‫(פקודי רנג‪ ,‬ב)‪[ :‬מתורגם]‪ :‬כל אלו‬ ‫שלוחו של הקב"ה וכולם‬ ‫שעושים חסד בעולם‪ ,‬אלו החסדים‬ ‫חייבים בכבודו‬ ‫עולים ונכנסים בהיכל הזה [בשמים‬ ‫חידוש גדול מלמדנו רבנו ה"שבט‬ ‫הנקרא אהבה וחסד]‪ ,‬ומתעטרים שם‪,‬‬ ‫מוסר"‪ ,‬שהגומל חסד הוא שליח‬ ‫ועולים להתעטר באהבה העליונה‪.‬‬ ‫של הקב"ה וצריך לכבדו‪ ,‬על דרך‬ ‫ועל זה נאמר "כי גדול מעל שמים‬ ‫ששלוחו של אדם כמותו‪ .‬וכדבריו‬ ‫חסדך"‪ .‬בהיכל הזה כתוב‪" :‬מים רבים‬ ‫בספרו (פרק ל')‪ :‬הגומל חסדים חוט‬ ‫לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות‬ ‫של חסד משוך עליו‪ ,‬ויפול חנו על‬ ‫לא ישטפוה"‪ ,‬ע"כ‪ .‬עוד למדנו בזוהר‬ ‫הבריות לכבדו ולנשאו‪ .‬נמצא מכובד‬ ‫הקדוש (וירא קד א) מתורגם‪ :‬בן אדם‬ ‫הוא מעליונים ותחתונים‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫שזוכה בצדקה עם בני אדם‪ ,‬בשעה‬ ‫כשליח ששולח מאת הקב"ה להיטיב‪,‬‬ ‫שדין שרוי בעולם‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫וכולם חייבים בכבוד השליח‪ ,‬על‬ ‫זוכר לו את אותה הצדקה שעשה‪,‬‬ ‫דרך "שלוחו של אדם כמותו"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫משום שבכל שעה שזוכה בן אדם‪,‬‬ ‫וצריך להשתדל ולרדוף אחר עשיית‬ ‫כך נכתב עליו למעלה‪ .‬ואפילו בשעה‬ ‫חסד בכל יום‪ ,‬כדכתיב‪" :‬חסד אל‬ ‫שדין שורה עליו‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫כל היום" (תהלים נב‪ ,‬ג)‪ .‬הדרכה זו אנו‬ ‫זוכר את אותו הטוב שעשה‪ ,‬וזיכה‬ ‫לומדים במשנת השל"ה הק' (מסכת‬ ‫עם בני אדם‪ ,‬כמו שנאמר‪" :‬וצדקה‬ ‫פסחים סוף פרק נר מצוה)‪ :‬ראוי לאדם‬ ‫תציל ממות"‪.‬‬ ‫שכל ימי חייו יראה‪ ,‬שלא יהיה שום‬ ‫יום שלא יעשה בו גמילות חסדים‪ ,‬או‬ ‫מלאכים שומרים עליו‬ ‫בגופו או בממונו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וכמים קרים על נפש עיפה‪ ,‬הם‬ ‫ומה מחייבים ומעוררים הם‬ ‫הדברים שמלמדנו הרה"ק ר' מאיר‬ ‫הדברים‪ ,‬שאנו לומדים במשנת רבנו‬ ‫מאפטא זי"ע‪ ,‬שע"י עשיית חסד זוכה‬ ‫המהר"ל‪ ,‬שהזוכה לעשות חסד‪ ,‬זוכה‬ ‫האדם לשמירה של מלאכים‪ ,‬וזוכה‬ ‫להתרוממות מיוחדת‪ ,‬שהוא יושב‬ ‫להנצל מהיצר הרע‪ .‬וכדבריו בספרו‬ ‫תחת כנפי השכינה‪ .‬וכדבריו בספרו‬ ‫"אור לשמים" פרשת ויחי‪" :‬גד גדוד‬ ‫"נתיבות עולם" (נתיב גמ"ח פרק א')‪:‬‬ ‫יגודנו"‪ ,‬נראה לי כי "גד" ראשי‬ ‫התרוממות מיוחדת קיימת לגומלי‬ ‫תיבות ג"ומל ד"לים‪ ,‬פירוש ‪ -‬מי‬ ‫חסדים‪ ,‬כי יש להם התעלות‪ ,‬עד‬ ‫שגומל חסד לזרע ישראל בכל כוחו‪,‬‬ ‫כי הם יושבים תחת כנפי השכינה‬ ‫"גדוד יגודנו"‪ ,‬אזי כתות של מלאכי‬ ‫לגמרי‪ .‬כל כך הם מתרוממים‪ ,‬עד כי‬ ‫השרת סובבים אותו‪ ,‬ושומרים אותו‬ ‫פותח שער שהקב"ה‬ ‫יש להם הגנה תחת ה' והוא שומרם‬ ‫ישלים החסרון‬ ‫ומצילם‪.‬‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬בשעה שהנצרך‬ ‫ממשיך שפע לכל העולמות‬ ‫מבקש צדקה‪ ,‬בא היצר ומקרר את‬ ‫האדם מנתינה‪ ,‬ואומר לו‪ :‬מה אתה‬ ‫ונורא נוראות כח הצדקה‪,‬‬ ‫יכול לעזור לו‪ ,‬בנתינת חצי שקל או‬ ‫שעל ידה הוא מעורר צדק העליון‪,‬‬ ‫שקל‪ ,‬בו בזמן שהוא צריך לעשרות‬ ‫והקב"ה משפיע שפע וחסדים לו‬ ‫אלפי דולרים‪ .‬מגלה לנו הרה"ק‬ ‫ולכל העולמות‪ .‬גילוי נורא ונפלא‬ ‫מאפטא זי"ע‪ ,‬שאין הדבר כן‪ ,‬אלא‬ ‫זה מלמדנו הרה"ק ר' אלימלך‬ ‫ע"י נתינה הקטנה שאתה נותן‪ ,‬אתה‬ ‫מליזענסק זי"ע‪ ,‬בספרו "נועם‬ ‫גורם שהקב"ה ישלים לו מה שחסר‬ ‫אלימלך" ליקוטי שושנה (ד"ה בשרתי)‪,‬‬ ‫לו‪ .‬וכדבריו בספרו "אוהב ישראל"‬ ‫וז"ל‪ :‬מי שרוצה לשום פעמיו לדרך‬ ‫(ליקוטים ד"ה ואכלו בשעריך)‪ :‬אכן הענין‬ ‫האמת לילך בדרכי ה' צריך לעשות‬ ‫הוא‪ ,‬כי הנה עיקר נתינת הצדקה‬ ‫צדקה‪ ,‬וצדקתו מועלת לעורר על ידי‬ ‫לעניים‪ ,‬אין הכוונה שיתן לעני כל‬ ‫זה צדקה העליונה‪ ,‬כדאיתא הדבק‬ ‫כך שישבע העני מנתינתו‪ ,‬כי הוא מן‬ ‫במדותיו מה הוא רחום כו' מה הוא‬ ‫הנמנע‪ .‬רק השביעה לעני הוא מאת‬ ‫חנון כו' והיינו – על ידי שמחזיק‬ ‫השי"ת לבדו‪ .‬רק בכל דבר צריך‬ ‫במדה זו‪ ,‬הוא מעורר את המדה‬ ‫להיות מקודם אתערותא דלתתא‪,‬‬ ‫ההוא בעולם העליון‪ ,‬כי הכל תלוי‬ ‫והשי"ת ברחמיו רצונו תמיד להשפיע‬ ‫באיתערותא דלתתא‪ ,‬ועל יד שהוא‬ ‫לברואיו כל טוב‪ .‬ובעבור זה צריך‬ ‫נותן צדקה למטה‪ ,‬גורם שהקב"ה‬ ‫אתערותא דלתתא לפתוח השער של‬ ‫נותן צדקה לכל ישראל‪ .‬וזהו‪" :‬צדק‬ ‫השפע‪ ...‬וזהו פתוח תפתח את ידיך‬ ‫צדק תרדוף"‪ ,‬פירוש ‪ -‬כשאתה נותן‬ ‫(דברים טו‪ ,‬יא)‪ ,‬האי את הוא מלשון‬ ‫צדקה‪ ,‬תהא כוונתך שצדק זה ירדוף‬ ‫עם‪ ,‬כלומר ‪ -‬עם פתיחת ידיך‪ ,‬שאתה‬ ‫הצדק העליון‪ .‬והנה הצדקה הזאת‬ ‫פותח לצדקה לעניים‪ ,‬תפתח אתה‬ ‫שאדם נותן אינו אלא כגומל חסד‬ ‫שער ההשפעה‪ ,‬שישפיע להם השי"ת‬ ‫לפי שעה‪ ,‬כי בוודאי בלתי אפשרי‬ ‫כפי צרכם‪.‬‬ ‫להעשיר אותו שנותן‪ .‬אבל צדקה‬ ‫שהקב"ה נותן‪ ,‬הוא מעשרת לו‬ ‫ע"י הצדקה הציל אותו‬ ‫ולזרעו‪ ,‬וזהו‪" :‬וחסד ה' מעולם ועד‬ ‫רשב"י מטביעה‬ ‫עולם על יריאיו"‪ .‬כלומר ‪ -‬בשביל‬ ‫יריאיו הנותנים צדקה‪ ,‬הם מעוררים‬ ‫וכאן המקום להביא המובא בספר‬ ‫חסדים על כל העולמות‪ ,‬כי כל‬ ‫"בארות המים" (פרשת תרומה) להרה"ק‬ ‫העולמות עליונים צריכים לחסדים‪,‬‬ ‫ר' יצחק בענדר זי"ע‪ :‬הרה"ק ר' משה‬ ‫"וצדקתו לבני בנים" כנ"ל‪ ,‬שהצדקה‬ ‫מסאווראן זי"ע אמר פעם להבאים‬ ‫של השי"ת ברוך הוא לבני בנים‪.‬‬ ‫אליו מה דאיתא בזוהר הק' (בשלח סא‪,‬‬ ‫ב) [מתורגם]‪ :‬עני אחד עבר ליד ר'‬ ‫להלוות על משכונות‪ ,‬ועשה פנקס‬ ‫יצחק והיה בידו חצי מעה דכסף‪ .‬אמר‬ ‫עם תקנות לענין זה כנהוג‪ .‬ובתוך‬ ‫לו לר' יצחק תחיה אותי ובני ובנותי‪.‬‬ ‫התקנות היה כתוב שפעם אחת לשלש‬ ‫אמר לו ר' יצחק האיך אמר לו‪ :‬תן‬ ‫שנים בפרשת "אם כסף תלוה" (פ'‬ ‫לי חצי מעה שבידך‪ ,‬וביחד יהיה לי‬ ‫משפטים)‪ ,‬יתאספו הכל ויעשו סעודה‬ ‫מעה שלם‪ ,‬ונתן לו‪ .‬והראו לר' יצחק‬ ‫שיהא חיזוק למצוה זו‪ .‬ויהי בכלות‬ ‫בחלום שהוא עומד ליד שפת הנהר‪,‬‬ ‫הג' שנים נולד לו בן‪ ,‬ולאות שהוא‬ ‫ונפל לתוך המים‪ ,‬וראה שר' שמעון‬ ‫בזכות מצוה זאת‪ ,‬אירע יום שמיני‬ ‫בר יוחאי מושיט ידיו לעזור לו‪ ,‬ובא‬ ‫למילתו ביום שנקבע לאסיפתם‪.‬‬ ‫אותו העני והוציאו מן המים‪ ,‬ונתן ידו‬ ‫ועסק האיש הנ"ל הרבה במצוה זו‬ ‫ביד ר' שמעון וניצול‪ ,‬כשקם מהשינה‬ ‫כמה וכמה שנים‪ .‬ובתוך משך השנים‬ ‫נפל בפיו הפסוק (תהלים מא‪ ,‬ב)‪" :‬אשרי‬ ‫האלו נולדו לו כמה בנים‪ .‬אך ברבות‬ ‫משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'"‪.‬‬ ‫הימים שכח טובותיו של הקב"ה‪ ,‬ובא‬ ‫ואמר הרה"ק מסאווראן התבוננו‬ ‫לפני החכם וביקש ממנו היות שהוא‬ ‫וראו מי הוא רב גדול כר' שמעון‪ ,‬ומי‬ ‫מוטרד גדול‪ ,‬והגמ"ח נתגדל וגם יש‬ ‫הוא תלמיד גדול כר' יצחק‪ ,‬ואעפ"כ‬ ‫אנשים מפקחים עליו‪ .‬על כן יראו‬ ‫הראו לו בחלום‪ ,‬שהוא ניצול רק‬ ‫למנות נאמן אחר שיעסוק בהגמ"ח‪.‬‬ ‫בזכות שהחיה נפש העני ובני ביתו‪.‬‬ ‫ומיאן החכם בזה‪ ,‬באומרו שבודאי‬ ‫אחר לא ינהל הגמ"ח בטוב כאשר‬ ‫סגולה להוושע בבנים‬ ‫הוא מנהיג‪ .‬כעבור איזה שנים בא‬ ‫וגודל המעלה בעשיית חסד‪,‬‬ ‫אל החכם‪ ,‬והרבה להפציר בו שיעשה‬ ‫וסיפור נורא בענין זה‪ ,‬מביא החפץ‬ ‫בקשתו‪ ,‬וימנה אחראי אחר‪ .‬והוכרח‬ ‫חיים זי"ע בספרו "שם עולם" (פרק‬ ‫להסכים לדבריו‪ ,‬ומינו נאמן אחר‬ ‫ח')‪ ,‬מובא בחז"ל (בבא בתרא דף י')‪:‬‬ ‫לניהול הגמ"ח‪ .‬ויהי ממחרת בא אצל‬ ‫"הרגיל בצדקה הויין לו בנים בעלי‬ ‫החכם‪ ,‬ויספר לו שקרה לו הלילה‬ ‫חכמה בעלי עושר בעלי אגדה"‪.‬‬ ‫דבר נורא‪ ,‬שרח"ל נחנק לו ילד‬ ‫קטן אחד‪ .‬וכמובן שמיד קיבל עליו‬ ‫ובעיני ראיתי מעשה נורא שהיה‬ ‫להמשיך בניהול הגמ"ח‪ .‬הנך רואה‬ ‫בענין זה‪ ,‬איש אחד שהיו לו בנים‬ ‫ומתו כולן (רח"ל)‪ .‬ובא לפני חכם (ידוע‬ ‫בעליל שבזכות החסד נולדו לו בנים‪,‬‬ ‫וכאשר נסתלק מדת החסד התחיל‬ ‫שהחכם היה החפץ חיים) שיתן לו עצה‬ ‫מדת הדין תיכף להתגבר עליו‪ .‬ועל‬ ‫סגולה לענין זה‪ .‬והשיב לו‪ :‬איני יודע‬ ‫כן יראה האדם להחזיק במצוה זו ולא‬ ‫סגולות‪ ,‬אך עצתי שתעשה גמ"ח‬ ‫להרפות ממנה‪.‬‬ ‫קבוע בעיר‪ .‬אולי יתן ה' שבזכות מדת‬ ‫החסד שתתנהג עם אנשים‪ ,‬יתחסד‬ ‫וממשיך החפץ חיים‪ :‬ומעשה כזה‬ ‫הש"י עמך ויתן לך בנים‪ .‬ושמע‬ ‫ממש נמצא בכתובים קרא מפורש‪,‬‬ ‫לעצתו ועסק הרבה בענין זה‪ ,‬עד‬ ‫והוא בדניאל (ד) שנבוכדנצר הרשע‬ ‫שעשה גמ"ח קבוע בעיר‪ .‬והוא קיבל‬ ‫חלם חלום נורא‪ ,‬ודניאל פתר לו‬ ‫על עצמו המצוה להתעסק בענין זה‬ ‫מלאכים טובים ומליצים עלינו‪ ,‬ואינם‬ ‫שיהיה מגורש מאנשים‪ ,‬ויחיה‬ ‫מניחים למדת הדין לעשות לנו רע‪.‬‬ ‫עם חיות היער משך שבע שנים‪,‬‬ ‫כדי שיכיר וידע שה' הוא השליט‬ ‫ובספר "קובץ שיחות קודש"‬ ‫בכל הבריאה‪ ,‬וממליך מלכים ולו‬ ‫(דף תס"ד) מהאדמו"ר הבית אברהם‬ ‫המלוכה‪ .‬ומוריד ממלכותו את מי‬ ‫מסלונים זי"ע (ראש חודש ניסן תרצ"ג)‪:‬‬ ‫שרוצה‪ .‬ונתן לו דניאל עצה להנצל‬ ‫לעשות טובה לחבירו בשביל כבוד‬ ‫מגזר דין זה‪ ,‬על ידי שיפרנס את עניי‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬יותר טוב מאלף פעמים‬ ‫ישראל‪[ .‬וברש"י‪ :‬מה ראה דניאל‬ ‫"נשמת"‪ ,‬אפילו בדביקות‪ ,‬ויותר‬ ‫להשיא לו עצה זאת‪ ,‬כי ראה עניי‬ ‫גדול אפילו מגילוי אליהו‪ .‬וכמו‬ ‫ישראל שהגלה נבוכנצר מחזרים על‬ ‫המעשה מהרה"ק ר' ליבער הגדול‬ ‫הפתחים] וכן עשה‪ ,‬ופתח אוצרותיו‬ ‫זי"ע‪ ,‬שאליהו הנביא רצה לדבר עמו‪,‬‬ ‫ופרנסם‪ .‬וכעבור שנה עבר נבוכדנצר‬ ‫ולא היה לו פנאי לדבר אתו‪ ,‬לפי‬ ‫ליד היכלו‪ ,‬ושמע רעש של העניים‬ ‫שעיקר עבודתו היתה‪ ,‬שהיה ממציא‬ ‫שביקשו אוכל‪ .‬והחליט להפסיק‬ ‫מים לבהמות ביום השוק לשתות‪.‬‬ ‫לפרנסם‪ ,‬ומיד נתקיים החלום‪,‬‬ ‫בסיום דברינו נביא דברי ה"ילקוט‬ ‫ונתגרש לשבע שנים לחיות בין חיות‬ ‫שמעוני" (משלי יב‪ ,‬תתקמט)‪ ,‬ומדרש‬ ‫היער‪.‬‬ ‫תהלים (שם)‪ :‬כל מי שישן על מטתו‬ ‫וענין הדבר הוא‪ ,‬כי ידוע דברי‬ ‫בלילה‪ ,‬ומחשב בלבו ואומר‪ :‬למחר‬ ‫חז"ל (אבות פרק) "כל העושה מצוה‬ ‫אני משכים ואעשה טובה עם‬ ‫אחת קונה לו פרקליט אחד"‪ ,‬והוא‬ ‫פלוני‪ ,‬עתיד לשמוח עם הצדיקים‬ ‫מלאך שמחפש להשפיע לו כל הטוב‪,‬‬ ‫לעתיד לבא‪ ,‬שנאמר (משלי יב‪ ,‬כ)‪:‬‬ ‫ולהצילו מהצרות והמחלות בעולם‬ ‫"וליועצי שלום שמחה"‪.‬‬ ‫הזה‪ .‬ולאחר פטירתו ממליץ עליו‬ ‫בעולם הבא להצילו מגיהנם ולהביאו‬ ‫לחיי עולם הבא‪ .‬וכל העובר עבירה‬ ‫אחת קונה לו קטיגור אחד ומחפש‬ ‫לקטרג עליו להביאו לכל הצרות‬ ‫והמחלות‪ .‬וגם בעולם הבא מקטרג‬ ‫עליו להענישו בעונשי הגיהנום‪.‬‬ ‫ונבוכדנצר שעשה הרבה עונות היו‬ ‫הרבה מקטרגים שקיטרגו עליו‪ .‬אך‬ ‫כאשר עשה חסד המלאכים שנבראו‬ ‫ממעשים אלו‪ ,‬עכבו את כח הדין‪.‬‬ ‫אבל לא נתבטלו לגמרי‪ .‬וכשהפסיק‬ ‫לעשות חסד‪ ,‬קיטרגו עליו ומיד‬ ‫נענש‪ .‬כן כשאנו עושים חסד נבראים‬ ‫יו”ל ע”י מכון משנת החסידות | להערות והארות בכל ענייני הגליון ‪MishnasHachasidus@gmail.com‬‬