gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דף מקשר · Daf Mikesher — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: דף מקשר · Daf Mikesher

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

דף מקשר · Daf Mikesher — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס' ‪248‬‬ ‫דף מקשר‬ ‫גיליון‬ ‫מס' ‪4‬‬ ‫הדף היומי‬ ‫פנינים וחידושים חידות והלכות על‬ ‫‪+‬‬ ‫'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דבר העורך‬ ‫הדף אליבא דהלכתא‬ ‫דון פרננדו אגולר היה יהודי חשוב בברצלונה‬ ‫בדף קכד‪ :‬עורבא פרח‬ ‫שבספרד‪ ,‬בימים הקשים שלאחר גירוש ספרד‪ .‬הוא‬ ‫מעשה שהיה בחג סוכות דאשתקד‪ ,‬בקהילה פורחת ומשגשגת שהביאו רבנים‬ ‫שימש כמנצח התזמורת המלכותית והיה חלק‬ ‫גדולים במהלך כל ימות החג שידרשו לציבור בעניני היום בהלכה ובאגדה‪ ,‬והדרשה‬ ‫מהאליטה התרבותית של ספרד‪ ,‬אך בסתר המשיך‬ ‫המרכזית תהיה של המרא דאתרא ביום טוב עצמו‪ ,‬הכל סודר והמודעות נתלו בכל‬ ‫לחיות כיהודי ולשמור על מצוות התורה‪ .‬בביתו‬ ‫רחבי העיר‪ ,‬התרגשות גדולה היתה בקרב הציבור שכ"כ אהבו לשמוע את המרא‬ ‫הסתיר מזון כשר‪ ,‬ובלילות החג התקבצו יהודים‬ ‫בסתר לתפילה‪ ,‬תוך סכנת חיים מתמדת‪ .‬חמש שנים‬ ‫דאתרא קטנים כגדולים‪ ,‬וגם תלמידי חכמים באו לדרשתו‪.‬‬ ‫לאחר הגירוש התקרב ראש השנה‪ ,‬והאנוסים‬ ‫והנה במהלך שיא הדרשה קם רב אחד והקשה הרבה קושיות על מהלך הדרשה של‬ ‫התמודדו עם שאלה קשה‪ :‬כיצד יוכלו לשמוע את קול‬ ‫המרא דאתרא‪ ,‬השיב לו הרב‪' :‬עורבא פרח'! אותו רב השואל נעלב מאוד על שביזוהו‬ ‫השופר? הרי קולו נשמע למרחוק‪ ,‬ואם יתפסו אותם‬ ‫כך ובפרט שחלק מהקהל אף צחק‪ ,‬לכן החליט לתבוע לדין תורה את המרא דאתרא‬ ‫תוקעים – צפויים הם למאסר ולעינויים‪.‬‬ ‫על הבושת שעשה לו‪ .‬האם הוא צודק בטענתו?‬ ‫ואז הגה דון אגולר רעיון נועז‪ .‬ברחבי ברצלונה נתלו‬ ‫משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א‬ ‫כרזות על קונצרט חגיגי של התזמורת המלכותית‪ ,‬ובו‬ ‫השיב שיש לפשוט שאלה זו מהנלמד בשבוע החולף בסדר לימוד "הדף היומי"‬ ‫מוזיקה של עמים ושבטים וכלי נגינה נדירים‪ .‬אך‬ ‫במסכת חולין בדף קכד‪ :‬בעיא מיניה רב אויא סבא מרבה בר רב הונא קולית סתומה‬ ‫המועד עורר את סקרנותם של האנוסים‪ :‬הקונצרט‬ ‫לרבי ישמעאל מהו שתטמא‪ ,‬אית ליה לר"י את שבא לכלל מגע בא לכלל משא‪ ,‬לא‬ ‫נקבע לראש השנה‪ .‬אלפי יהודים הגיעו לאולם‪ ,‬יחד‬ ‫בא לכלל מגע לא בא לכלל משא‪ ,‬והכא היינו טעמא משום דבא לכלל מגע מלפניו‪,‬‬ ‫עם אנשי השלטון‪ ,‬בני האצולה וראשי‬ ‫או"ד לית ליה‪ ,‬אמר ליה עורבא פרח‪ ,‬א"ל רבא בריה וכו'‪ ,‬א"ל אני היום סמכוני‬ ‫האינקוויזיציה‪ .‬התזמורת החלה לנגן‪ ,‬כלי נגינה‬ ‫באשישות ובעא מינאי מילתא דבעי טעמא‪ .‬וכתב רש"י שעורבא פרח‪ ,‬היינו שהשיאו‬ ‫שונים השמיעו את קולם‪ ,‬ואז‪ ,‬ברגע השיא‪ ,‬נטל דון‬ ‫לדבר אחר‪.‬‬ ‫אגולר קרן איל והחל לתקוע‪ :‬תקיעה‪ ,‬שברים‪,‬‬ ‫תרועה‪ ,‬עד שהשלים את כל התקיעות‪.‬‬ ‫ופירש החתם סופר מדוע אמר עורבא פרח שהוא עוף טמא ולא אמר יונה פרח‪ ,‬אלא‬ ‫עבור הקהל היה זה עוד כלי נגינה מוזר‪ ,‬אך עבור‬ ‫שאמרו בעירובין (כא‪ ):‬במי אתה מוצא לדברי תורה‪ ,‬במי שמשום עצמו אכזרי על‬ ‫האנוסים היה זה קול השופר‪ .‬רק לאחר שהשלים‬ ‫בניו ועל בני ביתו כעורב‪ ,‬דהיינו שנעשה אכזרי כעורב באכילתו וצרכי בני ביתו‬ ‫את התקיעות קלטו האנוסים את גודל הנס‪ .‬כל אנשי‬ ‫ועוסק בתורה‪ ,‬ואף כאן רגל היה ועשאו חציו לה' ודרש ברבים והיה אכזרי על עצמו‬ ‫האצולה‪ ,‬הכמורה והאינקוויזיציה היו שם‪ ,‬ומתוכם‬ ‫כעורב‪ ,‬ועכשיו עורבא פרח כלומר עבר הזמן שצריך להיות כעורב והגיע זמן חציו‬ ‫לא היה אפילו אחד שקלט מה התרחש מתחת לאפם‪.‬‬ ‫לכם‪.‬‬ ‫אושר אין־סופי הציף את לבם של האנוסים‪ ,‬שלא‬ ‫ועוד ביאר הגרי"ש אלישיב בספרו הערות‪ ,‬ע"פ הגמרא בסנהדרין (ק‪ ):‬מאי אהני לן‬ ‫פסקו מלהלל ולהודות לה' על שזכו לקיים את מצוות‬ ‫רבנן‪ ,‬לא שרו לן עורבא‪ ,‬והיינו דבר שאין בו תועלת‪ ,‬וה"ה הכא‪ ,‬שהשאלה אינה‬ ‫היום‪ ,‬לנגד עיניהם הפקוחות של הגדולים‬ ‫למעשה שהרי הלכה כרבי עקיבא לגבי רבי ישמעאל‪ ,‬וזהו שאמר לו עורבא פרח‪,‬‬ ‫והאכזריים באויבי היהדות‪ .‬אמר חכם אחד‪" :‬מעולם‬ ‫למרות שאף אחד לא רודף אחריו‪ ,‬ואני דרשתי היום הלכה למעשה ואתה שואל טעם‬ ‫לא הצליח אדם לבלבל את השטן בתקיעותיו כדון‬ ‫לא להלכה‪ ,‬ואין בכוחי עכשיו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫אגולר בשעתו"‪ .‬כל שליחי השטן היו שם‪ ,‬גדולי‬ ‫ועפ"ז היה מקום לומר שאין טענת הרב צודקת כיון שאולי המרא דאתרא התכוין‬ ‫הכמורה והאינקוויזיציה‪ ,‬כולם שמעו וראו – ולא ידעו‬ ‫מאומה‪.‬‬ ‫כאחד מהפירושים הללו‪ .‬אבל למעשה הודה שלא התכוין לכך אלא רק התכוין שהוא‬ ‫יותר משש שנים שהעולם מיטלטל סביבנו‪ .‬מאז‬ ‫מאוד עייף ואין לו כח לענות על קושיות באמצע דרשתו‪ ,‬ומכיון שהנוכחים צחקו‪,‬‬ ‫תחילת מחזור הדף היומי עברנו מגפה‪ ,‬מלחמות‪,‬‬ ‫עדיין יש לדון אם צריך לשלם לו דמי בושת כמבואר ברמ"א בחו"מ (תכ סל"ז)‪.‬‬ ‫משברים וטלטלות רבות‪ .‬שוב ושוב ניסה היצר הרע‬ ‫והנה עיין במאירי (ביצה כא‪ ).‬שכתב‪ :‬לעולם יהא אדם נזהר שלא להכביד במשא‬ ‫לבלבל את האדם ולהסיח את דעתו מהלימוד‪ .‬אבל‬ ‫ומתן תלמיד חכם שהוא רואהו חלוש‪ ,‬אם מצד חולי או מצד שטרח היום בישיבה‬ ‫מול כל זה עמדו יהודים הנראים כפשוטים והמשיכו‬ ‫או בדרשה‪ ,‬ואם עשה כך והחכם משיבו דרך הדיוט כאדם שמראה עצמו שאינו רוצה‬ ‫ללמוד‪ .‬יום אחר יום‪ ,‬דף אחר דף‪ .‬והנה‪ ,‬אחרי יותר‬ ‫להשיב ומשיאו לדבר אחר‪ ,‬אין למוסר עליו תערומת כלל‪ ,‬ואפילו היה הלה אדם‬ ‫משש שנים‪ ,‬המערכה עדיין בעיצומה‪ ,‬אבל קו הסיום‬ ‫גדול‪ ,‬ומעשה באדם אחד ששאל לגדול הימנו באיסור והיתר והשיבו שמותר‪ ,‬והיה‬ ‫כבר נראה באופק‪ .‬פחות משנה נותרה עד שבעזרת ה'‬ ‫מטריחו עוד להקשות לו על תשובתו‪ ,‬ואמר לו 'עורבא פרח' עד שהלך לו‪ ,‬ושאלוהו‬ ‫יסיימו את כל הש"ס בבלי‪ .‬השטן ניסה כל תחבולה‬ ‫קצת חכמים האיך ביישו מתוך דבריו‪ ,‬אחר שאדם גדול היה‪ ,‬ואמר להם אני היום‬ ‫אפשרית כדי שהיהודי לא ילמד – והיהודי הפשוט‬ ‫סמכוני באשישות וכו'‪ .‬הרי לנו שאם השואל מטריח את הנשאל יותר מידי כשהוא‬ ‫הצליח לערבב אותו בכך שהמשיך ללמוד‪ .‬תכלה שנה‬ ‫עייף‪ ,‬מותר להשיאו לדבר אחר ולדחותו‪( .‬ע"פ חישוקי חמד)‬ ‫וקללותיה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה – ובעזרת ה'‪ ,‬בשנה‬ ‫אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!‬ ‫הבעל"ט נזכה להגיע יחד אל קו הסיום הגדול!‬ ‫מאיר ישראל ארוגטי‬ ‫כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!‬ ‫השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות ‪ 20:30-21:40‬בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין ‪48‬‬ ‫פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב)‪ .‬השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור‬ ‫‪1‬‬ ‫פניני הדף‬ ‫בדף קכב‪ .‬גזירה שמא יעשה אדם מעורות אביו ואמו שטיחים‬ ‫כל לומד התקשה‪ ,‬שהרי כלל בידינו הוא שמילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן' כלומר שחז"ל לא חששו לדבר שאינו מצוי לגזור עליו‬ ‫גזירות‪ ,‬והרי דבר זה שיעשה מעורות אביו ואמו שטיחים אי"ז מצוי אפילו אצל הגויים שהאכזריות מצויה אצלם ומדוע א"כ חששו כאן‪.‬‬ ‫ועיין ברמב"ן שביאר שיש לחשוש שיפשיט עורות אביו ואמו משום חיבתם ומקיימם כך כדי להספידם ולכן הוא שוטחם לפניו‪ ,‬וגם בזה יש‬ ‫איסור משום מלין את המת ואינו קוברו וכן משום בזיון‪ ,‬ובשו"ת הרדב"ז (ח"ש סי' רסב) ביאר עוד‪ ,‬שעור האדם מועיל לעשות כישוף‬ ‫וכמבואר בגמ' להלן שלגיון העובר ממקום למקום ונכנס לבית הבית טמא‪ ,‬שאין לך כל לגיון ולגיון שאין לו כמה קרקפלין‪ ,‬ואל תתמה שהרי‬ ‫קרקפלו של רבי ישמעאל מונח בראשי מלכים‪ ,‬ופירש"י שהוא עור ראש אדם מת ועושים כן למכשפות במלחמה‪ .‬ומבואר שזה מועיל לכישוף‪,‬‬ ‫וככל שיהיה העור קרוב לאדם תהיה פעולתו יותר חזקה ואין לך קרוב לאדם יותר מאביו ואמו שמהם נוצר‪ ,‬ולכן היו מפשיטים דוקא עורות‬ ‫אביו ואמו כי היו סבורים שאין בזה בזיון אלא כבוד שלוקחם בשביל לינצל בזכותם‪ ,‬ולכן הוצרכו חז"ל לגזור עליו טומאה להפריש בני אדם‬ ‫מהמעשה הרע הזה‪.‬‬ ‫בדף קכד‪ :‬עורבא פרח‬ ‫מובא בסוגייתינו שרב סבא שאל את רבה בר רב הונא שאלה עמוקה‪ ,‬ורבה בר רב הונא השיב לו 'עורבא פרח'‪ ,‬ופירש רש"י שאמר לו ראה‬ ‫עורב הפורח באויר וכוונתו היתה להשיאו לדבר אחר‪ ,‬כלומר 'להעביר לו נושא'‪ .‬והקשה החתם סופר מדוע הזכיר רבה בדבריו דוקא עורב‬ ‫שהוא עוף טמא ולא יונה או ציפור שהם טהורים‪ ,‬וביאר ע"פ הגמ' בעירובין (כב‪' ).‬שחורות כעורב' (שיה"ש ה יא) היינו שהתורה מתקיימת‬ ‫במי שנעשה אכזרי על בניו כעורב בצרכי אכילת בניו ויושב ועוסק בתורה‪ ,‬וזוהי כוונת רבה בר"ה‪ ,‬שאותו היום היה רגל ועשהו חציו לה' ע"י‬ ‫שדרש לרבים והיה אכזרי על גופו כעורב‪ ,‬ולאחר שנתעייף מהדרשה רצה לעסוק בחציו לכם ולעשות סעודת יו"ט‪ ,‬וכששאלו רב אויא‪ ,‬אמר‬ ‫לו‪ ,‬עורבא פרח‪ ,‬כלומר שכבר פרח ועבר זמן 'עורבא' שכבר עד עכשיו היה אכזרי על עצמו ועל בני ביתו כעורב וכעת ברצונו לעשות סעודת‬ ‫יו"ט‪ ...‬ועיין עוד במדור "הדף אליבא דהלכתא"‪.‬‬ ‫בדף קכה‪ :‬מלא תרווד רקב מטמא במגע ובמשא ובאוהל‬ ‫בזמנים עברו‪ ,‬היו כאלו שהיו חונטים את המת כמו המצרים‪ ,‬ודנו הפוסקים אם דינם כרקב המת לטמאות או דינם כעץ יבש בעלמא‪ .‬ורבי‬ ‫יונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש (ח"ב ד"ז) מבאר איך היו עושים זאת‪ ,‬ששבעים יום היו מושחים את המת בשמן המקיים את הבשר לבל‬ ‫תבא בו תולעת וריקבון‪ ,‬ומניחים אותו בשמש להתייבש עד שנעשה כל הגוף יבש כעץ ואבן‪ ,‬ומניחים אותו בתוך חול‪ ,‬וגוף זה לא יתרקב‬ ‫לעולם וכמעשה החנוטים במצרים‪ ,‬וזה נקרא 'מומיא'‪ .‬וכתב ר"י אייבשיץ שע"י שהגוף נשאר קיים‪ ,‬אף נפש המת קצת דבוקה בגוף ובזה היו‬ ‫מקטירים לגוף ונפש‪ ,‬ובזה עושים קסמים לדרוש אל המתים ולידבק בהם‪ .‬ומביא מעשה נורא‪ ,‬על אדם בשם 'יאהן' מספרד‪ ,‬שהלך למצרים‬ ‫והבריח בספינתו אלפי פגרים חנוטים להוליכם לספרד‪ ,‬אך כשהיה בלב ים התחילו הרוחות הדבוקות בגופות לעשות רעש נורא בספינה והפכו‬ ‫את הספינה לתוך הים וירדו כל אשר בקרבה כאבן במצולה‪ ,‬ויאהן עצמו בקושי שניצל באניה קטנה ואחרי הרבה סכנות בא לספרד וסיפר‬ ‫את מה שקרא עמו‪.‬‬ ‫בדף קכו‪ :‬עכבר שחציו בשר וחציו אדמה‬ ‫ביאר רש"י שיש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מהאדמה כאשפה המשרצת תולעים‪ .‬עיין בתפארת ישראל (בועז אות ב) שכתב‪,‬‬ ‫ואני שמעתי אפיקורסים מלגלגים על בריה זו שנזכרת כאן ובסנהדרין (צא‪ ,).‬ומכחישים ואומרים שאין מציאות כזו כלל‪ ,‬לכן ראיתי להזכיר‬ ‫כאן מה שכתב בספר אשכנזי שחיבר חכם אחד מפורסם מחכמי האומות ושמו 'לינק' שנמצא בריה כזאת בארץ מצרים במחוז טהעביס‪,‬‬ ‫ונקרא העכבר ההוא בלשון מצרים 'דיפוס יאקולוס' ובלשון אחר 'שפרינגמויז' אשר החלק שלפניה ראש וחזה וידיה מתוארים יפה‪ ,‬ואחוריה‬ ‫עדיין מגולמים ברגבי ארץ‪ ,‬עד אחר איזה ימים תתהפך כולה לבשר‪ ,‬וזהו מה שאמרו בסנהדרין שם‪ ,‬צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר‬ ‫וחציו אדמה למחר השריץ ונעשה כולו בשר‪ ,‬וע"ע במדור "חידות הדף" (חידה ה') מהרמב"ם בפירוש המשניות‪.‬‬ ‫בדף קכז‪ .‬פומבדיתא לוייך אשני אושפיזך‬ ‫בג ליון אלפס על הרי"ף (בסוף המסכת) כתב‪ ,‬מצוה לפרסם להסיר חרפה מעל ישראל‪ ,‬שהנה אויבי עמינו אומרים שחז"ל עצמם העידו עלינו‬ ‫כי רוב גנבי ישראל‪ ,‬ומה לה לעיסה שהנחתום מעיד עליה‪ ,‬ובאמת העולם סוברים כי חז"ל אמרו זה על כל ישראל שבכל העולם‪ ,‬כי רוב הגנבים‬ ‫הם ישראל‪ ,‬וחלילה לומר כן וטעות גדולה‪ ,‬וכבר טעה בזה אדוננו הב"ח ונתחלף לו בין רוב גנבי ישראל לרוב ישראל גנבי‪ ,‬והב"ח עצמו חזר‬ ‫בו כמובא בש"ך (יו"ד ס"ו סקי"ח) וטעות גדולה היא בפי העולם החושבים שבכל מקום ובכל זמן כך הוא‪ ,‬ואי"ז נכון כי רק על העיר פומבדיתא‬ ‫בלבד אמרו כן‪ ,‬שבזמנם היו רוב גנביה ישראל‪ ,‬וכתבו הרא"ש (פ"ה ס"ק יט) והתוספות (ב"ב נה‪ :‬ד"ה רבי אליעזר) שאמרו כן משום ששם‬ ‫היו שכיחים גנבים ורמאים‪ .‬וכמובא בסוגייתינו שאם ליוה אותך איש פומבדיתא החלף מקום אכסנייתך‪ ,‬ופירש"י כדי שלא ידע היכן תשכב‬ ‫שגנבים מומחים הם‪ ,‬אבל במקומות אחרים בכל העולם חלילה לומר כן‪...‬‬ ‫סימני הדף‬ ‫דף קכב – משנה אלו שעורותיהן כבשרן עור האדם ועור חזיר של ישוב רבי יהודה אומר אף עור חזיר הבר ועוד חטרת של גמל הרכה ועור‬ ‫הראש של עגל הרך וכו'‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף קכ"ב ר"ת קליפתן (עורן) כמו בשרן‪.‬‬ ‫דף קכה – משנה קולית המת וקולית המוקדשין הנוגע בהם וכו'‪ ,‬בכמה וכיצד מטמא קולית‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף קכ"ה ר"ת קולית כיצד הטומאה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חידות הדף‬ ‫שאלות‬ ‫א‪ .‬בשם מי לא אומרים שמועות שאומר?‬ ‫ב‪ .‬אדם שמתווכח עם חבירו האם מותר לו לומר 'אפילו אם היית כמשה רבינו לא הייתי מקבל ממך'?‬ ‫ג‪ .‬כיצד יתכן שאדם לומד תורה ואומרים לו שהוא עובר על חילול שבת בעצם לימוד תורתו?‬ ‫ד‪ .‬לאחר שטיפלו באדם ה'רימה והתולעה' לאחר מאה ועשרים איזו כמות נשאר מהאדם?‬ ‫ה‪ .‬על איזה דבר בסוגייתינו כותב הרמב"ם שהוא מציאות תמוהה אך אין מספר לרוב מגידים לי שראו דבר זה?‬ ‫ו‪ .‬האם יש עופות שגדלים מהעצים כלומר עץ עופות?‬ ‫ז‪ .‬האם יכול להיות שמדאוריתא יהיה טמא מספק או שכל ספק טומאה נוהג רק מדרבנן?‬ ‫ח‪ .‬איך היא הדרך המוזכרת בסוגייתינו שהיא הדרך לאהבת וליראת השם יתברך?‬ ‫ט‪ .‬היכן מצינו בסוגייתינו 'טומאת נבילה' שאינה אלא טומאה אחרת?‬ ‫י‪ .‬ממה לא צריך להתבייש?‬ ‫תשובות‬ ‫א‪ .‬בדף קכג‪ .‬איבו אמרה‪ .‬בסוגיין הובאה מימרא בשם רבי אבהו בשם ר"ל ואמר רב נחמן ב"י שאיבו הוא שאמר מימרא זו‪ ,‬והנה‬ ‫במסכת עבודה זרה (לה‪ ):‬אמרו לא לומר מאמרים בבית המדרש (גי' הב"ח שם) בשם איבו כיון שאוכל פת עכו"ם‪ ,‬ולפי"ז ביארו‬ ‫האחרונים שזהו הכוונה בסוגיין‪ ,‬שבאמת איבו אמר מימרא זו אלא שלא זכה שתאמר בביהמ"ד בשמו כיון שאכל פת עכו"ם‪ .‬וע"ע‬ ‫בספר חסידים (סי' תתקעז) שאדם ששומע מאמר טוב ממין או ממומר או מאדם שמחטיא את הרבים אל יאמר הדבר בשמו‪ ,‬וזהו‬ ‫ק"ו ממה שאמרו על איבו שאכל פה עכו"ם שסבר שמותר הדבר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בדף קכד‪ .‬אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה‪ .‬כתב הבית יוסף (יו"ד סוף רמב) בשם הא"ח שאדם שהיה מריב עם‬ ‫חבירו ואמר לו 'איני מקבל ממך אפילו אם היית כמשה רבינו' מלקים אותו משום בזיון‪ ,‬וביאר הב"י שלכן אמר רב נחמן בסוגיין‬ ‫אילו אמרה יהושע בן נון משמו לא הייתי שומע לו‪ ,‬ולא אמר אילו אמרה משה‪ ,‬כיון שאסור לומר כדברים הללו על משה רבינו‪,‬‬ ‫וכן פסק בשו"ע (רמב סל"ו) וכתב הביאור הגר"א (ס"ק פב) שמקורו מסוגייתינו‪ .‬ובטעם הדבר שיש בזיון באמירה זו‪ ,‬עיין ט"ז‬ ‫(סק"כ) וחת"ס ובתשובה מאהבה בהגהותיהם על השו"ע שם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בדף קכד‪ :‬אמר לו אני היום סמכוני באשישות‪ .‬ופירש רש"י‪ :‬כלומר צריכני חיזוק לפי שסר כוחי מכח הדרשה שדרשתי היום‬ ‫ברבים‪ ,‬דשבת הרגל היתה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ידועים דברי היעב"ץ (בסידורו‪ ,‬הל' שבת התלויים בדיבור אות ח) שתלמיד חכם העוסק בתורה‬ ‫בעיון בשבת הרי הוא מחלל שבת‪ ,‬והביא ראיה לכך משבת (קיט‪ ):‬אך החיד"א בפתח עיניים (כאן) כ' שיש להביא מסוגייתינו ראיה‬ ‫להיפך‪ ,‬שהרי רק בגלל שתש כוחו מהדרשה לא יכל להשיב בעיון ולא משום ששבת היה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בדף קכה‪ :‬מלא תרווד רקב מטמא במגע ומשא ובאוהל‪ .‬רש"י כתב ששיעור זה הוא הלכה למשה מסיני‪ ,‬ובירושלמי (נזיר פ"ז ה"ב)‬ ‫מבואר שהטעם הוא משום שלאחר מאה ועשרים שנה חוזר המת להיות מלא תרווד אחד רקב‪ ...‬ובשיעור מלא תרווד‪ ,‬י"א שהוא‬ ‫מלא שני חפניים וי"א מלא חופן אחת של ריקבון‪...‬‬ ‫ה‪ .‬בדף קכו‪ :‬עכבר שחציו בשר וחציו אדמה‪ .‬כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (מ"ו)‪ :‬והוא ענין מפורסם מאוד‪ ,‬אין מספר לרוב‬ ‫המגידים לי שראו זה‪ ,‬אף על פי שמציאות בעלי חיים כזה דבר מתמיה ולא נודעת לו טענה בשום פנים‪...‬‬ ‫ו‪ .‬בדף קכו‪ :‬עכבר שחציו בשר וחציו אדמה‪ .‬ופירש רש"י יש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מהאדמה‪ .‬המרדכי (סי'‬ ‫תשלה) מביא שיש עופות הגדלים באילן‪ ,‬ודן שם אם טעונים שחיטה‪ ,‬וכן הביאם הטור (יו"ד סי' פד) ועוד מוזכרים בפוסקים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בדף קכז‪ .‬על הארץ להוציא ספק טומאה צפה‪ .‬כתב הרמב"ם (ט"מ פ"ט הי"ב) דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצ"ב שהם משום‬ ‫ספק‪ ,‬הרי הן של דבריהם‪ ,‬ואין טמא מן התורה אלא מי שנטמא טומאה ודאית‪ ,‬ועיין בכסף משנה שביאר שדעת הרמב"ם שספק‬ ‫דאוריתא לחומרא הוא רק מדרבנן‪ ,‬אבל מדאוריתא כל ספק הוא לקולא‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בדף קכז‪ .‬מה רבו מעשיך ה'‪ .‬כותב הרמב"ם (יסודי התורה פ"ב ה"ב) ואיך הוא הדרך לאהבתו ויראתו‪ ,‬שיתבונן האדם במעשיו‬ ‫ובריאותיו הנפלאים והגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך וקץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע‬ ‫השם הגדול כמו שאמר דוד 'צמאה לך נפשי לאלוקים לקל חי'‪ ,‬וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד וידע‬ ‫שהוא בריה קטנה שפלה ואפילה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות וכו'‪.‬‬ ‫ט‪ .‬בדף קכז‪ :‬טומאת אוכלין אין טומאת נבילה לא‪ .‬ופירש רש"י טומאת אבר מן החי‪ ,‬וכ"כ התוס' שטומאת נבילה האמורה כאן‬ ‫אינה בדקדוק וכוונת הגמ' לטומאת אבר מן החי‪.‬‬ ‫י‪ .‬בדף קכח‪ .‬וחזר רבי עקיבא להיות שונה כרבי יהודה‪ .‬והיינו שר"ע לא התבייש לחזור בו‪ ,‬ועי' בשו"ת התשב"ץ (ח"ג סי' רפה) שכתב‬ ‫כי אין קלון לאדם הטועה‪ ,‬כי כל אדם עשוי לטעות‪ ,‬והחכם המודה על האמת יצא הפסד טעותו בשכר הוראתו לחזור על האמת‪,‬‬ ‫ואם יש קלון‪ ,‬זה רק למי שעומד על טעותו‪...‬‬ ‫מילתא דבדיחותא‬ ‫בדף קכב‪ .‬דבר תורה‬ ‫בחור אחד שלא הכיר את רבי אייזל חריף הזדמן פעם במחיצתו והתחיל להרצות לפניו 'חידושי תורה שלו' ובעיקר בשם עצמו חידושים שראה‬ ‫בספרו של רבי אייזל 'עמק יהושע' אמר לו רבי אייזל‪ :‬דברים אלו גנובים מספר ידוע‪ ,‬ועליך לשלם על גניבה זו אף שהגונב מהגנב פטור‪ .‬הבחור‬ ‫פער עיניים והביט בו במבוכה‪ .‬הסביר לו ר' אייזל‪ :‬מדוע גונב מהגנב פטור‪ ,‬משום שאינו יודע למי להשיב‪ ,‬אבל כאן הרי מחברו של הספר עומד‬ ‫לפניך‪ ,‬ואתה יכול להחזיר לו את הגניבה…‬ ‫בדף קכד‪ :‬עורבא פרח‬ ‫עם הארץ שהתיימר להיות למדן וכבר לבש 'פראק'‪ ,‬נשאל על ידי חבירו‪ ,‬מה פירושם של המילים בסוגייתינו 'עורבא פרח'? נטל הלה את הגמרא‪,‬‬ ‫עיין ברש"י וקימט את מצחו‪ ,‬ולבסוף הסביר‪ :‬עורבא פרח‪ ,‬פירושו‪ ,‬נתן לו חזיר לאשה! איך הגעת לזה? שאלו חבירו‪ ,‬השיב 'הלמדן'‪ :‬הרי רש"י‬ ‫מפורש הוא‪ ,‬עורבא פרח – השיאו לדבר אחר‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫בדף קכז‪ .‬אלמלי עולות לאויר‬ ‫לפני כמה שנים עדיין גרנו בקליפורניה‪ .‬משך תקופה ארוכה 'התבשלנו' עם התוכנית לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה‪ ,‬וכאשר נבטה ההחלטה‪,‬‬ ‫חיפשנו וברוך ד' גם מצאנו מקום מגורים בירושלים‪ .‬בסופו של תהליך ארוך‪ ,‬עמוס מכל הבחינות‪ ,‬מצאנו את עצמנו עם כרטיסי טיסה ביד‪ .‬סיכמו‬ ‫איתנו כי בראש חודש תמוז‪ ,‬שחל אז ביום שני‪ ,‬תצא מניו יורק טיסה של חברת 'אל על' בשעה עשר בבוקר‪ ,‬ותוביל אותנו היישר לארץ ישראל‪,‬‬ ‫ארץ הקודש‪ .‬התוכנית הייתה שביום ראשון נגיע לשדה התעופ ה שבקליפורניה‪ ,‬משם נטוס לניו יורק‪ ,‬בלילה נישן בבית מלון בניו יורק‪ ,‬ובבוקר‬ ‫נגיע לשדה התעופה‪ ,‬לטיסה שתיקח אותנו הביתה ‪ -‬לארץ הקודש‪.‬‬ ‫כיון שלא הייתה זו טיסה רגילה ‪ -‬למטרת ביקור ‪ -‬אלא טיסת עלייה לארץ‪ ,‬קיבלנו אישור לקחת איתנו מספר גדול של מזוודות‪ ,‬שתים עשרה‬ ‫במספר‪ .‬בזמן שהעמסנו את המזוודות על הרכב‪ ,‬ליד הבית‪ ,‬הגיעו המון חברים‪ ,‬ומכרים להיפרד מאיתנו‪ .‬את החלק הזה של הפרידה מכולם לא‬ ‫הכנסנו לתוכנית של הבוקר‪ ,‬וככל שמיהרנו‪ ,‬לא יכולנו לשלח את כולם ולפנות לנו את הדרך‪ .‬כך הגענו לשדה התעופה באיחור ניכר‪ ,‬שעה אחת‬ ‫בלבד לפני הטיסה‪ .‬בשעה ‪ 9:59‬עמדתי לפני הדלפק הראשון והצגתי את הכרטיס והמזוודות‪" .‬כמה מזוודות!" קרא הפקיד בהתפעלות מעורבת‬ ‫בביקורת‪ .‬הסברתי לו שיש לנו אישור לכך מפני שזו טיסת עלייה‪ ,‬אבל הפקיד לא אהב את זה‪" .‬יארך זמן לבדוק את כל המזוודות האלה"‪ ,‬הוא‬ ‫אמר‪" ,‬ולכן נשלח את המזוודות עם הטיסה של השעה אחת עשרה‪ ,‬אבל אתם כבר לא תספיקו‪ ,‬ותצטרכו לחכות ולנסוע בטיסה הבאה‪ ,‬שיוצאת‬ ‫בשעה אחת בצהריים"‪ .‬קיבלתי את דברי הפקיד כפשוטם‪ ,‬שלחתי את המזוודות‪ ,‬וחזרתי למשפחתי‪.‬‬ ‫אמרתי להם שאנחנו הולכים לחכות לטיסה הבאה‪ .‬ש וב ניגשתי לדלפק‪ ,‬הפעם כדי לארגן את הכרטיסים לטיסה של השעה אחת‪ ,‬אבל התשובה‬ ‫שקיבלתי הייתה‪" :‬אי אפשר‪ .‬הטיסה מלאה‪ .‬חכו לטיסה הבאה‪ ".‬בשלב הזה התחלתי להילחץ‪ .‬התקשרתי לסוכן הנסיעות‪ ,‬סיפרתי לו את הסיפור‪,‬‬ ‫והוא אמר לי שבניו יורק עומדת להתקיים תחרות גדולה כלשהי‪ ,‬ולכן היום יש עומס רב על הטיסות‪ .‬אם אני רוצה הוא יכול לסדר לי טיסה בשעה‬ ‫שתיים בלילה‪ ,‬תמורת אלפיים דולר לאדם‪ .‬זה כבר היה יותר מדי‪ .‬הכרטיסים שלנו כבר היו משולמים היטב‪ ,‬והסכום האסטרונומי שהוא מבקש‬ ‫בשביל כל המשפחה שלי הוא בלתי אפשרי מבחינתי‪ .‬הייתי אובד עצות‪ .‬השעה כבר הייתה בערך שתיים בצהריים‪ .‬סיפרתי לאשתי את כל מהלך‬ ‫העניינים‪ ,‬אבל היא לא נבהלה בכלל‪" :‬אז הסוכן לא יכול לעזור"‪ ,‬היא אמרה‪" .‬בסדר‪ .‬אנחנו נגיד תהילים ונבקש מד' שיעזור לנו‪ .‬נראה לי שכדאי‬ ‫לגשת לדלפק של שירות לקוחות‪ ,‬אתה תיגש ואנחנו נתפלל‪ ".‬עשיתי כעצתה‪ .‬היא התיישבה עם הילדים ואמרה איתם פרקי תהילים‪ ,‬ואני נעמדתי‬ ‫בסוף נחש של תור ארוך ומתפתל‪ ,‬מצפה לישועה‪.‬‬ ‫עמדתי כמה דקות‪ ,‬והנה ניגש אלי אדם שאיני מכיר ושאל‪" ,‬אתה צריך עזרה עם טיסות"? "כן‪" ".‬אתה לא חייב לחכות לפקיד‪ .‬אתה יכול להתקשר‬ ‫היישר לחברה‪ ,‬שתטפל בפנייה שלך‪ .‬קח את המספר"‪ ,‬הוא הכתיב לי מספר והלך לו‪.‬‬ ‫התקשרתי ונעניתי‪ .‬אמרתי כי המזוודות שלי נמצאות בתא המטען של המטוס שיצא בשעה אחת עשרה‪ ,‬והכרטיסים שלנו מיועדים לטיסה הזאת‪.‬‬ ‫רציתי להמשיך לתאר את תלאותיי ולהסביר עד כמה דחוף לנו להיות בניו יורק לפני זמן הטיסה שיוצאת לארץ‪ ,‬אבל הנציג עצר אותי ואמר‪,‬‬ ‫"הטיסה של שעה אחת עשרה? היא עדיין לא יצאה‪ .‬רוצו כולכם לשער ארבע עשרה ועלו מיד על המטוס"! ניגשתי לבני המשפחה שלי‪ ,‬שישבו‬ ‫ואמרו תהילים ואמרתי‪" ,‬בואו! טסים עכשיו‪ ,‬מהר!" לא היה צורך לסחוב מזוודות‪ .‬מיהרתי את כולם‪ ,‬רצנו לשער ארבע עשרה‪ ,‬התקדמנו בשביל‪,‬‬ ‫עלינו לכבש שמתחבר למטוס‪ ,‬הראינו לדייל את כרטיסי הטיסה‪ ,‬והוא זירז אותנו להתיישב במקומות הריקים שחיכו רק לנו‪ .‬זהו‪ .‬אנחנו בפנים‪,‬‬ ‫והמטוס ממריא‪ " .‬תגיד לי"‪ ,‬פניתי לדייל אחרי שנרגעתי מהמרוץ של הדקות האחרונות‪" :‬איך יכול להיות שעכשיו‪ ,‬בשעה שתיים וחצי‪ ,‬אנחנו‬ ‫עולים על המטוס של השעה אחת עשרה"? ההסבר של הדייל הותיר אותי בפה פעור‪" :‬המטוס של השעה אחת עשרה היה מוכן לצאת בזמן‪ .‬רגע‬ ‫לפני ההמראה התגלתה בו תקלה‪ ,‬ולכן הורידו את כל הנוסעים‪ ,‬ובדקו את המטוס במשך שלוש שעות‪ .‬התקלה אותרה ותוקנה‪ ,‬ולפני כמה דקות‬ ‫אמרו לנוסעים לעלות בחזרה‪ .‬זאת הסיבה לכך שהמטוס עדיין היה בשדה התעופה‪".‬‬ ‫זאת הסיבה?! טיפשות להגיד כך! הסיבה הייתה שונה לגמרי‪ :‬הקב"ה רצה שנספיק את הטיסה מניו יורק לארץ ישראל‪ .‬הוא הוריד בשבילנו יותר‬ ‫ממאתים וחמישים נוסעים ממטוס‪ ,‬כדי שהוא יחכה לנו‪ ,‬ונוכל להגיע ליעד בזמן המתוכנן‪ .‬והגילוי הזה‪ ,‬שהקב"ה משדד מערכות בשבילי‪ ,‬לימד‬ ‫אותי עד כמה הקב"ה רוצה אותנו קרובים אליו גם פיזית בארץ ישראל וגם רוחנית לקראת ראש השנה יום הדין‪.‬‬ ‫ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי הרב‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' אברהם נעימי שליט"א‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לעילוי נשמתו הטהורה של‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מו"ז המקובל הצדיק‬ ‫גם דרך "קול הלשון" ‪*6761‬‬ ‫לנדיב הדגול ר'‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' מיכאל דפן‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫ר' אהרון שלום בן טאוס‬ ‫בשידור חי‪ ,‬או בשידור חוזר‬ ‫ניסים בן זהבה‬ ‫לר' ניסים בן אנה‬ ‫בן דיזי‬ ‫זצוקללה"ה‬ ‫הי"ו‬ ‫בהקשת ‪ *7‬ואח"כ ‪996908‬‬ ‫ורינה בת קלרה‬ ‫ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה ‪20:30‬‬ ‫בקו כל רגע במס' ‪ 0799-170-770‬וכן בקו היכל המלך שלוחה ‪ 7‬במס' ‪0723-400-550‬‬ ‫כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' ‪0548496909‬‬ ‫לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות‬ ‫למספר ‪ 054-84-969-08‬או למייל‪d3031887@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬