שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — ניצבים וילך (2026-08-31)

שו״+ת בה++++לכה לשולחן שבת
מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א
גיליון מס' 146
הלכות התרת נדרים ומנהגי ערב ראש השנה
מנהג התרת נדרים בערב ראש השנה :אמרו חכמים (נדרים כג ,ב)“ :הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה ,יעמוד בראש השנה ויאמר :כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל”.
אמירה זו נקראת בלשון ההלכה ‘ -מסירת מודעה’.
נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה דווקא ,כדי להיכנס ליום הדין כשאנו נקיים מהעוון החמור של נדרים שלא קויימו .1טעם נוסף ,שאם חלילה התחייב האדם נידוי בבית
דין של מעלה מחמת עבירות שעבר ,עוון זה מעכב את תפילתו מלהתקבל .על ידי התרת הנידוי בבית דין של מטה ,תפילתו נשמעת ומתקבלת יותר.2
דברוֹ ככָ ל הי ֵֹצא ִמ ּ ִפיו יַ ֲע ֶשׂה” – סופי תיבות אלול ,לומר שבחודש אלול קודם ראש השנה יעשה אדם התרה לנדריו .3נוהגים לחזור ולהתיר נדרים גם
יחל ָ
ונתנו רמז לדבר “ל ֹא ַ
בערב יום הכיפורים .4וכן בליל יום הכיפורים בפתח התפילה באמירת “כל נדרי”.5
שכל אדם יעמוד ויבצע את ההתרה בנפרד ,וכן בפני עשרה שהשכינה שורה עמם .12ולכן ,לכתחילה האם התרת נדרים הכללית שנערכת בערב ראש
נוהגים בקהילות אשכנז רבים.20 טוב ונכון שיהיו המתירים עשרה אנשים העוסקים השנה מועילה גם לנדרים שהאדם זוכר שנדר,
בלימוד הלכה ,שהם ראויים להתיר נידויי חלום.13 או שנדרים אלו טעונים התרה נפרדת?
האם ‘מסירת מודעה’ הנאמרת בסיום נוסח בהזדמנות זו של התרה בעשרה ,נהגו להוסיף בנוסח
ההתרה מועילה לבטל את כל הנדרים שאדם התרה כללית זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר
גם התרת קללות ,נזיפות ,וביטול עין הרע .14יש
עתיד לידור במהלך השנה? ואם כן ,מדוע יש אותם .כמו כן ,היא מועילה לבטל תוקף של נדר
שכתבו שכאשר מתירים בעשרה יש להקפיד שיהיו
צורך לחזור ולעשות התרת נדרים בכל שנה ממנהגים טובים שהנהיג עצמו בהם שלוש פעמים
לכל הפחות אחד עשרה מתירים ולא עשרה בדיוק,
מחדש? מבלי לומר שנוהג אותם “בלי נדר” ,וכן לקבלות
כדי שלא יהיו בית דין שקול ,אך הרבה מהאחרונים
מסירת המודעה מועילה לבטל נדרים עתידיים רק כתבו שלא נהגו להחמיר בזה.15 של דברי מצווה שקיבל על עצמו סתם מבלי לציין
אם בשעת הנדר שכח האדם שמסר מודעה בערב שהוא מקיימן בלי נדר.6
אם אינו משיג עשרה אנשים בקלות ,יתיר בפני
ראש השנה .לעומת זאת ,אם בשעה שנדר זכר שלושה כשאר נדרים.16 נדרים שאדם זוכר שנדר – אין מתירים לו בהתרה
שמסר מודעה ובכל זאת בחר לידור – הרי שבנדרו כללית זו .נדרים אלו אינם מותרים אלא אם כן יפרט
המפורש ביטל ועקר את מסירת המודעה הקודמת, האם בן יכול להצטרף לשלושת המתירים כדי את הנדר המפורש בפני שלושה דיינים ,ויתירו
והנדר חל .21מטעם זה נוהגים לעשות גם התרת להתיר את נדרי אביו? האם מותר שקרובי לו אותו כדת וכדין על ידי “פתח” ו”חרטה” .מכל
נדרים בערב ראש השנה ,אף שכבר מסרו מודעה משפחה ישבו יחד כבית דין להתיר נדרים? והאם מקום ,אם האדם מתבייש לפרט את תוכן הנדר בפני
בשנה שעברה לבטל הנדרים שידרו במשך השנה, מותר לערוך התרת נדרים בלילה ,או שמא יש שלושת הדיינים ,יפרט את הנדר בפני אחד מהם
משום שמסירת המודעה אינה מועילה לבטל נדרים לחוש לדין “אין דנים בלילה”? שהוא תלמיד חכם הבקי בענייני פתח וחרטה.7
שנדר כשזכר תנאי הביטול שהרי זה כעוקר תנאו, התרת נדרים איננה נחשבת ‘עשיית דין’ כמו בדיני אם מועיל להתיר נדרים בפני כל שלושה אנשים,
לכך צריך לנדרים אלו התרת נדרים.22 ממונות .לפיכך :שלושת המתירים יכולים להיות אף שאינם תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות
כמו כן ,תועלת חשובה נוספת במסירת המודעה קרובי משפחה זה לזה ,וכן מותר להם להיות
היא מניעת חלות נדר על מנהגים טובים .שכן מנהג מקרוביו של הנודר .על כן ,בן יכול להצטרף להתיר
נדרים?
טוב שאדם נהג בו שלוש פעמים ברציפות מבלי נדרי אביו ,וכן שלושה אחים יכולים להתיר את התרת נדרים צריכה להיעשות בפני שלושה אנשים.
לציין שהוא עושה זאת “בלי נדר” ,נחשב כנדר; נדרי אחיהם הרביעי .מאותו הטעם ,כיוון שאין זה גם שלושה אנשים פשוטים שאינם תלמידי חכמים
אמנם ,בזכות המודעה שמסר מראש ,אין המנהג דין ממש ,מותר לכתחילה לערוך התרת נדרים גם ואינם בקיאים בהלכות נדרים יכולים להתיר את
מקבל תוקף של נדר.23 בלילה.17 הנדר ,ובתנאי שהם מסוגלים להבין דברי תורה אם
ילמדו אותם ,וכן מבינים את משמעות התרת הנדר.8
אם נשים חייבות בהתרת נדרים בערב ראש האם מותר לכמה אנשים לעשות התרת נדרים יש שכתבו שנער שמלאו לו י”ג שנים אינו יכול
השנה ,ואם אשה נשואה יכולה למנות את בעלה יחד ,או שכל אחד צריך לעמוד בנפרד בפני להצטרף לשלושת המתירים אלא אם כן הביא שתי
שיהיה שליח להתיר את נדריה? המתירים? שערות בשיעור חתימת זקן .9אולם להתרת נדרים
מנהג בנות אשכנז שהנשים אינם עושות התרת מעיקר הדין :מותר לאנשים רבים לעמוד יחד הנעשית בפני עשרה מתירים – נער שמלאו לו י”ג
נדרים ,וסומכות על התרת הנדרים הנאמרת בנוסח לפני שלושת המתירים ,לבקש התרה על נדריהם שנה יכול להצטרף מן הדין.10
“כל נדרי” בליל יום הכיפורים .24אך ראוי ונכון שכל במקביל ,ובית הדין יתיר לכולם כאחד .18אולם,
אשה נשואה תמנה את בעלה לשליח להתיר את כאשר עושים התרה לכמה אנשים יחד ,על כל אחד אם מעיקר הדין מועילה התרת נדרים בפני
נדריה ,מדין “אשתו כגופו” .ותאמר האשה לבעלה: ואחד מהנוכחים להקפיד לומר את נוסח ההתרה שלושה ,מדוע קהילות רבות (ובפרט בארץ
“אני מתחרטת על כל הנדרים ,השבועות ,האיסורים בפיו בקול רם .בפרט יש להקפיד על כך באמירת ישראל) נוהגות להתיר בפני עשרה?
והמנהגים ,ואתה תהיה שליחי ותלך לפני בית דין ‘מסירת המודעה’ ,שכן לדעת פוסקים רבים ,מודעה קהילות רבות נוהגות לערוך התרת נדרים בפני
להתיר לי אותם” .הבעל ,בסיום אמירת הנוסח שנעשית במחשבה בלבד ולא נאמרה בפה בקול רם עשרה מתירים .11כיון שבנוסח ההתרה מופיעה
בפני המתירים ,יוסיף ויאמר“ :וכן לאשתי” (ובנוסח אינה מועילה כלל (כיוון שדינה כ”דברים שבלב”, הלשון “בין בהקיץ בין בחלום” ,ולנידויי חלום אין
התרת קללות מוסיפים “לנו ולנשותינו.25)”... שאינם יכולים לבטל נדר בעתיד) .19יש המהדרים מועילה התרה בשלושה ,לפיכך מחמירים להתיר
התרה רק ע"י עשרה ששונים הלכות או משניות. לנדר דאורייתא). ההתרה ,או משום הרבה בני אדם שאינם באים להתיר 1של"ה (ריש מסכת יומא) ,מטה אפרים סימן תקפא
17שו"ע סימן רכח סעיף ג. 10דאין זה אלא מדרבנן ומועיל חזקה שהביא ב' שחרית ערב יוה"כ). סעיף מט ,פתחי תשובה (יו"ד סימן רלט ס"ק ו) ,שערי
18שו"ע יו"ד סימן רכח סעיף מו. שערות .משא"כ בהתרה בשלושה .שם. 6דרך החיים (הלכות התרת נדרים בערב ראש השנה). תשובה ,סימן תקפא סוס"ק ז ,כה"ח סימן תקפא ס"ק יט
19שו"ע יו"ד סימן רי"א סעיף א. 11מטה אפרים תקפא סעיף מט .השל"ה ריש מסכת וכן הביא ב"אלף המגן" (על המטה אפרים סימן תקפא וס"ק צט ,וכתב עוד שיש נוהגים לערוך התרת נדרים
20מטה אפרים תקפא ,מ"ט .מנחת יצחק ח"ט סימן יומא .שכן המנהג בארץ ישראל. ס"ק קא) .ועד"ז הביא בשיירי כנה"ג (סימן רכח ,בהגהות ארבעים יום קודם ר"ה.
ס"א ,והגרי"ש אלישיב (ימי הרחמים פ"ב הערה סז) נהג 12שו"ע יו"ד סימן רי סעיף ב .ואף שלדעת רוב הטור אות יט). 2זוהר פרשת פיקודי דף רמט ע"ב .כה"ח שם אות יב.
שעומדים כמה אנשים יחד ומבקשים התרה. הפוסקים נדר של חלום אינו צריך התרה ,כי אינו כלום, 7שו"ע יו"ד סימן רכח סעיף יד. 3שפתי כהן (עה"ת ,סוף פרשת מטות) ,הו"ד בברכי
21שו"ע יו"ד סימן ריא סעיף ב. לכתחילה חוששים לדעת המחמירים להתירו בעשרה. 8שו"ע שם סעיף א. יוסף (סימן תקפא ס"ק כא) ,בשערי תשובה (שם סוס"ק
22שו"ת הרדב"ז ח"ד סימן לג .משנ"ב תרי"ט ס"ק ב. 13שו"ע שם. 9קצה המטה (על המטה אפרים סימן תקפא ס"ק א) ,בכף החיים (שם אות יט) ובקצור שו"ע (סימן קכח
23דעת תורה ריא ,סעיף ב .שו"ת מנחת שלמה ח"א 14עבודת הקודש (לחיד"א ,ציפורן שמיר תחילת סימן צב) ושו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן נד אות ד) ,ע"פ דברי סעיף טז).
סימן צא אות כ. יב) כתב שיקבץ עשרה כדי שיתירו לו קללות ,נזיפות, רעק"א (בגליון השו"ע יו"ד סימן רכח ג ,ובשו"ת מהדו"ק 4מטה אפרים (שם סעיף יט)
24הליכות שלמה פ"א סעיף י .חוט שני ראש השנה ויבטלו ממנו עין הרע. סימן עג) .אולם בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סימן 5ראש יוסף (למהר"י אישקאפה זצ"ל ,או"ח סימן
פרק יא הערה ג. 15עיין בספר כל נדרי עמוד קסב. שלז) ,חלק ע"ז וכתב שכיון שעיקר ההתרה דערב ראש תריט) הביא שמנהגנו להתיר נדרים ושבועות בערב
25שו"ע סימן רלד סעיף נו .ט"ז ס"ק מו .רב פעלים ח"ד 16רמ"א שם .וזה מועיל לנדר בחלום ,אך לנידוי בחלום השנה היא להנהגות טובות ,שאינם אלא מדרבנן ,לכן ראש השנה ובערב יוה"כ ,ובזה כל אדם נכנסים מותרים
או"ח לד .ואמנם השו"ע שם כתב שזהו דווקא בתנאי נחלקו השו"ע והרמ"א (יו"ד סימן שלד סעיף לה) אם לא יכול לסמוך לגבי זה על חזקה דרבא( .אך כתב דמ"מ ליוה"כ( ,וכתב דלפ"ז מה שאומרים "כל נדרי" בכניסת
שמצא שלושה מקובצים אבל הוא לא יקבצם ,אולם כבר מצא עשרה יתירו לו שלושה ,אולם לדעת הרמ"א אין לו עדיף להתיר בפני מי שיש לו חתימת זקן ,שיועיל גם יוה"כ ,זהו מחשש שמא היה איזה נדר או שבועה אחר
ולהרבות שם בתחנונים ,ובפרט על קברי הצדיקים,44 לכתחילה ,מקפידים לומר ולסיים את הסליחות דין שליחות בהתרת נדרים מועיל רק בבעל לאשתו.
וכמה טעמים נאמרו בדבר: עד עלות השחר .אולם ,אם התחילו לומר סליחות אשה שאינה נשואה אינה יכולה למנות אדם אחר
א .כדי להכניע עצמו בערב יום הדין ע”י שיזכיר לפני עמוד השחר ,ונמשך הזמן והגיע עלות השחר – (איש או אשה) שיתיר עבורה .כמו כן ,אב אינו יכול
לעצמו יום המיתה ,ובזכות הכנעה זו תפילתו תהיה אומרים וידוי ונפילת אפיים בסיום הסליחות כרגיל. לשמש כשליח להתיר נדרים עבור בתו הבוגרת.26
רצויה ומקובלת ביום הדין.45 אך אם התחילו לומר סליחות לאחר עמוד השחר -
אין אומרים וידוי ונפילת אפיים.34 כאשר אשה מבקשת התרה לנדריה ,האם בעלה
ב .לפי שמקום מנוחת הצדיקים -התפילה מתקבלת יכול לשבת ולהצטרף לשלושת המתירים?
יותר ,ולכן טוב שיזכיר את זכות הצדיקים שה’ ירחם בשחרית ערב ראש השנה אין אומרים וידוי ,ולא
עלינו בזכותם.46 תחנון ונפילת אפיים .ומנהג בני ספרד שאין אומרים כאשר אשה מבקשת התרה ,בעלה אינו יכול להיות
“למנצח ..יענך ה’” ,35ולא “תפילה לדוד” .36ואין אחד משלושת המתירים .כיון ש”אשתו כגופו”,
ג .כדי לעורר את הצדיקים הטמונים שם שיעוררו ולפיכך נחשב הדבר כאילו הבעל מתיר את נדרי
עלינו רחמים וימליצו טוב בעדנו.47 אומרים צידוק הדין.
עצמו ,ואין אדם מתיר נדרים לעצמו .27ולכן אם
יש הנוהגים ללכת לבית הקברות גם בערב יום הנוהגים לתקוע בשופר בזמן אמירת י”ג מידות אשתו בעזרת נשים בזמן התרת נדרים יש להקפיד
הכיפורים ,48אולם יש מן הפוסקים החולקים או בקדיש שבסוף הסליחות – האם יתקעו שלא ישב בעלה עם המתירים.28
וסוברים שאין ללכת בערב יום הכיפורים לבית בסליחות הנאמרות בחצות הלילה או קודם עלות
הקברות ,כיוון שיום זה הוא יום טוב ואין אומרים השחר של ערב ראש השנה? יהודים המתגוררים בתפוצות שאינם מבינים
בו תחנונים ,ועל כן יקדים הליכתו לימים הסמוכים בערב ראש השנה אין תוקעים בשופר .טעם הדבר לשון הקודש על בוריה ,האם מועיל מה שקוראים
לו( .49ועין עוד מש”כ בארוכה בספרי “זכר צדיק הוא כדי להבדיל בין תקיעות הרשות של חודש נוסח ‘התרת נדרים’ ו’מסירת המודעה’ בלשון
לברכה” פרק י). אלול לבין תקיעות החובה של ראש השנה ,או כדי הקודש כשאינם מבינים את המשמעות ,או שמא
מתי הוא הזמן הראוי לטבול במקווה בערב ראש לבלבל את השטן .37איסור זה הוא בין ביום ובין עליהם לומר את הנוסח בשפה המובנת להם?
השנה ,ומה הכוונה בטבילה זו? בלילה שלפניו .ולכן הנוהגים לתקוע בשופר בשעת צריך להקפיד שכל אחד מהנוכחים בזמן ההתרה
נהגו ישראל קדושים לטבול בערב ראש השנה כדי הסליחות ,לא יתקעו בערב ראש השנה אף לא יבין את מה שנאמר בנוסח התרת נדרים ,ולא כמו
לטהר את עצמם ,שכן הטהרה מועילה מאוד לקבלת בסליחות הנאמרות בחצות לילה.38 שחושבים עמי הארצות שהתרת נדרים היא אמירת
תפילתו של אדם ,וטהרת הגוף מביאה לידי קדושת בעל תוקע שרוצה להתאמן על התקיעות בערב תחינה ובקשה בלבד( ,מצוי בפרט באמירת ‘כל
הנפש.50 נדרי’ ,שרבים חושבים אותה לתחינה).29
ראש השנה – האם רשאי לתקוע בביתו לצורך
מן הדין די בטבילה אחת ,אולם בספרים הקדושים כך? אמירה בלעז :מעיקר הדין ,מי שאינו מבין לשון
מובא שיש לטבול בערב ראש השנה חמש טבילות, הקודש רשאי ואף ראוי שיאמר את נוסח ההתרה
יש מן הפוסקים שהחמירו בדבר ,וסברו שגם בעל
ויכוון בהן כדלהלן :טבילה ראשונה -יכוון בה לשם והמודעה בשפה המובנת לו (בלעז) .אך יש שכתבו
תוקע לא יתאמן בתקיעות בביתו בערב ראש השנה,
טהרה .והשניה -יכוון בה לתיקון מידת הכעס. שראוי להקפיד לומר התרת נדרים דווקא בלשון
וזאת כדי לבלבל את השטן .39אולם ,למעשה הרוצה
והשלישית -יכוון בה למתק את הדינים והגבורות להתאמן – רשאי לעשות כן ,ובלבד שיתקע בחדר שנתקנה .וטוב שהרב או מישהו אחר בקהל יסבירו
על ידי החסדים .והרביעית -יכוון בה לפשוט מעליו סגור.40 לנוכחים בשפה בה הם מדברים את משמעות ‘התרת
את בגדי החול ,ויכוון בזה גם כן לעניין “תכלה שנה הנדרים’ ,וע”י כך תועיל להם ההתרה גם כשאומרים
וקללותיה” .והחמישית -יכוון בה לקבל עליו את הנוהגים לצום בערב ראש השנה – האם צריכים אותה בלשון הקודש.30
הארת קדושת יום הזיכרון ,ויכוון בזה “תחל שנה לקבל עליהם את התענית בתפילת מנחה שלפני האם מותר לערוך התרת נדרים כאשר מבקש
וברכותיה”.51 ערב ראש השנה ,ועד איזה שעה עליהם להשלים ההתרה אינו נוכח פיזית בפני המתירים ,אלא
הזמן הראוי לטבילה זו הוא החל משעה אחת קודם את הצום?
חצות היום ,שכן מזמן זה ואילך מתחילה להתפשט רבים נוהגים להתענות בערב ראש השנה ,כדי
משתתף דרך הטלפון או שידור חי?
הארת קדושת ראש השנה.52 להיכנס לימי הרחמים והרצון מתוך הכנעה מבקש ההתרה צריך לבוא בעצמו ולעמוד בפני
ותשובה .צום זה מסוגל מאוד לכפרת עוונות ,וכפי המתירים ,ואינו יכול למנות שליח עבורו שיתיר
מי שאנוס ואינו יכול לטבול במקווה בערב ראש את נדריו (חוץ מבעל לאשתו) ,31לכן מי שאינו יכול
שאמרו חז”ל שהמתענה בערב ראש השנה מוחלים
השנה ,כגון זקן או חולה – מה עליו לעשות כדי לו על שליש מעוונותיו.41 לבוא בעצמו לפני שלושה שיתירו לנדריו ,אינו יכול
להיטהר? השלמת התענית :צום זה אינו חמור כתעניות להתיר דרך הטלפון וכדו’ שהרי אינו נמצא בפני
מי שאנוס ולא יכול לטבול במקווה בערב ראש הציבור שנתקנו על החורבן ,ולכן נהגו רבים המתירים.32
השנה ,ישפוך על גופו תשעה קבין מים( .53שיעור להקל ולהתענות בו רק עד חצות היום או עד פלג בשעת הדחק או במקום צורך גדול (כגון חולה,
תשעה קבין :לשיטת הגרא”ח נאה שיעור זה הוא המנחה.42 מבודד או מי שאינו יכול להגיע פיזית) ,יש
12.44ליטרים ,ולשיטת החזון איש – 21.6ליטרים). מהפוסקים שהקלו להסתמך על שמיעת החרטה
בעניין קבלת התענית :מי שרגיל להתענות בכל ערב
כיצד ישפוך את המים על גופו :יש שהחמירו ראש השנה -אינו צריך לקבל עליו את התענית והתרתה דרך הטלפון ,ויש שהסתמכו בדיעבד על
והצריכו שישפוך את המים באמצעות כלי דווקא. במנחה של היום הקודם .אולם מי שאינו רגיל דעות הראשונים הסוברים שניתן להתיר שלא בפני
ולכתחילה ישפכם מכלי אחד ,ואם אין לו כלי אחד להתענות בכל שנה וחפץ השנה להתענות -צריך המבוקש.33
המחזיק שיעור זה – יכול לשופכם מכמה כלים, לקבל את התענית ממנחה של היום הקודם .באופן
ובלבד שלא ישפוך מיותר משלושה כלים בזה זה ,בשעה שמקבל עליו את התענית במנחה ,עליו
ערב ראש השנה
אחר זה .54ויש מקילים שאפשר לשפוך את המים להתנות בפירוש שדעתו להתענות רק עד חצות
גם באמצעות דוש במקלחת .55בעת שפיכת המים עד איזה שעה מותר לומר סליחות בערב ראש
היום או עד פלג המנחה (לפי רצונו) .זאת מכיוון השנה? ומה הדין אם התאחרו וכבר עלה עמוד
יעמוד האדם זקוף ,ושתי ידיו יהיו מונחות כנגד לבו שקבלת תענית סתמית משמעותה היא קבלה
ברפיון (ולא ידחקן בחוזקה אל גופו) ,כדי שיגיעו השחר – האם יכולים להתחיל או לסיים את
להשלים את הצום עד צאת הכוכבים.43
המים לכל מקום.56 הסליחות?
זקן או חולה שאינם יכולים לרחוץ באופן זה ,טוב האם יש עניין ללכת לקברי צדיקים ערב ראש בערב ראש השנה אומרים סליחות כבכל הלילות.
שייטלו ידיים לסירוגין ארבעים פעמים( ,ועיין השנה ,ומה הטעם שנוהגים כן? ומנהג בני אשכנז להרבות בסליחות בערב ראש
בהערה סדר הנטילה וכוונותיה.)57 יש שנהגו ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות השנה יותר משאר הימים.
56משנ"ב סימן פח ס"ק ד. בכף החיים סימן תקפא ס"ק סב-סג כתב שנכון יש לסמוך על כל הני רבוותא ,דס”ל דהוי התרה .ועיין כתב הש"ך (ס"ק עא) שהטעם הוא משום דשמא היא
57סדר הנטילה וכוונותיה לזקן וחולה (על פי הבן להתענות עד צאת הכוכבים ,וכן נראה לשון השו"ע בשו”ת שבט הקהתי ח”ד (סימן רלט) שכתב דניתן אינה רוצה שיתפרסם הדבר על ידי שיקבצם ,וכתב
איש חי ,פרשת ניצבים אות ג ,בשם ספר "אמת ליעקב" תקפא סעיף ב. שהחכם ישמע החרטה דרך הטלפון ומהני התרה כזו העטרת זהב (הלבוש) שאם נתנה לו רשות גם לקבצם
ניניו ז"ל בקונטרס "שפת אמת") :הנטילה נעשית 43שו"ע סימן תקסב סעיף ב .ומשנ"ב שם. אף לכתחילה. ולהתיר יעשה .ע"ש .וכן הורו למעשה הגרי"ש אלישיב
ארבעים פעמים לסירוגין ,כנגד עשר אותיות של שם 44מנהגי מהרי"ל הלכות ראש השנה אות ג .רמ"א 34שו"ע סימן תקפא סעיף ג .ומשנ"ב שם ס"ק כג. זצוק"ל באשרי איש ח"ג פי"ג אות כה .ובשו"ת תשובות
ע"ב הקדוש (שם ע"ב מורכב מעשר אותיות במילואו: סימן תקפא סעיף ד. כה"ח אות עג. והנהגות (ח"א סימן של"ח).
י-ו-ד ,ה-י ,ו-י-ו ,ה-י): 45ברכת אליהו (מאוליינוב ,דף נז ע"א). 35והלבוש כתב דאומרים למנצח כיון שמתענים שייך 26שו"ע סימן רכח סעיף טז.
עשרים נטילות ראשונות (לסירוגין) :יערה תחילה 46מנהגי מהרי"ל שם .משנ"ב תקפא ס"ק כז. שפיר לומר יענך ה' ביום צרה .וכן כתב במטה אפרים 27שו"ע סימן רלד סעיף נז.
מים על יד ימין פעם אחת ויכוון באות הראשונה (י), 47חמדת ימים (מהדורת תשע"א ,ח"ג דף צא ע"ב). אות מט .ופתחי עולם אות יד. 28אך כשיש עשרה מתירים יכול להיות בתוכם ויתנה
ומיד יערה פעם אחת על יד שמאל ויכוון באותה אות קיצוש"ע סימן קכח סעיף יג. 36כה"ח שם אות עח .וכה"ח סימן קלא אות לז שכן שמתיר לכל הקהל חוץ מאשתו ,אור לציון עמוד כו.
48מטה משה (מת שנ"א ,אות תתלט) .רמ"א סימן מנהג בני ספרד שבכל יום שאין אומרים תחנון ,אין 29אלף המגן (על המטה אפרים סימן תקפא אות קב),
ראשונה .לאחר מכן יערה פעם שנייה על ימין ויכוון
תרה סעיף א .ובמשנ"ב שם ס"ק ז כתב דאין להרבות אומרים בו מזמור תפילה לדוד. כה"ח (סימן תקפא ס"ק צט).
באות השנייה (ו) ,ופעם שנייה על שמאל ויכוון באות שם בתחינות רק מה שמיוסד מהקדמונים ,בשונה 37רמ"א שם סעיף ג .ומשנ"ב שם ס"ק כד. 30כה"ח (סימן תקפא ס"ק צט) ,וכ"כ בקיצור שו"ע
השנייה ,וכן על זה הדרך עד שישלים עשרים נטילות מערב ראש השנה שנוהגים להרבות בתחינות. 38באר היטב שם ס"ק יד .בן איש חי פרשת נצבים (סימן קכח סעיף טז) ,וכמו אותם היראים שאינם
לסירוגין כנגד עשר האותיות. 49סידור דרך החיים דיני ערב יוה"כ. אות ב .כה"ח אות עו. מבינים בלשון הקודש ,שאומרים נוסח התרת נדרים
עשר נטילות שניות (רצופות על ימין) :יחזור ויערה 50רמ"א סימן תקפא סעיף ד .כה"ח שם אות פב. 39כן משמע בספר המנהגים (טירנא אלול ימי בלשון לעז( ,עיי"ש שהביא הנוסח).
עשר פעמים מים זה אחר זה על יד ימין לבדה ,ויכוון 51בא"ח פרשת נצבים סעיף ג. הסליחות) הובא במשנ"ב שם. 31שו"ע סימן רכח סעיף טז.
בכל פעם באות אחת מעשר אותיות שם ע"ב כסדרן. 52משנ"ב שם ס"ק כו. 40מג"א שם ס"ק יד .אליה רבה סק"ד .משנ"ב שם. 32אחרונים ,עיין עוד הליכות מועד עמוד פז.
עשר נטילות שלישיות (רצופות על שמאל) :יערה עשר 53משנ"ב שם. בא"ח שם .כה"ח אות עו. 33שערי דעה (סימן רכח סעיף טז) ,והשפת אמת
פעמים מים זה אחר זה על יד שמאל לבדה ,ויכוון בהן 54כמבואר במשנה מקוואות פרק ג .ובשו"ע הרב 41שו"ע סימן תקפא סעיף ב .המקור לכך ממדרש (נדרים ח ):תמהו על השו”ע למה לא הביא דעת
בעשר אותיות שם ע"ב כסדרן .סך הכל עולה לארבעים סימן תרו. תנחומא. הראשונים הנ”ל דפליגי על הרמב”ם ועכ”פ בלשון יש
נטילות. 55שו"ת שבט הלוי ח"א סימן כד .מנח"י ח"ד סימן כא 42רמ"א תקפא סעיף ב .משנ"ב תקסב ס"ק י .אולם אומרים .והסיקו שם ,דבדיעבד אם התירו שלא בפניו,
