gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שו״‪+‬ת בה‪++++‬לכה לשולחן שבת‬ ‫מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א‬ ‫גיליון מס' ‪146‬‬ ‫הלכות התרת נדרים ומנהגי ערב ראש השנה‬ ‫מנהג התרת נדרים בערב ראש השנה‪ :‬אמרו חכמים (נדרים כג‪ ,‬ב)‪“ :‬הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה‪ ,‬יעמוד בראש השנה ויאמר‪ :‬כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל”‪.‬‬ ‫אמירה זו נקראת בלשון ההלכה ‪‘ -‬מסירת מודעה’‪.‬‬ ‫נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה דווקא‪ ,‬כדי להיכנס ליום הדין כשאנו נקיים מהעוון החמור של נדרים שלא קויימו‪ .1‬טעם נוסף‪ ,‬שאם חלילה התחייב האדם נידוי בבית‬ ‫דין של מעלה מחמת עבירות שעבר‪ ,‬עוון זה מעכב את תפילתו מלהתקבל‪ .‬על ידי התרת הנידוי בבית דין של מטה‪ ,‬תפילתו נשמעת ומתקבלת יותר‪.2‬‬ ‫דברוֹ ככָ ל הי ֵֹצא ִמ ּ ִפיו יַ ֲע ֶשׂה” – סופי תיבות אלול‪ ,‬לומר שבחודש אלול קודם ראש השנה יעשה אדם התרה לנדריו‪ .3‬נוהגים לחזור ולהתיר נדרים גם‬ ‫יחל ָ‬ ‫ונתנו רמז לדבר “ל ֹא ַ‬ ‫בערב יום הכיפורים‪ .4‬וכן בליל יום הכיפורים בפתח התפילה באמירת “כל נדרי”‪.5‬‬ ‫שכל אדם יעמוד ויבצע את ההתרה בנפרד‪ ,‬וכן‬ ‫בפני עשרה שהשכינה שורה עמם‪ .12‬ולכן‪ ,‬לכתחילה‬ ‫האם התרת נדרים הכללית שנערכת בערב ראש‬ ‫נוהגים בקהילות אשכנז רבים‪.20‬‬ ‫טוב ונכון שיהיו המתירים עשרה אנשים העוסקים‬ ‫השנה מועילה גם לנדרים שהאדם זוכר שנדר‪,‬‬ ‫בלימוד הלכה‪ ,‬שהם ראויים להתיר נידויי חלום‪.13‬‬ ‫או שנדרים אלו טעונים התרה נפרדת?‬ ‫האם ‘מסירת מודעה’ הנאמרת בסיום נוסח‬ ‫בהזדמנות זו של התרה בעשרה‪ ,‬נהגו להוסיף בנוסח‬ ‫ההתרה מועילה לבטל את כל הנדרים שאדם‬ ‫התרה כללית זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר‬ ‫גם התרת קללות‪ ,‬נזיפות‪ ,‬וביטול עין הרע‪ .14‬יש‬ ‫עתיד לידור במהלך השנה? ואם כן‪ ,‬מדוע יש‬ ‫אותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מועילה לבטל תוקף של נדר‬ ‫שכתבו שכאשר מתירים בעשרה יש להקפיד שיהיו‬ ‫צורך לחזור ולעשות התרת נדרים בכל שנה‬ ‫ממנהגים טובים שהנהיג עצמו בהם שלוש פעמים‬ ‫לכל הפחות אחד עשרה מתירים ולא עשרה בדיוק‪,‬‬ ‫מחדש?‬ ‫מבלי לומר שנוהג אותם “בלי נדר”‪ ,‬וכן לקבלות‬ ‫כדי שלא יהיו בית דין שקול‪ ,‬אך הרבה מהאחרונים‬ ‫מסירת המודעה מועילה לבטל נדרים עתידיים רק‬ ‫כתבו שלא נהגו להחמיר בזה‪.15‬‬ ‫של דברי מצווה שקיבל על עצמו סתם מבלי לציין‬ ‫אם בשעת הנדר שכח האדם שמסר מודעה בערב‬ ‫שהוא מקיימן בלי נדר‪.6‬‬ ‫אם אינו משיג עשרה אנשים בקלות‪ ,‬יתיר בפני‬ ‫ראש השנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם בשעה שנדר זכר‬ ‫שלושה כשאר נדרים‪.16‬‬ ‫נדרים שאדם זוכר שנדר – אין מתירים לו בהתרה‬ ‫שמסר מודעה ובכל זאת בחר לידור – הרי שבנדרו‬ ‫כללית זו‪ .‬נדרים אלו אינם מותרים אלא אם כן יפרט‬ ‫המפורש ביטל ועקר את מסירת המודעה הקודמת‪,‬‬ ‫האם בן יכול להצטרף לשלושת המתירים כדי‬ ‫את הנדר המפורש בפני שלושה דיינים‪ ,‬ויתירו‬ ‫והנדר חל‪ .21‬מטעם זה נוהגים לעשות גם התרת‬ ‫להתיר את נדרי אביו? האם מותר שקרובי‬ ‫לו אותו כדת וכדין על ידי “פתח” ו”חרטה”‪ .‬מכל‬ ‫נדרים בערב ראש השנה‪ ,‬אף שכבר מסרו מודעה‬ ‫משפחה ישבו יחד כבית דין להתיר נדרים? והאם‬ ‫מקום‪ ,‬אם האדם מתבייש לפרט את תוכן הנדר בפני‬ ‫בשנה שעברה לבטל הנדרים שידרו במשך השנה‪,‬‬ ‫מותר לערוך התרת נדרים בלילה‪ ,‬או שמא יש‬ ‫שלושת הדיינים‪ ,‬יפרט את הנדר בפני אחד מהם‬ ‫משום שמסירת המודעה אינה מועילה לבטל נדרים‬ ‫לחוש לדין “אין דנים בלילה”?‬ ‫שהוא תלמיד חכם הבקי בענייני פתח וחרטה‪.7‬‬ ‫שנדר כשזכר תנאי הביטול שהרי זה כעוקר תנאו‪,‬‬ ‫התרת נדרים איננה נחשבת ‘עשיית דין’ כמו בדיני‬ ‫אם מועיל להתיר נדרים בפני כל שלושה אנשים‪,‬‬ ‫לכך צריך לנדרים אלו התרת נדרים‪.22‬‬ ‫ממונות‪ .‬לפיכך‪ :‬שלושת המתירים יכולים להיות‬ ‫אף שאינם תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות‬ ‫כמו כן‪ ,‬תועלת חשובה נוספת במסירת המודעה‬ ‫קרובי משפחה זה לזה‪ ,‬וכן מותר להם להיות‬ ‫היא מניעת חלות נדר על מנהגים טובים‪ .‬שכן מנהג‬ ‫מקרוביו של הנודר‪ .‬על כן‪ ,‬בן יכול להצטרף להתיר‬ ‫נדרים?‬ ‫טוב שאדם נהג בו שלוש פעמים ברציפות מבלי‬ ‫נדרי אביו‪ ,‬וכן שלושה אחים יכולים להתיר את‬ ‫התרת נדרים צריכה להיעשות בפני שלושה אנשים‪.‬‬ ‫לציין שהוא עושה זאת “בלי נדר”‪ ,‬נחשב כנדר;‬ ‫נדרי אחיהם הרביעי‪ .‬מאותו הטעם‪ ,‬כיוון שאין זה‬ ‫גם שלושה אנשים פשוטים שאינם תלמידי חכמים‬ ‫אמנם‪ ,‬בזכות המודעה שמסר מראש‪ ,‬אין המנהג‬ ‫דין ממש‪ ,‬מותר לכתחילה לערוך התרת נדרים גם‬ ‫ואינם בקיאים בהלכות נדרים יכולים להתיר את‬ ‫מקבל תוקף של נדר‪.23‬‬ ‫בלילה‪.17‬‬ ‫הנדר‪ ,‬ובתנאי שהם מסוגלים להבין דברי תורה אם‬ ‫ילמדו אותם‪ ,‬וכן מבינים את משמעות התרת הנדר‪.8‬‬ ‫אם נשים חייבות בהתרת נדרים בערב ראש‬ ‫האם מותר לכמה אנשים לעשות התרת נדרים‬ ‫יש שכתבו שנער שמלאו לו י”ג שנים אינו יכול‬ ‫השנה‪ ,‬ואם אשה נשואה יכולה למנות את בעלה‬ ‫יחד‪ ,‬או שכל אחד צריך לעמוד בנפרד בפני‬ ‫להצטרף לשלושת המתירים אלא אם כן הביא שתי‬ ‫שיהיה שליח להתיר את נדריה?‬ ‫המתירים?‬ ‫שערות בשיעור חתימת זקן‪ .9‬אולם להתרת נדרים‬ ‫מנהג בנות אשכנז שהנשים אינם עושות התרת‬ ‫מעיקר הדין‪ :‬מותר לאנשים רבים לעמוד יחד‬ ‫הנעשית בפני עשרה מתירים – נער שמלאו לו י”ג‬ ‫נדרים‪ ,‬וסומכות על התרת הנדרים הנאמרת בנוסח‬ ‫לפני שלושת המתירים‪ ,‬לבקש התרה על נדריהם‬ ‫שנה יכול להצטרף מן הדין‪.10‬‬ ‫“כל נדרי” בליל יום הכיפורים‪ .24‬אך ראוי ונכון שכל‬ ‫במקביל‪ ,‬ובית הדין יתיר לכולם כאחד‪ .18‬אולם‪,‬‬ ‫אשה נשואה תמנה את בעלה לשליח להתיר את‬ ‫כאשר עושים התרה לכמה אנשים יחד‪ ,‬על כל אחד‬ ‫אם מעיקר הדין מועילה התרת נדרים בפני‬ ‫נדריה‪ ,‬מדין “אשתו כגופו”‪ .‬ותאמר האשה לבעלה‪:‬‬ ‫ואחד מהנוכחים להקפיד לומר את נוסח ההתרה‬ ‫שלושה‪ ,‬מדוע קהילות רבות (ובפרט בארץ‬ ‫“אני מתחרטת על כל הנדרים‪ ,‬השבועות‪ ,‬האיסורים‬ ‫בפיו בקול רם‪ .‬בפרט יש להקפיד על כך באמירת‬ ‫ישראל) נוהגות להתיר בפני עשרה?‬ ‫והמנהגים‪ ,‬ואתה תהיה שליחי ותלך לפני בית דין‬ ‫‘מסירת המודעה’‪ ,‬שכן לדעת פוסקים רבים‪ ,‬מודעה‬ ‫קהילות רבות נוהגות לערוך התרת נדרים בפני‬ ‫להתיר לי אותם”‪ .‬הבעל‪ ,‬בסיום אמירת הנוסח‬ ‫שנעשית במחשבה בלבד ולא נאמרה בפה בקול רם‬ ‫עשרה מתירים‪ .11‬כיון שבנוסח ההתרה מופיעה‬ ‫בפני המתירים‪ ,‬יוסיף ויאמר‪“ :‬וכן לאשתי” (ובנוסח‬ ‫אינה מועילה כלל (כיוון שדינה כ”דברים שבלב”‪,‬‬ ‫הלשון “בין בהקיץ בין בחלום”‪ ,‬ולנידויי חלום אין‬ ‫התרת קללות מוסיפים “לנו ולנשותינו‪.25)”...‬‬ ‫שאינם יכולים לבטל נדר בעתיד)‪ .19‬יש המהדרים‬ ‫מועילה התרה בשלושה‪ ,‬לפיכך מחמירים להתיר‬ ‫התרה רק ע"י עשרה ששונים הלכות או משניות‪.‬‬ ‫לנדר דאורייתא)‪.‬‬ ‫ההתרה‪ ,‬או משום הרבה בני אדם שאינם באים להתיר‬ ‫‪ 1‬של"ה (ריש מסכת יומא)‪ ,‬מטה אפרים סימן תקפא‬ ‫‪ 17‬שו"ע סימן רכח סעיף ג‪.‬‬ ‫‪ 10‬דאין זה אלא מדרבנן ומועיל חזקה שהביא ב'‬ ‫שחרית ערב יוה"כ)‪.‬‬ ‫סעיף מט‪ ,‬פתחי תשובה (יו"ד סימן רלט ס"ק ו)‪ ,‬שערי‬ ‫‪ 18‬שו"ע יו"ד סימן רכח סעיף מו‪.‬‬ ‫שערות‪ .‬משא"כ בהתרה בשלושה‪ .‬שם‪.‬‬ ‫‪ 6‬דרך החיים (הלכות התרת נדרים בערב ראש השנה)‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬סימן תקפא סוס"ק ז‪ ,‬כה"ח סימן תקפא ס"ק יט‬ ‫‪ 19‬שו"ע יו"ד סימן רי"א סעיף א‪.‬‬ ‫‪ 11‬מטה אפרים תקפא סעיף מט‪ .‬השל"ה ריש מסכת‬ ‫וכן הביא ב"אלף המגן" (על המטה אפרים סימן תקפא‬ ‫וס"ק צט‪ ,‬וכתב עוד שיש נוהגים לערוך התרת נדרים‬ ‫‪ 20‬מטה אפרים תקפא‪ ,‬מ"ט‪ .‬מנחת יצחק ח"ט סימן‬ ‫יומא‪ .‬שכן המנהג בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ס"ק קא)‪ .‬ועד"ז הביא בשיירי כנה"ג (סימן רכח‪ ,‬בהגהות‬ ‫ארבעים יום קודם ר"ה‪.‬‬ ‫ס"א‪ ,‬והגרי"ש אלישיב (ימי הרחמים פ"ב הערה סז) נהג‬ ‫‪ 12‬שו"ע יו"ד סימן רי סעיף ב‪ .‬ואף שלדעת רוב‬ ‫הטור אות יט)‪.‬‬ ‫‪ 2‬זוהר פרשת פיקודי דף רמט ע"ב‪ .‬כה"ח שם אות יב‪.‬‬ ‫שעומדים כמה אנשים יחד ומבקשים התרה‪.‬‬ ‫הפוסקים נדר של חלום אינו צריך התרה‪ ,‬כי אינו כלום‪,‬‬ ‫‪ 7‬שו"ע יו"ד סימן רכח סעיף יד‪.‬‬ ‫‪ 3‬שפתי כהן (עה"ת‪ ,‬סוף פרשת מטות)‪ ,‬הו"ד בברכי‬ ‫‪ 21‬שו"ע יו"ד סימן ריא סעיף ב‪.‬‬ ‫לכתחילה חוששים לדעת המחמירים להתירו בעשרה‪.‬‬ ‫‪ 8‬שו"ע שם סעיף א‪.‬‬ ‫יוסף (סימן תקפא ס"ק כא)‪ ,‬בשערי תשובה (שם סוס"ק‬ ‫‪ 22‬שו"ת הרדב"ז ח"ד סימן לג‪ .‬משנ"ב תרי"ט ס"ק ב‪.‬‬ ‫‪ 13‬שו"ע שם‪.‬‬ ‫‪ 9‬קצה המטה (על המטה אפרים סימן תקפא ס"ק‬ ‫א)‪ ,‬בכף החיים (שם אות יט) ובקצור שו"ע (סימן קכח‬ ‫‪ 23‬דעת תורה ריא‪ ,‬סעיף ב‪ .‬שו"ת מנחת שלמה ח"א‬ ‫‪ 14‬עבודת הקודש (לחיד"א‪ ,‬ציפורן שמיר תחילת סימן‬ ‫צב) ושו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן נד אות ד)‪ ,‬ע"פ דברי‬ ‫סעיף טז)‪.‬‬ ‫סימן צא אות כ‪.‬‬ ‫יב) כתב שיקבץ עשרה כדי שיתירו לו קללות‪ ,‬נזיפות‪,‬‬ ‫רעק"א (בגליון השו"ע יו"ד סימן רכח ג‪ ,‬ובשו"ת מהדו"ק‬ ‫‪ 4‬מטה אפרים (שם סעיף יט)‬ ‫‪ 24‬הליכות שלמה פ"א סעיף י‪ .‬חוט שני ראש השנה‬ ‫ויבטלו ממנו עין הרע‪.‬‬ ‫סימן עג)‪ .‬אולם בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סימן‬ ‫‪ 5‬ראש יוסף (למהר"י אישקאפה זצ"ל‪ ,‬או"ח סימן‬ ‫פרק יא הערה ג‪.‬‬ ‫‪ 15‬עיין בספר כל נדרי עמוד קסב‪.‬‬ ‫שלז)‪ ,‬חלק ע"ז וכתב שכיון שעיקר ההתרה דערב ראש‬ ‫תריט) הביא שמנהגנו להתיר נדרים ושבועות בערב‬ ‫‪ 25‬שו"ע סימן רלד סעיף נו‪ .‬ט"ז ס"ק מו‪ .‬רב פעלים ח"ד‬ ‫‪ 16‬רמ"א שם‪ .‬וזה מועיל לנדר בחלום‪ ,‬אך לנידוי בחלום‬ ‫השנה היא להנהגות טובות‪ ,‬שאינם אלא מדרבנן‪ ,‬לכן‬ ‫ראש השנה ובערב יוה"כ‪ ,‬ובזה כל אדם נכנסים מותרים‬ ‫או"ח לד‪ .‬ואמנם השו"ע שם כתב שזהו דווקא בתנאי‬ ‫נחלקו השו"ע והרמ"א (יו"ד סימן שלד סעיף לה) אם לא‬ ‫יכול לסמוך לגבי זה על חזקה דרבא‪( .‬אך כתב דמ"מ‬ ‫ליוה"כ‪( ,‬וכתב דלפ"ז מה שאומרים "כל נדרי" בכניסת‬ ‫שמצא שלושה מקובצים אבל הוא לא יקבצם‪ ,‬אולם כבר‬ ‫מצא עשרה יתירו לו שלושה‪ ,‬אולם לדעת הרמ"א אין לו‬ ‫עדיף להתיר בפני מי שיש לו חתימת זקן‪ ,‬שיועיל גם‬ ‫יוה"כ‪ ,‬זהו מחשש שמא היה איזה נדר או שבועה אחר‬ ‫ולהרבות שם בתחנונים‪ ,‬ובפרט על קברי הצדיקים‪,44‬‬ ‫לכתחילה‪ ,‬מקפידים לומר ולסיים את הסליחות‬ ‫דין שליחות בהתרת נדרים מועיל רק בבעל לאשתו‪.‬‬ ‫וכמה טעמים נאמרו בדבר‪:‬‬ ‫עד עלות השחר‪ .‬אולם‪ ,‬אם התחילו לומר סליחות‬ ‫אשה שאינה נשואה אינה יכולה למנות אדם אחר‬ ‫א‪ .‬כדי להכניע עצמו בערב יום הדין ע”י שיזכיר‬ ‫לפני עמוד השחר‪ ,‬ונמשך הזמן והגיע עלות השחר –‬ ‫(איש או אשה) שיתיר עבורה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אב אינו יכול‬ ‫לעצמו יום המיתה‪ ,‬ובזכות הכנעה זו תפילתו תהיה‬ ‫אומרים וידוי ונפילת אפיים בסיום הסליחות כרגיל‪.‬‬ ‫לשמש כשליח להתיר נדרים עבור בתו הבוגרת‪.26‬‬ ‫רצויה ומקובלת ביום הדין‪.45‬‬ ‫אך אם התחילו לומר סליחות לאחר עמוד השחר ‪-‬‬ ‫אין אומרים וידוי ונפילת אפיים‪.34‬‬ ‫כאשר אשה מבקשת התרה לנדריה‪ ,‬האם בעלה‬ ‫ב‪ .‬לפי שמקום מנוחת הצדיקים ‪ -‬התפילה מתקבלת‬ ‫יכול לשבת ולהצטרף לשלושת המתירים?‬ ‫יותר‪ ,‬ולכן טוב שיזכיר את זכות הצדיקים שה’ ירחם‬ ‫בשחרית ערב ראש השנה אין אומרים וידוי‪ ,‬ולא‬ ‫עלינו בזכותם‪.46‬‬ ‫תחנון ונפילת אפיים‪ .‬ומנהג בני ספרד שאין אומרים‬ ‫כאשר אשה מבקשת התרה‪ ,‬בעלה אינו יכול להיות‬ ‫“למנצח‪ ..‬יענך ה’”‪ ,35‬ולא “תפילה לדוד”‪ .36‬ואין‬ ‫אחד משלושת המתירים‪ .‬כיון ש”אשתו כגופו”‪,‬‬ ‫ג‪ .‬כדי לעורר את הצדיקים הטמונים שם שיעוררו‬ ‫ולפיכך נחשב הדבר כאילו הבעל מתיר את נדרי‬ ‫עלינו רחמים וימליצו טוב בעדנו‪.47‬‬ ‫אומרים צידוק הדין‪.‬‬ ‫עצמו‪ ,‬ואין אדם מתיר נדרים לעצמו‪ .27‬ולכן אם‬ ‫יש הנוהגים ללכת לבית הקברות גם בערב יום‬ ‫הנוהגים לתקוע בשופר בזמן אמירת י”ג מידות‬ ‫אשתו בעזרת נשים בזמן התרת נדרים יש להקפיד‬ ‫הכיפורים‪ ,48‬אולם יש מן הפוסקים החולקים‬ ‫או בקדיש שבסוף הסליחות – האם יתקעו‬ ‫שלא ישב בעלה עם המתירים‪.28‬‬ ‫וסוברים שאין ללכת בערב יום הכיפורים לבית‬ ‫בסליחות הנאמרות בחצות הלילה או קודם עלות‬ ‫הקברות‪ ,‬כיוון שיום זה הוא יום טוב ואין אומרים‬ ‫השחר של ערב ראש השנה?‬ ‫יהודים המתגוררים בתפוצות שאינם מבינים‬ ‫בו תחנונים‪ ,‬ועל כן יקדים הליכתו לימים הסמוכים‬ ‫בערב ראש השנה אין תוקעים בשופר‪ .‬טעם הדבר‬ ‫לשון הקודש על בוריה‪ ,‬האם מועיל מה שקוראים‬ ‫לו‪( .49‬ועין עוד מש”כ בארוכה בספרי “זכר צדיק‬ ‫הוא כדי להבדיל בין תקיעות הרשות של חודש‬ ‫נוסח ‘התרת נדרים’ ו’מסירת המודעה’ בלשון‬ ‫לברכה” פרק י)‪.‬‬ ‫אלול לבין תקיעות החובה של ראש השנה‪ ,‬או כדי‬ ‫הקודש כשאינם מבינים את המשמעות‪ ,‬או שמא‬ ‫מתי הוא הזמן הראוי לטבול במקווה בערב ראש‬ ‫לבלבל את השטן‪ .37‬איסור זה הוא בין ביום ובין‬ ‫עליהם לומר את הנוסח בשפה המובנת להם?‬ ‫השנה‪ ,‬ומה הכוונה בטבילה זו?‬ ‫בלילה שלפניו‪ .‬ולכן הנוהגים לתקוע בשופר בשעת‬ ‫צריך להקפיד שכל אחד מהנוכחים בזמן ההתרה‬ ‫נהגו ישראל קדושים לטבול בערב ראש השנה כדי‬ ‫הסליחות‪ ,‬לא יתקעו בערב ראש השנה אף לא‬ ‫יבין את מה שנאמר בנוסח התרת נדרים‪ ,‬ולא כמו‬ ‫לטהר את עצמם‪ ,‬שכן הטהרה מועילה מאוד לקבלת‬ ‫בסליחות הנאמרות בחצות לילה‪.38‬‬ ‫שחושבים עמי הארצות שהתרת נדרים היא אמירת‬ ‫תפילתו של אדם‪ ,‬וטהרת הגוף מביאה לידי קדושת‬ ‫בעל תוקע שרוצה להתאמן על התקיעות בערב‬ ‫תחינה ובקשה בלבד‪( ,‬מצוי בפרט באמירת ‘כל‬ ‫הנפש‪.50‬‬ ‫נדרי’‪ ,‬שרבים חושבים אותה לתחינה)‪.29‬‬ ‫ראש השנה – האם רשאי לתקוע בביתו לצורך‬ ‫מן הדין די בטבילה אחת‪ ,‬אולם בספרים הקדושים‬ ‫כך?‬ ‫אמירה בלעז‪ :‬מעיקר הדין‪ ,‬מי שאינו מבין לשון‬ ‫מובא שיש לטבול בערב ראש השנה חמש טבילות‪,‬‬ ‫הקודש רשאי ואף ראוי שיאמר את נוסח ההתרה‬ ‫יש מן הפוסקים שהחמירו בדבר‪ ,‬וסברו שגם בעל‬ ‫ויכוון בהן כדלהלן‪ :‬טבילה ראשונה ‪ -‬יכוון בה לשם‬ ‫והמודעה בשפה המובנת לו (בלעז)‪ .‬אך יש שכתבו‬ ‫תוקע לא יתאמן בתקיעות בביתו בערב ראש השנה‪,‬‬ ‫טהרה‪ .‬והשניה ‪ -‬יכוון בה לתיקון מידת הכעס‪.‬‬ ‫שראוי להקפיד לומר התרת נדרים דווקא בלשון‬ ‫וזאת כדי לבלבל את השטן‪ .39‬אולם‪ ,‬למעשה הרוצה‬ ‫והשלישית ‪ -‬יכוון בה למתק את הדינים והגבורות‬ ‫להתאמן – רשאי לעשות כן‪ ,‬ובלבד שיתקע בחדר‬ ‫שנתקנה‪ .‬וטוב שהרב או מישהו אחר בקהל יסבירו‬ ‫על ידי החסדים‪ .‬והרביעית ‪ -‬יכוון בה לפשוט מעליו‬ ‫סגור‪.40‬‬ ‫לנוכחים בשפה בה הם מדברים את משמעות ‘התרת‬ ‫את בגדי החול‪ ,‬ויכוון בזה גם כן לעניין “תכלה שנה‬ ‫הנדרים’‪ ,‬וע”י כך תועיל להם ההתרה גם כשאומרים‬ ‫וקללותיה”‪ .‬והחמישית ‪ -‬יכוון בה לקבל עליו את‬ ‫הנוהגים לצום בערב ראש השנה – האם צריכים‬ ‫אותה בלשון הקודש‪.30‬‬ ‫הארת קדושת יום הזיכרון‪ ,‬ויכוון בזה “תחל שנה‬ ‫לקבל עליהם את התענית בתפילת מנחה שלפני‬ ‫האם מותר לערוך התרת נדרים כאשר מבקש‬ ‫וברכותיה”‪.51‬‬ ‫ערב ראש השנה‪ ,‬ועד איזה שעה עליהם להשלים‬ ‫ההתרה אינו נוכח פיזית בפני המתירים‪ ,‬אלא‬ ‫הזמן הראוי לטבילה זו הוא החל משעה אחת קודם‬ ‫את הצום?‬ ‫חצות היום‪ ,‬שכן מזמן זה ואילך מתחילה להתפשט‬ ‫רבים נוהגים להתענות בערב ראש השנה‪ ,‬כדי‬ ‫משתתף דרך הטלפון או שידור חי?‬ ‫הארת קדושת ראש השנה‪.52‬‬ ‫להיכנס לימי הרחמים והרצון מתוך הכנעה‬ ‫מבקש ההתרה צריך לבוא בעצמו ולעמוד בפני‬ ‫ותשובה‪ .‬צום זה מסוגל מאוד לכפרת עוונות‪ ,‬וכפי‬ ‫המתירים‪ ,‬ואינו יכול למנות שליח עבורו שיתיר‬ ‫מי שאנוס ואינו יכול לטבול במקווה בערב ראש‬ ‫את נדריו (חוץ מבעל לאשתו)‪ ,31‬לכן מי שאינו יכול‬ ‫שאמרו חז”ל שהמתענה בערב ראש השנה מוחלים‬ ‫השנה‪ ,‬כגון זקן או חולה – מה עליו לעשות כדי‬ ‫לו על שליש מעוונותיו‪.41‬‬ ‫לבוא בעצמו לפני שלושה שיתירו לנדריו‪ ,‬אינו יכול‬ ‫להיטהר?‬ ‫השלמת התענית‪ :‬צום זה אינו חמור כתעניות‬ ‫להתיר דרך הטלפון וכדו’ שהרי אינו נמצא בפני‬ ‫מי שאנוס ולא יכול לטבול במקווה בערב ראש‬ ‫הציבור שנתקנו על החורבן‪ ,‬ולכן נהגו רבים‬ ‫המתירים‪.32‬‬ ‫השנה‪ ,‬ישפוך על גופו תשעה קבין מים‪( .53‬שיעור‬ ‫להקל ולהתענות בו רק עד חצות היום או עד פלג‬ ‫בשעת הדחק או במקום צורך גדול (כגון חולה‪,‬‬ ‫תשעה קבין‪ :‬לשיטת הגרא”ח נאה שיעור זה הוא‬ ‫המנחה‪.42‬‬ ‫מבודד או מי שאינו יכול להגיע פיזית)‪ ,‬יש‬ ‫‪ 12.44‬ליטרים‪ ,‬ולשיטת החזון איש – ‪ 21.6‬ליטרים)‪.‬‬ ‫מהפוסקים שהקלו להסתמך על שמיעת החרטה‬ ‫בעניין קבלת התענית‪ :‬מי שרגיל להתענות בכל ערב‬ ‫כיצד ישפוך את המים על גופו‪ :‬יש שהחמירו‬ ‫ראש השנה ‪ -‬אינו צריך לקבל עליו את התענית‬ ‫והתרתה דרך הטלפון‪ ,‬ויש שהסתמכו בדיעבד על‬ ‫והצריכו שישפוך את המים באמצעות כלי דווקא‪.‬‬ ‫במנחה של היום הקודם‪ .‬אולם מי שאינו רגיל‬ ‫דעות הראשונים הסוברים שניתן להתיר שלא בפני‬ ‫ולכתחילה ישפכם מכלי אחד‪ ,‬ואם אין לו כלי אחד‬ ‫להתענות בכל שנה וחפץ השנה להתענות ‪ -‬צריך‬ ‫המבוקש‪.33‬‬ ‫המחזיק שיעור זה – יכול לשופכם מכמה כלים‪,‬‬ ‫לקבל את התענית ממנחה של היום הקודם‪ .‬באופן‬ ‫ובלבד שלא ישפוך מיותר משלושה כלים בזה‬ ‫זה‪ ,‬בשעה שמקבל עליו את התענית במנחה‪ ,‬עליו‬ ‫ערב ראש השנה‬ ‫אחר זה‪ .54‬ויש מקילים שאפשר לשפוך את המים‬ ‫להתנות בפירוש שדעתו להתענות רק עד חצות‬ ‫גם באמצעות דוש במקלחת‪ .55‬בעת שפיכת המים‬ ‫עד איזה שעה מותר לומר סליחות בערב ראש‬ ‫היום או עד פלג המנחה (לפי רצונו)‪ .‬זאת מכיוון‬ ‫השנה? ומה הדין אם התאחרו וכבר עלה עמוד‬ ‫יעמוד האדם זקוף‪ ,‬ושתי ידיו יהיו מונחות כנגד לבו‬ ‫שקבלת תענית סתמית משמעותה היא קבלה‬ ‫ברפיון (ולא ידחקן בחוזקה אל גופו)‪ ,‬כדי שיגיעו‬ ‫השחר – האם יכולים להתחיל או לסיים את‬ ‫להשלים את הצום עד צאת הכוכבים‪.43‬‬ ‫המים לכל מקום‪.56‬‬ ‫הסליחות?‬ ‫זקן או חולה שאינם יכולים לרחוץ באופן זה‪ ,‬טוב‬ ‫האם יש עניין ללכת לקברי צדיקים ערב ראש‬ ‫בערב ראש השנה אומרים סליחות כבכל הלילות‪.‬‬ ‫שייטלו ידיים לסירוגין ארבעים פעמים‪( ,‬ועיין‬ ‫השנה‪ ,‬ומה הטעם שנוהגים כן?‬ ‫ומנהג בני אשכנז להרבות בסליחות בערב ראש‬ ‫בהערה סדר הנטילה וכוונותיה‪.)57‬‬ ‫יש שנהגו ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות‬ ‫השנה יותר משאר הימים‪.‬‬ ‫‪ 56‬משנ"ב סימן פח ס"ק ד‪.‬‬ ‫בכף החיים סימן תקפא ס"ק סב‪-‬סג כתב שנכון‬ ‫יש לסמוך על כל הני רבוותא‪ ,‬דס”ל דהוי התרה‪ .‬ועיין‬ ‫כתב הש"ך (ס"ק עא) שהטעם הוא משום דשמא היא‬ ‫‪ 57‬סדר הנטילה וכוונותיה לזקן וחולה (על פי הבן‬ ‫להתענות עד צאת הכוכבים‪ ,‬וכן נראה לשון השו"ע‬ ‫בשו”ת שבט הקהתי ח”ד (סימן רלט) שכתב דניתן‬ ‫אינה רוצה שיתפרסם הדבר על ידי שיקבצם‪ ,‬וכתב‬ ‫איש חי‪ ,‬פרשת ניצבים אות ג‪ ,‬בשם ספר "אמת ליעקב"‬ ‫תקפא סעיף ב‪.‬‬ ‫שהחכם ישמע החרטה דרך הטלפון ומהני התרה כזו‬ ‫העטרת זהב (הלבוש) שאם נתנה לו רשות גם לקבצם‬ ‫ניניו ז"ל בקונטרס "שפת אמת")‪ :‬הנטילה נעשית‬ ‫‪ 43‬שו"ע סימן תקסב סעיף ב‪ .‬ומשנ"ב שם‪.‬‬ ‫אף לכתחילה‪.‬‬ ‫ולהתיר יעשה‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן הורו למעשה הגרי"ש אלישיב‬ ‫ארבעים פעמים לסירוגין‪ ,‬כנגד עשר אותיות של שם‬ ‫‪ 44‬מנהגי מהרי"ל הלכות ראש השנה אות ג‪ .‬רמ"א‬ ‫‪ 34‬שו"ע סימן תקפא סעיף ג‪ .‬ומשנ"ב שם ס"ק כג‪.‬‬ ‫זצוק"ל באשרי איש ח"ג פי"ג אות כה‪ .‬ובשו"ת תשובות‬ ‫ע"ב הקדוש (שם ע"ב מורכב מעשר אותיות במילואו‪:‬‬ ‫סימן תקפא סעיף ד‪.‬‬ ‫כה"ח אות עג‪.‬‬ ‫והנהגות (ח"א סימן של"ח)‪.‬‬ ‫י‪-‬ו‪-‬ד‪ ,‬ה‪-‬י‪ ,‬ו‪-‬י‪-‬ו‪ ,‬ה‪-‬י)‪:‬‬ ‫‪ 45‬ברכת אליהו (מאוליינוב‪ ,‬דף נז ע"א)‪.‬‬ ‫‪ 35‬והלבוש כתב דאומרים למנצח כיון שמתענים שייך‬ ‫‪ 26‬שו"ע סימן רכח סעיף טז‪.‬‬ ‫עשרים נטילות ראשונות (לסירוגין)‪ :‬יערה תחילה‬ ‫‪ 46‬מנהגי מהרי"ל שם‪ .‬משנ"ב תקפא ס"ק כז‪.‬‬ ‫שפיר לומר יענך ה' ביום צרה‪ .‬וכן כתב במטה אפרים‬ ‫‪ 27‬שו"ע סימן רלד סעיף נז‪.‬‬ ‫מים על יד ימין פעם אחת ויכוון באות הראשונה (י)‪,‬‬ ‫‪ 47‬חמדת ימים (מהדורת תשע"א‪ ,‬ח"ג דף צא ע"ב)‪.‬‬ ‫אות מט‪ .‬ופתחי עולם אות יד‪.‬‬ ‫‪ 28‬אך כשיש עשרה מתירים יכול להיות בתוכם ויתנה‬ ‫ומיד יערה פעם אחת על יד שמאל ויכוון באותה אות‬ ‫קיצוש"ע סימן קכח סעיף יג‪.‬‬ ‫‪ 36‬כה"ח שם אות עח‪ .‬וכה"ח סימן קלא אות לז שכן‬ ‫שמתיר לכל הקהל חוץ מאשתו‪ ,‬אור לציון עמוד כו‪.‬‬ ‫‪ 48‬מטה משה (מת שנ"א‪ ,‬אות תתלט)‪ .‬רמ"א סימן‬ ‫מנהג בני ספרד שבכל יום שאין אומרים תחנון‪ ,‬אין‬ ‫‪ 29‬אלף המגן (על המטה אפרים סימן תקפא אות קב)‪,‬‬ ‫ראשונה‪ .‬לאחר מכן יערה פעם שנייה על ימין ויכוון‬ ‫תרה סעיף א‪ .‬ובמשנ"ב שם ס"ק ז כתב דאין להרבות‬ ‫אומרים בו מזמור תפילה לדוד‪.‬‬ ‫כה"ח (סימן תקפא ס"ק צט)‪.‬‬ ‫באות השנייה (ו)‪ ,‬ופעם שנייה על שמאל ויכוון באות‬ ‫שם בתחינות רק מה שמיוסד מהקדמונים‪ ,‬בשונה‬ ‫‪ 37‬רמ"א שם סעיף ג‪ .‬ומשנ"ב שם ס"ק כד‪.‬‬ ‫‪ 30‬כה"ח (סימן תקפא ס"ק צט)‪ ,‬וכ"כ בקיצור שו"ע‬ ‫השנייה‪ ,‬וכן על זה הדרך עד שישלים עשרים נטילות‬ ‫מערב ראש השנה שנוהגים להרבות בתחינות‪.‬‬ ‫‪ 38‬באר היטב שם ס"ק יד‪ .‬בן איש חי פרשת נצבים‬ ‫(סימן קכח סעיף טז)‪ ,‬וכמו אותם היראים שאינם‬ ‫לסירוגין כנגד עשר האותיות‪.‬‬ ‫‪ 49‬סידור דרך החיים דיני ערב יוה"כ‪.‬‬ ‫אות ב‪ .‬כה"ח אות עו‪.‬‬ ‫מבינים בלשון הקודש‪ ,‬שאומרים נוסח התרת נדרים‬ ‫עשר נטילות שניות (רצופות על ימין)‪ :‬יחזור ויערה‬ ‫‪ 50‬רמ"א סימן תקפא סעיף ד‪ .‬כה"ח שם אות פב‪.‬‬ ‫‪ 39‬כן משמע בספר המנהגים (טירנא אלול ימי‬ ‫בלשון לעז‪( ,‬עיי"ש שהביא הנוסח)‪.‬‬ ‫עשר פעמים מים זה אחר זה על יד ימין לבדה‪ ,‬ויכוון‬ ‫‪ 51‬בא"ח פרשת נצבים סעיף ג‪.‬‬ ‫הסליחות) הובא במשנ"ב שם‪.‬‬ ‫‪ 31‬שו"ע סימן רכח סעיף טז‪.‬‬ ‫בכל פעם באות אחת מעשר אותיות שם ע"ב כסדרן‪.‬‬ ‫‪ 52‬משנ"ב שם ס"ק כו‪.‬‬ ‫‪ 40‬מג"א שם ס"ק יד‪ .‬אליה רבה סק"ד‪ .‬משנ"ב שם‪.‬‬ ‫‪ 32‬אחרונים‪ ,‬עיין עוד הליכות מועד עמוד פז‪.‬‬ ‫עשר נטילות שלישיות (רצופות על שמאל)‪ :‬יערה עשר‬ ‫‪ 53‬משנ"ב שם‪.‬‬ ‫בא"ח שם‪ .‬כה"ח אות עו‪.‬‬ ‫‪ 33‬שערי דעה (סימן רכח סעיף טז)‪ ,‬והשפת אמת‬ ‫פעמים מים זה אחר זה על יד שמאל לבדה‪ ,‬ויכוון בהן‬ ‫‪ 54‬כמבואר במשנה מקוואות פרק ג‪ .‬ובשו"ע הרב‬ ‫‪ 41‬שו"ע סימן תקפא סעיף ב‪ .‬המקור לכך ממדרש‬ ‫(נדרים ח‪ ):‬תמהו על השו”ע למה לא הביא דעת‬ ‫בעשר אותיות שם ע"ב כסדרן‪ .‬סך הכל עולה לארבעים‬ ‫סימן תרו‪.‬‬ ‫תנחומא‪.‬‬ ‫הראשונים הנ”ל דפליגי על הרמב”ם ועכ”פ בלשון יש‬ ‫נטילות‪.‬‬ ‫‪ 55‬שו"ת שבט הלוי ח"א סימן כד‪ .‬מנח"י ח"ד סימן כא‬ ‫‪ 42‬רמ"א תקפא סעיף ב‪ .‬משנ"ב תקסב ס"ק י‪ .‬אולם‬ ‫אומרים‪ .‬והסיקו שם‪ ,‬דבדיעבד אם התירו שלא בפניו‪,‬‬