gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תפארת רפאל · Tiferet Refael — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: תפארת רפאל · Tiferet Refael

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

תפארת רפאל · Tiferet Refael — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ארֶת רְפָאֵל‬ ‫תפְ ֶ‬ ‫ִּ‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫••• •‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫מיסודו של הראשון לציון מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק”ל‬ ‫וערך‪:‬הרב‬ ‫ליקטוערך‪:‬‬ ‫שליט”א ּפָ ָּפרָרָ ַ ַׁשׁשת‪:‬ת‪:‬ננִ ָּ ִָּצצבִבִ ים‪ַ -‬ו‬ ‫ים‪-‬וַ ֵ ּיֵיּלֶלֶ ְךְך‬ ‫זביחישליט”א‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫רפאלזביחי‬ ‫הרברפאל‬ ‫ליקט‬ ‫רברבבק”ק “תפארת רפאל” תל‪-‬אביב‬ ‫רפאל”‬ ‫“תפארת‬ ‫בק”ק‬ ‫דינהע"ה‬ ‫ע"ה‬ ‫זביחיבתבתדינה‬ ‫שרהזביחי‬ ‫ע"שמנ'מנ'שרה‬ ‫זצ"ל ע"ש‬ ‫פינחסזצ"ל‬ ‫זביחיבןבןפינחס‬ ‫רפאלזביחי‬ ‫ע"שרבירבירפאל‬ ‫ע"ש‬ ‫(‪)1985‬‬ ‫תשמ"ה(‪)1985‬‬ ‫בשנתתשמ"ה‬ ‫נוסדבשנת‬ ‫העלוןנוסד‬ ‫העלון‬ ‫אביב‬ ‫בתלאביב‬ ‫(‪)1967‬בתל‬ ‫תשכ"ז(‪)1967‬‬ ‫בשנתתשכ"ז‬ ‫נוסדובשנת‬ ‫נוסדו‬ ‫‪ 2,144‬תשפ"ו‬ ‫תשפ"ד‬ ‫מס׳‪2,038 :‬‬ ‫עָ לֹון מס'‪:‬‬ ‫שליט"א‬ ‫זביחישליט"א‬ ‫שלמהזביחי‬ ‫הרבשלמה‬ ‫בידיהרב‬ ‫בידי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪\,‬‬ ‫ּתֹוספֶ ת לִ ּמּוד‪ְּ ,‬תזַ ֶּכה ַּב ִּדין‪...‬‬ ‫הָ בָ ה נִ גְ ּדֹוׁש ֶאת הַ ַּכף! ֶ‬ ‫‪- ---~i.----‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫~‪~IE‬‬ ‫" ַא ֶתּם נ ִ ָצּבִים הַּיֹום כ ּ ֻלְּכֶם לִפְנ ֵי ה' אֱֹלקיכֶם" (כט‪ ,‬ט)‪ .‬כתוב בזוהר הקדוש‪" :‬הַּיֹום" זה ראש השנה‪ ,‬שהקדוש‬ ‫‪!.‬‬ ‫\‬ ‫'( ברוך הוא עומד לדון העולם! מדוע ראש השנה קרוי "היום"‪ ,‬בסתם‪ ,‬בה"א הידיעה? הבדל יש בין "ראש" \‬ ‫לבין "התחלה"‪" .‬ראש הממשלה" אינו התחלת הממשלה‪ .‬הוא הראש שכל השרים תחתיו‪ ,‬מבצעי מדיניותו‪.‬‬ ‫\• הקטר הוא ראש הרכבת‪ ,‬שכל הקרונות נמשכים מכוחו‪ .‬אבל הגלגל הקידמי באופניים אינו ראש האופניים‪), ,‬‬ ‫הוא בסך הכל תחילתם‪ .‬ראש השנה אינו רק תחילת השנה‪ ,‬הוא הראש‪ ,‬במלוא מובן המילה‪ .‬מכיון שאין ‪')i,B‬‬ ‫‪'\,-‬‬ ‫בשנה כולה אלא מה שנגזר בראשה‪ ,‬ביום הדין‪ ,‬בו הבריות יפקדו להזכירם לחיים ולמוות‪ .‬לאושר או לאסון‪,‬‬ ‫לרווחה או לצרה‪ ,‬לפרנסה או למחסור! לפיכך‪" ,‬היום ‪ -‬זה ראש השנה"‪ .‬כי הוא היום הקובע‪ ,‬המכריע‪ ,‬שכל‬ ‫הימים האחרים ניזונים ממנו‪ ,‬שואבים ממנו שיפעם‪ .‬מי שיצליח לזכות במאור פני הבורא יתברך‪ ,‬בחסדו ~·‪,‬‬ ‫'‬ ‫\'‪.'-‬‬ ‫‪M‬‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫‪If!,,\,‬‬ ‫~ הרב ורוחב ידו‪ ,‬מאושר יהיה לשנה הבאה כולה ולשנים רבות ומאושרות‪.‬‬ ‫‪,/,j!o‬‬ ‫~ ואיך זוכים בדין? בחסד וברחמים‪ ,‬בתחינה ובשיברון לב‪ ,‬בעתירה ושוועה‪ .‬אבל ככלות הכל‪ ,‬הוא יום דין ~‬ ‫‪ \_/‬ומשפט! זה החודש שמזלו מאזניים‪ ,‬ויש לראות שיהיו די מצוות על כף הימנית‪ ,‬שיכריעו את הכף שכנגדם! ~‬ ‫‪\>-<,‬‬ ‫ואז‪" ,‬עשה מצוה אחת אשריו‪ ,‬שהכריע את עצמו לכף זכות!"(קידושין מ‪ ):‬וכאן‪ ,‬עלול להתגנב יאוש ללב‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪·,~.".‬‬ ‫·~‬ ‫'‪ ·.~.1‬הלא ידינו ריקות‪ ,‬אמתחתנו חלולה‪" :‬כְּדַלִּים ּוכְ ֹרָשִים דָּ ַפקְנּו דְּלָתֶיָך ‪ֹ -‬לא עַל ִצדְ ֹקתֵינּו ֲאנַחְנּו ַמ ִפּילִים ַּתחֲנּונ ֵינּו‬ ‫~·‬ ‫‪I‬‬ ‫~‪ i‬לְ ָפנ ֶיָך"‪ .‬אלו פנים יהיו לנו לנוכח כף הזכויות הריקה! איך נעז לבקש שנה טובה ומתוקה‪ ,‬כתפוח בדבש! ‪~,‬‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫ברם‪ ,‬היא הנותנת‪ :‬הבה ננצל את הזמן שנותר ‪ -‬הבה נמלא את הכף! ובמה? יש מצוה‪ ,‬ששכרה עצום ורב‬ ‫כמו כל המצוות כולן ויותר! ואיזו היא? כך אמרו ב'תלמוד ירושלמי' (ריש פאה)‪" :‬כל מצוותיה של תורה אינן‬ ‫שוות לדבר אחד מן התורה"‪ ,‬ופירש הגר"א‪ :‬למילה אחת של תלמוד תורה!‬ ‫~‬ ‫‪re~.-‬‬ ‫~ רבינו יוסף חיים זצ"ל כתב (בן איש חי פ' שמות)‪" :‬כתבו המקובלים ז"ל‪ ,‬דגדול הפועל הנעשה מעסק התורה‬ ‫‪·£1,'l‬‬ ‫‪~t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫~‬ ‫~‪ ,i‬ביום שבת אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול"! ואם כך‪ ,‬בשמיעת שיעור התורה‬ ‫או בלימוד של שעה בשבת קודש ניתן להוסיף זכויות בשווי מליארדי מצוות! אלא מה‪ ,‬עייפים‪ .‬נכון‪ .‬וזה‬ ‫‪ ('~),‬מצטרף לחישוב‪" :‬טוב לו לאדם דבר אחד בצער‪ ,‬ממאה ברווח"‪ .‬הווה אומר‪ :‬מיליונים של מצוות! הסבא‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫' ‪f,,‬‬ ‫מקלם זצ"ל חידש‪ ,‬שבכל דרגה של צער מוכפל השכר פי מאה! בכל דרגת עייפות! ואם כן מי שנוטל בידו‬ ‫·‪rr,‬‬ ‫‪};,f‬‬ ‫‪ 1"'/,‬חומש‪ ,‬או פרקי אבות‪ ,‬ולומד דקה אחת בשבת‪( ,‬בדקה אחת נאמרות כמאתיים מילים) צובר זכויות של‬ ‫‪•\i/1‬‬ ‫~ מיליוני מצוות‪ .‬יש איפוא סיכוי לזכיה בדין! לנצל את היום הגדול והקדוש‪ ,‬יום השבת‪ ,‬כדי לגדוש את כף ~‬ ‫המצוות בעוד ועוד מליוני ומליארדי זכויות! זה נכון לקראת יום הדין ‪ -‬כמה זה נכון ביום הדין עצמו!‬ ‫בדור שעבר חי בקרבינו גאון וקדוש‪ ,‬עמוד אש של תורה ויראה צרופה‪ ,‬הרב מבריסק זצ"ל‪ .‬עמקותו הייתה‬ ‫(‪ :)~Z‬מבהילה‪ ,‬נביעת חידושיו שופעת‪ .‬ובראש השנה‪ ,‬ביום הדין‪ ,‬היה יושב ואומר תהילים! חשבו‪ :‬ודאי! ביום‬ ‫‪ ,7l!J 2‬הדין יש לבקש רחמים‪ ,‬ורחמים מבקשים בשפיכת הלב במזמורי תהילים! הבהיר‪" :‬לא ולא! אני אומר‬ ‫{'‪-~,‬‬ ‫•‬ ‫מזמורי תהילים‪ ,‬כלימוד תורה! שהרי מכתבי הקודש הם‪ ,‬ומקיימים באמירתם מצוות תלמוד תורה!" תמהו‪:‬‬ ‫‪ii‬‬ ‫<‬ ‫~=; ~ '( "אם ללימוד תורה ‪ -‬מדוע לא גמרא?" והסביר‪" :‬כשלומדים גמרא‪ ,‬מתעוררת קושיא‪ .‬וזה עדיין בגדר לימוד‬ ‫·~\‬ ‫תורה‪ ,‬וחושבים בעניין‪ ,‬וזה בגדר תלמוד תורה‪ ,‬ונזכרים שאולי התשובה טמונה בדברי התוספות במסכת ‪··w3‬‬ ‫‪Ii‬‬ ‫‪.‬‬ ‫~'‪ ·.~.1‬פלונית‪ ,‬והולכים לארון ליטול את המסכת ‪ -‬ובראש השנה‪ ,‬חבל על רגע ההליכה לארון!"… ואם הוא פחד ‪·,~.".‬‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫·~‬ ‫וכמה!‬ ‫כמה‬ ‫אחת‬ ‫על‬ ‫אנו‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הימנית‬ ‫הכף‬ ‫על‬ ‫זכויות‬ ‫ויותר‬ ‫יותר‬ ‫להטיל‬ ‫ללימוד‪,‬‬ ‫רגע‬ ‫כל‬ ‫וניצל‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫בראש‬ ‫~·‬ ‫~~‬ ‫~~‬ ‫‪-‬‬ ‫‪l.:."'.~~t>,-...~i.~~-'.¼J..;·~~ .. ~~ ::;.~9/:‬‬ ‫!‪.\f-9..;.r-::: ,..Y‬‬ ‫‪,.‬‬ ‫‪("'{~ ::;.4--9·,·I'.‬‬ ‫‪,\·f;u--::~2l~-.✓.:-~~:;.hy.,,ff.‬‬ ‫~~‪\·,~~..;:~:,-i~("l[~::-hQ.,-Jf"'".-•..:-- <;.fl‬‬ ‫‪w~~iV'1t~(@1~":)g;,1-:"' . . ;:s,rt~~~1~I@•)kJ.£‬‬ ‫‪~,;.'.A{,~(~~;iz~41-:"' . . ;Sii:~~@,.~@7£~1-:"'~:1:1;\!J‬‬ ‫~‪l‬‬ ‫ימרֹות‬ ‫ִא ְ‬ ‫ְּפנִ ינִ ים‬ ‫ַּפ ְר ְּפ ָראֹות‬ ‫'\'‬ ‫~‬ ‫הקב"ה מברך! ‪ -‬את פרשת ניצבים קוראים לעולם בשבת שלפני ראש השנה‪ .‬בשבת זו אין אנו מברכים את‬ ‫החודש‪ ,‬אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו מברך אותו‪ ,‬ובכוח זה אנו מברכים את שאר חודשי השנה‪( .‬כתר שם טוב)‬ ‫~‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תּם נ ִ ָצּבִים הַּיֹום (כט‪ ,‬ט) ‪ -‬היום‪ ,‬אותיות ה' יום רומז לחמשת הימים בהם עומדים בדין‪ :‬שני ימי ראש השנה‪,‬‬ ‫ַא ֶ‬ ‫יום כיפור‪ ,‬הושענא רבא ושמחת תורה‪ .‬נ ִ ָצּבִים ‪ -‬ראשי תיבות‪ :‬נותן צדקה בשמחה ינצל ממות‪.‬‬ ‫~‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תּם נ ִ ָצּבִים הַּיֹום כ ּ ֻלְּכֶם לִפְנ ֵי ה' אֱֹלקיכֶם (כט‪ ,‬ט) ‪ -‬כולכם שוים לפני ה'‪" .‬ראשיכם" "זקניכם" ו"שוטריכם"‬ ‫ַא ֶ‬ ‫אינם חשובים ומיוחסים בעיניו יותר מ"חוטב עציך" ו"שואב מימיך"‪( .‬כלי יקר)‬ ‫~‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תּם" אותיות '' ֱאמֶת"‪ .‬העמידה לפני ה' יתברך צריכה להיות באמת‪ ,‬בלי כל אבק של רמייה וכזב‪ .‬בזכות האמת‬ ‫" ַא ֶ‬ ‫_‪J.\,,c.‬‬ ‫;‪ff‬‬ ‫אפשר להתייצב לפני שופט הארץ בימים הנוראים‪( .‬רבי אהרון מקרלין)‬ ‫" ַא ֶתּם" ראשי תיבות‪ :‬אֶבֶן מִ ִקּיר תִּזְעָק‪ .‬הימים הנוראים מסוגלים לתשובה‪ ,‬ואפילו הלבבות שהתאבנו יכולים ~‪:‬‬ ‫\‪"':‬‬ ‫~‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‪\1,.‬‬ ‫)‪'\I‬‬ ‫לזעוק ולהתקרב אל ה'‪( .‬רבי יעקב‪-‬צבי מפוריסיב)‬ ‫‪~.‬‬ ‫ֹשרֶֹש ֹפּרֶה ֹראֹש וְלַ ֲענ ָה (כט‪ ,‬יח) ‪ -‬ראשי תיבות שופר‪ .‬מלמד שקול השופר יש בכוחו לעורר הלבבות לתשובה‪,‬‬ ‫~·‬ ‫כמו שנאמר‪ :‬הי ִ ָּתקַע ֹשֹופָר בְּעִיר‪ ,‬ולעקור שורשים רעים של ראש ולענה‪( .‬שמנה לחמו)‬ ‫\‬ ‫רבי ישראל מסלנט היה נוהג לבקר בעיירות ישראל ולשאת דברי התעוררות‪ .‬במיוחד‬ ‫\‪.(,.‬‬ ‫~·‬ ‫~‬ ‫ָֹשנּון‬ ‫>)‪ {,llliiiiiiiiiiii_,,‬היה מתמסר לכך בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה‪ ,‬ימים המסוגלים לתשובה‪ .‬פעם אחת נשא‬ ‫\‪ir'J‬‬ ‫דרשה בקהילה אחת‪ ,‬שהיו בה הרבה פורקי‪-‬עול וקלי‪-‬דעת‪ .‬לאחר הדרשה אמר לו אחד השומעים‪" :‬התבוננתי‬ ‫‪w‬‬ ‫בקהל וראיתי שהדברים נכנסו אליהם באוזן אחת ויצאו באוזן השנייה"‪ .‬השיב רבי ישראל‪" :‬הנחת את דעתי‪ .‬אני‬ ‫חששתי שהדברים לא נכנסו כלל לאוזניהם‪ .‬אם נכנסו באוזן אחת ויצאו בשנייה‪ ,‬בהכרח נשאר משהו בין האוזניים"‪...‬‬ ‫~‬ ‫~~‪1,‬‬ ‫מּושֹגִ ים ְּביַ ֲהדּות‬ ‫ָּ‬ ‫‪w‬‬ ‫~·‬ ‫אֱלּול‬ ‫(‪\/‬‬ ‫כ"ה באלול‪ ,‬הוא היום הראשון לבריאת העולם ובו נבראו האש והמים‪ ,‬השמיים והארץ והאורה‪ .‬לשיטת רבי יהושע‬ ‫‪/::,‬‬ ‫~‬ ‫היה זה בכ"ה באדר‪ ,‬כי לשיטתו בניסן נברא העולם‪.‬‬ ‫~‪-I‬‬ ‫בכ"ה באלול ג'תכ"ז‪ ,‬סיים נחמיה את בניית חומות ירושלים‪ ,‬אותן הקים בחמישים ושניים ימים בלבד‪ .‬בזכות יום זה‪,‬‬ ‫‪•t,'f.‬‬ ‫לא נפל חודש אלול בגורלו של המן שהפיל‪ ,‬להשמיד בו ח"ו את כל היהודים‪.‬‬ ‫©‬ ‫‪:-:-‬‬ ‫רבים נוהגים לעלות בכ"ה באלול למירון ואומרים שהוא יום פטירת רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬אולם‬ ‫~‬ ‫אין מקור למנהג זה והמקור היחיד הוא דברי חז"ל שבערב יום הכיפורים הובא למנוחות במערת אביו‪ .‬ייתכן שהטעות‬ ‫)‪'\I‬‬ ‫נבעה מכך‪ ,‬שהספרדים נהגו להתכנס פעמיים בציון הרשב"י ולסיים את ספר הזוהר‪ ,‬ואחד המועדים היה בכ"ה באלול‬ ‫‪~.‬‬ ‫שבו היו עורכים סעודה גדולה‪.‬‬ ‫~·‬ ‫בכ"ח באלול ב' תתפ"ג‪ ,‬נהרגו ֹשָאּול בֶּן קִיׁש המלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת‪ ,‬ושלושת בניו בהר הגלבוע‪.‬‬ ‫<‬ ‫‪!i‬‬ ‫גופתו חוללה בידי הפלישתים‪ ,‬אך אנשי יָבֵׁש גִּלְעָד התגנבו בלילה וקברוהו בכבוד גדול‪.‬‬ ‫~‬ ‫~·‬ ‫בּוע‬ ‫ִסיּפּור ַה ָֹּש ַ‬ ‫חי ִּים" (ל‪ ,‬יט)‬ ‫‪t~-‬‬ ‫‪¥~~;,-::::::========C.t:‬‬ ‫ה"שדי חמד"‪ ,‬שהיה מגדולי האחרונים סיפר על עצמו‪ ,‬כי בצעירותו לא הצטיין~‪i~- l.,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫'‬ ‫"ּובָ ַחרְ ָּת בַּ ַ‬ ‫רבי חיים חזקיהו מדיני בעל‬ ‫~‬ ‫~·‬ ‫כלל בכישרונות מיוחדים‪ ,‬אולם הוא זכה בכישרון בזכות מעשה שהיה‪ .‬בהיותו אברך צעיר‪ ,‬למד רבי חיים‬ ‫~‪tr.,:‬‬ ‫בכולל אברכים שהחזיק גביר אחד‪ .‬אחד האברכים קינא ברבי חיים על שקדנותו המופלאה‪ ,‬ומתוך קנאה שיחד‬ ‫את המשרתת הערביה‪ ,‬שתפרסם על רבי חיים עלילת שקר‪ ,‬כאילו עובר הוא עבירות בסתר‪ .‬הערביה הסכימה‬ ‫·'"~{‬ ‫‪.~/‬‬ ‫ופירסמה ברבים את הדבר‪ .‬בעקבות הסיפור נגרם חילול ה' גדול‪ ,‬אולם רבי חיים עדין הנפש‪ ,‬לא מצא עוז בנפשו‬ ‫~·‬ ‫\;'‪J‬‬ ‫_(‪;i,\.‬‬ ‫‪ff;.‬‬ ‫להילחם בשמועות הרעות‪ ,‬משום כך נאלץ לעזוב את העיר בבושה‪ .‬לאחר זמן מה באה הערביה אל רבי חיים‪,‬‬ ‫הביעה חרטה בפניו וביקשה את סליחתו‪ .‬ברצותה לפייס את רבי חיים‪ ,‬אמרה הערביה‪ ,‬כי היא מוכנה לפרסם‬ ‫ברבים כי אותו אברך קנאי שילם לה כסף כדי להעליל עלילה שפלה על רבי חיים‪ .‬מה אעשה? ‪ -‬חשב רבי חיים‬ ‫בלבו ‪ -‬כיצד לנהוג? מצד אחד זו הזדמנות טובה לטהר את שמי‪ ,‬ולפרסם ברבים את חפותי‪ .‬אולם מצד שני‪...‬‬ ‫~‬ ‫הרי חילול ה' כבר נגרם‪ ,‬ועתה אם יפורסם הדבר ויוודע כיצד התנהג אותו אברך‪ ,‬ייגרם חילול ה' בשנית‪ ...‬כמו‬ ‫כן לאברך זה יגרם עלבון נורא‪ ...‬לא! ‪ -‬החליט רבי חיים ואמר למשרתת‪ :‬אל תגלי דבר! באותה שעה ‪ -‬סיים רבי‬ ‫‪'\:i/‬‬ ‫\‪/:,.‬‬ ‫~ ‪J‬‬ ‫‪~ j‬‬ ‫חיים את סיפורו ‪ -‬זכיתי מן השמים‪ ,‬והרגשתי כיצד מעיינות החוכמה נפתחים לפני‪ ,‬וזכיתי לסיעתא דשמייא‬ ‫מרובה והיא שהביאתני עד הלום‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫~‬ ‫~‪I,:/\./ o:; .) -..;,_,‬‬ ‫‪·~7‬‬ ‫~ ‪. ,_v-‬‬ ‫‪;\'._1‬‬ ‫‪~~l~:;/~-j'{~~~1E‬‬ ‫••‬ ‫·~‬ ‫‪.• .‬‬ ‫‪'<-‬‬ ‫·~‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪<-‬‬ ‫~‬ ‫••‬ ‫‪~~~.~~£,;-~;d‬‬ ‫‪'Ii:;~~ i;~•pJt.'ffr~~~-' c~u~~~~,:‬‬ ‫~‪;t$~~~~0AC~~~r&,:~.,.:._r (i --‬‬ ‫‪'o‬‬ ‫יֹוסיף ָחכְ ָמה‬ ‫ִ‬ ‫מָקֹום ֶׁשּבַ ֲעלֵי תְׁשּובָה עֹו ְמדִין‪...‬‬ ‫" ַא ֶתּם נ ִ ָצּבִים הַּיֹום כ ּ ֻלְּכֶם" ‪ -‬לפני יום הדין‪ .‬פרשת "ניצבים" נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה ‪ -‬יום הרת‬ ‫עולם‪ .‬נאמר בתורה " ֹו ְ ַשבְ ָּת עַד ה' אֱֹלקיָך ֹו ְ ָש ַמ ְע ָּת בְּקֹלֹו" מביאה הגמרא (ברכות לד‪" :).‬אמר ר' אבהו מקום‬ ‫שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬איך יתכן שבעל תשובה יעבור‬ ‫במעלתו את הצדיקים הגמורים? התשובה תובן על פי משל למה הדבר דומה‪ :‬מלך אחד החליט להתחפש לעני‬ ‫ולראות איך עמו מתנהג ומה הוא חושב עליו‪ .‬תוך שהוא משוטט בבגדי קבצן נתקל בחבורת גזלנים אכזרים‪.‬‬ ‫בני החבורה רצו להזיקו אך לפתע קם אחד מהם שנכמרו רחמיו על הקבצן והגן עליו בחירוף נפש‪ ,‬ואף הצליח‬ ‫להבריחו אל מקום מבטחים‪ .‬שב המלך לארמונו ועשה סעודה הודיה‪ ,‬והזמין את כל השרים והנכבדים ואף‬ ‫את הגזלן שהצילו‪ .‬הזמין והושיבו בין השרים‪ .‬הגזלן לא הרגיש בנוח עם בגדים פשוטים לשבת בין נכבדים‬ ‫שכאלו‪ ,‬ואף הם לא חשו בנוח עמו והתפלאו ביניהם ‪ -‬מיהו האיש שיושב עמהם‪ .‬משהרגיש זאת המלך קרא‬ ‫לגזלן והושיבו על ידו בכבוד רב‪ ,‬ואף סיפר להם את ההצלה שבאה לו בזכות הגזלן הזה‪ .‬כן הוא הנמשל‪ :‬בתורה‬ ‫נאמר‪":‬ושבת עד ה' אלוקיך"‪ .‬כאשר אדם חוזר בתשובה הרי הוא מתקרב אל הקב"ה כאותו גזלן שבהצלת‬ ‫המלך זכה שהמלך ימליך אותו על כל המדינה‪ ,‬כך החוזר בתשובה ה' מעלה אותו בדרגה מעל כל הצדיקים‪,‬‬ ‫הרי שאין מעלה גדולה מזו‪.‬‬ ‫יֹוסיף ַּד ַעת‬ ‫ִ‬ ‫ַמ ֲעמַד ַה ְקהֵל ּו ַמ ֲעמַד הַר סִינ ַי‬ ‫פרשתנו (וילך) הפרשה הקצרה ביותר‪ 30 -‬פסוקים‪ ,‬ונמצאת בזמן חשוב מאוד ‪' -‬עשרת ימי תשובה'‪ .‬הזמן‬ ‫המסוגל ביותר לחזרה בתשובה‪ .‬זו גם הפרשה הראשונה שנקרא השנה‪ .‬כתב המבי"ט‪ :‬הקב"ה נתן דווקא את‬ ‫העשרה ימים הללו כיוון שאלו הימים שלאחר בריאת העולם‪ ,‬והקב"ה נתן הזדמנות לתקן את החטא מיד‬ ‫בהתחלה! אם נוריד את ‪ 2‬ימי ראש השנה ואת יוה"כ מ‪ 10-‬הימים נקבל ‪ 7‬ימים‪ ,‬שכל יום הוא תיקון של יום בשנה‪.‬‬ ‫הפרשה הזו איננה האחרונה אבל היא מסיימת את מצוות התורה‪ .‬המצווה ה‪ 612-‬היא מצוות הקהל‪ ,‬והמצווה‬ ‫ה‪ 613-‬היא לכתוב ספר תורה‪ .‬ה"שפת אמת" שואל‪ :‬מה יש במצוות הקהל שהיא רק פעם ב‪ 7-‬שנים‪ ,‬וצריכים‬ ‫להביא את הקטנים והפעוטים? אלא שמצוות הקהל היא כמו מעמד הר סיני‪ .‬כשם שבמעמד הר סיני אמרו‬ ‫"נעשה ונשמע"‪ ,‬כך עם ישראל לאחר שנת השמיטה שבה הפקירו את השדות וכעת כל רכושם נתון בידי אחרים‬ ‫(ועוד הם משלמים ארנונה‪ )...‬ועליהם נאמר‪" :‬ג ִּ ֹבּרֵי ֹכ ַח ֹע ֵשֹי דְבָרֹו" ‪ -‬אלו שומרי שמיטה‪ .‬אז קורא המלך בס"ת‬ ‫וכולם באים‪ .‬כשם במעמד הר סיני אנשים אמרו קודם 'נעשה'‪ -‬מסרו נפשם בידי הקב"ה ורק אח"כ 'נשמע'‪ ,‬וה'‬ ‫דיבר וכולם הגיעו‪ .‬כך במצוות הקהל לאחר שמסרו עצמם ‪ -‬שדותיהם וכביכול אמרו נעשה‪ ,‬כעת יש לשמוע ‪-‬‬ ‫אבל כולם צריכים להגיע‪...‬‬ ‫‪" = = = = = = = = = = = == == = = = = = = = = = = = r W -‬‬ ‫ברכת שנה טובה מזקן המקובלים רבינו יצחק כדורי זצוק”ל‬ ‫לידידי ותומכי מוסדות התורה והחסד “תפארת רפאל” בכתב ידו קודשו‪:‬‬ ‫‪':J)?1J>1‬‬ ‫‪''7'7' . ..iJh‬‬ ‫‪,JT..:J‬‬ ‫‪7,_::;n‬‬ ‫‪iJ7P _JJ?f'JJ Jh;i7 ___,-,7b3JJ‬‬ ‫‪iJ7JJJ7'l‬‬ ‫‪_J>J?prn‬‬ ‫‪__),.:i‬‬ ‫‪7/::JJ'JJ rJ:JJ}-J 11...J,P‬‬ ‫‪o~_n;/J ;7..:::J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;;‪op‬‬ ‫‪iJ,nJ..:1,,,J _j)....9p....::i‬‬ ‫‪i>_p_j7.=J1‬‬ ‫‪i)JJJp nh,E>-i‬‬ ‫‪?0h ,-,_;p ;::JJJJ J.:,,‬‬ ‫)‪"VJ JbJ /J).fJfl.J)/ J;::sjDJ‬‬ ‫‪0':::JJJ.J oi,nJ‬‬ ‫•‪·117J ;,n.s‬‬ ‫מברך בזה את ידידי ותומכי מוסדות התורה תפארת רפאל עטרת שרה‪.‬‬ ‫השם יברך אותכם שנה טובה ומבורכת רפואה שלמה ופרנסה בשפע והצלחה וכל טוב סלה אכי”ר‬ ‫תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים‪ ,‬יצחק כדורי‬ ‫בּוע ‪cE‬‬ ‫ִא ְימרַ ת ַה ָֹּש ַ‬ ‫"במקום להוסיף חומרה להלכה‪ ,‬מוטב להוסיף יראה לעשייה"‪( .‬הרבי מקוצק)‬ ‫מדור ההלכה על פי הראשון לציון הגאון‬ ‫מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל‬ ‫עֲ ֵשֹה לְ ָך רַ ב‬ ‫ֵמ ִהלְ כֹות עֶ רֶ ב רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה‬ ‫א‪ .‬יש נוהגים להתענות בערב ראש השנה‪ .‬ומי שנהג להתענות בערב ראש השנה‪ ,‬ועשה כן ג' שנים ורוצה לבטל‬ ‫מנהגו לגמרי מטעמי בריאות וכדומה‪ ,‬צריך לעשות התרה על מנהגו הקודם‪ .‬אבל אם אינו מבטל מנהגו לגמרי‪,‬‬ ‫אלא רק לאותה שנה בלבד‪ ,‬אינו צריך לעשות התרה כלל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בערב ראש השנה‪ ,‬אין אומרים וידוי ונפילת אפים בשחרית כמו בשאר ערב יום טוב‪ .‬אבל באשמורת הבוקר‬ ‫בסליחות אומרים וידוי ונפילת אפים‪ ,‬אפילו הגיעו אליהם אחר עלות השחר‪ ,‬קודם הנץ החמה‪ .‬וכל שכן‬ ‫שאומרים וידוי ונפילת אפים במנחה שלפני יום ערב ראש השנה‪ .‬וכן אין אומרים בערב ראש השנה מזמור יענך‬ ‫ה' ביום צרה‪ ,‬ומזמור תפילה לדוד‪ ,‬וכמו שנוהגים כן בכל ערב יום טוב‪ .‬כמו כן אין תוקעים בשופר בערב ראש‬ ‫השנה‪ ,‬ובמיוחד בבית הכנסת‪ .‬ואם עדיין צריך התוקע להתלמד לתקוע‪ ,‬יעשה זאת בחדר סגור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקים‪ .‬והמנהג בירושלים‬ ‫ללכת לבית הקברות בערב ראש חודש אלול [ובערב ראש חודש ניסן]‪ ,‬נוסף על ימי פקודת השנה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מנהג ישראל להסתפר בערב ראש השנה לכבוד החג‪ .‬ולובשים בגדים מכובסים ומגוהצים לכבוד יום טוב‪,‬‬ ‫להראות שאנו בטוחים בחסדי השי''ת שיוציא לאור משפטינו לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נוהגים לטבול במקווה בערב ראש השנה לכבוד החג [משום קרי]‪ ,‬וטבילה זו אינה מן הדין‪ ,‬ולכן אין צריך‬ ‫לדקדק בה שכל גופו ושער ראשו יהיו נקיים מדברים החוצצים בטבילה‪ ,‬וכן פשט המנהג‪ ,‬שאין בדבר אלא‬ ‫מידת חסידות ומנהג יפה בלבד‪ ,‬ולכן אסור לברך על טבילה זו‪ ,‬והמברך עוון ברכה לבטלה בידו‪ .‬ונכון לטבול‬ ‫אחר שעה חמישית‪ ,‬ולכל הפחות אחר שיאיר השחר‪ .‬אם אינו יכול לטבול במקווה מאיזה סיבה‪ ,‬נכון שישפוך ‪,J.~,/-t:‬‬ ‫‪1·1/:‬‬ ‫על גופו תשעה קבין מים‪ ,‬והוא לערך ‪ 12‬ליטר ושש מאות גרם‪ .‬ואפשר לעשות זאת גם על ידי מקלחת‪ ,‬שיעמוד ‪r‬‬ ‫תחת הסילון של המקלחת כשהברז פתוח‪ ,‬עד שישער שכבר נשפכו על גופו מים בשעור ט' קבין‪ ,‬ואין צריך ]]‬ ‫\‪,::"-/.‬‬ ‫שיהיה כח גברא לזה‪ .‬וברור שאין הבדל בזה בין במים צוננים למים חמים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬נוהגים לעשות התרת נדרים ביום ערב ראש השנה‪ ,‬שהוא יום כ''ט אלול‪ .‬ובערב יום הכיפורים‪ .‬ודורשי רשומות ‪~"-/,‬‬ ‫~‪-‬‬ ‫רמזו על זה‪ֹ'' ,‬לא יַחֵל דְּבָרֹו כְּכ ָל" סופי תיבות אלול‪ .‬והוא רמז על דרשת חז''ל (בחגיגה יא‪ ).‬לא יחל דברו‪ ,‬הוא ‪' ,.,,‬‬ ‫;‪})f‬‬ ‫אינו מיחל‪ ,‬אבל אחרים מחלין לו‪ .‬וטוב לעשות ההתרה לכתחילה על ידי עשרה ששונים הלכות‪ .‬על פי מה‬ ‫שאמרו בנדרים (ח‪ ).‬נידוהו בחלום צריך עשרה בני אדם להתיר לו‪ .‬והוא דתנו הלכתא‪.‬‬ ‫~'‪.J':\_/‬‬ ‫‪7j:‬‬ ‫כמידי שנה נחלק חינם את הברכונים‬ ‫"ּת ִפ ָּלה ַעל ַה ַּפ ְר ָנ ָסה"‬ ‫המהודרים ְ‬ ‫‪7i \•.‬‬ ‫‪i*.i‬‬ ‫~‪.‬‬ ‫~‪~ (ij‬‬ ‫·· ‪__:,: •, •.‬‬ ‫\ ~‪/‬‬ ‫~~‪-~~1‬‬ ‫ו"ס ֶדר ֵליל רֹאׁש ַה ָּׁש ָנה"!‬ ‫ֵ‬ ‫‪=.~~it. ·-:.•_:2.;,‬‬ ‫(~‪i‬‬ ‫‪·~~,:‬‬ ‫~~~~~‪~v.,:‬‬ ‫ניתן להשיג במוקד "תפארת רפאל"‪1800-260-260 :‬‬ ‫··‪...-,·=.-·-··· ·~ -·-·:‬‬ ‫·~\\‪·,‬‬ ‫~‬ ‫•' '‬ ‫~‬ ‫‪, di‬‬ ‫'""‪~j"',.:~~-~..,. ?"!';~'!"it"":t:_"':~,. r,: c"-"'-""\""j""t~___'."n)-.:1‬‬ ‫'‬ ‫‪t""~~""'i~~!:~:.--!'!!'l"-!!!'J'1'"-"'""'--'"'------"""'------~-~-""~~~f?"'·1"'·.l!',r,;;~-""':""x:"",:"-"'·"'-.i""~~"".f""J;"'·~'!'!!!:~'l'i!~-f!~A‬‬ ‫יוסף זצ"ל‬ ‫הגר"ע יוסף‬ ‫מרן הגר"ע‬ ‫פסקי מרן‬ ‫על פסקי‬ ‫המבוסס על‬ ‫"אור החיים"‬ ‫החיים" המבוסס‬ ‫לוח "אור‬ ‫לפי לוח‬ ‫הזמנים לפי‬ ‫הזמנים‬ ‫‪c,,~, :i,,ri ,,~,r,‬‬ ‫זצ"ל‬ ‫ניו יורק‬ ‫שבע ניו‬ ‫באר שבע‬ ‫חיפה באר‬‫אביב חיפה‬ ‫תל אביב‬ ‫ירושלים תל‬ ‫ירושלים‬ ‫ָּפרָ ַׁשת ַה ָּׁשבּועַ‬ ‫‪r,1,~'; fil'TM'l :,i1r,‬‬ ‫‪,,,,,ti‬‬ ‫יורק‬ ‫‪t1,,~ r,,~, 551:i‬‬ ‫‪6:25 6:43‬‬ ‫‪7:05‬‬ ‫‪6:12 6:44‬‬ ‫‪6:12 6:42‬‬ ‫‪6:11 6:44‬‬ ‫השבת ‪6:13‬‬ ‫כניסת השבת‬ ‫כניסת‬ ‫ים‪-‬וַוַ ֵֵּּיילֶלֶ ְךְך‬ ‫נִנִ ָּ ָּצצ ִבִבים ‪-‬‬ ‫‪c,,,,,ri c,c,:i‬‬ ‫‪7:23 7:32‬‬ ‫‪8:04‬‬ ‫‪7:02 7:33‬‬ ‫‪7:02 7:32‬‬ ‫‪7:01 7:33‬‬ ‫השבת ‪7:03‬‬ ‫יציאת השבת‬ ‫יציאת‬ ‫‪C'!:'lMi ~,,,i;,‬‬ ‫‪7:55 8:19‬‬ ‫‪8:34‬‬ ‫‪7:45 8:20‬‬ ‫‪7:44 8:18‬‬ ‫‪7:43 8:21‬‬ ‫תם ‪7:46‬‬ ‫רבינו תם‬ ‫רבינו‬ ‫ַה ְפ ָטרָ ה‬ ‫~‪'T' '~:I ii;,Ml C'iCC fiNilM il:I‬‬ ‫ַה ְפ ָטרָ ה‬ ‫‪';":,i~ C'5"MM f1Mlli5 M~N'T‬‬ ‫היקרהחזן‬ ‫החזן‬ ‫ידידנוהיקר‬ ‫לכבודידידנו‬ ‫מוקדש לכבוד‬ ‫השבוע מוקדש‬ ‫עלוןהשבוע‬ ‫עלון‬ ‫' '"ׂשֹוׂש ָא ִש ׂיׂש"‬ ‫ר׳ איתן אהרון בן סוריא ונפתלי הי״ו‬ ‫סא'שֹ״‬ ‫ישעיהאשֹי‬ ‫״שֹושֹ ָ‬ ‫‪C'!:'l:'t,5 :,it,‬‬ ‫ונפתלי הי״ו‬ ‫סוריא‬ ‫‪LosAngeles‬‬ ‫‪Angeles‬‬ ‫אהרון‪ -‬בן‬ ‫ר׳ איתן‪U.S.A‬‬ ‫ישעיה סא׳‬ ‫‪C't''TM C'5l,5 r,,,Mli :,:ii'TM‬‬ ‫‪Los‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪U.S.A‬‬ ‫שבכל אשר יפנה ישכיל ויצליח ויראה נחת‬ ‫~‪c,5,:,r, r,i,~N5 '~''' 'Tl:'l‬‬ ‫נחת‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫ויראה‬ ‫טובה‪,‬‬ ‫ויצליח‬ ‫ופרנסה‬ ‫ישכיל‬ ‫בריאות‬ ‫מתוך‬‫חלציויפנה‬ ‫יוצאיאשר‬ ‫מכלבכל‬ ‫!‪,,,,ri i'''~t‬‬ ‫מכל יוצאי חלציו מתוך בריאות ופרנסה טובה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫‪refael260@gmail.com :n1:iun, lN '"Jl!! - iNl't!! 11,~tl n,:ip,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪,N£1i niN£1"1 11 " ' " ,,~£1Jll tliln 'tlJl,n, .,,,~, Nl - nlJllinl tJ!>i'1'' i!>t, tln~ltl‬‬ ‫‪l-800-260-260 ·'" ,!1'!1N ,,, 12015 .'t.n ,01,~ "1'i1' ,1 ,p,,l,£11' 'ni :'ti~Jltl‬‬