gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי צדק · Darchei Tzedek — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: דרכי צדק · Darchei Tzedek

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

דרכי צדק · Darchei Tzedek — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫דרכי ˆד˜‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫נצבים וילך‬ ‫תשפ"ו‬ ‫א‬ ‫גיליון דרכי צדק‬ ‫גיליון זה הונצח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫הרב שלמה בן הרב‬ ‫מכון דרכי צדק‬ ‫גדליה ז"ל‬ ‫להוצאת דא"ח‬ ‫נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫נתנדב ע"י בני המשפחה‬ ‫מפוריסוב‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫©‬ ‫לעדכון שמחות למדור‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫ואין להעתיקו בשום אופן‬ ‫וכן לתרומות והנצחות‬ ‫**********‬ ‫לבעלי שמחה ויא"צ‬ ‫וכד'‬ ‫להערות והארות‬ ‫ניתן לפנות למספר‬ ‫‪054-8458846‬‬ ‫‪0548458846‬‬ ‫‪A026508288@GMAIL.COM‬‬ ‫***************‬ ‫קול מערכת "דרכי צדק"‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫שר בית הזוהר הגאון הצדיק‬ ‫‪02-5401454‬‬ ‫חכם משה שלום מעודה‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה‬ ‫***************‬ ‫שנסתלק לבית עולמו לאחר‬ ‫לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל‬ ‫יסורים קשים ומרים שקבלם‬ ‫באהבה רבה ובשמחה‬ ‫ביום שב"ק‬ ‫לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"‬ ‫פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫˙וכן הענינים‬ ‫דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪............................‬ה'‬ ‫פניני דרכי צדק‪.........................................................‬ז'‬ ‫מדור עצותיך אמונה‪.................................................‬ט'‬ ‫מדור מאורות צדק‪....................................................‬י'‬ ‫מדור סגולות צדק‪......................................................‬י'‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‪.............................................‬י"א‬ ‫מדור השו"ת‪.........................................................‬י"א‬ ‫מדור יומא דהילולא‪................................................‬י"ב‬ ‫דרכי אמונה‪-‬דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.................‬ט"ו‬ ‫‪%‬דבר המערכת‪%‬‬ ‫בספה"ק מי השילוח פר' כי נצבים עה"פ כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם ותראו את‬ ‫שקוציהם ואת גלליהם וגו' פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה‪ .‬היינו שהזהיר הכתוב שלא יחשוב האדם שהוא מבורר רק תמיד ידאג לבו בקרבו‪,‬‬ ‫מאחר שהוא בין העכו"ם ורואה את שקוציהם לכן צריך לדאוג פן אינו מבורר מאביזרייהו דידהו היינו ניאוף וכדומה‪ ,‬פן יש בו עדיין שורש פרה‬ ‫ראש ולענה‪ ,‬ואם יאמר האדם אם כן לא מצדי הוא זה רק מאוירא דארץ העמים על זה סיים הכתוב הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו לבנינו עד‬ ‫עולם לעשות וגו' היינו שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וישתדל האדם לבער הרע מקרבו ולבדוק עד מקום שידו מגעת בנגלות‪ ,‬והשי"ת‬ ‫יעזור לו בנסתרות שהם לה' אלהינו כמו שכתיב )משלי ג'‪,‬ו'( בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך‪.‬‬ ‫בספה"ק פרי צדיק פר' וילך פר' ו' בתמה"ד הנה חז"ל תקנו שלא להתפלל בשבת תפלת שמ"ע דחול מפני שהן לצורכו של האדם‪ .‬ולכאו' ברכת‬ ‫אתה חונן לאדם דעת וכו' וחננו מאתך וכו' שהמכוון הוא להיות לו הדעת האמיתי להכרת התגלות הבורא ית"ש כמו שנא' דע את אלוקי אביך‬ ‫ועבדהו וגו'‪ .‬והלא זאת אינו לצרכו של אדם למה אין מתפללין ברכה זו בשבת כמו שמבקשים קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך‪ .‬ויבואר ע"ד‬ ‫ארז"ל )ברכות ל"ג‪ (.‬כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בהמ"ק בימיו מ"ט מקדש ניתן בין שתי אותיות דעת ניתנה בין שתי אותיות‪ .‬היינו כי פי'‬ ‫דעת הוא הכרה שמכיר בפנימיות הלב שבכל עניניו הוא מוקף מהשגחתו ית' וזה שא' שניתן בין שתי אותיות השם הק'‪ .‬וכמו כן במקום המקדש‬ ‫היו כל ישראל מוקפים בהשגחת אורו ית' בכל פרטי ענינים‪ .‬וכו' שם‪ .‬וגו'‪ ,‬ובודאי יש נפשות גבוהות במדרגה שהם במעלה זו תמיד אמנם‬ ‫כשמגיע יום השבת אז השי"ת מופיע בחי' מדרגת הדעת הזה בכל נפשות ישראל כמו שנא' כי אות היא וגו' לדע"ת כי אני ה' מקדשכ"ם היינו‬ ‫שאז מכיר כל אחד הארת השגחתו ית' בכל פרטי עניני עוה"ז ג"כ להיות בכל דרכיך דעהו‪ .‬ולכן בא המצוה בעונג שבת לענג במאכל ובמשתה‬ ‫ג‬ ‫ג"כ ובזה יתענג על ה'‪ .‬ולפ"ז אין מקום להתפלל בשבת ולבקש על חנינת הדעת כי זהו המתנה טובה שחנן אותנו השי"ת בקדושת יום השבת‬ ‫שמופיע בחי' הדעת בכלל נפשות ישראל מהארה דלעילא‪ .‬רק בחול צריכים להתפלל ע"ז וחננו מאתך וגו' שנזכה למדרגה זו מצד מדת חנינה‬ ‫מתנת חנם מאתו ית' גם בימות החול שלאו כל אדם זוכה לזה כאמרם ז"ל כל מי שיש בו דעה וכו' כנ"ל‪.‬‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫גליון זה לפרשת "נצבים וילך"‬ ‫נתנדב ע"י בעל השמחה‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה נשגר בהון‬ ‫לידידינו האי גברא רבה ויקירא‬ ‫הרה"ח ר' דוד בכמן ˘ליט"א‬ ‫וכל מ˘פח˙ו‬ ‫לרגל ה˘מחה ה˘רויה במעונו‬ ‫לרגל ה˘מחה ה˘רויה במעונו‬ ‫בהולד˙ הנכד למז"ט וב˘עטו"מ‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬ ‫דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת נצבים‬ ‫ליל שבת כ"ח אלול תשע"ו‬ ‫לשון עוד‪ ,‬ואמר בשם קדמונים שיהודי יכול‬ ‫בתפילת ריבון העולמים לפני קידוש ליל‬ ‫לקוות שיתמשך גם בעת הגלות מהישועות‬ ‫שב"ק מבקשים שתרחמינו עוד‬ ‫שכבר היו ושעתידים להיות ]אז א איד קען‬ ‫בגלותי לגאלינו והנה יש פשט א'‪ ,‬שתרחמינו‬ ‫האפן אז ס'זאל אין גלות נמשך ווערן פון די‬ ‫עוד בגלותי לגאלינו‪ ,‬ודייק הרה"ק השר שלום‬ ‫ישועות וואס זענען געווען און וואס וועלן זיין[‬ ‫מבעלזא זיע"א שהיום }כ"ז אלול{ היה יוד"ק‬ ‫וזה כוונת תיבת לגאלינו שבגאולה העתידה‬ ‫שלו מה זה לשון עוד‪ ,‬ואמר בשם קדמונים‬ ‫יהיה כל השלימות ]וועט זיין דער גאנצער‬ ‫שיהודי יכול לקוות שיתמשך גם בעת הגלות‬ ‫שלימות[ ומבקשים מהשי"ת ]בעט מען דעם‬ ‫מהישועות שכבר היו ושעתידים להיות ]אז א‬ ‫אויבערשטן[ שתרחמינו עד בגלותי שיתמשך‬ ‫איד קען האפן אז ס'זאל אין גלות נמשך ווערן‬ ‫עוד בגלות מזה הישועה‪.‬‬ ‫פון די ישועות וואס זענען געווען און וואס‬ ‫עוד מעשה שסופר לעיל הרה"ק ר' אהרן‬ ‫וועלן זיין[ וזה כוונת תיבת לגאלינו שבגאולה‬ ‫מבעלזא זיע"א שאמר על זקניתו‬ ‫העתידה יהיה כל השלימות ]וועט זיין דער‬ ‫הרבנית מלכה ע"ה‪ ,‬דער עלטער זיידע ז"ל‬ ‫גאנצער שלימות[ ומבקשים מהשי"ת ]בעט‬ ‫האט נישט געהיטן פון איר מיט קיין שום‬ ‫מען דעם אויבערשטן[ שתרחמינו עוד בגלותי‬ ‫רעבשיע זאך‪ ,‬והרה"ק רבי מאיר‬ ‫שיתמשך עוד בגלות מזה הישועה‪.‬‬ ‫פארמישלאנער זיע"א האט געזאגט ומלכי‬ ‫ופשט ב' שבעודינו עדיין בגלות‪ ,‬תביא לנו‬ ‫צדק מלך שלום )שלם( כידוע האימרא‪.‬‬ ‫גאולה פרטית )בתוך הכללית שיבוא(‪.‬‬ ‫היום }כ"ז אלול{ היה יו"ד קדישא של‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א‬ ‫הפשט על האמור לעיל על מה שאומרים‬ ‫ומספרים שהרה"ק החוזה מלובלין זיע"א‬ ‫ברבון עולמים של ליל שבת‬ ‫שלח את הגוטע יידן )הכוונה לתלמידיו‬ ‫שתרחמינו עוד בגלותי לגאלינו ודייק הרה"ק‬ ‫הטובים( להיהודי הקדוש זיע"א ואחד‬ ‫השר שלום זי"ע שהיום היו"ד שלו מה זה‬ ‫ה‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫נוע"א וקדו"ל ע"כ צוה לשמשו שיכניס‬ ‫מהגוטע יידן ששלח אליו היה הבעלזא'ער רב‬ ‫לביזעם ושיכנס קודמו מלפניו וכך תהא‬ ‫השר שלום זיע"א וע"כ פעם אחת הגיע‬ ‫שנכנס לבית עם הספרים הנ"ל‪.‬‬ ‫הבעלזא'ער רב זיע"א )הרה"ק ר' אהרן( אל‬ ‫*‬ ‫הרה"ק מביאלא זיע"א ואמר לו "אני חייב‬ ‫לכם הכרת הטוב משום מעשה הנ"ל דהרי‬ ‫מסופר על הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב‬ ‫זקינו של הרבי ‪ -‬היהודי הקדוש זיע"א לימד‬ ‫זיע"א סניגורן של ישראל שפעם‬ ‫את זקיני הרה"ק השר שלום זיע"א תורה"‪.‬‬ ‫אחת עברו מתחת חלון בית אחת ושמעו‬ ‫הגה"צ ר' מאיר הלברשטאם זצ"ל‬ ‫אנשיו איך שהאנשים דשם מדברים על כמה‬ ‫מטשאקעווא ב"ב היה אצל‬ ‫כסף שגזלו וסופרים ומתחלקים ובאו להודיע‬ ‫הרה"ק הבעלזא'ער רב זיע"א וביקש ברכה‬ ‫לו שיש כאן גנבים‪ ,‬והוא לא האמין להם אז‬ ‫מהרה"ק הבעלזא'ער רב זיע"א לעשירות‬ ‫אמרו לו יבוא כבודו להחלון וישמע בפירוש‪,‬‬ ‫והוריד הרה"ק הבעלזא'ער רב זיע"א את‬ ‫ובא ואמר להם איני יודע מה אתם רוצים הרי‬ ‫ראשו כמתנמנם לשהות של כמה דקות‪,‬‬ ‫הם מתודים ומונים ומתודים במה שפשעו‬ ‫ולאחמ"כ כשהרים ראשו אמר לו שמסכים‬ ‫וכמה שגנבו והרי הם בעלי תשובה‪ ,‬ותומ"י‬ ‫דכהיום אפשר כבר לנכדי הרה"ק הרבי ר'‬ ‫רץ לביהכנ"ס ודפק על הבימה מורי ורבותי‬ ‫אלימלך מליז'ענסק זיע"א שיהיא להם כסף‬ ‫שמעתי יהודים מתוודים ועושים חשבון‬ ‫)ואכן עם הזמן היה לו(‪ ,‬דכידוע שהרה"ק‬ ‫הנפש וחוזרים בתשובה נבוא אף אנו ונחזור‬ ‫הרבי ר' אלימלך זיע"א ביקש מהשי"ת‬ ‫בתשובה כדבעי מתוך חשבון הנפש‪ ,‬והטעם‬ ‫שנכדיו יהיו עניים‪ ,‬ונראה דהטעם הוא בגלל‬ ‫הוא דכמו שבמשפט מדברים שני הצדדים גם‬ ‫שאז היו רגש לעשירים אל נכדי הרה"ק הרבי‬ ‫הקטיגור וגם הסניגור שטויות ודברי הבל אז‬ ‫רבי אלימלך זיע"א אבל כיום מחזיקים‬ ‫כן גם עשה הרה"ק הבארדיטשוב'ער רב‬ ‫העשירים את עצמם לחשובים בהרבה יותר‬ ‫זיע"א ששינה את הדיעה במעשה אשר עשו‪.‬‬ ‫דהם הם הבעלי רכוש והנה באמת אפשר‬ ‫וכן היה גם אצל הרה"ק האדמוה"ז‬ ‫כבר שיביא לנכדיו כסף ושיהיו עשירים‪.‬‬ ‫מסאדיגורא זיע"א שאחד בא אליו‬ ‫והרה"ק הבעלזא'ער רב זיע"א היה נושא‬ ‫ואמר לו שכואב לו העיניים אז ענה לו הרה"ק‬ ‫עמו בכל מקום הספה"ק נועם‬ ‫האדמוה"ז מסאדיגורא זיע"א אתה אומר‬ ‫אלימלך וקדושת לוי והיה מקפיד ע"ז לבל‬ ‫שעיניך כואבות ועיניך אומרים שאתה‬ ‫יכנס לבית אשר לא נמצא שם נוע"א וקדו"ל‬ ‫מכאיבם‪.‬‬ ‫ופעם אחת הלך לאיזה מקום שלא היה שם‬ ‫ו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫בספה"ק עבודת ישראל לשבת תשובה‬ ‫דער הייליגער קאזי'ניצער מגיד זיע"א האט‬ ‫מובא דבהפטרה שובה ישראל‬ ‫אויכעט גוטע שטיקלאך‪ ,‬וכיום גם כן‬ ‫עד ה' אלוקיך )הושע י"ד‪ ,‬ב'( )בקטע השני(‬ ‫שייך למצוא סניגורים בדמיון לצדיקים האלה‬ ‫ומסיים הכתוב כי כשלת בעונך – רומז על‬ ‫במושגי האנשים של דורינו‪ ,‬שסיפר לי‬ ‫הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשיכורים‬ ‫דרייבער פון א טעקסי )נהג מונית( שהיה‬ ‫ומשוגעים מכובד החורבן והצרות ורדיפות‬ ‫כאשר השיאנו למקום אחד והיה עימי עוד‬ ‫מיום אל יום עד שנחשב לפני הבורא יתברך‬ ‫כמה אנשים שם ואחד הוציא פליטת פה‬ ‫כל העוונות בית ישראל כאילו עשו שוגגים‬ ‫בלע"ז "השם יעזור" פתגם כזה ומיד טינה‬ ‫כמו שכתב בזוהר הקדוש עיי"ש וזה כי כשלת‬ ‫לפניו הנהג מה זה ה' יעזור הוא )עזר( ועוזר‬ ‫בעוניך‪ ,‬כשלון לשון שוגג ואמר הנביא לרמז‬ ‫כל שניה ורגע‪ ,‬ושאלתיו לו מנין לך אמונה‬ ‫להם לאהבת התשובה אפילו דקיימא לן‬ ‫כזאת‪.‬‬ ‫)יומא פ"ו‪ ,‬ע"ב( כי התשובה מיראה מהפכת‬ ‫אז הוא ענה לי בפשטות הייתי צריך לזיווג‬ ‫הזדונות לשגגות‪ ,‬מכל מקום כיון שעל ידי‬ ‫ובקשתי ממנו יתברך והוא שלח לי והייתי‬ ‫הצרות בלאו הכי נחשבו הזדונות כשגגות‬ ‫צריך כסף לנישואין ובקשתי ממנו יתברך‬ ‫ממילא כששב ומתחרט עליהם לפני הבורא‬ ‫והוא שלח לי וכן הייתי צריך לדירה וגם‬ ‫ברוך הוא הוא ברוב חסדיו מהפכם לזכיות‬ ‫ביקשתי והוא שלח לי‪ ,‬ורציתי לראות מה‬ ‫וריח ניחוח לה' ויזכה להיות כסא ומרכבה‬ ‫גודל הכפה של המאמין‪ ,‬וראיתי יש לא פחות‬ ‫לה' וזה שאמר במדרש )ילקוט הושע תק"ל(‬ ‫ולא יותר‪ ,‬כגודל שאפי' כזית גדול המינו‪,‬‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלוקיך פירוש כנ"ל‬ ‫והנה רואים שאפי' קליינע קאפעלעך יש מהם‬ ‫שזוכה להיות כסא לכבודו ית' שמו‪ ,‬וכמו‬ ‫אשר יש להם אמונה חזקה ולא כל שכן אנו‬ ‫שאמרו )יומא פ"ו ע"א( גדולה תשובה‬ ‫שצריכים להתחזק באמונה‪.‬‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד הכבוד וע"ש עוד‪.‬‬ ‫הרה"ק מבעלזא זיע"א לא אחז עמו ומעצמו‬ ‫ומובא בשם הרה"ק ר' ישראל מרוזי'ן זיע"א‬ ‫כלום ואדרבה עשה את כל רשעי‬ ‫שאמר פעם על הרה"ק הרה"מ‬ ‫הארץ כהצדיקים הגדולים ביותר‪ ,‬ובספה"ק‬ ‫מקאז'ניץ זיע"א שהתמהמה לפני כל נדרי‬ ‫קדושת לוי מובא שהקב"ה ברא פה לתורה‬ ‫ואמר לפני הבורא ברוך הוא שאם הוא‬ ‫ולתפלה וללימוד – זכות‪ ,‬צריכים לידע גם‬ ‫מחפש הצדיק של הדור אז הרי יש לו את‬ ‫איך ללמד זכות על עם ישראל‪) .‬ע"ע דא"ח‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב‪ ,‬ואם‬ ‫רעוא דרעוין בשבת העעל"ט כי תבוא‬ ‫מחפש הסינגורן הרי יש את רבי לוי יצחק‬ ‫תשפ"ג(‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ערבים זה לזה ועל כן כשהצדיק מהרהר‬ ‫מבארדיטשוב וכן פירט הרבה שאלות‬ ‫בתשובה והוא ערב לכולם אז בהרהור‬ ‫ותשובות‪ ,‬ואח"כ שאל ואם אתה מחפש מי‬ ‫תשובה אחד הוא מחפה על כל פשיעות‬ ‫הבעל תשובה אז אני חוזר בתשובה בשביל‬ ‫ועוונות עמך בית ישראל‪.‬‬ ‫כל העם ישראל‪.‬‬ ‫]ועיין עוד ליל שב"ק כי תבוא‬ ‫והטעם לזה דמובא בכתבי האריז"ל בתחילת‬ ‫העעל"ט תשע"ו[‪.‬‬ ‫שער הסליחות שהרי כל ישראל‬ ‫דא"ח בסעודתא דעתיקא קדישא פרשת נצבים‬ ‫צפרא דשבתא כ"ח אלול תשע"ו‬ ‫המצוות שלנו היכן הם‪ ,‬אלא זהו מכיון שחסר‬ ‫הזכרנו כבר )בדא"ח ליל שב"ק ‪ -‬אתמול(‬ ‫לנו הדעת‪ ,‬ומובא בשם הרה"ק ר' ישראל‬ ‫את דברי הרה"ק מקאז'ניץ זיע"א‬ ‫מרוזי'ן זיע"א )שהזכרנו כבר אתמול( שאמר‬ ‫)בספרו הקדוש עבודת ישראל לשבת תשובה‬ ‫פעם על הרה"ק הרה"מ מקאז'ניץ זיע"א בעת‬ ‫ד"ה בהפטרה שובה ישראל וכו'( ומסיים‬ ‫שהתמהמה לפני כל נדרי ואמר לפני הבורא‬ ‫הכתוב כי כשלת בעוניך‪ ,‬רומז על הצרות וזמן‬ ‫ברוך הוא שאם הוא מחפש הצדיק של הדור‬ ‫החורבן שאז כולנו כשיכורים ומשוגעים‬ ‫אז יש לו את הרה"ק רבי מנחם מענדל‬ ‫מכובד החורבן והצרות והרדיפות מיום אל‬ ‫מרימנוב‪ ,‬ואם מחפש את הסינגורן של‬ ‫יום עד שנחשב לפני הבורא ית' כל העוונות‬ ‫ישראל אז יש לו את הרה"ק הבארדיטושב'ער‬ ‫בית ישראל כאילו עשו שוגגים כמו שכתב‬ ‫רב ר' לוי יצחק וכן פירט הרבה שאלות וענה‬ ‫הזוה"ק ע"ש )ועיין עוד באריכות בדא"ח של‬ ‫לו על כל דבר את הצדיק המשוייך לזה‪,‬‬ ‫ליל שב"ק דנא וכן באריכות בעבו"י שם‬ ‫ולבתריה שאל ואם אתה מחפש הבעל‬ ‫בביאור ענין זה(‪.‬‬ ‫תשובה אז אני חוזר בתשובה בשביל כל‬ ‫והייתי מעיין להקשות שהרי למה לא יהפכם‬ ‫הכלל ישראל‪.‬‬ ‫משגגות לזכויות שכידוע שכאשר‬ ‫ואמר הרה"ק הריזינער זיע"א שהרה"ק‬ ‫חוזרים בתשובה שגגות נעשים לזכויות וצ"ע‪.‬‬ ‫הקאזי'ניצער מגיד זיע"א שמע‬ ‫ועוד צ"ב והרי אנו אונסים ואין זה זדונות‬ ‫מהכביכול הסלחתי כדבריך ואו אז ניגש לכל‬ ‫שנעשו שגגות אלא מעיקרא שגגות וצריך‬ ‫נדרי‪ ,‬הרה"ק רבי פנחס קאריצ'ער זיע"א אמר‬ ‫להפכם לזכויות‪ ,‬וצ"ב עוד יותר ומה עם‬ ‫ח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫היה חברותא שלמדו יחד בכל יום כמה‬ ‫שמותר להתפלל על הכל ברוחו"ג ולא להיות‬ ‫שעות קבלה ולמד אז אוצרות חיים‬ ‫בטלנים ולצאת קירח משני הצדדים משום‬ ‫והנה בנו של אחד מהם היה ילד בן עשר‬ ‫הזוה"ק שאומר צווחין ככלבין הם הב לנו‬ ‫שנים והוא היה עומד כל יום מן הצד ועושה‬ ‫מזוני הב לנו חיי וכו' ע"ש עוד[‪.‬‬ ‫כמקשיב אבל הם היו בטוחים כי אינו מבין‬ ‫און דער הייליגער בארדיטשובער רב זיע"א‬ ‫כלום ולפתע ראו שהנה הילד בקי באוצרות‬ ‫האט זיך אן עצה געגעבן מיט אלעס ער‬ ‫חיים והוא הבין הכל והשיג‪ ,‬זהו פלא גדול‬ ‫האט געזאגט הוא אלו' הוא אבינו הוא מלכינו‬ ‫אבל יש אנשים שמבינים קודם הזמן גם כיום‬ ‫והוא יושיענו‪ ,‬און א טאטע געבט אלעס פאר‬ ‫יש כאלו‪ .‬ופעם אחת הגיע אלי בחור אחד‬ ‫זיינע קינדער‪) .‬הרה"ק הברדיטשוב'ער רב‬ ‫ובחנתיו והוא בקי בקבלה אפי' שזה קודם‬ ‫זיע"א היה אומר הוא אלו' הוא אבינו הוא‬ ‫הזמן אבל יש אנשים שאפשר להם כפי‬ ‫מלכינו והוא יושיענו‪ ,‬ואבא נותן הכל לבניו(‪.‬‬ ‫השגותיהם קודם הזמן‪.‬‬ ‫*‬ ‫פניני דרכי צדק‬ ‫על פרשתן‬ ‫ע"י החשכות בצעקה אל ה' מכאב לב פותח שער יותר מכל הזמנים המיוחדים‬ ‫עה"פ "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" מבאר ה'שפת‪-‬אמת' )פר' נצבים( ‪-‬‬ ‫'בפיך ובלבבך לעשותו'‪ ,‬שיכול האדם לעשותו קרוב‪ ,‬פי' האדם יכול לעשותו שיהיה‬ ‫קרוב‪ ,‬על ידי 'פיך ולבבך'‪ .‬חז"ל אומרים )במסכת ברכות( כי 'תפילת הערב אין לה קבע'‪ ,‬ומבאר‬ ‫השפ"א כי על ידי החשכות שמרגיש האדם בלבו ‪ -‬כשהוא צועק לקב"ה מכאב לבו ‪ -‬הר"ז פותח‬ ‫שער לתפילה יותר מכל הזמנים המיוחדים לתפילה‪ .‬וזה הפי' 'תפילת הערב'‪ :‬כשהאדם מתפלל‬ ‫כשהוא במצב של 'ערב וחושך'‪ ,‬וצועק לקב"ה מעומק הלב‪ ,‬בבחי' ממעמקים קראתיך ה'" ‪ -‬אין‬ ‫לה קבע‪ .‬זה פותח שער לתפילה יותר מכל הזמנים‪.‬‬ ‫*‬ ‫ט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫צריכים הכנות מיוחדות שיהי' לאדם הכח לעמוד לפני השי"ת‬ ‫עה"פ אתם נצבים היום כולכם" מבאר ה'שפת אמת' )פ' נצבים( כי 'היום' פירושו ‪ :‬בכל יום‪,‬‬ ‫כמאחז"ל ‪ :‬בכל יום יהיו בעיניך כחדשים‪ ,‬וכמאה"כ "היום אם בקולו תשמעו"‪ .‬האדם‬ ‫צריך לעסוק בענין הזה ש'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים'‪ .‬על ידי התחדשות‪ ,‬יכול כל איש ישראל‬ ‫ליישר עצמו להיות עומד לפני השם יתברך‪ .‬השפ"א מבאר שאין זה דבר פשוט שהאדם עומד‬ ‫לפני השי"ת ‪ :‬צריכים הכנות מיוחדות לזה‪ ,‬שיהי' לאדם הכח לעמוד לפני השי"ת‪ .‬האדם עלול‬ ‫לעמוד בתפילת שמונה עשרה‪ ,‬אולם איננו עומד לפני השי"ת ‪ -‬אלא הוא חולם חלומות'‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫לעמוד לפני השי"ת ‪ -‬לזה צריך לעשות הכנות ! ובפרט כשממשמשים ובאים הימים הנוראים‬ ‫והקדושים הבעל"ט ‪ -‬בודאי שצריך לזה הכנה מיוחדת‪.‬‬ ‫*‬ ‫אע"פ שבר"ה חרדים מהמשפט אך אם מיישב עצמו אין לו לפחד כי הבוב"ה הוא אבינו‬ ‫ובוודאי שופט בניו לטוב‬ ‫הרה"ק בעל אור לשמים מבאר בענין עבודת ראש השנה שצריך להיות בשמחה בכל עניניו‪ ,‬ואל‬ ‫יפחד מפניות‪ ,‬כי מסירות מודעה שמבטל קודם התפילה מועיל לזה מאוד‪ .‬ובפרט‬ ‫בתפילת מוספין שכבר ביטל יצר הרע של עבודה זרה בתקיעות )פע"ח שער השופר פרק ג'(‬ ‫ובעת התפילה צריך לחזק את עצמו בכל רגע‪ ,‬כי אז הוא עת עליית העולמות הקדושים )פע"ח‬ ‫שער חזרת העמידה פרק ג'( ויעלה חלק נפש רוח ונשמה עמהם ויזכור את אליהו הנביא ויבקש‬ ‫ממנו למען שמו הגדול לעורר האבות הקדושים‪ ,‬ויבאו לעזר התפילה שתהיה צלולה‪ ,‬ולהעלותה‬ ‫למעלה‪ ,‬ויקשר הבלו ודיברו וקולו ומחשבתו בשורש‪ ,‬ובכל רגע יזכור שהקב"ה מתפלל מתוך‬ ‫גרונו‪ ,‬והוא מנגן‪ ,‬ויהיה הכל מיוחד לעבודותו יתברך שמו‪ .‬וגם לכלול את עצמו עם הצדיקים ועל‬ ‫כל אנשי בית הכנסת ווידע בעצמו שהוא גרוע מכולם‪ ,‬ועל ידי זה יאהב אותם‪ ,‬ובוודאי יסכימו‬ ‫כולם‪ ,‬וגם ידמה בעצמו שהוא מתפלל בגן עדן עם נשמות הצדיקים‪) ,‬עיין סידור האר"י ז"ל לפני‬ ‫התפילה( ואז טוב לו‪ ,‬הרה"ק בעל הקדושת לוי )לראש השנה ד"ה הכלל( מוסיף כי אע"פ שבראש‬ ‫השנה הכל חרדים מיום המשפט‪ ,‬אך אם האדם מיישב עצמו‪ ,‬אין לו לפחד כי הבורא ב"ה הוא‬ ‫אב‪ ,‬ואב בוודאי שופט בנו לרב טוב לכל הטובות‪ ,‬עוד מבאר הקדושת לוי )פר' נצבים ד"ה‬ ‫והותירך( כי האב אוהב את בנו וכשמשפיע ונותן לבנו יש לו חדוה וגילה מזה כן הבורא יברך‬ ‫שמו‪ ,‬ויהי רצון שיתקבלו תפילותינו ברצון ונזכה כולנו לשנה טובה ולכתיבה וחתימה טובה ולכל‬ ‫הישועות ולכל ישראל‪.‬‬ ‫)מוצש"ק פר' נצבים וילך תשס"ג(‬ ‫י‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫*‬ ‫לעבוד להגיע שיהיה לו מדות טובות‬ ‫יש למסור לבחורי החבורה שצריך כל אחד לעבוד להגיע שיהיה לו מדות טובות‪ ,‬והרה"ק‬ ‫מסאטמאר זיע"א שבחורים שיש להם מדות טובות מגיעים לכלם המדריגות הטובים‪.‬‬ ‫)יום ד' נצבים כ' אלול תשפ"ג(‬ ‫מדור עצותיך אמונה‬ ‫איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות‪ ,‬כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד‬ ‫להמשיך קדושתו יתברך‪ ,‬והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(‬ ‫התעלות ע"י נפילה‬ ‫בספה"ק יושר דברי אמת מבאר שאפילו יהודי נמצא בנפילה‪ ,‬עליו לדעת שגם בעת הנפילה‬ ‫עליו להתקרב להשי"ת שהוא יתברך שמו מחייהו בכל רגע‪ .‬ועצה הוא שע"י מחשבה‬ ‫הזו גופא יכול האדם להתעלות ביודעו שהשי"ת מחיה אותו‪ ,‬וזה עצמו החיזוק הגדול ביותר‪.‬‬ ‫)מוצש"ק פר' כי תבוא תשס"ג(‬ ‫מדור מאורות צדק‬ ‫עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫סיפר ˘היה בדידיה‬ ‫לא לדחוק בילדים‬ ‫נכנס אלי אדם אחד של"ע ול"ע הוא חולה בנפשו‪ ,‬וביקש דבר וטרם שניתן לו ברח ונעלם ודבר‬ ‫זה נגרם מכך שדוחקים את הילדים בחיידר )בת"ת(‪ ,‬וצריך לדעת איך להתנהג עם הילידים‪.‬‬ ‫בילדותי גם היה מלמדים שהיה טובים והיה לא טובים‪ ,‬והמלמדים הטובים ראו שכל ילד ידע‬ ‫יא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫בעת שנבחנו סופ"ש‪ ,‬שאפי' באמת לא ידע‪ ,‬היה נראה לעיני הילדים שכן ידע הכל היה כדי לא‬ ‫לבייש הילד‪.‬‬ ‫ופע"א נבחנתי עם חבר אחד אצל הגה"ק הטשעבין'ער רב זצוק"ל ואחרי שבחן אמר לכל אחד‬ ‫יפה יפה )באידיש אמר וואויל וואויל( ואפי' שהחבר שלי לא ידע‪ ,‬העיקר שיצא הילד עם‬ ‫הרגשה טובה ולא להתבייש‪.‬‬ ‫ובהיותי בערך בגיל ששה עשרה למדתי אצל הגה"צ ר' זלמן בריזל זצ"ל ור' זלמן היה רואה‬ ‫שלכל ילד יהיה טוב‪ ,‬ובכל ליל שישי היה נעורין כל הלילה ולומדים עם ר' זלמן והוא‬ ‫היה בוחן כל ילד ב' הדפים שנלמד השבוע‪ ,‬וכל ילד עד שידע‪ .‬מה נראה לכם שבאמת כולם‬ ‫ידוע טוב ממש‪ ,‬אלא ר' זלמן עשה שיראה שכן ידע ולא יתבייש‪ ,‬והיה מספר לנו סיפורי צדיקים‬ ‫במשך הלילה אם נשאר זמן ולמחרת ביום שישי המשיך ללמוד כרגיל‪ ,‬ובמשך השבוע מי שלמד‬ ‫טוב היה נותן חתיכת גזר או רעטאך‪ ,‬והיו שמחים על זה‪ ,‬ולא כהיום שאם יהיה כזה מלמד‬ ‫שיחלק כאלה דברים יזרקו לו חזרה בפניו‪.‬‬ ‫גם התלמידים לא מרוצים מספיק וגם המלמדים אין מרצים כדבעי אלא דוחקים יותר מידי צריך‬ ‫לבקש על סיעתא דשמיא לילך בדרך הישר ולהעמיד התלמידים על מתכונתם כל אחד כפי‬ ‫יכלתו‪.‬‬ ‫מדור סגולות צדק‬ ‫כל חודש אלול כזמן של"ס שמאיר י"ג תיקוני דיקנא‬ ‫הרה"ק השפת אמת מבאר שבחודש אלול ובפרט בשעת סעודת שלישית בשב"ק זה הוא עת‬ ‫רצון דעת רצון‪ ,‬וזמן מסוגל מאוד בהשוותו את חודש אלול לזמן של"ס‪ ,‬שבה יש האור‬ ‫של י"ג תיקוני דיקנא‪.‬‬ ‫ואפשר לצרף לכך את הענין שביארנו שכשהאדם עטור בתפילין בזמן זה הוא יכול בוודאי לפעול‬ ‫בתפילות ולבקש בקלות‪ ,‬זה זמן שבו יש לאדם יותר כח נגד החיצונים‪ ,‬כדכתיב וראו כל‬ ‫עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך ודרשו חז"ל שאלו תפילין שבראש‪ ,‬וזה תלו בכוונת‬ ‫האדם ובזכות זה יעזור השם שיתקבלו התפילות ברחמים וברצון‪.‬‬ ‫)שב"ק פר' כי תבוא תשנ"ג(‬ ‫יב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‬ ‫שפלות היא ענין של המתקת הדינים ‪ -‬בשל"ס ההכנה לר"ה ‪-‬‬ ‫ככל שיש יותר הכנעה בר"ה הר"ז מסייע‬ ‫בספה"ק 'פרי הארץ' מבואר מאחז"ל )ברכות נ"ח‪ (.‬בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר‬ ‫הבית ‪ :‬כשהיה בן זומא רואה את הקהל הרב שהגיעו להקריב קרבן פסח‪ ,‬כמובא בגמ'‬ ‫פסחים שפעם ספרו את הכליות ומצאו שהיה מניינם כפליים כיוצאי מצרים – קהל עצום ורב‪,‬‬ ‫אמר ‪ :‬ברוך שברא כל אלו לשמשני‪ .‬ולכאורה אינו מובן‪ ,‬כיצד התבטא כך‪ .‬אלא‪ ,‬מבואר ב'פרי‬ ‫הארץ'‪ ,‬שבן זומא רצה בדרך זו להמחיש את האחריות שלו כלפי כל אלו‪.‬‬ ‫וביארנו ]במק"א[ הענין בדרך משל ‪ :‬למה הדבר דומה‪ ,‬למאפיה בה אופים כל מיני לחמים‪,‬‬ ‫ובה עובדים רבים‪ .‬נמצא שכל אדם אשר בא לקנות לחם‪ ,‬יש לו משמשים רבים‪ .‬וכן‬ ‫אדם האוכל פירות או ירקות – הכל משמשיו‪ .‬וכיו"ב לענין מלבושים שלובש האדם ‪ -‬בכל דבר‬ ‫נעשו מלאכות רבות בידי אנשים רבים‪ .‬בן זומא אמר זאת בהתייחס לאחריות – וזהו שאחז"ל‬ ‫שחייב אדם לומר 'בשבילי נברא העולם'‪ .‬וזהו "לא תצא אלא במחנה" ‪ :‬כל דבר צריך להיות עם‬ ‫הכח של המחנה‪ ,‬עם כלל ישראל‪.‬‬ ‫עוד איתא בגמ' ]ר"ה כ"ו[ בראש השנה כל כמה דכייף איניש טפי – מעלי‪ ,‬ככל שיש לאדם‬ ‫יותר הכנעה בראש השנה‪ ,‬הרי זה מסייע לאדם‪ .‬וביאר זאת הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע‬ ‫]'אמרי פנחס' פ' נצבים וסליחות[‪ ,‬כי השפלות היא ענין של המתקת הדינים ‪ :‬כשאדם הוא אין‬ ‫בעיני עצמו‪ ,‬אין מה לדון אותו‪ .‬ומביא ]שם[ בשם הרה"ק רבי שמעריל ווערחיווקער זי"ע‪ ,‬שהיה‬ ‫מתלמידי הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬שבשעת סעודה שלישית של שבת נגזר בשמים איך יתנהגו עם‬ ‫האדם כל ימות השבוע ‪ -‬מהסעודה הזאת הנקראת 'זעיר אנפין'‪ .‬וזה הרמז‪ ,‬שצריך האדם להיות‬ ‫קטן ושפל בעיני עצמו ‪ :‬הא בהא תליא‪ ,‬כמו שגוזרים בראש השנה‪ ,‬כן גם בסעודה שלישית‬ ‫גוזרים על האדם מה תהא ההנהגה עמו כל השבוע‪ .‬זה זמן של הכנעה ושפלות‪ ,‬של תשובה‪.‬‬ ‫יג‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור השו"ת‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו‬ ‫לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הכנה לר"ה‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫איך מתכוננים לראש השנה?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫ע"י לימוד התורה והרבות בתפילה והידור קיום מצוות ומעשים טובים‪ ,‬ואין להיות בלחץ כי לא‬ ‫יצא מזה כלום‪.‬‬ ‫)יום ב' פר' נצבים וילך תשפ"ג(‬ ‫מדור יומא דהילולא‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘‬ ‫מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א‬ ‫כ"ז אלול‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א הפליג בשבחו של הרה"ק רבי אורי השרף‬ ‫מסטרעליסק זיע"א ואמר כי מאז ימות אחיה השילוני לא היה בעולם מי‬ ‫שמכיר כל כך בגלגולי נשמות כמו הרה"ק רבי אורי השרף מסטרעליסק זיע"א‪.‬‬ ‫יד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א אמר במוצאי שמחת תורה שכאשר חולפים‬ ‫ועוברים הימים הקדושים הללו‪ ,‬יש לדעת שהנה ממשמשים ובאים לילות‬ ‫החורף הארוכים ‪ -‬ואם מתנהגים בהם כפי שצריך ולומדים תורה ־ אזי "יש בהם‬ ‫קדושת חול המועד" פעם‪ ,‬הגיע יהודי אחד אל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א‬ ‫וסיפר לו את המעשה הבא‪" :‬הציעו לי שידוך עבור בתי ‪ -‬חתן מכפר פלוני‪ ,‬והשדכנים‬ ‫אמרו שזו הצעה טובה מאוד‪ .‬מכיון שלא רציתי להסתפק בדברי השדכן‪ ,‬החלטתי‬ ‫לנסוע לאותו כפר ולהתעניין אצל אנשים‪ .‬ויהי בהגיעי לכפר הנ"ל‪ ,‬ראיתי יהודי‬ ‫מהלך ברחוב‪ .‬פניתי אליו וברכתיו לשלום‪ ,‬ושאלתי אותו‪ :‬האם גר אתה כאן והשיב‬ ‫לי בחיוב‪ ,‬שאלתיו‪ :‬המכיר אתה את פלוני אלמוני השיבני בחיוב‪ ,‬ואף הוסיף ־ מכיר‬ ‫אני היטב אותו ואת משפחתו ‪ -‬הלא הם משפחה לתפארת‪ ,‬ועוד הוסיף כהנה וכהנה‬ ‫שבחים‪ .‬נתפעלתי מאוד בראותי שהאדם הראשון שפגשתי הפליג בשבחים עד כדי‬ ‫כך‪ ,‬על כן פניתי בחזרה לעירי‪ ,‬והוריתי לשדכן לגמור את השידוך‪ .‬אך גמרנו את‬ ‫השידוך‪ ,‬החלו להגיע אלי ידיעות מאנשים רבים‪ ,‬שהחלו להתלונן‪ :‬היודע אתה עם‬ ‫מי עשית שידוך הלא המחותן שלך רשע מרושע‪ ,‬ה' ישמרנו‪ ,‬הכיצד עשית כדבר הזה‬ ‫התברר לי‪ ,‬שאותו יהודי שפגשתי בעיירה הנ"ל ואשר שיבח את המחותן ־ היה ידידו‬ ‫היחיד עלי אדמות‪ .‬שמעתי מאנשים נוספים דברים בגנותו‪ ,‬והבנתי שיש דברים בגו‪.‬‬ ‫על כן החלטתי לבוא לפניך ולשטוח את מצוקתי ־ מה לעשות‪ ,‬נענה הרה"ק רבי‬ ‫שלום מבעלזא זיע"א ואמר ‪ :‬אל תבטל את השידוך‪ .‬הלא תראה‪ ,‬שמאת ה' היתה‬ ‫זאת‪ ,‬שפגשת בעיירה ההיא בדיוק את הידיד היחיד שיש לו ־ ולא פגשת שום אדם‬ ‫אחר זולתו‪ ,‬אע"פ שהוא במחלוקת עם כולם ־ א"כ רואים שזה מן השמים‪ .‬שמע‬ ‫אותו יהודי לעצת הצדיק והשאיר את השידוך‪ ,‬וב"ה זכה והצליח עד מאוד‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫ראיתי דברים נפלאים בעניני שידוכים ‪ -‬ממש השגחה פרטית‪ ,‬ואי אפשר להאמין‪.‬‬ ‫כשהקב"ה רוצה לקיים שידוך מסוים‪ ,‬אף אחד לא רואה שום חסרונות‪ ,‬ולא שומע‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫בעת שהתמנה הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א להיות הרב בבעלזא‪ ,‬היה שם רב‬ ‫המדינה‪ ,‬אשר הרבנים היו צריכים ליטול ממנו רשות עפ"י החוק‪ .‬ידע הרה"ק‬ ‫רבי שלום מבעלזא זיע"א שאותו רב נמנה על המתנגדים‪ ,‬ולא הלך ליטול ממנו‬ ‫רשות‪ .‬כשנודע לאותו רב שהרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א נתמנה לרב שלא עפ"י‬ ‫רשותו‪ ,‬תבע אותו למשפט בערכאותיהם‪ .‬כשהגיע יום המשפט‪ ,‬והרה"ק רבי שלום‬ ‫טו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מבעלזא זיע"א התייצב כחוק‪ ,‬שאל השופט את הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א‬ ‫מפני מה ניאות להתמנות לרב ללא רשותו של הרב הכללי‪ .‬השיב הרה"ק רבי שלום‬ ‫מבעלזא זיע"א על מה ולמה יש לי ליטול ממנו רשות ‪ -‬והלא אותו 'רב' איננו הולך‬ ‫אפילו בציצית כראוי‪ ,‬א"כ חסר לו בקיום התורה‪ ,‬ומדוע עלי ליטול ממנו רשות‬ ‫כששמע המתנגד כך‪ ,‬הוציא את הציצית שלו והראה שיש לו ציצית‪ .‬טען הרה"ק רבי‬ ‫שלום מבעלזא זיע"א אולם אין זו הציצית הנדרשת ‪ -‬והראה את הטלית קטן שלו‪,‬‬ ‫שהיתה מהודרת וגדולה כדבעי‪ .‬אמר השופט אכן‪ ,‬זו טענה שיש בה ממש ־ אלא‬ ‫שאני אינני בקי בדיני הציצית שלכם‪ .‬מכיר אני רק את הרב של לעמברג הלא הוא‬ ‫הרה"ק בעל 'ישועות יעקב' זיע"א‪ ,‬ומיד שלח להזמין את הרב מלעמברג הרה"ק בעל‬ ‫'ישועות יעקב' זיע"א לבית המשפט‪ .‬כשבאו להזמינו למשפט‪ ,‬תמה הרה"ק בעל‬ ‫'ישועות יעקב' זיע"א על מה ולמה הוא מתבקש להתיצב למשפט‪ ,‬אולם לא היתה לו‬ ‫ברירה‪ .‬כשהגיע‪ ,‬ביקש ממנו השופט מחילה על שהטריחו להגיע‪ ,‬והרגיעו שאין לו‬ ‫שום טענה נגדו‪ ,‬אלא כל רצונו לראות את הציצית שלו‪ .‬הראה הרה"ק בעל 'ישועות‬ ‫יעקב' זיע"א את הטלית־קטן שלו‪ ,‬והכל ראו שזו ציצית גדולה ומהודרת עד מאוד‪.‬‬ ‫אמר השופט אם כך‪ ,‬צודק הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א וזיכהו במשפט על אתר‪.‬‬ ‫כשיצאו מהיכל המשפט‪ ,‬שאל אותו 'רב' מתנגד את הרה"ק בעל 'ישועות יעקב' זיע"א‬ ‫מה ראה כבודו ללבוש טלית־קטן כה גדולה ומהודרת השיבו הרה"ק בעל 'ישועות‬ ‫יעקב' זיע"א אומר לך את האמת‪ .‬כשקמתי הבוקר‪ ,‬לא מצאתי את הטלית‪-‬קטן שלי‪,‬‬ ‫שהיא באמת קטנה בהרבה‪ ,‬ולא נותר לי אלא ללבוש ציצית זו‪ ,‬שהיא ירושה לי‬ ‫מה'חכם צבי' ‪ -‬ולבשתיה‪ .‬ולא הבנתי להיכן נעלמה הט"ק שלי‪ .‬כעת‪ ,‬יודע אני את‬ ‫סיבת הדבר‪ ,‬הקב"ה סיבב זאת‪ ,‬על מנת שהרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א יזכה‬ ‫במשפט‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬שהרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א עסק בעצמו בבנין בית המדרש שלו‪,‬‬ ‫ופעם שלח שליחים להזמין את זגוגיות החלונות במקום מסוים‪ .‬אותם‬ ‫שליחים הוצרכו בדרכם לעבור ליד העיר פרמישלאן‪ .‬הרה"ק רבי מאיר'ל‬ ‫מפרמישלאן זיע"א הרגיש מי עובר שם‪ ,‬ושלח שליח לקרוא להם‪ .‬כשהגיעו לפניו‪,‬‬ ‫התבונן על הזגוגיות ואמר‪ ,‬זכוכית זו צריכה להיות בצד מערב‪ ,‬זו בדרום‪ ,‬זו בצפון‬ ‫וזו במזרח‪ .‬לא ידעו אותם שליחים מה לומר לרבם‪ ,‬הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א‬ ‫‪ -‬הכיצד יעיזו לומר לו לקבוע זכוכית זו בצד זה‪ ,‬ועל כן החליטו לעשות לעצמם‬ ‫טז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫סימנים קטנים‪ ,‬כדי לדעת היכן אמר הרה"ר הרבי מפרמישלאן זיע"א לקבוע כל‬ ‫זגוגית‪ ,‬ולראות את אשר יארע‪ .‬כשהגיעו לבעלזא‪ ,‬לא אמרו להרה"ק רבי שלום‬ ‫מבעלזא זיע"א דבר‪ ,‬וכשהגישו לפניו את הזגוגיות‪ ,‬ציוה הרה"ק רבי שלום מבעלזא‬ ‫זיע"א לקבוע זגוגית זו בצפון‪ ,‬וזו בדרום וכו' ־ הכל כפי שאמר הרה"ק הרבי‬ ‫מפרמישלאן זיע"א‪ .‬כששמעו כך‪ ,‬תמהו מאד ־ בראותם שרבם כיוון במדויק לדעתו‬ ‫של הרה"ק הרבי מפרמישלאן זיע"א‪ .‬לפתע אמר להם הרה"ק רבי שלום מבעלזא‬ ‫זיע"א מה אתם תמהים על כך ה'אור המאיר' מאיר בכל זכוכית כאן‪.‬‬ ‫הרה"ק בעל 'ייטב לב' זיע"א התארח פעם אצל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א‪.‬‬ ‫היתה לו מחלה מסוימת‪ ,‬אשר מחמתה אסור היה לו לאכול דגים‪ .‬והנה‪ ,‬כיבדו‬ ‫הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א בדגים‪ .‬הוא לא סיפר על כך מאומה להרה"ק רבי‬ ‫שלום מבעלזא זיע"א‪ ,‬ורק חשב לעצמו‪ :‬הכיצד אוכל את הדגים‪ ,‬והלא הם עלולים‬ ‫להזיק לי בגלל מחלתי‪ .‬לפתע‪ ,‬פנה אליו הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א ואמר לו‪:‬‬ ‫הדגים יהיו לך לרפואה למחלתך‪.‬‬ ‫ואף הגאון הקדוש רבי שמואל סלאנט זיע"א‪ ,‬רבה של ירושלים‪ ,‬שהה פעם בחו"ל‬ ‫וסבל מכאבים עצומים בכתפו‪ .‬הוא ביקר אצל רופאים רבים‪ ,‬ולא מצאו מזור‬ ‫למחלתו‪ .‬כשהיה ליד בעלזא ־ הדבר היה בעשרת ימי תשובה ־ החליט להתפלל את‬ ‫תפילות יום הכפורים אצל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א‪ ,‬והרה"ק רבי שלום‬ ‫מבעלזא זיע"א היה סגי נהור בסוף ימיו‪ ,‬והמנהג היה שלאחר התפילה עברו לפניו‪,‬‬ ‫וכל מי שרצה ליתן לו שלום ־ נתן לו‪ .‬נעמד גם הגאון הקדוש רבי שמואל סלאנט‬ ‫זיע"א בשורה‪ ,‬וכשעבר לידו הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א‪ ,‬אחז אותו בכתפו ־‬ ‫ומיד חלף לו הכאב‪ .‬את המעשה הזה סיפר הגאון הקדוש רבי שמואל סלאנט זיע"א‬ ‫ידוע‪ ,‬שהרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א היה מסוגל לרפא בכח כף ידו‪.‬‬ ‫באו וסיפרו להרה"ק מרוז'ין זיע"א את כוחו של הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א‬ ‫בריפוי‪ .‬אמר הרה"ק מרוז'ין זיע"א את הפסוק ‪" :‬ישלח דברו וירפאם" ר"ת י"ד‬ ‫וס"ת מוח‪ .‬דהנה‪ ,‬יש שתי בחינות בצדיקים ־ בחי' יד ובחי' מוח‪ .‬להרה"ק רבי שלום‬ ‫מבעלזא זיע"א יש כח היד‪ ,‬ולי יש כח המוח‪.‬‬ ‫אצל הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זיע"א כיבדו פעם את הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א‬ ‫לקרוא את המגילה בפורים‪ ,‬אמר הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זיע"א לאחר מכן‪,‬‬ ‫יז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ישנם רבים המספרים את הסיפור של מגילת אסתר‪ ,‬אולם האופן שסיפר זאת האברך‬ ‫הזה‪ ,‬שסיפר את המגילה כ"כ יפה ‪ -‬זה משהו אחר‪ ...‬תלוי כיצד מספרים זאת‪.‬‬ ‫הרה"ק מאוסטילא זיע"א הוצרך לחתן אחד מילדיו‪ ,‬והיה זקוק לכסף רב‪ .‬הרה"ק‬ ‫מאוסטילא זיע"א היה נכדו של הרה"ק רבי מרדכי'לה מנעשכיז זיע"א‪ .‬בצר‬ ‫לו‪ ,‬קם ונסע אל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א‪ .‬בבואו‪ ,‬קיבלו הצדיק בכבוד רב‬ ‫ונתן לו מאה רייניש‪ .‬שאל אותו הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א לאן בדעתו לנסוע‬ ‫עוד‪ .‬השיב הרה"ק מאוסטילא זיע"א שבדעתו לנסוע גם לרוז'ין‪ ,‬וכן אל הרה"ק רבי‬ ‫מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א‪ ,‬שעדיין לא ראה אותו‪ .‬המליץ לו הרה"ק רבי שלום‬ ‫מבעלזא זיע"א לנסוע אל הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א‪ ,‬שם יובל להיוושע‬ ‫בכסף‪ .‬נסע הצדיק ‪ -‬הדבר היה בימי החורף הקרים‪ ,‬בעת הכפור ‪ -‬וכאשר נכנס‬ ‫לחדרו של הרבי מפרמישלאן‪ ,‬עמד הרבי ר' מאיר'ל ללא המלבוש העליון‪ ,‬ליד‬ ‫התנור‪ .‬נתן לו ברכת שלום‪ ,‬ושאל אותו‪ :‬מהיכן אתם השיב מאוסטילא‪ .‬שאל הרה"ק‬ ‫רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א‪ :‬מי אתה מאוסטילא השיב אני בנו של הרב‬ ‫מאוסטילא‪ ,‬ונכדו של הרה"ק רבי מרדכי'לה מנעשביז זיע"א‪ .‬אמר לו הרה"ק רבי‬ ‫מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א בן יצהר בן קהת ‪ -‬אולם מי אתה עצמך השיבו‪ :‬אני הרב‬ ‫מאוסטילא‪ .‬אמר לו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א מדוע לא אמרת כן או‬ ‫אז‪ ,‬הורה הצדיק למשמשו להכניס כסא‪ ,‬וכיבד את הרה"ק מאוסטילא זיע"א לשבת‪.‬‬ ‫שאל הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א מהיכן אתה מגיע השיב לו הרה"ק‬ ‫מאוסטילא זיע"א הנני מגיע מהרה"ק הרבי השר שלום מבעלזא זיע"א‪ .‬שאל אותו‪:‬‬ ‫מה תכלית בואך השיבו הרה"ק מאוסטילא זיע"א הנני עומד לחתן את ילדי‪ .‬אמר לו‬ ‫הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א למאיר'ל אין כסף ־ ועליך לנסוע מכאן‪ ...‬לא‬ ‫הרחק מכאן יש כפר‪ ,‬במרחק של שמונה קילומטרים לערך ־ שם מתגורר גביר גדול‬ ‫בעל אכסניה‪ .‬סע אליו‪ ,‬ושם תהיה לך שבת שמחה‪ ,‬ותיוושע גם בכסף ‪ -‬אולם כאן‬ ‫אין לך מה לחפש‪ ,‬כי למאיר'ל אין כסף‪ .‬אמר הרה"ק מאוסטילא זיע"א שמכיון‬ ‫שעדיין לא התפלל מנחה‪ ,‬רצונו להתפלל אצלו‪ .‬אמר לו הרה"ק רבי מאיר'ל‬ ‫מפרמישלאן זיע"א לא‪ ,‬סע מיד שמה‪ .‬ביקש הרה"ק מאוסטילא זיע"א להתפלל מכיון‬ ‫שקשה לו לנסוע לפני מנחה‪ .‬אמר הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א בסדר‪,‬‬ ‫התפלל כאן מנחה‪ ,‬אולם מיד לאחר המנחה תסע לשם‪.‬‬ ‫יח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫וכך הוה‪ ,‬התפלל מנחה בפרמישלאן‪ ,‬ונסע לאותו כפר‪ .‬לפני כן‪ ,‬שלח את משמשו‬ ‫לראות האם ניתן להיכנס לאותה אכסניה ומה קורה שם‪ .‬כשנכנס המשמש‪ ,‬נוכח‬ ‫שיש שם מהומה רבתי ‪ :‬בתו של אותו גביר היתה מקשה לילד‪ ,‬ונמצאה בסכנת‬ ‫נפשות‪ ,‬הובהלו אליה רופאים גדולים מלמברג‪ ,‬וללא הועיל‪ ,‬ואינם יודעים מה‬ ‫לעשות‪ .‬כשראה המשמש כך‪ ,‬חזר לרבו ואמר לו‪ :‬רבי‪ ,‬אי אפשר כעת להיכנס‬ ‫לאכסניה‪ .‬מששמע הצדיק שיש שם יולדת המקשה לילד‪ ,‬מיהר ונכנס אל האכסניה‬ ‫פנימה‪ ,‬בהבינו שלזה נתכוון הרבי ר' מאיר'ל שעליו למהר ולנסוע לשם‪ .‬שלח להודיע‬ ‫לבעל הבית שהגיע לכאן רבי‪ ,‬ועתה תבוא הישועה‪ .‬שמע בעל הבית שהגיע רבי‪,‬‬ ‫מיהר וכיבדו במשקה חם והציע לו חדר‪ .‬בעל הבית נכנס מיד לחדרו עם פתקא‪,‬‬ ‫והרה"ק מאוסטילא זיע"א אמר לו‪ :‬שמע נא‪ ,‬נתפלל כעת תפילת ערבית ־ ומיד תהא‬ ‫לך הישועה‪ ,‬אולם יהא עליך לשלם סכום גדול עבור זה‪ .‬אמר בעל הבית ‪ :‬אין כל‬ ‫בעיה בכך‪ ,‬מיד כשתהא הישועה ‪ -‬אשלם הכל‪ .‬ואכן‪ ,‬מיד לאחר תפילת ערבית‪ ,‬החלה‬ ‫לידה קלה‪ ,‬והכל בירכו את בעל הבית בברכת מזל טוב‪ .‬ראה בעה"ב מופת כה גלוי‪,‬‬ ‫עמד ושילם הכל‪.‬‬ ‫כשנודע בעיר שנמצא כאן רבי בעל מופת‪ ,‬מיהרו אליו הכל ופתקאות בידם‪ ,‬וכך‬ ‫עשה הרה"ק מאוסטילא זיע"א ממון רב‪ ,‬כששת אלפי מטבעות רובל כסף‪,‬‬ ‫הון רב בימים ההם‪ .‬ביקש ממנו בעל הבית להישאר לשבת ולברית‪ ,‬וכיבדו‬ ‫בסנדקאות‪ ,‬והרה"ק מאוסטילא זיע"א נשאר‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬מיהר ונסע אל הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א בהבינו שהרה"ק‬ ‫רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א הוא אשר פעל כל זאת ברוח קדשו‪ ...‬בבואו‬ ‫לפרמישלאן‪ ,‬נתקבל בשמחה רבה‪ ,‬והרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א אמר לו‪:‬‬ ‫הרי נתתי לך עצה טובה ‪ -‬וכי מה היה לך כאן אצל מאיר'ל למאיר'ל אין שום כסף‪.‬‬ ‫כיבדו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א בכבוד גדול והזמינו להתאכסן אצלו‬ ‫בשבת‪ .‬לאחר השבת‪ ,‬ביקש ממנו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א שישאר‬ ‫אצלו גם לראש חודש‪.‬‬ ‫לסעודת ראש חודש שנערכה בפרמישלאן‪ ,‬הגיע גביר עשיר‪ .‬נטל הרה"ק רבי מאיר'ל‬ ‫מפרמישלאן זיע"א את ידיו‪ ,‬והחל לומר 'ברוך אתה' ־ והמתין‪ ,‬כאילו איננו‬ ‫יודע מה להמשיך ולומר ־ והרה"ק מאוסטילא זיע"א אמר לו‪ :‬נו‪ ,‬נו‪ ...‬כדי שימשיך‬ ‫ויאמר את הברכה‪ .‬פנה הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א אל אותו גביר‪ ,‬אשר‬ ‫יט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ברוב 'נדיבותו' אמר עמו מלה במלה את המשך הברכה ‪' :‬אשר קדשנו במצוותיו‬ ‫וצוונו על נטילת ידים'‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כשבירך הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א‬ ‫ברכת 'המוציא'‪ ,‬נאנח אותו גביר ונשם לרווחה‪ ,‬בהתפלאו‪ :‬יושבים כאן חבורת בורים‬ ‫ועמי הארץ‪ ,‬שאינם יודעים אפילו ברכה לומר ־ ורק הוא יודע לומר את הברכה‪...‬‬ ‫או אז פנה אליו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א ואמר לו‪ :‬רואה אני שיש לך‬ ‫זכרון מעולה‪ .‬אם כך‪ ,‬מדוע לא זכרת גם את הברכה 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו‬ ‫על העריות'‪ ...‬הסמיק האיש ואמר שבשביל זה הגיע אל הרבי‪ .‬אמר לו הרה"ק רבי‬ ‫מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א שיבוא אליו בלילה‪ ,‬וידבר עמו‪ .‬ואכן האיש נכנס אליו‬ ‫בלילה‪ ,‬ושוחח עמו‪ .‬ראה הרה"ק מאוסטילא זיע"א את כל אשר אירע‪ ,‬ובדרכו חזרה‬ ‫לביתו שוב נסע אל הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א וסיפר לו את כל המעשה‪.‬‬ ‫אמר הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א הלא אמרתי לך שכדאי לך לנסוע אל הרה"ק‬ ‫רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א‪.‬‬ ‫פעם נתן הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א לא' ממקורביו חבילה של כסף וא"ל לשרוף‬ ‫את כל החבילה הזו‪ ,‬מפני שכסף זה בא ממחללי שבת ועוברי עבירה‪ ,‬ר"ל‪ .‬קודם‬ ‫שיצא‪ ,‬א"ל הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א שמע נא‪ .‬שמעתי מהאדם הזה שמחר הוא‬ ‫עומד לנסוע מביתו ־ לך חפש נא אותו והבא אותו אלי‪ .‬לא ידע המקורב היכן אכסניתו‬ ‫של הלז‪ ,‬וחפשו בכל מקום עד שמצאו‪ ,‬וא"ל שהרבי קורא לו‪ .‬הגיע האיש לפני‬ ‫הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א‪ ,‬והרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א א"ל ‪ :‬שמע נא‪,‬‬ ‫יהודי צריך לשמור שבת‪ ,‬ואם אינו שומר שבת‪ ,‬הריהו מנתק עצמו מכלל ישראל‪.‬‬ ‫והוסיף ‪ :‬צריך להזהר בקלה כבחמורה ! ויודע אני שהפריץ שלך מאלץ אותך לעבוד‬ ‫בשבת‪ ,‬על כן לך נא ואמור לפריץ שלך שהנני אוסר על כל יהודי העובד באחוזתו ־‬ ‫לעבוד בשבת‪ ,‬ח"ו‪ .‬לך ואמור לפריץ כך‪ .‬אמר הלה ‪ :‬רבינו‪ ,‬והלא הפריץ שונא‬ ‫ישראל ־ הכיצד אומר לו כזאת אמר לו הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א אעפ"כ לך‬ ‫ואמור לו‪ ,‬ואם לא ירצה לשמוע‪ ,‬ספר לו את הסיפור הבא‪ ,‬אשר אירע אצל סבי‪,‬‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א‪ .‬פריץ אחד‪ ,‬היה לו בן יחיד‪ ,‬אשר יום אחד ירד‬ ‫מדעתו‪ ,‬ל"ע‪ .‬נצטער הפריץ צער רב‪ ,‬וכששמע אודות סבי אשר הוא מחולל נפלאות‬ ‫ובעל מופתים‪ ,‬ביקש מהיהודי שעבד אצלו ‪ -‬שיקחהו אליו‪ .‬כשנכנס‪ ,‬סיפר לסבי את‬ ‫צרתו‪ .‬א"ל הסבא ‪ :‬לך עם בנך בדרכך לכפר השביעי‪ ,‬שם היכנס אל הכומר ואמור‬ ‫לו ששלחתי אותך אליו‪ ,‬ותיוושע‪ ...‬וכך עשה‪ .‬בכפר השביעי מצא את ביתו של‬ ‫כ‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫הכופר‪ ,‬וא"ל שהרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א שלח אותו אליו‪ .‬החל הכומר לקלל‬ ‫ולגדף‪ ,‬בהיותו שונא ישראל גדול‪ ,‬ונתרתח בכעס גדול‪.‬‬ ‫אדהכי והכי‪ ,‬הבחין הפריץ שהכומר יצא מדעתו‪ ,‬ואילו הבן ‪ -‬חזר ונשתפה‪ ,‬ויהי‬ ‫כאחד האדם‪ .‬הניח את הכומר והלך לו לדרכו‪ .‬שמע האיש את המעשה‪ ,‬והלך‬ ‫אל הפריץ שלו‪ .‬אמר לו‪ ,‬שהרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א אוסר על כל יהודי‪ ,‬לו‬ ‫ולאשתו ולכל העובדים אצלו‪ ,‬באיסור גמור‪ ,‬לחלל את השבת‪ ,‬וסיפר את המעשה‪.‬‬ ‫כששמע הפריץ את המעשה‪ ,‬זלגו עיניו דמעות‪ ,‬ואמר ‪ :‬הכומר שאודותיו סיפרת‪,‬‬ ‫אשר ירד מדעתו‪ ,‬לא היה אלא הסבא שלי‪ ...‬מיד פטר הפריץ את כל היהודים‬ ‫שבאחוזתו מלעבוד בשבת‪ ,‬וכל בני וכל היהודים שעבדו אצלו חזרו בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א אמר שהוא איננו מרפא ע"י שמות‪ ,‬אולם בשעה‬ ‫שבא לפניו יהודי עם צרה‪ ,‬הריהו מרחם עליו ומרוב הרחמנות מתעוררים על‬ ‫היהודי ההוא רחמים בשמים ואומרים ‪ :‬אם בשר ודם מרחם על כך‪ ,‬צריך גם מן‬ ‫השמים לרחם עליו ־ זה כל הסוד של הרפואה שלו‪...‬‬ ‫הרה"ק מבארניב זיע"א שאל את הרה"ק רבי יהושע'לה מבעלזא זיע"א על אודות‬ ‫הכח הזה שהיה להרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א‪ ,‬שהיה נוגע בחולה‬ ‫במקום מכאוביו ומיד נרפא‪ .‬היה מעשה ברבה של ירושלים‪ ,‬הגאון רבי שמואל סלנט‬ ‫זיע"א‪ ,‬שבהיותו בבעלזא סבל ממיחושים עזים בכתפו ולא ידע מה לעשות‪ .‬נסע אל‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א‪ ,‬והנה אך נגע אותו צדיק בכתפו‪ ,‬חלפו הכאבים‬ ‫כלא היו‪ .‬שאל הרה"ק מבארניב זיע"א את הרה"ק רבי יהושע'לה מבעלזא‪ ,‬האם הוא‬ ‫כיוון 'שמות' או לא‪ .‬השיב הרה"ק רבי יהושע'לה‪ ,‬שהרה"ק השר שלום מבעלזא‬ ‫זיע"א לא כיוון שום שמות‪ ,‬אלא הרפואה היתה מתוך גודל קדושתו‪ ,‬והסביר‪ :‬הלא‬ ‫המחלות הן כאשר ניתנת רשות לסט"א לשלוט על האדם ולפגוע בו ‪ -‬וכאשר הרה"ק‬ ‫השר שלום מבעלזא זיע"א היה מניח ידו על החולה‪ ,‬ברחו משם‪ ,‬וכך היתה לו‬ ‫הרפואה‪.‬‬ ‫בט' סיון הילולת הרה"ק רבי אייזיק'ל מזידיטשוב זיע"א‪ .‬בהיותו אברך צעיר‪ ,‬היה‬ ‫למדן גדול בתורה אולם לא היתה לו פרנסה‪ .‬רצה הרה"ק רבי אייזיק'ל‬ ‫מזידיטשוב זיע"א לעסוק במישרה של רב בעיירה כלשהי‪ ,‬כדי להתפרנס‪ .‬הגיע אצל‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א וביקש שיכתוב לו מכתב המלצה לעיר פלונית‪,‬‬ ‫שיאותו לקבלו כרב עליהם‪ .‬סירב הצדיק ליתן לו מכתב‪ .‬ראה את הדבר חתנו של‬ ‫כא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא הרה"ק רבי העניך מאלעסק זיע"א‪ ,‬בעל מופת גדול‪,‬‬ ‫והתפלא על מה ולמה אין חותנו מוכן ליתן מכתב לתלמיד חכם גדול בתורה‪ ,‬כדי‬ ‫שתהא לו פרנסה הלך ושאל את חמיו‪ .‬אמר לו הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א‬ ‫רואה אני שאלפי נשמות רודפות אחריו ־ ואתה רוצה שהוא יהי' רב של עיר‪ ,‬ואכן‪,‬‬ ‫כעבור זמן הסתופפו בצלו אלפי חסידים‪ ,‬ונהי' מגדולי האדמו"רים‪.‬‬ ‫אמר הרה"ק רבי יששכר בער מבעלזא זיע"א‪ ,‬ששלושה צדיקים אמרו את סדר‬ ‫ה'עבודה' של יוה"כ בבחינה שווה הרמ"ק זיע"א‪ ,‬המגיד הק' מקוז'ניץ זיע"א‪,‬‬ ‫ואביו הרה"ק מהר"י מבעלזא זיע"א‪ .‬עבודתו היתה אז נוראה מאד‪ .‬על כן הוא הקפיד‬ ‫מאד שאיש לא יסתכל עליו בשעת ה'עבודה'‪ .‬והנה‪ ,‬פעם אירע שמישהו הסתכל עליו‬ ‫אז ביוה"כ‪ ,‬ולא הוציא שנתו‪ ,‬ר"ל כנראה שאותו אדם היה יהודי פשוט‪ .‬ואמר הרה"ק‬ ‫רבי יהושע'לה זיע"א על אביו‪ ,‬הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א‪ ,‬שאביו – הרה"ק‬ ‫השר שלום מבעלזא זיע"א ‪ -‬בשעה שאמר את העבודה כיוון את כל הכוונות של‬ ‫הכהן הגדול בבית המקדש‪ ,‬והוסיף ‪ :‬וגם אני מכוון קצת ]מאותן כוונות[‪.‬‬ ‫כב‬ ‫לא מוגה‬ ‫ˆד˜‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת נצבים‬ ‫ליל שב"ק כ"ז אלול תשפ"ה‬ ‫להיות בבחינת אחרי ה' אלוקיכם תלכו‪ ,‬ועי"ז‬ ‫כתיב בפרשתן אתם נצבים היום וגו'‪ .‬איתא‬ ‫שמעשיכם המה שלא בהתבוננות אתם‬ ‫בזוה"ק )פר' פנחס ח"ג דף רלא‪ (.‬ע"פ‬ ‫נצבים למשפט בראש השנה‪ ,‬כי העיקר הוא‬ ‫)איוב ב א( ויהי היום ויבא גם השטן בתוכם‬ ‫לידע קודם כל מעשה לפני מי הוא עומד‬ ‫להתיצב על ה'‪ ,‬וז"ל בכל אתר ויהי היום זה‬ ‫ולפני מי עתיד ליתן דין וחשבון ואז אם יהיה‬ ‫ראש השנה‪ ,‬להתיצב על ה' על יקרא דה'‪,‬‬ ‫זה רצון הבורא ב"ה ונחת רוח לפניו ית'‬ ‫מאן הוא דלא חייש ליקרא דיליה‪ .‬היינו‬ ‫יעשהו ואם לאו אל יעשהו‪ ,‬השם יתברך יזכנו‬ ‫שבר"ה המשפט לאלהים הוא על מאן דלא‬ ‫לזה הבחינה כן יהי רצון אמן‪.‬‬ ‫חייש ליקרא דמלכא‪ ,‬היינו שכל המעשים‬ ‫כתיב אשריך וטוב לך )תהילים קכ"ח‪ ,‬ב'(‬ ‫שהוא עושה הוא שלא בהתבוננות השכל‬ ‫ודרשו חז"ל )ברכות דף ח'‪ ,‬ע"א(‬ ‫יקרא דקב"ה שלפני מי הוא עומד ולפני מי‬ ‫אשריך בעולם הזה וטוב וכו' ובספה"ק נועם‬ ‫הוא עתיד ליתן דין וחשבון‪ ,‬וגם על 'היום' זה‬ ‫אלימלך )ליקוטי שושנה( מבאר כי מה שטוב‬ ‫נאמר בספה"ק )באר מים חיים בת עין ועוד(‬ ‫לצדיק בעניני העולם הזה הוא הכל כדי שיבא‬ ‫שהיום הזה הנאמר כאן שמרמז על ראש‬ ‫על ידו לעולם הבא כי הדברים הצריכים‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫לעולם הבא המה התורה והמצות והם אינם‬ ‫וזהו אתם נצבים היום‪ ,‬היינו שהיום הוא ר"ה‬ ‫יכולים להעשות ולהפעל אם לא שיש לו כל‬ ‫אתם נצבים כלכם למשפט לפני ה'‬ ‫צורכי עולם הזה בריות למשל הכנסת‬ ‫אלוקיכם‪ ,‬עי"ז שכל מעשיכם המה שלא‬ ‫אורחים סוכה ואתרוג ציצית מזוזה אשה‬ ‫בהתבוננות‪ ,‬וזהו לפני ה' אלוקיכם היינו‬ ‫ובנים וכדומה להם לזה צריך הכל שיהיה‬ ‫שמעשיכם המה לפני וקודם שתתבוננו‬ ‫להצדיק מעות בריוח וזהו אשריך פירוש מה‬ ‫ליקרא דה' אלוקיכם‪ ,‬והאמת הוא שצריך‬ ‫כג‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫יכול לבא אל התכלית הגמור והיא היא‬ ‫שיש לך טוב בעולם הזה אינה עיקר הכוונה‬ ‫העבודה‪,‬‬ ‫כי אם וטוב לך לעולם הבא ולזה נאמר‬ ‫וזהו שאמר הכתוב פתחו לי פירוש הצדיק‬ ‫אשריך שפירוש דרך ונתיב לבא על ידו‬ ‫אומר שיפתחו לו השערי העבודה לבא‬ ‫לעיקר טובת עולם הבא‪.‬‬ ‫בם לעבוד הבורא לפי שסובר שלא עשה‬ ‫וכתיב פתחו לי שערי צדק וכו' )תהילים‬ ‫כלום עדיין ולא פעל בעבודתו כלל עדיין‬ ‫קי"ח‪ ,‬י"ט( וביאורו הוא דהנה עיקר‬ ‫ומשיבין לו זה השער לה' פירוש היא היא‬ ‫מדת הצדיקים כך היא בכל מה שעובד יותר‬ ‫עיקר העבודה לידע זה שאינו יכול לגמור‬ ‫להבורא ברוך הוא הוא מבין יותר שאינו יכול‬ ‫בהעבודה כי דבר שאין לו סוף ותכלית‪ .‬כך‬ ‫להגיע אל תכלית העבודה כי אין סוף בדבר‬ ‫מבואר בספה"ק נועם אלימלך )שם(‪.‬‬ ‫וזה הוא עיקר הבנת הצדיק שמבין זה שאינו‬ ‫דא"ח בסעודתא דעתיקא קדישא פרשת נצבים‬ ‫צפרא דשבתא כ"ז אלול תשפ"ה‬ ‫ושנותי ביום הזה אמות‪ .‬רא"ם‪ .‬א"נ דאל"ת‬ ‫כתיב בפרשתן א ַ ּת ֶם נ ִצ ָ ּבִים ה ַיּוֹם כֻּל ְּכ ֶם לִפ ְנֵי‬ ‫הכי למה כינסם עכשיו יותר מכל מ' שנה‬ ‫ה' ֱאלֹוקיכ ֶם רָאש ֵׁיכ ֶם שִ ׁבְט ֵיכ ֶם זִקְנֵיכ ֶם‬ ‫הניחא אם הוא יום א"ש דאם לא עכשיו‬ ‫שְרָא ֵל )דברים כ"ט‪ ,‬ט'(‬ ‫ו ְשֹׁטְרֵיכ ֶם כֹּל אִיש ׁ י ִ ׂ‬ ‫אימתי אבל אם לא היה ביום מותו למה‬ ‫פירש"י אתם נצבים‪ .‬מלמד‪ ,‬שכינסם משה‬ ‫עכשיו יותר מכל מ' שנה‪ .‬דאל"כ אלא‬ ‫לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית‪.‬‬ ‫ראשיכם ושבטיכם כל חד וחד בפני עצמו‬ ‫ובשפתי חכמים מבאר וא"ת מנ"ל הא‬ ‫קשה ראשיכם למה לי מדכתיב שבטיכם גם‬ ‫דלמא לא כינסם אלא כל אחד‬ ‫הראשים בכלל וגם שאר הפרטים למה לי‬ ‫ואחד עמד בחנייה שלו והוא עמד באמצע‪.‬‬ ‫שהרי כלן בכלל שבטיכם הם‪ .‬בשלמא‬ ‫ועוד קשה ל"ל לפרש להכניסם בברית הרי‬ ‫כשפירושו ראשיכם לשבטיכם יש לומר‬ ‫כתיב בהדיא בקרא וי"ל דמה שפירש‬ ‫בתחלה נקט ראשיכם ואח"כ זקניכם ואחר כך‬ ‫להכניסם בברית מזה מוכח שכינסם דהרי אין‬ ‫שוטריכם ואחר כך כל ישראל החשוב חשוב‬ ‫כריתות ברית אלא דרך העבר' כדלקמן ואם‬ ‫קודם אבל אי הוה ראשיכם ושבטיכם תרי‬ ‫כן מדכתיב בקרא שהכניסם בברית ממילא‬ ‫מילי א"כ ראשיכם ל"ל וכי תימא א"כ אמאי‬ ‫עקרם ממקומם וכנסם יחד כדי להעבירם‬ ‫כתיב ראשיכם ולא כתיב ראשי שבטיכ' ל"ל‬ ‫בברית‪ .‬מדכתיב היום משמע היום מלאו ימי‬ ‫כד‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫בעבודתן במנוחה ונחת לעשות עבודת‬ ‫וכי תימא א"כ אמאי כתיב ראשיכם ולא‬ ‫המלך‪.‬‬ ‫כתיב ראשי שבטיכ' די"ל ללמדנו דנשיא‬ ‫ואולם כי האנשים ההמה מצטרכים למה‬ ‫הדור הוא שקול ככל הדור‪.‬‬ ‫שהאדם על האדמה מצטרך לאכול‬ ‫בספה"ק באר מים חיים בפרשתן עה"פ‬ ‫ולשתות וללבוש וכדומה מהצורך אליו ואם‬ ‫אתם נצבים היום וגו'‪ .‬מקשה‬ ‫ילכו לבקש אוכל למו ושאר צרכיו ואחר כך‬ ‫דאומרו היום‪ ,‬אינו מובן כי אינו מבאר באיזה‬ ‫לאפות ולבשל ולארוג על מלבוש הרי מתבטל‬ ‫יום‪ .‬ורש"י ז"ל פירש יום מיתת משה והרא"ם‬ ‫בזה רוב היום או כולו ועבודתן מתי יהיה‬ ‫הקשה עליו עיין שם‪ .‬והנראה בדרך רמזי‬ ‫נעשית ועל כן בנה המלך בסביבות הפלטין‬ ‫התורה‪ ,‬כי הנה חז"ל אמרו )ראש השנה ח'‬ ‫הזה כמה בתים מרובין והושיב עבדים‬ ‫ע"ב( ישראל נכנסין תחילה לדין ואחר כך כו'‬ ‫משרתים שישרתו את הבעלי המלאכות‬ ‫ואמרו מאי טעמא מקמי דליפוש חרון אף‪.‬‬ ‫האלו ויכינו להם הכל אשר לכל ויעשו להם‬ ‫ונראה לומר עוד טעם בזה‪ .‬והוא על דרך‬ ‫כל הצורך להם ולבתיהם עד שיהיו הבעלי‬ ‫משל למלך שרצה לעשות לו כתר מלוכה יקר‬ ‫מלאכות פנוים מכל וכל שלא יצטרכו לשאת‬ ‫הערך למאוד‪ .‬מופז ומשובץ באבנים טובות‬ ‫על מחשבתם שום עסק אחר רק עבודת‬ ‫יקרים מפנינים כיד המלך‪ .‬והנה עבור כי‬ ‫המלך כי עבודה גדולה היא עשיית כתר‬ ‫מלאכה רבה היא ויקרה לא מסרה לכל‬ ‫המלוכה וצריך חכמת לב במאוד לזה לעשותו‬ ‫העובד עבודת עבד כי אם לנקיי הדעת‬ ‫שיהיה רצוי ומקובל לפני המלך הגדול‪ ,‬וצוה‬ ‫משכילים בחכמה ויודעי מלאכת מחשבת‬ ‫המלך את העבדים המשרתים במאוד עליהם‬ ‫לעשות בזהב ובכסף ולמלאות בו מלואת אבן‬ ‫להכין להם כל הצטרכותם כרצונם ולעשות‬ ‫והכל בהידור על הידור בתפארת רבה‪ .‬ועבור‬ ‫להם כל אשר יחפצו ומכל שכן שלא לצערם‬ ‫שלמלאכה כזו צריך מנוחה רבה וישוב הדעת‬ ‫בדבר מה דקה מן הדקה בכדי שלא יבלבל‬ ‫גדול שלא לשאת טרדות עבודות אחרות‬ ‫דעתם אף רגע אחת מלהתחכם בחכמה‬ ‫במוחם כי אם זאת המלאכה וזאת המנוחה‪,‬‬ ‫ובינה ודעת בכל עת ועת בעבודה זו כי ח"ו‬ ‫על כן בנה המלך פלטין גדול מפואר ומהודר‬ ‫ברגע אחת יכשלו ויקלקלו כתר המלוכה‪.‬‬ ‫כהיכל המלך ובו דירות מיוחדים שונות זו מזו‬ ‫והנה בעת שבעלי המלאכות האלה עושים‬ ‫וכלם זכים ונאים למאוד המרחיבין דעתו של‬ ‫את שלהם כרצון המלך ומתקנים את‬ ‫אדם והושיב את בעלי המלאכות האלה‬ ‫כתרו באופן הנאות אז הנה עין המלך אל‬ ‫בתוך הפלטין הזה לשבת שם לעסוק‬ ‫העבדים משרתיהם לבוא במשפט עמהם אם‬ ‫כה‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫המשרתים אם לא יחקר עבודת הבעלי‬ ‫עבדו את הבעלי מלאכות כראוי למלא‬ ‫מלאכות כי כל משפטם תלוי בזה אם עבדו‬ ‫משאלותם תמיד ולעשות כל צרכיהם בלי‬ ‫הם כראוי אם לא‪.‬‬ ‫שום חסרון וצער כל דהוא‪ .‬ואם ימצא שלא‬ ‫והנמשל מובן‪ .‬כי הנה נודע וכבר כתבנו‬ ‫עבדו אותם כראוי נקם ישיב לצריהם ודמם‬ ‫כמה פעמים שכל מצוה ממצוות‬ ‫בראשיהם על אשר ציערו עובדי עבודת‬ ‫התורה שאדם מקיים או כשעוסק בתורה‬ ‫המלך‪ .‬ואמנם אם הבעלי מלאכות לא עבדו‬ ‫ובתפילה כולם נעשים כתרים לקונו ברוך‬ ‫כראוי את העבודה ההיא ובראותם שיש להם‬ ‫הוא כמאמר הכתוב )ישעיה מ"ט‪ ,‬ג'( ישראל‬ ‫שלוה ומנוחה מכל צד ואין מחסור להם שמו‬ ‫אשר בך אתפאר‪ ,‬שמעשיך נעשים פאר‬ ‫פניהם למלאות כריסם באכילה ושתיה‬ ‫ועטרה לראש‪ .‬וכמאמר חז"ל )חגיגה י"ג ע"ב(‬ ‫לאכול מעדנים ולשתות ממתקים וממילא על‬ ‫במתניתא תנא סנדלפון שמו הגבוה מחביריו‬ ‫ידי זה ישנו שינת עולם ופנה כל ימיהם בזה‬ ‫מהלך ת"ק שנה ועומד אחורי המרכבה‬ ‫במאכל ומשתה ושינה ושאר תאוות הזמן ולא‬ ‫וקושר כתרים לקונו‪ .‬וכתבו התוספות שם‬ ‫נשאר להם פנאי כלל לעסוק בעבודה ההיא‬ ‫מתפילתן של צדיקים הוא עושה עטרות וכן‬ ‫ומעט אשר עשו בעבודה לא היה לה לא טעם‬ ‫אמרו במדרש )שמות רבה כ"א‪ ,‬ד'( בפסוק‬ ‫ולא ריח‪ .‬וקצרו במקום שהיה ראוי להאריך‬ ‫)תהלים ס"ה‪ ,‬ג'( שומע תפילה עדיך המלאך‬ ‫והאריכו במקום שהיה צריך לקצר‪ ,‬והזהב‬ ‫הממונה על התפילות נוטל כל התפילות‬ ‫והכתם הטוב שהיה שם היה מלוכלך ומטונף‬ ‫ועושה אותן עטרות ונותנן בראשו של‬ ‫בטיט ובעפר עד שלא היה ראוי בשום פנים‬ ‫הקב"ה וכו' ואין עדיך אלא עטרה שנאמר‬ ‫להשים אותו על ראש המלך‪ .‬וממילא שוב‬ ‫)ישעיה מ"ט‪ ,‬י"ח( כולם כעדי תלבשי וכו'‬ ‫אין דין ומשפט על עבדים המשרתים אם עשו‬ ‫וכאשר כתבנו בפרשה הקודמת‪ .‬וכן בכל‬ ‫צרכיהם כראוי או אם לא ציערו אותם כי‬ ‫המצוות ומעשים טובים שישראל עושין‬ ‫אדרבה כל רעתם היה עבור מנוחתם ושלותם‬ ‫בעולם הזה כל אחד ואחד נעשה כדוגמת‬ ‫וטוב ויפה עשו מה אשר על כן‪ ,‬אם לפעמים‬ ‫האבן הטוב והיקר להיות עולה ויושב בראש‬ ‫בא המלך לעיין בדבר ההנהגה ההיא בעבודת‬ ‫אלהי עולם ה' כביכול ברוך הוא‪.‬‬ ‫הבעלי מלאכות ועבודת המשרתים‪ .‬הנה‬ ‫ועל כן מאחר שבידינו עבודה גדולה וחשובה‬ ‫תחילה עיקר העיון והחקירה בעבודת הבעלי‬ ‫כזו אמרו חז"ל )ברכות ל"ה ע"ב(‬ ‫מלאכות אם עשו עבודתן כראוי כאשר צום‪.‬‬ ‫כשישראל עושים רצונו של מקום מלאכתן‬ ‫משני טעמים‪ .‬אחד‪ ,‬כי הוא עיקר העשיה‬ ‫נעשית על ידי אחרים‪ .‬כי כל הבריות עיקרן‬ ‫והעבודה‪ .‬והשנית‪ ,‬כי אי אפשר לדון את‬ ‫כו‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫כנאמר )דברים ל"ב‪ ,‬ט"ו( וישמן ישורון וגו'‬ ‫לא נבראו אלא בשביל זה להכין לנו לחם‬ ‫ואומר שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו‬ ‫ומים וכל הצטרכותינו ולשמשינו כמו שנאמר‬ ‫וגו'‪ .‬ממילא לא יגיע עונש עליהם על מניעת‬ ‫)ישעיה ס"א‪ ,‬ה'( ועמדו זרים ורעו צאנכם‬ ‫הכנת צרכיהם )אבל לא על צערם מה‬ ‫ובני נכר איכריכם וכורמיכם ונאמר )שם‬ ‫שמצערים את ישראל‪ .‬ועל זה אמר הכתוב‬ ‫מ"ט‪ ,‬כ"ג( והיו מלכים אומניך וגו' וכמבואר‬ ‫)זכריה א'‪ ,‬ט"ו( אני קצפתי מעט והמה עזרו‬ ‫בזוה"ק )שלח ק"ס‪ ,‬ה'( על פסוק )במדבר‬ ‫לרעה‪ .‬כלומר אני קצפתי רק מעט שלא יהיו‬ ‫י"ד‪ ,‬ט'( כי לחמנו הם עיין שם‪ .‬ועל זה נאמר‬ ‫הם מכינים צרכיהם ולשמשם אבל לא שירעו‬ ‫)מלאכי א'‪ ,‬ב'( הלא אח עשו ליעקב‪ .‬שלמען‬ ‫להם והם עזרו לרעה לצערם ובזה ודאי דם‬ ‫זה נברא עשו להיות אח וטפל ליעקב‬ ‫עבדיו יקום‪.‬‬ ‫למלאות לו הצטרכותו והצטרכות ביתו‬ ‫ועל כן הנה המלך המשפט ששופט עמים‬ ‫וכשהבריות אינם ממלאים אז רצון ישראל‬ ‫במשרים כשרוצה לעיין בדינם צריך‬ ‫לעבוד עבודתם ומכל שכן כשעוד המה‬ ‫קודם לעיין ולחקור בדיני ישראל בעבודה‬ ‫מצערים אותם ומחסרים לחמם ופרנסתם‬ ‫אשר המה עובדים אותו‪ .‬אם הוא כראוי‬ ‫הנה רעתם רבה וגדולה עד מאוד ויטלו את‬ ‫לעבודתו מחויבים הם להחזיק ידם ולתמכם‬ ‫שלהם מתחת ידם ומכל שכן דכל שכן‬ ‫בכל תוקף ועוז בכדי שיעמדו הם על‬ ‫כשמבטלין אותן מדברי תורה וקיום המצוות‬ ‫משמרתם לשרת לפניו בכל עוז‪ .‬והם שהפכו‬ ‫על ידי קישוי השיעבוד והמסים והארנונות‬ ‫הקערה על פיה ולא די שלא תמכו את ידם‬ ‫ששמים עליהם ודאי עונשם קשה מאוד וגדול‬ ‫אף ריפו את ידיהן מעבודתו יתברך בכל מיני‬ ‫עוונם מנשוא ונקם ישיב לצריו‪.‬‬ ‫צער וצרה שעושין להם‪ .‬ודאי אשמם בראשם‬ ‫ואמנם כשח"ו אין עושין רצונו של מקום‬ ‫ונשא השעיר עליו את כל עוונותם‪.‬‬ ‫והשלוה והמנוחה גרמו הרעה‬ ‫דא"ח בסעודה שלישית בעת רעוא דרעוין פרשת נצבים‬ ‫שב"ק כ"ז אלול תשפ"ה‬ ‫משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם‬ ‫בפרשתינו כתוב א ַ ּת ֶם נ ִצ ָ ּבִים ה ַיּוֹם כֻּל ְּכ ֶם‬ ‫בברית‪ .‬וצ"ל הא דלמא לא כינסם אלא כל‬ ‫לִפ ְנֵי ה' ֱאלֹוקיכ ֶם רָאש ֵׁיכ ֶם‬ ‫אחד ואחד עמד בחנייה שלו והוא עמד‬ ‫שְרָא ֵל‬ ‫שִ ׁבְט ֵיכ ֶם זִקְנֵיכ ֶם ו ְשֹׁטְרֵיכ ֶם כֹּל אִיש ׁ י ִ ׂ‬ ‫באמצע‪ .‬ועוד קשה למה ליה לפרש להכניסם‬ ‫)דברים כ"ט‪ ,‬ט'(‪ ,‬פירש"י מלמד שכינסם‬ ‫כז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫שמו‪ .‬שהיום רומז לר"ה כדאיתא בזוה"ק )ח"ג‬ ‫בברית הרי כתיב בהדיא בקרא‪ .‬וי"ל דמה‬ ‫דף רלא‪ (.‬ע"פ )איוב ב א( ויהי היום ויבא גם‬ ‫שפירש להכניסם בברית מזה מוכח שכינסם‬ ‫השטן בתוכם להתיצב על ה'‪ ,‬וז"ל בכל אתר‬ ‫דהרי אין כריתות ברית אלא דרך העבר'‬ ‫ויהי היום זה ראש השנה‪ ,‬להתיצב על ה' על‬ ‫כדלקמן ואם כן מדכתיב בקרא שהכניסם‬ ‫יקרא דה'‪ ,‬מאן הוא דלא חייש ליקרא דיליה‪.‬‬ ‫בברית ממילא עקרם ממקומם וכנסם יחד כדי‬ ‫היינו שבר"ה המשפט לאלהים הוא על מאן‬ ‫להעבירם בברית‪ .‬מדכתיב היום משמע היום‬ ‫דלא חייש ליקרא דמלכא‪ ,‬היינו שכל‬ ‫מלאו ימי ושנותי ביום הזה אמות‪ .‬רא"ם‪ .‬א"נ‬ ‫המעשים שהוא עושה הוא שלא בהתבוננות‬ ‫דאל"ת הכי למה כינסם עכשיו יותר מכל מ'‬ ‫השכל יקרא דקב"ה שלפני מי הוא עומד‬ ‫שנה הניחא אם הוא יום אתי שפיר דאם לא‬ ‫ולפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבוןוזהו אתם‬ ‫עכשיו אימתי אבל אם לא היה ביום מותו‬ ‫נצבים היום‪ ,‬היינו שהיום הוא ר"ה אתם‬ ‫למה עכשיו יותר מכל מ' שנה‪ .‬דאל"כ אלא‬ ‫נצבים כלכם למשפט לפני ה' אלוקיכם‪ ,‬עי"ז‬ ‫ראשיכם ושבטיכם כל חד וחד בפני עצמו‬ ‫שכל מעשיכם המה שלא בהתבוננות‪ ,‬וזהו‬ ‫קשה ראשיכם למה לי מדכתיב שבטיכם גם‬ ‫לפני ה' אלוקיכם היינו שמעשיכם המה לפני‬ ‫הראשים בכלל וגם שאר הפרטים למה לי‬ ‫וקודם שתתבוננו ליקרא דה' אלוקיכם‪,‬‬ ‫שהרי כלן בכלל שבטיכם הם‪ .‬בשלמא‬ ‫והאמת הוא שצריך להיות בבחינת אחרי ה'‬ ‫כשפירושו ראשיכם לשבטיכם יש לומר‬ ‫אלוקיכם תלכו‪ ,‬ועי"ז שמעשיכם המה שלא‬ ‫בתחלה נקט ראשיכם ואח"כ זקניכם ואחר כך‬ ‫בהתבוננות אתם נצבים למשפט בראש‬ ‫שוטריכם ואחר כך כל ישראל החשוב חשוב‬ ‫השנה‪ ,‬כי העיקר הוא לידע קודם כל מעשה‬ ‫קודם אבל אי הוה ראשיכם ושבטיכם תרי‬ ‫לפני מי הוא עומד ולפני מי עתיד ליתן דין‬ ‫מילי א"כ ראשיכם ל"ל וכי תימא א"כ אמאי‬ ‫וחשבון ואז אם יהיה זה רצון הבורא ב"ה‬ ‫כתיב ראשיכם ולא כתיב ראשי שבטיכ' ל"ל‬ ‫ונחת רוח לפניו ית' יעשהו ואם לאו אל‬ ‫וכי תימא א"כ אמאי כתיב ראשיכם ולא‬ ‫יעשהו‪.‬‬ ‫כתיב ראשי שבטיכם די"ל ללמדנו דנשיא‬ ‫ומו"ר הרה"ק רבי אשר פריינד זי"ע נהג‬ ‫הדור הוא שקול ככל הדור‪.‬‬ ‫לומר פעמים רבות עניין זה שאמר‬ ‫עדיין צריך להבין לשון אתם נצבים היום הרי‬ ‫דוד המע"ה "מלפניך משפטי יצא"‪ ,‬דהנה יש‬ ‫גם אתמול נצבו לפני ה' וכל רגע נצבים‬ ‫למעלה ב"ד של מלאכים ויש ב"ד של‬ ‫לפניו‪ ,‬אלא העניין הוא שעל האדם להגיע‬ ‫צדיקים‪ ,‬אולם אנו מבקשים שהקב"ה הוא‬ ‫להדרגא של ניצב בפני ה' באימתא דיום הדין‬ ‫עצמו ידון אותנו מבלי שום 'אמצעי' ]מתווך[‬ ‫שהוא נשפט ונבחן בכל תנועה אצלו ית'‬ ‫כח‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫ומבואר בספה"ק )עיין בספורנו( אע''פ‬ ‫וללא שום 'עורך דין'‪ .‬ור' אשר רצה לעמוד‬ ‫שאמרתי שאתם נצבים כולכם‬ ‫לדין רק לפני ה' ולא לפני בשר ודם אף לא‬ ‫לפני ה' שלא יוכל אדם להטעותו והוא יפרע‬ ‫בדין תורה‪ ,‬וכל פעם ויתר הכל ולא להתדיין‬ ‫מן הבוגד הנה זה יהיה בנסתרות בלבד‪,‬‬ ‫בפני בני אדם‪.‬‬ ‫והנגלות לנו ולבנינו עד עולם‪ .‬אבל בנגלות‬ ‫בפרשתינו כתוב ה ַנ ִ ּסְ ּתָרֹת ל ַה' ֱאלוקינו ּ‬ ‫הדבר מוטל עלינו ועל בנינו וראוי לנו לעשות‬ ‫וְה ַנ ִּג ְלֹת ל ָנו ּ וּלְב ָנֵינו ּ עַד עוֹל ָם‬ ‫את כל דברי התורה הזאת לענוש החוטאים‪.‬‬ ‫שוֹת א ֶת כ ּ ָל ִד ּבְרֵי ה ַ ּתוֹרָה ה ַז ֹ ּאת )כ"ט‪,‬‬ ‫ל ֲַע ׂ‬ ‫הנסתרות לה' דהיינו שאבא נותן סטירה‬ ‫כ"ח( פירש"י הנסתרות לה' אלקינו‪ .‬ואם‬ ‫לבנו רק אם זה בנסתרות‬ ‫תאמרו מה בידינו לעשות‪ ,‬אתה מעניש את‬ ‫כפירש"י על זה‪ ,‬אך על האדם להיות ניצב‬ ‫הרבים על הרהורי היחיד‪ ,‬שנאמר פן יש בכם‬ ‫כל עת ורגע בהודאה על מעשיו מבלי‬ ‫איש וגו' ואח"כ וראו את מכות הארץ ההיא‪,‬‬ ‫להתחמק בתירוצים שונים ומשונים‪ ,‬ועליו‬ ‫והלא אין אדם יודע מטמונותיו של חבירו‪ ,‬אין‬ ‫להודות על האמת ובזה להטהר כמו במקוה‬ ‫אני מעניש אתכם על הנסתרות‪ ,‬שהן לה'‬ ‫שאין נטהרין בלי להוריד החוצצים כך הוא‬ ‫אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד‪ ,‬אבל הנגלות‬ ‫בלהודות על האמת להיות שקוף באמת וכו'‬ ‫לנו ולבנינו‪ ,‬לבער הרע מקרבנו‪ ,‬ואם לא‬ ‫כלפי שמיא‪.‬‬ ‫נעשה דין בהם‪ ,‬יענוש את הרבים‪ .‬נקוד על‬ ‫ולכן נסמכה פר' כי תבוא ‪ -‬התוכחה לנצבים‬ ‫לנו ולבנינו‪ ,‬לדרוש שאף על הנגלות לא ענש‬ ‫להזכיר לנו מה קורה למי שלא ניצב‬ ‫את הרבים עד שעברו את הירדן )סנהדרין‬ ‫לתורת ה' ולקיימה ומי שעומד ניצב למשפטו‬ ‫מג‪ ,(:‬משקבלו עליהם את השבועה בהר‬ ‫ניצב עליו ה' גם כן‪.‬‬ ‫גרזים ובהר עיבל‪ ,‬ונעשו ערבים זה לזה‪.‬‬ ‫פניני דרכי אמונה‬ ‫שחרית ר"ה עם הנץ החמה סם למקטרג‬ ‫כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה אומר כסדר שהתפילה כוותיקין בהנץ החמה‪ ,‬קודם אור הבוקר‬ ‫ביום ראש השנה‪ ,‬הרי זה כמו שנותנים שלאף געטראנק )סם שינה( בפיו של הבעל דבר‪,‬‬ ‫להשתיקו מלקטרג‪.‬‬ ‫)קידו"ר צפרא דשבתא פר' כי תבוא תשפ"ו(‬ ‫*‬ ‫כט‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫כתבינו בספר החיים למענך אלו'‬ ‫בחודש אלול נהגו כל ישראל להכין עצמם לקראת יום הדין לקראת עשי"ת‪ ,‬וענין חשוב הוא‬ ‫מאוד ואין מבטלים חלילה שום מנהג ושום הכנה‪ ,‬שהרי הובא כבר בספה"ק שנהגו‬ ‫ישראל להתחזק בחודש זה ולקבל ע"ע קבלות על מנת להגיע נקיים מכל לר"ה ולהיכתב בספר‬ ‫חיים טובים‪.‬‬ ‫וכל אחד יודע שבר"ה נולד אדם הראשון שהוא יום פקידה ולידה ומי שרוצה להיולד מחדש‬ ‫ולהיכתב בספר חיים טובים יש לו להתכונן כדבעי‪ ,‬והנה ההוספה שנתוספו בר"ה והלאה‬ ‫בשמו"ע הוא זכרנו לחיים וכו' ובסוף שמו"ע מבקשים על שאר דברים בספר חיים ברכה ושלום‬ ‫ופרנסה טובה וגזירות טובות ישועות ונחמות‪ ,‬ובתחילת שמו"ע מבקשים רק על חיים ובסוף‬ ‫שמו"ע מבקשים על עוד דברים )ע"ע בשער הכוונות דרושי ר"ה דרוש א' בהרחבת העניין(‪.‬‬ ‫אלא האדם צריך כ"כ הרבה ישועות ורוצה להיכתב לחיים טובים ומה יהיה לו בפרנסה וגזירות‬ ‫טובות אם לא יהיה לו חיים טובים‪ .‬והנה העיקר בר"ה הוא להמליך את השי"ת על כל‬ ‫העולמות ועל עצמו – העולם הקטן‪ ,‬והנה עתה בר"ה שהוא הכתרה של המלוכה איך שייך‬ ‫שיבקש על בני חיי ומזוני פרנסה טובה וגזירות טובות ישועות ונחמות‪ ,‬אלא שרוצה לבקש חיים‬ ‫שיהיה על מי למלוך ואז דוחף כבר בצירוף לזה שאר מבוקשיו‪.‬‬ ‫והנה צריך כל אחד להתבונן ולדעת שאף כאן יתכן שטמון שקר כלשהו‪ ,‬וכי היכן היה הקב"ה‬ ‫כל השנה? ותמהו והקשו על כך גדולי בעלי המוסר האיך חזינן שמיד לאחר הושע"ר ויש‬ ‫שנהגו כן מיד במוצאי יו"כ הרי הם גומרים עם כל הקבלות שקיבלו על עצמם‪ ,‬ונמצא שקבלותיהם‬ ‫לא היו אמיתיות‪.‬‬ ‫והנה זה שביטל קבלותיו היה מאימת הדין ושראה צרות בני אדם וירא על חייו‪ ,‬אך אין לבטל‬ ‫כל זאת מכל וכל שסוף סוף אפשר שיש יחידים שנשארים עם כל הקבלות הללו וכבר‬ ‫אמרו זאת חז"ל בגמ' ר"ה עה"פ באשר הוא שם‪ ,‬והנה ישמעאל אע"פ שהיה במצב שהיה אך‬ ‫זעק אל האלוקים וישמע אל קול הנער‪ ,‬אך דברינו כאן הם בעניין נקודת האמת‪ ,‬אך לפני הקב"ה‬ ‫הכל חשוב כל קבלה וכל צעקה וזעקה‪.‬‬ ‫מה שיש לנו ליקח מכל זה הוא שצריך האדם להשתדל להיות אמיתי ולפשפש בכל נקודה ועניין‬ ‫שקיבל על עצמו לקראת ר"ה‪ ,‬היכן הוא עומד ובכל מצוה ומצוה מהיכן היא נובעת לראות‬ ‫מה נעשה איתו‪ ,‬זו נקראת תשובה אמיתית‪.‬‬ ‫ל‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫ואפי' באכילת הסימנים בליל ר"ה צריך לדעת ההלכות וכן השהחיינו בליל א' בקידוש ובליל ב'‬ ‫יש שנוהגים לברך על פרי חדש‪ ,‬ובקידוש מכוון לכך‪ ,‬והוא העניין שנוהגים אצלינו לחלק‬ ‫בליל ב' רימון שיברך על זה גם שהחיינו‪ ,‬אמנם באכלו בליל א' רימון עבר כבר השהחיינו‪ ,‬אלא‬ ‫שאפשר להניח עוד פירות‪ ,‬וכן מברכים העץ על תמר ולא על רימון שחשוב יותר בשבעת המינים‪,‬‬ ‫אלא שתמר כתוב יותר קרוב לארץ דכתיב ארץ זית תמר ודבש שהוא השני לארץ משא"כ רימון‬ ‫שהוא החמישי לארץ‪ ,‬ויש עוד הרבה הלכות כמובא במטה אפרים‪.‬‬ ‫)*(‬ ‫הדרך להתקרב אל השי"ת‬ ‫וזה הדרך להתקרב להקב"ה באמת‪ ,‬כאשר ימשיך בעבודה זו מבלי להתייאש ובלא ליפול אצל‬ ‫עצמו כשיראה שנפל שחשב שיעמוד באמונה והנה רואה שלא הולך לו עדיין ומספיק‬ ‫כשחשב מחשבה אחד שאינה טובה באפיקורסות או רע על חבירו וכדו' כבר נפל ופגם‪ ,‬שהאדם‬ ‫אינו מוכן להכיר בכך שניסיון הוא‪ ,‬אמונה אין פירושה לאכול עוגה‪ ,‬אמונה זה "דם" רייסן פון די‬ ‫בלוט און פלייש בעבודה ויגיעה‪ ,‬אם האדם איננו נותן "קרבן" שאיננו מיגע עצמו ומוותר על‬ ‫הנאותיו‪ ,‬איננו משיג מאומה מהעבודה הזו של חודש אלול ותשרי‪.‬‬ ‫ואיך אפשר להתחיל לוותר על הנאותיו אזי הולכים מדריגה אחר מדריגה ולא בבת אחת וזה‬ ‫העצה הראשונה וזה היה מדריך אא"ז הגה"ק אדמו"ר זיע"א‪ ,‬וישאל אחד‪ ,‬הרי אני נהנה‬ ‫ומסופק מהלימוד‪ ,‬אזי הנהנה מהאוכל אפי' שמכוון הכוונות ‪ ,‬אזי שווים הם‪ ,‬וכן יש הנהנה‬ ‫מהנענועים בתפילה‪ ,‬וא"כ איך זה עובד שזה לא לאמת אלא בדמיונו הוא נהנה וכבר חייבים‬ ‫לכבדו‪ ,‬אך העבודה היא שידע שלומד להנאתו ושאין זה תורה לשמה ועכ"ז ממשיך ועי"כ יבוא‬ ‫ללמוד לשמה‪ ,‬וזה רק ע"י ההכרה הזה‪ ,‬וזהו שכתב הרה"ק הפרי הארץ בפר' אחרי שהאדם נכלל‬ ‫בשכינה‪ ,‬שם יש שריפה וזוהי אשא דתכלתא‪ ,‬שם הוא מתבטל‪ ,‬שהרי אדם הוא גם לשון דם‬ ‫שהוא הנפש וגם לשון אדמה שמשם נוצר ולשם ישוב ועבודתו בחייו עלי אדמות להעלות בחינה‬ ‫זו ולהילחם ולא שלא נכשל אלא נופל ונכשל וקם וממשיך להילחם וזהו השריפה שיש ואפי' קרבן‬ ‫שמקריבים זהו ע"י אש‪ ,‬ושם מתחיל הריקבון שלו וזה מכאיב לו לאדם‪ ,‬אך אם ימשיך הלאה‬ ‫בעבודה יאירו לו מן השמיים‪ .‬והכל תלוי באמיתת דרכיו של האדם שילחם בעצמו ולא יתייאש‪.‬‬ ‫)בשיעור ליל שישי פר' נצו"י אור לכ"ד אלול תשפ"ד בספה"ק האדרת והאמונה(‬ ‫*‬ ‫לא‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫על פרשתן ‪ -‬את"ם אמ"ת‬ ‫אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם וכו' את"ם אותיות אמ"ת עם האמת אפשר להגיע‬ ‫לנצבים להיות ניצב לפני ה' בהיום שהוא ראש השנה כמבואר בזוה"ק‪.‬‬ ‫)ד' נצו"י תשפ"ו(‬ ‫על פרשתן ‪ -‬ישראל ערבים זה לזה‬ ‫בפרשתן אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל‬ ‫איש ישראל‪ ,‬ולמה אומר הכתוב מראש כולכם והרי מפרט ראשיכם וכו' והאור החיים‬ ‫הקדוש זי"ע מקשה עוד יותר למה הוא זה שמפרט ראשיכם וגו' טפכם וגו' ולא הספיק לומר‬ ‫בדרך כלל כולכם‪ ,‬ועוד צריך לדעת ולהבין טעם הברית שאומר הכתוב בסוף פרשת כי תבא‬ ‫"אלה דברי הברית" ואם רצה לכלול גם האמור בפרשה זו בכלל הברית היה לו להקדים הדברים‬ ‫ויאמר על הכל אלה דברי הברית‪ ,‬ונראה כי כוונת משה רבינו ע"ה בברית זה היא להכניסם‬ ‫בערבות זה על זה‪ ,‬כדי שישתדל כל אחד בעד חבירו לבל יעבור פי ה' ויהו נתפסים זה בעד זה‪,‬‬ ‫ושמעתי פעם בדרך צחות שהיו שני חיילי צבא שיצאו מבסיס הצבא שלהם ושכחו והשאירו‬ ‫הכלי מלחמה שלהם רובים וכדו' וכמובן שעל זה יש משפט מיד‪ ,‬אמרו אחד לשני בואו ונשפוט‬ ‫עצמינו אחד לשני‪ ,‬ושפט הראשון לשני בניקל עם עונש קל‪ ,‬והשני דן אותו חזרה בחומר ולכלא‪,‬‬ ‫בהטעימו שהיות והוא כבר שני שקורה לו כזאת נענש בחומר יותר‪ ,‬אך כאן מדובר שישתדל כל‬ ‫אחד בעד חבירו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים זה בעד זה‪ ,‬שהולכים ביחד ערבים זה לזה‪ ,‬והעד‬ ‫הנאמן משאמר הנסתרות לה' אלו' והנגלות לנו וגו' הרי שעל הערבות מדבר הכתוב‪.‬‬ ‫והעד הנאמן הוא שרואה אתה אחד מדבר בתפילה תראה לו בפנים ותעיר לו בהסבר מה ולמה‬ ‫אסור וכן אם ראית אחד מדבר עם תפילין תראה לו מש"כ ותסביר לו מה שאסור‪ ,‬וכן אם‬ ‫עשה סחיטה בשבת וכדו' בערבות של אהבה אז זה נשמע ושיהיה בנחת‪ ,‬אך לא לצעוק ולבזות‬ ‫ח"ו שאז זה לא רק שלא מועיל אלא גורם ההיפך‪ ,‬והנסתרות לה' אלו' והנגלות לנו ולבנינו‪ ,‬אך‬ ‫מה שנסתר אין לך להעיר לו שזה בינו לבין קונו‪.‬‬ ‫וממשיך האוה"ח הק' שאין זה הברית שנאמר בסוף פר' כי תבא שקיבלו על עצמם באלה‬ ‫ובשבועה לקיים התורה ולשמור מצוותיה‪ ,‬והברית הזה הוא שלא מספיק ההשתדלות‬ ‫אלא שיתחייב וייענש על כל חטאי בני ישראל בזה שלא מנעו כפי היכולת שבידו שהיה לו למנעו‬ ‫מלחטוא‪ ,‬ומה שלא היה מצויה בידו אינו מתחייב אך להשתדל הוא מחוייב לעשות מה שיכול‪.‬‬ ‫*‬ ‫לב‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫הס קטיגור וקח סניגור‬ ‫בעניין משפט יום הדין בר"ה‪ ,‬ישנם בנ"א אשר לוקחים להם את הרבי לעורך דין‪ ,‬ורבותינו לא‬ ‫הסכימו להנהגה זו‪ .‬וטעם לדבר‪ ,‬שמקרא מפורש הוא שנא' )תהלים יז‪ ,‬ב( "מלפניך משפטי יצא"‪.‬‬ ‫ומו"ר הרה"ק רבי אשר פריינד זי"ע נהג לומר פעמים רבות עניין זה וכ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫חזר על כך הרבה‪ ,‬מה שאמר דוד המע"ה "מלפניך משפטי יצא"‪ ,‬דהנה יש למעלה ב"ד‬ ‫של מלאכים ויש ב"ד של צדיקים‪ ,‬אולם אנו מבקשים שהקב"ה הוא עצמו ידון אותנו מבלי שום‬ ‫'אמצעי' ]מתווך[ וללא שום 'עורך דין'‪.‬‬ ‫הוסיף על כך כ"ק אדמו"ר מלעלוב ניקלישבורג שליט"א‪ :‬והריבוש"ע בעצמו הוא השופט והוא‬ ‫יאמר סניגוריא על בניו וכאשר הריבוש"ע בעצמו הסניגור אין כל קטיגור יכול לעמוד‬ ‫בפניו ומסתלק וזהו הס קטיגור שמסלקים את הקטיגור על ידי וקח סניגור את הריבוש"ע בעצמו‪.‬‬ ‫)ד' נצו"י תשפ"ו‪-‬בביקור אצל כ"ק אדמו"ר מלעלוב ניקלישבורג שליט"א לברכת השנה(‬ ‫*‬ ‫שאלתי את כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א‪ ,‬א"כ מה העניין הנשגב להתפלל בימים הנוראים‬ ‫במחיצת הצדיק‪.‬‬ ‫באר כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א שהצדיק יודע את הנסיונות הקשים שבדור‪ ,‬ובכוחו ללמד זכות‬ ‫על בני דורו לפי שמכיר בנסיונות שלהם‪ ,‬וע"י תפילותיו תתקבלנה תפילותיהם של ישראל‬ ‫ברחמים וברצון‪ .‬אכן כל זה מיירי בצדיק אשר חי איתם וביניהם‪ ,‬אולם הצדיקים אשר נסתלקו זה‬ ‫מכבר לעולם העליון‪ ,‬שכחו כבר את כל הנעשה כאן ובוודאי אינם מודעים לגודל הנסיונות‬ ‫הקשים של הדור‪ .‬אעפ"כ צריכים לעורר את זכות הצדיקים הק' זי"ע למען ימליצו טוב בעדנו‪,‬‬ ‫וכגון זכותו של הרה"ק בעל 'קדושת לוי' מבארדיטשוב זי"ע ]שכ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א מרבה‬ ‫להזכירו בכל ימות השנה בכלל ובימי ראש השנה בפרט‪ ,‬בכל שנה ושנה‪ ,‬פעמים הרבה[‪.‬‬ ‫)עפ"י נועם שיח צפרא דיו"ט א' דר"ה תשפ"א(‬ ‫*‬ ‫תיקון נשמות‬ ‫לאחר דא"ח ליל שבת פר' נצבים כ"ח אלול תשע"ו בשוה"ט של כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫הגשתי לפניו יונה שבישלתיו אחר שחיטה עם כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א‪ ,‬והיה מאוד‬ ‫יפה ערוך והתחיל כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א בסיפור המעשה שהיה ‪ :‬לפני כמה שבועות נכנס‬ ‫יונה אחת לבית המדרש פרושים כאן בבתי וורשא והיא הפריעה לכל המתפללים ועבר מעל‬ ‫ראשם והוא ממש הפריעה וניסו לסלקה ולא עלה בידם משך שלוש שבועות ור' חיים בנימין‬ ‫לג‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫גולדברג העיד שהוא התפלל שם מנחה בער"ש וגם לו היא הפריעה וסיפרו שבשעת קדיש‬ ‫והשיעור משניות היתה נחה דייקא על השולחן אשר שם נשמעו הקדיש והמשניות‪ ,‬ואז לא‬ ‫הפריעה להם אבל חזר למשנהו כל יום מבוקר עד ערב‪ ,‬באו אלי ושאלונו מה לעשות עמה אז‬ ‫עניתי להם שהיא צריכה תיקון וצריך פשוט לתופסה ולשחטה ולברך ברכות בכוונה וזה תהא‬ ‫תיקונה‪ ,‬והם לא היססו לדברי ולקחוה ונסעו עמה עד לים המלח ובמישור אדומים ששם נמצאים‬ ‫הרבה יונים אבל לא פחות שעות מאחרי שחזרו חזרה גם היונה אל תוך הביהמ"ד והמשיכה‬ ‫בתפקידה וניסו לשימה בגבעת שאול ובמישור אדומים ובכל מיני מקומות וכל פעם חזרה‪.‬‬ ‫ובראותם שאין מנוס ע"כ פנו אלי ושאלונו מה לעשות בנידון אז עניתי להם כבר בפעם הראשון‬ ‫מה צריך לעשות ע"כ כיבדו אותי להצעתי והרה"צ ר' אברהם בני שליט"א )ה"ה כ"ק‬ ‫אדמו"ר שליט"א( הביא שוחט חשוב ושחטוהו כאן בביהכנ"ס ויצא הכל ב"ה חד וחלק‪.‬‬ ‫ופליאה היתה לעיני דהרי דרכה של עוף דכששוחטים אותם הם רוקדים וקופצים ולא מניחים‬ ‫ששיחטו אותם וכאן היתה לפלא שהניחה עצמה כילד טוב לשוחטה וראו שכבר חכתה‬ ‫לתיקונה וע"כ ע"י הברכה נתתקן‪ ,‬זה סיפור מענין ואין אנו מבינים בדברים אלו‪ .‬והנה בני הרה"צ‬ ‫ר' אברהם שליט"א )ה"ה כ"ק אדמו"ר שליט"א( לקחו לביתו וטיפל כמו שצריך‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וכ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א חילק לכל הסועדים עמו בשוה"ט בליל שב"ק דייקא לאחר שהיה‬ ‫כבר במוכן מיום שני‪.‬‬ ‫לד‬ ‫בס"ד‬ ‫תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה‬ ‫לקראת ימי הרחמים והרצון יערוך אי"ה בער"ה ועיוה"כ‬ ‫כ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫וחכמי המ˜ובלים דבי˙ מדר˘נו‬ ‫פדיון נפ˘‬ ‫בבית מדרשנו כנהוג מידי שנה‬ ‫ע"פ כוונת הרש"ש בער"ה ועיו"כ בס"ד‬ ‫ע"ד שעשה כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫ובמטבעותיו הק' שפדה בהם נפשות בני ישראל רבות בשנים‬ ‫"ופדיון נפש הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא‬ ‫ובפרט לחולים שיתרפאו במהרה" )פרי עץ חיים(‬ ‫למסירת שמות ופדיון נפש‪:‬‬ ‫אצל הגבאי הרה"ח ר' סנדר חזן שליט"א‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫בס"ד‬