דרכי צדק · Darchei Tzedek — ניצבים וילך (2026-08-31)

בעזהשי"ת
דרכי ˆד˜
דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
דרכי אמונה
דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א
פרשת
נצבים וילך
תשפ"ו
א
גיליון דרכי צדק גיליון זה הונצח
לעילוי נשמת
יו"ל ע"י מערכת
הרב שלמה בן הרב
מכון דרכי צדק גדליה ז"ל
להוצאת דא"ח נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו
מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א נתנדב ע"י בני המשפחה
מפוריסוב
פעיה"ק ירושלים תובב"א
© לעדכון שמחות למדור
כל הזכויות שמורות שהשמחה במעונם
ואין להעתיקו בשום אופן וכן לתרומות והנצחות
********** לבעלי שמחה ויא"צ
וכד'
להערות והארות ניתן לפנות למספר
054-8458846 0548458846
A026508288@GMAIL.COM
***************
קול מערכת "דרכי צדק" לעילוי נשמת
שר בית הזוהר הגאון הצדיק
02-5401454 חכם משה שלום מעודה
זכר צדיק וקדוש לברכה
***************
שנסתלק לבית עולמו לאחר
לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל
יסורים קשים ומרים שקבלם
באהבה רבה ובשמחה
ביום שב"ק
לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"
פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה
ב
ˆד˜ דרכי
˙וכן הענינים
דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א............................ה'
פניני דרכי צדק.........................................................ז'
מדור עצותיך אמונה.................................................ט'
מדור מאורות צדק....................................................י'
מדור סגולות צדק......................................................י'
מדור משלי דרכי צדק.............................................י"א
מדור השו"ת.........................................................י"א
מדור יומא דהילולא................................................י"ב
דרכי אמונה-דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א.................ט"ו
%דבר המערכת%
בספה"ק מי השילוח פר' כי נצבים עה"פ כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם ותראו את
שקוציהם ואת גלליהם וגו' פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה .היינו שהזהיר הכתוב שלא יחשוב האדם שהוא מבורר רק תמיד ידאג לבו בקרבו,
מאחר שהוא בין העכו"ם ורואה את שקוציהם לכן צריך לדאוג פן אינו מבורר מאביזרייהו דידהו היינו ניאוף וכדומה ,פן יש בו עדיין שורש פרה
ראש ולענה ,ואם יאמר האדם אם כן לא מצדי הוא זה רק מאוירא דארץ העמים על זה סיים הכתוב הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו לבנינו עד
עולם לעשות וגו' היינו שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וישתדל האדם לבער הרע מקרבו ולבדוק עד מקום שידו מגעת בנגלות ,והשי"ת
יעזור לו בנסתרות שהם לה' אלהינו כמו שכתיב )משלי ג',ו'( בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך.
בספה"ק פרי צדיק פר' וילך פר' ו' בתמה"ד הנה חז"ל תקנו שלא להתפלל בשבת תפלת שמ"ע דחול מפני שהן לצורכו של האדם .ולכאו' ברכת
אתה חונן לאדם דעת וכו' וחננו מאתך וכו' שהמכוון הוא להיות לו הדעת האמיתי להכרת התגלות הבורא ית"ש כמו שנא' דע את אלוקי אביך
ועבדהו וגו' .והלא זאת אינו לצרכו של אדם למה אין מתפללין ברכה זו בשבת כמו שמבקשים קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך .ויבואר ע"ד
ארז"ל )ברכות ל"ג (.כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בהמ"ק בימיו מ"ט מקדש ניתן בין שתי אותיות דעת ניתנה בין שתי אותיות .היינו כי פי'
דעת הוא הכרה שמכיר בפנימיות הלב שבכל עניניו הוא מוקף מהשגחתו ית' וזה שא' שניתן בין שתי אותיות השם הק' .וכמו כן במקום המקדש
היו כל ישראל מוקפים בהשגחת אורו ית' בכל פרטי ענינים .וכו' שם .וגו' ,ובודאי יש נפשות גבוהות במדרגה שהם במעלה זו תמיד אמנם
כשמגיע יום השבת אז השי"ת מופיע בחי' מדרגת הדעת הזה בכל נפשות ישראל כמו שנא' כי אות היא וגו' לדע"ת כי אני ה' מקדשכ"ם היינו
שאז מכיר כל אחד הארת השגחתו ית' בכל פרטי עניני עוה"ז ג"כ להיות בכל דרכיך דעהו .ולכן בא המצוה בעונג שבת לענג במאכל ובמשתה
ג
ג"כ ובזה יתענג על ה' .ולפ"ז אין מקום להתפלל בשבת ולבקש על חנינת הדעת כי זהו המתנה טובה שחנן אותנו השי"ת בקדושת יום השבת
שמופיע בחי' הדעת בכלל נפשות ישראל מהארה דלעילא .רק בחול צריכים להתפלל ע"ז וחננו מאתך וגו' שנזכה למדרגה זו מצד מדת חנינה
מתנת חנם מאתו ית' גם בימות החול שלאו כל אדם זוכה לזה כאמרם ז"ל כל מי שיש בו דעה וכו' כנ"ל.
בעזהשי"ת
גליון זה לפרשת "נצבים וילך"
נתנדב ע"י בעל השמחה
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה נשגר בהון
לידידינו האי גברא רבה ויקירא
הרה"ח ר' דוד בכמן ˘ליט"א
וכל מ˘פח˙ו
לרגל ה˘מחה ה˘רויה במעונו
לרגל ה˘מחה ה˘רויה במעונו
בהולד˙ הנכד למז"ט וב˘עטו"מ
ˆד˜ דרכי
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני
דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת נצבים
ליל שבת כ"ח אלול תשע"ו
לשון עוד ,ואמר בשם קדמונים שיהודי יכול בתפילת ריבון העולמים לפני קידוש ליל
לקוות שיתמשך גם בעת הגלות מהישועות שב"ק מבקשים שתרחמינו עוד
שכבר היו ושעתידים להיות ]אז א איד קען בגלותי לגאלינו והנה יש פשט א' ,שתרחמינו
האפן אז ס'זאל אין גלות נמשך ווערן פון די עוד בגלותי לגאלינו ,ודייק הרה"ק השר שלום
ישועות וואס זענען געווען און וואס וועלן זיין[ מבעלזא זיע"א שהיום }כ"ז אלול{ היה יוד"ק
וזה כוונת תיבת לגאלינו שבגאולה העתידה שלו מה זה לשון עוד ,ואמר בשם קדמונים
יהיה כל השלימות ]וועט זיין דער גאנצער שיהודי יכול לקוות שיתמשך גם בעת הגלות
שלימות[ ומבקשים מהשי"ת ]בעט מען דעם מהישועות שכבר היו ושעתידים להיות ]אז א
אויבערשטן[ שתרחמינו עד בגלותי שיתמשך איד קען האפן אז ס'זאל אין גלות נמשך ווערן
עוד בגלות מזה הישועה. פון די ישועות וואס זענען געווען און וואס
עוד מעשה שסופר לעיל הרה"ק ר' אהרן וועלן זיין[ וזה כוונת תיבת לגאלינו שבגאולה
מבעלזא זיע"א שאמר על זקניתו העתידה יהיה כל השלימות ]וועט זיין דער
הרבנית מלכה ע"ה ,דער עלטער זיידע ז"ל גאנצער שלימות[ ומבקשים מהשי"ת ]בעט
האט נישט געהיטן פון איר מיט קיין שום מען דעם אויבערשטן[ שתרחמינו עוד בגלותי
רעבשיע זאך ,והרה"ק רבי מאיר שיתמשך עוד בגלות מזה הישועה.
פארמישלאנער זיע"א האט געזאגט ומלכי
ופשט ב' שבעודינו עדיין בגלות ,תביא לנו
צדק מלך שלום )שלם( כידוע האימרא.
גאולה פרטית )בתוך הכללית שיבוא(.
היום }כ"ז אלול{ היה יו"ד קדישא של
הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א הפשט על האמור לעיל על מה שאומרים
ומספרים שהרה"ק החוזה מלובלין זיע"א ברבון עולמים של ליל שבת
שלח את הגוטע יידן )הכוונה לתלמידיו שתרחמינו עוד בגלותי לגאלינו ודייק הרה"ק
הטובים( להיהודי הקדוש זיע"א ואחד השר שלום זי"ע שהיום היו"ד שלו מה זה
ה
ˆד˜ דרכי
נוע"א וקדו"ל ע"כ צוה לשמשו שיכניס מהגוטע יידן ששלח אליו היה הבעלזא'ער רב
לביזעם ושיכנס קודמו מלפניו וכך תהא השר שלום זיע"א וע"כ פעם אחת הגיע
שנכנס לבית עם הספרים הנ"ל. הבעלזא'ער רב זיע"א )הרה"ק ר' אהרן( אל
* הרה"ק מביאלא זיע"א ואמר לו "אני חייב
לכם הכרת הטוב משום מעשה הנ"ל דהרי
מסופר על הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב זקינו של הרבי -היהודי הקדוש זיע"א לימד
זיע"א סניגורן של ישראל שפעם את זקיני הרה"ק השר שלום זיע"א תורה".
אחת עברו מתחת חלון בית אחת ושמעו הגה"צ ר' מאיר הלברשטאם זצ"ל
אנשיו איך שהאנשים דשם מדברים על כמה מטשאקעווא ב"ב היה אצל
כסף שגזלו וסופרים ומתחלקים ובאו להודיע הרה"ק הבעלזא'ער רב זיע"א וביקש ברכה
לו שיש כאן גנבים ,והוא לא האמין להם אז מהרה"ק הבעלזא'ער רב זיע"א לעשירות
אמרו לו יבוא כבודו להחלון וישמע בפירוש, והוריד הרה"ק הבעלזא'ער רב זיע"א את
ובא ואמר להם איני יודע מה אתם רוצים הרי ראשו כמתנמנם לשהות של כמה דקות,
הם מתודים ומונים ומתודים במה שפשעו ולאחמ"כ כשהרים ראשו אמר לו שמסכים
וכמה שגנבו והרי הם בעלי תשובה ,ותומ"י דכהיום אפשר כבר לנכדי הרה"ק הרבי ר'
רץ לביהכנ"ס ודפק על הבימה מורי ורבותי אלימלך מליז'ענסק זיע"א שיהיא להם כסף
שמעתי יהודים מתוודים ועושים חשבון )ואכן עם הזמן היה לו( ,דכידוע שהרה"ק
הנפש וחוזרים בתשובה נבוא אף אנו ונחזור הרבי ר' אלימלך זיע"א ביקש מהשי"ת
בתשובה כדבעי מתוך חשבון הנפש ,והטעם שנכדיו יהיו עניים ,ונראה דהטעם הוא בגלל
הוא דכמו שבמשפט מדברים שני הצדדים גם שאז היו רגש לעשירים אל נכדי הרה"ק הרבי
הקטיגור וגם הסניגור שטויות ודברי הבל אז רבי אלימלך זיע"א אבל כיום מחזיקים
כן גם עשה הרה"ק הבארדיטשוב'ער רב העשירים את עצמם לחשובים בהרבה יותר
זיע"א ששינה את הדיעה במעשה אשר עשו. דהם הם הבעלי רכוש והנה באמת אפשר
וכן היה גם אצל הרה"ק האדמוה"ז כבר שיביא לנכדיו כסף ושיהיו עשירים.
מסאדיגורא זיע"א שאחד בא אליו והרה"ק הבעלזא'ער רב זיע"א היה נושא
ואמר לו שכואב לו העיניים אז ענה לו הרה"ק עמו בכל מקום הספה"ק נועם
האדמוה"ז מסאדיגורא זיע"א אתה אומר אלימלך וקדושת לוי והיה מקפיד ע"ז לבל
שעיניך כואבות ועיניך אומרים שאתה יכנס לבית אשר לא נמצא שם נוע"א וקדו"ל
מכאיבם. ופעם אחת הלך לאיזה מקום שלא היה שם
ו
ˆד˜ דרכי
בספה"ק עבודת ישראל לשבת תשובה דער הייליגער קאזי'ניצער מגיד זיע"א האט
מובא דבהפטרה שובה ישראל אויכעט גוטע שטיקלאך ,וכיום גם כן
עד ה' אלוקיך )הושע י"ד ,ב'( )בקטע השני( שייך למצוא סניגורים בדמיון לצדיקים האלה
ומסיים הכתוב כי כשלת בעונך – רומז על במושגי האנשים של דורינו ,שסיפר לי
הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשיכורים דרייבער פון א טעקסי )נהג מונית( שהיה
ומשוגעים מכובד החורבן והצרות ורדיפות כאשר השיאנו למקום אחד והיה עימי עוד
מיום אל יום עד שנחשב לפני הבורא יתברך כמה אנשים שם ואחד הוציא פליטת פה
כל העוונות בית ישראל כאילו עשו שוגגים בלע"ז "השם יעזור" פתגם כזה ומיד טינה
כמו שכתב בזוהר הקדוש עיי"ש וזה כי כשלת לפניו הנהג מה זה ה' יעזור הוא )עזר( ועוזר
בעוניך ,כשלון לשון שוגג ואמר הנביא לרמז כל שניה ורגע ,ושאלתיו לו מנין לך אמונה
להם לאהבת התשובה אפילו דקיימא לן כזאת.
)יומא פ"ו ,ע"ב( כי התשובה מיראה מהפכת אז הוא ענה לי בפשטות הייתי צריך לזיווג
הזדונות לשגגות ,מכל מקום כיון שעל ידי ובקשתי ממנו יתברך והוא שלח לי והייתי
הצרות בלאו הכי נחשבו הזדונות כשגגות צריך כסף לנישואין ובקשתי ממנו יתברך
ממילא כששב ומתחרט עליהם לפני הבורא והוא שלח לי וכן הייתי צריך לדירה וגם
ברוך הוא הוא ברוב חסדיו מהפכם לזכיות ביקשתי והוא שלח לי ,ורציתי לראות מה
וריח ניחוח לה' ויזכה להיות כסא ומרכבה גודל הכפה של המאמין ,וראיתי יש לא פחות
לה' וזה שאמר במדרש )ילקוט הושע תק"ל( ולא יותר ,כגודל שאפי' כזית גדול המינו,
שובה ישראל עד ה' אלוקיך פירוש כנ"ל והנה רואים שאפי' קליינע קאפעלעך יש מהם
שזוכה להיות כסא לכבודו ית' שמו ,וכמו אשר יש להם אמונה חזקה ולא כל שכן אנו
שאמרו )יומא פ"ו ע"א( גדולה תשובה שצריכים להתחזק באמונה.
שמגעת עד כסא הכבוד הכבוד וע"ש עוד. הרה"ק מבעלזא זיע"א לא אחז עמו ומעצמו
ומובא בשם הרה"ק ר' ישראל מרוזי'ן זיע"א כלום ואדרבה עשה את כל רשעי
שאמר פעם על הרה"ק הרה"מ הארץ כהצדיקים הגדולים ביותר ,ובספה"ק
מקאז'ניץ זיע"א שהתמהמה לפני כל נדרי קדושת לוי מובא שהקב"ה ברא פה לתורה
ואמר לפני הבורא ברוך הוא שאם הוא ולתפלה וללימוד – זכות ,צריכים לידע גם
מחפש הצדיק של הדור אז הרי יש לו את איך ללמד זכות על עם ישראל) .ע"ע דא"ח
הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב ,ואם רעוא דרעוין בשבת העעל"ט כי תבוא
מחפש הסינגורן הרי יש את רבי לוי יצחק תשפ"ג(.
ז
ˆד˜ דרכי
ערבים זה לזה ועל כן כשהצדיק מהרהר מבארדיטשוב וכן פירט הרבה שאלות
בתשובה והוא ערב לכולם אז בהרהור ותשובות ,ואח"כ שאל ואם אתה מחפש מי
תשובה אחד הוא מחפה על כל פשיעות הבעל תשובה אז אני חוזר בתשובה בשביל
ועוונות עמך בית ישראל. כל העם ישראל.
]ועיין עוד ליל שב"ק כי תבוא והטעם לזה דמובא בכתבי האריז"ל בתחילת
העעל"ט תשע"ו[. שער הסליחות שהרי כל ישראל
דא"ח בסעודתא דעתיקא קדישא פרשת נצבים
צפרא דשבתא כ"ח אלול תשע"ו
המצוות שלנו היכן הם ,אלא זהו מכיון שחסר הזכרנו כבר )בדא"ח ליל שב"ק -אתמול(
לנו הדעת ,ומובא בשם הרה"ק ר' ישראל את דברי הרה"ק מקאז'ניץ זיע"א
מרוזי'ן זיע"א )שהזכרנו כבר אתמול( שאמר )בספרו הקדוש עבודת ישראל לשבת תשובה
פעם על הרה"ק הרה"מ מקאז'ניץ זיע"א בעת ד"ה בהפטרה שובה ישראל וכו'( ומסיים
שהתמהמה לפני כל נדרי ואמר לפני הבורא הכתוב כי כשלת בעוניך ,רומז על הצרות וזמן
ברוך הוא שאם הוא מחפש הצדיק של הדור החורבן שאז כולנו כשיכורים ומשוגעים
אז יש לו את הרה"ק רבי מנחם מענדל מכובד החורבן והצרות והרדיפות מיום אל
מרימנוב ,ואם מחפש את הסינגורן של יום עד שנחשב לפני הבורא ית' כל העוונות
ישראל אז יש לו את הרה"ק הבארדיטושב'ער בית ישראל כאילו עשו שוגגים כמו שכתב
רב ר' לוי יצחק וכן פירט הרבה שאלות וענה הזוה"ק ע"ש )ועיין עוד באריכות בדא"ח של
לו על כל דבר את הצדיק המשוייך לזה, ליל שב"ק דנא וכן באריכות בעבו"י שם
ולבתריה שאל ואם אתה מחפש הבעל בביאור ענין זה(.
תשובה אז אני חוזר בתשובה בשביל כל והייתי מעיין להקשות שהרי למה לא יהפכם
הכלל ישראל. משגגות לזכויות שכידוע שכאשר
ואמר הרה"ק הריזינער זיע"א שהרה"ק חוזרים בתשובה שגגות נעשים לזכויות וצ"ע.
הקאזי'ניצער מגיד זיע"א שמע ועוד צ"ב והרי אנו אונסים ואין זה זדונות
מהכביכול הסלחתי כדבריך ואו אז ניגש לכל שנעשו שגגות אלא מעיקרא שגגות וצריך
נדרי ,הרה"ק רבי פנחס קאריצ'ער זיע"א אמר להפכם לזכויות ,וצ"ב עוד יותר ומה עם
ח
ˆד˜ דרכי
היה חברותא שלמדו יחד בכל יום כמה שמותר להתפלל על הכל ברוחו"ג ולא להיות
שעות קבלה ולמד אז אוצרות חיים בטלנים ולצאת קירח משני הצדדים משום
והנה בנו של אחד מהם היה ילד בן עשר הזוה"ק שאומר צווחין ככלבין הם הב לנו
שנים והוא היה עומד כל יום מן הצד ועושה מזוני הב לנו חיי וכו' ע"ש עוד[.
כמקשיב אבל הם היו בטוחים כי אינו מבין און דער הייליגער בארדיטשובער רב זיע"א
כלום ולפתע ראו שהנה הילד בקי באוצרות האט זיך אן עצה געגעבן מיט אלעס ער
חיים והוא הבין הכל והשיג ,זהו פלא גדול האט געזאגט הוא אלו' הוא אבינו הוא מלכינו
אבל יש אנשים שמבינים קודם הזמן גם כיום והוא יושיענו ,און א טאטע געבט אלעס פאר
יש כאלו .ופעם אחת הגיע אלי בחור אחד זיינע קינדער) .הרה"ק הברדיטשוב'ער רב
ובחנתיו והוא בקי בקבלה אפי' שזה קודם זיע"א היה אומר הוא אלו' הוא אבינו הוא
הזמן אבל יש אנשים שאפשר להם כפי מלכינו והוא יושיענו ,ואבא נותן הכל לבניו(.
השגותיהם קודם הזמן. *
פניני דרכי צדק
על פרשתן
ע"י החשכות בצעקה אל ה' מכאב לב פותח שער יותר מכל הזמנים המיוחדים
עה"פ "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" מבאר ה'שפת-אמת' )פר' נצבים( -
'בפיך ובלבבך לעשותו' ,שיכול האדם לעשותו קרוב ,פי' האדם יכול לעשותו שיהיה
קרוב ,על ידי 'פיך ולבבך' .חז"ל אומרים )במסכת ברכות( כי 'תפילת הערב אין לה קבע' ,ומבאר
השפ"א כי על ידי החשכות שמרגיש האדם בלבו -כשהוא צועק לקב"ה מכאב לבו -הר"ז פותח
שער לתפילה יותר מכל הזמנים המיוחדים לתפילה .וזה הפי' 'תפילת הערב' :כשהאדם מתפלל
כשהוא במצב של 'ערב וחושך' ,וצועק לקב"ה מעומק הלב ,בבחי' ממעמקים קראתיך ה'" -אין
לה קבע .זה פותח שער לתפילה יותר מכל הזמנים.
*
ט
ˆד˜ דרכי
צריכים הכנות מיוחדות שיהי' לאדם הכח לעמוד לפני השי"ת
עה"פ אתם נצבים היום כולכם" מבאר ה'שפת אמת' )פ' נצבים( כי 'היום' פירושו :בכל יום,
כמאחז"ל :בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ,וכמאה"כ "היום אם בקולו תשמעו" .האדם
צריך לעסוק בענין הזה ש'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים' .על ידי התחדשות ,יכול כל איש ישראל
ליישר עצמו להיות עומד לפני השם יתברך .השפ"א מבאר שאין זה דבר פשוט שהאדם עומד
לפני השי"ת :צריכים הכנות מיוחדות לזה ,שיהי' לאדם הכח לעמוד לפני השי"ת .האדם עלול
לעמוד בתפילת שמונה עשרה ,אולם איננו עומד לפני השי"ת -אלא הוא חולם חלומות' .אכן,
לעמוד לפני השי"ת -לזה צריך לעשות הכנות ! ובפרט כשממשמשים ובאים הימים הנוראים
והקדושים הבעל"ט -בודאי שצריך לזה הכנה מיוחדת.
*
אע"פ שבר"ה חרדים מהמשפט אך אם מיישב עצמו אין לו לפחד כי הבוב"ה הוא אבינו
ובוודאי שופט בניו לטוב
הרה"ק בעל אור לשמים מבאר בענין עבודת ראש השנה שצריך להיות בשמחה בכל עניניו ,ואל
יפחד מפניות ,כי מסירות מודעה שמבטל קודם התפילה מועיל לזה מאוד .ובפרט
בתפילת מוספין שכבר ביטל יצר הרע של עבודה זרה בתקיעות )פע"ח שער השופר פרק ג'(
ובעת התפילה צריך לחזק את עצמו בכל רגע ,כי אז הוא עת עליית העולמות הקדושים )פע"ח
שער חזרת העמידה פרק ג'( ויעלה חלק נפש רוח ונשמה עמהם ויזכור את אליהו הנביא ויבקש
ממנו למען שמו הגדול לעורר האבות הקדושים ,ויבאו לעזר התפילה שתהיה צלולה ,ולהעלותה
למעלה ,ויקשר הבלו ודיברו וקולו ומחשבתו בשורש ,ובכל רגע יזכור שהקב"ה מתפלל מתוך
גרונו ,והוא מנגן ,ויהיה הכל מיוחד לעבודותו יתברך שמו .וגם לכלול את עצמו עם הצדיקים ועל
כל אנשי בית הכנסת ווידע בעצמו שהוא גרוע מכולם ,ועל ידי זה יאהב אותם ,ובוודאי יסכימו
כולם ,וגם ידמה בעצמו שהוא מתפלל בגן עדן עם נשמות הצדיקים) ,עיין סידור האר"י ז"ל לפני
התפילה( ואז טוב לו ,הרה"ק בעל הקדושת לוי )לראש השנה ד"ה הכלל( מוסיף כי אע"פ שבראש
השנה הכל חרדים מיום המשפט ,אך אם האדם מיישב עצמו ,אין לו לפחד כי הבורא ב"ה הוא
אב ,ואב בוודאי שופט בנו לרב טוב לכל הטובות ,עוד מבאר הקדושת לוי )פר' נצבים ד"ה
והותירך( כי האב אוהב את בנו וכשמשפיע ונותן לבנו יש לו חדוה וגילה מזה כן הבורא יברך
שמו ,ויהי רצון שיתקבלו תפילותינו ברצון ונזכה כולנו לשנה טובה ולכתיבה וחתימה טובה ולכל
הישועות ולכל ישראל.
)מוצש"ק פר' נצבים וילך תשס"ג(
י
ˆד˜ דרכי
*
לעבוד להגיע שיהיה לו מדות טובות
יש למסור לבחורי החבורה שצריך כל אחד לעבוד להגיע שיהיה לו מדות טובות ,והרה"ק
מסאטמאר זיע"א שבחורים שיש להם מדות טובות מגיעים לכלם המדריגות הטובים.
)יום ד' נצבים כ' אלול תשפ"ג(
מדור עצותיך אמונה
איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות ,כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד
להמשיך קדושתו יתברך ,והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו.
)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(
התעלות ע"י נפילה
בספה"ק יושר דברי אמת מבאר שאפילו יהודי נמצא בנפילה ,עליו לדעת שגם בעת הנפילה
עליו להתקרב להשי"ת שהוא יתברך שמו מחייהו בכל רגע .ועצה הוא שע"י מחשבה
הזו גופא יכול האדם להתעלות ביודעו שהשי"ת מחיה אותו ,וזה עצמו החיזוק הגדול ביותר.
)מוצש"ק פר' כי תבוא תשס"ג(
מדור מאורות צדק
עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
סיפר ˘היה בדידיה
לא לדחוק בילדים
נכנס אלי אדם אחד של"ע ול"ע הוא חולה בנפשו ,וביקש דבר וטרם שניתן לו ברח ונעלם ודבר
זה נגרם מכך שדוחקים את הילדים בחיידר )בת"ת( ,וצריך לדעת איך להתנהג עם הילידים.
בילדותי גם היה מלמדים שהיה טובים והיה לא טובים ,והמלמדים הטובים ראו שכל ילד ידע
יא
ˆד˜ דרכי
בעת שנבחנו סופ"ש ,שאפי' באמת לא ידע ,היה נראה לעיני הילדים שכן ידע הכל היה כדי לא
לבייש הילד.
ופע"א נבחנתי עם חבר אחד אצל הגה"ק הטשעבין'ער רב זצוק"ל ואחרי שבחן אמר לכל אחד
יפה יפה )באידיש אמר וואויל וואויל( ואפי' שהחבר שלי לא ידע ,העיקר שיצא הילד עם
הרגשה טובה ולא להתבייש.
ובהיותי בערך בגיל ששה עשרה למדתי אצל הגה"צ ר' זלמן בריזל זצ"ל ור' זלמן היה רואה
שלכל ילד יהיה טוב ,ובכל ליל שישי היה נעורין כל הלילה ולומדים עם ר' זלמן והוא
היה בוחן כל ילד ב' הדפים שנלמד השבוע ,וכל ילד עד שידע .מה נראה לכם שבאמת כולם
ידוע טוב ממש ,אלא ר' זלמן עשה שיראה שכן ידע ולא יתבייש ,והיה מספר לנו סיפורי צדיקים
במשך הלילה אם נשאר זמן ולמחרת ביום שישי המשיך ללמוד כרגיל ,ובמשך השבוע מי שלמד
טוב היה נותן חתיכת גזר או רעטאך ,והיו שמחים על זה ,ולא כהיום שאם יהיה כזה מלמד
שיחלק כאלה דברים יזרקו לו חזרה בפניו.
גם התלמידים לא מרוצים מספיק וגם המלמדים אין מרצים כדבעי אלא דוחקים יותר מידי צריך
לבקש על סיעתא דשמיא לילך בדרך הישר ולהעמיד התלמידים על מתכונתם כל אחד כפי
יכלתו.
מדור סגולות צדק
כל חודש אלול כזמן של"ס שמאיר י"ג תיקוני דיקנא
הרה"ק השפת אמת מבאר שבחודש אלול ובפרט בשעת סעודת שלישית בשב"ק זה הוא עת
רצון דעת רצון ,וזמן מסוגל מאוד בהשוותו את חודש אלול לזמן של"ס ,שבה יש האור
של י"ג תיקוני דיקנא.
ואפשר לצרף לכך את הענין שביארנו שכשהאדם עטור בתפילין בזמן זה הוא יכול בוודאי לפעול
בתפילות ולבקש בקלות ,זה זמן שבו יש לאדם יותר כח נגד החיצונים ,כדכתיב וראו כל
עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך ודרשו חז"ל שאלו תפילין שבראש ,וזה תלו בכוונת
האדם ובזכות זה יעזור השם שיתקבלו התפילות ברחמים וברצון.
)שב"ק פר' כי תבוא תשנ"ג(
יב
ˆד˜ דרכי
מדור משלי דרכי צדק
שפלות היא ענין של המתקת הדינים -בשל"ס ההכנה לר"ה -
ככל שיש יותר הכנעה בר"ה הר"ז מסייע
בספה"ק 'פרי הארץ' מבואר מאחז"ל )ברכות נ"ח (.בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר
הבית :כשהיה בן זומא רואה את הקהל הרב שהגיעו להקריב קרבן פסח ,כמובא בגמ'
פסחים שפעם ספרו את הכליות ומצאו שהיה מניינם כפליים כיוצאי מצרים – קהל עצום ורב,
אמר :ברוך שברא כל אלו לשמשני .ולכאורה אינו מובן ,כיצד התבטא כך .אלא ,מבואר ב'פרי
הארץ' ,שבן זומא רצה בדרך זו להמחיש את האחריות שלו כלפי כל אלו.
וביארנו ]במק"א[ הענין בדרך משל :למה הדבר דומה ,למאפיה בה אופים כל מיני לחמים,
ובה עובדים רבים .נמצא שכל אדם אשר בא לקנות לחם ,יש לו משמשים רבים .וכן
אדם האוכל פירות או ירקות – הכל משמשיו .וכיו"ב לענין מלבושים שלובש האדם -בכל דבר
נעשו מלאכות רבות בידי אנשים רבים .בן זומא אמר זאת בהתייחס לאחריות – וזהו שאחז"ל
שחייב אדם לומר 'בשבילי נברא העולם' .וזהו "לא תצא אלא במחנה" :כל דבר צריך להיות עם
הכח של המחנה ,עם כלל ישראל.
עוד איתא בגמ' ]ר"ה כ"ו[ בראש השנה כל כמה דכייף איניש טפי – מעלי ,ככל שיש לאדם
יותר הכנעה בראש השנה ,הרי זה מסייע לאדם .וביאר זאת הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע
]'אמרי פנחס' פ' נצבים וסליחות[ ,כי השפלות היא ענין של המתקת הדינים :כשאדם הוא אין
בעיני עצמו ,אין מה לדון אותו .ומביא ]שם[ בשם הרה"ק רבי שמעריל ווערחיווקער זי"ע ,שהיה
מתלמידי הבעש"ט הק' זי"ע ,שבשעת סעודה שלישית של שבת נגזר בשמים איך יתנהגו עם
האדם כל ימות השבוע -מהסעודה הזאת הנקראת 'זעיר אנפין' .וזה הרמז ,שצריך האדם להיות
קטן ושפל בעיני עצמו :הא בהא תליא ,כמו שגוזרים בראש השנה ,כן גם בסעודה שלישית
גוזרים על האדם מה תהא ההנהגה עמו כל השבוע .זה זמן של הכנעה ושפלות ,של תשובה.
יג
ˆד˜ דרכי
מדור השו"ת
מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו
לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
הכנה לר"ה
שאל השואל:
איך מתכוננים לראש השנה?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
ע"י לימוד התורה והרבות בתפילה והידור קיום מצוות ומעשים טובים ,ואין להיות בלחץ כי לא
יצא מזה כלום.
)יום ב' פר' נצבים וילך תשפ"ג(
מדור יומא דהילולא
מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘
מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א
כ"ז אלול
הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א הפליג בשבחו של הרה"ק רבי אורי השרף
מסטרעליסק זיע"א ואמר כי מאז ימות אחיה השילוני לא היה בעולם מי
שמכיר כל כך בגלגולי נשמות כמו הרה"ק רבי אורי השרף מסטרעליסק זיע"א.
יד
ˆד˜ דרכי
הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א אמר במוצאי שמחת תורה שכאשר חולפים
ועוברים הימים הקדושים הללו ,יש לדעת שהנה ממשמשים ובאים לילות
החורף הארוכים -ואם מתנהגים בהם כפי שצריך ולומדים תורה ־ אזי "יש בהם
קדושת חול המועד" פעם ,הגיע יהודי אחד אל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א
וסיפר לו את המעשה הבא" :הציעו לי שידוך עבור בתי -חתן מכפר פלוני ,והשדכנים
אמרו שזו הצעה טובה מאוד .מכיון שלא רציתי להסתפק בדברי השדכן ,החלטתי
לנסוע לאותו כפר ולהתעניין אצל אנשים .ויהי בהגיעי לכפר הנ"ל ,ראיתי יהודי
מהלך ברחוב .פניתי אליו וברכתיו לשלום ,ושאלתי אותו :האם גר אתה כאן והשיב
לי בחיוב ,שאלתיו :המכיר אתה את פלוני אלמוני השיבני בחיוב ,ואף הוסיף ־ מכיר
אני היטב אותו ואת משפחתו -הלא הם משפחה לתפארת ,ועוד הוסיף כהנה וכהנה
שבחים .נתפעלתי מאוד בראותי שהאדם הראשון שפגשתי הפליג בשבחים עד כדי
כך ,על כן פניתי בחזרה לעירי ,והוריתי לשדכן לגמור את השידוך .אך גמרנו את
השידוך ,החלו להגיע אלי ידיעות מאנשים רבים ,שהחלו להתלונן :היודע אתה עם
מי עשית שידוך הלא המחותן שלך רשע מרושע ,ה' ישמרנו ,הכיצד עשית כדבר הזה
התברר לי ,שאותו יהודי שפגשתי בעיירה הנ"ל ואשר שיבח את המחותן ־ היה ידידו
היחיד עלי אדמות .שמעתי מאנשים נוספים דברים בגנותו ,והבנתי שיש דברים בגו.
על כן החלטתי לבוא לפניך ולשטוח את מצוקתי ־ מה לעשות ,נענה הרה"ק רבי
שלום מבעלזא זיע"א ואמר :אל תבטל את השידוך .הלא תראה ,שמאת ה' היתה
זאת ,שפגשת בעיירה ההיא בדיוק את הידיד היחיד שיש לו ־ ולא פגשת שום אדם
אחר זולתו ,אע"פ שהוא במחלוקת עם כולם ־ א"כ רואים שזה מן השמים .שמע
אותו יהודי לעצת הצדיק והשאיר את השידוך ,וב"ה זכה והצליח עד מאוד .ואכן,
ראיתי דברים נפלאים בעניני שידוכים -ממש השגחה פרטית ,ואי אפשר להאמין.
כשהקב"ה רוצה לקיים שידוך מסוים ,אף אחד לא רואה שום חסרונות ,ולא שומע
דבר.
בעת שהתמנה הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א להיות הרב בבעלזא ,היה שם רב
המדינה ,אשר הרבנים היו צריכים ליטול ממנו רשות עפ"י החוק .ידע הרה"ק
רבי שלום מבעלזא זיע"א שאותו רב נמנה על המתנגדים ,ולא הלך ליטול ממנו
רשות .כשנודע לאותו רב שהרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א נתמנה לרב שלא עפ"י
רשותו ,תבע אותו למשפט בערכאותיהם .כשהגיע יום המשפט ,והרה"ק רבי שלום
טו
ˆד˜ דרכי
מבעלזא זיע"א התייצב כחוק ,שאל השופט את הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א
מפני מה ניאות להתמנות לרב ללא רשותו של הרב הכללי .השיב הרה"ק רבי שלום
מבעלזא זיע"א על מה ולמה יש לי ליטול ממנו רשות -והלא אותו 'רב' איננו הולך
אפילו בציצית כראוי ,א"כ חסר לו בקיום התורה ,ומדוע עלי ליטול ממנו רשות
כששמע המתנגד כך ,הוציא את הציצית שלו והראה שיש לו ציצית .טען הרה"ק רבי
שלום מבעלזא זיע"א אולם אין זו הציצית הנדרשת -והראה את הטלית קטן שלו,
שהיתה מהודרת וגדולה כדבעי .אמר השופט אכן ,זו טענה שיש בה ממש ־ אלא
שאני אינני בקי בדיני הציצית שלכם .מכיר אני רק את הרב של לעמברג הלא הוא
הרה"ק בעל 'ישועות יעקב' זיע"א ,ומיד שלח להזמין את הרב מלעמברג הרה"ק בעל
'ישועות יעקב' זיע"א לבית המשפט .כשבאו להזמינו למשפט ,תמה הרה"ק בעל
'ישועות יעקב' זיע"א על מה ולמה הוא מתבקש להתיצב למשפט ,אולם לא היתה לו
ברירה .כשהגיע ,ביקש ממנו השופט מחילה על שהטריחו להגיע ,והרגיעו שאין לו
שום טענה נגדו ,אלא כל רצונו לראות את הציצית שלו .הראה הרה"ק בעל 'ישועות
יעקב' זיע"א את הטלית־קטן שלו ,והכל ראו שזו ציצית גדולה ומהודרת עד מאוד.
אמר השופט אם כך ,צודק הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א וזיכהו במשפט על אתר.
כשיצאו מהיכל המשפט ,שאל אותו 'רב' מתנגד את הרה"ק בעל 'ישועות יעקב' זיע"א
מה ראה כבודו ללבוש טלית־קטן כה גדולה ומהודרת השיבו הרה"ק בעל 'ישועות
יעקב' זיע"א אומר לך את האמת .כשקמתי הבוקר ,לא מצאתי את הטלית-קטן שלי,
שהיא באמת קטנה בהרבה ,ולא נותר לי אלא ללבוש ציצית זו ,שהיא ירושה לי
מה'חכם צבי' -ולבשתיה .ולא הבנתי להיכן נעלמה הט"ק שלי .כעת ,יודע אני את
סיבת הדבר ,הקב"ה סיבב זאת ,על מנת שהרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א יזכה
במשפט.
כידוע ,שהרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א עסק בעצמו בבנין בית המדרש שלו,
ופעם שלח שליחים להזמין את זגוגיות החלונות במקום מסוים .אותם
שליחים הוצרכו בדרכם לעבור ליד העיר פרמישלאן .הרה"ק רבי מאיר'ל
מפרמישלאן זיע"א הרגיש מי עובר שם ,ושלח שליח לקרוא להם .כשהגיעו לפניו,
התבונן על הזגוגיות ואמר ,זכוכית זו צריכה להיות בצד מערב ,זו בדרום ,זו בצפון
וזו במזרח .לא ידעו אותם שליחים מה לומר לרבם ,הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א
-הכיצד יעיזו לומר לו לקבוע זכוכית זו בצד זה ,ועל כן החליטו לעשות לעצמם
טז
ˆד˜ דרכי
סימנים קטנים ,כדי לדעת היכן אמר הרה"ר הרבי מפרמישלאן זיע"א לקבוע כל
זגוגית ,ולראות את אשר יארע .כשהגיעו לבעלזא ,לא אמרו להרה"ק רבי שלום
מבעלזא זיע"א דבר ,וכשהגישו לפניו את הזגוגיות ,ציוה הרה"ק רבי שלום מבעלזא
זיע"א לקבוע זגוגית זו בצפון ,וזו בדרום וכו' ־ הכל כפי שאמר הרה"ק הרבי
מפרמישלאן זיע"א .כששמעו כך ,תמהו מאד ־ בראותם שרבם כיוון במדויק לדעתו
של הרה"ק הרבי מפרמישלאן זיע"א .לפתע אמר להם הרה"ק רבי שלום מבעלזא
זיע"א מה אתם תמהים על כך ה'אור המאיר' מאיר בכל זכוכית כאן.
הרה"ק בעל 'ייטב לב' זיע"א התארח פעם אצל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א.
היתה לו מחלה מסוימת ,אשר מחמתה אסור היה לו לאכול דגים .והנה ,כיבדו
הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א בדגים .הוא לא סיפר על כך מאומה להרה"ק רבי
שלום מבעלזא זיע"א ,ורק חשב לעצמו :הכיצד אוכל את הדגים ,והלא הם עלולים
להזיק לי בגלל מחלתי .לפתע ,פנה אליו הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א ואמר לו:
הדגים יהיו לך לרפואה למחלתך.
ואף הגאון הקדוש רבי שמואל סלאנט זיע"א ,רבה של ירושלים ,שהה פעם בחו"ל
וסבל מכאבים עצומים בכתפו .הוא ביקר אצל רופאים רבים ,ולא מצאו מזור
למחלתו .כשהיה ליד בעלזא ־ הדבר היה בעשרת ימי תשובה ־ החליט להתפלל את
תפילות יום הכפורים אצל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א ,והרה"ק רבי שלום
מבעלזא זיע"א היה סגי נהור בסוף ימיו ,והמנהג היה שלאחר התפילה עברו לפניו,
וכל מי שרצה ליתן לו שלום ־ נתן לו .נעמד גם הגאון הקדוש רבי שמואל סלאנט
זיע"א בשורה ,וכשעבר לידו הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א ,אחז אותו בכתפו ־
ומיד חלף לו הכאב .את המעשה הזה סיפר הגאון הקדוש רבי שמואל סלאנט זיע"א
ידוע ,שהרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א היה מסוגל לרפא בכח כף ידו.
באו וסיפרו להרה"ק מרוז'ין זיע"א את כוחו של הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א
בריפוי .אמר הרה"ק מרוז'ין זיע"א את הפסוק " :ישלח דברו וירפאם" ר"ת י"ד
וס"ת מוח .דהנה ,יש שתי בחינות בצדיקים ־ בחי' יד ובחי' מוח .להרה"ק רבי שלום
מבעלזא זיע"א יש כח היד ,ולי יש כח המוח.
אצל הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זיע"א כיבדו פעם את הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א
לקרוא את המגילה בפורים ,אמר הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זיע"א לאחר מכן,
יז
ˆד˜ דרכי
ישנם רבים המספרים את הסיפור של מגילת אסתר ,אולם האופן שסיפר זאת האברך
הזה ,שסיפר את המגילה כ"כ יפה -זה משהו אחר ...תלוי כיצד מספרים זאת.
הרה"ק מאוסטילא זיע"א הוצרך לחתן אחד מילדיו ,והיה זקוק לכסף רב .הרה"ק
מאוסטילא זיע"א היה נכדו של הרה"ק רבי מרדכי'לה מנעשכיז זיע"א .בצר
לו ,קם ונסע אל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א .בבואו ,קיבלו הצדיק בכבוד רב
ונתן לו מאה רייניש .שאל אותו הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א לאן בדעתו לנסוע
עוד .השיב הרה"ק מאוסטילא זיע"א שבדעתו לנסוע גם לרוז'ין ,וכן אל הרה"ק רבי
מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א ,שעדיין לא ראה אותו .המליץ לו הרה"ק רבי שלום
מבעלזא זיע"א לנסוע אל הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א ,שם יובל להיוושע
בכסף .נסע הצדיק -הדבר היה בימי החורף הקרים ,בעת הכפור -וכאשר נכנס
לחדרו של הרבי מפרמישלאן ,עמד הרבי ר' מאיר'ל ללא המלבוש העליון ,ליד
התנור .נתן לו ברכת שלום ,ושאל אותו :מהיכן אתם השיב מאוסטילא .שאל הרה"ק
רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א :מי אתה מאוסטילא השיב אני בנו של הרב
מאוסטילא ,ונכדו של הרה"ק רבי מרדכי'לה מנעשביז זיע"א .אמר לו הרה"ק רבי
מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א בן יצהר בן קהת -אולם מי אתה עצמך השיבו :אני הרב
מאוסטילא .אמר לו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א מדוע לא אמרת כן או
אז ,הורה הצדיק למשמשו להכניס כסא ,וכיבד את הרה"ק מאוסטילא זיע"א לשבת.
שאל הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א מהיכן אתה מגיע השיב לו הרה"ק
מאוסטילא זיע"א הנני מגיע מהרה"ק הרבי השר שלום מבעלזא זיע"א .שאל אותו:
מה תכלית בואך השיבו הרה"ק מאוסטילא זיע"א הנני עומד לחתן את ילדי .אמר לו
הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א למאיר'ל אין כסף ־ ועליך לנסוע מכאן ...לא
הרחק מכאן יש כפר ,במרחק של שמונה קילומטרים לערך ־ שם מתגורר גביר גדול
בעל אכסניה .סע אליו ,ושם תהיה לך שבת שמחה ,ותיוושע גם בכסף -אולם כאן
אין לך מה לחפש ,כי למאיר'ל אין כסף .אמר הרה"ק מאוסטילא זיע"א שמכיון
שעדיין לא התפלל מנחה ,רצונו להתפלל אצלו .אמר לו הרה"ק רבי מאיר'ל
מפרמישלאן זיע"א לא ,סע מיד שמה .ביקש הרה"ק מאוסטילא זיע"א להתפלל מכיון
שקשה לו לנסוע לפני מנחה .אמר הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א בסדר,
התפלל כאן מנחה ,אולם מיד לאחר המנחה תסע לשם.
יח
ˆד˜ דרכי
וכך הוה ,התפלל מנחה בפרמישלאן ,ונסע לאותו כפר .לפני כן ,שלח את משמשו
לראות האם ניתן להיכנס לאותה אכסניה ומה קורה שם .כשנכנס המשמש ,נוכח
שיש שם מהומה רבתי :בתו של אותו גביר היתה מקשה לילד ,ונמצאה בסכנת
נפשות ,הובהלו אליה רופאים גדולים מלמברג ,וללא הועיל ,ואינם יודעים מה
לעשות .כשראה המשמש כך ,חזר לרבו ואמר לו :רבי ,אי אפשר כעת להיכנס
לאכסניה .מששמע הצדיק שיש שם יולדת המקשה לילד ,מיהר ונכנס אל האכסניה
פנימה ,בהבינו שלזה נתכוון הרבי ר' מאיר'ל שעליו למהר ולנסוע לשם .שלח להודיע
לבעל הבית שהגיע לכאן רבי ,ועתה תבוא הישועה .שמע בעל הבית שהגיע רבי,
מיהר וכיבדו במשקה חם והציע לו חדר .בעל הבית נכנס מיד לחדרו עם פתקא,
והרה"ק מאוסטילא זיע"א אמר לו :שמע נא ,נתפלל כעת תפילת ערבית ־ ומיד תהא
לך הישועה ,אולם יהא עליך לשלם סכום גדול עבור זה .אמר בעל הבית :אין כל
בעיה בכך ,מיד כשתהא הישועה -אשלם הכל .ואכן ,מיד לאחר תפילת ערבית ,החלה
לידה קלה ,והכל בירכו את בעל הבית בברכת מזל טוב .ראה בעה"ב מופת כה גלוי,
עמד ושילם הכל.
כשנודע בעיר שנמצא כאן רבי בעל מופת ,מיהרו אליו הכל ופתקאות בידם ,וכך
עשה הרה"ק מאוסטילא זיע"א ממון רב ,כששת אלפי מטבעות רובל כסף,
הון רב בימים ההם .ביקש ממנו בעל הבית להישאר לשבת ולברית ,וכיבדו
בסנדקאות ,והרה"ק מאוסטילא זיע"א נשאר.
לאחר מכן ,מיהר ונסע אל הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א בהבינו שהרה"ק
רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א הוא אשר פעל כל זאת ברוח קדשו ...בבואו
לפרמישלאן ,נתקבל בשמחה רבה ,והרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א אמר לו:
הרי נתתי לך עצה טובה -וכי מה היה לך כאן אצל מאיר'ל למאיר'ל אין שום כסף.
כיבדו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א בכבוד גדול והזמינו להתאכסן אצלו
בשבת .לאחר השבת ,ביקש ממנו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א שישאר
אצלו גם לראש חודש.
לסעודת ראש חודש שנערכה בפרמישלאן ,הגיע גביר עשיר .נטל הרה"ק רבי מאיר'ל
מפרמישלאן זיע"א את ידיו ,והחל לומר 'ברוך אתה' ־ והמתין ,כאילו איננו
יודע מה להמשיך ולומר ־ והרה"ק מאוסטילא זיע"א אמר לו :נו ,נו ...כדי שימשיך
ויאמר את הברכה .פנה הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א אל אותו גביר ,אשר
יט
ˆד˜ דרכי
ברוב 'נדיבותו' אמר עמו מלה במלה את המשך הברכה ' :אשר קדשנו במצוותיו
וצוונו על נטילת ידים' .לאחר מכן ,כשבירך הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א
ברכת 'המוציא' ,נאנח אותו גביר ונשם לרווחה ,בהתפלאו :יושבים כאן חבורת בורים
ועמי הארץ ,שאינם יודעים אפילו ברכה לומר ־ ורק הוא יודע לומר את הברכה...
או אז פנה אליו הרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א ואמר לו :רואה אני שיש לך
זכרון מעולה .אם כך ,מדוע לא זכרת גם את הברכה 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו
על העריות' ...הסמיק האיש ואמר שבשביל זה הגיע אל הרבי .אמר לו הרה"ק רבי
מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א שיבוא אליו בלילה ,וידבר עמו .ואכן האיש נכנס אליו
בלילה ,ושוחח עמו .ראה הרה"ק מאוסטילא זיע"א את כל אשר אירע ,ובדרכו חזרה
לביתו שוב נסע אל הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א וסיפר לו את כל המעשה.
אמר הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א הלא אמרתי לך שכדאי לך לנסוע אל הרה"ק
רבי מאיר'ל מפרמישלאן זיע"א.
פעם נתן הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א לא' ממקורביו חבילה של כסף וא"ל לשרוף
את כל החבילה הזו ,מפני שכסף זה בא ממחללי שבת ועוברי עבירה ,ר"ל .קודם
שיצא ,א"ל הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א שמע נא .שמעתי מהאדם הזה שמחר הוא
עומד לנסוע מביתו ־ לך חפש נא אותו והבא אותו אלי .לא ידע המקורב היכן אכסניתו
של הלז ,וחפשו בכל מקום עד שמצאו ,וא"ל שהרבי קורא לו .הגיע האיש לפני
הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א ,והרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א א"ל :שמע נא,
יהודי צריך לשמור שבת ,ואם אינו שומר שבת ,הריהו מנתק עצמו מכלל ישראל.
והוסיף :צריך להזהר בקלה כבחמורה ! ויודע אני שהפריץ שלך מאלץ אותך לעבוד
בשבת ,על כן לך נא ואמור לפריץ שלך שהנני אוסר על כל יהודי העובד באחוזתו ־
לעבוד בשבת ,ח"ו .לך ואמור לפריץ כך .אמר הלה :רבינו ,והלא הפריץ שונא
ישראל ־ הכיצד אומר לו כזאת אמר לו הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א אעפ"כ לך
ואמור לו ,ואם לא ירצה לשמוע ,ספר לו את הסיפור הבא ,אשר אירע אצל סבי,
הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א .פריץ אחד ,היה לו בן יחיד ,אשר יום אחד ירד
מדעתו ,ל"ע .נצטער הפריץ צער רב ,וכששמע אודות סבי אשר הוא מחולל נפלאות
ובעל מופתים ,ביקש מהיהודי שעבד אצלו -שיקחהו אליו .כשנכנס ,סיפר לסבי את
צרתו .א"ל הסבא :לך עם בנך בדרכך לכפר השביעי ,שם היכנס אל הכומר ואמור
לו ששלחתי אותך אליו ,ותיוושע ...וכך עשה .בכפר השביעי מצא את ביתו של
כ
ˆד˜ דרכי
הכופר ,וא"ל שהרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א שלח אותו אליו .החל הכומר לקלל
ולגדף ,בהיותו שונא ישראל גדול ,ונתרתח בכעס גדול.
אדהכי והכי ,הבחין הפריץ שהכומר יצא מדעתו ,ואילו הבן -חזר ונשתפה ,ויהי
כאחד האדם .הניח את הכומר והלך לו לדרכו .שמע האיש את המעשה ,והלך
אל הפריץ שלו .אמר לו ,שהרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א אוסר על כל יהודי ,לו
ולאשתו ולכל העובדים אצלו ,באיסור גמור ,לחלל את השבת ,וסיפר את המעשה.
כששמע הפריץ את המעשה ,זלגו עיניו דמעות ,ואמר :הכומר שאודותיו סיפרת,
אשר ירד מדעתו ,לא היה אלא הסבא שלי ...מיד פטר הפריץ את כל היהודים
שבאחוזתו מלעבוד בשבת ,וכל בני וכל היהודים שעבדו אצלו חזרו בתשובה שלימה.
הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א אמר שהוא איננו מרפא ע"י שמות ,אולם בשעה
שבא לפניו יהודי עם צרה ,הריהו מרחם עליו ומרוב הרחמנות מתעוררים על
היהודי ההוא רחמים בשמים ואומרים :אם בשר ודם מרחם על כך ,צריך גם מן
השמים לרחם עליו ־ זה כל הסוד של הרפואה שלו...
הרה"ק מבארניב זיע"א שאל את הרה"ק רבי יהושע'לה מבעלזא זיע"א על אודות
הכח הזה שהיה להרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א ,שהיה נוגע בחולה
במקום מכאוביו ומיד נרפא .היה מעשה ברבה של ירושלים ,הגאון רבי שמואל סלנט
זיע"א ,שבהיותו בבעלזא סבל ממיחושים עזים בכתפו ולא ידע מה לעשות .נסע אל
הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א ,והנה אך נגע אותו צדיק בכתפו ,חלפו הכאבים
כלא היו .שאל הרה"ק מבארניב זיע"א את הרה"ק רבי יהושע'לה מבעלזא ,האם הוא
כיוון 'שמות' או לא .השיב הרה"ק רבי יהושע'לה ,שהרה"ק השר שלום מבעלזא
זיע"א לא כיוון שום שמות ,אלא הרפואה היתה מתוך גודל קדושתו ,והסביר :הלא
המחלות הן כאשר ניתנת רשות לסט"א לשלוט על האדם ולפגוע בו -וכאשר הרה"ק
השר שלום מבעלזא זיע"א היה מניח ידו על החולה ,ברחו משם ,וכך היתה לו
הרפואה.
בט' סיון הילולת הרה"ק רבי אייזיק'ל מזידיטשוב זיע"א .בהיותו אברך צעיר ,היה
למדן גדול בתורה אולם לא היתה לו פרנסה .רצה הרה"ק רבי אייזיק'ל
מזידיטשוב זיע"א לעסוק במישרה של רב בעיירה כלשהי ,כדי להתפרנס .הגיע אצל
הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א וביקש שיכתוב לו מכתב המלצה לעיר פלונית,
שיאותו לקבלו כרב עליהם .סירב הצדיק ליתן לו מכתב .ראה את הדבר חתנו של
כא
ˆד˜ דרכי
הרה"ק השר שלום מבעלזא הרה"ק רבי העניך מאלעסק זיע"א ,בעל מופת גדול,
והתפלא על מה ולמה אין חותנו מוכן ליתן מכתב לתלמיד חכם גדול בתורה ,כדי
שתהא לו פרנסה הלך ושאל את חמיו .אמר לו הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א
רואה אני שאלפי נשמות רודפות אחריו ־ ואתה רוצה שהוא יהי' רב של עיר ,ואכן,
כעבור זמן הסתופפו בצלו אלפי חסידים ,ונהי' מגדולי האדמו"רים.
אמר הרה"ק רבי יששכר בער מבעלזא זיע"א ,ששלושה צדיקים אמרו את סדר
ה'עבודה' של יוה"כ בבחינה שווה הרמ"ק זיע"א ,המגיד הק' מקוז'ניץ זיע"א,
ואביו הרה"ק מהר"י מבעלזא זיע"א .עבודתו היתה אז נוראה מאד .על כן הוא הקפיד
מאד שאיש לא יסתכל עליו בשעת ה'עבודה' .והנה ,פעם אירע שמישהו הסתכל עליו
אז ביוה"כ ,ולא הוציא שנתו ,ר"ל כנראה שאותו אדם היה יהודי פשוט .ואמר הרה"ק
רבי יהושע'לה זיע"א על אביו ,הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א ,שאביו – הרה"ק
השר שלום מבעלזא זיע"א -בשעה שאמר את העבודה כיוון את כל הכוונות של
הכהן הגדול בבית המקדש ,והוסיף :וגם אני מכוון קצת ]מאותן כוונות[.
כב
לא מוגה
ˆד˜
אמונה דרכי
דרכי אמונה
דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א
דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת נצבים
ליל שב"ק כ"ז אלול תשפ"ה
להיות בבחינת אחרי ה' אלוקיכם תלכו ,ועי"ז כתיב בפרשתן אתם נצבים היום וגו' .איתא
שמעשיכם המה שלא בהתבוננות אתם בזוה"ק )פר' פנחס ח"ג דף רלא (.ע"פ
נצבים למשפט בראש השנה ,כי העיקר הוא )איוב ב א( ויהי היום ויבא גם השטן בתוכם
לידע קודם כל מעשה לפני מי הוא עומד להתיצב על ה' ,וז"ל בכל אתר ויהי היום זה
ולפני מי עתיד ליתן דין וחשבון ואז אם יהיה ראש השנה ,להתיצב על ה' על יקרא דה',
זה רצון הבורא ב"ה ונחת רוח לפניו ית' מאן הוא דלא חייש ליקרא דיליה .היינו
יעשהו ואם לאו אל יעשהו ,השם יתברך יזכנו שבר"ה המשפט לאלהים הוא על מאן דלא
לזה הבחינה כן יהי רצון אמן. חייש ליקרא דמלכא ,היינו שכל המעשים
כתיב אשריך וטוב לך )תהילים קכ"ח ,ב'( שהוא עושה הוא שלא בהתבוננות השכל
ודרשו חז"ל )ברכות דף ח' ,ע"א( יקרא דקב"ה שלפני מי הוא עומד ולפני מי
אשריך בעולם הזה וטוב וכו' ובספה"ק נועם הוא עתיד ליתן דין וחשבון ,וגם על 'היום' זה
אלימלך )ליקוטי שושנה( מבאר כי מה שטוב נאמר בספה"ק )באר מים חיים בת עין ועוד(
לצדיק בעניני העולם הזה הוא הכל כדי שיבא שהיום הזה הנאמר כאן שמרמז על ראש
על ידו לעולם הבא כי הדברים הצריכים השנה.
לעולם הבא המה התורה והמצות והם אינם וזהו אתם נצבים היום ,היינו שהיום הוא ר"ה
יכולים להעשות ולהפעל אם לא שיש לו כל אתם נצבים כלכם למשפט לפני ה'
צורכי עולם הזה בריות למשל הכנסת אלוקיכם ,עי"ז שכל מעשיכם המה שלא
אורחים סוכה ואתרוג ציצית מזוזה אשה בהתבוננות ,וזהו לפני ה' אלוקיכם היינו
ובנים וכדומה להם לזה צריך הכל שיהיה שמעשיכם המה לפני וקודם שתתבוננו
להצדיק מעות בריוח וזהו אשריך פירוש מה ליקרא דה' אלוקיכם ,והאמת הוא שצריך
כג
אמונה דרכי
יכול לבא אל התכלית הגמור והיא היא שיש לך טוב בעולם הזה אינה עיקר הכוונה
העבודה, כי אם וטוב לך לעולם הבא ולזה נאמר
וזהו שאמר הכתוב פתחו לי פירוש הצדיק אשריך שפירוש דרך ונתיב לבא על ידו
אומר שיפתחו לו השערי העבודה לבא לעיקר טובת עולם הבא.
בם לעבוד הבורא לפי שסובר שלא עשה וכתיב פתחו לי שערי צדק וכו' )תהילים
כלום עדיין ולא פעל בעבודתו כלל עדיין קי"ח ,י"ט( וביאורו הוא דהנה עיקר
ומשיבין לו זה השער לה' פירוש היא היא מדת הצדיקים כך היא בכל מה שעובד יותר
עיקר העבודה לידע זה שאינו יכול לגמור להבורא ברוך הוא הוא מבין יותר שאינו יכול
בהעבודה כי דבר שאין לו סוף ותכלית .כך להגיע אל תכלית העבודה כי אין סוף בדבר
מבואר בספה"ק נועם אלימלך )שם(. וזה הוא עיקר הבנת הצדיק שמבין זה שאינו
דא"ח בסעודתא דעתיקא קדישא פרשת נצבים
צפרא דשבתא כ"ז אלול תשפ"ה
ושנותי ביום הזה אמות .רא"ם .א"נ דאל"ת כתיב בפרשתן א ַ ּת ֶם נ ִצ ָ ּבִים ה ַיּוֹם כֻּל ְּכ ֶם לִפ ְנֵי
הכי למה כינסם עכשיו יותר מכל מ' שנה ה' ֱאלֹוקיכ ֶם רָאש ֵׁיכ ֶם שִ ׁבְט ֵיכ ֶם זִקְנֵיכ ֶם
הניחא אם הוא יום א"ש דאם לא עכשיו שְרָא ֵל )דברים כ"ט ,ט'( ו ְשֹׁטְרֵיכ ֶם כֹּל אִיש ׁ י ִ ׂ
אימתי אבל אם לא היה ביום מותו למה פירש"י אתם נצבים .מלמד ,שכינסם משה
עכשיו יותר מכל מ' שנה .דאל"כ אלא לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית.
ראשיכם ושבטיכם כל חד וחד בפני עצמו ובשפתי חכמים מבאר וא"ת מנ"ל הא
קשה ראשיכם למה לי מדכתיב שבטיכם גם דלמא לא כינסם אלא כל אחד
הראשים בכלל וגם שאר הפרטים למה לי ואחד עמד בחנייה שלו והוא עמד באמצע.
שהרי כלן בכלל שבטיכם הם .בשלמא ועוד קשה ל"ל לפרש להכניסם בברית הרי
כשפירושו ראשיכם לשבטיכם יש לומר כתיב בהדיא בקרא וי"ל דמה שפירש
בתחלה נקט ראשיכם ואח"כ זקניכם ואחר כך להכניסם בברית מזה מוכח שכינסם דהרי אין
שוטריכם ואחר כך כל ישראל החשוב חשוב כריתות ברית אלא דרך העבר' כדלקמן ואם
קודם אבל אי הוה ראשיכם ושבטיכם תרי כן מדכתיב בקרא שהכניסם בברית ממילא
מילי א"כ ראשיכם ל"ל וכי תימא א"כ אמאי עקרם ממקומם וכנסם יחד כדי להעבירם
כתיב ראשיכם ולא כתיב ראשי שבטיכ' ל"ל בברית .מדכתיב היום משמע היום מלאו ימי
כד
אמונה דרכי
בעבודתן במנוחה ונחת לעשות עבודת וכי תימא א"כ אמאי כתיב ראשיכם ולא
המלך. כתיב ראשי שבטיכ' די"ל ללמדנו דנשיא
ואולם כי האנשים ההמה מצטרכים למה הדור הוא שקול ככל הדור.
שהאדם על האדמה מצטרך לאכול בספה"ק באר מים חיים בפרשתן עה"פ
ולשתות וללבוש וכדומה מהצורך אליו ואם אתם נצבים היום וגו' .מקשה
ילכו לבקש אוכל למו ושאר צרכיו ואחר כך דאומרו היום ,אינו מובן כי אינו מבאר באיזה
לאפות ולבשל ולארוג על מלבוש הרי מתבטל יום .ורש"י ז"ל פירש יום מיתת משה והרא"ם
בזה רוב היום או כולו ועבודתן מתי יהיה הקשה עליו עיין שם .והנראה בדרך רמזי
נעשית ועל כן בנה המלך בסביבות הפלטין התורה ,כי הנה חז"ל אמרו )ראש השנה ח'
הזה כמה בתים מרובין והושיב עבדים ע"ב( ישראל נכנסין תחילה לדין ואחר כך כו'
משרתים שישרתו את הבעלי המלאכות ואמרו מאי טעמא מקמי דליפוש חרון אף.
האלו ויכינו להם הכל אשר לכל ויעשו להם ונראה לומר עוד טעם בזה .והוא על דרך
כל הצורך להם ולבתיהם עד שיהיו הבעלי משל למלך שרצה לעשות לו כתר מלוכה יקר
מלאכות פנוים מכל וכל שלא יצטרכו לשאת הערך למאוד .מופז ומשובץ באבנים טובות
על מחשבתם שום עסק אחר רק עבודת יקרים מפנינים כיד המלך .והנה עבור כי
המלך כי עבודה גדולה היא עשיית כתר מלאכה רבה היא ויקרה לא מסרה לכל
המלוכה וצריך חכמת לב במאוד לזה לעשותו העובד עבודת עבד כי אם לנקיי הדעת
שיהיה רצוי ומקובל לפני המלך הגדול ,וצוה משכילים בחכמה ויודעי מלאכת מחשבת
המלך את העבדים המשרתים במאוד עליהם לעשות בזהב ובכסף ולמלאות בו מלואת אבן
להכין להם כל הצטרכותם כרצונם ולעשות והכל בהידור על הידור בתפארת רבה .ועבור
להם כל אשר יחפצו ומכל שכן שלא לצערם שלמלאכה כזו צריך מנוחה רבה וישוב הדעת
בדבר מה דקה מן הדקה בכדי שלא יבלבל גדול שלא לשאת טרדות עבודות אחרות
דעתם אף רגע אחת מלהתחכם בחכמה במוחם כי אם זאת המלאכה וזאת המנוחה,
ובינה ודעת בכל עת ועת בעבודה זו כי ח"ו על כן בנה המלך פלטין גדול מפואר ומהודר
ברגע אחת יכשלו ויקלקלו כתר המלוכה. כהיכל המלך ובו דירות מיוחדים שונות זו מזו
והנה בעת שבעלי המלאכות האלה עושים וכלם זכים ונאים למאוד המרחיבין דעתו של
את שלהם כרצון המלך ומתקנים את אדם והושיב את בעלי המלאכות האלה
כתרו באופן הנאות אז הנה עין המלך אל בתוך הפלטין הזה לשבת שם לעסוק
העבדים משרתיהם לבוא במשפט עמהם אם
כה
אמונה דרכי
המשרתים אם לא יחקר עבודת הבעלי עבדו את הבעלי מלאכות כראוי למלא
מלאכות כי כל משפטם תלוי בזה אם עבדו משאלותם תמיד ולעשות כל צרכיהם בלי
הם כראוי אם לא. שום חסרון וצער כל דהוא .ואם ימצא שלא
והנמשל מובן .כי הנה נודע וכבר כתבנו עבדו אותם כראוי נקם ישיב לצריהם ודמם
כמה פעמים שכל מצוה ממצוות בראשיהם על אשר ציערו עובדי עבודת
התורה שאדם מקיים או כשעוסק בתורה המלך .ואמנם אם הבעלי מלאכות לא עבדו
ובתפילה כולם נעשים כתרים לקונו ברוך כראוי את העבודה ההיא ובראותם שיש להם
הוא כמאמר הכתוב )ישעיה מ"ט ,ג'( ישראל שלוה ומנוחה מכל צד ואין מחסור להם שמו
אשר בך אתפאר ,שמעשיך נעשים פאר פניהם למלאות כריסם באכילה ושתיה
ועטרה לראש .וכמאמר חז"ל )חגיגה י"ג ע"ב( לאכול מעדנים ולשתות ממתקים וממילא על
במתניתא תנא סנדלפון שמו הגבוה מחביריו ידי זה ישנו שינת עולם ופנה כל ימיהם בזה
מהלך ת"ק שנה ועומד אחורי המרכבה במאכל ומשתה ושינה ושאר תאוות הזמן ולא
וקושר כתרים לקונו .וכתבו התוספות שם נשאר להם פנאי כלל לעסוק בעבודה ההיא
מתפילתן של צדיקים הוא עושה עטרות וכן ומעט אשר עשו בעבודה לא היה לה לא טעם
אמרו במדרש )שמות רבה כ"א ,ד'( בפסוק ולא ריח .וקצרו במקום שהיה ראוי להאריך
)תהלים ס"ה ,ג'( שומע תפילה עדיך המלאך והאריכו במקום שהיה צריך לקצר ,והזהב
הממונה על התפילות נוטל כל התפילות והכתם הטוב שהיה שם היה מלוכלך ומטונף
ועושה אותן עטרות ונותנן בראשו של בטיט ובעפר עד שלא היה ראוי בשום פנים
הקב"ה וכו' ואין עדיך אלא עטרה שנאמר להשים אותו על ראש המלך .וממילא שוב
)ישעיה מ"ט ,י"ח( כולם כעדי תלבשי וכו' אין דין ומשפט על עבדים המשרתים אם עשו
וכאשר כתבנו בפרשה הקודמת .וכן בכל צרכיהם כראוי או אם לא ציערו אותם כי
המצוות ומעשים טובים שישראל עושין אדרבה כל רעתם היה עבור מנוחתם ושלותם
בעולם הזה כל אחד ואחד נעשה כדוגמת וטוב ויפה עשו מה אשר על כן ,אם לפעמים
האבן הטוב והיקר להיות עולה ויושב בראש בא המלך לעיין בדבר ההנהגה ההיא בעבודת
אלהי עולם ה' כביכול ברוך הוא. הבעלי מלאכות ועבודת המשרתים .הנה
ועל כן מאחר שבידינו עבודה גדולה וחשובה תחילה עיקר העיון והחקירה בעבודת הבעלי
כזו אמרו חז"ל )ברכות ל"ה ע"ב( מלאכות אם עשו עבודתן כראוי כאשר צום.
כשישראל עושים רצונו של מקום מלאכתן משני טעמים .אחד ,כי הוא עיקר העשיה
נעשית על ידי אחרים .כי כל הבריות עיקרן והעבודה .והשנית ,כי אי אפשר לדון את
כו
אמונה דרכי
כנאמר )דברים ל"ב ,ט"ו( וישמן ישורון וגו' לא נבראו אלא בשביל זה להכין לנו לחם
ואומר שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו ומים וכל הצטרכותינו ולשמשינו כמו שנאמר
וגו' .ממילא לא יגיע עונש עליהם על מניעת )ישעיה ס"א ,ה'( ועמדו זרים ורעו צאנכם
הכנת צרכיהם )אבל לא על צערם מה ובני נכר איכריכם וכורמיכם ונאמר )שם
שמצערים את ישראל .ועל זה אמר הכתוב מ"ט ,כ"ג( והיו מלכים אומניך וגו' וכמבואר
)זכריה א' ,ט"ו( אני קצפתי מעט והמה עזרו בזוה"ק )שלח ק"ס ,ה'( על פסוק )במדבר
לרעה .כלומר אני קצפתי רק מעט שלא יהיו י"ד ,ט'( כי לחמנו הם עיין שם .ועל זה נאמר
הם מכינים צרכיהם ולשמשם אבל לא שירעו )מלאכי א' ,ב'( הלא אח עשו ליעקב .שלמען
להם והם עזרו לרעה לצערם ובזה ודאי דם זה נברא עשו להיות אח וטפל ליעקב
עבדיו יקום. למלאות לו הצטרכותו והצטרכות ביתו
ועל כן הנה המלך המשפט ששופט עמים וכשהבריות אינם ממלאים אז רצון ישראל
במשרים כשרוצה לעיין בדינם צריך לעבוד עבודתם ומכל שכן כשעוד המה
קודם לעיין ולחקור בדיני ישראל בעבודה מצערים אותם ומחסרים לחמם ופרנסתם
אשר המה עובדים אותו .אם הוא כראוי הנה רעתם רבה וגדולה עד מאוד ויטלו את
לעבודתו מחויבים הם להחזיק ידם ולתמכם שלהם מתחת ידם ומכל שכן דכל שכן
בכל תוקף ועוז בכדי שיעמדו הם על כשמבטלין אותן מדברי תורה וקיום המצוות
משמרתם לשרת לפניו בכל עוז .והם שהפכו על ידי קישוי השיעבוד והמסים והארנונות
הקערה על פיה ולא די שלא תמכו את ידם ששמים עליהם ודאי עונשם קשה מאוד וגדול
אף ריפו את ידיהן מעבודתו יתברך בכל מיני עוונם מנשוא ונקם ישיב לצריו.
צער וצרה שעושין להם .ודאי אשמם בראשם ואמנם כשח"ו אין עושין רצונו של מקום
ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. והשלוה והמנוחה גרמו הרעה
דא"ח בסעודה שלישית בעת רעוא דרעוין פרשת נצבים
שב"ק כ"ז אלול תשפ"ה
משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בפרשתינו כתוב א ַ ּת ֶם נ ִצ ָ ּבִים ה ַיּוֹם כֻּל ְּכ ֶם
בברית .וצ"ל הא דלמא לא כינסם אלא כל לִפ ְנֵי ה' ֱאלֹוקיכ ֶם רָאש ֵׁיכ ֶם
אחד ואחד עמד בחנייה שלו והוא עמד שְרָא ֵל שִ ׁבְט ֵיכ ֶם זִקְנֵיכ ֶם ו ְשֹׁטְרֵיכ ֶם כֹּל אִיש ׁ י ִ ׂ
באמצע .ועוד קשה למה ליה לפרש להכניסם )דברים כ"ט ,ט'( ,פירש"י מלמד שכינסם
כז
אמונה דרכי
שמו .שהיום רומז לר"ה כדאיתא בזוה"ק )ח"ג בברית הרי כתיב בהדיא בקרא .וי"ל דמה
דף רלא (.ע"פ )איוב ב א( ויהי היום ויבא גם שפירש להכניסם בברית מזה מוכח שכינסם
השטן בתוכם להתיצב על ה' ,וז"ל בכל אתר דהרי אין כריתות ברית אלא דרך העבר'
ויהי היום זה ראש השנה ,להתיצב על ה' על כדלקמן ואם כן מדכתיב בקרא שהכניסם
יקרא דה' ,מאן הוא דלא חייש ליקרא דיליה. בברית ממילא עקרם ממקומם וכנסם יחד כדי
היינו שבר"ה המשפט לאלהים הוא על מאן להעבירם בברית .מדכתיב היום משמע היום
דלא חייש ליקרא דמלכא ,היינו שכל מלאו ימי ושנותי ביום הזה אמות .רא"ם .א"נ
המעשים שהוא עושה הוא שלא בהתבוננות דאל"ת הכי למה כינסם עכשיו יותר מכל מ'
השכל יקרא דקב"ה שלפני מי הוא עומד שנה הניחא אם הוא יום אתי שפיר דאם לא
ולפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבוןוזהו אתם עכשיו אימתי אבל אם לא היה ביום מותו
נצבים היום ,היינו שהיום הוא ר"ה אתם למה עכשיו יותר מכל מ' שנה .דאל"כ אלא
נצבים כלכם למשפט לפני ה' אלוקיכם ,עי"ז ראשיכם ושבטיכם כל חד וחד בפני עצמו
שכל מעשיכם המה שלא בהתבוננות ,וזהו קשה ראשיכם למה לי מדכתיב שבטיכם גם
לפני ה' אלוקיכם היינו שמעשיכם המה לפני הראשים בכלל וגם שאר הפרטים למה לי
וקודם שתתבוננו ליקרא דה' אלוקיכם, שהרי כלן בכלל שבטיכם הם .בשלמא
והאמת הוא שצריך להיות בבחינת אחרי ה' כשפירושו ראשיכם לשבטיכם יש לומר
אלוקיכם תלכו ,ועי"ז שמעשיכם המה שלא בתחלה נקט ראשיכם ואח"כ זקניכם ואחר כך
בהתבוננות אתם נצבים למשפט בראש שוטריכם ואחר כך כל ישראל החשוב חשוב
השנה ,כי העיקר הוא לידע קודם כל מעשה קודם אבל אי הוה ראשיכם ושבטיכם תרי
לפני מי הוא עומד ולפני מי עתיד ליתן דין מילי א"כ ראשיכם ל"ל וכי תימא א"כ אמאי
וחשבון ואז אם יהיה זה רצון הבורא ב"ה כתיב ראשיכם ולא כתיב ראשי שבטיכ' ל"ל
ונחת רוח לפניו ית' יעשהו ואם לאו אל וכי תימא א"כ אמאי כתיב ראשיכם ולא
יעשהו. כתיב ראשי שבטיכם די"ל ללמדנו דנשיא
ומו"ר הרה"ק רבי אשר פריינד זי"ע נהג הדור הוא שקול ככל הדור.
לומר פעמים רבות עניין זה שאמר עדיין צריך להבין לשון אתם נצבים היום הרי
דוד המע"ה "מלפניך משפטי יצא" ,דהנה יש גם אתמול נצבו לפני ה' וכל רגע נצבים
למעלה ב"ד של מלאכים ויש ב"ד של לפניו ,אלא העניין הוא שעל האדם להגיע
צדיקים ,אולם אנו מבקשים שהקב"ה הוא להדרגא של ניצב בפני ה' באימתא דיום הדין
עצמו ידון אותנו מבלי שום 'אמצעי' ]מתווך[ שהוא נשפט ונבחן בכל תנועה אצלו ית'
כח
אמונה דרכי
ומבואר בספה"ק )עיין בספורנו( אע''פ וללא שום 'עורך דין' .ור' אשר רצה לעמוד
שאמרתי שאתם נצבים כולכם לדין רק לפני ה' ולא לפני בשר ודם אף לא
לפני ה' שלא יוכל אדם להטעותו והוא יפרע בדין תורה ,וכל פעם ויתר הכל ולא להתדיין
מן הבוגד הנה זה יהיה בנסתרות בלבד, בפני בני אדם.
והנגלות לנו ולבנינו עד עולם .אבל בנגלות בפרשתינו כתוב ה ַנ ִ ּסְ ּתָרֹת ל ַה' ֱאלוקינו ּ
הדבר מוטל עלינו ועל בנינו וראוי לנו לעשות וְה ַנ ִּג ְלֹת ל ָנו ּ וּלְב ָנֵינו ּ עַד עוֹל ָם
את כל דברי התורה הזאת לענוש החוטאים. שוֹת א ֶת כ ּ ָל ִד ּבְרֵי ה ַ ּתוֹרָה ה ַז ֹ ּאת )כ"ט,
ל ֲַע ׂ
הנסתרות לה' דהיינו שאבא נותן סטירה כ"ח( פירש"י הנסתרות לה' אלקינו .ואם
לבנו רק אם זה בנסתרות תאמרו מה בידינו לעשות ,אתה מעניש את
כפירש"י על זה ,אך על האדם להיות ניצב הרבים על הרהורי היחיד ,שנאמר פן יש בכם
כל עת ורגע בהודאה על מעשיו מבלי איש וגו' ואח"כ וראו את מכות הארץ ההיא,
להתחמק בתירוצים שונים ומשונים ,ועליו והלא אין אדם יודע מטמונותיו של חבירו ,אין
להודות על האמת ובזה להטהר כמו במקוה אני מעניש אתכם על הנסתרות ,שהן לה'
שאין נטהרין בלי להוריד החוצצים כך הוא אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד ,אבל הנגלות
בלהודות על האמת להיות שקוף באמת וכו' לנו ולבנינו ,לבער הרע מקרבנו ,ואם לא
כלפי שמיא. נעשה דין בהם ,יענוש את הרבים .נקוד על
ולכן נסמכה פר' כי תבוא -התוכחה לנצבים לנו ולבנינו ,לדרוש שאף על הנגלות לא ענש
להזכיר לנו מה קורה למי שלא ניצב את הרבים עד שעברו את הירדן )סנהדרין
לתורת ה' ולקיימה ומי שעומד ניצב למשפטו מג ,(:משקבלו עליהם את השבועה בהר
ניצב עליו ה' גם כן. גרזים ובהר עיבל ,ונעשו ערבים זה לזה.
פניני דרכי אמונה
שחרית ר"ה עם הנץ החמה סם למקטרג
כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה אומר כסדר שהתפילה כוותיקין בהנץ החמה ,קודם אור הבוקר
ביום ראש השנה ,הרי זה כמו שנותנים שלאף געטראנק )סם שינה( בפיו של הבעל דבר,
להשתיקו מלקטרג.
)קידו"ר צפרא דשבתא פר' כי תבוא תשפ"ו(
*
כט
אמונה דרכי
כתבינו בספר החיים למענך אלו'
בחודש אלול נהגו כל ישראל להכין עצמם לקראת יום הדין לקראת עשי"ת ,וענין חשוב הוא
מאוד ואין מבטלים חלילה שום מנהג ושום הכנה ,שהרי הובא כבר בספה"ק שנהגו
ישראל להתחזק בחודש זה ולקבל ע"ע קבלות על מנת להגיע נקיים מכל לר"ה ולהיכתב בספר
חיים טובים.
וכל אחד יודע שבר"ה נולד אדם הראשון שהוא יום פקידה ולידה ומי שרוצה להיולד מחדש
ולהיכתב בספר חיים טובים יש לו להתכונן כדבעי ,והנה ההוספה שנתוספו בר"ה והלאה
בשמו"ע הוא זכרנו לחיים וכו' ובסוף שמו"ע מבקשים על שאר דברים בספר חיים ברכה ושלום
ופרנסה טובה וגזירות טובות ישועות ונחמות ,ובתחילת שמו"ע מבקשים רק על חיים ובסוף
שמו"ע מבקשים על עוד דברים )ע"ע בשער הכוונות דרושי ר"ה דרוש א' בהרחבת העניין(.
אלא האדם צריך כ"כ הרבה ישועות ורוצה להיכתב לחיים טובים ומה יהיה לו בפרנסה וגזירות
טובות אם לא יהיה לו חיים טובים .והנה העיקר בר"ה הוא להמליך את השי"ת על כל
העולמות ועל עצמו – העולם הקטן ,והנה עתה בר"ה שהוא הכתרה של המלוכה איך שייך
שיבקש על בני חיי ומזוני פרנסה טובה וגזירות טובות ישועות ונחמות ,אלא שרוצה לבקש חיים
שיהיה על מי למלוך ואז דוחף כבר בצירוף לזה שאר מבוקשיו.
והנה צריך כל אחד להתבונן ולדעת שאף כאן יתכן שטמון שקר כלשהו ,וכי היכן היה הקב"ה
כל השנה? ותמהו והקשו על כך גדולי בעלי המוסר האיך חזינן שמיד לאחר הושע"ר ויש
שנהגו כן מיד במוצאי יו"כ הרי הם גומרים עם כל הקבלות שקיבלו על עצמם ,ונמצא שקבלותיהם
לא היו אמיתיות.
והנה זה שביטל קבלותיו היה מאימת הדין ושראה צרות בני אדם וירא על חייו ,אך אין לבטל
כל זאת מכל וכל שסוף סוף אפשר שיש יחידים שנשארים עם כל הקבלות הללו וכבר
אמרו זאת חז"ל בגמ' ר"ה עה"פ באשר הוא שם ,והנה ישמעאל אע"פ שהיה במצב שהיה אך
זעק אל האלוקים וישמע אל קול הנער ,אך דברינו כאן הם בעניין נקודת האמת ,אך לפני הקב"ה
הכל חשוב כל קבלה וכל צעקה וזעקה.
מה שיש לנו ליקח מכל זה הוא שצריך האדם להשתדל להיות אמיתי ולפשפש בכל נקודה ועניין
שקיבל על עצמו לקראת ר"ה ,היכן הוא עומד ובכל מצוה ומצוה מהיכן היא נובעת לראות
מה נעשה איתו ,זו נקראת תשובה אמיתית.
ל
אמונה דרכי
ואפי' באכילת הסימנים בליל ר"ה צריך לדעת ההלכות וכן השהחיינו בליל א' בקידוש ובליל ב'
יש שנוהגים לברך על פרי חדש ,ובקידוש מכוון לכך ,והוא העניין שנוהגים אצלינו לחלק
בליל ב' רימון שיברך על זה גם שהחיינו ,אמנם באכלו בליל א' רימון עבר כבר השהחיינו ,אלא
שאפשר להניח עוד פירות ,וכן מברכים העץ על תמר ולא על רימון שחשוב יותר בשבעת המינים,
אלא שתמר כתוב יותר קרוב לארץ דכתיב ארץ זית תמר ודבש שהוא השני לארץ משא"כ רימון
שהוא החמישי לארץ ,ויש עוד הרבה הלכות כמובא במטה אפרים.
)*(
הדרך להתקרב אל השי"ת
וזה הדרך להתקרב להקב"ה באמת ,כאשר ימשיך בעבודה זו מבלי להתייאש ובלא ליפול אצל
עצמו כשיראה שנפל שחשב שיעמוד באמונה והנה רואה שלא הולך לו עדיין ומספיק
כשחשב מחשבה אחד שאינה טובה באפיקורסות או רע על חבירו וכדו' כבר נפל ופגם ,שהאדם
אינו מוכן להכיר בכך שניסיון הוא ,אמונה אין פירושה לאכול עוגה ,אמונה זה "דם" רייסן פון די
בלוט און פלייש בעבודה ויגיעה ,אם האדם איננו נותן "קרבן" שאיננו מיגע עצמו ומוותר על
הנאותיו ,איננו משיג מאומה מהעבודה הזו של חודש אלול ותשרי.
ואיך אפשר להתחיל לוותר על הנאותיו אזי הולכים מדריגה אחר מדריגה ולא בבת אחת וזה
העצה הראשונה וזה היה מדריך אא"ז הגה"ק אדמו"ר זיע"א ,וישאל אחד ,הרי אני נהנה
ומסופק מהלימוד ,אזי הנהנה מהאוכל אפי' שמכוון הכוונות ,אזי שווים הם ,וכן יש הנהנה
מהנענועים בתפילה ,וא"כ איך זה עובד שזה לא לאמת אלא בדמיונו הוא נהנה וכבר חייבים
לכבדו ,אך העבודה היא שידע שלומד להנאתו ושאין זה תורה לשמה ועכ"ז ממשיך ועי"כ יבוא
ללמוד לשמה ,וזה רק ע"י ההכרה הזה ,וזהו שכתב הרה"ק הפרי הארץ בפר' אחרי שהאדם נכלל
בשכינה ,שם יש שריפה וזוהי אשא דתכלתא ,שם הוא מתבטל ,שהרי אדם הוא גם לשון דם
שהוא הנפש וגם לשון אדמה שמשם נוצר ולשם ישוב ועבודתו בחייו עלי אדמות להעלות בחינה
זו ולהילחם ולא שלא נכשל אלא נופל ונכשל וקם וממשיך להילחם וזהו השריפה שיש ואפי' קרבן
שמקריבים זהו ע"י אש ,ושם מתחיל הריקבון שלו וזה מכאיב לו לאדם ,אך אם ימשיך הלאה
בעבודה יאירו לו מן השמיים .והכל תלוי באמיתת דרכיו של האדם שילחם בעצמו ולא יתייאש.
)בשיעור ליל שישי פר' נצו"י אור לכ"ד אלול תשפ"ד בספה"ק האדרת והאמונה(
*
לא
אמונה דרכי
על פרשתן -את"ם אמ"ת
אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם וכו' את"ם אותיות אמ"ת עם האמת אפשר להגיע
לנצבים להיות ניצב לפני ה' בהיום שהוא ראש השנה כמבואר בזוה"ק.
)ד' נצו"י תשפ"ו(
על פרשתן -ישראל ערבים זה לזה
בפרשתן אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל
איש ישראל ,ולמה אומר הכתוב מראש כולכם והרי מפרט ראשיכם וכו' והאור החיים
הקדוש זי"ע מקשה עוד יותר למה הוא זה שמפרט ראשיכם וגו' טפכם וגו' ולא הספיק לומר
בדרך כלל כולכם ,ועוד צריך לדעת ולהבין טעם הברית שאומר הכתוב בסוף פרשת כי תבא
"אלה דברי הברית" ואם רצה לכלול גם האמור בפרשה זו בכלל הברית היה לו להקדים הדברים
ויאמר על הכל אלה דברי הברית ,ונראה כי כוונת משה רבינו ע"ה בברית זה היא להכניסם
בערבות זה על זה ,כדי שישתדל כל אחד בעד חבירו לבל יעבור פי ה' ויהו נתפסים זה בעד זה,
ושמעתי פעם בדרך צחות שהיו שני חיילי צבא שיצאו מבסיס הצבא שלהם ושכחו והשאירו
הכלי מלחמה שלהם רובים וכדו' וכמובן שעל זה יש משפט מיד ,אמרו אחד לשני בואו ונשפוט
עצמינו אחד לשני ,ושפט הראשון לשני בניקל עם עונש קל ,והשני דן אותו חזרה בחומר ולכלא,
בהטעימו שהיות והוא כבר שני שקורה לו כזאת נענש בחומר יותר ,אך כאן מדובר שישתדל כל
אחד בעד חבירו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים זה בעד זה ,שהולכים ביחד ערבים זה לזה ,והעד
הנאמן משאמר הנסתרות לה' אלו' והנגלות לנו וגו' הרי שעל הערבות מדבר הכתוב.
והעד הנאמן הוא שרואה אתה אחד מדבר בתפילה תראה לו בפנים ותעיר לו בהסבר מה ולמה
אסור וכן אם ראית אחד מדבר עם תפילין תראה לו מש"כ ותסביר לו מה שאסור ,וכן אם
עשה סחיטה בשבת וכדו' בערבות של אהבה אז זה נשמע ושיהיה בנחת ,אך לא לצעוק ולבזות
ח"ו שאז זה לא רק שלא מועיל אלא גורם ההיפך ,והנסתרות לה' אלו' והנגלות לנו ולבנינו ,אך
מה שנסתר אין לך להעיר לו שזה בינו לבין קונו.
וממשיך האוה"ח הק' שאין זה הברית שנאמר בסוף פר' כי תבא שקיבלו על עצמם באלה
ובשבועה לקיים התורה ולשמור מצוותיה ,והברית הזה הוא שלא מספיק ההשתדלות
אלא שיתחייב וייענש על כל חטאי בני ישראל בזה שלא מנעו כפי היכולת שבידו שהיה לו למנעו
מלחטוא ,ומה שלא היה מצויה בידו אינו מתחייב אך להשתדל הוא מחוייב לעשות מה שיכול.
*
לב
אמונה דרכי
הס קטיגור וקח סניגור
בעניין משפט יום הדין בר"ה ,ישנם בנ"א אשר לוקחים להם את הרבי לעורך דין ,ורבותינו לא
הסכימו להנהגה זו .וטעם לדבר ,שמקרא מפורש הוא שנא' )תהלים יז ,ב( "מלפניך משפטי יצא".
ומו"ר הרה"ק רבי אשר פריינד זי"ע נהג לומר פעמים רבות עניין זה וכ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א
חזר על כך הרבה ,מה שאמר דוד המע"ה "מלפניך משפטי יצא" ,דהנה יש למעלה ב"ד
של מלאכים ויש ב"ד של צדיקים ,אולם אנו מבקשים שהקב"ה הוא עצמו ידון אותנו מבלי שום
'אמצעי' ]מתווך[ וללא שום 'עורך דין'.
הוסיף על כך כ"ק אדמו"ר מלעלוב ניקלישבורג שליט"א :והריבוש"ע בעצמו הוא השופט והוא
יאמר סניגוריא על בניו וכאשר הריבוש"ע בעצמו הסניגור אין כל קטיגור יכול לעמוד
בפניו ומסתלק וזהו הס קטיגור שמסלקים את הקטיגור על ידי וקח סניגור את הריבוש"ע בעצמו.
)ד' נצו"י תשפ"ו-בביקור אצל כ"ק אדמו"ר מלעלוב ניקלישבורג שליט"א לברכת השנה(
*
שאלתי את כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א ,א"כ מה העניין הנשגב להתפלל בימים הנוראים
במחיצת הצדיק.
באר כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א שהצדיק יודע את הנסיונות הקשים שבדור ,ובכוחו ללמד זכות
על בני דורו לפי שמכיר בנסיונות שלהם ,וע"י תפילותיו תתקבלנה תפילותיהם של ישראל
ברחמים וברצון .אכן כל זה מיירי בצדיק אשר חי איתם וביניהם ,אולם הצדיקים אשר נסתלקו זה
מכבר לעולם העליון ,שכחו כבר את כל הנעשה כאן ובוודאי אינם מודעים לגודל הנסיונות
הקשים של הדור .אעפ"כ צריכים לעורר את זכות הצדיקים הק' זי"ע למען ימליצו טוב בעדנו,
וכגון זכותו של הרה"ק בעל 'קדושת לוי' מבארדיטשוב זי"ע ]שכ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א מרבה
להזכירו בכל ימות השנה בכלל ובימי ראש השנה בפרט ,בכל שנה ושנה ,פעמים הרבה[.
)עפ"י נועם שיח צפרא דיו"ט א' דר"ה תשפ"א(
*
תיקון נשמות
לאחר דא"ח ליל שבת פר' נצבים כ"ח אלול תשע"ו בשוה"ט של כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א
הגשתי לפניו יונה שבישלתיו אחר שחיטה עם כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א ,והיה מאוד
יפה ערוך והתחיל כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א בסיפור המעשה שהיה :לפני כמה שבועות נכנס
יונה אחת לבית המדרש פרושים כאן בבתי וורשא והיא הפריעה לכל המתפללים ועבר מעל
ראשם והוא ממש הפריעה וניסו לסלקה ולא עלה בידם משך שלוש שבועות ור' חיים בנימין
לג
אמונה דרכי
גולדברג העיד שהוא התפלל שם מנחה בער"ש וגם לו היא הפריעה וסיפרו שבשעת קדיש
והשיעור משניות היתה נחה דייקא על השולחן אשר שם נשמעו הקדיש והמשניות ,ואז לא
הפריעה להם אבל חזר למשנהו כל יום מבוקר עד ערב ,באו אלי ושאלונו מה לעשות עמה אז
עניתי להם שהיא צריכה תיקון וצריך פשוט לתופסה ולשחטה ולברך ברכות בכוונה וזה תהא
תיקונה ,והם לא היססו לדברי ולקחוה ונסעו עמה עד לים המלח ובמישור אדומים ששם נמצאים
הרבה יונים אבל לא פחות שעות מאחרי שחזרו חזרה גם היונה אל תוך הביהמ"ד והמשיכה
בתפקידה וניסו לשימה בגבעת שאול ובמישור אדומים ובכל מיני מקומות וכל פעם חזרה.
ובראותם שאין מנוס ע"כ פנו אלי ושאלונו מה לעשות בנידון אז עניתי להם כבר בפעם הראשון
מה צריך לעשות ע"כ כיבדו אותי להצעתי והרה"צ ר' אברהם בני שליט"א )ה"ה כ"ק
אדמו"ר שליט"א( הביא שוחט חשוב ושחטוהו כאן בביהכנ"ס ויצא הכל ב"ה חד וחלק.
ופליאה היתה לעיני דהרי דרכה של עוף דכששוחטים אותם הם רוקדים וקופצים ולא מניחים
ששיחטו אותם וכאן היתה לפלא שהניחה עצמה כילד טוב לשוחטה וראו שכבר חכתה
לתיקונה וע"כ ע"י הברכה נתתקן ,זה סיפור מענין ואין אנו מבינים בדברים אלו .והנה בני הרה"צ
ר' אברהם שליט"א )ה"ה כ"ק אדמו"ר שליט"א( לקחו לביתו וטיפל כמו שצריך .עכ"ל.
וכ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א חילק לכל הסועדים עמו בשוה"ט בליל שב"ק דייקא לאחר שהיה
כבר במוכן מיום שני.
לד
בס"ד
תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה
לקראת ימי הרחמים והרצון יערוך אי"ה בער"ה ועיוה"כ
כ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א
וחכמי המ˜ובלים דבי˙ מדר˘נו
פדיון נפ˘
בבית מדרשנו כנהוג מידי שנה
ע"פ כוונת הרש"ש בער"ה ועיו"כ בס"ד
ע"ד שעשה כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
ובמטבעותיו הק' שפדה בהם נפשות בני ישראל רבות בשנים
"ופדיון נפש הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא
ובפרט לחולים שיתרפאו במהרה" )פרי עץ חיים(
למסירת שמות ופדיון נפש:
אצל הגבאי הרה"ח ר' סנדר חזן שליט"א
הנהלת המוסדות
בס"ד
