דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
גליון
דברות קודש
קרעטשניף סיגעט
דברי אלוקים חיים
מרבותה"ק זי"ע
ולהבדלחט"א
מכ"ק מרן רבינו שליט"א
פרשת צו -שבת הגדול
וילךששפ"ו
תשפ''ו הפסחגת
נצביםות"ויי
חגשצ
פרשתשפתר נ
פר
תשפ''ו
יו"ל ע"י
מכון "נהרי אמונה"
דחסידי קרעטשניף סיגעט
תוכן:
דא"ח מרביה"ק זיע"א בעל קדושת צבי -פרשת נצבים .....................עמוד א'
דא"ח מרביה"ק זיע"א בעל רזא דאמונה -פרשת נצבים תשפ"א .........עמוד ד'
דא"ח מרביה"ק זיע"א בעל רזא דאמונה -פרשת נצבים וילך תש"פ .....עמוד ו'
דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א -רעוא דרעוין פרשת כי תבא .....עמוד ח'
הוצאת הגליון נתרם לע"נ
קודש דברות
הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן
ויגש
הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א
מערכת קול קרעטשניף סיגעט
רעוא דרעוין
ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע
ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א
שב”ק פרשת וישב תשפ”ו
וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש
בית שמש יצ”ו
02-313-6802 בעיר
ארה"ק:
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
ארה"ב1518-592-0074 :
ענגלאנד4420-81477-116 :
ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: הזכויותבעש”ט,
שמורות בזכותכלשב”ק,
השי”ת יעזור בזכות הצבור© ,
4165512@gmail.comבבית חמיה שהיתה צנועה,
בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה
זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט בסטמבול
יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן ,ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים,
א קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלקים דברי
תשפ”וזיעוכ"א בעלוישב
קדושת צבי פרשת שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
פרשת נצבים
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
בחינת י(:
והואסוטה
לדרגאז”ל )רבותינו
ודרשומדרגא
בעש”ט ,ויתעלה
עילאה שב”ק,
אלקיכם בזכות הצבור,
לפני ה’ בזכותכולכם אתם יעזור
נצבים היום השי”ת
(פסחים נ,):
צנועה, לשמהשהיתה בביתבאחמיהפניהלשמה
שכסתהשלא
מתוך בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום
ובזה יובן מה שהוריקו פניהם אחרי שראו וברש”י הק’ ומ”א למה נסמכה פרשת
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
המאה קללות חסר שתים נתייראו שע”י אתם נצבים לקללות ,לפי ששמעו ישראל
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
ריבוי הקללות יבואו לעבוד את הבוית”ש ק’ קללות חסר שתים הוריקו פניהם
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
רק מתוך יראה תתאה שיראו לנפשם שלא ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל
השמים
מי יוכלואמרוומן
צניעות,
מעניןפניהם
הקודםהוריקו בשבת
יענשו ,ולזה תשובה
של ע”כ. זמן וגו’ אתם הוא
נצבים של ס”ג זה הזמן
לפייסם משה והנה
הה”קמאא”זאתם
כידועלפייסם שנדבר מזה,
התחיל משה נסתבב
לעמוד באלו, ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
שע”ימכל
גדולה א
שריפה מכיון
שעשהלפני ה”א נצבים זי”ע
היום כולכם מורא”ז הכלאתאם ומתקןהלא הייתההכל
תלונתם שמגביה וצריךוענינה
להבין מה לעולם,
לשמורוכפי
אלקים הוא [המעשהלפני ה’
בשלימות הצעיפים,אתם נצבים
יראה זו ודאי לא
שנתן תשובה, דרךתורתו
וישמרו
לשרשה,ה’ דיש
ישמעו בקול
בחזרה
אתכםאמואלקיכםמטתהכ”מה’ לפני
לעשות ככל אשר צוה
שסיפר רביה”ק יבואו עליהם קללות אלו וא”כ למה הוריקו
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
ותתפללו ותלמדו כראוי טוב הדבר הזה פניהם .ואפ”ל הענין דהנה ידוע דאיכא תרי
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
שע”י כך תלכו מחיל אל חיל עד שתעבדו יראות יראה עילאה ויראה תתאה ,והנה
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
אותו ית”ש מתוך יראה עילאה והוא יראת
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
יראה תתאה היא מדריגה נמוכה מאד,
המשפחה
וכלאלקיכם. זי”ע ה’
מורא”ז לפני
הרה”ק עומדים מצאצאי
הרוממות שאנו ציוויז”ך
בשבוע זו
המצוה מחמת מקייםדיליה
יומד”ק
שחלשאינו
דהיינות”ו[
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים גדולת
לנפשו משלים יראתוע”פ
שהוא ירא באריכות
מחמת שמבאר כסלו,
השי”ת רק
שהיה הרחמיםאיזה שנוי
והסליחות יש בהם רק שהיהבימי חדשם
עוי”ל דהנה שאותן
וודאיומרים,
כ”שקשים שמיםא”כ
ביסורים קודש,שבתבידי
שליענש
ס”גשלא
עצמםאבל
בלע”ז,להתפלל על
ביכולתםסאמעט
בצד ,של שאין שורהאדם
אחת בני בשבתשל דבר
קודש, יותר לאמיתו
המצוה ,אכן
שיושביםולכן מקיים
יהודים
מחמת ריבוי העונות ופשעים שחטאו על אם ע”י יראה זו הוא מתפלל ולומד כראוי
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
נפשם ,והעצה היעוצה הוא להתפלל בימים א”כ טוב הדבר ,משום שעי”ז ימשך ליראה
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ב בס''ד
והשפעות טובות שהרי זה הוא ג”כ כבוד אלו על כבוד שמים שיתגלה במהרה ועי”ז
ה’ ,וכדבריו הק’ של הה”ק הרבי מלובלין ודאי יוכל להתפלל ,ועי”ז יעזור לו השי”ת
זי”ע הנ”ל שגם כבוד שמים הוא להיות שיתמלא גם משאלות לבו לטובה ,וכמו
לבניו ולעבדיו טוב ,ונזכה עי”ז להנצל מכל שכתב בספה”ק דברי אמת (פ’ שופטים)
צרה וצוקה ולהשפעות טובות מן השמים להרה”ק הרבי מלובלין זצוקללה”ה ,וזל”ק
ולשנת גאולה וישועה במהרה דידן אכי”ר. והנה שמעתי בשם רבי ז”ל הרב המגיד
מראוונא שפי’ על שאמרו רז”ל מפני מה
עוד י”ל בהקדם דבריו הק’ של זקה”ק הראשונים התפללו ונענו מפני שהתפללו
מהר”מ מנאדבורנא זיעוכי”א שבכל יום בשם ,פירש (הרבי ז”ל) שהתפללו בשביל
צריך האדם לחשוב שהיום הוא ראש השנה שמו ית’ ע”כ ,כי בכל צרתם לו צר כו’,
ובכל שב”ק שהוא יוהכ”פ ובכל לילה שהוא וגם כבוד שמים להיות לבניו ועבדיו טוב,
ליל הושענה רבה או ליל שבועות שאז וזה ושרת בשם ה’ אלקיו ,וי”ו מוסיף על
העולם נעורים בלילה עכתדה”ק ,והביאור הראשונים להיות הכוונה בשירות ביחודיו
בזה הוא דכשיעמוד האדם בתפלה ביום ותפילותיו בשם ה’ אלקיו כנ”ל הוא ככל
ר”ה אפי’ כשהשטן יעמוד כנגדו להפריעו אחיו הלויים הדבוקים בו ית’ העומדים
מעבודתו בכל מיני תחבולות שבעולם שם כו’ ,אין העמידה אלא תפילה כי גם
שלא יתפלל כראוי וכנכון ואפי’ ירגיש שם מתפללים כדאיתא בזוהר עכלה”ק.
בעצמו עייפות או יהיה רעב לאכול וכדו’
עכ”ז כשישים אל לבו קדושת היום כי ובזה יתפרש לנו מקרא קודש הזה ,אתם
הוא נורא ואיום ואם לא עכשיו ביום הדין נצבים היום כולכם לפני ה’ דאיתא בזוה”ק
אימתי ,אזי מתחזק בכל כוחו להתפלל כל מקום שנאמר היום דא ר”ה (זוה”ק ח”ג
להשי”ת בלב נשבר ונזכה כראוי וכיאות רלא ):ואיתא בגמ’ (ברכות ו ):אין עמידה
להתפלל ביום קדוש זה ,ואם יחשוב אלא תפלה שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל,
בכל יום שהיום ר”ה אזי יוכל להתפלל וזהו הפי’ אתם נצבים ,כשאתם עומדים
במחשבה זו בלי שום עיכוב ומניעה מכיון בתפלה בר”ה ,כולכם לפני ה’ אלקיכם
שהיום הוא ר”ה ,ואפי’ כשהשטן עומד תתפללו למען שמו של הקב”ה המחולל
כנגדו צריך להתחזק “און זיך דראפקען בעוה”ר ועי”ז תתברכו ממילא בכל הברכות
ג בס''ד
עומד היום לפני ה’ אלקיכם ביום אויף די גראדע ווענט” להתפלל כראוי,
הגדול והנורא דא ר”ה ,ועי”ז יזכה בכל
השנה להתפלל כראוי בלי שום מניעה. ובזה יל”פ הפסוק אתם נצבים היום דא
ר”ה שצריך להתפלל ולהפציר בתפלתו
[מספר בית שמחה ח”ג ותשוח”ח לו]. ביום ר”ה שיהיה כולכם לפני ה’ אלקיכם
שבכל השנה ידמה ויצייר בעצמו כאילו
ד קודש ויגש דברות בס''ד
דרעויןחיים מתוךרעוא
דברי אלקים
תשפ”וזיעוכי"א
וישבדאמונה פרשת
בעל רזא שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
שב"ק פרשת נצבים תשפ"א לפ"ק
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
שע”י י(:
היום’סוטהז”ל ) נצביםרבותינו ודרשו
הכתוב ‘אתם בעש”ט,
שאומר כאן שב”ק,
אלקיכםבזכות הצבור,
לפני ד’ בזכותכולכם אתם יעזור
נצבים היום השי”ת
בתיבת
צנועה, חמיה הרמוז
שהיתה במדת אמתשלמיםבבית שתהיו
שכסתה פניה באומרו
מקום שיסדולדקדק
ויש הק’
ישראל,אבי
אישובזכות וגו’ כל
זקני ה’ בזכות
אתם כנ”ל תהיה לכם תקומה בראש השנה אתם נצבים מה הכוונה בזה ,ויש לבאר
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
הרמוז בתיבת היום ,ותוכלו עי”ז להתייצב ע”ד שאמרו ז”ל (שבת קד ).קושטא קאי
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
ביומא דר”ה לפעול שנה טובה ולזכות בדין. שיקרא לא קאי ,ולפי”ז י”ל דז”ש הכתוב
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
‘אתם’ נצבים אתם אותיות אמת שע”י
השמים
לפני ה’ כולכםומן
צניעות,מעניןהיום
הקודםנצבים בשבת
ועוי”ל אתם תשובה עומדיםזמן של
וקיימים וזהו ס”ג הואשלאמת
במדתשנזהריןהזמן
והנה זה
הה”קמאא”זיוכל
כידועעצה איך דבאמזה,
הכתוב ליתן שנדבר נסתבב
אלקיכם וגו’ קדמה
תשובהלהיות
אחז”ל..תקומה
שמקבליםדהנה תכליתה
נצבים, ומההלשון
היוםמכל
גדולה אשריפהשנקראבראש השנה שעשה מורא”ז זי”ע
להתייצב יהודי הכל ומתקן את
‘אתם’ הכל נצבים
ש’אתם’שמגביה לעולם ,וענינה
ועומד ,וגם נצב
לטובה,וכפי
בדין הוא אלקיכם ולזכות
בשלימות [המעשה לפני ה’ כנ”ל
הצעיפים, אמת אין
שנתן תשובה,דרך שע”י
מפחד’ ,פי’ בחזרה ‘אל תירא
לשרשה ,דיש ר”ת
אלקיכם,אמו
ה’ מטת הכ”מלפנילפניאומר הכתוב כולכם
שסיפר רביה”ק יראים מפחד כלל ,שרק שקרן או גנב יראים
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
שתהיו באחדות כאיש אחד בלב אחד כל הזמן שלא יתפסו אותו עם השקר או
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
בלא שום מחלוקת ,שע”י האחדות גורם הגניבה ,ולכן אומר הכתוב ‘אתם’ נצבים
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
שהשכינה שורה באותו מקום[ ,עי’ במדרש
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
שאם זוכים ללכת בדרך האמת אין מפחדים
המשפחה
עה”פ כולכם זי”ע וכלמורא”ז א’) תנחומאהרה”ק
(פרשה זו אות מצאצאי פחד,ז”ך
בשבוע זו
דיליהללא שום יומד”קבחזקה
שחל נצבים
כלל ואז ת”ו[
צעיפים השמחה
אגודה אחת לכבודכולכם
קנושתהיו הנשיםבזמן
וגו’ אימתיבית כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
שהיהשיהיו שנוי ישראל איזה
נגאלין עד בהם רק שהיהשאין
את מוצא חדשם
וכן שאותן היום וודאי
כולכם וגו’ נצבים כ”ש
קודש ,א”כ ועוי”לשבת
עד”ז אתם ס”ג של
מקבליןאבל
אגודיןבלע”ז,
סאמעט שלכשהן בצד ,כו’
אגודה אחת
כולן אחתשורה בשבת רלא).
קודש, בזוה”ק (ח”ג שאמרויותר בהקדים מה
שיושבים יהודים
פני שכינה עכל”ק ע”ש ,וע”ע אגה”ק תניא עה”פ ויהי היום ויבואו בני האלקים להתיצב
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
פכ”ג] .וע”י האחדות שורה השכינה דא יומא דראש השנה ע”ש ולפי”ז י”ל דזהו
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ה7 בס''ד
מלכינו ,וכן איך זוכין שיתעלו תפילותינו בעולם ועי”ז יהיה לכם תקומה להיות
למעלה ע”י המלאכים כמ”ש מלאכים נצבים לפני השי”ת בראש השנה והמלאכים
המוני מעלה שהם מעלים את התפילות, יעלו את תפילותיכם למעלה לפני השם
ע”ז אומרים עם עמך ישראל קבוצי ללא שום עיכוב ע”י כח האחדות כאמור,
מטה יחד כולם וכו’ .שע”י שבני ישראל
מתנהגים באחדות אמיתי כאיש אחד בלב ולפי”ז יל”פ מ”ש כתר יתנו לך ה’ אלקינו
אחד ,בקירוב הלבבות יחד אז יכולים מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל
להמליך את הקב”ה עליהם וכו’ ,וליהיות קבוצי מטה פי’ כתר יתנו לך ה’ ,איך יכולים
במצב של תקומה בראש השנה לנצח את להמליך את הקב”ה ליתן הכתר להשי”ת
הדין ברחמים גדולים וכתיבה וחתימה שיהיה מלכינו ואנחנו מקבלים את הקב”ה
טובה ואז עולין כל התפילות למעלה בלי ליהיות מלך עלינו ועל כל העולם ,וזה
שום עיכוב בכח האחדות ומלאכים טובים רומז על ראש השנה שזה הזמן להמליך את
שנבראים ממעשים טובים של ישראל הקב”ה בידוע ,וכדאיתא בר”ה (טז ).ואמרו
עולין למעלה ומליצים טובה עבור בני לפני בר”ה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם,
ישראל ומורידים כל טוב לבני ישראל אמן. וכן אומרים בר”ה המלך והיינו איך זוכין
להמליך את הקב”ה ולומר ה’ אלקינו שהוא
ו קודש ויגש דברות בס''ד
דרעויןחיים מתוךרעוא
דברי אלקים
תשפ”וזיעוכי"א
וישבדאמונה פרשת
בעל רזא שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
ליל שב"ק פרשת נצבים וילך תש"פ לפ"ק
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
צדיק וחכם שמתעסק באורייתא ,ומשה וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
אותיות ר”ת מה שהיה הוא שיהיה (קהלת
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
ישראל (לא ,א) דקדקו המפרשים באומרם
בסטמבול
צז ).עה”פהבעש”ט
וכשהיה(יבמות ברש”י,
ואיתא בגמ’ עיי”שד,).
א. קבוצה משהעדיין
והלא היה ב״ההלךדיש
הצדיקים,להיכן זה ,כל
וילך משה וכו’
תנאים,
נשמת לגור
להם אפשר לייט שהיה
עולמים ,וכי יונגעבאהלך ראה
אגורה הזמן, אחרי
לפניו, בשעה
הנצבים לשמוע
ישראל שרוציםלבני יהודים
עומד ומדבר
דברנו וכבר
אומר הנשיםאם
צניעות קאמר
אלא הכי מגודל בשנישזה
עולמים ואמר ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
ומן מפיו
השמים צניעות,תורה
מעניןאו דברי
הקודם מפיו
בשבת שמועה
דבר שלהק’ נח
תשובה (של”ה בסה”ק
הוא זמן איתאס”ג וי”לזהדהנה
הזמן של והנה
שפתותיו דובבות בקבר ע”ש ,ונמצא שע”י תורה אור אות ג’) שהמלאכים נקראו
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
שאומרים דברי תורה של הצדיק נקרא חי עומדים כמ”ש (זכריה ג ,ז) ונתתי
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
והולך ,וזהו הענין אצל משה רבינו דמכיון לך מהלכים בין העומדים האלה אלו
תלמידוכפי
וכל הואבשלימות
[המעשהדרא ודרא, הצעיפים,
שאתפשטותיה בכל שנתן
תשובה ,הוא
דרך מהלך כי
דיש נקרא
לשרשה,האדם בחזרה
מלאכים אבל
מטתאחדאמו הרי כלהכ”מקא):לפני
רביה”ק (שבת
שסיפרנקרא משה
חכם בסה”ק
וכמו”שמדרגהתשובהשלימות הולך זמן של
משלימות אל השי”ת
הצה”ק
בתרבינו
שפרהמשה הצדקנית מרת
שפתותיו של הרבנית
שלומד תורה הרי בתורהמים
בעל בארזקה”קויותר
של יותר דרגהשבת,
ולהוסיף סידורו של
אל
חופהאיזהאמת
שהיהדמשה ע”ה ,הולך
מרדכיליהיות
חייםומוסיף
דובבות רבי צפתדכיון
בעירעומד פהיהיה
באה”ק לבוא
כבודולעתיד ומצוות,
שמנוחתו חיים ]
ותורתו אמת ונקראת התורה על שמו ,ויותר
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל (שבתז”ך שמת נעשה חפשי מן המצוות
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
מזה שאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, ל ,).וממילא כאן בעוה”ז צריכין ליהיות
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
הרי דמשה בפנ”ע יש בכל דור ודור כנ”ל. הולך להוסיף ולהרבות בתורה ומצוות,
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
בלע”ז,אתאבל
סאמעטוידבר
וילך משה דז”ש של
י”ל בצד,
ולפי”זאחת
שורה קודש,
בשבת -קיב).
יותר(תיקון סט שיושבים
בתיקוני זוהר יהודים
והנה איתא
כמובן
הצניעותשמשה
בתכליתישראל היינו
הכלהאלה אל כלהדברים היה להם משהיש
רבינו וממילא
מנשמתלהקב”ה,
יותר בו ניצוץ מתקרבין
ת”ח יש שכל
לדבראמר ודראנ”ע
הקדוש
בכל דרארבינו הולך בזה
בתמידות וכשהרגיש
רבינו כתי’
בפרשתןבכל בכלוע,
דרא ודרא, דמשההשבבשמים לכל יותר כח
דאתפשטותיה
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ז בס''ד
[וא”ש לפי”ז סמיכות הפרשיות זל”ז דבסוף את הדברים האלה אל כל ישראל בכל צדיק
נצבים מבואר שעשה משה רבינו ברית וחכם שמתעסק באוריתא הרי נקרא על
חדשה של תורה ומצוות כמבואר באוה”ח שמו של משה ויש לו ניצוץ ממשה רבינו
הק’ שם ,וכתיב (שם) ובחרת בחיים והטוב כנ”ל ,ולכן כתיב ‘וילך משה’ שעי”ז יהיה
שהוא התורה הק’ וזהו הדרך לאהבה וגו’ כל הזמן בבחינת הולך להוסיף בתורה
כי היא חייך ואורך ימיך וג”כ הכוונה על ובמצוות שהרי לא נפסק התורה בכל דור
התורה וכמ”ש (בריש יהושע) והגית בו ודור והכל ע”י משה רבינו הן מצד שאומרים
יומם ולילה ,ואחר כ”ז ממשיך הכתוב ד”ת מפיו של החכם שפתותיו דובבות
וילך משה פי’ שאם אתם תלמדו התורה וכן הכא שהתורה קיבלנו ממשה רבינו
ותתעסקו ותחדשו חידושים ע”ד האמת והתורה נקראת על שמו ,שפיר שפתותיו
אזי יהיה משה הולך בתמידות ,ויש להוסיף דובבות ,וכן מצד שני ע”י אתפשטותיה
לזה דברי זקה”ק הישמח משה זי”ע (הובא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם כנ”ל ,ובזה
בדברי יואל פ’ תולדות) שע”י שמזכירין יש לבאר ג”כ מה דכתיב וימת שם משה
דברי צדיק ושפתותיו דובבות כידוע אז (דברים לד-ה) והלא יש אומרים שמשה
נחשב להדור זכותו של אותו צדיק כאילו לא מת (סוטה יג ,):אלא י”ל הכוונה דמה
היה חי כדי להגין על הדור ,נמצא בזה שאומרים שמשה רבינו לא מת ,הכוונה
שפיר זכות לכלל ישראל שיתעסקו בתורה על נפש ונשמת משה רבינו שזה מתפשטת
שעי”ז יהיה וילך משה שיהיה הולך תמיד בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם וממילא
ויזכר לפניכם זכות משה לעולמי עד לא מת שהרי נמצא בכל דור ודור ע”כ.
כאילו הוא חי עמכם להגן על הדור א”ס].
ח קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלקים דברי
עט"ר תשפ”ו
שליט"א רבינו וישב
פרשת שב”ק
מרן מכ"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
רעוא דרעוין -פרשת כי תבוא תשפ"ו לפ"ק
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
תאנה הוא לפי שממהרת להתבשל יותר בזכות הציבור בזכות שבת קודש בזכות
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
מכל שאר פירות ,ועל מ”ש כורך עליה
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
כל הצדיקים ,עומדים כבר בשבוע השני
בסטמבול
הבעש”טשצריכין
דבא לרמז וכשהיה
ברש”י,בסה”ק,
עיי”ש איתא
גמי, קבוצה
עדייןויש לנו ב״ה דיש
השלישית, הצדיקים,בשבת
כלחודש אלול זה ,של
תנאים, מחשבהנשמת
הראשונה שהיה להםלייטולקדשיונגעשם ראה
לקרוא הזמן, השנהאחרי
הבעל”ט בשעה ראשלשמוע שרוצים
שבתים עד הודים שני
י עוד
דברנו וכבר
רומז ביכוריםהנשים
שמחשבה ענין צניעות
מגודל שזה
דזהו ואמר
בבוקר בס”ג,
עומדיםולשבת השבת ואנו
את השב”קלהאריךיום
שחל בעצם ורוצים
המעשה
השמים צניעות,אלומן
מעניןראשית
הקודםשהיא
בשבתביכורים
על של איתא
תשובה השנה, ראשזמן
הקדושהוא
ליו”טשל ס”ג
קרוביםהזמן
והנה זה
ובפרט מחשבה הראשונה שהיא כמו בפרשה והיה כי תבוא אל הארץ אשר
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
ביכורים ,שאם המחשבה ראשונה טוב ה’ אלקיך וגו’ ולקחת מראשית כל פרי
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
שכורכין ומכניעין אותה להשי”ת כבר האדמה וגו’ וברש”י הק’ (ד”ה מראשית)
גריר,וכפי
רישאהוא
בשלימות [המעשה
דהכל בתר הצעיפים,
היום טוב כל שנתן
תשובה,תאנה
שדהו ורואהלתוך דרך
יורד דיש
לשרשה, בחזרה
כתב ,אדם
שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני מטת אמו בסה”ק
וכמו”ש ואומר
גמי לסימן תשובה
של עליהשבכרהזמןכורך
השי”ת
הצה”ק
בת“יסוד שפרה
באמת הצדקנית מרת
ביכורים הם כל הענין שלהרבנית
הנה מ”א),מים
פ”ג באר(ביכורים בעל
ביכוריםשל זקה”ק
של שבת, סידורו זו
הרי
חופהבאריכות
הק’ איזה
שהיהבאלשיך
כמבואר ע”ה,
האמונה” מרדכי
רבי חיים חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר צפת
דהתכלית הוא שיזכור האדם שהכל שייך
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל למהז”ך ומקשין המפרשים (שפתי חכמים)
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
אל האדון השם יתברך ברוך הוא ,ע”ש, נקט התנא רק תאנה הרי מביאין ביכורים
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
ולכן מביאין ביכורים כדי לתת שבח והודיה גם משארי המינים משבעת המינים,
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
להשי”ת על כל החסד שגמל עמנו ,ואומרים ומתרצין ע”ד הפשט ,דאיה”נ לאו דווקא
וביקשאבל
אבי,בלע”ז,
סאמעט
של אובד הקריאהבצד,
“ארמי שורה אחתכל קודש,
בשבת מינים
יותר השבעה שיושבים
הדין מכל תאנה דהואיהודים
כמובן
מצרימה הצניעות בתכלית
[כפירש”י] ,וירד לעקורהכל
את הכל היה להםדנקטוהא יש
וממילא להקב”ה,
ואומר כו’, יותר גמי
מתקרביןעליה
כורך
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ט בס''ד
שמשה רבינו גם ביקש ליכנס לא”י אבל ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול
לא בגלל הפירות רק לקיום המצוות בא”י כו’ ויוציאנו ה’ ממצרים ביד חזקה ואח”כ
ע”ש ,מ”מ כאן אחר שעברו בנ”י זמן קשה משבחים להשי”ת גם על ביאת הארץ כמ”ש
מאד גלות וטלטולים מהכא להתם וב”ה ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ,
בסוף עזר השי”ת שהגיעו לארץ ישראל אל ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה
הנחלה ואל המנוחה כדי לעבוד את השי”ת אשר נתת לי ה’ וגו’ וחזינן מזה שצריכין
בשמחה וקיבלו את שבעת המינים נחלה לפרט באמירה כל השתלשלות הדברים
שדה וכרם ,היה זה בחינה של גמר וסיום בעת הבאת הביכורים ,כל החסדים ונסים
שסיימו את הגלות והקושיים שהיו עד עתה, שעשה עמנו הקב”ה ממצרים ועד הנה
בכניסת הארץ והלאה ,ואמנם צריכין להבין
וממילא שפיר כאן המקום לתת שבח למה דווקא במצות הבאת ביכורים צריכין
והודיה להשי”ת על כל הטוב דכך הוא לומר כל השתלשלות הדברים כאמור[ ,מה
הסדר ,כשיוצא אדם מזמן קשה ועוזר לו שלא מצינו בתרומות ומעשרות וכדו’]
השי”ת שנעשה טוב ומודה ומהלל להשי”ת
בדעה צלולה כבר מודה ומהלל על כל ונראה לומר עפ”י פשטות דהנה בארץ
הנסים הקודמים שהיו לו מעולם עד עתה ישראל קיבלו בנ”י מתנה חדשה שהשי”ת
וזהו הענין שבעת הבאת הביכורים שהיא הכניסם לארץ ישראל וקיבלו את הפירות
מצוה הראשונה בפירות הארץ ,שהיו א”י שבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ
מביאין אותם לבית המקדש ושם נתנו ישראל (רש”י ד”ה מראשית) ,והיינו
על כל הטוב שבח והודיה להשי”ת שהגיעו אל המנוחה אחר שעברו עליהם
שנתן לנו השי”ת ומקדימין להודות ולהלל גלות וייסורין ,והקב”ה הוציאם ממצרים
על כל הנסים הקודמים ארמי אבד אבי ועשה להם נסים ונפלאות ואח”כ הביאם
וירד מצרימה וגו’ ואחר שמודים ומהללים לא”י אל הנחלה ואל המנוחה ושם נתיישבו
על העבר מבקשין נמי על העתיד כמ”ש בארץ ונתן להם השי”ת את פירות א”י והיא
השקיפה ממעון קדשך וגו’ וזהו לימוד לכל בחינה של שלימות וסיום אחר כל היגיעה
אדם האיך שיתנהג בחיים שלו ,שהרי כל שהיו עד עתה ,והגם דאין הפירות התכלית
אחד עובר בחייו מצבים שונים מה שהוא ומכוון של א”י כדאיתא בגמ’ (סוטה יד).
י בס''ד
ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך דייקא צריך לעבור בעוה”ז להגיע אל
את ישראל ,וברש”י הק’ עשינו מה שגזרת תיקונו ,ובסוף יוצא כל אחד מן המצבים
עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות ע”כ, שהשי”ת עוזר ,ופועל מהלך לכל אחד ואחד
ורש”י בפ’ וירא (יח-טז) כתב כל השקפה איפה שרוצה להגיע ,ויש מהלך בדיוק למה
שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון עושה השי”ת ככה ובאיזה זמן שעושה זאת,
קדשך שגדול כח מתנת עניים שהופך על הכל יש חשבון מדויק אין שום דבר
מדת הרוגז לרחמים (תנחומא-תשא-יד) שנעשית בלא חשבון ,אבל כשהקב”ה מצוה
וי”ל עוד בטעם הדבר מש”כ רש”י כאן ויוצא כבר ממצב הקשה ,ורואה האדם את
שאומרים עשינו מה שגזרת עלינו ,היינו עצמו כבר במצב טוב ב”ה ,צריך לעשות
שקיימנו כל ההלכות התלויות בארץ הבחינה של כורך עליו גמי ,ענין הביכורים,
זריעה כהלכה כמו כלאים ועוד הלכות לירד להודות ולהלל להשי”ת ברוך השם
ולקט שכחה פאה תרומות ומעשרות, על הכל ומתחיל להיזכר כל הדברים קשים
הגם דביכורים באים בראשונה שנקנין שהיו לו ,כאן עברתי זאת וכאן עברתי
כבר במחובר לקרקע (ביכורים פ”ב מ”ד), זאת וכך יש דברים שרק השי”ת יודע
מ”מ גם בלא זה קיימו בנ”י כמה וכמה מה שעבר עליו ,ומודה ומהלל להשי”ת
הלכות התלויות בארץ כלאים וערלה כו’. על כל דבר ודבר שהצילו ממנו ,שב”ה
עכשיו אני כבר במצב טוב ומתפלל גם על
ולכן אחר שקיימו בנ”י כל מה שגזר השי”ת העתיד ,כמו שאמר פעם הרה”ק מצאנז
עליהם יכולים לומר בעת הבאת הביכורים זיעועכי”א ,לאפיציר של עסטרייך ששאל
‘השקיפה ממעון קדשך’ שהקב”ה ישקיף אותו מהיכן אתה בא ,ענה לו הרה”ק איך
פנימה אל הטוב של כל יהודי ,ואכן קום פון בעטען (היינו מתפילה ובקשה),
הקב”ה מסתכל את הטוב של כל יהודי, שאל לו עוד ואיפה אתה הולך ענה לו
ובכל פעם שעושה יהודי דבר מסתכלים הרה”ק איך גיי ווייטער בעטען,ועכ”פ זהו
אל הטוב הנסתר שרק השי”ת יודע היטב הענין כאן שמגיעים מתפילה והולכים
הלב של יהודי מה שמכוין בעשיה זו. שוב לתפילה שמתפללים ומבקשים כסדר,
וכמו שידוע העובדא באחד מן הצדיקים כתיב אח”כ בפרשה (כו-טו) השקיפה
יא בס''ד
איך הולכים שני הימים יחד ,דהלא איתא שהיו פעם יהודי רח”ל שהיה לו ספיקות
בגמ’ (עי’ ביצה ד ):ששני ימים של ר”ה הם באמונה איך יכול להיות שהקב”ה יודע
יומא אריכתא ,ואיך נקראים יומא אריכתא מחשבות כל אדם ,ואפי’ שהיה לו מחשבות
בזמן שחל ר”ה בשבת (יום א’ דר”ה -בשנה כאלו הלך אל צדיק דמעלה זו הייתה
זו הבעל”ט) ,שבשבת כתיב ויברך אלקים באותם השנים שנסעו להתייעץ עם צדיק,
את יום השביעי שהיא בסוף השבוע, ועכ”פ כשהגיע יהודי זה אל הצדיק ופתח
ומצד שני יום ראשון (יום שני דר”ה) הוא את הדלת מיד אמר לו הצדיק דו נער דו ,אז
בתחילת השבוע ואיך מצורפין שני הימים איך ווייס ,ווייסט דער אייבערשטער אודאי,
להיקרא יומא אריכתא בזמן שזהו בסוף
השבוע וזהו בריש השבוע ,ועוד שידוע ועכ”פ השקיפה ממעון קדשך ,דער
דיום ראשון דר”ה יש דינא קשיא ובשני אייבערשטער קוקט אריין אין יעדען איד,
יש דינא רפיא ,ואיך יכולים ליהיות שניהם ובפרט עכשיו לפני ראש השנה ,ס’קאכט
יחד ,כתוב זה היום תחילת מעשיך ,שברא זיך א’ נייע וועלט ,ס’גייט זיין א נייע וועלט
השי”ת ביום זה את העולם ,ובשבת מצינו שעולה למעלה עולם הישן ויורד מלמעלה
שגמר השי”ת מלברא את העולם כמ”ש עולם חדש כמבואר בסה”ק שיש דורמיטא
ויכל אלקים וכו’ (וכאן מצינו שהוא עוד בליל ראש השנה שעולה הכל בחזרה ואח”כ
בתחילת הבריאה יום א’ דר”ה) ואולי מטעם יורד עולם חדש בצפרא ,ויכול להיות שענין
זה אין יכולין לתקוע בשבת דלמעשה שבת זה של דורמיטא כבר מתחלת עכשיו בשני
הוא בחינה יותר גדולה מראש השנה, שבועות לפני ר”ה דענין דורמיטא שכבר
מתחלת לעלות שנה הישן למעלה ,ס’הייבט
ואולי י”ל דאכן שב”ק יום א’ דר”ה צריכה זעך שוין אן צו געבן א שאקל ,דאם אמרו
ליהיות בחינה אחד עם יום הראשון (יום שני צדיקים שבחמשה עשר באב כבר מתחילין
דר”ה) דיומא אריכתא הוא ,ובראש השנה צו רוקן די בענק ,על אחת כו”כ עכשיו וואס
כבר הכל בחזרה כמו שהיה בתחילת בריאת אט אט איז שוין ר”ה ,שדנים את כל הכלל
של זה היום העולם ,וחוזר אל השורש ישראל ועוברין כולם כבני מרון כדאיתא
תחילת מעשיך ונמצא דגם השב”ק חוזר בגמ’ (ר”ה יח ).ובפרט בהאי שתא (תשפ”ז
אל השורש ,ובע”כ י”ל לבאר את הדברים הבעל”ט) שר”ה חל בשבת צריכים להבין
יב בס''ד
ומוכרחין לומר שאם מגיעים ימים גבוהים שידוע שלמעלה אין זמן ושם נמצאים הכל
כאלו צריכים להכין א”ע מעט ,ללמוד קצת חד הן יום השב”ק והן יום הראשון הכל
מס’ ר”ה ,וטור בית יוסף הל’ ר”ה ,שלא חד וממילא שפיר נקראים יומא אריכתא
נופלים לתוך ר”ה בלא הכנה ,ואפי’ שכבר דבעולמות העליונים והגבוהים הולכין
היה ר”ה בשנה העבר ושנים הקודמים בבחינה אחרת כאמור ,וצריכין ליזהר
ויודע כבר כל סדר המחזור ,ויודע שכאן מאד מלדבר בדברים כאלו ,ואכמ”ל.
מנגנים וכאן צועקים כאן צריך לבכות
וכאן צריך לצעוק ,אבל אעפי”כ צריכים ועכ”פ בשנה זו שחל ראש השנה בשבת
לעשות הכנה עם גמרא ותוס’ ,ואחרים ואח”כ תוקעין ביום ראשון (יום שני דר”ה)
מכינים עצמם עם ספרים הגבוהים ,אבער אין הכנה יותר גדולה לשופר כמו שב”ק,
מען מוז זעך צוגרייטן מען מוז זאך תקעו בחודש שופר ר”ת שב”ת ,ואם היינו
צוגרייטן וצריכים לקיימה בפועל ללא יודעים בכל השנה מהו שבת היו מנצלים
שהייה דע”י מחשבות לא נעשה כלום. יותר את השבת ,והראיה ממה שרואים
ששופר נדחה מפני השבת וכן לולב ומגילה
דער אייבערשטער זאל טאקע העלפען נדחין עבור השבת כמבואר בגמ’ (מגילה
מזאל זוכה זיין ,יעדער איינער לפי זיין ד ,):דבשבת נותנים כח לדחות אותם וזהו
מח ,לפי זיין שורש זאל ער אנקומען צום חוץ ממה שהשבת פועלת לבד מה שהשופר
גרעסטען אופן וואס ער קען זאך צוגרייטן, פועל ,אבל חזינן מזה כח הגדולה של שב”ק,
נישט ווערן פארקראכן ,יעדער איינער וממילא כשמגיע (בשנה זו הבעל”ט) כח זה
האט א אנדערע הכנה יעדער איינער של שבת בתחילת השנה אז בודאי בעזר
האט אנדערע השגה ,יעדער איינער השי”ת יהיה שנה זו כמ”ש הרב הקדוש
פאדערט מען מער שיש בחורים ישי”ק מבארדיטשוב זיעועכי”א שפי’ המשנה
ובחורים ישי”ג ויש אברכים ויש לכל יום טוב של ר”ה שחל בשבת הוי יום טוב,
אחד השגה אחרת ב”ה יש יותר ויותר, שבשנה כזה אין כותבין למעלה רק לצורך
פיקוח נפש ,וממילא מוכרח השי”ת לכתוב
ואכן יעזור השי”ת שנוכל להכין עצמינו לכל בני ישראל כתיבה וחתימה טובה ,ע”כ,
באמת ולקבל את הראש השנה האור
יג בס''ד
בשמים ,שדנים את כל אחד על מעשים שלו, החדש שיורד בר”ה ולהשיג את הר”ה שיש
גם השגות ,מען שרייט ‘דאך המלך’ מ’איז
זאל דער אייבערשטער העלפען טאקע ממליך דעם אויבערשטען על כל העולם
מ’זאל זוכה זיין וידע כל פעול כי אתה אבל קודם צריכין להמליך את השי”ת על
פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, עצמו ,שלא יכולים להמליך את הקב”ה
ס’איז זאל זעך גיסן פון אויבן בינה זעך על העולם לפני שקודם ממליך בעצמו
גיסן שכל ,שישפכו על כל אחד ונזכה את הקב”ה על רמ”ח אבריו ושס”ה גידיו
שיהיה לנו שכל חכמה בינה ודעת אל דלא שייך בלא זה ,מען זאל זעך פראבירן
יום הקדוש ראש השנה ,ובכלל על כל צו ממליך זיין דעם אויבערשטען אויף
השנה ,אלא אם הראש של השנה טוב אז זיך ואח”כ יכולים לצעוק ‘המלך’ ויכולים
כל השנה טוב ,אויב דע קאפ פון די יאר לבקש “מלוך על כל העולם כולו בכבודך”
איז געזונט איז די גאנצע יאר געזונט. ולתבוע מן העולם המלכה ,ולא נאריך
הרבה דכבר די והותר עד כאן ,מ’זאל
זאל דער אייבערשטער טאקע העלפען טאקע קענען מקיים זיין וואס מ’האט
מ’זאל זוכה זיין צו א שנת גאולה וישועה געהערט ,ואנחנו בתוכם להיות נאה דורש
אין צו א שנת פקידה ,מ’זאל זוכה זיין ונאה מקיים וכמ”ש הרה”ק הר”ר אלימלך
צו פטור ווערן אלע פינסטערע גזירות זי”ע דברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל
וואס איז דא אין ארץ ישראל ,אין וואס הלב ,היינו אל לב המדבר בעצמו ,ועדיין
איז דא אין די גאנצע וועלט ,איבעראל נמצאים רחוק רחוק מלעשות הכנה אל
איז דאך דא איבעראל דארף מען רחמי ראש השנה ,שרק לא יהיה חכמתו מרובה
שמים אין יעדע פלאץ ,מען זאל שוין דן ממעשיו (אבות פ”ג מכ”ב) ,ס’איז כאפט
זיין כמ”ש הה”ק הייטב לב זי”ע שבכל א טרייסל ווי מען האלט אויף די וועלט,
ראש השנה דנין למעלה אם יבוא משיח יעדער איינער גייט אריבער ראש השנה,
בשנה זו ,וכמ”ש תמיד עיני ה’ אלקיך בה כל אחד הגדולים עם הקטנים ,אצל השי”ת
מראשית השנה ועד אחרית שנה (דברים אין נפק”מ הוא אם גדול או קטן או שעושה
יא ,יב) משיח דרייט זיך ארום אויבן אין כך או כך ,אלא כולם כל אחד ששייך לכלל
הימל ,ובכל שנה דנין אותו אם יבוא ,או ישראל עובר לפני השי”ת ביחידות ,לדין
יד בס''ד
זאל דער אייבערשטער טאקע העלפן לא יבוא ח”ו ס’איז שוין גענוג אסאך ס’איז
טאקע ס’איז שוין די העכסטע צייט אז שוין גענוג אסאך ,ואפי’ שמצד שני ברוך
ס’איז זאל זיין ומלאה הארץ דעה את ה’ השם יש תורה אצל יהודים ותפילה חסד,
(ישעיה יא ,ט) און מען זאל זוכה זיין צו גיוואלד מיט זאכן איז דא ביי כלל ישראל
ביטול הקליפה און צו דעת דקדושה וואס איז נישט געווען ביי די פריערדיגע
און מען זאל זוכה זיין צו ביאת משיח דורות ,אבער דאך ,די עולם איז צוזעצט
צדקינו און צו בנין הבית המקדש ע”י אין צוקלאפט ,מען דארף האבן משיח
ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן. ס’איז נישטא קיין ברירה ,בפרט ובפרט
ס’טוט זעך אפ די גזירת הגיוס ,און בפרט
די אלע אנדערע גזירות אין חוץ לארץ
הוצאת הגליון נתרם
לע"נ מרת שרה גיטל ב"ר שמואל אליהו ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה
ולזכות ורפואה להרה"ח ר' יצחק אליעזר בן נעמי לכוח"ט
