gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪21‬‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך‬ ‫לכן קיום העולם ומציאותו מחייבת את המשפט‪ ,‬מחייבת את‬ ‫משפט‪ .‬מילה שמעוררת פחד‪ .‬משפט הוא דבר מסוכן‪ ,‬אתה עומד‬ ‫השכר ועונש‪ ,‬הוי אומר נשקול את מעשיך‪ :‬מעשיך יקרבוך לטוב‬ ‫בפני הכרעה‪ :‬מה יהיה עתידך? הכל יכול לקרות‪ ...‬לטוב ולמוטב‪,‬‬ ‫אם קיימת מצוות‪ ,‬ומעשיך ירחקוך מהטוב‪ ,‬אם עברת עבירות‪.‬‬ ‫הכל שקול‪ .‬באבחת משפט‪ ,‬בהחלטה של רגע‪ -‬יכול להיות שתזכה‬ ‫הבנו נכון‪ ,‬המשפט הוא בסיסי בקיום העולם‪ ,‬הוא בסיסי בנתינת‬ ‫בכל הטוב‪ ,‬ויכול גם להיות בדיוק להיפך‪ .‬להינמק ברוע לעולם‪...‬‬ ‫השכר‪ ,‬כי אם לא היה עונש לא היה שכר‪ ,‬רק בגלל שיש את‬ ‫הנטייה הטבעית של האדם היא לחשוש‪ ,‬לפחד‪ ,‬לרעוד מהמשפט‬ ‫ההיפך‪ -‬את האפשרות לרע‪ -‬יש משמעות לבחירה של הטוב‪,.‬‬ ‫ומגזר הדין‪ .‬בוודאי שזו נטיה נכונה‪ .‬אבל כאשר מדברים על‬ ‫כשאנחנו בוחרים בטוב ומקיימים מצוות‪ ,‬אנו זוכים בהטבה מלאה‬ ‫הקב"ה ומנסים להבין דרכיו‪ ,‬עלינו לברר מה המטרה‪ ,.‬מדוע יש‬ ‫ושלמה לשכר הצפון בעולם הבא‪.‬‬ ‫מקום למשפט? האם הקב"ה רוצה להרע ח"ו? ודאי שלא! הקב"ה‬ ‫אבל למה דוקא עכשיו? מה קרה פתאום שצריך לעשות משפט‪,‬‬ ‫הוא טוב ומטיב! הקב"ה מעוניין בטובה!‬ ‫מדוע המשפט הוא בראש השנה‪ ,‬מה יום מיומיים?‬ ‫כל אחד יודע שהקב"ה רוצה להיטיב עם ברואיו‪ ,‬אנו רואים את‬ ‫הר"ן מבאר את הדברים בשני אופנים‪ ,‬כעת נעמוד על תירוצו השני‪.‬‬ ‫טובו בכל החיים שהוא שופע עלינו‪ .‬ובכל זאת‪ -‬יש בתוכנו קול‬ ‫הר"ן מבאר שיום כיפור הוא מביא את ראש השנה כיום הדין‪,‬‬ ‫שאומר לנו‪ ,‬בוודאי שכל מטרתו של הקב"ה היא להיטיב‪ .‬האם אנו‬ ‫בגלל יום כיפור הקב"ה דן אותנו עשרה ימים קודם‪ ,‬מה הקשר?‬ ‫ראויים וזכאים להטבה של הקב"ה? האם אנו עושים אך ורק את‬ ‫למה יום כיפור מחייב דין קודם לכן?‬ ‫רצונו‪ ,‬מקיימים את חובתנו במלואה? לא סוטים מדבריו? הלוואי‪...‬‬ ‫הקב"ה קבע את יום הכיפורים ליום סליחה ומחילה‪ .‬יום נפלא‬ ‫עצוב‪ ,‬לב יודע מרת נפשו‪ ,‬אני רחוק מאד מלהיות מושלם‪ ,‬מה‬ ‫שבו הקב"ה ברחמיו מאפשר לנו להטהר ולהתנקות‪ ,‬לפתוח דף‬ ‫לעשות? נפלתי ברוע הגזירה‪ ,‬אין ברירה‪ :‬אחת דיני ל‪...‬‬ ‫חדש‪ ,‬לחזור למצב אפס‪ .‬לחזור להיות קרובים ורצויים אצלו‪.‬‬ ‫המשפט של הקב"ה בא לבדוק האם אנו ראויים‪ ,‬האם אנו עושים‬ ‫הקב"ה רוצה את חידוש הקשר איתנו‪ ,‬הוא חפץ לקרב אותנו אליו‬ ‫מה שצריך‪ ,‬מה שהוא רוצה שנעשה‪ .‬ומכיון שקשה לומר שכן‪,‬‬ ‫מחדש‪ ,‬להחזיר את האהבה והחיבור הטבעיים שבין עמ"י אליו‬ ‫ממילא אנו מפחדים ורועדים מה יהיה‪ ,‬אכן‪ :‬מוצדק! חשש נכון!‬ ‫יתברך‪ .‬הוא רוצה להעניק לנו את מתנת המחילה והכפרה‪ .‬בשביל‬ ‫כדאי להעמיק‪ ,‬לחתור לעומק הענין‪.‬‬ ‫לחלק את המתנה הזו‪ -‬ה׳ רוצה לבדוק מי ראוי לה‪ .‬לבדוק כל אחד‪-‬‬ ‫צריך להבין המטרה של הקב"ה במשפט‪ .‬מדוע ה׳ עושה עמנו‬ ‫האם ׳יש עם מי לדבר׳? האם שווה לתת לו צ׳אנס? האם הוא מראה‬ ‫משפט? כדי לעשות לנו רע‪ ,‬או כדי להיטיב? ודאי שאת הכל ה׳‬ ‫שהוא מתכנן לנצל הזדמנויות חדשות שתפתחנה בפניו? האם הוא‬ ‫עשה להיטיב‪ .‬אם כן‪ -‬מה התוכן הפנימי של המשפט‪ ,‬על מה‬ ‫מוכיח שהוא רוצה בחידוש הקשר‪ ,‬בהחזרת הקרבה? קודם הזמן‬ ‫עומד המשפט‪.‬‬ ‫שבו מוחלים למי שחוזר בתשובה‪ ,‬ומבקש את המחילה‪ ,‬לפני כן‪,‬‬ ‫היסוד הראשון שמוטל עלינו להבין‪ ,‬היא הברכה בתפילת שמונה‬ ‫הקב"ה מעביר את כל באי עולם לפניו‪ ,‬לבדוק את הנתונים של כל‬ ‫עשרה‪ ,‬שאותה חותמים "מלך אוהב צדקה ומשפט"‪ ,‬הקב"ה‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬לדעת לאיזו מחילה הוא זכאי‪.‬‬ ‫אוהב משפט‪ .‬דוד המלך אומר בתהילים "מלך במשפט יעמיד‬ ‫כעת‪ ,‬אחרי שהקב"ה העביר ביום הדין את כל המעשים של כל‬ ‫ארץ"‪ ,‬היסוד של קיום העולם בנוי על המשפט‪ ,‬מדוע חייבים את‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬ובדק מהי דרגתו בעבודת ה׳‪ ,‬הרקע מוכן לחזרה‬ ‫המשפט לקיום העולם?‬ ‫בתשובה ולסליחה גמורה‪.‬‬ ‫הקב"ה ברא עולם שיש בו טוב ויש בו רע‪ ,‬ונתן לנו את הבחירה‬ ‫למדנו מכאן שעיקר מטרת המשפט היא לרחמי ה׳‪ ,‬עיקר מטרת‬ ‫לבחור בין הטוב לבין הרע‪ ,‬זהו תפקידנו בעולם‪ ,‬לבחור בין הטוב‬ ‫המשפט היא לחזור לנקודת ההתחלה‪ ,‬מטרת המשפט היא לסלוח‪,‬‬ ‫לרע‪ .‬הקב"ה מצוה עלינו לבחור במצוות‪ ,‬בחיים‪ ,‬בטוב‪ .‬הקב"ה‬ ‫לפתוח דף חדש‪ .‬כדי לסלוח הקב"ה עושה משפט‪ ,‬וצדיקים‬ ‫נתן לנו את יכולת הבחירה כדי שנבחר בטוב‪ ,‬כדי שאנו נרצה‬ ‫מתכוננים מראש‪ ,‬וכבר בזה מסיימים את כל הסיפור‪ ,‬הבינונים יש‬ ‫להיות טובים‪ ,‬שאנו נשקול את מעשינו ונבחר בטוב‪ .‬ובסופו של‬ ‫להם אפשרות וזמן לבדוק את עצמם לחזור בתשובה‪ ,‬לבקש את‬ ‫דבר‪ :‬כמה טוב יהיה לנו! בעולם הזה ובעיקר בעולם הבא‪.‬‬ ‫רחמי ה׳‪ ,‬לבקש כפרה וסליחה‪ ,‬וכך‪ -‬ביום המיוחל‪ ,‬הקב"ה יסלח‬ ‫המשפט הוא ההיכי תימצי להבדיל בין הטוב לבין הרע‪ ,‬משמעות‬ ‫והם יוכלו לזכות בכפרה ובטוב הצפון לשומרי מצוותיו ולעושי‬ ‫המשפט היא שאם בחרת בטוב‪ ,‬תקבל טוב‪ ,‬אם בחרת ברע תקבל‬ ‫רצונו‪.‬‬ ‫רע‪ .‬אם לא היה משפט לא היתה משמעות לכך שבעשיית מצוות‬ ‫שובו אליי ואשובה אליכם‪.‬‬ ‫נזכה לטוב‪ ,‬אנו זוכים לטוב בגלל שעשינו מצוות‪ ,‬ולולי זה היה רע‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אחדות במציאות‬ ‫בגלל החשיבות הגדולה של המצווה הזו‪ ,‬הקב"ה גם קבע לנו‬ ‫עם המיחדים שמו‪ .‬אחדות השם הינה מצוה עיקרית ביסודי‬ ‫מצוה להעיד על כך‪ ,‬להודות בכך בפה ובלב‪ ,‬שה׳ אחד‪ .‬כל יום‬ ‫היהדות‪ ,‬עיקרי אמונה‪ .‬במה עם ישראל הם עם ישראל‪ .‬בכך‬ ‫תמיד פעמיים באהבה שמע אומרים‪ ,‬מחויבים אנו להכריז שה׳‬ ‫שהם "עם המיחדים שמו"‪.‬‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫מצות אחדות ה׳ היא מצוה בתורה‪ ,‬צריכים לדעת את אחדות‬ ‫ננסה לזכות להבין את מהות האחדות‪ ,‬ומה היא כוללת‪ .‬מבואר‬ ‫ה׳‪ ,‬להאמין שה׳ אחד‪.‬‬ ‫בראשונים שסוגיית האחדות נחלקת לשלושה חלקים‪,‬‬ ‫א‪ .‬האחדות במציאות‪ .‬ב‪ .‬האחדות בהנהגה‪ .‬ג‪ .‬האחדות‬ ‫בשליטה‪.‬‬ ‫גם כשלמדנו בעיקר הראשון על היסוד של מציאות‬ ‫ה׳‪ ,‬גם שם חילקנו את היסוד של ידיעת מציאות ה׳‪,‬‬ ‫לשלושה חלקים עיקריים‪ ,‬שיסודם בשלושה שמות‬ ‫העיקריים בהם אנו מתארים את הבורא‪ .‬כנגד שמות‬ ‫רק הוא לבדו השלם בשלמות אמיתי‬ ‫אלו אנו צריכים גם לייחדו‪.‬‬ ‫אמר השכל‪ :‬הנה אנחנו רואים חוקים ומשפטים‪ ,‬אשר הוא ית"ש מתנהג‬ ‫א‪ .‬שם הוי"ה‪ -‬השם שמורה על עצם מציאותו‪ ,‬שהוא‬ ‫בם עמנו‪ ,‬אנחנו נבראיו‪ ,‬מדות ודרכים צדיקים כאשר גזרה עומק חכמתו‪ ,‬עד‬ ‫הווה ומהוה הכל‪ .‬כנגד שם זה אנו צריכים גם לייחד‬ ‫שבעבור המידות האלה יחסנו לו תארים רבים ככל דברי הנביאים ע"ה‪ ,‬ואליו‬ ‫אותו‪ ,‬כלומר לדעת שרק הוא מצוי אמיתי שברא את‬ ‫קראנו‪ ,‬רחום‪ ,‬חנון‪ ,‬גיבור‪ ,‬וכל שאר הכינויים הרבים אשר נתיחסו לו‪ .‬אמנם כאן‬ ‫העולם ואין עוד‪ ,‬ולדעת שכל מה שמבלעדיו‪ ,‬הרי הוא‬ ‫צריכים אנו להבין ולדעת אמונה ודאית שיש לנו להאמין בכל זה‪ ,‬כי לא יאותו כל‬ ‫נברא‪.‬‬ ‫התארים והכינויים האלה אליו ית’ לפי עצמו כלל ועיקר‪ ,‬באשר אין כל הפעולות‬ ‫ב‪ .‬שם אלקים‪ -‬השם שמורה על היותו בעל הכוח של‬ ‫האלה פעולות שיפעל הוא ית’ כאשר יפעל איש לפי טבעו וכוחו‪ ,‬אלא כולם‬ ‫הבריאה‪ ,‬כלומר שכל קיום הבריאה תלוי ממנו‪ ,‬והוא‬ ‫עניינים שנרצו מרצונו לעשותם לפי ערך הנבראים שרצה לברוא‪ ,‬ולפי כחם לבד‪.‬‬ ‫בפועל מנהיג ומחיה את הבריאה‪ .‬כנגד שם זה אנו‬ ‫ודבר זה נתברר אצל החכמים במקומות רבים בביאור רחב‪ .‬וכלל מה שצריכים‬ ‫אנו להאמין בזה הוא‪ ,‬כי הוא ית"ש מציאותו נודע לנו ודאי שהוא מוכרח מעצמו‪,‬‬ ‫צריכים לייחד אותו‪ ,‬לדעת שאין עוד בעל כוח שאחראי‬ ‫אך מהותו אי אפשר לנו להשיגו כלל ועיקר; ולא עוד‪ ,‬אלא שכבר אסור לנו איסור‬ ‫על ניהול משהו בבריאה חוץ ממנו‪.‬‬ ‫עולם להיכנס בחקירה זאת‪ ,‬וכבר אמרו חכמים (חגיגה יא‪ ,‬ב)‪" ,‬המסתכל בארבעה‬ ‫ג‪ .‬שם אדנות‪ -‬שהוא שולט בבריאה בפועל‪ ,‬מנהל‬ ‫דברים ראוי לו שלא בא לעולם"; וכן אמרו (חגיגה יג‪ ,‬א)‪" ,‬במופלא ממך אל תדרוש‬ ‫אותה לפי רצונו ועושה בה כרצונו‪ ,‬להביא את רצונו‬ ‫וכו’ ‪ -‬אין לך עסק בנסתרות"‪ .‬וכללא הוא‪ ,‬כל מה שיכולה מחשבת בני האדם‬ ‫ומטרתו בבריאה‪ ,‬הקב"ה שולט בפועל על מה שקורה‪.‬‬ ‫לתפוס ולצייר ‪ -‬אינו ודאי מהותו ית’‪ ,‬כי הוא מרומם ונשגב מכל מחשבה ורעיון‪,‬‬ ‫כנגד שם זה אנו צריכים גם לייחד אותו‪ ,‬לדעת שאין‬ ‫ואין בו שום אחד מן העניינים מה שיש בנבראיו‪ ,‬לא מן הגדולים ולא מן השפלים‪,‬‬ ‫עוד מי ששליט בבריאה לעשות בה כרצונו‪ ,‬אלא הוא‬ ‫כי מה שהוא השלמות הגדול יותר בנבראיו ‪ -‬חסרון הוא לגביו ית’‪ ,‬ולא נדמהו‬ ‫היחיד שעושה מה שהוא רוצה ואין מי שמונע ומפריע‬ ‫בחוקו כלל ועיקר‪ .‬כי כל מה שנמצא בנבראים ‪ -‬הטוב והרע החסרון והשלמות ‪-‬‬ ‫לו לעשות את התכניות שלו‪.‬‬ ‫הכל חדש הוא שהמציאו הוא ית"ש ברצונו‪ ,‬והם דברים רק לפי ערכנו ועניינינו‪,‬‬ ‫אלו הם שלושת היסודות העיקרים של מציאות ה׳‪,‬‬ ‫לא לפי ערכו וענינו ית’‪ .‬ועל זה מקרא מלא צווח ואומר (ישעיה מ‪ ,‬כה)‪" ,‬ואל מי‬ ‫כנגד שלושת היסודות העיקריים של מצות אחדות‬ ‫תדמיוני ואשוה יאמר קדוש"‪.‬‬ ‫כללם של דברים‪ :‬האדון הוא ודאי משולל מכל מה שאנחנו מוצאים בבריותיו‪,‬‬ ‫ה׳‪ .‬במאמרים הבאים‪ ,‬ננסה לעמוד על כל פרט ופרט‬ ‫אם חסרון ואם שלמות‪ ,‬ורק הוא לבדו השלם בשלמות אמיתי‪ ,‬שאין שייך בו‬ ‫לבאר ולפרט אותם‪ ,‬בעז"ה‪.‬‬ ‫חסרון בשום פנים כלל ועיקר; והוא בלתי מושג אצלנו כלל‪ ,‬ואין שום אחד‬ ‫מציאות השם ואחדות השם‬ ‫מעניינינו שייכים בו‪ .‬ואולם‪ ,‬ברצותו לברוא נבראים‪ ,‬ולנהג אותם‪ ,‬ולחלק להם‬ ‫כאשר אנו באים ללמוד על האחדות‪ ,‬ובפרט על מצות‬ ‫מטובו להשפיע להם ברכות‪ ,‬ולתת להם איזה גילוי מכבודו המרומם על כל‬ ‫אחדות ה׳‪ ,‬כדי שנוכל להבין מהותה של מצוה על בוריה‬ ‫ברכה ותהילה‪ ,‬שייהנו מאורו‪ ,‬אז שם לו‪ ,‬כביכול‪ ,‬חוק ומשפט של הנהגה ישרה‪,‬‬ ‫להבין את עומק ענין האחדות‪ ,‬נחזור בקצרה להבין מה‬ ‫ככל ההנהגה הזאת אשר אנחנו רואים ושומעים‪ ,‬כי המציא לו‪ ,‬כביכול‪ ,‬מיני‬ ‫למדנו בידיעת מציאות ה׳ מה עיקרה‪ ,‬כדי להבין מה‬ ‫השפעה ומדות של הנהגה‪ ,‬לאחוז בהם ולנהג בהם לתכלית טוב ומובחר אל‬ ‫נוסף לנו במצוה הנוספת של ידיעת האחדות‪.‬‬ ‫כל נבראיו‪ .‬ומעתה‪ ,‬המידות ‪ -‬מידותיו ודאי‪ ,‬והתארים ‪ -‬מתייחסים לו‪ ,‬כי הוא‬ ‫העושה את כל אלה‪ ,‬אף כי אינם דברים מוכרחים אליו כלל‪ ,‬אלא כולם נרצים‬ ‫למדנו על כך שהבורא הוא מצוי ראשון‪ ,‬שמציאותו‬ ‫ממנו‪ ,‬ומציאותם תלוי רק בחפצו ורצונו‪ ,‬כי בלא כל אלה היה יכול ודאי לעשות‪,‬‬ ‫מציאות אמת וקיימת‪ ,‬שלא יתכן שתתבטל‪ .‬ביררנו‬ ‫ובזולת אלה‪ ,‬וגם עתה יכול לשנותם כרצונו‪.‬‬ ‫את יסוד הדברים שהקב"ה הוא מצוי מוכרח‪ ,‬לא מצוי‬ ‫סוף דבר‪ ,‬שליטת רצונו שליטה גמורה היא‪ ,‬שאין לה שום מונע כלל ועיקר‪ ,‬ובכל‬ ‫שמוכרח מפני דברים מסוימים‪ ,‬אין מי שמכריח את‬ ‫עת ובכל שעה; וכבר ביארתי דבר זה למעלה כל צרכו‪ .‬והנה כמו שאל מסתתר‬ ‫הבורא‪ ,‬ואין דבר שה׳ מוכרח מפניו‪ ,‬מציאותו אינה‬ ‫הוא מצד מציאותו ומהותו הפשוט‪ ,‬שאינו מושג ונודע כלל לשום ברייה‪ ,‬כן נגלה‬ ‫תלויה בשום דבר ואינה מוכרחת מכלום‪.‬‬ ‫כבודו ונודע הוא קצת מצד פעולותיו אלה‪ .‬וכל מה שתשיג בו כל ברייה שבעולם‬ ‫מוכרח להיות שהקב"ה נמצא‪ ,‬לא יתכן מצב שהבורא‬ ‫(דעת תבונות אות מו)‬ ‫ ‬ ‫‪ -‬לא יהיה אלא מצד פעולותיו‪ ,‬לא זולת‪...‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שני! הקב"ה אחד בלי חשבון של "אחד שתיים שלוש" הקב"ה‬ ‫איננו קיים ח"ו‪ ,‬כשאנו רואים שיש עולם אנו מבינים שיש בורא‪.‬‬ ‫אחד שאין עוד אחד כמוהו‪ ,‬אחד בלעדי‪ ,‬אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬ ‫ואנו מבינים שבהכרח אותו בורא אינו תלוי בעולם‪ ,‬אלא הוא‬ ‫האחדות של ה׳ היא אחדות בלעדית‪ .‬אחדות יחידה‪ ,‬אחדות שאין‬ ‫קיים מבלעדיו‪ ,‬לא בגלל קיום העולם הוא קיים‪ ,‬אלא הוא קיים‬ ‫עוד כמוה‪ .‬אחדות אחרת מכל האחדים‪ .‬אחדות שאינה קיימת‬ ‫כי הוא קיים! דבר זה נקרא בפי רבותינו מחויב המציאות‪ ,‬מוכרח‬ ‫בעוד דבר‪ .‬אין עוד מהסוג ומהמין הזה ששייך למציאות הבורא‪.‬‬ ‫המציאות‪ ,‬כלומר מציאותו מחויבת שהיא קיימת‪.‬‬ ‫בדברי הרמב"ם אחדות זאת נקראת אחדות המין‪ .‬כלומר‪ ,‬ישנם‬ ‫ביאר הרמב"ם שזאת הסיבה שהבורא הוא מצוי אמיתי לעומת‬ ‫מינים רבים בעולם‪ .‬סוגי חומרים‪ ,‬סוגי דוממים‪ ,‬סוגי צמחים‪,‬‬ ‫שאר הנבראים‪ ,‬כיון שכל הבריאה כולה‪ ,‬איננה חייבת להיות‪,‬‬ ‫סוגי בעלי חיים‪ ,‬וסוגי בני אדם בעולם‪ .‬כל מין נחשב כמין אחד‪,‬‬ ‫הבריאה יכולה להיות שלא תהיה‪ ,‬לא מוכרח להיות שתהיה‬ ‫ישנו מין של דומם‪ ,‬מין אחד מתוך הרבה מינים‪ .‬אדם אומר "יש‬ ‫בריאה‪ ,‬לעומת זאת ה׳ בוודאי קיים! מציאותו היא מציאות‬ ‫לי כבש אחד"‪ ,‬אך המובן של "אחד" שבדבריו הוא מאד מוגבל‪.‬‬ ‫אמת‪ ,‬כי היא מציאות שלא יתכן שתתבטל‪ ,‬מציאותו היא עובדה‬ ‫"אחד" של נבראים‪ .‬כבש ממין זה יש עוד הרבה בעולם‪ .‬ומין‬ ‫כל כך ברורה ובטוחה‪ ,‬שלא יתכן אחרת‪.‬‬ ‫הכבשים הוא מין אחד מתוך מינים רבים של מיני בהמה דקה‪,‬‬ ‫חלק מההכרה בקיומו של בורא‪ ,‬זו הכרה בקיומו של בורא אחד‪.‬‬ ‫והם מתוך מינים רבים של בהמות‪ ,‬מתוך מינים רבים של בעלי‬ ‫צריך להבין מה כוללת בתוכה מצות ייחוד ה׳ בנוסף למצוה של‬ ‫חיים‪ ,‬וכו׳ וכו׳‪ ,‬אחדות ה׳ הינה אחדות שאין עוד מין כזה‪ ,‬אין‬ ‫עצם האמונה שיש בורא‪.‬‬ ‫עוד שוה ערך לזה‪ ,‬אין עוד מציאות דומה למציאות ה׳‪.‬‬ ‫בנוסח אני מאמין המודפס בסידורים (שיסודם מבוסס על דברי‬ ‫אתה מגיע לספר שיש לך בבית שולחן אחד‪ .‬השולחן הזה‪-‬‬ ‫הרמב"ם בפירוש המשנה לפרק חלק שם ביאר הרמב"ם את י"ג עיקרי האמונה)‬ ‫אצלך הוא יחיד‪ ,‬אבל יש עוד שולחנות כדוגמתו בעולם‪.‬‬ ‫‪ -‬כתוב‪" ,‬אני מאמין באמונה שלמה‪ ,‬שהבורא יתברך שמו הוא‬ ‫גם אם יש בידך עותק נדיר שנשאר יחיד מכתב יד עתיק יקר ערך‪...‬‬ ‫יחיד‪ ,‬׳ואין יחידות כמוהו בשום פנים׳‪ ,‬והוא לבדו אלקינו היה‬ ‫הוה ויהיה"‪ .‬אחדות ה׳ היא אחדות אחרת מכל דבר אחיד ויחיד‬ ‫זהו עותק ששווה הון תועפות‪ ...‬ואפילו אם הבן שלך הוא בן יחיד‪...‬‬ ‫שאנו מכירים‪ .‬בשביל לייחד את שמו יתברך‪ ,‬צריך להכנס להלך‬ ‫ואתה צודק שאין כמותו בכל העולם כולו‪( ...‬וב"ה גם אם יש לך עשרה‬ ‫מחשבה ולהבין שמדובר על משמעות אחרת מכל משמעות‬ ‫׳בנים יחידים׳ אתה מרגיש כך כלפי כל אחד ואחד מהם‪ )...‬אז נכון שאי אפשר‬ ‫שאנו רגילים לייחס למושג "אחד"‪ .‬אנו משתמשים באותה‬ ‫לומר לך שיש בעולם עוד עותקים של כתב היד הנדיר שהשגת‪,‬‬ ‫מילה רק משום שלא קיימות מספיק מילים על מנת לבטא‪ ,‬אך‬ ‫ובטח אי אפשר להעז לספר לך על עוד ילדים מהסוג של הילד‬ ‫משמעות המילה "אחד" ביחס לקב"ה היא אחרת לגמרי מכל‬ ‫הייחודי שלך‪ ...‬בכל אופן‪ -‬סוף כל סוף‪ :‬דיו ודפים‪ -‬יש בעולם עוד‪.‬‬ ‫"אחד" שאנו פוגשים בנבראים‪ .‬לומר על ה׳ שהוא "אחד" זו‬ ‫וילדים ב"ה ממלאים את שכונתך בהמוניהם‪ .‬הסוג הזה של ׳מין‬ ‫הגדרה אחרת לגמרי‪ .‬אין יחידות כמוהו בשום פנים‪.‬‬ ‫הילדים׳ מכיל עוד יצורים‪ .‬אבל הקב"ה‪ -‬אנחנו מחויבים להאמין‬ ‫בעז"ה ננסה לעמוד על ביאור הדברים שלב אחר שלב‪.‬‬ ‫שהוא "אחד אמיתי"! זה נקרא אחדות המין‪.‬‬ ‫אין דברים אחרים "מהסוג של הקב"ה" אין השוואה בכל הסוגים‬ ‫ה׳ אחד‬ ‫והמינים‪" .‬וְ ֶאל ִמי ְת ַד ְּמיּונִ י וְ ֶא ְׁשוֶ ה" (ישעיהו מ‪ ,‬כה) כל דבר שאנו‬ ‫ה׳ הוא אחד‪ .‬יש ה׳ אחד‪ ,‬ואין עוד ה׳‪ .‬זוהי ההבנה הראשונית‪,‬‬ ‫פוגשים‪ -‬אנו כבר צריכים להבין שבוודאות זה לא דומה לה׳‪.‬‬ ‫השטחית‪ .‬והיא אמת לגמרי! וחובה להאמין בכך ללא כל סיג!‬ ‫הקב"ה הוא יחיד‪ ,‬וכל מה שקיים מלבדו‪ -‬כולם ברואיו‪ .‬כללו‬ ‫אך מעבר לכך יש עוד הרבה רבדים שאנו מחויבים להכיר‪,‬‬ ‫של דבר‪ :‬שום דבר בנבראים לא דומה לה׳‪ .‬לא מהסוג שלו‪ .‬הוא‬ ‫הכלולים בחובתנו בייחוד ה׳‪.‬‬ ‫יחיד שאין יחידות כמוהו! בשום פנים!‬ ‫בלשון הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (א‪ ,‬ז)‪" :‬אלוק זה אחד‬ ‫גם בפיוט "אדון עולם" יש התיחסות לכלל זה של הייחוד‪" :‬והוא‬ ‫הוא ואינו שנים‪ ,‬ולא יתר על שנים‪ ,‬אלא אחד‪ ,‬שאין כיחודו‬ ‫אחד ואין שני" ומה ההמשך? יכלו להגיע פה הרבה המשכים‬ ‫אחד מן האחדים הנמצאים בעולם‪ ...‬אלא יחוד שאין יחוד אחר‬ ‫נכונים למילים אלו‪ .‬אך כולנו יודעים בע"פ להמשיך‪" :‬להמשיל‬ ‫כמותו בעולם"‪ .‬אחדות ה׳ היא אחדות שאין עוד אחדות כמוה‪,‬‬ ‫לו להחבירה" א"א להשוות שום דבר לה׳‪ .‬אין אפשרות להמשיל‪.‬‬ ‫גם הדבר שנתפס לנו כאחד‪ ,‬הקב"ה אחד יותר מזה‪ ,‬לא יותר‬ ‫מזה‪ ,‬אלא אחד אחר לגמרי‪.‬‬ ‫מציאות אחת לגמרי ולא כדבר אחד‬ ‫המורכב שהוא מתחלק לאחדים רבים‬ ‫חד ולא בחושבן‬ ‫ישנו מאמר בזוהר (תיקוני זוהר יז‪ ,‬א) שיש רבים שנוהגים לומר‬ ‫עוד שלב‪.‬‬ ‫אותו לפני התפילה‪ .‬הזוהר מלמד אותנו מה אנו יודעים על ה׳‪,‬‬ ‫בעולם הנבראים‪ -‬אנו פוגשים הרבה פעמים הנהגה שמחולקת‬ ‫מלמד אותנו על ההבנה איך הכל תלוי בבורא‪ ,‬ומתוך גישה זו‬ ‫לחלקים‪ .‬למשל‪ :‬בהרבה חיידרים יש מנהל חינוכי ומנהל כלכלי‪,‬‬ ‫ניגשים לתפילה‪ ,‬שיש בורא לעולם שהכל תלוי בו ורק בו‪ ,‬וכך‬ ‫וגם רב שהוא ה׳נשיא׳‪ .‬קיימות גם ישיבות שיש בהן ׳ראשי‬ ‫מתפללים ומבקשים ממנו‪ .‬בתחילת דבריו כתוב "רבון עלמין‬ ‫הישיבה׳‪ .‬להבדיל‪ -‬ניתן לראות זאת גם בניהול מפעלים ע"י‬ ‫דאנת הוא חד ולא בחושבן"‪.‬‬ ‫שותפים‪ .‬וכו׳ וכו׳‬ ‫כשאדם ניגש לתור במכולת ושואל "כמה מחכים בתור?"‬ ‫גם כל משפחה‪ ,‬מנוהלת ע"י ההורים‪ -‬אבא ואמא‪.‬‬ ‫עונים לו "אחד"‪ ,‬הוא נעמד מאחוריו ונהפך להיות ה"שני"‪ .‬אצל‬ ‫עובדי האלילים העבירו פעמים רבות את הגישה הזו גם‬ ‫בני אדם המילה "אחד" מבטאת בד"כ סיטואציה של מספר ‪1‬‬ ‫לאמונותיהם הכוזבות‪ .‬ויצרו את עבודתם בצורה כזו‪ .‬האמינו‬ ‫שאחריו מגיע מספר ‪ .2‬הקב"ה הוא אחד‪ ,‬אבל אינו אחד שיש לו‬ ‫‪3‬‬ ‫החלוקה לחלקים כבר אינה ייחוד‪ .‬גם אם מוסיפים לאחריה‬ ‫בשגיונותיהם באלהים רבים‪ ,‬אל העושר‪ ,‬אל הכוח‪ ,‬וכדומה‪ .‬לכל‬ ‫׳הצהרות׳‪.‬‬ ‫אליל הם ייחסו כוח של תחום אחד‪.‬‬ ‫דרך אמונה בחרתי‬ ‫עובדי אלילים שונים‪ ,‬דמיינו שאלילם מורכב בעצם מ׳בני‬ ‫זוג׳‪ .‬האל עצמו‪ -‬הם האמינו בו בתור אל אחד‪ ,‬שראו בו שתי‬ ‫‪.‬אחובה להאמין במציאות השם‪ ,‬שהיא מציאות אמת ובלעדית‪.‬‬ ‫מציאויות שונות‪ ,‬שתי הסתכלויות אחרות‪ .‬עבדו אותו כיחידה‬ ‫‪ .‬בכל יהודי מחויב במצות ייחוד ה׳‬ ‫אחת‪ ,‬שהאמינו שמורכבת מ‪ 2‬מציאויות‪ ,‬האל ובת זוגו‪.‬‬ ‫‪ .‬גמלבד מה שכוונת "ייחוד ה׳"‪ -‬לדעת שה׳ הוא אחד במובן‬ ‫כמובן שאין לנו צורך להסביר מדוע חשבו כך בטיפשותם‬ ‫הפשוט של המילה‪ ,‬חובה לדעת שאחדותו יתעלה‪ ,‬הינה‬ ‫ורשעותם‪ ,‬אבל צריכים אנו לדעת זאת כדי לדעת איך לייחד את‬ ‫אחדות שאין עוד כמוה‪ .‬ידיעה זו כוללת פרטי ידיעה רבים‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬להאמין שהוא אחד באופן המושלם‪ .‬הוא עצמו אחד‪,‬‬ ‫‪ .‬דחובה לדעת שאין עוד ששווה לה׳‪ ,‬או שדומה לו‪ ,‬או ששייך‬ ‫במהותו‪ .‬לא רק שאין עוד אחד‪ ,‬אלא שהוא עצמו אחד‪ .‬הוא אינו‬ ‫ל"מין" שלו‪ .‬הקב"ה הוא אחד בלעדי‪.‬‬ ‫מורכב משני סוגי מציאויות‪ .‬הוא אחד במהותו ועצמותו אחדות‬ ‫‪.‬החובה לדעת שה׳ הוא אחד שאינו מורכב מכמה "דמויות"‪.‬‬ ‫שלא מתחלקת לכמה חלקים‪.‬‬ ‫‪ .‬וחובה לדעת שה׳ הוא אחד שאינו מורכב מכמה חלקים‪,‬‬ ‫ואפילו לא מכמה תכונות‪ ,‬ומה שנראה לנו תכונות בו‪ -‬זה‬ ‫ה׳ לא מורכב מכמה תכונות‬ ‫רק כמה דרכים שבהם החר להתנהג עם ברואיו‪ ,‬ולא כמה‬ ‫גם במציאות ה׳ עצמה‪ ,‬היא איננה נחלקת לכמה וכמה חלקים‪,‬‬ ‫תכונות בו עצמו‪.‬‬ ‫אחד וזהו!!!‬ ‫‪ .‬זכל נסיון לטעון שיש כמה חלקים‪ ,‬ולתרץ שהם בעצם אחד‪-‬‬ ‫נעמיק עוד‪ :‬לכל בן אדם יש תכונות שונות בנפשו‪ ,‬שביחד‬ ‫לא פותר את בעית ההפרדה ומבטל את הייחוד‪ .‬ה"י‪.‬‬ ‫מרכיבות את האופי הייחודי שלו‪ .‬יש בו אומץ‪ ,‬אך הוא‬ ‫גם ביישן‪ ...‬סקרנות‪ ,‬החלטיות‪ ,‬טוב לב‪ ,‬זריזות‪ ,‬חכמה‪,‬‬ ‫נדיבות‪ ...‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫"ולא כדבר האחד המורכב שהוא מתחלק לאחדים רבים‪".‬‬ ‫האחדות של הקב"ה היא אחדות גמורה‪ ,‬שאינה קיימת‬ ‫באף נברא‪ .‬חובה לדעת ולהאמין שהקב"ה הוא אחד‪ ,‬אסור‬ ‫לחשוב שהוא נחלק לכמה חלקים‪.‬‬ ‫הדבר דורש זהירות יתירה כאשר מתארים את ה׳‪.‬‬ ‫מציאותו היא מציאות אחת‪ ,‬שאינה נחלקת לכמה וכמה‬ ‫מציאויות‪.‬‬ ‫מצות אחדות השם‬ ‫למשל כאשר מדברים על מידת הדין ומידת החסד‪ -‬חובה‬ ‫אחדות במציאות‬ ‫להזהר ולהבין שמדובר על שתי דרכים שהקב"ה בחר‬ ‫‪.‬טליחוד מציאות ההוי"ה‪ ,‬כולל את הידיעה והאמונה‪,‬‬ ‫לפעול כלפינו‪ ,‬אך לא על שני חלקים ב"אופיו"‪ .‬הקב"ה‬ ‫אינו כדרך בנ"א שבהם יש כמה חלקים בנפש‪ ,‬אלא אצל‬ ‫כי הויתו יתברך‪ ,‬הינה סוג של אחדות‪ ,‬שאינה‬ ‫הקב"ה בעצמותו הכל אחד ולא שייך בו חלוקה לחלקים‬ ‫קיימת באף נמצא‪ ,‬ובאף בריאה‪ ,‬ובאף כוח‬ ‫כלל‪ .‬כל ה"תכונות" השונות מתארות אך ורק את הנהגתו‬ ‫נברא‪ ,‬אלא יחוד המציאות כזו‪ ,‬באופן שקיים רק‬ ‫כלפי העולם‪ ,‬שהוא בוחר לגלות אותה בכמה אופנים‪ .‬אך‬ ‫במציאותו יתברך‪.1‬‬ ‫הוא עצמו‪ -‬אסור לייחס לו חילוק‪ .‬הכל אחד‪.‬‬ ‫‪ .‬ממציאות ה’ אינה נספרת‪ ,‬ה’ הוא אינו ’ראשון’‪,‬‬ ‫אחדות ה׳ מהותה היא אחדות מסוג אחר‪ ,‬בלשונו הרמב"ם‬ ‫שיש אחריו ’שני’‪ ,‬אלא הוא ’אחד’‪ ,‬שאין עוד אחד‬ ‫היא נקראת‪ :‬אחדות פשוטה [‪-‬במובן של‪ :‬ישר‪ ,‬חלק]‪,‬‬ ‫כמוהו‪.2‬‬ ‫ואינה אחדות מורכבת‪.‬‬ ‫בס"ד אם יזכנו ה׳‪ ,‬נבאר בהמשך עוד פרטים הכלולים‬ ‫ ‪.‬אמאחדותו אינו במקרה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהיה יכול להיות‬ ‫במצות אמונת ייחוד ה׳‪.‬‬ ‫שתיים‪ ,‬אלא שבכל אופן הוא רק אחד‪ ,‬אלא הוא‬ ‫אחד כזה‪ ,‬שלא יכול להיות‪ ,‬שיהיה לו שני כלל‪.3‬‬ ‫תירוצים לא מתקבלים‪...‬‬ ‫בכל הדוגמאות שהובאו לעיל‪( ,‬ובכל דוגמא אחרת בדומה לזה)‬ ‫עצם ההפרדה היא כבר כפירה גמורה בייחוד ה׳‪ .‬ואין דרך‬ ‫לפתור את בעית החילוק בהכרזה ש׳בסופו של דבר הכל‬ ‫רמב"ם יסודי התורה א‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אחד‪.‬׳ ובזה כפרו הנוצרים ימ"ש שמגדירים את אמונתם‬ ‫תיקוני זוהר יז‪ ,‬א‪ ,‬פתח אליהו‪ .‬רמב"ם שם‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫כ׳אלהים אחד שמורכב מכמה "דמויות"׳ וניסו לפתור‬ ‫רמב"ם שם‪ ,‬ועיין רמב"ם פירוש המשנה סנהדרין י‪ ,‬א ביסוד‬ ‫‪33‬‬ ‫את עצמם בהכרזה שכל חלקי ה׳אלהות׳ הינם מאוחדים‬ ‫השלישי‪.‬‬ ‫באחדות גמורה‪ .‬אמירה זו לא מוסיפה כלום‪ ,‬כי עצם‬ ‫‪4‬‬