צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — ניצבים וילך (2026-08-31)

גליון 21
פרשת נצבים -וילך
לכן קיום העולם ומציאותו מחייבת את המשפט ,מחייבת את משפט .מילה שמעוררת פחד .משפט הוא דבר מסוכן ,אתה עומד
השכר ועונש ,הוי אומר נשקול את מעשיך :מעשיך יקרבוך לטוב בפני הכרעה :מה יהיה עתידך? הכל יכול לקרות ...לטוב ולמוטב,
אם קיימת מצוות ,ומעשיך ירחקוך מהטוב ,אם עברת עבירות. הכל שקול .באבחת משפט ,בהחלטה של רגע -יכול להיות שתזכה
הבנו נכון ,המשפט הוא בסיסי בקיום העולם ,הוא בסיסי בנתינת בכל הטוב ,ויכול גם להיות בדיוק להיפך .להינמק ברוע לעולם...
השכר ,כי אם לא היה עונש לא היה שכר ,רק בגלל שיש את הנטייה הטבעית של האדם היא לחשוש ,לפחד ,לרעוד מהמשפט
ההיפך -את האפשרות לרע -יש משמעות לבחירה של הטוב,. ומגזר הדין .בוודאי שזו נטיה נכונה .אבל כאשר מדברים על
כשאנחנו בוחרים בטוב ומקיימים מצוות ,אנו זוכים בהטבה מלאה הקב"ה ומנסים להבין דרכיו ,עלינו לברר מה המטרה ,.מדוע יש
ושלמה לשכר הצפון בעולם הבא. מקום למשפט? האם הקב"ה רוצה להרע ח"ו? ודאי שלא! הקב"ה
אבל למה דוקא עכשיו? מה קרה פתאום שצריך לעשות משפט, הוא טוב ומטיב! הקב"ה מעוניין בטובה!
מדוע המשפט הוא בראש השנה ,מה יום מיומיים? כל אחד יודע שהקב"ה רוצה להיטיב עם ברואיו ,אנו רואים את
הר"ן מבאר את הדברים בשני אופנים ,כעת נעמוד על תירוצו השני. טובו בכל החיים שהוא שופע עלינו .ובכל זאת -יש בתוכנו קול
הר"ן מבאר שיום כיפור הוא מביא את ראש השנה כיום הדין, שאומר לנו ,בוודאי שכל מטרתו של הקב"ה היא להיטיב .האם אנו
בגלל יום כיפור הקב"ה דן אותנו עשרה ימים קודם ,מה הקשר? ראויים וזכאים להטבה של הקב"ה? האם אנו עושים אך ורק את
למה יום כיפור מחייב דין קודם לכן? רצונו ,מקיימים את חובתנו במלואה? לא סוטים מדבריו? הלוואי...
הקב"ה קבע את יום הכיפורים ליום סליחה ומחילה .יום נפלא עצוב ,לב יודע מרת נפשו ,אני רחוק מאד מלהיות מושלם ,מה
שבו הקב"ה ברחמיו מאפשר לנו להטהר ולהתנקות ,לפתוח דף לעשות? נפלתי ברוע הגזירה ,אין ברירה :אחת דיני ל...
חדש ,לחזור למצב אפס .לחזור להיות קרובים ורצויים אצלו. המשפט של הקב"ה בא לבדוק האם אנו ראויים ,האם אנו עושים
הקב"ה רוצה את חידוש הקשר איתנו ,הוא חפץ לקרב אותנו אליו מה שצריך ,מה שהוא רוצה שנעשה .ומכיון שקשה לומר שכן,
מחדש ,להחזיר את האהבה והחיבור הטבעיים שבין עמ"י אליו ממילא אנו מפחדים ורועדים מה יהיה ,אכן :מוצדק! חשש נכון!
יתברך .הוא רוצה להעניק לנו את מתנת המחילה והכפרה .בשביל כדאי להעמיק ,לחתור לעומק הענין.
לחלק את המתנה הזו -ה׳ רוצה לבדוק מי ראוי לה .לבדוק כל אחד- צריך להבין המטרה של הקב"ה במשפט .מדוע ה׳ עושה עמנו
האם ׳יש עם מי לדבר׳? האם שווה לתת לו צ׳אנס? האם הוא מראה משפט? כדי לעשות לנו רע ,או כדי להיטיב? ודאי שאת הכל ה׳
שהוא מתכנן לנצל הזדמנויות חדשות שתפתחנה בפניו? האם הוא עשה להיטיב .אם כן -מה התוכן הפנימי של המשפט ,על מה
מוכיח שהוא רוצה בחידוש הקשר ,בהחזרת הקרבה? קודם הזמן עומד המשפט.
שבו מוחלים למי שחוזר בתשובה ,ומבקש את המחילה ,לפני כן, היסוד הראשון שמוטל עלינו להבין ,היא הברכה בתפילת שמונה
הקב"ה מעביר את כל באי עולם לפניו ,לבדוק את הנתונים של כל עשרה ,שאותה חותמים "מלך אוהב צדקה ומשפט" ,הקב"ה
אחד ואחד ,לדעת לאיזו מחילה הוא זכאי. אוהב משפט .דוד המלך אומר בתהילים "מלך במשפט יעמיד
כעת ,אחרי שהקב"ה העביר ביום הדין את כל המעשים של כל ארץ" ,היסוד של קיום העולם בנוי על המשפט ,מדוע חייבים את
אחד ואחד ,ובדק מהי דרגתו בעבודת ה׳ ,הרקע מוכן לחזרה המשפט לקיום העולם?
בתשובה ולסליחה גמורה. הקב"ה ברא עולם שיש בו טוב ויש בו רע ,ונתן לנו את הבחירה
למדנו מכאן שעיקר מטרת המשפט היא לרחמי ה׳ ,עיקר מטרת לבחור בין הטוב לבין הרע ,זהו תפקידנו בעולם ,לבחור בין הטוב
המשפט היא לחזור לנקודת ההתחלה ,מטרת המשפט היא לסלוח, לרע .הקב"ה מצוה עלינו לבחור במצוות ,בחיים ,בטוב .הקב"ה
לפתוח דף חדש .כדי לסלוח הקב"ה עושה משפט ,וצדיקים נתן לנו את יכולת הבחירה כדי שנבחר בטוב ,כדי שאנו נרצה
מתכוננים מראש ,וכבר בזה מסיימים את כל הסיפור ,הבינונים יש להיות טובים ,שאנו נשקול את מעשינו ונבחר בטוב .ובסופו של
להם אפשרות וזמן לבדוק את עצמם לחזור בתשובה ,לבקש את דבר :כמה טוב יהיה לנו! בעולם הזה ובעיקר בעולם הבא.
רחמי ה׳ ,לבקש כפרה וסליחה ,וכך -ביום המיוחל ,הקב"ה יסלח המשפט הוא ההיכי תימצי להבדיל בין הטוב לבין הרע ,משמעות
והם יוכלו לזכות בכפרה ובטוב הצפון לשומרי מצוותיו ולעושי המשפט היא שאם בחרת בטוב ,תקבל טוב ,אם בחרת ברע תקבל
רצונו. רע .אם לא היה משפט לא היתה משמעות לכך שבעשיית מצוות
שובו אליי ואשובה אליכם. נזכה לטוב ,אנו זוכים לטוב בגלל שעשינו מצוות ,ולולי זה היה רע.
1
אחדות במציאות
בגלל החשיבות הגדולה של המצווה הזו ,הקב"ה גם קבע לנו עם המיחדים שמו .אחדות השם הינה מצוה עיקרית ביסודי
מצוה להעיד על כך ,להודות בכך בפה ובלב ,שה׳ אחד .כל יום היהדות ,עיקרי אמונה .במה עם ישראל הם עם ישראל .בכך
תמיד פעמיים באהבה שמע אומרים ,מחויבים אנו להכריז שה׳ שהם "עם המיחדים שמו".
אחד. מצות אחדות ה׳ היא מצוה בתורה ,צריכים לדעת את אחדות
ננסה לזכות להבין את מהות האחדות ,ומה היא כוללת .מבואר ה׳ ,להאמין שה׳ אחד.
בראשונים שסוגיית האחדות נחלקת לשלושה חלקים,
א .האחדות במציאות .ב .האחדות בהנהגה .ג .האחדות
בשליטה.
גם כשלמדנו בעיקר הראשון על היסוד של מציאות
ה׳ ,גם שם חילקנו את היסוד של ידיעת מציאות ה׳,
לשלושה חלקים עיקריים ,שיסודם בשלושה שמות
העיקריים בהם אנו מתארים את הבורא .כנגד שמות רק הוא לבדו השלם בשלמות אמיתי
אלו אנו צריכים גם לייחדו. אמר השכל :הנה אנחנו רואים חוקים ומשפטים ,אשר הוא ית"ש מתנהג
א .שם הוי"ה -השם שמורה על עצם מציאותו ,שהוא בם עמנו ,אנחנו נבראיו ,מדות ודרכים צדיקים כאשר גזרה עומק חכמתו ,עד
הווה ומהוה הכל .כנגד שם זה אנו צריכים גם לייחד שבעבור המידות האלה יחסנו לו תארים רבים ככל דברי הנביאים ע"ה ,ואליו
אותו ,כלומר לדעת שרק הוא מצוי אמיתי שברא את קראנו ,רחום ,חנון ,גיבור ,וכל שאר הכינויים הרבים אשר נתיחסו לו .אמנם כאן
העולם ואין עוד ,ולדעת שכל מה שמבלעדיו ,הרי הוא צריכים אנו להבין ולדעת אמונה ודאית שיש לנו להאמין בכל זה ,כי לא יאותו כל
נברא. התארים והכינויים האלה אליו ית’ לפי עצמו כלל ועיקר ,באשר אין כל הפעולות
ב .שם אלקים -השם שמורה על היותו בעל הכוח של האלה פעולות שיפעל הוא ית’ כאשר יפעל איש לפי טבעו וכוחו ,אלא כולם
הבריאה ,כלומר שכל קיום הבריאה תלוי ממנו ,והוא עניינים שנרצו מרצונו לעשותם לפי ערך הנבראים שרצה לברוא ,ולפי כחם לבד.
בפועל מנהיג ומחיה את הבריאה .כנגד שם זה אנו ודבר זה נתברר אצל החכמים במקומות רבים בביאור רחב .וכלל מה שצריכים
אנו להאמין בזה הוא ,כי הוא ית"ש מציאותו נודע לנו ודאי שהוא מוכרח מעצמו,
צריכים לייחד אותו ,לדעת שאין עוד בעל כוח שאחראי
אך מהותו אי אפשר לנו להשיגו כלל ועיקר; ולא עוד ,אלא שכבר אסור לנו איסור
על ניהול משהו בבריאה חוץ ממנו.
עולם להיכנס בחקירה זאת ,וכבר אמרו חכמים (חגיגה יא ,ב)" ,המסתכל בארבעה
ג .שם אדנות -שהוא שולט בבריאה בפועל ,מנהל דברים ראוי לו שלא בא לעולם"; וכן אמרו (חגיגה יג ,א)" ,במופלא ממך אל תדרוש
אותה לפי רצונו ועושה בה כרצונו ,להביא את רצונו וכו’ -אין לך עסק בנסתרות" .וכללא הוא ,כל מה שיכולה מחשבת בני האדם
ומטרתו בבריאה ,הקב"ה שולט בפועל על מה שקורה. לתפוס ולצייר -אינו ודאי מהותו ית’ ,כי הוא מרומם ונשגב מכל מחשבה ורעיון,
כנגד שם זה אנו צריכים גם לייחד אותו ,לדעת שאין ואין בו שום אחד מן העניינים מה שיש בנבראיו ,לא מן הגדולים ולא מן השפלים,
עוד מי ששליט בבריאה לעשות בה כרצונו ,אלא הוא כי מה שהוא השלמות הגדול יותר בנבראיו -חסרון הוא לגביו ית’ ,ולא נדמהו
היחיד שעושה מה שהוא רוצה ואין מי שמונע ומפריע בחוקו כלל ועיקר .כי כל מה שנמצא בנבראים -הטוב והרע החסרון והשלמות -
לו לעשות את התכניות שלו. הכל חדש הוא שהמציאו הוא ית"ש ברצונו ,והם דברים רק לפי ערכנו ועניינינו,
אלו הם שלושת היסודות העיקרים של מציאות ה׳, לא לפי ערכו וענינו ית’ .ועל זה מקרא מלא צווח ואומר (ישעיה מ ,כה)" ,ואל מי
כנגד שלושת היסודות העיקריים של מצות אחדות תדמיוני ואשוה יאמר קדוש".
כללם של דברים :האדון הוא ודאי משולל מכל מה שאנחנו מוצאים בבריותיו,
ה׳ .במאמרים הבאים ,ננסה לעמוד על כל פרט ופרט
אם חסרון ואם שלמות ,ורק הוא לבדו השלם בשלמות אמיתי ,שאין שייך בו
לבאר ולפרט אותם ,בעז"ה.
חסרון בשום פנים כלל ועיקר; והוא בלתי מושג אצלנו כלל ,ואין שום אחד
מציאות השם ואחדות השם מעניינינו שייכים בו .ואולם ,ברצותו לברוא נבראים ,ולנהג אותם ,ולחלק להם
כאשר אנו באים ללמוד על האחדות ,ובפרט על מצות מטובו להשפיע להם ברכות ,ולתת להם איזה גילוי מכבודו המרומם על כל
אחדות ה׳ ,כדי שנוכל להבין מהותה של מצוה על בוריה ברכה ותהילה ,שייהנו מאורו ,אז שם לו ,כביכול ,חוק ומשפט של הנהגה ישרה,
להבין את עומק ענין האחדות ,נחזור בקצרה להבין מה ככל ההנהגה הזאת אשר אנחנו רואים ושומעים ,כי המציא לו ,כביכול ,מיני
למדנו בידיעת מציאות ה׳ מה עיקרה ,כדי להבין מה השפעה ומדות של הנהגה ,לאחוז בהם ולנהג בהם לתכלית טוב ומובחר אל
נוסף לנו במצוה הנוספת של ידיעת האחדות. כל נבראיו .ומעתה ,המידות -מידותיו ודאי ,והתארים -מתייחסים לו ,כי הוא
העושה את כל אלה ,אף כי אינם דברים מוכרחים אליו כלל ,אלא כולם נרצים
למדנו על כך שהבורא הוא מצוי ראשון ,שמציאותו
ממנו ,ומציאותם תלוי רק בחפצו ורצונו ,כי בלא כל אלה היה יכול ודאי לעשות,
מציאות אמת וקיימת ,שלא יתכן שתתבטל .ביררנו
ובזולת אלה ,וגם עתה יכול לשנותם כרצונו.
את יסוד הדברים שהקב"ה הוא מצוי מוכרח ,לא מצוי סוף דבר ,שליטת רצונו שליטה גמורה היא ,שאין לה שום מונע כלל ועיקר ,ובכל
שמוכרח מפני דברים מסוימים ,אין מי שמכריח את עת ובכל שעה; וכבר ביארתי דבר זה למעלה כל צרכו .והנה כמו שאל מסתתר
הבורא ,ואין דבר שה׳ מוכרח מפניו ,מציאותו אינה הוא מצד מציאותו ומהותו הפשוט ,שאינו מושג ונודע כלל לשום ברייה ,כן נגלה
תלויה בשום דבר ואינה מוכרחת מכלום. כבודו ונודע הוא קצת מצד פעולותיו אלה .וכל מה שתשיג בו כל ברייה שבעולם
מוכרח להיות שהקב"ה נמצא ,לא יתכן מצב שהבורא (דעת תבונות אות מו) -לא יהיה אלא מצד פעולותיו ,לא זולת...
2
שני! הקב"ה אחד בלי חשבון של "אחד שתיים שלוש" הקב"ה איננו קיים ח"ו ,כשאנו רואים שיש עולם אנו מבינים שיש בורא.
אחד שאין עוד אחד כמוהו ,אחד בלעדי ,אחד יחיד ומיוחד. ואנו מבינים שבהכרח אותו בורא אינו תלוי בעולם ,אלא הוא
האחדות של ה׳ היא אחדות בלעדית .אחדות יחידה ,אחדות שאין קיים מבלעדיו ,לא בגלל קיום העולם הוא קיים ,אלא הוא קיים
עוד כמוה .אחדות אחרת מכל האחדים .אחדות שאינה קיימת כי הוא קיים! דבר זה נקרא בפי רבותינו מחויב המציאות ,מוכרח
בעוד דבר .אין עוד מהסוג ומהמין הזה ששייך למציאות הבורא. המציאות ,כלומר מציאותו מחויבת שהיא קיימת.
בדברי הרמב"ם אחדות זאת נקראת אחדות המין .כלומר ,ישנם ביאר הרמב"ם שזאת הסיבה שהבורא הוא מצוי אמיתי לעומת
מינים רבים בעולם .סוגי חומרים ,סוגי דוממים ,סוגי צמחים, שאר הנבראים ,כיון שכל הבריאה כולה ,איננה חייבת להיות,
סוגי בעלי חיים ,וסוגי בני אדם בעולם .כל מין נחשב כמין אחד, הבריאה יכולה להיות שלא תהיה ,לא מוכרח להיות שתהיה
ישנו מין של דומם ,מין אחד מתוך הרבה מינים .אדם אומר "יש בריאה ,לעומת זאת ה׳ בוודאי קיים! מציאותו היא מציאות
לי כבש אחד" ,אך המובן של "אחד" שבדבריו הוא מאד מוגבל. אמת ,כי היא מציאות שלא יתכן שתתבטל ,מציאותו היא עובדה
"אחד" של נבראים .כבש ממין זה יש עוד הרבה בעולם .ומין כל כך ברורה ובטוחה ,שלא יתכן אחרת.
הכבשים הוא מין אחד מתוך מינים רבים של מיני בהמה דקה, חלק מההכרה בקיומו של בורא ,זו הכרה בקיומו של בורא אחד.
והם מתוך מינים רבים של בהמות ,מתוך מינים רבים של בעלי צריך להבין מה כוללת בתוכה מצות ייחוד ה׳ בנוסף למצוה של
חיים ,וכו׳ וכו׳ ,אחדות ה׳ הינה אחדות שאין עוד מין כזה ,אין עצם האמונה שיש בורא.
עוד שוה ערך לזה ,אין עוד מציאות דומה למציאות ה׳. בנוסח אני מאמין המודפס בסידורים (שיסודם מבוסס על דברי
אתה מגיע לספר שיש לך בבית שולחן אחד .השולחן הזה- הרמב"ם בפירוש המשנה לפרק חלק שם ביאר הרמב"ם את י"ג עיקרי האמונה)
אצלך הוא יחיד ,אבל יש עוד שולחנות כדוגמתו בעולם. -כתוב" ,אני מאמין באמונה שלמה ,שהבורא יתברך שמו הוא
גם אם יש בידך עותק נדיר שנשאר יחיד מכתב יד עתיק יקר ערך...
יחיד ,׳ואין יחידות כמוהו בשום פנים׳ ,והוא לבדו אלקינו היה
הוה ויהיה" .אחדות ה׳ היא אחדות אחרת מכל דבר אחיד ויחיד
זהו עותק ששווה הון תועפות ...ואפילו אם הבן שלך הוא בן יחיד...
שאנו מכירים .בשביל לייחד את שמו יתברך ,צריך להכנס להלך
ואתה צודק שאין כמותו בכל העולם כולו( ...וב"ה גם אם יש לך עשרה
מחשבה ולהבין שמדובר על משמעות אחרת מכל משמעות
׳בנים יחידים׳ אתה מרגיש כך כלפי כל אחד ואחד מהם )...אז נכון שאי אפשר
שאנו רגילים לייחס למושג "אחד" .אנו משתמשים באותה
לומר לך שיש בעולם עוד עותקים של כתב היד הנדיר שהשגת,
מילה רק משום שלא קיימות מספיק מילים על מנת לבטא ,אך
ובטח אי אפשר להעז לספר לך על עוד ילדים מהסוג של הילד
משמעות המילה "אחד" ביחס לקב"ה היא אחרת לגמרי מכל
הייחודי שלך ...בכל אופן -סוף כל סוף :דיו ודפים -יש בעולם עוד.
"אחד" שאנו פוגשים בנבראים .לומר על ה׳ שהוא "אחד" זו
וילדים ב"ה ממלאים את שכונתך בהמוניהם .הסוג הזה של ׳מין הגדרה אחרת לגמרי .אין יחידות כמוהו בשום פנים.
הילדים׳ מכיל עוד יצורים .אבל הקב"ה -אנחנו מחויבים להאמין
בעז"ה ננסה לעמוד על ביאור הדברים שלב אחר שלב.
שהוא "אחד אמיתי"! זה נקרא אחדות המין.
אין דברים אחרים "מהסוג של הקב"ה" אין השוואה בכל הסוגים ה׳ אחד
והמינים" .וְ ֶאל ִמי ְת ַד ְּמיּונִ י וְ ֶא ְׁשוֶ ה" (ישעיהו מ ,כה) כל דבר שאנו ה׳ הוא אחד .יש ה׳ אחד ,ואין עוד ה׳ .זוהי ההבנה הראשונית,
פוגשים -אנו כבר צריכים להבין שבוודאות זה לא דומה לה׳. השטחית .והיא אמת לגמרי! וחובה להאמין בכך ללא כל סיג!
הקב"ה הוא יחיד ,וכל מה שקיים מלבדו -כולם ברואיו .כללו אך מעבר לכך יש עוד הרבה רבדים שאנו מחויבים להכיר,
של דבר :שום דבר בנבראים לא דומה לה׳ .לא מהסוג שלו .הוא הכלולים בחובתנו בייחוד ה׳.
יחיד שאין יחידות כמוהו! בשום פנים! בלשון הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (א ,ז)" :אלוק זה אחד
גם בפיוט "אדון עולם" יש התיחסות לכלל זה של הייחוד" :והוא הוא ואינו שנים ,ולא יתר על שנים ,אלא אחד ,שאין כיחודו
אחד ואין שני" ומה ההמשך? יכלו להגיע פה הרבה המשכים אחד מן האחדים הנמצאים בעולם ...אלא יחוד שאין יחוד אחר
נכונים למילים אלו .אך כולנו יודעים בע"פ להמשיך" :להמשיל כמותו בעולם" .אחדות ה׳ היא אחדות שאין עוד אחדות כמוה,
לו להחבירה" א"א להשוות שום דבר לה׳ .אין אפשרות להמשיל. גם הדבר שנתפס לנו כאחד ,הקב"ה אחד יותר מזה ,לא יותר
מזה ,אלא אחד אחר לגמרי.
מציאות אחת לגמרי ולא כדבר אחד
המורכב שהוא מתחלק לאחדים רבים חד ולא בחושבן
ישנו מאמר בזוהר (תיקוני זוהר יז ,א) שיש רבים שנוהגים לומר
עוד שלב.
אותו לפני התפילה .הזוהר מלמד אותנו מה אנו יודעים על ה׳,
בעולם הנבראים -אנו פוגשים הרבה פעמים הנהגה שמחולקת מלמד אותנו על ההבנה איך הכל תלוי בבורא ,ומתוך גישה זו
לחלקים .למשל :בהרבה חיידרים יש מנהל חינוכי ומנהל כלכלי, ניגשים לתפילה ,שיש בורא לעולם שהכל תלוי בו ורק בו ,וכך
וגם רב שהוא ה׳נשיא׳ .קיימות גם ישיבות שיש בהן ׳ראשי מתפללים ומבקשים ממנו .בתחילת דבריו כתוב "רבון עלמין
הישיבה׳ .להבדיל -ניתן לראות זאת גם בניהול מפעלים ע"י דאנת הוא חד ולא בחושבן".
שותפים .וכו׳ וכו׳ כשאדם ניגש לתור במכולת ושואל "כמה מחכים בתור?"
גם כל משפחה ,מנוהלת ע"י ההורים -אבא ואמא. עונים לו "אחד" ,הוא נעמד מאחוריו ונהפך להיות ה"שני" .אצל
עובדי האלילים העבירו פעמים רבות את הגישה הזו גם בני אדם המילה "אחד" מבטאת בד"כ סיטואציה של מספר 1
לאמונותיהם הכוזבות .ויצרו את עבודתם בצורה כזו .האמינו שאחריו מגיע מספר .2הקב"ה הוא אחד ,אבל אינו אחד שיש לו
3
החלוקה לחלקים כבר אינה ייחוד .גם אם מוסיפים לאחריה בשגיונותיהם באלהים רבים ,אל העושר ,אל הכוח ,וכדומה .לכל
׳הצהרות׳. אליל הם ייחסו כוח של תחום אחד.
דרך אמונה בחרתי עובדי אלילים שונים ,דמיינו שאלילם מורכב בעצם מ׳בני
זוג׳ .האל עצמו -הם האמינו בו בתור אל אחד ,שראו בו שתי
.אחובה להאמין במציאות השם ,שהיא מציאות אמת ובלעדית. מציאויות שונות ,שתי הסתכלויות אחרות .עבדו אותו כיחידה
.בכל יהודי מחויב במצות ייחוד ה׳ אחת ,שהאמינו שמורכבת מ 2מציאויות ,האל ובת זוגו.
.גמלבד מה שכוונת "ייחוד ה׳" -לדעת שה׳ הוא אחד במובן כמובן שאין לנו צורך להסביר מדוע חשבו כך בטיפשותם
הפשוט של המילה ,חובה לדעת שאחדותו יתעלה ,הינה ורשעותם ,אבל צריכים אנו לדעת זאת כדי לדעת איך לייחד את
אחדות שאין עוד כמוה .ידיעה זו כוללת פרטי ידיעה רבים. הקב"ה ,להאמין שהוא אחד באופן המושלם .הוא עצמו אחד,
.דחובה לדעת שאין עוד ששווה לה׳ ,או שדומה לו ,או ששייך במהותו .לא רק שאין עוד אחד ,אלא שהוא עצמו אחד .הוא אינו
ל"מין" שלו .הקב"ה הוא אחד בלעדי. מורכב משני סוגי מציאויות .הוא אחד במהותו ועצמותו אחדות
.החובה לדעת שה׳ הוא אחד שאינו מורכב מכמה "דמויות". שלא מתחלקת לכמה חלקים.
.וחובה לדעת שה׳ הוא אחד שאינו מורכב מכמה חלקים,
ואפילו לא מכמה תכונות ,ומה שנראה לנו תכונות בו -זה ה׳ לא מורכב מכמה תכונות
רק כמה דרכים שבהם החר להתנהג עם ברואיו ,ולא כמה גם במציאות ה׳ עצמה ,היא איננה נחלקת לכמה וכמה חלקים,
תכונות בו עצמו. אחד וזהו!!!
.זכל נסיון לטעון שיש כמה חלקים ,ולתרץ שהם בעצם אחד- נעמיק עוד :לכל בן אדם יש תכונות שונות בנפשו ,שביחד
לא פותר את בעית ההפרדה ומבטל את הייחוד .ה"י. מרכיבות את האופי הייחודי שלו .יש בו אומץ ,אך הוא
גם ביישן ...סקרנות ,החלטיות ,טוב לב ,זריזות ,חכמה,
נדיבות ...ועוד ועוד.
"ולא כדבר האחד המורכב שהוא מתחלק לאחדים רבים".
האחדות של הקב"ה היא אחדות גמורה ,שאינה קיימת
באף נברא .חובה לדעת ולהאמין שהקב"ה הוא אחד ,אסור
לחשוב שהוא נחלק לכמה חלקים.
הדבר דורש זהירות יתירה כאשר מתארים את ה׳.
מציאותו היא מציאות אחת ,שאינה נחלקת לכמה וכמה
מציאויות.
מצות אחדות השם למשל כאשר מדברים על מידת הדין ומידת החסד -חובה
אחדות במציאות להזהר ולהבין שמדובר על שתי דרכים שהקב"ה בחר
.טליחוד מציאות ההוי"ה ,כולל את הידיעה והאמונה, לפעול כלפינו ,אך לא על שני חלקים ב"אופיו" .הקב"ה
אינו כדרך בנ"א שבהם יש כמה חלקים בנפש ,אלא אצל
כי הויתו יתברך ,הינה סוג של אחדות ,שאינה הקב"ה בעצמותו הכל אחד ולא שייך בו חלוקה לחלקים
קיימת באף נמצא ,ובאף בריאה ,ובאף כוח כלל .כל ה"תכונות" השונות מתארות אך ורק את הנהגתו
נברא ,אלא יחוד המציאות כזו ,באופן שקיים רק כלפי העולם ,שהוא בוחר לגלות אותה בכמה אופנים .אך
במציאותו יתברך.1 הוא עצמו -אסור לייחס לו חילוק .הכל אחד.
.ממציאות ה’ אינה נספרת ,ה’ הוא אינו ’ראשון’, אחדות ה׳ מהותה היא אחדות מסוג אחר ,בלשונו הרמב"ם
שיש אחריו ’שני’ ,אלא הוא ’אחד’ ,שאין עוד אחד היא נקראת :אחדות פשוטה [-במובן של :ישר ,חלק],
כמוהו.2 ואינה אחדות מורכבת.
בס"ד אם יזכנו ה׳ ,נבאר בהמשך עוד פרטים הכלולים
.אמאחדותו אינו במקרה ,כלומר ,שהיה יכול להיות
במצות אמונת ייחוד ה׳.
שתיים ,אלא שבכל אופן הוא רק אחד ,אלא הוא
אחד כזה ,שלא יכול להיות ,שיהיה לו שני כלל.3 תירוצים לא מתקבלים...
בכל הדוגמאות שהובאו לעיל( ,ובכל דוגמא אחרת בדומה לזה)
עצם ההפרדה היא כבר כפירה גמורה בייחוד ה׳ .ואין דרך
לפתור את בעית החילוק בהכרזה ש׳בסופו של דבר הכל
רמב"ם יסודי התורה א ,ז. 11 אחד.׳ ובזה כפרו הנוצרים ימ"ש שמגדירים את אמונתם
תיקוני זוהר יז ,א ,פתח אליהו .רמב"ם שם. 22 כ׳אלהים אחד שמורכב מכמה "דמויות"׳ וניסו לפתור
רמב"ם שם ,ועיין רמב"ם פירוש המשנה סנהדרין י ,א ביסוד 33 את עצמם בהכרזה שכל חלקי ה׳אלהות׳ הינם מאוחדים
השלישי. באחדות גמורה .אמירה זו לא מוסיפה כלום ,כי עצם
4
