נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
מתוך שיעורי תורת הנפש ע"י הגה"צ ר' יהושע נתן פייפער שליט"א ,אבד"ק ברכת מנחם
גליון י"א
"אשימה עלי מלך"
המלכות האמיתית בשליטת המח על הלב ותאוותיו
ביותר לעשות זאת באופן שיפחית ממך
את ייסורך האחרונים ככל שניתן .וכאן
תוכן הענינים: ‘ברור לו מיתה יפה’ – חכמתו של הרה”ק
מקרעסטיר זי”ע להציל נפש ממות
התחיל ר’ ישעיה’לה להתדיין עמו בכובד מעשה ביהודי ְְק ֵֵׁשה יום ֶֶׁש ֵֵּס ֶֶבל
א .הדרך שבה הציל הרה"ק
ראש :להטביע את עצמך בנהר הסמוך, ייסוריו הגדישו את הסאה ,עד שדעתו
מקרעסטיר זי"ע נפש מאבדון
סבור אני שלא כדאי ,שכן מי הנהר והלימוד מכך עבורנו. השתבשה עליו ,והוא הודיע לכולם על
בתקופה זו -שהשלגים מפשירים בעוז, ב .בירור החסרון במעשה שאול כוונתו לשלוח יד בנפשו ולהשים קץ
קרים וקפואים עד מאד .לקפוץ מן הגג – המלך שלא המתין לשמואל לחייו ל”ע .הידיעה הנוראה התפשטה עד
המשיך ר’ ישעיה’לה גם לא הייתי מציעך, הנביא במלחמת הגלגל ,וסיבת מהרה בחוצות קריה ,ורבים מכל רחבי
לפי שהיא מיתה מנוולת שאינה ראויה נטילת מלכותו ממנו מחמת זה.
העיר רצו לביתו וביקשו להניאו ממעשיו,
כבודך ,ומה גם שכבר שמענו על אנשים ג .נהוג נשיאותך ברמה –
אך איש לא הצליח להשפיע על דעתו
רבים שנשארו בחיים לאחר שנפלו להשליט את המח על הרגש
שעולה מצעקת העם. ולהסיטו ממחשבתו ,שדבר זה אסור מן
מגובה רב ,ובכך רק הוסיפו לעצמם סבל התורה (ראה ברמב"ם הל' רוצח ושמירת
וחולי על מכאוביהם הרבים .אבקשך ד .המדה כנגד מדה בעונשו של
פרעה 'וינהגו בכבדות'. הנפש פ"ב ה"ב; שלחן ערוך יו"ד סי'
במטותא ,שתתן לי מספר ימים להתבונן שמה ס"א) ו’עון גדול הוא’ (לשון הש"ך
ולברור לך מיתה יפה ,וסור אלי כשדעתי יו"ד סי' שמה ס"ק א) ,ולא תצמח לו מכך
תהיה מיושבת בדבר ואודיעך כיצד למות לעשות ,כדי לקבל על כך ‘ברכה אחרונה’ שום תכלית.
ברוב תענוג .למיותר לציין ,שעברו מספר להצלחה. באותם ימים התגורר בהונגריה,
ימים ,ואותו אדם לא חזר לשאול כיצד
ר’ ישעיה’לה ששמע את לבו הנשבר אוהבם של ישראל הרה”ק ר’ ישעיה’לה
עליו למות במהרה ,והמשיך את חייו עוד
ומסקנתו העגומה של הניצב נגדו ,לא מקרעסטיר זי”ע ,שצדקת פזרונו
רבות בשנים.
הראה כל זעזוע מכוונתו ,ופנה אליו וצדקותו נודעו בכל קצוות ארץ ,ורבים
בישוב בדעת ומאור פנים ,ואמר :זה חילו את פניו לקבל ברכה וישועה מכל
לאחר שמביאים רוגע ללב על ידי חיבור עידן ועידנים שאני מכיר אותך כאיש צרותיהם ,בכח צדיק גוזר והקב”ה מקיים.
והבנה למצבו הקשה ,יש להתבונן רגע נבון וחכם ,אין בליבי ספק ,שאם באת בין הבאים הקבועים לקרעסטיר היה
אחד כדת מה לעשות למסקנא שזוהי הברירה היחידה עבורך, גם מיודענו זה ,שלרגל החלטתו הברורה,
במעשה זה המלמד את מסירותם כנראה כך ראוי לעשות ,נותר לנו רק הוא שם לדרך פעמיו וביקש להיכנס
של רועי ישראל להלך כנגד רוחו של להתבונן יחד ולחשוב ,מהי הדרך הנכונה אל הקודש ולספר את אשר מלאו לבו
1 גליון י"א
שהדרך לדחוק שיגעון כל אחד ואחד ,נוכל נמצא על נקל גם
את היסודות אותם הצבנו במאמרנו אנא נפשי
נפש ,היא רק על ידי חיבור עד הנה כיצד להירפא ממצוקת נפש, כתבית יהבית
לפיהן :האדם בנוי משני כוחות נפש -
לרגשות הפנימיים ולא על המח והלב .המח -חושב מחשבות מה ההרגשות המה כולן בלב ,כמו נקימה ,אומץ,
גאוה ,כעס ,מורא וכו' ,אולם המושכלות הן
ידי התנצחות בשכל או ראוי לעשות כדי להשיג את השלימות בראש ,שם מקור המושכלות והציורים והמדמה
והזוכר ,וראש -מלך שבאיברים .והנה ההרגשות
הנרצה בבוא היום .והלב -שנפעל כולן באין לאדם מיום היולדו ,וזה שאמרו
בסברות של דעת רק מרגשות והנאות ,גורם למח שלא
(בראשית רבה לד ,י) 'אימת יצר הרע נתון
באדם' ,אבל השכל הוא בא כשנשתלם האדם,
להתבונן ולהתנהג רק על פי רגש ולכן קראוהו (נדרים לב ,ב) 'ילד מסכן וחכם'
(קהלת ד ,יג) .לא כן ליצר הרע קראו (שם) 'מלך
ההנאה .וכיון שברגע הראשון רגשות זקן וכסיל'.
הנכונה ,שאין תוחלת ותשועה במעשה
הלב הם שמשפיעים על המח ואומרים והנה אמרו (שבת צז ,א) על ישראל שהם
זה ,ולא עשה כאשר זמם תחילה. 'מאמינים בני מאמינים' .וצריך להבין ,הלא
לו כדת מה לעשות ,תפקידנו להשליט באומות העולם שאמרו 'ההמיר גוי אלהיו'
ולדידן ייאמר ,דהנה זה וודאי שאדם (ירמיה ב ,יא) -אלה כותים וקדרים ,שהללו
את המח על הלב על ידי התבוננות רגע עובדין למים וכו' (תענית ה ,ב) .הלא מאמינים
הסובל ל”ע ממחשבות חמורות כגון אחד קודם כל עשיית מעשה. בטפשות כאלה ,וכל העמים כן ,וגם כן כוח
אמונתם גדול וכו'.
דא ,עליו ועל סובביו לפנות בדחיפות
דהכא חזינן שאדם מיוסר זה לא היה והברור ,דההרגשות כולם בנויות מהטבע
לאנשים המוסמכים בענין ,שלא יגיע והמוחש אשר תתרגש מהם לב האדם ,כמו
מסוגל לחשוב בהגיון ושכל מה ראוי האהבה והיופי והגבורה .והעמים הקדמונים
חלילה לידי גרמא בנזקין ויעשה הקדישו כל כוחות הטבע בהתרגשם מכל זה,
לעשות ,ורגשי לבו הם שדיברו מתוכו
מעשים אשר לא ייעשו ,ועדיין מעשה והעריצום וקראו להן שמות אלילים ,לאליל
והשיאו אותו עון אשמה להיפטר מכל היופי ,לאליל הגבורה ,אליל האהבה ,כידוע.
זה מלמדינו יסוד גדול בתורת הנפש ומי שהיה לו בזה הפלגה הקדישוהו ,וקראוהו
צרותיו על ידי איבוד עצמו לדעת. בן אלקי .ועד היום העמים מציירים תמונות
והבנתה בכלליות ,שכשאדם שרוי במצב ומקדישים המוחשים ,ואף הישמעאלים
ובאותה שעה -שלבו ָָר ַַעׁש ְוְ ָגָ ַַעׁש ,מוחו
של איבוד הדעת מחמת טרדה או חולי מקדשים קבר משיחם במעקא [מכה] וכיוצא
לא יכל להשיב מלחמה שערה ולעמוד בזה .נמצא דההרגשות מסייעים לאמונתם הבנוי
הנפש ,לא שייך להסביר ולומר לו מצד על המוחש והמצוייר.
בפרץ ,כי כאמור ,בשעה שרגשות הלב
השכל כיצד עליו לפעול ולהתנהג ,לפי לא כן ה' ,שעמד אברהם והתבונן [שהשי"ת]
גוברים על הדעת ,אין בכח השכל שאינו חלק מהנבראים ,ולא כוח בגשם ,ואינו
שמוחו ודעתו ‘סגורים’ ואין בו תבונה, מתואר ואינו מצויר ואינו מושג ,שאילו היה
לומר אפילו דברים פשוטים ומובנים מתואר או מצויר היה נגדר בדבר מה ,והיה לו
וכדי ליישר את דרכו ולהשיבו לדרך
לכל ולשכנע בכך את הלב ,1ומטעם תכלה ,וכל שיש לו תכלה יש לו תחילה ,והוא
המלך ,חובה להוכיח תחילה שאנו מחויב המציאות ,ממציא כל המציאות בלעדי
זה לא הועילו כל תחנוני מכריו ורעיו האפשרויות מאין מוחלט וכו' .וזה עיון אמיתי
שותפים לצערו ומבינים היטיב את ומושכל ,אבל מי יוכל להשיגו וכו' ,ובכל זאת,
שהסבירו לו על פי שכל לעצור את כל ישראל מאמינים באמת מציאותו ואחדותו
רגשותיו ולא דוחקים אותם חלילה ,ואז ענין מושכל כזה ,ומלעיגים לכל ההרגשות
עצמו ממחשבתו הפסולה ,לפי שרגשות
רגש הלב פוחת והולך לו ,ומוחו בא לידי וההתפעלות שמרגישים מצד הטבע ,ומבינים
לבו מנעו ממנו להגיע לדעת הנכונה.2 שהמה כולם הווים ונפסדים ,אפשרי המציאות,
התבוננות וישוב הדעת שגוברים בסופו וכגרזן ביד החוצב .ועל זה ביארו מאמרם ז"ל
של דבר על רגשות הלב ומסבירים עד שבא ר’ ישעיה’לה ולימד ,שהדרך (ילקוט ואתחנן רמז תתלד) 'מפני מה זכו
ישראל לקרות את שמע ,שהן בני אברהם יצחק
לו ,שאף אם עוברים עליו עתה עננים לדחוק שיגעון נפש ,היא רק על ידי ויעקב' -מבינים ענין פילוסופי כזה ,וילעגו לכל
ההרגשות.
דחשוכין ,סופו שיראה בנחמה והיה חיבור לרגשות הפנימיים ולא על ידי
ולכך ,כביכול בחכמתו שרצה שכל ישראל
לעת ערב יהיה אור ,ולא ירא רע ,וכל התנצחות בשכל או בסברות של דעת, יתעצמו בעיון ושכל שיאמינו באחדותו ,וכל
כי כמו שביארנו ,בשעה קשה זו ,האדם ההרגשות והמוחשים לא ידעו להם ולא יזיקו
מעשיו נעשים מתוך ישוב הדעת וסברא למושכלותם ,מה עשה לדרכי ההטעאה מכוחות
נכונה. נפעל רק מכח הרגש שבלב והמח הוא המדמה והמתעה .הרבה להם תורה מושכלות
רבות בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה,
כמי שאינו .ולזה עמד ושיבחו והזכיר לו לחנך כוח השכל להיות קיים ועומד ומתגבר
את סברתו ונטיית לבו הצודקת ,וביקש על המדמה .ועל ההרגשות המתעות ומביאות
להתפעל מהטבע -ולשכוח היוצר בראשית
חסרונו של שאול המלך שבגינה נלקחה רק את רשותו להתבונן כיצד להטיב לו ולתת כבוד לנבראים ,הרבה להם במצוות ,לחזק
ממנו המלכות באחריתו ולהקל מעליו את צער המיתה.
להם ההרגשות כמו :האהבה -אהבת רעים ,חיי
משפחה ,אהבת האומה .נקמה -לנקום בשונאי
ה' .חסד -לעשות עם חברו .וכל ההרגשות מקום
את היסוד המבואר על החובה שלא ומכח זה נחו רגשותיו מעט ומוחו להן במצוות :יופי – 'פרי עץ הדר' (ויקרא כג ,מ),
להתפעל מרגשי הלב ,וליטול רגע אחד התחיל לחשוב ,ואז בא מעצמו להבנה ואך על זמן -ואחרי החג נזרק ,וכיוצא בזה.
וזה 'רצה הקב"ה לזכות את ישראל' (מכות כג,
ב) [פירוש ,נקיון מלשון 'זכיתי לבי'] ולהעמידם
.1והדברים ידועים למתעסקים בהפרעות הנפש ,שעל פי רוב מי שעומד ואומר שבדעתו לפגוע בעצמו ,אף על פי שלמיחש מבעי ,על על הדת הפילוסופי ולבלי להתפתות מהציורים
פי רוב נגמר הדבר בלא כלום ,והוא מהטעם האמור ,שאדם שיש בו עדיין אפילו מעט שכל לומר מה שרוצה לעשות ,בוודאי מוחו ישיג
עליו שליטה ובסופו של דבר הוא ימנע ולא יעשה מה שזמם ,ועיקר הפחד הוא דווקא ממי שאינו אומר מה שלבו אומר בקרבו אך ניכר
המוחשים' ,הרבה להם 'תורה'' -מושכלות לגעור
שרגשותיו גוברים עליו .ולזה כשבאים לידיהם מקרים של אנשים מסוכנים כגון דא ,הם פותחים ושואלים אותם שאלות מהכא להתם כדי בכוח המדמה' .ומצוות' -ליקח כל המוחשים
להשיב ראשונה את המח לידי פעולה ,ואכן אט אט רגשותיהם מתמעטים ופוחתים והם מקיימים ‘ובחרת בחיים’. וההרגשות למצוות ומעשים טובים ,שלא יפתו
את האדם לרע.
.2ומטעם זה כתב מרן ה’חתם סופר’ (שו"ת חלק ב יו"ד סי' שכו) שאף על פי שמצד הדין (שלחן ערוך יו"ד סי' שמה) אדם שחטא בנפשו
קוברים אותו בריחוק מקום ואין מספידים אותו ,אם אירע מעשה אסור כזה מפאת צרות שעברו עליו ,מותר לקוברו ולהספידו ככל אדם, (משך חכמה שמות יב ,כא)
ותורף טעמו ,כי ההחלטה של איש זה לא נבעה ממוחו ושכלו אלא מרגשות לבו ,וללא ספק אם היו שואלים אותו לאחר מעשה אם
מתרצה במעשיו היה משיב בשלילה ,ונמצא שעשה את מעשיו כשוטה שאין בו דעת ,עיין שם.
גליון י"א 2
פרשת מינוי מלך ללמד
שיורידהו לאחר מכן מגדולתו ,והראיה של התבוננות קודם עשיית כל מעשה,
שנטל על עצמו את עול הנשיאות מוצאים אנו בנביא (שמואל א' יג ,ח-יד)
למרות חששה ‘דילמא מעברין לך’ .4אין בא לכל אחד ,על חובתו שם מסופר ,שיהונתן בן שאול המלך
זה אלא שראב”ע ידע והשכיל ,שהמושג הרג את נציב הפלשתים אשר בגבע,
נשיאות אינו שררה ,אלא מהות של אדם להמליך את המח עלי והפלשתים בקשו לנקום את נקמתו
שתפקידו למשוך את ישראל לאביהם
שבשמים ולא להימשך אחר רצונם ,ולזה,
בבחינת מ'ח ל'ב כ'בד, ויצאו למלחמה נגד ישראל בגלגל.
קודם שרצו להעמידו לנשיא ישראל, ושיהיה בבחינת 'שום נאספו שאול ובני ישראל לעמוד מולם
בקשרי מלחמה ,אך לא פתחו בה בפועל,
ביקש ראב”ע לדעת מאשתו היודעת את
הילוכו בביתו ,האם הוא אכן מלך על
תשים עליך מלך' לפי ששמואל הנביא צוה את שאול
המלך שלא להתחיל במלחמה ,עד שהוא
עצמו ויודע שלא ללכת אחר יצרו ,או יבוא למקום המלחמה בגלגל ויקריב שם
שלבו מושל עליו ויוכלו להסיטו בנקל לו איש כלבבו ויצווהו ה’ לנגיד על עמו קרבן לה’.
ולומר לו מה לעשות ולפעול ,ומששמע כי לא שמרת את אשר צוך ה’’.
בני ישראל שלא ידעו מהוראתו של
שהוא בבחינת מלך מ’ח ל’ב כ’בד וגיבור ומעשה זה טעון בירור ועומק ,על מה שמואל הנביא ,ראו את הפלשתים
ביצרו ,וכל החשש הוא רק שמא יעבירהו יצא הקצף מאת ה’ ,שמשום שעבר על מתקרבים אליהם יום אחר יום ,והם
מן הנשיאות ,ידע שיהיה בכוחו להיות חטא הנראה כקל שבקלים ,נגזר עליו נתקפו בפחד ומורך לב ,עד שהתחילו
נשיא שאינו מתפתה אחר דעת העם, עונש רב כל כך ,שמלכותו לא תימשך לנוס ולהתחבא במערות להציל ממות
והסכים לקבל עליו את הנשיאות. ותיפסק מזרעו ,וכי זו תורה וזו שכרה. נפשם ,והיה נראה שיד הפלשתים על
ובכן נבוא אל המלך שאול ונבאר, והגידו צדיקים לפרש ,על פי מה העליונה .כשראה שאול המלך ביום
שלפי שהיה ענוותן סגי בטבעו עד שמצינו( 3ברכות כז ,ב) במעשה מינוי השביעי את העם כי ברע הוא וששמואל
שלא הקפיד כלל כשביזהו (יומא כב, רבי אלעזר בן עזריה לנשיא ,שכשביקשו הנביא בוש מלבוא ,ביקש שאול להגיש
ב) ,אז תיכף ומיד כששמע את בכי העם להעלותו לגדולה ולהושיבו במקומו של לפניו את הקרבנות והוא העלה עולה לה’,
וזעקתם ,הוא נכנע והעלה עולה במזבח רבן גמליאל ,אמר להם רבי אלעזר בן אלא שתיכף ‘ככלותו להעלות העולה
כדי לצאת במלחמה ליישב את דעתם, עזריה ,שעליו להיוועץ קודם לכן עם והנה שמואל בא’ .שמואל הנביא לא
וזה עצמו היה חסרונו שלא עמד נגדם אשתו ולשמוע את דעתה על קבלת קיבל את התנצלותו של שאול המלך על
כחומה בצורה כמלך שמוחו שליט על הנשיאות .והוא פלאי ,מה ראה ראב”ע הצורך לצאת למלחמה מלחץ זו הדחק
הלב ואמר להם ,שאף אמנם שרגשות להיוועץ עם ב”ב על דבר שאין לה בה כל של העם ,ודיבר איתו קשות והודיעו:
לבם זועקים וקוראים למהר לצאת השגה ,ומה גם שלא חשש כלל לפחדה ‘ועתה ממלכתך לא תקום’ ,כי ‘ביקש ה’
.3וזה לשון הרה”ק בעל ה’תולדות יעקב יוסף’ ב’צפנת פענח’ (פרשת תרומה)‘ :פירוש הש”ס דברכות (כז ,ב) נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה וכו’ ,אמר איזיל ואמליך בדביתהו וכו’ .כי הנשיא יש לחוש לגסות הרוח
וכו’ .ובזה יובן ,כשרצו למנות לרבי אלעזר בן עזריה לנשיא והיה חש פן יכנס לבחינת הגאוה ,אמר איזיל ואמליך בדביתהו ,רצה לומר ,שיבחין וינסה את עצמו אם יוכל לשלוט ולמלוך על החומר שנקרא דביתהו,
אז יקבל הנשיאות’ ,ע”כ .וכך מובא גם משמו של הרה”ק מרוז’ין זי”ע.
.4ועצה טובה קא משמע לן מגמרא זו ,שכדי להשכין שלום בית צריך בעיקר להחשיב את דעתה ולשמוע מה שעל לבה ,אף אם בסופו של דבר לא נכון לעשות כך.
ואספר מעשה
להעבירו בהקדם לידי האויב הרוסי .לפתע נפתחה הדלת ונפוליון ידוע כי במלחמה הגדולה שניטשה בין רוסיה לצרפת ,נחלקו
נכנס לחדר ,תוך שהוא מבחין ורואה את רבי משה מעתיק את גדולי ישראל איזו מלכות תהיה טובה יותר עבור בני ישראל שראוי
מפת המלחמה .הדבר עורר מיד את חשדו ,והוא ניגש לרבי משה להתפלל לנצחונה ,ודעתו של הרה"ק בעל התניא זי"ע היתה,
ואמר לו בתקיפות' :אתה מרגל רוסי' ,והניח את ידו על ליבו של שראוי יותר שהצאר הרוסי יפיל תחתיו את נפוליון בונפרטה
רבי משה לחוש אם לבו הולם בחוזקה כדרכו של מרגל שנתפס הקיסר הצרפתי שגרם להתבוללותם ישראל בין העמים רח"ל.
בקלקלתו ,אלא שלבו של רבי משה המשיך לפעום כרגיל מבלי בעל התניא עשה פעולות רבות להצלחת הצאר ,ולצורך כך שלח
שהראה סימן של פחד ומורא .פנה אליו הקיסר ואמר' :בטוח אני אף את חסידו רבי משה מייזליש זצ"ל מוילנא מחבר הספר 'שירת
משה' שהיה מוכשר ומלומד בשפות רבותְ ,לְ ַַרֵּגֵ ל בצבא הצרפתי
שהנך מרגל רוסי נתעב ,והיה ראוי שיפשטו את בשרך מעליך
ולהביא משם מידע שיסייע לצבא הרוסי בקרבות הקשים.
בעונש מות ,אך חבל על לב שכזה שילך לאבדון .אבקש רק שתתן
את שכרי ותגלה לי ,כיצד מצליחים לשמור על פעמי הלב שישארו בפקחותו הרבה הצליח רבי משה להסתנן עד לדרגי הצבא
כסדרם גם בשעה שהחיים עומדים מנגד' .ענה רבי משה ואמר: הגבוהים וישב כחבר מן המנין בחדר המלחמה ,מבלי שהמסובים
'רב גדול יש לי ורשנ"ז מליאדי שמו ,וממנו למדתי כיצד להשליט העלו על דעתם שכל טכסיסי מלחמתם יתגלו בהקדם לצד הרוסי.
את המח הלב בכל מצב ,ולא לתת לרגש הלב לפעול ללא מחשבה מסופר ,כי פעם עיינו ראשי הצבא במפות גדולות שהיו פרושות
תחילה ,וכשיודעים זאת חיים חיי שלוה והשקט ולא מתייראים על ריצפת החדר וסדרו מחדש את מהלכי הצבא ,כשרבי משה
מדבר ,וזה כל האדם'. המרגל עומד בסמיכות אליהם ורושם לעצמו את הדברים
3 גליון י"א
נקודות העולות
ולכן ,כשאדם רוכב על
מן המבואר: עגלה המונהגת על ידי
בעל חי ,אזי האדם שהוא
המח מושפע בשעת צער רק מרגשות לב ,וכדי להשפיע עליו ,צריך להתחבר
אליו גם כן ברגש ולהשקיטו ,ולהתבונן לאחר מכן בישוב הדעת. 'מדבר' מושל על ה'חי'
מלכות הכונה שליטת המח על הלב ,ולכן נטלה מלכותו של שאול כששמע את ועל העגלה העשויה על
רצון העם .וענין זה ביקש ראב"ע לבדוק כשביקשו למנותו לנשיא. פי רוב מעץ שבדרגת
עונשו של פרעה שה' הנהיגו בכבידות ,מדה כנגד מדה שהלך אחר כבדות לבו 'צומח' ,ונעשה הסדר
ולא אחר מוחו.
הרצוי של מדבר השולט
רוב מעץ שבדרגת ‘צומח’ ,ונעשה הסדר ויוכל לחנך ולגדל דורות לתפארת ,שגם על החי והצומח
הרצוי של מדבר השולט על החי והצומח. הם יהיו מושלים ביצרם ובני מלכים בכל
אך פרעה שהרשיע והכפיף את השכל מעשיהם. למלחמה ,האמת היא עם שמואל נביא
הישר – חלק ה’מדבר’ שבאדם שאינו ה’ שציווהו להמתין עבורו ,וכך מורה
רוצה ללקות במכות ועונשים ,והכניעו דעת התורה .וכיון שלא ידע כיצד ליישב
עומק עונשם של המצרים שה’ נהגם
את המח על הלב ,נלקחה המלכות ממנו,
תחת הלב ‘הבהמי’ והכבד שהיא בחינת ‘בכבדות’
ולא כעונש ונקמה חלילה ,אלא שהוברר
‘צומח’ כמו שנאמר (שמות ז ,יד) ‘כבד ב’דרשות חתם סופר’ (חלק ב דף רכה, למפרע שחסרה אצלו המהות העיקרית
לב פרעה’ רק כדי לשעבד את ישראל א) מוצאים אנו פרפרת נאה על משקל של מלך שתפקידו לא להימשך אחר
בסבלות ועבדות ,שילם לו ה’ מדה במדה זה שהתבאר שמלך ר”ת מ’ח ל’ב כ’בד, רגשי הלב ולהשליט את המח עליו ,ובחר
וכפף גם אצלו את ה’מדבר’ תחת ה’חי’ שתפקידנו להיות מלך על הלב והכבד ה’ בדוד המלך שלבבו היה שלם עם ה’
וה’צומח’ ,ולכן כשרדף אחרי ישראל המושך לתאווה .ותוכן דבריו ,שלכל בהכנעה תחת השכל האלוקי.
ונכנס אחריהם לים סוף נאמר בפסוק אדם יש שלשה חלקים בגופו שהם
מעתה נשכיל לומר ,כי כלל גדול יסד
(שם יד ,כה) ‘ויסר את אופן מרכבותיו בחינת :צומח ,חי ,מדבר .הצומח – הם
ה’בעל שם טוב הקדוש’ זי”ע ותלמידיו
הציפורניים והשערות וכדו’ שצומחות
וינהגהו בכבדות’ ,שהעגלות העשויים מן אחריו ,שכל פרשה וענין הכתובים
כעשב השדה .חי – הוא חלק התנועה
הצומח ,משכו את הסוס ורוכבו ,והנהגת בתורה אין בהם שינוי והם קיימים לעד
שהולך מהכא להתם ואוכל לשובע
היתה ‘בכבדות’ הרומזת שה’כבד’ היה ולעולמי עולמים ,והן נוהגים בכל איש
נפשו ,שמצד זה הוא שווה לבהמה .וחלק
ראש וראשון ולא כפי הראוי להיות מ’ח ישראל .5ונאמר ,שגם פרשת מינוי מלך
המדבר – שהיא ‘מותר האדם מן הבהמה,
ללמד בא לכל אחד ,על חובתו להמליך
ל’ב כ’בד ,וניטלה מפרעה בחינת ה’מלך’. שהוא מדבר והיא אינה מדברת’ (לשון
את המח עליו בבחינת מ’ח ל’ב כ’בד,6
וכשראו בני ישראל כיצד ה’ משלם מדה המדרש תנחומא פרשת אמור טו) ,שנפ־ ושיהיה בבחינת ‘שום תשים עליך מלך’
במדה ,אזי ‘על שפת הים יחד כולם על מכח הדעת שבמח. (דברים יז ,טו) ,ומובטחים אנו שההולך
‘והמליכו’ ואמרו ה’ ימלוך לעולם ועד’, ולכן ,כשאדם רוכב על עגלה המונהגת בדרך זו ומקיים ‘והיה כשבתו על כסא
והגיעו להכרה שהמלכות האמיתית היא על ידי בעל חי ,אזי האדם שהוא ‘מדבר’ מלכותו’ ,שכרו הרבה מאד ש’יאריך ימים
כשהמח שולט על הלב ,וכה יזכנו ה’. מושל על ה’חי’ ועל העגלה העשויה על פי על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל’,
.5עיין בספר אור הגנוז לצדיקים (פרשת מקץ) שכתב‘ :בשם ה’בעל שם טוב’ ,דכל פסוקי התורה צריכים להיות נצחיים בשכל אף שבפועל היו בזמן ובמעשה ,כי התורה הוא אלהותו ואלהותו נצחי’ .וראה עוד
בתולדות יעקב יוסף (פרשת נשא) ,ובכתר שם טוב (אות שצג).
.6וכבר פירשו ספרי קודש שזה עומק מה שכתבו התוס’ (ברכות ז ,א ד"ה שאלמלי) שבלעם ביקש לומר בזעמו של הקב”ה את תיבת ‘כלם’ -לכלות את ישראל .שמגמתו המורשעת היתה להביא את ישראל לידי
‘כלם’ שהוא נוטריקון כ’בד ל’ב מ’ח ,ולהפך בכך את שליטת המח על הלב והכבד ולאבדם ממילא מן העולם.
לקבלת הגליון והשיעורים ,להערות והנצחות נא לפנות לכתובת מייל
office@nafshyyeshoveiv.org
קו השיעורים 718-400-7566בארץ ישראל077-850-9310 :
גליון י"א 4
