הלכה בהירה · Halacha Behira — ניצבים וילך (2026-08-31)

הלכה בהירה
הלכה למעשה לחיי יום יום ,שבת ומועדים
מאת הרה"ג אפרים נייהויז שליט"א
דומ"ץ בבית הוראה של מרן הגרמ"ש קליין שליט"א ובק"ק ויזניץ
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גליון מו – ראש השנה תשפ"ז
הלכות ומנהגים לימי הסליחות וראש השנה [שחל בשבת] תשפ"ז
התוכן
פרק ז – שחרית ימי ראש השנה 14 .......................... פרק א – סליחות 2 ...............................................
השכמת הבוקר במוצאי מנוחה קדמנוך
תפילת שחרית שעת רחמים ועת רצון
קריאת התורה ברכות השחר וברכות התורה
קידוש וטעימה לפני מוסף דיני הש"ץ
פרק ח -תפילת מוסף ,מנחה וקידוש היום 17 ............ מדיני ה'סליחות'
תפילת מוסף פרק ב -ערב ראש השנה 5 ...................................
תפילת מנחה /קידוש היום וסעודת יום טוב סליחות ושחרית
פרק ט -הכנה משבת יום א' דר"ה למוצ"ש ליל ב' 18 .. תענית ,הליכה לביה"ח
פרק י -ליל שני של ראש השנה 19 ........................... תספורת ,נטילת צפרניים ,טבילה במקוה ,תשובה
עשיית מלאכה סכין חדש
תפילת ערבית הגעלת וטבילת כלים
הכנת הנרות הכנות אש ונרות לצורך שבת ויום טוב
הדלקת הנרות הכנות לראש השנה
שתיית מים לפני קידוש יקנה"ז פרק ג – הדלקת הנרות 8 .......................................
סדר הקידוש וההבדלה ההדלקה והברכות
פרי או בגד חדש לברכת שהחיינו אשה ב'קידוש' ואיש ב'הדלקת נרות'
פרק יא -יום שני של ראש השנה 23 ........................ המתארחים אצל אחרים
אכילה לפני התקיעות פרק ד – תפילות ראש השנה 9 ..............................
הכנה לתקיעת שופר הוספת זכרנו ,מי כמוך ,וכתוב ,בספר חיים
פרק יב -תקיעת שופר 24 ....................................... הברכה השלישית -המלך הקדוש
מקור המצוה הברכה הרביעית
הברכות ראש השנה שחל בשבת
התקיעות לעילא ולעילא
תקיעות דמיושב ודמעומד הגבהת הקול בתפילה
הפסק בכיה בתפילות ראש השנה
נשים /קטנים פרק ה -ליל שבת -א' דראש השנה 11 ..................
פרק יג – תפילת מוסף ,קידוש היום ,תפילת מנחה 27 . תפילת מנחה
תקיעת שופר בתפילת מוסף קבלת שבת ,תפילת ערבית וברכת 'לשנה טובה'
קידוש היום וסעודת יום טוב קידוש ליל שבת וראש השנה
תפילת מנחה אכילת הסימנים
פרק יד – מהלכות יום טוב 28 ................................... סעודת ליל שבת ור"ה
אופני היתר בישול וחימום על גבי כיריים רצה ויעלה ויבא בברכת המזון
בישול לצורך סעודה הנמשכת למוצאי יו"ט פרק ו -מנהגי ראש השנה 13 ................................
אמירה לנכרי כשנכבה התאורה -מזגן – פלטה אי אכילת אגוזים
נקיון הבית ע"י מטאטא או שטיפה אי אכילת דברים חמוצים ,מרורים וחריפים
הכנת קוביות קרח כעס
רחיצה ביום טוב שינה ביום
פרק טו -תפילת ערבית והבדלה במוצאי יום טוב 32 ..
1
פרק א -סליחות
שעת רחמים ועת רצון במוצאי מנוחה קדמנוך
ד .לכתחילה תיקנו לומר הסליחות בסוף הלילה סמוך א .מתחילין לקום באשמורת ולומר 'סליחות' ביום א'
לאשמורת הבוקר ,דהיינו ,בשליש האחרון של שלפני ראש השנה – כשחל ר"ה ביום חמישי או
הלילה סמוך לאור הבוקר (עי' שו"ע שם .ולדעת הרמ"א כמו בשנה זו שחל בשבת .וכשחל ביום ב' או ביום
סי' תרב ובמשנ"ב שם סק"ו הכוונה עד עלות השחר .ולדעת ג' ,מתחילין מיום א' בשבוע שלפניו (רמ"א סי' תקפא
הגר"א סי' נח הכוונה עד נץ החמה) .והטעם ,דבג' שעות ס"א) .כדי שיהיו ארבעה ימים לפני ר"ה שאומרים
אחרונות של הלילה הקב"ה שט בעולם הזה ,הרי בהם סליחות.
קרוב הוא לנו בכל קראנו אליו באותו זמן (ב"ח ,לבוש, ב .כמה טעמים נאמרו בזה שמקדימים לומר סליחות
פרישה ,מג"א סק"א).1 ד' ימים לפני ראש השנה ,א .משום שהיו רגילים
ה .הסליחות של יום הראשון נוהגים בהרבה קהילות להתענות עשרה ימים עם יוה"כ ותמיד חסרים ד'
לומר במוצאי שבת בחצות הלילה ,כלשון הפייט: ימים מר"ה עד יוה"כ שלא יכולים להתענות ,דהיינו
'במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה' ,ומשום לשון שני ימים של ר"ה ושבת שובה וערב יוה"כ ,לכך
הפזמון 'בזעקתם בעוד ליל' ,וכן 'רצה עתירתם צריך להשלים ד' ימים קודם ר"ה .וכדי שיהיה יום
בעמדם בלילות' (מט"א סי"א) .ובהרבה קהילות קבוע להתחלה תקנו להתחיל תמיד ביום ראשון
משכימין ביום ראשון לפנות בוקר לאמירת (לבוש ס"א .ט"ז סק"ב) .ב .שהקרבנות צריכים לבדוק
הסליחות הראשונות. אותם ד' ימים קודם הקרבה לראות שאין בהם מום,
ו .בשאר הימים ,ברוב המקומות אומרים הסליחות ואיתא בירושלמי (ר"ה פ"ד ה"ח) בכל הקרבנות בפר'
ביום ,אחר עלות השחר ,ולא מבעוד ליל ,אלא פנחס כתיב 'והקרבתם עולה' ובראש השנה כתיב
שמשכימים מעט לאמרם קודם התפילה .לפי 'ועשיתם עולה' ,ללמד שבר"ה יעשה אדם עצמו
שהימים האלו הם ימי רצון ואף לאחר עלות השחר כאלו מקריב את עצמו ,ולכן קבעו ד' ימים קודם
הוא עת רצון (אלף למגן אות כד) .ואף שמתאחרין לומר ר"ה שכל אחד יבקר כל מומי חטאתו ,יפשפש
בבוקר אחר עלות השחר ,מ"מ לא יתאחרו יותר במעשיו וישוב עליהם (עטרת זקנים סק"א ,א"ר סק"ח,
מדאי אל תוך היום ,וכ"ש לא לאחר משום זה זמן הובא במשנ"ב סק"ו) .ואף מי שאינו יכול להתענות
קריאת שמע ותפילה. יפשפש במעשיו יותר ויותר בימים אלו דומיא
ז .יש הנוהגים לומר סליחות של כל הימים בלילה דביקור הקרבן ,ויתן צדקה כפי כוחו (כף החיים
2
אחר חצות ,וכבר נהגו כן בדורות קדומים (עי' 'דברי סקכ"ט).
תורה – מונקאטש' ח"א אות עו באריכות ,ושכן נהגו כמה ג .עוד טעם שמתחילין במוצאי שבת דווקא ,כיון
צדיקים ברוסיא .ועי' שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' קה), שהוא סמוך לשבת ,ובשבת נוהג כל אדם ללמוד
שמחצות הוא כבר עת רצון וכדאיתא בזוה"ק לענין תורה ,כי אין לו עסקים ויש לו פנאי ללמוד ,נמצא
תיקון חצות .ויש סמך לכך ,שאחר חצות חוט של שבמוצאי שבת העם שמחים מחמת התורה
חסד נמשך .וגם מה שכתוב שיאמרו קרוב ליום, שלומדים בשבת ,וגם מחמת עונג שבת ,ואמרינן
אפ"ל שכמו שאחר חצות היום נקרא נטו צללי (שבת לד ):אין השכינה שורה לא מחמת עצלות ולא
ערב ,כן אחר חצות לילה מיקרי קרוב ליום (תהלה מתוך עצבות אלא מתוך שמחה של מצוה .לכן טוב
לדוד סי' קלא ס"ב). להתחיל להתפלל מתוך שמחה של מצוה ,וגם
ח .יש נוהגים לומר סליחות בלילה מתחילת אשמורה הפייט התחיל 'במוצאי מנוחה' (לקט יושר ,לתלמיד
שניה ,דהיינו אחר שליש הראשון של הלילה (כ"כ התרוה"ד ,ח"א או"ח ,עמ' קיח ענין א).
"ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי 1וכן נהג האר"י הק' ז"ל לומר סליחות באשמורת הבוקר,
כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום" .וממה דהיינו משמורת אחרונה של הלילה ,קודם שהאיר היום (שער
שכתב לקום בלילה משמע שיש ענין בקימה בלילה .וכן כתב הכוונות בהקדמה לדרושי ר"ה).
השו"ע (או"ח סימן תקפא ס"א) וז"ל :נוהגים לקום באשמורת 2וי"א דאף אלו שנהגו בימים קדמונים לומר סליחות בחצות
לומר סליחות ותחנונים וכו' .אולם לומר סליחות אחר חצות הלילה ,הלכו לישון בתחילת הלילה וקמו לקראת חצות לומר
ומיד לאחר מכן לילך לישון מעלתו פחותה יותר. סליחות ,וכמו שעשה דוד המלך שאמר :חצות לילה אקום
להודות לך .וכן מדויק לשון הרמב"ם (פ"ג מהלכות תשובה ה"ד):
2
יב .כמו כן יש לברך ברכות התורה קודם אמירת במשמרת שלום סי' מא ס"ד וכן נוהגים בקצת קהילות).
הסליחות ,כיון שיש בסליחות גם פסוקים (עי' סי' מו אמנם במקום שלא נהגו כן יש ליזהר ולא לומר
בשו"ע ,ובמשנ"ב שם סקכ"ז ,לבוש ,מט"א שם). סליחות קודם חצות ,כי "אין לומר סליחות וי"ג
דיני הש"ץ מדות קודם חצות הלילה בשום פנים לעולם ,כי
יג .יש לדקדק אחר ש"ץ היותר הגון והיותר גדול הוא מקצץ בנטיעות וזה מעשה רע ומר" (ברכי יוסף
בתורה ומעש"ט שאפשר למצוא שיתפלל סליחות בשם מהר"ם זכותא מגורי האריז"ל ,הובא דבריו בשערי
וימים נוראים (רמ"א סי' תקפא ס"א) .כי המתפלל הוא תשובה .וכ"כ המג"א סי' תקסה סק"ה בשם ספר הכוונות,
המליץ בין הקב"ה לבין הציבור ,ואם ח"ו אינו ראוי ומשנ"ב שם סקי"ב ,וכ"ה בא"ר סי' תקפא סק"ט) .ועד כדי
איך יהיה מליץ יושר לפני הקב"ה (קיצור של"ה מס' כך החמירו בדבר שכתב המט"א (אות כ) שבמקומות
ר"ה). שנוהגים לומר סליחות בערבית ואומרים י"ג מדות,
יד .הש"ץ מתעטף בטלית קודם שמתחיל אשרי ,מפני ראוי לבטל המנהג ,ומי שהוא שם בעת שאומרים
כבוד הציבור (לבוש ,הובא בט"ז סק"ב ומג"א סק"ג) ,ואם לא יאמר עמהם אלא ישב וידום או יאמר קצת
כבר הגיע זמן משיכיר ,יברך על טליתו ויתעטף בו. מזמורים .ועוד" ,כי ההבטחה שיש על אמירת י"ג
אמנם קודם זמן זה ,או כשאומרים סליחות בחצות מידות שאינה חוזרת ריקם ,אין מועיל אם אומרים
הלילה ,לא יתעטף לא בטלית שלו ולא בשל הקהל אותה קודם חצות הליל ,ויש לה כח רק כסתם
(כדי לא ליכנס לספק ברכה ,די"א שבגד של יום חייב בציצית תפילה" (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' קה).
אף בלילה) ,רק בטלית שאולה מאיש אחר ,ויכוין ט .אלו שקשה להם להמתין עד חצות ,כגון חולים
4
שנוטלו רק לכבוד ולא לקנותו ,ואינו מברך עליו וזקנים או באין לו ברירה אחרת [וכן נשים בליל ראשון
(משנ"ב סק"ו) .ומי שנוהג תמיד לא לברך על טלית שאין להם אפשרות אחרת] ,יכולים להקל ולומר
הקהל יכול להתעטף בטלית הקהל ג"כ (הליכות סליחות מתחילת אשמורה שניה ,שהיא שעתיים
שלמה תפילה פ"ג הי"ב) .ואם אין שם טלית ,מותר לפני חצות ,כי אין איסור בדבר רק עפ"י קבלה ולא
לומר סליחות וי"ג מדות ללא טלית (מט"א סט"ו ,פמ"ג נזכר בתלמוד.
א"א סק"ג ,קיצושו"ע סי' קכח ס"ו). י .האומרים סליחות לפני חצות אין נופלים על
טו .צבור שרוצים לומר סליחות ואין להם ש"צ רק מי פניהם ,דאין נפילת אפים בלילה (שו"ע סי' קלא ס"ג).
שכבר אמר סליחות ,יכול להיות להם ש"ץ .ואי והאומרים באשמורת הבוקר אע"פ שעדיין לא
משום שהוא כופל התפילות והסליחות והי"ג האיר היום ,רשאים ליפול על פניהם כיון שהוא
מדות ,גם בזה אין חשש אם יש בו תוספת שבח קרוב ליום (שם) .וטוב להאריך קצת בסליחות כדי
לבורא ב"ה כמו בנידון דידן (שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' שתהיה נפילת אפים ביום ממש (מט"א סי"ט) .וגם
סו אות א). האומרים סליחות אחרי חצות הלילה יכולים ליפול
על פניהם (משנ"ב סקי"ח בשם א"ר ושכ"מ במג"א סק"ט).
מדיני ה'סליחות'
טז .אין להתחיל 'אשרי' עד שיהיו עשרה ,כדי שיוכל ברכות השחר וברכות התורה
לומר קדיש מיד אחריו ,ואם א"א להמתין עד שיהיו יא .כשמשכים בבוקר ,אחר שעשה צרכיו ונטל ידיו
עשרה ,לא יאמרו קדיש אחרי אשרי ,וכשיגיעו כדין יש לברך 'על נטילת ידים' ו'אשר יצר' אף
עשרה יאמר כמה פסוקים ויאמרו קדיש .ואם באו קודם שהאיר היום ,וכן יברך ברכת 'אלקי נשמה',
אחרי שהתחילו לך ה' הצדקה יאמרו מיד קדיש כיון שיש אומרים שנתקנה כברכה הסמוכה לברכת
(מט"א סי"ז ,משנ"ב סק"ד). 'אשר יצר' .ואחרי שגומר סליחות וכבר האיר היום
יז .בקצת קהילות אין אומרים אל ארך אפים וי"ג יטול ידיו שנית שלש פעמים אבל לא יברך על
3
מידות בתחילת הסליחות מיום השני של סליחות נטילה זו (מט"א סי"ב) .
ואיתא בגמ' (ר"ה יז ):מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ וכו' ,אלא יקח 3ואף אם האיר היום באמצע הסליחות אין צריך להפסיק ליטול
טלית חבירו ובזה לא יעבור כלום ,כי כבר הוכחנו בהל' ציצית דאין ידיו ,אלא כשיסיים יטול ידיו ,דכל שעומד באמצע תפילה או לימוד
לברך על טלית שאולה ,ואפי' למאן דפסק שם לברך ,היינו תורה אין צריך להפסיק בשביל נטילה זו (דעת תורה סי' ד סי"ג ,שו"ת
כששואלו כדי לצאת בו אבל כשלא מתכוין אלא משום צניעות מהרש"ם ח"ח סי' ג ,שו"ת פתחא זוטא ח"א סי' לב ,שו"ת תשובות
בעלמא כו"ע מודים דא"צ לברך (ועי' משנ"ב סק"ו ,ובמג"א סי' יח והנהגות ח"ב סי' ב).
סק"ב). 4בט"ז סק"ב כתב :דודאי בלא עטיפה כלל אי אפשר משום כבוד
השכינה ,ובפרט בסליחות שאומר 'ויעבור ה' על פניו ויקרא',
3
שלם (משנ"ב סק"י) .וטוב לשחות כמו במודים (מג"א ועד ערב ר"ה .וביום הראשון וכן מערב ר"ה ועד
סק"ד בשם של"ה ,משנ"ב שם סק"י) ולא יסמוך על דבר ערב יו"כ אומרים.
בחוזק ,שאם ינטל אותו דבר יפול (משנ"ב שם). יח .טוב לעמוד בשעת אמירת הסליחות ,ומי שקשה לו
דסמיכה כזו הוי כישיבה .ואם כבד לו השחיה יש לעמוד באמירת הסליחות ,יעמוד עכ"פ בשעת
להקל בזה ודי שיכוף מעט את ראשו (שעה"צ אות ו). אמירת 'אל מלך יושב' וי"ג מידות (אליה רבה ס"ט
כו .אומרים ג"פ וידוי 'אשמנו' בסליחות (רמ"א סי' תרב מקיצור של"ה ,והובא גם במשנ"ב ,וכ"ה במט"א אות יח).
ס"א ,לבוש ,מט"א סי' תקפא סי"ח ,וסי' תרב סל"ב) .שהוא יט .כשאומרים 'ויקרא בשם ה'' ,יש להפסיק קצת בין
כנגד חטא עון ופשע (א"ר סי' תר"ב סק"ד בשם רוקח בשם לבין ה' ,כי הכוונה היא ויקרא בשם – ומי קרא
הלכות תשובה) .וי"א דאין לומר וידוי רק פעם אחת בשם – ה' (אבודרהם ,משנ"ב סק"ד).
(שער הכוונות בשם האר"י ז"ל ,מעשה רב להגר"א אות רב). כ .מי שעומד באמצע הסליחות והציבור הגיע לי"ג
וגם אלו יאמרו 'אשמנו מכל עם' וכו' ,לעינינו עשקו מידות ,יפסיק במקום שעומד ויאמר י"ג מידות עם
עמלינו וכו'. הציבור (שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' יב ,ח"ט סי' כד) ,ויתחיל
כז .עיקר הוידוי הוא מן 'אבל אנחנו ואבותינו חטאנו' מפסוק ויעבור ה' על פניו (יסוד ושורש העבודה פי"א),
עד 'תעתענו' ,ואין לדבר בשעת הוידוי ,ומ"מ ואם רוצה יכול להתחיל מ'אל מלך' .וכשיגיע לפי
מפסיק לענות קדיש וקדושה אפי' באמצע 'אשמנו' סדר אמירתו ל'אל מלך' וי"ג מידות ידלג עליהם
(מט"א סי' תרז סי"א). וימשיך באמירת הפסוקים שלפני הפיוט שאחריו.
כח .אם יש חתן או סנדק או בעל ברית באמירת כא .אין אומרים י"ג מידות אלא בציבור ,ואם התחיל
הסליחות ,יש אומרים שאין אומרים וידוי ונפילת לומר עם הציבור ואומר במתינות ובכוונת הלב
אפים (שו"ת פני מבין יו"ד סי' שיט ועוד) ,אמנם ברוב והציבור אומר יותר מהר ,יכול לסיים אף אחר
הקהילות אומרים ,וכמו שכתב בשו"ת שבט הלוי שהציבור כבר סיימו ,כיון שהתחיל עם הציבור (כף
(ח"ד סי' נד אות ה)' :דנפילת אפים של סליחות הוא החיים סי' קלא אות כד).
חלק מנוסח סליחות המקובל ואינו מתבטל בשום כב .צריך לדעת פירושן של י"ג מדות של רחמים ,כי
פנים גם אם יש שם חתן או סנדק ובעל ברית'. אין לומר י"ג מדות שלא בכוונה (ברכי יוסף סק"ד,
כט .אחר הסליחות אומרים 'קדיש שלם' עם תתקבל. שערי תשובה סק"א).
אע"ג שבכל ימות השנה אין אומרים תתקבל אלא כג .הפסוקים שבין סליחה לסליחה ,אין לדלג עליהם
אחר תפלת שמונה עשרה ,שכן הוא משמעות לשון ויש לאומרם בנחת ,ולא כמנהג העולם (מחצית השקל
צלותהון שפירושו תפלה ,וסתם תפלה רצה לומר סי' סח) ,שעל אותן פסוקים נתייסדו הסליחות
תפלת שמונה עשרה ,שאני סדר הסליחות שנתקנו (ליקוטי מהרי"ח).
כולם על סדר התפלה של כל היום ,כי הפסוקים כד .כמו כן יש לומר כל הסליחות והפיוטים בנחת,
שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי דזמרה, ולהשתדל לכוון ולהבין מה שמתפללים ומבקשים,
והסליחות עם הי"ג מדות שאומרין בין כל אחת כי ענין אמירת הסליחות הוא הווידוי על עוונותיו
ואחת הם במקום תפלת י"ח ,שעיקר התפלה הוא ובקשת מחילה וסליחה מהקב"ה ,וקבלה לשיפור
י"ג מדות ,ואח"כ נופלין על פניהם כמו אחר כל המעשים וקיום תורה ומצוות כראוי ,ואלו פנים יש
התפילות ומסיימין ואנחנו לא נדע ,לכך אומרים כשמבקשים מהקב"ה שיסלח לו על חטאיו ואינו
אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר גמר כל מכוון או אינו מבין מה שמבקש ,ובפרט אם הוא
תפלות השנה (לבוש). ממלל במהירות ואינו שם כלל על לבו למה שהוא
ל .אף אם המנין נשלם רק בסוף הסליחות ,כל שלא אומר( 5עי' ברכ"י ושע"ת שם)" .ומה שנהגו קצת לומר
גמרו הסליחות ואומרים עדיין קצת תחנונים, 'עננו אבינו עננו' וכו'' ,עשה למען אמתך' וכו' מי
יכולים לומר קדיש תתקבל בגמר הסליחות (אלף שענה וכו' במהירות גדול ,יש לבטל מנהגם" (ברכי
המגן סקל"ג). יוסף סק"ה).
לא .אם היה מנין בשעת הסליחות ,אף אם באמצע יצא יש לעמוד כשאומרים הוידוי 'אשמנו' וכו' (שו"ע סי' כה.
אחד לחוץ ,ואין שם עשרה בגמר הסליחות ,כל תרז ס"ג) ,דהכי הוי דרך הכנעה טפי ומתודה בלב
שנספר להקב"ה שחטאנו?! הרי לפניו גלוי וידוע הדבר יותר מאשר לנו. 5מסופר על החפץ חיים ז"ל ,שפעם בימי התשובה כשאמרו סליחות
אלא העיקר באמירת הסליחות שנקבל על עצמנו שלא נשוב לכסלה. בישיבה ,השתיק את המתפללים ואמר להם :וכי הסליחות נתקנו כדי
4
שלפניו .ומטעם זה הוא קודם לאבל וליא"צ ,והא"ר שנשתיירו רוב מנין ,דהיינו לפחות ששה אנשים,
מפקפק בזה (רמ"א שם ,מג"א סק"ז ,משנ"ב סקי"ד). אפשר לומר קדיש עם תתקבל בגמר הסליחות
"ואצלינו אין המנהג כן .ובדרך כלל יזהרו מאד שלא ( מט"א סי' תקפא סי"ז ,ובאלף המגן שם ס"ק לד-לה ,משנ"ב
לבא לידי מחלוקת בעניינים אלו וכל מי אשר יראת סק"ד).
אלקים בקרבו יבטל דעתו אף שנראה לו שעושים המתפלל ביחידות ,כשיגיע לי"ג מדות לא יאמר לב.
שלא כהוגן כדי שלא לבא לידי מחלוקת ,וע"פ הרוב דרך תפילה ובקשת רחמים ,דדבר שבקדושה הן
השטן מרקד בעניינים כאלו כידוע ,ולכן המשתדל ואין נאמר בפחות מעשרה ,אבל יכול לאומרה
א"ע למנוע מחלוקת שכרו גדול מאד" (ערוך השולחן בניגון וטעמים כקורא בתורה (שו"ע סי' תקסה ס"ה,
ס"ו). מג"א סק"ה בשם תרוה"ד סי' יח ,משנ"ב סקי"ב) .וכן ידלג
כתוב בשל"ה (מס' ר"ה עמוד הדין פרק נר מצוה ד"ה בכלל) לו. התפילות שהם בלשון תרגום ,כמו מחי ומסי ,מרן
השליח ציבור והתוקע צריכים להפריש עצמם ג' די בשמיא וכו' (מט"א סכ"א ,משנ"ב שם).
ימים קודם ,מכל דבר המביא לידי טומאה ,וילמדו אבל ל"ע בתוך ימי השבעה אסור לצאת מביתו לג.
הכוונות מהתפלות והתקיעות ,והוא מהזוהר (ויקרא לביהכ"נ כדי לומר סליחות ,ויאמר הסליחות במנין
יח א) (מג"א סי' תקפא סק"ט) .ובחתם סופר (דרשות לז"ך בביתו ,ואם אין לו מנין יאמר ביחידות ,וכנ"ל
אלול תק"ע ,ח"ב עמ' שנו) כתב :כתוב בזוהר והזהירו כל כשאומרים ביחידות .ובער"ה שמרבים בסליחות
האחרונים והמקובלים ,דג' ימים קודם ר"ה מותר לו ללכת לביהכ"נ (רמ"א סי' תקפא ס"א).
מחויבים בעלי תפלות והתוקעיס ומה גם המקרא אבל תוך י"ב חודש – אע"פ שבר"ה ויוה"כ אסור לו לד.
התקיעות ,להתבודד ולפרוש עצמם מכל מותרי לעבור לפני התיבה דדינם כרגלים ,בימי הסליחות
העוה"ז כדי שיכוונו לבם בבוא יום הגדול והנורא, ובערב ראש השנה וגם בעשרת ימי תשובה מותר
וידעו לפני מי יעברו .ובדורות שלנו גם כל אחד לו להתפלל לפני העמוד (משנ"ב שם סק"ז).
ישא בעד עצמו רינה ותפילה ויתבודד עצמו ג' ימים יש מקומות שנוהגין שהמתפלל סליחות מתפלל לה.
אלו ,אולי יתעשת האלקים לנו. כל היום ,היינו שחרית ומנחה ,וי"א אף ערבית
פרק ב -ערב ראש השנה
שאחרי קריאת התורה אין אומרים ,כי אין אומרים סליחות ושחרית
תחנון. לז .ערב ראש השנה משכימין הרבה ומרבים בסליחות
תקיעת שופר לפני מלך מוחל וסולח בבכי ובתחנונים לצאת
מב .ערב ראש השנה שחרית אין תוקעים בשופר (רמ"א בדימוס בדין ,ויש לאומרם במתון ובהכנעה
ס"ג) .וכמה טעמים נאמרו בזה ,א -כדי להפסיק בין ובשברון לב (רמ"א סי' תקפא ס"א ,מט"א סל"ג).
תקיעות דחודש אלול שהן רשות ומדרבנן, לח .הסליחות של ערב ר"ה נקראים "זכור ברית" ,ע"ש
לתקיעות של ראש השנה שהן חובה ומן התורה הסליחה "זכור ברית אברהם ועקידת יצחק".
(ט"ז סק"ד ,מג"א סקי"ד) .ב -כדי לבלבל את השטן לט .ערב ראש השנה בתפילת שחרית אין אומרים
(מג"א שם ומשנ"ב סקכ"ד בשם המנהגים) .ג -משום תחנון ,כמו בשאר ערב יו"ט .ומ"מ אחר אמירת
דהשופר בא לעורר לשוב בתשובה כמו שכתב הסליחות נופלים על פניהם ,כי עיקר תקנת
הרמב"ם ,ואם יתקעו שלושים יום של חודש אלול הסליחות היתה באשמורת הבוקר ,והיו נופלים על
שוב לא יתעוררו בראש השנה ,כמו שמצינו פניהם בלילה קודם עלות השחר ,ולכן אף אם
בטיטוס (גיטין נו ):שהתרגל לנקירת היתוש אחרי התאחרו והאיר היום נופלים על פניהם (שו"ע ס"ב,
שלושים יום .לכך צריך להפסיק יום אחד ואז מג"א סקי"ג ,משנ"ב ס"ק כב-כג) .ואף אלו שמתחילים
בתקיעות של ר"ה יתעורר האדם מחדש לשוב אל הסליחות אחר שהאיר היום ,נהגו ליפול נפילת
בוראו (הגר"א בפירושו ליונה). אפים אחר הסליחות.
מג .אף כשחל יום א' דר"ה בשבת ,אין תוקעין בערב מ .ערב ראש השנה אומרים 'למנצח וגו' יענך ה' ביום
שבת ,כיון שאומרים זכרון תרועה הוי כמו תקיעה צרה' (מט"א סקמ"ט).
(משנ"ב סי' תקפא סקכ"ד). מא .כשחל ער"ה ביום שני אומרים 'אל ארך אפים' לפני
מד .לתקוע כדי להתלמד ,בבית בחדר סגור מותר פתיחת הארון ,כי ביום שאומרים למנצח אומרים
(משנ"ב סקכ"ד בשם המג"א). אא"א (משנ"ב סי' קלא סקל"ה) .אולם 'יהי רצון'
5
מסירת מודעה הוא פתח גדול להרבה מנהגים נא. תענית ,הליכה לביה"ח
שאדם מחליט לנהוג במשך השנה ,ומסתפק אם מה .נוהגים להתענות בערב ר"ה (שו"ע סי' תקפא ס"ב).
הוא נדר או לא ,וכיון שאומר מלפני זה שכל ויש נוהגים להתענות רק עד חצות ,ויש נוהגים
המנהגים הם בלי נדר הרי זה פתח גדול שלא שלא לצום כלל כי בזמנינו נחלשו הדורות ,ואנשים
להחשיבם כנדר. חלשים יותר מבעבר .ובסעודת מצוה מותר לאכול
אפשר לכתחילה לסמוך על מסירת המודעה לענין נב. (רמ"א שם).
מנהג טוב שנהג ולא אמר בלי נדר שלא יהיה בזה מו .יש מקומות נוהגין לילך על הקברות (ולהשתטח על
שאלה של נדר ,אבל אם אמר לשון נדר אין לסמוך קברי הצדיקים -מג"א סקט"ז) ולהרבות שם בתחינות
על זה. (שו"ע ס"ה) .דבית הקברות הוא מקום מנוחת
התרת נדרים אינה מועילה רק לנדרים ששכח נג. הצדיקים והתפלה נתקבלה שם יותר ,אך אל ישים
אותם ,אבל נדרים שזוכר אותם ,צריך לפרט בשעת מגמתו נגד המתים ,רק יבקש מהש"י שיתן עליו
ההתרה (שו"ע יו"ד סי' רכח סי"ד) .וכן אם נזכר במשך רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר (משנ"ב סקכ"ז).
השנה שנדר נדר ,לא יסמוך על ההתרה שעשה מז .ועוד טעם "כדי שיבקשו המתים רחמים עלינו"
בערב ר"ה ,רק יעשה התרת נדרים כדינו ,ויפרט (אלף המגן ס"ק קיג בשם השל"ה)" .שמתפללים
הנדר בפני אחד מהדיינים ,וצריך שיתחרט על הנדר להשי"ת בסתם ,והבית הקברות הוא מקום
וימצא לו פתח חרטה .דכל מה שעושים התרת משכנות צדיקים וחסידים ,והם שומעים התפילה
נדרים בערב ר"ה הוא כדי שלא יהיה העונש גדול ומעלים אותה בזכותם ,וזהו כדי שיבקשו עלינו
כל כך ,וזה מהני דוקא כשאינו יודע את נדרו וחושש המתים רחמים" (שו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' ח).
שיעבור על איסור נדרים ,אבל כשיודע מהנדר לא מח" .ונותנים שם צדקה לעניים ומרבים בתחנונים
מהני עד שיפרט בפני אחד מהמתירים. לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה
המנהג שנשים אינן עושות התרת נדרים בער"ה. נד. שימליצו טוב בעדנו ביום הדין .וגם מחמת שהוא
אמנם במשך השנה אשה שנדרה נדר צריכה התרה, מקום קבורת הצדיקים המקום הוא קדוש וטהור
ויכולה לבא בעצמה לבי"ד ויכולה למנות את בעלה והתפילה מקובלת שם ביותר בהיותה על אדמת
שילך בשליחותה ,והמתירים אומרים :מותר לה קודש .ויעשה הקב"ה חסד בזכות הצדיקים (קיצור
(מבית לוי פ"ב ס"ט ובהערה יא). שו"ע סי' קכח סי"ג).
המתירים מותרים להיות קרובים לנודר וכן זה לזה נה. התרת נדרים
(שו"ע יו"ד סי' רכח ס"ג). מט .איתא בגמרא (נדרים כג ):הרוצה שלא יתקיימו נדריו
המתירים צריכים להיות גדולים ושנתמלא זקנם, נו. יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד
ואין סומכין על חזקה דרבא (רעק"א סי' עג ,הובא בפ"ת לידור יהא בטל .ועל פי זה קבעו לעשות התרת
שם) .וגם ההתרה של ערב ר"ה שהוא מועילה עפ"י נדרים ומסירת מודעא בערב ראש השנה .ואף
דין ,צריך שיהיו המתירים ממולאי זקן (שו"ת שבט שאומרים ביום הכיפורים 'כל נדרי' ,ויום כיפור
הלוי ח"ד סי' נד אות ד) ,ולכן בחורים צעירים שלא נקרא ג"כ ראש השנה ,כדכתיב (יחזקאל מ ,א) בראש
נתמלא זקנם אינם יכולים להתיר לאחרים [וכיון השנה בעשור לחודש ,זריזים מקדימים למצוות
שקשה להם לעשות בי"ד לעצמם ,יש לגדולים לעשות ועושין זאת בערב ר"ה (של"ה ריש מס' יומא) .ויש
עמם חסד ולהתיר להם נדריהם ,אף שהם אינן יכולים מקומות שנהגו בעשי"ת או בערב יום כיפור מטעם
להתיר לגדול]. הנ"ל (אלף המגן אות קג).
תספורת ,נטילת צפרניים ,טבילה במקוה ,תשובה נ .בהתרת נדרים עושים ב' דברים .תחילה עושים
נז .מסתפרים בערב ר"ה (שו"ע ס"ד) ,להראות שאנו התרת נדרים על הנדרים שנדרו במשך השנה
בטוחים בה' יתברך שעושה לנו נסים ויצדיק אותנו שעברה ,ואחר כך מוסרים מודעה שכל מה שיעשה
במשפט (טור) .ועוד ,כי אין לבא אל שער המלך מכאן ואילך עוקר אותו כבר מעכשיו ומבטל הנדר
בלבוש שק ,כי עוז וחדוה במקומו .וגם כי מבואר מתחילתו ,ומה שיעשה הוא בלי נדר" .ולכן צריך
בזוה"ק ובספרי המקובלים כי שערות הראש מורה כל אדם ליזהר שיבין מה שהוא אומר ,ולא כמו
על דינים ולכן צריך לסלק הדינים קודם ר"ה שלא שחושבים עמי הארץ שהוא איזה תחינה" (חיי אדם
לתת ח"ו כח לזרים (אלף למגן אות קז). כלל קלח ס"ח).
6
הגעלת וטבילת כלים נח .יש ליזהר להסתפר קודם חצות היום (מט"א אות נ).
סה .כלים חדשים של מתכת ,כמו נירוסטה ,אלומניום ואם לא הספיק יכול להסתפר גם לאחר חצות עד
וכדו' ,כגון ,סירים ,מחבתות ,סכו"ם וכדו' ,נוהגים זמן מנחה קטנה (עי' סי' רנא ס"ב ובמג"א שם ,אלף למגן
להכשירם ע"י הגעלה במים רותחים ,מחשש שמא אות קח).
נמרחים בשומן איסור .ואפשר להכשירם בבית. נט .נוטלים צפרניים בערב ראש השנה (טור בשם
סכין חדש אין צורך להכשירו כיון שהחידוד מוציא המדרש ,א"ר סקל"ו ,כף החיים סקפ"א).
בליעות האיסור. ס .נוהגים לטבול במקוה טהרה בערב ראש השנה
סו .וכל הכלים האלו וכן כלי זכוכית ,כמו בקבוקי יין, משום טהרה וקדושה .6וראוי לטבול משעה קודם
כוסות וכדו' ,וכן סכין חדש יש לזכור להטביל לפני חצות (רמ"א ס"ד ,משנ"ב סקכ"ו) .ואף מי שאינו טובל
החג. עצמו בכל ערב שבת ,בערב ר"ה יהדר לטבול א"ע,
סז .ארגוני צדקה וחסד או מוסדות תורה וחינוך כי אם חייב לטהר את עצמו בכל רגל ק"ו בר"ה
המחלקים סכינים לתורמים וכדו' ,יכולים להטביל שצריך לחפש אחר טהרה וקדושה (אלף המגן אות
הסכינים לצורך המקבלים לפני הענקתם לתורם. קכא).
סח .כלי חדש לדבש שהבסיס מתכת או כסף וכדו' סא .לכבוד ראש השנה יש ללבוש בגדים נאים
ובתוכו כלי זכוכית שבו מניחים הדבש ,אין צריך ומכובסים ,אך לא בגדים הדורים ביותר כברגלים
להטביל רק את כלי הזכוכית. אחרים כדי להעלות על לב שהוא יום הדין ויהא
סט .אם שכחו להטביל כלי אין להשתמש בו אפי' מורא הדין עליו (ט"ז סי' תקפא סק"ה ,שע"ת ס"ד ,משנ"ב
באופן עראי ,דהיינו אפי' פעם אחת (רמ"א יו"ד סי' סקכ"ה ,מט"א סנ"ה).
קכא ס"ח) .ובדיעבד אם השתמשו בכלי שלא סב .יש מקומות שנוהגים שכל הציבור לובש בגדים
הוטבל ,לא נאסר המאכל (שם סט"ז) .וצריך עוד לבנים – 'קיטל' בראש השנה כמו ביום הכיפורים,
להטביל את הכלי. והוא רמז על סליחה ככתוב כשלג ילבינו ,וברוב
ע .אין לטבול כלי בשבת ויום טוב (שו"ע סי' שכג ס"ז, המקומות אין נוהגין כן רק לובשים בגדי שבת ויו"ט
משנ"ב סקל"ג). הרגילים (שע"ת שם סקט"ו ,מט"א שם) .יש מקומות
הכנות אש ונרות לצורך שבת ויום טוב שהנשים לובשות בגדים לבנים (שע"ת שם ,מט"א
עא .יש להדליק בערב ר"ה נר שדולק כ 48שעות או שם).
סג .ערב ראש השנה הוא יום האחרון מן השנה ,וקבלו
יותר ,כדי שיהא לו אש מצוי להעביר ממנו להדליק
חז"ל שכל העושה תשובה יום א' בשנה חשוב
הנרות בליל ב' של ר"ה ,וכן להעביר אש אם ירצו
כאילו שב כל השנה ,וישים כל אדם על לבו לשוב
להבעיר הגז בליל ב' או ביום ב' של ר"ה לחמם או
בכל לבו ,ומכל שכן בעבירות שבין אדם לחבירו,
לבשל המאכלים .דאף שמותר מלאכת אוכל נפש
ולא ימתין עד ערב יום הכיפורים לבקש מחילה
ביום טוב ,אסור להוציא אש חדשה ביו"ט אף
מחבירו ,אלא יקדים עצמו למצוה ,וכל היום יעסוק
לצורך אוכל נפש ,או משום דהוי מכשירי אוכל בתורה ובמצוות ,ולא יסיח דעתו כל היום מתשובה
נפש שאפשר לעשותם מערב יום טוב או משום (חיי אדם כלל קלח אות ה) .ויש להרבות בזכויות בערב
דהוי מוליד ביו"ט (שו"ע ומשנ"ב סי' תקב ס"א) .ומותר ראש השנה (ערוך השלחן סי"ג).
רק להעביר אש מאש דולקת.
סכין חדש
עב .ראוי להכין מערב ר"ה גם את הנרות שידליקו בליל
סד .יש נוהגים לקנות סכין חדש לקראת ראש השנה
ב' .והנוהגים להבהב את הנרות בכל ערב שבת
ולהשחיזו ,והוא מסוגל לפרנסה לכל השנה (ספר
ויו"ט ,יהבהבו גם את הנרות לליל ב' .ואם לא הכין,
סגולת ישראל (אות ר) בשם הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב.
עיין להלן בליל ב' דר"ה.
ובספר זכרון טוב מביא שהרה"ק מנעשכיז סיפר שהרה"ק
עג .המשתמשים בפתיל צף (בליל ב') ,יש להכינם מערב
החוזה מלובלין היה מחלק סכינים בערב ראש השנה
יו"ט ולהשחיל את הפתילה לתוך השעם מחשש
למקורבים לסגולה לפרנסה).
מעליו כל הטומאות וכל המחשבות זרות שנתדבקו עמו כל ימות השנה. 6וכתב בשל"ה (מס' ר"ה פרק נר מצוה אות ח) מספר סדר היום" :גם צריך
ובכל רגל ורגל חייב אדם לטהר עצמו (ר"ה טז ,):קל וחומר בראש השנה, שיטהר עצמו וגופו ממש ,שירחץ ויטהר ויטבול במי מקוה .אף על פי שאין
שצריך האדם לחפש אחר הטהרה והקדושה ,להתיצב לפני אלהיו יתברך דרכו בכך כל השנה ,ביום הזה הנורא צריך על כל פנים לטבול ,ולהשליך
ויתעלה מן הבא בידו.
7
מערב שבת כל מאכלי השבת שהוא יום ראשון של תיקון מנא .ואם לא השחיל מערב יו"ט ,יש אוסרים
ר"ה ,ולהניח על הפלטה מערב שבת המאכלים להשחיל הפתיל ביו"ט משום עשיית כלי (מרא
שרוצים לאוכלם חם. דשמעתתא אות ריט) ,ויש מתירין (שו"ת שבט הלוי ח"ט
עח .יש לזכור לכוון שעון השבת של החשמל והמזגנים סי' קכח ,וכותב ,שאעפ"כ הוא עצמו נוהג להכין הפתילות
כפי הנצרך לימי ראש השנה. מערב יו"ט) .ובתנאי שהנקב מוכן מבעוד יום ,ואסור
עט .אם מתכנן לבשל או לחמם בליל ב' או ביום ב' את לפתוח את הנקב או להרחיבו ,וכן אסור להפריד את
המאכלים על כירה חשמלית או בתנור ,ידליקם השעם אם הוא מחובר לחבירו.
מערב יו"ט ויכין שעון שבת כפי הנצרך. עד .המשתמשים בנרונים בתוך כוסיות ,שאחרי
פ .אם מתכנן לבשל או לחמם בליל ב' או ביום ב' את השימוש נשארים הדיסקיות בתוך הכוסיות ,ויש
המאכלים על כיריים גז ,ויש בכפתורים מצית צורך להוציאם לפני שימוש חוזר בכוסיות ,עצה
חשמלי ,יש לנתק את החשמל מהכיריים בערב טובה ליתן קצת שמן או מים בתוך הכוסיות מערב
יו"ט ,כדי שיוכל להדליק הכיריים ע"י העברת אש. יו"ט כדי שלא ידבקו הדיסקיות מהנרות שהדליקו
פא .המקררים שצריכים להעביר אותם למצב שבת, בליל יו"ט ויהיה אפשר לנערם בקלות.
וחוזרים אוטומטי אחרי שבת למצב חול ,יש לכוון עה .אפשר להשתמש בנרונים בתוך פח ,שבגמר
אותם למצב שבת ליומיים של החג. שימושם נזרקים לאשפה ,ואז אין צורך לשום
פב .יש לזכור בערב שבת ויו"ט לפתוח בקבוקי יין מלאכה כדי להדליק נרות שבת .כהיום מצוי נרונים
ושתיה ,לפתוח שקיות או פקקים של בקבוקי חלב המונחים בתוך פלסטיק שקוף שאורם נראה מחוץ
ושל קופסאות אוכל לתינוקות ,להפריד גביעי ֶל ֶבן לפלסטיק כמו מתוך כוסיות הזכוכית ,וגם הם
או מעדנים לילדים ,לחתוך חתיכות נייר כסף, נזרקים בגמר שימושם ,ונכון להשתמש בהם שלא
לחתוך מפות ניילון לצורך הסעודות וכדו' .ואף מה יצטרכו לשום מלאכה בהכנת הנרות.
שצריך ליום ב' של יו"ט ,יש להכין בערב שבת ,כי עו .מי שיש לו יא"צ בר"ה ,ידליק נר נשמה בערב שבת,
מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותם מערב יום ואף אם היא"צ ביום ב' דר"ה ידליק נר גדול שידלק
טוב ,יש לעשותם מערב יו"ט. עד יום ב' של ראש השנה.
פג .מצוה למשמש בכיסי הבגדים אם יש בהם דבר הכנות לראש השנה
מוקצה ,ובפרט אלו שנוסעים מביתם לבושים עז .בשנה זו שראש השנה חל בשבת ,צריך להכין כל
בבגדי שבת (עי' שו"ע סי' רנב ס"ז). צרכי ומאכלי השבת מערב שבת .וצריך לבשל
פרק ג – הדלקת הנרות
אחרי הברכה ,שבזה נקרא ג"כ עובד לעשייתן, ההדלקה והברכות
להנאתן ,אבל אחרי שכבר גמרו להדליק וכבר נהנו פד .מדליקין הנרות מבעוד יום ,כמו בכל ערב שבת[ ,פלג
מהאור ,אינה יכולה לברך .וגם דכיון שכבר קיבלה המנחה .5:33 :זמן הדלקת הנרות ,י-ם ,6:15 :ב"ב .]6:30 :ואחר
שבת אסורה להדליק נרות ,ואיך תברך כעת וציונו ההדלקה מברכות "אשר קדשנו במצוותיו וצונו
להדליק. להדליק נר של שבת ושל יום טוב" (משנ"ב סי' רסג
פו .אם טעתה ובירכה להדליק נר של יום טוב ולא סקכ"ד וסי' תקיד סקמ"ח).
הזכירה של שבת ,י"א שתחזור ותברך על נר של פה .אם טעתה ובירכה רק להדליק נר של שבת ולא
שבת ,וכדי שיהיה עובר לעשייתה ,י"ל שתדליק נר הזכירה של יום טוב ,אם נזכרה תוך כדי דיבור,
נוסף ותברך עליו ,שהרי לא קבלה עליה עדיין שבת תתקן ותאמר להדליק נר של שבת ושל יום טוב.
רק יום טוב ,ולדידהו לכתחילה תחזור ותזכיר שנית ואם נזכרה אחר כדי דיבור ,לא תברך שוב (מו"ח
את יו"ט בברכתה (שו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' קיב), הגרמ"ש קליין שליט"א) ,א – די"א שיום טוב נמי איקרי
ולמעשה נראה שאם נזכרה תוך כדי דיבור ,תתקן שבת ויצאה ידי חובתה בברכתה (שו"ת התעוררות
ותאמר להדליק נר של שבת ושל יום טוב .נזכרה תשובה ח"א סי' קיב) ,ב – דלפי רוב פוסקים אי אפשר
אחר כדי דיבור ,לא תברך שוב וכנ"ל (מו"ח הגרמ"ש לברך אחר ההדלקה ,גם משום דצריך לברך עובר
קליין שליט"א). לעשייתן ,ולכן אף אם מברכות אח"כ מניחים
הידים על העינים שלא להנות מאור הנרות עד
8
מקדשת בעצמה תברך שהחיינו בקידוש .וגם שיש פז .המנהג שהנשים מברכות שהחיינו אחרי ברכת
7
לחשוש שתברך שנית בקידוש ,שכך כתוב להדליק (כן משמע במשנ"ב סי' תר סק"ד ,ועי' משנ"ב סי' רסג
במחזור .ואם היא מוציאה את הבנות או שאר בני סקכ"ג .וכ"ה בקיצור של"ה ,ועי' אגרות משה או"ח ח"ד סי' קא).
משפחה ב'קידוש' ,בודאי תברך שהחיינו בקידוש שכחה ולא בירכה שהחיינו יכולה לברך אח"כ,
ולא בהדלקת נרות ,כיון שכולן חייבות בברכת ועדיף שתכוון לצאת ברכה זו כשתשמע בקידוש
שהחיינו ,והן תצאנה ידי חובתן ממנה כשתברך ותצא ידי חובתה ממנו.
בקידוש. פח .אע"פ שבעת צורך גדול יכולה להתנות בהדלקת
צ .שכחה ובירכה שהחיינו בהדלקת הנרות ,ויש בני הנרות שאינה מקבלת עליה עדיין שבת ויו"ט (עי'
בית מעל לגיל חינוך שלא שמעו ממנה הברכה, משנ"ב סי' רסג סקכ"א) ,מ"מ כשמברכת שהחיינו
תברך שוב שהחיינו ב'קידוש' להוציא בני הבית. בשעת הדלקת הנרות ,מקבלת קדושת יו"ט ואינה
צא .איש שמדליק נרות יו"ט ,מברך שהחיינו ב'קידוש' יכולה להתנות שאינה מקבלת יו"ט אף לצורך גדול,
ולא בשעת הדלקת הנרות (מט"א סי' תקצט ס"ט). ואסורה בכל המלאכות ,וכן אסור לה לאכול
המתארחים אצל אחרים ולשתות מאז לפני קידוש .וכן אינה יכולה להתפלל
צב .המתארחים לסעודת ליל שבת ור"ה אצל אחרים מנחה אחר הדלקת הנרות.
וחוזרים לישון בביתם או במקום אכסנייתם ,יכולים אשה ב'קידוש' ואיש ב'הדלקת נרות'
להדליק [מבעוד יום] במקום שישנים ,וישארו שם פט .אשה שעושה קידוש ,כגון אלמנה או גרושה ,או
להנות מהנרות עד חצי שעה אחר שקיעת החמה. שהבעל נסע לרבו וכדו' ,לא תברך שהחיינו
או שידליקו נרות גדולות שידלקו עדיין בחזרתם בהדלקת הנרות ,רק אח"כ בשעת הקידוש ,דהעיקר
בלילה .או שידליקו יחד עם הנרות גם את התאורה לברך שהחיינו בקידוש ,רק היות ונשים לא עושות
שתשאר מוארת עד שיחזרו. קידוש ,נוהגות לברך בהדלקת הנרות ,אך כשהיא
פרק ד – תפילות ראש השנה
הברכה השלישית -המלך הקדוש הוספת זכרנו ,מי כמוך ,וכתוב ,בספר חיים
צה .בברכה השלישית 'אתה קדוש' מוסיפים לדור ודור צג .בתפילות 'שמונה עשרה' תקנו הגאונים להוסיף
המליכו וגו' ,ובכן יתקדש שמך וגו' ,ובכן תן פחדך בתפילה ,בברכה ראשונה -זכרנו ,בברכה שניה –
וגו' ,ובכן צדיקים וגו' ,ותמלוך וגו' ,קדוש אתה וגו' מי כמוך ,בברכת מודים -וכתוב ,ובברכת שים
והם בקשות על התגלות כבוד שמים בבנין בית שלום -בספר חיים (מובא במסכת סופרים פי"ט ה"ח).
המקדש וביאת המשיח .אם שכח להוסיף תפילות ונקראו 'זכרונות' על שם שמוזכר בהם לשון זכרון.
אלו וכבר אמר ברוך אתה ה' בסיום הברכה ,יסיים ואע"פ שאמרו חז"ל (ברכות לד ).שלא ישאל אדם
המלך הקדוש ולא יאמר למדני חוקיך .ואח"כ צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות ,היינו
ימשיך אתה בחרתנו (דבכל דבר שהדין שאין מחזירין דוקא צרכי יחיד אבל צרכי רבים שפיר אפשר
אותו אינו אומר למדני חוקיך). לבקש (טור סי' תקפב בשם רב האי גאון).
צו .בחתימת ברכה זו אומרים 'המלך הקדוש' ,משום צד .אם לא אמר אותם ועדיין לא הזכיר ה' בסיום
שעכשיו הם ימי דין שהקב"ה יושב ודן כל העולם הברכה ,יחזור ויאמר אותם .ואם כבר סיים הברכה,
ומראה מלכותו וממשלתו שהוא בכל משלה (שו"ע אינו חוזר ,כיון שהוא רק תקנת הגאונים ולא הוזכרו
סי' תקפב ס"א ,משנ"ב סק"ב) .אחר שגמר הברכה אם בש"ס (שו"ע ס"ה ,משנ"ב ס"ק טו-טז ,שו"ע הרב ס"ו).
י"ט ,פשיטא דבעו ברוכי זמן נמי) ואף בלא ההדלקה יכולה לברך שהחיינו 7בשו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' קז נשאל על מנהג הנשים המברכות
מיד בכניסת י"ט ,דקיי"ל זמן אומרו אפי' בשוק ,אלא היכא דאיכא כסא שהחיינו על הדלקת נר דיו"ט ,כיון שלא נזכר בשום פוסק ,וגם דלא עדיף
סמכינן ליה עליה .מיהא לאו ברכה לבטלה היא כה"ג נמי ,לפי שהיום גורם מברכת שהחיינו דעשיית סוכה שנזכר בש"ס ואנו סומכים על של קידוש.
לברכת הזמן ,ומשום דסמכא ליה אהדלקת הנר לא גרע בהכי ושפיר דמי, ותשובתו :מיום עמדי על דעתי היה ג"כ דבר תמוה בעיני ורציתי למחות
כיון שהוא בא תחלה ובו ניכר כבוד י"ט ושמחתו. באשתי מטעם זה .ואעפ"כ לא עשיתי מעשה והנחתי לה מנהגה המוחזק
על כן אמרתי לעצמי הנח להן מנהגן שהוא ירושה להן מאבותיהן ועשו כן בידה ,כי באמת חשש ברכה לבטלה אין כאן ,שאם היא רוצה שלא לצאת
בפני גדולי עולם ז"ל ,וביחוד הא דידן דברת מרי דעובדא היא .ואי לא ידי חובת ברכת הזמן ע"י בעלה ,מי ימחה בידה לברך לעצמה ברכה שהיא
דחזיא לבני נשא לא עבדא. חייבת בה בלי ספק (דהני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה ובזכירה ובשמחת
9
ויום הזכרון ולא הזכיר שבת ,אם הזכיר שבת הוא מסופק אם סיים המלך הקדוש ,כיון שהתפלל
באמצע הברכה ,לא יחזור (א"ר סק"ז ,פמ"ג שם ,שו"ע על הסדר ואמר לדור ודור וכו' ,ובכן תן פחדך וכו',
הרב ס"ג ,משנ"ב סק"ז ,ביאוה"ל ד"ה מקדש) .ואם לא א"צ לחזור ,דמסתמא סיים כהוגן (ח"א כלל כח ס"ח,
הזכיר שבת באמצע הברכה ,לא יצא וצריך לחזור. כף החיים סק"ו ,משנ"ב סק"ד).
ויתחיל מ'אתה בחרתנו' (הגרש"ז אויערבך זצ"ל) .ואם הברכה הרביעית
עקר רגליו חוזר לראש .ואם טעה וחתם רק מקדש צז .הברכה הרביעית מתחלת ב'אתה בחרתנו'' ,ותתן
השבת ,כיון שבאמצע הברכה הזכיר יום הזכרון, לנו'' ,יעלה ויבא' ,ו'אלקינו ואלקי אבותינו מלוך'.
יצא ואינו חוזר (שו"ע הרב שם ,משנ"ב שם). צח .אומרים 'ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום הזכרון
קה .התפלל רק של ר"ה וחזר והתפלל רק של שבת או הזה' (שו"ע ס"ו) .ואינו מזכיר ראש חודש ,דראש
להיפך ,י"א שצריך לחזור ולהתפלל ,שאין מועיל חודש נמי איקרי זכרון ,דכתיב ובמועדיכם ובראשי
תפילה לחצאין וצריך להזכיר את שניהם ביחד חדשיכם וגו' והיו לכם לזכרון (משנ"ב סקי"ח).
(מט"א סי' תקפב סכ"א) ,וי"א שיצא ואינו צריך לחזור צט .כשחל ר"ה בחול אומרים :יום תרועה' .וכשחל
ולהתפלל (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' קע אות יד). בשבת אומרים' :זכרון תרועה' (שו"ע ס"ז) .ובדיעבד
אם אמר בחול זכרון תרועה או בשבת יום תרועה,
לעילא ולעילא מכל ברכתא
וכבר סיים הברכה ,אינו חוזר (פמ"ג משב"ז סק"ג,
קו .באמירת 'קדיש' מראש השנה ועד יוה"כ ,כופלים
מט"א סט"ו ,משנ"ב סקי"ט) .ואם נזכר לפני שסיים
תיבת 'לעילא' (מט"א סי' תקפב ס"א) ,והטעם:
הברכה חוזר (כ"מ במשנ"ב הנ"ל ,וכ"ה בח"א כלל קלט אות
שבימים הללו הוא מתעלה יותר כפול ומכופל מפי
ד ובאלף המגן סקל"ד בשמו) .וסגי לחזור ל'ותתן לנו'
ברואיו ,מפני שהוא יושב על כסא דין והכל צריכין
(אשי ישראל פמ"ה הע' רנט בשם הגר"ח קנייבסקי) .וי"א
לשבחו ולפארו ולבקש רחמים על דינם (לבוש ס"ח).
דאף אם עדיין לא סיים את הברכה אינו חוזר (פר"ח
והמנהג לומר 'לעילא ולעילא' (משנ"ב סי' נו סוסק"ב,
סק"ז ,פמ"ג משב"ז סק"ג).
שו"ע הרב סט"ז ,ליקוטי מהרי"ח בשם סדר היום) .ואומרים
ק .ומסיימים ברכה זו' :מלך על כל הארץ מקדש
'מכל ברכתא' ,ובשאר ימות השנה אומרים 'מן כל
ישראל ויום הזכרון' .אם טעה וסיים מקדש ישראל
ברכתא' ,כדי שיהיו כ"ח תיבות מיהא שמיה רבא
והזמנים ,לא יצא .ואם נזכר מיד תוך כדי דיבור,
עד דאמירן בעלמא (מט"א שם ובאלף המגן אות ב,
יתקן עצמו ויאמר מקדש ישראל ויום הזכרון .ואם
באה"ט סי' נו) .ולזה רמזו כל העונה אמן בכל 'כחו'
נזכר אחר שכבר התחיל הברכה שלאחריה ,ועד
(שערי תשובה סי' נו סק"ב).
סיום התפילה ,יחזור לאלקינו ואלקי אבותינו מלוך
הגבהת הקול בתפילה וכו' ,ואם כבר עקר רגליו חוזר לראש התפילה
קז .בר"ה ויום הכפורים נוהגין להתפלל תפילת הלחש (מט"א סי"ח ,אלף למטה סק"ח).
בקול רם ,שכך יוכלו להתפלל יותר בכוונה .ולא קא .אם טעה ולא אמר מלך על כל הארץ ,רק מקדש
חיישינן שיטעה את חבירו ,כיון שמצויים בידם ישראל ויום הזכרון ,יצא (מט"א סי"ט) .ומ"מ אם נזכר
מחזורים .ומ"מ לא יגביה קולו יותר מדאי (שו"ע תוכ"ד ועדיין לא התחיל הברכה שאחריה ,יחזור
ס"ט ,משנ"ב סקכ"ד). ויאמר כהוגן.
בכיה בתפילות ראש השנה ראש השנה שחל בשבת
קח .נוהגין לבכות ולהוריד דמעות בתפילת ר"ה ויוה"כ קב .אומר :אתה בחרתנו וכו' ,ותתן לנו ה' אלקינו
אף כשחל בשבת ,ומי שאין בכיה נופלת עליו
באהבה את יום השבת הזה ואת יום הזכרון הזה,
בימים האלה הוא הוראה שאין נשמתו הגונה
זכרון תרועה ,באהבה מקרא קודש זכר ליציאת
ושלימה .ויש בני אדם שנידונין ביום הראשון של
מצרים (כן הוא הנוסח באבודרהם ובכל בו) .וי"א שאין
ר"ה שהוא דין קשה ויש שהקב"ה מרחם עליהם
לומר פעם ב' 'באהבה' מקרא קודש ,משום דלשון
ונידונים ביום שני .והאדם שנופל עליו בכיה רבה
תרועה מורה על דין ,לכך לא רצו לסמוך אחריה
באלו הימים בתפילתו ,הוא הוראה שנידון באותה
מלת באהבה ,שאין מקבלין הדין באהבה (לבוש ס"ז).
שעה למעלה ,אם ביום א' ואם ביום ב' (מט"א סי'
קג .טעה ואמר בשבת 'יום תרועה' ,עי' לעיל אות צט.
תקפב סכ"ח) .ואיתא בזוה"ק 'והנה הנער בוכה' מיד 'ותחמול
עליו' ,כי הורדת דמעות הוא סגולה גדולה שתקובל תפילתו
קד .וחותם' :מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל
ויכתב בספר חיים טובים (אלף למטה סקמ"ד). ויום הזכרון' .אם טעה ולא חתם רק מקדש ישראל
10
פרק ה -ליל שבת -א' דראש השנה
קטז .מתפללים תפילת 'שמונה עשרה' של ראש השנה, תפילת מנחה
ומזכירין בה של שבת (כמבואר בשו"ע או"ח סי' תפז קט .תפילת מנחה של ערב ראש השנה יש להתפלל
ס"א) .דיני הברכות עי' לעיל (אות צג -קד). בכוונה גדולה ומאריכין בה קצת מאחר שהיא
קיז .אחר התפילה אומרים 'ויכולו' ,וברכת מעין שבע תפילה אחרונה בצאת השנה ,והקדמת תפילה טרם
עד מקדש השבת ,בברכת מעין שבע אומרים בוא יום הגדול (מט"א סנ"ז)[ .בכמה מקומות נוהגים
'המלך הקדוש' .וחותמים רק 'מקדש השבת' (שו"ע שהצדיקים או הגדולים עוברים לפני התיבה במנחה האחרונה
ס"ג) .אם טעה ואמר 'האל הקדוש' ,אם נזכר קודם של השנה החולפת ,וכן נהג הסב"ק בעל אהב"י זי"ע וכן
שסיים הברכה יחזור ויתחיל מן 'המלך הקדוש', רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע בשנים הראשונות להנהגה].
ואם כבר סיים הברכה נחלקו האחרונים אם צריך קי .מתחילין תפילת מנחה במזמור ק"ז שבתהלים
לחזור (משנ"ב סק"י) .ולמעשה אינו חוזר (קיצושו"ע סי' 'הודו לה' כי טוב' ואח"כ 'ידיד נפש' ,וגם כשחל ר"ה
קכט ס"ד). בחול ,לפי שהמזמור הוא על הארבעה שצריכים
קיח .אח"כ נוהגים לומר 'לדוד מזמור' בכוונה עצומה להודות ,ו'יאמרו גאולי ה'' הוא רמז ג"כ על פדות
ובנעימה ,והוא מסוגל שלא יחסרו מזונותיו כל ימות הנפש .וגם אומר 'אוילים מדרך פשעם' ,שהוא
השנה (מט"א סכ"ג) .ולמנהגנו אומרים פסוק בפסוק מעורר הלב לתשובה .וזמר 'ידיד נפש' הוא מלהיב
חזן וקהל .ואח"כ אומר הש"ץ קדיש תתקבל, הלב לעבודת הבורא (מט"א שם) .ויש מקומות שלא
מזמור לדוד ה' רועי ,ק"י ,עלינו ,ק"י. נהגו לאמרו בערב ר"ה [כשחל ר"ה ביום חול] (אלף
קיט .בליל ראשון של ראש השנה אחר תפילת ערבית, המגן שם אות קלה).
מברך כל אחד את חבירו :לשנה טובה תכתב קיא .נוהגין לומר אחרי מנחה פיוט 'אחות קטנה'
ותחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום .ולנקבה ומתפללים שתכלה שנה וקללותיה .ואומרים אותו
אומרים תכתבי ותחתמי (רמ"א ס"ט ,אלף המגן סק"מ). גם כשחל בשבת ,כמו שאומרים שאר פיוטים
קכ .יכולים לברך ברכה זו גם ביום ראש השנה עד אחר (מט"א סנ"ז).
ג' שעות ראשונות של היום (לבוש) או עד חצות קבלת שבת ,תפילת ערבית וברכת 'לשנה טובה'
היום (מג"א סק"ח) ,דאז נגמר הכתיבה .ולדעת הט"ז קיב .ראש השנה שחל בשבת אין אומרים 'לכו נרננה',
(סק"ד) ושו"ע הרב (סי"ז) אפשר לברך כן גם בליל מתחילין 'מזמור לדוד' וכו' ,ומנגנים "לכה דודי"
שני של ראש השנה עד חצות יום שני ,דאז נגמר בנוסח יו"ט ,ומדלגין באמצע כמו ביום טוב .יש
הכתיבה ובאליה רבה חולק על כך (משנ"ב סקכ"ה). מנגנים שני הבתים הראשונים ושני הבתים
(מנהג העולם לברך איש את רעהו מבוקרו של יום ראשון האחרונים (אלף המגן סי' תקפב סק"ט) ,ויש שאומרים
בברכת 'גמר חתימה טובה' ,אך אין לזה מקור). כל הבתים חוץ מ'התנערי' (סידור יעב"ץ) ,למנהג
קידוש ליל שבת וראש השנה ויזניץ מדלגים 'מקדש מלך' ו'התנערי' .ב'בואי
קכא .פותחים בסדר הזמירות כמו ביום טוב שחל בשבת. בשלום' אין מוסיפין 'בשמחה' כמו יום טוב ,כיון
ואומרים 'שלום עליכם' עד 'צאתכם לשלום', שהוא יום דין (מטה אפרים סי' תקפב ס"ב).
בנעימה ושמחת הלב אך לא בשירה וזמרה כשאר קיג .ממשיכין להתפלל כמו בשבת ,מזמור שיר ליום
ימות השנה ,כי הוא יום שספרי חיים נפתחים השבת ,ה' מלך ,ק"י ,כגוונא (מטה אפרים שם ,ליקוטי
וספרי מתים פתוחים וצריך להיות ירא וחרד מהרי"ח) .ויש שאין אומרים כגוונא (אלף המגן סק"י).
מאימת הדין (מט"א סי' תקפג ס"א)' .רבון העולמים' קיד .אין אומרים 'במה מדליקין' (רמ"א סי' רע ס"ב ,ובמשנ"ב
עד 'מלך תמים דרכו'' ,אשת חיל' בניגון יום טוב, סק"ג כתב הטעם משום לא פלוג ,משום דכשחל יו"ט בערב
אתקינו סעודתא ,ומקדשים על היין. שבת אין אומרים אותו ,משום שאי אפשר לומר עשרתם).
קכב .סדר הקידוש :מתחילין יום הששי ויכולו וכו' ,ברכת קטו .הש"ץ מתחיל "ברכו" בנעימת ימים נוראים ,וכן כל
'הגפן'' ,ברכת היום' ו'שהחיינו'. התפילה .לפני הקדיש אומרים פסוק 'תקעו בחודש
שופר' וגו' .8וכשחל בשבת אומרים קודם פסוקי
'ושמרו'.
המדבר בגאולה העתידה ,ולפי שעתה מתחיל חודש שתוקעין בו ,אומרים 8ואין זה הפסק בין גאולה לתפלה ,כי פסוק זה מעין גאולה היא וכגאולה
זה הפסוק שהוא מעין המאורע (לבוש). אריכתא דמיא ,על שם ביום ההוא יתקע בשופר גדול וכו' (ישעיה כז ,יג)
11
ויכוון לפטור בברכתו כל המינים שברכתם בורא קכג .בברכת היום מזכירים 'את יום השבת הזה ואת יום
פרי האדמה .יש שטוחנים את ה'סילקא' וה'כרתי' הזכרון הזה ,יום זכרון תרועה' וכו' .ומסיימים' :מלך
ומטגנים כמו קציצות ,ויש לברך עליהם 'שהכל'. על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון'.
קכח .יש נוהגים לאכול הסימנים תיכף אחר קידוש לפני ומברכים 'שהחיינו' .אם סיים 'מקדש השבת
נטילת ידים לסעודה ,ואז אם אכל פחות מכזית וישראל ויום הזכרון' ולא אמר 'מלך על כל הארץ'
פטור מברכה אחרונה ,ואם אכל שיעור כזית ,חייב – אינו חוזר .אם סיים 'מקדש השבת ישראל
לברך ברכה אחרונה קודם שנוטל ידיו לסעודה .אך והזמנים' לא יצא וצריך לחזור ולומר :בא"י מלך על
אם בדעתו לאכול אח"כ בסעודה פרי שברכתו כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון (מט"א
העץ ,כגון קאמפו"ט וכדו' ,יכוין לפטור בברכה סי' תקפב סי"ח) .אם שכח להזכיר של שבת בחתימת
ראשונה שמברך עכשיו גם את הפירות שיאכל הברכה ,והזכיר שבת באמצע הברכה ,יצא ואין
בסעודה ,ואז יש לפירות אלו שייכות לסעודה ,ואינו צריך לחזור (ויקהל משה – מועדים ,ח"א עמ' קעב).
צריך לברך אחריהם ברכה אחרונה קודם הסעודה, קכד .שכח לומר 'ויכולו' והתחיל בברכת הגפן כמו בכל
שהכל נפטר בברכת המזון .ואם אין בדעתו לאכול יום טוב ,יגמור הקידוש וישתה ,ואח"כ ימלא כוס
פרי בסעודה יברך ברכה אחרונה על הפירות קודם יין ויאמר עליו ויכולו וישתה הכוס ללא ברכה ,ואף
נט"י לסעודה. אם נזכר באמצע הסעודה הדין כן (מג"א סי' רעא
קכט .ויש נוהגים לאכול הפירות אחר אכילת כזית סקכ"א ,משנ"ב שם סקמ"ה).
'המוציא' ,כדי שלא להפסיק בין הקידוש לסעודה קכה .אשה שכבר בירכה 'שהחיינו' בשעת הדלקת
(מבית לוי פ"ג אות י) ,ומברכין על הפירות ברכה הנרות ,ואח"כ מי שמקדש ומוציא אותה בקידוש
ראשונה כנ"ל ,ולא יברכו על הקאמפו"ט ברכה מברך שהחיינו ,אם היא יוצאת ממנו גם בברכת
ראשונה ,וברכת המזון פוטר הכל מברכה אחרונה. 'הגפן' ,י"א שלא תענה אמן אחר ברכת שהחיינו
סעודת ליל שבת וראש השנה שלו ,דהוי לה הפסק אחר ברכת הגפן (שו"ת שבט
קל .נוטלים ידים ,נוהגים לבצוע על חלות עגולות, הלוי ח"ג סי' סט) .וי"א שיכולה לענות אמן ואח"כ
שבר"ה אומרים מלכויות וכמו שהעיגול אין לו לשתות מהיין (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' כא אות
תחילה ולא סוף כך אמונת בני ישראל רק במלך ט ,הגרשז"א ,מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א) .אך אם
יחיד ומיוחד (טעמי המנהגים ליקוטים אות קפג) .והוא מברכת הגפן בעצמה ,יכולה לענות אמן אחר ברכת
סימן טוב שכמו שהחלה עגולה ואין לה קץ וסוף, שהחיינו שלו.9
כך נזכה לאריכות ימים (תורת משה להחת"ס ,מהדו"ד אכילת הסימנים
עמ' רה). קכו .בליל ראש השנה נוהגים לאכול מאכלים שיהיה
קלא .מטבלים פרוסת המוציא במלח ואוכלים ,ואחר כך לסימן טוב .ואיתא בשו"ע (סי' תקפג ס"א) יהא אדם
מטבלים חתיכה נוספת בדבש ,ואומרים' :יהי רצון רגיל לאכול בראש השנה רוביא דהיינו תלתן,
שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה' ואוכלים .ויש כרתי ,סילקא ,תמרי ,קרא .ואומר עליהם יהי רצון
שאין מטבלים כלל במלח רק בדבש.
וכו' .יש מקומות שאין נוהגים לאכול דברים אלו,
קלב .אוכלים דגים לסימן שנפרה ונרבה כדגים ,ואוכלים
משום שלא היה אפשר להשיגם בחו"ל .כמו כן יש
ראש של הדג ,ואומרים' :יהי רצון שנהיה לראש
נוהגים לאכול רימונים ,תפוחים אדומים מתוקים.
ולא לזנב' (מט"א סי' תקפג ס"ג).
קכז .על הפירות מברכים בורא פרי העץ ,ויברך תחילה
קלג .נוהגים לאכול בר"ה בשר שמן ומיני מתיקה (רמ"א
על התמר שהוא מפירות שבעת המינים ,ויכוון
סי' תקפג בשם המרדכי) .ונוהגין לאכול בשר שמן
ולשתות דבש וכל מיני מתיקה ,כדי שתהא השנה לפטור בברכתו כל פירות העץ ,וגם את הקאמפו"ט
הזאת מתוקה ושמינה ,וכן כתוב בעזרא 'אכלו שיאכל בסוף הסעודה .ועל הקרא מברך בורא פרי
האדמה ,שאינו מהמינים הבאים בתוך הסעודה,
דהרבה פעמים זה שרוצה לצאת אינו משים לב כראוי לברכת 9ולעצם הענין מי שיוצא בקידוש ,האם יברך בעצמו ברכת הגפן
חבירו ,שצריך לשמוע מתחלה ועד סוף כולל שם ומלכות ורובא או שישמע ויצא מהמברך :הנהגתי בסביבה שלי שגם בשבת ויו"ט
דעמא דארעא אינם יכולים לדקדק בזה (שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' כל מה שאפשר לברך בעצמו כמו ברכת המוציא ובורא פרי הגפן,
רפא). יברכו בעצמם כי לולא זה הריני חושש שנהנים מעוה"ז בלי ברכה,
12
שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות משמנים ושתו ממתקים' (שו"ע הרב ס"ד) .ואיתא (ע"ז
ולברית ,ברוך אתה ה' מקדש השבת (שו"ע ס"ו, ה ):שמצוה להרבות בסעודה בראש השנה (משנ"ב
משנ"ב סק"כ) .אם שכח רק יעלה ויבא ,אומר :ברוך סי' תקכט סקי"א).
אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים קלד .ליד הבשר אוכלים 'מעהרען צימעס' [גזר מבושל
לעמו ישראל את יום הזכרון הזה .ברוך אתה ה' בדבש] ,ואומרים' :יהי רצון שירבו זכויותינו'
מקדש ישראל ויום הזכרון (כנסת הגדולה ,הובא במג"א), (מעהרען מלשון ריבוי).
וי"א שאינו חותם (מג"א סק"ז) .ולהלכה ,הרבה קלה .אוכלים תפוח מתוק טבול בדבש .מברכין בורא פרי
אחרונים הסכימו לדעת הכנה"ג ועל כן צריך העץ על התפוח ,ואין מברכים שהכל על הדבש,
לחתום כנ"ל (משנ"ב סקי"ט ,שעה"צ סקט"ו) ,וכ"כ כיון שהוא טפל לתפוח (משנ"ב סי' תקפג סק"ג)
בשו"ע הרב (סי"א) הסומך על סברא אחרונה וחותם ואוכלים ,ואח"כ אומרים' :יהי רצון שתחדש עלינו
לא הפסיד ,שאין לשנותה משאר יום טוב ,שלא שנה טובה ומתוקה'.
חילקו חכמים בברכה אחת לומר פעם כולה ופעם קלו .אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בר"ה ,דאף
מקצתה .אם שכח שניהם ,אומר :ברוך אתה ה' שהוא יום הדין מ"מ מצוה של ושמחת בחגך שייך
אלקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו גם בו שגם הוא בכלל חג כדכתיב תקעו בחודש
ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לעמו שופר בכסה ליום חגנו ,ונאמר (נחמיה ח) אכלו
ישראל את יום הזכרון הזה .ברוך אתה ה' מקדש משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו
השבת וישראל ויום הזכרון (שו"ע ס"ו ,משנ"ב סק"כ). ואל תעצבו כי חדות ד' היא מעוזכם ,אמנם לא
קמא .ואם כבר התחיל ברכת הטוב והמטיב ,בב' סעודות יאכלו כל שבעם ,למען לא יקלו ראשם ותהיה
ראשונות של שבת צריך לחזור ולברך .בסעודת יראת ה' על פניהם (שו"ע סי' תקצז ס"א ומשנ"ב שם).
ליל ב' של ר"ה ,צריך לחזור ולברך (אלף המגן סקכ"ט רצה ויעלה ויבא בברכת המזון
בשם הרב בעל התניא ,וכ"ה בסידור הרב( ,אמנם בשו"ע הרב קלז .תקנו חכמים להזכיר בשבת 'רצה' ,וביו"ט 'יעלה
סי' קפח ס"י סתם דבר"ה אינו חוזר ,וצ"ע) מבית לוי – מועדי ויבא' בברכת המזון ,לפני 'ובנה ירושלים' (שו"ע סי'
השנה עמ' טז) ,כי בליל ר"ה לכו"ע אסור להתענות קפח ס"ה).
(עי' משנ"ב סי' תקצז סק"ה) .בסעודת יום ב' של ר"ה, קלח .שכח לומר רצה או יעלה ויבא והתחיל ובנה
נחלקו הפוסקים אם צריך לחזור ולברך ,י"א שאינו ירושלים וכו' ונזכר קודם שאמר השם של ברכת
צריך לחזור ,כי כמה פוסקים סוברים שמותר ובנה ירושלים ,חוזר לרצה או ליעלה ויבא וגומר
להתענות בר"ה ואין חיוב לאכול (מג"א שם סק"ז). כסדר (משנ"ב סי' קפח סקכ"ב).
וי"א שצריך לחזור ,דמ"מ אם אוכל בר"ה מחוייב קלט .נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה' ,יסיים למדני חוקיך,
לאכול פת לכו"ע והוי לזה כשאר יו"ט (א"ר ס"ח, כדי שלא תהיה השם לבטלה והוי עדיין כלא סיים
משנ"ב שם ,וכן מסקנת מט"א ס"ד). הברכה ,וחוזר לרצה או ליעלה ויבא (משנ"ב שם ,ועי'
קמב .בסעודות שבת וליל ב' של ר"ה ,אם הוא מסופק אם שעה"צ שהטעם כדי שלא יצטרך לברך ברכת אשר נתן ללא
אמר רצה או יעלה ויבא צריך לחזור ולברך ברכת צורך).
המזון (משנ"ב סקט"ז ,שעה"צ יב). קמ .נזכר אחרי שסיים 'בונה ברחמיו ירושלים אמן',
קמג .אומרים :הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת וכו'. לפני שהתחיל הטוב והמטיב ,אם שכח רק רצה,
הרחמן הוא יחד שעלינו שנה טובה ומתוקה. אומר :ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שנתן
פרק ו -מנהגי ראש השנה
ובטנים .אגוז קוקוס מותר שהוא שונה לגמרי אכילת אגוזים
ממשפחת האגוזים. קמד .יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים ,שאגוז
קמה .גם אין לאכול פולים וקטניות ,שמרבים כיחה בגימטריא חט ,ועוד שהן מרבים כיחה וניעה
וניעה ,ובר"ה צריך שתיקה ביותר לכוין מה שאומר ומבטלים התפלה (רמ"א סימן תקפג ס"ב בשם מהרי"ל).
הש"ץ ומכ"ש בעת תקיעת שופר ,וע"י החיכוך והמשמעות הפשוטה היא אגוזי מלך .ויש שאינם
בגרון להוציא כיחה וניעה מתבטלים השומעים אוכלים גם אגוזי לוז (הנקראים בונדק) (מג"א סק"ד ,שו''ע
(מט"א ס"ג). הרב ס''ו) .ויש שמוסיפים גם שאר מיני פיצוחים
שנכללים בשם כללי 'אגוז' ,כגון פיסטוק שקדים
13
כעס קמו .בהרבה מקומות נוהגים שלא לאכול אגוזים וכדומה
קנד .כל דבר שעושים בתחילת השנה הוא לסימן טוב, עד אחרי הושענא רבה (קצה המטה סקט''ז).
ועל כן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעס בימים האלו קמז .עוגה שעירבו בה אגוזים והאגוזים מורגשים ,כמו
כדי שיהיה לסימן טוב ,מלבד גודל האיסור ,רק יהיה 'עוגת אגוזים'' ,קינדל' ,ג'רבו וכדו' ,נוהגים שלא
שמח לב ובטוח בה' עם התשובה ומעשים טובים לאכלם בימים אלו (שו''ת באר משה ח''ג סי' צז) .וכן אין
(משנ''ב שם) .ומן הראוי להכין לבו מוחו ומחשבתו אוכלים חטיפים שיש בהם שברי אגוזים.
לפני החג להיות בשלוות הנפש על אף אי סדר קמח .מותר לאכול עוגה שיש בה 'קרם נוגט' ,דכיון שהוא
מסויים ואי נעימויות העלולות לבא ולצוץ הן מרוסק פנים חדשות באו לכאן ואין לו שם אגוז ,וגם
למארחים אורחים בביתם והן למתארחים בבית אינו מרבה כיחו וניעו .וכן מותר להשתמש ב'חמאת
אחרים או בבניני מוסדות לימוד וכדו' ,שכל מה בטנים' ,שגם בטנים בשלימותם אינם מעיקר
שיבא עליו יקבל בשמחה וברוגע ,וישרה רוח טובה המנהג ,ובמרוסקים פנים חדשות באו לכאן .וכן
ונעימה בבית ובצאצאיו ,ולא יחמיץ פניו. מותר לאכול חטיפים הנעשים מבוטנים כמו
שינה 'במבה' וכדו'.
קנה .נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה ,ומנהג נכון קמט .העיקר להיזהר מכל רמז וזכר של חטא עצמו" :יש
הוא (רמ"א סוף סי' תקפ"ג) ,משום דמאן דדמיך בריש הנמנעים מאכילת אגוזים בימים אלה לפי שהם
שתא דמיך מזליה ("מי שישן בראש השנה – ישן מזלו" - בגימ' חט ,ואינם נמנעים מ'חטא' עצמו ,למרות
ירושלמי ,משנ"ב סק"ט) ,והיושב ובטל הרי זה כישן שגם הוא בגימטריא 'חטא' (הרה''ק ר' מענדל מקוצק זי"ע).
(שו"ע הרב ס"ח) ,וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בר"ה. אכילת דברים חמוצים ,מרורים וחריפים
ומי שראשו כבד עליו יישן מעט אם א"א לו בלא קנ .יש שנמנעים לבשל בראש השנה בארשט (חמיצה)
זה ,דבמקום הדחק נוכל לסמוך על הנהגת הר"מ לסימן טוב שלא תהיה שנה חמוצה (זועער) ,ולכן אין
(משנ"ב ושעה"צ). מבשלין דגים בחומץ (מג"א ,משנ''ב סק''ה) .ומטעם זה
קנו .י''א דהקפידה שלא לישון ביום ר"ה ,היינו שיקום אין אוכלים שום דבר חמוץ ולא פירות חמוצים או
בעוד לילה ולא יישן אחר עלות השחר (אלף המגן סי' פירות בוסר שלא נגמר בישולם ,ויש לזה מקור
תקפ"ד סק"א) או עכ"פ אחר הנץ החמה (תשובות בתשו' הגאונים (כה"ח סקי"ח) .ולכן נמנעים בימים
והנהגות ח''א סי' שלט) .וי"א דאם ממשיכין שנת אלו לאכול חמוצים (כמלפפונים כבושים) וכן סלטים
הלילה נחשב כשינת לילה ולא שינת יום (הליכות שמכניסים בהם חומץ ומרגישים את טעם החומץ
שלמה ר"ה פ"א סכ"ג) ,אמנם אם התעורר מעצמו אחר (מט"א ס''ג).
נץ החמה ,נכון שלא לחזור לישון (אחרונים). קנא .נוהגים לא לאכול בימים אלו גם דברים מרים (מט"א
קנז .ע''פ האר''י ז''ל מותר לישן אחר חצות היום שכבר שם) ,וכן דברים חריפים (מאור ושמש פר' תולדות ד"ה
נתעורר המלאך ע''י התפילות והתקיעות (מג"א אמנם) .ולכן אין אוכלים חזרת (חריין) ,שום וזיתים.
סק"ו ,שו"ע הרב ס"ח ,משנ"ב שם) .ואעפ"כ ראוי קנב .מאכל שיש בו חומץ וכדו' ,אבל טעם המאכל אינו
להחמיר למי שיכול .והלואי שיהיה ביכלתנו חמוץ ,כגון דג שמבושל עם סוכר וגם קצת חומץ
לעשות כמעשהו בהקיץ אחד מני אלף ממה שהוא ולימון ,או מיונז ,או סלט כרוב או רוטב בשר שיש
ז"ל היה מתקן בשנתו (אלף למטה סי' תקצח סק"א). בו חרדל וגם דבש ,יש שאינם נמנעים לאוכלה.
קנח .מי שראשו כבד עליו ומשער שלא יוכל להתפלל קנג .אין להמנע מלאכול מאכלים שהכניסו בהם פלפל
כראוי אם לא ישן קצת ,יש לו על מה לסמוך, שחור וכדו' ,שהם מתקנים המאכל (ערוך השלחן ס"ק,
ובפרט נשים ,וכ''ש ביום שני של ר"ה (נוהג כצאן יוסף). הובא בקצה המטה סקי"ח).
פרק ז – שחרית ימי ראש השנה
השכמת הבוקר
קס .משכימין לבית הכנסת (טור סי' תקפד) ,והוא אחד קנט .המנהג היה ששמש בית הכנסת היה קורא בעוד
מחמשה בקרים שמשכימים לתפלה ,שנאמר (איוב לילה כמו שעה קודם עלות השחר ,כדי שבעת
ז ,יח) ותפקדהו לבקרים ולרגעים תבחננו .זה ראש האיר היום יהיו כולם בבית הכנסת (מט"א סי' תקפד
השנה ויום כפורים שבהם נפקדים כל מעשה אדם ס"א) .ועוד ,שיש לחוש למה שכתב המג"א (סי' תקפג
(מטה משה סימן תתקנח). סק"ו בשם הירושלמי) מאן דדמיך בריש שתא וכו'.
14
הקדוש האריז"ל לאומרו בין ישתבח ליוצר, קסא .נוהגין לטבול קודם התפילה ,אע"פ שטבל בער"ה,
והאומרו במקום אחר לא עשהו ולא כלום ,מוטב משום פרישת טהרה ,ובפרט בעלי התפילות
שיאמר ביחידות כשיגיע למקומו (אלף למטה שם והכהנים והתוקעים (מט"א סי' תקפד ס"ב).
סקל"ב) ,ולכן יכול לומר עם הציבור ,וחוזר למקום קסב .נוהגין שבעלי התפילה בשחרית ובמוסף ,והתוקע
שעמד ,וכשמגיע בסדר התפילה אחר ישתבח בשופר דמיושב ודמעומד ,והמקריא ,לובשין קיטל
יאמרנו שוב במקומו (שם סי' תקפד סק"ב). בשעת התפילות והתקיעות (עי' מט"א סי' תקפא סנ"ה
קסח .אם אחר שאמר 'שיר המעלות ממעמקים' עם וסי' תקפד ס"ג).
הציבור טעה והמשיך יוצר אור ונזכר שלא אמר תפילת שחרית
נשמת וישתבח ,יאמר נשמת וישתבח אחר סיום קסג .הש"ץ מתחיל "אדון עולם" בניגון יפה המתוקן
ברכת יוצר המאורות. ומקובל בכל תפוצות ישראל (מט"א ס"ה)" .ומי
קסט .אם התחיל לומר נשמת והציבור אומר 'שיר שמכוין בעת התחלת 'אדון עולם' ערב אני בדבר
המעלות' לא יאמר עמהם ,כיון שב'נשמת' מתחיל שתפילתו נשמעת ואין שטן מקטרג על תפילתו
10
ברכת ישתבח שאחר פסוקי דזמרה ,ואין להפסיק ואין לו שטן ופגע רע בר"ה וביוה"כ בתפילתו
באמצע הברכה (עי' גמ' פסחים קיח .וברשב"ם ותוס' שם (מטה משה בשם רבי יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא
ד"ה ורבי יוחנן דנשמת היינו ברכת השיר ,ולכן אומרים אותו גאון).
בשבת ויו"ט ואין לדלג עליו ,עי' משנ"ב סי' נב סק"ה). קסד .ישתדל מאד להתפלל 'פסוקי דזמרה' בנחת
קע .אח"כ אומרים קדיש ,ברכו ,קריאת שמע ובהתעוררות הלב .שאם בתפילת פסוקי דזמרה
וברכותיה ,ומתפללים תפילת שמו"ע של ר"ה כמו של כל ימות השנה עוררו הקדמונים על גודל
בערבית ומזכירין בה של שבת [ראה לעיל דיני חשיבותה ,רוממותה והדביקות בחי עולמים בהם,
התפילה]. מעלה כפולה ומכופלת ל'פסוקי דזמרה' של ראש
קעא .אחר חזרת הש"ץ אומרים 'אבינו מלכנו' (רמ"א סי' השנה ,מחד מצד יום ההמלכה ,לספר מעשי ה',
תקפד ס"א) .שהוא נתייסד מפי ר' עקיבא (תענית כה): גדלו ונפלאותיו ,וגם מה דאיתא בספרים הקדושים
כנגד ברכות אמצעיות של שמונה עשרה (לבוש). דהלשון פסוקי דזמרה הוא מלשון מזמר עריצים,
ואח"כ אומר הש"ץ קדיש תתקבל .שיר של יום, שמכרית את המקטרגים הנצרך לנו מאד ביום הדין.
ק"י .לדוד ה' אורי וישעי ,ק"י. וכאשר האריך בכך המגיד הק' ממעזריטש זי"ע
קעב .בראש השנה אין אומרים 'אבינו מלכנו חטאנו בספרו ליקוטים יקרים ,וגם בספר יושר דברי אמת
לפניך' ,רק מתחילים 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא כתב לכוון יותר בתפילות פסוקי דזמרה ,ולא כאלו
אתה' ,שאין אומרים וידוי בר"ה (ב"י בשם הכל בו ,וכ"ה שמכוונים רק בפיוטים שמוסיפים בתפילה.
בזוהר .מג"א שם סק"ב) .והיינו שאין מזכירין חטא ועון קסה .אחר אמירת נשמת בכוונה עצומה ובהתעוררות
בדרך וידוי ,כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג רב ,כשמגיעים ל'המלך' ,מתחיל הש"ץ בחשאי
עליו (מט"א שם ,אלף המגן אות יח). וירים קולו במתון מעט מעט עד שיסיים בקול גדול
קעג .בראש השנה שחל בשבת אין אומרים 'אבינו תיבת המלך כדי שיהיה נשמע במורא ובאימה
מלכנו' (רמ"א שם) ,כיון שלא נתייסד אלא כנגד 'המלך' (מט"א סי' תריט סל"ז).
הברכות האמצעיות שעיקר תיקונם לא היה אלא קסו .אחר סיום 'ובכן ישתבח' אומרים מזמור 'שיר
בחול ,אבל בשבת שבלאו הכי אין מתפללין י"ח המעלות ממעמקים' (מג"א סי' נד סק"ב) .ויש לאומרו
ברכות ,אין אומרים 'אבינו מלכנו' שנתייסדו כנגדם מעומק הלב בקול תחנונים (מט"א שם סקל"ח) .ויש
(לבוש ,מג"א סק"ג) .ועוד ,מפני שאסור לתבוע צרכיו נוהגים לאמרו חזן וקהל פסוק בפסוק.
בשבת (ר"ן פ"ב דר"ה ,הובא במג"א שם) .ומה שלא קסז .העומד באמצע פסוקי דזמרה בשעה שהציבור
משנים בשבת ואומרים כל הבקשות והסליחות אומרים 'שיר המעלות ממעמקים' יכול לומר מזמור
והפזמונים הנהוגות לומר באמצע התפילות ,ויש זה עם הציבור (מט"א סי' תריט סל"ז) ,אמנם כיון
בהן משאלת צרכים ,דכיון שנהגו כן כשחל בחול שהאומרים אותו יסודתם בהררי קודש עפ"י רבינו
לשם אדנ"י ,בלי ראשית ובלי תכלית ולו העוז והמשרההוא הקדמה לשם 10כתב הגה"ק מאפטא זי"ע הטעם שתיקנו לאומרו קודם התפילה ,כי הוא
אלקים ,דהיינו תקי ף ובעל היכולת .והוא היה והוא הוה וגו' הוא הקדמה כמוסר מודעה שעל כוונה זו יזכיר השמות [שבברכות השחר ופסוקי
לשם הוי"ה ב"ה וב"ש .על כן צריך לכוון מאד באמרו 'אדון עולם' ,ועל דזמרה ושחרית ומוסף] ,והוא :כי אדון עולם אשר מלך וגו' הוא הקדמה
הקדמה זו יזכור כל השמות (אלף המגן סי' תקפד אות יב).
15
שיוכל לתקוע יפה ולהתפלל בלא הפסק או טעות הוי ליה כטופס ברכה ,אבל אבינו מלכנו שהוא
(לבוש). שאלת צרכיו לעצמו ואינו באמצע התפלה שנאמר
קפ .בברכות ההפטרה ,אומר :על התורה וגו' ,ועל יום בו טופס ברכה כך הוא ,אין לאומרו (א"ר סק"ז בשם
השבת הזה ועל יום הזכרון הזה וגו'' ,לקדושה הריב"ש סי' תקיב).
ולמנוחה' לכבוד ולתפארת .וחותם 'ודברך אמת קעד .אין אומרים הלל בראש השנה (שו"ע סי' תקפד ס"א).
וקים לעד בא"י מלך על כל הארץ מקדש השבת לפי שספרי החיים והמתים פתוחים ,ואיך יאמר
וישראל ויום הזכרון' .ודין ברכה זו כמו ברכה שירה ,ואע"ג שאנו בטוחים שנצא זכאים בדין,
רביעית בשמונה עשרה וברכת הקידוש ,שאם מ"מ צ"ל ירא וחרד מאימת הדין ,ועי"כ נזכה לזכות
הזכיר שבת באמצע הברכה ולא חתם בשל שבת, (ט"ז סק"א) .משום דבשלש שעות ראשונות יושב
או שהזכיר יום הזכרון באמצע הברכה ולא חתם רק הקדוש ברוך הוא ודן ,ובשעת הדין אין לומר שירה
בשל שבת ,יצא ,אמנם אם לא הזכיר ולא חתם בה, מפני אימת הדין ,ואע"ג דבערב ר"ה ואחר יציאה
ונזכר אחר כדי דיבור ,חוזר ומברך. מבית הכנסת עושים דברים הרבה שמראין אנו בו
קפא .ביום השני קורין בספר הראשון פרשת העקידה שאנו בטוחים מרוע גזר דין ,מ"מ בשעת הדין
מ'ויהי אחר הדברים' (שו"ע שם) ,כדי לעורר זכות שאני ,שאין זה דרך מוסר להקל ראש .ועוד יש
עקידת יצחק (רש"י מגילה לא ,).ובספר השני קוראין לומר דשאני הלל שהוא שירה ושמחה ,ואין זה דרך
בפר' פנחס 'בחודש השביעי' .ומפטירין בירמיה מוסר שיאמר שירה או יעשה דבר שמחה קודם
'כה אמר ה' מצא חן וגו' עד רחם ארחמנו נאום ה''. שיצא דינו אף על פי שיודע שיזכה בדין (לבוש).
קפב .בברכות ההפטרה ,אומר :על התורה וגו' ,ועל יום קעה .ומ"מ האומרים תהלים בראש השנה מותר להם
הזכרון הזה שנתת לנו ה' אלקינו לכבוד ולתפארת. לומר גם הפרקים של הלל ,כיון שאין אומרים אותו
על הכל וגו' ,וחותם :ודברך אמת וקים לעד בא"י דרך שירה רק דרך תחנה ובקשה (מג"א סק"א).
מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון.
קריאת התורה
קפג .אחר קריאת התורה וברכות ההפטרה ,כשחל ר"ה
קעו .אומרים 'אתה הראת לדעת' וגו'' ,ויהי בנסוע' וגו',
בחול ,משאירים את ספרי התורה על הבימה עד
פותחים ארון הקודש ,ואומרים ג' פעמים י"ג מידות
אחרי תקיעת שופר [ומכסים אותם ,וכדאי להעמיד שומר
של רחמים ,ואח"כ אומרים 'רבונו של עולם מלא
מפני כבוד הספרים ,ובפרט אם כולם יוצאים מביה"כ],
משאלותינו' הנדפס במחזורים המיוסד ברוח קדשו
ומכניסין אותם לארון הקודש בסיום סדר תקיעות
של האר"י ז"ל .ואם חל בשבת יש מקומות שאין
דמיושב ואמירת 'אשרי' ,בסלסול 'יהללו' בניגון
אומרים י"ג מדות ,ורבים נהגו לאומרם אף כשחל
ימים נוראים .וכשחל בשבת ,אומרים 'יקום פורקן',
בשבת (מט"א סי' תקפד סט"ז) .וממשיכים 'בריך
'מי שבירך'' ,אשרי יושבי ביתך' ,ומכניסין ספרי
שמיה' וגו'.
התורה לארון הקודש.
קעז .מוציאין ב' ספרי תורה ,וקורין בספר הראשון
קפד .כשיש חולה ורוצים לעשות 'מי שברך לחולה',
לחמשה קרואים ,ואין להוסיף עליהם .וכשחל
הנוסח הוא כמו בחול ,ואין צריך לומר יום טוב הוא
בשבת קורין לשבעה קרואים ,ומותר להוסיף על
מלזעוק ,וכשחל בשבת אין צריך לומר שבת היא
הקרואים כמו בכל שבת (שו"ע סי' רפב ס"א ,רמ"א שם,
מלזעוק וגו' ,כיון שהיום הוא יום דין (מט"א סי' תקפד
מג"א סק"ב ,משנ"ב סק"ו ,מט"א סי' תקפד ס"כ).
סכ"ה) .ואמרינן בראש השנה :כמאן מצלינן האידנא
קעח .ביום הראשון קוראים בספר הראשון בפר' וירא 'וה'
אקצירי ואמריעי ,כמאן כר' יוסי דאמר אדם נידון
פקד את שרה' (שו"ע ס"ב) ,לפי ששרה רחל וחנה
בכל יום ,משמע דראוי להתפלל על חולים ביום דין,
נפקדו בראש השנה (מג"א סק"ב) .ובספר השני
וכיון שאף בשבת של ראש השנה הוא עיקר יום
קוראים בפר' פנחס 'בחודש השביעי' .ומפטירין
הדין יש להתפלל על החולים (אלף למטה שם אות ד).
בשמואל א' 'ויהי איש אחד מן הרמתים צופים'
קפה .כשיש ברית מילה בביהכ"נ ,מלין אחר גמר ברכות
המדבר מפקידת חנה.
ההפטרה לפני תקיעת שופר ,כדי שה' יזכור לנו
קעט .נוהגים לקרוא לעלות לתורה להתוקע ולהמתפלל
ברית אברהם ועקידת יצחק ,דהיינו ,ברית אברהם
מוסף (מט"א סכ"ב) .ואפשר שנהגו כן משום שיהא
על ידי המילה ,ועקידת יצחק על ידי השופר (או"ז
לבו שמח ,כי התורה משמחת כדכתיב (תהלים יט ,ט)
הלכות ראש השנה בשם רבינו גרשום ,מט"א סכ"ו).
פקודי ה' ישרים משמחי לב ,ועי"כ יאושר כחו
ובשבת מלין אחרי אמירת 'אשרי' והכנסת ספרי
התורה לארון הקודש.
16
קפט .משום קידוש במקום סעודה צריך לאכול כזית מיני קידוש וטעימה לפני מוסף
מזונות או לשתות עוד רביעית יין .וי"א שאם יש קפו .מחמת אריכות התפילה וחולשת הדורות ,רבים
בכוס שתי רביעיות ,ושותה כל הכוס נחשב רביעית נוהגים לטעום ולאכול משהו לפני תפילת מוסף,
אחת לקידוש ושניה לסעודה (משנ"ב סי' רפו סק"ז). כדי שיהיה לבם מיושב להמשיך בתפילות היום.
קצ .ונכון שיטעם רק כפי הצורך כדי שיוכל להתפלל ובשבת שאין תוקעים בשופר מקילין יותר בטעימה
כראוי ולא למלא כריסו .ויזהר לברך ברכת הנהנין לפני תפילת מוסף [ובענין טעימה לפני תקיעת שופר ,עי'
לפניהם ולאחריהם כראוי .וביותר צריך לזרז להלן פרק יא].
במקום שיש חסרון מקומות ישיבה לריבוי הציבור קפז .מי שרוצה לטעום צריך לקדש קודם או לשמוע
בליעה"ר ,לאכול כראוי ולברך כראוי ,כי קדוש קידוש מאחר ,ואין לאכול כלום ללא קידוש.
היום לאדונינו. קפח .בקידוש היום מזכירין שבת וראש השנה .מתחילים
קצא .כשחוזר לבית הכנסת אחר ההפסקה ,יש ליטול ידיו בפסוקי 'זכור את יום השבת לקדשו' וגו' ,עד אחר
לפני תפילת מוסף ,כיון שבהפסקה הסיח דעתו 'על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו' ,ואומרים
מטהרתן (מט"א סט"ז). הפסוקים :תקעו בחודש שופר וגו' ,וידבר משה וגו',
ומברכין ברכת 'בורא פרי הגפן'.
פרק ח -תפילת מוסף ,קידוש היום ותפילת מנחה דשבת ור"ה
קצז .אומרים עלינו לשבח וכו' קודם אמירת פסוקי תפילת מוסף
מלכויות .דקודם אמירת המלכויות אנו משבחים קצב .מתפללים תפילת מוסף ,תשע ברכות (שו"ע סי'
להשי"ת שהבדילנו מן התועים (ב"י) .ועוד ,כי 'ועל תקצא ס"א) .ג' ברכות ראשונות ,ג' ברכות לסדר
כן נקוה לך' שמתחילים בו מלכויות ,מתחבר יפה מלכויות זכרונות ושופרות ,וג' ברכות אחרונות.
עם עלינו לשבח ולא עם ומפני חטאינו (כל בו). קצג .בברכה רביעית אומרים אתה בחרתנו וכו' ,ומפני
קצח .איתא בגמרא (ר"ה טז' :).ואמרו לפני בראש השנה חטאינו וכו' .כשחל בשבת אומר ואת מוספי יום
מלכיות זכרונות ושופרות .מלכיות -כדי השבת הזה ויום הזכרון הזה וכו' .ומזכיר קרבנות
שתמליכוני עליכם ,זכרונות -כדי שיעלה זכרוניכם היום :וביום השבת וגו' ,ואח"כ ובחודש השביעי
לפני לטובה ,ובמה -בשופר .ואומרים עשרה באחד לחודש וגו' ,ומנחתם ונסכיהם וגו' ,ישמחו
פסוקים של מלכיות ,ועשרה של זכרונות ,ועשרה במלכותך וגו'.
של שופרות בכל ברכה ,שלשה מהם של תורה, קצד .גם כשחל בחול צריך לומר ואת "מוספי" יום
שלשה של כתובים ,שלשה של נביאים ואחד של הזכרון הזה נעשה ונקריב וכו' ,לכלול גם מוסף ראש
תורה (שו"ע סי' תקצד ס"ג) .ועשרה פסוקים כנגד חודש (שו"ע ס"ג) .טעה ואמר ואת "מוסף" – כל זמן
עשרה פעמים הללו שבמזמור הללו אל בקדשו, שלא סיים הברכה צריך לחזור לתחילת הברכה
וכנגד עשרת הדברות ,וכנגד עשרה מאמרות שבהם (משנ"ב סק"ו) .ואם סיים הברכה אינו חוזר,
נברא העולם (לבוש) .והטעם שמקדימין פסוקי דמסתברא דאפילו אם דילג לגמרי ולא אמר ואת
הכתובים לנביאים ,מפני שדוד קדם לנביאים מוסף יום הזכרון הזה נעשה ונקריב וכו' ,אלא אמר
(אבודרהם). ושם נעשה ונקריב וכו' ,תמידים כסדרם ומוספים
קצט .בסיום ברכות מלכיות זכרונות שופרות ,אומרים כהלכתם ככתוב בתורת משה עבדך וכו' ,גם כן יצא
'היום הרת עולם' גם בתפילת הלחש וגם בחזרת (שעה"צ סי' תקצא סק"ו).
הש"ץ ,ואף כשחל בשבת .אולם 'ארשת שפתינו' קצה .גם ביום שני דר"ה אומרים ואת "מוספי" (שו"ע שם),
בחזרת הש"ץ אין אומרים כשחל בשבת. אע"ג שאינו ר"ח ,כדי דלא לזלזולי ביה .ובדיעבד
ר .הש"ץ חוזר התפילה ,ובברכת הודאה ,כשיש אם אמר "מוסף" א"צ לחזור (משנ"ב שם).
כהנים שעולים לדוכן ,כשמגיע הש"ץ ל'ותחזינה קצו .ואומרים פסוקי מוסף ר"ה ,ואין אומרים פסוקי
עיננו' אומרים 'ותערב' והש"ץ מסיים בברכה מוסף ר"ח אלא אומרים' :ומנחתם ונסכיהם וכו'
'שאותך לבדך ביראה נעבוד' .ובשעה שהכהנים ושני שעירים לכפר' ,שהוא שעיר דר"ה ושעיר
מזמרים בתיבות 'וישמרך'' ,ויחונך' ,ו'שלום', דר"ח ,וכשאומר 'מלבד עולת החודש ומנחתה'
אומרים הקהל תחינות 'רבונו של עולם' ו'יהי רצון'. נכללו כל מוספי ר"ח העולות (טור ,רמ"א ,לבוש שם).
וכשחל בשבת אין אומרים תחינות אלו.
17
ס"א ,וע"ע סי' רעא במשנ"ב סקי"א ,ובשו"ע הרב ס"ט רא .יש מקומות בחו"ל שנהגו שאין הכהנים עולים
ובקו"א שם סק"ג באריכות) .וי"א דרק מצאת הכוכבים לדוכן ביו"ט שחל בשבת (הובא בט"ז סי' קכח סקל"ח,
אסור לאכול ולשתות ,אבל בבין השמשות מותר מג"א סק"ע ,מט"א סי' תקצב ס"י) ,ואין טעם לדבר,
(ט"ז סי' רצט סק"א) .ובשעת הדחק אפשר להקל ,דיש וראוי לבטל דבר זה ולישא כפים גם כשחל בשבת
להם על מי לסמוך (ביאוה"ל ושו"ע הרב שם) .ולכן אם כמו שנוהגים בהרבה מקומות (ט"ז שם ,סידור יעב"ץ,
גמרו התפילה מאוחר מאד [ובמיוחד כשחל בשבת שו"ע הרב סי' קכח סנ"ז ,ח"א כלל לב אות יא).
ומחלקים הסעודה לשתים] יש מקום להקל רב .אחר סיום חזרת הש"ץ ,קדיש תתקבל ,אומרים
להמשיך לאכול הסעודה עד 13.5דקות אחרי 'קוה' ,קדיש שלם ,עלינו לשבח ,ק"י ,שיר הכבוד,
השקיעה (וכמו שכתב המשנ"ב שם ובשעה"צ סק"ב לענין ק"י.
אכילת סעודה שלישית ,עיי"ש). קידוש היום וסעודת יום טוב
תפילת מנחה רג .בקידוש היום מזכירין שבת וראש השנה .מתחילים
רח .אומרים 'וידבר'' .אשרי' 'ובא לציון' .אח"כ מוציאין בפסוקי 'זכור את יום השבת לקדשו' וגו' ,עד אחר
ספר תורה וקורים לשלשה בפרשת האזינו. 'על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו' ,ואומרים
ומתפללים תפילת מנחה של ראש השנה, הפסוקים :תקעו בחודש שופר וגו' ,וידבר משה וגו',
ומזכירים בה של שבת .הש"ץ חוזר התפילה, ומברכין ברכת 'בורא פרי הגפן'.
ואח"כ אומרים 'לדוד ה' אורי וישעי' ,קדיש רד .אף מי שקידש או שמע קידוש לפני תפילת מוסף,
תתקבל ,עלינו לשבח ,קדיש יתום. לכתחילה יהדר לקדש או לשמוע קידוש שנית אחר
רט .בראש השנה שחל בשבת אין אומרים 'צדקתך' תפילת מוסף קודם הסעודה ,כדי לצאת דעות
מפני שכתוב בו 'משפטיך תהום רבה' ואין לעורר הסוברים שלא חל עליו חובת קידוש לפני מוסף
הדין ביום דין .ועוד ,שהוא ראש חודש ואין אומרים (א"ר סי' רפו ס"ט ,כה"ח סי' רפו סקכ"ז).
צדקתך בראש חודש (שו"ע הרב סי' תקצח). רה .אוכלים סעודת שבת ויו"ט .טובלים פרוסת החלה
תשליך במלח ,ופרוסה נוספת בדבש ,ואוכלים בשמחה "כי
רי .אחרי מנחה לפני שקיעת החמה הולכים אל הנהר חדות ה' היא מעוזכם כי קדוש היום לאדונינו",
לומר הפסוק 'ותשליך במצולות ים כל חטאתינו' ומובטחים בני ישראל שיצאו בדימוס בדין.
(רמ"א סי' תקפג ס"ב בשם מנהגים) .ואומרים פסוק 'מי רו .אוכלים גם סעודה שלישית ,ובקהילות שגומרים
אל כמוך וגו' (מג"א סק"ה) .והטעם ,דאיתא במדרש את התפילה מאוחר ,נוהגים לחלק את הסעודה
שעבר אברהם אבינו עד צוארו במים כשהלך לשתים ,כדי שיוכלו לאכול שלש סעודות (מטה
להקריב את יצחק על גבי המזבח ,ואמר הושיעה כי אפרים סי' תקצז ס"ד) ,דהיינו שאוכלים חלק ממאכלי
באו מים עד נפש .ואנו עושין זה זכר לעקדה ,וטוב השבת ומזמרים הזמירות של סעודת צפרא
לילך למקום שיש בו דגים חיים ,לסימן שלא דשבתא .מברכים ברכת המזון ומפסיקים קצת
תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים .ובכתבים (בקימה והליכה ממקום האכילה והמתנה כרבע שעה ,ולכל
כתב נהר או באר .וטוב שיהיה מחוץ לעיר (מג"א שם, הפחות כמה שאפשר) ,ונוטלים שוב ידים לסעודה
משנ"ב שם סק"ח). שלישית וממשיכים הסעודה ,מזמרים הזמירות
ריא .כשחל יום א' דר"ה בשבת ,הולכים לנהר ביום שני של ס"ג ומברכים ברכת המזון.
של ר"ה .ואפשר משום דהנהר מחוץ לעיר ומשום רז .יש להזהר לגמור הסעודה השניה עד שקיעת
הוצאה ,שנושאין ספרים וכדו' (פמ"ג ,ועי' שע"ת אות החמה .דמשקיעת החמה אסור לאכול ולשתות עד
ג בשם כמה אחרונים דהולכים גם בשבת) .ויש נוהגים שעושים קידוש של ליל שני (ב"ח ומג"א סי' רצט
תמיד לומר 'תשליך' ביום שאומרים סליחות י"ג סק"א ,וכן הכריע הביאוה"ל שם ד"ה משתחשך ושו"ע הרב
מידות.
פרק ט -הכנה משבת קודש יום א' דר"ה למוצאי שבת ליל ב' דר"ה
ונחשבים ליומא אריכתא ,היינו רק לחומרא ולא ריב .אסור להכין שום דבר משבת ליום טוב ,וכן בכל
לקולא (שו"ע סי' תקג ס"א ,ט"ז סק"א ,מג"א סק"א). יו"ט של ראש השנה אסור לאפות או לבשל או
ריג .אם כוונתו אינו כדי להרוויח זמן שלא יצטרך להכין שום דבר מיום ראשון של ר"ה ליום השני,
לעשותו בלילה ,רק שלא יוכל לעשות דבר זה אע"פ ששני ימים טובים של ר"ה קדושה אחת הן
18
רטו .להכניס בקבוקי שתיה למקרר בשבת לצורך ליל בלילה ויוכל לבא לידי הפסד ,י"א שמותר להכינו
שני של יום טוב ,אם מכניס בבוקר גם לסעודת מיום ראשון לשני (שו"ת מהרש"ג ח"א סי' סא) .ועפי"ז
היום ,אין צריך לצמצם ויכול להכניס יותר ,אבל יש מתירים להוציא ביו"ט ראשון מהמקפיא
אחה"צ כשכוונתו רק לליל שני של יום טוב ,יש מאכלים לצורך ליל שני ,אם לא יהא לו זמן בליל
נידון בפוסקים אם הכנסה למקרר הוי הכנה משבת שני לחמם המאכלים לפני הסעודה ויצטרכו
לחול ,יש מקילין ,ויש מחמירין. להמתין זמן רב .אמנם יש להוציאם מהמקפיא
רטז .אחר סעודת היום ,מותר להוריד מהשולחן ולסדר בעוד היום גדול ,כדי שיהיה אפשרות לאכול
החדר ,אם נשארים שם ונהנים מהנקיון והסדר. וליהנות ממנו גם ביו"ט ראשון (כמש"כ בשעה"צ סי'
אבל אם יוצאים משם ואינו מסדר רק כדי שיהיה תרסז סק"ה) .ובמקרה שמתאחרים בליל שני
מוכן ללילה אסור .וכן אסור לשטוף את הכלים בהתחלת הסעודה ויש זמן רב לחמם המאכלים ,אין
לצורך הלילה. להתיר להוציא מהמקפיא ביום ראשון לליל שני.
ריז .מאכלים ומשקים שנשארו אחרי סעודת היום ריד .ויש חולקים ואוסרים להוציא מהמקפיא ביום
ריח .מותר להחזירם למקרר ,שאין זה הכנה לליל יום ראשון מאכלים שניכרים שהם מיועדים דוקא
טוב ,רק חזרה למקומם. לסעודת ליל שני של יום טוב ,כגון מרק לליל יום
ריט .כל מלאכה שאסור לישראל לעשות ביום טוב אסור טוב וכדו' ,כיון שניכר שמוציאו לצורך ליל שני.
לומר לנכרי לעשותו ,ואף אם הנכרי עושה מעצמו אבל מאכלים שאין ניכר שהם דוקא ליום שני ,כגון
צריך למחות שלא יעשה .אמנם דבר שאין בו חלות ועוגות שמוציא בבוקר לסעודת יום א' ,אין
מלאכה והאיסור לישראל לעשותו אינו רק משום צריך לדקדק ולהוציא כמות מדוייקת הנצרך לו
טרחא או הכנה ,מותר לומר לנכרי לעשותו ,ולכן ליום א' ,כיון שיתכן שיצטרכו להשתמש בו גם
מותר לנכרי להדיח כלים אחרי סעודת היום או בתוספת ,ובתנאי שמוציאו בזמן שיפשירו ויהיו
לסדר השולחן לסעודת הלילה (פמ"ג סי' תקג א"א ראויים לאכילה כבר בסעודת היום ,ולא כשכבר
סק"א ,ומשב"ז סי' תק סק"ד). גמר סעודתו (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
פרק י -ליל שני של ראש השנה
רכג .שכח לומר 'ותודיענו' ועדיין לא סיים הברכה רק עשיית מלאכה
המשיך ואמר ותתן לנו וכו' ,י"א שאינו חוזר (מט"א רכ .יש ליזהר שלא לעשות שום מלאכה ואף לא דבר
סי' תקצט ס"ז) .וי"א שכוונתו שאי"צ לחזור כיון שאינו רק משום "הכנה" עד זמן מוצאי שבת.
שאם יחזור ויאמר 'ותודיענו' הוא מפסיד את ובצאת השבת [בשעה ]7:28יאמרו "ברוך המבדיל
אמירת ה' שכבר אמר ,אבל מי שחוזר אין מזניחין בין קודש לקודש" (רמ"א סי' רצט ס"י) ,ואח"כ יכולים
אותו (שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' כג ,ב) ,ודעת הפוסקים לסדר הבית לכבוד יו"ט ,לשטוף הכלים מסעודת
נראה דכל שלא סיים הברכה חוזר (עי' משנ"ב סי' השבת ,להוציא מהמקפיא ,וכן מלאכת אוכל נפש,
תקפ"ב ס"ק ט"ז .והמט"א לשיטתו דגם ב'וכתוב' דעתו שלא להעביר אש להדלקת הגז ,להכין ,לבשל ולחמם
יחזור אם כבר אמר 'האל ישועתינו' ,אולם להלכה נקטינן המאכלים.
התם שחוזר ,וה"ה הכא) .ואפשר גם שיאמרנו במקום תפילת ערבית
שנזכר וימשיך הברכה (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א). רכא .מתפללים תפילת ערבית של ר"ה .ויש לאחר קצת
רכד .אחרי 'שמונה עשרה' אומרים 'לדוד מזמור' חזן בהתחלת ערבית עד שיהיה ודאי לילה (מט"א סי'
וקהל פסוק בפסוק ,כמו בליל ראשון ,קדיש תקצט ס"ב) .יש מקומות שנוהגים שאין הש"ץ
תתקבל ,ואח"כ 'עלינו לשבח' וק"י. מתעטף בטלית בתפילת ערבית של ליל שני.
הכנת הנרות רכב .בברכה רביעית בשמו"ע ,אחרי 'אתה בחרתנו',
רכה .המשתמשים בנרות גדולות ,אסור להמיס הנרות אומרים 'ותודיענו' .שכח לומר ותודיענו ונזכר אחרי
שסיים הברכה ,אינו צריך לחזור מפני שמזכיר
מלמטה כדי להדביקם בפמוטות ,גזירה שמא ימרח
אח"כ הבדלה על הכוס של קידוש (סי' תצא ס"ב
שהוא תולדה דממחק (מג"א סי' תקיד סק"ו ,ומשנ"ב שם
ובמשנ"ב סק"ד) .ואז יזהר שלא יעשה שום מלאכה
סקי"ח) ,ויש להכינם מערב שבת ,או לתוחבם
האסורה בשבת קודם שיקדש ויבדיל ,או שיאמר
בפמוטיות מאלומיניום.
ברוך המבדיל בין קודש לקודש (מט"א סי' תקצט ס"ה).
19
הדלקת הנרות רכו .המשתמשים בפתיל צף – אם הנקב סתום ,אסור
רכט .מדליקין נרות יום טוב רק אחר צאת הכוכבים .ויש לפתוח אותו כדי להשחיל בו הפתיל משום תיקון
להדליק הנרות סמוך לקידוש ממש ,כדי להסמיך מנא ,וכן אסור להרחיבו .אם הנקב כבר פתוח ,יש
ברכת שהחיינו שמברכות ,לאכילת הפרי החדש אוסרים להשחיל הפתיל ביו"ט משום עשיית כלי
אחר קידוש (מט"א סי' תקצט ס"ט). (מרא דשמעתתא אות ריט) ,ויש מתירין (שו"ת שבט הלוי
רל .צריך להדליק הנרות על השולחן שאוכלים שם ח"ט סי' קכח ,וכותב ,שאעפ"כ הוא עצמו נוהג להכין
הסעודה או לפחות באותו חדר או בחדר הפתוח הפתילות מערב יו"ט) .כמו כן אסור להפריד את השעם
לאותו החדר ,שרואים משם את השלחן ,כיון אם הוא מחובר לחבירו.
דנוהגים לברך שהחיינו בהדלקת הנרות גם בליל ב', רכז .המשתמשים בנרונים בתוך כוסיות ,שאחרי
ולכתחילה מביאים פרי חדש לשולחן כדי לכוון גם השימוש נשארים הדיסקיות בתוך הכוסיות ,ויש
על הפרי בברכת שהחיינו ,וצריך שהפרי יהיה צורך להוציאם לפני שימוש חוזר בכוסיות ,עצה
טובה ליתן קצת שמן או מים בתוך הכוסיות מערב
לפניו בשעת ברכת שהחיינו (רא"ש הובא בטור סי' תר,
יו"ט כדי שלא ידבקו הדיסקיות מהנרות שהדליקו
ובשו"ע הרב שם ס"ו ,ועי' באר היטב שם בשם מנהגים שיתן
בליל א' ויהיה אפשר לנערם בקלות ,ואם לא נתנו
עיניו בו בשעת הברכה).
מותר להוציאם בידים (או משום שאין להם חשיבות
רלא .המתארחים לסעודת הלילה אצל אחרים ואינם
ואינם בכלל מוקצה -הגרש"ז אוערבאך והגרי"ש אלישיב ,או
אוכלים בביתם ,אע"פ שחוזרים לישון בביתם או
שאע"פ שהם מוקצה דינם כהחלפת פתילה שהתיר
במקום אכסנייתם ,עדיף שידליקו הנרות במקום
הגרעק"א כדלהלן – חוט שני להגר"נ קרליץ ,יו"ט פ"א
אכילתם ,דטעם ההדלקה ביו"ט משום כבוד ועונג, סק"ב) .ולכתחילה יוציאם ע"י סכין או דבר אחר,
וכבוד ועונג שייך רק במקום אכילה .11ועוד ,כיון דאף אם הם מוקצה מותר לטלטל מוקצה ע"י דבר
שמביאים לשלחן פרי חדש לכוון גם עליו בברכת אחר לצורך דבר המותר (ט"ז סי' שח סקי"ח ומ"ב שם
שהחיינו ,צריכה שתברך שהחיינו במקום אכילה ס"ק קטו ,ביאוה"ל סי' תרלח ס"ב ד"ה וביו"ט) ,וכן יוציאום
ששם נמצא הפרי החדש שתאכל אחרי קידוש. הישר לאשפה שלא יצטרכו לטלטלם בידים .ואף
רלב .אשה שיש לה בגד חדש שיכולה לכוון בברכת דלפי ה'שו"ע הרב' (שם ס"ס) אסור לטלטל מוקצה
שהחיינו גם על הבגד ,אינה צריכה ליזהר בכל ע"י דבר אחר דהוי כידא אריכתא ,הכא מעיקר הדין
הנ"ל ,כיון שאינה מכוונת בברכתה על הפרי מותר להוציא הדיסקיות בליל יו"ט ,דנקטינן דמותר
החדש. לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש ושמחת יו"ט
רלג .אשה המתארחת לסעודת הלילה אצל ההורים (רמ"א סי' תקט ס"ז) וטלטול פתילה ישנה לצורך
וכדו' ,ומדלקת הנרות בביתה [אחר צאה"כ!] ,אם חדשה היתר גמור הוא דמיקרי צורך אוכל נפש
יש לה בגד חדש יכולה לברך שהחיינו בהדלקת (רעק"א סי' תקא על דברי הט"ז סק"ז) .אמנם בזמנינו
הנרות .ואם אין לה בגד חדש ,ובמקום אכילתה שיש תאורת חשמל קשה להגדיר הדלקת נרות
יהיה לה פרי חדש ,לא תברך שהחיינו בשעת דהוי צורך אוכל נפש ,לכן יוציאם ע"י דבר אחר,
הדלקת הנרות ,רק תשמע ברכת שהחיינו בשעת כנ"ל (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
הקידוש במקום אכילתה ,ששם יש להם פרי חדש. רכח .אפשר להשתמש בנרונים בתוך פח ,שבגמר
ומ"מ יכולה לברך שהחיינו אף אם לא יהיה לה פרי שימושם נזרקים לאשפה ,ואז אין צורך לשום
חדש ,כלהלן. מלאכה כדי להדליק נרות שבת .כהיום מצוי נרונים
רלד .הדלקת הנרות בליל יו"ט היא באמצעות העברה המונחים בתוך פלסטיק שקוף שאורם נראה מחוץ
מאש דולקת .ומותר להעביר אש גם מנר שהודלק לפלסטיק כמו מתוך כוסיות הזכוכית ,וגם הם
לעילוי נשמה (עפ"י משנ"ב סי' קנד סקנ"ו) .ומותר נזרקים בגמר שימושם ,ונכון להשתמש בהם שלא
יצטרכו לשום מלאכה בהכנת הנרות.
להעביר אש ע"י גפרור ,ואף בצד הגופרית (מו"ח
דלהלכה יש עליהם חיוב הדלקה אף משום שלא יכשלו ,אבל 11כי בשבת יש ג' טעמים למצות הדלקת נרות ,כבוד שבת ,עונג
כשמדליקין בלילה לפני הסעודה ,עדיף טפי להדליק במקום אכילה שבת ושלא יכשלו בעץ ואבן .וביום טוב אע"פ שלהלכה צריך
דכבוד ועונג שייך רק במקום אכילה ,ומשום הטעם שלא יכשלו להדליק נרות ולברך עליהן ,י"א שהוא רק משום כבוד ועונג ולא
בבית ,יכוונו מערב שבת את שעון השבת שבהגיעם הביתה אחר משום שלא יכשלו ,וי"א שצריך להדליק אף משום שלא יכשלו,
הסעודה התאורה תהא דלוקה .אם בחזרתם לביתם כבה החשמל ואה"נ כשחל יום טוב בחול ,אלו המדליקות מבעוד יום יכולות
וחשוך ,יכולים להדליק נרות – ע"י העברת אש -כדי שלא יכשלו. להדליק בביתם אע"פ שאינם אוכלים שם רק חוזרים לישון,
20
(מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א ,כיון שנחלקו תברך שוב הגרמ"ש קליין שליט"א) .וכיון שמותר להעביר אש
הפוסקים אם אפשר לברך בדלוקה ועומדת ,עי' משנ"ב סי' רסג באמצעות גפרור ,אין הגפרורים מוקצים .ויזהרו
סקכ"א ,נראה למעשה דספק ברכות להקל). לכתחילה להכניס הגפרור לתוך האש ולא להחזיקו
רלט .המנהג שהנשים מברכות שהחיינו אחרי ברכת סמוך לאש שיתפס בו האש ,די"א שנחשב למוציא
להדליק (כן משמע במשנ"ב סי' תר סק"ד ,ועי' משנ"ב סי' רסג אש חדשה.
סקכ"ג .וכ"ה בקיצור של"ה ,ועי' אגרות משה או"ח ח"ד סי' קא). רלה .יש נוהגים להדליק לכבוד יום טוב רק שתי נרות,
שכחה ולא בירכה שהחיינו יכולה לברך אח"כ, ולא כמו שנוהגין לכבוד שבת שמדליקים נרות
ועדיף שתכוון לצאת ברכה זו כשתשמע בקידוש כמנין כל בני הבית .ויש נוהגים להדליק גם לכבוד
ותצא ידי חובתה ממנו. יום טוב כמו לכבוד שבת כמנין בני הבית [יתכן
רמ .אשה שעושה קידוש ,כגון אלמנה או גרושה ,או שבמקור ,אלו שהדליקו לכבוד יום טוב מבעוד יום הדליקו כמו
שהבעל נסע לרבו וכדו' ,לא תברך שהחיינו בשבת ואלו שהדליקו בליל יום טוב הדליקו רק שתי נרות] .ומ"מ
בהדלקת הנרות ,רק אח"כ בשעת הקידוש ,דהעיקר נוהגין להדליק כן גם בליל שני של ראש השנה,
לברך שהחיינו בקידוש ,רק היות ונשים לא עושות "דמאן דרגיל בשרגי טובא ,משובח הוא ואין לך
קידוש ,נוהגות לברך בהדלקת הנרות ,אך כשהיא הבערה לצורך יותר מזו ,ושמחת י"ט היא בודאי,
מקדשת בעצמה תברך שהחיינו בקידוש .וגם שיש ואין זה נר של בטלה כלל" (מור וקציעה סי' תקיד ס"ה).
לחשוש שתברך שנית בקידוש ,שכך כתוב וכמו "שאם יש ברית מילה בבית ביו"ט ביום ,מותר
במחזור .ואם היא מוציאה את הבנות או שאר בני להדליק בבית נרות לכבוד הברית ,משום כבוד
משפחה ב'קידוש' ,בודאי תברך שהחיינו בקידוש וחיבוב מצות מילה" (משנ"ב שם סק"ל) ,וגם זהו
ולא בהדלקת נרות ,כיון שכולן חייבות בברכת חיבוב מצות הדלקת נרות.
שהחיינו ,והן יוצאות ממנה כשמברכת בקידוש, רלו .המנהג הוא שביום טוב מברכות על הנר קודם
ולכן תדליק הנרות בלילה לפני הקידוש ,ומיד שמדליקות ,שאף אם מקבלת קדושת יום טוב
תקדש ותברך שהחיינו. בברכתה ,הרי ביום טוב אפשר להדליק נרות אף
רמא .שכחה ובירכה שהחיינו בהדלקת הנרות ,ויש בני אחר קבלת יום טוב (מג"א סי' רסג סקי"ב בשם אמו של
בית מעל לגיל חינוך שלא שמעו ממנה הברכה, הדרישה ,משנ"ב סקכ"ז בשם דגול מרבבה ,רעק"א ,שע"ת
תברך שוב שהחיינו ב'קידוש' להוציא בני הבית. וח"א) .וי"א שגם ביום טוב מברכות אחר הדלקת
רמב .איש שמדליק נרות יו"ט ,מברך שהחיינו ב'קידוש' הנרות כמו שמברכות בשבת ,משום לא פלוג (מג"א
ולא בשעת הדלקת הנרות (מט"א סי' תקצט ס"ט). שם ,שו"ע הרב ס"ח) .ולמעשה נראה שהמדליקות
שתיית מים לפני קידוש יקנה"ז מבעוד יום כמו בכל שבת ,שייך בהו משום לא פלוג
רמג .אע"פ שבכל מוצאי שבת מותר לשתות מים לפני ומברכות אחר ההדלקה ,אך המדליקות בלילה אחר
הבדלה (סי' רצט ס"א) ,במוצאי שבת שהוא ליל יום שבאים מבית הכנסת ,דלא שייך אצלם משום לא
טוב ,כיון שהוא קודם קידוש ,אסור לשתות אפי' פלוג ,כיון שבכל שבת מדליקות מבעוד יום,
מים (סי' רעא ס"ד) .וזה שייך בין לאנשים בין לנשים מברכות קודם ההדלקה (מטה אפרים סי' תרכה סל"ג
(משנ"ב סי' רפט סק"ו). ובאלף למטה שם אות נ).
סדר הקידוש וההבדלה רלז .כשמדליקות בליל יום טוב ,יזהרו לא להדליק
רמד .סדר הקידוש הוא :יקנה"ז ,דהיינו :יין ,קידוש היום, במצית חשמלי .ואם מדליקות באמצעות העברת
נר ,הבדלה ,זמן. אש ע"י גפרור ,יזהרו להניח הגפרור בנחת שלא
רמה .בברכת הנר ,יש נוהגים לקרב ב' נרות ולהפרידם יכבה .ואם בהעברת אש ע"י נר אחר יזהרו לא
אח"כ (אלף המגן במטה אפרים סי' תר סק"ג בשם יסוד לכבות את הנר.
ושורש העבודה ,וכן נהגו אצל הרבה צדיקים ,ובאורחות רבנו רלח .מברכות להדליק נר של יום טוב (שו"ע סי' רסג ס"ה וסי'
ח"ב עמ' קי"א כתב שכן נהג הגרי"י קניבסקי זצ"ל) ,ואין תקיד סי"א) .טעתה וברכה להדליק נר של שבת
בזה משום מכבה ,דע"י החיבור לא ניתוסף כח במקום של יום טוב ,אם נזכרה תוך כדי דיבור [דהיינו
בשלהבת ,וע"י הפירוד לא נתמעט אלא המאור כדי אמירת ג' תיבות] ,תתקן עצמה ותאמר 'של יום טוב',
בלבד ,ואין איסור בכך (שבט הלוי חלק יא סימן קכח). ואם נזכרה אח"כ ,כל זמן שעדיין עסוקה בנרות,
ויזהר שלא להדביק הנרות זה לזה משום שמא ולא הסיחה דעתה ,תברך שנית :ברוך וכו' להדליק
ימרח (משנ"ב סי' תקיד סקי"ח). נר של יום טוב ,ואם כבר הסיחה דעתה מהנרות לא
21
13
סי' כא אות ט ,וסי' קא אות א ,וכן פסק הגרש"ז אויערבך, רמו .ויש נוהגים לברך על שני נרות מבלי להסמיכם או
וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א). אפי' על נר יחידי שעל השלחן (שו"ע סי' תקב
רנב .נשים שותות מכוס הקידוש ,אע"פ שהוא גם כוס ובמשנ"ב סקי"ט).
הבדלה ובדרך כלל אין שותות מכוס הבדלה (מבית רמז .המברכים על נרות המונחים בזכוכיות ,לכתחילה
לוי יב ,עמ' נא). יש להסתכל על הנרות מלמעלה ולא מבעד
פרי או בגד חדש לברכת שהחיינו לזכוכית (שו"ע סי' רחצ סט"ו ,והכרעת המשנ"ב שם סקל"ז
רנג .בליל שני של ראש השנה גם מברכים 'שהחיינו' וביאוה"ל סוד"ה או מתוך) ,והמקילין יש להם על מי
כמו בליל ראשון ,האנשים ב'קידוש' והנשים שיסמוכו (כדעת המג"א ועוד אחרונים ,וכן בשו"ע הרב
בהדלקת הנרות (שו"ע סי' תר ס"ב ובמשנ"ב שם). סכ"א).
רנד .אולם היות ונחלקו הפוסקים אם צריך לברך רמח .כשמברכים על הנרות צריך לעמוד סמוך לנרות
שהחיינו כיון דיומא אריכתא הוא וקדושה אחת הן, שיהנה מהנרות (שו"ע סי' רחצ ס"ד) .ויש לראות
טוב להוציא עצמו מספק ויקח פרי חדש שיהיה צפרני יד ימין ולכפוף אצבעותיו לתוך ידו שאז
לפניו על השולחן בשעת הקידוש או ילבש בגד רואה הצפרנים עם כף היד ביחד (רמ"א שם ס"ג).
חדש ,וכשמברך שהחיינו יכוון גם על הפרי או על רמט .י"א דאין להדליק נר קטן מיוחד הנעשה משתי
הבגד .וכן האשה כשמדלקת הנרות תניח פרי חדש פתילות לצורך ברכת הנר (מאמר מרדכי סי' רחצ
על השולחן או תלבש בגד חדש ,וכשמברכת סוסק"ב) ,דזה לא נחשב כ"כ צורך מצוה ואין לומר
שהחיינו תכוון גם על הפרי או על הבגד .ולא יכוון בזה מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא
על הפרי או הבגד לבד ,רק יכוון על שמחת יום טוב לצורך (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א בשם מרן בעל שבט
שהגיע עכשיו ,ועל שמחת הבגד או הפרי שהגיע הלוי זצ"ל) .ויש שהקלו בזה (חוט שני – יו"ט פרק יג סק"ג
עכשיו (מט"א סי"ג ,משנ"ב סי' תר סק"ד). אות ד) .ואם הוא נר גדול שנשאר על השולחן להאיר
רנה .גם אם אין להם פרי או בגד חדש מברכים שהחיינו בעת הסעודה יש להקל טפי כיון שנהנה ממנו
(שו"ע שם) ,דאף אם קדושה אחת הן ב' ימים הם לצורך ובעת הסעודה.
(מג"א סק"ב). רנ .טעה בברכת המבדיל וחתם 'המבדיל בין קודש
רנו .אין לקחת פירות שעדיין לא הגיעו לגמר בישולם לחול' במקום 'בין קודש לקודש' ,לא יצא ידי חובתו
ועדיין יש להם טעם חמוץ [כמו קלמנטינה או תפוז ירוק כיון ששינה ממטבע שטבעו חכמים .ואם נזכר תוך
מאד] ,א -דאין לאכול חמוצים בר"ה (מט"א ,משנ"ב כדי דיבור ועדיין לא התחיל ברכת שהחיינו ,יחזור
סי' תר סק"ד) .ב -מה שלא נגמר פריו אינו סימן טוב ויאמר 'המבדיל בין קודש לקודש' ,ואם כבר התחיל
(שם) .ג -דאין בהם כ"כ שמחה ואין לברך עליהם ברכת שהחיינו צריך לחזור ולומר ברכת ההבדלה
שהחיינו. (שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קיח).
רנז .נוהגים לקחת רימונים לפרי חדש ,ואומרים יהי רנא .אשה המברכת שהחיינו בשעת הדלקת הנרות,
רצון שירבו זכויותינו כרימון .אם כבר אכל רימונים ואח"כ מי שמקדש ומוציא אותה בקידוש מברך
יקח פרי אחר .ומותר ביו"ט להשתמש בכלי שהחיינו ,אם מברכת ברכת 'הגפן' בעצמה ,יכולה
שדופקים על הרימון להוציא הגרעינים. לענות אמן אחר ברכת שהחיינו שלו .אך אם היא
רנח .נוהגים לאכול חבושים בראש השנה ,שנקרא יוצאת ממנו גם בברכת 'הגפן' ,י"א שלא תענה אמן
בלשון אידיש "גוטעס" או "קיטן" סימנא מילתא אחר ברכת שהחיינו שלו ,דהוי לה הפסק אחר
ל'גוט' יאהר .ויכול לברך עליו 'שהחיינו'. ברכת הגפן( 12שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' סט) .וי"א שצריכה
רנט .יש נוהגים לאכול הפרי החדש תיכף אחר קידוש לענות אמן ואין זה הפסק (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד
לפני נטילת ידים לסעודה ,דכיון שבירכו עליו
למנהג בטעות ,ולא היו מנהיגין שיברכו שהחיינו בהדלקת הנרות ביו"ט, 12ולעצם הענין ,השומעים ויוצאים ידי חובת קידוש ,אם יברכו ברכת
ואף שיכולה לא לענות אמן ,לבד שלא יזהרו בזה הרי זה גופא אסור לגרום הגפן בעצמם או יצאו מפי המקדש ,כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' רפא)
שלא לענות אמן על ברכה ,דהוא חיוב גדול לענות אמן אף כשלא צריך שהוא הנהיג בסביבה שלו שגם בשבת ויו"ט כל מה שאפשר לברך בעצמו
לצאת בהברכה .אע"כ שאין בזה שום איסור משום שצריכה לענות אמן כמו ברכת המוציא ובורא פרי הגפן יברכו בעצמם ,כי לולא זה הריני חושש
ואין בזה משום הפסק .והטעם נראה דכיון דאצל המקדש היא ברכה שנהנים מעוה"ז בלי ברכה ,כאשר ראיתי בכמה מדינות ומקרים .אמנם
הצריכה ואינו הפסק לדידיה ,אין זה הפסק גם לגבי השומעין היוצאין בודאי השמים לב ביותר כהלכה ,יכולים לצאת בברכת האחר.
ממנו ,דהם בטלין לדינו לענין שמיעת הברכות ואמירת אמן ,ומה שאצלו 13וכתב שם :שאם היה איסור לענות אמן מדין הפסק בין הברכה להשתיה
אינו הפסק גם לדידהו אינו הפסק. היה טעם גדול למחות בנשים שמברכות זמן בהדלקת הנרות ,ולהחשיב זה
22
השהחיינו לאכילת הפרי ,לא איכפת לן ,כיון שהחיינו יש להסמיכה יותר לברכה ואין להפסיק
שמעיקר הדין מברכין שהחיינו אף אם אין להם פרי בנטילת ידים וברכת המוציא (מחצית השקל סק"א,
חדש .ויש להסמיך מה שיותר אכילת הפירות אחר סידור יעב"ץ ,מט"א סי' תר ס"ו) .ויזהרו שלא לשהות
אכילת כזית המוציא ,שלא יהיה הפסק גדול אחר הרבה לפני נטילת ידים בדברים שאינם צורך
ה'שהחיינו' .ומברכין על הפירות ברכה ראשונה, סעודה ,בדיבורים וכדו'.
וברכת המזון פוטרתו מברכה אחרונה. רס .מברכים ברכת בורא פרי העץ על הפירות ,ויברך
רסג .הפרי החדש שמביאין הוא כדי לצאת מספק ברכה על מין משבעת המינים ,ויכוון לפטור בברכתו כל
למברך שהחיינו ,ומשום כן היה די לאיש ולאשה הפירות שברכתם בורא פרי העץ [ואף שהתפוח חביב
שבירכו שהחיינו שהם יאכלו מהפרי החדש ,אמנם עליו יותר משום שמתפלל באכילתה לשנה טובה ומתוקה,
העולם נוהגים שכל אחד מבני הבית נוטל מן הפרי שבעת המינים קודם לחביב (שו"ע סי' ריא ס"א ,משנ"ב שם
חדש ומברך עליו ברכה הראויה וברכת שהחיינו. סקי"ג)].
ואפשר שעושין כן לסימן טוב לחידוש השנה (מט"א רסא .ולגבי ברכה אחרונה על הפירות ,אם אכל פחות
שם) .אולם בני הבית שיוצאים בקידוש של בעל מכזית פטור מברכה אחרונה ,ואם אכל שיעור
הבית יוצאים גם בברכת שהחיינו שמברך ומכוין כזית ,חייב לברך ברכה אחרונה קודם שנוטל ידיו
גם על הפרי ,ולא יברכו בעצמן שהחיינו על הפרי לסעודה .אך אם בדעתו לאכול אח"כ בסעודה פרי
(מבית לוי פ"ג אות יא) .ולכן אם רוצים לברך בעצמן שברכתו העץ ,כגון תפוח בדבש ,קאמפו"ט וכדו',
'שהחיינו' יש להודיע להם שלא יצאו בברכת יכוין לפטור בברכה ראשונה שמברך עכשיו גם את
שהחיינו שהוא מברך .אמנם אלו שמברכים ברכת הפירות שיאכל בסעודה ,ואז יש לפירות אלו
הגפן בעצמן ואין יוצאים מהמקדש רק ברכת שייכות לסעודה ,ואינו צריך לברך אחריהם ברכה
הקידוש ,גם אינם יוצאים בברכת שהחיינו ,ויכולים אחרונה קודם הסעודה ,שהכל נפטר בברכת המזון.
לברך שהחיינו על הפרי אם רוצים. ואם אין בדעתו לאכול פרי בסעודה יברך ברכה
רסד .אוכלים סעודת יום טוב ,כמו בליל ראשון ,בנעימות אחרונה על הפירות קודם נטילת ידים לסעודה.
וניגוני ראש השנה ,מברכין ברכת המזון ומזכירין רסב .ויש נוהגים לאכול הפירות אחר אכילת כזית
'יעלה ויבא' ,ומוסיפין הרחמן הוא יחדש עלינו שנה 'המוציא' ,כדי שלא להפסיק בין הקידוש לסעודה
טובה ומתוקה. (מבית לוי פ"ג אות י) ,ואף שמפסיקין קצת בין
פרק יא -יום שני של ראש השנה
רסח .המנהג הקדום היה שלא לאכול כלל לפני רסה .תפילת שחרית וקריאת התורה ,כביום א' של ראש
התקיעות ,14וגם בזמנינו רבים נוהגים כן .אמנם השנה ,עי' לעיל פרק ז.
מחמת חולשת הדורות ואריכות התפילה ,מקילין אכילה לפני התקיעות
לטעום קודם התקיעות ,כדי שיוכלו לכוון כראוי רסו .אסור לאכול קודם תקיעת שופר כמו שאסור
בתקיעת שופר ובתפילת מוסף. לאכול לפני כל המצוות ( שו"ע סי' תרנב ס"ב ,סי' תרצב
רסט .יש נוהגים רק לשתות משקה חם ,ואינם מקדשים ס"ד ,מג"א שם סק"ז ,מט"א סי' תקפח ס"ב) .ודוקא אכילה
לפני כן ,ויש להם על מה שיסמוכו (אלף המגן סי' אסור ,דהיינו פת יותר מכביצה ,אבל טעימה
תקפח סק"ב) .כיון שמעיקר הדין התקיעות הם חלק מותרת ,ואף בזה אין להקל אלא לצורך גדול ,דהיינו
מתפילת שחרית ,שכך היתה עיקר התקנה ,ורק מי שחולה קצת או שקשה לו התענית (מג"א שם,
מפני גזירת המלכות העבירוהו לתפילת מוסף (גמ' משנ"ב סקי"ד).
ר"ה לב ).לכן עתה קודם התקיעות נחשב כלא נגמר רסז .מי שלבו חלוש ואין דעתו מיושבת לתקוע
עדיין שחרית ולא חל עדיין חובת קידוש (דברי ולהתפלל עד שיטעום ,יעשה קידוש ויאכל כזית
יחזקאל החדש אות צח מהגה"ק משינווא זי"ע בשם רבו לעקיך בכדי שיהיה במקום סעודה ,ואח"כ ישתה
מהר"ש מבעלזא זי"ע) .ועוד ,כיון שמעיקר הדין אסור מעט קאוי או טייא (מט"א שם).
שיעשה המצוה ,וטעימה בעלמא אין בה איסור .אמנם ראוי לכל ירא 14כתב הרוקח (הל' אירוסין ונישואין סי' שנג) דמה שמתענין החתנים עד
שמים לחבב המצוה שלא להקדים לה שום דבר (אלף המגן סי' תקפא לאחר הברכה ,מצאתי באגדה מפני שמצוה חביבה עליהם כדרך שעושין
סקפ"א בהגהות .וע"ע מש"כ בסי' תקפח סק"ב באריכות). חסידים הראשונים שהיו מתענים על מצוה חביבה כגון לולב ושאר
דברים .ובשו"ת בשמים ראש (סי' עד) כתב ,דאסור לעשות סעודה קודם
23
לפני תקיעת שופר ותפילת מוסף ,כיון שבהפסקה לאכול קודם תקיעת שופר ,וא"א לקיים קידוש
הסיח דעתו מטהרתן (מט"א סט"ז). במקום סעודה ,ממילא לא חל עדיין חובת קידוש
הכנה לתקיעת שופר (הגאון מהר"ם אש ,מובא בספר זכרון יהודה דף מב ,:ובשמו
רעג" .לפי שהתקיעות הם מעוררים הרחמים ומעלים בשו"ת דברי יציב או"ח ח"א סי' קלא) .וגם בצירוף שיטת
זכרונם של ישראל לפני אביהם שבשמים ,נהגו המהרש"ל הסובר דלפני מוסף עדיין לא חל חובת
רבים לעשות לזה הכנה רבה ,הללו הולכים לטבול קידוש .ויש נוהגים לשמוע קידוש מאחר ולשתות
משום טהרה יתירה ,זה מעיין בפירוש וכוונת משקה חם ואין אוכלים לפני התקיעות.
התקיעות ,זה שונה ,וזה אומר תהלים ,הכל לפי מה רע .מי שרוצה לטעום צריך לקדש קודם או לשמוע
שהוא אדם ,והכל הולך לכוונה אחת לייחד לבם קידוש מאחר ,ואין לאכול כלום ללא קידוש .ומשום
לאהבה וליראה ולעורר לבבם לתשובה גמורה" קידוש במקום סעודה צריך לאכול כזית מיני מזונות
(מט"א סי' תקפה ס"א). או לשתות עוד רביעית יין .וי"א שאם יש בכוס
רעד .בהרבה קהילות נוהגים שהחכם אומר לפני הציבור שתי רביעיות ,ושותה כל הכוס נחשב רביעית אחת
דברי כיבושין הכובשים את הלבבות ומכניעים לקידוש ושניה לסעודה (משנ"ב סי' רפו סק"ז).
אותם לשוב בתשובה ,ואם החכם הוא בעל בכי רעא .מיני מזונות שהוא פת הבאה בכיסנין דינו כפת ואין
ישים קולו בבכי וישמעו אחיו העברים ויתנו לב לאכול יותר מכביצה .אמנם פירות וירקות מותר
בהרהורי תשובה ובזה יהיה זוכה ומזכה את אחיו
לאכול אף יותר משיעור כביצה .ועיקר הדבר
עמו ותעל שוועתם ותקיעתם השמימה (שם).
שיטעם קצת כפי צרכו כדי שיוכל להתפלל כראוי
רעה .לפני התקיעות אומרים כל הציבור יחד שבעה
ולא למלא כריסו .ויזהר לברך ברכת הנהנין לפניהם
פעמים קפיטל מ"ז שבתהלים "למנצח לבני קרח
מזמור" דכתיב ביה 'עלה אלקים בתרועה ה' בקול ולאחריהם כראוי ,וביותר צריך לזרז במקום שיש
שופר' .15ואח"כ אומרים הפסוק 'מן המצר' וגו' חסרון מקומות ישיבה לריבוי הציבור בליעה"ר,
והפסוקים שראשי תיבותיהם קר"ע שט"ן לאכול כראוי ולברך כראוי ,כי קדוש היום לאדונינו.
והתפילה הנדפסת ב'מחזור'. רעב .כשחוזר לבית הכנסת אחר ההפסקה ,יש ליטול ידיו
פרק יב -תקיעת שופר
תקיעה ,תקיעה תרועה תקיעה ,תקיעה תרועה מקור המצוה
תקיעה .לפי שבתורה נאמר שלש פעמים 'תרועה', רעו .כתיב (במדבר כט ,א)' :ובחודש השביעי באחד לחודש
שנים בראש השנה ,ואחד ביום הכיפורים של יובל, וגו' יום תרועה יהיה לכם .ואיתא בגמרא (ר"ה טז:).
ומפי השמועה למדו שהן למידין זה מזה ,דכתיב ואמר רבי יצחק ,למה תוקעין בראש השנה? למה
בשניהם 'שביעי' וילפינן גזירה שוה ,ולכך הרי הוא תוקעין? רחמנא אמר תקעו! אלא ,למה מריעין?
כאלו כל השלש פעמים תרועה נאמרים בכל אחת מריעין? רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא :למה
מהן .ולפי שנאמר 'והעברת שופר תרועה' משמע תוקעין ומריעין כשהן יושבין ,ותוקעין ומריעין
שצריך להעביר קול פשוט ואח"כ תהיה התרועה, כשהן עומדין? כדי לערבב השטן .ופירש"י מתוך
דלשון והעברת משמע העברת קול פשוט ,ואחר שרואה שישראל מחבבים המצוות מסתתמין
התרועה נאמר תעבירו שופר וגו' משמע שאחר טענותיו .ובתוספות פירשו שעי"כ חושב השטן
התרועה צריך ג"כ להעביר קול פשוט ,ולכן כל שהגיע יום הדין הגדול ומתבלבל .ועוד אמרו :אמר
'תרועה' צריכה להיות 'תקיעה' לפניה ו'תקיעה' רבי אבהו :למה תוקעין בשופר של איל? -אמר
לאחריה .א"כ צריך מן התורה תשע תקיעות ,והם הקדוש ברוך הוא :תקעו לפני בשופר של איל ,כדי
תר"ת תר"ת תר"ת. שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ,ומעלה אני
רעח .והנה 'תרועה' זו האמורה בתורה מתרגמינן 'יבבא', עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני.
ויש להסתפק אם יבבא זו היא כמו שדרך החולים רעז .איתא בגמ' (ר"ה לג :לד ).שמן התורה צריכים לתקוע
שמאריכים בגניחותם ומשמיעים קול אחר קול בראש השנה תשע תקיעות ,תקיעה תרועה
ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים ,דכתיב 15יהודה ברבי נחמן פתח 'עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר'
'ה' בקול שופר' ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין ,בדין הוא עולה ,מאי טעם
עליהם מדת הדין לרחמים ,אימתי בחדש השביעי (מדרש רבה אמור). 'עלה אלהים בתרועה' ,ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן
24
שיוצא בה ידי חובתו ,ובד יעבד אם אמר ב"ה וב"ש יצא ידי ומאריכים בהם קצת וזה נקרא גנח [שברים] ,או
חובתו – עי' אלף המגן אות ח ושם בהערות למטה). שהיא כמו אדם המיילל ומקונן שמשמיע קולות
רפג .גם ביום השני נוהגים לברך ברכת שהחיינו לפני קצרים מאד תכופים זה לזה וזה נקרא יליל
התקיעות ,אע"פ שכבר בירך ביום הראשון (רמ"א [תרועה] ,או שהיא כמו שניהם ביחד זה אחר זה
סי' תר ס"ג)[ .ואפילו בלא בגד חדש ופרי חדש משום דביום היללה אחר הגניחה שכן דרך הבוכה מגנח ואח"כ
השני אין יוצאין בתקיעה של אתמול ולא אמרינן יומא מיילל [שברים תרועה].
אריכתא הוא וה"ה נמי בברכת התקיעה ,ומ"מ לכתחילה טוב רעט .וכיון שצריכים תשע תקיעות ,ואנו מסתפקים איך
שילבש התוקע בגד חדש בשופר (משנ"ב סק"ז בשם מג"א היא התרועה ,אם שברים או תרועה או שברים
וש"א)] .ודעת השו"ע שאין לברך שהחיינו ביום ב' תרועה יחד ,כדי לצאת ידי כל הספיקות תיקנו
רק אם חל יום א' בשבת ,וכן נוהגים הספרדים. חכמים לתקוע ג' פעמים תשר"ת ,שמא התרועה
רפד .בשעת הברכות צריכים כולם לעמוד ,גם התוקע היא שברים תרועה ביחד ,ואח"כ ג' פעמים תש"ת,
וגם השומעים ,כדין כל ברכות המצוות (שו"ע סי'
שמא התרועה היא שברים לבד ,וא"כ היה התרועה
תקפה ס"ב ,משנ"ב סק"א). בסדר תשר"ת הפסק בין השברים לתקיעה
רפה .המנהג שהתוקע מברך ומוציא את כולם ולא שלאחריה ,ואח"כ ג' פעמים תר"ת שמא התרועה
מברכים בעצמן (לבוש ס"ב) ,משום ברב עם הדרת היא תרועה לבד והיה השברים שבסדר תשר"ת
מלך .ואין לומר ברוך הוא וברוך שמו ,ובדיעבד אם הפסק בין התרועה לתקיעה שלפניה .נמצא
אמר יצא יד"ח (אלף המגן סק"ח).
שבשמיעת ל' קולות בסדר זה יוצא ידי חובתו
רפו .מי שאינו שומע את הברכות מפי התוקע ,יברך לשמוע ט' קולות (עי' תוס' ר"ה לג :ד"ה שיעור).
בעצמו ,ולא יענה אמן אחר ברכת המברך. רפ .במצות שופר דעת רוב הראשונים והפוסקים
רפז .מי שאיחר להגיע לבית הכנסת ולא שמע הברכות, שהמצוה היא רק השמיעה ,ולכן מברכין לשמוע
ומתחילין לתקוע ,ישמע התקיעות ויכוון לצאת, קול שופר ,והתוקע יוצא כמו השומע בשמיעת קול
ויכול לברך הברכות בין סדר תשר"ת לסדר תש"ת שופר ,והשומע יוצא בשמיעתו ולא מדין שומע
או בין סדר תש"ת לסדר תר"ת ויוצא יד"ח .ואם כעונה ,ואין כאן מצוה בו יותר מבשלוחו (כ"ה דעת
הגיע אחר שכבר תקעו תקיעות דמיושב ,יכול
הרמב"ם הל' שופר פ"ג ה"י ,והרא"ש ר"ה פ"ד ס"י ,וכן פסקו
לצאת בתקיעות דמעומד שבחזרת הש"ץ ,ויברך
הטור והשו"ע סי' תקפה ס"ב ,ט"ז סק"ב ,משנ"ב סק"ד ,מט"א
לעצמו אחרי ברכת מלכויות שבחזרת הש"ץ לפני ס"י) .וי"א שהתקיעה היא חלק מהמצוה,
התקיעות ,וישמע ל' קולות שבחזרת הש"ץ (שבט
והשומעים יוצאים מדין שומע כעונה (ר"ת ,סמ"ג).
הלוי ח"י סי' קח) .ואם שמע כל התקיעות דמיושב ולא רפא .אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב,
בירך ,י"א שיכול לברך לפני תקיעות דמעומד וכנ"ל רמז יש בו ,כלומר ,עורו ישינים משנתכם ונרדמים
(אלף המגן סקי"ג) ,וי"א שכיון שכבר שמע תקיעות הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו
דמיושב אינו יכול לברך עוד (כף החיים סקל"ט).
בתשובה וזכרו בוראכם .אלו השוכחים את האמת
התקיעות בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא
רפח .התוקע בשעה שתוקע צריך לעמוד (שו"ע ס"א). יועיל ולא יציל ,הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם
דכתיב 'יום תרועה יהיה לכם' וילפינן מ'לכם' דגבי ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה
עומר ,ובעומר כתיב 'מהחל חרמש בקמה' אל תקרי ומחשבתו אשר לא טובה (לשונו הזהב של הרמב"ם
בקמה אלא בקומה .וכתב המג"א דלפ"ז אין לסמוך בפ"ג מהל' תשובה ה"ד).
על שום דבר באופן שאם ינטל אותו דבר יפול, ברכת השופר
שעמידה זו חשובה כישיבה ,ומ"מ בדיעבד אף אם רפב .לפני התקיעות מברך התוקע שתי ברכות ,אחת
תקע מיושב לגמרי יצא דקרא אסמכתא בעלמא 'אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר' .ולא
הוא ולכתחלה (משנ"ב שם). יברך 'לתקוע בשופר' לפי שהתקיעה אינה עיקר
רפט .הציבור השומעים התקיעות אינם צריכים לעמוד המצוה אלא שמיעת קול שופר הוא עיקר המצוה,
משום כבוד ציבור ,וגם כי עתידים לשמוע מעומד ובדיעבד אם בירך לתקוע יצא .ושנית יברך
התקיעות שעל סדר הברכות של מלכיות זכרונות 'שהחיינו' לפי שהיא מצוה הבאה מזמן לזמן (ויש
וגו' .ועכשיו נהגו הציבור לעמוד כולם גם בשעת
ליזהר לא לענות ב"ה וב"ש ,משום חשש הפסק בברכה
התקיעות שתוקעין קודם מוסף ,ואעפ"כ נקראין
25
רצז .הטעם שנקראים כן לפי שבתקיעות אלו בשמו"ע תקיעות דמיושב מפני שמעיקר הדין יכולים אז
חובה לעמוד ,ובתקיעות שלפני השמו"ע אין חובה לשבת.
לעמוד לפי שעתידים לשמוע על סדר הברכות. רצ .יחיד או נשים ששומעים התקיעות ויוצאים בזה,
ובשו"ע הרב (סי' קכד ס"ז) כתב הטעם דנקראים ואינם עתידים לשמוע תקיעות על סדר הברכות,
תקיעות דמעומד לפי שתוקעים אותם בשמונה צריכים מדינא לעמוד לכתחלה (משנ"ב שם).
עשרה בחזרת הש"ץ שאז יש לעמוד .ובסי' תקצ"ב רצא .נוהגין להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מלה
(ס"ב) כתב :תקיעות אלו נקראים תקיעות מעומד במלה כדי שלא יטעה ,ונכון הוא (רמ"א סי' תקפה
לפי שאף השומעין צריכין לעמוד בעת שמיעת ס"ד) .וגם תקיעה ראשונה יקריא בפניו ,אע"ג דלא
תקיעות הללו .ובמט"א (ס"ה) כתב הטעם כיון שכיח כ"כ שיטעה (מג"א סקי"א ,משנ"ב סקי"ח).
דתוקעים בתפילת הלחש ואז כולם עומדים. ובמקום שאין מנהג יותר טוב שלא יקריא בתקיעה
רצח .נחלקו הפוסקים אימתי יוצאין את המצוה ראשונה שלא יהיה הפסק להמקריא בין הברכה
מדאורייתא אם בתקיעות דמיושב או בתקיעות לתקיעה (שעה"צ שם סקל"א).
דמעומד ,ולמעשה יכוונו גם התוקע וגם השומע רצב .יש נוהגין שהמקריא מקריא רק בתקיעות דמיושב,
להוציא ולצאת המצוה על דעת חז"ל לפי כל ולא בתקיעות דמעומד .ויש נוהגין שמקריא גם
השיטות. בתקיעות דמעומד בחזרת הש"ץ אבל לא בתפילת
רצט .התוקע צריך לכוון בכל התקיעות להוציא מה הלחש משום דהוי הפסק בתפילה ,ואין להתיר
שהשומע רוצה לצאת ,כדי שהשומע בכל אופן הפסק משום חשש שמא יטעה ,כי אין ספק מוציא
יוכל לצאת ,וכגון אם הגיע באמצע תקיעות מידי ודאי .ויש נוהגין שמקריא גם בתפילת הלחש,
דמעומד ,יוכל לצאת בתקיעות אלו אף תקיעות וכן נהגו אצל כמה גדולים ,ולכן אין למחות במי
דמיושב. שנוהג כן (אלף המגן סי' תקצא סקי"ד ובהערות שם).
ש .כמו כן השומע צריך לכוון בכל התקיעות לצאת רצג .התוקע צריך לכוון להוציא את הציבור ידי חובת
כפי כוונת התוקע ,כי מצוי לפעמים [יותר מצוי שמיעת קול שופר ,והציבור צריכים לכוון דעתם
בתקיעות דמעומד] שהתוקע תוקע התקיעה בסוף ורצונם לצאת ידי חובתם בתקיעות אלו שיתקע
תשר"ת ,ולא עלתה כ"כ יפה ,וחוזר עליה לשם התוקע ,כי צריך כוונת שומע ומשמיע לצאת
תקיעה אחרונה שבסדר תשר"ת ,והשומע אינו המצוה (שו"ע סי' תקפט ס"ח) .ויאמר התוקע בלחש
יודע שתקיעה זו לשם תשר"ת ומכוון בה לשם בפה מלא :הריני מכוין בתקיעות אלו שאתקע
תש"ת ,או להיפך שהתוקע כבר עובר לתקיעה של להוציא את הציבור ידי חובת שמיעת קול שופר
תש"ת ,והשומע סבור שרוצה לחזור על התקיעה (מט"א שם ס"ג) .וגם כל אחד יאמר בפה מלא :הריני
שבסוף תשר"ת ,ומכוון לשם תשר"ת ,וכיון מוכן לקיים מצוה שציונו הבורא לשמוע קול שופר
שהכוונה מעכבת יתכן שיחסר תקיעה ,ולכן רצוי היום הזה ,כמו שכתוב בתורה יום תרועה יהיה
מאד שהשומע יכוון לצאת כל התקיעות לפי כוונת לכם ,לשם יחוד וכו' (סידור יעב"ץ).
התוקע. רצד .צריך לשמוע את כל הקול מתחילתו ועד סופו ,ואף
הפסק אם התקיעה ארוכה מאד .ולכן יש ליזהר שלא
שא .לכתחילה אין לדבר כלל מתחילת הברכה עד סוף להתחיל בשום תפילות ויה"ר עד גמר התקיעה
שמיעת מאה הקולות ,דהיינו עד אחר התקיעות ממש (מסגרת השלחן סי' קכג סקי"ג).
שתוקעין אחר קדיש שבסיום תפילת מוסף .כיון תקיעות דמיושב ודמעומד
שהברכה היא על כל התקיעות (משנ"ב סק"ח). רצה .בזמן המשנה היו תוקעים בשופר רק בתפילת מוסף
ובוודאי שלא ידבר בשעת התקיעות ממש ולא על סדר הברכות ,למלכיות ,לזכרונות ולשופרות.
יוציא שום קול כיון שאז אינו שומע התקיעה וגם אח"כ תיקנו שיתקעו גם לפני תפילת מוסף ,וגם
מבלבל לאחרים לשמוע (מג"א סק"ב ,משנ"ב סק"י). בתפילה על סדר הברכות.
וגם לא ישיח בין תקיעות דמיושב לתקיעות רצו .התקיעות שלפני מוסף נקראים תקיעות דמיושב,
דמעומד (שו"ע שם) ,וגם לא בין התקיעות שבמיושב ותקיעות שתוקעים בתפילת מוסף בחזרת הש"ץ
עצמן או בין התקיעות שבמעומד עצמן (משנ"ב נקראים תקיעות דמעומד ,למנהג החסידים
סקי"א) ,אמנם אם דיבר אחר שכבר התחילו לתקוע והספרדים תוקעים גם בתפילת הלחש ,וגם הם
אין צריך לחזור ולברך (רמ"א שם). נקראים תקיעות דמעומד.
26
שו .לדעת השו"ע (שם ס"ו) נשים אין מברכות ולא שב .י"א שבין הברכה עד סוף תקיעות דמיושב אסור
מברכין להן דלא שייכי בהו 'וציונו' .והרמ"א כתב להפסיק אפילו בתפילות ,ולכן לא יאמר היה"ר
(שם) ,שהמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה הנדפס במחזורים בין התקיעות דמיושב רק יהרהר
שהזמן גרמא ,על כן גם כאן תברכנה לעצמן. בלבו ואל יוציא בפיו או שיאמר היה"ר אחר גמר
ומברכות שתי הברכות ,לשמוע קול שופר התקיעות דמיושב (משנ"ב סי' תקצב סקי"ב בשם דה"ח).
ושהחיינו ,בשני הימים .ומ"מ אם שומעות תקיעת אמנם דעת הגאון מהר"י עמדין בסדורו להקל בזה,
שופר מהתוקע בביהמ"ד בשעה שתוקעין לגברים, ולדעתו כוונת המג"א (סק"ה) הוא להחמיר רק בין
או כשהתוקע לנשים עדיין לא יצא ידי חובתו ברכה לתקיעה ,ועל כן במקום שנוהגין כן אין
ומברך ברכות השופר לעצמו ,תשמענה הברכות למחות בידם (שעה"צ סקט"ו) .וכן מנהג רבוה"ק לומר
מהתוקע ולא יברכו לעצמן. היה"ר הנדפס במחזורים בין התקיעות.
קטנים שג .ברכת אשר יצר ,צריך לברך אף בין סדר תקיעה
שז .קטנים פטורים מתקיעת שופר ,ולכן אין להביא למשנהו ולא נחשב להפסק (מנחת יצחק ח"ג סי' מד.
לבית המדרש קטנים המבלבלים דעת השומעים שבט הלוי ח"ה סי' סו אות ה ,וח"ז סי' עט).
[ואם אי אפשר להשאירם בבית כיון שהנשים הולכות לשמוע נשים
תקיעת שופר ,ילכו הקטנים עם הנשים ,שאף אם יבלבלו שד .נשים פטורות מתקיעת שופר דהוי מצות עשה
אותן הן פטורות מן הדין – מט"א סי' תקפט ס"ד] .וקטנים שהזמן גרמא (שו"ע סי' תקפט ס"ג) .ומ"מ יכולות
שהגיעו לחינוך – בגיל שש או שבע – מצוה לתקוע (שם ס"ו) ולא אמרינן דכיון דפטורות יש
להביאם ולהדריכם שיטו אזנם לשמוע קול שופר, חילול יו"ט בתקיעתן ,דקי"ל גדול המצווה ועושה
כדי לחנכם במצוות. ממי שאינו מצווה ועושה ,אלמא דמי שאינו מצווה
שח .קטן שהגיע לחינוך שלא שמע תקיעת שופר ,מותר ועושה נמי שכר יש לו (משנ"ב שם סק"ח) .ואף על פי
לגדול לתקוע עבורו (פמ"ג סק"א) .והקטן יברך לעצמו. שהתקיעה ביום טוב בסתם אסורה מדברי סופרים,
שט .קטן יכול לתקוע לעצמו ,אך אינו יכול להוציא מכל מקום כדי לעשות נחת רוח לנשים התירו להן
אחרים ידי חובתן ,אף אם הגיע לחינוך ,ואפי' ביום איסור קל כזה שאין בו אפילו משום שבות גמור
שני ,ואף אם נעשה בן י"ג שנים אינו מוציא את אלא משום עובדין דחול (שו"ע הרב ס"ב) .וכבר קיבלו
הגדול עד שיביא שתי שערות ,שבדבר חיוב תורה עליהן הנשים לחובה לשמוע תקיעת שופר.
אין סומכין על החזקה ,ואף לא ביום שני של ר"ה שה .מותר לאיש לתקוע בשופר להוציא נשים ,בין אם
אם אפשר באחר (מט"א שם ס"ה). הוא גם יוצא בתקיעות אלו ובין אם הוא כבר יצא
ותוקע בשבילן ,דמ"מ יש להן קצת מצוה בתקיעתן
(שו"ע שם ומשנ"ב סק"ט).
פרק יג – תפילת מוסף ,קידוש היום ותפילת מנחה
ואח"כ ימשיך להתפלל. שי .תפילת מוסף ,דיניה והלכותיה עי' לעיל פרק ח.
שיג .היחיד שמאריך בתפילתו יותר מהש"ץ ,והוא עדיין תקיעת שופר בתפילת מוסף
באמצע הברכה כשמתחילין לתקוע ,ישתוק ויכוין שיא .יש נוהגים שבתפילת הלחש אין תוקעין בשופר
אזניו לשמוע התקיעות ולא יאמר אז היום הרת כלל רק מתפללין על הסדר בלי הפסק ,אמנם כבר
עולם ,רק ימשיך ממקום שעמד עד שיגיע לסיום נתפשט המנהג בהרבה מקומות לתקוע גם בתפילת
הברכה ואז יאמר היום הרת עולם (מט"א סי' תקצא הלחש ויסודתו בהררי קודש .וכהש"ץ מגיע לסיום
סי"ג ובאלף המגן שם אות יא). ברכת מלכויות תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת ,וכן
שיד .וכן אם התוקע מאריך בתפילתו יותר מהש"ץ, בסיום ברכת זכרונות וכן בסיום ברכת שופרות.
וכשסיים הש"ץ הוא עדיין לא גמר הברכה ,יפסיק ואחרי התקיעות אומרים 'היום הרת עולם' ,אבל
במקום שעומד ויתקע ,ואח"כ ימשיך להתפלל אין אומרים 'ארשת שפתינו' בתפילת הלחש .ואין
(שבט הלוי ח"י סי' פח). מקרין להתוקע בתפילת הלחש .ויש לעמוד בשעת
שטו .במקרה כזה שהשומע או התוקע אוחז עדיין התקיעות ,ובדיעבד אם ישב יצא.
באמצע הברכה ,יזהר בגמר התקיעות לא לומר שיב .היחיד שסיים אחת מהברכות והש"ץ עדיין לא
היום הרת עולם ,רק ימשיך ממקום שפסק ,ויאמר סיים ,ימתין עד שיסיים הש"ץ ויתקעו בשופר,
27
מי שגמר תפילת הלחש וממתין עד לתחילת חזרת היום הרת עולם כשיגמור הברכה .ואם טעה ואמר
הש"ץ וכן באמצע חזרת הש"ץ בשעה שמאריך היום הרת עולם ,נראה דאי"צ לחזור לתחילת
הש"ץ בפיוטים ,או שמפסיקים קצת ,מותר ללמוד הברכה כיון שההפסק מענין הברכה .אמנם אם
בהרהור ולא בפה (שו"ת הר צבי ח"א סי' מב) ,ויש טעה והמשיך היום הרת עולם והתחיל הברכה
שהתירו ללמוד דיני ועניני התקיעות (לקט יושר עמ' שאחריה וגמר תפילתו ,חוזר לראש התפילה כיון
קכח בשם רבו התרוה"ד) ,ומותר גם לומר תהלים (יסוד שחסר לו חלק מהברכות.
ושורש העבו דה שער יא סדר שופרות ,וכ"ה באורחות רבינו שטז .המתפלל ביחידות אינו מפסיק באמצע תפילת
ח"ב עמ' קצא שכן נהג הקהלות יעקב). הלחש לתקוע או לשמוע תקיעת שופר ,כי לא
שכ .בגמר חזרת הש"ץ ,הקדיש והתקיעות ,אומרים: תיקנו לתקוע על הסדר אלא בציבור .רק תוקעים
קוה אל ה' ,אין כאלקינו וכו' ,ואח"כ קדיש שלם. בשבילו קודם שיתפלל מוסף ,כדי לערבב השטן
עלינו לשבח ,ק"י ,שיר הכבוד ,ק"י. שלא יקטרג עליו בשעת תפלתו ,ואם אין לו מי
קידוש היום וסעודת יום טוב שיתקע לו קודם תפלתו יכוין לשומעם אחר תפלתו
שכא .בקידוש היום אומרים הפסוקים :תקעו בחודש (שו"ע ורמ"א סי' תקצב ס"ב ,משנ"ב ס"ק ו-ז).
שופר וגו' ,וידבר משה וגו' ,ומברכין ברכת 'בורא שיז .בחזרת הש"ץ תוקעים ג"כ על סדר ברכות מלכויות
פרי הגפן'. זכרונות ושופרות ,בסיום כל ברכה ,תשר"ת תש"ת
שכב .אף מי שקידש או שמע קידוש לפני תפילת מוסף, תר"ת ,ואחרי קדיש תתקבל תוקעים שוב תשר"ת
תש"ת תר"ת ,כדי להשלים למאה קולות [שלשים
לכתחילה יהדר לקדש או לשמוע קידוש שנית אחר
בתקיעות דמיושב ,שלשים בתפילת הלחש ,שלשים בחזרת
תפילת מוסף קודם הסעודה ,כדי לצאת דעות
הש"ץ ועשרה בסיומו] (של"ה הק' ר"ה פרק נר מצוה אות יז).
הסוברים שלא חל עליו חובת קידוש לפני מוסף
שיח .בסוף התקיעות תוקעים תקיעה גדולה ,ומאריך בה
(א"ר סי' רפו ס"ט ,כה"ח סי' רפו סקכ"ז).
התוקע יותר משאר תקיעות (מט"א סי' תקצו ס"א).
שכג .אוכלים סעודת יו"ט .טובלים פרוסת החלה במלח
כדי לערבב השטן שלא יקטרג עליהם אחר
ואוכלים ,ופרוסה נוספת בדבש ,ואוכלים בשמחה
התפילה שהולכין לביתם ואוכלין ושותין ושמחין
"כי חדות ה' היא מעוזכם כי קדוש היום לאדונינו",
לומר שאינן יראים מאימת הדין .ועוד יש בזה טעם
ומובטחים בני ישראל שיצאו בדימוס בדין.
כדי לעורר לבבות בני אדם כשהולכין לביתם אחר
שכד .ביום ב' של ראש השנה ,כיון שהתחילו לאכול
התפילה שלא ישכחו ענין השופר ,ותמיד יהיה
סעודת יום טוב מבעוד יום ,מותר להמשיך הסעודה
השופר לזכרון להם להיות חרדים ויראים אל
לתוך הלילה אף אחרי שקיעת החמה .ובברכת
משפטו ית"ש ,וע"ז נאמר 'אשרי העם יודעי
המזון אומרים 'יעלה ויבא'.
תרועה' ,ר"ל נותנים אל לבם להיות יודעים
תפילת מנחה
התכלית מהתרועה ,ויתעוררו לשוב מהעבירות
שכה .אומרים 'וידבר'' .אשרי' 'ובא לציון' .הש"ץ אומר שבידם וליראה את שמו ית' כל הימים (אלף המגן שם
חצי קדיש ומתפללים תפילת מנחה של ראש אות א בשם ספרי מוסר).
השנה .הש"ץ חוזר התפילה ,ואח"כ אומרים 'אבינו שיט .בתפילת הלחש מי שסיים אחת מהברכות וממתין
מלכנו'' ,לדוד ,ה' אורי וישעי' ,קדיש תתקבל ,עלינו עד שיתקעו בשופר ,אסור ללמוד בינתיים ואסור
לשבח ,ק"י. לומר תהלים ,ומסתבר דלעיין בספר מותר .אמנם
פרק יד – מהלכות יום טוב
להבת הגז היא חלק מצרכי יו"ט (שמירת שבת כהלכתה אופני היתר בישול וחימום ביום טוב על גבי כיריים
פמ"ד סי"א הערה לה) ,ויש אוסרים ,או משום דאסור שכו .כיריים גז -מותר להדליק הגז ע"י העברת אש ,כדי
להעביר ע"י קיסם ,או משום דנרות יום טוב הוקצו לחמם או לבשל מאכלי יו"ט .ומותר גם להגביר את
למצוותן (מג"א סי' תקיד סק"ז ,ושם ,וכן מורה מו"ח להבת האש כדי למהר הבישול ,אך יש להזהר שלא
הגרמ"ש קליין שליט"א ,עי' אריכות דברים ב'ויקהל משה- להנמיך את להבת הגז ,ואם רוצים להבה נמוכה ,יש
מועדים' ,עמ' קמו) .ולכן יש להדליק נר מיוחד מערב להדליקה בתחילה בהיותה להבה נמוכה.
יו"ט להעביר ממנו אש לצורך הדלקת הגז [ולהדליק
שכז .יש מתירים להעביר אש מנרות יום טוב כדי להדליק
נר של יו"ט מלהבת הגז ,פשוט שמותר ואפי' ע"י קיסם -שם]. הגז ,דנרות יו"ט ניתנו לכל צרכי יו"ט ,והדלקת
28
אוכל נפש ,אבל לכבות הגז בידים אחר הבישול שכח .ברוב סוגי כיריים גז יש מצית חשמלי ,שבסיבוב
אסור ,שמלאכת הכיבוי אינה מלאכת אוכל נפש .וכן ולחיצה על כפתור הגז כלפי מטה נדלק הגז ע"י
אסור לומר לגוי לכבות האש .וה"ה שאסור לסגור מצית אלקטרוני חשמלי ,ואסור להשתמש בו ביום
הברז של מיכל הגז למנוע על ידי כך זרימת הגז טוב ,כיון שבלחיצה על הכפתור מפעיל את
(שו"ת ציץ אליעזר ח"ה סי' ח-ט). החשמל .אמנם יכול לנתק את החשמל מהכיריים
שלד .מכשיר גז-זמן ,חגז וכדו' ,שהוא מכשיר המבוסס על בערב יום טוב ,ואז יוכל להדליקה ע"י אש וכנ"ל.
שעון שבת ,שלפני הדלקת הגז מזיזים את הדיסקית שכט .שכח לנתק את החשמל מהכיריים מערב יום טוב,
ומכוונים אותה באופן שהרכיב שעליה יעבור ליד מותר להוציא התקע מהשקע -אף ביום טוב -ועי"כ
ברז הגז לאחר זמן מסויים לפי הצורך ,ואז הוא לנתקו מהחשמל ,דהוצאת התקע מהשקע אינו
מפעיל את מנגנון הסגירה ,ומעבר הגז נחסם ,יש פעולת סותר ,רק טלטול מוקצה ,והתירו לטלטל
אוסרים להשתמש בו ביו"ט משום שבהפעלתו יש מוקצה ביום טוב לצורך אוכל נפש ,ולכתחילה אם
גרם כיבוי (הגר"נ קרליץ) ,ורוב הפוסקים מתירים אפשר יוציאו כלאחר יד (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
להשתמש בו ,דכיון שמכוון את השעון ומניחו וי"א דכיון שהתקע מונח בשקע שבקיר באופן קבוע
במקומו לפני הדלקת הגז אין בו כלל דין גרם כיבוי יש בהוצאתו משום סותר דרבנן (חוט שני – שבת ח"ב עמ'
(וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א). רמג) וי"א דעפ"י מש"כ החזו"א (שו"ת סי' מט) דאין
שלה .יש מתירים פעולת גרמא לכיבוי האש של הכיריים, להוריד מתג של כפתור חשמל גם כשהחשמל
למלאות קדירה עם מים [לצורך יום טוב ,כגון ,כדי מכובה ע"י שעון ,אין לנתק חיבור הזרם לחוט
לשתות קפה או תה ,או שמכניסים שם ביצים שיאכלו ביו"ט] החשמל כשמוציאו מהשקע ,ואין לנתקו ביום טוב
ולהניחה על האש ,וכשיגיעו המים לכדי רתיחה, רק ע"י נכרי .אופציה נוספת ,אם אפשר להוריד את
יגלשו וישפכו על האש ובכך תכבה האש ,ואז יסגור המתג בארון החשמל השייך לשקע זה [ואינו שייך ולא
את הכפתור של הגז .לכתחילה אין להשתמש מכבה שאר מכשירים] עדיף להוריד מתג זה ,ובשינוי
בעצה זו ,כי צריך ליזהר שיהיה צורך למים כלאחר יד .אופציה נוספת ,שנכרי ידליק האש
שמבשל ,ואם יש לו מים חמים במיחם ,אסור בכיריים ואח"כ יניח הישראל את הקדירה על האש
לבשל .גם צריך להזהר כשנותן את הכלי המלא על (מבית לוי).
הכיריים ,שלא ישפכו מים ויכבו את האש .וכן צריך של .אמנם יש סוג כיריים שהמצית החשמלי היא
להזהר שלא להזיז את הכלי בשעת רתיחתו, בכפתור נפרד מהכפתור שפותח את ברז הגז ,בסוג
וכתוצאה מכך ישפכו מים מכוחו ,ויכבו את האש. כיריים זה אין צורך לנתק את החשמל בערב יו"ט,
ועם כל הזהירות אין להקל בכך רק במקום צורך ויכול להדליק את הגז ע"י נר או גפרור .ויזהר שלא
גדול כגון שמאד חם במטבח או שיש סכנה ידליק הגז במצית החשמלי כהרגלו בימות החול.
למסתובבים ליד האש ,ולא משום הפסד ממון של שלא .כיריים גז שיש בו שסתום בטחון – שהיא מנגנון
גז (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א). בטיחות הפועל ע"י יצירת זרם חשמל שנוצרת
שלו .כירה חשמלית -מותר לחמם ולבשל עליה ביו"ט, בהדלקת הגז וממשיכה להיווצר ולזרום כל זמן
ואף אם היא ערוכה ע"י שעון שבת לשעות שהאש דולקת ,ובמקרה שהאש נכבית נפסק זרם
מסויימות .ויזהר לא להגביר את החום וכן לא למעט החשמל ועי"ז נפסקת זרימת הגז ,מותר להשתמש
אותה ,רק להכין את הכפתור מערב יו"ט על החום בכיריים כזו ביום טוב ולהדליק בה את האש [ע"י
הרצוי .וכן יזהר להניח את הסיר על הכירה העברה מאש דלוקה] ,דהוי מכשירי אוכל נפש שאי
כשהנורה האדומה שמראה על דרגת החום דולקת, אפשר לעשות מערב יום טוב משום סכנה והפסד
שאם יניח אותה לפני כן יגרום עי"ז לכירה שימהר ממון (מבית לוי – הלכות יו"ט ,מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א,
להתחמם ע"י הטרמוסטט .ומבחינה בטיחותית, 'ויקהל משה-מועדים' עמ' קיט ,ועעו"ש באריכות).
בפרט בבית ברוכת ילדים ,עדיף להשתמש בכירה שלב .נגמר הגז במיכל – מותר לסגור את הברז ולפתוח
חשמלית ביו"ט ע"י שעון שבת ,מאשר בכיריים גז את הברז של המיכל השני שמחובר לצינור הגז.
שיש להשאיר אותה דלוקה עד מוצאי החג. אבל אסור להחליף מיכל ע"י פתיחת ההברגה
שלז .כיריים אינדוקציה – שעל ידי הנחת הקדירה מופעל לצינור הגז ולהבריג מיכל חדש .וע"י נכרי מותר.
החשמל בכח המגנט וכך מתחממת הקדירה שלג .אע"פ שמותר להעביר אש להדליק הגז ביום טוב,
והתבשיל מתבשל ,אין אפשרות להשתמש מובן מאליו שרק הדלקת הגז מותר משום מלאכת
29
יו"ט ,שהרי נכבה ביו"ט ,והתירו ביו"ט לצורך אוכל בכיריים זו ביום טוב ,ואסור להניח עליה קדירה
נפש .ואף שיש מחמירין בדבר ,ע"י גוי הוי שבות ביום טוב ,שבהנחתו מפעיל את החשמל ובהסרתו
דשבות ומותר במקום מצוה .או משום דהדלקת מכבה את החשמל .ואף אם מניח את הקדירה מערב
חשמל ביו"ט לצורך אוכל נפש היא איסור דרבנן יום טוב אסור להורידו ביום טוב משום מכבה.
שלח .אמנם יש אפשרות להפעיל אותו ע"י שעון שבת,
כמו הוצאת אש חדשה ,והוי שבות דשבות במקום
ולהניח עליו את הקדירה לפני שנדלק ולהסיר
מצוה.
הקדירה אחרי שכבה .אמנם יש ליזהר שלא להזיז
שמד .אם נכבה הפלטה החשמלית וצריכים לחמם
כלל את הקדירה כשהוא עליה כיון שכל תזוזה
מאכלים לצורך יום טוב ,מותר לומר לגוי להדליק
גורמת לשינויים במעגל החשמלי .כמו כן יש
הפלטה ,וכנ"ל .וכן אם נתקלקל הכירה החשמלית
אפשרות להשתמש בכיריים אלו ע"י הנחת 'מתאם'
מותר לומר לנכרי לחבר כירה אחרת לזרם החשמל
מערב יו"ט שהוא תחתית להתאים לאינדוקציה גם
לצורך גדול כזה שיוכל להכין מאכלי יו"ט (שו"ת שבט
סירים שאינם מותאמים ,שעי"ז הכיריים רותחים
הלוי ח"ח סי' קכא) .וצריך ליזהר שלא יהיה על הפלטה
כל הזמן.
או על הכיריים מאכל חי שעדיין אינו מבושל ,שלא
שלט .ואם צריך רק לחמם מאכלים מבושלים כבר יש גם
יהיה בישול עכו"ם בזה שהגוי מדליק הפלטה או
אפשרות שגוי יניח את הקדירות על הכיריים,
הכיריים.
דלצורך אוכל נפש מותר לומר לגוי להדליק חשמל,
נקיון הבית ע"י מטאטא או שטיפה דהוא שבות דשבות במקום מצוה.
שמה .מותר לטאטא את הבית בשבת וביו"ט במטאטא שמ .תנור חשמלי -מותר ביום טוב לאפות או לחמם
שרגילים לטאטא בו בימות החול (כמסקנת הביאוה"ל בתנור חשמלי כשהדליקו את התנור מערב יום טוב
בסי' שלז ס"ב ד"ה ויש ,ועיי"ש באריכות בטעם ההיתר, ונדלק ביום טוב ע"י שעון שבת .אך כיון שיש בתנור
דמשום אשוויי גומות אין לחוש כיון שכל בתי העיר מרוצפים,
טרמוסטט ,ויתכן שבפתיחת התנור נכנס אויר קר
וגם במרווחים שבין המרצפות אין לחוש שבזמננו כמעט ואין
הגורם להפעלת גוף החימום ,יזהר לפתוח את
ריוח ביניהם ,ומשום איסור טלטול מוקצה אין לחוש ,דהוי גרף
התנור רק כשהגוף חימום פועל כבר ,דהיינו
של רעי ,וגם שהוא טלטול מן הצד ע"י דבר אחר לצורך שבת,
כשהנורה האדומה בחוץ דלוקה .תנור עם טורבו
וגם שהמטאטא בזמננו אינו מקסמים קשים ואין לחוש
שעובד עם מאוורר בפנים וכשפותחים את הדלת,
שישתברו).
הטורבו מפסיק בפעולתו עד שסוגרים הדלת ,אסור
שמו .אמנם אסור לשטוף את הרצפה במים בשבת
לפתוח הדלת כל זמן שהוא בפעולה .אם התנור
וביו"ט ,אף כשהבית מרוצף ואין חשש אשוויי
גומות ,ואף שכל בתי העיר מרוצפים ואין לחוש אטו דולקת על 'מצב שבת' באישור גוף כשרות נאמן,
שמפסיקה את פעולת המאוורר ,הטרמוסטט ,האור
אינו מרוצף (שו"ע סי' שלז ס"ג) .ואף בזמננו שלא שייך
וכדו' ,מותר לפותחה כל הזמן ,כיון שתפעול התנור
כלל המושג של אשוויי גומות אסור לשטוף את
לא מושפעת מפתיחת דלת התנור.
הבית (כן הוא הוראת כל גדולי הפוסקים ,מבית לוי חט"ז עמ'
שמא .אסור לשנות ביום טוב את דרגת החום ,לא להגדיל
כב ,שמירת שבת כהלכתה פכ"ג ס"ו ,חוט שני ח"א פי"א
סק"א ועוד) .ורק לטאטא התירו משום שזה נחוץ יותר ולא להנמיך ,אף לצורך אוכל נפש ,כי כל שינוי
משטיפה (משנ"ב סקי"ז). בפיקוד חשמלי יש בו איסור מכבה או מבעיר.
שמז .מקום שנתלכלך מאד ,כגון שנשפך על הרצפה אוכל בישול לצורך סעודה הנמשכת במוצאי יום טוב
דביק וכדו' ,או שנתלכלך ע"י ילדים קטנים ,מותר שמב .יש ליזהר שבישול וחימום המאכלים ביום טוב יהא
לשפוך שם מים ולאסוף את המים ע"י מקל גומי, לצורך יו"ט .ושכיח באלו שגומרים את התפילה
ללא מטלית (משום איסור סחיטה) ,דבכה"ג השטיפה מאוחר מאד ומתחילים לאכול סעודת יו"ט לפנות
נחוצה והוי ככיבוד שהתירו משום כן. ערב ממש וממשיכים הסעודה גם אחר צאת החג,
שמח .ע"י גוי מותר לשטוף את הרצפה לצורך שבת או שיזהרו שיאכלו לפחות קצת מהמאכלים
יו"ט אף אם לא נתלכלך כ"כ (עי' רמ"א ס"ב ,משנ"ב שהתבשלו או נתחממו ביום טוב בעוד יום טוב.
סק"י ,כף החיים סקכ"א) ,אך צריך לומר לו שלא אמירה לנכרי ביום טוב
ישתמש עם מטלית (כי כל מלאכה שאסור לישראל שמג .כבה התאורה ו/או המזגן ,מותר לומר לגוי להדליקם,
לעשותו אסור להנות ממלאכה זו גם אם נעשה ע"י גוי) רק
דהוי מכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מערב
ישפוך מים ויגרור עם מקל .ואם הגוי אינו שומע
30
אסרוהו משום גזירת מרחצאות (כ"ה דעת הרמב"ם בקולו ומדעתא דנפשיה משתמש עם מטלית כדי
והסמ"ג והרי"ף והגאונים ,עי' שעה"צ אות יד). להקל על מלאכתו ,י"א שאם עושה כן באקראי אינו
שנג .ודעת הפוסקים נראה שנקטו שאיסורו מה"ת, צריך למחות בעדו (כף החיים שם) .אבל במקום לכלוך
משום דאינו דבר השוה לכל נפש (ט"ז סק"ב ,מג"א חזק שאין אפשרות שיתנקה בשפיכת מים לבד בלי
סק"ד ,משנ"ב סק"י) .וכיון שאסור לחמם מים לרחיצת שפשוף במטלית ,כיון שאין הגוי יכול לנקותו בלי
כל גופו ,אסרו חכמים לרחוץ כל גופו ,ואפי' אבר מטלית הוי כמו שהישראל מצווהו לעשות כן ,והרי
אבר ,אף כשהמים הוחמו בהיתר לשתיה ,וכ"ש אם אסור לצוותו לעשות מלאכה שלישראל אסור
הוחמו באיסור ,גזירה שמא יבא לחמם מתחילה לכך לעשות ,א"כ אסור לגוי לשטוף עם מטלית וצריך
(שו"ע הרב ס"א). למחות בעדו.
שנד .אבל מותר לחמם מים ביו"ט כדי לרחוץ פניו ידיו שמט .מותר ביו"ט ובשבת לנקות את השיש והכיור
ורגליו (שו"ע שם) ,דרחיצת פניו ידיו ורגליו הוא דבר והחרסינה במטבח ע"י שפיכת מים וגרירתו עם
השוה לכל נפש .וכל דבר השוה לכל נפש דינו מגב ,ואין זה כלל בגזירת הדחת הרצפה ,דלא שייך
כאוכל נפש שמותר ביו"ט .ואף אם עבר וחימם מים בזה כלל אינו מרוצף (שו"ת שבט הלוי חי"א סי' סז אות
כדי לרחוץ כל גופו ,שעשה איסור בחימום המים, ז) .וכן מותר להדיח ולנקות את האסלה שבבית
ואסור לרחוץ בהם כל גופו ,מותר לרחוץ בהם פניו הכסא במברשת המיוחדת לכך ,באופן שאין בו
ידיו ורגליו דלא קנסוהו לכך (ביאוה"ל ד"ה להחם). איסור סחיטה.
שנה .ולאו דוקא לחמם כדי לרחוץ פניו ידיו ורגליו ,דה"ה הכנת קוביות קרח
כדי לרחוץ שאר איברים אם נתטנפו ,וכן כדי לרחוץ שנ .מותר להכין ביו"ט קוביות קרח ,דהיינו להכניס מים
למקפיא ונעשה שם קרח (שו"ת שבט הלוי ח"י סי' עט).
מיעוט הגוף לצורך הפס"ט ,מותר לחמם מים ביו"ט
(עי' ש"ך יו"ד סי' קצט סקי"ב בשם שו"ת משאת בנימין ,שו"ע
רחיצה ביום טוב
סי' תקיא ס"ב ,ביאוה"ל סוד"ה ידיו ,וד"ה אבל ,יסוד הטהרה
שנא .מעיקר הדין מותר לרחוץ את כל הגוף במים קרים
למו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א ,פ"ד סי"א ב'תוספת טהרה'). בשבת וביום טוב (שו"ע סי' שכו ס"א) .אמנם המנהג
שנו .כמו שאסור לחמם מים ביום טוב כדי לרחוץ כל לא לרחוץ את כל הגוף אפי' במים קרים (משנ"ב
גופו ,כן אסור לחמם מים כדי לרחוץ את התינוק. סקכ"א) .ואם מצטער מאד מהחום או מזיעה מותר
ואפי' ע"י גוי (רמ"א שם .דלהפוסקים שהוא איסור להתרחץ במים קרים (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי'
דאורייתא ,כנ"ל ,דרחיצת כל הגוף אינו שוה לכל נפש ,ואף עד רחיצה אות ג ,שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' לב ,וכן מורה מו"ח
בתינוק דהיינו רביתיה וצריך לבריאותו לא נחשב בגלל זה שוה הגרמ"ש קליין שליט"א) .ומותר להתרחץ גם עם שמפו
לכל נפש ,ובמילא ע"י גוי הוא שבות ,ואפילו לדעת הסוברים נוזלי [שאינו סמיך ,שלא יהיה איסור ממרח] .וצריך ליזהר
שהוא איסור דרבנן ,עכ"פ הוי שבות דשבות ואסור ,משנ"ב לא לסחוט שער הראש או הזקן כשמתנגב (משנ"ב
סקי"ג ,שעה"צ אות יד) ,ובמקום חולי קצת מותר לחמם סקכ"ה) ,רק יניח את המגבת בעדינות על השערות.
מים לרחיצת התינוק ע"י גוי (משנ"ב סקי"ג בשם ח"א). שנב .אסור לחמם מים ביו"ט כדי לרחוץ כל הגוף ,ואפי'
שנז .אמנם אם יש מים שהוחמו ביו"ט ,כגון שעבר אם ירחץ אבר אבר ג"כ אסור לחמם (שו"ע שם ,משנ"ב
וחימם ,או שהוחמו לשתיה או שהוחמו לרחיצת סקי"א) .ונחלקו הראשונים אם איסורו מה"ת או
פניו ידיו ורגליו של גדול ,מותר לרחוץ בהם תינוק מדרבנן ,י"א שאיסורו מה"ת ,דכתיב (שמות יב ,טז)
שרגילים לרחצו כל יום ,דהיינו רביתיה של תינוק 'אך אשר יעשה לכל נפש אדם הוא לבדו יעשה
ולא גזרו בו שמא יחם ביו"ט (רמ"א ,משנ"ב סקי"ב). לכם' ,ודרשו חז"ל (כתובות ז ).דבר השוה לכל נפש
אבל אם רגילין שלא לרחצו ב' או ג' ימים אסור אדם .כלומר ,דבר שרוב בני אדם צריכין לו הוא
לרחצו בהם ,כיון שהוחמו ביו"ט (מג"א סק"ה ,משנ"ב לבדו יעשה ביום טוב ,אבל דברים שאין הכל
שם) .ויש מקילין בתינוק בכל גווני (א"ר סק"א ,ועי' צריכים להם ,אלא קצת בני אדם מתוך שהם
שעה"צ אות יג בשם חמד משה וח"א דהכל לפי הקטן). מפונקים ומעונגים צריכין הם לדבר זה ,ושאר רוב
שנח .להתרחץ במים חמים שהוחמו מערב יום טוב ,כגון בני אדם אין צריכין לו ,אסור לעשותו ביום טוב.
מים מהמיחם ,לדעת השו"ע (סי' תקיא ס"ב) מותר ורחיצת כל הגוף אינו דבר השוה לכל נפש רק
לרחוץ אפי' כל גופו .אבל דוקא בביתו ולא במרחץ, למעונגים ומפונקים ,לכן אסור לחמם מים לכך (כ"ה
דגזרו משום הבלנין שהיו מזלזלין בזה לעשות דעת התוס' והרא"ש והמרדכי) .וי"א דרחיצת כל הגוף
באיסור (משנ"ב סקי"ז) .ולדעת הרמ"א אסור לרחוץ היא דבר השוה לכל נפש ומותר מה"ת ביו"ט ,ורבנן
31
שסב .להתרחץ במים חמים מדוד שמש שהוחמו בערב כל גופו ,דס"ל דאין חילוק בין שבת ליו"ט ,ואסרו
יו"ט ,יש אוסרין ,דכשפותח את הברז של המים רחיצה ביו"ט כמו בשבת .והטעם ,דגזרו שמא יחם
החמים נכנסים מים קרים ומתבשלים ע"י המים מים לרחיצה ויעבור בזה על איסור תורה .וכבר נהגו
החמים ,ואסור לחמם מים לרחיצה לגדולים ,כנ"ל, במדינות אלו להחמיר כדעה זו ,ואין לשנות המנהג
דאינו דבר השוה לכל נפש ,וגם שהוא אינו צריך (שו"ע הרב שם).
למים אלו ואינו משתמש בהם ונמצא מבשל שלא שנט .לרחוץ כל אבר ואבר בנפרד במים מהמיחם,
לצורך יו"ט (שבות יצחק בדיני דוד שמש פי"א אות א בשם שהוחמו מעיו"ט ,מותר לכו"ע ,שכל אבר ואבר
הגריש"א ,וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א) .ויש שהוא רוחץ הוא רוחץ בהיתר ,דאין לגזור שמא יחם
מתירין ,כיון שהמים הנכנסים מתערבים במים מים ביום טוב ,שהרי מותר להחם מים ביום טוב
הקיימים (הגרשז"א) ,או משום שבישול בדוד שמש בשביל רחיצת אבר אחד ,ואין איסור אלא להחם
נחשב כבישול בתולדת חמה שאינו אסור רק בשביל רחיצת כל הגוף שאין צריך אלא למעונגים
מדרבנן ,והוא גם פס"ר דלא איכפת ליה ,ויש צד (שו"ע הרב ס"א ,משנ"ב סקי"ח).
שחימום המים אף אינו נחשב כמעשה בידים אלא שס .וכן מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו במים שהוחמו
כגרמא (מבית לוי קובץ יד עמ' כד). מעיו"ט ,וכן שאר איברים אם נתטנפו ,דכיון שאינו
שסג .אמנם קטנים שמתלכלכים ומצטערים ,מותר רוחץ כל גופו מותר (רמ"א סי' שכו ס"א ,ט"ז סק"א ,מג"א
לרחוץ אותם אף במים חמים מהדוד שמש ,בצירוף סק"ג ,משנ"ב סק"ו).
הסברות הנ"ל שבישול בתולדת חמה אינו אסור רק שסא .ותינוק מותר לרחוץ במים מהמיחם ,שהוחמו
מדרבנן ,וקטנים כאלו רגילים לרחצם תמיד והיינו מעיו"ט ,ואף אם אין רגילין לרוחצו תמיד ,בעת
רביתיה (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א). הצורך מותר לרוחצו (משנ"ב סקי"ח ,שעה"צ אות יג).
פרק טו -תפילת ערבית והבדלה במוצאי יום טוב
של בהמ"ז קודם הבדלה] .אמנם אם מחזירים הכוס שסד .במוצאי יום טוב ,מתפללים ערבית של חול,
לבקבוק היין ואחרי שחוזרים מתפילת מעריב ומתחילין ב'והוא רחום' .בתפילת שמו"ע אומרים
מוזגין שוב לכוס הבדלה ,שפיר דמי (עי' שו"ע סי' רצט 'אתה חוננתנו' כמו במוצאי שבת .ומוסיפים 6
ס"ד ,משנ"ב סקי"ד ,ביאוה"ל ד"ה מברך). הזכרות של עשי"ת.
שסט .שכח להבדיל במוצאי יו"ט ,י"א דאין לו תשלומין, שסה .מבדילין על הכוס ואין אומרים 'הנה אל ישועתי'
דבשבת שייך לומר דהג' ימים ראשונים שייכים וגו' כמו במוצ"ש ,רק ברכת הגפן וברכת המבדיל.
עוד לשבת שעבר ,משא"כ ביום טוב (חכמת שלמה שסו .אין מברכים על הנר ,כיון שביו"ט לא נאסר עליו
סי' רצט ס"ו ,רע"א בשם ספר לשון חכמים) .ומ"מ הנר ,שמותר להדליק נר ביו"ט .וכן אין מברכין על
הגרע"א מצדד דלמחרתו של יום טוב יכול להשלים הבשמים ,דענין הבשמים הוא כדי להשיב את
ולהבדיל ,דהיום הולך אחר הלילה (משנ"ב סי' רצט הנפש שכואבת על הנשמה היתירה שניטלה ממנו
ס"ק טז-יז). אחר שבת ,וביו"ט ליכא נשמה יתירה (שו"ע או"ח סי'
שע .שכח להבדיל במוצאי ראש השנה ,ונזכר למחרת תצא ס"א ,ט"ז סק"א ,מג"א סק"א ,משנ"ב ס"ק א-ג).
בצום גדליה ,י"א שיבדיל ויתן לקטן שהגיע לחינוך שסז .אפשר להבדיל על הכוס לפני תפילת מעריב .ומ"מ
(ששומע ממנו ברכת היין ומכוין לצאת) לשתות מהיין, אף אם כבר הבדיל על הכוס מבדיל גם בתפילת
ולא ימתין עד מוצאי הצום ,שהרי הבדלת יום טוב מעריב שמתפלל אח"כ ואומר 'אתה חוננתנו'
אין לה תשלומין אלא יום אחד (שדי חמד אסיפת דינים בברכת 'אתה חונן' (גמ' ברכות לג .משנ"ב סי' רצד סק"א).
מערכה ה סקט"ו ,וכ"כ בשמירת שבת כהלכתה פרק סב שסח .מי שמבדיל על הכוס אחר סיום סעודת יום טוב
הערה י) .וי"א שלא יבדיל ויצא במה שאמר אתה [כשגומרים הסעודה אחר זמן מוצאי יו"ט ואח"כ הולכים
חוננתנו או המבדיל בין קודש לחול ,ולא יתן לקטן לביהמ"ד ל'טיש' ולתפילת מ עריב] ,נכון שלא יברכו
דלמא אתי למסרך (תשובות והנהגות ח"ב סי' שכו). ברכת המזון על הכוס ואח"כ יבדילו על אותו כוס,
שעא .ואם חל ר"ה ביום ה' ו' ,ושכח להבדיל במוצ"ש דאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד ,דאין
ונזכר למחרתו בצום גדליה ,דינו ככל מוצ"ש שיש עושים מצוות חבילות חבילות ,דמיחזי עליו כמשא
לו תשלומים עד ג' ימים ויכול להבדיל במוצאי [דכיון שאנו מברכין לפעמים בלא כוס ,שאנו סומכים על
הצום (שו"ע סי' רצט ס"ו). הפוסקים שס"ל דאין בהמ"ז טעונה כוס ,אסור לשתות מכוס
יו"ל ע"י מכון "הלכה בהירה" – להארות והערות 0504133279 :או בדוא"ל e33279@gmail.com
32
