gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: נהורה חדתא · Nehoira Chadeta

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס”ד‬ ‫אורות של אמונה‬ ‫לדרך החיים‬ ‫מלוקט מדברות‬ ‫קדשו ותורתו של‬ ‫האדמו”ר רבי דוד חי‬ ‫אביחצירא שליט”א‬ ‫גיליון כד‬ ‫פרשת נצבים וילך תשפ”ו‬ ‫פניני דעת‬ ‫לנתיבות חיי היום‬ ‫נְ ‪ִ+‬ה ִירין‬ ‫ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה‬ ‫פרקי חיזוק לחיים של רוגע ושלווה‬ ‫הניצוץ שלא יכבה – נקודת הקדושה‬ ‫אור האמונה – הטוב השלם‬ ‫שבכל יהודי‬ ‫שטמון בחושך‬ ‫מן הקדושה‪ ,‬ויש בו ניצוץ קדושה הנותן בו‬ ‫כוחה של נקודה אחת למשוך‬ ‫חיות וקיום‪ .‬תיקון כל הדברים הרעים הוא‬ ‫להם רק המאור לעיניים כדי לראות את החסד‬ ‫מבט של אמונה לקראת השנה‬ ‫על ידי שמוציאים מהם את ניצוץ הקדושה‬ ‫את האדם למעלה‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫פרשיות נצבים וילך‪ ,‬הנקראות סמוך‬ ‫החדשה‬ ‫ומשיבים אותו לשורשו‪ ,‬וממילא כל‬ ‫הרשעה כעשן תכלה והיא בטילה מאליה‪.‬‬ ‫ונראה לימי הדין והרחמים‪ ,‬מעוררות את‬ ‫לעתיד יראו כי כל הקורה אינו‬ ‫בימי סוף השנה‪ ,‬עת אנו מביטים לאחור‬ ‫וכמו שנרמז בכתוב (תהלים ז‪ ,‬י) וְ עוֹ ד‬ ‫הלבבות לתשובה שלמה‪ .‬לעיתים אדם‬ ‫מקרה כלל והכל עצה עמוקה‬ ‫על כל קורותינו‪ ,‬לעיתים מתגנבת ללב‬ ‫תחושה של קושי או חוסר הבנה על מאורעות‬ ‫ְמ ַעט וְ ֵאין ָ ׁר ָשע וְ ִה ְת ּבוֹ נַ נְ ָּת ַעל ְמקוֹ מוֹ וְ ֵאינֶ ּנוּ‪.‬‬ ‫מתבונן במעשיו וחש כי התרחק מאוד מדרך‬ ‫להטיבנו‬ ‫שונים שחווינו‪ .‬אולם יסוד האמונה היהודית‪,‬‬ ‫והנה תיבת רשע כוללת תיבת רע ואות שי”ן‪.‬‬ ‫הישר‪ ,‬ורוח של ייאוש מנסה להשתלט עליו‪.‬‬ ‫כדבר הזה הוא בכל יהודי‪ .‬לקוצר דעתו של‬ ‫המתעצם לקראת הימים הנוראים‪ ,‬הוא ההכרה‬ ‫ותיבת רע היא הרע הגמור בלי שום טוב‪,‬‬ ‫אך תורת החסידות מאירה לנו סוד עצום‬ ‫אדם נדמה שהדברים שקרו אינם במקומם וכי‬ ‫הברורה שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא‬ ‫וכיוון שהוא רע גמור אין לו שום מציאות‬ ‫ומרנין לב‪ ,‬שגם בתהום העמוקה ביותר‬ ‫חלילה רוצים להרע לו‪ ,‬אך יש לו לחזק לבבו‪,‬‬ ‫הכל לטובה‪ .‬גם כאשר עיני הבשר שלנו רואות‬ ‫של קיום‪ ,‬אלא שיש בו גם אות שי”ן אשר‬ ‫חבוי ניצוץ של קדושה שאינו כבה לעולם‪,‬‬ ‫שהנה יום יבוא ותאיר השמש ויבין ויראה בעין‬ ‫חושך וערפל‪ ,‬עלינו לדעת כי במקום זה עצמו‬ ‫היא רומזת על הקדושה‪ ,‬והיא הנותנת קיום‬ ‫והוא המפתח לשובו של כל יהודי אל כור‬ ‫בשר כי כך הוא הטוב ביותר עבורו‪ .‬כל העובר‬ ‫מסתתר אור גדול ורחמים עצומים שעתידים‬ ‫לרשע‪ .‬אכן כאשר יסתלק אות שי”ן מן‬ ‫מחצבתו‪.‬‬ ‫עליו מסודר על מקומו בהשגחה פרטית‪ ,‬וכל‬ ‫להתגלות לעיני כל‪.‬‬ ‫הרשע ולא יהיה בו עוד שום קדושה‪ ,‬אזי‬ ‫הכתוב אומר (דברים ל‪ ,‬ד) ִאם יִ ְהיֶ ה נִ ַ ּד ֲח ָך‬ ‫תכלית הייסורים מוכנים שרק באותם האופנים‬ ‫יתבטל הרע במציאות‪ ,‬וממילא וְ ִה ְת ּבוֹ נַ נְ ָּת‬ ‫ּמ ּ ָשם‬‫מ ּ ָשם יְ ַק ֶ ּב ְצ ָך ה’ ֱאל ֶֹק ָיך ו ִ ׁ‬ ‫ִ ּב ְק ֵצה ַ ׁה ּ ָש ָמיִ ם ִ ׁ‬ ‫שבאו עליו הם הטובים ביותר עבורו‪ .‬וכך גם‬ ‫אור האמונה מאיר כל חושך‬ ‫ַעל ְמקוֹ מוֹ וְ ֵאינֶ ּנוּ‪.‬‬ ‫יִ ָ ּק ֶח ָך‪ .‬כל יהודי‪ ,‬גם כשהוא נכשל בחטא‪,‬‬ ‫נותרת נקודה טובה בקרבו‪ ,‬ונקודה זו עתידה‬ ‫בכלל ישראל‪ ,‬לעתיד לבוא יראו עין בעין כי‬ ‫והסתר‬ ‫ניצוץ הקדושה משיב גם את‬ ‫להחזירו למוטב‪ .‬כמו שמבואר בשם הבעל‬ ‫כל העובר על עם ישראל בגלות היה אך ורק‬ ‫בתהלים נאמר (תהלים פב‪ ,‬ה) ל ֹא יָ ְדע ּו וְ ל ֹא‬ ‫לטובה‪ ,‬ולא רק שייסורי הגלות יביאו טובה‬ ‫יָ ִבינ ּו ַ ּב ֲ ׁח ֵש ָכה יִ ְת ַה ָּלכוּ‪ .‬פעמים עומד האדם‬ ‫הרשע בתשובה‬ ‫שם טוב ע”ה על הפסוק‪ִ ,‬אם יִ ְהיֶ ה נִ ַ ּד ֲח ָך‬ ‫בעקבותיהם‪ ,‬אלא יתברר שעצם הצרות‬ ‫ומביט סביבו ורואה אך חושך ואפלה‪ ,‬ושואל‬ ‫ולפי דרכנו למדנו שבכל רשע‪ ,‬אפילו אם‬ ‫ּמ ּ ָשם יִ ָ ּק ֶח ָך‪.‬‬ ‫מ ּ ָשם יְ ַק ֶ ּב ְצ ָך ו ִ ׁ‬ ‫ִ ּב ְק ֵצה ַ ׁה ּ ָש ָמיִ ם ִ ׁ‬ ‫ההסתרות והייסורים הן הן טובות וחסדים‬ ‫כלומר‪ ,‬גם אם יהיה יהודי נידח ממקומו‬ ‫את עצמו כיצד ייתכן שגם המצב הזה הוא חסד‬ ‫הוא מלא ברשעות‪ ,‬מכל מקום יש בו מעט‬ ‫מאיתו יתברך‪ .‬על זה אמר הכתוב ל ֹא יָ ְדע ּו וְ ל ֹא‬ ‫ורחמים ולטובה‪ ,‬הרי הכול חשוך ואינו רואה‬ ‫קדושה הנרמז באות שי”ן‪ .‬כעין מה שהיה‬ ‫וממדרגתו בסיבת חטאיו‪ ,‬מכל מקום בקצה‬ ‫יָ ִבינ ּו וזאת כי ַ ּב ֲ ׁח ֵש ָכה יִ ְת ַה ָּלכוּ‪ ,‬אך משייאיר‬ ‫ועומק פנימיותו יש כוונה עמוקה לשם‬ ‫עצה ותבונה בתוך הים הסוער של ההסתר‬ ‫הבעל שם טוב הקדוש ע”ה רגיל ללמד זכות‬ ‫היום יראו וידעו כי הכול לטובה עצומה עבורם‬ ‫והייסורים‪.‬‬ ‫על ישראל‪ ,‬שגם כשהם חוטאים בוודאי יש‬ ‫שמים‪ .‬משם הקדוש ברוך הוא מקבץ ואוסף‬ ‫ועבור זרעם ועבור כלל ישראל‪.‬‬ ‫בליבם איזו כוונה טובה‪ .‬כגון הגוזל ועושק‬ ‫את אותה כוונה טובה‪ ,‬ומסייע שתתפשט‬ ‫אומר על כך ה’שם שלמה’ ע”ה‪ ,‬משל לאדם‬ ‫אותה המחשבה ותעורר בקרבו הרהורי‬ ‫אמור מעתה‪ ,‬אמנם אין לנו עיניים לראות‬ ‫שזכה וקיבל אפשרות כניסה לחדר אוצרותיו‬ ‫את חברו‪ ,‬שרצונו הוא לפרנס את בניו‬ ‫הטובה אך בקרוב נזכה לראות בהתגלות אורו‬ ‫ולגדלם לתורה ולמצוות‪ .‬מעט קדושה זה‬ ‫חרטה‪.‬‬ ‫ומשכיות החמדה של מלך רם ונישא‪ .‬הכסיל‬ ‫יתברך‪ ,‬כנאמר (ישעיה ס‪ ,‬ב) וְ ָע ַליִ ְך יִ זְ ַרח ה’‬ ‫בחושך הולך ובאישון לילה בחר להיכנס‬ ‫בכוחו להשיבו למוטב‪ .‬וגם זה נרמז בפסוק‬ ‫על ידי שמתודה האדם וממשיך לקבל‬ ‫ו ְּכבוֹ דוֹ ָע ַליִ ְך יֵ ָר ֶאה‪ ,‬ובאורו נראה אור להכיר‬ ‫וְ עוֹ ד ְמ ַעט וְ ֵאין ָ ׁר ָשע‪ ,‬בכוח מעט הקדושה‬ ‫על עצמו תשובה שלמה‪ ,‬הרי הוא זוכה בכוח‬ ‫להיכלי המלך הפנימיים‪ .‬משנכנס ומביט סביבו‬ ‫בבירור עד כמה טובה הייתה הגלות עד שלא‬ ‫והנה אין הוא רואה דבר והכול חשוך סביבו‪.‬‬ ‫אשר שם וְ ֵאין ָ ׁר ָשע‪ ,‬יזכה לבוא לתיקונו‬ ‫התורה והתשובה שקדמו לעולם לשוב‬ ‫נבין הכיצד חשבנוה לרעה‪ .‬וכאשר היה הרה”ק‬ ‫השלם‪ ,‬וְ ִה ְת ּבוֹ נַ נְ ָּת ַעל ְמקוֹ מוֹ וְ ֵאינֶ ּנוּ‪ ,‬וישוב‬ ‫לשורש בריאתו כמו קודם שחטא ונתקלקל‪.‬‬ ‫בעודו מהלך נתקל בחפצים שונים וכמעט‬ ‫רבי נפתלי מרופשיץ ע”ה אומר שלעתיד יתגלה‬ ‫ומעדה רגלו‪ ,‬מיד פרץ בבכי וזעקה גדולה‬ ‫בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫על זה נאמר (להלן פסוק יא) ִּכי ַה ִּמ ְצוָ ה ַה ֹּזאת‬ ‫שכל הצרות והרע שעברו על ישראל בכל‬ ‫ומרה‪ ,‬הלזה ארמון ייקרא שמונחים בו חפצים‬ ‫וכיוצא בזה יתבאר הכתוב ִאם יִ ְהיֶ ה נִ ַ ּד ֲח ָך‬ ‫ֲ ׁא ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְו ָּך ַהיּוֹ ם ל ֹא נִ ְפ ֵלאת ִהוא ִמ ְּמ ָך‬ ‫הגלויות היו חסד גמור‪ .‬וכפי שמבואר בספר‬ ‫בלי סדר ונראה שכל תכליתם להכשיל את‬ ‫ִ ּב ְק ֵצה ַ ׁה ּ ָש ָמיִ ם‪ ,‬שכבר חטא האדם מאוד‬ ‫וְ ל ֹא ְרח ָֹקה ִהוא‪ ,‬עד שחוזר לגמרי לדרך‬ ‫זרע קודש (תולדות ד”ה ויתרוצצו)‪ ,‬שבאמת‬ ‫הנכנס לארמון‪.‬‬ ‫ונדחה בחטאיו עד קצה שורש הקדושה‪,‬‬ ‫הישר באופן המועיל להתקדש ולהיטהר‪,‬‬ ‫לעתיד יתוקן הכול‪ ,‬וענף הרע שנתפשט לצד‬ ‫אך האמת היא שאין לו אלא להדליק נר‬ ‫מ ּ ָשם יְ ַק ֶ ּב ְצ ָך ה’ ֱאל ֶֹק ָיך‪ .‬מאותה‬ ‫בכל זאת ִ ׁ‬ ‫בבחינת מחשבה דיבור ומעשה‪ .‬ואלו הם‬ ‫הרע יחזור לצד שורשו שהוא טוב‪ ,‬שכן ענף‬ ‫הנרמזים בפסוק (שם פסוק יד) ִּכי ָקרוֹ ב‬ ‫ולהעלות את האור או להמתין לזריחת השמש‪,‬‬ ‫נקודה קדושה שנותרה בקרבו‪ ,‬משם‬ ‫הרע בשורשו מושרש באחדות עם הטוב‪,‬‬ ‫תתעורר הקדושה להשיבו בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫ֵא ֶל ָיך ַה ָ ּד ָבר ְמאֹד ְ ּב ִפ ָיך ו ִּב ְל ָב ְב ָך ַל ֲע ׂשֹתוֹ ‪.‬‬ ‫אז יתגלה לעיניו יקר כליל תפארת המלוכה‬ ‫ויהיה רק טוב בעולם כי יתגלה שורש הטוב‪.‬‬ ‫ויופי והדר נדירים שלא שזפתם העין‪ ,‬ואז בין‬ ‫ויטהר את המוח על ידי מחשבות ודעות‬ ‫הוראה למעשה‪:‬‬ ‫זכות וטהורות‪ ,‬ומתוך כך יבוא לטהרת הלב‬ ‫ומובא בספר היכלי שן (משפטים ד”ה ואלה‬ ‫המשפטים הב’) שרבי שלום מקאמינקא ע”ה‬ ‫יבין שכל אוצרות הארמון מונחים כל אחד‬ ‫לעולם אל לנו להתייאש משום יהודי‪,‬‬ ‫על ידי רצונות ותשוקת הלב‪ ,‬וכך ימשיך גם‬ ‫מהם על מכונו בסדר מופלא‪ .‬משל זה הובא‬ ‫לטהרת האיברים שיהיו כל מעשיו טהורים‬ ‫אמר משמו של הרה”ק מרופשיץ‪ ,‬שלעתיד‬ ‫בדברי תורה לנכדו המנחת אלעזר ממונקאטש‬ ‫ואף לא מעצמנו‪ .‬גם בימים שבהם נדמה‬ ‫ורצויים‪.‬‬ ‫יתגלה שלא זו בלבד שבתוך הרע והדין טמון‬ ‫ע”ה (מהדו’ ט’ אות ל”ב)‪ .‬ומעין משל זה הובא‬ ‫לנו שהתרחקנו או שמישהו מיקירינו איבד‬ ‫הטוב‪ ,‬אלא יתגלה שאפילו לא היה בכך‬ ‫כבר בחובות הלבבות (שער הבחינה פתיחה) על‬ ‫את הדרך‪ ,‬נזכור תמיד שיש בקרבנו נקודה‬ ‫חיות כל דבר נובעת מכוח‬ ‫הסתרת פנים‪ .‬ועל כך הצדיקים שבכל הדורות‬ ‫קבוצת עיוורים שהוכנסו אל בית המוכן להם‬ ‫פנימית קדושה שאינה נכבית לעולם‪.‬‬ ‫העבודה שלנו היא לחפש את אותו מעט‬ ‫הקדושה‬ ‫היו אומרים תמיד בכל העובר על עם ישראל‬ ‫בכל תועלותיהם ונכשלו בדברים המוכנים‬ ‫הן בכלל והן בפרט‪ ,‬גם זו לטובה וכל דעביד‬ ‫לתועלתם‪ ,‬וכך נפצעו והיו מתרעמים על בעל‬ ‫של טוב‪ ,‬ללמד זכות‪ ,‬ועל ידי כך לעורר את‬ ‫ביאורו של דבר הוא‪ ,‬שכל דבר בעולם‬ ‫רחמנא לטב עביד‪.‬‬ ‫הבית וגינו את מעשהו‪ ,‬מבלי להבין שחסר‬ ‫ניצוץ הקדושה שיאיר מחדש וישיב אותנו‬ ‫מקבל את חיותו בכוח ניצוץ קדושה המחיה‬ ‫אל המקור באהבה ובשמחה‪.‬‬ ‫אותו‪ .‬ואפילו דבר חטא ועוון‪ ,‬חיותו היא‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫בות‬ ‫מו ָּסר ָא ֹ‬ ‫הדרכה מעשית בפרשת השבוע‬ ‫מ ּ ֻש ְל ָחן ַה ְּמ ָל ִכים‬ ‫ִׁ‬ ‫עובדות והנהגות מגדולי הדורות‬ ‫השלמות המשולשת – מחשבה‪ ,‬דיבור‬ ‫כלות הנפש – תשוקתם של קדושי עליון להידבק בבורא‬ ‫ומעשה בעבודת השם‬ ‫החיבור המלא למצווה‬ ‫נפשו כדי שיוכל להמשיך בעבודתו בקודש‪ .‬מסיבה זו‪,‬‬ ‫הנשמה הצמאה אל מקורה‬ ‫לאחר כל תפילה היה נחלש עד מאוד והוצרך לטעום‬ ‫הנשמה היהודית עורגת ומשתוקקת תמיד לשוב‬ ‫התורה דורשת מאיתנו לא רק את עשיית המעשה הטוב‪ ,‬אלא התמסרות מוחלטת‬ ‫דבר מאכל או משקה לאלתר‪ ,‬וכן הקפידו שלא להניחו‬ ‫אל מקורה הקדוש‪ .‬בימים אלו של סוף השנה‪ ,‬עת‬ ‫של כל כוחות הנפש‪ .‬השלמות האמיתית בקיום המצוות מושגת רק כאשר האדם‬ ‫לבדו‪ .‬בימיו האחרונים נזהרו מקורביו לשמור עליו‬ ‫רותם את שכלו‪ ,‬את פיו ואת איבריו לעבודת הבורא‪ ,‬ובכך הוא הופך לכלי קיבול‬ ‫אנו קוראים את פרשיות נצבים וילך‪ ,‬תחושת הדבקות‬ ‫משמרת קודש‪ ,‬ועמדו לצידו הכן עם טעימה קלה כדי‬ ‫והכיסופים לבורא עולם מתעצמת בקרב כל ישראל‪.‬‬ ‫טהור להשראת השכינה‪.‬‬ ‫להשיב את נפשו מיד עם סיום התפילה‪ .‬אולם בפעם‬ ‫אצל צדיקי הדורות קדושי עליון‪ ,‬השתוקקות זו לא‬ ‫ִּכי ַה ִּמ ְצוָ ה ַה ֹּזאת ֲ ׁא ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְו ָּך ַהיּוֹ ם וגו’‪ִּ ,‬כי ָקרוֹ ב ֵא ֶל ָיך ַה ָ ּד ָבר ְמאֹד ְ ּב ִפ ָיך ו ִּב ְל ָב ְב ָך‬ ‫האחרונה התעכב הדבר מעט והוא נפל ארצה‪ ,‬ומתוך‬ ‫הייתה רק רגש חולף‪ ,‬אלא עבודה תמידית של מסירות‬ ‫ַל ֲע ׂשֹתוֹ (דברים ל‪ ,‬יא‪-‬יד)‪ .‬בפסוקים אלו נמצאים יסודות עמוקים לכל תהלוכות האדם‬ ‫דיבורים קדושים ודבקות עצומה שנמשכה ל”ו שעות‪,‬‬ ‫נפש ממש‪ ,‬עד כדי סכנת התפשטות הגשמיות‪ .‬עובדות‬ ‫בקיום המצוות‪ ,‬שכן ִּכי ַה ִּמ ְצוָ ה ַה ֹּזאת מדבר בכל מצוות התורה כדברי רש”י‪ .‬האדם‬ ‫נפרד מן העולם הזה ונסתלק לעולם העליון‪.‬‬ ‫מחויב לעבוד את בוראו במחשבה ובדיבור ובמעשה‪ ,‬ואם חסר בתורת האדם‬ ‫אלו מאירות לנו טפח מאותה אהבה בוערת להשם‬ ‫ומצוותיו אחד מהדברים הללו עדיין לא השלים עבודתו‪ .‬שזהו עיקר כוונת המצווה‪,‬‬ ‫אין הצדיקים נמנעים מלהתקרב לאור‬ ‫יתברך שאין לה גבול‪.‬‬ ‫שעל ידי ייחוד מחשבה דיבור ומעשה מייחד האורות העליונים בשעת עשיית המצווה‪,‬‬ ‫העליון אף בידיעה שיגיעו עד כלות‬ ‫פטירת המגיד מזלאטשוב בעת רעוא‬ ‫ולכן כל מגמת היצר הרע שרוצה להחטיא את האדם היא שלא יעשה שום מצווה‬ ‫במחשבה דיבור ומעשה יחד‪ ,‬ומכניס בו מחשבות זרות רחמנא ליצלן (צמח צדיק פרשת‬ ‫הנפש‬ ‫דרעוין מתוך דביקות עד כלות הנפש‬ ‫כי תבוא ד”ה א”י והיה הב’)‪.‬‬ ‫סיפורים אלו הם מקצת דמקצת משבחם של קדושי‬ ‫על פטירת המגיד מזלאטשוב זלה”ה מסופר‪ ,‬כי‬ ‫בשלושה אלו תלוי עיקר דבקות האדם בבוראו‪ ,‬שכאשר מקיים האדם תרי”ג‬ ‫עליון צדיקי הדורות אשר כל ימי חייהם מקיימים כל‬ ‫לערך שנתיים קודם פטירתו הוצרכו לשמור עליו שלא‬ ‫מצוות‪ ,‬שידוע שמצווה היא מלשון צוותא וחיבור לבורא יתברך‪ ,‬ועושה אותן‬ ‫מצווה ומצווה בדביקות עצומה וקרבת אלוקים עד‬ ‫תצא נשמתו מרוב דביקות בבוראו‪ ,‬וייחוד בשבת‬ ‫בשלמות‪ ,‬הרי שמקשר עצמו ברצון הלב במחשבתו‪ ,‬ובדיבור כשמוציא בשפתיו‬ ‫כלות נפשם ממש בבחינת ִּכי ָע ֶל ָיך ה ַֹרגְ נ ּו ָכל ַהיּוֹ ם‬ ‫קודש בעת רעוא דרעוין‪ .‬ואירע מעשה בכ”ה באלול‬ ‫את תיבות הברכה‪ ,‬ובמעשה שמקיימן באמצעות מעשה המצווה כשעושה זאת כפי‬ ‫(תהלים מד‪ ,‬כג)‪ .‬וכך גילה האור החיים הקדוש (ריש‬ ‫שנת תקמ”א בעת רעוא דרעוין בשבת קודש פרשת‬ ‫שנצטווה‪ .‬מכך מתעורר משמיים כנגדו הרצון להידבק באדם העושה רצון בוראו שזו‬ ‫פרשת אחרי) טפח ממדרגותיהם הקדושים והנשגבים‬ ‫נצבים וילך‪ ,‬היה כל כולו אחוז שרעפים ודבוק בבורא‬ ‫שלמות העבודה להגיע לדבקות‪ ,‬כאומרו (לעיל ד‪ ,‬ד) וְ ַא ֶּתם ַה ְ ּד ֵב ִקים ַ ּבה’ ֱאל ֵֹק ֶיכם ַח ִיּים‬ ‫בפירושו על מיתת נדב ואביהוא‪ ,‬ורבות התייגעו גדולי‬ ‫עולם עד כלות הנפש מרוב חיבה ותשוקה לבורא ברוך‬ ‫ֻּכ ְּל ֶכם ַהיּוֹ ם‪ .‬והם שלמות פעולות האדם שיש בו נפש רוח ונשמה שהם כנגד מחשבה‬ ‫הדורות והמקובלים לבאר דבריו הטמירים והנעלמים‬ ‫הוא‪ .‬ובאמצע אמירת מאמר תא חזי מזוהר הקדוש‬ ‫דיבור ומעשה‪ ,‬הנשמה כנגד המחשבה‪ ,‬הרוח כנגד הדיבור‪ ,‬הנפש כנגד המעשה‪.‬‬ ‫בפירושו שם‪ ,‬ותוכן דבריו שמתו נדב ואביהוא בזה‬ ‫(יתרו פח‪ ,‬ב) הנדפס בסידורים‪ ,‬בשעה שאמר ובהאי‬ ‫שנתקרבו לפני אור עליון בחיבת הקודש‪ .‬והוא סוד‬ ‫רצון אסתלק משה נביא מהימנא קדישא מעלמא הגיע‬ ‫רמז התורה להתחלה‪ ,‬אמצע וסוף‬ ‫הנשיקה שבה מתים הצדיקים‪ ,‬ורמז הכתוב בתיבת‬ ‫להתפשטות הגשמיות‪ ,‬וכשראתה זאת בתו הצדקת‬ ‫וכך נאמר מפורש בתורה הקדושה‪ִּ ,‬כי ָקרוֹ ב ֵא ֶל ָיך ַה ָ ּד ָבר ְמאֹד ְ ּב ִפ ָיך ו ִּב ְל ָב ְב ָך‬ ‫הזעיקה את אחיה הצדיק ר’ יצחק‪ ,‬אך כשהגיע איחר‬ ‫וימותו הפלאת חיבת הצדיקים‪ ,‬שהגם שהיו מרגישים‬ ‫ַל ֲע ׂשֹתוֹ ‪ .‬וכך גם נרמז בראשי התיבות ְ ּב’פיך וּ’בלבבך ַל’עשותו אותיות בו”ל‪ .‬והם‬ ‫את המועד וכבר נסתלק לבית עולמו‪.‬‬ ‫אשית‪ ,‬ואמצע אותיות‬ ‫מרמזים על כל התורה כולה‪ ,‬כי התורה מתחילה באות בי”ת ְ ּב ֵר ׁ ִ‬ ‫במיתתם לא נמנעו מלהתקרב לדביקות נעימות‬ ‫התורה היא אות ו”ו של ָגּחוֹ ן (ויקרא יא‪ ,‬מב)‪ ,‬ומסתיימת באות למ”ד ְל ֵעינֵ י ָּכל יִ ְׂש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫עריבות ידידות חביבות חשיקות מתיקות‪ ,‬עד כלות‬ ‫עבודת התפילה של היהודי הקדוש‬ ‫והוא רמז שמחשבה ודיבור ומעשה הם התחלה ואמצע וסיום התורה כולה‪ .‬בהם‬ ‫נפשותם מהם‪.‬‬ ‫מפרשיסחא במסירות נפש ממש‬ ‫תלויה שלמות קיום תרי”ג מצוות התורה מתחילה ועד סוף‪ ,‬בשלושת הבחינות מחשבה‬ ‫ודיבור ומעשה בשלמות‪ .‬וראה מה שכתב בשל”ה (מסכת שבת דרך חיים)‪ ,‬ואין לך דבר‬ ‫נקודה לחיים‪:‬‬ ‫בדומה לזה מובא בספרים הקדושים על היהודי‬ ‫מצווה שלא יתדבק במעשה בדיבור ובמחשבה‪ ,‬דהיינו בעת עשיית המצווה ידבר‬ ‫אמנם איננו נמצאים במדרגות העצומות של‬ ‫הקדוש מפרשיסחא זלה”ה‪ ,‬אשר הסתלקותו אירעה‬ ‫ויאמר הנני אעשה המצווה הזאת אשר דינה כך וכך אעשנה בהתעוררות ובשמחה‬ ‫הצדיקים המגיעים עד כלות הנפש ממש‪ ,‬אך מתוך‬ ‫בעיצומה של עבודת התפילה‪ .‬כידוע‪ ,‬דרכו בקודש‬ ‫לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם וכו’‪ ,‬ואז בעשותה‬ ‫סיפוריהם אנו יכולים ללמוד על עוצמת האהבה‬ ‫הייתה להתפלל תדיר במסירות נפש ממש‪ ,‬ואכן כך‬ ‫יחשוב בכוונת המצווה ובסודה לפי כוחו‪ ,‬ואז נשלם דיבור ומחשבה ומעשה‪ ,‬ונתקיים‬ ‫שהנשמה שלנו מסוגלת אליה‪ .‬כאשר אנו מתפללים‬ ‫עלתה נשמתו השמיימה מתוך תפילתו‪ .‬הוא עצמו‬ ‫ְ ּב ִפ ָיך ו ִּב ְל ָב ְב ָך ַל ֲע ׂשֹתוֹ ‪.‬‬ ‫או מקיימים מצווה‪ ,‬ובמיוחד כעת בימים נוראים אלו‪,‬‬ ‫העיד על נשמתו כי היא משורש אותם קדושים אשר‬ ‫נשתדל להכניס מעט יותר לב ורגש‪ .‬נתנתק לרגע‬ ‫מסרו נפשם על קדושת השם‪ ,‬ועל כן פטירתו תהיה‬ ‫שלוש מתנות טובות כנגד מחשבה דיבור ומעשה‬ ‫מטרדות העולם‪ ,‬נזכור שאנו עומדים לפני מלך מלכי‬ ‫בהכרח מתוך דבקות עצומה‪ .‬בכל עת תפילה הייתה‬ ‫על ידי שמקיים את המצוות בשלמות במחשבה דיבור ומעשה זוכה לשלוש‬ ‫המלכים‪ ,‬וניתן לנשמה שלנו לחוש את הצימאון הטבעי‬ ‫נפשו צמאה ודבקה בהשם יתברך עד כדי יציאת‬ ‫המתנות הטובות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל כפי שאמרו בגמרא (ברכות ה‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫שלה לדבקות ואהבת הבורא‪.‬‬ ‫הנשמה‪ ,‬אלא שמן השמיים חננו אותו והשיבו אליו את‬ ‫רבי שמעון בן יוחאי אומר‪ ,‬שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל‪ ,‬וכולן‬ ‫לא נתנן אלא על ידי ייסורין‪ ,‬אלו הן‪ ,‬תורה וארץ ישראל והעולם הבא‪.‬‬ ‫ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה‬ ‫שלוש מתנות טובות הללו מכוונות כנגד שלושת חלקי עבודת האדם מחשבה‬ ‫דיבור ומעשה‪ .‬כי ארץ ישראל ובית המקדש עיקר מעלתם היא עבודת הקורבנות‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫במעשה‪ ,‬והתורה היא עבודת השם בדיבור‪ ,‬והעולם הבא הוא התענוג על השם בבחינת‬ ‫המחשבה‪ .‬כמו שפירש בשפת אמת (פרשת פנחס תרנ”א ד”ה הנני) שהעולם הבא נברא‬ ‫באות יו”ד (מנחות כט‪ ,‬ב)‪ ,‬ויו”ד רומזת על המחשבה כמו שכתב רש”י (שמות טו‪ ,‬א) היו”ד‬ ‫לעתיד תיראה לעין הטובה שבעצם הנראה כרעה‬ ‫על שם המחשבה נאמרה‪ ,‬וראה גם בתיקוני זוהר (מא‪ ,‬ב) יו”ד מחשבה‪ .‬העולם הבא‬ ‫על כך אמרו בגמרא (פסחים נ‪ ,‬א) אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא‪ ,‬העולם הזה על‬ ‫הוא בא לבסוף וזהו שנרמז סוף מעשה במחשבה תחילה‪ .‬בהיות בני ישראל במצרים‬ ‫בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת‪ ,‬לעולם הבא כולו הטוב‬ ‫היו מחשבה ודיבור ומעשה שלהם בגלות ובהסתר‪ ,‬ובכוח ייסורי הגלות זכו להיגאל‬ ‫והמטיב‪.‬‬ ‫ולהשיג שלושת המתנות הטובות בשלמות‪.‬‬ ‫והקשו בפירוש דברי הגמרא‪ ,‬הרי הסיבה שלעולם הבא לא יברכו דיין האמת אינו מחמת שיהיו רעות‬ ‫שלוש מתנות אלו ראשי תיבותיהן ַא ַחת‪ֶ ,‬א’רץ ישראל‪ַ ,‬ח’יי עולם הבא‪ּ ,‬ת’ורה‪,‬‬ ‫ועליהם יברכו הטוב והמטיב‪ ,‬אלא מחמת שלעולם הבא לא יהיו כלל בשורות רעות ולכן יברכו הטוב‬ ‫וזהו הרמז בבקשתו של דוד המלך (תהלים כז‪ ,‬ד) ַא ַחת ׁ ָש ַא ְל ִּתי ֵמ ֵאת ה’‪ַ ,‬א ַחת ראשי‬ ‫והמטיב‪ ,‬ואם כן לא השתנה דבר בעצם פרטי אמירת הברכה‪ ,‬שכן דבר זה קיים גם בעולם הזה שעל הדברים‬ ‫תיבות של שלוש מתנות הללו‪ .‬בזה יובן שפתח דוד באומרו ַא ַחת ׁ ָש ַא ְל ִּתי‪ ,‬ובהמשך‬ ‫הטובים מברכים הטוב והמטיב‪ .‬היה לו לומר לא כעולם הזה עולם הבא‪ ,‬העולם הזה יש בו רעות וטובות‬ ‫דבריו מנה שלוש בקשות‪ִ ׁ ,‬ש ְב ִּתי ְ ּב ֵבית ה’‪ַ ,‬ל ֲחזוֹ ת ְ ּבנ ַֹעם ה’‪ ,‬ו ְּל ַב ֵ ּקר ְ ּב ֵה ָיכלוֹ ‪ ,‬כי שלוש‬ ‫העולם הבא אין בו כי אם טובות ולכן הברכה תהיה תמיד הטוב והמטיב‪ ,‬ומה לו לדבר על שינוי הברכות‬ ‫בקשות אלו מכוונות כנגד שלוש המתנות הטובות הנרמזות בראשי תיבות ַא ַחת‪ִ ׁ .‬ש ְב ִּתי‬ ‫שלכאורה אין בעצם הברכות הבדל‪.‬‬ ‫ְ ּב ֵבית ה’ ָּכל יְ ֵמי ַח ַיּי היינו תורה שלא ניתנה אלא לממית עצמו עליה וסוגר עצמו בבית‬ ‫פירש זאת הצל”ח (שם) בשם מוהר”ר אפרים ריישר ע”ה מגיד דק”ק בראד‪ ,‬שבאמת גם הבשורות‬ ‫המדרש‪ַ ,‬ל ֲחזוֹ ת ְ ּבנ ַֹעם ה’ עולה בגימטריא מ”ב רמז לעולם הבא שהוא בסוד שם של‬ ‫הרעות טובות הן‪ ,‬כי אין דבר רע יורד כלל מהשמים‪ ,‬שהכול הוא לטובה‪ ,‬ואפילו הפורענות טובה היא לזככו‬ ‫מ”ב‪ ,‬ו ְּל ַב ֵ ּקר ְ ּב ֵה ָיכלוֹ היינו יישוב ארץ ישראל בקביעות וגם לבקר לעיתים מזומנות‬ ‫ולהכניעו ולטהר נשמתו‪ .‬אלא שהאדם בעולם הזה אינו מבין הדבר לאשורו ונדמה בעיניו כרעה‪ ,‬ועל אותן‬ ‫בבית המקדש שהוא היכל ומרכבה לשכינה (כנפי יונה רמ”ע מפאנו חלק ד סימן יב)‪.‬‬ ‫הבשורות יש מי שמברך דיין האמת כי רעה היא לו‪ ,‬ויש מי מברך על אותה הבשורה הטוב והמטיב כי הוא‬ ‫זוכה לראות שהכול לטובתו‪ .‬אכן לעולם הבא יתגלה שכל הקורות עמנו לטובה גמורה‪ ,‬וכולם יברכו רק‬ ‫זהירות מן הרגילות בעבודת השם‬ ‫הטוב והמטיב‪ ,‬ויזכו להשיג איך כל מאורעותינו הם לטובה גמורה‪.‬‬ ‫ומכל מקום גם כשיזכה לכל המתנות הטובות הללו‪ ,‬להיות קבוע בבית השם‬ ‫וזו כוונת מאמרם‪ ,‬כי בעולם הזה אומר דיין האמת‪ ,‬שסובר שזהו מצד מידת הדין‪ ,‬אך לעולם הבא אומר‬ ‫ובהיכלו כל ימי חייו‪ ,‬אל יאמר די לנפשו‪ ,‬וייזהר מאוד מן הרגילות‪ ,‬אלא ירגיש תמיד‬ ‫הטוב והמטיב‪ ,‬כי רואה למפרע שכולו היה טוב והיה לו לברך הטוב והמטיב‪ .‬ויש האומרים להעמיס זאת‬ ‫בעצמו כמי שבא רק עכשיו ְל ַב ֵ ּקר ְ ּב ֵה ָיכלוֹ ‪ .‬כאורח שבא לראשונה לבקר בהיכל‬ ‫במשמעות לשון הגמרא שם‪ ,‬שלגבי הטוב נאמר בשורות טובות‪ ,‬ולגבי הדברים הרעים נאמר שמועות רעות‬ ‫המלך‪ ,‬ויתחדש בכל עת ובכל שעה להוסיף חיל ועוז בעבודתו‪ .‬וזהו הרמז בפסוק‬ ‫(כך על פי גירסת הגר”א)‪ .‬ללמד כי אין דבר הנקרא בשורה רעה שכן בעומק הדין נמצאים הרחמים והכול‬ ‫ַא ַחת ׁ ָש ַא ְל ִּתי ֵמ ֵאת ה’‪ ,‬כך הייתי שואל תמיד מאת השם‪ ,‬אוֹ ָת ּה ֲא ַב ֵ ּ ׁקש‪ ,‬שתמיד אהיה‬ ‫לטובה‪ ,‬וכל שיש לומר על כך הוא שמועה רעה שכך ייתכן שנשמע לאוזניים‪ ,‬אך האמת שזה טוב עבורו‬ ‫כמבקש מאת השם ַל ֲחזוֹ ת ְ ּבנ ַֹעם ה’ ו ְּל ַב ֵ ּקר ְ ּב ֵה ָיכלוֹ ‪.‬‬ ‫אלא שאינו רואה ומרגיש זאת‪.‬‬ ‫הוראה למעשה‪:‬‬ ‫***‬ ‫בשעה שאנו ניגשים לקיים מצווה‪ ,‬נשתדל לעצור לרגע אחד של התבוננות‪ .‬לא‬ ‫כאשר אנו נתקלים בקושי או בעיכוב במהלך היום‪ ,‬בין אם בענייני פרנסה‪ ,‬בבית או בכל תחום אחר‪ ,‬נעצור‬ ‫נסתפק רק בעשייה הטכנית של המעשה‪ ,‬אלא נכוון את מחשבתנו למטרה שלשמה‬ ‫לרגע ונזכיר לעצמנו את משל הארמון בחושך‪ .‬נאמר בפה מלא כי אנו מאמינים שגם ההסתר הזה הוא חלק‬ ‫אנו מקיימים אותה‪ ,‬ונוציא בשפתינו מילים של הכנה ושמחה‪ .‬השילוב הזה של‬ ‫מאהבתו של הקדוש ברוך הוא אלינו‪ .‬עצם הדיבור וההכרה הזו מאירים את החושך‪ ,‬מקרבים את הישועה‪,‬‬ ‫המחשבה והדיבור יחד עם המעשה‪ ,‬ירומם את המצווה למדרגה אחרת וימשיך עלינו‬ ‫ומושכים עלינו שפע של רחמים וטוב נראה ונגלה לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫אור וחיות חדשה לכל השנה‪.‬‬