gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: בריתי יצחק · Brisi Yitzchok

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המכון‬ ‫להוצאת‬ ‫כתבי‬ ‫מורינו‬ ‫הגאון רבי‬ ‫יצחק ברנד‬ ‫שליט"א‬ ‫עו ָריִ ְך‬ ‫יתי אוֹ ָת ְך ִ ּב ֵ‬ ‫ימי נְ ּ‬ ‫ְוזָ ַכ ְר ִּתי ֲאנִ י ֶאת ְ ּב ִר ִ‬ ‫יחזקאל טז‪ ,‬ס‬ ‫בראש השנה מזכירים את‬ ‫הקמת המדינה‪ ,‬ואת השואה‬ ‫לא‬ ‫[הוספה א'] האם אנו באתחלתא דגאולה‪,‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬מתי זה התחיל • האם אנו באתחלתא‬ ‫דגאולה • ראייה מן הגמ' • אנשי סדום‬ ‫בראש • הסכנה לקרוא לזה אתחלתא דגאולה‬ ‫[הוספה ב'] רוב גדולי ישראל לפני השואה‬ ‫הסכימו להקמת המדינה • דעת תורה מאת מרן‬ ‫האור שמח 'סר פחד השבועות'‬ ‫כתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שליט"א י"ד תשרי תשע"ד‪ .‬תוקן‬ ‫אלול תשפ"ו‬ ‫‪.COM ‬‬ ‫‪TALMIDIM2@GMA‬‬ ‫נ‬ ‫‪IL.COM ‬‬ ‫‪RY-BRAND‬‬ ‫בראש השנה אומרים בתפילה פסוקי מלכויות‪ ,‬וחז"ל תיקנו לא‬ ‫"חי ָאנִ י נְ ֻאם‬‫לומר פסוקים של פורענות‪ ,‬כמו הפסוק ביחזקאל (כ‪ ,‬לג) ַ‬ ‫ב‬ ‫יכם"‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫פו ָכה ֶא ְמלוֹ ך ֲע ֵל ֶ‬ ‫ֲא‪-‬דֹנָ י ה' ִאם לֹא ְ ּב ָיד ֲח ָז ָקה ּו ִב ְזרוֹ ַע נְ ּ‬ ‫טו ָיה ּו ְב ֵח ָמה ׁ ְש ּ‬ ‫וכך איתא במסכת ראש השנה (דף לב ע"א במשנה)‪" :‬אין מזכירין‬ ‫[מלכויות זכרונות ושופרות] של פורענות"‪.‬‬ ‫'חי ָאנִ י נְ ֻאם ה' לאהים‬‫וגרסינן בגמ' (שם)‪" :‬מלכיות כגון (יחזקאל שם) ַ‬ ‫יכם'‪ .‬ואף‬ ‫ְ‬ ‫פו ָכה ֶא ְמלוֹ ך ֲע ֵל ֶ‬ ‫ִאם לֹא ְ ּב ָיד ֲח ָז ָקה ּו ִב ְזרוֹ ַע נְ ּ‬ ‫טו ָיה ּו ְב ֵח ָמה ׁ ְש ּ‬ ‫על גב דאמר רב נחמן‪ :‬כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא‬ ‫עלן וליפרוקינן‪ ,‬כיון דבריתחא אמור ‪ -‬אדכורי ריתחא בריש שתא לא‬ ‫מדכרינן"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ביאור (ממהדורת שוטנשטיין)‪ :‬כל כעס כגון זה הלואי שיכעס הקדוש‬ ‫ברוך הוא עלינו ויגאלנו‪( ,‬וא"כ זה לא נחשב כפסוק של פורענות)‪ ,‬מכל‬ ‫מקום כיון שסוף סוף נאמר הפסוק בכעס‪ ,‬אין לנו להזכיר כעסו של‬ ‫הקב"ה בראש השנה‪.‬‬ ‫ומה שאמר רב נחמן "כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא‬ ‫עלן וליפרוקינן"‪ ,‬היינו השואה‪ .‬שהרי בפסוקים אלו מדובר כשעם‬ ‫ישראל נתקבץ מהרבה עמים‪ ,‬ונהרגו במקום אחד‪ .‬וזה היה רק‬ ‫בשואה‪ ,‬שנתקבצו באושויץ ולא הגיעו לארץ ישראל‪ .‬ואחר כך כתוב‬ ‫שעם ישראל יגיעו לארץ ישראל‪ ,‬וזה התהליך שהתחיל בדורינו‪.‬‬ ‫"חי ָאנִ י נְ ֻאם ֲאדֹנָ י ה' ִאם לֹא‬ ‫כמו שאומר הנביא יחזקאל (כ‪ ,‬לג)‪ַ :‬‬ ‫אתי‬ ‫(לד) ְוהוֹ ֵצ ִ‬ ‫יכם‪:‬‬‫פו ָכה ֶא ְמלוֹ ְך ֲע ֵל ֶ‬ ‫ְ ּב ָיד ֲח ָז ָקה ּו ִב ְזרוֹ ַע נְ ּ‬ ‫טו ָיה ּו ְב ֵח ָמה ׁ ְש ּ‬ ‫ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַע ִּמים ְו ִק ַ ּב ְצ ִּתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ֲא ָרצוֹ ת ֲא ׁ ֶשר נְ פוֹ צ ֶֹתם ָ ּבם ְ ּב ָיד ֲח ָז ָקה‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ִמ ְד ַ ּבר ָה ַע ִּמים‬ ‫(לה) ְו ֵה ֵב ִ‬ ‫פו ָכה‪:‬‬ ‫טו ָיה ּו ְב ֵח ָמה ׁ ְש ּ‬ ‫ּו ִב ְזרוֹ ַע נְ ּ‬ ‫יכם‬ ‫(לו) ַּכ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ּ ַפ ְט ִּתי ֶאת ֲאבוֹ ֵת ֶ‬ ‫ְונִ ׁ ְש ּ ַפ ְט ִתי ִא ְּת ֶכם ׁ ָשם ּ ָפנִ ים ֶאל ּ ָפנִ ים‪:‬‬ ‫ְ ּב ִמ ְד ַ ּבר ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָר ִים ֵּכן ִא ּ ׁ ָש ֵפט ִא ְּת ֶכם נְ ֻאם ֲאדֹנָ י ה'‪:‬‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬ ‫(לז) ְו ַה ֲע ַב ְר ִּתי ֶא ְת ֶכם‬ ‫(לח) ּו ָברוֹ ִתי ִמ ֶּכם ַה ּמ ְֹר ִדים‬ ‫ַּת ַחת ַה ּ ׁ ָש ֶבט ְו ֵה ֵב ִ‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ְ ּב ָמס ֶֹרת ַה ְ ּב ִרית‪:‬‬ ‫יהם אוֹ ִציא אוֹ ָתם ְו ֶאל ַא ְד ַמת ִישְׂ ָר ֵאל לֹא ָיבוֹ א‬ ‫גו ֵר ֶ‬ ‫ְו ַה ּפוֹ ׁ ְש ִעים ִ ּבי ֵמ ֶא ֶרץ ְמ ּ‬ ‫ִו ַיד ְע ֶּתם ִּכי ֲאנִ י ה'"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫וכאן מתחיל ענין של קיבוץ גליות‪ ,‬שתכליתו בנין בית המקדש‬ ‫והקרבת קרבנות‪ .‬כמ"ש ביחזקאל (כ‪ ,‬מ)‪ִּ :‬כי ְב ַהר ָק ְד ׁ ִשי ְ ּב ַהר ְמרוֹ ם‬ ‫ִישְׂ ָר ֵאל נְ ֻאם ֲאדֹנָ י ְי ִי ׁ ָשם ַי ַע ְב ֻדנִ י ָּכל ֵ ּבית ִישְׂ ָר ֵאל ֻּכ ּלֹה ָ ּב ָא ֶרץ ׁ ָשם ֶא ְר ֵצם ְו ׁ ָשם‬ ‫(מא)‬ ‫יכם‪:‬‬ ‫יכם ְ ּב ָכל ָק ְד ׁ ֵש ֶ‬ ‫אשית ַמשְׂ אוֹ ֵת ֶ‬ ‫יכם ְו ֶאת ֵר ׁ ִ‬ ‫רומ ֵֹת ֶ‬ ‫ֶא ְדרוֹ ׁש ֶאת ְּת ּ‬ ‫יאי ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַע ִּמים ְו ִק ַ ּב ְצ ִּתי ֶא ְת ֶכם ִמן‬ ‫יח נִ יח ַֹח ֶא ְר ֶצה ֶא ְת ֶכם ְ ּבהוֹ ִצ ִ‬ ‫ְ ּב ֵר ַ‬ ‫ג‬ ‫(מב) ִו ַיד ְע ֶּתם‬ ‫פצ ֶֹתם ָ ּבם ְונִ ְקדַּ ׁ ְש ִּתי ָב ֶכם ְל ֵעינֵ י ַהגּ וֹ ִים‪:‬‬ ‫ָה ֲא ָרצוֹ ת ֲא ׁ ֶשר נְ ֹ‬ ‫אתי ֶאת‬ ‫יאי ֶא ְת ֶכם ֶאל ַא ְד ַמת ִישְׂ ָר ֵאל ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר נָ שָׂ ִ‬ ‫ִּכי ֲאנִ י ְי ָי ַ ּב ֲה ִב ִ‬ ‫יכם ְו ֵאת ָּכל‬ ‫(מג) ּו ְז ַכ ְר ֶּתם ׁ ָשם ֶאת ַּד ְר ֵכ ֶ‬ ‫יכם‪:‬‬ ‫ָי ִדי ָל ֵתת אוֹ ָתה ַל ֲאבוֹ ֵת ֶ‬ ‫יכם ֲא ׁ ֶשר‬ ‫יכם ְ ּב ָכל ָרעוֹ ֵת ֶ‬ ‫קט ֶֹתם ִ ּב ְפנֵ ֶ‬ ‫אתם ָ ּבם ּונְ ֹ‬ ‫יכם ֲא ׁ ֶשר נִ ְט ֵמ ֶ‬ ‫ֲע ִלילוֹ ֵת ֶ‬ ‫יכם‬ ‫(מד) ִו ַיד ְע ֶּתם ִּכי ֲאנִ י ְי ָי ַ ּב ֲעשׂ וֹ ִתי ִא ְּת ֶכם ְל ַמ ַען ׁ ְש ִמי לֹא ְכ ַד ְר ֵכ ֶ‬ ‫יתם‪:‬‬ ‫ֲעשִׂ ֶ‬ ‫יכם ַה ִ ּנ ׁ ְש ָחתוֹ ת ֵ ּבית ִישְׂ ָר ֵאל נְ ֻאם ֲאדֹנָ י ְי ִי‪ :‬פ‬ ‫ָה ָר ִעים ְו ַכ ֲע ִלילוֹ ֵת ֶ‬ ‫הנה יוצא שתכלית השואה היא להביא את הגאולה‪ ,‬ומ"מ לא‬ ‫מזכירים בראש השנה את השואה‪ ,‬משום שזה נאמר בצורה של כעס‪.‬‬ ‫ואילו פסוק זה ביחזקאל (טז‪ ,‬ס) כן אומרים‪ְ :‬‬ ‫"ו ָז ַכ ְר ִּתי ֲאנִ י ֶאת‬ ‫עו ָר ִי ְך ַו ֲה ִקמוֹ ִתי ָל ְך ְ ּב ִרית עוֹ ָלם"‪[ .‬כך הנוסחאות בכל‬ ‫יתי אוֹ ָת ְך ִ ּב ֵ‬ ‫ימי נְ ּ‬ ‫ְ ּב ִר ִ‬ ‫הסידורים‪ ,‬שאומרים פסוק זה בפסוקי זכרונות]‪.‬‬ ‫פסוק זה צריך ביאור‪ ,‬שלכאורה יש כאן מילה מיותרת ‪ -‬אני‪ ,‬כי‬ ‫כבר לשון וזכרתי היינו אני זוכר‪ ,‬ולמה צריך להוסיף את המילה אני‪.‬‬ ‫אלא הכוונה כאן שהקב"ה אומר‪ ,‬אתה‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬לא מקיים‬ ‫את הברית‪ ,‬ואילו אני כן מקיים הברית‪ .‬וזה מבואר מן הפסוק‬ ‫הקודם והפסוקים שאחר זה‪ ,‬שנאמר ביחזקאל (טז‪ ,‬נט)‪ִּ :‬כי כֹה ָא ַמר‬ ‫יתי אוֹ ָת ְך ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָעשִׂ ית ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ִזית ָא ָלה ְל ָה ֵפר ְ ּב ִרית‪.‬‬ ‫ֲאדֹנָ י ְי ִי ְו ָעשִׂ ִ‬ ‫אל האושה תאו ‪,‬הנידמה תמקה תא םיריכזמ הנשה שארב‬ ‫יתי אוֹ ָת ְך וגו' ‪ -‬עשיתי לך רעה כגמולך אשר‬ ‫ופי רש"י (שם)‪ְ :‬ו ָעשִׂ ִ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ָּבזִ ית ָא ָלה וגו' ‪ -‬אותה שקבלת עליך בחורב ְל ָע ְב ְר ָ ֗‬ ‫ך‬ ‫עשית‪:‬‬ ‫֖יך וגו' (דברים כט‪ ,‬יא)‪ ,‬אך לא אפיר אני את הברית מלזוכרו‪ ,‬כי‬ ‫ִ ּב ְב ִר֛ית ה' לֱא ֶֹה ָ‬ ‫אין אני כמותך‪.‬‬ ‫וההמשך כאן הוא הפסוק הנ"ל שמזכירים בראש השנה (יחזקאל‬ ‫עו ָר ִי ְך ַו ֲה ִקמוֹ ִתי ָל ְך ְ ּב ִרית עוֹ ָלם‪.‬‬ ‫יתי אוֹ ָת ְך ִ ּב ֵ‬ ‫ימי נְ ּ‬ ‫טז‪ ,‬ס) ְו ָז ַכ ְר ִּתי ֲאנִ י ֶאת ְ ּב ִר ִ‬ ‫ההמשך בא לומר‪ ,‬מהו קיום הברית‪ ,‬שזה כיבוש ארץ ישראל‪,‬‬ ‫אפילו בלי שעם ישראל שומר תורה ומצוות (שם‪ ,‬סא)‪ְ :‬ו ָז ַכ ְר ְּת ֶאת ְּד ָר ַכ ִי ְך‬ ‫ְונִ ְכ ַל ְמ ְּת ְ ּב ַק ְח ֵּת ְך ֶאת ֲאחוֹ ַת ִי ְך ַה ְ ּגדֹלוֹ ת ִמ ֵּמ ְך ֶאל ַה ְ ּק ַטנּ וֹ ת ִמ ֵּמ ְך ְונָ ַת ִּתי ֶא ְת ֶהן‬ ‫ית ְך‪.‬‬ ‫ָל ְך ְל ָבנוֹ ת ְולֹא ִמ ְ ּב ִר ֵ‬ ‫בו ִת ְ‬ ‫יך‬ ‫עון ְ ּב ָק ְר ּ‬‫ופי' בתרגום יונתן (שם)‪ְ :‬ו ִת ְד ְּכ ִרין ַית אוֹ ְר ָח ַת ִי ְך ְו ִת ְת ַּכנְ ּ‬ ‫יך ּו ְמ ָס ֵרית ַי ְתהוֹ ן ִל ְ‬ ‫יך ְל ִא ׁ ְש ְּת ָמ ָעא‬ ‫יך ִעם ְד ַע ְד ָקן ִמנִ ְ‬ ‫ַית ְמ ִדינָ ן ְד ַר ְב ְר ָבן ִמנִ ְ‬ ‫אֹוריְ ָתא‪.‬‬ ‫וְ ַא ְּת ָלא ֲע ַב ְד ְּת יַ ת ַ‬ ‫ופי רש”י (שם סא)‪ְ :‬וזָ ַכ ְר ְּת ‪ -‬בהטיבי לך‪ֶ ,‬את דְּ ָר ַכ ִי ְך הרעים‪ְ ,‬ונִ ְכ ַל ְמ ְּת‬ ‫ְּב ַק ְח ֵּת ְך ֶאת ֲאחוֹ ַת ִי ְך‬ ‫מלפני על שגמלת לי רעה‪ ,‬ואני גומלך טובה‪:‬‬ ‫‪ -‬כשתכבשי לירש את מקומות אשר סביבותיך הקטנות והגדולות‪:‬‬ ‫יה" (יחזקאל טז‪,‬‬ ‫ד֖ם ּו ְבנוֹ ֶת ָ‬ ‫ְל ָבנוֹ ת ‪ -‬לפרוורים לך‪ ,‬משועבדים לך‪ .‬כמו ְ‬ ‫"ס ֹ‬ ‫ית ְך ‪ -‬ולא משמרך את הברית אשר‬ ‫ְולֹא ִמ ְּב ִר ֵ‬ ‫מו) ‪ְ -‬ו ַכ ְפ ָרנָ ָהא (תרגום יונתן)‪:‬‬ ‫ד‬ ‫כרתי אתך‪ ,‬אלא בחסדי וברחמי שאני שומר את בריתי‪.‬‬ ‫וכל זה נתקיים בהקמת מדינת ישראל ע"י מנהיגים שלא‬ ‫שומרים תורה ומצוות‪.‬‬ ‫ומה שלא נעשה ע"י שומרי תורה ומצות‪ ,‬באופן עקרוני יש‬ ‫לזה הרבה סיבות‪ ,‬והארכנו במקום אחר‪ ,‬עי' בסוף מאמר יבום או‬ ‫חליצה (דרוש בפרשת אורו של משיח)‪ ,‬וכן לקמן בד"ה אנשי סדום בראש‪ ,‬וכן‬ ‫עי' במאמר למה גדולי ישראל לא לובשים תכלת שמתבאר שגדולי‬ ‫ישראל לא מוכנים לחדש מצווה שלא ראו אצל רבותיהם‪ ,‬וכן עי'‬ ‫לקמן עמוד י' ד"ה הרב וסרמן‪ .‬וגם המצדדים‪ ,‬לא היו שייך בפועל‬ ‫להקים מדינה לבד‪.‬‬ ‫ואף שזה גרוע מאוד שהחילונים שולטים‪ ,‬ועושים הרבה צרות‪,‬‬ ‫מ"מ זה לא נקרא סימן רע להזכיר את כיבוש ארץ ישראל במצב‬ ‫כזה‪.‬‬ ‫וא"כ רואים שהשואה לא מזכירים בראש השנה‪ ,‬ואילו הקמת‬ ‫המדינה כן מזכירין‪ ,‬אע"פ שנעשה ע"י חילונים‪.‬‬ ‫ונצרף בזה את המאמר האם אנחנו באתחלתא דגאולה או לא‪:‬‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬ ‫ה‬ ‫הוספה א'‬ ‫האם אנו באתחלתא דגאולה‪,‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬מתי זה התחיל‬ ‫האם אנו באתחלתא דגאולה‬ ‫יש חילוקי דעות האם אנו באתחלתא דגאולה‪.‬‬ ‫יש אומרים שכעת המצב שאין כאן כלום מאתחלתא דגאולה‪,‬‬ ‫אל האושה תאו ‪,‬הנידמה תמקה תא םיריכזמ הנשה שארב‬ ‫ויותר מזה מי שחושב שאנחנו כן באתחלתא גאולה הוא בגדר‬ ‫אפיקורס וכדומה‪ ,‬ומרחיקים אותו מבית המדרש‪.‬‬ ‫ויש אומרים שאתחלתא דגאולה היה בהקמת המדינה שנת‬ ‫[דעת הרב יהודה ליב מיימון]‪.‬‬ ‫תש"ח‪.‬‬ ‫ויש אומרים שזה היה בהצהרת בלפור (כנראה בשעה שקיבל‬ ‫אישור ע"י חבר־המדינות בסן־רימו בשנת תר"פ (‪ .)19-4-1920‬‬ ‫[דעת הרב יצחק אייזיק הרצוג]‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ויש אומרים שזה ב"עליה הראשונה" שנת תרמ"ב‪.‬‬ ‫[דעת הרב יוסף שלמה כהנמן‪ ,‬הרב מפונביז']]*[ ‪.‬‬ ‫‬ ‫ויש אומרים מעליית תלמידי הגר"א והבעש"ט‪ ,‬כמו הרב ישראל‬ ‫משקלוב בעל פאת השולחן‪ ,‬והרב מנחם מנדל מויטבסק‪.‬‬ ‫מתוך ספר "אתחלתא היא" (הרב יצחק דדון‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬בשם הרב מאיר וינדר שלמד בפוניבז'‪ ,‬מחבר‬ ‫]*[‬ ‫סדרת האינציקלופדיה מחכמי גליציה)‪ .‬שהעיד על ג' דעות אלו באסיפה שהרב מפוניבז' הזמין‬ ‫את הרב מימון והרב הרצוג בבתי פוניבז'‪.‬‬ ‫ראייה מן הגמ'‬ ‫ו‬ ‫ונראה להביא ראיה מן הגמרא (ראש השנה‪ ,‬דף לב ע"ב) שהעיקר כדעה‬ ‫שרק אחרי השואה היתה אתחלתא דגאולה‪ ,‬וממילא זה הקמת‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫דאיתא בגמ' ראש השנה (שם במשנה)‪" :‬אין מזכירין [מלכות זכרונות‬ ‫ושופרות] של פורענות"‪.‬‬ ‫'חי ָאנִ י נְ ֻאם ה' ה' ִאם לֹא ְ ּב ָיד‬‫ואמרינן בגמרא (דף לב ע"ב)‪" :‬מלכיות ‪ַ -‬‬ ‫יכם'‪ .‬ואף על גב דאמר רב‬ ‫פו ָכה ֶא ְמלוֹ ְך ֲע ֵל ֶ‬ ‫ֲח ָז ָקה ּו ִב ְזרוֹ ַע נְ ּ‬ ‫טו ָיה ּו ְב ֵח ָמה ׁ ְש ּ‬ ‫נחמן‪' :‬כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן‪ ,‬וליפרוקינן' ‪-‬‬ ‫כיון דבריתחא אמור ‪ -‬אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הובא גם בגמ' סנהדרין (דף קה ע"א)‪ ,‬ושם כתב רש"י וז"ל‪" :‬כל כי‬ ‫האי ריתחא ‪ -‬מי יתן ויבא לנו זה הכעס בחימה שפוכה אמלוך עליכם ‪-‬‬ ‫שיגאלנו בעל כרחנו וימלוך עלינו"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ונראה מזה שהגאולה היא כהמשך של החימה שפוכה‪ ,‬והיינו‬ ‫שיש תנאי של הגאולה‪ ,‬בגאולת בעתה כשלא זכו‪ ,‬שצריך לעבור‬ ‫מקודם החימה שפוכה ועי"ז תבוא הגאולה‪ .‬ומשום הכי היה הוה‬ ‫אמינא שגם הפסוק של חמה שפוכה ניתן לומר במלכיות‪ ,‬ואין‬ ‫זה נחשב פסוק של פורעניות‪ ,‬משום שהרי זה מביא את הגאולה‪,‬‬ ‫וכל מה שאסור לומר פסוק של פורעניות‪ ,‬זה כשזה לא מביא את‬ ‫הגאולה‪ .‬והמסקנא היא שמ"מ כיון שבראש השנה אין מזכירין‬ ‫ריתחא‪ ,‬ממילא כיון שפסוק זה נאמר בריתחא‪ ,‬אין לומר אותו‬ ‫בראש השנה‪ ,‬אף שזה מביא את הגאולה‪.‬‬ ‫וביאור ענין של "יד חזקה וזרוע נטויה וחמה שפוכה"‪ ,‬מבואר‬ ‫ביותר אריכות ביחזקאל בהמשך (פרק כ מפסוק לג)‪:‬‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬ ‫טו ָיה ּו ְב ֵח ָמה‬ ‫"חי ָאנִ י נְ ֻאם א‪-‬דֹנָ י ה' ִאם לֹא ְ ּב ָיד ֲח ָז ָקה ּו ִב ְזרוֹ ַע נְ ּ‬ ‫ַ‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַע ִּמים ְו ִק ַ ּב ְצ ִּתי‬ ‫(לד) ְוהוֹ ֵצ ִ‬ ‫יכם‪:‬‬ ‫פו ָכה ֶא ְמלוֹ ְך ֲע ֵל ֶ‬ ‫ׁ ְש ּ‬ ‫טו ָיה ּו ְב ֵח ָמה‬ ‫ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ֲא ָרצוֹ ת ֲא ׁ ֶשר נְ פוֹ צ ֶֹתם ָ ּבם ְ ּב ָיד ֲח ָז ָקה ּו ִב ְזרוֹ ַע נְ ּ‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ִמ ְד ַ ּבר ָה ַע ִּמים ְונִ ׁ ְש ּ ַפ ְט ִתי ִא ְּת ֶכם ׁ ָשם‬ ‫(לה) ְו ֵה ֵב ִ‬ ‫פו ָכה‪:‬‬‫ׁ ְש ּ‬ ‫יכם ְ ּב ִמ ְד ַ ּבר ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָר ִים‬ ‫(לו) ַּכ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ּ ַפ ְט ִּתי ֶאת ֲאבוֹ ֵת ֶ‬ ‫ּ ָפנִ ים ֶאל ּ ָפנִ ים‪:‬‬ ‫(לז) ְו ַה ֲע ַב ְר ִּתי ֶא ְת ֶכם ַּת ַחת ַה ּ ׁ ָש ֶבט‬ ‫ֵּכן ִא ּ ׁ ָש ֵפט ִא ְּת ֶכם נְ ֻאם ֲא‪-‬דֹנָ י ה'‪:‬‬ ‫(לח) ּו ָברוֹ ִתי ִמ ֶּכם ַה ּמ ְֹר ִדים ְו ַה ּפוֹ ׁ ְש ִעים‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ְ ּב ָמס ֶֹרת ַה ְ ּב ִרית‪:‬‬ ‫ְו ֵה ֵב ִ‬ ‫יהם אוֹ ִציא אוֹ ָתם ְו ֶאל ַא ְד ַמת ִישְׂ ָר ֵאל לֹא ָיבוֹ א ִו ַיד ְע ֶּתם ִּכי‬ ‫גו ֵר ֶ‬ ‫ִ ּבי ֵמ ֶא ֶרץ ְמ ּ‬ ‫ֲאנִ י ה'"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הנה בפסוקים ביחזקאל מבואר כל מה שקרא בשואה‪ ,‬וזה‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַע ִּמים ְו ִק ַ ּב ְצ ִּתי‬ ‫ז‬ ‫"והוֹ ֵצ ִ‬ ‫מתאים מאוד למה שנאמר (שם לד) ְ‬ ‫טו ָיה ּו ְב ֵח ָמה‬ ‫ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ֲא ָרצוֹ ת ֲא ׁ ֶשר נְ פוֹ צ ֶֹתם ָ ּבם ְ ּב ָיד ֲח ָז ָקה ּו ִב ְזרוֹ ַע נְ ּ‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ִמ ְד ַ ּבר ָה ַע ִּמים ְונִ ׁ ְש ּ ַפ ְט ִתי ִא ְּת ֶכם ׁ ָשם ּ ָפנִ ים‬ ‫פו ָכה‪( :‬לה) ְו ֵה ֵב ִ‬ ‫ׁ ְש ּ‬ ‫ֶאל ּ ָפנִ ים"‪.‬‬ ‫"מדבר העמים" זה אושויץ ושאר מחנות ההשמדה‪ ,‬שנקבצו‬ ‫מן הארצות במקום הסתר בגדר מדבר העמים‪ ,‬ולא הגיעו לאדמת‬ ‫ישראל‪ .‬והרי אף שהיו הרבה צרות ושמדות על כלל ישראל בכל‬ ‫הדורות‪ ,‬ונשמדו קהילות שלמות‪ ,‬מ"מ תמיד כשהרגו את היהודים‪,‬‬ ‫הרגו אותם במקומם‪ ,‬ולא היה דבר כזה שמקבצים יהודים מהרבה‬ ‫ארצות למקום אחד‪ ,‬ושם הורגים אותם‪ ,‬וזה נתקיים אך ורק בשואה‪.‬‬ ‫וכן מה שנאמר (שם לז) ְ‬ ‫"ו ַה ֲע ַב ְר ִּתי ֶא ְת ֶכם ַּת ַחת ַה ּ ׁ ָש ֶבט"‪ ,‬שזה ענין‬ ‫"ו ָכל ַמ ְעשַׂ ר ָ ּב ָקר ָוצֹאן‬ ‫ספירה מדויקת כמו במעשר בהמה (ויקרא‪ ,‬כז‪ ,‬לב) ְ‬ ‫ּכֹל ֲא ׁ ֶשר ַי ֲעבֹר ַּת ַחת ַה ּ ׁ ָש ֶבט"‪ ,‬זה נתקיים במילואו במחנות ריכוז‬ ‫שספרו את היהודים כל יום בצורה אכזרית‪.‬‬ ‫וא"כ ברור שנבואת יחזקאל כאן מדבר על השואה‪( .‬רמז קטן‪:‬‬ ‫"מ ד ב ר ה ע מ י ם " עם המילים בגימטריה "א ו ש ו י ץ ")‪.‬‬ ‫אל האושה תאו ‪,‬הנידמה תמקה תא םיריכזמ הנשה שארב‬ ‫וא"כ כיון שאמרינן בגמ' (שם) "אמר רב נחמן‪ :‬כל כי האי ריתחא‬ ‫לירתח קודשא בריך הוא עלן‪ ,‬וליפרוקינן" ‪ -‬א"כ רואים שאחר מה‬ ‫שקרה התחיל הגאולה‪ ,‬ולא מקודם‪.‬‬ ‫והמאורע הגדול אחרי השואה היה הקמת המדינה‪ ,‬שזה יסוד‬ ‫של קיבוץ גלויות‪ ,‬והרי קיבוץ גליות הוא חלק מהגאולה כמבואר‬ ‫ברש"י (מגילה‪ ,‬דף יז ע"ב) שבברכת קיבוץ גליות בשמונה עשרה מתחיל‬ ‫הגאולה הכללית‪ .‬וכן אומרים בתפילת הכרזת ראש חודש "הוא‬ ‫יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ"‪ ,‬והרי הקמת‬ ‫המדינה הוא הכרזה על קיבוץ גלויות דרך חוק השבות שכל יהודי‬ ‫יכול להגיע לארץ ישראל‪ ,‬וא"כ זה אתחלתא דגאולה‪.‬‬ ‫וכן לומדים מכאן שעיקר תועלת השואה היתה כדי להביא את‬ ‫הגאולה‪ ,‬ובגלל זה היו יסורים נוראים שלא היתה כדוגמתם מעולם‪.‬‬ ‫אנשי סדום בראש‬ ‫ומה שהמדינה נעשתה ע"י חילונים‪ ,‬זה מבואר בפסוקים‬ ‫ביחזקאל (טז‪ ,‬מפסוק נג ואילך) שבגאולת בעיתה ‪ -‬שעם ישראל לא זוכים‪,‬‬ ‫אז קיבוץ גלויות נעשה ע"י אנשים שמכונים "אנשי סדום" ורק‬ ‫תחתיהם "אנשי יהודה"‪ ,‬שהם בגדר המכונים שומרי תורה‪.‬‬ ‫ח‬ ‫והטעם שנעשה כך מבואר בפסוקים (שם) כדי שאנשי יהודה‬ ‫יצעקו על אנשי סדום על החטאים שלהם‪ ,‬ואז יאמרו להם אתם‬ ‫ג"כ חטאתם‪ ,‬ומכם תובעים יותר‪ ,‬כיון שהתורה אצלכם‪ ,‬עי'‬ ‫מלבי"ם שם‪.‬‬ ‫יה ְו ֶאת‬ ‫בות ְסדֹם ּו ְבנוֹ ֶת ָ‬ ‫ית ֶהן ֶאת ׁ ְש ּ‬ ‫"ו ׁ ַש ְב ִּתי ֶאת ׁ ְש ִב ְ‬‫יחזקאל (טז‪ ,‬נג)‪ְ :‬‬ ‫ְ‬ ‫ית ִיך ְ ּבתוֹ ָכ ְהנָ ה"‪.‬‬ ‫בות ׁ ְש ִב ַ‬ ‫יה ּו ׁ ְש ּ‬ ‫בות ׁש ְֹמרוֹ ן ּו ְבנוֹ ֶת ָ‬ ‫ׁ ְש ּ‬ ‫והמציאות הזאת שהוא כיבוש ארץ ישראל כשאנשי סדום‬ ‫בראש‪ ,‬הוא בכלל זכירה לטובה‪ ,‬שכן מזכירים בראש השנה‪ ,‬שהרי‬ ‫כך נאמר בהמשך שם ופסוק ס' אומרים בזכרונות‪ ,‬יחזקאל (שם‪,‬‬ ‫יתי אוֹ ָת ְך ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָעשִׂ ית ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ִזית ָא ָלה‬ ‫"כי כֹה ָא ַמר ֲא‪-‬דֹנָ י ה' ְו ָעשִׂ ִ‬ ‫נט)‪ִּ :‬‬ ‫ְל ָה ֵפר ְ ּב ִרית‪( :‬ס) ְו זָ כַ ְר ִּת י ֲא נִ י ֶא ת ְ ּב ִר י ִת י א וֹ ָת ְך ִ ּב י ֵמ י נְ ע ּו ָר יִ ְך‬ ‫ַו ֲה ִק מ וֹ ִת י ָל ְך ְ ּב ִר י ת ע וֹ ָל ם ‪( :‬סא) ְו ָז ַכ ְר ְּת ֶאת דְּ ָר ַכ ִי ְך ְונִ ְכ ַל ְמ ְּת ְ ּב ַק ְח ֵּת ְך‬ ‫ֶאת ֲאחוֹ ַת ִי ְך ַה ְ ּגדֹלוֹ ת ִמ ֵּמ ְך ֶאל ַה ְ ּק ַטנּ וֹ ת ִמ ֵּמ ְך ְונָ ַת ִּתי ֶא ְת ֶהן ָל ְך ְל ָבנוֹ ת ְולֹא‬ ‫ית ְך"‪[ .‬כאן מבואר כיבוש ארץ ישראל בלי זכות‪ ,‬כמ"ש התרגום‬ ‫ִמ ְ ּב ִר ֵ‬ ‫יתי ִא ָּת ְך ְו ָי ַד ַע ְּת ִּכי ֲאנִ י ה'‪( :‬סג) ְל ַמ ַען‬ ‫"ו ֲה ִקימוֹ ִתי ֲאנִ י ֶאת ְ ּב ִר ִ‬ ‫ורש"י]‪( .‬סב) ַ‬ ‫ִּת ְז ְּכ ִרי ָוב ׁ ְֹש ְּת ְולֹא ִי ְה ֶיה ָ ּל ְך עוֹ ד ּ ִפ ְתחוֹ ן ּ ֶפה ִמ ּ ְפנֵ י ְּכ ִל ָּמ ֵת ְך ְ ּב ַכ ּ ְפ ִרי ָל ְך ְל ָכל‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ָעשִׂ ית נְ ֻאם ֲא‪-‬דֹנָ י ה'"‪.‬‬ ‫וא"כ נתברר לנו שהשואה היתה הריתחא המבואר בגמרא שרב‬ ‫נחמן ציפה לזה כדי שעי"ז תבוא הגאולה‪ ,‬וכן היה באמת התחלה‬ ‫לזה ג' שנים אחרי השואה‪.‬‬ ‫הסכנה לקרוא לזה אתחלתא דגאולה‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬ ‫אולם צריך לבאר כאן‪ ,‬שעל אף האמת שבדבר‪ ,‬מ"מ טמון‬ ‫ג"כ סכנה גדולה בזה‪ .‬וזה ענין הסכנה ללמוד ממעשי אנשי סדום‪,‬‬ ‫שיכולים לטעות ח"ו ולומר כיון שתהליכי גאולה עוברים דרך‬ ‫אנשי סדום‪ ,‬א"כ ניתן ללמוד מהם דברים נגד התורה‪ ,‬וזה סכנה‬ ‫עצומה‪ .‬וכנראה זה היה סיבת ההתנגדות של כמה גדולי ישראל‬ ‫שלא להזכיר עניין של גאולה בהקמת המדינה‪ .‬ולכן יש צורך גם‬ ‫למתנגדי הדעה של אתחלתא דגאולה‪.‬‬ ‫ואולם יש עוד ענין של החשש להזכיר אתחלתא דגאולה‪,‬‬ ‫שהמושג של "גאולה" נתפס ברוב רובם של כלל ישראל ענין של‬ ‫ט‬ ‫שלימות‪ ,‬הן בגשמיות והן ברוחניות‪ ,‬ומכיון שכמו שהגיענו כעת‬ ‫לארץ ישראל בודאי הענין רחוק מאוד משלימות‪ ,‬בין בגשמיות ובין‬ ‫ברוחניות‪ ,‬וא"כ אם אומרים לשון גאולה‪ ,‬יכולים לטעות שכעת‬ ‫כבר הושלם התיקון‪ ,‬ועל כן יש מקום לומר שאין ראוי להזכיר ענין‬ ‫של גאולה‪.‬‬ ‫וכן יש שחושבים שכל ענין של גאולה הוא הופעת המשיח‪,‬‬ ‫וחושבים שזה מוכרח לבוא בדרך ניסית‪ ,‬וכעת זה עדיין לא קרה‪,‬‬ ‫ומביאים מקורות לזה‪.‬‬ ‫אולם אם מסבירים שגאולה הוא תהליך ארוך‪ ,‬ובגאולה בעיתה‬ ‫כשלא זכו אינו מתחיל במשיח‪ ,‬אלא בקיבוץ גליות‪ ,‬וזה ע"פ סדר‬ ‫התפילה בשמונה עשרה שתקנו לנו חז"ל שביאת המשיח הוא רק‬ ‫בסוף‪ ,‬ומה שמתחדש כעת הוא רק ענין של קיבוץ גלויות והתחדשות‬ ‫של מלחמת מצוות וכיבוש ארץ ישראל‪ ,‬אבל המשך התהליך הוא‬ ‫ארוך‪ ,‬ולכן בברכת השמונה עשרה יש אחרי ברכת קיבוץ גליות עוד‬ ‫ברכות ותפילות (מגילה דף יז ע"ב)‪ ,‬והן הקמת שופטים הגונים וביעור‬ ‫הרשעים והרמת קרן הצדיקים‪ ,‬ובנין ירושלים שכולל בית המקדש‬ ‫(עי' רש"י ריש דף יח ע"א)‪ ,‬והקמת מלכות בית דוד‪ ,‬ואנו רק בהתחלה של‬ ‫קיבוץ גליות‪ .‬וכל מה שמופיע בחז"ל צורה אחרת של גאולה‪ ,‬איירי‬ ‫אל האושה תאו ‪,‬הנידמה תמקה תא םיריכזמ הנשה שארב‬ ‫בגאולה של "אחישנה" שזה כשזכו‪ .‬אבל אנו במצב שלא זכו‪ ,‬ועל‬ ‫כן תהליכי הגאולה הולכים ע"פ המסלול של תקנת חז"ל של ברכת‬ ‫שמונה עשרה‪ ,‬כמבואר בגמ' מגילה (דף יז ע"ב)‪ ,‬וא"כ אין זה סותר‬ ‫למושג של גאולה‪ ,‬שגם התחלה של קיבוץ גליות הוא התחלה של‬ ‫גאולה‪ ,‬והמצב של הקמת שופטים הגונים עדיין לא נתקיים‪ ,‬וכן‬ ‫שאר הדברים‪.‬‬ ‫התועלת בהזכרה שאנו בתהליכי הגאולה‪ ,‬הוא שאנו צריכים‬ ‫לדעת שהכל הולך בנסים מלובשים בטבע‪ ,‬שזה מחייב השתדלות‬ ‫מצדנו‪ ,‬והקב"ה עוזר בתוך ההשתדלות הזה‪ ,‬וכמו שקיבוץ גליות‬ ‫הולך בהשתדלות טבעית‪ ,‬שהנסים של זה מלובשים בטבע‪ ,‬כך‬ ‫גם ההמשך הולך בהשתדלות טבעי בגדר נסים המלובשים בטבע‪,‬‬ ‫ולכן כל הברכות של השמונה עשרה שאחרי ברכת קיבוץ גליות‪,‬‬ ‫צריך לעשות השתדלות‪ ,‬והקב"ה עוזר בתוך ההשתדלות הזה‪ .‬וע"ע‬ ‫במאמר "ואעשה למען שמי" מתי כן ומתי לא‪.‬‬ ‫י‬ ‫הוספה ב'‬ ‫רוב גדולי ישראל לפני השואה‬ ‫הסכימו להקמת המדינה‬ ‫בכנסיה הגדולה השלישית (שהתקיימה בעיר מרינבאד בין י' לי"ח באלול תרצ"ז;‬ ‫‪ )1937‬דנו על תוכנית החלוקה שנקרא "ועדת פיל"‪ ,‬ורוב גדולי ישראל‬ ‫שהיו באסיפה הסכימו להקמת המדינה‪.‬‬ ‫בירחון הפרדס שיצא בזמנו (קובץ תורני‪ ,‬תשרי שנת תרח"צ‪ ,‬חוברת ז עמוד ‪)8‬‬ ‫נדפס תיאור מהאסיפה הפומבית של הכנסייה הגדולה‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ביום א' בערב‪ ,‬ט"ז אלול‪ ,‬התאספו גדולי התורה לדון על שאלת מדינת‬ ‫היהודים‪ ,‬ולעשות החלטה להכנסי'‪ ,‬אשר עיני כל ישראל צופיות אליה‪.‬‬ ‫האסיפה היתה סוערה‪ ,‬והשתתפו באסיפה האדמורי"ם מגור‪,‬‬ ‫טשארטקוב‪ ,‬באיאן‪ ,‬סדיגורי‪ ,‬וגדולי הרבנים‪ ,‬חברי מועצת גדולי‬ ‫התורה‪ .‬האסיפה דנה שבע שעות‪ ,‬ומלחמה גדולה התנהלה באסיפה זו‪,‬‬ ‫ונסחו החלטות‪ ,‬ונלחמו על כל קוצו של יו"ד‪.‬‬ ‫הרב ווסרמן‪ ,‬הרב קאטלער‪ ,‬הרב ראטענבערג מאנטוורפן‪ ,‬רבני‬ ‫בריתי יצחק • םידעומו תבש‬ ‫טשעכין‪ ,‬ואונגארין‪ ,‬הי' בדעתם לדחות כל ההצעה על דבר הקמת מדינה‬ ‫יהודית‪ .‬ואף משני עבר הירדן‪ ,‬ואף אם תהא בנוי' על יסודות הדת‪ ,‬מפני‬ ‫שזהו כעין כפירה באמונת ביאת המשיח‪ .‬ובפרט שמדינה יהודית קטנה‬ ‫זו תבנה על יסודות הכפירה ונמצא שם שמים מתחלל‪.‬‬ ‫טענו כנגדם האדמורי"ם מבאיאן‪ ,‬סדיגורי‪ ,‬הרב צירלסאן‪ ,‬נשיא‬ ‫הכנסי'‪ ,‬הרב [אהרן] לעווין מרישא‪ ,‬ראש מועצת גדולי התורה‪ ,‬הרב‬ ‫[זלמן] סעראצקין‪ ,‬כי אפשר להסכים לפי חוקי התורה להקמת מדינה‬ ‫יהודית בחלקה של ארץ ישראל‪ ,‬בלי לכפור על ידי כך באמונת ביאת‬ ‫הגואל‪ .‬ואין לחשוש שהחפשים ירדפו במדינה היהודית את הדת‪ ,‬ועל‬ ‫אי‬ ‫כן אסור לדחות בהחלט דבר מדינה היהודית אלא צריך לדרוש את‬ ‫הרחבת גבולותי'‪ ,‬ולחייב שחוקת מדינה היהודית תהא על יסודות הדת‬ ‫והמסורה‪ ,‬וכן למחות נגד זה‪ ,‬שלא שאלו את פי היהדות החרדית ולא‬ ‫צרפו את באי כחה למשא ומתן‪.‬‬ ‫ונצחו אומרי הן! וכל ההחלטה נתקבלו בנוסח של חיוב‪.‬‬ ‫עכ"ל ירחון הפרדס‪.‬‬ ‫הפרדס שנה יא חוברת ו עמוד ‪8‬‬ ‫(תשובות‬ ‫וז"ל הגר"מ שטרנבוך‬ ‫והנהגות‪ ,‬כרך ב סי' קמ ד"ה ובשנת תרצ"ו)‪ :‬בשנת‬ ‫תרצ"ו‪( ,‬א"ה‪ :‬צ"ל סוף תרצ"ז) דנו בכנסיה‬ ‫גדולה על הקמת מדינה מחולקת‪ ,‬וכידוע‬ ‫הג"ר אלחנן וסרמן והג"ר אהרן קוטלר‬ ‫זצ"ל רצו לעזוב כשנראה סכנה שיסכימו‬ ‫לשלטון ציוני ונמנעו ע"פ הוראת הג"ר‬ ‫חיים עוזר זצ"ל‪.‬‬ ‫והג"ר יצחק זאב סולוביצ'יק זצ"ל‬ ‫כעס ורגז מאד שדנו בזה בשעה שיש‬ ‫בזה ר"ל גרם שפיכות דמים‪ ,‬ושאל אותו‬ ‫אל האושה תאו ‪,‬הנידמה תמקה תא םיריכזמ הנשה שארב‬ ‫הגר"א קלמנויץ זצ"ל מה איכפת לו כ"כ‬ ‫עד שרוגז בקולי קולות הלוא הבריטים‬ ‫בלאו הכי לא מתחשבים ברבנים‪ ,‬והביא‬ ‫הגמרא בסנהדרין כו‪ .‬דחזקיה חשש‬ ‫שהקב"ה אזיל בתר רוב‪ ,‬רק אמרו לו‬ ‫קשר רשעים אינו מן המנין‪ ,‬משמע שאם‬ ‫אינם רשעים נוטה הקדוש ברוך הוא‬ ‫לגבייהו‪ ,‬ולכן טען אז ואמר הרי בכנסיה‬ ‫התאספו רוב גדולי הדור והקב"ה נוטה‬ ‫בתר רוב‪ ,‬והרי הסכימו על עצם מדינה‪,‬‬ ‫רק חלקו אם מותר לוותר על חלקי ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ואמר אז (בשנת תרצ"ו) חוששני‬ ‫שיתקיים שהרי אינו קשר רשעים והם מן‬ ‫המנין‪.‬‬ ‫ע"כ שמעתי ונרשם אצלי מפי בנו‬ ‫הגרי"ד זצ"ל‪.‬‬ ‫עכ"ל הגר"מ שטרנבוך שליט"א‪.‬‬ ‡ “ –~ƒ—‡‡˜ƒƒ”Œ Š~ –— Š~Œ   А Š ~ – —‡  Š –ƒ• Œ„ —–ƒ~‚ —  –  ˜~Œ Šƒ „‚  Œ © • Š•ƒ”„•Ž‡ƒŒ‚ Œ—–‡~Œ‡––Œ •‚Š„ƒ$ƒ’–˜ ‚ŠƒŠ~ ŠŽƒŽ– €ƒ‡Š‡€’–˜‹‡Š—ƒ–‡&–ƒ˜‚˜˜‰‹–’˜Ž~’–˜˜Ž—ŒŠŽ‚„ƒ–‰‚  —–‡‰„‚Š‚”–‚‰–‚ ƒŽ‹€‡‰Š~–—‡“–~ƒ‡Š –—ƒ•ƒ~–ƒ˜~ƒŽ‡~‹‚–~‚‡‚ ~‚–‡‰‚„~Œ‚Ž‚ ‚‡‚~Šƒ‡–‡’Ї‰‚„‡Ž’Œ‡Šƒ~ƒ €Œ˜ƒ‰– Š~–—‡“–~ ƒ‡ŽŠ‚—ƒ•‚“–~˜~ƒŠ‡ Ž‚ƒ˜ †‚ƒƒ˜ƒ•˜Љ –ƒ–Œ~‰ŠƒƒŠ˜’‡~‰Š“–~‚˜~˜ƒ~–ŠŠƒ‰‡ ƒ‡– ~ƒ  €Š ~‰ ˜‡—~– Š—~ †Žƒ ‚ –Šƒ ‚‰–~Š ‚ ˆŠ‚ƒ ‡Šƒ~ƒ ‹—˜ƒ‰– Š~–—‡“–~‚‡Š~‡ ‚ƒ‚‡–‚‡Ž‡Œ ‹— ˜‡‚Ž•‡‰ƒ ƒ‰‹— ‹‡Œ˜ƒ–~–’ ƒ‚–„• ”‡  ”‡Šƒ ‚ƒ‚‡–Š‚‡Š‡ ~Šƒ‡Ž~—ƒ–Œ~‚„‹ƒ—Œ ‚‡–ƒŒ‚“–~ƒ—‡‹‚‡Ž‡‰‚˜‡‚‹˜ƒ•˜˜€’Љƒ €Š ˜‡ Ž‚ƒ‚ ‹‡~Љ‘ƒ‡ŒŠ—ƒ–‡ ‚‡Šƒ–•~˜ƒ Ž~Šƒ‹ƒ—Œ А˜ƒƒ”ŠŒ‚~ƒŽ‚‚•’~Š‚—ƒ•‚ƒŽ˜–ƒ˜˜Œ‹ƒ‡Œƒ ‚Œ ƒ‡’Œ ƒŒ—Š ƒ‡Š ‡ ‚‡‚ƒ Š~–—‡ ~–~Š •‡Šƒ w“–~ ‚ –‰„Ž ~Š— ‚–ƒ˜— ‚—–’ ˆŠ ‡~ƒ “–~‚ ƒ—‡ Š~–—‡“–~ ‡‰ˆ~‡‡‡‰–Œ~Ž‘ƒ€‚˜ƒ Š—˜ƒƒ”Œ‘~ƒŠ~–—‡ ˜ƒƒ”Œ ‘~ƒ “–~‚ Š~ ~ƒ˜— ‡‰ ‚ƒ”Œ ‚—  ƒ~ƒ˜ ˜ƒ‰ŠŒŒ‚ ˜’~ –—~ ‚ €—‚‚ ‚‚ ˜‰ ‹ŽŒ~ ‹~ƒ~ƒ‡‰ƒŒ‰Œ„Љƒ‹ƒ•ŒЉ˜ƒ€‚ƒŽƒ˜ƒŠ‰—ƒŒ Š~–—‡ “–~ –—~ ƒ” ˜‡Ž ~Œ–w~ ˜ƒ–ƒ~Ž‚  ‰˜ƒŒ—  ƒ€ƒ‚Œ~‚Аˆ‡Œ‡ƒ‰‡–~‡ŒŠ–Œ~Ž ƒ‡—–ƒ ˜ƒƒ—‚  ’ –— ƒ‡‰ƒ Š~–—‡ ‹Š ‚‡‚˜ Љ €Ž‰ ‚Šƒ•—— Š~–—‡ “–~ ƒ—‡ ˜ƒ”Œ ‚Œ• ‹‡‰ŠŒ‚ ƒƒ‰ АŒ –˜ƒ‡ “–~‚ ƒ‰ А ˆ–˜‡ ‹—‚ ‡’•‚ƒ —‡~ Љ А ‚ƒ”Œƒ ‚Œƒ•ŒŠ   ‚~– ’‡–’ ‚–ƒ˜— ˜ƒƒ”Œ Š Œ ‹ƒ— ‡– ~ Š€‚ ˜‡‡——  Šƒ‰‡‰ ‡˜Œ–Œ~Ž„‡Šƒ~ƒƒ„‚ƒ”Œ‹‡‡•Šƒ˜Š‰‡Љ‡‡Š Š˜ƒŒ— ˜ƒ—Š––—~‚–‚А‹ އƒ˜‡—‚‹‚Š –‚  –˜‡ƒ ˜‡—‚ ˜‡ ‹~ƒ  ~‰ ~Š ‚‡Œ–‡ ‡•Œ ˜˜  —Ž‚Œ “–~ƒ~Œ‡ƒ“–~‚˜‹~‡”ƒ‚Аƒ ‡ ƒ‡‚–—~~˜—–˜‚‡Œ‡ƒŠ€Ž—ƒŒ‰‚Ž—ƒ—‰ –’‡ƒЁ€‡ƒ $‹‰–• ‚‡~‡‰& ƒ€ƒƒŠ˜Š~–Œ~Ž—ƒŒ‰‹ އ~Šƒ ˜ ˜˜‰‡‰‘~ƒ ‡—ƒ‡• ~‡‡Žw~ƒ–’˜ ˜‹‡Žƒ˜Ž  Œ‡–Œ ‡Ž~ƒ‚ †„~‚Žƒ˜Œ‚‚‡Ž†‡–‹‡~‚w“–~˜Š—ŒŒ ‚‡—‡ ƒ‡˜ƒŠ‚˜ ƒ ‹‡Š—ƒ–‡ƒ ƒ‡” ƒ– Ž— ‹ƒ‡Œƒ ‹ŠƒŠ—ƒŒƒ–Œƒ‚ ƒ‡Š—Œ Š~•„ ‡ƒ ƒ‡˜ƒ ‰ƒ˜ ‚‡Œ–‡ ƒ‡˜ƒŽƒ‡„  ‹‡•‡„ Œ‹‡Œ—‚Œ‚~ƒŽ‹‡~‡Ž‚ƒ‡‚„~—‹ŽŒ~‚ ‹—’Ž ˆ’˜—‚Šƒ “–~‚ ƒ—‡ ˜ƒ”Œ €‡Š’‚ŠŒ ƒ•’ ~Š ~Š—‚‡‚‡Ž—‚˜‡‚– ƒŒ‰‡Šƒ~ƒ‡‡Œ‹˜ƒ~ ‡‡”‚~‡Ž‚–Œ~ƒ‹‡Š—ƒ–‡‡‰‰ƒ˜–—~—ƒ•‚˜–   ƒ˜‚Š—‹ƒŽ‡–‰“–~‚˜—ƒ•‚І~ŠƒŠ€—‰~Œ†‡~‚Œ–—~ ‚~ƒŽ‚‡’ ƒŽƒ‹‡–‰~ ~Š‚‡Œ–‡  ƒ€ƒ‚Š~ˆ‡–Š~‡ƒ— ƒ€ƒ‹‡Žƒ‡”ˆŠ ‡’ ~Š— ‚Ž’ ~ ˜ Ž‚ ‚‡‚‡ ‰   ƒ‚Ž—Œ  ’˜ƒ‡  †ƒ‡ ƒŒ—‚Šƒ€‚˜Ž‰‡—Ž~ƒ‡– ~ƒŠ~‡Žƒ ~Š‚‡Œ–‡  ƒ€ƒ– Š~ ˆŒŒ ~Š’ƒŒ ‰~  ƒ˜Ž‡˜Ž ˆ‰  ƒ˜Š‡†Ž‰ƒ ‹‡~‡Ž ~Š˜ƒ‰– ƒŠ~‡Ž ‹ƒ‡‡ŽŒ„˜Š˜ŠŠ’˜‚ŠŠ~–—‡ЉŠ•ƒ Š Љ –—~ ˜ƒ~–Š ‡•Š~ –ƒ~ ˜’ƒ‚ ‡ƒŠ˜ ‚„ ‡‰ –ƒ• ˜ ‰ƒ ‹‡Š—ƒ–‡ƒ ƒ‡” ˜ƒ— ‡—‡ƒ ƒŒ  ‚ ‹ –‡ ‡‰ А  €Šƒ —ƒ•‚˜–‚†Аƒ‡‚‡‹‡‡–ƒ”‚‹‡Ž‡Ž•ƒ‹‡‡ŠŠ‰‚‹‡Ž‡Ž ‹‡Š—ƒ–‡ƒ“–~‚АŠŠ’˜‚Š˜ЉƒŽƒ„Œ˜‰– €‚މ‡—Ž~ƒ——ƒŒ‰ƒ˜ƒ‡Ž”‚ƒ ƒŒ‰—Œ‚‡Šƒ€‡–ƒ~‡ƒ•ƒ –„˜~„‚‚~Œ‚„‹Šƒ~ –†’Ž ~Š Š~–—‡ “–~ ƒ—‡ ˜ƒ”Œ ‚‡‚‡— ˆ‡~ ‚‡‚‡ Š~ ‡” –‹‡Ž–‚Œƒ–˜ƒ––ƒ˜‚ƒ‡‰ƒ‡–ƒ‡’‡†Ž~Œ А€˜˜~„‚‚ƒ”Œ‚˜ƒ‰„ƒ‚—‡ƒ ‰—‡ŒЉ‚„Œ ‹‡Š—ƒ–‡ŠŠ‰—Šƒ˜ƒŽŠ“‡‡‡–€Œƒ‚‡Š~ –ƒ–‚~†Œ—–‡‚ ‚– ЉŒ ‹Š‡”‚Š ‹‚‡˜ƒ—ƒŒ ˜ƒŒƒ•Œ Љ Š~–—‡ ƒŒ ‹‡‚ŠŽ‚‡–‚ –˜Ž‡‰†Œ‰‚‡˜ƒŒŒƒ—–‡‚Šƒ –Œ~‡ ˜ ƒŒ—Šƒ ƒ‡”Š ƒƒ— ‚އ„ ˜ ƒŽ‡Ž‡ƒ ‹‚‡Ž‡ƒ ˜~–•ЋЂ‡‚—‹˜ƒ~‘~ƒ€ŽŒƒŒ‚–‚‹‡Ž–ƒ ~ˆ‡•Š~ˆŠŒƒ‡”Š ƒ—‡€‡~Š—‹‡‚ŠŽ‚Œƒ– ‡‰‡Ž’Œ‚’Ё‡ƒŒ—–‚ Š~–—‡˜ƒ—˜˜ƒ~–Š‚’”Œ‚‡– ~‡• ˜ƒƒ˜‰ ‹‡Š—ƒ–‡w˜ƒŽŠ ‡—‚— ˜ƒƒ—  €‚Œƒ ‚~‚ ‚‰‚ Œ—–‡~Œ wŠƒ€‚ƒ‚‡–ŠƒŽ~”Œƒ ‹‡Š—ƒ–‡˜ƒŽ‹‰˜~‡˜—‚•ƒ’ ‚–—‚‡—ƒ •Ž‡ƒƒ‚’‹˜ƒ —‡~—‚ƒ—‚ŠŠ‰Š•‚ƒ‡–Š–—~‹‡~–ƒŒ~‚‡‡ $‹˜ƒ ‚‹ƒ•Œ& ‡ ‚˜‡‚ƒ ‹—˜ƒƒ˜‰ Š~–—‡“–~ŠŠŒ‚А‡~Ї†–’