לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — ניצבים וילך (2026-08-31)

לא גליון
_____
פרשת נצבים
תשפ"ו
עבודת השבת שבת
עי_לאה
קריאת פרשת נצבים לפני ראש השנה
ֶאל ַּכ ּ ָפיִ ם' ,הלכך בראש השנה בפשוטין, האזינו שאין קללותיה שייכות כלל לקללות כתבו התוספות (ב"ב פח :ד"ה וקללם) ד'לעולם
דלתפילה הוא'. דכי תבוא ,אין קפידא לקרוא אותה קודם קורין נצבים סמוך לראש השנה' ,ובטעם
ראש השנה. הדברים נחלקו הראשונים ז"ל.
ולכאורה היה מקום לתלות מחלוקת
רבינו ניסים והתוס' במחלוקת התנאים. העולה מהמבואר ,שמסכימים רבינו נסים
ששיטת רבינו ניסים כמאן דסבירא ליה גאון ובעלי התוס' ,שרק קללות ד'כי תבוא'
טעם רבינו ניסים גאון -כדי
כמה דכייף איניש דעתיה טפי עדיף ,ועל נחשבות להקדימם קודם ר"ה ,ולא נחלקו
לסיים קריאת קללות דכי תבוא
כן ראוי להסמיך גם את קללות דנצבים אלא האם קללות דנצבים חשובים גם הם התוספות שם כתבו 'שאלו בבית המדרש
לראש השנה ,שהרי כמו שהביא רש"י (כט בכלל קללות דכי תבוא. של רבינו נסים ,למה מחלקים פרשת נצבים
יב) ממדרש אגדה ,שמיעת הקללות ע"י וילך לשנים ,כשיש שתי שבתות בין ר"ה
ישראל גורמת להם לכפוף פניהם ,ועל כן טעם התוספות -כדי להפסיק בין לסוכות בלא יוה"כ ,ואין מחלקים מטות
ראוי לסומכם לר"ה. קללות ד'כי תבוא' לראש השנה מסעי שארוכות יותר .והשיב ,לפי שב'אתם
אבל התוס' הסוברים שצריך להפסיק בין נצבים' יש קללות שקילל ישראל ,ורוצה
התוס' במגילה שם נתנו טעם אחר למה לסיימם קודם ראש השנה' ,עכ"ל .והיינו
הקללות לראש השנה ,סוברים כמאן דאמר שקורין פרשת נצבים קודם ר"ה' ,לפי שאנו
'כמה דפשיט איניש דעתיה טפי עדיף', שחידש רבינו ניסים שמה שתיקן עזרא
רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם לקרוא קללות שבמשנה תורה קודם לראש
ועל כן ראוי שיכנס האדם לראש השנה ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות
כשדעתו פשוטה ,ואינה כפופה מחמת השנה (ראה מגילה לא ,):כולל הדבר גם את
כלל ,שלא להסמיך הקללות לר"ה'. הקללות דפרשת נצבים ,ולכן לעולם קורים
הקללות ,ולכן קורין פרשת נצבים כדי
להפסיק בין קללות דכי תבוא וראש השנה. והם הולכים לשיטתם שקללות דנצבים גם את פרשת נצבים קודם לר"ה.
לא חשיבי קללות ,כיון שלא נוספה בהם והקשו עליו התוס' שתי קושיות :האחת
אמנם לענין הלכה הסכמת הפוסקים קללה מיוחדת ,ועל כן לשיטתם אדרבא,
שהלכה כמאן דאמר שכמה דכייף טפי -שמשמע בגמ' שם שאין מחשיבים את
פרשת נצבים נחשבת כהפסק בין הקללות קללות דנצבים בכלל הקללות .ועוד הקשו
עדיף (רמב"ם שופר א א ,ובשו"ע תקפו א) ,ואף דכי תבוא לראש השנה .אבל לשיטת רבינו
התוס' הסכימו לזה בסוגיא שם ,ואם כן -שלפי סברתו 'אמאי אין קורין גם האזינו
נסים הסובר שאף קללות דנצבים חשיבי קודם ר"ה ,שהרי גם שם יש קללות' ,מזי
צריך לבאר דברי התוס' גם לשיטה זו. בכלל קללות דכי תבוא ,אם כן אין בפרשה רעב ולחומי רשף'.
ונראה לבאר ,שאף שראוי לכפוף ליבו זו משום הפסק בין הקללות לראש השנה,
בר"ה ,מכל מקום גבי ראש השנה מחמירים ואדרבא קורים אותה כדי לסיים ענין ונראה ליישב שיטת רבינו נסים ,שאף
טפי שלא להסמיך קללה לעיצומו של יום, הקללות דכי תבוא. הוא מודה לעיקר דברי התוס' שמה שתיקן
וכמו שמצינו בגמ' הוריות (יב ).שסימנא עזרא הוא רק קריאת קללות ד'כי תבוא',
מילתא היא ,וכתב הטור (סי' תקפב) ש'הר"מ בראש השנה כמה דכייף ועל כן לא מקפידים לקרוא פרשת האזינו
מרוטנבורג היה אומר לְחַיים בשוא ולא איניש דעתיה טפי מעלי קודם ר"ה ,אף שגם בה נזכרו קללות .ומה
לַחַיים בפתח ,כי לַחַיים משמע לא חיים', שלשיטתו מקפידים לקרוא גם את פרשת
והנה ,בגמ' ראש השנה (כו ):ביארו את נצבים ,אינו משום הקללות המיוחדות
ופירש הדברים במשנה ברורה (סקט"ז)
מחלוקת התנאים באיזה שופר ראוי לתקוע, לפרשה זו ,אלא משום שבפרשה זו נזכרו
'שבימים האלו שהם ימי דין ,צריך לדקדק
שהאחד סובר שבראש השנה 'כמה דכייף קללות דכי תבוא ,כדכתיב (כט יח) ְ'ו ָר ְב ָצה
ולפרט היטב תפילתו ,אבל בשאר ימות
איניש דעתיה טפי מעלי' ,ופירש רש"י: ּבוֹ ָּכל ָה ָאלָ ה ַה ְּכתו ָּבה ַּב ֵּס ֶפר ַה ֶּזה' וגו' ,ונשנה
השנה אנו אומרים 'והעמידנו מלכנו לַחיים'
'דהיינו בתפילתו ,שפניו כבושין לארץ ,טפי בכתוב עוד פעמיים ,ופסוקים אלו מדברים
בפת"ח תחת הלמ"ד ,ואין אנו חוששין ,לפי
עדיף ,משום דכתיב (מלכים א' ט ג) ְ'ו ָהי ּו ֵעינַ י על קללות ד'כי תבוא' ,ועל כן סובר רבינו
שאחר כוונת הלב הן הדברים'.
ְולִ ִּבי ׁ ָשם' .והשני סובר שבראש השנה 'כמה ניסים שיש לקרוא גם את פרשת נצבים
בדברים האמורים יש לבאר עוד את שיטת דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי' .ופירש כדי לכלות קודם ר"ה בכילוי גמור את
רבינו ניסים .כי כתבו התוס' שם' ,שלעולם רש"י' :משום דכתיב (איכה ג מא) 'נִ ּ ָׂשא לְ ָב ֵבנ ּו קללות דכי תבוא והזכרתם .אבל פרשת
קורים לפני שבועות פרשת במדבר כדי
ועל כן סומכים קריאת פרשה אמנם חלק זה מתחיל בלשון 'אתם נצבים' להפסיק בין קללות דבחוקותי לשבועות',
זו לראש השנה ,להזכיר לכל אחד את שפירושו כדברי המדרש שהביא רש"י ובזה מודה גם רבינו ניסים ,והיא כדמות
מצוות התשובה ,הן כהכנה בימים הנותרים ש'אחר שהוריקו פניהם ואמרו מי יוכל ראיה לדברי התוס' שראוי להפסיק בין
עד לראש השנה ,והן לקיומה בעיקר זמנה לעמוד באלו ,התחיל משה לפייסם' ,אתם הקללות לחג.
שהוא מראש השנה ואילך ,בימים הנקראים נצבים היום' ,הרבה הכעסתם למקום ולא
אמנם למבואר אתי שפיר שיטת רבנו ניסים,
'עשרת ימי תשובה'. עשה איתכם כליה ,הרי אתם קיימים לפניו'
שאמנם לעולם ראוי להפסיק בין הקללות
[ויש לדייק כן גם מהנאמר בהמשך 'לפני
הענין השני הוא הבחירה הנזכרת בפרשה זו, ובין החג ,משום סימנא מילתא ,ועל כן
ה' אלוקיכם' ,ששם הוי"ה הוא שם רחמים,
כמו שנאמר (ל טו-יט) ְ'ר ֵאה נָ ַת ִּתי לְ ָפנֶ ָיך ַה ּיוֹ ם נוהגים כן בחג השבועות ,אבל בר"ה לא
ואלוקים שם הדין ,ללמד שתמיד הקב"ה
ֶאת ַה ַח ִ ּיים ְו ֶאת ַה ּטוֹ ב ְו ֶאת ַה ָּמ ֶות ְו ֶאת ָה ָרע: נוהגים כך ,לפי שנשתנה ר"ה מכל המועדים
מקדים רחמים לרוגז בהנהגת עמו ישראל].
ַה ִעדֹ ִתי ָב ֶכם ַה ּיוֹ ם ֶאת ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ְו ֶאת ָה ָא ֶרץ שבו כמה דכייף איניש דעתיה טפי עדיף,
ַה ַח ִ ּיים ְו ַה ָּמ ֶות נָ ַת ִּתי לְ ָפנֶ ָיך ַה ְּב ָר ָכה ְו ַה ְּקלָ לָ ה, כיוצא בזה האדם עצמו ,אע"פ ש'לב יודע וקריאת הקללות מועילה לכך ,וכיון שבזה
ּוב ַח ְר ָּת ַּב ַחּיִים ְל ַמ ַען ִּת ְחיֶה ַא ָּתה וְ ז ְַר ֶעָך'.ָ מרת נפשו' כמה הירבה לחטוא בכל ימי חייו תלוי גזר דינו של האדם ,דבר זה דוחה ענין
בכללות ,ובכל ימי השנה החולפת בפרטות, סימנא מילתא לשיטתו.
פסוקים אלו יש בהם הכנה נפלאה לכל איש
ומכל מקום הנה הוא ניצב על רגליו ושומע
מבין ומקשיב לקול קריאת התורה ,לקראת
יום ראש השנה אשר הוא היום המיוחד
קול הקריאה ,ויהיה דבר זה בשבילו כהפסק ההנהגה למעשה -כשני
בשנה ,שבו ספרי 'החיים והמוות' פתוחים
בין קללות דכי תבוא וראש השנה. טעמי הראשונים
לפניו יתברך ,וימים הם אלו הם ימי הבחירה ובחלק השני של הפרשה יכוון את כוונת לענין מעשה יש לנו לצרף את דברי
האחרונים של שנה זו ,ועל כן הסמיכו התוס' -שכל החלק הזה בא על מנת להפסיק הראשונים זה לזה ,ויכוון האדם את שתי
חכמים הציווי לבחור בחיים לראש השנה. בין קללות דכי תבוא ותוספת הזכרתם הכוונות שכתבו הראשונים ,וכך הוא מהלך
בפרשת נצבים ,ובין ראש השנה הממשמש הדברים:
הענין השלישי הוא ההכנה לשנה החדשה,
ובא ,וסימנא מילתא להסיר אותן מעלינו.
כנזכר בתחילת הפרשה'ַ ,א ֶּתם נִ ָ ּצ ִבים ַה ּיוֹ ם פרשת נצבים נחלקת לשני חלקים ,החלק
ֻּכ ְּל ֶכם לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֵֹה ֶיכם וגו' לְ ָע ְב ְר ָך ִּב ְב ִרית ה' הראשון (פרק כט) פותח ב'נצבים' וכולל בתוכו
ֱאל ֶֹה ָיך' ,וכתב רש"י (כט יב) 'לפי שהיו ישראל שלשה טעמים וכוונות
הזכרת קללות דכי תבוא .ואילו החלק השני
יוצאין מפרנס לפרנס ,ממשה ליהושע, נוספים בקריאת פרשת נצבים
(פרק ל) מבטיח לישראל כי באחרית הימים
לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם ,וכן סמוך לראש השנה
ישובו אל ה' ,וה' ישוב אליהם.
עשו יהושע ושמואל'. מלבד מה שלימדונו רבותינו הראשונים שני
מעתה ,בחלק הראשון יכוון כהבנת רבינו
למדנו מדבריהם שבשעה שיוצאים ישראל הטעמים לסמיכות פרשת נצבים לר"ה ,נראה
ניסים -שבזה אנו משלימים את ענין הזכרת
משלטון אחד לחבירו ,הוא זמן הראוי להוסיף עוד שלשה טעמים לסמיכות זו,
הקללות דכי תשא ,כדי שתכלה השנה וכל
לעשות אותם מצבה ,ולהזכירם את ברית ה' ויצטרפו גם הם כסניף לדברי הראשונים.
קללותיה ממש .וכאשר יקראו את זכר
על מנת לזרזם .על פי דרכנו נאמר ,שכיוצא הענין הראשון הוא התשובה הנזכרת בפרשה הקללות דכי תבוא ,יקבל עליו באימה את
בזה ,כאשר ישראל יוצאים משלטון שנה זו זו ,כמו שנאמר (ל א) ַ'ו ֲהׁ ֵשבֹ ָת ֶאל לְ ָב ֶב ָך וגו', הקללות ,וישובו ויוריקו פניו מחשש שמא
לחבירתה ,הרי זה זמן ראוי לזרזם ולהזכירם ְוׁ ַש ְב ָּת ַעד ה' ֱאל ֶֹה ָיך ְוׁ ָש ַמ ְע ָּת ְבקֹ לוֹ ' .וכתב תבוא עליו הרעה מחמת עוונותיו .ועל ידי
את הברית ואת החסד שעשה ועושה ה' הרמב"ן שכאן נצטוינו במצוות התשובה. כן יסיים את קבלת עול התשובה שהתחיל
יתברך עמם ,על מנת שיבואו בברית ויבחרו לקבל עליו בשבת שעברה בעת קריאת
בחיים. פרשת כי תבוא.
סיכום חמש הכוונות הראויות בקריאת פרשת נצבים
בטוב ובחיים ,בשעה שספרי חיים ומתים להפסיק בין עיקר הקללות הנזכרות ונפרטות נמצא שכוונות הקריאה
פתוחים לפניו יתברך .והחמישית -להיזכר בכי תבוא ובין ראש השנה ,וסימנא מילתא בקריאת פרשת נצבים סמוך
ולהיכנס בברית ה' ,בשעה ששנה אחת בראש השנה לסיים הקריאה והשנה בטוב. לראש השנה הם חמש:
מסתלקת וכלה ,והשנה החדשה מתחילה את השלישית -להיזכר בחיוב התשובה קודם
האחת -לסיים קללות השנה שעברה
השפעתה. ליום הדין .הרביעית -להיזכר בחיוב הבחירה
בבחינת 'תכלה שנה וקללותיה' .השנייה -
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו להנצחות ולקבלת הגליון במייל
L0527114615@gmail.com
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו
הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ
