gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לא‬ ‫גליון‬ ‫_____‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫תשפ"ו‬ ‫עבודת השבת‬ ‫שבת‬ ‫עי_לאה‬ ‫קריאת פרשת נצבים לפני ראש השנה‬ ‫ֶאל ַּכ ּ ָפיִ ם'‪ ,‬הלכך בראש השנה בפשוטין‪,‬‬ ‫האזינו שאין קללותיה שייכות כלל לקללות‬ ‫כתבו התוספות (ב"ב פח‪ :‬ד"ה וקללם) ד'לעולם‬ ‫דלתפילה הוא'‪.‬‬ ‫דכי תבוא‪ ,‬אין קפידא לקרוא אותה קודם‬ ‫קורין נצבים סמוך לראש השנה'‪ ,‬ובטעם‬ ‫ראש השנה‪.‬‬ ‫הדברים נחלקו הראשונים ז"ל‪.‬‬ ‫ולכאורה היה מקום לתלות מחלוקת‬ ‫רבינו ניסים והתוס' במחלוקת התנאים‪.‬‬ ‫העולה מהמבואר‪ ,‬שמסכימים רבינו נסים‬ ‫ששיטת רבינו ניסים כמאן דסבירא ליה‬ ‫גאון ובעלי התוס'‪ ,‬שרק קללות ד'כי תבוא'‬ ‫טעם רבינו ניסים גאון ‪ -‬כדי‬ ‫כמה דכייף איניש דעתיה טפי עדיף‪ ,‬ועל‬ ‫נחשבות להקדימם קודם ר"ה‪ ,‬ולא נחלקו‬ ‫לסיים קריאת קללות דכי תבוא‬ ‫כן ראוי להסמיך גם את קללות דנצבים‬ ‫אלא האם קללות דנצבים חשובים גם הם‬ ‫התוספות שם כתבו 'שאלו בבית המדרש‬ ‫לראש השנה‪ ,‬שהרי כמו שהביא רש"י (כט‬ ‫בכלל קללות דכי תבוא‪.‬‬ ‫של רבינו נסים‪ ,‬למה מחלקים פרשת נצבים‬ ‫יב) ממדרש אגדה‪ ,‬שמיעת הקללות ע"י‬ ‫וילך לשנים‪ ,‬כשיש שתי שבתות בין ר"ה‬ ‫ישראל גורמת להם לכפוף פניהם‪ ,‬ועל כן‬ ‫טעם התוספות ‪ -‬כדי להפסיק בין‬ ‫לסוכות בלא יוה"כ‪ ,‬ואין מחלקים מטות‬ ‫ראוי לסומכם לר"ה‪.‬‬ ‫קללות ד'כי תבוא' לראש השנה‬ ‫מסעי שארוכות יותר‪ .‬והשיב‪ ,‬לפי שב'אתם‬ ‫אבל התוס' הסוברים שצריך להפסיק בין‬ ‫נצבים' יש קללות שקילל ישראל‪ ,‬ורוצה‬ ‫התוס' במגילה שם נתנו טעם אחר למה‬ ‫לסיימם קודם ראש השנה'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והיינו‬ ‫הקללות לראש השנה‪ ,‬סוברים כמאן דאמר‬ ‫שקורין פרשת נצבים קודם ר"ה‪' ,‬לפי שאנו‬ ‫'כמה דפשיט איניש דעתיה טפי עדיף'‪,‬‬ ‫שחידש רבינו ניסים שמה שתיקן עזרא‬ ‫רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם‬ ‫לקרוא קללות שבמשנה תורה קודם לראש‬ ‫ועל כן ראוי שיכנס האדם לראש השנה‬ ‫ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות‬ ‫כשדעתו פשוטה‪ ,‬ואינה כפופה מחמת‬ ‫השנה (ראה מגילה לא‪ ,):‬כולל הדבר גם את‬ ‫כלל‪ ,‬שלא להסמיך הקללות לר"ה'‪.‬‬ ‫הקללות דפרשת נצבים‪ ,‬ולכן לעולם קורים‬ ‫הקללות‪ ,‬ולכן קורין פרשת נצבים כדי‬ ‫להפסיק בין קללות דכי תבוא וראש השנה‪.‬‬ ‫והם הולכים לשיטתם שקללות דנצבים‬ ‫גם את פרשת נצבים קודם לר"ה‪.‬‬ ‫לא חשיבי קללות‪ ,‬כיון שלא נוספה בהם‬ ‫והקשו עליו התוס' שתי קושיות‪ :‬האחת‬ ‫אמנם לענין הלכה הסכמת הפוסקים‬ ‫קללה מיוחדת‪ ,‬ועל כן לשיטתם אדרבא‪,‬‬ ‫שהלכה כמאן דאמר שכמה דכייף טפי‬ ‫‪ -‬שמשמע בגמ' שם שאין מחשיבים את‬ ‫פרשת נצבים נחשבת כהפסק בין הקללות‬ ‫קללות דנצבים בכלל הקללות‪ .‬ועוד הקשו‬ ‫עדיף (רמב"ם שופר א א‪ ,‬ובשו"ע תקפו א)‪ ,‬ואף‬ ‫דכי תבוא לראש השנה‪ .‬אבל לשיטת רבינו‬ ‫התוס' הסכימו לזה בסוגיא שם‪ ,‬ואם כן‬ ‫‪ -‬שלפי סברתו 'אמאי אין קורין גם האזינו‬ ‫נסים הסובר שאף קללות דנצבים חשיבי‬ ‫קודם ר"ה‪ ,‬שהרי גם שם יש קללות‪' ,‬מזי‬ ‫צריך לבאר דברי התוס' גם לשיטה זו‪.‬‬ ‫בכלל קללות דכי תבוא‪ ,‬אם כן אין בפרשה‬ ‫רעב ולחומי רשף'‪.‬‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬שאף שראוי לכפוף ליבו‬ ‫זו משום הפסק בין הקללות לראש השנה‪,‬‬ ‫בר"ה‪ ,‬מכל מקום גבי ראש השנה מחמירים‬ ‫ואדרבא קורים אותה כדי לסיים ענין‬ ‫ונראה ליישב שיטת רבינו נסים‪ ,‬שאף‬ ‫טפי שלא להסמיך קללה לעיצומו של יום‪,‬‬ ‫הקללות דכי תבוא‪.‬‬ ‫הוא מודה לעיקר דברי התוס' שמה שתיקן‬ ‫וכמו שמצינו בגמ' הוריות (יב‪ ).‬שסימנא‬ ‫עזרא הוא רק קריאת קללות ד'כי תבוא'‪,‬‬ ‫מילתא היא‪ ,‬וכתב הטור (סי' תקפב) ש'הר"מ‬ ‫בראש השנה כמה דכייף‬ ‫ועל כן לא מקפידים לקרוא פרשת האזינו‬ ‫מרוטנבורג היה אומר לְחַיים בשוא ולא‬ ‫איניש דעתיה טפי מעלי‬ ‫קודם ר"ה‪ ,‬אף שגם בה נזכרו קללות‪ .‬ומה‬ ‫לַחַיים בפתח‪ ,‬כי לַחַיים משמע לא חיים'‪,‬‬ ‫שלשיטתו מקפידים לקרוא גם את פרשת‬ ‫והנה‪ ,‬בגמ' ראש השנה (כו‪ ):‬ביארו את‬ ‫נצבים‪ ,‬אינו משום הקללות המיוחדות‬ ‫ופירש הדברים במשנה ברורה (סקט"ז)‬ ‫מחלוקת התנאים באיזה שופר ראוי לתקוע‪,‬‬ ‫לפרשה זו‪ ,‬אלא משום שבפרשה זו נזכרו‬ ‫'שבימים האלו שהם ימי דין‪ ,‬צריך לדקדק‬ ‫שהאחד סובר שבראש השנה 'כמה דכייף‬ ‫קללות דכי תבוא‪ ,‬כדכתיב (כט יח) ְ'ו ָר ְב ָצה‬ ‫ולפרט היטב תפילתו‪ ,‬אבל בשאר ימות‬ ‫איניש דעתיה טפי מעלי'‪ ,‬ופירש רש"י‪:‬‬ ‫ּבוֹ ָּכל ָה ָאלָ ה ַה ְּכתו ָּבה ַּב ֵּס ֶפר ַה ֶּזה' וגו'‪ ,‬ונשנה‬ ‫השנה אנו אומרים 'והעמידנו מלכנו לַחיים'‬ ‫'דהיינו בתפילתו‪ ,‬שפניו כבושין לארץ‪ ,‬טפי‬ ‫בכתוב עוד פעמיים‪ ,‬ופסוקים אלו מדברים‬ ‫בפת"ח תחת הלמ"ד‪ ,‬ואין אנו חוששין‪ ,‬לפי‬ ‫עדיף‪ ,‬משום דכתיב (מלכים א' ט ג) ְ'ו ָהי ּו ֵעינַ י‬ ‫על קללות ד'כי תבוא'‪ ,‬ועל כן סובר רבינו‬ ‫שאחר כוונת הלב הן הדברים'‪.‬‬ ‫ְולִ ִּבי ׁ ָשם'‪ .‬והשני סובר שבראש השנה 'כמה‬ ‫ניסים שיש לקרוא גם את פרשת נצבים‬ ‫בדברים האמורים יש לבאר עוד את שיטת‬ ‫דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי'‪ .‬ופירש‬ ‫כדי לכלות קודם ר"ה בכילוי גמור את‬ ‫רבינו ניסים‪ .‬כי כתבו התוס' שם‪' ,‬שלעולם‬ ‫רש"י‪' :‬משום דכתיב (איכה ג מא) 'נִ ּ ָׂשא לְ ָב ֵבנ ּו‬ ‫קללות דכי תבוא והזכרתם‪ .‬אבל פרשת‬ ‫קורים לפני שבועות פרשת במדבר כדי‬ ‫ועל כן סומכים קריאת פרשה‬ ‫אמנם חלק זה מתחיל בלשון 'אתם נצבים'‬ ‫להפסיק בין קללות דבחוקותי לשבועות'‪,‬‬ ‫זו לראש השנה‪ ,‬להזכיר לכל אחד את‬ ‫שפירושו כדברי המדרש שהביא רש"י‬ ‫ובזה מודה גם רבינו ניסים‪ ,‬והיא כדמות‬ ‫מצוות התשובה‪ ,‬הן כהכנה בימים הנותרים‬ ‫ש'אחר שהוריקו פניהם ואמרו מי יוכל‬ ‫ראיה לדברי התוס' שראוי להפסיק בין‬ ‫עד לראש השנה‪ ,‬והן לקיומה בעיקר זמנה‬ ‫לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה לפייסם‪' ,‬אתם‬ ‫הקללות לחג‪.‬‬ ‫שהוא מראש השנה ואילך‪ ,‬בימים הנקראים‬ ‫נצבים היום'‪ ,‬הרבה הכעסתם למקום ולא‬ ‫אמנם למבואר אתי שפיר שיטת רבנו ניסים‪,‬‬ ‫'עשרת ימי תשובה'‪.‬‬ ‫עשה איתכם כליה‪ ,‬הרי אתם קיימים לפניו'‬ ‫שאמנם לעולם ראוי להפסיק בין הקללות‬ ‫[ויש לדייק כן גם מהנאמר בהמשך 'לפני‬ ‫הענין השני הוא הבחירה הנזכרת בפרשה זו‪,‬‬ ‫ובין החג‪ ,‬משום סימנא מילתא‪ ,‬ועל כן‬ ‫ה' אלוקיכם'‪ ,‬ששם הוי"ה הוא שם רחמים‪,‬‬ ‫כמו שנאמר (ל טו‪-‬יט) ְ'ר ֵאה נָ ַת ִּתי לְ ָפנֶ ָיך ַה ּיוֹ ם‬ ‫נוהגים כן בחג השבועות‪ ,‬אבל בר"ה לא‬ ‫ואלוקים שם הדין‪ ,‬ללמד שתמיד הקב"ה‬ ‫ֶאת ַה ַח ִ ּיים ְו ֶאת ַה ּטוֹ ב ְו ֶאת ַה ָּמ ֶות ְו ֶאת ָה ָרע‪:‬‬ ‫נוהגים כך‪ ,‬לפי שנשתנה ר"ה מכל המועדים‬ ‫מקדים רחמים לרוגז בהנהגת עמו ישראל]‪.‬‬ ‫ַה ִעדֹ ִתי ָב ֶכם ַה ּיוֹ ם ֶאת ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ְו ֶאת ָה ָא ֶרץ‬ ‫שבו כמה דכייף איניש דעתיה טפי עדיף‪,‬‬ ‫ַה ַח ִ ּיים ְו ַה ָּמ ֶות נָ ַת ִּתי לְ ָפנֶ ָיך ַה ְּב ָר ָכה ְו ַה ְּקלָ לָ ה‪,‬‬ ‫כיוצא בזה האדם עצמו‪ ,‬אע"פ ש'לב יודע‬ ‫וקריאת הקללות מועילה לכך‪ ,‬וכיון שבזה‬ ‫ּוב ַח ְר ָּת ַּב ַחּיִים ְל ַמ ַען ִּת ְחיֶה ַא ָּתה וְ ז ְַר ֶעָך'‪.‬‬‫ָ‬ ‫מרת נפשו' כמה הירבה לחטוא בכל ימי חייו‬ ‫תלוי גזר דינו של האדם‪ ,‬דבר זה דוחה ענין‬ ‫בכללות‪ ,‬ובכל ימי השנה החולפת בפרטות‪,‬‬ ‫סימנא מילתא לשיטתו‪.‬‬ ‫פסוקים אלו יש בהם הכנה נפלאה לכל איש‬ ‫ומכל מקום הנה הוא ניצב על רגליו ושומע‬ ‫מבין ומקשיב לקול קריאת התורה‪ ,‬לקראת‬ ‫יום ראש השנה אשר הוא היום המיוחד‬ ‫קול הקריאה‪ ,‬ויהיה דבר זה בשבילו כהפסק‬ ‫ההנהגה למעשה ‪ -‬כשני‬ ‫בשנה‪ ,‬שבו ספרי 'החיים והמוות' פתוחים‬ ‫בין קללות דכי תבוא וראש השנה‪.‬‬ ‫טעמי הראשונים‬ ‫לפניו יתברך‪ ,‬וימים הם אלו הם ימי הבחירה‬ ‫ובחלק השני של הפרשה יכוון את כוונת‬ ‫לענין מעשה יש לנו לצרף את דברי‬ ‫האחרונים של שנה זו‪ ,‬ועל כן הסמיכו‬ ‫התוס' ‪ -‬שכל החלק הזה בא על מנת להפסיק‬ ‫הראשונים זה לזה‪ ,‬ויכוון האדם את שתי‬ ‫חכמים הציווי לבחור בחיים לראש השנה‪.‬‬ ‫בין קללות דכי תבוא ותוספת הזכרתם‬ ‫הכוונות שכתבו הראשונים‪ ,‬וכך הוא מהלך‬ ‫בפרשת נצבים‪ ,‬ובין ראש השנה הממשמש‬ ‫הדברים‪:‬‬ ‫הענין השלישי הוא ההכנה לשנה החדשה‪,‬‬ ‫ובא‪ ,‬וסימנא מילתא להסיר אותן מעלינו‪.‬‬ ‫כנזכר בתחילת הפרשה‪'ַ ,‬א ֶּתם נִ ָ ּצ ִבים ַה ּיוֹ ם‬ ‫פרשת נצבים נחלקת לשני חלקים‪ ,‬החלק‬ ‫ֻּכ ְּל ֶכם לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֵֹה ֶיכם וגו' לְ ָע ְב ְר ָך ִּב ְב ִרית ה'‬ ‫הראשון (פרק כט) פותח ב'נצבים' וכולל בתוכו‬ ‫ֱאל ֶֹה ָיך'‪ ,‬וכתב רש"י (כט יב) 'לפי שהיו ישראל‬ ‫שלשה טעמים וכוונות‬ ‫הזכרת קללות דכי תבוא‪ .‬ואילו החלק השני‬ ‫יוצאין מפרנס לפרנס‪ ,‬ממשה ליהושע‪,‬‬ ‫נוספים בקריאת פרשת נצבים‬ ‫(פרק ל) מבטיח לישראל כי באחרית הימים‬ ‫לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם‪ ,‬וכן‬ ‫סמוך לראש השנה‬ ‫ישובו אל ה'‪ ,‬וה' ישוב אליהם‪.‬‬ ‫עשו יהושע ושמואל'‪.‬‬ ‫מלבד מה שלימדונו רבותינו הראשונים שני‬ ‫מעתה‪ ,‬בחלק הראשון יכוון כהבנת רבינו‬ ‫למדנו מדבריהם שבשעה שיוצאים ישראל‬ ‫הטעמים לסמיכות פרשת נצבים לר"ה‪ ,‬נראה‬ ‫ניסים ‪ -‬שבזה אנו משלימים את ענין הזכרת‬ ‫משלטון אחד לחבירו‪ ,‬הוא זמן הראוי‬ ‫להוסיף עוד שלשה טעמים לסמיכות זו‪,‬‬ ‫הקללות דכי תשא‪ ,‬כדי שתכלה השנה וכל‬ ‫לעשות אותם מצבה‪ ,‬ולהזכירם את ברית ה'‬ ‫ויצטרפו גם הם כסניף לדברי הראשונים‪.‬‬ ‫קללותיה ממש‪ .‬וכאשר יקראו את זכר‬ ‫על מנת לזרזם‪ .‬על פי דרכנו נאמר‪ ,‬שכיוצא‬ ‫הענין הראשון הוא התשובה הנזכרת בפרשה‬ ‫הקללות דכי תבוא‪ ,‬יקבל עליו באימה את‬ ‫בזה‪ ,‬כאשר ישראל יוצאים משלטון שנה זו‬ ‫זו‪ ,‬כמו שנאמר (ל א) ַ'ו ֲהׁ ֵשבֹ ָת ֶאל לְ ָב ֶב ָך וגו'‪,‬‬ ‫הקללות‪ ,‬וישובו ויוריקו פניו מחשש שמא‬ ‫לחבירתה‪ ,‬הרי זה זמן ראוי לזרזם ולהזכירם‬ ‫ְוׁ ַש ְב ָּת ַעד ה' ֱאל ֶֹה ָיך ְוׁ ָש ַמ ְע ָּת ְבקֹ לוֹ '‪ .‬וכתב‬ ‫תבוא עליו הרעה מחמת עוונותיו‪ .‬ועל ידי‬ ‫את הברית ואת החסד שעשה ועושה ה'‬ ‫הרמב"ן שכאן נצטוינו במצוות התשובה‪.‬‬ ‫כן יסיים את קבלת עול התשובה שהתחיל‬ ‫יתברך עמם‪ ,‬על מנת שיבואו בברית ויבחרו‬ ‫לקבל עליו בשבת שעברה בעת קריאת‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫פרשת כי תבוא‪.‬‬ ‫סיכום חמש הכוונות הראויות בקריאת פרשת נצבים‬ ‫בטוב ובחיים‪ ,‬בשעה שספרי חיים ומתים‬ ‫להפסיק בין עיקר הקללות הנזכרות ונפרטות‬ ‫נמצא שכוונות הקריאה‬ ‫פתוחים לפניו יתברך‪ .‬והחמישית ‪ -‬להיזכר‬ ‫בכי תבוא ובין ראש השנה‪ ,‬וסימנא מילתא‬ ‫בקריאת פרשת נצבים סמוך‬ ‫ולהיכנס בברית ה'‪ ,‬בשעה ששנה אחת‬ ‫בראש השנה לסיים הקריאה והשנה בטוב‪.‬‬ ‫לראש השנה הם חמש‪:‬‬ ‫מסתלקת וכלה‪ ,‬והשנה החדשה מתחילה את‬ ‫השלישית ‪ -‬להיזכר בחיוב התשובה קודם‬ ‫האחת ‪ -‬לסיים קללות השנה שעברה‬ ‫השפעתה‪.‬‬ ‫ליום הדין‪ .‬הרביעית ‪ -‬להיזכר בחיוב הבחירה‬ ‫בבחינת 'תכלה שנה וקללותיה'‪ .‬השנייה ‪-‬‬ ‫לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ‬ ‫הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל‬ ‫נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו‬ ‫להנצחות ולקבלת הגליון במייל‬ ‫‪L0527114615@gmail.com‬‬ ‫איש ישר דרך‪ ,‬מתמיד בתורתו‪ ,‬מתבטל בביטול גמור לרבותיו‪ ,‬עבד את ה' בצניעות‪ ,‬ועוולה לא נמצא בשפתיו‬ ‫הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ‬