קול סיני · Kol Sini — ניצבים וילך (2026-08-31)

בסיעתא דישמיא
גיליון
33
פ"ו
פ
,ת רש
ת נצבים -וילך
ש
קול סיני
"חמש דקות למעשה" -הלכה והנהגה מזוית אקטואלית ,מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי
יום א’ ,י”ז אלול תשפ”ו
האם מותר לענות י”ג מידות באמצע פסוקי דזימרה וקריאת שמע וברכותיה?
שאלה:
אדם שנמצא בבית הכנסת ,ובאמצע פסוקי דזמרה או קריאת שמע וברכותיה ,שומע את הציבור שאומרים י"ג מידות,
תוך כדי הסליחות או כחלק מהתפילה .האם הוא יכול להפסיק ולענות יחד עם הציבור ,או שימשיך בתפילתו?
תשובה:
י"ג מידות בכוונה רבותינו אמרו (ראש השנה יז ):ברית כרותה לשלוש עשרה מידות שאינן
חוזרות ריקם .וכתב רב עמרם גאון בשם רב נתן גאון ,שהברית הזו היא
והעיקר ,שצריכים לומר י"ג מידות בכוונה .כותב מרן החיד"א בברכי יוסף דוקא כאשר הן נאמרות בציבור ולא ביחידות .וכך כותב גם הרשב"א
(סימן תקפא אות ד) ,שאסור להזכיר י"ג מידות בלי כוונה .לכן צריכים לשים בתשובה ,שי"ג מידות הם דברים שבקדושה שאסור לומר אותם בפחות
לב ,ללמוד את הביאור של י"ג מידות ,או לפחות להחזיק דף בסידור או מעשרה .וכך הסכימו הרבה ראשונים .אולם זה לא מוסכם .מדברי הטור
במחזור עם פירוש תמציתי ,כדי שנוכל לכוון מתוך הדף .אמנם יש כמה (ס"ס תקפה) מתבאר שמותר לומר י"ג מידות גם בפחות מעשרה ,כך גם דעת
שיטות וביאורים ,אבל אנחנו נזכיר דרך קלה וקצרה שהיא שווה לכל נפש: רבנו יונה ,שהם לא נחשבים דברים שבקדושה .אבל מרן הבית יוסף כתב
שהעולם לא נהגו כדברי הטור ורבינו יונה ,וכך פסק בשולחן ערוך (סימן
ויעבור ה' על פניו ויקרא – כבוד ה' עבר על פניו של משה רבנו וקרא. תקסה ס"ה) שאסור לומר י"ג מידות ביחידות ,אלא אם כן אדם אומר אותם
ה' – זו מידת הרחמים שמרחם על האדם לפני שהוא חטא ,אפילו שגלוי כדרך שהוא קורא בתורה ,בטעמי המקרא ,אבל לא דרך תחנונים.
וידוע לפני הקב"ה שהוא עתיד לחטוא. לכאורה ,אם נאמר שי"ג מידות נחשבים דברים שבקדושה ,אז מותר
ה' – זו מידת הרחמים שהקב"ה מרחם על האדם אחרי שהוא חטא ומקבל להפסיק ולענות באמצע קריאת שמע וברכותיה דברים שבקדושה,
כמו שמפסיקים לענות קדיש וקדושה וברכו ,כך מבואר בשולחן ערוך
אותו בתשובה. (סימן סו ס"ג) .אותו הדין גם בפסוקי דזמרה .ובכל זאת ,כיון שיש בעניין
אל – הוא לשון כח וחוזק .חוזק של רחמים לכבוש את כעסו ולרחם עלינו. הזה מחלוקת ,הרי לדעת כמה ראשונים י"ג מידות לא נחשבים דברים
שבקדושה ,אפשר לומר אותם גם ביחידות .ומעבר לזה ,יש ראשונים
רחום – שהוא מרחם על האדם לפני שתבוא עליו הצרה ,שהצרה הזו לא שסוברים שאפילו דברים שבקדושה לא עונים בקריאת שמע וברכותיה.
תבוא. כך דעת מהר"ם מרוטנבורג .אז נכון שאנחנו לא נוקטים ככה להלכה ,אבל
וחנון – גם אחרי שהגיעה הצרה ,הקב"ה מוציא את האדם ממנה במתנת במה שנוגע לי"ג מידות ,כותב מרן זצ"ל ,יש לנו ספק ספיקא להימנע ולא
לענות :שמא הם לא נחשבים דברים שבקדושה ,ושמא בכלל אסור לענות
חינם ,אפילו שהוא לא ראוי. בקריאת שמע וברכותיה אפילו דברים שבקדושה.
ארך אפים – הקב"ה מאריך אפו ,לא ממהר להעניש את החוטאים ,כי אולי לכן הלכה למעשה ,שב ואל תעשה עדיף .במיוחד לפי מה שכתבו כמה
הם יחזרו בתשובה .ארך אפים ,לצדיקים ולרשעים. אחרונים ,שאין חיוב לענות י"ג מידות .גם בתפילה שאנחנו נוהגים לומר
ורב חסד – לאותם שצריכים חסד ,שאין להם כל כך זכויות ,בכל זאת בכל יום י"ג מידות זו לא חובה גמורה ,וזה לא דומה לקדיש וקדושה וברכו,
הקב"ה עושה איתם טובות. שהם חיוב על כל אדם .אם כן אפשר לעמוד ולכוון בשתיקה לי"ג מידות
שהציבור אומרים ,ואז שומע כעונה ,אבל לא לענות אותם בפה ממש .רק
ואמת – מלבד כל החסדים שעושה איתנו הקב"ה ,הוא גם נאמן לשלם לנו
בין ישתבח ליוצר שמותר להפסיק לדבר מצווה ,כמו שמבואר בשו"ע (סימן
שכר על המצוות והמעשים טובים שעשינו.
נד ס"ג) ,אז מותר גם לענות י"ג מידות יחד עם הציבור( .יביע אומר ח"ה חאו"ח
נוצר חסד לאלפים – הקב"ה שומר את החסד שאדם עושה לפניו לאלפי סי' ז .יחוה דעת ח"ז סימן י אות ג).
1
פינת ההלכה "חמש דקות למעשה" ,משודרת בימים א-ד בשעה 9:45ברדיו ’קול ברמה‘.
לקבלת השיעורים ,פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל,
הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(.
להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי050-6-304-305 :
בקישור https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :או סרקו את הברקוד.
בסיעתא דישמיא
ונקה – הקב"ה מנקה את העוונות לאותם ששבים בתשובה ,שלא דורות.
יישאר רושם וכתם מהחטא שלהם.
נושא עוון – אלו עבירות שעשינו בכוונה ,במזיד ,הקב"ה נושא אותם,
זהו הביאור הקצר של י"ג מידות כדי שנאמר אותם במתינות ובכוונת סובל אותם.
הלב .והקב"ה יקבל ברחמים וברצון את תפילתנו ,אכי"ר.
ופשע – הקב"ה סובל את הפשעים שאדם עשה להכעיס.
וחטאה – אלו הדברים שנעשו בשוגג.
יום ב’ ,י”ח אלול תשפ”ו
ַמה לְ ָּך נִ ְר ָדּם :האם מותר לישון בראש השנה שחל בשבת?
שאלה:
נערכים ומתכוננים לראש השנה שיחול בשבת וביום ראשון .וכמו בכל שנה ,רבים מתחבטים ומתלבטים בשאלה :האם
מותר לישון בראש השנה ,והאם השנה זה קל יותר ,שהרי "שינה בשבת תענוג"?
תשובה:
אותנו ישנים ,וגם כדי לא לישון ביום של ראש השנה ,אז קמים עוד לפני בן אדם מה לך נרדם .רבותינו אמרו בתלמוד ירושלמי (ואינו נמצא
תחילת היום .מי שעושה כך תבוא עליו ברכה ,אבל זו לא חובה. בירושלמי לפנינו)" :מאן דדמיך בריש שתא ,דמיך מזליה" – הישן בראש
השנה ,מזלו ישן .במשך השנה המלאך של האדם שמשגיח עליו כביכול
כותב מרן זצ"ל בשם הגרש"ז אוירבך (חזו"ע שם) ,כל מה שיש לחשוש זה
ישן .וכותב הרמ"א (סימן תקפג ס"ב) ,שזה מנהג נכון לא לישון בראש השנה
רק אם אדם ישן ביום של ראש השנה בלי סיבה מוצדקת ,שזה כמו שהוא
במשך היום .מרן זצ"ל מביא שזה לא רק עניין סגולי ,אלא גם סברה ישרה:
מראה זלזול ביום הדין ,כביכול לא אכפת לו .אבל כל זמן שאדם לא התעורר
מי שהוא ער בראש השנה ועוסק בתורה או קורא תהילים ,הוא מעורר עליו
מהשינה שלו ,במיוחד בדורות שלנו שאין רגילות לקום כל כך מוקדם ,אין
מלאכים מליצי יושר ,.והתורה אגוני מגנא ואצולי מצלא( .חזו"ע ימים נוראים
בזה זלזול בראש השנה .לכן מי שלא יכול לקום מוקדם מדי כי זה יפריע לו
עמ' קפג אות ד).
להתפלל בערנות וגם יפריע לו במשך היום ,הוא לא יצליח ללמוד ולעסוק
בתורה ,רק "יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע" ,ובגלל שהוא קם רק בכל זאת ,מבואר בשער הכוונות (דף צ ע"א) בשם רבנו האר"י ,שעיקר
מוקדם אז רוב היום יעבור עליו בשינה ,אין הצר שווה בנזק המלך .אם כן, ההקפדה היא רק על שינה לפני חצות היום ,בין ביום הראשון ובין ביום
הוא לא חייב להשכים לפני עלות השחר. השני .אבל אחרי חצות היום ,כל מקום לפי הזמן שלו ,מותר לישון .כך
מביא המשנה ברורה (סימן תקפג סק"ט) ,כיוון שכבר נתעורר המלאך על ידי
תפילה בנץ החמה
התפילות והתקיעות ,לא צריכים לחשוש .ומסיים בשער הכוונות" :ואני
מהסיבה הזו ,מרן זצ"ל לא הקפיד על תפילה בנץ החמה בראש השנה. זוכר שראיתי למורי ז"ל ,שאחר חצות היום שכב על מיטתו וישן" .אם כן
בבית הכנסת של מרן היו מתפללים בשעה 6וחצי .כי יודע צדיק נפש יש לנו בענין הזה מעשה רב.
בהמתו ,הוא הכיר וידע את הציבור ,שזה גורם צער לחלק מהמתפללים
שרגילים כל השנה להתפלל מאוחר יותר ,וגם הילדים קשה להם מאוד
שינה בשבת תענוג
לקום ,ובתפילת שחרית עדיין חלק מנמנמים ולא יכולים להתפלל בכוונה, השנה ,היום הראשון חל בשבת ואנחנו לא תוקעים בשופר בשבת ,אז
ושוב אחר כך חלק ניכר מהיום עובר בשינה ,ומפסידים את קדושת היום לכאורה לא שייך הטעם הזה שיתעורר המלאך על ידי התקיעות .לכן יש
הזה .לכן אצלו בבית הכנסת מרן לא הנהיג תפילה בנץ החמה ,ואפילו אחרונים שהסתפקו או שהחמירו בזה שאי אפשר בכלל לישון בראש
כשהנץ היה בשעה מאוחרת ,לא הסכים לקבוע את התפילה מוקדם יותר. השנה שחל בשבת( .כן כתב בספר שער המלך דרשות ,דף לה ע"א) .אבל למעשה,
אבל כמובן מי שיכול להשכים קום ולהתפלל בערנות ובכוונה ,ולהקדיש כותב בספר חוט שני (ראש השנה עמ' נ) ,בשנה כזו קדושת השבת היא במקום
את היום לתורה ,רק ינוח מעט אחרי חצות היום ,אשריו ואשרי חלקו. התקיעות.
יושב בטל כישן דמי בדומה לזה כותב הרמ"א (סימן תקפא ס"ג) ,שלא תוקעים בערב ראש השנה.
והטעם לזה ,כדי להפסיק בין תקיעות רשות לתקיעות חובה ,או כדי לערבב
ובאמת העיקר הוא שלא לבטל את הזמן לריק ולבהלה בראש
את השטן .וכותב המשנה ברורה (ס"ק כד ובשער הציון) ,שזה אפילו כשראש
השנה ,כי מי שיושב בטל הוא כמו ישן .אין תועלת להישאר ערניים
השנה חל בשבת ,כיוון שאומרים "זיכרון תרועה" ,זה כמו תקיעה .והאמת
ולהתאמץ ולהשתדל בזה ,אם באותו הזמן עוסקים בדברים בטלים
שזה יסוד שמבואר גם בדברי רבותינו המקובלים ,וכך כותב הבן איש חי
ועלולים לבוא לידי לשון הרע ורכילות וליצנות .כל אדם בביתו צריך
בשו"ת תורה לשמה ,שהתיקון שנעשה על ידי תקיעת שופר נעשה מאליו
לעורר על העניין הזה.
מכוח קדושת השבת .לכן גם השנה מותר לישון בשבת אחרי חצות היום,
וכמה טוב להתאגד יחד כל המשפחה ,לגמור את התהילים או לעסוק בפרט שיש בזה מצוות עונג שבת.
יחד במשניות מסכת ראש השנה ,או בענייני הלכה .המשנה ברורה
מביא בסימן (תקפג סק"ט) שנוהגים לקרוא את כל התהילים .ויש
קימה לפני עלות השחר
נוהגים לגמור פעמיים את התהילים כמניין כפ"ר( .חזו"ע ימים נוראים יש חסידים ואנשי מעשה שנוהגים לקום לפני עלות השחר בימים של ראש
עמ' קפד ד"ה היושב) .והקב"ה יקבל את תפילותינו ברחמים וברצון, השנה .אחד הטעמים לזה ,כותבים האחרונים ,כיוון שהקב"ה דן את עולמו
ויחדש עלינו שנה טובה ומבורכת ,אכי"ר. באופן מיוחד בשלוש השעות הראשונות של היום מעלות השחר (עבודה זרה
ד ,):לכן צריכים להשכים קום ,שאם ידונו אותנו באותן שעות לא ימצאו
2
ניתן להאזין לכל פינות ההלכה ,תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | 0733-71-81-74
להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ ,בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | 055-672-83-36
בסיעתא דישמיא
יום ג’ ,י”ט אלול תשפ”ו
וְ ַת ְשׁלִ יְך ִב ְּמ ֻצלֹות יָ ם :האם אומרים תשליך בשבת?
שאלה:
ראש השנה חל בשבת וביום ראשון ,ואחד הדברים שצריכים לתת עליהם את הדעת הוא מנהג התשליך :האם אומרים
תשליך בשבת ,או שצריכים לדחות אותו ליום ראשון ,שהוא היום השני של ראש השנה?
תשובה:
של הזוהר והפסוקים וה"יהי רצון" לא מעכבים בכלל .אבל הרבה אנשים המנהג בכל תפוצות ישראל לומר סדר תשליך ביום הראשון של ראש
לא רוצים להימנע מזה ,לכן אם יש חשש שיוציאו את המחזורים במקום השנה .וטעם המנהג ,הוא על פי מה שאמרו רבותינו בילקוט (פרשת וירא
שאין עירוב ,יכולים להניח דלי עם מים בתוך בית הכנסת ,שלא צריכים סוף סי' צט) :ולמה נתעכב אברהם אבינו שלושה ימים ,אלא שהיה השטן
לצאת לבחוץ ויגידו שם תשליך ,או שידחו את התשליך ליום השני של מעכבן ,וכיון שלא שמעו לו ,הלך השטן ונעשה לפניהם כנהר גדול שלא
ראש השנה. יוכלו לעבור בו ,ונכנסו בנהר והתחילו לעבור בו ,עד שהגיעו להם המים עד
צואריהם .תלה אברהם את עיניו לשמים ,ואמר :רבון העולמים נגלית עלי,
ביום השני ,שהוא בעצם יום ראשון בשבוע ,אפילו שהוא יום טוב ,מותר
ואמרת לי אני יחיד ואתה יחיד ,הודע שמי בכל העולם ,והעלה בנך לעולה,
להוציא את המחזורים גם במקום שאין עירוב ,כי זה כמו הוצאה לצורך.
ולא הרהרתי אחר דבריך ,ולא עכבתי מאמריך ,אם בני יצחק טובע היאך
כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תקיח ס"א) ,מתוך שהותרה הוצאה לצורך
יתיחד שמך .הושיעה ה' כי באו מים עד נפש .ומיד גער הקב"ה בשטן והלך
אכילה ביום טוב ,הותרה גם שלא לצורך .לדעת כמה ראשונים מותר ביום
לו .ע"כ .ובזוהר הקדוש כתב (פרשת ויקרא דף יח ,).שלכן קוראים את פרשת
טוב להוציא אפילו שלא לצורך בכלל .אבל גם אם נאמר שצריך שיהיה
עקדת יצחק ביום ראש השנה ,משום שזה היום שהוא נעקד בו .ע"ש .ולפי
צורך קצת ,כמו שפוסק הרמ"א ,אז ההוצאה של המחזורים כדי לומר את
זה נכון לעשות תשליך בראש השנה ,שהוא יום עקדת יצחק ,וזה על פי
סדר התשליך ,בוודאי זה נחשב צורך קצת ,כמו שמבואר גם בשער הציון
דברי הילקוט .אבל כמובן יש בזה עוד טעמים אחרים.
(שם סקי"ג).
אבל על כל פנים ,במקום שיש עירוב של צורת הפתח ,כמו רוב המקומות
זריזין מקדימין
בארץ ,אפשר לעשות תשליך בשבת ביום הראשון של ראש השנה .לדעת אבל האם עושים תשליך גם כשראש השנה חל בשבת? כותב מרן החיד"א
מרן זצ"ל ,אפשר לסמוך על העירוב בזמננו( .יביע אומר ח"ט סימן לג) .ואפילו (ברכי יוסף סימן תקפג סק"ו) בשם רבותינו המקובלים ,שלא אומרים תשליך
אם יש כאלה שמקפידים בדרך כלל לא לסמוך על העירוב ,אז יהיה אפשר בראש השנה בשבת ,אלא מחכים ליום השני של ראש השנה .כך כותב גם
להוציא את המחזורים על ידי ילדים קטנים שלא הגיעו לחינוך. השל"ה ,והסכימו לזה כמה אחרונים.
סעודה שלישית לעומתם ,מפורש בדברי הפוסקים ,וכך מוכח מדברי מהרי"ל ,שעושים
תשליך גם בשבת .אדרבה ,זריזים מקדימים למצוות ,כך כותב השבות
השנה יש לנו סעודה שלישית בשבת של ראש השנה .ראוי לקיים את
יעקב ,וככה כתבו גם גאוני הספרדים ,החקרי לב ,והגאון רבי חיים פלאג'י,
הסעודה לפני זמן מנחה קטנה -לפני סוף השעה התשיעית של היום,
והבן איש חי (פרשת נצבים אות יב) ,ועוד הרבה אחרונים .אפילו בקרב
זה בסביבות השעה ,16:20כדי שניכנס ליום טוב השני של ראש
המקובלים זה לא מוסכם שלא אומרים תשליך בשבת .המנהג של קהילת
השנה כשאנחנו תאבים לאכול.
קודש בית אל לומר תשליך בשבת ,ויש שהעידו כך גם בשם הרש"ש .לכן
מי שלא אכל עד השעה הזו ,יכול לאכול גם אחר כך ,לא יפסיד סעודה מנהגינו לערוך את סדר התשליך גם בשבת( .חזו"ע ימים נוראים עמ' קפז ס"ו.
שלישית ,ולא יקל לעשות אותה עם פירות או מיני מזונות ,רק לא יחוה דעת ח"א סימן נו).
ימלא כרסו .ראוי שיאכל לחם עד שיעור כביצה ,עד חמישים וארבע
גרם ,כמו שכותב הרמ"א (סימן תקכט ס"א).
מקום שאין עירוב
רק אם מדובר במקום שאין עירוב ,או שרוצים לומר תשליך במקום שהוא
לכן ,בהרבה בתי כנסת קובעים את תפילת מנחה בשעה מוקדמת,
מחוץ לשטח של העירוב ,שאז יש חשש שיוציאו את המחזורים לרשות
מנחה גדולה ,כי לכתחילה ראוי לאכול סעודה שלישית אחרי
הרבים כדי לומר תשליך ,אז צריכים להיזהר .רבותינו ביטלו השנה את
תפילת מנחה ,כמו שכותב הרמ"א (סימן רצא ס"ב) ,וכך דעת רבותינו
מצוות תקיעת שופר דאורייתא ,שמא אדם אחד יוליך את השופר ארבע
המקובלים .ואז מיד לאחר מכן עושים את התשליך.
אמות ברשות הרבים ויעבור על איסור הוצאה (ר"ה כט ,).אז בוודאי שלא
והקב"ה ישליך במצולות ים כל חטאותינו ,ויחדש עלינו שנה טובה ניכשל בטלטול הסידורים רק בשביל המנהג של התשליך.
ומבורכת ,שנת גאולה וישועה ,שמחות וגיל בכל בתי ישראל ,אכי"ר.
האמת ,שכדי לומר תשליך לא צריכים בכלל סידורים ומחזורים .מספיק
לומר את הפסוקים "מי אל כמוך" ,שזה עיקר התשליך .שאר כל ההקדמות
3
לקבלת העלון בכל שבוע ,הערות ושליחת שאלות לתכנית:
alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305
בסיעתא דישמיא
יום ד’ ,כ’ אלול תשפ”ו
הנהגת ראש השנה :תפילות בשמחה או בבכי של חרדת הדין?
שאלה:
מתכוננים לראש השנה ,והנה שאלה עקרונית שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת :האם ראש השנה הוא יום שמחה?
האם צריכים להתפלל מתוך שמחה וחדוה ,או אולי דווקא בדמעות של חרדת הדין ,הרי שערי דמעה לא ננעלו?
תשובה:
השולחן ערוך (סימן תר ס"ב) .רק על כל פנים כיון שיש מחלוקת לגבי הלילה בספר עזרא מסופר ,כשעם ישראל חזרו מהגולה בתחילת ימי בית שני,
השני ,יותר טוב להביא לשולחן פרי חדש ,ומוסיף הרמ"א – "או ללבוש עזרא הסופר קורא לפניהם בספר תורה ביום ראש השנה .וכשהם שמעו
בגד חדש" ,כדי שברכת שהחיינו תחול גם על הבגד החדש .אם כן מפורש כמה הם נכשלו ועברו על מצוות התורה ,מחוסר ידיעה כמובן ,הם התחילו
שאין מניעה ללבוש בגדים חדשים בראש השנה .במיוחד אם מודים לקב"ה לבכות בכי גדול .אמרו להם עזרא ונחמיה (נחמיה ח ,ט-י)" :אל תתאבלו
ומברכים שהחיינו ,כותב רבי חיים פלאג'י לכוון בברכת שהחיינו על כך ואל תבכו ...לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון
שזכינו להשלים את השנה שעברה ,ויש בזה סימן טוב לכל השנה. לו ,כי קדוש היום לאדוננו ,ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם" .תיכף
ומיד כתוב" :וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלוח מנות ולעשות שמחה
רק כותבים הט"ז והמגן אברהם ,לא ללבוש בגדים מפוארים ,בגדי משי
גדולה".
ורקמה ,אפילו שרגילים ללבוש אותם בשאר ימים טובים ,כדי שיהיה עלינו
מורא הדין .מספיק ללבוש בגדים לבנים נאים ,כך מביא המשנה ברורה מכאן למדו רבותינו הראשונים שאסור להתענות בראש השנה ,כמו שאסור
(שם ס"ק כה) .זה כמובן יותר מצוי אצל נשים ,לא ללבוש בגדים ותכשיטים להתענות בשאר ימים טובים .הנה עזרא הסופר אמר "לכו אכלו משמנים
מפוארים יותר מדי. ושתו ממתקים" .כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תקצז ס"א) .ובכלל ,יום
ראש השנה נקרא חג " -תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" .איזהו חג
בכי בראש השנה
שהחודש מתכסה בו? זה ראש השנה .כך אומרים חז"ל (ראש השנה ח.):
מכל זה נלמד גם שלא בוכים בראש השנה ,כמו שאסור לבכות בשבת או ומפורש ברמב"ם שיש בראש השנה דין שמחה כמו כל יום טוב .לא כמו
ביום טוב .צריכים להתפלל בשמחה ואנחנו בטוחים בחסדיו של הקב"ה, אותם אנשים שמתוך חרדת הדין הופכים את ראש השנה ליום אבל ,חס
רק שהכול יהיה בבחינת "גילו ברעדה" ,כמו שחז"ל דורשים (ברכות ל,): ושלום.
במקום גילה – שם תהא רעדה.
עושה לנו נס
בספר שער הכוונות (דף צ ע"א) מעיד על רבנו האר"י שהיה נוהג לבכות הרבה
חז"ל אומרים בירושלמי ,מביא את זה הטור (ס"ס תקפא) :איזו אומה יש
בתפילות בראש השנה ,וכל שכן בתפילות יום הכפורים ,והיה אומר כי מי
כאומה זו שיודעת את האופי של אלוהיה .בנוהג שבעולם ,אדם שניצב
שלא נופלת עליו בכייה ,זה סימן שהנשמה שלו לא מספיק שלמה והגונה.
למשפט ,לובש שחורים ומתעטף שחורים ,לא מסתפר ולא מתגלח ולא
אבל מסביר מרן זצ"ל :כל זה אם אדם מתעורר לבכות מעצמו ,נופלת עליו
גוזז ציפורניים מרוב חרדה ,הוא לא יודע מה יהיה גזר הדין שלו .אבל
בכייה מתוך ההתרגשות וההתלהבות של התפילה ,של הפיוטים ,זו הייתה
ישראל אינם כן .יום ראש השנה עומדים למשפט לפני הקב"ה ,ובכל זאת
ההנהגה של רבנו האר"י וזה בוודאי מידה טובה .אבל להביא את עצמו
לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ,ומסתפרים ,ואוכלים ושותים ושמחים,
בכוונה תחילה לידי בכי ,על ידי קולות של בכי וכדומה ,זה אסור( .חזו"ע
כי בטוחים שאם נשוב בתשובה ,הקב"ה עושה לנו נס וכותב אותנו לחיים
ימים נוראים עמ' פז .יביע אומר ח"ט חאו"ח סימן נא .ח"י סימן מג .יחוה דעת ח"ב סימן
טובים ולשלום .כך פוסק השולחן ערוך (סימן תקפא ס"ד) :מכבסים ומסתפרים
סב .ח"ז סימן צו).
בערב ראש השנה .כי ראש השנה במהותו הוא יום שמחה.
הנהגת מרן זצ"ל
בגד חדש
האמת ,זכיתי להיות על שולחנו של מרן זצ"ל בראש השנה ,וזה היה מאוד
יש פוסקים שכתבו להימנע ולא ללבוש בגד חדש בראש השנה ,כי בגד
בולט בכל שנה מחדש איך הוא היה בשמחה גדולה מאוד .נכון שהייתה
חדש מביא לשמחה מיוחדת שהיא לא מתאימה כל כך ליום הדין .כך כותב
רצינות גדולה ,כל רגע היה מחושבן ומדוקדק ומנוצל ,אבל ההנהגה
רבי יהודה עייאש בשו"ת בית יהודה .אבל שוב ,ראש השנה הוא יום טוב,
הכללית הייתה של שמחה יחד עם כל בני הבית .מרן היה שר ,ושופע דברי
כמו כל יום טוב שבגדים חדשים הם חלק משמחת החג.
תורה ומרעיף אהבה וברכות על כולם .זו דרך ההנהגה הנכונה .וזה סימן
טוב לכל השנה ,שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת ,שנת גאולה וישועה, יתירה מכך ,הרי כמו שאתם יודעים ,בליל ראש השנה אנחנו מברכים
אכי"ר. בקידוש שהחיינו ,גם בלילה הראשון וגם בלילה השני .כך פוסק מרן
4
שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה":
פינת ההלכה | יום חמישי בשעה 13:45 חמש דקות למעשה | ימים א-ד בשעה 9:45
מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה 11:00עד 12:00 אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה 21:00עד 22:00
