gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול סיני · Kol Sini — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: קול סיני · Kol Sini

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

קול סיני · Kol Sini — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דישמיא‬ ‫גיליון‬ ‫‪33‬‬ ‫פ"ו‬ ‫פ‬ ‫‪,‬ת‬ ‫רש‬ ‫ת נצבים‪ -‬וילך‬ ‫ש‬ ‫קול סיני‬ ‫"חמש דקות למעשה" ‪ -‬הלכה והנהגה מזוית אקטואלית‪ ,‬מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי‬ ‫יום א’‪ ,‬י”ז אלול תשפ”ו‬ ‫האם מותר לענות י”ג מידות באמצע פסוקי דזימרה וקריאת שמע וברכותיה?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫אדם שנמצא בבית הכנסת‪ ,‬ובאמצע פסוקי דזמרה או קריאת שמע וברכותיה‪ ,‬שומע את הציבור שאומרים י"ג מידות‪,‬‬ ‫תוך כדי הסליחות או כחלק מהתפילה‪ .‬האם הוא יכול להפסיק ולענות יחד עם הציבור‪ ,‬או שימשיך בתפילתו?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫י"ג מידות בכוונה‬ ‫רבותינו אמרו (ראש השנה יז‪ ):‬ברית כרותה לשלוש עשרה מידות שאינן‬ ‫חוזרות ריקם‪ .‬וכתב רב עמרם גאון בשם רב נתן גאון‪ ,‬שהברית הזו היא‬ ‫והעיקר‪ ,‬שצריכים לומר י"ג מידות בכוונה‪ .‬כותב מרן החיד"א בברכי יוסף‬ ‫דוקא כאשר הן נאמרות בציבור ולא ביחידות‪ .‬וכך כותב גם הרשב"א‬ ‫(סימן תקפא אות ד)‪ ,‬שאסור להזכיר י"ג מידות בלי כוונה‪ .‬לכן צריכים לשים‬ ‫בתשובה‪ ,‬שי"ג מידות הם דברים שבקדושה שאסור לומר אותם בפחות‬ ‫לב‪ ,‬ללמוד את הביאור של י"ג מידות‪ ,‬או לפחות להחזיק דף בסידור או‬ ‫מעשרה‪ .‬וכך הסכימו הרבה ראשונים‪ .‬אולם זה לא מוסכם‪ .‬מדברי הטור‬ ‫במחזור עם פירוש תמציתי‪ ,‬כדי שנוכל לכוון מתוך הדף‪ .‬אמנם יש כמה‬ ‫(ס"ס תקפה) מתבאר שמותר לומר י"ג מידות גם בפחות מעשרה‪ ,‬כך גם דעת‬ ‫שיטות וביאורים‪ ,‬אבל אנחנו נזכיר דרך קלה וקצרה שהיא שווה לכל נפש‪:‬‬ ‫רבנו יונה‪ ,‬שהם לא נחשבים דברים שבקדושה‪ .‬אבל מרן הבית יוסף כתב‬ ‫שהעולם לא נהגו כדברי הטור ורבינו יונה‪ ,‬וכך פסק בשולחן ערוך (סימן‬ ‫ויעבור ה' על פניו ויקרא – כבוד ה' עבר על פניו של משה רבנו וקרא‪.‬‬ ‫תקסה ס"ה) שאסור לומר י"ג מידות ביחידות‪ ,‬אלא אם כן אדם אומר אותם‬ ‫ה' – זו מידת הרחמים שמרחם על האדם לפני שהוא חטא‪ ,‬אפילו שגלוי‬ ‫כדרך שהוא קורא בתורה‪ ,‬בטעמי המקרא‪ ,‬אבל לא דרך תחנונים‪.‬‬ ‫וידוע לפני הקב"ה שהוא עתיד לחטוא‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬אם נאמר שי"ג מידות נחשבים דברים שבקדושה‪ ,‬אז מותר‬ ‫ה' – זו מידת הרחמים שהקב"ה מרחם על האדם אחרי שהוא חטא ומקבל‬ ‫להפסיק ולענות באמצע קריאת שמע וברכותיה דברים שבקדושה‪,‬‬ ‫כמו שמפסיקים לענות קדיש וקדושה וברכו‪ ,‬כך מבואר בשולחן ערוך‬ ‫אותו בתשובה‪.‬‬ ‫(סימן סו ס"ג)‪ .‬אותו הדין גם בפסוקי דזמרה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כיון שיש בעניין‬ ‫אל – הוא לשון כח וחוזק‪ .‬חוזק של רחמים לכבוש את כעסו ולרחם עלינו‪.‬‬ ‫הזה מחלוקת‪ ,‬הרי לדעת כמה ראשונים י"ג מידות לא נחשבים דברים‬ ‫שבקדושה‪ ,‬אפשר לומר אותם גם ביחידות‪ .‬ומעבר לזה‪ ,‬יש ראשונים‬ ‫רחום – שהוא מרחם על האדם לפני שתבוא עליו הצרה‪ ,‬שהצרה הזו לא‬ ‫שסוברים שאפילו דברים שבקדושה לא עונים בקריאת שמע וברכותיה‪.‬‬ ‫תבוא‪.‬‬ ‫כך דעת מהר"ם מרוטנבורג‪ .‬אז נכון שאנחנו לא נוקטים ככה להלכה‪ ,‬אבל‬ ‫וחנון – גם אחרי שהגיעה הצרה‪ ,‬הקב"ה מוציא את האדם ממנה במתנת‬ ‫במה שנוגע לי"ג מידות‪ ,‬כותב מרן זצ"ל‪ ,‬יש לנו ספק ספיקא להימנע ולא‬ ‫לענות‪ :‬שמא הם לא נחשבים דברים שבקדושה‪ ,‬ושמא בכלל אסור לענות‬ ‫חינם‪ ,‬אפילו שהוא לא ראוי‪.‬‬ ‫בקריאת שמע וברכותיה אפילו דברים שבקדושה‪.‬‬ ‫ארך אפים – הקב"ה מאריך אפו‪ ,‬לא ממהר להעניש את החוטאים‪ ,‬כי אולי‬ ‫לכן הלכה למעשה‪ ,‬שב ואל תעשה עדיף‪ .‬במיוחד לפי מה שכתבו כמה‬ ‫הם יחזרו בתשובה‪ .‬ארך אפים‪ ,‬לצדיקים ולרשעים‪.‬‬ ‫אחרונים‪ ,‬שאין חיוב לענות י"ג מידות‪ .‬גם בתפילה שאנחנו נוהגים לומר‬ ‫ורב חסד – לאותם שצריכים חסד‪ ,‬שאין להם כל כך זכויות‪ ,‬בכל זאת‬ ‫בכל יום י"ג מידות זו לא חובה גמורה‪ ,‬וזה לא דומה לקדיש וקדושה וברכו‪,‬‬ ‫הקב"ה עושה איתם טובות‪.‬‬ ‫שהם חיוב על כל אדם‪ .‬אם כן אפשר לעמוד ולכוון בשתיקה לי"ג מידות‬ ‫שהציבור אומרים‪ ,‬ואז שומע כעונה‪ ,‬אבל לא לענות אותם בפה ממש‪ .‬רק‬ ‫ואמת – מלבד כל החסדים שעושה איתנו הקב"ה‪ ,‬הוא גם נאמן לשלם לנו‬ ‫בין ישתבח ליוצר שמותר להפסיק לדבר מצווה‪ ,‬כמו שמבואר בשו"ע (סימן‬ ‫שכר על המצוות והמעשים טובים שעשינו‪.‬‬ ‫נד ס"ג)‪ ,‬אז מותר גם לענות י"ג מידות יחד עם הציבור‪( .‬יביע אומר ח"ה חאו"ח‬ ‫נוצר חסד לאלפים – הקב"ה שומר את החסד שאדם עושה לפניו לאלפי‬ ‫סי' ז‪ .‬יחוה דעת ח"ז סימן י אות ג)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פינת ההלכה "חמש דקות למעשה"‪ ,‬משודרת בימים א‪-‬ד בשעה ‪ 9:45‬ברדיו ’קול ברמה‘‪.‬‬ ‫לקבלת השיעורים‪ ,‬פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(‪.‬‬ ‫להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי‪050-6-304-305 :‬‬ ‫בקישור‪ https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :‬או סרקו את הברקוד‪.‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫ונקה – הקב"ה מנקה את העוונות לאותם ששבים בתשובה‪ ,‬שלא‬ ‫דורות‪.‬‬ ‫יישאר רושם וכתם מהחטא שלהם‪.‬‬ ‫נושא עוון – אלו עבירות שעשינו בכוונה‪ ,‬במזיד‪ ,‬הקב"ה נושא אותם‪,‬‬ ‫זהו הביאור הקצר של י"ג מידות כדי שנאמר אותם במתינות ובכוונת‬ ‫סובל אותם‪.‬‬ ‫הלב‪ .‬והקב"ה יקבל ברחמים וברצון את תפילתנו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫ופשע – הקב"ה סובל את הפשעים שאדם עשה להכעיס‪.‬‬ ‫וחטאה – אלו הדברים שנעשו בשוגג‪.‬‬ ‫יום ב’‪ ,‬י”ח אלול תשפ”ו‬ ‫ַמה לְ ָּך נִ ְר ָדּם‪ :‬האם מותר לישון בראש השנה שחל בשבת?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫נערכים ומתכוננים לראש השנה שיחול בשבת וביום ראשון‪ .‬וכמו בכל שנה‪ ,‬רבים מתחבטים ומתלבטים בשאלה‪ :‬האם‬ ‫מותר לישון בראש השנה‪ ,‬והאם השנה זה קל יותר‪ ,‬שהרי "שינה בשבת תענוג"?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אותנו ישנים‪ ,‬וגם כדי לא לישון ביום של ראש השנה‪ ,‬אז קמים עוד לפני‬ ‫בן אדם מה לך נרדם‪ .‬רבותינו אמרו בתלמוד ירושלמי (ואינו נמצא‬ ‫תחילת היום‪ .‬מי שעושה כך תבוא עליו ברכה‪ ,‬אבל זו לא חובה‪.‬‬ ‫בירושלמי לפנינו)‪" :‬מאן דדמיך בריש שתא‪ ,‬דמיך מזליה" – הישן בראש‬ ‫השנה‪ ,‬מזלו ישן‪ .‬במשך השנה המלאך של האדם שמשגיח עליו כביכול‬ ‫כותב מרן זצ"ל בשם הגרש"ז אוירבך (חזו"ע שם)‪ ,‬כל מה שיש לחשוש זה‬ ‫ישן‪ .‬וכותב הרמ"א (סימן תקפג ס"ב)‪ ,‬שזה מנהג נכון לא לישון בראש השנה‬ ‫רק אם אדם ישן ביום של ראש השנה בלי סיבה מוצדקת‪ ,‬שזה כמו שהוא‬ ‫במשך היום‪ .‬מרן זצ"ל מביא שזה לא רק עניין סגולי‪ ,‬אלא גם סברה ישרה‪:‬‬ ‫מראה זלזול ביום הדין‪ ,‬כביכול לא אכפת לו‪ .‬אבל כל זמן שאדם לא התעורר‬ ‫מי שהוא ער בראש השנה ועוסק בתורה או קורא תהילים‪ ,‬הוא מעורר עליו‬ ‫מהשינה שלו‪ ,‬במיוחד בדורות שלנו שאין רגילות לקום כל כך מוקדם‪ ,‬אין‬ ‫מלאכים מליצי יושר‪ ,.‬והתורה אגוני מגנא ואצולי מצלא‪( .‬חזו"ע ימים נוראים‬ ‫בזה זלזול בראש השנה‪ .‬לכן מי שלא יכול לקום מוקדם מדי כי זה יפריע לו‬ ‫עמ' קפג אות ד)‪.‬‬ ‫להתפלל בערנות וגם יפריע לו במשך היום‪ ,‬הוא לא יצליח ללמוד ולעסוק‬ ‫בתורה‪ ,‬רק "יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע"‪ ,‬ובגלל שהוא קם‬ ‫רק בכל זאת‪ ,‬מבואר בשער הכוונות (דף צ ע"א) בשם רבנו האר"י‪ ,‬שעיקר‬ ‫מוקדם אז רוב היום יעבור עליו בשינה‪ ,‬אין הצר שווה בנזק המלך‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫ההקפדה היא רק על שינה לפני חצות היום‪ ,‬בין ביום הראשון ובין ביום‬ ‫הוא לא חייב להשכים לפני עלות השחר‪.‬‬ ‫השני‪ .‬אבל אחרי חצות היום‪ ,‬כל מקום לפי הזמן שלו‪ ,‬מותר לישון‪ .‬כך‬ ‫מביא המשנה ברורה (סימן תקפג סק"ט)‪ ,‬כיוון שכבר נתעורר המלאך על ידי‬ ‫תפילה בנץ החמה‬ ‫התפילות והתקיעות‪ ,‬לא צריכים לחשוש‪ .‬ומסיים בשער הכוונות‪" :‬ואני‬ ‫מהסיבה הזו‪ ,‬מרן זצ"ל לא הקפיד על תפילה בנץ החמה בראש השנה‪.‬‬ ‫זוכר שראיתי למורי ז"ל‪ ,‬שאחר חצות היום שכב על מיטתו וישן"‪ .‬אם כן‬ ‫בבית הכנסת של מרן היו מתפללים בשעה ‪ 6‬וחצי‪ .‬כי יודע צדיק נפש‬ ‫יש לנו בענין הזה מעשה רב‪.‬‬ ‫בהמתו‪ ,‬הוא הכיר וידע את הציבור‪ ,‬שזה גורם צער לחלק מהמתפללים‬ ‫שרגילים כל השנה להתפלל מאוחר יותר‪ ,‬וגם הילדים קשה להם מאוד‬ ‫שינה בשבת תענוג‬ ‫לקום‪ ,‬ובתפילת שחרית עדיין חלק מנמנמים ולא יכולים להתפלל בכוונה‪,‬‬ ‫השנה‪ ,‬היום הראשון חל בשבת ואנחנו לא תוקעים בשופר בשבת‪ ,‬אז‬ ‫ושוב אחר כך חלק ניכר מהיום עובר בשינה‪ ,‬ומפסידים את קדושת היום‬ ‫לכאורה לא שייך הטעם הזה שיתעורר המלאך על ידי התקיעות‪ .‬לכן יש‬ ‫הזה‪ .‬לכן אצלו בבית הכנסת מרן לא הנהיג תפילה בנץ החמה‪ ,‬ואפילו‬ ‫אחרונים שהסתפקו או שהחמירו בזה שאי אפשר בכלל לישון בראש‬ ‫כשהנץ היה בשעה מאוחרת‪ ,‬לא הסכים לקבוע את התפילה מוקדם יותר‪.‬‬ ‫השנה שחל בשבת‪( .‬כן כתב בספר שער המלך דרשות‪ ,‬דף לה ע"א)‪ .‬אבל למעשה‪,‬‬ ‫אבל כמובן מי שיכול להשכים קום ולהתפלל בערנות ובכוונה‪ ,‬ולהקדיש‬ ‫כותב בספר חוט שני (ראש השנה עמ' נ)‪ ,‬בשנה כזו קדושת השבת היא במקום‬ ‫את היום לתורה‪ ,‬רק ינוח מעט אחרי חצות היום‪ ,‬אשריו ואשרי חלקו‪.‬‬ ‫התקיעות‪.‬‬ ‫יושב בטל כישן דמי‬ ‫בדומה לזה כותב הרמ"א (סימן תקפא ס"ג)‪ ,‬שלא תוקעים בערב ראש השנה‪.‬‬ ‫והטעם לזה‪ ,‬כדי להפסיק בין תקיעות רשות לתקיעות חובה‪ ,‬או כדי לערבב‬ ‫ובאמת העיקר הוא שלא לבטל את הזמן לריק ולבהלה בראש‬ ‫את השטן‪ .‬וכותב המשנה ברורה (ס"ק כד ובשער הציון)‪ ,‬שזה אפילו כשראש‬ ‫השנה‪ ,‬כי מי שיושב בטל הוא כמו ישן‪ .‬אין תועלת להישאר ערניים‬ ‫השנה חל בשבת‪ ,‬כיוון שאומרים "זיכרון תרועה"‪ ,‬זה כמו תקיעה‪ .‬והאמת‬ ‫ולהתאמץ ולהשתדל בזה‪ ,‬אם באותו הזמן עוסקים בדברים בטלים‬ ‫שזה יסוד שמבואר גם בדברי רבותינו המקובלים‪ ,‬וכך כותב הבן איש חי‬ ‫ועלולים לבוא לידי לשון הרע ורכילות וליצנות‪ .‬כל אדם בביתו צריך‬ ‫בשו"ת תורה לשמה‪ ,‬שהתיקון שנעשה על ידי תקיעת שופר נעשה מאליו‬ ‫לעורר על העניין הזה‪.‬‬ ‫מכוח קדושת השבת‪ .‬לכן גם השנה מותר לישון בשבת אחרי חצות היום‪,‬‬ ‫וכמה טוב להתאגד יחד כל המשפחה‪ ,‬לגמור את התהילים או לעסוק‬ ‫בפרט שיש בזה מצוות עונג שבת‪.‬‬ ‫יחד במשניות מסכת ראש השנה‪ ,‬או בענייני הלכה‪ .‬המשנה ברורה‬ ‫מביא בסימן (תקפג סק"ט) שנוהגים לקרוא את כל התהילים‪ .‬ויש‬ ‫קימה לפני עלות השחר‬ ‫נוהגים לגמור פעמיים את התהילים כמניין כפ"ר‪( .‬חזו"ע ימים נוראים‬ ‫יש חסידים ואנשי מעשה שנוהגים לקום לפני עלות השחר בימים של ראש‬ ‫עמ' קפד ד"ה היושב)‪ .‬והקב"ה יקבל את תפילותינו ברחמים וברצון‪,‬‬ ‫השנה‪ .‬אחד הטעמים לזה‪ ,‬כותבים האחרונים‪ ,‬כיוון שהקב"ה דן את עולמו‬ ‫ויחדש עלינו שנה טובה ומבורכת‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫באופן מיוחד בשלוש השעות הראשונות של היום מעלות השחר (עבודה זרה‬ ‫ד‪ ,):‬לכן צריכים להשכים קום‪ ,‬שאם ידונו אותנו באותן שעות לא ימצאו‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן להאזין לכל פינות ההלכה‪ ,‬תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | ‪0733-71-81-74‬‬ ‫להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ‪ ,‬בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | ‪055-672-83-36‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫יום ג’‪ ,‬י”ט אלול תשפ”ו‬ ‫וְ ַת ְשׁלִ יְך ִב ְּמ ֻצלֹות יָ ם‪ :‬האם אומרים תשליך בשבת?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫ראש השנה חל בשבת וביום ראשון‪ ,‬ואחד הדברים שצריכים לתת עליהם את הדעת הוא מנהג התשליך‪ :‬האם אומרים‬ ‫תשליך בשבת‪ ,‬או שצריכים לדחות אותו ליום ראשון‪ ,‬שהוא היום השני של ראש השנה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫של הזוהר והפסוקים וה"יהי רצון" לא מעכבים בכלל‪ .‬אבל הרבה אנשים‬ ‫המנהג בכל תפוצות ישראל לומר סדר תשליך ביום הראשון של ראש‬ ‫לא רוצים להימנע מזה‪ ,‬לכן אם יש חשש שיוציאו את המחזורים במקום‬ ‫השנה‪ .‬וטעם המנהג‪ ,‬הוא על פי מה שאמרו רבותינו בילקוט (פרשת וירא‬ ‫שאין עירוב‪ ,‬יכולים להניח דלי עם מים בתוך בית הכנסת‪ ,‬שלא צריכים‬ ‫סוף סי' צט)‪ :‬ולמה נתעכב אברהם אבינו שלושה ימים‪ ,‬אלא שהיה השטן‬ ‫לצאת לבחוץ ויגידו שם תשליך‪ ,‬או שידחו את התשליך ליום השני של‬ ‫מעכבן‪ ,‬וכיון שלא שמעו לו‪ ,‬הלך השטן ונעשה לפניהם כנהר גדול שלא‬ ‫ראש השנה‪.‬‬ ‫יוכלו לעבור בו‪ ,‬ונכנסו בנהר והתחילו לעבור בו‪ ,‬עד שהגיעו להם המים עד‬ ‫צואריהם‪ .‬תלה אברהם את עיניו לשמים‪ ,‬ואמר‪ :‬רבון העולמים נגלית עלי‪,‬‬ ‫ביום השני‪ ,‬שהוא בעצם יום ראשון בשבוע‪ ,‬אפילו שהוא יום טוב‪ ,‬מותר‬ ‫ואמרת לי אני יחיד ואתה יחיד‪ ,‬הודע שמי בכל העולם‪ ,‬והעלה בנך לעולה‪,‬‬ ‫להוציא את המחזורים גם במקום שאין עירוב‪ ,‬כי זה כמו הוצאה לצורך‪.‬‬ ‫ולא הרהרתי אחר דבריך‪ ,‬ולא עכבתי מאמריך‪ ,‬אם בני יצחק טובע היאך‬ ‫כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תקיח ס"א)‪ ,‬מתוך שהותרה הוצאה לצורך‬ ‫יתיחד שמך‪ .‬הושיעה ה' כי באו מים עד נפש‪ .‬ומיד גער הקב"ה בשטן והלך‬ ‫אכילה ביום טוב‪ ,‬הותרה גם שלא לצורך‪ .‬לדעת כמה ראשונים מותר ביום‬ ‫לו‪ .‬ע"כ‪ .‬ובזוהר הקדוש כתב (פרשת ויקרא דף יח‪ ,).‬שלכן קוראים את פרשת‬ ‫טוב להוציא אפילו שלא לצורך בכלל‪ .‬אבל גם אם נאמר שצריך שיהיה‬ ‫עקדת יצחק ביום ראש השנה‪ ,‬משום שזה היום שהוא נעקד בו‪ .‬ע"ש‪ .‬ולפי‬ ‫צורך קצת‪ ,‬כמו שפוסק הרמ"א‪ ,‬אז ההוצאה של המחזורים כדי לומר את‬ ‫זה נכון לעשות תשליך בראש השנה‪ ,‬שהוא יום עקדת יצחק‪ ,‬וזה על פי‬ ‫סדר התשליך‪ ,‬בוודאי זה נחשב צורך קצת‪ ,‬כמו שמבואר גם בשער הציון‬ ‫דברי הילקוט‪ .‬אבל כמובן יש בזה עוד טעמים אחרים‪.‬‬ ‫(שם סקי"ג)‪.‬‬ ‫אבל על כל פנים‪ ,‬במקום שיש עירוב של צורת הפתח‪ ,‬כמו רוב המקומות‬ ‫זריזין מקדימין‬ ‫בארץ‪ ,‬אפשר לעשות תשליך בשבת ביום הראשון של ראש השנה‪ .‬לדעת‬ ‫אבל האם עושים תשליך גם כשראש השנה חל בשבת? כותב מרן החיד"א‬ ‫מרן זצ"ל‪ ,‬אפשר לסמוך על העירוב בזמננו‪( .‬יביע אומר ח"ט סימן לג)‪ .‬ואפילו‬ ‫(ברכי יוסף סימן תקפג סק"ו) בשם רבותינו המקובלים‪ ,‬שלא אומרים תשליך‬ ‫אם יש כאלה שמקפידים בדרך כלל לא לסמוך על העירוב‪ ,‬אז יהיה אפשר‬ ‫בראש השנה בשבת‪ ,‬אלא מחכים ליום השני של ראש השנה‪ .‬כך כותב גם‬ ‫להוציא את המחזורים על ידי ילדים קטנים שלא הגיעו לחינוך‪.‬‬ ‫השל"ה‪ ,‬והסכימו לזה כמה אחרונים‪.‬‬ ‫סעודה שלישית‬ ‫לעומתם‪ ,‬מפורש בדברי הפוסקים‪ ,‬וכך מוכח מדברי מהרי"ל‪ ,‬שעושים‬ ‫תשליך גם בשבת‪ .‬אדרבה‪ ,‬זריזים מקדימים למצוות‪ ,‬כך כותב השבות‬ ‫השנה יש לנו סעודה שלישית בשבת של ראש השנה‪ .‬ראוי לקיים את‬ ‫יעקב‪ ,‬וככה כתבו גם גאוני הספרדים‪ ,‬החקרי לב‪ ,‬והגאון רבי חיים פלאג'י‪,‬‬ ‫הסעודה לפני זמן מנחה קטנה ‪ -‬לפני סוף השעה התשיעית של היום‪,‬‬ ‫והבן איש חי (פרשת נצבים אות יב)‪ ,‬ועוד הרבה אחרונים‪ .‬אפילו בקרב‬ ‫זה בסביבות השעה ‪ ,16:20‬כדי שניכנס ליום טוב השני של ראש‬ ‫המקובלים זה לא מוסכם שלא אומרים תשליך בשבת‪ .‬המנהג של קהילת‬ ‫השנה כשאנחנו תאבים לאכול‪.‬‬ ‫קודש בית אל לומר תשליך בשבת‪ ,‬ויש שהעידו כך גם בשם הרש"ש‪ .‬לכן‬ ‫מי שלא אכל עד השעה הזו‪ ,‬יכול לאכול גם אחר כך‪ ,‬לא יפסיד סעודה‬ ‫מנהגינו לערוך את סדר התשליך גם בשבת‪( .‬חזו"ע ימים נוראים עמ' קפז ס"ו‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬ולא יקל לעשות אותה עם פירות או מיני מזונות‪ ,‬רק לא‬ ‫יחוה דעת ח"א סימן נו)‪.‬‬ ‫ימלא כרסו‪ .‬ראוי שיאכל לחם עד שיעור כביצה‪ ,‬עד חמישים וארבע‬ ‫גרם‪ ,‬כמו שכותב הרמ"א (סימן תקכט ס"א)‪.‬‬ ‫מקום שאין עירוב‬ ‫רק אם מדובר במקום שאין עירוב‪ ,‬או שרוצים לומר תשליך במקום שהוא‬ ‫לכן‪ ,‬בהרבה בתי כנסת קובעים את תפילת מנחה בשעה מוקדמת‪,‬‬ ‫מחוץ לשטח של העירוב‪ ,‬שאז יש חשש שיוציאו את המחזורים לרשות‬ ‫מנחה גדולה‪ ,‬כי לכתחילה ראוי לאכול סעודה שלישית אחרי‬ ‫הרבים כדי לומר תשליך‪ ,‬אז צריכים להיזהר‪ .‬רבותינו ביטלו השנה את‬ ‫תפילת מנחה‪ ,‬כמו שכותב הרמ"א (סימן רצא ס"ב)‪ ,‬וכך דעת רבותינו‬ ‫מצוות תקיעת שופר דאורייתא‪ ,‬שמא אדם אחד יוליך את השופר ארבע‬ ‫המקובלים‪ .‬ואז מיד לאחר מכן עושים את התשליך‪.‬‬ ‫אמות ברשות הרבים ויעבור על איסור הוצאה (ר"ה כט‪ ,).‬אז בוודאי שלא‬ ‫והקב"ה ישליך במצולות ים כל חטאותינו‪ ,‬ויחדש עלינו שנה טובה‬ ‫ניכשל בטלטול הסידורים רק בשביל המנהג של התשליך‪.‬‬ ‫ומבורכת‪ ,‬שנת גאולה וישועה‪ ,‬שמחות וגיל בכל בתי ישראל‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫האמת‪ ,‬שכדי לומר תשליך לא צריכים בכלל סידורים ומחזורים‪ .‬מספיק‬ ‫לומר את הפסוקים "מי אל כמוך"‪ ,‬שזה עיקר התשליך‪ .‬שאר כל ההקדמות‬ ‫‪3‬‬ ‫לקבלת העלון בכל שבוע‪ ,‬הערות ושליחת שאלות לתכנית‪:‬‬ ‫‪alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫יום ד’‪ ,‬כ’ אלול תשפ”ו‬ ‫הנהגת ראש השנה‪ :‬תפילות בשמחה או בבכי של חרדת הדין?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מתכוננים לראש השנה‪ ,‬והנה שאלה עקרונית שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת‪ :‬האם ראש השנה הוא יום שמחה?‬ ‫האם צריכים להתפלל מתוך שמחה וחדוה‪ ,‬או אולי דווקא בדמעות של חרדת הדין‪ ,‬הרי שערי דמעה לא ננעלו?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫השולחן ערוך (סימן תר ס"ב)‪ .‬רק על כל פנים כיון שיש מחלוקת לגבי הלילה‬ ‫בספר עזרא מסופר‪ ,‬כשעם ישראל חזרו מהגולה בתחילת ימי בית שני‪,‬‬ ‫השני‪ ,‬יותר טוב להביא לשולחן פרי חדש‪ ,‬ומוסיף הרמ"א – "או ללבוש‬ ‫עזרא הסופר קורא לפניהם בספר תורה ביום ראש השנה‪ .‬וכשהם שמעו‬ ‫בגד חדש"‪ ,‬כדי שברכת שהחיינו תחול גם על הבגד החדש‪ .‬אם כן מפורש‬ ‫כמה הם נכשלו ועברו על מצוות התורה‪ ,‬מחוסר ידיעה כמובן‪ ,‬הם התחילו‬ ‫שאין מניעה ללבוש בגדים חדשים בראש השנה‪ .‬במיוחד אם מודים לקב"ה‬ ‫לבכות בכי גדול‪ .‬אמרו להם עזרא ונחמיה (נחמיה ח‪ ,‬ט‪-‬י)‪" :‬אל תתאבלו‬ ‫ומברכים שהחיינו‪ ,‬כותב רבי חיים פלאג'י לכוון בברכת שהחיינו על כך‬ ‫ואל תבכו‪ ...‬לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון‬ ‫שזכינו להשלים את השנה שעברה‪ ,‬ויש בזה סימן טוב לכל השנה‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬כי קדוש היום לאדוננו‪ ,‬ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם"‪ .‬תיכף‬ ‫ומיד כתוב‪" :‬וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלוח מנות ולעשות שמחה‬ ‫רק כותבים הט"ז והמגן אברהם‪ ,‬לא ללבוש בגדים מפוארים‪ ,‬בגדי משי‬ ‫גדולה"‪.‬‬ ‫ורקמה‪ ,‬אפילו שרגילים ללבוש אותם בשאר ימים טובים‪ ,‬כדי שיהיה עלינו‬ ‫מורא הדין‪ .‬מספיק ללבוש בגדים לבנים נאים‪ ,‬כך מביא המשנה ברורה‬ ‫מכאן למדו רבותינו הראשונים שאסור להתענות בראש השנה‪ ,‬כמו שאסור‬ ‫(שם ס"ק כה)‪ .‬זה כמובן יותר מצוי אצל נשים‪ ,‬לא ללבוש בגדים ותכשיטים‬ ‫להתענות בשאר ימים טובים‪ .‬הנה עזרא הסופר אמר "לכו אכלו משמנים‬ ‫מפוארים יותר מדי‪.‬‬ ‫ושתו ממתקים"‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תקצז ס"א)‪ .‬ובכלל‪ ,‬יום‬ ‫ראש השנה נקרא חג ‪" -‬תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו"‪ .‬איזהו חג‬ ‫בכי בראש השנה‬ ‫שהחודש מתכסה בו? זה ראש השנה‪ .‬כך אומרים חז"ל (ראש השנה ח‪.):‬‬ ‫מכל זה נלמד גם שלא בוכים בראש השנה‪ ,‬כמו שאסור לבכות בשבת או‬ ‫ומפורש ברמב"ם שיש בראש השנה דין שמחה כמו כל יום טוב‪ .‬לא כמו‬ ‫ביום טוב‪ .‬צריכים להתפלל בשמחה ואנחנו בטוחים בחסדיו של הקב"ה‪,‬‬ ‫אותם אנשים שמתוך חרדת הדין הופכים את ראש השנה ליום אבל‪ ,‬חס‬ ‫רק שהכול יהיה בבחינת "גילו ברעדה"‪ ,‬כמו שחז"ל דורשים (ברכות ל‪,):‬‬ ‫ושלום‪.‬‬ ‫במקום גילה – שם תהא רעדה‪.‬‬ ‫עושה לנו נס‬ ‫בספר שער הכוונות (דף צ ע"א) מעיד על רבנו האר"י שהיה נוהג לבכות הרבה‬ ‫חז"ל אומרים בירושלמי‪ ,‬מביא את זה הטור (ס"ס תקפא)‪ :‬איזו אומה יש‬ ‫בתפילות בראש השנה‪ ,‬וכל שכן בתפילות יום הכפורים‪ ,‬והיה אומר כי מי‬ ‫כאומה זו שיודעת את האופי של אלוהיה‪ .‬בנוהג שבעולם‪ ,‬אדם שניצב‬ ‫שלא נופלת עליו בכייה‪ ,‬זה סימן שהנשמה שלו לא מספיק שלמה והגונה‪.‬‬ ‫למשפט‪ ,‬לובש שחורים ומתעטף שחורים‪ ,‬לא מסתפר ולא מתגלח ולא‬ ‫אבל מסביר מרן זצ"ל‪ :‬כל זה אם אדם מתעורר לבכות מעצמו‪ ,‬נופלת עליו‬ ‫גוזז ציפורניים מרוב חרדה‪ ,‬הוא לא יודע מה יהיה גזר הדין שלו‪ .‬אבל‬ ‫בכייה מתוך ההתרגשות וההתלהבות של התפילה‪ ,‬של הפיוטים‪ ,‬זו הייתה‬ ‫ישראל אינם כן‪ .‬יום ראש השנה עומדים למשפט לפני הקב"ה‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫ההנהגה של רבנו האר"י וזה בוודאי מידה טובה‪ .‬אבל להביא את עצמו‬ ‫לובשים לבנים ומתעטפים לבנים‪ ,‬ומסתפרים‪ ,‬ואוכלים ושותים ושמחים‪,‬‬ ‫בכוונה תחילה לידי בכי‪ ,‬על ידי קולות של בכי וכדומה‪ ,‬זה אסור‪( .‬חזו"ע‬ ‫כי בטוחים שאם נשוב בתשובה‪ ,‬הקב"ה עושה לנו נס וכותב אותנו לחיים‬ ‫ימים נוראים עמ' פז‪ .‬יביע אומר ח"ט חאו"ח סימן נא‪ .‬ח"י סימן מג‪ .‬יחוה דעת ח"ב סימן‬ ‫טובים ולשלום‪ .‬כך פוסק השולחן ערוך (סימן תקפא ס"ד)‪ :‬מכבסים ומסתפרים‬ ‫סב‪ .‬ח"ז סימן צו)‪.‬‬ ‫בערב ראש השנה‪ .‬כי ראש השנה במהותו הוא יום שמחה‪.‬‬ ‫הנהגת מרן זצ"ל‬ ‫בגד חדש‬ ‫האמת‪ ,‬זכיתי להיות על שולחנו של מרן זצ"ל בראש השנה‪ ,‬וזה היה מאוד‬ ‫יש פוסקים שכתבו להימנע ולא ללבוש בגד חדש בראש השנה‪ ,‬כי בגד‬ ‫בולט בכל שנה מחדש איך הוא היה בשמחה גדולה מאוד‪ .‬נכון שהייתה‬ ‫חדש מביא לשמחה מיוחדת שהיא לא מתאימה כל כך ליום הדין‪ .‬כך כותב‬ ‫רצינות גדולה‪ ,‬כל רגע היה מחושבן ומדוקדק ומנוצל‪ ,‬אבל ההנהגה‬ ‫רבי יהודה עייאש בשו"ת בית יהודה‪ .‬אבל שוב‪ ,‬ראש השנה הוא יום טוב‪,‬‬ ‫הכללית הייתה של שמחה יחד עם כל בני הבית‪ .‬מרן היה שר‪ ,‬ושופע דברי‬ ‫כמו כל יום טוב שבגדים חדשים הם חלק משמחת החג‪.‬‬ ‫תורה ומרעיף אהבה וברכות על כולם‪ .‬זו דרך ההנהגה הנכונה‪ .‬וזה סימן‬ ‫טוב לכל השנה‪ ,‬שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת‪ ,‬שנת גאולה וישועה‪,‬‬ ‫יתירה מכך‪ ,‬הרי כמו שאתם יודעים‪ ,‬בליל ראש השנה אנחנו מברכים‬ ‫אכי"ר‪.‬‬ ‫בקידוש שהחיינו‪ ,‬גם בלילה הראשון וגם בלילה השני‪ .‬כך פוסק מרן‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה"‪:‬‬ ‫פינת ההלכה | יום חמישי בשעה ‪13:45‬‬ ‫חמש דקות למעשה | ימים א‪-‬ד בשעה ‪9:45‬‬ ‫מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה ‪ 11:00‬עד ‪12:00‬‬ ‫אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה ‪ 21:00‬עד ‪22:00‬‬