בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — ניצבים וילך (2026-08-31)

בעקבי הראשונים
"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)
● גליון צ"ד עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו ,רש"י ובעלי מחלוקתו נצבים וילך תשפ"ו ●
'ולא חלק להם' -וכי לאומות כן חלק אלוהים אחרים?
שהחליקן בדברים כדי לטורדן 'אשר חלק ה"א אתם'
ִש ַתחֲווּּּלָ הֶ םּּ
וַ יֵּלְ כוּּּוַ יַעַ ְבדוּּּ ֱאל ִֹהיםּּאֲחֵּ ִריםּּוַ י ְ
מן העולם ,והיינו דאמר ריש
ֲשרּּלֹאּּיְ ָדעוםּּוְ לֹאּּחָ לַ קּּלָ הֶ ם(ּּ:כט, ֱאל ִֹהיםּּא ֶ לעיל בפרשת דברים אומר
לקיש ,מאי דכתיב (משלי ג ,לד), כה) ּ הכתוב (ד ,יט -כ):
אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן
ולאּּחלקּּלהםּּ:לא נתנם לחלקם .ואונקלוס "ופן תשא עיניך השמימה
חן ,בא לטמא פותחין לו בא
תרגם ,ולא אוטיבא להון ,לא הטיבו להם שום וראית את השמש ואת הירח
לטהר מסייעין אותו".
ואת הכוכבים כל צבא השמים טובה ,ולשון לא חלק ,אותו אלוה שבחרו להם,
וכן כתב רש"י במגילה שם ונדחת והשתחוית להם ועבדתם לא חלק להם שום נחלה ושום חלק.
בביאור השינוי שעשו לתלמי:
אשר חלק ה' אלקיך אתם לכל
"להאיר לכל העמים :שאם לא כן יאמר ,בן נח מותר העמים תחת כל השמים :ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור
בעבודה זרה .ומדרשו ,להחליקן בדברים כדי לטורדן מן הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה".
העולם".
יש במשמעות הכתוב ,שה' חלק את השמש והירח לשאר
'החליקן בדברים' פשט או דרש האומות .ועל פי זה היה אפשר לפרש את הכתוב כאן,
'ולא חלק להם' ,לישראל ,אלא לשאר האומות .אלא
שעצם הפסוק שם קשה להבנה ,וכי חלילה חלק ה' מאחר ורש"י בפרשת דברים מפרש 'אשר חלק -להאיר',
נמצינו למדים שמה שכתבו הזקנים לתלמי הוא פשט אלוהות כל שהיא לשאר העמים .ואכן שם מפרש רש"י:
הכתוב .מאידך ,הפירוש השני שרש"י מביא בלשון 'דבר
"אשר חלק וגו' לכל העמים :להאיר להם .דבר אחר ,אחר' ,בעבודה זרה מתאר אותו רש"י בתואר' ,מדרשו',
לאלוהות ,לא מנען מלטעות אחריהם ,אלא החליקם ומשמע שאינו אלא דרש ,מדוע כתבה התורה בלשון כזו
בדברי הבליהם לטרדם מן העולם ,וכן הוא אומר (תהלים 'אשר חלק להם' ,ולא כתבה 'להאיר' ,בכדי לדרוש ממנו
שה' 'מחליקן' בדברים[ .וכ"ה ברב"ח ,שהוא ע"ד המדרש]. לו ג) ,כי החליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנוא".
אלא שברש"י שם משמע שאין זה רק דרש בעלמא ,אלא
שני הפירושים בחז"ל
שגם פירוש זה בכלל פשט המקרא ,שלא כתב 'ורבותינו
דרשו' .ובאמת יש לעיין בעיקר לשון רש"י ,מדוע לא כתב שני הפירושים הנ"ל שהביא רש"י ,לקוחים משני מקורות:
בקצרה' :דבר אחר ,אשר חלק ,החליקם בדברים לטרדם בגמרא במגילה (ט ,א -ב ,וכן הוא בירושלמי שם ה"ט ,ובעוד
מן העולם' .ומה הוצרך להקדים' :דבר אחר[ ,אשר חלק] מדרשי חז"ל) מסופר ,שתלמי המלך כינס שבעים זקנים
לאלהות ,לא מנען מלטעות אחריהן'. שיתרגמו לו התורה ליוונית ,והזקנים שינו לו את התרגום
ונראה מלשון רש"י שהוא מפרש' ,אשר חלק להם' ,שה' בכמה מקומות ,ואחד השינויים היה שכתבו לו:
'חלק' את האלוהות לשאר העמים במידה מסוימת ,בעצם 'אשר חלק ה' אלקיך אתם להאיר לכל העמים'.
כך שלא מנען לטעות אחריהם .ומה שהוצרך רש"י להוסיף
זהו הפירוש הראשון שכותב רש"י .המקור השני הוא
'שהחליקן בדברים' ,משום שעדיין פירוש זה אינו מיושב
הגמרא בעבודה זרה (נה ,א):
מספיק על הלשון ,שעל דרך הפשט הגמור ,אין ראוי מה
שלא מנען מלטעות להיקרא 'חלק להם' ,ועל כן צריך "אמר ליה רבא בר רב יצחק לרב יהודה ,האיכא בית
להוסיף לפירוש זה את חלק הדרש ,שהוא נדרש גם כאילו עבודת כוכבים באתרין ,דכי מצטריך עלמא למטרא,
אמר' ,אשר החליק להם'. מתחזי להו בחלמא ואמר להו ,שחטו לי גברא ואייתי
לא חלק 'להם' ,לישראל או גם לאומות מטרא ,שחטו לה גברא ואתי מטרא .אמר ליה ,השתא אי
הוי שכיבנא לא אמרי לכו הא מלתא ,דאמר רב ,מאי
לאחר שהפירוש לפסוק בדברים כבר באמתחתינו ,נבוא
דכתיב ,אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים ,מלמד
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
יפרש כפשוטו ,ש'להם' הכוונה 'לעובדיהם' [וכמו לפירוש לפירוש הפסוק שבפרשתינו' ,אשר לא ידעום ולא חלק
התרגום] ,ואין בזה שום חילוק בין ישראל לאומות ,שבוודאי להם'.
לאף אחד לא חלק ה' אלוהות כל שהיא.
והנה הפירוש הראשון שברש"י שם ,המבוסס על הגמרא
ולפי זה בדברים אמר' ,אשר חלק להם' -להאיר .וכאן במגילה ,אינו שייך כאן כלל ,שאי אפשר לפרש' ,ולא חלק
אמר' ,ולא חלק להם' -לעובדם .וכך יתפרש גם הספרי, להאיר להם' ,שהרי כאן אין הפסוק מדבר במאורות או
וכן מבואר בבכור שור[ .אלא שצריך להבין ,מה שייך לומר בבריאה מסוימת שיש בה תועלת ,אלא באלוהות אחרים
'לא חלק להם' על דבר שאינו כלום ,ואין ראוי לתת אותו לחלקה סתם[ .וגם אם מדובר בשמש וירח וכיוצא באלו ,הרי אותם ה'
של אף אומה ולשון]. חלק אף לישראל לשמשם .אמנם עיין בגור אריה בדברים שם].
ישראל אינם מונהגים על פי המזלות ולכאורה ניתן לפרש כאן ,כפירוש השני שברש"י' ,ולא חלק
להם' ,כלומר ,לישראל לא נתן לטעות באלוהים אחרים,
האבן עזרא פירש בפרשת דברים:
אלא הזהירם וציוום שלא להימשך אחריהם שהם הבל
"אשר חלק .דבר מנוסה הוא ,כי יש לכל עם ועם כוכב ורעות רוח.
ידוע ומזל ,וכן יש מזל לכל עיר ועיר .והשם שם לישראל וכן נראה ברבינו מיוחס .שבפרשת דברים שם פירש:
מעלה גדולה להיות השם יועצם ,ולא כוכב להם והנה
"ופירושו ,שאותם חלק המקום ברוך הוא להיות האומות
ישראל נחלת השם".
משתמשין בה בחוקים ובאותות לצורך עולמו ,והם טועים
וכאן כתב' :ולא חלק להם -פירשתיו' .הרי שפירוש שני אחריהם לשם עבודה זרה מעצמם ,ואף על פי כן לא מנעם
הכתובים הוא כפשוטו ,שה' חלק את השמש והירח מהם ,אבל אתכם לקח המקום לעצמו".
והמזלות לאומות העולם להנהיגם ,אבל לא חלקם
לישראל. וכאן פירש:
וכן פירש הרמב"ן באריכות בפרשת אחרי מות (ויקרא י"ח "ולא חלק להם .לא הניחם לטעות אחריהם כדרך שטעו
כ"ה) ,והזכיר הפירוש בקצרה גם בפרשת דברים שם ,וגם האומות ,כמו' ,אשר חלק ה' אלוקיך אותם כו'' ,אלא
כאן ציין לדבריו לעיל .וכן פירשו עוד ראשונים. הביאם תחת כנפי שכינתו ,ומשל המקרא הוא כמו
ומרש"י למדנו שהוא מסרב לפירוש זה .ובאמת כפי שכתבנו למעלה".
שנתבאר לעיל ,בגמרא במגילה משמע קצת שלא
אבל בלשון רש"י כאן' ,לא נתנם לחלקם' ,לא משמע כן,
כפירושם ,שאם כן יוצא שהזקנים תרגמו את הפסוק ואם זו הייתה כוונתו ,היה מפרש שרק את האומות החליק
לתלמי שלא כאמיתות פירושו. בדברים להטעותן ולא את ישראל .ולכאורה משמע שכאן
וראה בצדה לדרך בדברים שם ,שהאריך לפרש שרש"י רש"י מפרש כפשוטו' :ולא חלק להם' ,לא נתנם לחלקם.
לא רצה לפרש הפסוק על פי עניין המזל ,משני טעמים. ולכאורה הדבר קשה ,שהרי גם לאומות אחרות לא חלק
האחד שיש סוברים שיש מזל לישראל [עיין שם באריכות
ה' אלוהים אחרים ,ומה חידוש יש בכך שלא חלק אלוהות
על העולה מהסוגיא בשבת קנ"ו] ,ואף לסוברים שאין מזל אחרת לישראל .ולכאורה צריך לפרש 'ולא חלק להם',
לישראל ,הרי לא הביאו חז"ל ראיה מפסוק זה ,ובהכרח שאין הכוונה לישראל ,אלא שה' לא נתן אותם לחלקם של
שאין זה פשט הכתוב ,וכתב' :וכבר נודע דרכו של רש"י העובדים ,והוא בין בישראל ובין באומות העולם.
שהוא בורח מלפרש מה שאינו לפי פשוטו של מקרא'.
ומצאתי שכן מפורש בספרי (שופטים פיסקא קמח):
ובמדרש לקח טוב (כאן) כתב בזה הלשון:
"רבי יוסי הגלילי אומר ,מכלל שנאמר ,אשר חלק ה'
"ולא חלק להם .אבל לאומות העולם חלקם ,שנאמר,
אלקיך אותם לכל העמים ,יכול שחלקם לאומות (כלומר,
אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים".
לעבדם) ,תלמוד לומר ,אלהים אשר לא ידעום ולא חלק
וצריך לפרשו ,או על דרך פירוש רבינו מיוחס הנ"ל ,או על להם".
דרך פירוש האבן עזרא וסייעתו.
וראה שם במפרשים שהתקשו ,הרי הפסוק כאן מדבר
וראה עוד פירוש בפסוק בדברים ,ברשב"ם ובחזקוני שם, בישראל [עי"ש בראב"ד ובזרע אברהם] .אבל נראה שרש"י
וראה כאן בפירוש הרא"ש ,בעלי התוספות ורבינו בחיי.
העולה מן הדברים בקצרה:
פירוש 'אשר חלק להם' :א) להאיר (גמ' מגילה ,רש"י ,רשב"ם ,בכו"ש ,חזקוני) .ב) הניח לאומות לטעות ,החליקן בדברים (גמ'
ע"ז ,רש"י ,בכו"ש ,רבינו בחיי) .ג) חלק לאומות שיהיו מונהגים על ידם (אב"ע ,רמב"ן)[ .וע"ע רשב"ם וחזקוני שם].
פירוש 'ולא חלק להם' :א) כפשוטו' ,לא נתנם לחלקם' ,והכוונה לכל האומות (ספרי ,רש"י ,בכו"ש) .ב) לא הניח לישראל
לטעות בהם (רבינו מיוחס) .ג) ישראל אינם מונהגים על פי המזל (אב"ע ,רמב"ן)[ .וע"ע רא"ש ,בעלי התוס' ורבינו בחיי כאן].
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
