gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מס' ‪560‬‬ ‫‪20:21‬‬ ‫‪19:33‬‬ ‫‪18:44‬‬ ‫‪20:18‬‬ ‫‪19:32‬‬ ‫‪18:42‬‬ ‫‪20:20‬‬ ‫‪19:33‬‬ ‫‪18:44‬‬ ‫כותב ועורך השיעור‪:‬‬ ‫‪20:19‬‬ ‫‪19:32‬‬ ‫‪18:43‬‬ ‫הרב דביר פרץ שליט"א‬ ‫נצבים וילך | כ"ג אלול תשפ"ו‬ ‫לא תוקעים בשופר בר"ה שחל בשבת‪ .‬נענוע לולב בכותל‪ .‬זמן התשליך כשר"ה חל בשבת‪.‬‬ ‫איסור הכניסה להר הבית‪ .‬בחירת רבני ערים ראויים‪ .‬אם אפשר לסמוך על העירוב בארץ‬ ‫ובחו"ל‪ .‬בזכות לימוד התורה של הבעלי בתים ובחורי הישיבות קורים ניסים ונפלאות לחיילים‬ ‫לגבוה‪ .‬או מהנאמר "והקרבתם"‪ ,‬שבמקום שמקריבים תוקעים]‪ .‬אבל ידוע‬ ‫תקיעת שופר בשבת‬ ‫שכאשר הבבלי והירושלמי חולקים‪ ,‬הלכה כהבבלי שבלול בכל‪ ,‬ואם כן מה‬ ‫א‪1 .‬במשנה ראש השנה (כט‪ :):‬י ום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪,‬‬ ‫שלא תוקעים בשופר בשבת‪ ,‬זו גזירה מדרבנן‪.‬‬ ‫במקדש היו תוקעים‪ ,‬אבל לא במדינה‪ .‬דהיינו שבזמן בית המקדש היו‬ ‫מאי שנא מברית‬ ‫תוקעים בשופר אפילו בשבת‪ ,‬אבל בכל העולם לא היו תוקעים‪ .‬ובגמרא‬ ‫ג‪ .‬שואלים‪ ,‬כשעושים ברית מילה בשבת‪ ,‬לא גוזרים שמא יקח המוהל או‬ ‫(שם) דרשו‪ ,‬כתוב אחד אומר " שבתון זכרון תרועה" (ויקרא כג‪ ,‬כד)‪ ,‬וכתוב אחד‬ ‫אבי הבן את הסכין וילך לבקי וישאל אותו מתי מברכים "להכניסו"‪ ,‬מתי‬ ‫אומר "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט‪ ,‬א)‪ ,‬כאן ביום טוב שחל להיות בשבת‪,‬‬ ‫מברכים "על המילה"‪ ,‬מתי מברכים "שהחיינו"‪ .‬יש בזה חילוקי מנהגים של‬ ‫כאן ביום טוב שחל להיות בחול‪ .‬אמר רבא‪ ,‬אילו היה אסור מדאורייתא‬ ‫ספרדים ואשכנזים‪ ,‬ויש ספרדים שרגילים לעשות כמו האשכנזים‪...‬‬ ‫לתקוע בשופר בשבת‪ ,‬איך היו תוקעים במקדש? ועוד‪ ,‬שהרי תקיעת‬ ‫מנהגנו לברך קודם "להכניסו"‪ ,‬ואחר כך המוהל מברך "על המילה"‪ ,‬ואחר‬ ‫שופר איננה מלאכה האסורה מן התורה‪ ,‬דתנא דבי שמואל‪" ,‬כל מלאכת‬ ‫כך מברכים "שהחיינו"‪ .‬והאשכנזים משאירים את שתי הברכות "להכניסו"‬ ‫עבדה לא תעשו" (במדבר כט‪ ,‬א) – יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת‪ ,‬שהיא‬ ‫ו"שהחיינו" אחר החיתוך‪ .‬או שילך לבקי – כגון המוהל הרב אורן – וישאל‬ ‫חכמה ואינה מלאכה‪ .‬אלא אמר רבא‪ ,‬מדאורייתא מישרא שרי‪ ,‬ורבנן הוא‬ ‫אותו איך לחתוך‪ ,‬איך לעשות פריעה‪ ,‬ואם לעשות את המילה והפריעה‬ ‫דגזור ביה‪ ,‬כדרבה‪ .‬דאמר רבה‪ :‬הכל חייבין בתקיעת שופר‪ ,‬ואין הכל‬ ‫ביחד‪ ,‬ויטלטל את הסכין ד' אמות ברשות הרבים‪ .‬ולמה לגבי ברית לא גזרו‬ ‫בקיאים בתקיעת שופר‪ ,‬גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד‪,2‬‬ ‫כמו בתקיעת שופר בשבת? ומתרצים‪ ,‬שלגבי ברית מילה לא גזרו על אדם‬ ‫ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים‪ .‬והיינו טעמא דלולב‪ ,‬והיינו טעמא‬ ‫פרטי‪ ,‬אבל על דבר של ציבור גזרו‪ ,‬וכיון שבציבור כולם חייבים לשמוע קול‬ ‫דמגילה‪ .‬משמע מדברי הבבלי‪ ,‬שלא תוקעים בשופר בשבת משום גזירה‬ ‫שופר‪ ,‬ובהולים על מצוה זו‪ ,‬גזרו שמא יטלטלנו‪ ,‬מה שאין כן בברית מילה‬ ‫דרבנן‪.‬‬ ‫שאת המצוה מקיים רק האבא‪ ,‬או המוהל‪ ,‬לא גזרו‪ .‬וכן כתב הר"ן (ר"ה ח‪ .‬ד"ה‬ ‫דעת הירושלמי‬ ‫שמא יעבירנו)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אמנם מפשטות דברי הירושלמי (ר"ה פ"ד ה"א) משמע שהדרשה מהפסוק‬ ‫גזירה במקומה עומדת‬ ‫"זכרון תרועה" היא דרשה גמורה‪ ,‬והאיסור לתקוע בשופר בשבת הוא‬ ‫ד‪ .‬עוד הקשו‪ ,‬לפי דברי הפוסקים שהיום בימינו אין רשות הרבים‬ ‫מדאורייתא [א‪.‬ה‪ .‬ומבואר בירושלמי (שם)‪ ,‬שמה שתוקעים במקדש‪ ,‬זו‬ ‫דאורייתא‪ ,‬וכל המקומות בגדר כרמלית דרבנן‪ ,‬מדוע גוזרים שמא יטלטל‬ ‫גזירת הכתוב‪" ,‬באחד לחודש יהיה לכם שבתון" (ויקרא כג‪ ,‬כד)‪ ,‬לכם ולא‬ ‫שלא כל אחד יפרוץ דרך לעצמו‪ .‬שימשיך לעשות עוד כהנה וכהנה‪ ,‬יגדיל תורה‬ ‫‪ 1‬מדברי הרב יוסף בן פורת שליט"א‪ :‬מורנו ורבנו‪ ,‬ממשיך דרכו של מרן זצ"ל‪ ,‬ללא‬ ‫ויאדיר‪ ,‬ועוד יפוצו מעיינותיו חוצה‪.‬‬ ‫חת וללא מורא‪ .‬יש הרבה רבנים שהציווי "לא תגורו מפני איש" (דברים א‪ ,‬יז) גדול‬ ‫בהלוויה של מרן האבא זצ"ל היו כמיליון איש‪ ,‬כל עם ישראל‪ ,‬חילונים ודתיים‪,‬‬ ‫עליהם‪ ,‬והם מפחדים‪ ,‬אבל יאמר לזכות מורנו ורבנו מרן הראשון לציון שליט"א‪,‬‬ ‫כיפות סרוגות וכיפות לבנות‪ ,‬חסידים וליטאים‪ ,‬מי שהיה בהלוויה ראה את הציבור‬ ‫אף שקיבל הרבה על הראש מגורמים משפטיים ומפלגתיים רשעים‪ ,‬הוא מורה‬ ‫הרחב והמגוון שהיה שם‪ ,‬מיליון איש! מגיע יום השנה של מרן ורוצים לעשות לו‬ ‫בדרך האמת לכל הדור כולו‪ ,‬בודדים הם אשר אומץ רוחם ללכת בדרך האמת‬ ‫אזכרה מרכזית בבניני האומה כפי שצריך‪ ,‬כפי היאה לכבודו‪ .‬פתאום היועצת‬ ‫למרות המתנגדים‪ .‬ורבנו שליט"א דיבר פעמים רבות שאסור באיסור חמור‬ ‫המשפטית מיארה ‪ ,‬מוציאה חוות דעת משפטית‪ ,‬שאסור לעשות עצרת לכבודו‬ ‫לעלות להר הבית‪ ,‬והולכים אנשים ועושים ישיבה בהר הבית‪ .‬אמרתי מקודם‪,‬‬ ‫של מרן‪ .‬גם התאריך של רבין סמוך לבחירות‪ ,‬ועליו לא אוסרים לעשות עצרת‪ ,‬כי‬ ‫עדיף שילכו לספר בעיר העתיקה ויגלחו בתער את הזקן והפאות‪ ,‬יעברו עבירה‪,‬‬ ‫זה שייך לשמאל‪ ,‬אבל על מרן גדול הדורות שהיה איש תורני‪ ,‬לא איש פוליטי כמו‬ ‫אבל לפחות לא יהיה חילול ה'‪ ,‬עד כדי כך‪ .‬ומרן ממשיך בהרבצת התורה כדרך‬ ‫רבין‪ ,‬מוציאה חוות דעת השבוע שאסור לעשות עצרות לפני בחירות‪ .‬הקב"ה הוא‬ ‫מרן אביו קודש הקדשים‪ ,‬לכל מקום בארץ ובעולם כבוד מרן שליט"א מגיע‪,‬‬ ‫יתן לה את המכה שלה‪ ,‬היא מתעסקת עם מרן גדול הדורות‪ ,‬את מתעסקת אתו?!‬ ‫ומאיר את הדרך לכל העולם‪ ,‬בלי הבדלי עדות ומעמדות‪" ,‬בתוך עמי אנכי יושבת"‬ ‫ה' יעזור שהיא תקבל את המכה שלה מהקב"ה‪.‬‬ ‫(מלכים ב ד‪ ,‬יג) ‪ ,‬מקושר ומחובר לכולם‪ .‬אשרי הדור שככה לו‪ .‬לא נותר לי אלא לתת‬ ‫ברכת כהן למורנו ורבנו‪ ,‬שה' יתברך יתן לו כוח ועוצמה להמשיך להדריך ולהורות‬ ‫‪ 2‬יקח את השופר וישאל את הרב איך עושים תרועה‪ ,‬יש שעושים לּו לּו לּו כמו‬ ‫בעוז ובעוצמה‪ ,‬ויזכה לקבל פני משיח צדקנו‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫העיראקים‪ ,‬ויש שעושים טּו טּו טּו‪ .‬וכדאי לעשות שניהם לצאת ידי חובת כולם‪.‬‬ ‫דברי מרן שליט"א‪ :‬חזק וברוך לראש הישיבה הגאון רבי יוסף צבי בן פורת‪ ,‬ה'‬ ‫או שישאל איך מברכים‪" ,‬לשמוע קול שופר"‪ ,‬או "לתקוע בשופר"‪ ,‬האם המצוה‬ ‫ישמרהו‪ ,‬בן פורת יוסף‪ ,‬אני מכיר אותו כבר שנים‪ ,‬היה מקורב למרן האבא זצ"ל‪,‬‬ ‫בשמיעה או בתקיעה‪ .‬בשבוע שעבר כל השיעור היה על הנושא הזה‪.‬‬ ‫ועושה הרבה הרבה לעולם התשובה‪ ,‬מחזק את בעלי התשובה ומדריך אותם‪,‬‬ ‫לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל‪d95872@gmail.com :‬‬ ‫בשנים תרס"ד ותרס"ה‪ ,‬כי ירושלים תמיד יש לה אותה המעלה שלא גזרו‬ ‫את השופר‪ ,‬הרי זה אסור מדרבנן‪ ,‬וכי גוזרים גזירה לגזירה?! צריך לתרץ‬ ‫בה 'שמא יעבירנו'‪ ,‬וכמה רבנים השיגוהו לנכון באותו מאסף‪ .‬הצעתו היתה‬ ‫שגזרה במקומה עומדת‪ ,‬ואין בית דין רשאי לבטל דברי בית דין חברו אלא‬ ‫להתקבץ בבית כנסת רבן יוחנן בן זכאי או בחורבת רבי יהודה החסיד‪ ,‬עם‬ ‫אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין (עדיות פ"א מ"ה)‪ ,‬וכיון שבזמן התלמוד גזרו‪,‬‬ ‫בתי הדינים של האשכנזים והספרדים‪ ,‬בפני בית דין‪ ,‬ולתקוע שם בשופר‪.‬‬ ‫אנחנו לא יכולים לבטל‪ .‬בפרט שזה לא פשוט שיש לנו היום כרמלית‬ ‫אלא שהיתה התנגדות עצומה מצד הממונים והכוללים‪ ,‬ולא נתנו לו להפיק‬ ‫דרבנן‪ ,‬ויש הרבה פוסקים שאומרים שגם היום יש לנו רשות הרבים‬ ‫רצונו‪ .‬אגב‪ ,‬בירושלים ריננו אז שהוא עשה מעשה‪ ,‬השכים בבוקר‪ ,‬סגר את‬ ‫דאורייתא‪ .‬ובשלחן ערוך (סי' שמה ס"ז) כתב‪ :‬איזהו רשות הרבים‪ ,‬רחובות‬ ‫חלונות הבית‪ ,‬ותקע בראש השנה שחל בשבת ‪ .5‬הוא טען שהסכים אתו‬ ‫ושווקים הרחבים ט"ז אמה ‪ -‬שמונה מטר כולל שתי המדרכות והכביש ‪-‬‬ ‫רבה של ירושלים בזמנו הגאון רבי שמואל סלנט – היה גאון עצום‪ ,‬וזה היה‬ ‫ואפילו יש להם חומה‪ ,‬אם הם מפולשים משער לשער‪ ,‬ואין דלתותיו‬ ‫לעת זקנתו ‪ -‬והיה בלגן בירושלים‪ .‬כמה אחרונים דיברו בזה‪ .‬הרב שלמה‬ ‫נעולות בלילה (טור)‪ ,‬הוי רשות הרבים‪ .‬ויש אומרים שכל שאין ששים ריבוא‬ ‫יוסף זוין‪ 6‬בספר המועדים בהלכה (ראש השנה פ"ד‪ ,‬עמ' סב) הביא את הסיפור על‬ ‫עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים‪ .‬ע"כ‪ .‬לפי היש אומרים‪ ,‬רוב ככל‬ ‫הרחובות בעולם לא עוברים בהם ששים ריבוא בכל יום‪ ,‬ודינם ככרמלית‪.‬‬ ‫הרב שלזינגר‪ .‬אבל שלא ישמעו כמה אחדים שאוהבים לחדש‪' ,‬עושה‬ ‫אך כלל ידוע הוא‪ ,‬סתם ויש הלכה כסתם‪ ,‬ולפי הסתם‪ ,‬רחובות שהם‬ ‫חדשות בעל מלחמות'‪ ...‬עם כל הכבוד לרב בעל לב העיברי‪ ,‬היה ויכוח‬ ‫רחבים ט"ז אמה‪ ,‬נחשבים רשות הרבים דאורייתא‪ ,‬ויש רחובות רבים‬ ‫בדעת הגר"ש סלנט ‪ ,7‬הוציאו התנגדות בשמו‪ ,‬ואחר כך טען שדיבר אתו‬ ‫כאלה (ראה עוד להלן אותיות יא‪-‬יד)‪.‬‬ ‫ולא התנגד‪ .‬היה בלגן בירושלים‪ .‬אבל ב"ה היום אין בלגן‪ ,‬ולהלכה ולמעשה‪,‬‬ ‫תקיעת שופר בירושלים‬ ‫בודאי כולם נוהגים שלא תוקעים בשופר בר"ה שחל בשבת‪ ,‬וזו ברכה‬ ‫לבטלה‪ ,‬ורק בדיעבד אם תקע ובירך "שהחיינו"‪ ,‬לא יברך ביום השני (ע"ע‬ ‫ה‪ .‬בשנים תרס"ה‪ ,‬תרס"ו – לפני כ‪ 120-‬שנה ‪ -‬היו שנתיים שחל ראש השנה‬ ‫בחזו"ע ימי"נ עמ' קסה‪ ,‬יחו"ד ח"ז סי' ריג אות ז‪ ,‬ובילקו"י ימי"נ עמ' תסה)‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬שנה אחרי שנה ‪ .3‬ואז היה רבי עקיבא יוסף שלזינגר‪ ,‬שחיבר את‬ ‫הספר לב העיברי‪ ,‬והיה בעל מרץ ותקיף ‪ -‬היה גאון‪ ,‬כי תקיף שהוא לא גאון‬ ‫מקור התשליך‬ ‫לא שווה ‪ -‬והוא חידש על פי דברי המשנה שהיו תוקעים במקדש אבל לא‬ ‫ו‪ .‬בשנה שחל ראש השנה בשבת‪ ,‬בחלק מקומות עושים את התשליך ביום‬ ‫במדינה‪ ,‬שלאו דוקא במקדש והוא הדין לירושלים‪ ,‬ואם כך אפילו בזמן‬ ‫הראשון‪ ,‬ובחלק מקומות ביום השני‪ .‬קודם כל‪ ,‬מה המקור של התשליך‬ ‫הזה שחרב בית המקדש‪ ,‬ב ירושלים תוקעים בשופר גם בר"ה שחל בשבת‪.‬‬ ‫שלוקחים את העבירות ומשליכים אותן לנהר? זה לא כתוב בגמרא או‬ ‫וכמו לגבי נטילת ארבעת המינים בכל ימי סוכות‪ ,‬יש אומרים בדעת‬ ‫בראשונים‪ ,‬והראשון שהזכיר כן הוא במנהגי מהרי"ל (הל' ר"ה סי' ט‪ ,‬הובא ברמ"א‬ ‫הרמב"ם (בפירוש המשניות פ"ג דסוכה) שבמקדש ובירושלים מקיים בכל שבעת‬ ‫סי' תקפג ס"ב) – אבי מנהגי האשכנזים – וכתב‪ ,‬שמה שנוהגים ללכת בראש‬ ‫הימים מצוה מדאורייתא‪ ,‬שנאמר "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת‬ ‫השנה אחר הסעודה אצל ימים ונהרות להשליך במצולות ים כל חטאתינו‪,‬‬ ‫ימים" (ויקרא כג‪ ,‬מ)‪ 4.‬ואמר רבי עקיבא יוסף שלזינגר‪ ,‬שהוא הדין לגבי תקיעת‬ ‫משום שמובא במדרש (תנחומא פר' וירא אות כב)‪ ,‬שכאשר אברהם אבינו הלך עם‬ ‫שופר‪ .‬עשה תעמולה גדולה לתקוע בירושלים בשבת של ר"ה‪ ,‬ופרסם‬ ‫יצחק להר המוריה‪ ,8‬השטן נעשה כמו נהר לעכב אותו מן העקידה – ידע‬ ‫שורה של מאמרים על כך במאסף התורני תל תלפיות שהופיע בהונגריה‬ ‫‪ 8‬כל גדולי הדור אוסרים להיכנס להר הבית‪ ,‬איזה חוצפה יש לאלה שנכנסים‪.‬‬ ‫‪ 3‬זה לא מצוי‪ ,‬אבל כך היה‪ .‬אומרים שגם חרבן בית המקדש הראשון וגם חרבן‬ ‫דיברתי על כך כמה פעמים‪ ,‬איך בן גביר עולה להר הבית‪ ,‬כל גדולי הדור‪,‬‬ ‫בית המקדש השני היו בשנה שראש השנה חל בשבת‪ ,‬ולא תקעו בשופר ביום‬ ‫הסטייפלר‪ ,‬הרב שך‪ ,‬הרב אלישיב‪ ,‬הרב אוירבך‪ ,‬מרן‪ ,‬חכם בן ציון‪ ,‬הרב פיינשטיין‪,‬‬ ‫הראשון שהוא דינא קשיא‪ ,‬ולכן היה דין קשה בעולם‪ ,‬ויש עוד דוגמאות לכך‪.‬‬ ‫הרב אברמסקי‪ ,‬רבי עזרא עטייה‪ ,‬כולם אוסרים‪ .‬ומה הכוח של הרב שלך שמתיר‪,‬‬ ‫‪ 4‬היו כמה רבנים שהקפידו על כך‪ ,‬וגם מרן זצ"ל מתחילה היה נוהג ללכת לכותל‬ ‫האם הוא מגיע לגדלות של הרב פיינשטיין‪ ,‬האם הוא מגיע לגדלות של רבי שלמה‬ ‫המערבי ולנענע שם לולב‪ .‬לפני מלחמת ששת הימים לא היתה אפשרות להגיע‬ ‫זלמן‪ ,‬עם כל הכבוד‪ ,‬אסור להיות תמימים‪ ,‬כותב הגאון החזון איש (ח"ב סי' קלג)‬ ‫לכותל‪ ,‬אבל החל מסוכות תשכ"ח היה מגיע בכל שנה לכותל לנענע שם לולב‪,‬‬ ‫שלדעת מי הם גדולי תורה האמיתיים‪ ,‬אלו גופי תורה‪ .‬אסור לדבר על רבנים‪ ,‬אבל‬ ‫לכל ארבעת הצדדים‪ ,‬למעלה ולמטה‪ ,‬כי הכותל הוא בודאי העיר העתיקה‪ .‬גם‬ ‫רבנים שתפקידם להזהיר את הציבור‪ ,‬יכולים לומר שהמתירים לא הגיעו‬ ‫הגרי"ש אלישיב עד שנותיו האחרונות היה מגיע לכותל לנענע לולב‪ .‬אבל בשנותיו‬ ‫לקרסוליים של כל גדולי הדור שאסרו‪ .‬כשהייתי ברמת שלמה‪ ,‬מסרתי שם שיעור‬ ‫האחרונות מרן חזר בו (בחזו"ע סוכות עמ' שלח)‪ ,‬וכתב שאין זה מוכרח בדעת הרמב"ם‪,‬‬ ‫בנושא אחר‪ ,‬ופתאום אברך ספרדי אחד שיהיה בריא קפץ ואמר‪ ,‬הרב‪ ,‬למה אסור‬ ‫וכדברי להקת אחרונים שבכל מקום הוא מדרבנן‪.‬‬ ‫לעלות להר הבית?! אפשר להסביר לו‪ ,‬אבל בשביל מה מתווכח‪ ,‬ככה עשו גדולי‬ ‫הדור וגמרנו‪ ,‬תתרגל לשמוע לגדולי הדור‪ .‬הוא לא מתבייש‪ ,‬נכנס בריש גלי בלבוש‬ ‫‪ 5‬לרבי עקיבא איגר (דרוש וחידוש מערכה ח) התוקע בשופר בר"ה שחל בשבת בדיעבד‬ ‫חרדי להר הבית‪ .‬אוי ואבוי לאלה שנכנסים‪ ,‬הם יענשו על זה‪ ,‬יש על כך חיוב כרת‪,‬‬ ‫יצא‪ ,‬ולדבריו לא יחזור לברך "שהחיינו" ביום השני‪ .‬אבל יש חולקים‪ .‬והרב פראנק‬ ‫ה' ירחם‪ .‬פעם ישבתי באיזה כנס‪ ,‬וישב לידי רב אחד עם המבורג ופראק‪ ,‬שאלתי‬ ‫בהר צבי (חאו"ח ח"ב סי' פח) האריך לפלפל בדברי רבי עקיבא איגר‪.‬‬ ‫מי זה‪ ,‬ואמרו פלוני‪ .‬פניתי אליו ושאלתי‪ ,‬איך אתה מתיר להיכנס להר הבית? אמר‪,‬‬ ‫‪ 6‬נפטר למעלה מגיל מאה‪ ,‬היה גאון עצום‪ ,‬הכרנו אותו‪ ,‬היה גר ליד ישיבת חברון‬ ‫כן! אמרתי‪ ,‬מה הכוח שלך יותר מכל הגדולים ביחד‪ ,‬הרב אוירבך‪ ,‬הרב אלישיב‪,‬‬ ‫בגאולה‪ ,‬והיה אוהב את מרן‪ .‬חיבר את האנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬והמשיכו אחריו‪.‬‬ ‫מרן ועוד ועוד? אמר‪ ,‬צריך להראות ריבונות על הר הבית‪ .‬אבל בשביל זה מותר‬ ‫‪ 7‬היה אחד שרצו למנות אותו לרב ראשי לעיר אחת‪ ,‬ומרן לא הסכים למנותו‬ ‫לעבור על כרת?! הרב קוק כותב בספרו (באגרותיו ח"ב סימן רפה ובשו"ת משפטי כהן עניני‬ ‫בשום פנים ואופן‪ .‬הרב רחמים לוי ע"ה הביא אותו למרן בהפתעה‪ ,‬נכנס למרן‬ ‫א"י ס"ס צו)‪ ,‬שבשביל הסברא להראות ריבונות לא מתירים איסור כרת‪ .‬והוא חסיד‬ ‫ואמר לו‪ :‬כבוד הרב‪ ,‬הבאתי את פלוני‪ .‬ומרן אמר‪ :‬שלא יכנס לפה‪ ,‬וכי הוא יֵ ֵשב על‬ ‫של הרב קוק‪ .‬אמר‪ :‬לא‪ ,‬לא! וחזר על דבריו בכעס‪ .‬הם עושים טעות ומכשילים‬ ‫כסאו של הגאון רבי שמואל סלנט שהיה מגדולי הדור?!‪ ...‬מרן קיים "לא תגורו‬ ‫את הרבים‪ ,‬מגיעים אנשים מאמריקה ורואים אנשים דתיים עם חליפה שנכנסים‬ ‫מפני איש"‪ .‬הגאון רבי דוד כהן ראש ישיבת חברון הוא נין של הרב פראנק‪ ,‬וכאב‬ ‫להר הבית‪ ,‬וחושבים שאם הם נכנסים אז מותר‪ ,‬ונכנסים בלי טבילה ובלי שום‬ ‫לו שאותו רב ישב על כסאו של זקנו הרב פראנק‪ ,‬שהיה גאון עולם‪ ,‬כניכר מספריו‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬ב אה הכלה עם כל השושבינים והקרובים‪ ,‬הצלם והצלמת‪ ,‬וכולם נכנסים‪ ,‬וכי‬ ‫מרן נהג נשיאותו ברמה‪' ,‬זרוק מרה בתלמידים' (כתובות קג‪ ,):‬ולא פחד‪ .‬ראש עיריית‬ ‫טבלו במקוה?! איזה מכשול‪ .‬אלה שבאים מאמריקה קשה להסביר להם את‬ ‫ירושלים בזמנו אמר למרן‪ ,‬אם תסכים איתי אעשה לך כך וכך‪ ,‬והציע הצעות‬ ‫ההלכה‪ ,‬כי לא מבינים עברית‪ .‬ותמיד אני אומר להם שילמדו עברית ‪ -‬גם את זה‬ ‫טובות‪ .‬אבל מרן לא רצה ואמר‪ ,‬מה אתה קונה אותי בדברים כאלו‪ ,‬ועמד על שלו‪.‬‬ ‫קשה להם להבין‪ - ...‬כי אי אפשר ללמוד את התורה שלנו בלי לדעת עברית‪ ,‬אין‬ ‫אחר שמרן הסתלק מן העולם אחרים עשו מה שעשו‪.‬‬ ‫באנגלית שו"ת שאגת אריה‪ ,‬נודע ביהודה‪ ,‬חתם סופר‪ ,‬יביע אומר‪ .‬אדם שלא‬ ‫לומד יביע אומר חסר לו משהו בתורה‪ ,‬כי התורה של מרן היא תורה שלימה‪ .‬ואלה‬ ‫צריך למנות רב עיר תלמיד חכם‪ ,‬בקי בהלכה וגדול בתורה‪ ,‬שקוע בלימוד ונוהג‬ ‫שנכנסים עוונם יישאו‪ ,‬יתנו את הדין על כך‪ ,‬ועל עצם זה שעושים נגד גדולי‬ ‫ביראה‪ .‬ב"ה כל הרבנים שמינו לאחרונה ראויים ותלמידי חכמים‪ .‬הרב של אילת‬ ‫ישראל‪ .‬זה חמור מאוד‪ ,‬חינכו אותנו להתבטל לגדולי הדור שיודעים את כל‬ ‫למד במרכז הרב וגם בפורת יוסף אצל חכם בן ציון אבא שאול‪ ,‬ויודע תורה‬ ‫התורה‪ ,‬מרן זצ"ל בגיל חמש עשרה סיים את כל הש"ס ‪ 2,711 -‬דפים‪ ,‬עם תוספות‪,‬‬ ‫והלכות‪ ,‬כשאני מגיע לאילת הוא מדבר איתי בהלכה ואני רואה שהוא בקי‬ ‫ובפעם השניה סיים בגיל ‪ , 19‬וידע את כל התורה‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪ ,‬תראו את‬ ‫בפוסקים וגם בספרי מרן‪.‬‬ ‫שם לעשות עירוב‪ .‬קמו כנגדו רבנים‪ ,‬גם אשכנזים וגם ספרדים‪ ,‬ואמרו‪ ,‬לא‬ ‫שהזכות הזו תעמוד לבניו לדורי דורות ‪ -‬וכשהנהר הגיע לצווארו אמר‬ ‫יתכן‪ ,‬ודאי שזה רשות הרבים דאורייתא! הוא עשה חשבון שבכל מכוניות‬ ‫"הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש" (תהלים סט‪ ,‬ב)‪ ,‬מיד גער הקב"ה בשטן‬ ‫יש שנים‪ ,‬אבל אולי יש בה חמשה או עשרה‪ ,‬ובזמנו היה רעש‪ .‬אני הייתי‬ ‫ויבש הנהר ועמדו ביבשה‪ .‬וכיון שרוצים להזכיר את מסירות הנפש של‬ ‫צריך לנסוע לניו יורק בשביל הישיבה‪ ,‬ומרן קרא לי ואמר‪ :‬תלך לאדמו"ר‬ ‫אברהם אבינו בעקידה‪ ,‬עושים תשליך‪9 .‬‬ ‫ותשמע ממנו מה הנימוקים שלו‪ ,‬כי לוחצים עלי לכתוב מכתב בעד‬ ‫תשליך בשנה זו‬ ‫העירוב‪ ,‬ואני רוצה לשמוע‪ .‬האדמו"ר היה גר באמריקה‪ ,‬ואחר כך עבר‬ ‫ז‪ .‬בדרך כלל עושים תשליך ביום הראשון של ראש השנה‪ ,‬כי זריזים‬ ‫לרמות‪ .‬הלכתי אליו‪ ,‬כיבד מאוד את מרן‪ ,‬ואמר לי את הנימוקים‪ ,‬אמרתי‬ ‫מקדימים למצוות‪ ,‬וכתב הפרי מגדים (סי' תקפג מש"ז סק"ג‪ ,‬וא"א סק"ה)‪ :‬וראיתי‬ ‫שלא מסתבר שלא עוברים שם שש מאות אלף‪ ,‬אבל הביא עוד צירופים‪.‬‬ ‫חזרתי לארץ וא מרתי למרן שהוא התיר בגלל אותן סיבות‪ ,‬ומרן הסכים‬ ‫בקצת מקומות כשחל יום ראשון בשבת‪ ,‬הולכים ביום שני‪ ,‬ואפשר שהנהר‬ ‫וכתב מכתב לתושבי ניו יורק – בעיקר חלאּבים ‪ -‬שמי שקשה לו להימנע‬ ‫חוץ לעיר‪ ,‬ומשום הוצאה שנושאים ספרים וכדומה ‪ -‬כי מי יכול לומר בעל‬ ‫פה את כל הנוסח של הזוהר‪ ,‬תיקונא תליתאה‪ ,‬תיקונא רביעאה‪ - ...‬הולכים‬ ‫מלטלטל‪ ,‬ועלול להיכשל‪ ,‬יסמוך על העירוב‪ ,‬אבל אנחנו בני תורה‬ ‫ביום שני‪ .‬אך בשו"ת שבות יעקב (ח"ג סי' מב) ‪ -‬היה לפני כ‪ 300-‬שנה ‪ -‬כתב‪:‬‬ ‫מחמירים‪.‬‬ ‫לא ידעתי חשש נדנוד איסור בזה‪ ,‬אפילו אם הנהר הוא במקום שאסור‬ ‫מרן החמיר‬ ‫לטלטל ביום השבת‪ ,‬מה בכך‪ ,‬לא ישאו אצלם כלום‪ .‬והאריך בדבר להתיר‪.‬‬ ‫ט‪ .‬מרן בעצמו לא סמך על העירוב‪ ,‬גם בארץ וגם בחו"ל‪ ,‬ויותר מזה‪,‬‬ ‫כיום איך אפשר שלא יטלטלו את הסידור‪ ,‬אולי יאמרו רק "מי אל כמוך"‪,‬‬ ‫כשהיינו בחו"ל מרן היה מחמיר ומוציא את השעון‪ .‬באור לציון ח"ב (עמ' ר)‬ ‫אבל לא כולם ישמעו‪ ,‬לכן בחו"ל שבהרבה מקומות אין עירוב‪ ,‬כמו‬ ‫כתב שיש בשעון איסור טלטול‪ ,‬אבל חולקים עליו‪ ,‬כי שעון הוא דרך‬ ‫אוסטריה‪ ,‬לא יעשו תשליך בשבת‪ ,‬אלא ביום השני‪ .‬הן אמת שלגבי ברכת‬ ‫לבישה‪ ,‬וכשם שלובשים בגד עונדים את השעון‪ ,‬וזה לא טלטול (עיין יבי"א‬ ‫האילנות בשבת אנחנו לא גוזרים שמא יטלטל‪ ,‬ומרן זצ"ל בעצמו בירך‬ ‫ח"ט חאו"ח סי' קח אות קמה)‪ .‬ובכל זאת מרן היה מחמיר על עצמו‪ .‬וגם את הכיפה‬ ‫כמה פעמים ברכת האילנות בשבת‪ .‬כי ברכת האילנות היא קצרה‪ ,‬ולכן לא‬ ‫היה מחמיר להוציא מתחת למצנפת‪ ,‬אף שמן הדין מותר‪.‬‬ ‫חוששים‪ ,‬מה שאין כן בתשליך‪ ,‬שאנשים לא יוותרו על הזוהר שהוא עיקר‬ ‫למה כתב מכתב להקל‬ ‫התשליך‪ ,‬ויקחו את הסידור‪ .‬ואין זו גזרה מדעתנו‪ ,‬אלא כי המכשול מצוי‪.‬‬ ‫י‪ .‬מה שמרן כתב מכתב בעד העירוב‪ ,‬כי היו הרבה אנשים יראי שמים‪ ,‬שהיו‬ ‫אבל כאן בארץ שכמעט בכל המקומות יש עירוב ‪ ,10‬אין לחוש שיטלטלו‬ ‫מטלטלים בשבת מכל מיני סיבות‪ ,‬טלטלו את המפתחות של הבית כדי‬ ‫את הסידורים‪ ,‬ויכולים לעשות את התשליך בשבת‪.‬‬ ‫שלא יבואו גנבים‪ ,‬ובסוף העיר יכולות לבוא חיות‪ .‬וכן טלטלו את‬ ‫עירוב בחו"ל‬ ‫המטפחת‪ ,‬כי פעם לא היה טישו‪ ,‬וברב פעלים ח"ב (סי' מח) כתב שזה טלטול‬ ‫ח‪ .‬בשנים האחרונות בזכות מרן זצ"ל השתנה המצב בכמה מקומות‬ ‫גמור‪ ,‬אלא אם כן היא מחוברת לבגד בקרסים או בתיק‪-‬תק (עיין יבי"א ח"ט‬ ‫בחו"ל‪ .‬למשל רחוב 'אושן פארקווי' באמריקה‪ ,‬יש בו הרבה נתיבים‪,‬‬ ‫חאו"ח סי' קח אות קמז‪ ,‬ובילקו"י סי' שא ס"ז) ‪ .‬וכן היו הולכים עם כיפה בכיס‪ ,‬כי פחדו‬ ‫וטוענים שעוברים שש מאות אלף אנשים בכל יום‪ ,‬והאמת שמי שמגיע‬ ‫מאנטישמיות‪ ,‬שלא יבוא איזה כושי ויזיק להם‪ 11 .‬ואם תגיד להם‪ :‬רבותי‪,‬‬ ‫לשם רואה שעוברות שם מכוניות רבות כל הזמן‪ .‬גם בצרפת יש רחוב‬ ‫לא לטלטל את המפתחות! מי ישמע לך? הם מפחדים על הבית שלהם‪.‬‬ ‫שנקרא 'שאנז אליזה'‪ ,‬ועוברות שם מכוניות רבות כל הזמן‪" ,‬ויום ולילה לא‬ ‫כשמרן ביקר במקסיקו אמר למשה סבא ע"ה שהיה גביר גדול‪ :‬ביום כיפור‬ ‫ישבותו" (בראשית ח‪ ,‬כב)‪ ,‬ונראה שעוברים שם שש מאות אלף אנשים בכל‬ ‫מחזיקים את נעלי הגומי ביד ובאים לבית הכנסת‪ ,‬ובכל השנה באים עם‬ ‫יום‪ ,‬וכמובן שיש במקומות הללו ט"ז אמה‪ .‬נמצא שלכולי עלמא נחשבים‬ ‫כיפה וממחטות בכיס‪ ,‬לא חסר לך כסף‪ ,‬תעשה תיבה גדולה כמו בכותל‪,‬‬ ‫רשות הרבים דאורייתא‪ ,‬ובזה לא מועיל עירוב חוט‪ ,‬ורק בכרמלית מועיל‬ ‫ותשים שם נעליים של כיפור‪ ,‬כיפה ומטפחות‪ ,‬ותפרסם לפני כן שלא‬ ‫(ש"ע סי' שסד ס"ב) ‪ .‬בא האדמו"ר מאונגוואר בעל ספר משנה הלכות‪ ,‬העמיד‬ ‫יביאו מהבית‪ ,‬כי יש פה הכל‪ .‬מי שרוצה נעליים לכיפור יסע לשם‪ ...‬הוא‬ ‫מישהו ב'אושן פארקווי' עם שלחן וכסא‪ ,‬וספר את המכוניות שעוברות‬ ‫מנע רבים מעוון‪ ,‬זכות הרבים תלויה בידו‪ .‬מרן חשש שבאמריקה יש הרבה‬ ‫שם ביום‪ ,‬ואמר שלא עוברים שם שש מאות אלף אנשים‪ ,‬ופרסם להתיר‬ ‫שער מתהלך באשמיו" (תהלים סח‪ ,‬כב)‪ ,‬בלי כיפה‪ ,‬לקח אותנו למרפסת ואמר‪ :‬תעשו‬ ‫התשובות שלו באבן העזר‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬כל תשובה‬ ‫מהר‪ ...‬בלי מנין‪ .‬טוב שהסכימו לעשות ברית לבן‪ ,‬ב"ה הבג"ץ עדיין לא אסר‪ ,‬ואני‬ ‫שכותב‪' ,‬מריש ועד גמירא'‪ .‬איך אפשר לעשות נגד גדולי הדור?! בראש‬ ‫לא נותן להם רעיונות‪ ...‬הייתי סנדק וכך יכולתי לאכול ולשתות‪ ,‬וזה היה לשם‬ ‫ובראשונה צריך להתבטל אליהם‪ ,‬ואם אתה לא מבין‪" ,‬אתי תלין משוגתי" (איוב יט‪,‬‬ ‫שמים‪ ,‬כי רציתי לשכנע‪ ,‬וב"ה שכנעתי והפכתי חצי מהגוף הבוחר שיבחרו‬ ‫ד)‪.‬‬ ‫בתלמיד חכם‪ .‬צריך לפעול שיהיו רבנים טובים‪.‬‬ ‫‪ 9‬יש שהולכים לנהר שיש בו דגים (עיין דרכי משה תקפג‪ ,‬ב‪ .‬לבוש תקצו‪ ,‬א‪ .‬של"ה מס' ר"ה פרק‬ ‫בארץ יש עירוב כמעט כל המושבים‪ ,‬היום בבוקר סיפר לי מישהו‪ ,‬שבאיזה מושב‬ ‫נר מצוה אות כג בהגהה‪ .‬טעמי המנהגים ענייני ר"ה אות תשכד בקו' אחרון אות לו)‪ .‬ומנענעים את שולי‬ ‫היה עירוב בעבר ונקרע‪ ,‬ולא היה מי שידאג לזה‪ ,‬כי לא בכל המושבים יש רבנים‪,‬‬ ‫מעיל (א"ר תקצו‪ ,‬ג‪ .‬כה"ח תקפג‪ ,‬ל‪ .‬ועוד) ‪ .‬מספרים על אחד הגדולים שעשה תשליך וניער‬ ‫וחבל‪ ,‬יש אברכים בירושלים בגיל ארבעים וחמישים שמתבזבזים בכולל‪ ,‬שילכו‬ ‫את מעילו‪ ,‬ובא תלמיד והתחיל לאסוף‪ ,‬ואמר‪ ,‬העבירות של כבודו זה מצוות‬ ‫למושבים בצפון ובדרום‪ ,‬ידברו עם עסקנים שיסדרו להם‪ ,‬ויזכו את הרבים‪.‬‬ ‫בשבילי‪ ...‬וכל זה לסבר את האוזן‪ ,‬וכי על ידי הנענוע משליך את העבירות?! יש‬ ‫השבוע היה רב קהילה שמינו אותו‪ ,‬וכשבדק את העירוב נבהל‪ ,‬ראה שהעירוב‬ ‫דין ויש דיין‪ ,‬ועל ידי שעושה תשובה מאהבה העוונות נהפכות לזכויות (יומא פו‪.):‬‬ ‫פסול‪ ,‬והשבוע הוא הביא מומחים שיטפלו בעירוב‪ .‬לא עושים עירוב לבד‪ ,‬צריך‬ ‫‪ 10‬למשל בירושלים‪ ,‬היו כאן כמה רבנים‪ ,‬הרב משאש ועוד‪ ,‬שדאגו שיהיה עירוב‬ ‫לקחת מומחים‪ .‬סיפרו לי בצבא שעשו עירוב באיזה מקום‪ ,‬וקצין אחד אמר לרב‪:‬‬ ‫טוב‪ ,‬יש מחלקה מיוחדת שאחראית על העירוב‪ ,‬ומסתובבים כל יום ששי בצהרים‬ ‫למה אתה עולה על הסולם? עושים עירוב‪ .‬אמר לו‪ :‬תשמע‪ ,‬יש לי רעיון‪ ,‬אני אתן‬ ‫ובודקים‪.‬‬ ‫הוראה‪ ,‬שבשבוע הבא יחפרו ויעשו עירוב למטה ברצפה‪ ...‬ה' ירחם‪ ,‬איזה עמי‬ ‫בעיר אחת היו שני מתמודדים‪ ,‬ונבחרו בקולות זהים‪ ,‬אחד לא חזק‪ ,‬יודע קיצורי‬ ‫ארצות‪ ...‬צריך שיהיה עירוב בכל מושב ובכל עיר‪ ,‬וזו אחריות ציבורית‪.‬‬ ‫הלכות‪ ,‬הלוואי ילקוט יוסף‪ ...‬ואחד תלמיד חכם שיודע לדרוש ולדבר‪ ,‬מלא וגדוש‪,‬‬ ‫‪ 11‬לפני ארבעים שנה הייתי בסן פאולו בברזיל‪ ,‬ואחרי התפלה היו לומדים חק‬ ‫ומרן היה אוהב אותו‪ .‬לפני כמעט שלשים שנה מרן הגיע לחתונה שלו‪ ,‬באמצע‬ ‫לישראל‪ ,‬חתנו של רב הקהילה שהוא תלמיד חכם‪ ,‬היה לומד אתם יחד‪ ,‬וראיתי‬ ‫החתונה הפסיקו‪ ,‬הביאו למרן רמקול‪ ,‬והתחיל להמטיר ברכות על החתן‪ ,‬היתה לו‬ ‫איך מסביר להם יפה‪ .‬אחר כך נסעתי באיזה מקום‪ ,‬ואני רואה את התלמיד חכם‬ ‫זכות שמרן בירך אותו‪ .‬עשו שם בחירות חוזרות‪ ,‬בתענית אסתר נסעתי לעיר הזו‬ ‫הזה הולך ברחוב בלי כיפה‪ .‬אמרתי‪ ,‬זה נותן שיעורים‪ ...‬אבל פחד מאנטישמיות‪.‬‬ ‫כדי לשכנע את הגוף הבוחר‪ ,‬וצריך לדבר הרבה‪ ,‬אבל בצום הפה מתייבש וקשה‬ ‫פעם היינו עם מרן בברזיל‪ ,‬הלכנו בליל שבת‪ ,‬ועבר רכב עם נערים שעשו רעש‪,‬‬ ‫לדבר‪ .‬זה היה צום מוקדם‪ ,‬טלפנתי לאורן וביקשתי ממנו שישיג לי סנדקאות‪ ,‬אף‬ ‫ומיד השומרי ראש רצו למרן‪ ,‬שלא יקרה משהו‪ .‬יש שם אנטישמיות‪.‬‬ ‫פעם לא מבקשים בשביל עצמם‪ ,‬אבל כאן ביקשתי‪ ,‬ומ צא לי סנדקאות בדרך‬ ‫לבית שמש‪ .‬המוהל היה שם‪ ,‬האמא והסבתא יושבות על הספה‪ ,‬האבא "קדקד‬ ‫נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!‬ ‫‪ .1‬הפקדה לחשבון בנק‪ :‬מזרחי טפחות סניף ‪ 523 :‬מ‪.‬ח‪ 225485 .‬ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר‪.‬‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫‪ .2‬העברה בביט ‪ 0546888382‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪ .3 .‬קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק‪:‬‬ ‫‪ https://nedar.im/7004246‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪.‬‬ ‫הרבים דאורייתא‪ .‬ויש אומרים שאם לא עוברים ששים ריבוא איש בכל‬ ‫בעלי בתים שלא כולם חזקים ‪ ,12‬ואם לא יעשו עירוב אנשים ימשיכו‬ ‫יום‪ ,‬זה דרבנן ולא דאורייתא‪ ,‬וכן דעת בה"ג (אספמיא עמוד ‪ ,131‬הובא בתוס' עירובין‬ ‫להיכשל‪ ,‬ולכן הסכים על העירוב שעשו‪ ,‬וכתב שהוא כדי "למנוע מכשול"‪.‬‬ ‫ו‪ ,).‬רש"י (עירובין ו‪ .‬ד"ה רה"ר‪ ,‬נט‪ .‬ד"ה עיר של יחיד)‪ ,‬תוס' (שבת ו‪ :‬סד‪ :‬ועירובין ו‪ .‬ד"ה כיצד)‪,‬‬ ‫אבל אדם שלא נכשל‪ ,‬אין הכי נמי לא יסמוך על העירוב‪ .‬מרן כשהיה מגיע‬ ‫הרא"ש (פ"ק דעירובין)‪ .‬הביאור הלכה (סי' שמה ד"ה שאין) כתב על זה כל כך יפה‪,15‬‬ ‫לשם‪ ,‬לא היה סומך על העירוב‪ .‬היו רבנים ספרדים שהסתמכו על הרב‬ ‫הביא הרבה ראשונים‪ ,‬וכתב להחמיר שלא מועיל חוט‪ .‬אבל כיום מן הדין‬ ‫פיינשטיין (אג"מ ח"א סי' קלח‪ ,‬קלט‪ ,‬וח"ד סי' פז‪-‬פט) ‪ -‬שהוא המרא דאתרא של‬ ‫סומכים על העירוב‪ ,‬בצירוף כמה צירופים‪.‬‬ ‫אמריקה ‪ -‬שהורה שלא לעשות עירוב‪ .‬אבל כיון שהמכשול מצוי‪ ,‬כשעשו‬ ‫צירופים להקל‬ ‫עירוב בכמה קהילות מצרפת וממקסיקו ועוד‪ ,‬והיו צריכים גיבוי‪ ,‬כתבתי‬ ‫להם גיבוי "למנוע מכשול"‪.‬‬ ‫יג‪ .‬הגאון החזון איש‪( 16‬סי' קז אות ה והלאה) כתב‪ ,‬שבזמנם השווקים והרחובות‬ ‫היו מפולשים מעבר לעבר‪ ,‬אבל היום שאין לנו רחובות מפולשים מעבר‬ ‫סתירה בשלחן ערוך‬ ‫לעבר כמו שהיה בדגלי מדבר‪ ,‬וכגון רחוב יפו בירושלים‪ ,‬ורחוב אלנבי או‬ ‫יא‪ .‬מרן זצ"ל החמיר ולא טלטל גם בארץ‪ ,‬אפילו שיש עירוב טוב‪ ,‬למה? כי‬ ‫דיזינגוף בת"א‪ ,‬שבסוף הרחוב ממשיך לצד ימין או לצד שמאל‪ ,‬ולכן אין‬ ‫יש מחלוקת בדעת מרן השלחן ערוך מה נחשב רשות הרבים‪ ,‬בסימן‬ ‫רשות הרבים דאורייתא‪ .‬כך חידש החזון איש‪ ,‬ו ביביע אומר (ח"ט חאו"ח סי' לג‬ ‫שמ"ה סעיף ז' כתב בסתם שרחובות הרחבים ט"ז אמה הם רשות הרבים‬ ‫אות ו) מצא סימוכין לדבריו מהריטב"א (שבת ו‪ .‬עירובין ו‪ .).‬ועוד‪ ,‬שיש סברא של‬ ‫גמורה‪ ,‬וביש כתב שצריך ששים ריבוא איש‪ .‬וסתם ויש הלכה כסתם‪13 .‬‬ ‫הבית אפרים (סי' כו) – היה לפני כמאתים וחמישים שנה – שכאשר נוסעים‬ ‫מצד שני‪ ,‬בסימן ש"ג סעיף י"ח לגבי נשים שיוצאות עם תכשיטים ויש‬ ‫במכוניות או בעגלות ולא ברגל כדגלי מדבר‪ ,‬גם אם עוברים שם ששים‬ ‫לחוש שתרצה להראות לחברה שלה‪ ,‬קיבלתי לכבוד יום הנישואין טבעת‬ ‫ריבוא‪ ,‬אין זה רשות הרבים אלא כרמלית‪ .‬ומאחר שיש בזה סתירה במרן‬ ‫זהב או יהלום‪ ...‬ותוציא ותטלטל ברשות הרבים‪ ,‬כתב‪ ,‬דהשתא הרחובות‬ ‫השלחן ערוך‪ ,‬מן הדין יש צירופים שאפשר לסמוך עליהם‪.‬‬ ‫שלנו הם כרמלית‪ ,‬לא רשות הרבים‪ ,‬ואפילו שהם רחבים ט"ז אמה‪ ,‬כי לא‬ ‫בסיכום‬ ‫בוקעים בהם ששים ריבוא איש בכל יום‪ .‬והאחרונים דנו מה העיקר‬ ‫להלכה‪ ,‬מהר"י פראג'י ‪( 14‬סי' נט) ‪ -‬היה אב"ד אלכסנדריא שבמצרים לפני כ‪-‬‬ ‫יד‪ .‬לכן במקומות שיש עירוב‪ ,‬נוהגים לעשות תשליך ביום הראשון של‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬וזריזים מקדימים למצוות‪ .‬וגם מי שמחמיר כמו‬ ‫‪ 280‬שנה – כותב‪ ,‬העיקר שיש היום רשות הרבים דאורייתא‪ ,‬וכמבואר‬ ‫מרן שהחמיר ולא סמך על העירוב‪ ,‬יכול לתת לילד קטן פחות מגיל בר‬ ‫בסימן שמ"ה‪ ,‬ולדבריו עירוב חוט לא יועיל‪.‬‬ ‫מצוה שייקח את הסידורים‪ .‬ואם נרדם – איך ישן בראש השנה?!‪ – ...‬ולא‬ ‫מחלוקת ראשונים‬ ‫עשה תשליך ביום הראשון‪ ,‬יעשה ביום השני‪ .‬אבל במקומות שאין עירוב‬ ‫יב‪ .‬וכן דעת כמה ראשונים להחמיר‪ ,‬מהם הרי"ף (מהר"י פראג'י שם)‪ ,‬הרמב"ם‬ ‫כגון בחו"ל‪ ,‬יש חשש שיוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים ויטלטלו‪,‬‬ ‫(ר"פ יד מהל' שבת‪ ,‬פ"ה מה' עירובין הי"ט)‪ ,‬הרמב"ן והרשב"א‪ ,‬הביאם הרב המגיד (ר"פ‬ ‫ויעשו את התשליך ביום השני‪.‬‬ ‫יד מהל' שבת)‪ ,‬המאירי והר"ן (ר"פ במה אשה)‪ ,‬שרחוב שיש בו ט"ז אמה‪ ,‬זהו רשות‬ ‫‪ 15‬מישהו אמר לי שלרב משנה ברורה לא היה הרבה ספרים‪ ,‬אני לא יודע מאיפה‬ ‫‪ 12‬היום יש שם חיזוק גדול‪ ,‬אם תשוו את היום למה שהיה באמריקה לפני שישים‬ ‫המציא את זה‪ ,‬תראו כמה ראשונים ופוסקים מביא‪.‬‬ ‫שנה‪ ,‬זה 'צווי דינים'‪ ...‬אני זוכר שבשבת בקריאת התורה‪ ,‬היה צריך להפסיק‬ ‫לקרוא‪ ,‬ולהעיר לאנשים שיהיו בשקט‪ ,‬כי מרוב שהיו מדברים בקול רם לא שמעו‬ ‫‪ 16‬החזון איש היה גברא רבה‪ ,‬ולמרות שמרן זצ"ל חולק עליו‪ ,‬אל תחשבו שלא ידע‬ ‫את הקורא‪ .‬ואיפה היו שיעורי תורה‪ ,‬מיד אחרי התפלה סוגרים את הבית כנסת‪.‬‬ ‫מיהו החזון איש‪ ,‬שהיה גאון עולם‪ ,‬אבל לפעמים חלק עליו בהלכה‪ ,‬ונקט כדעת‬ ‫אבל היום ב"ה המצב השתנה‪ ,‬הרבה בזכות הרב רפול שעשה שם מהפך‪ .‬אחרי‬ ‫מרן הבית יוסף‪ ,‬שגם הוא היה גאון עולם‪ ...‬אבל ידע מיהו החזון איש‪.‬‬ ‫ערבית של ליל שבת נשארים מאות אנשים‪ ,‬והרב שלהם הרב מאיר ידיד נותן‬ ‫החזון איש היה פאר הדור והדרו‪ ,‬ומסר את נפשו בהנהגה‪ ,‬הנהיג את העם בארץ‬ ‫להם שיעור בפרשת השבוע באנגלית‪ ,‬והציבור נהנה ממנו ודבוק אליו‪ .‬הוא תלמיד‬ ‫ישראל בשנות הקמת המדינה‪ ,‬שהיו פה הרבה מאבקים‪ ,‬איך נאבק על גיוס‬ ‫של הרב אביגדור מילר שהיה בעל מחשבה גדול וחיבר ספר על השואה‪ .‬ובליל‬ ‫הבנות‪ .‬היום לא מדברים על זה‪ ,‬כאילו הותרה הרצועה‪ ,‬אדם נוסע בכביש ורואה‬ ‫שבת במקום למהר לבית לקדש‪ ,‬יושבים לשמוע שיעור‪ ,‬ואף שבשלחן ערוך (סי'‬ ‫חייל וחיילת‪ ,‬תשימו שני חיילים! אבל עושים כך‪ .‬והיה אומר שזה יהרג ואל יעבור‪.‬‬ ‫רעא ס"א) כתוב שימהר לעשות קידוש ולאכול‪ ,‬זה באופן רגיל‪ ,‬אבל צריך שיקול‬ ‫וגם שירות לאומי אסור‪ .‬החזון איש לקח ללב‪ ,‬ונפטר מצער על גיוס הבנות‪ .‬מרן‬ ‫דעת‪ ,‬שאם הוא לא יעשה כך הם לא יחזרו‪ .‬וכן יש שם שיעורים בדף היומי ובהלכה‬ ‫זצ"ל נפטר מצער על גיוס בחורי הישיבות‪ ,‬אז היתה הממשלה של לפיד‪ ,‬והתחילו‬ ‫יומית‪ .‬לפני חמש עשרה שנה הייתי בברוקלין‪ ,‬וכל הקהילה נסעו לסיום הש"ס‬ ‫לפגוע בלומדי התורה‪ ,‬ולמרן היה צער גדול‪ ,‬מי יודע אם לא קירב את מיתתו‪ .‬עד‬ ‫העולמי במנהטן‪ ,‬יש שם אולם גדול שמכיל מאה אלף מקומות‪ ,‬ארוך כאורך‬ ‫כדי כך‪ .‬כי זה הנשמה שלנו‪ ,‬אבל אין להם שכל‪ ,‬הם לא יודעים כמה לימוד התורה‬ ‫הגלות‪ ,‬ונסענו לשם‪ ,‬וראיתי הרבה בעלי בתים שמסיימים את הש"ס‪ ,‬יש אחד‬ ‫עוזר לעם ישראל‪.‬‬ ‫שסיים פעמיים ויש אחד שסיים שלש פעמים‪ ,‬ואלו בעלי בתים שעובדים כל‬ ‫היום‪ ,‬ולפעמים הם לומדים תורה יותר ממה שלומדים בארץ‪ .‬המצב שם השתנה‬ ‫תראו‪ ,‬בצבא של דוד המלך היו חיילים יראי שמים‪ ,‬ומי שרק דיבר בין ישתבח‬ ‫בזכות הרבנים שם שהרימו את קרן הציבור הרחב‪.‬‬ ‫ליוצר‪ ,‬לא היה נלחם‪ ,‬שמא יגרום החטא ויהרג במלחמה‪ ,‬למרות שזה חטא קל‪,‬‬ ‫לא היו עוברים אפילו על חטא כזה‪ .‬זאת אומרת שהיו צדיקים‪ ,‬ואפילו הכי כשדוד‬ ‫‪ 13‬יש בחורים שלמדו בישיבות‪ ,‬מתחתנים והולכים לכולל‪ ,‬והקב"ה נתן להם שכל‬ ‫המלך יצא למלחמה‪ ,‬קיים "אלף למטה אלף למטה" (במדבר לא‪ ,‬ד)‪ ,‬כנגד כל אלף‬ ‫שהולכים לכולל הלכה‪ .‬אבל לא למדו כללי הוראה‪ ,‬ושואלים האם לחוש ליש‪ ,‬וכן‬ ‫חיילים שיוצאים להילחם‪ ,‬החזיק אלף בחורי ישיבות שילמדו תורה ויקראו‬ ‫לסמוך על היש‪ ,‬או לא? בספר עין יצחק יש כללים‪ ,‬חשוב שאברכים ילמדו‪ ,‬ושם‬ ‫תהילים‪ ,‬נתן להם תקציבים‪ ,‬מעונות יום וכו'‪ ,‬רק תשמרו על עם ישראל! אדם‬ ‫(ח"ג עמ' תסד) כתבנו שהלכה כסתם לגמרי‪ ,‬והבאנו הרבה ראיות‪ ,‬ודלא כחכם בן‬ ‫ציון‪ .‬הוא היה איש אמת מגדולי הדור שלנו‪ ,‬ואילו היה רואה אותן היה חוזר בו‪.‬‬ ‫שלומד תורה שומר על עם ישראל‪ ,‬על החיילים‪ ,‬ובזכות לימוד התורה יש לנו‬ ‫החיד"א בברכי יוסף (או"ח בשיורי ברכה סי' סא סק"ב) כתב שמרן הבית יוסף אמר‬ ‫ניסים ונפלאות‪ .‬באים חיילים ומספרים לי‪ .‬גם היום נתתי שיעור לחיילים‪,‬‬ ‫בעצמו‪ ,‬שכאשר כתב סתם ויש התכוין לפסוק כהסתם‪ .‬ואם היה צריך לחוש ליש‬ ‫ומספרים לנו על ניסים ונפלאות‪ ,‬איך זה קורה? כי יש כאלה שלומדים תורה‬ ‫אומרים‪ ,‬וכי מרן הכשיל אותנו?! אלא הלכה כסתם לגמרי‪.‬‬ ‫בשבילכם‪ ,‬והתורה אגוני מגנא ואצולי מצלא (סוטה כא‪ .).‬אילו היו יודעים מכך ראשי‬ ‫השלטון‪ ,‬היו מעטרים את לומדי התורה בזהובים‪ ,‬מכפילים את התקציבים‪ ,‬ולא‬ ‫‪ 14‬כשלמדתי בישיבות הייתי משמיע לחברים האשכנזים מה שמרן דיבר בפינת‬ ‫עושים גזרות‪ .‬וכמו שאמר דוד המלך (תהלים קכב‪ ,‬ב) "עומדות היו רגלינו בשעריך‬ ‫ההלכה ברדיו מורשת‪ ,‬כבר אז היה מדבר בהלכה בכל יום ששי‪ ,‬כעשרים דקות‪.‬‬ ‫ירושלים"‪ ,‬מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים שהיו עוסקים‬ ‫והיו הרב אברמסקי והרב אוירבך ועוד מקשיבים קבוע‪ .‬והייתי משמיע לחברים‪,‬‬ ‫בתורה (מכות י‪ . ).‬אבל לצערנו יש אנשים אפיקורסים שלא מאמינים בדברי חז"ל‪.‬‬ ‫כך כתב רבי חיים פלאג'י‪ ,‬רבי יעקב פראג'י‪ ,‬רבי עבדאללה סומך‪ .‬והם היו צוחקים‬ ‫צריך להאמין שלימוד התורה מגן על עם ישראל‪.‬‬ ‫עלי‪ ,‬מה השמות האלו‪ ,‬מי זה רבי עבדאללה סומך‪ ,‬מלך ירדן?‪ ...‬זה רבו של הבן‬ ‫איש חי!‬