gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הלכה ולמעשה – ימי הסליחות‬ ‫בס"ד – גליון ל"ו ‪ -‬סיכום חבורות על ענינא דיומא– ימי רצון ורחמים חודש אלול שנת תשפ"ו‪ -‬פרשת נצבים‪-‬וילך‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א ‪ -‬מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו‬ ‫א] ענין הסליחות‬ ‫‪ ]1‬ימי אלול הם ימי רצון ורחמים‪ ,‬והתשובה בחודש זה מתקבלת יותר‪.1‬‬ ‫‪ ]2‬ונוהגים האשכנזים להתחיל לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה‪.2‬‬ ‫‪ ]3‬בעת אמירת הסליחות יש לקבל בלבו תשובה גמורה‪( ,‬דהיינו החרטה על העבר וקבלה על העתיד)‪.3‬‬ ‫ב] זמן הסליחות‬ ‫‪ ]1‬כתב הרמ"א‪ 4‬שנוהגין לעמוד באשמרות‪( 5‬והיינו סוף הלילה קודם עלות) לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה‪.‬‬ ‫‪ ]2‬אמנם‪ ,‬עכשיו נהגו רבים לקום רק קצת מוקדם מהרגיל לומר סליחות אף שכבר האיר היום‪.6‬‬ ‫‪ ]3‬נוהגין להרבות בסליחות בערב ר"ה‪ ,‬והמנהג בכל המקומות ליפול על פניהם בסוף הסליחות (אף שהוא ערב יו"ט)‪ ,‬אפ' אם התחילו‬ ‫סליחות לאחר עלות השחר‪.7‬‬ ‫ג] הברכות קודם סליחות‬ ‫‪ ]1‬צריך לברך ברכת התורה קודם סליחות‪ ,8‬ואף אם משכים קודם עלות השחר‪( ,9‬ויש מקפידים לברכה אף אם עי"ז יפסד חלק מהסליחות‬ ‫עם הציבור‪.)10‬‬ ‫‪ ]2‬אף המשכים קודם עלות השחר (כגון בערב ר"ה שמרבים בסליחות) צריך ליטול ידיו ולברך ברכת נט"י קודם הסליחות ‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ ]3‬אולם‪ ,‬אם חושש שיצטרך עוד לנקביו‪ 12‬קודם שיתחיל פסד"ז‪ ,13‬מוטב שיטול ידיו קודם הסליחות בלא ברכה‪( ,‬אף אם קם אחר‬ ‫הוא באשמורת קודם אור היום‪ ,‬ממילא הוי כמו סדר התפילה ולכן גם עתה‬ ‫‪ 1‬כתב המשנ"ב [סימן תקפא בהקדמה] וז"ל‪' :‬ואיכא הסמכתא מקרא 'אני לדודי‬ ‫דלא שייך הטעם מ"מ כך נתקן שהוא סדר סליחות דערב ר"ה‪.‬‬ ‫ודודי לי'‪ ,‬ראשי תבות 'אלול'‪ ,‬וסופי תיבות עולה ארבעים (תיבת י' ארבעה‬ ‫אולם בהלכות חג בחג [פרק ד‪,‬ה] כתב שאם התחילו הסליחות בערב ר"ה ביום‪,‬‬ ‫פעמים) כנגד ארבעים יום מר"ח אלול עד יום הכיפורים‪ ,‬כי באלו ארבעים יום‬ ‫אין נופלין על פניהם כיון שכל הטעם הוא מפני דרוב פעמים רגילים לסיים‬ ‫התשובה מקבלת להיות לבו קרוב אל דודו בתשובה‪ ,‬ואז דודו קרוב לו לקבל‬ ‫קודם עלוה"ש‪.‬‬ ‫תשובתו מאהבה' ע"ש‪.‬‬ ‫‪ 8‬כך כתב המשנ"ב [סימן מו ס"ק כז] וכן כתב במטה אפרים [סימן תקפא‪,‬יב]‬ ‫‪ 2‬רמ"א תקפא‪,‬א‪ [ ,‬ואם חל ראש השנה ביום שני או שלישי‪ ,‬מתחילין מיום ראשון של‬ ‫ובקיצור שו"ע [סימן קכח‪,‬ה]‪.‬‬ ‫שבוע שלפניו ‪-‬רמ"א שם]‪.‬‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בקובץ הלכות [פרק ב‪,‬ז] ובספר אשי ישראל‬ ‫‪ 3‬כדאי להעתיק כאן הדברים פשוטים שכתב ביסוד ושורש העבודה [בשער‬ ‫[פרק מה‪,‬ז] וכן כתב הגר"ח קנביסקי [במועדי הגר"ח ח"א תשובה שפח] שאסור‬ ‫העשירי פרק חמישי] 'והנה בודאי כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך של עולם‬ ‫לומר סליחות קודם ברכת התורה‪ ,‬וכמו"כ כתב בהלכות חג בחג [פרק ב‪,‬ה]‬ ‫לבקש מלפניו על סליחות עונותיו בלתי תשובה בלבו‪ ,‬מה כחו כי יארך נפשו‬ ‫ובחוון עובדיה [ע' ה]‪ .‬והגר"מ שטרנבאך [תו"ה עמוד כב] כתב שבודאי לכתחילה‬ ‫בתפילתו על סליחות עונותיו זולת תשובה? הנה בני אדם זה לזה שואלים אם‬ ‫יאמר ברכות התורה קודם סליחות‪[ ,‬אבל לדעתו אינו אסור מעיקר הדין]‪.‬‬ ‫אמרת הסליחות‪ ,‬ואומר הן כבר אמרתי הסליחות‪ ,‬ואינו שם על לב מה בצע‬ ‫‪ 9‬כבר כתב המשנ"ב [בסימן מז ס"ק כח] שאין חילוק בין הקם אחר או קודם‬ ‫אמרתו הסליחות‪ ,‬הלואי שיאמר הבורא ית"ש 'הסליחות'‪ ,‬וזה א"א זולת‬ ‫חצות‪ ,‬דכל שישן שינת קבע על מיטתו מחוייב בברכת התורה‪ ,‬וכן כתב‬ ‫התשובה‪ .‬לכן יזהר האדם בעת אמירת הסליחות לקבל בלבו תשובה גמורה‪,‬‬ ‫בהלכות חג בחג [פרק ב‪,‬ה] לענין סליחות‪.‬‬ ‫דהיינו החרטה על העבר וקבלה על הבא' עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ 10‬כך פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ב‪,‬ז ובהערה ז] וכן הוא דעת הגר"מ‬ ‫‪ 4‬תקפא‪,‬א‬ ‫שטרנבאך [שו"ת תו"ה ע' כג]‪.‬‬ ‫‪ 5‬והיינו‪ ,‬בסוף הלילה קודם עמוד השחר‪ ,‬דסוף הלילה הקב"ה שט בעולם הזה‬ ‫ועיין בארחות רבינו [ח"ב ע' רז] שהסטיפלער היה נוהג לברך ברכת התורה‬ ‫והוא עת רצון [משנ"ב שם ס"ק א]‪.‬‬ ‫קודם סליחות‪ ,‬אבל כשבא לביהכ"נ וכבר התחילו לומר סליחות אז היה נוהג‬ ‫‪ 6‬כתב המג"א [תקפא‪,‬א] ע"ז שכתב בשו"ע שנוהגין לקום באשמורת לומר‬ ‫לברך ברכת התורה לאחר הסליחות‪.‬‬ ‫סליחות ותחנונים‪' ,‬מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות ובסוף הלילה שט‬ ‫‪ 11‬כתב המשנ"ב [בסימן ו ס"ק ט] 'והסכמת האחרונים שלא להפסיק לכתחילה‬ ‫בעוה"ז והוא עת רצון' ע"כ‪ ,‬וכתב במטה אפרים [סע' יא] 'וזמן אמירת‬ ‫בין ברכת נט"י והנטילה אלא מיד שנוטל ידיו צריך לברך על נט"י'‪ ,‬וכן נהג‬ ‫הסליחות הוא בסוף הלילה סמוך לאור הבוקר‪ ,‬ועכשיו מתאחרין על הרוב עד‬ ‫החזו"א [ע' קונט' הזכרונות סימן ג‪,‬ג] והגרש"ז אוריבאך [כך הובא באשי ישראל פרק‬ ‫התחלת עמוד השחר ע"כ‪ ,‬וע"ע בערוך השלחן [תקפא‪,‬ד] 'ועכשיו שבהרבה‬ ‫ב הערה פד]‪.‬‬ ‫מקומות אומרים סליחות בעוד שכבר היום גדול וכו' וכתב באלף המגן [ס"ק‬ ‫ומלבד זאת‪ ,‬כתב המשנ"ב [שם בס"ק יא] שאף אלו הנוהגים להמתין לברך את‬ ‫כד] 'באמת מר"ח אלול עד לאחר יוה"כ המה ימי רצון כל היום ורק קודם עלות‬ ‫הברכה עד בואם לביהכ"נ‪ ,‬אבל אם יפסיק בלימוד התורה‪ ,‬סליחות או‬ ‫השחר הזמן ההוא מובחר ביותר' ע"כ‬ ‫תהילים וכיוצ"ב עד שיברך ברכת נט"י בביהכ"נ‪ ,‬לכ"ע לא עביד שפיר‪ ,‬דיש‬ ‫וכתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬שבזמנינו רוב מקומות אין מקפידין לומר סליחות קודם‬ ‫הפסק גדול בין הנטילה והברכה‪ ,‬ולכן יש לו לברך את הברכה מיד אחר‬ ‫עלות השחר‪ ,‬כך כתב בקובץ הלכות [פרק ב‪,‬א] וכן כתב בספר אשי ישראל [פרק‬ ‫הנטילה‪ ,‬וז"ל‪' :‬מה שנוהגין רוב המון העם להתפלל סליחות קודם אור הבוקר‬ ‫מה‪,‬ד] וכעין זה כתב באור לציון [בפרק א‪,‬א] דאף שלכתחילה יש לנהוג לומר‬ ‫בימי הסליחות ושם מזכירין כמה פסוקים ואח"כ מברכין על נט"י וכו'‬ ‫סליחות קודם עלות השחר‪ ,‬מי שקשה לו לקום בזמן זה‪ ,‬יאמר את הסליחות‬ ‫שמפסיקין בהפסקה כזאת צ"ע ליישב‪ ,‬והסכימו האחרונים שלא לעשות כן‬ ‫בשעות הבוקר [ אבל כתב שם דעכ"פ בערב ר"ה יש להזהר לכתחילה לומר את הסליחות‬ ‫אלא יש לברך בביתו מיד בקומו ושוב אין לברך על נט"י בביהכ"נ' ע"כ‪.‬‬ ‫לפני שיאיר היום] וכן הגרי"י פישר לא נהג להתחיל הסליחות קודם עלות השחר‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו שיש לברך ברכת נט"י מיד בבוקר‪ ,‬כך הובא בשם‬ ‫[ע' הליכות א"י עמוד ד ‪ -‬מלבד ערב ראש השנה]‪.‬‬ ‫הגרי"ש אלישיב [ בוישמע משה ח"ה עמוד ג‪ ,‬אולם עי' ביבקשו מפיהו ח"א ש"א פרק‬ ‫‪ 7‬כך כתב בקובץ הלכות [פרק ד‪,‬א] שכן הוא המנהג בכל המקומות ואין לשנות‪,‬‬ ‫ט] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בשיח תפילה תש' ד]‪.‬‬ ‫וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [באשי ישראל פרק מה הערה סח] דגם בכה"ג‬ ‫וכן כתבו הפוסקים בנוגע לסליחות‪ ,‬כך כתב להלכה בקובץ הלכות [פרק ב‪,‬ו]‬ ‫שמתחילים המנינים של סליחות ביום‪ ,‬מ"מ נוהגין לומר תחתון בסוף‬ ‫ובספר אשי ישראל [פרק מה‪,‬ז] ובספר הלכות חג בחג [פרק ב‪,‬ה]‪.‬‬ ‫הסליחות‪.‬‬ ‫‪ 12‬כתב המשנ"ב [בסימן ד ס"ק ט] בשם החיי אדם שאם חושש שיצטרך עוד‬ ‫אמנם‪ ,‬הרי כתב בשו"ע [תקפא‪,‬ג] 'אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה‬ ‫לנקביו קודם שעומד להתפלל לכתחילה יותר טוב להמתין מלברך על נט"י עד‬ ‫בתפילה‪ ,‬אע"פ שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות' ע"כ‪ ,‬וכתב שם המג"א‬ ‫שמנקה עצמו ורוצה להתפלל כיון שלדעת הרא"ש הותקן הנטילה כדי שיהא‬ ‫[ס"ק יג] שהטעם שנופלים על פניהם באשמרות הוא מפני שרגילין לסיים קודם‬ ‫ידיו נקיים להתפלל‪ ,‬וכן כתב לענין סליחות‪[ ,‬בס"ק יא] 'אלא אחר גמר‬ ‫עלות השחר‪ ,‬וכיון דרוב הפעמים מסיימים קודם עלות‪ ,‬תקנו לנפול אף אם‬ ‫הסליחות יבדוק עצמו לנקביו או יטיל מים וישפשך ואז יברך על נט"י ואשר‬ ‫אירע פעם אחד שממשיך על היום‪ ,‬וכן כתב הלבוש [תקפא‪,‬ד]‪.‬‬ ‫יצר ויתפלל'‪ ,‬וכן כתב בספר אשי ישראל [פרק מה‪,‬ז] בנוגע סליחות‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬בזמנינו שרגילין תמיד לסיים הסליחות אחר עלות השחר‪ ,‬לכאורה היה‬ ‫‪ 13‬עיין בהערה הקודמת במה שכתב המשנ"ב בשם הח"א‪ ,‬ואף שכתב המשנ"ב‬ ‫ראוי שלא ליפול על פניהם‪ ,‬וצ"ע למה נוהגין ליפול על פניהם‪ ,‬ועיין במה‬ ‫קודם שהתחיל להתפלל‪ ,‬אבל כתבו פוסקי זמנינו שאם ישער שיתחיל פסד"ז‬ ‫שהובא בשם הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ד הערה א] דאולי כיון שתקנו‬ ‫בנקיות‪ ,‬יכול לברך לכתחילה‪ ,‬שאף לדעת הרא"ש הוי הנטילה שתקנו חז"ל‬ ‫נפילת אפים בסדר הסליחות דערב ראש השנה משום דעיקר תקנות סליחות‬ ‫עלות) ולאחר הסליחות ועשיית צרכיו יש לו ליטול ידיו שנית ואז יברך ברכת נט"י (עם שאר ברכת השחר‪.)14‬‬ ‫‪ ]4‬מי שנטל ידיו כשקם לסליחות קודם עלות‪ ,‬לאחר עלות יש לו ליטול ידיו ג' פעמים שנית (‬ ‫‪ 15‬אבל אינו מברך על אותו נטילה‪.)16‬‬ ‫‪ ]5‬אבל י"א דא"צ להפסיק באמצע הסליחות כדי ליטול ידיו בעלות‪ ,‬ורשאי להמתין עד שיגמור כדי ליטול ידיו שוב ג"פ‪.17‬‬ ‫ד] דקדוקי דיני סליחות‬ ‫‪ ]1‬ראוי לעמוד בשעת כל אמירת הסליחות‪ ,‬ועכ"פ חייב לעמוד בשעת 'קל מלך יושב'‪ ,‬אמירת י"ג מידות‪ ,‬ובשעת הוידוי (אשמנו)‪.18‬‬ ‫‪ ]2‬במקומות שמחויב לעמוד‪ ,‬אסור לסמוך עצמו על שטענדער וכיוצ"ב (באופן שאם ינטל אותו דבר‪ ,‬יפול) דסמיכה דינה כישיבה‪.19‬‬ ‫‪ ]3‬מי שעומד באמצע ברכות ק"ש ושמע ציבור אומרים י"ג מדות‪ ,‬לא יענה עמהם‪ ,20‬וי"א דה"ה עם עומד באמצע פסד"ז‪.21‬‬ ‫‪ ]4‬אבל נהגו לענות י"ג מדות ששומע (אף שאינו מתפלל עמהם)‪ ,‬אפ' אם לומד או עומד באמצע סליחות ‪[ 22‬א] (ויש לעמוד כשעונה עמהם‪.)23‬‬ ‫ה] סליחות ביחידות‬ ‫‪ ]1‬אין ליחיד לומר י"ג מדות הרחמים‪( ,24‬וכן אין לומר 'ויעבור'‪ )25‬רק בדרך קריאה בטעמי הקרא‪.26‬‬ ‫‪ ]2‬וכשאומרים אותה דרך קריאה‪ ,‬י"א דצריך לגמור כל הפסוק עד 'ועל רבעים'‪.27‬‬ ‫‪ ]3‬אין לומר הבקשות שנאמרות בלשון ארמי כגון 'מחי ומסי' (שבסוף הסליחות) ביחידות‪.28‬‬ ‫‪ ]4‬וי"א דאם מתפלל בביהכ"נ יכול לומר מחי ומסי ביחידות אף שהציבור אינו אומר אותו אז עמהם‪.29‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] אבל מי שיושב בחדר אחת‪ ,‬ושמע י"ג מדות מחדר אחר‪ ,‬א"צ לענות עמהם‪.‬‬ ‫שטרנבאך [בתשובות והנהגות או"ח ח"א סימן קיד 'שאין מפסיקין באמצע ברכות‬ ‫בעבור שיהיו נקיים להתפלל‪ ,‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה‬ ‫התפילה לתפילה זו]‪.‬‬ ‫פרק ב‪ ,‬אות כג] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [ביבקשו מפיהו ח"א ש"א פרק ט‪,‬ו]‬ ‫‪ 21‬כך הורה הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ב‪,‬לא] מפני דעניית י"ג מדות הוא‬ ‫ובשם הגר"ח קניבסקי [בדעת נוטה ח"א תשובה רצד]‪.‬‬ ‫מידי דרשות וליכא בזה חיוב כלל‪ ,‬ולכן אין לענות אותה אף באמצע פסוקי‬ ‫‪ 14‬כתב המשנ"ב [ בסימן ו ס"ק ט ובביה"ל סימן ד‪,‬א ד"ה ואפילו] דאם בעת שבירך‬ ‫דזמרא‪ ,‬וכמו"כ כתב בשו"ת שבט הלוי [ח"ט סימן א]‪ ,‬וכעין זה כתב בהלכות‬ ‫על נטילת ידים היה זמן רב אחר הנטילה הראשונה שעשה כשהקים ממטתו‪,‬‬ ‫יום ביום [פרק ב‪,‬מ] שא"צ להפסיק בפסד"ז לאמירת י"ג מדות [אבל כתב שם‬ ‫יש לו לסדר את הנטילה ואת הברכה עם שאר ברכת השחר כדי לחוש לדעת‬ ‫בהערה ‪ 63‬שמ"מ רשאי הוא להפסיק כיון שהוא דבר שבקדושה וגם דברי שבח הם]‪.‬‬ ‫הרשב"א ע"ש ליתר ביאור‪ ,‬וכן כתב בתשובות והנהגות [ח"א סימן ה] ובספר‬ ‫‪ 22‬עיין בשו"ת אג"מ [ח"ג או"ח סימן פט] שכתב שלכאורה אין חיוב לענות אותה‬ ‫אשי ישראל [פרק מה‪,‬ז] לענין הקם לסליחות‪.‬‬ ‫דאינו דומה לקדושה שעונים בכל פעם ששומעין [כמו שכתב הרמ"א קכה‪,‬א‬ ‫ויש להזכיר מה שכתב הגר"ח קניבסקי [בדעת נוטה ח"א תש' רפד וכן בתש' שטז‬ ‫מתשובות הרשב"א] דהתם מאחר שהצבור מקדשין השם איך יוצא עצמו מן‬ ‫הנדפס בספר לקט תשובות בסימן ד] דעכ"פ אינו צריך לסדר אותו עם כל ברכת‬ ‫הצבור‪ ,‬אבל בי"ג מדות אין אומרים לכוונה לקדש בזה שם שמים אלא‬ ‫השחר‪ ,‬אלא סגי במקצתו‪.‬‬ ‫שאומרים לתפילה שירחם עלינו במדות הרחמים שלו וא"כ שייך זה רק לאלו‬ ‫‪ 15‬כמו שכתב בשו"ע [בסימן ד‪,‬יד] דיש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת‬ ‫המתפללים ומבקשים רחמים‪ ,‬וכיון שהוא אינו מתפלל עתה עמהם הרי לא‬ ‫כשיאור היום להעביר רוח רעה השורה על הידים‪ ,‬וכתב הרמ"א [שם] דיש‬ ‫שייך לו להזכירם ע"ש‪ ,‬אבל סיים באג"מ שמ"מ 'מנהג העולם הוא להזכירם‬ ‫ליטלם בלא ברכה‪.‬‬ ‫וכו' וטעם יש לזה דהוא להטיב להצבור המתפללים שאף שיש להם עשרה‬ ‫ולכן כתבו פוסקי זמנינו שהקם קודם עלות בימי הסליחות יש לו לחזור וליטול‬ ‫האומרין‪ ,‬מ"מ כשיש יותר עם האומרים הי"ג מדות מתעוררין הרחמים‬ ‫ידיו בלא ברכה לאחר עלות‪ ,‬כך כתב בקובץ הלכות [פרק ב‪,‬ו] ובספר אשי ישראל‬ ‫מהשי"ת על הצבור המתפללין ביותר‪ ,‬ולפי המנהג יש גם להפסיק מלמודו‬ ‫[פרק מה‪,‬ח] ובהלכות חג בחג [פרק ב‪,‬ה] וכן היה נהג הגרי"י פישר בימי הסליחות‬ ‫ולענות עמהם הי"ג מדות' עכ"ל‪ ,‬וכעין זה כתב הגר"ח קניבסקי [במועדי הגר"ח‬ ‫[ע' הליכות אבן ישראל פרק ג עמוד ח]‪.‬‬ ‫ח"א תשובה שפג] דאם עומד באמצע סליחות ושומע י"ג מדות ממנין אחר‪ ,‬יש‬ ‫‪ 16‬לא מיבעי אם כבר בירך את הברכה על נטילה שעשה כשהקם‪( ,‬דאז בוודאי‬ ‫לו להפסיק ולענות עמהם‪ ,‬וכן פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ב‪,‬לא]‬ ‫אינו מברך שנית) אלא אפ' לא בירך עליו אז (שחשש שיצטרך עוד לנקביו) אין לו‬ ‫שנוהגין העולם שמי שנכנס לביהכ"נ או יושב ולומד ושומע ציבור אומרים י"ג‬ ‫לברך אלא אחר שכבר עשה צרכיו קודם הנטילה‪( ,‬וגם אינו חושש שיצטרך עוד‬ ‫מדות‪ ,‬שאומר עמהם‪.‬‬ ‫לנקביו קודם שעומד להתפלל)‪ ,‬ולא על הנטילה שעשה כדי להעביר את הרוח רעה‪,‬‬ ‫והגר"מ שטרנבאך [בתו"ה או"ח ח"א סימן קיד] כתב שיש חיוב לענות י"ג מדות‬ ‫וכן כתב המשנ"ב [בסימן ד ס"ק לג שאם לא עשה צרכיו קודם הנטילה איך יאמר וצונו‬ ‫עם הציבור‪ ,‬שלא יהו הציבור מקדשין שם שמים להזכיר יתברך שמו במדותיו‬ ‫על נט"י אם כבר יצא חובת הנטילה בנטילה הראשונה‪ ,‬ורק אם עשה צרכיו יתחייב‬ ‫והוא נמנע מלהזכירו‪.‬‬ ‫בנטילה מחדש כדי שיהא ידיו נקיים להתפלל‪ ,‬ועל אותו נטילה רשאי לברך את הברכה]‪.‬‬ ‫‪ 23‬כמו שכתב הרמ"א [בסימן נו‪,‬א] ובמשנ"ב [ס"ק ח] דכל דבר שבקדושה בעי‬ ‫‪ 17‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א‪,‬ו]‪.‬‬ ‫עמידה‪ ,‬ועיין בהערה ‪ 19‬לעיל שכן כתבו הפוסקים בנוגע לאמירת י"ג מדות‪.‬‬ ‫‪ 18‬כתב האליה רבה [סימן תקפא סוס"ק ט] וכן כתב בקיצור השל"ה (עניני ר"ה)‬ ‫‪ 24‬דדבר שבקדושה הם‪ ,‬ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה‪[ ,‬ע' בשו"ע תקסה‪,‬ה]‪.‬‬ ‫טוב לעמוד כשאומרים סליחות‪ ,‬ועכ"פ יעמוד כשאומרים אל מלך יושב וכו'‬ ‫‪ 25‬כך כתב הרמ"א תקסה‪,‬ה‪ .‬וכתב באור לציון [פרק א‪,‬ב] שיפסק ממילים של‬ ‫וי"ג מידות'‪ ,‬וכן כתב המטה אפרים [שם סוף סעי' יח] 'וטוב לעמוד בשעת‬ ‫'כמו שהודעת לענו מקדם כמו שכתוב'‪.‬‬ ‫אמירת הסליחות וכו' ומי שקשה לו לעמוד באמירת הסליחות‪ ,‬עכ"פ יעמוד‬ ‫‪ 26‬שו"ע שם‪ ,‬והיינו שיאמר אותו עם הניגון וטעמים כקורא בתורה‪[ ,‬עיין‬ ‫בשעת אמירת קל מלך יושב וי"ג מדות ובשעת אמירת הוידויים'‪ ,‬וכן כתב‬ ‫במשנ"ב סימן תקסה ס"ק יב וסימן תקפא ס"ק ד]‪ ,‬וכן כתב בספר אשי ישראל [פרק‬ ‫בקיצור שו"ע [סימן קכח‪ ,‬סו"ס ו] 'טוב לעמוד באמירת הסליחות‪ ,‬ומי שקשה לו‬ ‫מה‪,‬יט] ובחזו"ע [ע' כז]‪.‬‬ ‫יעמוד לכל הפחות באמירת קל מלך יושב וכו' וי"ג מדות' ע"כ‪.‬‬ ‫‪ 27‬כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ יור"ד ח"ג סימן סימן כא] וכן פסק הגר"ש‬ ‫וכן כתב בקובץ הלכות [פרק ‪ ],‬ובספר איש ישראל [פרק מה‪,‬יד] דחייב לעמוד‬ ‫קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ב‪,‬יח]‪ ,‬דכיון שאומרים דרך קריאה בעלמא‪ ,‬אינו‬ ‫עכ"פ בי"ג מדות ואמירת 'קל מלך רחמים' ובוידוי‪ ,‬וכן כתב בהלכות חג בחג‬ ‫רשאי להפסיק באמצע הפסוק‪ ,‬דכל פסוקא דלא פסקי' משה אנן לא פסקינן‪.‬‬ ‫[פרק ב‪,‬י]‪.‬‬ ‫אולם יש מקילים בזה‪ ,‬עיין במה שכתב הגר"ע יוסף [ביבי"א ח"ט סימן קח‬ ‫אולם הגר"מ שטרנבאך כתב [בשו"ת שו"ה עמוד כד] שמעיקר הדין א"צ לעמוד‬ ‫ובחזו"ע עמ' ל]‪.‬‬ ‫באמרית 'אל מלך יושב'‪.‬‬ ‫‪ 28‬כל כתב במשנ"ב סימן תקפא ס"ק ד‪ ,‬כיון דאין מתפללים בלשון ארמי‬ ‫‪ 19‬שכן הוא הגדר שבדרך כלל הסמיכה חשיב כישיבה‪[ ,‬ע' משנ"ב צד ס"ק כב‬ ‫כשמתפללים ביחידות [ עיין בשו"ע סימן קא‪,‬ד ובמשנ"ב שם]‪ ,‬וכן כתב בקובץ‬ ‫וסימן קב ס"ק א ובסימן קמו ס"ק יז]‪.‬‬ ‫הלכות [] ובספר אשי ישראל [פרק מה‪,‬יט] ובהלכות חג בחג [פרק ב‪,‬טו]‪.‬‬ ‫‪ 20‬כך כתב הגר"ש קלוגר [באלף לך שלמה סימן מד] שאין להפסיק לענות י"ג מדות‬ ‫‪ 29‬כך הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בספר אשי ישראל פרק מה‪,‬יט] וכן כתב הגר"מ‬ ‫באמצע ק"ש וברכותיה אף דהוי דבר שבקדושה‪ ,‬דאין חיוב לענות אותה עם‬ ‫שטרנבאך [בשו"ת תו"ה עמוד כד]‪.‬‬ ‫הציבור‪ ,‬וכ"כ בתהלה לדוד [סימן סו ס"ק ז] דאין מפסיקין להן כיון שאין‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫מפסיקין רק על חיוב ולא על מנהג‪ ,‬וכך כתב בקובץ הלכות [פרק ב‪,‬לא] ע"פ מה‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫שכתב באג"מ [או"ח ח"ג סימן פט וע"ע בהערה ‪ 23‬להלן שהבאנו את התשובה]‬ ‫שמעיקר הדין א"צ לענות י"ג מדות עם הציבור‪ ,‬ורק נהגו כן‪ ,‬וכן כתב הגר"מ‬