הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — ניצבים וילך (2026-08-31)

הלכה ולמעשה – ימי הסליחות
בס"ד – גליון ל"ו -סיכום חבורות על ענינא דיומא– ימי רצון ורחמים חודש אלול שנת תשפ"ו -פרשת נצבים-וילך
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א -מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו
א] ענין הסליחות
]1ימי אלול הם ימי רצון ורחמים ,והתשובה בחודש זה מתקבלת יותר.1
]2ונוהגים האשכנזים להתחיל לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה.2
]3בעת אמירת הסליחות יש לקבל בלבו תשובה גמורה( ,דהיינו החרטה על העבר וקבלה על העתיד).3
ב] זמן הסליחות
]1כתב הרמ"א 4שנוהגין לעמוד באשמרות( 5והיינו סוף הלילה קודם עלות) לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה.
]2אמנם ,עכשיו נהגו רבים לקום רק קצת מוקדם מהרגיל לומר סליחות אף שכבר האיר היום.6
]3נוהגין להרבות בסליחות בערב ר"ה ,והמנהג בכל המקומות ליפול על פניהם בסוף הסליחות (אף שהוא ערב יו"ט) ,אפ' אם התחילו
סליחות לאחר עלות השחר.7
ג] הברכות קודם סליחות
]1צריך לברך ברכת התורה קודם סליחות ,8ואף אם משכים קודם עלות השחר( ,9ויש מקפידים לברכה אף אם עי"ז יפסד חלק מהסליחות
עם הציבור.)10
]2אף המשכים קודם עלות השחר (כגון בערב ר"ה שמרבים בסליחות) צריך ליטול ידיו ולברך ברכת נט"י קודם הסליחות .
11
]3אולם ,אם חושש שיצטרך עוד לנקביו 12קודם שיתחיל פסד"ז ,13מוטב שיטול ידיו קודם הסליחות בלא ברכה( ,אף אם קם אחר
הוא באשמורת קודם אור היום ,ממילא הוי כמו סדר התפילה ולכן גם עתה 1כתב המשנ"ב [סימן תקפא בהקדמה] וז"ל' :ואיכא הסמכתא מקרא 'אני לדודי
דלא שייך הטעם מ"מ כך נתקן שהוא סדר סליחות דערב ר"ה. ודודי לי' ,ראשי תבות 'אלול' ,וסופי תיבות עולה ארבעים (תיבת י' ארבעה
אולם בהלכות חג בחג [פרק ד,ה] כתב שאם התחילו הסליחות בערב ר"ה ביום, פעמים) כנגד ארבעים יום מר"ח אלול עד יום הכיפורים ,כי באלו ארבעים יום
אין נופלין על פניהם כיון שכל הטעם הוא מפני דרוב פעמים רגילים לסיים התשובה מקבלת להיות לבו קרוב אל דודו בתשובה ,ואז דודו קרוב לו לקבל
קודם עלוה"ש. תשובתו מאהבה' ע"ש.
8כך כתב המשנ"ב [סימן מו ס"ק כז] וכן כתב במטה אפרים [סימן תקפא,יב] 2רמ"א תקפא,א [ ,ואם חל ראש השנה ביום שני או שלישי ,מתחילין מיום ראשון של
ובקיצור שו"ע [סימן קכח,ה]. שבוע שלפניו -רמ"א שם].
וכן כתבו פוסקי זמנינו ,כך כתב בקובץ הלכות [פרק ב,ז] ובספר אשי ישראל 3כדאי להעתיק כאן הדברים פשוטים שכתב ביסוד ושורש העבודה [בשער
[פרק מה,ז] וכן כתב הגר"ח קנביסקי [במועדי הגר"ח ח"א תשובה שפח] שאסור העשירי פרק חמישי] 'והנה בודאי כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך של עולם
לומר סליחות קודם ברכת התורה ,וכמו"כ כתב בהלכות חג בחג [פרק ב,ה] לבקש מלפניו על סליחות עונותיו בלתי תשובה בלבו ,מה כחו כי יארך נפשו
ובחוון עובדיה [ע' ה] .והגר"מ שטרנבאך [תו"ה עמוד כב] כתב שבודאי לכתחילה בתפילתו על סליחות עונותיו זולת תשובה? הנה בני אדם זה לזה שואלים אם
יאמר ברכות התורה קודם סליחות[ ,אבל לדעתו אינו אסור מעיקר הדין]. אמרת הסליחות ,ואומר הן כבר אמרתי הסליחות ,ואינו שם על לב מה בצע
9כבר כתב המשנ"ב [בסימן מז ס"ק כח] שאין חילוק בין הקם אחר או קודם אמרתו הסליחות ,הלואי שיאמר הבורא ית"ש 'הסליחות' ,וזה א"א זולת
חצות ,דכל שישן שינת קבע על מיטתו מחוייב בברכת התורה ,וכן כתב התשובה .לכן יזהר האדם בעת אמירת הסליחות לקבל בלבו תשובה גמורה,
בהלכות חג בחג [פרק ב,ה] לענין סליחות. דהיינו החרטה על העבר וקבלה על הבא' עכ"ל.
10כך פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ב,ז ובהערה ז] וכן הוא דעת הגר"מ 4תקפא,א
שטרנבאך [שו"ת תו"ה ע' כג]. 5והיינו ,בסוף הלילה קודם עמוד השחר ,דסוף הלילה הקב"ה שט בעולם הזה
ועיין בארחות רבינו [ח"ב ע' רז] שהסטיפלער היה נוהג לברך ברכת התורה והוא עת רצון [משנ"ב שם ס"ק א].
קודם סליחות ,אבל כשבא לביהכ"נ וכבר התחילו לומר סליחות אז היה נוהג 6כתב המג"א [תקפא,א] ע"ז שכתב בשו"ע שנוהגין לקום באשמורת לומר
לברך ברכת התורה לאחר הסליחות. סליחות ותחנונים' ,מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות ובסוף הלילה שט
11כתב המשנ"ב [בסימן ו ס"ק ט] 'והסכמת האחרונים שלא להפסיק לכתחילה בעוה"ז והוא עת רצון' ע"כ ,וכתב במטה אפרים [סע' יא] 'וזמן אמירת
בין ברכת נט"י והנטילה אלא מיד שנוטל ידיו צריך לברך על נט"י' ,וכן נהג הסליחות הוא בסוף הלילה סמוך לאור הבוקר ,ועכשיו מתאחרין על הרוב עד
החזו"א [ע' קונט' הזכרונות סימן ג,ג] והגרש"ז אוריבאך [כך הובא באשי ישראל פרק התחלת עמוד השחר ע"כ ,וע"ע בערוך השלחן [תקפא,ד] 'ועכשיו שבהרבה
ב הערה פד]. מקומות אומרים סליחות בעוד שכבר היום גדול וכו' וכתב באלף המגן [ס"ק
ומלבד זאת ,כתב המשנ"ב [שם בס"ק יא] שאף אלו הנוהגים להמתין לברך את כד] 'באמת מר"ח אלול עד לאחר יוה"כ המה ימי רצון כל היום ורק קודם עלות
הברכה עד בואם לביהכ"נ ,אבל אם יפסיק בלימוד התורה ,סליחות או השחר הזמן ההוא מובחר ביותר' ע"כ
תהילים וכיוצ"ב עד שיברך ברכת נט"י בביהכ"נ ,לכ"ע לא עביד שפיר ,דיש וכתבו פוסקי זמנינו ,שבזמנינו רוב מקומות אין מקפידין לומר סליחות קודם
הפסק גדול בין הנטילה והברכה ,ולכן יש לו לברך את הברכה מיד אחר עלות השחר ,כך כתב בקובץ הלכות [פרק ב,א] וכן כתב בספר אשי ישראל [פרק
הנטילה ,וז"ל' :מה שנוהגין רוב המון העם להתפלל סליחות קודם אור הבוקר מה,ד] וכעין זה כתב באור לציון [בפרק א,א] דאף שלכתחילה יש לנהוג לומר
בימי הסליחות ושם מזכירין כמה פסוקים ואח"כ מברכין על נט"י וכו' סליחות קודם עלות השחר ,מי שקשה לו לקום בזמן זה ,יאמר את הסליחות
שמפסיקין בהפסקה כזאת צ"ע ליישב ,והסכימו האחרונים שלא לעשות כן בשעות הבוקר [ אבל כתב שם דעכ"פ בערב ר"ה יש להזהר לכתחילה לומר את הסליחות
אלא יש לברך בביתו מיד בקומו ושוב אין לברך על נט"י בביהכ"נ' ע"כ. לפני שיאיר היום] וכן הגרי"י פישר לא נהג להתחיל הסליחות קודם עלות השחר
וכן כתבו פוסקי זמנינו שיש לברך ברכת נט"י מיד בבוקר ,כך הובא בשם [ע' הליכות א"י עמוד ד -מלבד ערב ראש השנה].
הגרי"ש אלישיב [ בוישמע משה ח"ה עמוד ג ,אולם עי' ביבקשו מפיהו ח"א ש"א פרק 7כך כתב בקובץ הלכות [פרק ד,א] שכן הוא המנהג בכל המקומות ואין לשנות,
ט] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בשיח תפילה תש' ד]. וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [באשי ישראל פרק מה הערה סח] דגם בכה"ג
וכן כתבו הפוסקים בנוגע לסליחות ,כך כתב להלכה בקובץ הלכות [פרק ב,ו] שמתחילים המנינים של סליחות ביום ,מ"מ נוהגין לומר תחתון בסוף
ובספר אשי ישראל [פרק מה,ז] ובספר הלכות חג בחג [פרק ב,ה]. הסליחות.
12כתב המשנ"ב [בסימן ד ס"ק ט] בשם החיי אדם שאם חושש שיצטרך עוד אמנם ,הרי כתב בשו"ע [תקפא,ג] 'אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה
לנקביו קודם שעומד להתפלל לכתחילה יותר טוב להמתין מלברך על נט"י עד בתפילה ,אע"פ שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות' ע"כ ,וכתב שם המג"א
שמנקה עצמו ורוצה להתפלל כיון שלדעת הרא"ש הותקן הנטילה כדי שיהא [ס"ק יג] שהטעם שנופלים על פניהם באשמרות הוא מפני שרגילין לסיים קודם
ידיו נקיים להתפלל ,וכן כתב לענין סליחות[ ,בס"ק יא] 'אלא אחר גמר עלות השחר ,וכיון דרוב הפעמים מסיימים קודם עלות ,תקנו לנפול אף אם
הסליחות יבדוק עצמו לנקביו או יטיל מים וישפשך ואז יברך על נט"י ואשר אירע פעם אחד שממשיך על היום ,וכן כתב הלבוש [תקפא,ד].
יצר ויתפלל' ,וכן כתב בספר אשי ישראל [פרק מה,ז] בנוגע סליחות. ולכן ,בזמנינו שרגילין תמיד לסיים הסליחות אחר עלות השחר ,לכאורה היה
13עיין בהערה הקודמת במה שכתב המשנ"ב בשם הח"א ,ואף שכתב המשנ"ב ראוי שלא ליפול על פניהם ,וצ"ע למה נוהגין ליפול על פניהם ,ועיין במה
קודם שהתחיל להתפלל ,אבל כתבו פוסקי זמנינו שאם ישער שיתחיל פסד"ז שהובא בשם הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ד הערה א] דאולי כיון שתקנו
בנקיות ,יכול לברך לכתחילה ,שאף לדעת הרא"ש הוי הנטילה שתקנו חז"ל נפילת אפים בסדר הסליחות דערב ראש השנה משום דעיקר תקנות סליחות
עלות) ולאחר הסליחות ועשיית צרכיו יש לו ליטול ידיו שנית ואז יברך ברכת נט"י (עם שאר ברכת השחר.)14
]4מי שנטל ידיו כשקם לסליחות קודם עלות ,לאחר עלות יש לו ליטול ידיו ג' פעמים שנית (
15אבל אינו מברך על אותו נטילה.)16
]5אבל י"א דא"צ להפסיק באמצע הסליחות כדי ליטול ידיו בעלות ,ורשאי להמתין עד שיגמור כדי ליטול ידיו שוב ג"פ.17
ד] דקדוקי דיני סליחות
]1ראוי לעמוד בשעת כל אמירת הסליחות ,ועכ"פ חייב לעמוד בשעת 'קל מלך יושב' ,אמירת י"ג מידות ,ובשעת הוידוי (אשמנו).18
]2במקומות שמחויב לעמוד ,אסור לסמוך עצמו על שטענדער וכיוצ"ב (באופן שאם ינטל אותו דבר ,יפול) דסמיכה דינה כישיבה.19
]3מי שעומד באמצע ברכות ק"ש ושמע ציבור אומרים י"ג מדות ,לא יענה עמהם ,20וי"א דה"ה עם עומד באמצע פסד"ז.21
]4אבל נהגו לענות י"ג מדות ששומע (אף שאינו מתפלל עמהם) ,אפ' אם לומד או עומד באמצע סליחות [ 22א] (ויש לעמוד כשעונה עמהם.)23
ה] סליחות ביחידות
]1אין ליחיד לומר י"ג מדות הרחמים( ,24וכן אין לומר 'ויעבור' )25רק בדרך קריאה בטעמי הקרא.26
]2וכשאומרים אותה דרך קריאה ,י"א דצריך לגמור כל הפסוק עד 'ועל רבעים'.27
]3אין לומר הבקשות שנאמרות בלשון ארמי כגון 'מחי ומסי' (שבסוף הסליחות) ביחידות.28
]4וי"א דאם מתפלל בביהכ"נ יכול לומר מחי ומסי ביחידות אף שהציבור אינו אומר אותו אז עמהם.29
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] אבל מי שיושב בחדר אחת ,ושמע י"ג מדות מחדר אחר ,א"צ לענות עמהם.
שטרנבאך [בתשובות והנהגות או"ח ח"א סימן קיד 'שאין מפסיקין באמצע ברכות בעבור שיהיו נקיים להתפלל ,כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה
התפילה לתפילה זו]. פרק ב ,אות כג] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [ביבקשו מפיהו ח"א ש"א פרק ט,ו]
21כך הורה הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ב,לא] מפני דעניית י"ג מדות הוא ובשם הגר"ח קניבסקי [בדעת נוטה ח"א תשובה רצד].
מידי דרשות וליכא בזה חיוב כלל ,ולכן אין לענות אותה אף באמצע פסוקי 14כתב המשנ"ב [ בסימן ו ס"ק ט ובביה"ל סימן ד,א ד"ה ואפילו] דאם בעת שבירך
דזמרא ,וכמו"כ כתב בשו"ת שבט הלוי [ח"ט סימן א] ,וכעין זה כתב בהלכות על נטילת ידים היה זמן רב אחר הנטילה הראשונה שעשה כשהקים ממטתו,
יום ביום [פרק ב,מ] שא"צ להפסיק בפסד"ז לאמירת י"ג מדות [אבל כתב שם יש לו לסדר את הנטילה ואת הברכה עם שאר ברכת השחר כדי לחוש לדעת
בהערה 63שמ"מ רשאי הוא להפסיק כיון שהוא דבר שבקדושה וגם דברי שבח הם]. הרשב"א ע"ש ליתר ביאור ,וכן כתב בתשובות והנהגות [ח"א סימן ה] ובספר
22עיין בשו"ת אג"מ [ח"ג או"ח סימן פט] שכתב שלכאורה אין חיוב לענות אותה אשי ישראל [פרק מה,ז] לענין הקם לסליחות.
דאינו דומה לקדושה שעונים בכל פעם ששומעין [כמו שכתב הרמ"א קכה,א ויש להזכיר מה שכתב הגר"ח קניבסקי [בדעת נוטה ח"א תש' רפד וכן בתש' שטז
מתשובות הרשב"א] דהתם מאחר שהצבור מקדשין השם איך יוצא עצמו מן הנדפס בספר לקט תשובות בסימן ד] דעכ"פ אינו צריך לסדר אותו עם כל ברכת
הצבור ,אבל בי"ג מדות אין אומרים לכוונה לקדש בזה שם שמים אלא השחר ,אלא סגי במקצתו.
שאומרים לתפילה שירחם עלינו במדות הרחמים שלו וא"כ שייך זה רק לאלו 15כמו שכתב בשו"ע [בסימן ד,יד] דיש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת
המתפללים ומבקשים רחמים ,וכיון שהוא אינו מתפלל עתה עמהם הרי לא כשיאור היום להעביר רוח רעה השורה על הידים ,וכתב הרמ"א [שם] דיש
שייך לו להזכירם ע"ש ,אבל סיים באג"מ שמ"מ 'מנהג העולם הוא להזכירם ליטלם בלא ברכה.
וכו' וטעם יש לזה דהוא להטיב להצבור המתפללים שאף שיש להם עשרה ולכן כתבו פוסקי זמנינו שהקם קודם עלות בימי הסליחות יש לו לחזור וליטול
האומרין ,מ"מ כשיש יותר עם האומרים הי"ג מדות מתעוררין הרחמים ידיו בלא ברכה לאחר עלות ,כך כתב בקובץ הלכות [פרק ב,ו] ובספר אשי ישראל
מהשי"ת על הצבור המתפללין ביותר ,ולפי המנהג יש גם להפסיק מלמודו [פרק מה,ח] ובהלכות חג בחג [פרק ב,ה] וכן היה נהג הגרי"י פישר בימי הסליחות
ולענות עמהם הי"ג מדות' עכ"ל ,וכעין זה כתב הגר"ח קניבסקי [במועדי הגר"ח [ע' הליכות אבן ישראל פרק ג עמוד ח].
ח"א תשובה שפג] דאם עומד באמצע סליחות ושומע י"ג מדות ממנין אחר ,יש 16לא מיבעי אם כבר בירך את הברכה על נטילה שעשה כשהקם( ,דאז בוודאי
לו להפסיק ולענות עמהם ,וכן פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ב,לא] אינו מברך שנית) אלא אפ' לא בירך עליו אז (שחשש שיצטרך עוד לנקביו) אין לו
שנוהגין העולם שמי שנכנס לביהכ"נ או יושב ולומד ושומע ציבור אומרים י"ג לברך אלא אחר שכבר עשה צרכיו קודם הנטילה( ,וגם אינו חושש שיצטרך עוד
מדות ,שאומר עמהם. לנקביו קודם שעומד להתפלל) ,ולא על הנטילה שעשה כדי להעביר את הרוח רעה,
והגר"מ שטרנבאך [בתו"ה או"ח ח"א סימן קיד] כתב שיש חיוב לענות י"ג מדות וכן כתב המשנ"ב [בסימן ד ס"ק לג שאם לא עשה צרכיו קודם הנטילה איך יאמר וצונו
עם הציבור ,שלא יהו הציבור מקדשין שם שמים להזכיר יתברך שמו במדותיו על נט"י אם כבר יצא חובת הנטילה בנטילה הראשונה ,ורק אם עשה צרכיו יתחייב
והוא נמנע מלהזכירו. בנטילה מחדש כדי שיהא ידיו נקיים להתפלל ,ועל אותו נטילה רשאי לברך את הברכה].
23כמו שכתב הרמ"א [בסימן נו,א] ובמשנ"ב [ס"ק ח] דכל דבר שבקדושה בעי 17כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק א,ו].
עמידה ,ועיין בהערה 19לעיל שכן כתבו הפוסקים בנוגע לאמירת י"ג מדות. 18כתב האליה רבה [סימן תקפא סוס"ק ט] וכן כתב בקיצור השל"ה (עניני ר"ה)
24דדבר שבקדושה הם ,ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה[ ,ע' בשו"ע תקסה,ה]. טוב לעמוד כשאומרים סליחות ,ועכ"פ יעמוד כשאומרים אל מלך יושב וכו'
25כך כתב הרמ"א תקסה,ה .וכתב באור לציון [פרק א,ב] שיפסק ממילים של וי"ג מידות' ,וכן כתב המטה אפרים [שם סוף סעי' יח] 'וטוב לעמוד בשעת
'כמו שהודעת לענו מקדם כמו שכתוב'. אמירת הסליחות וכו' ומי שקשה לו לעמוד באמירת הסליחות ,עכ"פ יעמוד
26שו"ע שם ,והיינו שיאמר אותו עם הניגון וטעמים כקורא בתורה[ ,עיין בשעת אמירת קל מלך יושב וי"ג מדות ובשעת אמירת הוידויים' ,וכן כתב
במשנ"ב סימן תקסה ס"ק יב וסימן תקפא ס"ק ד] ,וכן כתב בספר אשי ישראל [פרק בקיצור שו"ע [סימן קכח ,סו"ס ו] 'טוב לעמוד באמירת הסליחות ,ומי שקשה לו
מה,יט] ובחזו"ע [ע' כז]. יעמוד לכל הפחות באמירת קל מלך יושב וכו' וי"ג מדות' ע"כ.
27כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ יור"ד ח"ג סימן סימן כא] וכן פסק הגר"ש וכן כתב בקובץ הלכות [פרק ],ובספר איש ישראל [פרק מה,יד] דחייב לעמוד
קמנצקי [בקובץ הלכות פרק ב,יח] ,דכיון שאומרים דרך קריאה בעלמא ,אינו עכ"פ בי"ג מדות ואמירת 'קל מלך רחמים' ובוידוי ,וכן כתב בהלכות חג בחג
רשאי להפסיק באמצע הפסוק ,דכל פסוקא דלא פסקי' משה אנן לא פסקינן. [פרק ב,י].
אולם יש מקילים בזה ,עיין במה שכתב הגר"ע יוסף [ביבי"א ח"ט סימן קח אולם הגר"מ שטרנבאך כתב [בשו"ת שו"ה עמוד כד] שמעיקר הדין א"צ לעמוד
ובחזו"ע עמ' ל]. באמרית 'אל מלך יושב'.
28כל כתב במשנ"ב סימן תקפא ס"ק ד ,כיון דאין מתפללים בלשון ארמי 19שכן הוא הגדר שבדרך כלל הסמיכה חשיב כישיבה[ ,ע' משנ"ב צד ס"ק כב
כשמתפללים ביחידות [ עיין בשו"ע סימן קא,ד ובמשנ"ב שם] ,וכן כתב בקובץ וסימן קב ס"ק א ובסימן קמו ס"ק יז].
הלכות [] ובספר אשי ישראל [פרק מה,יט] ובהלכות חג בחג [פרק ב,טו]. 20כך כתב הגר"ש קלוגר [באלף לך שלמה סימן מד] שאין להפסיק לענות י"ג מדות
29כך הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בספר אשי ישראל פרק מה,יט] וכן כתב הגר"מ באמצע ק"ש וברכותיה אף דהוי דבר שבקדושה ,דאין חיוב לענות אותה עם
שטרנבאך [בשו"ת תו"ה עמוד כד]. הציבור ,וכ"כ בתהלה לדוד [סימן סו ס"ק ז] דאין מפסיקין להן כיון שאין
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com
מפסיקין רק על חיוב ולא על מנהג ,וכך כתב בקובץ הלכות [פרק ב,לא] ע"פ מה
For Dedication opportunities contact the above email address שכתב באג"מ [או"ח ח"ג סימן פט וע"ע בהערה 23להלן שהבאנו את התשובה]
שמעיקר הדין א"צ לענות י"ג מדות עם הציבור ,ורק נהגו כן ,וכן כתב הגר"מ
