תורת המזוזה · Toras Hamezize — ניצבים וילך (2026-08-31)

תו+רת
בס"ד
המזוזה
_להחדרת מצות עשה דאורייתא ש_ל מצות מזוזה
גיליון מס' – 5אלול תשפ"ו
מדור חדש! בפתח המזוזה
שו"ת
למעשה מה עושים כשהמזוזה נפלה בשבת?
ובאופן שרק נשמט קלף המזוזה מתוך נרתיקה ,הובא ר' ישראל מיודענו התגורר בדירה קטנה שאך בקושי היה מחויב במזוזה מתוך גודלו ,אשר על כן הסיק שחייב
בספרי הפוסקים כמה טעמים לאסור להחזירה בשבת, הוא לעבור לדירה מרווחת יותר ,אמר ועשה ,וכפי אשר שיש שנהגו להיכנס לדירה חדשה בערש"ק ,העביר
בחזו"א (סוף סי' נ"ג) כתב דיש בזה משום איסור בונה, את כל חפציו ביום חמישי ,לא לפני שקבע מזוזה בפתחו כדת וכדין ,ובבואו לביתו עם החפצים והרהיטים
(ולשיטתו אפי' רק להבריג את פקק הבית מזוזה עובר במלאכת בונה נפלה לו המזוזה ע"י הרהיטים שהעבירו בפתח ,ולא שם ליבו לזה ,ורק כששב לביתו בליל שב"ק אחר
ועוד כתבו טעם לאיסור לדעת הפוסקים שאסור לדור בבית שאין בה התפילה שם ליבו לכך שאין לו מזוזה בפתחו ,ועתה ברוב צער ועגמ"נ בא לשאול את המעשה אשר יעשון
מזוזה הוי כמתקן מנא א"נ משום מכה בפטיש והגר"נ קרליץ (חוט שני אם מותר לו להחזיר את המזוזה ,ואם לא האם מותר לו לדור בביתו בשבת.
הל' שבת פל"ו ס"א) כתב הטעם משום דדרכה לבטלה בבנין. א"ה) כתב דיש לחלק באופן הבזיון ואין כל הבזיון שווה ועתה נרחיב בדין זה בעזהי"ת.
מאידך יש פוסקים (חקרי לב שדי חמד ועוד) שהתירו דאם מונחת באופן שאינו בזיון כ"כ ואפשר והנה יש לדון בכה"ג בכמה אנפי הן מצד
להחזירה בתוך נרתיקה ,וכן פסק בשבט הלוי דאם אפשר לכסותו שלא יהא בבזיון אסור לטלטלה, איסור מוקצה ,והן מצד איסור בונה אם
לו להחזירו בנקל יש לו על מי לסמוך. ורק באופן שמונחת בבזיון ואין כל דרך חסידים מותר לו לחזור ולקובעה בשבת ,והן
ואנשי מעשה
אם מותר לדור בבית שאין בה מזוזה: להניחה במקום השמור אלא ע"י
טלטול מותר לטלטלה ,אבל כתב נוהגים לבדוק את במקום שאסור לחזור ולקובעה אם
מותר לו לדור בביתו.
נחלקו הפוסקים אם מותר לדור בבית שאין בה מזוזה, דאם מונחת על הארץ בכל גווני הוי המזוזה בחודש אלול
בערוך השולחן (סי' רפ"ה ס"ה) ועוד הביאו דעת הפוסקים בזיון גמור ומותר לטלטלה. שהוא מוכן לתשובה מוקצה במזוזה:
שבכל רגע ורגע שאין לו מזוזה בפתחו עובר בעשה ולפי"ז ופשפוש במעשים ,והוא נחלקו הפוסקים האם המזוזה
אסור לו לדור בביתו[ ,וברעק"א כתב דבזמן שאינו נמצא מוקצה בבית המזוזה: מנהג טוב. עצמה אסורה בטלטול משום
בביתו אינו מקיים מצוות מזוזה ע"כ אם נודע לו כשאינו בדין הבית מזוזה נחלקו האחרונים, בחודש היות שהבדיקה מוקצה ,בספר מנחת שבת (סי' פ"ח
בביתו שאין לו מזוזה אינו צריך לחזור לביתו מיד ולקובעה בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ג ס' נ"ג) אלול היא חלק מהתשובה ס"ק ל"ז -ל"ח) כתב שמזוזה שנפלה
רק כשיבוא לביתו יקבענה משום דעכשיו שאינו בביתו ובספר לוח המוקצה כתבו דבית והפשפוש במעשים ,לכן דינה דומה לדלתות הבית שהתפרקו
אין עליו חיוב מזוזה ,והרבה אחרונים חולקים עליו המזוזה הוי מוקצה גמור משום יש לבדוק גם אם המזוזה שהם מוקצה כיון שהמזוזה מיועדת
וסוברים דאפי' כשאינו בביתו יש עליו חיוב מזוזה ואם דעומדת להתחבר לבנין ,ויש ובמקומה כהלכתה קבועה שיחזרוה למקומה ,וכתב דאפשר
נודע לו כשהוא בשוק שנפלה לו המזוזה חייב לרוץ לביתו שכתבו דהוי ככלי שמלאכתה הראוי ,וכן אם ישנם דהוי מוקצה מחמת חיסרון כיס,
להיתר ,משום דהיא מיועדת רק כדי
פתחים בבית החייבים אמנם אם מונחת בבזיון מותר
להחזירה],
לשמור על המזוזה.
במזוזה ואין בהם מזוזה, לטלטלה למקום שמור.
וכן פסק בפרמ"ג (או"ח סי' ל"ח סקט"ו) דמי שאין לו מזוזה כיון שגם כאשר המזוזה אך רבו עליו האחרונים דאינו דומה
בפתחו אסור לו לדור בביתו ,וכן כתב בשו"ת ארץ צבי (ח"א כשרה ומהודרת ,אם אינה
סי' צ') דמי שנכנס לבית שאין בה מזוזה עובר בעשה. להחזיר ולקובעה בשבת: קבועה במקומה הראוי, לדלתות הבית שהתפרקו והגם
שקבועה בדלת אך מפני קדושתה
מאידך בשו"ת אבני נזר (או"ח סי' תמ"א) ועוד פוסקים
בגמ' (שבת קלא ).אי' ושוין שאם צייץ אינו יוצא ידי חובתו, אינה מתבטלת לדלת ,וגם על סברתו
כתבו דאין איסור לדור בבית שאין בה מזוזה משום שאין
טליתו ועשה מזוזה לפיתחו בשבת וראוי לקרוא לבית חכם שכתב דהוי מוקצה מחמת חיסרון
חייב חטאת ,וביארו המפרשים דאף הבקי היטב בהלכות
האיסור חל על החפצא אלא אגברא שדר בבית גורם שמזוזה היא מצוות עשה שאין מזוזה שיבדוק את כל כיס נחלקו עליו[ ,ויש שתירצו
שיתחייב לקבוע מזוזה בפתחו. הזמן גרמא אינו דוחה שבת ,משום הפתחים אם הם חייבים דאפשר שמצוות התורה שתתבטל
הא דאי' אמר ר' אליעזר כל מלאכה במזוזה ,ואם המזוזה המזוזה לבית].
היוצא לדינא: שאפשר לעשותו מער"ש אסור קבועה כדינה. דהמזוזה ויש שכתבו (דרך החיים ועוד)
אם נפלה לו המזוזה בחדר אחד בביתו אם יכול עדיף שלא לעשותו בשבת ,וביאר הגר"א דרק דינה ככלי שמלאכתה לאיסור
(המזוזה פרק ט"ז) ומקומה. שמותרת בטלטול לצורך גופו
להשתמש באותו חדר. מילה שמצוותה ביום השמיני דוחה
ובכמה אחרונים מובא (חוט שני ח"ג פ"נ ס"ק
ואם נפלה לו המזוזה בכניסה לבית אם אפשר לו בנקל שבת משא"כ ציצית ומזוזה דיכול שלא
ילבש את בגדו ולא ידור בביתו עד אחר שבת. א' – י"ב ועוד) ,שאם אפשר לקרוא בה מותרת
לעבור לבית אחר וללא חשש של כבוד הבריות צריך בטלטול כדין כתבי הקודש ,אך יש מאחרונים שהפריכו
לעבור לבית אחר ,אך אם היא טירחא יתירא לעבור עם כל וטעם האיסור משום דהוי איסור מלאכת בונה ,ואפי' דאין מה ללמוד בו שעצם הדברים הכתובים בה ישנם
משפחתו ,או ביש בו משום כבוד הבריות יכול להישאר באופן רפוי אסור לקובעו משום גזירה שמא יתקע. בכל סידור ובספר שערי המזוזה רצה לתרץ שאמנם עצם
בביתו[ ,וכמו שפסק המג"א באו"ח בדין נפסלה טליתו ובדע"ק (סי' רפ"ט) הסתפק אם יכול לומר לגוי או לקטן מה שכתוב בה אין מה ללמוד אבל מ"מ אפשר ללמוד
בשוק] ,וכן פסק להלכה בדעת קדושים ,ובפרט בשבת לקובעה קביעת ארעי משום דהוי שבות דשבות ובמקום מתוכה אופן צורת האותיות וכתיבתה ,ובשבט הלוי רצה
שיש מצות עונג שבת ,ויש שכתבו שטוב שיפקיר את מצוה לא גזרו ביה רבנן ,אך אפשר דאינו יוצא בזה ידי לחלק בין מזוזה פסולה דיתכן שהיא מוקצה אבל מזוזה
ביתו בכדי להיפטר ממצות מזוזה ,אך בשבט הלוי (ח"ד סי' חובת מזוזה אם קובעה ע"י נכרי או קטן ,ובשבט הלוי (ח"ב כשירה הוי בכלל כתבי הקודש ואינה מוקצה.
קמ"ג) פסק דאינו צריך להפקיר את ביתו ,שהעיקר כדעת סי' קנ"ח אות ב') הסיק להלכה שקביעת מזוזה ע"י נכרי או ובאופן שהמזוזה מונחת בבזיון לכו"ע מותר לטלטלה
המקילים שמותר לדור בבית שאין בה מזוזה. קטן אינו יוצא בזה חובת מזוזה. לכתחילה למקום השמור ,אך בספר נחלת ישראל (פ"ו
לתגובות ושאלות בהלכות מזוזה התקשרו | 054-8578584כמו"כ ניתן לשלוח תמונות במייל a0733025229@gmail.com :
שאלות שהגיעו למכון
דין מזוזות שאינו מגיעות למשקוף: בגיליון הנוכחי נדון אודות בית שער המצוי הרבה בכניסה לדירות פרטיות (מצוי
בגמרא בעירובין (דף י"א ):איבעיא להו בצורת הפתח אם המשקוף צריך לגעת הרבה בחו"ל) והיא כעין חצר שלפני הבית ,ובהרבה ממקומות אלו מצוי שיש צורת
במזוזות הבית או לאו רב נחמן אמר אין צריך רב ששת אמר צריך ,ואסיקנא הפתח והיא אינו ניכר כ"כ מכיון שמזוזות הפתח אינן מגיעות עד המשקוף (ראה
כרב נחמן דתניא כוותיה בהא דתניא מחלו' רבנן ורבי מאיר בצורת הפתח העשוי תמונות א -ב) ועל כן אפשר לטעות בזה שחצר זו אינה חייבת במזוזה ובעז"ה
ככיפה. נרחיב בדין זה:
ומהא למדו דמזוזות שאינן מגיעות למשקוף אם גבוהות עשרה טפחים חייבת מקור החיוב בבית שער:
במזוזה ,רק שהמשקוף צריך להיות מכוון מעל המזוזות (חובת הדר פ"ז ס"י).
בגמ' יומא (י"א ):אי' יכול שאני מרבה בית שער ,אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה
מקום קביעתה: בית המיוחד לדירה ,יצאו אלו שאינם מיוחדים לדירה,
יש להיזהר בכה"ג דלא יקבע המזוזה בפנים על הקיר הפנימי ,דאז אינו יוצא כלל והקשו בתוס' (שם) דבהקומץ (מנחות ל"ג) ,תניא בית שער ,אכסדרה ומרפסת
מצוות מזוזה ,דאין לקיר כלל שם מזוזת הפתח אלא חומה בעלמא היא, חייבים ,ותי' בתוס' דהא דתניא פטורים היינו מדאורייתא ,והא דחייבים היינו
אלא יקבע את המזוזה על הגדר הימיני ,וירחיקה מן הקצה טפח ויקבענה, מדרבנן ,א"נ הא דפטורים היינו בבית שער של אכסדרה ,והא דחייבים איירי
אמנם אם אין בזה טירחא יתירה עדיף שיוסיף קורה מעל המזוזה שיהיה עד בבית שער של בית ,והרי"ף תי' דהא דחייבים היינו כשבתים פתוחים לתוכן,
גובה משקוף ,הרי זה מצווה מן המובחר( ,ראה תמונה ג) אבל בסתם בית שער פטורים .ובטור פסק כשיטת הרי"ף ,דכשבית פתוח לתוכו
וכך משמע ממה שכתב הטור (בסי' רפ"ה ס"א) ותמיד בבואו ובצאתו יזכור יחודו חייב ,ובב"י נפסק שיש לחוש כדברי רש"י ולקבוע מזוזה גם בבית שער שאינו
של הקב"ה וכו' ,וגם ממה דאי' בירושלמי (פ"ב דמגילה) דכשהפתח גבוה הרבה פתוח לבית ,ודין בית שער שחייבת היינו גם כשיש כמה שערים זה לפנים מזה.
יניחנה כנגד כתפיו ,אע"פ שהיא נמוך מתחילת שליש עליון .וכך נפסק להלכה ולהלכה נחלקו הראשונים האם בית שער חייבת מדאורייתא או מדרבנן ,דעת
בש"ך (סי' רפ"ט סקי"ד) דלא יניחנה יותר גבוה מכתפיו ,שלא יהיה יותר גבוה רוב הראשונים דהוה מדאורייתא ,וילפינן לה ממה דכתיב "ובשעריך" ,ולדעת
מראות עיניו ,משמע מהא דהמזוזה צריך להיות בגובה עיניו של אדם כדי לקיים רש"י ולתי' הראשון בתוס' הוה מדרבנן.
מטרתו של המצווה ויזכור אהבתו יתברך שמו.
תמונה ג' ☟ תמונה ב' ☟ תמונה א' ☟
שו"ת למעשה
רחוקות ניתן לפרקן ולהזיזן ,אינן ממעטות מגודל החדר ויש לקבוע שם מזוזה שאלה :חדר שמעיקרו היא בגודלו יותר מד' על ד' בריבוע ,והיא חייבת במזוזה
בברכה( ,דעת קדושים סי' רפ"ו סקי"ח) ,וארונות שאינן מטלטלות כלל כגון ארונות לכו"ע והעמידו בחדר זו ארונות שממעטות את חלל החדר ,לפחות משיעור
במטבח שמחוברות לקרקע ,נפסק בשבט הלוי (חלק ב' סי' קנ"ו) ,אם הם חלק דע"ד ,האם אפשר לברך כשקובע שם מזוזה.
משימוש החדר אינן ממעטות אבל אם הם אינן משימוש החדר ממעטות הן
מגודלו של דע"ד ויש לקבוע מזוזה ללא ברכה. תשובה :אע"פ שארונות בדרך כלל לא מזיזן אותן ממקומן ,אך מכיון שלעיתים
ברגשי גיל ושמחה נשגר בזאת ברכת מזל טוב מעומקא דליבא נתרם ע"י ידידנו החשוב בנש"ק
אל מעלת כבוד ידידנו הדגול והנערץ הרב חנניה יו"ט ליפא טווערסקי שליט"א
הרה"צ ר' ברוך הלברשטאם שליט"א להצלחה בכל העניינים ,ולהצלחת המכון.
רב ביהמ"ד גארליץ בב"ב
בן כ"ק אדמו"ר מגארליץ שליט''א
וחתן הנה"ח ר' אפרים זלמן בעק שליט"א -ציריך שווייץ נתרם ע"י ידידנו
לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בתו למזל"ט הר"ר מנחם הלוי רובניפלד שליט"א
ויזכה לגדלה לבעל תורה לחופה ולמעשים טובים
אשר ידיו רב לו ,להוציא מן הכח אל הפועל גיליון זה ,ובזכות
מצווה נשגבה של מזוזה יהיה לו הצלחה בכל העניינים
לתרומות והנצחות וכן להרשמה לקבלת הגיליון ניתן לשלוח בקשה לכתובת המייל a0733025229@gmail.com
