אור פנימי · Ohr Pnimi — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
גליון מס' 8
משוכתב מתוך שיעורים
לאחר שלמדנו בגליון הקודם כי ברוחניות אין קרבה וריחוק של
מקום פיזי אלא מצד השתוות הצורה ,מסכם עתה בעל הסולם
תמצית הגליונות הקודמים
את היסוד שלמדנו ,ומוסיף לבאר שכשם שהגרזן מבדיל בין בגליון הקודם המשיך מרן בעל הסולם לבאר את מהותה של
האבן להר ,כך שינוי הצורה הוא הכוח המפריד בין הרוחניים. הבריאה .למדנו שה"רצון לקבל" הוא החומר והמהות של כל
ככל ששינוי הצורה גדול יותר ,כך גָּדֵ ל הריחוק ביניהם. הנבראים .ככל שהרצון גדול יותר ,כך גדולה יותר האפשרות
בדומה לכך כותב רבינו בספר 'פי חכם'" :והענין אבינך בדרך לקבל את ההטבה שחשב הבורא להעניק לנבראיו.
משל ,כי גם בני אדם מורכבים מרוחניות וגשמיות ,שהוא הגוף ונוסיף כאן מרגניתא טבא מאגרותיו של מרן האדמו"ר הרב"ש
ונפש השכלית .שודאי הנפשות של בני אדם נבדלין אחת זצ"ל (טבת תשי"ח) וז"ל (בקיצור הלשון)" :והצורך לברוא את
מחברתה ,ועל כן גם כאן צריכים להבין איך יבדלו הנפשות זו הרצון לקבל הוא מטעם שתכלית הבריאה היתה להיטיב
מזו ,באשר שכולם הם רוחניים? לנבראיו ,שהקב"ה רוצה להשפיע את טובו בכדי להַ נות
וע"כ אמרו ז"ל 'כשם שפרצופיהם משונות זו לנבראים ,ולכן למטרה זו צריך להיות בבריאה
מזו ,גם דעתיהם אינם שוות זו לזו' .וכיון שכל כל מה שמדברים מהאדם כלי לקבל תענוג ,ואי אפשר לקבל תענוג אם
נפש ונפש יש לה שינוי בדעה שהוא שינוי צורה, אינו יותר מהרצון לקבל אין צורך וחסרון לתענוג ,כי אחרת לא
אם כן הצורות מבדילים ביניהם ...ומזה תשפוט מרגישים שום הנאה .וזה דומה למי שנותן
בנקל ,דאם היו כל בני אדם שבעולם בדעה אחת בלי שום שינוי לחברו סעודה טובה ואין לו תאוה לאכילה אזי אין הוא מסוגל
כלל ביניהם ,אז ודאי לא היו הנפשות נבדלין כלל זה מזה ,והיה להנות מסעודה זו ,כי רק ההשתוקקות לסעודה קובעת את
רק נפש אחת המתלבשת בהרבה גופים בבת אחת" ...עכ"ל. שיעור ההנאה שבסעודה .ומשום זה ,כדי שהנבראים יהנו
ממתנותיו ית' ,הטביע טבע בנבראים שישתוקקו תמיד לקבל
רבינו מדגיש כאן שההבדל בין הנשמות אינו נובע
תענוג .ובחינה זו ...זהו כל האדם שברא הקב"ה .שכל מה
מהתחלקותם בגופים שונים ,אלא משינוי הצורה של
שמדברים מאדם ,אינו יותר רק מהרצון לקבל".
תכונותיהם הפנימיות בלבד.
לאחר מכן למדנו יסוד גדול נוסף :ברוחניות קרבה וריחוק אינם
לאחר שנתבאר כי כל ההבדל ברוחניות נובע משינוי הצורה
נמדדים לפי מקום ,אלא לפי השוואת הצורה .משום כך ,הרצון
בלבד ,עובר רבינו לבאר מהו אותו שינוי צורה הקיים בין הבורא
לקבל ,שאינו קיים בבורא אלא רק בנבראים ,נעשה לשינוי
לנבראים.
הצורה המבדיל בין הבורא לבין הנשמות ,כשם שהאבן נחצבת
"ומכאן תשכיל ,כיון שנטבע בנשמות הרצון לקבל הנאתו כנ"ל, מן ההר על ידי הגרזן.
אשר הוכחנו בעליל שצורה זו אינה נמצאת כלל בהבורא ית',
בגליון זה נמשיך ונברר :במה בדיוק נבדלת הנשמה ממנו
כי ממי יקבל .הרי שינוי צורה הזה שהשיגו הנשמות ,פועל
יתברך ,ובמה לעומת זאת אין כל הפרש ביניהם.
להפרידם מעצמותו ית' ,כדמיון הגרזן החוצב האבן מן ההר".
הקב"ה הוא שלם בתכלית השלמות .לא שייך לומר עליו שהוא
חסר דבר כלשהו .מדוע? כי כל קבלה נובעת מחיסרון – אדם פרק א'
רוצה לקבל דבר שחסר לו ואינו נמצא אצלו .את החיסרון הזה
הוא מבקש למלא .אך כלפי הבורא יתברך אי אפשר לומר כן
שינוי הצורה – הכוח המפריד
חלילה ,כי ממי יקבל? הוא המשפיע והנותן לכולם .וכי יש "והנך מוצא ,שברוחניות פועל שינוי הצורה כמו גרזן מפריד בין
מישהו שיכול להוסיף לו דבר שלא היה לו קודם לכן?! הרי הוא הגשמיים .וכן שיעור ההרחקה כפי שיעור הפכיות הצורה".
(מרן בעל הסולם ,הקדמה לספר הזוהר ,סעיף ט')
א
צורה מהקב"ה ,ושינוי צורה ברוחניות עושה פרוד .וזוהי עצמו מקור כל המציאות – מקור כל השפע .כיון שהוא שלם
הבריאה ,כמו חיתוך וגיזור בגשמיות .ונתן הקב"ה הנשמות מכל שלמות ,לכן בהכרח שאין בו רצון לקבל כלל.
בגוף ,שהוא בהפכיות גמורה לו ,כיון שהגוף כולו רק לקבלה, לעומת זאת ,בנשמות כן הוטבע הרצון לקבל ,כדי שיוכלו לקבל
ובהפך גמור להשפעה" .עכ"ל. את הטבתו של הבורא .ומכיוון שהרצון לקבל קיים בנבראים
נמצא אפוא ,שהרצון לקבל אינו רק הכלי לקבלת השפע ,אלא ואינו קיים בבורא ,הוא פועל הבדלה ופירוד ביניהם .אין זה
הוא גם הכוח שפעל את עצם מציאות הבריאה ,בהבדילו בין פירוד של מקום כמובן ,אלא פירוד מחמת שינוי הצורה .לא חל
הבורא לבין הנבראים. שינוי בעצמותו יתברך חלילה ,אלא מצד צורתן של הנשמות
שהוטבע בהן הרצון לקבל ,נעשו הן למציאות נבדלת של
נבראים המופרדים מן הבורא.
וכפי שכותב רבינו בהמשך המאמר הנ"ל בספר 'פי חכם'" :כי
נקודות קצרות באמת השי"ת כולל כל הצורות שבאפשרות לחשוב ולהרהר,
• שינוי הצורה הוא הכוח המפריד בין הרוחניים. דאין לך נותן מה שאין בו ...ועם זה אתה מוצא שינוי צורה
• מידת הריחוק נקבעת לפי מידת הפכיות הצורה. רחוקה מאוד ,והיינו צורת הרצון של קבלה ,שזה ודאי אינו נמצא
• הרצון לקבל הוא שינוי הצורה הייחודי של הנבראים. בהשי"ת ,שהיא מן הנמנעות ,כי ממי יקבל .מה שאין כן האור
• מכוח שינוי צורה זה יצאו הנשמות מכלל בורא להיות נבראים. המתפשט הנקרא מחשבה של הבריאה כנ"ל ,אע"פ שתיכף
התפשט עם כל השלימות המקווה ,מכל מקום לא נמנע ממנו
צורה זו של קבלה ,מחמת שזו היא עיקר המחשבה כנ"ל.
ונמצאים נבדלים זה מזה ,שבהמאציל ית' לא תמצא בחינת
פרק ב' קבלה ח"ו ,אלא ההפכיות שהוא רק להשפיע .מה שאין כן
האור האלוקי אינו משתנה לעולם בנאצל הא' ,יש בו רצון של הנאה מטובו"...
כעת מתחילה להתיישב החקירה השלישית שבה פתחנו
" אמנם כל מה שמשיגות הנשמות מאורו ית' ,הרי הוא נמשך
בגליון ד' :כיצד ניתן לכנות את הנשמה 'חלק אלוק ממעל'?
יש מיש מעצמותו יתברך".
במה נעשתה הנשמה ל'חֵ לֶק' ממנו ית'?
(המשך סעיף ט')
עתה מתחיל להתברר לנו ,שע"י הרצון לקבל שהוא כוח
לאחר שנתבאר כי הרצון לקבל הוא שינוי הצורה המבדיל בין המבדיל ומפריד בינינו לבורא ,נעשינו למציאות של נבראים,
הבורא לנבראים ,מוסיף רבינו לבאר יסוד חשוב .אף שהנשמות וכפי שממשיך רבינו ואומר" :באופן שעל ידי שנוי הצורה הזה
נעשו נבראים מחמת שינוי הצורה שבהן ,אין הדבר אמור כלל יצאו הנשמות מכלל בורא ,ונבדלו הימנו להיות נבראים".
לגבי האור האלוקי שהן מקבלות.
את העיקרון הזה מביא רבינו גם במאמר ה'חרות' שהרצון
כל מה שהנשמות משיגות מאורו יתברך אינו בריאה חדשה לקבל הוא החידוש של כל הבריאה ,וז"ל" :אשר כל עיקר
כלל ,אלא הוא נמשך מעצמותו יתברך בבחינת "יש מיש" .זאת החידוש מבחינת הבריאה שברא ית' יש מאין ,אינו חל רק על
מפני שהבורא הוא מקור כל הטוב והשפע ,ולכן לא היה צורך ענין אחד לבד ,שמוגדר תחת שם "רצון לקבל" ...שמטרם
לברוא מחדש את האור או את ההטבה אלא הוא המשכה
הבריאה לא היה דבר זה במציאות ,שהרי הוא ית' אינו כלול ולא
ישרה ממנו יתברך. כלום מבחינת רצון לקבל ,להיותו קדמון לכל דבר ,ממי יקבל?
ממשיך רבינו ומבאר" :א"כ נמצא ,שמבחינת אורו ית' ולכן נבחן רצון לקבל הזה ,שהוציאו ית' בבחינת יש מאין
שמקבלות תוך הכלי שבהן שהוא הרצון לקבל ,אין הפרש כלל בחידוש גמור"...
ביניהן לעצמותו ית' ,שהרי מקובל להן יש מיש ישר מעצמותו לסיכום נביא את דבריו של רבינו אשר נשאם בדברות קדשו
ית'". בסעודת ל"ג בעומר תשי"ג וכפי שכתבם הגה"צ רבי בנימין
כלומר ,אף על פי שהאור מתקבל בתוך הכלי של הנשמה, סינקובסקי זצ"ל (אחד המיוחדים מהאריות שבחבורת תלמידי
שהוא הרצון לקבל ,מכל מקום באור עצמו אין הפרש ושינוי רבינו זצ"ל) בספרו 'יד בנימין' וז"ל" :כי הקב"ה אינו צריך לקבל,
צורה כלל בין מה שמקבלות הנשמות ,לבין עצמותו יתברך, וממי יקבל? אלא אח"כ כשרצה להטיב לנבראיו ,היה הכרח
שהרי האור נמשך ישר מעצמותו יתברך. לתת להם כלי לקבל טובו שנקרא רצון לקבל .וכיון שנתחדש
'ישר' משמעותו שהאור האלוקי נמשך כפי שהוא ,ללא כל להם רצון לקבל ,תיכף נפרדו ממנו יתברך ,כי הקב"ה כולו
שינוי. להשפיע ,ואין בו ח"ו מן הקבלה ולא כלום ,כי ממי יקבל ח"ו?
והנשמות תיכף בהרגישן הרצון הזה ,נבחן שהן כבר בשינוי
ב
נמצא שהאור האלוקי אחד הוא ,אלא שכאשר הוא מגיע לתוך ונביא את דברי רבינו הנפלאים כפי שכתבם במאמר "החומר
הרצון לקבל ,נעשה אותו שיעור אור ל"חלק" נבדל .לא מפני והצורה בחכמת הקבלה"" :ונודע בפשיטות ,שכל עיקר קנֵה
שהאור עצמו השתנה ,אלא מפני שהוא התקבל בתוך כלי שיש המידה שבתענוג ,הוא "הרצון לקבל" אותו .כי כל מה שרצוננו
בו שינוי צורה .שינוי הצורה הזה חצב את האור מה'כל' והפך להוט לקבלו ביותר ,הריהו מורגש לנו למעונג ביותר ,וזהו
אותו ל'חלק'. פשוט ...ותדע ,אשר הרצון לקבל הוא ...עיקר העצם שלו,
שהוא כלי לקבל את טובו המקובל .והשנית ,הוא המהות הטוב
נקודות קצרות המקובל לו ,שזהו אורו יתברך הנמשך תמיד לנצחיות לאותו
הנאצל" .ע"כ לשונו.
• האור האלוקי אינו משתנה לעולם.
העולה מדברי רבינו; שהנברא כלול משתי בחינות :האור
• הרצון לקבל הוא כל החידוש שבבריאה.
האלוקי ,שהוא השפע המתקבל בתוכו ,והכלי המקבל את אותו
• כל ההפרש בין הבורא לנבראים הוא הרצון לקבל. שפע.
• שינוי הצורה של הרצון לקבל הוציא את הנשמה מבחינת 'כל' אם כן ,היכן נמצא כל ההבדל שבין הבורא לנבראים? לא באור,
ל'חלק'. אלא בכלי המקבל את האור.
ממשיך רבינו ומבאר" :וכל ההפרש שבין הנשמות לעצמותו
ית' ,אינו יותר ,אלא במה שהנשמות הן חלק מעצמותו ית',
לא המרחק מפריד בינינו לקב"ה דהיינו ששיעור האור שקבלו תוך הכלי שהוא הרצון לקבל ,כבר
אלא שינוי הצורה! הוא חלק נבדל מאלקי ,בהיותו נשוא תוך שינוי הצורה של
הרצון לקבל".
כלומר הכלי הוא הרצון לקבל .האור האלוקי מתקבל בתוך הכלי
הזה .משום כך ,אף שהאור עצמו אינו משתנה כלל ,עצם
פרק ג' קבלתו בתוך הרצון לקבל ,הופך גם את שיעור האור שבכלי
לבחינת נברא.
סיכום בירור היסודות על כך כותב רבינו בפתיחה לחכמת הקבלה" :אשר השפע הוא
לאחר שנתבארו היסודות הראשונים ,נעצור להתבונן בשאלות מעצמותו יתברך ,כלומר ,שהוא נמשך יש מיש ,והרצון לקבל
ובחקירות שבהן פתחנו את לימודנו ,ונראה מה כבר נתבאר הכלול שם ...הוא כל חומר של הבריאה מראשה עד סופה ,עד
ותורץ לנו ומה עדיין ממתין לביאור. שכל מיני הבריות המרובות ומקריהן שאין להן שיעור ,ודרכי
הנהגתן שכבר נתגלו והעתידים להתגלות ,אינם רק שיעורים
ושינוי ערכים של הרצון לקבל .וכל מה שיש בהן באותן הבריות,
שאלה א' :מה מהותינו? דהיינו כל מה שמקובל ברצון לקבל המוטבע בהן ...אינו מחודש
כלל ,והוא נמשך מנצחיותו ית' ,יש מיש".
השאלה הראשונה שבה פתחנו את הלימוד היא" :מה
ממשיך רבינו ומבאר" :שינוי צורה זה עשה אותה לחלק ,שעל
מהותנו"? מהי המהות הפנימית של האדם שאינה משתנה?
האם האדם מוגדר על פי גופו ,שכלו ,נשמתו או אולי משהו ידו יצאו מבחינת 'כל' ונעשו לבחינת 'חלק' .הרי שאין ביניהם
אחר? אלא שזה 'כל' וזה 'חלק' ,כאבן הנחצבת מהר .והתבונן היטב
בגליונות האחרונים התבאר שאין מהותו של האדם לא הגוף כי אי אפשר להאריך יותר במקום גבוה כזה".
ואף לא השכל ,אלא הרצון לקבל. כאן משלים רבינו את התשובה לחקירה השלישית שבה
הרצון הוא הכלי לקבלת כל התענוגים ,והוא גם הקובע את פתחנו :האור האלוקי עצמו אינו משתנה כלל ,אלא נמשך
מידת ההנאה שהאדם מסוגל לקבל .משום כך ,כל ההבדלים תמיד מעצמותו יתברך בבחינת "יש מיש" .גם לאחר שהוא
שבין בני האדם אינם אלא הבדלים ברצונותיהם :יש המבקשים מאיר בנשמות ,אין בו שום שינוי.
תענוגים גשמיים ,יש השואפים לכבוד ולשליטה ,ויש אם כן ,כיצד נעשית הנשמה ל"חלק" ממנו יתברך?
המשתוקקים לחכמה או לקרבת ה'.
התשובה היא ,שאין ה"חלק" נוצר מצד האור ,אלא מצד הכלי
נמצא אפוא ,שהשאלה הראשונה כבר נתבארה :מהות האדם
המקבל אותו .אותו שיעור אור ,כאשר הוא מתקבל בתוך הרצון
היא הרצון לקבל.
לקבל ,נעשה למציאות נבדלת.
ג
בחקירה הב' עצמה ,הסביר לנו רבינו שזה מפליאות כל יכלתו שאלה ב' :מה תפקידנו?
ית' לברוא דבר חדש שאינו כלול בו ית'.
השאלה השנייה שמציג בעל הסולם היא" :מה תפקידנו
ומהו הדבר? מהו עצם הבריאה? למדנו שהחידוש היחיד
בשלשלת המציאות הארוכה ,שאנו טבעות קטנות ממנה?"
שנתחדש בבריאה הוא הרצון לקבל ,שהוא הכלי לקבלת
לשם מה נברא האדם ,ומהי השליחות המוטלת עליו בעולם?
השפע והאור .כל שאר המעלות והשלמויות שבנבראים אינן
חידוש ,אלא נמשכות מן המאציל עצמו .כמו כן האור והשפע בגליונות הקודמים נגענו מעט בשאלה זו ,אך עדיין לא עסקנו
נמשכים מן המאציל ,ואינם דבר מחודש. בה באופן ישיר .למדנו שהבריאה כולה נועדה להיטיב לנבראיו,
ושכל חלקי המציאות משתלשלים מתוך מחשבת הבריאה.
נמצא אפוא ,שהחקירה הראשונה מתבארת מאליה .מאחר
אולם עדיין לא נתבאר מהו תפקידו של האדם בתוך המהלך
שהרצון לקבל הוא החידוש היחיד שנתחדש בבריאה ,הרי
הזה.
שזהו הדבר שעליו נאמר לשון "בריאה".
בגליונות הבאים בע"ה נעמוד על שאלה זו בהרחבה.
חקירה ג' :כיצד נחצבו הנבראים מן המאציל?
שאלה ג' :האם האדם נברא מקולקל ושפל?
כיצד ייתכן שהנברא מובדל מן המאציל ,והרי "לית אתר פנוי
מיניה? ולא שייך ריחוק מקום ממנו .אם כן ,כיצד נעשתה השאלה השלישית שלמדנו" :הנה כשאנו מסתכלים על
ההבחנה בין הבורא לנברא? עצמנו ,אנו מרגישים את עצמנו מקלקלים ושפלים ,עד שאין
בגליונות הקודמים למדנו שההבדל אינו במקום הפיזי ,אלא כמונו לגנות וכשאנו מסתכלים על הפועל שעשה אותנו ,הרי
בשינוי הצורה .כאשר נתחדש בו הרצון לקבל ,נעשה בו שינוי אנו מחיבים להמצא ברום המעלות ,שאין כמוהו לשבח ,כי
צורה ,ושינוי צורה זה הוא שהבדיל והרחיק את הנברא מן הכרח הוא שמפועל השלם תצאנה פעלות שלמות!"
המאציל. כיצד ייתכן שהאדם נברא חסר כל כך? כתוב באיוב" :עַ יִר פרא
נמצא אפוא ,שלא ריחוק מקום מפריד בין הבורא לנברא ,אלא אדם יוולד" ,והמציאות מעידה שהאדם מלא יצרים ,חסרונות
ריחוק הצורה בלבד .שינוי הצורה הוא שחצב את הנבראים מן ומידות שדורשות תיקון .אם הקב"ה השלם הוא שברא את
המאציל. האדם ,כיצד ייתכן שבריאתו נראית בלתי שלמה?
בגליונות הקודמים כבר למדנו שאין לשפוט את הבריאה
באמצע מלאכתה .כשם שאין מסיקים מסקנות על חולה
בעיצומו של ניתוח ,או על פרי שטרם הבשיל ,כך גם אין לדון
לקראת הגליון הבא... את האדם קודם שהושלמה תכליתו .משום כך ,אין לדון את
הבריאה מתוך התבוננות באמצע התהליך ,אלא יש להביט על
עד כה זכינו להניח את היסודות הראשונים להבנת מחשבת
תכליתה.
הבריאה :למדנו מהי מהות האדם ,מהו החידוש שבבריאה,
וכיצד שינוי הצורה מבדיל בין הבורא לנברא. אולם עדיין לא נתבאר כיצד חסרון זה משתלב במחשבת
הבריאה ,ומדוע ברא הקב"ה את האדם דווקא כך .את הביאור
אולם מכאן ואילך פותח בעל הסולם שער חדש ויסודי .מהו
המלא לשאלה זו נלמד בהמשך ההקדמה.
באמת הרצון לקבל ,וכיצד הוא מתגלה במדרגות דומם ,צומח,
חי ומדבר? מדוע בכל מדרגה הוא מופיע באופן שונה ,וכיצד
הוא עומד בשורש כל כוחות הנפש שלנו? השאלות הרביעית והחמישית עדיין ממתינות לביאור ,ובהמשך
ומתוך כך נגיע אל אחת החקירות העמוקות ביותר לימודנו נעמוד עליהן בעזרת ה'.
שבהקדמה :כיצד ייתכן שממקור הקדושה נמשכים גם
הטומאה והקליפות? מהו תפקידם של כוחות אלו במחשבת
הבריאה? חקירות א' – ב' :החידוש שבבריאה
בעזרת ה' ,בגליון הבא נתחיל להיכנס אל עומקם של יסודות החקירות הראשונה והשניה עוסקות בעצם מושג הבריאה
אלו. וקשורות זו לזו .הרי כל מה שאנו מכירים בבריאה ,הוא דבר
שנוצר מחומר שהיה קיים קודם לכן .אם כן ,כיצד ייתכן
שהקב"ה ברא דבר חדש שלא היה כלול בו יתברך?
להערות והארות ולקבלת הגליונות במייל ניתן לשלוח בקשה לichud.ashlag@gmail.com:
ד
