gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון י"א‪ ,‬כ"א אלול תשפ"ו‬ ‫מקצת זכרונות מימי הזוהר וההוד‬ ‫במחיצת רבינו הגה"ק בעל 'להורות נתן' זי"ע‬ ‫בימי הרחמים והסליחות – חלק א'‬ ‫כבר ימים רבים לפני שהגיע ראש השנה טיפל רבינו זי"ע בשופרות‪ ,‬ניקה אותם‪ ,‬ומדי פעם אף קנה‬ ‫חדשים כדי שהקול יישמע הכי צלול שאפשר‪ .‬אף שרבינו זי"ע היה בקיא ומנוסה כבר עשרות שנים‬ ‫כבעל תוקע ובעל תפילה בחסד עליון‪ ,‬תמיד היה מתכונן לכך באימה ובקדושה‪ ,‬שום דבר לא עשה‬ ‫כמצוות אנשים מלומדה‪ ,‬אלא הכניס בכל דבר התחדשות וחיות‪.‬‬ ‫הכנת ה'סימנים' לראש השנה ע"י הרבנית ע"ה לוותה במאמץ‪ ,‬טרחה ושמחה עד שהסימנים היו‬ ‫מוכנים וראויים להתברך בהם בסימני מילתא‪.‬‬ ‫קולו האדיר של רבינו זי"ע הדהד כבר ביום הראשון של סליחות עת אמר את ה'קדיש' שפותח את‬ ‫ימי הרחמים והסליחות בניגון עתיק‪ .‬רעד והתרגשות בחדא מחתא אחזו במתפללים‪.‬‬ ‫אמירת הסליחות החלה בשעה ‪ 4‬לפנות בוקר‪ ,‬כאשר קולו של רבינו זי"ע הידהד למרחק רב‪.‬‬ ‫"אשרי יושבי ביתך"‪ ,‬פתח רבינו זי"ע בקולו‪ ,‬ופרץ דמעות נשפך מעיני המתפללים‪ ,‬מבוגרים באים‬ ‫בימים לצד עולי ימים כאחד‪ ,‬שעשו את דרכם מקרוב ומרחוק בשעות לפנות בוקר‪ ,‬כדי לשמוע אל‬ ‫הרינה ואל התפילה‪.‬‬ ‫"במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה" – פתח רבינו זי"ע את הפזמון – בנוסח מרטיט כשקולו העז הולך‬ ‫ומתגבר‪ .‬זר לא יבין זאת; זר לא יכול לקלוט את עוצם הקדושה ששררה בית המדרש בשעה שנשמע‬ ‫הפזמון "הט אזנך ממרום"‪.‬‬ ‫המעמד המרטיט חזר על עצמו בערב ראש השנה בשעה ‪ 3:30‬לפנות בוקר‪ ,‬אז בית המדרש כבר היה‬ ‫מלא ביהודים יראים ושלמים‪ ,‬שבחרדת קודש שמעו את הפזמון "שופט כל הארץ אותנו במשפט‬ ‫יעמיד" יוצא מפי קדשו של רבינו זי"ע בנוסח המעורר כל כך‪ .‬אי‬ ‫אפשר לתאר את התחושות שעברו על כל מי שנכח בתפילה זו‪.‬‬ ‫בליל ראש השנה‪ ,‬שוב נשמעה שאגת הארי בתפילת ערבית‬ ‫הפותחת את התפילות הימים הנוראים‪.‬‬ ‫קודם לכן השמיע רבינו‬ ‫זי"ע דברי תורה כמנהג‬ ‫זקינו מרן החתם סופר‬ ‫זי"ע‪ ,‬כדי לחבר את השנה‬ ‫החולפת עם השנה הבאה‪,‬‬ ‫בדברי תורה‪.‬‬ ‫היו אלו דברי תורה ערבים‬ ‫ומתוקים שהשאירו חותם‬ ‫בל ימחה על לבות השומעים‪,‬‬ ‫ורובם הודפסו בספרי "להורות נתן על המועדים"‪.‬‬ ‫הניגון והנעימות של תפילת ערבית בלילי ראש השנה עדיין מצלצלים באזנינו‪ ,‬כאילו נשמעו היום‪.‬‬ ‫"ברכו את ה' המבורך"‪ ,‬הדהד קולו של רבינו שר התורה זי"ע בעל התפלה – וכל העם ענה אחריו‬ ‫בהתלהבות דקדושה‪.‬‬ ‫מי יוכל לתאר את ה"תקעו בחודש שופר" שנשמע מהדהד בכל פינה; את חרדת אלוקים שנראתה‬ ‫על פני כולם‪.‬‬ ‫אנו נזכרים עכשיו בעוז ובתעצומות הנפש שרבינו זי"ע השקיע בכל התפילות במהלך כל ימי השנה‪,‬‬ ‫ובפרט כעת בהכנה לתפילות הימים הנוראים‪.‬‬ ‫לאחר התפילה עברו המתפללים לקבל ברכת 'לשנה טובה' במאור פנים ובטוב לבב‪.‬‬ ‫שעות אחר התפילה עוד עלו למעון הקודש יהודים רבים שזכו אף לקבל פרי חדש לברכת "שהחיינו"‪.‬‬ ‫איך אפשר לשכוח את ה"מן המיצר קראתי קה"‪ ,‬והפסוקים שלאחריו הנאמרים באימה וביראה‬ ‫לפני התקיעות ‪ -‬שנשמעו מפי רבינו‬ ‫זי"ע בחרדת קודש וביראת אלוקים‪.‬‬ ‫את הדרשה של רבינו זי"ע לפני‬ ‫התקיעות; את תקיעת השופר של‬ ‫רבינו; את הצליל המבריק שיצא‬ ‫מתוך השופר; את התקיעות‬ ‫המדוייקות – אי אפשר לתאר על‬ ‫הכתב‪ .‬את התעוררות העצומה‬ ‫ששררה בבית המדרש אי אפשר‬ ‫לשרטט עלי נייר‪.‬‬ ‫תפילת מוסף החלה בערך בשעה‬ ‫אחרי תפילת שחרית ומעמד הנחת תפילין להר"ר מאיר חיים וידר הי"ו נכד‬ ‫‪ 11.30‬והסתיימה בערך בשעה ‪3.30‬‬ ‫רבינו זי"ע ‪ -‬אלול תשס"ג‪ ,‬בישיבת פנים מאירות‬ ‫אחר הצהריים‪.‬‬ ‫ונתנה תוקף קדושת היום – הנוסח המרטיט שנשמע עשרות שנים ברציפות‪" ,‬וקול דממה דקה‬ ‫ישמע"; רטט וחלחלה אוחזים בנו כאשר אנו נזכרין באותן השעות המרוממות‪ .‬איש לא מיהר‬ ‫לביתו‪ .‬כל דקה במחיצת רבינו זי"ע בתפילות הימים הנוראים – רוממה את הלבבות טפחיים מעל‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫לפני החג היו מכינים קוביות קרח שהיו שמים על לבו‪ ,‬כיון שהיה מתלהט בעת התפילה ויוקד באש‬ ‫של קירבה לה' יתברך‪.‬‬ ‫תפילות רבינו זי"ע היו לשם דבר והמוני יהודים ניצלו רגע של הפסקה בין תפילותיהם בבתי מדרש‬ ‫אחרים‪ ,‬כדי לחזות בתפילתו העריבה והממיסה כל לב‪.‬‬ ‫(מבוסס על מאמרו של רבי חיים גשטטנר שליט"א והרבנית מרת ג‪ .‬בידרמן תחי' צאצאי רבינו‬ ‫זי"ע בחוברת 'פנים מאירות')‬ ‫הגה"ק רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זי"ע‬ ‫בעל "חפץ חיים"‬ ‫נולד בשנת תקצ"ח – נלב"ע ביום כ"ד אלול תרצ"ג‬ ‫אמנם רבינו זי"ע לא זכה להכיר את החפץ חיים זי"ע באופן אישי‪ ,‬אך זכה להכירו מתוך ספריו‬ ‫הגדולים‪ ,‬ולקראת היארצייט של החפץ חיים זי"ע החל ביום א' הבעל"ט נביא מדברות קדשו של‬ ‫רבינו זי"ע על חשיבות לימוד הלכה בספר 'משנה ברורה' להחפץ חיים זי"ע בכלל‪ ,‬ובהל' שבת בפרט‪.‬‬ ‫דרשה לחיזוק לימוד עמוד יומי בספר משנה ברורה – ביום ד' טבת תשס"ד בני ברק‬ ‫בברכות (לב‪ ):‬ת"ר ארבעה צריכין חיזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ‪ .‬ופירש"י‬ ‫צריכין חיזוק שיתחזק אדם בהן תמיד בכל כחו‪ .‬מה שהדגיש רש"י תמיד בכל כחו‪ ,‬ר"ל בכמות‬ ‫ובאיכות‪ ,‬שצריך חיזוק תמידי בלא הפסק‪ ,‬וגם חיזוק בכל‬ ‫כחו ולא רק מקופיא – ועל כן נכון מאוד שמקהילין קהלות‬ ‫ברבים לעורר ולחזק למען לימוד כל יום עמוד בספר משנה‬ ‫ברורה‪ ,‬ויש בזה חיזוק גדול‪ ,‬וכמו שאחז"ל (רש"י ר"פ‬ ‫בחוקותי) אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין‬ ‫העושין את התורה‪ ,‬ועל כן נאמר ברב עם הדרת מלך‬ ‫(משלי י"ד כ"ח)‪ ,‬כי דבר המתקיים ברבים עי"ז איש את‬ ‫רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק‪.‬‬ ‫והנה גודל החשיבות של לימוד הלכות בכל יום מובן לכל‪,‬‬ ‫שהרי אמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה‪ ,‬דעיקר‬ ‫תכלית לימוד התורה הוא כדי שידעו לעשות את המעשה‬ ‫אשר יעשון‪ ,‬ועל כן אף אם ילמוד השקלא וטריא של כל‬ ‫הסוגיות אבל כל שאינו יודע את המסקנא להלכה למעשה‪ ,‬הרי לא הגיע לתכלית לימוד התורה‪.‬‬ ‫ומהאי טעמא חזינן דהש"ס בבלי מסתיים במימרא‪ ,‬כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן‬ ‫עולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות – ואמרו מימרא זו דוקא בסוף‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬שהוא בלול מפלפולים וקושיות ותירוצים מכל התורה‪ ,‬ואשמעינן דאחרי שלמדנו את‬ ‫כל הש"ס הנה התכלית של כל הלימודים שבתלמוד בבלי הוא שיגיעו לכלל ידיעת ההלכה ועי"ז זוכין‬ ‫לעוה"ב‪.‬‬ ‫והטעם שאין זוכין לעוה"ב אלא ע"י לימוד ההלכה הפסוקה‪ ,‬דהא אחז"ל (סנהדרין ז‪ ).‬אין תחלת‬ ‫דינו של אדם (לעתיד לבוא‪ .‬רש"י) נידון אלא על דברי תורה (שלא עסק בתורה‪ .‬רש"י)‪ .‬והנה בעולם‬ ‫העליון עיקר החשיבות הוא בתורה שהיא לאמיתה‪ ,‬ואמיתה של תורה היא ההלכה הפסוקה שהיא‬ ‫הסולת נקיה מכל השקלא וטריא‪ ,‬ועל כן רק מי שהוא שונה הלכות כל יום שהיא אמיתה של תורה‬ ‫זוכה לעולם הבא‪ ,‬והוא יוכל לענות על השאלה של תחלת דינו של אדם על דברי תורה‪.‬‬ ‫ועוד יש כונה באמרם מובטח לו שהוא בן עוה"ב‪ ,‬דקאי על ימות המשיח‪ ,‬כי בזמן הזה כל סוגיא‬ ‫כרוכה בבירור הרבה קושיות‪ ,‬וכמש"כ החת"ס כי בעונותינו הרבים אלפי קושיות מתגוללות בבית‬ ‫המדרש‪ .‬אבל לעתיד לבוא אשר אז יתקיים ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים‪ ,‬לא יהיו‬ ‫ספיקות וקושיות‪ ,‬וילמדו רק אמיתה של תורה‪ ,‬ועל כן מי שעסק בעולם הזה רק בקושיות ותירוצים‪,‬‬ ‫הנה לעתיד לבוא לא יהא לתורה החשיבות האמתית‪ ,‬דלעתיד לבוא יתורצו כל הקושיות‪ ,‬ואז יישאר‬ ‫רק ההלכה הברורה‪ ,‬וע"כ אמרו דהשונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב‪ ,‬שלתורתו תהא‬ ‫חשיבות גם לימות המשיח‪.‬‬ ‫ומכל שכן כעת שמתחילים ללמוד עמוד יומי של משנה ברורה הלכות שבת‪ ,‬אשר יש לו חשיבות‬ ‫גדולה מאוד‪ ,‬כי הלכות שבת הן כהררים התלויים בשערה‪ ,‬וכבר כתב בהקדמת ס' משנה ברורה לה'‬ ‫שבת בשם היערות דבש כי אי אפשר במציאות שינצל מאיסור שבת אם לא ילמוד כל ההלכות על‬ ‫בוריים היטב היטב‪.‬‬ ‫וחשיבות מיוחדת היא ללמוד כל יום הלכות שבת‪ ,‬דעי"ז מקיימים מלבד מצוות לימוד התורה‪ ,‬גם‬ ‫מצות זכור את יום השבת לקדשו ופירש"י (יתרו כ' ח') זכור לשון פעול ופתרונו תנו‬ ‫לב לזכור תמיד את יום השבת שאם נזדמן לך חפץ יפה תהא‬ ‫מזמינו לשבת‪ ,‬והוא כמו שאמרו ביצה (טז‪ ).‬מחד‬ ‫שביך לשבתיך ופירש"י מאחד בשבת שלך תן לבך‬ ‫לשבת הבאה – הרי דאיכא מצוה לזכור את השבת כל‬ ‫יום כבר מיום ראשון‪ ,‬ועל כן אומרים כל יום בשיר של‬ ‫יום היום יום ראשון בשבת או שני בשבת – ואמרו חז"ל‬ ‫(ביצה טו‪ ):‬זכרהו מאחר שבא להשכיחו‪ ,‬ופירש"י דאין‬ ‫זכירה אלא בדבר המשתכח – והוא כמש"כ מהר"ל בס' גור אריה‬ ‫(ר"פ נח) דאין לשון זכירה אלא אחר שכחה והסתר‪ ,‬וע"כ‬ ‫אומרים זכר צדיק לברכה לצדיק שאינו בעולם –‬ ‫ועיקר מצות זכירת שבת היא קודם שבת‬ ‫כשהשבת עדיין אינה לפנינו‪ ,‬דאז שייך זכירה‪,‬‬ ‫ועל כן כשלומד כל יום הלכות שבת ונזכר על‬ ‫שמירת שבת‪ ,‬הרי הוא מקיים המצוה של‬ ‫זכור את יום השבת לקדשו‪.‬‬ ‫ומצינו בגמרא (שבת יב‪ ).‬תניא חנניא אומר‬ ‫חייב אדם למשמש בבגדו ערב שבת עם‬ ‫חשכה (פירש"י פן יוציאנו) אמר רב יוסף‬ ‫הלכתא רבתי לשבת‪( .‬ופירש"י דבר גדול‬ ‫יש כאן להפרישו מאיסור שבת)‪ ,‬והלא‬ ‫הרבה הלכות יש המפרישין אותו מאיסורי‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫אלא דבמה שאמרו חייב אדם למשמש בבגדיו ער"ש‬ ‫עם חשכה‪ ,‬יש חידוש גדול‪ ,‬דהא אף אם ישכח ויצא‬ ‫ליכא איסור וכמש"כ התוס' שבת (יא‪ ).‬דאם שכח‬ ‫ויצא לא הוי מלאכת מחשבת – וכתב בשו"ת רע"א‬ ‫(סי' ח') דהיכא דליכא מלאכת מחשבת בשבת ליכא איסור כלל – ולא דמי למתעסק דממעט מאשר‬ ‫חטא בה דפטור רק מחטאת – [ואגב עיין תוס' סנהדרין (סב‪ ):‬שהקשו דאמאי אמר שמואל דמתעסק‬ ‫בשבת פטור משום דלא הוי מלאכת מחשבת‪ ,‬ותיפוק ליה מאשר חטא פרט למתעסק עיי"ש‪.‬‬ ‫ולרעק"א מאי קושיא‪ ,‬הלא משום אשר חטא בה פטרינן רק מחטאת אבל איסורא דאורייתא איכא‪,‬‬ ‫אבל משום מלאכת מחשבת ליכא מלאכה כלל ולא נעשה עבירה כלל וצ"ע]‪.‬‬ ‫והנה חזינן דאע"ג שאם ישכח ויצא לא עשה עבירה כלל אעפ"כ אמרו שימשמש בגדיו מערב שבת‬ ‫דשמא יזכור וישכח שהוא שבת שהוא דבר רחוק – ומזה למד רב יוסף הלכתא רבתי לשבת‪ ,‬שמזה‬ ‫יש ללמוד הלכתא רבתי לשבת דעד כמה צריכין ליזהר באיסורי שבת‪ ,‬דאף מחשש איסור רחוק צריך‬ ‫ליזהר‪.‬‬ ‫ובאמת הלומד הלכות שבת זוכה להשפעות טובות לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות והיא סגולה‬ ‫לפרנסה טובה‪ ,‬וכאמרם בזה"ק המובא בסידורים דכל ברכאן דלעילא ולתתא ביומא שביעאה‬ ‫תליין‪ ,‬ולעילא היינו רוחניות ולתתא היינו גשמיות תליא בשמירת שבת כהלכתה‪.‬‬ ‫ועל כן צריך כל אחד להזדרז ללמוד הלכות שבת כל יום‪ ,‬ואף מי שאין לו זמן‪ ,‬אולם כבר אמרו (ביצה‬ ‫טז‪ ).‬כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה ועד יוהכ"פ חוץ מהוצאת שבת ויו"ט‬ ‫והוצאת בניו לתלמוד תורה‪ ,‬ומזונותיו כולל גם זמן (מזון אותיות זמן)‬ ‫שהזמן ללימוד הלכות שבת הוא חשבון מיוחד ומן השמים נותנים זמן‬ ‫מיוחד ללימוד הלכות שבת ואם הוסיף מוסיפין לו‪.‬‬ ‫ואמרו חז"ל (שבת קיח‪ ):‬אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן‬ ‫מיד היו נגאלין‪ ,‬והרמז שישמרו ישראל שבת באופן שילמדו הלכותיהן אשר‬ ‫עי"ז תהיה שמירת שבת בשלימות‪ ,‬מיד היו נגאלין – ממילא הלומד הלכות‬ ‫שבת ועל פי זה שומר את השבת‪ ,‬הרי הוא מקרב את הגאולה‪.‬‬ ‫ובמיוחד צריך לחזק את שמירת השבת בזמן הזה‪ ,‬שאנו צריכים‬ ‫שמירה מרשעים שונאי ישראל‪ ,‬וגם נתרבו‬ ‫בעוה"ר שונאי תלמידי חכמים ולומדי תורה‬ ‫שהם בבחינת שבת‪ ,‬ושמירת השבת היא‬ ‫שמירה מכל הני שצריכים להשמר‪ ,‬וכמש"כ‬ ‫הטור (או"ח סי' רס"ז) שבשבת אין אומרים‬ ‫ושמור צאתנו ושומר עמו ישראל לעד‪,‬‬ ‫דבשבת אין צריך שמירה שהשבת בעצמה שומר‬ ‫את ישראל‪ .‬וממילא צריכין אנו להיות משמר את‬ ‫השבת כהלכתה‪ ,‬שילמדו את ההלכות ועי"ז יוכלו‬ ‫לשמור שבת בשלימות‪ .‬ותהא זו שמירה לכלל‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ויהי רצון שבזכות ההתעוררות ללמוד הלכות‬ ‫שבת והלימוד של הלכות שבת נזכה לראות‬ ‫במהרה ביום שכולו שבת בביאת גואל צדק‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫תשואות חן לידידנו ה"ה‬ ‫משפ' וידר בני ברק‪ ,‬מכון להורות נתן ומכון לאקענבאך אשר מוסרים לנו תדיר בעין טובה‬ ‫תמונות נהדרות מאוצרותיהם‪.‬‬ ‫מייל‪ - 7683428@gmail.com :‬טלפון‪052-7683428 :‬‬