gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון נ'‬ ‫פרשת נצבים‪-‬וילך שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שופר הריעו בתשובה ובתפילות ותחנונים‪ ,‬לפני המלך ד'‪ ,‬רצ"ל‬ ‫סעודה שלישית לפני סליחות‬ ‫לפני שהשם הוי"ה שהוא מדת החסד והרחמים‪ ,‬נעשה בבחינת מלך‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם וגו'‪ .‬יש לומר דהנה תקנו‬ ‫המשפט בדין‪.‬‬ ‫לנו קדמונינו כפי מנהג בני אשכנז לעמוד באשמורת הבוקר לומר‬ ‫סליחות ד' ימים לפני ראש השנה (עי' שו"ע או"ח סי' תקפ"א ס"א‬ ‫וזהו אתם נצבים [לשון עמידה ואין עמידה אלא תפילה (ברכות דף‬ ‫בהגה)‪ ,‬והענין הוא כמו שכתב בספה"ק תולדות יעקב יוסף (פרשה‬ ‫כ"ו ע"ב)] היום כולכם‪ ,‬שכל ישראל נצבים וקמים באשמורת הבוקר‬ ‫זו) לפרש הכתוב (תהלים צח‪ ,‬ו) בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני‬ ‫לומר סליחות לפני ראש השנה‪ ,‬וזהו לפני ד' אלקיכם‪ ,‬רצ"ל לפני‬ ‫המלך ד'‪ .‬ואקדים לזה משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם‬ ‫שהוי"ה שהיא מדת החסד והרחמים נעשה אלקיכם מדת הדין‪.‬‬ ‫שהי' לו בן יחיד ילד שעשועים ורצה שיהי' בקי בכל מיני חכמות‬ ‫(מפי השמועה ‪ -‬מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)‬ ‫ותכסיסי מלכים‪ ,‬ושכר בעבורו מלמדים בקיאים מובחרים ביותר‪,‬‬ ‫אולם הילד ביודעו שהוא ילד שעשועיו של אביו המלך לא נהג‬ ‫‪H‬‬ ‫בדרך ארץ כלפיהם ולא שמע בקולם‪ ,‬והם מחמת מורא המלך‬ ‫פחדו להתנהג עמו בחומר הדין‪ ,‬לכן לא יכלו ללמוד עמו‪ ,‬על כן‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫החליט המלך שהוא בעצמו יהי' המלמד לבנו‪ ,‬ובהיות כן שלמד עם‬ ‫ושטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב‬ ‫בנו למד גם עם בני שריו אתו‪ ,‬ובשעת הלימוד התנהג עם בנו‬ ‫מימיך‪ .‬יש לפרש בדרך רמז על פי מה שמבואר בספרים הק'‬ ‫כרב לתלמיד ודקדק עמו כחוט השערה בחומר הדין ביותר‪ ,‬וכמה‬ ‫בשם הזוהר הקדוש ריש פ' בא (דף ל"ב ע"ב) דתיבת היום רומז‬ ‫פעמים רצה הבן לעורר רחמי אביו וקרא בקול מעורר אבא אבא‪,‬‬ ‫על ראש השנה‪ ,‬והנה בראש השנה הקב"ה יושב על כסא רחמים‬ ‫והיה ללא הועיל כי המלך השתיקו‪ ,‬באמרו עכשיו אני מלמד‪ ,‬וממש‬ ‫וכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון‪ ,‬ויכתב כמה יעברון וכמה‬ ‫שהבן לא היה יכול לסבול תוקף הדין של אביו‪ ,‬לא כן היה בעת‬ ‫יבראון מי יחי' וכו'‪ .‬וגם אמרו רז"ל (בבא בתרא דף י' ע"א) פרנסתו‬ ‫שהיה מסיב על שלחנו של אביו בסעודות וכדומה בהתוועדות‬ ‫של אדם קצובה לו מראש השנה‪ .‬ולכן צריכים להתפלל בראש השנה‬ ‫אחרים‪ ,‬אז השתעשע עמו אביו המלך והראה לו אותות אהבה‬ ‫על בני‪ ,‬חיי אריכי לבני ביתו ולזקני וראשי בני ישראל ולכל בני‬ ‫וחיבה יתירה‪ ,‬ונתן לו כל טוב וטוב כראוי לבן יחידו של מלך‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ומזוני רויחי‪.‬‬ ‫ולהבן הי' מיצר מאוד על הנהגת אביו עמו בחומר הדין היתירה‬ ‫וזהו רמז הכתוב אתם נצבים בתפלה כנ"ל‪ ,‬היום דא ראש השנה‬ ‫בעת לימודו עמו‪ ,‬ובהיותו בר חכים וילד מסכן‪ ,‬לכן ויהי היום‬ ‫והוא יושב סמוך על שלחן אביו פתח את פיו בחכמה ונענה אליו‬ ‫לפני ד' אלקיכם‪ ,‬ומתפללים עבור ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם‬ ‫בקול תחנונים ואמר‪ ,‬אבא אמור נא להמלמד שלא יתנהג עמי כל‬ ‫כל איש ישראל‪ ,‬ועבור טפכם ונשיכם‪ ,‬וגם מתפללים עבור פרנסה‬ ‫כך בחומר הדין כי איננו יכול לסבול עוד‪.‬‬ ‫לבל יחסר לבני ישראל שום דבר‪ ,‬וזהו מחוטב עציך עד שואב‬ ‫מימיך‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫והנמשל מובן שבהגיע יום ראש השנה אשר הקב"ה יושב על‬ ‫(מפי השמועה ‪ -‬מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)‬ ‫כסא דין‪ ,‬וכל באי עולם יעברון לפניו כבני מרון‪ ,‬אז מלך במשפט‬ ‫יעמיד ארץ‪ ,‬על כן צריכים לשוב בתשובה שלימה לפני בא יום הדין‬ ‫‪H‬‬ ‫ולעמוד ולהתחנן לפני הקב"ה‪ ,‬בזמן שהוא בבחינת אב הרחמן‪,‬‬ ‫שיאמר להמלך שלא יתנהג עמנו בחומר הדין‪ .‬וזהו בחצוצרות וקול‬ ‫א‬ ‫‪ ‬פרשת וילך ‪‬‬ ‫וכן העצי חיים (לראש השנה דרוש א') מפרש בזה באין מליץ יושר‬ ‫ב"ה‪ ,‬בשבת שובה תשט"ו‬ ‫[מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקינו במשפט‬ ‫בפסוקי פרשת השבוע וילך [משה וידבר את הדברים האלה אל כל‬ ‫המלך המשפט‪ .‬וקשה דאם אין מי שימליץ טוב בעדינו מאין תמצא‬ ‫ישראל ויאמר אליהם וגו'‪ .‬ידוע] קושית המפרשים להיכן הלך‪ .‬ומה‬ ‫דברי זכות לצדקינו במשפט‪ .‬ולהנ"ל מבואר באין מליץ יושר וכו'‬ ‫דיבר בדברים האלה‪ ,‬כי השאר אמירה בפני עצמו‪.‬‬ ‫כלומר באם אין לנו מליץ טוב שיגן עלינו בזכותו‪ ,‬דהראש והמנהיג‬ ‫אינו כדאי להגן בעבורינו‪ ,‬על כן בטענה זאת גופי' נזכה במשפט‪,‬‬ ‫ב) איתא מדרש פליאה (שוח"ט משלי פרשה י') בשעה שהחכם יושב‬ ‫אחרי כי מנהיגם אינו חף מפשע האיך יזכו פשוטי העם‪ ,‬וזהו‬ ‫ודורש הקב"ה מכפר עוונותיהם של ישראל‪ .‬והפליאה ניכר לעין כל‬ ‫באין מליץ יושר וכו' להגן בעדינו‪ ,‬אז בטענה זו גופי' צדקינו‬ ‫בפירוש [ב]כל הספרים‪ ,‬מה זה גדול כל כך הדרשה‪ .‬וגם למה‬ ‫במשפט לטובה]‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫כתב יושב כיון שהמנהג להיפוך‪ .‬ומאי נפקא מינה אם יושב או‬ ‫עומד‪.‬‬ ‫אם כן טוב שהדורש יתוודה ברבים‪( ,‬אם) [הגם] לא לפרט את‬ ‫מעשיו‪ ,‬כי אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (תהלים לב‪ ,‬א)‪ ,‬על כל פנים‬ ‫רק דהלא קשה לדרוש שלא לעורר חס ושלום דינין על ידי [זה]‪,‬‬ ‫בדרך כלל לכלול עצמו [בדברי התוכחה] עם כלל הציבור‪ ,‬וזה יהי'‬ ‫ובפרט אם הדורש גם כן אינו צדיק‪ ,‬ובזמן הזה דאין מי שיודע‬ ‫למליצה טובה בימי התשובה לקבל בניקל תשובת הציבור‪.‬‬ ‫להוכיח כי אם אומר טול קיסם מבין שיניך אומר לו טול קורה‬ ‫(ערכין דף ט"ו ע"א)‪.‬‬ ‫אבל מי שהולך בחושך אי אפשר לו לראות בשום אופן כלל‪,‬‬ ‫כמאמר המדרש (ילקוט שמעוני תהלים אות תתע"ח)‪ ,‬משל מי שהולך‬ ‫רק אם הדורש בעצמו מכיר חסרונו אפשר זה יהי' למליצה‪ ,‬ובניקל‬ ‫בחושך בלי נר נפגש בתל ונתקל בו‪ ,‬ופוגע בגומא ונופל בו‪ .‬והיינו‬ ‫יקבל הקב"ה תשובת ישראל‪ ,‬היינו עם מה שכתב היערות דבש‬ ‫ב' דברים‪ ,‬או שדומה לו שהוא גבוה והיינו תל‪ ,‬שתמיד [הוא]‬ ‫ח"ב דרוש א' על הגמ' (ראש השנה דף ט"ז ע"א) מלך וציבור מלך‬ ‫טוב מכל [אדם]‪ ,‬או שמוצא בעצמו חסרונות וכבר הוא בגומא‪,‬‬ ‫נכנס תחלה מקמי דליפוש חרון אף‪ .‬שהוא לטובת הציבור הבאים‬ ‫ולזה אין תרופה רק תורה אור‪ .‬ונראה שמזה נתפשט המנהג לפני‬ ‫אחריו‪ ,‬דאם יצא זכאי בהשפטו‪ ,‬אז בזכותו יגן על עמו‪ ,‬ואם חס‬ ‫כל דרשה לאמר שמעתתא להדליק נר תורה‪.‬‬ ‫ושלום לא יזכה במשפטו‪ ,‬אז ינצל העם וימצאו מענה‪ ,‬כי המה לא‬ ‫הטיבו דרכם אחרי רואם רוע מנהיגם שהוא גם כן אינו חף‬ ‫וזה מאמר המדרש בשעה שהחכם יושב גם כן בעצמו על ספסל‬ ‫מפשע‪ ,‬ומה יענו פשוטי עם‪ ,‬אם בארזים נפלה שלהבת‪ .‬ולכך מלך‬ ‫הנאשמים ביחד עם העם‪ ,‬ואינו עומד גבו' יותר משאר העם‪ ,‬אז‬ ‫נכנס תחלה דלא ליפוש חרון אף על הציבור חס ושלום ממה נפשך‪,‬‬ ‫יש המליצה הנ"ל ממה נפשך‪ ,‬והקב"ה מקבל בניקל תשובתן של‬ ‫והמה ניצולים ממה נפשך‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ובזה מפרש היערות דבש שם הפסוק (תהלים קכא‪ ,‬א) אשא עיני‬ ‫וזה גם כן מאמר הכתוב בפרשה וילך משה‪ ,‬ברוב ענוותנותו תלה‬ ‫אל ההרים [מאין יבא עזרי‪ ,‬עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ‪.‬‬ ‫גם כן הכל בעצמו שהוא צריך לתשובה‪ ,‬וזה וילך סתם בדרך‬ ‫דמבואר במדרש דלכך ברא ד' שמים קודם לארץ‪ ,‬כדי שיעמדו‬ ‫התשובה‪ ,‬ואחר כך רק דיבר הדברים [האלה היינו דרך התשובה]‬ ‫שמים תחלה לדין בהיותם ראשון ליצירה‪ ,‬והן שמים לא יזכו בעיניו‪,‬‬ ‫אל כל ישראל‪ .‬וכיון שצריך להדליק מקודם נר אומר גם כן קודם‬ ‫ואם כן יושבי הארץ מנוצלים‪ ,‬אחרי כי גם השמים אשר המה‬ ‫הפלפול על הסוגיא הני כהני שלוחי דרחמנא (יומא דף י"ט ע"א‪,‬‬ ‫משוללים מיצר הרע לא זכו‪ ,‬מה יעשו האנשים קרוצי חומר אשר‬ ‫נדרים דף ל"ה ע"ב)א‪.‬‬ ‫היצר הרע דר ביניהם‪ .‬וזהו אשא עיני אל ההרים ואמרו ז"ל הרים‬ ‫(מכתי"ק)‬ ‫אלו הגדולים נשיאי ישראל‪ ,‬מאין יבא עזרי כי האיך יגין זכותם‬ ‫הלא גם הם פקו פלילה וחטאו‪ ,‬ואיזה זכות יגן בעדינו‪ ,‬לזה אמר‬ ‫עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ‪ ,‬שמים תחלה ואחר כך הארץ‬ ‫‪H‬‬ ‫להתנצלות כנ"ל‪ ,‬ממילא גם אנחנו ניצולים מטעם זה]‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫‪u‬‬ ‫א עי' פלפול מרבינו זי"ע בסוגיא זו בשו"ת דעת כהן סימן נ"ה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מדור‬ ‫עובדות וענינים‬ ‫פרשת נצו"י‬ ‫המשך הסיפור של "פייבוש הקל" כמו שסיפרו רבינו זי"ע באריכות‬ ‫כפי מה שקיבלו מאבותיו ורבותיו הקדושים נ"ע‪.‬‬ ‫‪-‬נעתק ע"פ לשון קדשו מהטעי"פ‪-‬‬ ‫(חלק ב')‬ ‫‪-‬פייבוש כבר נתדרדר באופן נורא‪ ,‬אבל רוצה שבנותיו ינשאו ליהודים כשרים וחרדים‪-‬‬ ‫ויר"ש שימשיך בלימוד התורה‪ ,‬הן אמת שאני לעצמי כבר איני‬ ‫פעם אחת ישב בביתו עם כל הבני בית‪ ,‬ופנה לאשתו ואמר‬ ‫יכול להיות כן‪ ,‬אבל לבתי אני רוצה באמת‪ ,‬ואני מוכן להוזיל‬ ‫שרואה דבאופן שהוא חי חייו אינם חיים אפי' בעולם הזה‪,‬‬ ‫מעות רב עבור זה‪ ,‬כי יש לי רק שתי בנות ומעות אצלי לכלום‬ ‫ובפרט דמלפנים הי' לומד תורה ויודע שמוכן לו עוד עונשים‬ ‫כלפי הרכוש הגדול שיש לי‪ ,‬ובכן אני מוכן ליתן הכל עבור‬ ‫בעולם הבא לישרף באש הגיהנום‪ ,‬וא"כ חושב עבור הבנות‬ ‫שידוך כזה‪ .‬והייתי בעיר פלוני וראיתי דהרב דמתא יש לו בחור‬ ‫שעכ"פ הם לא יחיו באופן כזה‪ ,‬וכששמעו דבריו הגם שכולם‬ ‫טוב‪ ,‬ובכך אני רוצה לשלוח אותך לשם‪ ,‬ועל פי חשבון תסע על‬ ‫כבר נתפטמו בטריפות אבל זכרו מקורם‪ ,‬ענו ואמרו טוב ויפה‬ ‫הדרך לערך ה' ו' שבועות ובחזרה ה' ו' שבועות כבר הוא ג'‬ ‫הדבר‪ ,‬שהם רוצים בלב שלם לינשא לאנשים תלמידי חכמים‬ ‫חדשים‪ ,‬ודבר כזה אינו נעשה ביום אחד ובכן צריכין לחשוב‬ ‫יראים ושלימים‪.‬‬ ‫שיתעכב עוד חודש או אפי' ב' חדשים‪ ,‬ואני אתן את שכרך‬ ‫חמישים רובל לחודש‪ ,‬וכמובן אשלם לך גם כל הוצאות הדרכים‬ ‫אבל ידע כי בכל המחוז כבר מכירין אותו‪ ,‬ואיזה יהודי כשר‬ ‫וכל מה שתצטרך להוציא עבור דבר זה‪ ,‬ותשלום זה יהי' לך אפי'‬ ‫יסכים להשתדך עמו‪ ,‬ואף אם יבטיח שיניחנו ללמוד ויניחנו‬ ‫אם לא יסתייע לך לגמור הדבר‪ ,‬ואם תצליח לגמור הדבר אוסיף‬ ‫להתנהג בכשרות שום יהודי כשר ובחור כשר שיכול ללמוד לא‬ ‫לך עוד חמש מאות אלף רובל‪.‬‬ ‫יאמין אותו‪ ,‬ואם אחד ירצה זהו סימן שהוא בעצמו כבר נרקב‪,‬‬ ‫וא"כ אינו יכול רק לחפש לו שידוך ממקום רחוק‪ ,‬ומאחר שהוא‬ ‫וכאשר שמע ר' יענקל הדבר הזה התחיל מקודם לדבר אליו‬ ‫הי' רגיל בנסיעות לכך לקח עמו הטו"ת מביתו ונסע למקום רחוק‬ ‫ואמר למה אתה עושה שטות זה‪ ,‬למה לך תלמיד חכם‪ ,‬למה אינך‬ ‫במדינת הגר‪ ,‬נכנס לבית המדרש וישב עצמו ללמוד‪ ,‬ואנשים‬ ‫מבקש לך איזה מאדערענע שייגעץ‪ ,‬השיב לו קשיות אל תקשה‬ ‫נכנס לבית המדרש וראה והנה האב"ד נכנס ואתו עמו בחור בן‬ ‫ממנו‪ ,‬אם אתה רוצה לקבל על עצמך ההצעה טוב‪ ,‬ואם לאו‬ ‫ח"י שנים‪ ,‬והסתכל על הבחור וראה שהוא טוב תואר וממש‬ ‫אבקש מאחר‪ ,‬ומכיון שכבר שמע מסכום כזה לכן ענה לו אם‬ ‫שהשכינה מאיר על פניו‪ ,‬שאל מהאנשים שם מי הוא הבחור הזה‬ ‫אתה רוצה כן בוודאי ולא תשטה בי אני מסכים‪ ,‬אמר לו כן אני‬ ‫השיבו לו שהוא בן הרב שאל ומה טיבו ענו לו שכמעט שלא‬ ‫רוצה באמת וסילק מיד חלק מהסכום‪ ,‬והלה שב לביתו‪ ,‬וקודם‬ ‫נמצא כמוהו עילוי ולב טוב חכם וירא שמים‪ ,‬חשב בלבו שכזה‬ ‫הכל כבר הי' לו פרנסה בריוח כפליים ממה שהי' חושב להרויח‬ ‫הוא צריך‪ ,‬אבל אינו יכול רק לסמוך ולהאמין את אחרים‪ ,‬לכן‬ ‫בזמן כזה‪ ,‬וגם ידע שבגמר הדבר ירויח עוד יותר כי לגבי מילי‬ ‫התקרב אצלו ושוחח קצת עמו וראה שכן הוא‪.‬‬ ‫דעלמא עדיין החזיקו את פייבוש לאיש מהימן‪ ,‬ובכן הכין עצמו‬ ‫להדרך ולבש בגדים נאים לעשות רושם טוב ונסע לאותו העיר‪.‬‬ ‫נסע הביתה ושם בעירו הי' דר איש אחד שהי' סרסור (מעקלער)‬ ‫ושמו ר' יענקל שהי' חכם גדול אבל לא הרויח הרבה‪ ,‬והגם‬ ‫הוא לא הי' בטלן‪ ,‬ובהגיעו העירה הודיע שהיא סוחר תבואה‪,‬‬ ‫שכבר עבר זמן ארוך שפייבוש לא דיבר עם יהודים מכל מקום‬ ‫כי בעירו יש רק מעט תבואה ובאותו העיר גדל תבואה לרוב‪,‬‬ ‫שלח לקרוא את הסרסור‪ ,‬והי' חידוש בעיניו אבל הלך אליו‪,‬‬ ‫ובהיותו שם נכנס לבית הרב וסיפר לו שבא מעיר גדול ליהודים‬ ‫וכשנכנס התחיל לדבר עמו ושאלו כמה אתה מרויח בשבוע‪ ,‬והי'‬ ‫בארץ רוסלאנד‪ ,‬ודרכו לנסוע להרבה מקומות לקנות תבואה‬ ‫חידוש בעיניו מה נפק"מ לו אם הוא מרויח או לא‪ ,‬השיב לו‬ ‫ומביא הביתה‪ ,‬ומהיכן ידע אצל מי להתארח ואצל מי יכול‬ ‫שהוא בעצמו אינו יודע פעם יכול להיות שלא ירויח כלום ויכול‬ ‫לאכול‪ ,‬על כן החליט בעצמו שלא יתאכסן ולא יאכל בשום‬ ‫לעבור כן כד' שבועות‪ ,‬ופעם שמרויח קצת‪ ,‬שאל אותו אבל‬ ‫מקום אפי' בחנם כי אם אצל הרב‪ ,‬והוא מוכן לשלם על זה‪ ,‬והי'‬ ‫בדרך כלל כמה אתה מרויח וכמה עולים ההוצאות שלך לחודש‬ ‫יכול להבטיח שישלם כי ידע שלא יחסר לו כלום מכיסו‪ ,‬אבל‬ ‫אני רוצה לידע בערך‪ ,‬השיב לו שמרויח בערך עשרים רובל‬ ‫הרב התחיל להתחנן אליו כי הלא כאן בעירו הכל כשרים ויכולין‬ ‫לחודש‪ ,‬אמר לו שמע נא לי יש לי להציע לך געשעפט שתוכל‬ ‫לסמוך עליהם‪ ,‬ויש כאן בעיר כמה בתים עבור אורחים‪ ,‬אבל אני‬ ‫להרויח יפה עד למאוד‪ ,‬והסרסור כבר רצה לשמוע‪.‬‬ ‫דר בביתי בעניות ואיני מטפל עצמו בזה‪ ,‬ור' יענקל התחיל‬ ‫להתחנן אליו ואמר לו אם אתם רוצים לעשות טובה ליהודי‪ ,‬וגם‬ ‫אמר לו האזינה לי הלא ידעת שיש לי שתי בנות‪ ,‬והראשונה כבר‬ ‫לא בחנם כי אני מוכן לשלם‪ ,‬כי איני אוכל ואינו הולך בשום‬ ‫הגיעה לגיל השידוכין‪ ,‬וגמרנו בינינו ליקח לבתי בחור ת"ח‬ ‫ג‬ ‫לשמוע‪ ,‬התחיל להשיבה וכי מרוסלאנד‪ ,‬אמרה לו הרי אתה‬ ‫מקום‪ ,‬והרב לא ידע האיך לשית עצה‪ ,‬קרא את הרבנית ואמר לה‬ ‫רואה יהודי כשר וישר כאן שבא ומספר שמכיר אותו ואומר‬ ‫יש כאן יהודי שסיפח עצמו לכאן ורוצה שניתן לו כאן לאכול‪,‬‬ ‫שהוא מסכים‪ ,‬ועוד הלא לא תעשה דבר לפני שתראה אותו‪ ,‬א"כ‬ ‫ואומר שיהודי צועק שאין לו לילך למקום אחר‪ ,‬אמרה לר' יענקל‬ ‫תראה אותו אתה בעצמך‪ ,‬אמר לה אם כן וכי אסע לשם‪ ,‬פתח ר'‬ ‫שמע נא אין לי נפק"מ כמה מעות אתם רוצים ליתן‪ ,‬אבל אין לי‬ ‫יענקל את פיו ואמר ח"ו וכי אתם תצטרכו ליסע לשם‪ ,‬אני אביא‬ ‫כאן בית מלון לכן אוכל מיוחד עבורכם לא אבשל‪ ,‬רק ממה‬ ‫אותו לכאן‪ ,‬הרי הוא סוחר גדול ועושה מסחר עם הרעגירונג‬ ‫שאבשל לנו פעמים פולין ופעמים תפוחי אדמה וכדו' אם תרצה‬ ‫ונוסע ממקום למקום‪ ,‬אם אני אומר לו שיש לי שידוך כזה שהוא‬ ‫לאכול מזה תכלו לאכול‪ ,‬ענה לה אבל בחינם איני רוצה אמור לי‬ ‫רוצה‪ ,‬בודאי יבוא מיד‪ ,‬השיב הרב איני יודע מה לומר ע"ז א"כ‬ ‫כמה בערך עולה ההוצאה עבורי‪ ,‬כי הרי מבשלים לבית עם‬ ‫יבוא ונראה אז‪.‬‬ ‫ילדים‪ ,‬השיבו שיעשו עמו חשבון‪.‬‬ ‫כתב ר' יענקל מכתב לפייבוש שדיבר עבור השידוך והוא רוצה‬ ‫ובכן התארח שם ושוחח עם הרב ולא ארכו הימים עד שנעשה‬ ‫לראותך‪ ,‬וא"כ תבוא לכאן‪ ,‬וכמובן שלא תתראה כאן כמו שאתה‬ ‫ממש כאחד מבני הבית‪ ,‬ובמשך היום עשה עצמו כאילו עוסק‬ ‫רגיל בביתך‪ ,‬והוא ידע שיתמשך הרבה עד שיגע האיגרת ועד‬ ‫במסחרו‪ ,‬ואח"כ חזר הביתה‪ ,‬ונעשה חבר טוב לכל הילדים‬ ‫שפייבוש יגיע לכאן‪ ,‬אמר להרב שהוא כבר גמר מסחרו הכא‪,‬‬ ‫למגדול ועד קטן‪ ,‬וכאשר כבר הי' מקורב שאל את הרב היות‬ ‫אבל אינו רוצה לעזוב הדבר כן דהרי צריך להיות איזה שליש‬ ‫שיש לו בחור טוב בן י"ח שנה האם חושב משידוך עבורו‪ ,‬השיב‬ ‫ביניהם ע"כ יחכה כאן‪ ,‬והרב הסכים‪ ,‬והוא שילם על כל‬ ‫ה ן אמת שיש לי בחור חשוב והרי אתה רואה אותו בלימודו‬ ‫הסעודות‪ ,‬וביום מן הימים הגיע מכתב מפייבוש שעוד מעט‬ ‫ובמדות טובות‪ ,‬ומציעין לפני שידוכים עם רב פלוני ועם רב‬ ‫והוא מגיע לשם‪ ,‬ור' יענקל הבין שבג' וד' שבועות אינו יכול‬ ‫פלוני‪ ,‬שאל אותו ולמה לא נעשה הדבר‪ ,‬וכיון שכבר הי' מקורב‬ ‫עדיין לגדל זקן גדול‪ ,‬וגם הבין שלא ילבש עצמו בלבושים‬ ‫השיבו הרב כי רב פלוני אין לו מעות‪ ,‬וכל מה שמבטיח הוא‬ ‫מהוגנים לגמרי‪ ,‬ע"כ אמר להרב שכל מה שאמרתי לכם אין בו‬ ‫שבני ינהג הרבנות‪ ,‬והנה זהו רק לאחר מעו"ש ועד אז מנין יהי'‬ ‫שום שקר‪ ,‬והוא ת"ח מופלג מאוד וידע בע"פ גפ"ת ורמב"ם‪,‬‬ ‫לו לחיות‪ ,‬ורב פלוני רוצה שגם אני אקבל על עצמי חלק‬ ‫אבל מובן מאליו שמי שיש לו משרה גדולה בבית המלכות‬ ‫מההוצאות ומהיכן אקח המעות‪ ,‬וכן אמר לו על כל השידוכים‪.‬‬ ‫ברוסלאנד אינו יכול לילך בלבוש כמו שהולך הרב כאן‪ ,‬ע"כ‬ ‫הולך קצת מאדערן אבל הוא יהודי חשוב‪ ,‬ולהרב לא הוטב‬ ‫פעם אחת בזמן מוכשר אמר להרב הרי סיפרתם לי עבור‬ ‫בעיניו אבל ממילא כבר כמעט הוא מגיע לכאן‪ ,‬וכן הי' דלערך‬ ‫השידוכים‪ ,‬אני בעל מסחר ואיני שדכן‪ ,‬אבל נפל לי במוחי שיש‬ ‫שבוע או שתיים והסוחר הגיע ונכנס במעט שערות בזקנו‪ ,‬ולא‬ ‫לו שידוך טוב עבורכם מאצלינו‪ ,‬שאל אותו וכי מרוסלאנד‪,‬‬ ‫הלך בגרוי'ען הוט רק בשחור אבל בכובע פשוט ולבוש קצר‪,‬‬ ‫השיבו הרי יש שם יהודים כשרים‪ ,‬היהודים הכי טובים דרים‬ ‫והרב הביט עליו ולא הוטב בעיניו‪ ,‬אמר להרבנית וכי זה יהי'‬ ‫ברוסלאנד‪ ,‬ואני מכיר שם יהודי שדר כחמש קילאמעטער‬ ‫המחותן שלנו‪ ,‬ענתה לו הרי היהודי אומר שהוא עושר מופלג‬ ‫מהבעש"ט ‪-‬ומהבעש"ט הק' ממעזעבוז הרי שמע כל אחד‪ -‬והוא‬ ‫וכי אתה דורש ממנו יותר מזה‪ ,‬הלא נאה ממנו מה שיש לו קצת‬ ‫יהודי ת"ח‪ ,‬ומסתפינא לומר להרב אבל איני יודע אם בכל מחוז‬ ‫זקן‪ ,‬הרי אינו מצוה אותך שתתלבש כמותו‪ ,‬א"כ נשאל אותו אם‬ ‫זה יש ת"ח כמוהו‪ ,‬והוא חריף שבחריפים שכולם לפניו כקליפת‬ ‫רוצה את בנינו לחתן‪ ,‬הרי הוא לא יצטרך לעסוק בהמסחר‪,‬‬ ‫השום (וזה הי' אמת בלי שקר)‪ ,‬ולכל זה עזר לו השי"ת בעשירות‬ ‫והתחיל הדבר ליכנס במוחו של הרב‪ ,‬וכך הוי שהתחילו לשיח‬ ‫יותר מכל היהודים שבמדינת הגר‪ ,‬ויש לו רק שתי בנות‪ ,‬ובדרך‬ ‫עמו‪ ,‬והוא חילק מעות לכל הילדים‪ ,‬וגם הוא אמר שאינו רוצה‬ ‫מקרה נעשה שדיבר עמי לפני שנסעתי משם‪ ,‬ואמר לי שרוצה‬ ‫לאכול רק שם‪ ,‬אבל הוא צריך סעודה רחבה‪.‬‬ ‫לעשות שידוך עם בתו ומבקש בחור מופלג ות"ח‪ ,‬ולענ"ד הי'‬ ‫זה הטוב ביותר לבנכם‪ ,‬ענה הרב ואמר בשלמא שידוך מכאן‬ ‫והנה גם בביתו הי' רגיל לחלק מעות כי לא היו המעות חשובים‬ ‫בקרוב אבל מרוסלאנד היכן אשאל עבורו והיכן אלך לראותו‪,‬‬ ‫אצלו‪ ,‬וכשנכנס לביהמ"ד דשם נתן לכל עני מתנה הגונה‪ ,‬אולם‬ ‫ולא השיב לו מאומה‪.‬‬ ‫אצל הרב לא עשה המעות עדיין שום רושם‪ ,‬אבל אח"כ בעת‬ ‫הסעודה התחיל לפלפל בקושיות ותירוצים‪ ,‬והרב נתפעל מאוד‬ ‫אחר כך לאחר כמה שעות והרב לא הי' בבית סיפר ר' יענקל‬ ‫שגם הוא לא ידע כ"כ כמוהו‪ ,‬והתחיל לשוחח גם עם הבחור‬ ‫להרבנית השיחה שהי' לו עם הרב‪ ,‬ושהרב לא התחשב הרבה‬ ‫והוטב בעיניו‪ ,‬והרב הפליא מאוד האיך יהודי שנוסע כ"כ הרבה‬ ‫בדבריו‪ ,‬ואינו יודע למה וכי אין יכולין לשאול עבורו‪ ,‬על הכל‬ ‫יוכל לזכור כל כך ‪-‬והוא לא ידע שזה הרבה שנים שלא למד כלל‬ ‫יכולין לשאול‪ ,‬ועוד הלא לא אומר על מילתא דעבידי לגלויי‪ ,‬וכי‬ ‫וזוכר עדיין‪ -‬והשדכן אמר שהוא כבר רוצה לנסוע וגם יהודי זה‬ ‫אשקר‪ ,‬והתחיל לדבר במעלות הבתולה שהיא מושלמת‬ ‫אין לו פנאי‪ ,‬ורק מפני שאני קראתיו בא לכאן‪ ,‬ואם כן תאמרו‬ ‫ומחוכמת ויפת תואר כל המעלות שבעולם‪ ,‬וכי מה שעוזרו‬ ‫אם הן‪ ,‬הן‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬לאו‪ ,‬אמר הרב שבנו אינו רוצה לעשות‬ ‫השי"ת שהוא עושר זהו מום‪ ,‬אדרבה עי"ז לא יהי' לבנכם שום‬ ‫מאומה רק לישב וללמוד ולא יהי' לו שום עסק בעולם‪ ,‬והלה‬ ‫דאגה‪ ,‬וגם לכם ולכל ילדיכם יתן מעות‪ ,‬והרבנית שמעה דבריו‬ ‫הבטיח שלא יחסר לו כלום‪ ,‬וכמובן שאני כותב תיכף על שמו‬ ‫ולה נכנסו יותר באזנה‪ ,‬ובעת צהרים כשישבו לאכול ענתה‬ ‫כמה געשעפטן‪.‬‬ ‫הרבנית ואמרה להרב דאותו ר' יענקל סיפר לי משידוך ולא רצית‬ ‫ד‬ ‫החתונה הוזיל מעות רב‪ ,‬וכולם היו בשמחה וטובי לב‪ ,‬ובפרט‬ ‫והרב כשמוע הדבר לא הי' יכול עוד לעמוד מנגד וגם הרבנית‬ ‫האברך שקיבל מתנות ומלבושים‪ ,‬חוץ ממה שעזב שם בעת‬ ‫דחקה ביותר‪ ,‬אולם אין יכולין לגמור עד שיראו הבתולה‪ ,‬ענה‬ ‫השידוך‪ ,‬ואחר שבעת ימי המשתה נפרדו לשלום‪ ,‬ולקח פייבוש‬ ‫השדכן שמעו נא הנה היהודי הזה מעיד שיש לו בת הגונה‪ ,‬אבל‬ ‫את האברך עמו וישבו עצמם על ב' פיאקער'ס נאים‪ ,‬האנשים‬ ‫קשה לבוא כמה פעמים‪ ,‬אולם כדי שלא תסברו שרוצים לרמות‪,‬‬ ‫לחוד והנשים לחוד‪ ,‬ונסעו כמה שבועות‪ ,‬ופייבוש כבר הזמין‬ ‫יכולין לסדר דהנה בעוד ו' שבועות יתקיים יאר‪-‬מארק באיזה עיר‬ ‫מקודם איזה קרעטשמע סמוך לעירו שיעמדו שם לטעום קצת‪,‬‬ ‫סמוך‪ ,‬והוא ממילא צריך להיות על היריד‪ ,‬יבוא אז עם בתו‪ ,‬ואם‬ ‫והגיעו שם לפנות ערב אמר לו האברך הרי אנו סמוכין לעיר ועוד‬ ‫יראו הרב או הרבנית איזה מום שלא יוטב בעיניהם הן במדות‬ ‫מעט ומגיעים הביתה ולמה לנו להשהות כאן‪ ,‬ענה לו ומהו‬ ‫או בחכמה או בכשרותה לא יצטרכו שום מחילה ויהי' הדבר‬ ‫החסרון לנוח קצת ונאכל ונתפלל מנחה מעריב ואח"כ ניכנס‪ ,‬כי‬ ‫כלא הי'‪ ,‬אבל אם יוטב בעיניהם יקבעו אז זמן לנישואין‪ ,‬ועל זה‬ ‫רצה בדוקא להגיע העירה בלילה‪ ,‬וכך הוה שנכנסו להעיר ונסעו‬ ‫לא היו יכולים לתבוע יותר והסכימו להשידוך‪ ,‬והסוחר הזמין‬ ‫לביתו שהי' בקצהו מחוץ לעיר‪ ,‬כי שם הי' האויר צח‪ ,‬וגם לא‬ ‫כל עניי העיר וחלק מעות הרבה שהי' להם לחיות לכל השנה‪,‬‬ ‫רצה לדור בין היהודים‪.‬‬ ‫והחתן אמר פשט'ל והוא הפסיקו בקושיות ותירוצים‪ ,‬וכולם‬ ‫נתקנאו בהשידוך עם עושר מופלג ות"ח גדול‪ ,‬ושאין צריכין‬ ‫מיד שנכנס הפיאקער לתוך החצר רצו לקראתם עשרות עבדים‬ ‫לשלם פרוטה אחת‪ ,‬והוא השאיר מתנות ומלבושים להחתן‪,‬‬ ‫והורידוהו מהקרון והפשיטו מעליו הבגד עליון‪ ,‬והחצר הי'‬ ‫ואמר עוד הפעם שאין צריכין לפחוד ואם הכלה אינה נושאות‬ ‫מרוצף באבנים טובים שהאברך לא ראה מימיו‪ ,‬והתחיל לעלות‬ ‫חן לא יבקש בחזרה שום דבר‪ ,‬וכן הניח מעות ומלבושים‬ ‫על המעלות שהיו מכוסים עם משטחים יקרים עד שהי' יראו אם‬ ‫להרבנית וכל הילדים ונסע משם‪.‬‬ ‫מותר לדרוס עליהם‪ ,‬רק שראה שכולם הולכין עליהם הלך גם‬ ‫הוא‪ ,‬וכשהגיעו למעלה הראה לו חתנו על חדר אחד שזהו מוכן‬ ‫בזמן המוגבל הגיע עם בתו לאותו העיר‪ ,‬וכמובן שאמרו לה‬ ‫עבורם‪ ,‬נכנס להחדר ואיני רוצה להאריך האיך הי' נראה שם‬ ‫שמצאו שידוך כמו שהיתה רוצה‪ ,‬ולבשה עצמה בצניעות‬ ‫הכלי הבית שהכל הי' מדברים יקרים שהתפעל האברך מאוד‪ ,‬כי‬ ‫בבגדים ארוכים כראוי‪ ,‬ולמדו עמה כל מה שהי' יכול לחשוב‬ ‫לא ראה כזאת מעולם‪ ,‬והכל הי' חידוש גדול בעיניו‪ ,‬והרגיש‬ ‫שישאלו אותה‪ ,‬כדי שתדע להשיב על כל השאלות שישאלו‬ ‫עצמו מאושר מאוד מאוד‪ ,‬וכבר הי' מאוחר מאוד והלכו להכין‬ ‫אותה‪- ,‬וגם היתה זוכרת עדיין מלפנים בביתם‪ -‬על ענייני בישול‬ ‫עצמם לילך לישן‪.‬‬ ‫ותפילה וכדו'‪ ,‬וכאשר ראו אותה שהיא מושלמת וגם טוב לבה‬ ‫לא היו יכולין לתאר יותר טוב מזה‪ ,‬וכשהשיחו עמה מעניני‬ ‫פתאום שמע דפיקה על הדלת וחותנו נכנס וישב עצמו‪ ,‬ואמר‬ ‫יהדות ידעה הכל כהוגן‪ ,‬וכולם היו שביעי טוב ורצון‪ ,‬וכאשר‬ ‫לחתנו שימחול גם היא לישב‪ ,‬וא"ל שמע נא בני יש לי דבר מה‬ ‫התחילו לדבר מהחתונה אמר פייבוש להמחותן הנה אני מסכים‬ ‫לספר לך‪ ,‬והוא חשב הרי הוא כל כך מאוחר בלילה והוא רוצה‬ ‫לעשות החתונה אצלי בביתי‪ ,‬ואדרבה זה בניקל לי ביותר‪ ,‬אבל‬ ‫לספר לי איזה דבר מסתמא הוא נחוץ‪ ,‬ואמר לי תדע שכאן בכל‬ ‫להרב בעיירה קטנה לנסוע ו' שבועות ובחזרה ו' שבועות ושבוע‬ ‫המחוז קוראין אותי 'פייבוש דער קל שבקלים'‪ ,‬והאברך שאל‬ ‫א' להחתונה‪ ,‬על מי יעזוב הנהגת הישיבה‪ ,‬ומי יפסוק השאלות‪,‬‬ ‫אותו מה זה השונאים קוראין אותך כך‪ ,‬השיב לו דכן הוא‬ ‫אני מבין שהוא טירחא גדולה‪ ,‬וכי יסכימו בני העיר על זה‪ ,‬לכן‬ ‫המציאות האמיתי‪ ,‬ותדע דכל מה שכתוב בתורה מבראשית עד‬ ‫לי לא קשה והנני מסכים לעשות החתונה כאן בעיירה‪ ,‬ולי אין‬ ‫לעיני כל ישראל מה שהוא מצוה איני מקיים‪ ,‬ומה שהוא עבירה‬ ‫לי הרבה מקורבים שיבואו להחתונה‪ ,‬כי לא אבוא רק אני ואשתי‬ ‫עברתי עליו‪ ,‬וכאן בביתי אפי' המים הם טריפה ואסור לטעם כאן‬ ‫ובתי השני' וגם ידידי השדכן אטול ג"כ עמי ויותר מזה לא אביא‬ ‫כלום‪ ,‬והאברך התחיל להזיעה‪ ,‬והרגיש שנפל מהרקיע השביעי‬ ‫שום אדם‪ ,‬והרב בשמעו את הדברים הוטב בעיניו שלא יצטרך‬ ‫עד לשאול תחתית‪ ,‬ולא הי' מסוגל לדבר מאומה‪.‬‬ ‫לנסוע עד רוסלאנד‪ ,‬ופייבוש ג"כ לא רצה שיהי' כן‪ ,‬שפחד שלא‬ ‫יוודע רגע קודם החופה מי הוא באמת‪ ,‬ואז יסע הרב מיד בחזרה‬ ‫וחותנו המשיך ואמר לא תסבור שלקחתי אותך לכאן לתפסך‬ ‫על כן רצה בדוקא שהחתונה יהי' שם‪ ,‬והרב החי' עצמו מזה‪.‬‬ ‫ולעשותך ג"כ בעל עבירה‪ ,‬רק אספר לך הסיבות והענין‪ ,‬כי אני‬ ‫הייתי מקודם ירא וחרד רק היצה"ר התגבר עלי להעבירנו מן‬ ‫ופייבוש שאל מי הוא איש מהימן שנוכל להזמין אצלו סעודת‬ ‫הדרך‪ ,‬אבל לזרעי אני רוצה שיהיו יהודים‪ ,‬ולכן הצרכתי לבקש‬ ‫שידוך ממקום רחוק‪ ,‬וידעתי שאם אגלה מי אנכי לא ירצה שם‬ ‫החתונה ואמרו לו על אחד‪ ,‬ועשה חשבון עם הרב כמה אנשים‬ ‫מקרוביו וידידיו הוא צריך להזמין‪ ,‬בין מעיר הזאת וגם‬ ‫אדם להשתדך עמי‪ ,‬על כן הוצרכתי להסתיר הדבר‪ ,‬אבל לא הי'‬ ‫מהסביבה‪ ,‬והזמין מעדנים ומשקאות מכל טוב וטוב ככל הצורך‪,‬‬ ‫כוונתי להונות ולרמות שום אדם‪ ,‬וגם עכשיו איני רוצה להונות‬ ‫אותך‪ ,‬ועל כן אני נותן לך הברירה‪ ,‬ואיני רוצה שתצא להרחוב‬ ‫וקבעו זמן להחתונה‪.‬‬ ‫ותשמע מאחרים כי אני רוצה לידע דעת עצמך‪ ,‬יש לך הברירה‬ ‫אם אתה רוצה לישאר חתני אתן לך כל מה שתרצה‪ ,‬אתן לך דירה‬ ‫כאשר הגיע עת דודים הגיע פייבוש להעיר עם אשתו וגם היא‬ ‫עם מטבח מיוחדת‪ ,‬ותוכל ליכנס להחנות ליקח לך כלים חדשים‬ ‫לבשה עצמה בחזרה כבת ישראל‪ ,‬וכן לבתם השניי' הלבישו‬ ‫שעדיין סגורים בהחבילות כמו שבאו מבית החרושת‪ ,‬ותוכל‬ ‫כראוי‪ ,‬ועשו החתונה‪ ,‬והרב הי' שבע רצון מהכל‪ ,‬וגם שם בעת‬ ‫ה‬ ‫טענות‪ ,‬יש כאן בעיר בי"ד ומיד בבוקר תוכל ליכנס לבי"ד‪ ,‬ואיני‬ ‫ליקח לך הכל מה שאתה צריך ומה שאתה רוצה מכל מה שיש‬ ‫מבקש בחזרה ממך שום בגדים ושום דבר‪ ,‬ואני מושיבך בחזרה‬ ‫לי‪ ,‬ומה שאין לי אקנה עבורך‪ ,‬ותוכל לישב וללמוד ולעבוד את‬ ‫על פיאקער ושולח אותך לבית אביך‪ ,‬והפטיר שעד הבוקר עוד‬ ‫השי"ת בלי שום מניעה‪ ,‬ואשתך תתנהג בצניעות ובכשרות הכל‬ ‫לפני שיוצא מהבית להתפלל רוצה לדעת תשובה אם הוא נשאר‬ ‫כמו שתרצה ותבקש‪ ,‬ומצד אחר יכולין להבין אשר בן של אב"ד‬ ‫חתנו או לא‪ ,‬ובגמרו דבריו יצא מיד מן החדר‪.‬‬ ‫שיהי' חתן אצל פייבוש קל שבקלים אפי' אם מניחים אותו‬ ‫ההמשך יבוא בעזה"ש בגליון הבא‬ ‫להתנהג כיהודי הוא דבר זר וקשה מאוד‪ ,‬אבל אין לי עליך שום‬ ‫ליקוט מכתבי רבינו‬ ‫פ' נצו"י ‪ -‬ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ‪ -‬כתיבת ספר תורה‬ ‫פסול לצד השני‪ ,‬ומובן זה כיון דהרמ"א שם פוסק וכל‬ ‫ב"ה בני ברק ה' מטו"מ תשכ"א‬ ‫האחרונים מסכימים דאפי' אם שינו קצת תמונת האות מכפי‬ ‫החוה"ש וכט"ס לכבוד ח"א הרה"צ המו"מ בתו"ח בנש"ק וכו'‬ ‫המקובל רק שלא שינו אותו לצורת אות אחר (והאחרונים‬ ‫מוה"ר מרדכי דוד טייטלבוים (שליט"א) [זצ"ל אדמו"ר‬ ‫כותבים אפי' אם שינה שאין בו שם צורת אות ג"כ פסול) וניכר‬ ‫מהוסאקוב]‪ ,‬ולב"ב היקרים שליט"א‪.‬‬ ‫שזה צורת אות זה כשר‪ .‬לכן לפ"ד אפשר לקרות בו לכתחילה‬ ‫אם קשה לו להחליפו באחרת‪ ,‬רק אם ימצא איזה אות משונה‬ ‫‪ ...‬ובענין הס"ת הכתובה בכ' ספרד אם מותר לקרות בני אשכנז‬ ‫צורתו מכפי הנוהג בס"ת שלנו יהי' מוכרח לעיין בש"ע או‬ ‫לכתחילה בו‪ .‬עי' בשע"ת או"ח סי' ל"ו אות א' שמביא שמה‬ ‫לישאל לסופר אם צורה זו פסול לדידן‪ ,‬ואם לא יהי' אצל‬ ‫מהברכי יוסף בשם מהר"ם ן' חביב דתפילין שנכתבו בצורת‬ ‫השמות הקדושים שאינן נמחקים יוכל אז לתקנו‪ ,‬אבל אם אינו‬ ‫מנהג אשכנז פסולין לבנין ספרד‪ .‬וממילא ה"ה להיפוך וא"כ גם‬ ‫פסול לדידן אע"פ שיש לנו מנהג בצורה אחרת א"צ ואינו רשאי‬ ‫בס"ת אעפ"י שאינו דומה לגמרי כיון שאין בו דין כסדרן ואפשר‬ ‫לתקנו‪ ,‬רק אם ימצא אות שפסול לדידן בשמות הקדושים אז‬ ‫לתקנו אבל כ"ז שלא תיקן השינויים בוודאי לפי סברא זו יש‬ ‫יוכרח להחליפו באחר‪ ,‬אבל א"צ לחשוש מתחילה ע"ז‪ ,‬כן‬ ‫לחשוש לכתחילה לכה"פ לברך עליו‪ .‬אבל עיין באורחות חיים‬ ‫מצאתי להדיא‪ ,‬ואעפ"כ הי' טוב לעיין בס' דע"ק הנ"ל ובג"ה‬ ‫מז' הגה"צ זצללה"ה בסי' ל"ו אות א' דנראה שם פשוט דמותר‬ ‫שם‪ ,‬וכן בס' קסת הסופר מבעל קשו"ע ואין ס' הנ"ל תח"י‪.‬‬ ‫גם בתפילין וממילא גם בס"ת אפי' לכתחילה‪ ,‬ומביא מדע"ק‬ ‫( נדפס לראשונה מכתי"ק)‬ ‫שכ' דדברי הברכ"י הם דווקא בשינוי של קפידא היינו אם הוא‬ ‫על הטוב יזכר‬ ‫על הטוב יזכר‬ ‫מע"כ ידידינו החשוב‬ ‫מע"כ ידידינו החשוב הרב הצדיק‬ ‫הרה"ג רבי מאיר רוטנבערג שליט"א‬ ‫רבי ישראל שמעון מאיר לייפער שליט"א‬ ‫בן כ"ק הגה"צ אבד"ק וואידיסלוב זצ"ל‬ ‫אדמו"ר מטעמעשוואר ‪ -‬ק"י‬ ‫נכד מרן רביה"ק זי"ע‬ ‫נכד מרן רביה"ק זי"ע‬ ‫עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון‬ ‫עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח צבי למז"ט ובשטו"מ‬ ‫לרגל נישואי בתו למז"ט ובשטו"מ‬ ‫ולרגל נישואי נכדתו הבכירה למז"ט ובשטו"מ‬ ‫ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליו‬ ‫ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליו‬ ‫להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן‬ ‫להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן‬ ‫להארות והערות‪ ,‬לקבל הגליון‪ ,‬לנדב ההוצאות המרובות‪ ,‬וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע‬ ‫נא לפנות למערכת מכון תורת נצח‬ ‫‪mtn6990755@gmail.com 347-699-0755‬‬ ‫כל הזכיות שמורות ‪ -‬ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת‬ ‫ו‬