עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — ניצבים וילך (2026-08-31)

גליון נ'
פרשת נצבים-וילך שנת תשפ"ו לפ"ק
שופר הריעו בתשובה ובתפילות ותחנונים ,לפני המלך ד' ,רצ"ל סעודה שלישית לפני סליחות
לפני שהשם הוי"ה שהוא מדת החסד והרחמים ,נעשה בבחינת מלך אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם וגו' .יש לומר דהנה תקנו
המשפט בדין. לנו קדמונינו כפי מנהג בני אשכנז לעמוד באשמורת הבוקר לומר
סליחות ד' ימים לפני ראש השנה (עי' שו"ע או"ח סי' תקפ"א ס"א
וזהו אתם נצבים [לשון עמידה ואין עמידה אלא תפילה (ברכות דף
בהגה) ,והענין הוא כמו שכתב בספה"ק תולדות יעקב יוסף (פרשה
כ"ו ע"ב)] היום כולכם ,שכל ישראל נצבים וקמים באשמורת הבוקר זו) לפרש הכתוב (תהלים צח ,ו) בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני
לומר סליחות לפני ראש השנה ,וזהו לפני ד' אלקיכם ,רצ"ל לפני המלך ד' .ואקדים לזה משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם
שהוי"ה שהיא מדת החסד והרחמים נעשה אלקיכם מדת הדין. שהי' לו בן יחיד ילד שעשועים ורצה שיהי' בקי בכל מיני חכמות
(מפי השמועה -מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)
ותכסיסי מלכים ,ושכר בעבורו מלמדים בקיאים מובחרים ביותר,
אולם הילד ביודעו שהוא ילד שעשועיו של אביו המלך לא נהג
H בדרך ארץ כלפיהם ולא שמע בקולם ,והם מחמת מורא המלך
פחדו להתנהג עמו בחומר הדין ,לכן לא יכלו ללמוד עמו ,על כן
אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם החליט המלך שהוא בעצמו יהי' המלמד לבנו ,ובהיות כן שלמד עם
ושטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב בנו למד גם עם בני שריו אתו ,ובשעת הלימוד התנהג עם בנו
מימיך .יש לפרש בדרך רמז על פי מה שמבואר בספרים הק' כרב לתלמיד ודקדק עמו כחוט השערה בחומר הדין ביותר ,וכמה
בשם הזוהר הקדוש ריש פ' בא (דף ל"ב ע"ב) דתיבת היום רומז פעמים רצה הבן לעורר רחמי אביו וקרא בקול מעורר אבא אבא,
על ראש השנה ,והנה בראש השנה הקב"ה יושב על כסא רחמים והיה ללא הועיל כי המלך השתיקו ,באמרו עכשיו אני מלמד ,וממש
וכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ,ויכתב כמה יעברון וכמה שהבן לא היה יכול לסבול תוקף הדין של אביו ,לא כן היה בעת
יבראון מי יחי' וכו' .וגם אמרו רז"ל (בבא בתרא דף י' ע"א) פרנסתו שהיה מסיב על שלחנו של אביו בסעודות וכדומה בהתוועדות
של אדם קצובה לו מראש השנה .ולכן צריכים להתפלל בראש השנה אחרים ,אז השתעשע עמו אביו המלך והראה לו אותות אהבה
על בני ,חיי אריכי לבני ביתו ולזקני וראשי בני ישראל ולכל בני וחיבה יתירה ,ונתן לו כל טוב וטוב כראוי לבן יחידו של מלך,
ישראל ,ומזוני רויחי. ולהבן הי' מיצר מאוד על הנהגת אביו עמו בחומר הדין היתירה
וזהו רמז הכתוב אתם נצבים בתפלה כנ"ל ,היום דא ראש השנה בעת לימודו עמו ,ובהיותו בר חכים וילד מסכן ,לכן ויהי היום
והוא יושב סמוך על שלחן אביו פתח את פיו בחכמה ונענה אליו
לפני ד' אלקיכם ,ומתפללים עבור ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם
בקול תחנונים ואמר ,אבא אמור נא להמלמד שלא יתנהג עמי כל
כל איש ישראל ,ועבור טפכם ונשיכם ,וגם מתפללים עבור פרנסה
כך בחומר הדין כי איננו יכול לסבול עוד.
לבל יחסר לבני ישראל שום דבר ,וזהו מחוטב עציך עד שואב
מימיך ,ודו"ק. והנמשל מובן שבהגיע יום ראש השנה אשר הקב"ה יושב על
(מפי השמועה -מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א) כסא דין ,וכל באי עולם יעברון לפניו כבני מרון ,אז מלך במשפט
יעמיד ארץ ,על כן צריכים לשוב בתשובה שלימה לפני בא יום הדין
H ולעמוד ולהתחנן לפני הקב"ה ,בזמן שהוא בבחינת אב הרחמן,
שיאמר להמלך שלא יתנהג עמנו בחומר הדין .וזהו בחצוצרות וקול
א
פרשת וילך
וכן העצי חיים (לראש השנה דרוש א') מפרש בזה באין מליץ יושר ב"ה ,בשבת שובה תשט"ו
[מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקינו במשפט בפסוקי פרשת השבוע וילך [משה וידבר את הדברים האלה אל כל
המלך המשפט .וקשה דאם אין מי שימליץ טוב בעדינו מאין תמצא ישראל ויאמר אליהם וגו' .ידוע] קושית המפרשים להיכן הלך .ומה
דברי זכות לצדקינו במשפט .ולהנ"ל מבואר באין מליץ יושר וכו' דיבר בדברים האלה ,כי השאר אמירה בפני עצמו.
כלומר באם אין לנו מליץ טוב שיגן עלינו בזכותו ,דהראש והמנהיג
אינו כדאי להגן בעבורינו ,על כן בטענה זאת גופי' נזכה במשפט, ב) איתא מדרש פליאה (שוח"ט משלי פרשה י') בשעה שהחכם יושב
אחרי כי מנהיגם אינו חף מפשע האיך יזכו פשוטי העם ,וזהו ודורש הקב"ה מכפר עוונותיהם של ישראל .והפליאה ניכר לעין כל
באין מליץ יושר וכו' להגן בעדינו ,אז בטענה זו גופי' צדקינו בפירוש [ב]כל הספרים ,מה זה גדול כל כך הדרשה .וגם למה
במשפט לטובה] ,עיי"ש. כתב יושב כיון שהמנהג להיפוך .ומאי נפקא מינה אם יושב או
עומד.
אם כן טוב שהדורש יתוודה ברבים( ,אם) [הגם] לא לפרט את
מעשיו ,כי אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (תהלים לב ,א) ,על כל פנים רק דהלא קשה לדרוש שלא לעורר חס ושלום דינין על ידי [זה],
בדרך כלל לכלול עצמו [בדברי התוכחה] עם כלל הציבור ,וזה יהי' ובפרט אם הדורש גם כן אינו צדיק ,ובזמן הזה דאין מי שיודע
למליצה טובה בימי התשובה לקבל בניקל תשובת הציבור. להוכיח כי אם אומר טול קיסם מבין שיניך אומר לו טול קורה
(ערכין דף ט"ו ע"א).
אבל מי שהולך בחושך אי אפשר לו לראות בשום אופן כלל,
כמאמר המדרש (ילקוט שמעוני תהלים אות תתע"ח) ,משל מי שהולך רק אם הדורש בעצמו מכיר חסרונו אפשר זה יהי' למליצה ,ובניקל
בחושך בלי נר נפגש בתל ונתקל בו ,ופוגע בגומא ונופל בו .והיינו יקבל הקב"ה תשובת ישראל ,היינו עם מה שכתב היערות דבש
ב' דברים ,או שדומה לו שהוא גבוה והיינו תל ,שתמיד [הוא] ח"ב דרוש א' על הגמ' (ראש השנה דף ט"ז ע"א) מלך וציבור מלך
טוב מכל [אדם] ,או שמוצא בעצמו חסרונות וכבר הוא בגומא, נכנס תחלה מקמי דליפוש חרון אף .שהוא לטובת הציבור הבאים
ולזה אין תרופה רק תורה אור .ונראה שמזה נתפשט המנהג לפני אחריו ,דאם יצא זכאי בהשפטו ,אז בזכותו יגן על עמו ,ואם חס
כל דרשה לאמר שמעתתא להדליק נר תורה. ושלום לא יזכה במשפטו ,אז ינצל העם וימצאו מענה ,כי המה לא
הטיבו דרכם אחרי רואם רוע מנהיגם שהוא גם כן אינו חף
וזה מאמר המדרש בשעה שהחכם יושב גם כן בעצמו על ספסל מפשע ,ומה יענו פשוטי עם ,אם בארזים נפלה שלהבת .ולכך מלך
הנאשמים ביחד עם העם ,ואינו עומד גבו' יותר משאר העם ,אז נכנס תחלה דלא ליפוש חרון אף על הציבור חס ושלום ממה נפשך,
יש המליצה הנ"ל ממה נפשך ,והקב"ה מקבל בניקל תשובתן של והמה ניצולים ממה נפשך.
ישראל.
ובזה מפרש היערות דבש שם הפסוק (תהלים קכא ,א) אשא עיני
וזה גם כן מאמר הכתוב בפרשה וילך משה ,ברוב ענוותנותו תלה אל ההרים [מאין יבא עזרי ,עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ.
גם כן הכל בעצמו שהוא צריך לתשובה ,וזה וילך סתם בדרך דמבואר במדרש דלכך ברא ד' שמים קודם לארץ ,כדי שיעמדו
התשובה ,ואחר כך רק דיבר הדברים [האלה היינו דרך התשובה] שמים תחלה לדין בהיותם ראשון ליצירה ,והן שמים לא יזכו בעיניו,
אל כל ישראל .וכיון שצריך להדליק מקודם נר אומר גם כן קודם ואם כן יושבי הארץ מנוצלים ,אחרי כי גם השמים אשר המה
הפלפול על הסוגיא הני כהני שלוחי דרחמנא (יומא דף י"ט ע"א, משוללים מיצר הרע לא זכו ,מה יעשו האנשים קרוצי חומר אשר
נדרים דף ל"ה ע"ב)א. היצר הרע דר ביניהם .וזהו אשא עיני אל ההרים ואמרו ז"ל הרים
(מכתי"ק) אלו הגדולים נשיאי ישראל ,מאין יבא עזרי כי האיך יגין זכותם
הלא גם הם פקו פלילה וחטאו ,ואיזה זכות יגן בעדינו ,לזה אמר
עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ ,שמים תחלה ואחר כך הארץ
H
להתנצלות כנ"ל ,ממילא גם אנחנו ניצולים מטעם זה] ,עיי"ש.
u
א עי' פלפול מרבינו זי"ע בסוגיא זו בשו"ת דעת כהן סימן נ"ה.
ב
מדור
עובדות וענינים
פרשת נצו"י
המשך הסיפור של "פייבוש הקל" כמו שסיפרו רבינו זי"ע באריכות
כפי מה שקיבלו מאבותיו ורבותיו הקדושים נ"ע.
-נעתק ע"פ לשון קדשו מהטעי"פ-
(חלק ב')
-פייבוש כבר נתדרדר באופן נורא ,אבל רוצה שבנותיו ינשאו ליהודים כשרים וחרדים-
ויר"ש שימשיך בלימוד התורה ,הן אמת שאני לעצמי כבר איני פעם אחת ישב בביתו עם כל הבני בית ,ופנה לאשתו ואמר
יכול להיות כן ,אבל לבתי אני רוצה באמת ,ואני מוכן להוזיל שרואה דבאופן שהוא חי חייו אינם חיים אפי' בעולם הזה,
מעות רב עבור זה ,כי יש לי רק שתי בנות ומעות אצלי לכלום ובפרט דמלפנים הי' לומד תורה ויודע שמוכן לו עוד עונשים
כלפי הרכוש הגדול שיש לי ,ובכן אני מוכן ליתן הכל עבור בעולם הבא לישרף באש הגיהנום ,וא"כ חושב עבור הבנות
שידוך כזה .והייתי בעיר פלוני וראיתי דהרב דמתא יש לו בחור שעכ"פ הם לא יחיו באופן כזה ,וכששמעו דבריו הגם שכולם
טוב ,ובכך אני רוצה לשלוח אותך לשם ,ועל פי חשבון תסע על כבר נתפטמו בטריפות אבל זכרו מקורם ,ענו ואמרו טוב ויפה
הדרך לערך ה' ו' שבועות ובחזרה ה' ו' שבועות כבר הוא ג' הדבר ,שהם רוצים בלב שלם לינשא לאנשים תלמידי חכמים
חדשים ,ודבר כזה אינו נעשה ביום אחד ובכן צריכין לחשוב יראים ושלימים.
שיתעכב עוד חודש או אפי' ב' חדשים ,ואני אתן את שכרך
חמישים רובל לחודש ,וכמובן אשלם לך גם כל הוצאות הדרכים אבל ידע כי בכל המחוז כבר מכירין אותו ,ואיזה יהודי כשר
וכל מה שתצטרך להוציא עבור דבר זה ,ותשלום זה יהי' לך אפי' יסכים להשתדך עמו ,ואף אם יבטיח שיניחנו ללמוד ויניחנו
אם לא יסתייע לך לגמור הדבר ,ואם תצליח לגמור הדבר אוסיף להתנהג בכשרות שום יהודי כשר ובחור כשר שיכול ללמוד לא
לך עוד חמש מאות אלף רובל. יאמין אותו ,ואם אחד ירצה זהו סימן שהוא בעצמו כבר נרקב,
וא"כ אינו יכול רק לחפש לו שידוך ממקום רחוק ,ומאחר שהוא
וכאשר שמע ר' יענקל הדבר הזה התחיל מקודם לדבר אליו הי' רגיל בנסיעות לכך לקח עמו הטו"ת מביתו ונסע למקום רחוק
ואמר למה אתה עושה שטות זה ,למה לך תלמיד חכם ,למה אינך במדינת הגר ,נכנס לבית המדרש וישב עצמו ללמוד ,ואנשים
מבקש לך איזה מאדערענע שייגעץ ,השיב לו קשיות אל תקשה נכנס לבית המדרש וראה והנה האב"ד נכנס ואתו עמו בחור בן
ממנו ,אם אתה רוצה לקבל על עצמך ההצעה טוב ,ואם לאו ח"י שנים ,והסתכל על הבחור וראה שהוא טוב תואר וממש
אבקש מאחר ,ומכיון שכבר שמע מסכום כזה לכן ענה לו אם שהשכינה מאיר על פניו ,שאל מהאנשים שם מי הוא הבחור הזה
אתה רוצה כן בוודאי ולא תשטה בי אני מסכים ,אמר לו כן אני השיבו לו שהוא בן הרב שאל ומה טיבו ענו לו שכמעט שלא
רוצה באמת וסילק מיד חלק מהסכום ,והלה שב לביתו ,וקודם נמצא כמוהו עילוי ולב טוב חכם וירא שמים ,חשב בלבו שכזה
הכל כבר הי' לו פרנסה בריוח כפליים ממה שהי' חושב להרויח הוא צריך ,אבל אינו יכול רק לסמוך ולהאמין את אחרים ,לכן
בזמן כזה ,וגם ידע שבגמר הדבר ירויח עוד יותר כי לגבי מילי התקרב אצלו ושוחח קצת עמו וראה שכן הוא.
דעלמא עדיין החזיקו את פייבוש לאיש מהימן ,ובכן הכין עצמו
להדרך ולבש בגדים נאים לעשות רושם טוב ונסע לאותו העיר. נסע הביתה ושם בעירו הי' דר איש אחד שהי' סרסור (מעקלער)
ושמו ר' יענקל שהי' חכם גדול אבל לא הרויח הרבה ,והגם
הוא לא הי' בטלן ,ובהגיעו העירה הודיע שהיא סוחר תבואה, שכבר עבר זמן ארוך שפייבוש לא דיבר עם יהודים מכל מקום
כי בעירו יש רק מעט תבואה ובאותו העיר גדל תבואה לרוב, שלח לקרוא את הסרסור ,והי' חידוש בעיניו אבל הלך אליו,
ובהיותו שם נכנס לבית הרב וסיפר לו שבא מעיר גדול ליהודים וכשנכנס התחיל לדבר עמו ושאלו כמה אתה מרויח בשבוע ,והי'
בארץ רוסלאנד ,ודרכו לנסוע להרבה מקומות לקנות תבואה חידוש בעיניו מה נפק"מ לו אם הוא מרויח או לא ,השיב לו
ומביא הביתה ,ומהיכן ידע אצל מי להתארח ואצל מי יכול שהוא בעצמו אינו יודע פעם יכול להיות שלא ירויח כלום ויכול
לאכול ,על כן החליט בעצמו שלא יתאכסן ולא יאכל בשום לעבור כן כד' שבועות ,ופעם שמרויח קצת ,שאל אותו אבל
מקום אפי' בחנם כי אם אצל הרב ,והוא מוכן לשלם על זה ,והי' בדרך כלל כמה אתה מרויח וכמה עולים ההוצאות שלך לחודש
יכול להבטיח שישלם כי ידע שלא יחסר לו כלום מכיסו ,אבל אני רוצה לידע בערך ,השיב לו שמרויח בערך עשרים רובל
הרב התחיל להתחנן אליו כי הלא כאן בעירו הכל כשרים ויכולין לחודש ,אמר לו שמע נא לי יש לי להציע לך געשעפט שתוכל
לסמוך עליהם ,ויש כאן בעיר כמה בתים עבור אורחים ,אבל אני להרויח יפה עד למאוד ,והסרסור כבר רצה לשמוע.
דר בביתי בעניות ואיני מטפל עצמו בזה ,ור' יענקל התחיל
להתחנן אליו ואמר לו אם אתם רוצים לעשות טובה ליהודי ,וגם אמר לו האזינה לי הלא ידעת שיש לי שתי בנות ,והראשונה כבר
לא בחנם כי אני מוכן לשלם ,כי איני אוכל ואינו הולך בשום הגיעה לגיל השידוכין ,וגמרנו בינינו ליקח לבתי בחור ת"ח
ג
לשמוע ,התחיל להשיבה וכי מרוסלאנד ,אמרה לו הרי אתה מקום ,והרב לא ידע האיך לשית עצה ,קרא את הרבנית ואמר לה
רואה יהודי כשר וישר כאן שבא ומספר שמכיר אותו ואומר יש כאן יהודי שסיפח עצמו לכאן ורוצה שניתן לו כאן לאכול,
שהוא מסכים ,ועוד הלא לא תעשה דבר לפני שתראה אותו ,א"כ ואומר שיהודי צועק שאין לו לילך למקום אחר ,אמרה לר' יענקל
תראה אותו אתה בעצמך ,אמר לה אם כן וכי אסע לשם ,פתח ר' שמע נא אין לי נפק"מ כמה מעות אתם רוצים ליתן ,אבל אין לי
יענקל את פיו ואמר ח"ו וכי אתם תצטרכו ליסע לשם ,אני אביא כאן בית מלון לכן אוכל מיוחד עבורכם לא אבשל ,רק ממה
אותו לכאן ,הרי הוא סוחר גדול ועושה מסחר עם הרעגירונג שאבשל לנו פעמים פולין ופעמים תפוחי אדמה וכדו' אם תרצה
ונוסע ממקום למקום ,אם אני אומר לו שיש לי שידוך כזה שהוא לאכול מזה תכלו לאכול ,ענה לה אבל בחינם איני רוצה אמור לי
רוצה ,בודאי יבוא מיד ,השיב הרב איני יודע מה לומר ע"ז א"כ כמה בערך עולה ההוצאה עבורי ,כי הרי מבשלים לבית עם
יבוא ונראה אז. ילדים ,השיבו שיעשו עמו חשבון.
כתב ר' יענקל מכתב לפייבוש שדיבר עבור השידוך והוא רוצה ובכן התארח שם ושוחח עם הרב ולא ארכו הימים עד שנעשה
לראותך ,וא"כ תבוא לכאן ,וכמובן שלא תתראה כאן כמו שאתה ממש כאחד מבני הבית ,ובמשך היום עשה עצמו כאילו עוסק
רגיל בביתך ,והוא ידע שיתמשך הרבה עד שיגע האיגרת ועד במסחרו ,ואח"כ חזר הביתה ,ונעשה חבר טוב לכל הילדים
שפייבוש יגיע לכאן ,אמר להרב שהוא כבר גמר מסחרו הכא, למגדול ועד קטן ,וכאשר כבר הי' מקורב שאל את הרב היות
אבל אינו רוצה לעזוב הדבר כן דהרי צריך להיות איזה שליש שיש לו בחור טוב בן י"ח שנה האם חושב משידוך עבורו ,השיב
ביניהם ע"כ יחכה כאן ,והרב הסכים ,והוא שילם על כל ה ן אמת שיש לי בחור חשוב והרי אתה רואה אותו בלימודו
הסעודות ,וביום מן הימים הגיע מכתב מפייבוש שעוד מעט ובמדות טובות ,ומציעין לפני שידוכים עם רב פלוני ועם רב
והוא מגיע לשם ,ור' יענקל הבין שבג' וד' שבועות אינו יכול פלוני ,שאל אותו ולמה לא נעשה הדבר ,וכיון שכבר הי' מקורב
עדיין לגדל זקן גדול ,וגם הבין שלא ילבש עצמו בלבושים השיבו הרב כי רב פלוני אין לו מעות ,וכל מה שמבטיח הוא
מהוגנים לגמרי ,ע"כ אמר להרב שכל מה שאמרתי לכם אין בו שבני ינהג הרבנות ,והנה זהו רק לאחר מעו"ש ועד אז מנין יהי'
שום שקר ,והוא ת"ח מופלג מאוד וידע בע"פ גפ"ת ורמב"ם, לו לחיות ,ורב פלוני רוצה שגם אני אקבל על עצמי חלק
אבל מובן מאליו שמי שיש לו משרה גדולה בבית המלכות מההוצאות ומהיכן אקח המעות ,וכן אמר לו על כל השידוכים.
ברוסלאנד אינו יכול לילך בלבוש כמו שהולך הרב כאן ,ע"כ
הולך קצת מאדערן אבל הוא יהודי חשוב ,ולהרב לא הוטב פעם אחת בזמן מוכשר אמר להרב הרי סיפרתם לי עבור
בעיניו אבל ממילא כבר כמעט הוא מגיע לכאן ,וכן הי' דלערך השידוכים ,אני בעל מסחר ואיני שדכן ,אבל נפל לי במוחי שיש
שבוע או שתיים והסוחר הגיע ונכנס במעט שערות בזקנו ,ולא לו שידוך טוב עבורכם מאצלינו ,שאל אותו וכי מרוסלאנד,
הלך בגרוי'ען הוט רק בשחור אבל בכובע פשוט ולבוש קצר, השיבו הרי יש שם יהודים כשרים ,היהודים הכי טובים דרים
והרב הביט עליו ולא הוטב בעיניו ,אמר להרבנית וכי זה יהי' ברוסלאנד ,ואני מכיר שם יהודי שדר כחמש קילאמעטער
המחותן שלנו ,ענתה לו הרי היהודי אומר שהוא עושר מופלג מהבעש"ט -ומהבעש"ט הק' ממעזעבוז הרי שמע כל אחד -והוא
וכי אתה דורש ממנו יותר מזה ,הלא נאה ממנו מה שיש לו קצת יהודי ת"ח ,ומסתפינא לומר להרב אבל איני יודע אם בכל מחוז
זקן ,הרי אינו מצוה אותך שתתלבש כמותו ,א"כ נשאל אותו אם זה יש ת"ח כמוהו ,והוא חריף שבחריפים שכולם לפניו כקליפת
רוצה את בנינו לחתן ,הרי הוא לא יצטרך לעסוק בהמסחר, השום (וזה הי' אמת בלי שקר) ,ולכל זה עזר לו השי"ת בעשירות
והתחיל הדבר ליכנס במוחו של הרב ,וכך הוי שהתחילו לשיח יותר מכל היהודים שבמדינת הגר ,ויש לו רק שתי בנות ,ובדרך
עמו ,והוא חילק מעות לכל הילדים ,וגם הוא אמר שאינו רוצה מקרה נעשה שדיבר עמי לפני שנסעתי משם ,ואמר לי שרוצה
לאכול רק שם ,אבל הוא צריך סעודה רחבה. לעשות שידוך עם בתו ומבקש בחור מופלג ות"ח ,ולענ"ד הי'
זה הטוב ביותר לבנכם ,ענה הרב ואמר בשלמא שידוך מכאן
והנה גם בביתו הי' רגיל לחלק מעות כי לא היו המעות חשובים בקרוב אבל מרוסלאנד היכן אשאל עבורו והיכן אלך לראותו,
אצלו ,וכשנכנס לביהמ"ד דשם נתן לכל עני מתנה הגונה ,אולם ולא השיב לו מאומה.
אצל הרב לא עשה המעות עדיין שום רושם ,אבל אח"כ בעת
הסעודה התחיל לפלפל בקושיות ותירוצים ,והרב נתפעל מאוד אחר כך לאחר כמה שעות והרב לא הי' בבית סיפר ר' יענקל
שגם הוא לא ידע כ"כ כמוהו ,והתחיל לשוחח גם עם הבחור להרבנית השיחה שהי' לו עם הרב ,ושהרב לא התחשב הרבה
והוטב בעיניו ,והרב הפליא מאוד האיך יהודי שנוסע כ"כ הרבה בדבריו ,ואינו יודע למה וכי אין יכולין לשאול עבורו ,על הכל
יוכל לזכור כל כך -והוא לא ידע שזה הרבה שנים שלא למד כלל יכולין לשאול ,ועוד הלא לא אומר על מילתא דעבידי לגלויי ,וכי
וזוכר עדיין -והשדכן אמר שהוא כבר רוצה לנסוע וגם יהודי זה אשקר ,והתחיל לדבר במעלות הבתולה שהיא מושלמת
אין לו פנאי ,ורק מפני שאני קראתיו בא לכאן ,ואם כן תאמרו ומחוכמת ויפת תואר כל המעלות שבעולם ,וכי מה שעוזרו
אם הן ,הן ,ואם לאו ,לאו ,אמר הרב שבנו אינו רוצה לעשות השי"ת שהוא עושר זהו מום ,אדרבה עי"ז לא יהי' לבנכם שום
מאומה רק לישב וללמוד ולא יהי' לו שום עסק בעולם ,והלה דאגה ,וגם לכם ולכל ילדיכם יתן מעות ,והרבנית שמעה דבריו
הבטיח שלא יחסר לו כלום ,וכמובן שאני כותב תיכף על שמו ולה נכנסו יותר באזנה ,ובעת צהרים כשישבו לאכול ענתה
כמה געשעפטן. הרבנית ואמרה להרב דאותו ר' יענקל סיפר לי משידוך ולא רצית
ד
החתונה הוזיל מעות רב ,וכולם היו בשמחה וטובי לב ,ובפרט והרב כשמוע הדבר לא הי' יכול עוד לעמוד מנגד וגם הרבנית
האברך שקיבל מתנות ומלבושים ,חוץ ממה שעזב שם בעת דחקה ביותר ,אולם אין יכולין לגמור עד שיראו הבתולה ,ענה
השידוך ,ואחר שבעת ימי המשתה נפרדו לשלום ,ולקח פייבוש השדכן שמעו נא הנה היהודי הזה מעיד שיש לו בת הגונה ,אבל
את האברך עמו וישבו עצמם על ב' פיאקער'ס נאים ,האנשים קשה לבוא כמה פעמים ,אולם כדי שלא תסברו שרוצים לרמות,
לחוד והנשים לחוד ,ונסעו כמה שבועות ,ופייבוש כבר הזמין יכולין לסדר דהנה בעוד ו' שבועות יתקיים יאר-מארק באיזה עיר
מקודם איזה קרעטשמע סמוך לעירו שיעמדו שם לטעום קצת, סמוך ,והוא ממילא צריך להיות על היריד ,יבוא אז עם בתו ,ואם
והגיעו שם לפנות ערב אמר לו האברך הרי אנו סמוכין לעיר ועוד יראו הרב או הרבנית איזה מום שלא יוטב בעיניהם הן במדות
מעט ומגיעים הביתה ולמה לנו להשהות כאן ,ענה לו ומהו או בחכמה או בכשרותה לא יצטרכו שום מחילה ויהי' הדבר
החסרון לנוח קצת ונאכל ונתפלל מנחה מעריב ואח"כ ניכנס ,כי כלא הי' ,אבל אם יוטב בעיניהם יקבעו אז זמן לנישואין ,ועל זה
רצה בדוקא להגיע העירה בלילה ,וכך הוה שנכנסו להעיר ונסעו לא היו יכולים לתבוע יותר והסכימו להשידוך ,והסוחר הזמין
לביתו שהי' בקצהו מחוץ לעיר ,כי שם הי' האויר צח ,וגם לא כל עניי העיר וחלק מעות הרבה שהי' להם לחיות לכל השנה,
רצה לדור בין היהודים. והחתן אמר פשט'ל והוא הפסיקו בקושיות ותירוצים ,וכולם
נתקנאו בהשידוך עם עושר מופלג ות"ח גדול ,ושאין צריכין
מיד שנכנס הפיאקער לתוך החצר רצו לקראתם עשרות עבדים לשלם פרוטה אחת ,והוא השאיר מתנות ומלבושים להחתן,
והורידוהו מהקרון והפשיטו מעליו הבגד עליון ,והחצר הי' ואמר עוד הפעם שאין צריכין לפחוד ואם הכלה אינה נושאות
מרוצף באבנים טובים שהאברך לא ראה מימיו ,והתחיל לעלות חן לא יבקש בחזרה שום דבר ,וכן הניח מעות ומלבושים
על המעלות שהיו מכוסים עם משטחים יקרים עד שהי' יראו אם להרבנית וכל הילדים ונסע משם.
מותר לדרוס עליהם ,רק שראה שכולם הולכין עליהם הלך גם
הוא ,וכשהגיעו למעלה הראה לו חתנו על חדר אחד שזהו מוכן
בזמן המוגבל הגיע עם בתו לאותו העיר ,וכמובן שאמרו לה
עבורם ,נכנס להחדר ואיני רוצה להאריך האיך הי' נראה שם
שמצאו שידוך כמו שהיתה רוצה ,ולבשה עצמה בצניעות
הכלי הבית שהכל הי' מדברים יקרים שהתפעל האברך מאוד ,כי
בבגדים ארוכים כראוי ,ולמדו עמה כל מה שהי' יכול לחשוב
לא ראה כזאת מעולם ,והכל הי' חידוש גדול בעיניו ,והרגיש
שישאלו אותה ,כדי שתדע להשיב על כל השאלות שישאלו
עצמו מאושר מאוד מאוד ,וכבר הי' מאוחר מאוד והלכו להכין
אותה- ,וגם היתה זוכרת עדיין מלפנים בביתם -על ענייני בישול
עצמם לילך לישן.
ותפילה וכדו' ,וכאשר ראו אותה שהיא מושלמת וגם טוב לבה
לא היו יכולין לתאר יותר טוב מזה ,וכשהשיחו עמה מעניני
פתאום שמע דפיקה על הדלת וחותנו נכנס וישב עצמו ,ואמר יהדות ידעה הכל כהוגן ,וכולם היו שביעי טוב ורצון ,וכאשר
לחתנו שימחול גם היא לישב ,וא"ל שמע נא בני יש לי דבר מה התחילו לדבר מהחתונה אמר פייבוש להמחותן הנה אני מסכים
לספר לך ,והוא חשב הרי הוא כל כך מאוחר בלילה והוא רוצה לעשות החתונה אצלי בביתי ,ואדרבה זה בניקל לי ביותר ,אבל
לספר לי איזה דבר מסתמא הוא נחוץ ,ואמר לי תדע שכאן בכל להרב בעיירה קטנה לנסוע ו' שבועות ובחזרה ו' שבועות ושבוע
המחוז קוראין אותי 'פייבוש דער קל שבקלים' ,והאברך שאל א' להחתונה ,על מי יעזוב הנהגת הישיבה ,ומי יפסוק השאלות,
אותו מה זה השונאים קוראין אותך כך ,השיב לו דכן הוא אני מבין שהוא טירחא גדולה ,וכי יסכימו בני העיר על זה ,לכן
המציאות האמיתי ,ותדע דכל מה שכתוב בתורה מבראשית עד לי לא קשה והנני מסכים לעשות החתונה כאן בעיירה ,ולי אין
לעיני כל ישראל מה שהוא מצוה איני מקיים ,ומה שהוא עבירה לי הרבה מקורבים שיבואו להחתונה ,כי לא אבוא רק אני ואשתי
עברתי עליו ,וכאן בביתי אפי' המים הם טריפה ואסור לטעם כאן ובתי השני' וגם ידידי השדכן אטול ג"כ עמי ויותר מזה לא אביא
כלום ,והאברך התחיל להזיעה ,והרגיש שנפל מהרקיע השביעי שום אדם ,והרב בשמעו את הדברים הוטב בעיניו שלא יצטרך
עד לשאול תחתית ,ולא הי' מסוגל לדבר מאומה. לנסוע עד רוסלאנד ,ופייבוש ג"כ לא רצה שיהי' כן ,שפחד שלא
יוודע רגע קודם החופה מי הוא באמת ,ואז יסע הרב מיד בחזרה
וחותנו המשיך ואמר לא תסבור שלקחתי אותך לכאן לתפסך על כן רצה בדוקא שהחתונה יהי' שם ,והרב החי' עצמו מזה.
ולעשותך ג"כ בעל עבירה ,רק אספר לך הסיבות והענין ,כי אני
הייתי מקודם ירא וחרד רק היצה"ר התגבר עלי להעבירנו מן
ופייבוש שאל מי הוא איש מהימן שנוכל להזמין אצלו סעודת
הדרך ,אבל לזרעי אני רוצה שיהיו יהודים ,ולכן הצרכתי לבקש
שידוך ממקום רחוק ,וידעתי שאם אגלה מי אנכי לא ירצה שם החתונה ואמרו לו על אחד ,ועשה חשבון עם הרב כמה אנשים
מקרוביו וידידיו הוא צריך להזמין ,בין מעיר הזאת וגם
אדם להשתדך עמי ,על כן הוצרכתי להסתיר הדבר ,אבל לא הי'
מהסביבה ,והזמין מעדנים ומשקאות מכל טוב וטוב ככל הצורך,
כוונתי להונות ולרמות שום אדם ,וגם עכשיו איני רוצה להונות
אותך ,ועל כן אני נותן לך הברירה ,ואיני רוצה שתצא להרחוב וקבעו זמן להחתונה.
ותשמע מאחרים כי אני רוצה לידע דעת עצמך ,יש לך הברירה
אם אתה רוצה לישאר חתני אתן לך כל מה שתרצה ,אתן לך דירה כאשר הגיע עת דודים הגיע פייבוש להעיר עם אשתו וגם היא
עם מטבח מיוחדת ,ותוכל ליכנס להחנות ליקח לך כלים חדשים לבשה עצמה בחזרה כבת ישראל ,וכן לבתם השניי' הלבישו
שעדיין סגורים בהחבילות כמו שבאו מבית החרושת ,ותוכל כראוי ,ועשו החתונה ,והרב הי' שבע רצון מהכל ,וגם שם בעת
ה
טענות ,יש כאן בעיר בי"ד ומיד בבוקר תוכל ליכנס לבי"ד ,ואיני ליקח לך הכל מה שאתה צריך ומה שאתה רוצה מכל מה שיש
מבקש בחזרה ממך שום בגדים ושום דבר ,ואני מושיבך בחזרה לי ,ומה שאין לי אקנה עבורך ,ותוכל לישב וללמוד ולעבוד את
על פיאקער ושולח אותך לבית אביך ,והפטיר שעד הבוקר עוד השי"ת בלי שום מניעה ,ואשתך תתנהג בצניעות ובכשרות הכל
לפני שיוצא מהבית להתפלל רוצה לדעת תשובה אם הוא נשאר כמו שתרצה ותבקש ,ומצד אחר יכולין להבין אשר בן של אב"ד
חתנו או לא ,ובגמרו דבריו יצא מיד מן החדר. שיהי' חתן אצל פייבוש קל שבקלים אפי' אם מניחים אותו
ההמשך יבוא בעזה"ש בגליון הבא להתנהג כיהודי הוא דבר זר וקשה מאוד ,אבל אין לי עליך שום
ליקוט מכתבי רבינו
פ' נצו"י -ועתה כתבו לכם את השירה הזאת -כתיבת ספר תורה
פסול לצד השני ,ומובן זה כיון דהרמ"א שם פוסק וכל ב"ה בני ברק ה' מטו"מ תשכ"א
האחרונים מסכימים דאפי' אם שינו קצת תמונת האות מכפי
החוה"ש וכט"ס לכבוד ח"א הרה"צ המו"מ בתו"ח בנש"ק וכו'
המקובל רק שלא שינו אותו לצורת אות אחר (והאחרונים מוה"ר מרדכי דוד טייטלבוים (שליט"א) [זצ"ל אדמו"ר
כותבים אפי' אם שינה שאין בו שם צורת אות ג"כ פסול) וניכר מהוסאקוב] ,ולב"ב היקרים שליט"א.
שזה צורת אות זה כשר .לכן לפ"ד אפשר לקרות בו לכתחילה
אם קשה לו להחליפו באחרת ,רק אם ימצא איזה אות משונה ...ובענין הס"ת הכתובה בכ' ספרד אם מותר לקרות בני אשכנז
צורתו מכפי הנוהג בס"ת שלנו יהי' מוכרח לעיין בש"ע או לכתחילה בו .עי' בשע"ת או"ח סי' ל"ו אות א' שמביא שמה
לישאל לסופר אם צורה זו פסול לדידן ,ואם לא יהי' אצל מהברכי יוסף בשם מהר"ם ן' חביב דתפילין שנכתבו בצורת
השמות הקדושים שאינן נמחקים יוכל אז לתקנו ,אבל אם אינו מנהג אשכנז פסולין לבנין ספרד .וממילא ה"ה להיפוך וא"כ גם
פסול לדידן אע"פ שיש לנו מנהג בצורה אחרת א"צ ואינו רשאי בס"ת אעפ"י שאינו דומה לגמרי כיון שאין בו דין כסדרן ואפשר
לתקנו ,רק אם ימצא אות שפסול לדידן בשמות הקדושים אז לתקנו אבל כ"ז שלא תיקן השינויים בוודאי לפי סברא זו יש
יוכרח להחליפו באחר ,אבל א"צ לחשוש מתחילה ע"ז ,כן לחשוש לכתחילה לכה"פ לברך עליו .אבל עיין באורחות חיים
מצאתי להדיא ,ואעפ"כ הי' טוב לעיין בס' דע"ק הנ"ל ובג"ה מז' הגה"צ זצללה"ה בסי' ל"ו אות א' דנראה שם פשוט דמותר
שם ,וכן בס' קסת הסופר מבעל קשו"ע ואין ס' הנ"ל תח"י. גם בתפילין וממילא גם בס"ת אפי' לכתחילה ,ומביא מדע"ק
( נדפס לראשונה מכתי"ק) שכ' דדברי הברכ"י הם דווקא בשינוי של קפידא היינו אם הוא
על הטוב יזכר על הטוב יזכר
מע"כ ידידינו החשוב מע"כ ידידינו החשוב הרב הצדיק
הרה"ג רבי מאיר רוטנבערג שליט"א רבי ישראל שמעון מאיר לייפער שליט"א
בן כ"ק הגה"צ אבד"ק וואידיסלוב זצ"ל אדמו"ר מטעמעשוואר -ק"י
נכד מרן רביה"ק זי"ע נכד מרן רביה"ק זי"ע
עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון
עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון
לרגל אירוסי בנו הבה"ח צבי למז"ט ובשטו"מ
לרגל נישואי בתו למז"ט ובשטו"מ ולרגל נישואי נכדתו הבכירה למז"ט ובשטו"מ
ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליו ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליו
להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן
להארות והערות ,לקבל הגליון ,לנדב ההוצאות המרובות ,וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע
נא לפנות למערכת מכון תורת נצח
mtn6990755@gmail.com 347-699-0755
כל הזכיות שמורות -ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת
ו
