gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א ליכטיגן תמיד · A LICHTIGEN TUMID — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: א ליכטיגן תמיד · A LICHTIGEN TUMID

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

א ליכטיגן תמיד · A LICHTIGEN TUMID — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הקודש‬ ‫לשון‬ ‫עש"ק פרשת כי תבא תשפ"ב‬ ‫תכלה שנה וקללותיה‬ ‫חסד ואחדות המה ההכנה לימי‬ ‫הדין‬ ‫תוכן המאמר‪ :‬מה שיש נפילות בתחילה העבודה זה סימן שהוא אדם בריא ומביא תענוג‬ ‫נפלא בשמים ממעל ‪ /‬לצאת בשלום מהימים הנוראים על ידי אחדות ‪ /‬החשיבות של‬ ‫מעשה חסד‬ ‫לכל אחד מכולנו יש שאלות כאלה‬ ‫מה שיש נפילות‬ ‫מהשי"ת‪ .‬אנו מקבלים קבלות טובות‪ ,‬אבל‬ ‫רבוש"ע! היצר הרע אינו יושב בטל‪ ...‬אם‬ ‫בתחילה העבודה זה‬ ‫נמשיך בדרך התשובה? אם נמשיך בדרך‬ ‫סימן שהוא אדם‬ ‫בעבודת השם‪ ,‬כשיש לנו כל כך נפילות?‬ ‫בריא ומביא תענוג‬ ‫ענה לו הרבי‪ :‬תדע לך‪ ,‬השי"ת אוהב‬ ‫נפלא בשמים ממעל‬ ‫אותך – תלמידי היקר – עוד יותר ממני‬ ‫פעם אחת נכנס חסיד לרבו‪ ,‬ואומר לו‪:‬‬ ‫הרבי! ואביא לך משל לזה‪:‬‬ ‫"רבי רבי‪ ,‬הייתי במצב לא טוב ברוחניות‪,‬‬ ‫אב שיש לו שני בנים ראובן ושמעון‪,‬‬ ‫ועכשיו אני נמצא במצב שאני עוסק‬ ‫אחד הוא בן שנה‪ ,‬ואחד הוא בן שלש‬ ‫בתשובה ובתיקון המעשים‪ ,‬וזה כבר נמשך‬ ‫שנים‪ ,‬האב קורא אותם‪" :‬ראובן ושמעון‬ ‫לכמה חודשים‪ ,‬אבל עם כל זה‪ ,‬מפעם‬ ‫תבוא אלי!"‪ .‬הילד בן שלש שנים‪ ,‬רץ מהר‪,‬‬ ‫לפעם‪ ,‬אני נופל עוד בעבירות‪ ,‬מורי ורבי!‬ ‫וברגע כמימריה כבר הוא אצל האב‪ .‬הנער‬ ‫האם אמשיך לעסוק בתשובה? כי הרי אני‬ ‫בן שנה‪ ,‬מתחיל לילך‪ ,‬הוא נופל‪ ,‬הוא קם‪,‬‬ ‫רואה שאני נופל שוב ושוב!"‪...‬‬ ‫א‬ ‫לברך ברכת הגומל אחר שמחת תורה‪ ,‬כמו‬ ‫הוא נופל וקם עוד פעם‪ ,‬עד שבקושוי הוא‬ ‫ההולכי מדבריות"‪...‬‬ ‫מגיע להאב‪ .‬להאב יש לו הנאה משני בניו‪,‬‬ ‫שברוך השם המה הגיעו אליו‪ ,‬אבל מהנער‬ ‫כשנכנסים למדבר‪ ,‬אם יוצאים בשלום‬ ‫בן שנה‪ ,‬שמתמודד כל כך‪ ,‬הוא רק עתה‬ ‫מן הסכנה צריכים לברך ברכת הגומל‪ .‬כמו‬ ‫התחיל לנסות ללכת על רגליו‪ ,‬הוא עוד‬ ‫כן‪ ,‬כשנכנסים בימים הנוראים שהמה‬ ‫נופל בהילוכו‪ ,‬אבל עכ"ז הוא קם‪ ,‬ואחרי‬ ‫כמקום סכנה‪ ,‬ואם הקב"ה עוזר שיצאו‬ ‫ככלות הכל הגיע להאב‪ ,‬יש לו לאב יותר‬ ‫בשלום‪ ,‬היו לכאורה צריכים לברך ברכת‬ ‫הנאה‪ ,‬זה משמחו יותר‪ ,‬יש לו תענוג יותר‬ ‫הגומל‪...‬‬ ‫ממנה‪ ,‬עוד יותר מהילד בן שלש שנים‪.‬‬ ‫אבל יש חילוק גדול בין הולכי מדבריות‪,‬‬ ‫וממשיך הרבי בדיבוריו‪ :‬ארבעים שנה‬ ‫לבין העוסקים בתשובה בימים הנוראים‪.‬‬ ‫כבר אני מתפלל ואני לומד‪ ,‬כבר אני למוד‬ ‫כי ההולכי מדבריות‪ ,‬ברגע שיצאו‪ ,‬המה‬ ‫ורגיל מאוד עם הקב"ה‪ .‬כשאני מגיע לה'‪,‬‬ ‫יודעים שעדיין אינם בהסכנה‪ ,‬הוא על‬ ‫לא נתפעל השי"ת כל כך‪ ,‬אבל אתה‪ ,‬אתה‬ ‫החירות‪ ,‬לכן הוא יכול לברך ברכת הגומל‪.‬‬ ‫מתחיל עתה כמו בן שנה נער‪ ,‬אתה מתחיל‬ ‫אבל כשאחד סיום להתפלל בימים‬ ‫ללכת מעט מעט‪ ,‬שעל אחר שעל‪,‬‬ ‫הנוראים‪ ,‬וכבר הגיע יום אסרו חג‪ ,‬מנין הרי‬ ‫להקב"ה‪ ,‬אתה נופל ועכ"ז אתה קם‪ ,‬אתה‬ ‫הוא יודע שכבר עבר הסכנה? מנין הוא‬ ‫נופל ושוב אתה קם – ממך יש לו להקב"ה‬ ‫יודע שהוא נכתב ונחתם לגמר חתימה‬ ‫תענוג נפלא‪ ,‬ונחת רוח גדול‪ ,‬עוד יותר‬ ‫טובה ולשנה טובה ומתיקה?!‬ ‫ממני‪.‬‬ ‫אבל יש בחינה אחת‪ ,‬שיוכלו להיות‬ ‫וכי ידעת למה? מה הטעם שיש לו לאב‬ ‫יותר בחזקת‪ ,‬שיצאו מן הסכנה‪ .‬כי כיצד‬ ‫תענוג גדול מילד קטן שמנסה לבוא אליו‬ ‫הולכים במדבר‪ ,‬באופן שלא יהיה כל כך‬ ‫ונופל?! כי הוא יודע שאין זה מחמת‬ ‫סכנה גדולה? זהו רק אם הולכים בשיירה‪,‬‬ ‫חולשה ברגליו‪ ,‬אין זה מחמת חולשה‬ ‫אז מובטחים יותר שיצאו בשלום‪ ,‬כי כל‬ ‫בגופו‪ ,‬רק אדרבה‪ ,‬זה מראה שהוא ילד‬ ‫הסכנות שהיו במדבר‪ ,‬בעיקר היה כשהלכו‬ ‫בריא‪ ,‬שכבר הוא על הדרך ללכת בטוב‪.‬‬ ‫יחידי‪ .‬אבל אם הולכים בחבורה‪ ,‬אזי אין‬ ‫הסכנה גדולה כל כך‪.‬‬ ‫כמו כן הוא עמך‪ ,‬בוודאי שלא תשאר‬ ‫במצב כזה‪ ,‬של נופל וקם‪ ,‬כי אם נשארים‬ ‫כשנכנסים לימים הנוראים‪ ,‬אם הולכים‬ ‫כן‪ ,‬זה מראה על חולשה בגוף‪ ,‬זה רגל‬ ‫בחבורה‪ ,‬באהבה אחוה שלום וריעות‪ ,‬כל‬ ‫חלוש‪ .‬אבל אם זה רק בשעת ההתחלה‪,‬‬ ‫אחד מבקש סליחה מהשני‪ ,‬ומוחלים אחד‬ ‫כשמתחילים לעשות הקבלות לשוב‬ ‫להשני‪ ,‬מוותרים אחד להשני‪ ,‬מפסיקים‬ ‫בתשובה‪ ,‬אז‪ ,‬אם נופלים וקמים‪ ,‬זהו תענוג‬ ‫הפירוד הלבבות‪ ,‬וכל מחלוקת‪ ,‬כל כעס‬ ‫ונחת רוח גדול להקב"ה‪.‬‬ ‫גאווה קנאה שנאה‪ ,‬הכל מפסיקים‪ ,‬אזי‬ ‫יכולים לצאת בשלום‪ ,‬כמו ההולכי‬ ‫לצאת בשלום‬ ‫מדבריות שאינם הולכים אלא בשיירה‪ ,‬רק‬ ‫עם אחדות אהבה אחוה שלום וריעות‪.‬‬ ‫מהימים הנוראים על‬ ‫ידי אחדות‬ ‫החשיבות של מעשה‬ ‫מספרים שב'קעלם'‪ ,‬הדביקו טבלא על‬ ‫חסד‬ ‫הכותל‪ ,‬שכתוב שם‪" :‬לכאורה צריכים‬ ‫ב‬ ‫באמצע אומר הסבא מקעלם להשומר‬ ‫מספרים‪ ,‬שה'סבא מקעלם' חלם‬ ‫"אתה יודע? אני הוא אב של נחום זאב‪,‬‬ ‫בחלומו באחד מימי העשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫וועלוול הוא בני!!"‪ .‬אומר לו השומר‬ ‫חלום מעוניין מאוד‪ .‬בחלומו הוא שמע‬ ‫"אמת?! למה לא אמרת זה מקודם? תיכנס‬ ‫שהרבינו יונה‪ ,‬השערי תשובה‪ ,‬הגיע לבית‬ ‫מיד!"‪ .‬בכבוד מלכים הכניסו להבית‬ ‫המדרש של עירו ‪ -‬קעלם‪ ,‬והוא רוצה ליתן‬ ‫המדרש‪.‬‬ ‫דרשה לקראת הימים הנוראים‪ .‬כמובן‬ ‫שכל אנשי העיר נתרגשו מזה‪ ,‬כל אחד רץ‬ ‫התעורר הסבא מקעלם והנה חלום!‬ ‫להיכל הבית המדרש‪' ,‬רבינו יונה יתן‬ ‫כמובן לא היה דרשה‪ ,‬לא היה רבינו יונה‪...‬‬ ‫דרשה'‪...‬‬ ‫מיד שלח לקרוא לפניו את בנו‪ ,‬הוא‬ ‫וגם הסבא מקעלם הלך לבית המדרש‪.‬‬ ‫מספר לו את חלומו‪ ,‬ושאל לו‪ :‬תספר לי צד‬ ‫אבל כשהגיע לפתח בית המדרש‪ ,‬ורצה‬ ‫השני של המעשה‪ ,‬איזה זכות יש לך‪,‬‬ ‫ליכנס‪ ,‬הוא רואה שעומד שם שומר‬ ‫שהכניסו אותי לבית המדרש רק בזכותך‪,‬‬ ‫בפתח‪ ,‬והשומר מביט בו בפנים זועפות‪,‬‬ ‫לא בכדי הראו אותי משמים חלום כזה‪,‬‬ ‫ואומר לו "אין אתה יכול ליכנס!"‪ .‬הוא‬ ‫איזה לימוד רוצים ללמדינו בזה?‬ ‫שאל לו "למה אין אני יכול ליכנס‪ ,‬וכי ידעת‬ ‫אמר לו בנו וועלוול "מעשה קטן של‬ ‫מי אני? אני הסבא מקעלם‪ ,‬אני הראש‬ ‫חסד יש לי שעשיתי" והתחיל וועלוול‬ ‫ישיבה של כאן!"‪ .‬אומר לו‪" :‬לא איכפת לי‪,‬‬ ‫לספר‪:‬‬ ‫אין אתה רשאי ליכנס!"‪ .‬והוא רואה בו‬ ‫בזמן שהוא מרשה לשאר אנשים ליכנס‬ ‫באמצע ימי החורף ראיתי שנעליי‬ ‫לבית המדרש‪ ...‬כך ראה בחלומו הסבא‬ ‫נקרעו‪ ,‬השלג נכנס בתוך הנעל‪ ,‬ורגלי‬ ‫מקעלם‪ ,‬אבל בשום אופן לא מרשים לו‬ ‫נתקפאים‪ .‬הוא הלך לסנדלר‪ ,‬וראה שם זוג‬ ‫ליכנס‪.‬‬ ‫של נעלים‪ ,‬שהמה נעלים גבוהים‪ ,‬כמו‬ ‫שטיוול‪ ,‬וגם היה בתוך הנעלים עור רך‬ ‫אמר הסבא מקעלם להשומר "אני הרב‬ ‫ועדינה‪ ,‬לחמם את הרגליים‪ .‬במשך שני‬ ‫כאן‪ ,‬אני הראש ישיבה של כאן‪ ,‬מה קרה‬ ‫חדשים קיבץ פרוטה אחר פרוטה‪ ,‬וקצת‬ ‫כאן? לכל אחד אתה מרשה ליכנס‪ ,‬רק‬ ‫לווה מפלוני ופלוני‪ ,‬עד שקנה הנעלים‪.‬‬ ‫אותי לא מרשים? אני מרביץ תורה‪ ,‬אני‬ ‫פוסק הלכות!!!"‪ .‬שאל לו השומר "ולכן‪,‬‬ ‫היצר הרע פיתה אותו – מספר וועלוול‬ ‫מהו?!"‪ .‬הוא אינו מרשה אותו ליכנס‪.‬‬ ‫– שיקנה דווקא הנעלים היקרים עם העור‬ ‫הוסיף הסבא מקעלם לומר להשומר‬ ‫הרך בתוכו‪ ,‬ואכן קנה אותו‪ ,‬והניחו בפינת‬ ‫"אתה רואה? הרבינו יונה בחר לבוא לכאן‬ ‫בית‪ ,‬וחשב שיחדשו לכבוד שבת קודש‪.‬‬ ‫קעלמה‪ ,‬למה הגיע לקעלם? כי כאן‬ ‫בליל שישי בערב דפק על הדלת עני וביקש‬ ‫מלמדים תורה‪ ,‬מוסר‪ ,‬כל עניני יהדות‪,‬‬ ‫נדבה‪ .‬רבי וועלוול הכניס אותו לביתו‪,‬‬ ‫באופן חזק מאוד‪ ,‬עובדים את ה' באופן‬ ‫הניחו להתחמם אצל התנור‪ ,‬ונתן לו קצת‬ ‫חזק‪ ,‬משברים את הגוף‪ ...‬אני מלמד את כל‬ ‫טה חמה‪ ,‬וקצת מזונות‪ ,‬קצת פירות‪ ,‬עד‬ ‫זאת לתושבי העיר!"‪ .‬אבל השומר לא‬ ‫שהרגיע עצמו מהקור הגדול ששרר בחוץ‪.‬‬ ‫שעה לדבריו כלל‪ .‬לבו של הסבא מקעלם‬ ‫וגם נתן לו כמה רובל לצדקה‪ ,‬והעני מסר‬ ‫נשבר מאוד מזה‪ .‬כל העיר‪ ,‬תלמידיו‪ ,‬המה‬ ‫לו תודה גדול‪.‬‬ ‫בפנים‪ ,‬והוא ממתין בחוץ?! הוא לא יכול‬ ‫לשמוע הדרשה! בושות נוראות!!‬ ‫ג‬ ‫האברך שמח מאוד שיוכל לקיים‬ ‫כמו שהעני יצא מביתו‪ ,‬נישק המזוזה‪,‬‬ ‫מצוות 'כיבוד אב'‪ .‬הוא קם בבוקר‬ ‫והיה יום שירד שלג‪ ,‬הוא רואה שליהודי‬ ‫בשמחה‪ ,‬שיוכל לקיים מצוה רבה‪,‬‬ ‫אין לו נעלים כלל‪ ,‬אפילו לא נעלים‬ ‫התפלל‪ ,‬והלך לתחנית הבאס‪ .‬לקח עמו‬ ‫קרועים! לא המתין אף רגע‪ ,‬הלך לפינת‬ ‫הטלית ותפילין שלו‪ ,‬כי לא רצה לשוב‬ ‫עוד לביתו להניח שם הטלית ותפילין‪,‬‬ ‫הבית‪ ,‬לקח את הזוג של נעלים שקנה‪,‬‬ ‫שאולי יאחר מחמת זה את הבאס‪ .‬הוא‬ ‫השטיוול היפים עם העור הרך בתוכו‪,‬‬ ‫חשב שמיד אחר התפילה מיד אחר‬ ‫שליווה וקיבץ בשביל זה פרוטות לימים‬ ‫שיקפל את הטלית ותפילין ילך משם מיד‬ ‫הרבה‪ ,‬וביקש מן העני שיראה אם זה‬ ‫להבאס‪ ,‬מוטב שיבוא קודם הזמן משיבוא‬ ‫מתאים לרגלו‪ ,‬וכמו שראה שמתאים‬ ‫מאוחר‪ ,‬בכדי שאביו יהיה מאושר‪.‬‬ ‫לרגלו‪ ,‬נעשה בשמחה רבה‪ ,‬ואמר להעני‪,‬‬ ‫"זה שלך‪ ,‬קח אותה!"‪.‬‬ ‫הוא הלך לתחנית הבאס‪ .‬הוא רואה‬ ‫שמגיע הבאס ראשון אבל לא עמד‬ ‫העני הביט עליו בעינים פתוחות‪,‬‬ ‫בתחנית‪ ,‬אלא נסע בלי העמדה‪ .‬הגיע עוד‬ ‫בשמחה רבה "אין לי מילים להודות לך –‬ ‫באס וגם כן לא עמד בתחנית‪ .‬אביו צלצלו‬ ‫רבי וועלוול! אין לי במה להודות לך!‬ ‫"כבר נסעת?!" הוא אומר "לא אבי‪ ,‬אני‬ ‫השי"ת ישלם לך!"‪.‬‬ ‫עוד עומד וממתין‪ ,‬כי שתי באסעס‬ ‫הראשונות לא עמדו‪ .‬בעזר ה' אקח את‬ ‫אביו‪ ,‬הסבא מקעלם שמע הסיפור‪,‬‬ ‫באס השלישית‪ ,‬ואסע‪ ,‬ובדרך הטבע‬ ‫נשק לו על ראשו ואמר‪ :‬כן כן! מעשה חסד‬ ‫ובעזר ה' עוד אגיע בזמן"‪.‬‬ ‫הוא די והותר‪ ,‬שלכבוד זה יכניסו האב של‬ ‫באס השלישי הגיע‪ ,‬ועמד בתחנית‪,‬‬ ‫הבן‪ ,‬כל כך חשוב הוא מעשה חסד למעלה!‬ ‫והוא אכן עלה על הבאס‪ .‬אבל מעשה‬ ‫אנו מכינים עצמינו לימי הסליחות‪...‬‬ ‫שהיה כך היה‪ ,‬שהמנהיג כעס על אחד מן‬ ‫צריכים לעשות חסד‪ ,‬חסד יכולים לעשות‬ ‫הנוסעים בענין החבילות שלקח על‬ ‫הבאס‪ ,‬והוא כעס שירד מן הבאס‪ ,‬עד‬ ‫גם בבית‪ ,‬הבעל עם אשתו‪ ,‬הבנים עם‬ ‫שלבסוף נעשה שלום‪ ,‬והתחיל לנסוע‪.‬‬ ‫הוריהם‪ ,‬אחים ואחיות‪ ,‬בני משפחה‪,‬‬ ‫המנהיג היה במצב רוח ליסע במתינות‪,‬‬ ‫חברים‪ ,‬כל אחד יבקש מחילה אחד מן‬ ‫אחר כך הוא נכנס בתוך טראפיק‪ .‬ונמצא‬ ‫השני‪ ,‬לצלצל ולהתקשר ולמחול אחד את‬ ‫שכשהגיע לעיר של אביו‪ ,‬כבר היה קצת‬ ‫השני‪ ,‬והשי"ת יעזור‪ ,‬שגם הוא ימחול‬ ‫מאוחר‪.‬‬ ‫אותנו‪ ,‬ותפילתינו יתקבלו לרחמים ולרצון‪.‬‬ ‫אביו צלצלו‪ ,‬היכן הוא נמצא‪ .‬הוא‬ ‫מעשה בחסיד אחד‬ ‫אומר "אני כבר כאן‪ ,‬אני ירוץ‪ ,‬וממש‬ ‫בכמה דקות אני יגיע שם!"‪ .‬אמר לו אביו‬ ‫אברך מספר‪ :‬יום אחד קרא לו אביו –‬ ‫"אין לך מה לרוץ"‪ .‬הוא כבר נכנס‬ ‫שדר בעיר אחרת מהעיר שהוא דר‪ ,‬שיש‬ ‫להפגישה‪ ,‬וכבר סידר הכל "כבר טוב‪,‬‬ ‫לו פגישה במקום פלוני‪ ,‬והוא מבקש ממנו‬ ‫הכל הוא כבר מסודר‪ ,‬יישר כח!"‪.‬‬ ‫ברחמים‪ ,‬שהוא רוצה‪ ,‬שילווהו להפגישה‪.‬‬ ‫כל אחד יכול לדמות‪ ,‬מה שעבר במוחו‬ ‫הפגישה היה אמור להיות בשעה ‪11:30‬‬ ‫של האברך‪ ...‬רציתי מאוד לקיים מצוות‬ ‫בבוקר‪ ,‬ולכן הוא יתפלל באשמורת‪ ,‬ויקח‬ ‫כיבוד אב‪ ,‬קמתי בבוקר‪ .‬מה לא עשיתי‬ ‫את הבאס‪ ,‬וייסע בזמן‪ ,‬שיוכלו לסדר‬ ‫הפגישה‪.‬‬ ‫טוב? אולי הייתי צריך לנסוע בלילה‪ ,‬ולא‬ ‫להמתין עד הבוקר? אולי הייתי צריך‬ ‫ד‬ ‫"מה?! יש לך כאן הטלית ותפילין בתוך‬ ‫להתפלל עוד מוקדם?‪ ...‬אתם כבר יודעים‬ ‫החבילה?! אתה אומר האמת?! אני רוצה‬ ‫כיצד מתחילים לשבר את עצמו‪ ,‬הוא‬ ‫לראותו!!"‪ .‬הוא הוציא משם הטלית‬ ‫מרגיש כבר כשלון‪ .‬הוא רצה מאוד לעזור‬ ‫ותפילין‪ ,‬והראה לו‪ .‬אותו יהודי נעשה‬ ‫את אביו‪ ,‬והשלימזל רדף אחריו כל היום‪.‬‬ ‫בשמחה מאוד‪ .‬הוא יהודי חלש‪ ,‬והוא שמח‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫אחר כך חיזק את עצמו באמונה‬ ‫פשוטה‪ ,‬הרי אנו יודעים‪ ,‬ש'מחשבה טובה‬ ‫האברך מביט בו "מה קרה 'רעב יוד'?‬ ‫הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה'‪ ,‬עשיתי‬ ‫מה עשיתי לך?!"‪.‬‬ ‫מה שהיה אפשר בידי לעשות‪ ,‬ומה עוד‬ ‫הייתי יכול לעשות? מתחזקים באמונה‪,‬‬ ‫מספר לו אותו יהודי‪ :‬אתה תביט עלי‬ ‫הכל הוא מיד ה'‪ .‬אבל מצד אחר‪ ,‬הרגיש‬ ‫כיהודי חלש‪ ,‬אינני נראה כשומר תורה‬ ‫עצמו מושבר מאוד‪ ,‬היום לא הלך כרצונו‪.‬‬ ‫ומצוות‪ .‬אין אתה רואה רע‪ .‬אבל תדע לך‪,‬‬ ‫כל אחד יש לו טבע זה‪ ,‬הרי אנו רק בשר‬ ‫הוא מתמודד מאוד‪ ,‬יש לו יצר הרע‬ ‫ודם‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬יש לו נסיונות קשות‪ .‬אבל דבר‬ ‫אחד הוא עושה בכל יום למען ה'‪ .‬מקודם‬ ‫מיד כשמוחו התחיל לכעוס על מפעל‬ ‫שהולך לעבוד‪ ,‬הוא מניח תפילין‪ ,‬הוא‬ ‫הבאסעס שלא עמדו בתחנית‪ ,‬מוחו בוער‬ ‫אינו מאבד יום אחד‪ ,‬בכל יום הוא מניח‬ ‫במחשבות שלילי וצער‪ ,‬חשב לעצמו‪ :‬אלך‬ ‫תפילין‪ ,‬אינו חילוק אפילו שיהיה יום‬ ‫לחנות ואקנה פת שחרית‪ ,‬ואוכל‪ ,‬ועל ידי‬ ‫עבודה היותר קשה‪ ,‬מקודם שנכנס לעבוד‬ ‫כן יהיה לו כח‪ .‬כי אם האדם הוא רעב‬ ‫הוא מניח תפילין!‬ ‫מוסיפים שבר על שבר‪ ,‬והכעס יש לו‬ ‫מקום לבעור‪ .‬ידוע הדבר‪ ,‬שכשאוכלים‬ ‫הוא ממשיך לספר‪ :‬הגיע יום אחד‪,‬‬ ‫נעלמים כל הכעס‪.‬‬ ‫התחלתי לעשות חשבון הנפש‪ ,‬והיצר הרע‬ ‫לווה אותי בהחשבון הנפש‪ .‬היצר הרע‬ ‫הוא נכנס לחנות‪ ,‬החנות עדיין היה‬ ‫אמר לי "אין אתה שומר תורה ומצוות‬ ‫ריק מאנשים‪ ,‬עוד היה בתחילת היום‪.‬‬ ‫כהוגן‪ ,‬כאן עברתי על זה מצוה‪ – ...‬אתה‬ ‫בעל החנות עמד שם‪ ,‬הוא היה יהודי שלא‬ ‫מניח תפילין? מי פיתה אותך שה' רוצה‬ ‫היה נראה כשומר תורה ומצוות‪ ,‬אבל‬ ‫את התפילין שלך? מפני מה ירצה ה' את‬ ‫ההכשר היה הכשר טוב‪ .‬הוא ניגש אל‬ ‫התפילין שלך? צריכין לקיים את כל‬ ‫היהודי ושאלו‪ ,‬אם יש לו מקום היכן‬ ‫התורה‪ ,‬אי אפשר להתעקש על מצוה‬ ‫לנטול ידים לאכול פת שחרית? אמר לו‬ ‫אחת כגון הנחת תפילין?!"‪ .‬כן פיתה אותו‬ ‫אותו יהודי‪" :‬כן‪ ,‬תכנס‪ ,‬אתן לך פת‬ ‫היצר הרע במחשבתו‪ ,‬והתחיל ללחום עם‬ ‫שחרית‪ ,‬שם הוא הכיור‪ ,‬ותיטול את‬ ‫היצר הרע‪ .‬גם להיצר טוב היה לו דעה‪,‬‬ ‫ידך!"‪ .‬הוא שאלו "היכן אוכל להניח את‬ ‫היצר טוב אמר לו "תניח תפילין! אל‬ ‫החבילות שלי‪ ,‬עד שאטול ידי?"‪ .‬שאלו לו‬ ‫תבטל את הקבלה טובה שיש לך!"‪ .‬הוא‬ ‫אותו יהודי "איזה שאלה הוא זה‪ ,‬תניחם‬ ‫עומד באמצע הוויכוח עם הספיקות‪ :‬יניח‬ ‫על הריצפה‪ ,‬ותיטול את ידך‪ ,‬ואח"כ‬ ‫תפילין או לא יניח תפילין? באמצע אמר‬ ‫תגביהם! איזה שאלה הוא זה?!"‪ .‬אמר לו‬ ‫לעצמו‪" :‬רבונו של עולם! אם אתה אוהב‬ ‫"לא‪ ,‬אי אפשר להניחם על הריצפה‪ ,‬ח"ו‪,‬‬ ‫אותי באמת‪ ,‬ואתה רוצה באמת שאניח‬ ‫מונח בתוכם את הטלית ותפילין שלי‬ ‫תפילין אפילו בזה המצב‪ ,‬תן לי איזה אות‬ ‫בתוך החבילה! ואם מונח שם טלית‬ ‫ומופת!"‪ .‬ועתה אתה נכנס כאן ויש לך‬ ‫ותפילין אסור להניחם על הריצפה!"‪.‬‬ ‫טלית ותפילין‪ ,‬השי"ת שלח לי הודעה‬ ‫משמים "בני היקר‪ ,‬אני אוהב אותך כמו‬ ‫כמו שיצא מפיו המילים "יש לי הטלית‬ ‫שאתה נראה‪ ,‬אני רוצה שתניח תפילין!!"‪.‬‬ ‫ותפילין שלי"‪ ,‬נתחוור פניו‪ ,‬והוא אומר‬ ‫ה‬ ‫תקיים את התרי"ג מצוות‪ ,‬תעשה תשובה‪,‬‬ ‫האברך עומד ומחשב בנפשו‪ ,‬הרבוש"ע‬ ‫כן! אני אוהב אותך! אני מחשיב אותך!‬ ‫סיבב את כל יומו שלא כרצוני‪ ,‬אכן לא‬ ‫אני מחשיב את הנחת תפילין שלך! בלי‬ ‫הייתי יכול לקיים מצוות כיבוד אב‪ ,‬כמו‬ ‫נפקא מינה באיזה מצב שתמצא! בני חזור‬ ‫שרציתי‪ ,‬אבל הייתי השליח של הקב"ה‬ ‫בך חזור בך! אני אקבלך בחמימות!"‪.‬‬ ‫להודיע ליהודי נשבר ברוחניות‬ ‫וכמובן שיהודי זה עשה תשובה שלימה‪.‬‬ ‫ובגשמיות‪ ,‬שהשי"ת אוהב גם את הנחת‬ ‫תפילין שלו! השי"ת אומר "בני‪ ,‬נא‬ ‫אין זה עצה טובה שכל אחד יעשה סימנים עם הרבוש"ע‪ ,‬אם אתה רוצה‬ ‫התפילין שלי? אם אתה רוצה הציצית שלי? אם אתה רוצה התפילה שלי? אם‬ ‫אתה רוצה הלימוד תורה שלי?‪ ...‬אבל מכאן אנו רואים כיצד עני בדעת‪ ,‬שהיה לו‬ ‫כח היצר גדול שהתגבר עליו‪ ,‬ובתוך מצבו הקשה ושפל המצב‪ ,‬רצה להרגיש‬ ‫שהשי"ת אוהב את כל אחד מישראל‪ ,‬והשי"ת שלח אליו שליח מיוחד מעיר אחר‪,‬‬ ‫שיבא ליתן לו ההודעה‪.‬‬ ‫יהודי זה שוב לא היה נשבר! הוא כבר ראה האיך שכל אחד יש לו תפקידו‪ ,‬כל‬ ‫אחד יש לו סיבה למה הוא נברא‪ ,‬אין חיים ברצונות עצמיים‪ ,‬אין חיים בתוך קנאה‬ ‫שנאה‪ .‬רק כל אחד בכל תנועה שעשה זהו לתפקידו המיוחד‪ ,‬לפעמים רואים‬ ‫אותה‪ ,‬ולפעמים צריכים להאמין כך – ולעולם צריכים להאמין בזה!‬ ‫ומזה הסיפור אפשר להוציא שתי נקודות טובות וחזקות‪ .‬ראשית כל‪ :‬כן!‬ ‫השי"ת אוהב את בניו כמו שהמה נראים! בוודאי‪ ,‬השי"ת רוצה שיחזרו בתשובה‪,‬‬ ‫שיתנהגו יותר בדביקות לה'‪ ,‬חלילה וחלילה לא לעבור עבירות‪ ,‬ולא ירגישו קלות‬ ‫בהעבודת ה' ובתיקון המידות ח"ו‪ .‬אבל השי"ת המשגיח מן החלונות ומציץ מן‬ ‫החרכים‪ ,‬אוהב מאוד את בניו‪ ,‬ודואג בעדם‪.‬‬ ‫ונקודה השנית‪ :‬הרבוש"ע רצה לשלוח ההודעה ליהודי זה‪ ,‬דווקא על ידי יהודי‬ ‫אחר מעיר אחרת‪ ,‬כדי שילמדו מזה‪ ,‬שאם נמצאים בטראפיק‪ ,‬אם הבאס נסע ולא‬ ‫עמד‪ ,‬אם המנהיג כועס ונסע לאתו – אל תכעס‪ ,‬אין אתה מאבד כלום! יש לך‬ ‫תפקיד! ואתה עושה עכשיו התפקיד שלך! יש לך שליחות מיוחדת!‬ ‫אנו נכנסים לימי הסליחות בזה השמחה‪ ,‬בזה ההודעה‪ .‬השי"ת אומר לנו‪ :‬בניי‪ ,‬תבוא! דרשו ה'‬ ‫בהמצאו קרואוהו בהיותו קרוב‪ ,‬עכשיו בימים הנוראים‪ .‬באלו הימים שה' קרוב אלינו העת להתפלל‬ ‫אליו‪ ,‬נא להאמין בה'‪ ,‬נא למחול לכולם‪ ,‬לא להיות ברוגזא על בני ה'‪ ,‬וה' יעזור שכל התפילות יתקבלו‬ ‫לרחמים ולרצון‪.‬‬ ‫קול פנים מאירות‪:‬‬ ‫שיעורי כ"ק מרן אדמו"ר מפנים מאירות סיקסא שליט"א‬ ‫צענטראלע נומער‪ | 845-414-0076 :‬א"י‪| 072-370-1823 :‬‬ ‫ענגלאנד‪ | 0330-350-3190 :‬ארגענטינע‪| 5411-2152-7691 :‬‬ ‫אנטווערפן‪ | 323-346-0673:‬מאנטריאל‪438-228-2500:‬‬ ‫ו‬ ‫אל הנער הזה התפללתי‬ ‫היות שאנו מקבלים מזמן לזמן בקשות לקבל חיזוק מאת זוגים‬ ‫שנתחתנו בשעה טובה ומוצלחת‪ ,‬ועדיין לא נושענו לחבק ילד משלהם‪,‬‬ ‫והמה מבקשים חיזוק‪ ,‬חשבנו שהגם שכל שיעורינו‪ ,‬שיש לנו הרבה‬ ‫שיעורי חיזוק‪ ,‬עדיין צריך שיעור מיוחד של חיזוק לכל מצב בפני עצמו‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬יש מבוקש לכך‪ .‬לכן החלטנו לחזק יהודים אלו על ידי להעמיד‬ ‫לפניהם סגולות שנזכרו בספרי קודש‪ ,‬שמסוגלים לעורר רחמים שיזכו‬ ‫לזרע של קיימא‪.‬‬ ‫כמבוא‪ ,‬חשוב להבין שילדים הם מתנה מהקב"ה‪ ,‬ברכה מהבורא‬ ‫עולם‪ .‬נקבע בשמיים מתי לכל אדם יהיו ילדים‪ ,‬כיצד יהיו לו ילדים‪,‬‬ ‫וכמה ילדים יהיו לו‪ .‬הכל נקבע בדיוק רב בחכמה גדולה‪ .‬איננו יכולים‬ ‫לעשות דבר נגד רצון השם‪ .‬אנו מאמינים רק בקב"ה‪ ,‬בכל יכול‪ ,‬ב"טוב‬ ‫ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו‪ ".‬אך אנו מאמינים גם שהקב"ה העניק‬ ‫לצדיקים ולמנהיגינו הגדולים חכמה‪ ,‬ונתן רמזים בתורה לסגולות‪ ,‬כי‬ ‫זהו רצון השם‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר עושים את הסגולות‪ ,‬זה משום שזהו רצון‬ ‫השם‪ ,‬לא משום שאני מאמין שהסגולות עצמן מביאות ילדים‪ .‬ילדים‬ ‫ניתנים על ידי הקב"ה; ילדים נמסרים על ידי הקב"ה‪ .‬אנו עושים את‬ ‫הסגולות כחלק מתפילותינו והשתדלותינו‪ ,‬על פי רצון השם‪.‬‬ ‫הרבה פעמים מרגישים הזוג מאוד מתוח אחר עשיית סגולה ועוד‬ ‫סגולה‪ .‬ולכן לקטנו סגולות‪ .‬אבל אין זה אמור שכל אחד צריך לעשות‬ ‫כל הסגולות‪ .‬זה אמור שכל זוג צריך התחדשות‪ .‬ואחד מן הדברים‬ ‫שנותנים חיזוק וכח להמשיך בהחיים כשמצפים בכל חודש לראות‪,‬‬ ‫"כבר יהיה לנו ילד? הקב"ה כבר עזר לנו?" והרבה פעמים נשברים‬ ‫ומתייאשים‪ .‬התחדשות מביא רעננות‪ ,‬תקוה חדשה‪ .‬זה מביא חיזוק‪.‬‬ ‫זה מביא התקשרות חדשה‪" ,‬אה‪ ,‬נעשו עוד סגולה‪ ,‬נעשו עוד פעולה‪".‬‬ ‫לכן‪ ,‬בוודאי הכל הוא תפילה‪ ,‬הכל הוא אמונה‪ ,‬אמונה פשוטה‬ ‫בהקב"ה‪ .‬אבל נצגנו ענינים שטובים מאוד להזוג ביחד עם התפילות‪,‬‬ ‫עם האמונה ובטחון‪ ,‬אם המנוחה שיש להם‪ ,‬להאמין שהקב"ה ישלח‬ ‫ילדים‪ ,‬בעז"ה‪ ,‬על דרך התורה‪ ,‬על דרך המסורה‪ ,‬על דרך הישר‪ ,‬בלי‬ ‫שום מניעות‪ ,‬אי"ה‪ .‬אבל זה מביא רעננות; עושים השתדלות תורני על‬ ‫פי התורה‪ .‬נביא רק סגולות קלים‪ ,‬ורק סגולות שיש להם מקורות מפי‬ ‫ספרים וסופרים אשר מפיהם אנו חיים‪.‬‬ ‫ז‬ ‫חז"ל אומרים‪" :‬כל המבקש רחמים על חברו‪ ,‬הוא נענה תחילה"‪ .‬אדם‬ ‫המתפלל על חברו‪ ,‬ואף הוא עצמו זקוק לאותה ישועה‪ ,‬נענה קודם‪ .‬שנאמר‪:‬‬ ‫"ויתפלל אברהם אל האלקים" – אברהם אבינו התפלל להשם‪ ,‬והקדוש ברוך‬ ‫הוא עזר לאבימלך ולכל בני ביתו להירפא‪ .‬מה נאמר מיד לאחר מכן? "וה' פקד‬ ‫את שרה"‪ .‬השם עזר לשרה עוד לפני שאבימלך נרפא‪ .‬כך אומר רש"י‪ .‬זוהי‬ ‫הסגולה הראשונה שחז"ל מזכירים‪ :‬שיהודי יתפלל למען אחרים‪.‬‬ ‫כל אחד שאין לו ילדים‪ ,‬שעדיין לא זכה להיות לו ילדים‪ ,‬יעשה רשימה מכל‬ ‫הזוגים שהוא רק יכול להתוודע מהם‪ ,‬שהם מצפים לזרע של קיימא‪ .‬הוא יאמר‬ ‫תפילה מיוחדת‪ ,‬פרק תהלים‪ ,‬ולהזכיר שמותיהם‪ .‬זהו הסגולה ראשונה‬ ‫שחכמינו ז"ל מזכירים‪ ,‬וזה נותן ג"כ הרגש טוב להאדם‪ ,‬זהו צרת רבים‪ ,‬ואחד‬ ‫מתפלל על חבירו‪ .‬מרגישים טוב; זה נותן הרגש טוב‪ .‬וחז"ל מבטיחים‪" ,‬הוא‬ ‫נענה תחילה"‪.‬‬ ‫אבל תאמין בזה באמת‪ .‬אל תגיד‪" ,‬אה‪ ,‬זה עבד‪ ".‬זו אינה אמונה‪ .‬אמונה‬ ‫פירושה לחיות ברוגע‪ ,‬לחיות בביטחון‪ ,‬לחיות בהנאה גדול‪ ,‬לא לחשוב יותר‬ ‫מדי‪ ,‬לא לבדוק אם זה עובד או לא‪ .‬תאמין‪ .‬חז"ל אמרו‪" ,‬אני מאמין‪ ".‬כל‬ ‫הסגולות חייבות לבוא עם אמונה‪ ,‬לא עם בדיקה‪.‬‬ ‫ישנה סגולה נוספת‪ .‬רבי חמא בר חנינא אומר שאדם שרואה שתפילתו לא‬ ‫נענתה‪ ,‬יחזור ויתפלל‪ ,‬שנאמר "קוה אל ה'; חזק ויאמץ לבך; וקוה אל ה'"‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילותיהם של צדיקים‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬הקב"ה‬ ‫רוצה לשמוע את תפילתך שוב ושוב‪ .‬עליך להתפלל עד שאמרת את כל‬ ‫התפילות שהקב"ה רוצה לשמוע ממך‪ .‬לכן נאמר בברכות ל"ב ע"ב שארבעה‬ ‫דברים צריכים חיזוק‪ :‬תורה‪ ,‬מעשים טובים‪ ,‬תפילה‪ ,‬ודרך ארץ‪ .‬תפילה היא‬ ‫אחד מהדברים שאדם צריך להתחזק בהם‪.‬‬ ‫לקבל הגליונות שלנו בכל שבוע‪ ,‬תפנו ל‪:‬‬ ‫‪gilyonospm@gmail.com‬‬ ‫ח‬ ‫גליון‬ ‫מאר הפרשה‬ ‫~ לשון הקודש ~‬ ‫כי תבוא תשפ"ה‬ ‫מאמר‪ :‬ואמרת אליו; שאינך כפוי‬ ‫טובה‬ ‫מאמרי כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר שליט"א‬ ‫יצא לאור‬ ‫על ידי מערכת פנים‬ ‫מאירות סיקסא‬ ‫ב‬ ‫מאמר‪ :‬ואמרת‬ ‫אליו;‬ ‫שאינך כפוי טובה‬ ‫ואחר כך רדף אחריו ורוקן אותו‪ .‬מכאן‬ ‫עמלק היה כפוי טובה‪ ,‬והבכורים באים ללמד את‬ ‫מידת הכרת הטוב‬ ‫רואים שהוא כפוי טובה‪.‬‬ ‫ישנו ספר 'אהבת ציון' מאת נכד‬ ‫רש"י‪ ,‬נכד של 'מחזור ויטרי'‪ ,‬שנפטר‬ ‫פירוש נוסף שהוא מביא הוא‬ ‫בשנת ת"ט‪ ,‬בגזרות ת"ח ות"ט‪ .‬הוא‬ ‫שיעקב אבינו קיבל את 'ברית בין‬ ‫מביא בפרשת השבוע‪ ,‬מהי הסמיכות‬ ‫הבתרים'‪ ,‬יעקב אבינו קיבל על עצמו‬ ‫לכך שהשבוע שעבר הסתיימה הפרשה‬ ‫את עול הגלות‪ .‬עשיו לא קיבל גלות על‬ ‫ב'מחיאת עמלק' ופרשת השבוע‬ ‫עצמו‪ ,‬ואחרי שהוא יוצא ממצרים‪ ,‬אתה‬ ‫מתחילה במצוות 'ביכורים' – מהי‬ ‫בא לקראתו לעשות לו רע?! זוהי‬ ‫הסמיכות של השניים?‬ ‫הסמיכות של מחיאת עמלק ופרשת‬ ‫ביכורים‪.‬‬ ‫ישנו מדרש בפרשת בשלח‪ :‬ויבוא‬ ‫החיוב הגדול של 'הכרת הטוב'‬ ‫עמלק‪ ,‬והוא כפוי טובה‪ ,‬ויעניש את‬ ‫ה'קב הישר' (פרק יח) מקדיש פרק‬ ‫היהודים שהם כפויי טובה‪ .‬בכך הוא‬ ‫שלם לעניין הכרת הטוב‪ .‬שם הוא כותב‪:‬‬ ‫מתרץ מדוע פרשת ביכורים סמוכה‬ ‫דוד המלך אומר בתהילים‪' :‬מה רבו‬ ‫למחיאת עמלק‪ ,‬מכיוון ש'ביכורים' הם‬ ‫מעשיך ה' כולם בחכמה עשית'‪ .‬חז"ל‬ ‫'יישר כוח' להקדוש ברוך הוא‪ ,‬ובאים‬ ‫תיקנו לומר בכל יום בתפילה 'מזמור‬ ‫לומר שלא יהיה אדם כפוי טובה כמו‬ ‫לתודה'‪ ,‬פרק ק'‪ .‬מה פשר הדבר? הוא‬ ‫עמלק‪ .‬זהו הסמיכות ביניהם‪ .‬אך יש‬ ‫אומר שפירושו הוא שבכל יום יש לכל‬ ‫להבין‪ :‬היכן רואים שעמלק היה כפוי‬ ‫אחד ניסים‪ ,‬והם אפילו אינם יודעים‬ ‫טובה?‬ ‫כמה ניסים יש להם‪ ,‬וכאשר אומרים‬ ‫בכל יום בתפילה את ה'מזמור לתודה'‪,‬‬ ‫המפרשים מביאים כמה דרכים‬ ‫ומתכוונים להודות על הניסים שיש לו‪,‬‬ ‫לכך‪ .‬ה'משך חכמה' מביא שאליפז גודל‬ ‫בבית יצחק אבינו יחד עם יעקב אבינו‪,‬‬ ‫ג‬ ‫לך רע‪ ,‬מכיוון שהנחש והאפעה כבר‬ ‫אפילו אם אינו יודע עליהם‪ ,‬זה כאילו‬ ‫נלחמו ביניהם מזמן‪ ,‬לפני שיכלו להזיק‪.‬‬ ‫הקריב קרבן תודה‪.‬‬ ‫אנו יכולים להבין זאת עם בואש‬ ‫היה מנהג קדמונים‪ ,‬שעל כל דבר‬ ‫וראקון‪ ...‬אך יש לכבד כל בריה ובריה‪.‬‬ ‫שקרה להם‪ ,‬היו נותנים שבח והודאה‬ ‫הקדוש ברוך הוא ברא הכל בבחינת‬ ‫להקדוש ברוך הוא‪ .‬הם מיד הכירו בכך‬ ‫'טוב מאוד'‪ .‬אם אתה מפחד מהחיה‪,‬‬ ‫שהם צריכים לתת שבח והודאה‬ ‫עליך לעשות תשובה‪.‬‬ ‫לה קדוש ברוך הוא‪ .‬הם תמיד זכרו כל‬ ‫השגחה פרטית וכל נס שעשה להם‬ ‫ומכאן‪ ,‬קל וחומר בן בנו של קל‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫וחומר‪ ,‬כאשר איש ישראלי‪ ,‬בן מלך‪,‬‬ ‫מהעם סגולה‪ ,‬שאסור להזיק ליהודי‬ ‫ה'קב הישר' מביא סיפור נפלא‬ ‫אפילו במשהו‪ .‬ה'קב הישר' מפרש בכך‬ ‫מהזוהר הקדוש‪ :‬רבי שמעון בר יוחאי‪,‬‬ ‫את הפסוק‪' :‬מה רבו מעשיך ה' כולם‬ ‫רבי אבא ורבי יוסי הגיעו למים‪ ,‬ורבי‬ ‫בחכמה עשית'‪ .‬מודים ומשבחים את‬ ‫יוסי נפל למים‪ ,‬ובגדיו התלכלכו‪ .‬רבי‬ ‫הקדוש ברוך הוא על כל מעשיו‪ ,‬אין‬ ‫יוסי קרא בכעס‪" :‬הלוואי ולא נוצרו‬ ‫יוצא מן הכלל‪ ,‬על כל המעשים‪ .‬שאם‬ ‫לעולם!" רבי שמעון בר יוחאי גער בו‬ ‫הקדוש ברוך הוא עשה לך נס וניצלת‬ ‫על כך‪ ,‬מכיוון שדברים אלו נוצרו‬ ‫מאש ומים‪ ,‬ואפילו על דברים פשוטים‪,‬‬ ‫לעבוד את העולם‪ .‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫עליך להקריב קרבן תודה להקדוש‬ ‫אמר שעולמו הוא 'טוב מאוד'‪ ,‬אל‬ ‫ברוך הוא‪.‬‬ ‫תאמר אחרת‪ .‬אפילו נחשים ועקרבים‬ ‫הם משמשי העולם‪ ,‬אי אפשר לבטל‬ ‫ספר 'שבלי הלקט' כהודאה על הישארות בחיים‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫מחבר ספר 'שבלי הלקט' מספר‬ ‫על הניסים שעשה לו הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫כאשר רבי שמעון סיים לומר את‬ ‫הוא היה חולה מאוד‪ ,‬היה במצב שבו לא‬ ‫דברי התורה‪ ,‬יצא נחש‪ ,‬ורקד לפני‬ ‫היה שכלו עמו‪ ,‬הוא כבר חשב לעצמו‬ ‫שלושת התנאים‪ .‬אמר רבי שמעון בר‬ ‫מה יהיה סופו‪ ,‬קרוביו כבר התרחקו‬ ‫יוחאי‪ :‬עכשיו תראו נס‪ ...‬יש נחש‬ ‫ממנו‪ ,‬קראו לחברא קדישא‪ ,‬חיכו‬ ‫שנקרא 'אפעה'‪ ,‬ולנחש אפעה יש טבע‪,‬‬ ‫שיסיים‪ ,‬הוא אפילו כבר התקרר‪ ,‬הוציאו‬ ‫שאם הוא מסתכל על אדם‪ ,‬או אם אדם‬ ‫את אשתו וילדיו כדי שלא יסתכלו‬ ‫מסתכל עליו‪ ,‬האדם מת מיד‪ .‬הנחש‬ ‫ב'יציאת נשמה‪'.‬‬ ‫שיצא עכשיו החל להילחם עם הנחש‬ ‫'אפעה' עד ששניהם מתו‪ .‬כאשר‬ ‫פתאום ראה אדם עם נר‪ ,‬והוא‬ ‫שלושת התנאים הגיעו‪ ,‬הם כבר מצאו‬ ‫מכבה אותו‪ ,‬אך מדליק אותו במהירות‪.‬‬ ‫את הנחשים מתים‪ .‬אמר רבי שמעון בר‬ ‫שאל אותו מה פשר הדבר? הוא אמר לו‬ ‫יוחאי‪' :‬לא תאונה אליך רע'‪ ,‬לא יקרה‬ ‫ד‬ ‫כאשר יהודי מראה בעבודתו כיצד‬ ‫שהנר הוא כנגד 'נשמת אדם'‪ ,‬וכבר‬ ‫הוא רואה את בעלי החיים שבעולם‪,‬‬ ‫נראה היה שהוא כבה‪ ,‬וכמה מהר‬ ‫הוא מראה להקדוש ברוך הוא את‬ ‫שהדלקתי אותו בחזרה‪ ,‬כך תחזור‬ ‫הכרת הטוב שלו על העולם‪ ,‬הוא מראה‬ ‫להיות בריא‪.‬‬ ‫לה קדוש ברוך הוא שהוא מאמין ב'טוב‬ ‫ה' לכל'‪ .‬אדם שאינו יכול להאמין שבעל‬ ‫כבר היה משפט למעלה בשמים‪,‬‬ ‫חי‪ ,‬אפילו הגרוע והמלוכלך ביותר‪ ,‬לא‬ ‫ודנו האם עליך לחיות או לא‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫נברא לטובת האדם‪ ,‬אדם כזה אינו מכיר‬ ‫היו לך מספיק זכויות כדי להישאר‬ ‫טובה גם להקדוש ברוך הוא‪ ,‬הוא אינו‬ ‫בחיים‪ .‬המקרה היה שלושה ימים לפני‬ ‫מכיר טובה להקדוש ברוך הוא על‬ ‫שבועות‪ .‬בשבועות הוא כבר הלך לבית‬ ‫ייסוריו‪ .‬אך כאשר אדם חי שכל דבר‬ ‫המדרש‪ ,‬כאחד האדם‪.‬‬ ‫הוא טוב‪ ,‬על כל תנועה קלה וכל דבר‬ ‫יש רחמים וחסדים‪ ,‬הוא יכול לקבל את‬ ‫מה עשה כמזמור לתודה? הוא‬ ‫רחמי הקדוש ברוך הוא באהבה‪ ,‬וכך גם‬ ‫כתב את פירושו על תורה נביאים‬ ‫קשיים הוא יכול לקבל באהבה‪.‬‬ ‫וכתובים 'שבלי הלקט‪'.‬‬ ‫יש להכיר טובה להקדוש ברוך הוא על הכל‬ ‫ספר 'ברכת שמים' על מסכת מכות כהודאה על‬ ‫ההצלה מן השואה‬ ‫ה'קב הישר' אומר שכך צריך אדם‬ ‫כק"ז ז"ל [כ"ק הגה"ק בעל 'ברכת‬ ‫לחיות‪ ,‬מכיוון שאין אדם שאינו עובר‬ ‫שמים' מקאשוי זצוק"ל] גם כן קיבל על‬ ‫ניסים‪ .‬הוא אומר כבר בזמנו שזהו זמן‬ ‫עצמו במלחמה‪ ,‬שאם יינצל‪ ,‬יכתוב ספר‬ ‫קשה ותמיד יש סכנות‪ ,‬אדם צריך‬ ‫על מסכת מכות‪ .‬הספר התקבל בכל‬ ‫להכיר טובה על כל דבר קטן‪ .‬מסתכלים‬ ‫קצוות תבל‪ .‬עוד לפני שהיה‬ ‫סביב‪ ,‬שיש בית‪ ,‬זה מגיע סתם כך? לא‪,‬‬ ‫'ארטסקרול' התקבל הספר‪ .‬התקבל‬ ‫צריך להכיר טובה להקדוש ברוך הוא‬ ‫שאת מסכת מכות לומדים עם הספר‬ ‫על כך! מסתכלים סביב‪ ,‬שיש פרנסה‪,‬‬ ‫'ברכת שמים‪'...‬‬ ‫זה סדר העולם? צריך להכיר טובה‬ ‫להקדוש ברוך הוא על כך‪.‬‬ ‫על ידי מידת הכרת הטוב ניתן לקבל ייסורים באהבה‬ ‫כק"ז ז"ל [כ"ק הגה"ק בעל 'ברכת‬ ‫מצוות עשה להודות להקדוש ברוך הוא‬ ‫שמים' מקאשוי זצוק"ל] ישב פעם‬ ‫בספר חרדים מבואר שזו מצוות‬ ‫בסוכה‪ ,‬ונכנסו דבורים‪ .‬נוצרה בהלה‪,‬‬ ‫עשה דאורייתא‪ ,‬שכאשר אנשים‬ ‫הקהל התפזר‪ .‬נחיל דבורים עלה על‬ ‫מקבלים דברים טובים מהקדוש ברוך‬ ‫מצחו‪ ,‬ורציתי לגרש אותן‪ .‬והוא מראה‬ ‫הוא‪ ,‬עליהם להודות להקדוש ברוך הוא‬ ‫לי שאינו זקוק לכך‪ ,‬והוא מראה בידיו‬ ‫על כך‪ ,‬וזה נלמד מהפסוק בפרשת‬ ‫שיעופו‪ ,‬והן עפו‪ .‬והוא קורא אחר כך‪:‬‬ ‫השבוע‪' :‬הגדת היום לה' אלוקיך כי‬ ‫'ורחמיו על כל מעשיו‪'...‬‬ ‫באתי לארץ‪'.‬‬ ‫ה‬ ‫חודשים בגיהנום? הוא ענה לו‪ :‬שופטים‬ ‫ניתן שם כדי להודות תמיד על הישועה‬ ‫גם מחוץ לגיהנום‪.‬‬ ‫ה'קב הישר' מביא סיפור נוסף‪:‬‬ ‫היה זקן שחי בגזרת ספרד בספרד‪ .‬שמו‬ ‫אומר ה'קב הישר'‪ :‬יש לדעת שכל‬ ‫היה רבי יחיאל‪ .‬הוא חי ליד המים‪ .‬היו‬ ‫דבר קטן שאדם עושה בעולם הזה‪,‬‬ ‫גזרות קשות בספרד‪ .‬הוא חי ליד המים‪,‬‬ ‫משאיר רושם בעולם הבא‪ .‬נשפטים‬ ‫וכל מי שברח הגיע אליו‪ .‬לא רק שהוא‬ ‫בעולם הזה ובעולם הבא‪ .‬כאשר אדם‬ ‫נתן להם לאכול‪ ,‬אלא הוא נתן להם כסף‬ ‫עושה ברכה‪ ,‬הוא לא צריך להתכוון רק‬ ‫ו'צידה לדרך' כדי להמשיך בדרכם‪.‬‬ ‫לעשות ברכה‪ ,‬אלא עליו לבטא את‬ ‫הכרת הטוב שלו להקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫יום אחד הגיעו ארבעה זקנים‪ .‬הם‬ ‫בעולם הזה אומרים‪ ,‬כאשר יש הכרת‬ ‫ראו מה קורה בביתו‪ ,‬את צדקתו‬ ‫הטוב חזקה למישהו‪' ,‬אין לי מילים'‪...‬‬ ‫וחסדיו‪ ,‬את מצוותיו ומעשיו הטובים‪.‬‬ ‫'בין אדם למקום' יש לנו מילים מוכנות‬ ‫הם שאלו אותו מה הוא רוצה לבקש‬ ‫– הסידור! אינך צריך לחדש דבר‪ ,‬עליך‬ ‫מהקדוש ברוך הוא? הוא ענה שאין לו‬ ‫רק לומר את המילים מהסידור‪.‬‬ ‫עדיין ילדים‪ .‬הם אמרו שהוא פעל‪,‬‬ ‫ויהיה לו ילד תוך שנה‪ ,‬הוא יהיה גדול‬ ‫הנשמה נשארת עם המידות הרעות והתאוות גם לאחר‬ ‫בתורה‪ ,‬אך עליו לקרוא לו אברהם‪.‬‬ ‫הפטירה‬ ‫מדוע אברהם? כדי שתהיה לו הכרת‬ ‫הגאון רבי אליהו לופיאן ז"ל (יא"צ‪:‬‬ ‫הטוב על כך שהיה לו ילד בזכות זה‬ ‫כ' אלול) סיפר סיפור נפלא ומפחיד‪:‬‬ ‫שהיה מזרע אברהם‪ ,‬ועשה הכנסת‬ ‫בעיר קלם היה פעם דיבוק‪ .‬זו‬ ‫אורחים כמו אברהם אבינו‪ .‬היה לך בן‪,‬‬ ‫הייתה נשמה של אישה‪ ,‬ואחת‬ ‫במקום לתת שם על שם סבא‪ ,‬עליך‬ ‫מעבירותיה הייתה שהייתה נשואה‬ ‫לתת את השם 'אברהם'‪ ,‬ולראות בכל‬ ‫לבעל תלמיד חכם‪ ,‬והיא הפריעה לו‬ ‫צעד וצעד את הישועה הגדולה שהייתה‬ ‫ללמוד‪ .‬אך לא זה היה הסיפור‪ .‬הדיבוק‬ ‫לך‪ ,‬שהיה לך ילד‪.‬‬ ‫נהג לצעוק בקולות שמרעידים ממלאכי‬ ‫לא רק ברכה‪ ,‬אלא גם להודות להקדוש ברוך הוא‬ ‫חבלה‪ ,‬קולות מפחידים שמלאכי חבלה‬ ‫בספר חסידים איתא‪ :‬היה יהודי‬ ‫רוצים לקרוע אותה‪ .‬לאחר שסיימה‬ ‫שנפטר‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬לפני זמנו‪ .‬לאחר‬ ‫לצעוק‪ ,‬החלה לדבר ניבול פה ממש‪ ,‬עד‬ ‫שנים עשר חודשים הוא בא בחלום‬ ‫שהיה איסור מוחלט לעמוד שם‪.‬‬ ‫לקרוביו לומר שהוא נשפט בכל יום על‬ ‫כך שלא עשה את ברכת המוציא‪ ,‬ברכת‬ ‫מישהו שאל פעם את הנשמה‪ :‬את‬ ‫הפירות‪ ,‬ברכת המזון בכוונה‪ .‬לא שלא‬ ‫כבר נשמה‪ ,‬הרי אתה לא בשר ודם‪ ,‬איך‬ ‫עשה‪ ,‬אלא שלא הודה להקדוש ברוך‬ ‫אתה מעיזה לדבר מילים כה מגעילות?‬ ‫הוא בשעת הברכה‪ .‬שאל אותו הקרוב‪:‬‬ ‫הנשמה ענתה‪ :‬אדם נשאר עם כל‬ ‫הרי נאמר ששופטים רק שנים עשר‬ ‫חטאיו ותאוותיו‪ ,‬עד שמסיימים לשפוט‬ ‫ו‬ ‫אבל למעשה‪ ,‬בעולם הבא גם חוזרים‬ ‫אותו‪ .‬כל הניסיונות שיש בעולם הזה‪,‬‬ ‫לשנים שבהן עבד‪ ...‬הוא אמר לי שהוא‬ ‫יש אותם גם בעולם הבא‪ ,‬עד‬ ‫תמיד למד‪ ,‬והוא בטוח שיוכלו לדבר‬ ‫שמסיימים לשפוט אותם‪.‬‬ ‫איתו רק בלימוד‪ ,‬הוא בטוח‪...‬‬ ‫רבי שלום שבדרון ז"ל הוסיף על‬ ‫ישנם בחורים שחושבים שכאשר‬ ‫הסיפור‪:‬‬ ‫מתחתנים זה כמו 'גיור'‪ ,‬הכל מתחיל‬ ‫מחדש‪' ,‬כקטן שנולד'‪ ...‬זה לא עובד כך!‬ ‫הגמרא אומרת‪ ,‬שכאשר ישחטו‬ ‫אם לא עובדים קשה‪ ,‬נשארים עם אותן‬ ‫את היצר הרע‪ ,‬הצדיקים יבכו‪" :‬הר כזה‪,‬‬ ‫מידות רעות‪ .‬בעבודת ה' צריך לעבוד‬ ‫ואנחנו הצלחנו לכבוש אותו? פלאי‬ ‫קשה‪ .‬כאשר משקיעים כוחות‪ ,‬יש‬ ‫פלאים!!" הרשעים גם יבכו‪" :‬חוט שערה‬ ‫סייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫כזה‪ ,‬ואנחנו לא יכולנו לכבוש אותו?!"‬ ‫שואל רבי שלום שבדרון‪ :‬איני מבין‪ ,‬הרי‬ ‫אנו רואים ניסים גם היום כמו פעם‬ ‫הרשעים יראו את הצדיקים בוכים‬ ‫רבי אליהו לופיאן ז"ל אמר‪:‬‬ ‫משמחה‪ ,‬שזה הר‪ ,‬מדוע הוא לא‬ ‫אנשים אומרים‪ :‬פעם היו צדיקים‪ ,‬פעם‬ ‫משתמש במה שהצדיקים אומרים‬ ‫היו ניסים‪ .‬אילו הקדוש ברוך הוא היה‬ ‫כתירוץ? עונה רבי שלום שבדרון‪ :‬אלא‬ ‫עושה לנו היום יציאת מצרים‪ ,‬גם אנחנו‬ ‫מאי‪ ,‬רשע נשאר גם לאחר פטירתו‪,‬‬ ‫היינו צדיקים כמו אותו דור‪ ...‬הוא אומר‬ ‫שהוא היה רשע בחייו ולא האמין למה‬ ‫על כך‪ :‬הדבר הראשון הוא שאתה אומר‬ ‫שהצדיקים אומרים‪ ,‬הוא גם לא יאמין‬ ‫בכל יום בתפילה 'על ניסיך שבכל יום‬ ‫למה שהצדיקים יאמרו‪ ,‬לאחר שיבוא‬ ‫עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל‬ ‫משיח‪.‬‬ ‫עת'‪ .‬מה אתה אומר שאין לך היום‬ ‫ניסים? הרי יש לך! אבל אתה מכניס את‬ ‫אם לא עובדים קשה נשארים עם כל ההרגלים הרעים‬ ‫זה לטבע‪ .‬מתי נאמר 'ויאמינו בה'‬ ‫מורי חמי [הרה"ח ר' יוסף הלוי‬ ‫ובמשה עבדו'? אחרי קריעת ים סוף!‬ ‫רוזנברג ז"ל] עסק כל ימיו בפרנסה‪ ,‬אך‬ ‫הם לא האמינו על עכשיו‪ ,‬עכשיו הם‬ ‫לא הכניס כסף‪ ...‬הוא היה צריך לקום‬ ‫ראו‪ ,‬עכשיו הם האמינו על הכל‬ ‫לפני עלות השחר ללמוד ולהתפלל‪.‬‬ ‫במצרים! היהודים בדור המדבר נראו‬ ‫אחרי התפילה צריך להניח 'רבינו תם'‪,‬‬ ‫בדיוק כמוך‪ .‬הם גם ראו הכל בטבע‬ ‫אחר כך עוד דף גמרא ותהילים‪ ...‬ואחרי‬ ‫קודם‪ .‬מתי אמרו היהודים 'זה א‪-‬לי‬ ‫עבודה כזו כל בעל הבית פיטר אותו‪...‬‬ ‫ואנווהו'? הם נזכרו בכל הניסים של‬ ‫כך הוא תמיד היה צריך לעבוד‪ ,‬אך לא‬ ‫מצרים‪ ,‬שילדים לא נפלו למים‪ .‬הם‬ ‫הכניס כסף‪ ...‬הוא אמר לי פעם‪ :‬כל‬ ‫חשבו שכך נולדים ילדים‪ ,‬שכאשר נולד‬ ‫היהודים הבאים בימים יכולים ללמוד‬ ‫ילד הוא נופל למים‪ ,‬ושם הוא גדל עד‬ ‫את עשרים השנים האחרונות שלהם‪,‬‬ ‫שהוא מגיע לגיל בגרות‪ ...‬רק מאוחר‬ ‫מגיל ‪ 80‬עד ‪ .100‬הם בטוחים שיוכלו‬ ‫לדבר איתם רק בלימוד בעולם הבא‪...‬‬ ‫ז‬ ‫צריכים להכיר טובה להקדוש ברוך‬ ‫יותר הם ראו שהקדוש ברוך הוא‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫התגלה אליהם‪.‬‬ ‫שם ה' בתוכחה הוא נחמתנו‬ ‫מכאן אומר רבי אליהו לופיאן‪:‬‬ ‫בתשובות הרדב"ז שואל אותו‬ ‫תמשיך לומר 'על נפלאותיך וטובותיך‬ ‫מישהו‪ :‬מדוע לא נאמר 'דברי נחמה'‬ ‫שבכל עת'‪ ,‬ומאוחר יותר תראה את‬ ‫בתוכחה של פרשת כי תבוא‪ ,‬כמו‬ ‫הניסים‪ .‬בשעת מעשה תמצא על כל‬ ‫בתוכחה של פרשת בחוקותי? הוא עונה‬ ‫דבר מדוע זה טבע‪ .‬אינך יכול לראות‬ ‫לו שלושה תירוצים‪ .‬אחד‪ ,‬מכיוון‬ ‫את הנס בשעת מעשה‪.‬‬ ‫שהפסוקים מלאים בשם הוי"ה‪ ,‬זוהי‬ ‫הנחמה‪ .‬שכאשר הקדוש ברוך הוא‬ ‫יש סתירות אך יש לנו אמונה‬ ‫אומר את התוכחה‪ ,‬נאמר באיוב 'כי הוא‬ ‫אחד מאדמור"י לבית סקולען זי"ע‬ ‫יחוב והוא יחבש' – אותו דבר ששובר‪,‬‬ ‫אומר דבר נפלא‪' :‬ראש השנה' אנו‬ ‫הוא גם המרפא‪' .‬הוא ימחץ' – הוא שובר‬ ‫קוראים לו 'יום הזיכרון'‪ .‬מה עוד יש לנו‬ ‫והוא מרפא אותנו‪ .‬שכאשר אדם יודע‬ ‫ביום ראש השנה? ראש חודש! שניהם‬ ‫שבכל דבר יש את שם הוי"ה‪ ,‬שכאשר‬ ‫יום זיכרון‪ .‬הזיכרון של ראש השנה הוא‬ ‫אדם יודע שבכל דבר יש ניסים‪ ,‬זוהי‬ ‫'אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי‬ ‫נחמתנו‪ ,‬זוהי דרכנו לשמור על דבקותנו‬ ‫קדם'‪ .‬זהו 'עבר הווה עתיד' מבריאת‬ ‫בבורא‪ ,‬אמונתנו בה קדוש ברוך הוא‪ .‬אני‬ ‫העולם ועד עכשיו‪ .‬בראש השנה‪ ,‬כאשר‬ ‫רוצה שתראה שאפילו בתוכחה שם‬ ‫אתה מתחיל לעשות חשבונות על מה‬ ‫הוי"ה נמצא בכל פסוק‪.‬‬ ‫שקורה מבריאת העולם ועד ראש‬ ‫השנה‪ ,‬זה עולם של סתירות‪ .‬כאן הייתה‬ ‫בשמחה והודאה ניתן לעבור הכל‬ ‫גירוש ספרד‪ ,‬ובעיר אחרת רקדו אצל‬ ‫החתם סופר אומר‪ :‬נאמר במזמור‬ ‫הכנסת ספרי תורה‪ ...‬ראש השנה נקרא‬ ‫לתודה‪' ,‬עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו‬ ‫'ראש' מכיוון שהוא 'למעלה מן הזמן'‪.‬‬ ‫ברננה'‪' .‬ברננה' יכולה להיות גם לשון‬ ‫'ראש חודש' הוא כן 'זמן' 'המקדש‬ ‫של צער ואנחה‪ .‬האם זו סתירה‬ ‫ישראל והזמנים'‪ .‬מהי הסתירה בין שני‬ ‫לכאורה? הוא אומר‪ :‬כן‪ ,‬בעצם‪' ,‬כי ה'‬ ‫הדברים? על כך בא השופר ותוקעים‬ ‫הוא אלוקים הוא עשנו'‪' .‬ולו' הוא כתיב‬ ‫ואומרים 'תקע בשופר גדול לחירותנו'‪,‬‬ ‫וקרי‪ .‬הוא יכול להיות עם ו' וא' (ולא)‪.‬‬ ‫אך עכשיו בעולם זה לא יסתדר‪ ,‬ויהיו‬ ‫אם זה עם ו'‪ ,‬אנו בשמחה‪ .‬אך אם זה‬ ‫סתירות בין דברים רבים‪ ,‬אך עליך‬ ‫'ולא' עם א'‪ ,‬אז לא‪ .‬אז 'בואו לפניו‬ ‫להאמין‪ .‬היהודים בעבר גם לא ראו‬ ‫ברננה'‪' ,‬בואו שעריו בתודה חצרתיו‬ ‫ניסים‪ ,‬הם גם ראו טבע בהכל‪ .‬אנו‬ ‫בתהלה'‪ .‬שאפילו אם תודה להקדוש‬ ‫צריכים להאמין שיש לנו ניסים‬ ‫ברוך הוא – אפילו מ'ברננה' תהיה‬ ‫ונפלאות מהקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואנו‬ ‫ח‬ ‫אבנר פרש לגמלאות‪ ,‬והוא החל לשכתב‬ ‫שמחה‪ .‬בשמחה ושבח והודאה תוכל‬ ‫את פסקי הדין שלו‪ .‬אך הוא לא יכול‬ ‫לעבור הכל‪.‬‬ ‫לשכתב כל משפט קטן‪ ,‬אך הוא כתב‬ ‫את פסק הדין של יהודי זה‪ .‬הוא כתב‬ ‫עם האמונה הנכונה ניתן להיות פועל ישועות‬ ‫ישנו סיפור המובא בספר 'מחזיר‬ ‫שמגיע לו חמש עשרה שנות מאסר‪ ,‬אך‬ ‫אליהו' מאת רבי אליהו פאלט זצ"ל‪,‬‬ ‫רק אם זה אמת‪ ,‬אך זה לא אמת‪ .‬השופט‬ ‫בחלק השני בהקדמה‪ .‬דודי הרה"ח ר'‬ ‫לא מרגיש שזה אמת‪ ,‬אז הוא הלך‬ ‫משה מנחם טאובנפלד שליט"א מספר‬ ‫והגיש שהוא אינו מרגיש בנוח שהיהודי‬ ‫אותו קצת אחרת‪ ,‬אך אספר אותו כפי‬ ‫עדיין יושב בכלא‪ ,‬הוא מרגיש שהוא לא‬ ‫שהוא מובא ב'מחזיר אליהו'‪ .‬היה יהודי‬ ‫פסק נכון‪ ,‬אז אמרו לו שאם אתה לא‬ ‫שלא היה שומר תורה ומצוות‪ ,‬נקרא לו‬ ‫מרגיש בנוח‪ ,‬מוציאים אותו!‬ ‫'אבנר'‪ .‬הוא לא שמר תורה‪ ,‬והוא נאסר‬ ‫כאשר יהודי מאמין שכתוב בגמרא‬ ‫במאסר‪ .‬בתפיסה היה לו הרבה זמן‪ .‬בא‬ ‫– זה כתוב בגמרא! כאשר יהודי נמצא‬ ‫רב תלמיד חכם לבקרו בתפיסה‪ ,‬והביא‬ ‫במצב קשה‪ ,‬זו גם סגולה‪ .‬אבל אתם‬ ‫לו ספרים‪ .‬הוא החל לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫רואים מה קורה כאן?! כאשר יהודי‬ ‫פעם אחת בא הרב‪ ,‬ורואה את היהודי‬ ‫מאמין בה קדוש ברוך הוא‪ ,‬הוא רואה‬ ‫שבעבר לא היה שומר תורה ומצוות‬ ‫זאת בחז"ל‪ ,‬והקדוש ברוך הוא אומר לו‪:‬‬ ‫ועכשיו התחיל לחזור בתשובה‪ ,‬כועס‪.‬‬ ‫כן! זו אמונה פשוטה בהקדוש ברוך‬ ‫הוא שואל אותו‪ :‬למה אתה כל כך‬ ‫הוא‪ .‬כאשר יש לנו הכרת הטוב אמיתית‪,‬‬ ‫כועס? הוא אומר‪ :‬מה זאת אומרת? אני‬ ‫אנו יכולים ללכת הביתה חופשיים‪.‬‬ ‫הולך להשתחרר מהתפיסה! שואל אותו‬ ‫הצרה שלנו היא שאנו חכמים מדי‪ .‬אני‬ ‫הרב‪ :‬מה זאת אומרת? נשארו לך עוד‬ ‫לא התמים‪ .‬אצלי זה לא יקרה‪...‬‬ ‫חמש עשרה שנה?! הוא אומר לו‪ :‬הוא‬ ‫מצא חז"ל שאומר שכאשר יהודים‬ ‫לצדיקים ממונם חשוב מאוד‬ ‫ישמרו שתי שבתות מיד נגאלו! הרב‬ ‫ב'ספר חסידים' נאמר שאסור‬ ‫ניסה לומר לו שזה לא מדבר על‬ ‫לכבות אש בנשיפה‪ .‬הרבנית מבעלזא‬ ‫התפיסה‪ ,‬ולא על יחיד‪ ,‬אלא על כלל‬ ‫אומרת‪' :‬מי שמכבה גפרור אינו שווה‬ ‫ישראל כולו‪.‬‬ ‫גפרור'‪ .‬לא תמיד גפרור נדלק מיד‪ .‬הדור‬ ‫הישן מקפיד לפני שזורקים אותו‪ .‬כק"ז‬ ‫הבעל תשובה אמר לו‪ :‬מה זאת‬ ‫ז"ל [כ"ק אדמו"ר הגה"ק בעל 'ברכת‬ ‫אומרת? אני יודע אנגלית טוב יותר‬ ‫שמים' מקאשוי זצוק"ל] נהג להדליק‬ ‫ממך‪ .‬בספר האנגלי לא כתוב עם כל‬ ‫בין שבעה לתשעה נרות עם גפרור‬ ‫המפרשים‪ .‬שם כתוב שאם היהודים‬ ‫אחד‪ .‬פעמים רבות נהג הגבאי להדליק‬ ‫ישמרו שתי שבתות הם ישתחררו מיד‪.‬‬ ‫עוד אחד ולנסות לתת לו‪ ,‬אך הוא‬ ‫הרב חוזר כמה שבועות מאוחר יותר‪,‬‬ ‫מעולם לא לקח‪.‬‬ ‫ואינו מוצא את אבנר – אבנר שוחרר!‬ ‫הוא בודק מה קרה‪ ,‬ומתברר לו ששופט‬ ‫ט‬ ‫שיש לעשות כדי לעשות תשובה‪ .‬הדבר‬ ‫הרעיון הוא שיש להתייחס‬ ‫הראשון הוא 'התבודדות'‪ .‬אדם צריך‬ ‫ברצינות למשרתי הקדוש ברוך הוא‪ .‬זו‬ ‫להתרחק מחבורת אנשים המפריעים לו‬ ‫הסיבה שיעקב אבינו חזר בשביל פחים‬ ‫בעבודת ה'‪ .‬זה הדבר הראשון‪ .‬שאדם‬ ‫קטנים‪ .‬אצל צדיקים ממונם חשוב להם‬ ‫צריך לבחור חבורה שתביא לו תורה‪,‬‬ ‫יותר מגופם‪ ,‬מכיוון שאלו משרתי‬ ‫יראת שמים ועבודת ה'‪ .‬הדבר השני הוא‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬לכן התייחסו לכך‬ ‫שאסור לעשות שום עבירה‪ ,‬אפילו קלה‬ ‫ברצינות‪ .‬אנו צריכים ללמוד את מידת‬ ‫שבקלות‪ .‬הדבר השלישי הוא שאוכלו‪,‬‬ ‫הכרת הטוב מפרשת השבוע‪.‬‬ ‫שתייתו ושינתו‪ ,‬לא משנה איזה זמן‪,‬‬ ‫שלא יעשה הבדל בזמן‪ ,‬שיעבוד את‬ ‫כאשר חיים למען הקדוש ברוך הוא זוכים לעזרה‬ ‫ב'מחזיר אליהו' מובא סיפור‪ :‬היה‬ ‫הקדוש ברוך הוא תמיד‪ .‬הוא מביא את‬ ‫מלמד תורה‪ ,‬מחנך‪ .‬הוא נהג במכונית‬ ‫השל"ה הקדוש‪ ,‬שכעס מאוד על בין‬ ‫מעל המהירות המותרת‪ .‬רצו לשלול את‬ ‫הזמנים‪ ,‬שאומרים שעכשיו בין הזמנים‬ ‫רישיונו‪ ,‬אך הוא היה זקוק לו מאוד‬ ‫ואין צורך ללמוד‪ .‬החתם סופר אומר‬ ‫עבור הפצת התורה שלו‪ .‬הוא האמין‬ ‫שיהודי צריך להיות 'כל הזמנים שווים'‪.‬‬ ‫בה קדוש ברוך הוא שכוח הרבים בוודאי‬ ‫הדבר הרביעי הוא עניין השמחה‬ ‫יגן עליו‪ .‬הגיע המשפט והשופט ביקש‬ ‫וההתלהבות‪ .‬עצלות ועצבות מונעות‬ ‫את תמונות המצלמה שבהן נראה נוסע‬ ‫תשובה‪ ,‬כפי שנאמר בפרשת כי תבוא‬ ‫מעל המהירות המותרת‪ .‬התובע הסתכל‬ ‫'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך‬ ‫ולא מצא אותן‪ .‬השופט אמר‪" :‬בטל את‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪'.‬‬ ‫המשפט! הוא יכול ללכת הביתה עם‬ ‫החתם סופר מפרש זאת בפסוק‪:‬‬ ‫הרישיון!" מסיפור כזה רואים שכאשר‬ ‫'כי יקח איש אישה חדשה' – אדם רוצה‬ ‫יהודי חי למען הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫להתחדש‪ ,‬להיות בריה חדשה‪ ,‬הוא‬ ‫'בנפלאותיך וטובותיך שבכל עת' הוא‬ ‫רוצה לחזור בתשובה להקדוש ברוך‬ ‫נעזר‪ .‬אי אפשר לראות זאת תמיד‪.‬‬ ‫הוא‪ .‬הדבר הראשון הוא 'לא יצא לצבא'‬ ‫ארבעת הדברים שיש לעשות כדי לעשות תשובה‪:‬‬ ‫– אל תלך לחבורות שאין בהן עבודת ה'‪.‬‬ ‫התבודדות; זהירות אפילו בקל שבקלים; כל הזמנים‬ ‫הדבר השני הוא 'ולא יעבור עליו לכל‬ ‫שווים; שמחה והתלהבות‬ ‫דבר' – שלא יעבור על שום דבר‪ ,‬אפילו‬ ‫החתם סופר מביא בפרשת כי‬ ‫קל שבקלות‪ .‬הדבר השלישי הוא 'נקי‬ ‫תצא‪ :‬כתיב 'כי יקח איש אישה חדשה‬ ‫יהיה לביתו שנה אחת' – 'שנה' היא‬ ‫לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר‬ ‫לשון של 'זמן'‪ .‬בכל זמן שיעבוד את‬ ‫נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬והדבר הרביעי הוא‬ ‫אשתו אשר לקח'‪ .‬אומר החתם סופר‬ ‫'ושמח את אשתו אשר לקח' – שיחיה‬ ‫שזה מרמז על דברים שיש לקיים‬ ‫בשמחה‪.‬‬ ‫בתשובה‪ .‬אנו בימי אלול‪ ,‬ועלינו לעשות‬ ‫תשובה‪ .‬הפסוק אומר ארבעה דברים‬ ‫י‬ ‫עשה ה' למשה ולישראל עמו' – שהוא‬ ‫החתם סופר מציב כאן יסוד אדיר‪:‬‬ ‫יכול לומר 'ברוך ה' אשר הציל‪'.‬‬ ‫לפני שעושים תשובה‪ ,‬יש לבחון את‬ ‫החברה שבה מסתובבים‪ .‬יש לראות את‬ ‫שמחה צריכה להיות בשלמות‬ ‫העבירות שאנו קוראים להן היום "אני‬ ‫ישנו החתם סופר הידוע בפרשת‬ ‫לא במדרגה הזו"‪ .‬איזה זמן אני לוקח‬ ‫ויחי‪' :‬וירא יוסף לאפרים בני שלושים‬ ‫בקלות‪ ,‬האם אני בשמחה ובהתלהבות‬ ‫גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי‬ ‫בכל עבודה‪ ,‬ובאיזה מארבעת הדברים‬ ‫יוסף'‪ .‬שואל החתם סופר מהו ה"גם" –‬ ‫הוא חלש‪ ,‬עליו לעשות תיקון‪.‬‬ ‫'גם בני מכיר בן מנשה'? אומר החתם‬ ‫סופר שהמגן אברהם (סימן רכ"ה סעיף‬ ‫יהודי צריך שיהיה לו סדר של‬ ‫קטן ד') מביא בשם ה'ילקוט חדש'‪ ,‬שיש‬ ‫'תורה עבודה'‪ ,‬להיות דבוק להקדוש‬ ‫לעשות סעודה ושמחה כאשר מגיעים‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬לא להיות רשלן‪ .‬אין 'בין‬ ‫לגיל בר מצווה בדיוק כמו שמחת‬ ‫הזמנים'‪ ,‬אין זמן שבו ניתן להתרשל‪.‬‬ ‫החתונה‪ .‬המקור לכך הוא הזוהר חדש‬ ‫לשמור על החברה ולא שתהיה אבחנה‬ ‫על הפסוק 'צאנה וראינה בנות ציון‬ ‫בין מצוות‪ ,‬עבירות‪ ,‬עשה‪ ,‬לאו‪ ,‬או מנהג‪,‬‬ ‫במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו‬ ‫אפילו מה שאינו עבורי‪ ,‬והעיקר הוא‪:‬‬ ‫ביום חתונתו וביום שמחת לבו'‪ .‬שואל‬ ‫לחיות בשמחה‪.‬‬ ‫החתם סופר‪ :‬מדוע לא מזכירים את‬ ‫אביו‪ ,‬אלא רק את אמו ('בעטרה‬ ‫השמחה הגדולה ביותר היא שניתן להודות להקדוש‬ ‫שעטרה לו אמו')? אומר החתם סופר‪:‬‬ ‫ברוך הוא‬ ‫החתם סופר אומר בפרשת יתרו‪:‬‬ ‫שהאב אמנם שמח מאוד בבר מצווה‬ ‫'ויחד יתרו על כל הטובה ויאמר ברוך‬ ‫של בנו‪ ,‬שבנו הגיע לחכמה בינה דעת‪,‬‬ ‫ה''‪ .‬אומר החתם סופר שיתרו רצה‬ ‫שהוא מקבל את עול התורה והמצוות‪,‬‬ ‫להודות לה קדוש ברוך הוא על כך‬ ‫אך מצד שני‪ ,‬הוא בצער‪ ,‬שאינו יכול‬ ‫שהציל את כלל ישראל‪ .‬כאשר בא‬ ‫עוד לקיים את מצוות החינוך‪ .‬נזיר‬ ‫להודות ולשבח את הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫מביא קרבן על מצווה שסיים‪ .‬מכאן‬ ‫הוא היה כל כך בשמחה‪ ,‬אך שמחתו‬ ‫יוצא שבליל הבר מצווה שמחת האב‬ ‫הייתה על כך שיש לו הזכות להודות‬ ‫אינה בשלמות‪ .‬האם כן שמחה‬ ‫ולשבח את הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ועם‬ ‫בשלמות‪ ,‬מכיוון שאין לה את החיוב –‬ ‫עבודה זו הוא היה כל כך בשמחה‪ ,‬והוא‬ ‫כמו לאב – בחינוך‪ .‬לכן נאמר 'שעטרה‬ ‫שמח הרבה יותר שיש לו הזכות להודות‬ ‫לו אמו' בבר מצווה‪ ,‬מכיוון ששמחה‬ ‫ולשבח את הקדוש ברוך הוא‪ ,‬הרבה‬ ‫צריכה להיות בשלמות‪ .‬לכן‪ ,‬איש יהודי‬ ‫יותר ממה שהיהודים שמחו על כך‬ ‫כאשר מגיע לבר מצווה צריך להיות‬ ‫שניצלו ממצרים‪' .‬ויחד יתרו' – יתרו‬ ‫בשמחה‪ ,‬מכיוון ששמחה היא מצוות‬ ‫שמח‪ ,‬הרבה יותר שהוא יכול להודות‬ ‫עשה מדאורייתא‪.‬‬ ‫לה קדוש ברוך הוא‪ ,‬מאשר 'לכל אשר‬ ‫יא‬ ‫כלום‪ .‬הוא אומר שכאשר אדם נכנע‬ ‫שמחה צריכה לבוא מהלב‬ ‫לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אז "אלול" ראשי‬ ‫הוא אומר דבר נורא‪ .‬לא נאמר‬ ‫תיבות "אהוב למעלה ונחמד למטה‪".‬‬ ‫שבחור בר מצווה צריך לשמוח‪ .‬גם לא‬ ‫נאמר שביום מתן תורה צריך לשמוח‪.‬‬ ‫הראש צריך להיות תקיף‬ ‫מדוע לא נאמר שבחור בר מצווה צריך‬ ‫בישמח ישראל הוא מביא‪ :‬כתוב‬ ‫לשמוח? ומדוע לא נאמר שביום מתן‬ ‫בתורה "ונתנך ה' לראש ולא לזנב"‪.‬‬ ‫תורה צריך לשמוח? אומר החתם סופר‬ ‫התרגום אומר "לתקיף ולא לחלש" –‬ ‫שזו אינה מצווה לשמוח כעול‪ ,‬מכיוון‬ ‫חזק ולא חלש‪ .‬בראש השנה אומרים‬ ‫שאם זו מצווה זהו עול‪ .‬זו שמחה שאנו‬ ‫"יהיו לרצון שנהיה לראש ולא לזנב"‪.‬‬ ‫שמחים מעצמנו! ויתרה מכך‪ ,‬המצווה‬ ‫שלמה המלך אומר במשלי‪ ,‬שכל מחלה‬ ‫צריכה לגרום לשכוח מהגשמיות‪ .‬זה‬ ‫בגוף ובנפש העיקר הוא לחזק את‬ ‫צריך להיות בבר מצווה‪ .‬בחור בר מצווה‬ ‫הדעת‪ ,‬שאם הדעת תהיה חזקה‬ ‫צריך להיות כל כך בשמחה‪ ,‬עד שזה‬ ‫ושולטת מול רגשי הלב‪ ,‬הוא יוכל‬ ‫יגרום לו לשכוח מהעולם הזה‪ ,‬ולא רק‬ ‫להתחזק על מחלתו‪ .‬אנחנו מבקשים‬ ‫בבר מצווה צריך לקבל כך את עול‬ ‫מהקדוש ברוך הוא‪ ,‬שתהיה לנו דעת‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬אלא בכל יום 'המחדש‬ ‫ברורה ונהיה לראש‪ ,‬שהראש יהיה‬ ‫בטובו בכל יום תמיד'‪ .‬בכל יום צריך‬ ‫תקיף ולא חלש‪.‬‬ ‫להיות בשמחה‪ ,‬שניתן לקיים את‬ ‫המצוות‪ .‬שמחה מעומק הלב‪ ,‬הכרת‬ ‫לאחר ששומעים דברי התעוררות‪ ,‬צריך לקיימם מיד‬ ‫אבל לכך צריך להוסיף את מה‬ ‫הטוב לה קדוש ברוך הוא‪ ,‬על הזכות‬ ‫שמביא רבי אליהו דסלר ב'מכתב‬ ‫שאנו בני מלכים‪ ,‬על הזכות שאנו עם‬ ‫מאליהו'‪ :‬כשאדם רוצה באמת לעשות‬ ‫סגולה‪ ,‬על הזכות שהקדוש ברוך הוא‬ ‫תשובה‪ ,‬הוא רוצה באמת לעשות את‬ ‫עזר לנו לקיים את התורה והמצוות‪.‬‬ ‫המעשים הטובים שהוא שומע‬ ‫הרמזים של אלול‬ ‫בשיעורים ולומד בספרי מוסר‪ ,‬זה צריך‬ ‫מובא בספרי הקדמונים ש'אלול'‬ ‫לקרות מיד‪ ,‬אסור לדחות זאת לאחר‬ ‫ראשי תיבות "אני לדודי ודודי לי"‪ .‬אומר‬ ‫כך‪ .‬הוא מביא שרבי ישראל סלנטר‬ ‫החידושי הרי"ם שאלול הוא גם צירוף‬ ‫אמר‪ ,‬שאם אדם רוצה לדעת אם הוא‬ ‫האותיות "לא אנחנו – לו אנחנו"‬ ‫יהודי ירא שמים‪ ,‬שיסתכל אם הוא‬ ‫במזמור לתודה‪ ,‬שהקרי הוא "לו"‬ ‫מקבל את מה שהוא לומד מיד‪ .‬הוא‬ ‫והכתיב הוא "לא"‪ .‬הוא אומר "ולו‬ ‫מביא ראיה יפה מהגמרא (סוכה מד‬ ‫אנחנו" – אנחנו שייכים להקדוש ברוך‬ ‫ע"א)‪ :‬כשאייבו עמד לפני רבי אליעזר‬ ‫הוא בכל מצב‪" ,‬ולא אנחנו" – אנחנו‬ ‫בן צדוק‪ ,‬בא אדם ואמר שיש לו ערים‪,‬‬ ‫כלום ומבטלים את כל עצמיותנו‬ ‫כרמים ושדות זיתים‪ ,‬ובאו אליו אנשי‬ ‫להקדוש ברוך הוא‪" .‬ולו אנחנו" – לו‬ ‫הכפר לעבוד בכרמים בשמיטה‪ ,‬והוא‬ ‫אנחנו עם‪" ,‬ולא אנחנו" – לעצמנו אנחנו‬ ‫יב‬ ‫המתים יהללו י‪-‬ה ולא כל יורדי דומה"‪.‬‬ ‫משלם להם משדות הזיתים‪ .‬האם אני‬ ‫הוא מביא מהרוז'ינר‪ :‬גם אם אדם נמצא‬ ‫עושה נכון או לא? אמר לו רבי אליעזר‬ ‫במצב של "ירידה" – אל תעצור שם‪,‬‬ ‫בן צדוק שלא‪ ,‬אינך עושה נכון‪ .‬ברגע‬ ‫אלא התחל להודות ולשבח את הקדוש‬ ‫שרבי אליעזר בן צדוק אמר את‬ ‫ברוך הוא‪ .‬כשאדם חולה כל כך שלפי‬ ‫הדברים‪ ,‬יצא אייבו‪ .‬רבי אליעזר בן‬ ‫הטבע אין לו רפואה‪ ,‬שיחזק את עצמו‬ ‫צדוק הבין שהוא הולך לומר לפועלים‬ ‫שהקדוש ברוך הוא הוא בעל רחמים‪ ,‬כל‬ ‫שהם לא יכולים לקחת תשלום משדות‬ ‫יכול ללא גבולות‪ ,‬והוא ישלח לו רפואה‬ ‫הזיתים‪ ,‬ואמר שהוא גר בעיר ארבעים‬ ‫למעלה מן הטבע‪ ,‬כפי שכתוב בפסוק‬ ‫שנה ולא מצא אדם ישר כזה‪ .‬אחר כך‬ ‫"ורוח איש יכלכל מחלהו"‪ .‬בכך שאדם‬ ‫חזר אייבו לשאול מה עליו לעשות‪ ,‬ורבי‬ ‫מתחזק‪ ,‬זו העצה הטובה ביותר לישועת‬ ‫אליעזר בן צדוק אמר לו שישלם‬ ‫הנפש ורפואת הגוף‪ .‬על כך אנו‬ ‫לפועלים מכיסו‪ ,‬ויפקיר את שדות‬ ‫מתפללים "ותקנינו בעצה טובה‬ ‫הזיתים לעניים‪.‬‬ ‫"מלפניך"" – לא ממלאך‪ ,‬לא מאף אחד‪,‬‬ ‫אלא מלפניך‪ .‬כשהדברים נראים חסרי‬ ‫אומר רבי ישראל סלנטר‪ ,‬שרבי‬ ‫תקווה‪ ,‬תן לנו מלפניך‪.‬‬ ‫אלעזר בן צדוק שיבח את האיש הזה כל‬ ‫כך‪ ,‬מפני שהוא ירא חטא‪ .‬הוא שומע‬ ‫הקדוש ברוך הוא יעזור‪ ,‬שכלל‬ ‫שהוא אינו עושה נכון‪ ,‬קודם כל הוא‬ ‫ישראל לעולם לא ייפלו‪ ,‬לעולם לא‬ ‫עוצר את הפועלים‪ ,‬ואחר כך הוא חוזר‬ ‫יוותרו‪ ,‬אלא שתהיה להם האמונה‬ ‫לשאול מה לעשות הלאה‪ .‬מובן שצריך‬ ‫והכרת הטוב להקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואז‬ ‫לעשות הכל ביישוב הדעת‪ ,‬אבל אחר‬ ‫הכלל ישראל יראו כל מיני ישועות‬ ‫כך צריך לפעול מיד‪.‬‬ ‫וברכות‪.‬‬ ‫לא לעצור בירידה‬ ‫הישמח ישראל בהגדה של פסח‬ ‫אומר כך‪ :‬אנחנו אומרים בהלל "ולא‬ ‫יג‬