gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫¯‪·Ç¯´´Áƽȸ±‬‬ ‫‪ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á‬‬ ‫גליון תתס"ה פרשת כי תבוא ט"ז אלול תשפ"ו‬ ‫לבעלי הדין שמגיעים להתדיין אצלו‪ ,‬שכדאי להם לעשות פשרה‬ ‫אגדה ובקיאות‬ ‫ולא להגיע לדין ממש‪ ,‬וכל בית דין המרבה בזה הרי זה משובח‪.‬‬ ‫יוצא לנו מכך‪ ,‬שאם היו מסדרים את חלק חושן משפט‬ ‫"היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים‬ ‫בהתחלה‪ ,‬יטעו לומר שגם בשאר חלקי השו"ע שייך ענין פשרה‪,‬‬ ‫האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם" )כו‪,‬‬ ‫ועל כן סדרוה לבסוף‪ ,‬לומר‪ ,‬שבשלושה החלקים הראשונים אסור‬ ‫טז(‬ ‫לעשות שום פשרה לא יגרע ולא יוסיף‪ ,‬רק בענייני חושן משפט‬ ‫בדיני ממונות ושאר תביעות שבין אדם לחבירו‪ ,‬באלה מצוה‬ ‫לכאורה לשון הפסוק "היום הזה" אינו מובן‪ ,‬שהרי ביום הזה‬ ‫לעשות פשרה‪ ,‬לוותר משלו מצד השלום‪.‬‬ ‫אין באפשרותנו לקיים את כל החוקים ואת כל המשפטים אשר‬ ‫ובזה יובן היטב לשון הכתוב הנ"ל‪ ,‬וגם את המילה "האלה"‬ ‫קיומם שייך רק בזמנים מסוימים! לדוגמא‪ :‬אכילת מצה שקיומה‬ ‫שכתובה בין 'החוקים' לבין 'המשפטים'‪ ,‬משום דידוע שאיפה‬ ‫אינו אלא בהגיע חג הפסח ולא "היום הזה"!‬ ‫שכתוב 'האלה' הכוונה לומר‪ :‬אלה‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪) ,‬כמו‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬הפרשה מדברת גם על מצוות ביכורים ומעשרות‪,‬‬ ‫שכתוב בפרשת יתרו "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" ‪-‬‬ ‫שהן מצוות התלויות בארץ‪ ,‬ובאותו זמן שבני ישראל קיבלו אותן‬ ‫ומפרש רש"י "לא פחות ולא יותר"(‪ ,‬וזהו א"כ הסבר הפסוק‪" :‬היום‬ ‫היו הם במדבר ולא יכלו לקיימן‪ ,‬וגם כאשר יכנסו לארץ ‪ -‬החיוב‬ ‫הזה ה' אלוקיך מצוך לעשות את החוקים האלה" לגבי החוקים‬ ‫יכנס לתקפו רק לאחר ארבע עשרה שנות כיבוש וחלוקה‪ .‬מהי אם‬ ‫בשלושת חלקי שו"ע הראשונים צריכים שיהיה בבחינת "האלה"‬ ‫כן כונת הכתוב באמרו "היום הזה"?‬ ‫דווקא‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪" .‬ואת המשפטים" ‪ -‬ענייני "חושן‬ ‫התשובה היא ‪ -‬אומר הבן איש חי ‪ -‬שהמילה "ושמרת" המוזכרת‬ ‫משפט"‪ ,‬בהם לא כתוב האלה‪ ,‬כי שם יש לעשות פשרות‪...‬‬ ‫בפסוק זה‪ ,‬היא מלשון "ואביו שמר את הדבר" )בראשית לז‪ ,‬יא(‬ ‫)פנינים(‬ ‫כפי שפרש רש"י שם‪ ,‬שהיה יושב ומצפה מתי יתקיים הדבר‪.‬‬ ‫אומרת‪ ,‬אם כן‪ ,‬התורה‪" :‬היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את‬ ‫"ארור מקלה אביו ואמו" )כז‪ ,‬טז(‬ ‫החוקים האלה ואת המשפטים"‪ .‬ואיך תקיימם‪ ,‬והלא אינך יכול?‬ ‫התשובה היא‪" :‬ושמרת"‪ ,‬תהיה יושב ומצפה מתי כבר תוכל לקיים‪,‬‬ ‫בחור בא לפני ה"חזון איש"‪ .‬הוא מבית פושר‪ ,‬ה' זיכהו להתחזק‪,‬‬ ‫ואז מעלה עליך הכתוב כאילו "ועשית אותם"‪.‬‬ ‫הוא לומד בישיבה‪ .‬אבל כשהוא חוזר הביתה‪ ,‬יש לו בעיה‪ .‬אמו‬ ‫)ובן איש חי(‬ ‫לא מכסה ראשה‪ .‬ואסור לומר דברים שבקדושה כנגד שערותיה‬ ‫המגולות של אישה נשואה‪ .‬מה יעשה‪ ,‬איך ישיר זמירות‪ ,‬ויברך‬ ‫ברכת המזון?‬ ‫"היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים‬ ‫ענהו ה"חזון איש"‪ :‬במשנה ברורה )עה‪ ,‬ה( מבואר‪ ,‬שדי בעצימת‬ ‫האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל‬ ‫עינים‪ .‬תסתכל בסידור‪ ,‬ודי‪.‬‬ ‫לבבך ובכל נפשך" )כו‪ ,‬טז(‬ ‫אבל לבו של הבחור נקפו‪" :‬אולי מוטב צידוד כל הגוף‪ ,‬שלא‬ ‫אמר הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע ‪ -‬המדקדק בפסוק יראה‬ ‫תהיה מולי?!"‬ ‫שלכאורה אין זה כתוב כסדר הנכון‪ ,‬דהיה צריך להיות כתוב "היום‬ ‫החזון איש הזדעזע‪" :‬אם ההלכה מתירה‪ ,‬רצונך להחמיר על‬ ‫הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את חוקים ואת המשפטים‪ ,‬ורק אח"כ‬ ‫חשבון כבודה של אמך?! להתריס‪ ,‬להפנות אליה גב?! ואם היא‬ ‫את המילה 'האלה'‪ ,‬ולמה המילה 'האלה' כתובה בין 'החוקים'‬ ‫תקום ותטרח להגיש לשלחן‪ ,‬ותסתובב סביב‪ ,‬אתה תשיר "אשת‬ ‫ל'המשפטים'?‬ ‫חיל" ותסתובב כנגדה כסביבון?!"‬ ‫אלא ענה והסביר‪ :‬ידוע הטעם למה סדרו בעלי הטור‪-‬שולחן‬ ‫זו "חומרה" שתצית אש בבית‪ ,‬ואש גדולה ממנה בגיהנם!‬ ‫ערוך את החלק 'חושן משפט' לבסוף אחר שלושה החלקים‬ ‫ידוע כמה מקפידים בבעלז על המנהגים ובפרט בפסח‪ ,‬ובפרט‬ ‫הראשונים ‪' -‬אורח חיים'‪' ,‬יורה דעה'‪' ,‬אבן העזר'‪ ,‬והלא בתורה‬ ‫על מנהג רווח כהימנעות מאכילת "שרויה"‪.‬‬ ‫סודר ענייני משפט תיכף אחר מתן תורה ‪ -‬יתרו‪ ,‬משפטים‪ ,‬בעוד‬ ‫ה"שר שלום" מבעלז זצ"ל הסב לשולחן ליל הסדר‪ ,‬ואימו‬ ‫שהרבה הלכות בענייני אבן העזר ושאר חלקי שו"ע לא נמצאו רק‬ ‫הישישה לצידו‪ .‬בהגיעם ל"שולחן עורך" הוגש המרק נטלה האם‬ ‫בספר דברים בסופה של התורה? אלא ההסבר הוא‪ ,‬משום שאצל‬ ‫מצה‪ ,‬ופוררה אותה במרק‪ ,‬לעיניהם המתפלצות של החסידים‪.‬‬ ‫דיני ממונות מצינו ענין פשרה )חו"מ סימן י"ב(‪ ,‬ומצוה לדיין לומר‬ ‫אבל הרבי שותק‪ ,‬שתקו גם הם‪.‬‬ ‫גליון זה מוקדש לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |‬ ‫ולהצלחת ר' אלחנן שמואל‪1‬בן ר' נח יצחק ומשפחתו‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫אכלה‪ ,‬ונהנתה‪ .‬נטלה מצה ופוררה אותה לצלחתו של הרבי‪.‬‬ ‫אחרי כמה ימים‪ ,‬הגיעו לדברי הגמרא במסכת שבת )כה ע"ב(‪:‬‬ ‫"זה טוב‪ ,":‬אמרה‪.‬‬ ‫"תנו רבנן‪ :‬איזה עשיר?" נו‪ ,‬איך נעשים עשירים? התעורר מיודעינו‪,‬‬ ‫הנהן הרבי כנגדה‪ ,‬גחן ואכל!‬ ‫ואז הוא שומע את הרב מקריא מתוך הגמרא‪ ..." :‬רבי יוסי אומר‪:‬‬ ‫הבחין בהזדעזעותם של החסידים‪ ,‬ואמר‪" :‬אכילת 'שרויה'‬ ‫כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו"‪.‬‬ ‫אינה איסור מדאורייתא‪ ,‬ואף לא מדרבנן‪ .‬מנהג היא‪ .‬מנהג קדוש‪,‬‬ ‫בשמעו דברים אלו שמח בלבו ‪ -‬הנה‪ ,‬יש תקוה! הלא גם לו יש‬ ‫מקדמת דנא‪ .‬אבל מנהג‪ .‬וכיבוד אם‪ ,‬מצות עשה מדאורייתא‪.‬‬ ‫את היכולת להתקין בית הכסא סמוך לשולחנו‪...‬‬ ‫והמזלזל בה‪ ,‬חלילה‪ ,‬עובר על "ארור מקלה אביו ואמו" )דברים‬ ‫רץ הביתה ואמר לאשתו‪" :‬קחי את הילדים לגן ותחזרו מחר"‪...‬‬ ‫כז‪ ,‬טז(‪ ,‬שמזלזל בהם‪ ,‬מלשון קלון )רש"י וראב"ע(‬ ‫הביא פועלים‪ ,‬אשר חפרו חור בתוך הבית באמצע הסלון‪ ,‬כיסה‬ ‫היש ספק כיצד לנהוג?!"‪....‬‬ ‫אותו במכסה דק ‪ -‬והנה שירותים בתוך הבית!‬ ‫)והגדת(‬ ‫אשתו חזורת לבית‪ ,‬רואה את השירותים החדשים ושואלת‬ ‫אותו‪" :‬מה זה?"‬ ‫"ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה" )כח‪ ,‬ג(‬ ‫אמר לה בעלה‪" :‬את יכולה ללכת ללוות כספים‪ ,‬תוך שבוע‬ ‫ברוך אתה בעיר ‪ -‬שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך )בבא‬ ‫אנחנו עלוים על דרך המלך‪ ,‬עשרינו מובטח!"‬ ‫מציעא קז ע"א(‬ ‫תוך יומיים אשתו והילדים ברחו מהבית‪ ...‬אחרי שלושה ארבעה‬ ‫רבי שלום שבדרון זצ"ל מספר‪ ,‬שפעם ישב חסיד סלונים בתוך‬ ‫ימים כל השכנים עזבו‪ .‬אבל הוא החזיק מעמד כי הבין שבשביל‬ ‫חבורת משכילים‪ .‬הם דברו על הצורך החיוני ללמוד לימודי חול‬ ‫כסף צריך להקריב הרבה‪ ,‬אבל כשהמצב החמיר עוד יותר ונעשה‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬והביאו ראיה לדבריהם‪ ,‬שהרי אפילו הרמב"ם היה‬ ‫בלתי נסבל ‪ -‬גם הוא עזב‪.‬‬ ‫בקי גם בחכמות חיצוניות‪.‬‬ ‫ואז הוא פנה לרב בתלונה‪" :‬הלא שמעתי ממך בשיעור שמי‬ ‫החסיד שמע את הדברים‪ ,‬חיך ואמר‪ :‬אמשול לכם משל למה‬ ‫שיש לו בית הכסא בבית הוא עשיר!"‬ ‫הדבר דומה‪:‬‬ ‫אמר לו הרב‪" :‬שוטה שבעולם‪ ,‬לא כתוב שכך נהיים עשירים‪.‬‬ ‫היה פעם יהודי עני ואביון‪ ,‬בכל אשר פנה ‪ -‬ההצלחה לא האירה‬ ‫כתוב שמי שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו זה סימן שהוא‬ ‫לו פנים‪ .‬עז היה רצונו להתפרנס בכבוד‪ ,‬אך מה יעשה ומשמים‬ ‫עשיר‪ ,‬ויש ברשותו בית רחב ידים‪ ,‬מרווח‪ ,‬עם ארבעה וחמישה‬ ‫גזרו אחרת‪ .‬באין בידו תעסוקה אחרת להעסיק את עצמו‪ ,‬הלך‬ ‫חדרים‪ ,‬שאת אחד מהם יכול הוא בקלות להפוך לבית הכסא‪,‬‬ ‫לבית הכנסת והצטרך לשיעור דף היומי הנמסר על ידי רב‬ ‫בעומק הפרשה‬ ‫ריתחא דאורייתא‬ ‫והוכיח כן מהא דהותר לסוד בסיד את האבנים שהיה כתוב‬ ‫"והקמות לך אבנים גדולות ושדת אותם בשיד‬ ‫עליהם את דברי התורה שהיה בה שמות הקודש )ואמנם הלוית‬ ‫וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת )כ"ז ג'(‬ ‫חן בהמשך דבריו דחה ראיה זו מסיוד האבנים וכדלהלן(‪,‬‬ ‫בגמ' סוטה לה‪ :‬איתא "ת"ר כיצד כתבו ישראל את התורה‬ ‫והגרעק"א שם )ד"ה והנה ביסוד( כתב על חקירתו של הלוית‬ ‫רבי יהודה אומר ע"ג אבנים כתבוהו שנאמר וכו' ואח"כ סדו‬ ‫חן וז"ל‪ ,‬והנה ביסוד הדין בשעוה נראה מדברי המג"א )סי' ל"ב‬ ‫אותן בסיד‪ ,‬א"ל ר"ש לדבריך היאך למדו אומות של אותו‬ ‫סכ"ג( שכתב ואם נטף שעוה וסילקה מותר‪ ,‬משמע דפשיטא‬ ‫הזמן תורה‪ ,‬א"ל בינה יתירה נתן בהם הקב"ה ושגרו נוטירין‬ ‫דבלא סילקה התפילין פסולים‪ ,‬וכ"כ ג"כ בשו"ת שבות יעקב‬ ‫שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה"‪.‬‬ ‫)ח"ב סי' ד'( ובשו"ת פרח שושן )כלל ב' סי' ב'(‪ ,‬זולת בשו"ת‬ ‫וצ"ע איך הותר לסוד בסיד את דברי התורה שיש בהם‬ ‫מעיל צדקה )סי' כ"ה( כתב להכשיר‪ ,‬א"כ ממה דפסלו המג"א‬ ‫שמות הקודש‪ ,‬והרי קיי"ל דהמוחק את השם עובר בלאו דלא‬ ‫וסייעתו הנ"ל מוכח לכאורה דהוי מחיקה‪ .‬אמנם נראה‬ ‫תעשון כן לה' אלוקיכם‬ ‫דאדרבא מוכח בהיפוך‪ ,‬דאלו כן מה מהני סילק השעוה‪ ,‬הא‬ ‫ויעוי' בשו"ת פנים מאירות )ח"א סי' מ"ה( שהביא שבספר‬ ‫זהו לא מקרי כתיבה והוי כחק תוכות‪ ,‬ובגט פשוט להלכות‬ ‫בית הלל הקשה כן‪ ,‬וכן הביא קושיא זו מהספר בית הלל‬ ‫גיטין )ססי' קכ"ד( פקפק בזרק עפרות זהב על האותיות דלא‬ ‫השואל בשו"ת רעק"א )מהדו"ת סי' ט"ו( והגרעק"א כתב‬ ‫מהני גרירה‪ ,‬אבל באמת הא מבואר להדיא בש"ע א"ח )סי'‬ ‫שלא מצא קושיא זו בספר בית הלל‪ ,‬והגרעק"א ביאר דקושיא‬ ‫ל"ב ס"ג( וביו"ד )סי' רע"ו( דמהני גרירה‪ ,‬א"כ מכ"ש בשעוה‪,‬‬ ‫זו קשה לדעת ר"ש דס"ל דלא קילפו הסיד‪ ,‬א"כ קשה איך‬ ‫ומדמהני גרירה מוכח דלא הוי מחיקה לגמרי‪ ,‬אלא כיון דדבר‬ ‫הותר לסוד שמות הקודש בסיד‪ ,‬והרי כיון דסיידו בסיד שמות‬ ‫מה מודבק על האותיות ואינו ראוי הס"ת פסולה‪ ,‬א"כ י"ל‬ ‫הקודש לעולם הוי כמחיקת השם שאסורה‪.‬‬ ‫דלענין איסור מחיקה לא הוי מחיקה כיון דיכול לגרור השעוה‪,‬‬ ‫והביא הגרעק"א שבספר לוית חן בפ' כי תבא חקר בנטף‬ ‫ויחזרו האותיות כמקודם‪ ,‬עכ"ל הגרעק"א‪.‬‬ ‫שעוה על אותיות הס"ת אם הס"ת פסול משום שהאותיות‬ ‫)פנינים מבי מדרשא(‬ ‫נחשבות למחוקים‪ ,‬ודן הלוית חן שנטיפת שעוה על הס"ת לא‬ ‫נחשב למחיקה משום שהכתב עצמו לא נמחק ורק מכוסה‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אבל אם הוא דלפון‪ ,‬אין באפשרותו לעשות בית הכסא בביתו‪ ,‬כי‬ ‫שאלות מענינות בהלכה‬ ‫יצטרך לעשות זאת באמצע הסלון‪ ,‬כמוך‪ ,‬וזה דבר בלתי נסבל"‪.‬‬ ‫)בענינים שונים‪ ,‬מבית הגר"ח קנייבסקי(‬ ‫וכך‪ ,‬אמר החסיד לאותם משכילים‪" :‬אתם מדברים על‬ ‫הרמב"ם? אצלו ידיעת החכמות החיצוניות היא סימן לעשירות‬ ‫מעשה באברך שעמד לפני קניית דירה והגיע אליו אחד‬ ‫של תורה‪ ,‬אבל אתם‪ ,‬כיון שהנכם עניים בתורה ‪ -‬אין בלבכם‬ ‫השכנים מאותו בנין שעתיד לקנות שם דירה ואמר לו שאין‬ ‫מקום לחכמות חיצוניות‪ ,‬ואם בכל אופן תתעקשו לעסוק בהן ‪-‬‬ ‫כדאי לו לקנות הדירה משום שהיו בה שלש מקרי מוות‬ ‫סופכם שחכמתכם כולה תהא מסרחת ונאבדת"‪.‬‬ ‫רח"ל אחד שתינוק קטן נפטר ממחלה והשני שנרצח בדירה‬ ‫)ומתוק האור(‬ ‫זו וכן אשה שנפטרה ממחלה רח"ל ושאלתי לרבינו שליט"א‬ ‫האם צריך למיחוש מלקנות דירה זו‪ ,‬והרהר רבינו קימעא‬ ‫ואמר לי שאשאל שאלה זו לחמיו מרן הגרי"ש אלישיב‬ ‫"והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העיור‬ ‫זצוק"ל ונכנסתי קמיה מרן הגריש"א זצוק"ל ושאלתיו‬ ‫באפלה ולא תצליח את דרכיך" )כח‪ ,‬כט(‬ ‫והשיב בזה"ל‪" :‬צריכים לדעת שזה לא הבית גורם ולמעשה‬ ‫זה לא הסיבה ויכול לקנות דירה זו ולגור בה"‪ ,‬ואמרתי‬ ‫אמר רבי יוסי‪ :‬כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה 'והיית‬ ‫למרן שליט"א התשובה הנ"ל של חמיו‪ ,‬ואמר מרן שליט"א‪:‬‬ ‫ממשש בצהרים כאשר ימשש העיור באפילה'‪ ,‬וכי מה איכפת‬ ‫"דמדברי הגמ' בחולין דף צ"ה ע"ב מבואר דיש לחוש דאיתא‬ ‫ליה‪ ,‬לעיור בין אפלה לאורה? עד שבא מעשה לידי‪ .‬פעם אחת‬ ‫התם דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר בית תינוק ואשה‬ ‫הייתי מהלך באישון לילה ואפילה‪ ,‬וראיתי סומא שהיה מהלך‬ ‫אע"פ שאין נחש יש סימן אמר ר' אלעזר והוא דאיתחזק‬ ‫בדרך ואבוקה בידו‪ .‬אמרתי לו‪" :‬בני‪ ,‬אבוקה זו למה לך?" אמר‬ ‫תלתא זימני" וכו' עיי"ש בגמרא ובפירש"י ומ"מ הוסיף מרן‬ ‫לי‪ :‬כל זמן שאבוקה בידי‪ -‬בני אדם רואין אותי‪ ,‬ומצילין אותי מן‬ ‫שליט"א‪" :‬שמכיון שחמיו אמר שאין צריך לחוש יכול לילך‬ ‫הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין" )מגילה כד‪ ,‬ע"ב(‬ ‫ולגור שם ללא שום חשש"‪] .‬יש להוסיף דגם מרן הגראי"ל‬ ‫כשעיור בא לקנות דבר בחנות ‪ -‬אומר ה"עיני יצחק"‪ -‬כיצד‬ ‫שטיינמן שליט"א שנשאל בכגון דא אמר דאין לחשוש‬ ‫ידע אם הפריט תקין או לקוי? הוא שואל מישהו‪ .‬אך אם חשוך‬ ‫מכיון שהקירות לא חטאו ומעשיו של האדם הם הגורמים‬ ‫וגם אחרים אינם יכולים לראות את החפץ הנקנה‪ ,‬לא נותרה לו‬ ‫לטוב ולרע‪ ,‬וכן שמעתי ממרן שליט"א אודות אדם שהולך‬ ‫ברירה אלא למשש את הפריט‪.‬‬ ‫לדור בבית שדרו בו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות‬ ‫זו‪ ,‬אם כן‪ ,‬הקללה הכתובה כאן‪ ,‬שתמשש בצהרים כמו שעיור‬ ‫שקודם יצבע את הבית מחדש[‪.‬‬ ‫ימשש באפילה‪ ,‬ואף על פי כן לא תצליח דרכיך!‬ ‫)דברי שי"ח(‬ ‫מדוע?‬ ‫אומר הפנים יפות‪ :‬הכוונה לאלו שהופכים את המצוות‬ ‫לעבירות‪ ,‬ואת העבירות למצוות‪.‬‬ ‫שואלים אותו‪ :‬מדוע אתה מדבר לשון הרע?‬ ‫כתב ה"קהילת יצחק"‪ ,‬לבאר זאת על פי תשובה לשאלה אחרת‬ ‫והוא עונה‪" :‬על אדם זה? מצוה לדבר לשון הרע!"‪...‬‬ ‫המתעוררת כאן‪ :‬לכאורה המילים "זיתים יהיו לך" הוא ענין של‬ ‫"ומדוע אתה מציק לפלוני"?‬ ‫ברכה ובשורה טובה‪ ,‬ואנו בקללות עסוקים כאן? אלא‪ ,‬צריך‬ ‫"אותו מצוה לקבור"‪...‬‬ ‫לומר שאכן גם במילים "זיתים יהיו לך" יש קללה ולא ברכה‪.‬‬ ‫אדם כזה לא ניתן להוכיח‪ ,‬כי כל כולו פועל לשם שמים‪...‬‬ ‫והדבר יובן על פי דברי חז"ל בגמרא במסכת הוריות )יג‪ ,‬ע"ב(‬ ‫על כך אמר דוד המלך‪" :‬אלוקים זדים קמו עלי ועדת עריצים‬ ‫שאכילת זיתים משכחת לימוד של שבעים שנה )ובספר "טעמא‬ ‫בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם" )תהלים פו‪ ,‬יד(‬ ‫דקרא" כתב‪ :‬רמז לדבר "כי ישל זיתיך" ‪-‬יש"ל ראשי תיבות ישכח‬ ‫מה הכונה "ולא שמוך לנגדם"? ‪ -‬הם אומרים שהקב"ה אינו‬ ‫לימודו(‪ .‬אם כן נמצא ש"זיתים יהיו לך" אינה בשורה טובה‪ ,‬אלא‬ ‫נגדם במהלך זה‪ ,‬הם רואים את מעשיהם כמצוה לכל דבר‪...‬‬ ‫ענין של קללה‪ ,‬כי כאמור‪ ,‬האוכלם משכח תלמודו‪.‬‬ ‫עתה מובן היטב‪" :‬כאשר ימשש העיור באפילה"‪ ,‬מעבר לעובדה‬ ‫אמנם‪ ,‬מבואר שם בגמרא‪ ,‬שכשם שהזית משכח לימוד של‬ ‫שהוא עיור‪ ,‬הוא נמצא באפילה‪ ,‬ואחרים אינם יכולים לסייע לו‪,‬‬ ‫שבעים שנה‪ ,‬כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה‪ .‬ועל פי‬ ‫כי הוא סבור שהינו עוסק בקיום מצוה‪....‬‬ ‫זה מובן מדוע בענין היין לא אמר הכתוב "ענבים יהיו לך"‪ ,‬שהרי‬ ‫)עיני יצחק(‬ ‫זו ברכה‪ ,‬ואנו עוסקים בקללות‪ .‬לכן כתוב‪" :‬כרמים תטע ועבדת‪,‬‬ ‫ויין לא תשתה ולא תאגור"‪ ,‬כלומר שמהכרמים לא יהיו לענבים‪,‬‬ ‫ואף יין‪ ,‬לא תוכל לאגור‪ ,‬מדוע? "כי תאכלנו התולעת"‪ .‬אבל לענין‬ ‫"כרמים תיטע ועבדת‪ ,‬ויין לא תשתה ולא תאגור‪,‬‬ ‫שמן‪ ,‬אמר הכתוב‪" :‬זיתים יהיו לך"‪ .‬משום שזו קללה‪ ,‬שעל ידי‬ ‫כי תאכלנו התולעת‪ ,‬זיתים יהיו לך כל גבול‪ ,‬ושמן‬ ‫אכילתם משכח לימודו‪ ,‬ואם יאמר‪ :‬אשתה שמן זית וישוב אלי‬ ‫לא תסוך‪ ,‬כי ישל זיתך" )כח‪ ,‬לט(‬ ‫אותו לימוד ששכחתי‪ ,‬על כך אומר הכתוב‪" :‬ושמן לא תסוך כי‬ ‫יש להבין‪ ,‬מדוע לא אמר הכתוב "ענבים יהיו לך‪ ,‬ויין לא תשתה‬ ‫ישל זיתך"‪ ,‬ולא יהיה כדאי לך לאצור את אותם הזיתים ולעשות‬ ‫כי תאכלנו התולעת"‪ ,‬כשם שאמר "זיתים יהיו לך וגו' ושמן לא‬ ‫מהם שמן‪.‬‬ ‫תסוך"? מדוע הקפיד הכתוב לומר דוקא‪" :‬כרמים תיטע ועבדת‪,‬‬ ‫)קהילת יצחק(‬ ‫ויין לא תשתה"?‬ ‫‪3‬‬ ‫ואילו היו גוזרים חלילה שלא להניח תפילין‪ ,‬כמה היינו מוכנים לשלם כדי להעביר‬ ‫רוע הגזירה? מאות ואלפים!‬ ‫בין שבילי המוסר‬ ‫ואילו היינו עשירים כברודצקי‪ ,‬היינו חייבים למסור כל רכושינו ולהשאר עניים‬ ‫מרודים‪ ,‬כדי שלא לעבור על איסור אחד )אורח חיים תרנו‪ ,‬א(‬ ‫"ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם‪,‬‬ ‫ובתלמוד הירושלמי )פאה פ"א ה"א( דרשו‪" :‬וכל חפציך לא ישוו בה" )משלי ג‪ ,‬טו(‪,‬‬ ‫למען תשכילו את כל אשר תעשון" )כט‪ ,‬ח(‬ ‫אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מן התורה‪ .‬ופרש הגר"א ב"שנות‬ ‫"א ֶתם"‪ .‬ודרשוה בגמרא )סנהדרין צט‬ ‫המילה "אותם" כתובה בכתיב חסר‪ ,‬ונקראת ֵ‬ ‫אליהו" )הארוך שם(‪ ,‬שהכוונה לדיבור אחד‪ ,‬שכל מילה ומילה מצוה בפני עצמה‪,‬‬ ‫ע"ב( שהלומד תורה מעלה עליו הכתוב כאילו יצר את עצמו‪.‬‬ ‫וערכה רב יותר מכל המצוות גם יחד!"‬ ‫למה הכונה‪ ,‬האם לפני כן לא היה בגדר יצור?‬ ‫וסיים ה"חפץ חיים"‪" :‬התבוננתי בשעון וראיתי‪ ,‬שבדקה אפשר לומר כמאתים‬ ‫אבל‪ ,‬אין מה להשוות‪ .‬התורה "מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" )אבות פ"ו‬ ‫מילים‪ ,‬שכל אחת מהן שוות ערך ליותר מתרי"ג מצוות‪.‬‬ ‫מ"א(‪ ,‬אדם אחר הוא‪ ,‬אדם גדול ומרומם!‬ ‫בחמש דקות‪ ,‬אלף מילים‪-‬‬ ‫מי לנו גדול מרבי עקיבא‪ ,‬שרבו קרא עליו‪" :‬כל הפורש ממך כפורש מן החיים!"‬ ‫ומאחרים בחמש דקות ל'סדר'?!"‪...‬‬ ‫)קידושין סו ע"ב‪ ,‬זבחים יג ע"א(‪ ,‬כל התורה שבעל פה המצויה בידינו‪ ,‬כולה אליבא‬ ‫זו היתה השיחה‪.‬‬ ‫דרבי עקביא )סנהדרין פו ע"א( ואלמלא דרבנה אותו אשתו ללמו דבהיותו בן‬ ‫כבחור צעיר‪ ,‬חדש‪ ,‬הותירה עלי השיחה רושם עז‪.‬‬ ‫ארבעים‪ ,‬והוא ובנו ישבו כאחד ולמדו אותיות האלף בית‪ ,‬היה מכלה שנותיו כרועה‬ ‫ואז התערב אחד מה"אלטער'עס" מהבחורים המבוגרים‪" :‬אבל‪ ,‬רבי‪ ,‬אותה שיחה‬ ‫צאן‪" ,‬צנוע ומעולה" )כתובות סב ע"ב( ותו לא!‬ ‫בדיוק השמיע לפני שנה ושנתים ושלוש!"‪...‬‬ ‫ורבו רבי אליעזר הגדול‪ ,‬שאם כל חכמי ישראל בכף אחת מכריע את כולם )אבות‬ ‫נפנה אליו בנועם‪ ,‬ואמר לו‪" :‬ברכות יחולו על ראשך! הבה אשאלך‪ :‬לפני שנה‪,‬‬ ‫פ"ב מ"ח(‪ ,‬ובהיותו בן עשרים ושמונה לא למד לא קריאת שמע ולא תפילה ולא‬ ‫בשמחת תורה‪ ,‬כבדוני להיות 'חתן תורה'‪ .‬השנה‪ ,‬ברצות השם‪ ,‬ישובו ויכבדוני בה‪.‬‬ ‫ברכת המזון וחשקה נפשו בתורה‪ ,‬וברח מבית אביו ובא אצל רבן יוחנן בן זכאי וזרח‬ ‫ואני שואל‪ :‬הלא כבר הייתי 'חתן תורה' האם התגרשתי ממנה בינתים? מדוע אשוב‬ ‫אורו עד שהיה יושב ודורש ופניו מאירות כפני משה רבנו עד שלא היה אדם יודע‬ ‫ואעלה כ'חתן תורה'?!"‬ ‫אם יום ואם לילה )פרקי דרבי אליעזר א‪-‬ב(‪ .‬ואילו שמע לעצת אביו שאמר לו‪" :‬הרי‬ ‫הכל שתקו‪ ,‬וה"חפץ חיים" ענה‪" :‬אסביר לך ‪-‬‬ ‫בן שמונה ועשרים שנה אתה‪ ,‬ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא קח לך אשה‪ ,‬והוליד‬ ‫התורה היא חיים‪ .‬גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ולעולם‬ ‫בנים‪ ,‬ואתה מוליכן לבית הספר!" עם ישראל היה מפסיד את רבי אליעזר הגדול‪.‬‬ ‫הבא‪ ,‬שנאמר )משלי ד‪ ,‬כב( "כי חיים הם למוצאיהם" )אבות פ"ו מ"ז(‬ ‫ויותר‪ :‬רבי אליעזר הגדול היה מפסיד את עצמו!‬ ‫אבל לא זו בלבד שהתורה היא חיים‪ ,‬אלא שכל מימד ודרגה בה‪ ,‬מרוממת את‬ ‫ורבו של רבי אליעזר הגדול‪ ,‬רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬שאמרו עליו )סוכה כח ע"א( שלא‬ ‫האדם לחיים מסוג אחר‪ ,‬נעלה ונשגב יותר‪ ,‬כפי שאמרו‪" :‬מרבה תורה‪ ,‬מרבה חיים"‬ ‫הניח מקרא ומשנה‪ ,‬גמרא הלכות ואגדות‪ ,‬דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים‪ ,‬קלים‬ ‫)אבות פ"ב מ"ז(‪.‬‬ ‫וחמורים וגזירות שוות תקופות וגימטריאות‪ ,‬שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים‬ ‫והיינו‪ ,‬משום שהתורה יוצרת את האדם‪ ,‬שנאמר‪":‬ושמרתם את חוקותי ועשיתם‬ ‫ושיחת דקלים‪ ,‬משלות כובסין ומשלות שועלים‪ ,‬דבר גדל ודבר קטן‪ ,‬מעשה מרכבה‬ ‫אותם" )ויקרא כ‪ ,‬ח(‪ ,‬ודרשו בו‪" :‬אל תקרי "אותם"" אלא "אתם"‪ ,‬כאילו עשיתם את‬ ‫והויות דאביי ורבא‪ ,‬עסק בתחילה ארבעים שנה בפרקמטיא‪ ,‬ולאחר מכן שימש לפני‬ ‫עצמכם )סנהדרין צט ע"ב(‪ ,‬ועל כן המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו )סנהדרין יט‪,‬‬ ‫חכמים ארבעים שנה‪ ,‬והאיר עיני ישראל ארבעים שנה )ראש השנה לא ע"ב‪ ,‬סנהדרין‬ ‫ע"ב( שנאמר‪" :‬ואלה תולדות אהרן ומשה" )ויקרא ג‪ ,‬א וברש"י( ומונה את בני אהרון‪,‬‬ ‫מא ע"א(‪ .‬כמה היה עם ישראל מפסיד‪ ,‬והוא עצמו מפסיד‪ ,‬אילו נשאר סוחר! אלמלא‬ ‫לומר לך‪ :‬אהרן ילד ומשה לימד‪ ,‬לפיכך נקראו על שמו‪ .‬ולכן תלמידים קרויים בנים‬ ‫גילה כוחו‪ ,‬והיה ל"נר ישראל‪ ,‬עמוד הימיני‪ ,‬פטיש החזק" )ברכות כח ע"ב(!‬ ‫ומלמדם קרוי אב )רש"י דברים ו‪ ,‬ז("‬ ‫הסבא מנובהרדוק זצ"ל היה בעל חנות סידקית‪ ,‬חריף וממולח‪ ,‬יום אחד נחפז‬ ‫ונספר‪ ,‬בענין זה ‪-‬‬ ‫בעיר ממל לרגל עסקיו‪ ,‬ורבי ישראל מסלנט זצ"ל עצרו‪" :‬לאן אתה רץ?" שאלו‪.‬‬ ‫הכרתי אברך בבני ברק‪ .‬לא היום‪ ,‬לפני שישים שנה‪ .‬למד בכולל "חזון איש" ובערך‬ ‫ענה‪" :‬ריחים על צוארי‪ ,‬אני מפרנס אשה ובת‪ ,‬ואת חותנתי האלמנה עם שבעת‬ ‫אמר שיעור לבעלי בתים ברמת חן‪ ,‬מרחק כחצי שעה הליכה‪ ,‬עד סוף רחוב חזון איש‪,‬‬ ‫יתומיה!"‬ ‫שהיה קרוי אז רח' עזרא‪ ,‬ולא היה סלול‪.‬‬ ‫"ומה עם לימוד התורה" נשאל‪.‬‬ ‫יום אחד ירד גשם עז‪ ,‬והרחוב היה לעיסה של בוץ ואגמי מים‪ .‬נכנס אל ה"חזון‬ ‫הצטדק‪" :‬אדם‪ ,‬צריך שיהיה לו ממה לחיות!"‬ ‫איש" ואמר‪" :‬ביום כזה‪ ,‬הרי איש לא יבוא לשיעור‪ ,‬האם עלי ללכת?"‬ ‫ונענה‪" :‬אדם‪ ,‬צריך שיהיה לו עם מה למות!"‬ ‫חייך ה"חזון איש"‪" :‬מה השאלה? אם איש לא יבוא‪ ,‬עבור מי תלך?!"‬ ‫פעפעו בו הדברים כארס של עכנאי‪ .‬החזיר את החנות לבעלותה של חותנתו ופרש‬ ‫אמר‪" :‬חושבני שאיש לא יבוא במזג אויר כזה‪ ,‬אבל יש שם שמש שפותח את בית‬ ‫לחיי התעלות שנתנו לעולם את הסבא מנובהרדוק על עשרות הישיבות שהקים‪,‬‬ ‫הכנסת ומדליק את האורות ומביא את הספרים ויושב לשמוע‪ .‬הוא ודאי יבוא‪ .‬אבל‬ ‫וגדודי מקדשי שם שמים ומוסרי נפש‪ ,‬אלפי חניכים שחושלו באישו היוקדת!‬ ‫מלבדו‪ ,‬איני צופה שמישהו יבוא"‪.‬‬ ‫ואילמלא פגישה זו?!‬ ‫ענה החזון איש‪" :‬אם השמש יבוא‪ ,‬תלך!"‬ ‫הדוגמאות רבות מספור‪ ,‬אבל למה לנו ללכת רחוק‪ .‬הלא אנו עצמינו‪ ,‬הדוגמה‬ ‫קיבל את הדין‪ ,‬ואמר‪" :‬אלך‪ ,‬אבל האם מותר לי לשאול שאלה?"‬ ‫החיה‪ .‬כמה כשרונות בנו‪ ,‬כמה יכולות לנו‪ ,‬מה היינו מסוגלים לפעול ולאן היינו‬ ‫הרשות ניתנה‪ ,‬ושאל‪" :‬רבי‪ ,‬הדרך לשם אורכת כחצי שעה‪ ,‬בגשם ובקור ובבוץ‪,‬‬ ‫יכולים להגיע ‪-‬‬ ‫והדרך חזרה אורכת חצי שעה‪ .‬נמצא‪ ,‬שאני בטל שעה מן התורה כדי ללמד שעה‪.‬‬ ‫אילו היינו יוצרים את עצמנו!‬ ‫כשמשתתפים עשרה יהודים‪ ,‬זה כדאי‪ .‬אני מקריב שעה כדי לזכות בעשר שעות‬ ‫ועלינו לדעת שאין זה רק הבדל בין עם הארץ לתלמיד חכם‪ .‬אלא בכל דרגת‬ ‫לימוד‪ .‬אבל אם רק השמש ילמד כאן שעה‪ ,‬מדוע עלי להקריב שעה מלימודי‪ ,‬כדי‬ ‫ידיעה והשגה בתורה‪ .‬כל מעלה בה עולם מלא הוא‪ ,‬סוג בפני עצמו‪ .‬ונמחיש זאת‬ ‫לזכותו בשעת לימוד?"‬ ‫בסיפור מעשה‪.‬‬ ‫שמע החזון איש והשיב‪" :‬מבחינת החשבון‪ ,‬אתה צודק‪ .‬אבל השיקול כאן אחר‪,‬‬ ‫בשעתו‪ ,‬אמר לי תלמיד ישיבת ראדין‪ :‬כשהגעתי לישיבה בתחילת אלול הגיע‬ ‫דע לך שהשמש שלאחר השיעור אינו אותו אדם שלפני השיעור ‪ -‬התורה משנה‬ ‫ה"חפץ חיים" ומסר שיחה‪ ,‬שארכה שלוש דקות‪ .‬אשמיענה לפניך כצורתה‪ ,‬עם‬ ‫את האדם!"‬ ‫הטעמות הקול ותנועות הידיים‪ ,‬תחשוב שה"חפץ חיים" יושב לפניך‪.‬‬ ‫וסיים החפץ חיים‪" :‬גם אותי משנה התורה‪ .‬בשנה שעברה ישראל מאיר של אז‬ ‫וכך אמר‪" :‬מי אינו רוצה כסף‪ ,‬אילו רק היה לנו כסף!‬ ‫עלית 'חתן תורה'‪ .‬אבל מאז הוספתי ולמדתי והתעליתי ואחר אני ‪-‬‬ ‫עבור מה זקוק בן תורה לכסף‪ ,‬הלא "מאוכלי המן" אנחנו‪.‬‬ ‫והלא דברים קל וחומר‪ .‬ומה מי שעבר עבירה אחת ויחידה ושב בתשובה‪ ,‬מעיד‬ ‫אבל אילו היה לנו כסף‪ ,‬היינו קונים ארבעה מינים מהודרים!"‬ ‫בו הרמב"ם שנעשה על ידה לאדם אחר ואינו אותו האיש שחטא‪ .‬מי שמתעלה באור‬ ‫בפולין לא גדלו אתרוגים ועצי תמר‪ .‬היו מיבאים אתרוגים ולולבים מהארצות‬ ‫התורה ורממותה‪ ,‬על אחת כמה וכמה! וממילא מגיע לישראל מאיר החדש להיות‬ ‫החמות‪ ,‬ורבים מהם נפסלו בדרך‪ .‬מחירו של אתרוג הרקיע שחקים‪ ,‬וקהילות היו‬ ‫'חתן תורה'‪ .‬הוא ‪ ,‬עדיין לא היה!‬ ‫מתאגדות לקנות אתרוג בשותפות‪ .‬רק עשירים מופלגים התהדרו באתרוג פרטי‪.‬‬ ‫וגם אתה‪ ,‬לפני שנה ושנתים ושלוש שמעת רעיון זה‪ ,‬והבנת אותו בכלים של אז‪,‬‬ ‫וכמה התגאו בו!‬ ‫בהבנה של אז‪ ,‬בהשגה של אז‪ .‬אבל במשך שנה הוספת והתעלית ואתה מבין יותר‬ ‫המשיך ה"חפץ חיים" ואמר‪" :‬נטילת לולב היא מצות עשה מדאורייתא ביום‬ ‫מה היא תורה‪ ,‬ומה ערך לימודה‪ .‬לך‪ ,‬עוד לא אמרתי רעיון זה"‪...‬‬ ‫הראשון של סוכות בלבד‪ .‬בשאר הימים היא מדרבנן‪ ,‬זכר למקדש‪ .‬וכדאי‪ ,‬ודאי כדאי‪,‬‬ ‫)והגדת(‬ ‫לרכוש אתרוגים בחמישים רובלים‪ .‬אילו רק היה לנו סכום זה‪.‬‬ ‫כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל ‪ GISHMAKEVORT@GMAIL.COM‬או ישלח בקשה לת‪.‬ד‪ 18303 .‬מיקוד ‪ 91182‬ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי‬ ‫‪2‬‬ ‫שמספרו ‪ 151527131458‬בצירוף שם כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם‬ ‫וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל‪.‬‬