אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — כי תבוא (2026-08-24)

¯·Ç¯´´Áƽȸ±
ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á
גליון תתס"ה פרשת כי תבוא ט"ז אלול תשפ"ו
לבעלי הדין שמגיעים להתדיין אצלו ,שכדאי להם לעשות פשרה אגדה ובקיאות
ולא להגיע לדין ממש ,וכל בית דין המרבה בזה הרי זה משובח.
יוצא לנו מכך ,שאם היו מסדרים את חלק חושן משפט "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים
בהתחלה ,יטעו לומר שגם בשאר חלקי השו"ע שייך ענין פשרה, האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם" )כו,
ועל כן סדרוה לבסוף ,לומר ,שבשלושה החלקים הראשונים אסור טז(
לעשות שום פשרה לא יגרע ולא יוסיף ,רק בענייני חושן משפט
בדיני ממונות ושאר תביעות שבין אדם לחבירו ,באלה מצוה לכאורה לשון הפסוק "היום הזה" אינו מובן ,שהרי ביום הזה
לעשות פשרה ,לוותר משלו מצד השלום. אין באפשרותנו לקיים את כל החוקים ואת כל המשפטים אשר
ובזה יובן היטב לשון הכתוב הנ"ל ,וגם את המילה "האלה" קיומם שייך רק בזמנים מסוימים! לדוגמא :אכילת מצה שקיומה
שכתובה בין 'החוקים' לבין 'המשפטים' ,משום דידוע שאיפה אינו אלא בהגיע חג הפסח ולא "היום הזה"!
שכתוב 'האלה' הכוונה לומר :אלה ,לא פחות ולא יותר) ,כמו זאת ועוד ,הפרשה מדברת גם על מצוות ביכורים ומעשרות,
שכתוב בפרשת יתרו "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" - שהן מצוות התלויות בארץ ,ובאותו זמן שבני ישראל קיבלו אותן
ומפרש רש"י "לא פחות ולא יותר"( ,וזהו א"כ הסבר הפסוק" :היום היו הם במדבר ולא יכלו לקיימן ,וגם כאשר יכנסו לארץ -החיוב
הזה ה' אלוקיך מצוך לעשות את החוקים האלה" לגבי החוקים יכנס לתקפו רק לאחר ארבע עשרה שנות כיבוש וחלוקה .מהי אם
בשלושת חלקי שו"ע הראשונים צריכים שיהיה בבחינת "האלה" כן כונת הכתוב באמרו "היום הזה"?
דווקא ,לא פחות ולא יותר" .ואת המשפטים" -ענייני "חושן התשובה היא -אומר הבן איש חי -שהמילה "ושמרת" המוזכרת
משפט" ,בהם לא כתוב האלה ,כי שם יש לעשות פשרות... בפסוק זה ,היא מלשון "ואביו שמר את הדבר" )בראשית לז ,יא(
)פנינים( כפי שפרש רש"י שם ,שהיה יושב ומצפה מתי יתקיים הדבר.
אומרת ,אם כן ,התורה" :היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את
"ארור מקלה אביו ואמו" )כז ,טז(
החוקים האלה ואת המשפטים" .ואיך תקיימם ,והלא אינך יכול?
התשובה היא" :ושמרת" ,תהיה יושב ומצפה מתי כבר תוכל לקיים,
בחור בא לפני ה"חזון איש" .הוא מבית פושר ,ה' זיכהו להתחזק, ואז מעלה עליך הכתוב כאילו "ועשית אותם".
הוא לומד בישיבה .אבל כשהוא חוזר הביתה ,יש לו בעיה .אמו )ובן איש חי(
לא מכסה ראשה .ואסור לומר דברים שבקדושה כנגד שערותיה
המגולות של אישה נשואה .מה יעשה ,איך ישיר זמירות ,ויברך
ברכת המזון? "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים
ענהו ה"חזון איש" :במשנה ברורה )עה ,ה( מבואר ,שדי בעצימת האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל
עינים .תסתכל בסידור ,ודי. לבבך ובכל נפשך" )כו ,טז(
אבל לבו של הבחור נקפו" :אולי מוטב צידוד כל הגוף ,שלא
אמר הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע -המדקדק בפסוק יראה
תהיה מולי?!"
שלכאורה אין זה כתוב כסדר הנכון ,דהיה צריך להיות כתוב "היום
החזון איש הזדעזע" :אם ההלכה מתירה ,רצונך להחמיר על
הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את חוקים ואת המשפטים ,ורק אח"כ
חשבון כבודה של אמך?! להתריס ,להפנות אליה גב?! ואם היא
את המילה 'האלה' ,ולמה המילה 'האלה' כתובה בין 'החוקים'
תקום ותטרח להגיש לשלחן ,ותסתובב סביב ,אתה תשיר "אשת
ל'המשפטים'?
חיל" ותסתובב כנגדה כסביבון?!"
אלא ענה והסביר :ידוע הטעם למה סדרו בעלי הטור-שולחן
זו "חומרה" שתצית אש בבית ,ואש גדולה ממנה בגיהנם!
ערוך את החלק 'חושן משפט' לבסוף אחר שלושה החלקים
ידוע כמה מקפידים בבעלז על המנהגים ובפרט בפסח ,ובפרט
הראשונים ' -אורח חיים'' ,יורה דעה'' ,אבן העזר' ,והלא בתורה
על מנהג רווח כהימנעות מאכילת "שרויה".
סודר ענייני משפט תיכף אחר מתן תורה -יתרו ,משפטים ,בעוד
ה"שר שלום" מבעלז זצ"ל הסב לשולחן ליל הסדר ,ואימו
שהרבה הלכות בענייני אבן העזר ושאר חלקי שו"ע לא נמצאו רק
הישישה לצידו .בהגיעם ל"שולחן עורך" הוגש המרק נטלה האם
בספר דברים בסופה של התורה? אלא ההסבר הוא ,משום שאצל
מצה ,ופוררה אותה במרק ,לעיניהם המתפלצות של החסידים.
דיני ממונות מצינו ענין פשרה )חו"מ סימן י"ב( ,ומצוה לדיין לומר
אבל הרבי שותק ,שתקו גם הם.
גליון זה מוקדש לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |
ולהצלחת ר' אלחנן שמואל1בן ר' נח יצחק ומשפחתו
המקום. אכלה ,ונהנתה .נטלה מצה ופוררה אותה לצלחתו של הרבי.
אחרי כמה ימים ,הגיעו לדברי הגמרא במסכת שבת )כה ע"ב(: "זה טוב ,":אמרה.
"תנו רבנן :איזה עשיר?" נו ,איך נעשים עשירים? התעורר מיודעינו, הנהן הרבי כנגדה ,גחן ואכל!
ואז הוא שומע את הרב מקריא מתוך הגמרא ..." :רבי יוסי אומר: הבחין בהזדעזעותם של החסידים ,ואמר" :אכילת 'שרויה'
כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו". אינה איסור מדאורייתא ,ואף לא מדרבנן .מנהג היא .מנהג קדוש,
בשמעו דברים אלו שמח בלבו -הנה ,יש תקוה! הלא גם לו יש מקדמת דנא .אבל מנהג .וכיבוד אם ,מצות עשה מדאורייתא.
את היכולת להתקין בית הכסא סמוך לשולחנו... והמזלזל בה ,חלילה ,עובר על "ארור מקלה אביו ואמו" )דברים
רץ הביתה ואמר לאשתו" :קחי את הילדים לגן ותחזרו מחר"... כז ,טז( ,שמזלזל בהם ,מלשון קלון )רש"י וראב"ע(
הביא פועלים ,אשר חפרו חור בתוך הבית באמצע הסלון ,כיסה היש ספק כיצד לנהוג?!"....
אותו במכסה דק -והנה שירותים בתוך הבית! )והגדת(
אשתו חזורת לבית ,רואה את השירותים החדשים ושואלת
אותו" :מה זה?" "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה" )כח ,ג(
אמר לה בעלה" :את יכולה ללכת ללוות כספים ,תוך שבוע
ברוך אתה בעיר -שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך )בבא
אנחנו עלוים על דרך המלך ,עשרינו מובטח!"
מציעא קז ע"א(
תוך יומיים אשתו והילדים ברחו מהבית ...אחרי שלושה ארבעה
רבי שלום שבדרון זצ"ל מספר ,שפעם ישב חסיד סלונים בתוך
ימים כל השכנים עזבו .אבל הוא החזיק מעמד כי הבין שבשביל
חבורת משכילים .הם דברו על הצורך החיוני ללמוד לימודי חול
כסף צריך להקריב הרבה ,אבל כשהמצב החמיר עוד יותר ונעשה
באוניברסיטה ,והביאו ראיה לדבריהם ,שהרי אפילו הרמב"ם היה
בלתי נסבל -גם הוא עזב.
בקי גם בחכמות חיצוניות.
ואז הוא פנה לרב בתלונה" :הלא שמעתי ממך בשיעור שמי
החסיד שמע את הדברים ,חיך ואמר :אמשול לכם משל למה
שיש לו בית הכסא בבית הוא עשיר!"
הדבר דומה:
אמר לו הרב" :שוטה שבעולם ,לא כתוב שכך נהיים עשירים.
היה פעם יהודי עני ואביון ,בכל אשר פנה -ההצלחה לא האירה
כתוב שמי שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו זה סימן שהוא
לו פנים .עז היה רצונו להתפרנס בכבוד ,אך מה יעשה ומשמים
עשיר ,ויש ברשותו בית רחב ידים ,מרווח ,עם ארבעה וחמישה
גזרו אחרת .באין בידו תעסוקה אחרת להעסיק את עצמו ,הלך
חדרים ,שאת אחד מהם יכול הוא בקלות להפוך לבית הכסא,
לבית הכנסת והצטרך לשיעור דף היומי הנמסר על ידי רב
בעומק הפרשה
ריתחא דאורייתא
והוכיח כן מהא דהותר לסוד בסיד את האבנים שהיה כתוב "והקמות לך אבנים גדולות ושדת אותם בשיד
עליהם את דברי התורה שהיה בה שמות הקודש )ואמנם הלוית וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת )כ"ז ג'(
חן בהמשך דבריו דחה ראיה זו מסיוד האבנים וכדלהלן(, בגמ' סוטה לה :איתא "ת"ר כיצד כתבו ישראל את התורה
והגרעק"א שם )ד"ה והנה ביסוד( כתב על חקירתו של הלוית רבי יהודה אומר ע"ג אבנים כתבוהו שנאמר וכו' ואח"כ סדו
חן וז"ל ,והנה ביסוד הדין בשעוה נראה מדברי המג"א )סי' ל"ב אותן בסיד ,א"ל ר"ש לדבריך היאך למדו אומות של אותו
סכ"ג( שכתב ואם נטף שעוה וסילקה מותר ,משמע דפשיטא הזמן תורה ,א"ל בינה יתירה נתן בהם הקב"ה ושגרו נוטירין
דבלא סילקה התפילין פסולים ,וכ"כ ג"כ בשו"ת שבות יעקב שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה".
)ח"ב סי' ד'( ובשו"ת פרח שושן )כלל ב' סי' ב'( ,זולת בשו"ת וצ"ע איך הותר לסוד בסיד את דברי התורה שיש בהם
מעיל צדקה )סי' כ"ה( כתב להכשיר ,א"כ ממה דפסלו המג"א שמות הקודש ,והרי קיי"ל דהמוחק את השם עובר בלאו דלא
וסייעתו הנ"ל מוכח לכאורה דהוי מחיקה .אמנם נראה תעשון כן לה' אלוקיכם
דאדרבא מוכח בהיפוך ,דאלו כן מה מהני סילק השעוה ,הא ויעוי' בשו"ת פנים מאירות )ח"א סי' מ"ה( שהביא שבספר
זהו לא מקרי כתיבה והוי כחק תוכות ,ובגט פשוט להלכות בית הלל הקשה כן ,וכן הביא קושיא זו מהספר בית הלל
גיטין )ססי' קכ"ד( פקפק בזרק עפרות זהב על האותיות דלא השואל בשו"ת רעק"א )מהדו"ת סי' ט"ו( והגרעק"א כתב
מהני גרירה ,אבל באמת הא מבואר להדיא בש"ע א"ח )סי' שלא מצא קושיא זו בספר בית הלל ,והגרעק"א ביאר דקושיא
ל"ב ס"ג( וביו"ד )סי' רע"ו( דמהני גרירה ,א"כ מכ"ש בשעוה, זו קשה לדעת ר"ש דס"ל דלא קילפו הסיד ,א"כ קשה איך
ומדמהני גרירה מוכח דלא הוי מחיקה לגמרי ,אלא כיון דדבר הותר לסוד שמות הקודש בסיד ,והרי כיון דסיידו בסיד שמות
מה מודבק על האותיות ואינו ראוי הס"ת פסולה ,א"כ י"ל הקודש לעולם הוי כמחיקת השם שאסורה.
דלענין איסור מחיקה לא הוי מחיקה כיון דיכול לגרור השעוה, והביא הגרעק"א שבספר לוית חן בפ' כי תבא חקר בנטף
ויחזרו האותיות כמקודם ,עכ"ל הגרעק"א. שעוה על אותיות הס"ת אם הס"ת פסול משום שהאותיות
)פנינים מבי מדרשא( נחשבות למחוקים ,ודן הלוית חן שנטיפת שעוה על הס"ת לא
נחשב למחיקה משום שהכתב עצמו לא נמחק ורק מכוסה,
2
אבל אם הוא דלפון ,אין באפשרותו לעשות בית הכסא בביתו ,כי
שאלות מענינות בהלכה יצטרך לעשות זאת באמצע הסלון ,כמוך ,וזה דבר בלתי נסבל".
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( וכך ,אמר החסיד לאותם משכילים" :אתם מדברים על
הרמב"ם? אצלו ידיעת החכמות החיצוניות היא סימן לעשירות
מעשה באברך שעמד לפני קניית דירה והגיע אליו אחד של תורה ,אבל אתם ,כיון שהנכם עניים בתורה -אין בלבכם
השכנים מאותו בנין שעתיד לקנות שם דירה ואמר לו שאין מקום לחכמות חיצוניות ,ואם בכל אופן תתעקשו לעסוק בהן -
כדאי לו לקנות הדירה משום שהיו בה שלש מקרי מוות סופכם שחכמתכם כולה תהא מסרחת ונאבדת".
רח"ל אחד שתינוק קטן נפטר ממחלה והשני שנרצח בדירה )ומתוק האור(
זו וכן אשה שנפטרה ממחלה רח"ל ושאלתי לרבינו שליט"א
האם צריך למיחוש מלקנות דירה זו ,והרהר רבינו קימעא
ואמר לי שאשאל שאלה זו לחמיו מרן הגרי"ש אלישיב "והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העיור
זצוק"ל ונכנסתי קמיה מרן הגריש"א זצוק"ל ושאלתיו
באפלה ולא תצליח את דרכיך" )כח ,כט(
והשיב בזה"ל" :צריכים לדעת שזה לא הבית גורם ולמעשה
זה לא הסיבה ויכול לקנות דירה זו ולגור בה" ,ואמרתי אמר רבי יוסי :כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה 'והיית
למרן שליט"א התשובה הנ"ל של חמיו ,ואמר מרן שליט"א: ממשש בצהרים כאשר ימשש העיור באפילה' ,וכי מה איכפת
"דמדברי הגמ' בחולין דף צ"ה ע"ב מבואר דיש לחוש דאיתא ליה ,לעיור בין אפלה לאורה? עד שבא מעשה לידי .פעם אחת
התם דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר בית תינוק ואשה הייתי מהלך באישון לילה ואפילה ,וראיתי סומא שהיה מהלך
אע"פ שאין נחש יש סימן אמר ר' אלעזר והוא דאיתחזק בדרך ואבוקה בידו .אמרתי לו" :בני ,אבוקה זו למה לך?" אמר
תלתא זימני" וכו' עיי"ש בגמרא ובפירש"י ומ"מ הוסיף מרן לי :כל זמן שאבוקה בידי -בני אדם רואין אותי ,ומצילין אותי מן
שליט"א" :שמכיון שחמיו אמר שאין צריך לחוש יכול לילך הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין" )מגילה כד ,ע"ב(
ולגור שם ללא שום חשש"] .יש להוסיף דגם מרן הגראי"ל כשעיור בא לקנות דבר בחנות -אומר ה"עיני יצחק" -כיצד
שטיינמן שליט"א שנשאל בכגון דא אמר דאין לחשוש ידע אם הפריט תקין או לקוי? הוא שואל מישהו .אך אם חשוך
מכיון שהקירות לא חטאו ומעשיו של האדם הם הגורמים וגם אחרים אינם יכולים לראות את החפץ הנקנה ,לא נותרה לו
לטוב ולרע ,וכן שמעתי ממרן שליט"א אודות אדם שהולך ברירה אלא למשש את הפריט.
לדור בבית שדרו בו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות זו ,אם כן ,הקללה הכתובה כאן ,שתמשש בצהרים כמו שעיור
שקודם יצבע את הבית מחדש[.
ימשש באפילה ,ואף על פי כן לא תצליח דרכיך!
)דברי שי"ח(
מדוע?
אומר הפנים יפות :הכוונה לאלו שהופכים את המצוות
לעבירות ,ואת העבירות למצוות.
שואלים אותו :מדוע אתה מדבר לשון הרע?
כתב ה"קהילת יצחק" ,לבאר זאת על פי תשובה לשאלה אחרת והוא עונה" :על אדם זה? מצוה לדבר לשון הרע!"...
המתעוררת כאן :לכאורה המילים "זיתים יהיו לך" הוא ענין של "ומדוע אתה מציק לפלוני"?
ברכה ובשורה טובה ,ואנו בקללות עסוקים כאן? אלא ,צריך "אותו מצוה לקבור"...
לומר שאכן גם במילים "זיתים יהיו לך" יש קללה ולא ברכה. אדם כזה לא ניתן להוכיח ,כי כל כולו פועל לשם שמים...
והדבר יובן על פי דברי חז"ל בגמרא במסכת הוריות )יג ,ע"ב( על כך אמר דוד המלך" :אלוקים זדים קמו עלי ועדת עריצים
שאכילת זיתים משכחת לימוד של שבעים שנה )ובספר "טעמא בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם" )תהלים פו ,יד(
דקרא" כתב :רמז לדבר "כי ישל זיתיך" -יש"ל ראשי תיבות ישכח מה הכונה "ולא שמוך לנגדם"? -הם אומרים שהקב"ה אינו
לימודו( .אם כן נמצא ש"זיתים יהיו לך" אינה בשורה טובה ,אלא נגדם במהלך זה ,הם רואים את מעשיהם כמצוה לכל דבר...
ענין של קללה ,כי כאמור ,האוכלם משכח תלמודו. עתה מובן היטב" :כאשר ימשש העיור באפילה" ,מעבר לעובדה
אמנם ,מבואר שם בגמרא ,שכשם שהזית משכח לימוד של שהוא עיור ,הוא נמצא באפילה ,ואחרים אינם יכולים לסייע לו,
שבעים שנה ,כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה .ועל פי כי הוא סבור שהינו עוסק בקיום מצוה....
זה מובן מדוע בענין היין לא אמר הכתוב "ענבים יהיו לך" ,שהרי )עיני יצחק(
זו ברכה ,ואנו עוסקים בקללות .לכן כתוב" :כרמים תטע ועבדת,
ויין לא תשתה ולא תאגור" ,כלומר שמהכרמים לא יהיו לענבים,
ואף יין ,לא תוכל לאגור ,מדוע? "כי תאכלנו התולעת" .אבל לענין "כרמים תיטע ועבדת ,ויין לא תשתה ולא תאגור,
שמן ,אמר הכתוב" :זיתים יהיו לך" .משום שזו קללה ,שעל ידי כי תאכלנו התולעת ,זיתים יהיו לך כל גבול ,ושמן
אכילתם משכח לימודו ,ואם יאמר :אשתה שמן זית וישוב אלי לא תסוך ,כי ישל זיתך" )כח ,לט(
אותו לימוד ששכחתי ,על כך אומר הכתוב" :ושמן לא תסוך כי
יש להבין ,מדוע לא אמר הכתוב "ענבים יהיו לך ,ויין לא תשתה
ישל זיתך" ,ולא יהיה כדאי לך לאצור את אותם הזיתים ולעשות
כי תאכלנו התולעת" ,כשם שאמר "זיתים יהיו לך וגו' ושמן לא
מהם שמן.
תסוך"? מדוע הקפיד הכתוב לומר דוקא" :כרמים תיטע ועבדת,
)קהילת יצחק(
ויין לא תשתה"?
3
ואילו היו גוזרים חלילה שלא להניח תפילין ,כמה היינו מוכנים לשלם כדי להעביר
רוע הגזירה? מאות ואלפים!
בין שבילי המוסר
ואילו היינו עשירים כברודצקי ,היינו חייבים למסור כל רכושינו ולהשאר עניים
מרודים ,כדי שלא לעבור על איסור אחד )אורח חיים תרנו ,א(
"ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם,
ובתלמוד הירושלמי )פאה פ"א ה"א( דרשו" :וכל חפציך לא ישוו בה" )משלי ג ,טו(, למען תשכילו את כל אשר תעשון" )כט ,ח(
אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מן התורה .ופרש הגר"א ב"שנות
"א ֶתם" .ודרשוה בגמרא )סנהדרין צט המילה "אותם" כתובה בכתיב חסר ,ונקראת ֵ
אליהו" )הארוך שם( ,שהכוונה לדיבור אחד ,שכל מילה ומילה מצוה בפני עצמה,
ע"ב( שהלומד תורה מעלה עליו הכתוב כאילו יצר את עצמו.
וערכה רב יותר מכל המצוות גם יחד!"
למה הכונה ,האם לפני כן לא היה בגדר יצור?
וסיים ה"חפץ חיים"" :התבוננתי בשעון וראיתי ,שבדקה אפשר לומר כמאתים
אבל ,אין מה להשוות .התורה "מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" )אבות פ"ו
מילים ,שכל אחת מהן שוות ערך ליותר מתרי"ג מצוות.
מ"א( ,אדם אחר הוא ,אדם גדול ומרומם!
בחמש דקות ,אלף מילים-
מי לנו גדול מרבי עקיבא ,שרבו קרא עליו" :כל הפורש ממך כפורש מן החיים!"
ומאחרים בחמש דקות ל'סדר'?!"...
)קידושין סו ע"ב ,זבחים יג ע"א( ,כל התורה שבעל פה המצויה בידינו ,כולה אליבא
זו היתה השיחה.
דרבי עקביא )סנהדרין פו ע"א( ואלמלא דרבנה אותו אשתו ללמו דבהיותו בן
כבחור צעיר ,חדש ,הותירה עלי השיחה רושם עז.
ארבעים ,והוא ובנו ישבו כאחד ולמדו אותיות האלף בית ,היה מכלה שנותיו כרועה
ואז התערב אחד מה"אלטער'עס" מהבחורים המבוגרים" :אבל ,רבי ,אותה שיחה
צאן" ,צנוע ומעולה" )כתובות סב ע"ב( ותו לא!
בדיוק השמיע לפני שנה ושנתים ושלוש!"...
ורבו רבי אליעזר הגדול ,שאם כל חכמי ישראל בכף אחת מכריע את כולם )אבות
נפנה אליו בנועם ,ואמר לו" :ברכות יחולו על ראשך! הבה אשאלך :לפני שנה,
פ"ב מ"ח( ,ובהיותו בן עשרים ושמונה לא למד לא קריאת שמע ולא תפילה ולא
בשמחת תורה ,כבדוני להיות 'חתן תורה' .השנה ,ברצות השם ,ישובו ויכבדוני בה.
ברכת המזון וחשקה נפשו בתורה ,וברח מבית אביו ובא אצל רבן יוחנן בן זכאי וזרח
ואני שואל :הלא כבר הייתי 'חתן תורה' האם התגרשתי ממנה בינתים? מדוע אשוב
אורו עד שהיה יושב ודורש ופניו מאירות כפני משה רבנו עד שלא היה אדם יודע
ואעלה כ'חתן תורה'?!"
אם יום ואם לילה )פרקי דרבי אליעזר א-ב( .ואילו שמע לעצת אביו שאמר לו" :הרי
הכל שתקו ,וה"חפץ חיים" ענה" :אסביר לך -
בן שמונה ועשרים שנה אתה ,ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא קח לך אשה ,והוליד
התורה היא חיים .גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ולעולם
בנים ,ואתה מוליכן לבית הספר!" עם ישראל היה מפסיד את רבי אליעזר הגדול.
הבא ,שנאמר )משלי ד ,כב( "כי חיים הם למוצאיהם" )אבות פ"ו מ"ז(
ויותר :רבי אליעזר הגדול היה מפסיד את עצמו!
אבל לא זו בלבד שהתורה היא חיים ,אלא שכל מימד ודרגה בה ,מרוממת את
ורבו של רבי אליעזר הגדול ,רבן יוחנן בן זכאי ,שאמרו עליו )סוכה כח ע"א( שלא
האדם לחיים מסוג אחר ,נעלה ונשגב יותר ,כפי שאמרו" :מרבה תורה ,מרבה חיים"
הניח מקרא ומשנה ,גמרא הלכות ואגדות ,דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ,קלים
)אבות פ"ב מ"ז(.
וחמורים וגזירות שוות תקופות וגימטריאות ,שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים
והיינו ,משום שהתורה יוצרת את האדם ,שנאמר":ושמרתם את חוקותי ועשיתם
ושיחת דקלים ,משלות כובסין ומשלות שועלים ,דבר גדל ודבר קטן ,מעשה מרכבה
אותם" )ויקרא כ ,ח( ,ודרשו בו" :אל תקרי "אותם"" אלא "אתם" ,כאילו עשיתם את
והויות דאביי ורבא ,עסק בתחילה ארבעים שנה בפרקמטיא ,ולאחר מכן שימש לפני
עצמכם )סנהדרין צט ע"ב( ,ועל כן המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו )סנהדרין יט,
חכמים ארבעים שנה ,והאיר עיני ישראל ארבעים שנה )ראש השנה לא ע"ב ,סנהדרין
ע"ב( שנאמר" :ואלה תולדות אהרן ומשה" )ויקרא ג ,א וברש"י( ומונה את בני אהרון,
מא ע"א( .כמה היה עם ישראל מפסיד ,והוא עצמו מפסיד ,אילו נשאר סוחר! אלמלא
לומר לך :אהרן ילד ומשה לימד ,לפיכך נקראו על שמו .ולכן תלמידים קרויים בנים
גילה כוחו ,והיה ל"נר ישראל ,עמוד הימיני ,פטיש החזק" )ברכות כח ע"ב(!
ומלמדם קרוי אב )רש"י דברים ו ,ז("
הסבא מנובהרדוק זצ"ל היה בעל חנות סידקית ,חריף וממולח ,יום אחד נחפז
ונספר ,בענין זה -
בעיר ממל לרגל עסקיו ,ורבי ישראל מסלנט זצ"ל עצרו" :לאן אתה רץ?" שאלו.
הכרתי אברך בבני ברק .לא היום ,לפני שישים שנה .למד בכולל "חזון איש" ובערך
ענה" :ריחים על צוארי ,אני מפרנס אשה ובת ,ואת חותנתי האלמנה עם שבעת
אמר שיעור לבעלי בתים ברמת חן ,מרחק כחצי שעה הליכה ,עד סוף רחוב חזון איש,
יתומיה!"
שהיה קרוי אז רח' עזרא ,ולא היה סלול.
"ומה עם לימוד התורה" נשאל.
יום אחד ירד גשם עז ,והרחוב היה לעיסה של בוץ ואגמי מים .נכנס אל ה"חזון
הצטדק" :אדם ,צריך שיהיה לו ממה לחיות!"
איש" ואמר" :ביום כזה ,הרי איש לא יבוא לשיעור ,האם עלי ללכת?"
ונענה" :אדם ,צריך שיהיה לו עם מה למות!"
חייך ה"חזון איש"" :מה השאלה? אם איש לא יבוא ,עבור מי תלך?!"
פעפעו בו הדברים כארס של עכנאי .החזיר את החנות לבעלותה של חותנתו ופרש
אמר" :חושבני שאיש לא יבוא במזג אויר כזה ,אבל יש שם שמש שפותח את בית
לחיי התעלות שנתנו לעולם את הסבא מנובהרדוק על עשרות הישיבות שהקים,
הכנסת ומדליק את האורות ומביא את הספרים ויושב לשמוע .הוא ודאי יבוא .אבל
וגדודי מקדשי שם שמים ומוסרי נפש ,אלפי חניכים שחושלו באישו היוקדת!
מלבדו ,איני צופה שמישהו יבוא".
ואילמלא פגישה זו?!
ענה החזון איש" :אם השמש יבוא ,תלך!"
הדוגמאות רבות מספור ,אבל למה לנו ללכת רחוק .הלא אנו עצמינו ,הדוגמה
קיבל את הדין ,ואמר" :אלך ,אבל האם מותר לי לשאול שאלה?"
החיה .כמה כשרונות בנו ,כמה יכולות לנו ,מה היינו מסוגלים לפעול ולאן היינו
הרשות ניתנה ,ושאל" :רבי ,הדרך לשם אורכת כחצי שעה ,בגשם ובקור ובבוץ,
יכולים להגיע -
והדרך חזרה אורכת חצי שעה .נמצא ,שאני בטל שעה מן התורה כדי ללמד שעה.
אילו היינו יוצרים את עצמנו!
כשמשתתפים עשרה יהודים ,זה כדאי .אני מקריב שעה כדי לזכות בעשר שעות
ועלינו לדעת שאין זה רק הבדל בין עם הארץ לתלמיד חכם .אלא בכל דרגת
לימוד .אבל אם רק השמש ילמד כאן שעה ,מדוע עלי להקריב שעה מלימודי ,כדי
ידיעה והשגה בתורה .כל מעלה בה עולם מלא הוא ,סוג בפני עצמו .ונמחיש זאת
לזכותו בשעת לימוד?"
בסיפור מעשה.
שמע החזון איש והשיב" :מבחינת החשבון ,אתה צודק .אבל השיקול כאן אחר,
בשעתו ,אמר לי תלמיד ישיבת ראדין :כשהגעתי לישיבה בתחילת אלול הגיע
דע לך שהשמש שלאחר השיעור אינו אותו אדם שלפני השיעור -התורה משנה
ה"חפץ חיים" ומסר שיחה ,שארכה שלוש דקות .אשמיענה לפניך כצורתה ,עם
את האדם!"
הטעמות הקול ותנועות הידיים ,תחשוב שה"חפץ חיים" יושב לפניך.
וסיים החפץ חיים" :גם אותי משנה התורה .בשנה שעברה ישראל מאיר של אז
וכך אמר" :מי אינו רוצה כסף ,אילו רק היה לנו כסף!
עלית 'חתן תורה' .אבל מאז הוספתי ולמדתי והתעליתי ואחר אני -
עבור מה זקוק בן תורה לכסף ,הלא "מאוכלי המן" אנחנו.
והלא דברים קל וחומר .ומה מי שעבר עבירה אחת ויחידה ושב בתשובה ,מעיד
אבל אילו היה לנו כסף ,היינו קונים ארבעה מינים מהודרים!"
בו הרמב"ם שנעשה על ידה לאדם אחר ואינו אותו האיש שחטא .מי שמתעלה באור
בפולין לא גדלו אתרוגים ועצי תמר .היו מיבאים אתרוגים ולולבים מהארצות
התורה ורממותה ,על אחת כמה וכמה! וממילא מגיע לישראל מאיר החדש להיות
החמות ,ורבים מהם נפסלו בדרך .מחירו של אתרוג הרקיע שחקים ,וקהילות היו
'חתן תורה' .הוא ,עדיין לא היה!
מתאגדות לקנות אתרוג בשותפות .רק עשירים מופלגים התהדרו באתרוג פרטי.
וגם אתה ,לפני שנה ושנתים ושלוש שמעת רעיון זה ,והבנת אותו בכלים של אז,
וכמה התגאו בו!
בהבנה של אז ,בהשגה של אז .אבל במשך שנה הוספת והתעלית ואתה מבין יותר
המשיך ה"חפץ חיים" ואמר" :נטילת לולב היא מצות עשה מדאורייתא ביום
מה היא תורה ,ומה ערך לימודה .לך ,עוד לא אמרתי רעיון זה"... הראשון של סוכות בלבד .בשאר הימים היא מדרבנן ,זכר למקדש .וכדאי ,ודאי כדאי,
)והגדת( לרכוש אתרוגים בחמישים רובלים .אילו רק היה לנו סכום זה.
כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל GISHMAKEVORT@GMAIL.COMאו ישלח בקשה לת.ד 18303 .מיקוד 91182ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי
2
שמספרו 151527131458בצירוף שם כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם
וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל.
