gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫טיב ה˜הילה‬ ‫שבת מברכים‬ ‫שבת מברכים אב | ר"ח יום חמישי‪-‬שישי | המולד יום חמישי ‪ 0 | 8:15‬חלק'‬ ‫בס"ד‬ ‫כי‪-‬תבא‬ ‫ט"ז אלול תשפ"ו‬ ‫◄ הזמנים לפי אופק ירושלים ►‬ ‫זמני הדלקת הנרות ומוצ”ש‬ ‫יו"ל ע"י ˜היל˙ ˘ב˙י בבי˙ ד'‬ ‫‪6:33‬‬ ‫הדה"נ‬ ‫בנ˘יאו˙ מורנו ורבנו הרה"ˆ‬ ‫‪7:45‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫‪8:24‬‬ ‫ר"ת‬ ‫רבי גמליאל הכהן רבינובי‪˘ ı‬ליט"א‬ ‫סוף זמן קריאת שמע ותפילה‬ ‫סוז"ת א' ‪9:59‬‬ ‫סוזק"ש א' ‪8:39‬‬ ‫>הפרשה‬ ‫סוז"ת ב' ‪10:29‬‬ ‫סוזק"ש ב' ‪9:24‬‬ ‫שמ‪+‬חה‬ ‫‪500‬‬ ‫האדם לבטא את שמחתו גם בחיצוניות‪.‬‬ ‫הוָה אֱ ל ֹהֶ ָ‬ ‫יך‬ ‫ּ ַתחַ ת אֲ ׁ ֶשר ל ֹא עָ בַ ְד ּ ָת אֶ ת ְי ֹ‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫והא לך לשונו‪‘ :‬השמחה שישמח אדם‬ ‫ְ ּב ִׂש ְמחָ ה וּבְ טוּב לֵ בָ ב ֵמרֹב כּ ֹל‪( :‬כח‪ ,‬מז)‬ ‫‪850‬‬ ‫בקיו‪++‬ם‬ ‫בעשיית המצוה ובאהבת הא‪-‬ל שציווה‬ ‫•••‬ ‫בהן ‪ -‬עבודה גדולה היא‪ .‬וכל המונע‬ ‫הכתוב מגלה לנו כאן מהו השורש‬ ‫עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו‪,‬‬ ‫הגורם לכל הרעות האמורות לבוא באם‬ ‫המצוות‬ ‫שנאמר‪‘ :‬תחת אשר לא עבדת את ה’‬ ‫לא נשמור את התורה והמצוות‪ .‬והוא‬ ‫אלקיך בשמחה ובטוב לבב’‪ .‬וכל המגיס‬ ‫העבודה להשי”ת בלא שמחה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫>המערכ>>ת‬ ‫דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו‬ ‫התביעה העיקרית על האדם אינה על‬ ‫במקומות אלו חוטא ושוטה וכו’‪ ,‬וכל‬ ‫המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו‬ ‫אשר חטא ועבר על המצוות‪ ,‬כי אם על‬ ‫• ברוך אתה בעיר •‬ ‫כך שלא החשיב את המצוות‪ ,‬ולא שמח‬ ‫הוא הגדול המכובד העובד מאהבה וכו’‪,‬‬ ‫ברוסיה היה יהודי עשיר ושמו הרב בזכייתו לעבוד את השי”ת בקיום מצוותיו‪ ,‬היא זו‬ ‫ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה’‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫דייניס שתרם הרבה כסף לצדקה‪ ,‬שהביאו לידי זלזול בשמירתם‪ ,‬וכתוצאה מזה גלגלו‬ ‫‘והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה’’ עכ”ל‪.‬‬ ‫ובפרט לישיבת ברנוביץ שהיתה עליו כל הרעות האמורות כאן‪.‬‬ ‫והנה אילו כתב ‘וכל שאינו שמח בשמחה זו ראוי‬ ‫בראשות הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ”ל‪ ,‬ומה שאין האדם שמח בזכייתו לעבוד את ה’ הוא‬ ‫להיפרע ממנו’‪ ,‬היינו אומרים שמדבר על זה שאינו‬ ‫והנה שנה אחת נצרך ר’ אלחנן לסכום כתוצאה מהעדר ההתבוננות בערך זכייתו בעבודה זו‪,‬‬ ‫מעורר את עצמו לשמחה‪ ,‬היינו שאינו מתבונן בגודל‬ ‫כסף באמצע החורף ובלית ברירה יצא אילו היה האדם מתבונן וזוכר שכל העולם כולו אינו‬ ‫הזכות שנפל לחלקו לעבוד לפני הקב”ה‪ .‬אמנם מאחר‬ ‫לעירו של העשיר‪ ,‬בהגיעו לארמונו מגיע לערך מצוה אחת‪ ,‬ושעל כל מצוה זוכים לשכר‬ ‫שכתב ‘וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע‬ ‫של העשיר היו מגפיו של ר’ אלחנן נצחי בעולם העליון ודאי היה שמח שמחה גדולה‪.‬‬ ‫ממנו’‪ ,‬קשה לפרש שכוונתו על המתעצל לעורר‬ ‫השמחה בקרבו‪ ,‬שכן לשון מונע נופל שפיר על אחד‬ ‫מלוכלכות ומלאות בוץ‪ ,‬ומכיוון שידע וזהו האמת לאמיתו‪ ,‬וכפי שמובא בשם צדיקים‬ ‫שמתאוה לעשות דבר מה‪ ,‬אולם מונע את עצמו‬ ‫שטרקלינו של העשיר וכן הכניסה שפירשו מאמר חכמינו ז”ל שאמרו (קידושין לט‪‘ ):‬שכר‬ ‫מלעשותה מסיבה מסויימת‪ ,‬ואילו המתעצל לעורר‬ ‫מכוסים בשטיחים יקרים‪ ,‬והוא לא מצוה בהאי עלמא ליכא’ שכל הטובה הקיימת בזה‬ ‫השמחה כלל אינו מתאוה לכך‪ ,‬ובהכרח כוונתו על זה‬ ‫רצה ללכלכם‪ ,‬לכן פנה לכיוון הכניסה העולם‪ ,‬אין בה בכדי לשלם כשכר אפילו על מצוה‬ ‫שבפועל הינו שמח בעבודת הבורא‪ ,‬הוא מבין את גודל‬ ‫האחורית של המטבח – שם לא היו אחת‪.‬‬ ‫הזכות שנפל בחלקו להימנות עם עובדי ה’‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫שטיחים‪ ,‬הוא נקש בדלת וביקש להודיע ומה נכונים הם דברי האריז”ל (‘שער רוח הקודש’ ח‪ ,‬ב) שכתב‬ ‫מונע את עצמו מלהראות השמחה כלפי חוץ‪ ,‬מסיבות‬ ‫בזה הלשון‪‘ :‬הנה צריך האדם בעת קיומו כל מצוה‬ ‫לבעל הבית שר’ אלחנן בדלת‪.‬‬ ‫הכמוסות עמו‪ ,‬ועליו כתב שראוי להיפרע ממנו‪ ,‬כי‬ ‫כשהגיע העשיר התפלא מאוד מדוע ומצוה‪ ,‬או בהתעסקו בתורה‪ ,‬או כשמתפלל התפלה‪,‬‬ ‫כבוד הוא למלכינו בוראינו שהשמחה בעבודתו ניכרת‬ ‫הגיע ראש הישיבה מהדלת הצדדית? להיותו שמח וטוב לב‪ ,‬יותר מכאשר מרוויח או מוצא‬ ‫הסביר לו הרב כי לא רצה ללכלך את אלף אלפים דינרי זהב וכו’‪ .‬וזהו פירוש הפירוש ‘תחת‬ ‫גם כלפי חוץ‪.‬‬ ‫וכדברינו משמע גם בהמשך דבריו‪ ,‬כשכתב ‘וכל המגיס‬ ‫השטיחים בבוץ שעל מגפיו‪ ,‬אך העשיר אשר לא עבדת את ה’ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב‬ ‫דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות‬ ‫לא כך חשב‪ ,‬כי רוח היתה עמו‪ ,‬הוא כל’‪ ,‬פירוש‪ ,‬תשמח יותר‪ ,‬מכאשר תרויח רוב כל ממון‬ ‫אלו חוטא ושוטה’‪ ,‬שכן מה שחולק כבוד לעצמו‬ ‫ביקש מר’ אלחנן מחילה על הטירחא שבעולם‪ ,‬וזה מרוב כל‪ ,‬פי’ יותר מכאשר הוא רב כל’‬ ‫אינה סיבה לשלול את השמחה‪ ,‬כי אם סיבה להימנע‬ ‫ויצא יחד עמו להקיף שוב את הבית‪ ,‬עכ”ל‪ .‬ומדאמר האר”י הקדוש שעל האדם לשמוח‬ ‫מלבטא אותה‪ ,‬וכדמשמע מהמשך דבריו שם כשמדבר‬ ‫וביקשו שיכנס עם הבוץ שעל מגפיו שמחה עצומה כל כך‪ ,‬בהכרח שאכן זוהי ערכה של‬ ‫טיב כל מצוה‪ ,‬כי בלאו הכי מאין יבוא שמחתו‪...‬‬ ‫טיב‬ ‫במעלת המשפיל עצמו שאינו מתבייש מלבטא את‬ ‫השמחה וכדוד בשעתו שהיה מפזז ומכרכר לפני ה’‪.‬‬ ‫השטיחים!דעותגם ראוי לו לאדם להתבונן לפני מי הוא עובד‪ ,‬ולפני‬ ‫וידרוך על השטיחים כדי שיראו ילדיו‬ ‫ההו‬ ‫כי התורה יותר חשובה מכל‬ ‫ההודע‬ ‫וצריכים לומר שבריש דבריו כשאמר ‘וכל המונע’‬ ‫דיבר על כלל המניעות מלבטא את השמחה‪ ,‬ואחר‬ ‫את הפסוק ‘ברוך אתה בעיר וברוך אתה מי הוא גורם קורת רוח בעבודתו‪ ,‬הלוא כל זה הוא‬ ‫גולדשטיין דבר זה בעצמו הוא‬ ‫הקב”ה‪,‬‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪.‬‬ ‫בשדה’‪ ,‬מסבירה הגמרא כך‪‘ :‬ברוך לפני מלך מלכי המלכים‬ ‫כך האריך לדבר מענין המניעה מצד הכבוד‪ ,‬שהיא‬ ‫אתה בעיר – שיהא ביתך סמוך לבית כבר סיבה נכונה לשמחה‪ ,‬שעל אף היותו אדם פחות‬ ‫רעה יתירה יותר משאר המניעות‪ ,‬כי בכך הוא מייקר‬ ‫הכנסת‪ ,‬ברוך אתה בשדה – שיהו נכסיך קרוץ מחומר‪ ,‬מחשיב הקב”ה את מעשיו וזוכה לעורר‬ ‫חלילה את כבודו יותר מכבוד בוראו‪.‬‬ ‫במעשיו תענוג להקב”ה‪.‬‬ ‫קרובים לעיר’‪ ,‬ומסבירים המפרשים‬ ‫על כל פנים יוצא מדבריו שמלבד חובת השמחה‬ ‫מהי הברכה בכך? כי מי שנכסיו ומי שאכן זוכה לשמוח בזכייתו לקיים את המצוות‪ ,‬לא‬ ‫בפנימיות הלב מחובתינו גם לבטא את השמחה כלפי‬ ‫קרובים לעיר וביתו סמוך לבית הכנסת זו בלבד שמובטח שלא יבוא לידי זלזול במצוות‪ ,‬אלא‬ ‫הוא יכול להיות יותר זמן בבית הכנסת‪ ,‬גם יזכה להתעלות במעלות הקדושה והטהרה‪ .‬וכפי‬ ‫חוץ‪ ,‬כי שמחה זו כבוד הוא לבוראינו‪.‬‬ ‫ויכול תמיד להיות מעשרה ראשונים‪ ,‬שהאריז”ל העיד גם על עצמו שזכה לכל מדרגותיו‬ ‫אחר שהזכרנו את הצורך לבטא בחיצוניות את‬ ‫בזכות שמחתו במצוות (הביאו המשנה ברורה בהלכות שמחת‬ ‫שמחתו הפנימית‪ ,‬מן הראוי גם להזכיר שלפעמים‬ ‫וגם עצם הקירבה מוסיפה קדושה בכך‬ ‫תורה – או”ח תרסט‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫מן הראוי להתחיל דווקא מן החיצוניות‪ ,‬כלומר גם‬ ‫שתמיד שומעים קדיש וקדושה וכו’‪ ,‬וזו‬ ‫אם אינו מרגיש בפנימיות השמחה על זכייתו לעבוד‬ ‫וזה היה אחד מיסודותיו של מרן הבעל שם טוב זי”ע‪,‬‬ ‫עיקר הברכה‪.‬‬ ‫את בוראו‪ ,‬מכל מקום מאחר שמבין בשכלו שראוי לו‬ ‫מלבד הברכה‪ ,‬יש כאן גם לימוד שיחשיב את העבודה להשי”ת‪ ,‬ומתוך כך יקיימה‬ ‫לשמוח על כך‪ ,‬יעורר את השמחה בחיצוניות‪ ,‬וכפי‬ ‫חשוב‪ ,‬שכל הברכה שהקב”ה נותן לנו ברוב חשק והתלהבות ומתוך שמחה‪.‬‬ ‫וראוי להעתיק את לשון הרמב”ם (הלכות לולב פרק ח‪ ,‬הלכה‬ ‫שמובא כמה פעמים ב’ספר החינוך’ (ראה במצוה טז‪ ,‬צה‪ ,‬צט‪,‬‬ ‫בגשמיות היא בשביל הרוחניות‪ ,‬בשביל‬ ‫שכד)‪ ,‬שהאדם נמשך אחר פעולותיו‪ ,‬ומתוך כך ימשיך‬ ‫מה צריך נכסים קרובים לעיר? בשביל טו) המדבר מחובת מצוה זו‪ ,‬שמתוך דבריו אנו למדים‬ ‫להגיע מהר לבית הכנסת! וזה אנחנו שעל אף שהשמחה היא דבר התלוי בלב‪ ,‬נדרש מן‬ ‫את השמחה גם בפנימיות‪.‬‬ ‫צריכים תמיד לחפש בכל דבר שנתן לנו‬ ‫ניתן לשמוע את שיחותיו של מורנו ורבנו שליט"א ○ במספר מיוחד וישיר‬ ‫השי”ת‪ ,‬מהו הרווח הרוחני שיוצא לנו‬ ‫באידיש‪ ○ 073-2951321 :‬בלשון הקודש‪073-2951320 :‬‬ ‫טיב‬ ‫מזה‪ ,‬וגם אם יש לנו ארמון עם שטיחים‬ ‫מקיר לקיר‪ ,‬נזכור כי השטיחים נועדו‬ ‫ההודעות‬ ‫כדי להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫עדכוני שיחות‪0534-100024 :‬‬ ‫(ע”פ‪‘ :‬טיב התורה’ – כי תבא )‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫א‬ ‫>הלכה‬ ‫נכתב ע"י הר"ר מאיר שאם עדיין לא התחילו התקיעות דמיושב יכול לברך שהגיעו לחינוך מצוה להביאם ולהחזיקם אצלו‪ ,‬ויאיים‬ ‫עליהם שישמעו התקיעות ולא יבלבלו להצבור (מ”ב סי’‬ ‫רבינוביץ שליט"א עתה בלחש קודם התחלת התקיעות‪ ,‬אך אם חושש‬ ‫שלא יספיק לברך קודם שיתחילו לתקוע‪ ,‬אזי ימתין תקפ”ז סקט”ז)‪.‬‬ ‫‪.‬יהשומע תקיעת שופר שלא כמסורת אבותיו יצא‬ ‫מלברך עד בין סדר לסדר וכנ”ל‪.‬‬ ‫‪.‬והתוקע והקהל ראוי להם לכוין תמיד אם תוקעין (הלי”ש פ”ב סי”ג)‪.‬‬ ‫תקיעת שופר‬ ‫עכשיו התקיעה שלפניה או שלאחריה‪ ,‬ונ”מ דמצוי ‪.‬אימי שהתפלל מוסף קודם שתקע יצא (שו”ע סי’ תקצ”ג‬ ‫כמה פרטי דינים בסדר הברכות והתקיעות‬ ‫הדבר מאוד שהתוקע לא תקע כשיעור‪ ,‬או לדעת ס”ב)‪.‬‬ ‫לענות‬ ‫שלא‬ ‫‪.‬אנוהגין שהשמש מכריז קודם הברכה‬ ‫ברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬ושלא לשוח עד אחר שיגמור המקרא לא היה כהוגן‪ ,‬וע”כ מסמן שיש לחזור ולתקוע‪. ,‬ביאם נטלו השופר באמצע התקיעות והביאו‬ ‫הש”ץ כל סדר התפילה בקול רם‪ ,‬ומכל מקום בדיעבד והקהל אינם רואים וחושבין שממשיכים לתקוע‪ ,‬וע”כ לו שופר אחר א”צ לברך‪ ,‬אבל בין ברכה לתחילת‬ ‫אם ענו ב”ה וב”ש יצאו בברכה (אלף המגן שם סק”ח)‪.‬‬ ‫מתכוונים לתקיעה שלפניה דסדר אחר‪ ,‬ואולי אין יוצאין התקיעות צריך לברך (מ”ב סי’ תקפ”ה סק”ד)‪ ,‬ואם השופר‬ ‫‪.‬בצריך לכוין לקיים מצות עשה שכתוב בתורה יום בזה כלל חובת המצוה‪ ,‬דבין סדר לסדר מחוייבין מה”ת השני הי’ מונח ג”כ על השלחן בשעת ברכה א”צ לברך‬ ‫לידע איזה תקיעה תוקעין‪ ,‬וע”כ ראוי למדקדק להסתכל עליו‪ ,‬משום דמסתמא היה דעתו גם עליו (שם סקי”ח)‪.‬‬ ‫תרועה יהיה‪ ,‬ויוציא בשפתיו ויאמר הריני מוכן לקיים‬ ‫מצוה שציונו בוראינו לשמוע קול שופר היום הזה‪ ,‬כמו תמיד אם המקרא מסמן לחזור‪ ,‬ונכון שהמקרא ידפוק ‪.‬גיאם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים‪ ,‬ישלים אחר‪,‬‬ ‫שכתוב בתורה יום תרועה יהיה לכם‪ ,‬לשם יחוד וכו’ על הבימה כשמסמן שרוצה שהתוקע יחזור על ואפילו ג’ או ד’‪ ,‬ודי בברכה שבירך הראשון‪ ,‬שהרי‬ ‫(סידור יעב”ץ)‪.‬‬ ‫התקיעה‪ ,‬כדי שידעו הקהל מה לכוין‪ ,‬ואפילו בתקיעות כולן יצאו בזה‪ ,‬ואם לא היו שם התוקעים בשעת ברכה‪,‬‬ ‫צריכין לברך לעצמן בלחש קודם שיתחילו לתקוע‪ ,‬ואם‬ ‫שבאותו סדר גופא נכון לעשות כן (מועו”ז ח”א ס”ה)‪.‬‬ ‫‪.‬גהצבור יכוונו לצאת בברכה זו ברכת מצות שמיעת‬ ‫‪.‬זאין להסיח דעתו מן התקיעה כשמתחיל התקיעה הם כבר יצאו ידי חובתן תוקעין בלא ברכה (שו”ע שם ס”ג‬ ‫קול שופר וברכת שהחיינו שהם מחויבים בה‪ ,‬והתוקע‬ ‫הראשונה עד סוף התקיעה דמעומד‪ ,‬ואפילו ללמוד ובמ”ב שם)‪.‬‬ ‫מוציא אותם בברכות‪ ,‬גם יכונו דעתם ורצונם לצאת ידי‬ ‫חובתם בתקיעות אלו שיתקע התוקע‪ ,‬כי צריך כוונת תורה שלא מעניני התקיעה ג”כ אסור (לקט יושר)‪ .‬ועי’ ‪.‬דיואפילו אם בירך ולא יכול לתקוע כלל‪ ,‬תוקע אחר‬ ‫שומע ומשמיע (מט”א סי’ תקפ”ה ס”ג)‪.‬‬ ‫בספר יסוד ושורש העבודה (שער י”א פ”ד) שכ’ דבעת בלא ברכה‪ ,‬ולא הוי ברכה לבטלה אפילו הראשון הלך‬ ‫שהש”ץ מאריך בניגונים לא ישב בטל‪ ,‬אלא יאמר לו או סתם אזנו ולא שמע התקיעות‪ ,‬שהרי השני יצא‬ ‫לשמוע‬ ‫לו‬ ‫וקשה‬ ‫התוקע‬ ‫‪.‬דמי שהוא יושב רחוק מן‬ ‫בברכתו‪ ,‬אך לכתחילה אסור להראשון לצאת ולא‬ ‫היטיב את הברכות מפי התוקע‪ ,‬יברך את הברכות מזמורי תהלים בכוונה עצומה‪.‬‬ ‫לעצמו וישמע התקיעות (בא”ח נצבים סט”ו)‪.‬‬ ‫‪.‬ח צריך ליזהר מאד לשמוע את כל הקול מראשיתו לשמוע התקיעות‪ ,‬שאין כדאי שיברך זה ע”ד שיתקע‬ ‫ועד סופו‪ ,‬ואף אם התקיעה ארוכה מאד‪ ,‬וכן יש ליזהר אחר (שם ובשעה”צ סקכ”ד)‪.‬‬ ‫‪.‬האם בא לבית הכנסת לאחר שגמר התוקע ברכת‬ ‫השופר‪ ,‬ושמע ל’ תקיעות דמיושב בלא ברכה‪ ,‬יכול שלא להתחיל בשום תפילות ויה”ר עד גמר התקיעה ‪.‬וטמי שנסתפק אם שמע קול שופר‪ ,‬אם הוא ביום‬ ‫לברך אח”כ קודם תקיעות דמעומד (אלף המגן סי’ תקפ”ה‬ ‫הראשון תוקע ואינו מברך‪ ,‬וביום שני א”צ לתקוע‪ ,‬כיון‬ ‫ממש (מסגרת השלחן סי’ קכ”ג סקי”ג)‪.‬‬ ‫‪.‬טכתבו האחרונים דיזהרו כל העם שלא להוציא שאינו אלא מדברי סופרים וספק דרבנן לקולא (מ”ב שם‬ ‫סקי”ג)‪ .‬ויש חולקים בזה דכיון שכבר יצא י”ח בשמיעת‬ ‫כיחם וניעם בשעת תקיעה‪ ,‬כדי שישמעו כל הקולות סק”ה)‪.‬‬ ‫לברך‪,‬‬ ‫הל’ קולות של תקיעות דמיושב שוב אינו יכול‬ ‫מתחילתם ועד סופם‪ ,‬ומטעם זה ג”כ לא יביאו ילדיהם ‪.‬זטזמן התקיעות כל היום‪ ,‬אבל תפילת מוסף אין‬ ‫קולות‪,‬‬ ‫ועל כן אין לברך רק אם הוא עדיין באמצע הל’‬ ‫אצלם‪ ,‬ומוטב שיהיו אצל אמותיהם בעזר”נ‪ ,‬שהן אינן לאחר יותר משבע שעות (מ”ב סי’ תקצ”ה סק”ג)‪.‬‬ ‫דהיינו אפילו בין סדר לסדר‪ ,‬אבל לאחר ששמע הל’‬ ‫קולות לא יברך כ”א במחשבה (כה”ח תקפ”ה סקל”ט)‪ .‬ופשוט מחויבות בתקיעת שופר מן הדין‪ .‬ומ”מ נראה דקטנים‬ ‫וכלימה תעטה אותנו מכף רגל ועד ראש‪ ,‬כי נדבה‪ ,‬ולקום בחצות לילה להודות לה’”‪ .‬וכן ומי הוא זה ואיזהו אשר יכול להעיד על עצמו‬ ‫אנו נוכחים לראות שהקב”ה מספק לנו את הוא לשון הפייטן בסליחות‪ ,‬שאף הוא מעורר כי הוא ראוי לברכה‪.‬‬ ‫>ההתחזקות‬ ‫כל צרכינו עד בלי די‪ ,‬ואילו אנו‪ ,‬לא זו בלבד על חובת ההודאה להשי”ת ואומר‪“ :‬שחר עצה אחת נותרה לנו‪ ,‬להודות ולשבח‬ ‫שאיננו מחזירים לו כגמולו הטוב אלא עוד קמתי להודות לך אלוקי תהילתי‪ ,‬וארנן לך להשי”ת על החסדים שעשה עמנו מאז‬ ‫משיבים לו ברעה תחת טובה‪ ,‬תחת שנקדיש בוקר ואודיעך חטאתי‪ ,‬תינתן לי בזה שכר ומעולם ובתוך ההודאות להשחיל את‬ ‫■חסד ואמת יקדמו פניך■‬ ‫הבקשות והתפלות‪ ,‬על ידי זה אנו זוכים‬ ‫את כל ימינו לתורה ועבודת השי”ת ולזכור לפעולתי‪ ,‬נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי”‪.‬‬ ‫מאתו יתברך בכל רגע ורגע‪ ,‬אנו מתירים כלום עוצר האדם פעם אחת להתבונן בכל להמשיך עלינו חסדים גדולים והשפעות‬ ‫טיב‬ ‫המתבונן בחסדי הבורא ושפלות‬ ‫לעצמנו לשכוח קצת מי הוא זה ואיזהו אשר החסדים הללו ולהודות עליהם‪ ,‬הלא אין נפלאות באין מפריע‪ ,‬שהלא המקטרגים‬ ‫ההודעות‬ ‫גלוי וידוע לכל כי ירח הימים של חודש נתן לנו כח לעשות חיל‪ ,‬ולא עוד אלא פעמים הדברים מובנים מאליהם כלל וכלל‪ ,‬כי אינם יכולים לעכב את התהילות והתשבחות‬ ‫עצמו מתעורר לתשובה‬ ‫אלול הוא הזמן אשר נועד מאז ומעולם שאנו עוד מעיזים פנינו להשתמש באותו הכח באמת אין הקב”ה מחויב אליו כלום‪ ,‬ואף שמשבחים ומפארים להקב”ה‪ ,‬שלא יהיו‬ ‫גולדשטייןאינו ראוי לכל ההשפעות נחשבים כמורדים במלכות‪ ,‬וכאשר השערים‬ ‫מצדש‪.‬מעשיו‬‫האדםעורך‪:‬‬ ‫רח”ל‪.‬הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ |‬ ‫לפניו הוועדה‬ ‫שנתן לנו בכדי לחטוא יו"ר‬ ‫להתעוררות תשובה ותיקון המעשים‪ ,‬חשבון‬ ‫הנפש על כל קורות האדם במשך ימות השנה מכח הבושה הזאת משתבר לבו של אדם והטובות שמקיפות אותו מכל צד‪ ,‬אין זה פתוחים בלאו הכי חומקים פנימה גם‬ ‫והתבוננות בשום לב על מאורעות הימים כחרס הנשבר עד שהרהורי תשובה צפים אלא חסד הבורא יתברך שמו שבחר בו הבקשות והתפלות ומגיעות עד כסא הכבוד‪,‬‬ ‫כיצד היו‪ ,‬האם מילא אותם בתורה ותפילה ועולים כמאליהם‪ ,‬היאך מלאני ליבי לעשות להיטיב עמו‪ ,‬אך ורק בגלל שאוהב אותו כך זוכה להמשיך עליו חסדים ורחמים‬ ‫כראוי או שמא התרשל מעט בתפקידו ולא כהדבר הזה‪ ,‬ועל ידי התעוררות זו נותן אל וחפץ בו ובטובתו משפיע עליו מאוצרו הטוב מרובים באין מפריע‪.‬‬ ‫ה’בני יששכר’ (מאמרי חודש תשרי מאמר ב ‪ -‬יום הכסא‪,‬‬ ‫לבו לשוב אל השי”ת בכל לב ובכל נפש‪ ,‬לא מתנות חנם‪.‬‬ ‫קיים אותם בשלמות כל כך‪.‬‬ ‫כל אחד מחויב בדבר זה‪ ,‬שהלא כבר אמר לשוב לכסלה עוד ולא להמרות את מצוות ה’ אכן‪ ,‬כאשר ירגיל את עצמו להתבונן בכל ו) מביא את העצה הנשגבה הלזאת וכותב‬ ‫בזה הלשון‪“ :‬ולדעתי זהו שתקנו חז”ל (למדוהו‬ ‫החכם מכל אדם (קהלת ז‪ ,‬כ) ‘כי אדם אין צדיק חלילה‪ ,‬אלא מעתה ככל היוצא מפיו יעשה‪ ,‬הטוב והחסד המורעף עליו ממרום‪ ,‬ולהביע‬ ‫בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא’‪ ,‬ועל כן לקיים את דברי התורה הקדושה ככתבה את רגשי הכרת הטוב וההודאה‪ ,‬אזי ממילא מן המקרא) ‘לעולם יסדר אדם שבחו של מקום‬ ‫מוכרח כל אחד ואחד להתעסק בימים האלו וכלשונה ללא פקפוק כלל‪ ,‬בין בענינים שבין יתעצם בו גם רגשי בושה לפני המקום ברוך תחילה ואחר כך יתפלל’ (ברכות לב‪ ,).‬דכיון‬ ‫בדרכי התשובה והתיקון‪ ,‬כמאמר הכתוב אדם למקום ובין במצוות שהם בין אדם הוא מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ויבוא לתשובה שמסדר שבחו של מקום‪ ,‬למשל כשמשבח‬ ‫(איכה ג‪ ,‬מ) ‘נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה לחברו‪ ,‬וכל זה מתוך השתדלות עצומה שלימה ואמתית מתוך התעוררות ושברון את הבורא שהוא רופא חולים‪ ,‬הנה כל‬ ‫עד ה’’‪ ,‬וכפי תנאי התשובה המבוארים והתמסרות מוחלטת לעשות את רצון ה’ בכל לבב‪ ,‬ובזה ימלא את חובת האיש ישראל המלאכים עונים אמן ומסכימים לשבח‬ ‫באלו הימים‪ ,‬כי זהו הרי התכלית והמטרה‪ ,‬הלזה‪ ,‬הנה הגם כשאחר כך יבוא המבקש‬ ‫רגע ורגע‪ ,‬בכל דרכיך דעהו‪.‬‬ ‫בהלכות תשובה שברמב”ם‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬הרבה דרכים למקום כיצד להלהיב תשובה כזאת הינה מדרכי התשובה להגיע אל יום הדין הגדול והנורא ביומין לבקש ברחמים על הרפואה במו פיו‪ ,‬שוב לא‬ ‫את הלב ולהביאו להתעוררות תשובה‪ ,‬המעולים ביותר‪ ,‬כדכתב בספר הק’ ‘בת דראש השנה כאשר הוא מטוהר ומנוקה יקטרגו המלאכים דהוה ח”ו כנוגע בכבוד‬ ‫אולם בספרים הקדושים מבואר שהדרך עין’ (פרשת ואתחנן)‪“ :‬כשאדם מתבונן בשכלו מכל חטא ועוון‪ ,‬ונשמתו בוהקת ומצוחצחת המלך ובשבחו כאשר ירצו ח”ו למנוע‬ ‫הרפואה אשר זה כרגע שבחוהו שהוא רופא‬ ‫הטובה ביותר להתעורר בתשובה הוא על לפני מי הוא עומד ולפני מי הוא עתיד ליתן כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫חולים”‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫המלאכים אינם מקטרגים על בקשה‬ ‫ידי התבוננות‪ ,‬שיתבונן בגודל חסדי השי”ת דין וחשבון‪ ,‬והוא החשבון אשר יחשוב כל‬ ‫כענין זה אנו רואים ביותר בפרשתן במצוות‬ ‫שבתוך ההודאה‬ ‫שגומל עמו בכל עת ובכל שעה יומם ולילה מה שחטא ופגם נגד רצון בורא כל עולמים‬ ‫לא ישבותו‪ ,‬עד שאין בכח השכל האנושי ב”ה‪ ,‬ונגד זה יחשוב הטובות נסים ונפלאות ולבר מן דין עוד תועלת גדולה יש במה ביכורים‪ ,‬שם כתבו הראשונים שבסוף‬ ‫להשיג ולקלוט את כל החסדים – הקטנים שעושה עמו הבורא ב”ה בכל עת ורגע עד שמרגיל את עצמו להודות להשי”ת‪ ,‬ההודאה והשבח שמוסר להקב”ה הוא‬ ‫עם הגדולים – האופפים את האדם בכל רגע אין סוף‪ ,‬וזוכר כל חטאיו ועונותיו ופשעיו שהרי אנו עומדים כעת לפני בוא יום הדין מוסיף לבקש שיתמיד עליו את הברכה‪,‬‬ ‫טיב‬ ‫וכדכתב החינוך (מצוה תר”ו וכעין זה בספר המצוות‬ ‫ורגע‪ ,‬לא נלך כאן כרוכל למנות ולפרט את ומתחרט עליהם ועושה תשובה שלמה שבמהלכו קוצבים את החיות של כל אחד‬ ‫ההודעות‬ ‫כולם‪ ,‬כי אפילו אם נשב ימים כלילות בלא בעובדין דאתגליא להיות בבחינת סור מרע ואחד למשך השנה הבאה עלינו לטובה‪ ,‬מי להרמב”ם מצות עשה קלב)‪“ :‬בהיטיב השם ברוך הוא‬ ‫ליתן תנומה לעפעפינו עדיין לא נוכל להקיף ועשה טוב‪ ,‬בודאי תשובה כזו מקובלת לפניו לא נפקד כהיום הזה‪ ,‬אין לך מי שלא יחפוץ אל האדם ובברכו אותו ואת אדמתו לעשות‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטייןבשנה טובה ומבורכת מלאה וגדושה בכל פירות‪ ,‬וזכה להביאם לבית אלקינו‪ ,‬ראוי לו‬ ‫אפילו אפס קצהו מגודל רחמיו וחסדיו של יתברך שמו”‪.‬‬ ‫הקב”ה‪‘ ,‬על חיינו המסורים בידך‪ ,‬ועל ועיין בספר ‘יסוד ושורש העבודה’ (שער המים מילי דמיטב‪ ,‬פרנסה טובה וגזירות טובות לעורר לבבו בדברי פיהו ולחשוב כי הכל‬ ‫נשמותינו הפקודות לך‪ ,‬ועל נסיך שבכל יום פרק א) שכתב שחודש אלול הוא זמן מיוחד ישועות ונחמות‪ ,‬ומובן שכל אלו אינם באים הגיע אליו מאת אדון העולם‪ ,‬ויספר חסדיו‬ ‫עמנו‪ ,‬ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת להודות להשי”ת‪ ,‬וכפי שכותב שם‪“ :‬וכבר מאליהם‪ ,‬הרבה תפילות ובקשות יש לשפוך יתברך עלינו ועל כל עם ישראל‪ ...‬ואחר‬ ‫פשט בכל תפוצות עם קדוש וישימה לחוק על זה השכם והערב‪ ,‬אולם אליה וקוץ בה‪ ,‬השבח מבקש מלפניו להתמיד הברכה עליו‪,‬‬ ‫ערב ובקר וצהרים’‪.‬‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬כאשר אנו מתבוננים במצבנו ולמשפט בישראל עם קדוש עד היום הזה‪ ,‬כי כאשר המלאכי חבלה והמקטרגים רואים ומתוך התעוררות נפשו בשבח השם ובטובו‬ ‫אנו‪ ,‬היכן אנו עומדים בענייני רוחניות ועד ולעורר לבבם בחודש זה לתורה ולתעודה‪ ,‬שאין המבקש ראוי לברכה‪ ,‬נעמדים המה זוכה ומתברכת ארצו‪ ,‬ועל כן ציונו ברוך הוא‬ ‫כמה אנו מקיימים את רצון השי”ת‪ ,‬הרי בושה ולהתמיד בלימוד ביותר‪ ,‬ולהתענות תענית בדרך להשטין ולמנוע את תפילותיו מלעבור‪ ,‬על זה כי חפץ חסד הוא”‪.‬‬ ‫ב‬ ‫>ההשגחה‬ ‫סיים אפוא הסטייפלער בברכה רבתי‪ ,‬ואמר אל האיש הניצב לפניו‬ ‫בקול גדול‪ :‬השם ישלח לך בוודאי רפואה שלמה!‬ ‫>המעשיו>ת‬ ‫יצא אותו חולה אנוש מן הקודש בשמחה‪ ,‬ולמותר לציין שברכת‬ ‫סיפורי השגחה פרטית‬ ‫צדיק עושה רושם‪ ,‬ולא עברו ימים מועטים ולפליאתם העצומה של‬ ‫הקושיא ברורה‪ ,‬תיבת ‘והשיגוך’ לכאורה אין לה מובן‪ ,‬שלשון זה‬ ‫וּבָ א ּו עָ לֶ ָיך הַ ְּב ָרכוֹת‬ ‫כל הרופאים הוא יצא ממוות לחיים‪ ,‬ומכל אותה‬ ‫נופל על מי שירצה לברוח‪ ,‬שאף על פי כן ישיגהו‪,‬‬ ‫שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים‬ ‫‘יענע מחלה’ לא נשאר זכר‪ ,‬ועד מהרה חזר‬ ‫ומהיכי תייתי לברוח מן הברכות שיצטרך לומר‬ ‫שישיגהו‪ .‬בשלמא גבי קללות שייך לומר‬ ‫הָ ֵא ֶּלה וְ הִ ּ ִׂשיג ָֻך‬ ‫למלאכתו הנאמנה מלאכת קודש‪ ,‬וזכה עוד‬ ‫‘שקל הקודש’‬ ‫להנחיל תורה לתלמידים רבות בשנים בבריות‬ ‫(להלן כח‪ ,‬טו) ‘והשיגוך’‪ ,‬כי דרך האדם לברוח‬ ‫גופא ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫מקללות‪ ,‬על זה צריך לכתוב ‘והשיגוך’‪ .‬אבל‬ ‫“ירדתי מהאוטובוס עם‬ ‫וביתי‬ ‫הקטנות‬ ‫אחיותי‬ ‫*‬ ‫הברכות מי הוא זה שבורח מהם‪ ,‬עד שהוצרך “וּבָ אוּ עָ לֶ ָ‬ ‫יך ּכָל הַ ְ ּב ָרכוֹת הָ ֵא ּ ֶלה וְ ִה ּ ִׂשיג ָֻך‪ִּ ,‬כי‬ ‫להבטיחו שישיגהו‪.‬‬ ‫טיב מעשה נורא סיפר לי כ”ק אדמו”ר מלעלוב‬ ‫יך” (כח‪ ,‬בכ)‬ ‫ִת ׁ ְשמַ ע ְ ּבקוֹל ה’ אֱ ל ֶֹק ָ‬ ‫התינוקת‪ .‬לפתע שמתי‬ ‫אך תירץ בספה”ק “תולדות אדם”‪“ :‬לאשר כי‬ ‫לב שהשמיכה הדקה של‬ ‫שליט”א‪ ,‬מזקנו הרה”ק רבי דוד צבי שלמה‬ ‫השפע הטוב באה תמיד מעצם הרוחניות‪ ,‬הוא רצונו‬ ‫התינוקת איננה‪ .‬אחיותי‬ ‫זי”ע שבירושלים של מעלה‪ ,‬וענין זה המעשה מקובל וידוע בפי זקני‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬לזאת‪ ,‬אף אם נגזר הטובה על האדם‪ ,‬מכל מקום בעת‬ ‫החסידים‪.‬‬ ‫שצריכה לחול על האדם‪ ,‬אם יש לו אז איזה מחשבה או דיבור אשר‬ ‫הקטנות רצו אחרי האוטובוס‬ ‫שאך הרגע יצא את התחנה‬ ‫בדור הקודם בעת שגרו אבותינו וזקנינו בעיר העתיקה שבירושלים‬ ‫לא טובה‪ ,‬אין השפע יכול לחול עליו‪ .‬אף שהוא זכאי בכללו‪ ,‬וכבר ירד‬ ‫ת”ו‪ ,‬היו שם בתים רבים בבעלות של ערבים ישמעאלים‪ ,‬שהיו‬ ‫השפע למטה בשבילו‪ ,‬מכל מקום לא היתה יכולה לחול עליו”‪.‬‬ ‫על מנת לנסות להשיגו‪.‬‬ ‫משכירים דירות וחדרים לאחינו בני ישראל שבאו להתגורר סמוך‬ ‫למזלנו הנהג נתקע בפקק‬ ‫“לזה הבטיח הכתוב‪ ,‬שאם נשמור מצותיו אזי יראה הבורא יתברך‬ ‫ונראה למקום המקדש‪.‬‬ ‫שיביא עלינו הטובה בעת שתשיגנו‪ ,‬היינו שיראה להביא עלינו השפע‬ ‫שלא זז‪ ,‬הבנות דפקו ודפקו‬ ‫הישמעאלי שהחזיק בבעלות חצר אחת בירושלים שהיו בה כמה‬ ‫על הדלת עד שהנהג פתח‬ ‫בעת שנהיה נקי וראוי לקבל השפע‪ ,‬לזה אמר ‘והשיגוך’ וכו’”‪.‬‬ ‫וכמה בתים‪ ,‬היה כמו ‘אדון החצר’‪ ,‬בהיותו גם הממונה על צלצולי‬ ‫[יעויין נא בפ”ק דמכילתין (ראש השנה יז‪“ :):‬עתים לטובה עתים לרעה‪,‬‬ ‫ושאל מה הן רוצות‪ .‬איך‬ ‫ה’מסגד’ שלהם בבוקר ובערב [ג’אנג’ע]‪ ,‬שהיה אותו הרמקול קבוע‬ ‫שהדלת נפתחה הן עלו‬ ‫עתים לטובה כיצד‪ ,‬הרי שהיו ישראל כו’ בראש השנה ופסקו להם כו’‪,‬‬ ‫ב’צריח’ שמעל ביתו‪ .‬והיה מתהלך ברחבי החצר כמושל וגובה את‬ ‫שכבר נגזרה גזרה – אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ‬ ‫והתחילו לחפש בקדחתנות‬ ‫דמי השכירות שצריכים הדיירים להעלות לו מדי חודש‪ ,‬ובגאוותו‬ ‫הצריכה להן וכו” ע”ש]‪.‬‬ ‫את השמיכה הדקה ולא‬ ‫המנופחת היה שומר ומשגיח על רכושו שלא יינזק‪ ,‬ואוי לו למי‬ ‫התייאשו עד שמצאו אותה‪.‬‬ ‫שהמרה את פיו‪.‬‬ ‫‘שתים‬ ‫ט)‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ל‪,‬‬ ‫(משלי‬ ‫הכתוב‬ ‫מאמר‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫לפרש‪,‬‬ ‫“ועל דרך אחר יש‬ ‫שאלתי מאתך וכו’‪ ,‬רש ועושר אל תתן לי וכו’‪ ,‬פן אשביע וכחשתי כו’’‪.‬‬ ‫ברגע שירדו מהאוטובוס‬ ‫באחת מאותם דירות התגוררו זוג ירושלמי שהפרוטה לא היתה מצויה‬ ‫וידוע כי גדול נסיון העושר מנסיון העוני‪ ,‬אם כן יכול להיות חס ושלום‬ ‫השתחרר הפקק והנהג נסע‬ ‫בכיסם‪ ,‬ובגודל העניות ששררה אז בירושלים לא הצליחו למצוא מעות‬ ‫שהברכות והעושר יהיה שמור לרעתו‪ – .‬לזה הבטיח לנו ‘ובאו עליך כל‬ ‫לשלום‪.‬‬ ‫כסכום הנדרש לתשלום דמי השכירות‪.‬‬ ‫הברכות האלה והשיגוך’‪ ,‬ותרגם אונקלוס‪‘ :‬וידבקונך’‪ .‬והוא פועל יוצא‬ ‫הן חזרו אלי בריצה בהולה טיב‬ ‫בעל הבית האדון דרש את כספו‪ ,‬והם דחו את התשלום מיום ליום‪,‬‬ ‫לשלישי‪ ,‬היינו שהברכות והעושר יהיה סיבה לו לדבקה בו יתברך‪.‬‬ ‫השמעאלי היה נכנס בכל יום דופק על השולחן צועק ומאיים‪ ,‬עד‬ ‫ושובבית קורנות מאושר ההודעו‬ ‫שפקעה סבלנותו של הגוי והעמיד להם ‘אולטימטום’! הוא נקב‬ ‫וזהו ‘והשיגוך’‪ ,‬שישיגהו לתכלית הנצחי”‪.‬‬ ‫באופן בלתי רגיל‪ .‬שאלתי‬ ‫“ולכוונה זו נאמר בקללות גם כן ‘והשיגוך’‪ ,‬כי אין מידת הקדוש ברוך‬ ‫בתאריך האחרון לפירעון דמי השכירות‪ ,‬ואם עד אותו יום לא יפרעו‬ ‫הוא כמידת בשר ודם‪ ,‬שרוצה לנקום בעבדו שמרד בו דרך נקמה ח”ו‪.‬‬ ‫לשמחה זו מה עושה? הן‬ ‫את חובם‪ ,‬עליהם לעזוב את הבית מיידית!‬ ‫רק הייסורים שבאים הם תכלית הטובה‪ ,‬כדי שעל ידיהם יתן לב לשוב‬ ‫השיבו בהתרגשות שבדרך‬ ‫בני הזוג ניסו בכה ובכה‪ ,‬אך לדאבון לב לא הצליחו להשיג את הסכום‬ ‫להשם יתברך‪ .‬לזה אמר ‘והשיגוך’‪ ,‬ותרגם אונקלוס‪‘ :‬וידבקונך’‪ ,‬כי‬ ‫לאוטובוס הן הבטיחו ביחד‬ ‫הנדרש‪ .‬עד מהרה הגיע היום השחור‪ ,‬כשאותו גוי רשע ואכזר התייצב‬ ‫לתכלית זה יבואך הקללות‪ ,‬ולא לעשות כליה ח”ו” עכלה”ק‪.‬‬ ‫לתת שקל לצדקה אם הנהג‬ ‫בחרון אפו מלא כעס וחמה‪ ,‬הוא נכנס ובא אל הבית בצעקות וגידופים‪,‬‬ ‫* * *‬ ‫יפתח להן את הדלת וימצאו‬ ‫ואיים עליהם בחרצובות לשונו באיומים קשים ומרים‪ ,‬והודיע‬ ‫את השמיכה‪ .‬הנהג כאמור‬ ‫פתח‪ ,‬והאחת מצאה את‬ ‫בנחרצות שבאם תוך כמה שעות אינם ‘סוגרים’ את החשבון עימו עד‬ ‫פרוטה אחרונה‪ ,‬יבוא הוא בעצמו ‘לזרוק’ אותם החוצה בבושת פנים!‬ ‫והעמיד‬ ‫טיב‬ ‫ברבים‪,‬‬ ‫תורה‬ ‫להרביץ‬ ‫סיפר לי תלמיד חכם חשוב שזכה‬ ‫עדרים עדרים של תלמידים ההוגים ומתעלים בתורת ה’ וביראת‬ ‫השמיכה והשניה מצאה שקל‬ ‫לא ידעו בני הזוג הצדיקים את נפשם‪ ,‬מה יש ביכולתם לעשות‪ .‬בצר לה‬ ‫ההודעות‬ ‫שמים‪ .‬שלפני עשרות בשנים נפל למשכב ל”ע‪ ,‬וחלה במחלה הידועה‬ ‫רח”ל שתפסה בו בצורה חמורה מאוד‪.‬‬ ‫לצדקה שהבטיחו!!!‬ ‫ביקשה האישה מבעלה שירוץ מהרה אל הצדיק הירושלמי המפורסם‬ ‫רבי דוד צבי שלמה מלעלוב‬ ‫הרה”ק‬ ‫למחלה‬ ‫ורפואה‬ ‫מזור‬ ‫הכירו‬ ‫ולא‬ ‫באותם שנים עדיין לא ידעו כמעט‬ ‫אם כבר סיפרתי‪ ,‬אוסיף‬ ‫גולדשטיין‬ ‫מרן ש‪.‬‬ ‫ה”ה עורך‪:‬‬ ‫לעלובער’‪,‬‬ ‫רבינוביץ |‬ ‫הוועדהדויד’ל‬ ‫הרוחנית‪ :‬ר' יעקב‬ ‫יו"ר‘רבי‬ ‫דרך‬ ‫שום‬ ‫ידעו‬ ‫ולא‬ ‫הרופאים‬ ‫מצאו‬ ‫זו‪ ,‬ובמצבו הקשה והחמור לא‬ ‫זצוק”ל‪ ,‬שהיה מפורסם כפועל ישועות רבות בקרב הארץ‪.‬‬ ‫סיפור נוסף שהיה לנו עם‬ ‫כיצד לטפל בגידול ממאיר ונורא זה‪ .‬הוא נשלח לטובי הפרופסורים‬ ‫אך הבעל שלא נמנה על עדת החסידים מיאן ללכת אצל ‘רבי’ של‬ ‫הגדולים‪ ,‬אשר גם הם פכרו ידיהם בייאוש‪ ,‬ואמרו שאין בדרכי‬ ‫אוטובוסים‪:‬‬ ‫חסידים‪ ,‬ואמר שמעולם לא הורגל בזה‪ ,‬לא הוא ולא אביו‪ ,‬ואף פעם‬ ‫הרפואה שום דרך להציל את חייו‪ ,‬ולא נותר כי אם להמתין לגרוע‬ ‫“התקשרתי לאשתי בחזור‬ ‫לא הלך אצל רבי ואין לו שום ‘עסק’ בזה‪ – .‬אבל האשה שהגיעה מבית‬ ‫מכל‪ ,‬ה’ ירחם‪.‬‬ ‫ממסע למקומות הקדושים‬ ‫חסידי‪ ,‬והיתה חדורה אמונת צדיקים תמימה האיצה בבעלה שיגש‬ ‫אל הרבי לבקש ברכה‪ .‬היא טענה לפניו בלהט‪ ,‬שבין כך אין בידו שום‬ ‫ניתנה‬ ‫לא‬ ‫הרי‬ ‫יאמרו‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫את‬ ‫הרופאים‬ ‫יאמרו‬ ‫בליבו‪,‬‬ ‫חשב האיש‬ ‫והיא לא ענתה‪ .‬מכיוון שנסענו‬ ‫להם הרשות כי אם לרפאות בלבד‪ ,‬כדיליף בפרק החובל (בבא קמא‬ ‫עם המשפחה התקשרתי‬ ‫אפשרות להשיג המעות‪ ,‬ולא נותר לפנינו כי אם בקשת ‘ברכה טובה’‬ ‫מפי הצדיק‪ ,‬ומחובתנו לעשות לכל הפחות השתדלות זו‪ ,‬ושלא יחזור‬ ‫פה‪‘ :).‬ורפא ירפא (שמות כא‪ ,‬יט)‪ ,‬מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות’‪.‬‬ ‫לחמותי לשאול אם רעייתי‬ ‫– אבל לייאש את האדם מרפואתו לא ניתנה להם הרשות‪.‬‬ ‫לידה?! היא נתנה לי את‬ ‫הביתה בלי ברכה מפי הצדיק‪.‬‬ ‫שמע אפוא האיש לתחנוני אשתו היקרה‪ ,‬והחליט ללכת אל הצדיק‬ ‫נוחלין‬ ‫יש‬ ‫בפרק‬ ‫ומעתה אין לנו אלא מה שלימדו לנו רבותינו ז”ל‬ ‫אשתי‪ ,‬והשאלה הראשונה‬ ‫בתוך‬ ‫חולה‬ ‫לו‬ ‫שיש‬ ‫(בבא בתרא קטז‪“ :).‬דרש רבי פנחס בר חמא‪ ,‬כל‬ ‫שנשאלתי הוא‪“ :‬מדוע לא‬ ‫באישון לילה באין רואים‪ ,‬כי התבייש לגשת ביום‪.‬‬ ‫ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים‪ ,‬שנאמר (משלי טז‪ ,‬יד) ‘חמת‬ ‫התקשרת ישירות אלי?”‬ ‫והנה דרכו של הצדיק היתה ללכת אל המקווה באישון לילה אחר‬ ‫מלך מלאכי מות‪ ,‬ואיש חכם יכפרנה’”‪ .‬עיין פירוש המהר”ל בחידושי‬ ‫חצות‪ ,‬הוא עלה והמתין בפתח המקווה לצאת הצדיק‪ .‬וכשיצא הרבי‬ ‫אגדות על אתר‪.‬‬ ‫השבתי שהיא לא ענתה‬ ‫וראה אותו עומד וממתין עליו הבין מיד שיש לו בקשה אליו‪ ,‬והזמינו‬ ‫למכשיר‪ ...‬פתאום הבינה‬ ‫לבוא עימו לביתו בקודש פנימה‪.‬‬ ‫טו)‪:‬‬ ‫ז‪,‬‬ ‫(דברים‬ ‫עקב‬ ‫בפרשת‬ ‫שנאמר‬ ‫ממקרא‬ ‫לה‬ ‫דרשו‬ ‫דורשי רשומות‬ ‫שירדה מהאוטובוס ואיבדה‬ ‫’מ ָך ּכָ’ל חֹ’לִי’ – נוטריקון‪‘ :‬חכם’‪ ,‬כד”א ילך אצל חכם‬ ‫‘וְ הֵ סִ יר ה’ ִמ ְּ‬ ‫בהיכנסם כיבד אותו הרבי בכוס קפה חמה ומהבילה‪ ,‬וביקש לספר את‬ ‫ויבקש עליו רחמים‪.‬‬ ‫את המכשיר באוטובוס‪.‬‬ ‫אשר מעיק עליו‪ .‬אך האיש התמלא בחרדת קודש‪ ,‬כאשר מעולם לא‬ ‫התקשרנו למכשיר שוב‬ ‫ידע ולא הורגל לדבר עם רבי‪ ,‬וכראותו את פני הצדיק שהיו לוהטים‬ ‫בצר לו הלך אל הסטייפלער זצוק”ל בעל ‘קהלות יעקב’‪ ,‬ובכה במר‬ ‫ושוב וסוף סוף קבלנו מענה‪.‬‬ ‫בהתלהבות עצומה נתמלא פחד ומורא‪ ,‬ולא הצליח לפתוח את פיו‬ ‫נפשו על מחלתו הממארת‪ ,‬ודיווח לפניו על כל אותה דיאגנוזה קשה‬ ‫היה זה הנהג שבדיוק קיבל‬ ‫לומר אף מילה וחצי מילה‪.‬‬ ‫שבפי הרופאים‪.‬‬ ‫את המכשיר מנוסע להשבת‬ ‫אולם הרבי הרגיעו ודיבר אליו באהבה ובשמחה ובסבר פנים יפות‪,‬‬ ‫מקרב‬ ‫אתר‬ ‫על‬ ‫זעק‬ ‫ברבים‪,‬‬ ‫תורה‬ ‫כמרביץ‬ ‫שהכירו‬ ‫הסטייפלער‬ ‫מרן‬ ‫אבדה‪  .‬‬ ‫ועודדו וחיזקו לומר מה מבוקשו‪ – .‬האיש החל בוכה על נפשו‪ ,‬ובפחד‬ ‫ליבו‪ ,‬מי נתן בידיהם של הרופאים לחרוץ משפט האדם לחיים או‬ ‫ורעדה מפני הצדיק סיפר בקצרה את הצרה הגדולה שנחתה על‬ ‫בהיפך ח”ו‪ ,‬והלא רבים צריכים לך‪ ,‬ואתה בוודאי תבריא ותצא‬ ‫הוא אמר לנו שהוא מסיים‬ ‫ממחלתך!‬ ‫מסלול ותיכף מתחיל חדש‪.‬‬ ‫ראשם‪ ,‬באיומיו הקשים של הגוי ‘לזורקם’ מן הבית ולהשליכם חוצה‪,‬‬ ‫ולרש אין כל לפרוע את חובו הגדול בתוך שעות מספר‪.‬‬ ‫השמים‬ ‫אלקי‬ ‫“ה’‬ ‫ז)‪:‬‬ ‫כד‪,‬‬ ‫(בראשית‬ ‫שרה‬ ‫חיי‬ ‫פרשת‬ ‫ברש”י‬ ‫כמ”ש‬ ‫המתנו בתחנה המסוכמת‬ ‫אשר לקחני מבית אבי – ולא אמר ‘ואלהי הארץ’‪ ,‬ולמעלה (שם ג) אמר‬ ‫והנהג קיים מצוות השבת‬ ‫הרבי הקשיב היטב לדבריו‪ ,‬הוא לא ענה לו כלום‪ ,‬רק היות והיה זה‬ ‫‘ליל שישי’ החל הצדיק להתעסק בהכנת הפתילות של נרות שבת‬ ‫‘ואשביעך בה’ אלהי השמים ואלהי הארץ’‪ – .‬אמר לו עכשיו הוא ‘אלהי‬ ‫אבדה לשמחתנו הרבה‪“ ..‬‬ ‫קודש‪ ,‬כידוע שבחצר הקודש לעלוב מדליקים נרות רבות לכבוד שבת‪,‬‬ ‫השמים ואלהי הארץ’‪ ,‬שהרגלתיו בפי הבריות‪ .‬אבל כשלקחני מבית‬ ‫בעל המעשה פ‪.‬ר‪.‬‬ ‫ונצרך להכין כמות גדולה של פתילות‪.‬‬ ‫אבי היה ‘אלהי השמים’ ולא ‘אלהי הארץ’‪ ,‬שלא היו באי עולם מכירים‬ ‫בו‪ ,‬ושמו לא היה רגיל בארץ”‪.‬‬ ‫המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה‬ ‫לפתע תוך כדי עבודת קדשו שאלו הרבי אם ידוע לו מה שמו של אותו‬ ‫גוי ישמעאלי בעל האחוזה‪ ,‬כן‪ ,‬ענה האיש ידוע לי היטב את שמו‪.‬‬ ‫צינור‬ ‫את‬ ‫לפתוח‬ ‫כדי‬ ‫ע”ה‬ ‫אבינו‬ ‫אברהם‬ ‫והיינו‪ ,‬שכל זאת אמר‬ ‫פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס‬ ‫הברכה מן השמים‪ ,‬שבהיות שנצרך הוא בעולם להרגיל שם שמים בפי‬ ‫בפקס‪15326517922 :‬‬ ‫אם כך‪ ,‬ביקש הרבי‪ ,‬כתוב נא לי את שמו של הערבי על פתקא‪.‬‬ ‫הבריות‪ ,‬ולהרבות כבוד שמים‪ ,‬הרי בוודאי יושפע לו כל צרכיו בארץ‪,‬‬ ‫או ל‪o.y.wines@gmail.com :‬‬ ‫ניגש האברך הצעיר בפיק ברכיים‪ ,‬ושרבט | המשך בעמוד הבא |>‬ ‫כדי שיוכל להמליכו יתברך גם בתורת ‘אלקי הארץ’‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪850‬‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫בסה”ק “נועם אלימלך” (ר”פ פקודי‪ ,‬דפו”ר דף נג‪ :‬טו”א‬ ‫את שמו של הערבי על הפתקא‪ ,‬והגישה לידיו של הרבי‬ ‫ריש ד”ה אלא פקודי) כוחו של צדיק לפעול “שפע וברכה‬ ‫בחרדת קודש‪.‬‬ ‫ורחמים וחיים ובני ומזוני ושלום עד אין קץ” בכוח קבלת‬ ‫נטל הרבי את הפתקא‪ ,‬קרא בתוכה פעמיים ושלוש‪ ,‬ובלי‬ ‫הצדקה עיש”ה]‪ – .‬ואכן עלה אז בדעתי אותה עצה טובה‪,‬‬ ‫אומר ודברים ניגש להמשיך באותה מלאכה שעסק בה‪,‬‬ ‫שבכוח הברכה באחדות חברים לפעול ישועות גדולות‪,‬‬ ‫מלאכת הכנת הפתילות‪ ,‬הוא לקח את הפתקא שבידו‬ ‫גם על ידי החסידים בשבתם יחדיו כאיש אחד בלב אחד!‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫קמטו ועיקמו כמה פעמים לכאן ולכאן‪ ,‬פני קדשו התאדמו‬ ‫וכך התפללתי עבורך במשך השנה‪ ,‬וברוך הוא וברוך שמו‬ ‫באש שלהבת‪ ,‬והחל ‘לערבב’ את אותה פתקא ביחד עם‬ ‫יתברך שזיכנו עתה שעלתה ישועתך בטוב ובנעימים‪.‬‬ ‫הצמר גפן של הפתילות של נרות שבת קודש‪ ,‬הוא ‘מולל’‬ ‫*‬ ‫את הפתילות שביחד עם אותו נייר קטן בתוך ידו כמה‬ ‫לפני שנים רבות כאשר ארי עלה מבבל‪ ,‬והגיע לארץ‬ ‫וכמה פעמים‪ ,‬טובל בשמן ומועך בידו את הפתילה עם‬ ‫הקודש מרן מהריט”ב מסטמאר זצוק”ל בעל ‘ויואל‬ ‫הפתקא‪ ,‬ושוב טובל ומועך‪ ,‬כשליבו ונפשו מלאים תפילות‬ ‫משה’ זי”ע עשה שבת אחת בעיה”ת בני ברק יצ”ו‪ ,‬ואף‬ ‫וכוונות עילאות לפני קל חי‪ ,‬והאיש עומד נפעם מן הצד‬ ‫נשאר לאחר השבת לשהות בעיר‪ ,‬וציבור גדול מאוד נהרו‬ ‫ואינו פוצה את פיו‪.‬‬ ‫להסתופף בצל הקודש‪ ,‬ולבקש את ברכת הצדיק‪.‬‬ ‫דקות ארוכות התעסק הרבי בקדושתו בעסק הכנת‬ ‫לעת ערב מאוחרת נפתחה הדלת‪ ,‬והצדיק החל לקבל את‬ ‫הפתילות‪ ,‬וכשסיים את עבודתו פנה אל האיש ואמר‬ ‫הציבור בנהירו דאנפין‪ ,‬בהיות שהתארך ה’תור’ מאוד‪,‬‬ ‫שיכול הוא לשוב אל ביתו‪ ,‬והשם יתברך יהא בעזרו‪.‬‬ ‫ועמדו עשרות עשרות אנשים בהמתנה לראות ולהיראות‬ ‫והנה אך הגיע האיש לביתו‪ ,‬וזוגתו הצדיקה יוצאת‬ ‫את פני הקודש‪ ,‬כל אחד עם מבוקשו בידו‪ ,‬נאלצו הגבאים‬ ‫לקראתו בשמחה‪ ,‬ולפליאתו לשמחתה מה זו עשה? בעת‬ ‫הנאמנים ‘להאיץ’ את הציבור‪ ,‬ולא נתנו להאריך בשיחה‬ ‫שצרתם צרה ומועקתם רבה‪.‬‬ ‫עם הרבי‪ ,‬כי אם להגיש הקוויטעל ולקבל מהרה ה’ברכה’‬ ‫פרעג נישט וואס איז ג’עשיין דא! [אל תשאל מה שקרה‬ ‫ותיכף לצאת חוצה‪ ,‬כדי לתת אפשרות להרבה יהודים‬ ‫פה] – אמרה האשה‪.‬‬ ‫לעבור בברכה‪.‬‬ ‫מה קרה? – שאל האיש בבהלה‪.‬‬ ‫אחד הממתינים בתור היה איש חסיד נאמן‪ ,‬יוצא פולין‬ ‫סיפרה לו אשתו‪ ,‬שבדיוק בעת היותו אצל הרבי הקדוש‬ ‫שלא נמנה על עדת חסידי סטמאר‪ ,‬אבל שם הצדיק‬ ‫[פראווען]‪ ,‬נפל אותו גוי רשע שאיים עליהם בתוך ביתו‬ ‫ושמועתו הגיע לאוזניו‪ ,‬והמתין אף הוא בין ה’עולם’ הגדול‬ ‫שערה אחת מאמרי פיו לא נפלה ארצה‪ ,‬והאריכה ימים‬ ‫והתפגר על אתר! וממילא נפטרו ממנו מכל איומיו והיתה‬ ‫לעבור במהירות לברכת הקודש‪.‬‬ ‫ושנים טובות בבריאות איתנה‪.‬‬ ‫להם תשועה גדולה‪.‬‬ ‫הוא החזיק בידו את הקוויטעל עם הפדיון‪ ,‬והתקדם עם‬ ‫*‬ ‫כשבירר האיש את הפרטים מה בדיוק קרה שם‪ ,‬וכיצד מת‬ ‫הציבור בתור הארוך‪ ,‬והנה הגיעה שעתו המיוחלת‪,‬‬ ‫נכנס פעם איש יהודי אל הרה”ק רבי בנימין זאב צבי‬ ‫הישמעאלי‪ ,‬התברר שבביתו של הגוי הבנוי מכמה קומות‪,‬‬ ‫ה’דקה’ הנכונה שהמתין עליה מזה כמה שעות‪ ,‬בחרדת‬ ‫מזארבריז’ זצוק”ל‪ ,‬בן המגיד הקדוש איש אלקים רבי‬ ‫המדרגות שבתוך הבית בין הקומות מסתובבות ומתעקלות‬ ‫קודש הגיש את הפתקא‪ ,‬הרבי נטלה והביט בה כהרף עין‪,‬‬ ‫יחיאל מיכל מזלוטשוב זצוק”ל‪.‬‬ ‫סביב עצמם‪ .‬כאשר הדבר מצוי בבתים דו קומתיים‪ ,‬שכדי‬ ‫ותיכף הניחה על שולחנו בצד שמאל ביחד עם כמה וכמה‬ ‫תיכף משראהו הרבי מזאבריז’‪ ,‬בטרם הספיק הלה להגיש‬ ‫לחסוך בשטח שתופסים המדרגות‪ ,‬בנויים הם כצורת‬ ‫פתקאות שנערמו שם‪.‬‬ ‫את הקוויטעל בבקשת הברכה‪ ,‬הקדימו הצדיק וביקש ממנו‬ ‫שבלול עגול ומתעגלות סביב סביב‪ ,‬וכך עולים ויורדים בהם‬ ‫באותו רגע כראות האיש שהרבי מניח את פתקתו מן הצד‬ ‫שלושה רובלים‪ .‬החסיד הנאמן ציית מיד בנאמנות‪ ,‬וללא‬ ‫בסיבובים המתעקלים ומסתובבים‪.‬‬ ‫השמאלי שלו‪ ,‬פרץ מיד בבכי סוער‪ – .‬הוא הספיק לשמוע‬ ‫אומר ודברים הוציא את ארנקו מכיסו‪ ,‬שלף מתוכו לאלתר‬ ‫והנה בדיוק באותה שעה שהיה הצדיק עוסק בעבודת‬ ‫מזקני החסידים על מנהגו של הרבי בסידור הקוויטלעך‪,‬‬ ‫שלוש רובל והניחם על שולחנו של הצדיק‪.‬‬ ‫קדשו‪ ,‬בעיקולי הפתקא עם שמו של הגוי‪ ,‬מעקמה ומקפלה‬ ‫שאת אותם שכבר נושעו היה מניח מצד ימינו‪ ,‬ונקראו‬ ‫לאחר מכן נטל הרבי את הפתקא בידי קדשו‪ ,‬עיין בתוכה‬ ‫חזק בתוך ידו‪ ,‬ומערבבה ומועכה היטב בעיקולי הפתילות‬ ‫‘גיהאלפענע קוויטלעך’‪ ,‬ואילו את אותם שטרם נושעו הניח‬ ‫ובבקשה המפורטת בה‪ :‬להיפקד בזרע של קיימא! ותיכף‬ ‫סביב סביב‪ ,‬החל אותו גוי לעלות באותם מדרגות עקולות‬ ‫מצד שמאלו‪ ,‬כדי להתבונן בהם אחר כך ולהתפלל עוד בעד‬ ‫פנה אל החסיד‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫אל הקומה העליונה כדי להיכנס אל ה’צריח’ הצר שמעל‬ ‫ישועתם‪.‬‬ ‫הנה בשטיבל שבעירך ישנם חסידים רבים וטובים בלעה”ר‪,‬‬ ‫מגדל ביתו ולהכין את עצמו ל’חזנות’ סלסולי הבוקר‬ ‫החסיד הבין היטב את משמעות הנחת הפתקא שלו בצד‬ ‫ראה נא לערוך ‘סעודה טובה’ עבורם‪ ,‬בראש חודש או‬ ‫כדרכם של הישמעאלים [ג’אנג’ען]‪ .‬הוא החל ‘להשתחל’‬ ‫שמאל‪ ,‬סימן לדבר שמבוקשו עדיין לא התקבל‪...‬‬ ‫ביומא דפגרא אחר‪ .‬השתדל שתהא זו סעודה מכובדת‪ ,‬תכין‬ ‫במדרגות הצרות המסתובבות‪ ,‬ובתוך כדי ‘עיקולי’‬ ‫באותה פתקא ביקש האיש ברכה לישועה לזרע של קיימא!‬ ‫גם ‘משקה’ כיד המלך כדרכם של חסידים‪ ...‬כדי לפתוח את‬ ‫המדרגות התבלבל הגוי והסתבך בסיבובים והעיקולים‪,‬‬ ‫ומתוך בכיותיו ודמעותיו אמר בקול שבור לפני הרבי‪,‬‬ ‫לבבם בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬כדקיימא לן (סנהדרין קג‪ ):‬גדולה‬ ‫ועד מהרה מעדה רגלו ונפל ארצה בקול חבטה חזקה ומת‬ ‫שהוא ניצול שואה‪ ,‬נצר אחד ויחיד מכל משפחתו העניפה‪,‬‬ ‫לגימה שמקרבת את הלבבות‪ – .‬וכך בעיצומה של השמחה‪,‬‬ ‫על אתר‪.‬‬ ‫הוא סיפר מאיזה עיר הוא בא‪ ,‬ושכל משפחתו המורחבת‬ ‫לאחר שייטיבו החברים את ליבם ביין המשמח לבב אנוש‪,‬‬ ‫כראות האיש עד היכן מגעת כוח ברכתו ותפילתו של‬ ‫וכן כל משפחתה של זוגתו‪ ,‬כולם עלו על מוקדה באש‬ ‫ויתחילו כדרכם באיחולי לחיים! זה לזה‪ ,‬תנצל נא את אותה‬ ‫אותו צדיק קדוש עליון‪ ,‬נהפך לבבו והתמלא באמונת‬ ‫הצורר‪ ,‬ולא נשאר מכולם כי אם אפר הקדושים בלבד!‬ ‫שעת הכושר‪ ,‬ותבקש מהם שיברכו אותך להיפקד בזרע של‬ ‫צדיקים גדולה‪ ,‬ונעשה לאחד מגדולי חסידיו של הצדיק‬ ‫ועתה אם לא יזכו לזרע של קיימא יימצאו שתי משפחות‬ ‫קיימא כבקשתך!‬ ‫מלעלוב זי”ע‪[ .‬בצעירותי הכרתי את אותם בני הזוג‬ ‫שלמות בישראל‪ ,‬הן משפחתו שלו והן משפחתה של‬ ‫הטעים הצדיק ונימק את דבריו‪ ,‬שלפעמים א’גוטע ברכה’‬ ‫שבירושלים ת”ו]‪.‬‬ ‫אשתו‪ ,‬שהיו משפחות גדולות וחשובות בישראל‪ ,‬ואם‬ ‫[ברכה טובה] של יהודי פשוט‪ ,‬כשהיא נאמרת מתוך‬ ‫*‬ ‫חלילה יגדעו מעם ישראל לא ייזכר מהם שם ושארית‪.‬‬ ‫שמחה‪ ,‬מעומקא דליבא ובאחדות חברים‪ ,‬יכולה גם היא‬ ‫סיפר הגה”צ רבי אריה לוין זצ”ל‪ ,‬מצדיקי ירושלים של‬ ‫נכמרו רחמיו הגדולים של הרבי הקדוש‪ ,‬אשר בעצמו ניצל‬ ‫להמשיך את הישועה‪.‬‬ ‫מעלה‪ ,‬על אישה אחת שגרה בשכנותו‪ ,‬אשה יראת ה’‬ ‫מן התופת הבוערת כנודע‪ ,‬נטל שוב את אותו קוויטעל‬ ‫והנה לפקודת השנה חזר אותו חסיד זאבריז’ה אל הרבי‬ ‫משכלת וטובת לב‪ ,‬אשר זכתה להאריך ימים מאוד ונפטרה‬ ‫הביט בו פנימה‪ ,‬כשמעיני קדשו זולגות דמעות רותחות‪,‬‬ ‫בשמחה רבה‪ ,‬ובשורה טובה על לידת בן זכר בפיו‪ .‬הוא‬ ‫בהיותה בגיל מאה ושש עשרה שנים (‪ – ! )116‬וזכתה‬ ‫ותיכף הניחו מצד ימין‪ ,‬כשהוא מעניק בלב שלם את ברכתו‬ ‫הודה לרבי בכל לב על העצה הטובה שהשיאו‪ ,‬שאכן בדיוק‬ ‫להישאר בבריאותה ובצלילות דעתה בשלמות עד רגע‬ ‫ברכת הקודש להיפקד לאלתר בזרע של קיימא!‬ ‫לתקופת השנה נפעלה ישועתו בחסד וברחמים‪.‬‬ ‫האחרון כשמתה במיתת נשיקה‪.‬‬ ‫ואכן ברכתו של הצדיק התקיימה במלואה‪ ,‬ולתקופת‬ ‫השנה נפקדו בבן זכר‪ ,‬ולאחריו בשורה שלמה של בנים‬ ‫ובנות‪ ,‬וזכו להקים דור חדש‪ ,‬בנים ובני ובנים ההולכים‬ ‫על הברכה יעמדו‬ ‫פני קדשו של הרבי הק’ צהלו בשמחת ישועת איש ישראל‪,‬‬ ‫הוא פתח את מגירתו והוציא מתוכה את אותם שלושת‬ ‫והיה הדבר לפלא גדול בירושלים של אותם שנים‪ ,‬כשעדיין‬ ‫לא היו בנמצא תרופות וחיסונים כבימינו‪ ,‬ולא האריכו בה‬ ‫יבורךהמצו"ב‬ ‫ישריםלמייל‬ ‫לשלוח‬ ‫נאדור‬ ‫)דוא"ל(‬ ‫והקימו‬ ‫והיראה‪,‬‬‫התורהבמייל‬ ‫בדרכיהעלון‬ ‫לקבלת‬ ‫העלון על השולחן‪.‬‬ ‫להפצת שעברה‬ ‫החסיד בשנה‬ ‫התורמים‬‫הרובלים שהניח‬ ‫כזה! או ליארצייט‬ ‫מופלג‬ ‫והצלחה‬ ‫עד גיל‬ ‫לברכה‬ ‫ובוודאי שלא‬ ‫לשמחות‪,‬‬ ‫כך‪,‬העלון‬ ‫להנציחכלאת‬ ‫ניתן ימים‬ ‫ובנהירו עילאה אמר‪ :‬הנה השלשה רובלים שלך מונחים‬ ‫אך כשעלה לנחם את האבלים נודע לו לר’ אריה‪ ,‬שכשהיתה‬ ‫לתפארת בית ישראל‪.‬‬ ‫כאן בזיכרון לפני במשך כל השנה החולפת‪ ,‬לא רציתי לנגוע‬ ‫אותה זקנה ילדה קטנה הגיע שר התורה הגאון רבי עקיבא‬ ‫*‬ ‫בהם בטרם תבוא ישועתך‪ .‬כי מן הרגע שנכנסת אצלי ראיתי‬ ‫אייגר זצוק”ל אל עירם‪ ,‬ונטלה אותה אימא שלה אל בית‬ ‫ּ ָתחֵ ל ׁ ָשנָה וּבִ רְכוֹתֶ יהָ‬ ‫שלא בנקל ניתן להמציא לך הישועה‪ ,‬וחיפשתי הדרך כיצד‬ ‫הצדיק‪ ,‬וזכתה לקבל ממנו ברכה לאריכות ימים‪ – .‬ואכן‬ ‫על הברכה יעמדו‬ ‫ניתן בכל זאת לפעול עבורך‪ ,‬לפיכך הקדמתי לבקש הפדיון‬ ‫כדי שבעת קריאת הקוויטעל אולי תהא שעת הכושר‪[ .‬עיין‬ ‫התקיימה בה ברכתו של אותו צדיק וגדול בתורה‪ ,‬אשר‬ ‫לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב‬ ‫התורמים להפצת העלון‬ ‫ניתן להנציח את העלון לשמחות‪ ,‬לברכה והצלחה או ליארצייט‬ ‫האחים היקרים העומדים תמיד לימין רבינו הרב יהודה בן שרה שיינדל והרב שאול יחזקאל בן שרה שיינדל וכל משפחתם ‪ -‬להצלחה בכל העניינים • יוסף בן טילה רוזא לרפו"ש • שרה שיינדל בת טילה רוזה להצלחה בכל העניינים‬ ‫יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו ‪ 7‬ירושלים טל‪shivti11@gmail.com | 05276-10455 078-3331109 :‬‬ ‫יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך‪ ,‬הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים‪ .‬המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה‪.‬‬ ‫‪Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or‬‬ ‫|‬ ‫‪zeligk@gmail.com or text 718-249-7173‬‬ ‫ד‬