טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — כי תבוא (2026-08-24)

טיב ה˜הילה
שבת מברכים שבת מברכים אב | ר"ח יום חמישי-שישי | המולד יום חמישי 0 | 8:15חלק' בס"ד
כי-תבא
ט"ז אלול תשפ"ו
◄ הזמנים לפי אופק ירושלים ►
זמני הדלקת הנרות ומוצ”ש
יו"ל ע"י ˜היל˙ ˘ב˙י בבי˙ ד' 6:33 הדה"נ
בנ˘יאו˙ מורנו ורבנו הרה"ˆ
7:45 מוצש"ק
8:24 ר"ת
רבי גמליאל הכהן רבינובי˘ ıליט"א סוף זמן קריאת שמע ותפילה
סוז"ת א' 9:59 סוזק"ש א' 8:39
>הפרשה סוז"ת ב' 10:29 סוזק"ש ב' 9:24
שמ+חה 500
האדם לבטא את שמחתו גם בחיצוניות. הוָה אֱ ל ֹהֶ ָ
יך ּ ַתחַ ת אֲ ׁ ֶשר ל ֹא עָ בַ ְד ּ ָת אֶ ת ְי ֹ גליון מס':
והא לך לשונו‘ :השמחה שישמח אדם ְ ּב ִׂש ְמחָ ה וּבְ טוּב לֵ בָ ב ֵמרֹב כּ ֹל( :כח ,מז)
850
בקיו++ם
בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שציווה •••
בהן -עבודה גדולה היא .וכל המונע הכתוב מגלה לנו כאן מהו השורש
עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו, הגורם לכל הרעות האמורות לבוא באם
המצוות
שנאמר‘ :תחת אשר לא עבדת את ה’ לא נשמור את התורה והמצוות .והוא
אלקיך בשמחה ובטוב לבב’ .וכל המגיס העבודה להשי”ת בלא שמחה .כלומר, >המערכ>>ת
דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו התביעה העיקרית על האדם אינה על
במקומות אלו חוטא ושוטה וכו’ ,וכל
המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו
אשר חטא ועבר על המצוות ,כי אם על • ברוך אתה בעיר •
כך שלא החשיב את המצוות ,ולא שמח
הוא הגדול המכובד העובד מאהבה וכו’, ברוסיה היה יהודי עשיר ושמו הרב בזכייתו לעבוד את השי”ת בקיום מצוותיו ,היא זו
ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה’ ,שנאמר: דייניס שתרם הרבה כסף לצדקה ,שהביאו לידי זלזול בשמירתם ,וכתוצאה מזה גלגלו
‘והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה’’ עכ”ל. ובפרט לישיבת ברנוביץ שהיתה עליו כל הרעות האמורות כאן.
והנה אילו כתב ‘וכל שאינו שמח בשמחה זו ראוי בראשות הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ”ל ,ומה שאין האדם שמח בזכייתו לעבוד את ה’ הוא
להיפרע ממנו’ ,היינו אומרים שמדבר על זה שאינו והנה שנה אחת נצרך ר’ אלחנן לסכום כתוצאה מהעדר ההתבוננות בערך זכייתו בעבודה זו,
מעורר את עצמו לשמחה ,היינו שאינו מתבונן בגודל כסף באמצע החורף ובלית ברירה יצא אילו היה האדם מתבונן וזוכר שכל העולם כולו אינו
הזכות שנפל לחלקו לעבוד לפני הקב”ה .אמנם מאחר לעירו של העשיר ,בהגיעו לארמונו מגיע לערך מצוה אחת ,ושעל כל מצוה זוכים לשכר
שכתב ‘וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע של העשיר היו מגפיו של ר’ אלחנן נצחי בעולם העליון ודאי היה שמח שמחה גדולה.
ממנו’ ,קשה לפרש שכוונתו על המתעצל לעורר
השמחה בקרבו ,שכן לשון מונע נופל שפיר על אחד מלוכלכות ומלאות בוץ ,ומכיוון שידע וזהו האמת לאמיתו ,וכפי שמובא בשם צדיקים
שמתאוה לעשות דבר מה ,אולם מונע את עצמו שטרקלינו של העשיר וכן הכניסה שפירשו מאמר חכמינו ז”ל שאמרו (קידושין לט‘ ):שכר
מלעשותה מסיבה מסויימת ,ואילו המתעצל לעורר מכוסים בשטיחים יקרים ,והוא לא מצוה בהאי עלמא ליכא’ שכל הטובה הקיימת בזה
השמחה כלל אינו מתאוה לכך ,ובהכרח כוונתו על זה רצה ללכלכם ,לכן פנה לכיוון הכניסה העולם ,אין בה בכדי לשלם כשכר אפילו על מצוה
שבפועל הינו שמח בעבודת הבורא ,הוא מבין את גודל האחורית של המטבח – שם לא היו אחת.
הזכות שנפל בחלקו להימנות עם עובדי ה’ ,ובכל זאת שטיחים ,הוא נקש בדלת וביקש להודיע ומה נכונים הם דברי האריז”ל (‘שער רוח הקודש’ ח ,ב) שכתב
מונע את עצמו מלהראות השמחה כלפי חוץ ,מסיבות בזה הלשון‘ :הנה צריך האדם בעת קיומו כל מצוה לבעל הבית שר’ אלחנן בדלת.
הכמוסות עמו ,ועליו כתב שראוי להיפרע ממנו ,כי כשהגיע העשיר התפלא מאוד מדוע ומצוה ,או בהתעסקו בתורה ,או כשמתפלל התפלה,
כבוד הוא למלכינו בוראינו שהשמחה בעבודתו ניכרת הגיע ראש הישיבה מהדלת הצדדית? להיותו שמח וטוב לב ,יותר מכאשר מרוויח או מוצא
הסביר לו הרב כי לא רצה ללכלך את אלף אלפים דינרי זהב וכו’ .וזהו פירוש הפירוש ‘תחת
גם כלפי חוץ.
וכדברינו משמע גם בהמשך דבריו ,כשכתב ‘וכל המגיס השטיחים בבוץ שעל מגפיו ,אך העשיר אשר לא עבדת את ה’ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב
דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות לא כך חשב ,כי רוח היתה עמו ,הוא כל’ ,פירוש ,תשמח יותר ,מכאשר תרויח רוב כל ממון
אלו חוטא ושוטה’ ,שכן מה שחולק כבוד לעצמו ביקש מר’ אלחנן מחילה על הטירחא שבעולם ,וזה מרוב כל ,פי’ יותר מכאשר הוא רב כל’
אינה סיבה לשלול את השמחה ,כי אם סיבה להימנע ויצא יחד עמו להקיף שוב את הבית ,עכ”ל .ומדאמר האר”י הקדוש שעל האדם לשמוח
מלבטא אותה ,וכדמשמע מהמשך דבריו שם כשמדבר וביקשו שיכנס עם הבוץ שעל מגפיו שמחה עצומה כל כך ,בהכרח שאכן זוהי ערכה של
טיב כל מצוה ,כי בלאו הכי מאין יבוא שמחתו...
טיב במעלת המשפיל עצמו שאינו מתבייש מלבטא את
השמחה וכדוד בשעתו שהיה מפזז ומכרכר לפני ה’. השטיחים!דעותגם ראוי לו לאדם להתבונן לפני מי הוא עובד ,ולפני
וידרוך על השטיחים כדי שיראו ילדיו
ההו כי התורה יותר חשובה מכל
ההודע וצריכים לומר שבריש דבריו כשאמר ‘וכל המונע’
דיבר על כלל המניעות מלבטא את השמחה ,ואחר
את הפסוק ‘ברוך אתה בעיר וברוך אתה מי הוא גורם קורת רוח בעבודתו ,הלוא כל זה הוא
גולדשטיין דבר זה בעצמו הוא הקב”ה, יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש.
בשדה’ ,מסבירה הגמרא כך‘ :ברוך לפני מלך מלכי המלכים
כך האריך לדבר מענין המניעה מצד הכבוד ,שהיא אתה בעיר – שיהא ביתך סמוך לבית כבר סיבה נכונה לשמחה ,שעל אף היותו אדם פחות
רעה יתירה יותר משאר המניעות ,כי בכך הוא מייקר הכנסת ,ברוך אתה בשדה – שיהו נכסיך קרוץ מחומר ,מחשיב הקב”ה את מעשיו וזוכה לעורר
חלילה את כבודו יותר מכבוד בוראו. במעשיו תענוג להקב”ה.
קרובים לעיר’ ,ומסבירים המפרשים
על כל פנים יוצא מדבריו שמלבד חובת השמחה מהי הברכה בכך? כי מי שנכסיו ומי שאכן זוכה לשמוח בזכייתו לקיים את המצוות ,לא
בפנימיות הלב מחובתינו גם לבטא את השמחה כלפי קרובים לעיר וביתו סמוך לבית הכנסת זו בלבד שמובטח שלא יבוא לידי זלזול במצוות ,אלא
הוא יכול להיות יותר זמן בבית הכנסת ,גם יזכה להתעלות במעלות הקדושה והטהרה .וכפי
חוץ ,כי שמחה זו כבוד הוא לבוראינו.
ויכול תמיד להיות מעשרה ראשונים ,שהאריז”ל העיד גם על עצמו שזכה לכל מדרגותיו
אחר שהזכרנו את הצורך לבטא בחיצוניות את בזכות שמחתו במצוות (הביאו המשנה ברורה בהלכות שמחת
שמחתו הפנימית ,מן הראוי גם להזכיר שלפעמים וגם עצם הקירבה מוסיפה קדושה בכך
תורה – או”ח תרסט ,יא).
מן הראוי להתחיל דווקא מן החיצוניות ,כלומר גם שתמיד שומעים קדיש וקדושה וכו’ ,וזו
אם אינו מרגיש בפנימיות השמחה על זכייתו לעבוד וזה היה אחד מיסודותיו של מרן הבעל שם טוב זי”ע, עיקר הברכה.
את בוראו ,מכל מקום מאחר שמבין בשכלו שראוי לו מלבד הברכה ,יש כאן גם לימוד שיחשיב את העבודה להשי”ת ,ומתוך כך יקיימה
לשמוח על כך ,יעורר את השמחה בחיצוניות ,וכפי חשוב ,שכל הברכה שהקב”ה נותן לנו ברוב חשק והתלהבות ומתוך שמחה.
וראוי להעתיק את לשון הרמב”ם (הלכות לולב פרק ח ,הלכה
שמובא כמה פעמים ב’ספר החינוך’ (ראה במצוה טז ,צה ,צט, בגשמיות היא בשביל הרוחניות ,בשביל
שכד) ,שהאדם נמשך אחר פעולותיו ,ומתוך כך ימשיך מה צריך נכסים קרובים לעיר? בשביל טו) המדבר מחובת מצוה זו ,שמתוך דבריו אנו למדים
להגיע מהר לבית הכנסת! וזה אנחנו שעל אף שהשמחה היא דבר התלוי בלב ,נדרש מן
את השמחה גם בפנימיות.
צריכים תמיד לחפש בכל דבר שנתן לנו
ניתן לשמוע את שיחותיו של מורנו ורבנו שליט"א ○ במספר מיוחד וישיר השי”ת ,מהו הרווח הרוחני שיוצא לנו
באידיש ○ 073-2951321 :בלשון הקודש073-2951320 : טיב מזה ,וגם אם יש לנו ארמון עם שטיחים
מקיר לקיר ,נזכור כי השטיחים נועדו
ההודעות כדי להגדיל תורה ולהאדירה.
עדכוני שיחות0534-100024 : (ע”פ‘ :טיב התורה’ – כי תבא )
יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
א
>הלכה
נכתב ע"י הר"ר מאיר שאם עדיין לא התחילו התקיעות דמיושב יכול לברך שהגיעו לחינוך מצוה להביאם ולהחזיקם אצלו ,ויאיים
עליהם שישמעו התקיעות ולא יבלבלו להצבור (מ”ב סי’ רבינוביץ שליט"א עתה בלחש קודם התחלת התקיעות ,אך אם חושש
שלא יספיק לברך קודם שיתחילו לתקוע ,אזי ימתין תקפ”ז סקט”ז).
.יהשומע תקיעת שופר שלא כמסורת אבותיו יצא מלברך עד בין סדר לסדר וכנ”ל.
.והתוקע והקהל ראוי להם לכוין תמיד אם תוקעין (הלי”ש פ”ב סי”ג).
תקיעת שופר
עכשיו התקיעה שלפניה או שלאחריה ,ונ”מ דמצוי .אימי שהתפלל מוסף קודם שתקע יצא (שו”ע סי’ תקצ”ג
כמה פרטי דינים בסדר הברכות והתקיעות
הדבר מאוד שהתוקע לא תקע כשיעור ,או לדעת ס”ב).
לענות שלא .אנוהגין שהשמש מכריז קודם הברכה
ברוך הוא וברוך שמו ,ושלא לשוח עד אחר שיגמור המקרא לא היה כהוגן ,וע”כ מסמן שיש לחזור ולתקוע. ,ביאם נטלו השופר באמצע התקיעות והביאו
הש”ץ כל סדר התפילה בקול רם ,ומכל מקום בדיעבד והקהל אינם רואים וחושבין שממשיכים לתקוע ,וע”כ לו שופר אחר א”צ לברך ,אבל בין ברכה לתחילת
אם ענו ב”ה וב”ש יצאו בברכה (אלף המגן שם סק”ח).
מתכוונים לתקיעה שלפניה דסדר אחר ,ואולי אין יוצאין התקיעות צריך לברך (מ”ב סי’ תקפ”ה סק”ד) ,ואם השופר
.בצריך לכוין לקיים מצות עשה שכתוב בתורה יום בזה כלל חובת המצוה ,דבין סדר לסדר מחוייבין מה”ת השני הי’ מונח ג”כ על השלחן בשעת ברכה א”צ לברך
לידע איזה תקיעה תוקעין ,וע”כ ראוי למדקדק להסתכל עליו ,משום דמסתמא היה דעתו גם עליו (שם סקי”ח).
תרועה יהיה ,ויוציא בשפתיו ויאמר הריני מוכן לקיים
מצוה שציונו בוראינו לשמוע קול שופר היום הזה ,כמו תמיד אם המקרא מסמן לחזור ,ונכון שהמקרא ידפוק .גיאם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים ,ישלים אחר,
שכתוב בתורה יום תרועה יהיה לכם ,לשם יחוד וכו’ על הבימה כשמסמן שרוצה שהתוקע יחזור על ואפילו ג’ או ד’ ,ודי בברכה שבירך הראשון ,שהרי
(סידור יעב”ץ).
התקיעה ,כדי שידעו הקהל מה לכוין ,ואפילו בתקיעות כולן יצאו בזה ,ואם לא היו שם התוקעים בשעת ברכה,
צריכין לברך לעצמן בלחש קודם שיתחילו לתקוע ,ואם שבאותו סדר גופא נכון לעשות כן (מועו”ז ח”א ס”ה).
.גהצבור יכוונו לצאת בברכה זו ברכת מצות שמיעת
.זאין להסיח דעתו מן התקיעה כשמתחיל התקיעה הם כבר יצאו ידי חובתן תוקעין בלא ברכה (שו”ע שם ס”ג
קול שופר וברכת שהחיינו שהם מחויבים בה ,והתוקע
הראשונה עד סוף התקיעה דמעומד ,ואפילו ללמוד ובמ”ב שם).
מוציא אותם בברכות ,גם יכונו דעתם ורצונם לצאת ידי
חובתם בתקיעות אלו שיתקע התוקע ,כי צריך כוונת תורה שלא מעניני התקיעה ג”כ אסור (לקט יושר) .ועי’ .דיואפילו אם בירך ולא יכול לתקוע כלל ,תוקע אחר
שומע ומשמיע (מט”א סי’ תקפ”ה ס”ג).
בספר יסוד ושורש העבודה (שער י”א פ”ד) שכ’ דבעת בלא ברכה ,ולא הוי ברכה לבטלה אפילו הראשון הלך
שהש”ץ מאריך בניגונים לא ישב בטל ,אלא יאמר לו או סתם אזנו ולא שמע התקיעות ,שהרי השני יצא לשמוע לו וקשה התוקע .דמי שהוא יושב רחוק מן
בברכתו ,אך לכתחילה אסור להראשון לצאת ולא היטיב את הברכות מפי התוקע ,יברך את הברכות מזמורי תהלים בכוונה עצומה.
לעצמו וישמע התקיעות (בא”ח נצבים סט”ו).
.ח צריך ליזהר מאד לשמוע את כל הקול מראשיתו לשמוע התקיעות ,שאין כדאי שיברך זה ע”ד שיתקע
ועד סופו ,ואף אם התקיעה ארוכה מאד ,וכן יש ליזהר אחר (שם ובשעה”צ סקכ”ד).
.האם בא לבית הכנסת לאחר שגמר התוקע ברכת
השופר ,ושמע ל’ תקיעות דמיושב בלא ברכה ,יכול שלא להתחיל בשום תפילות ויה”ר עד גמר התקיעה .וטמי שנסתפק אם שמע קול שופר ,אם הוא ביום
לברך אח”כ קודם תקיעות דמעומד (אלף המגן סי’ תקפ”ה
הראשון תוקע ואינו מברך ,וביום שני א”צ לתקוע ,כיון ממש (מסגרת השלחן סי’ קכ”ג סקי”ג).
.טכתבו האחרונים דיזהרו כל העם שלא להוציא שאינו אלא מדברי סופרים וספק דרבנן לקולא (מ”ב שם
סקי”ג) .ויש חולקים בזה דכיון שכבר יצא י”ח בשמיעת
כיחם וניעם בשעת תקיעה ,כדי שישמעו כל הקולות סק”ה).
לברך, הל’ קולות של תקיעות דמיושב שוב אינו יכול
מתחילתם ועד סופם ,ומטעם זה ג”כ לא יביאו ילדיהם .זטזמן התקיעות כל היום ,אבל תפילת מוסף אין קולות, ועל כן אין לברך רק אם הוא עדיין באמצע הל’
אצלם ,ומוטב שיהיו אצל אמותיהם בעזר”נ ,שהן אינן לאחר יותר משבע שעות (מ”ב סי’ תקצ”ה סק”ג).
דהיינו אפילו בין סדר לסדר ,אבל לאחר ששמע הל’
קולות לא יברך כ”א במחשבה (כה”ח תקפ”ה סקל”ט) .ופשוט מחויבות בתקיעת שופר מן הדין .ומ”מ נראה דקטנים
וכלימה תעטה אותנו מכף רגל ועד ראש ,כי נדבה ,ולקום בחצות לילה להודות לה’” .וכן ומי הוא זה ואיזהו אשר יכול להעיד על עצמו
אנו נוכחים לראות שהקב”ה מספק לנו את הוא לשון הפייטן בסליחות ,שאף הוא מעורר כי הוא ראוי לברכה. >ההתחזקות
כל צרכינו עד בלי די ,ואילו אנו ,לא זו בלבד על חובת ההודאה להשי”ת ואומר“ :שחר עצה אחת נותרה לנו ,להודות ולשבח
שאיננו מחזירים לו כגמולו הטוב אלא עוד קמתי להודות לך אלוקי תהילתי ,וארנן לך להשי”ת על החסדים שעשה עמנו מאז
משיבים לו ברעה תחת טובה ,תחת שנקדיש בוקר ואודיעך חטאתי ,תינתן לי בזה שכר ומעולם ובתוך ההודאות להשחיל את ■חסד ואמת יקדמו פניך■
הבקשות והתפלות ,על ידי זה אנו זוכים את כל ימינו לתורה ועבודת השי”ת ולזכור לפעולתי ,נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי”.
מאתו יתברך בכל רגע ורגע ,אנו מתירים כלום עוצר האדם פעם אחת להתבונן בכל להמשיך עלינו חסדים גדולים והשפעות טיב המתבונן בחסדי הבורא ושפלות
לעצמנו לשכוח קצת מי הוא זה ואיזהו אשר החסדים הללו ולהודות עליהם ,הלא אין נפלאות באין מפריע ,שהלא המקטרגים ההודעות
גלוי וידוע לכל כי ירח הימים של חודש נתן לנו כח לעשות חיל ,ולא עוד אלא פעמים הדברים מובנים מאליהם כלל וכלל ,כי אינם יכולים לעכב את התהילות והתשבחות
עצמו מתעורר לתשובה
אלול הוא הזמן אשר נועד מאז ומעולם שאנו עוד מעיזים פנינו להשתמש באותו הכח באמת אין הקב”ה מחויב אליו כלום ,ואף שמשבחים ומפארים להקב”ה ,שלא יהיו
גולדשטייןאינו ראוי לכל ההשפעות נחשבים כמורדים במלכות ,וכאשר השערים מצדש.מעשיוהאדםעורך:
רח”ל.הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ |
לפניו הוועדה
שנתן לנו בכדי לחטוא יו"ר להתעוררות תשובה ותיקון המעשים ,חשבון
הנפש על כל קורות האדם במשך ימות השנה מכח הבושה הזאת משתבר לבו של אדם והטובות שמקיפות אותו מכל צד ,אין זה פתוחים בלאו הכי חומקים פנימה גם
והתבוננות בשום לב על מאורעות הימים כחרס הנשבר עד שהרהורי תשובה צפים אלא חסד הבורא יתברך שמו שבחר בו הבקשות והתפלות ומגיעות עד כסא הכבוד,
כיצד היו ,האם מילא אותם בתורה ותפילה ועולים כמאליהם ,היאך מלאני ליבי לעשות להיטיב עמו ,אך ורק בגלל שאוהב אותו כך זוכה להמשיך עליו חסדים ורחמים
כראוי או שמא התרשל מעט בתפקידו ולא כהדבר הזה ,ועל ידי התעוררות זו נותן אל וחפץ בו ובטובתו משפיע עליו מאוצרו הטוב מרובים באין מפריע.
ה’בני יששכר’ (מאמרי חודש תשרי מאמר ב -יום הכסא, לבו לשוב אל השי”ת בכל לב ובכל נפש ,לא מתנות חנם. קיים אותם בשלמות כל כך.
כל אחד מחויב בדבר זה ,שהלא כבר אמר לשוב לכסלה עוד ולא להמרות את מצוות ה’ אכן ,כאשר ירגיל את עצמו להתבונן בכל ו) מביא את העצה הנשגבה הלזאת וכותב
בזה הלשון“ :ולדעתי זהו שתקנו חז”ל (למדוהו החכם מכל אדם (קהלת ז ,כ) ‘כי אדם אין צדיק חלילה ,אלא מעתה ככל היוצא מפיו יעשה ,הטוב והחסד המורעף עליו ממרום ,ולהביע
בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא’ ,ועל כן לקיים את דברי התורה הקדושה ככתבה את רגשי הכרת הטוב וההודאה ,אזי ממילא מן המקרא) ‘לעולם יסדר אדם שבחו של מקום
מוכרח כל אחד ואחד להתעסק בימים האלו וכלשונה ללא פקפוק כלל ,בין בענינים שבין יתעצם בו גם רגשי בושה לפני המקום ברוך תחילה ואחר כך יתפלל’ (ברכות לב ,).דכיון
בדרכי התשובה והתיקון ,כמאמר הכתוב אדם למקום ובין במצוות שהם בין אדם הוא מלא כל הארץ כבודו ,ויבוא לתשובה שמסדר שבחו של מקום ,למשל כשמשבח
(איכה ג ,מ) ‘נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה לחברו ,וכל זה מתוך השתדלות עצומה שלימה ואמתית מתוך התעוררות ושברון את הבורא שהוא רופא חולים ,הנה כל
עד ה’’ ,וכפי תנאי התשובה המבוארים והתמסרות מוחלטת לעשות את רצון ה’ בכל לבב ,ובזה ימלא את חובת האיש ישראל המלאכים עונים אמן ומסכימים לשבח
באלו הימים ,כי זהו הרי התכלית והמטרה ,הלזה ,הנה הגם כשאחר כך יבוא המבקש רגע ורגע ,בכל דרכיך דעהו. בהלכות תשובה שברמב”ם.
אכן ,הרבה דרכים למקום כיצד להלהיב תשובה כזאת הינה מדרכי התשובה להגיע אל יום הדין הגדול והנורא ביומין לבקש ברחמים על הרפואה במו פיו ,שוב לא
את הלב ולהביאו להתעוררות תשובה ,המעולים ביותר ,כדכתב בספר הק’ ‘בת דראש השנה כאשר הוא מטוהר ומנוקה יקטרגו המלאכים דהוה ח”ו כנוגע בכבוד
אולם בספרים הקדושים מבואר שהדרך עין’ (פרשת ואתחנן)“ :כשאדם מתבונן בשכלו מכל חטא ועוון ,ונשמתו בוהקת ומצוחצחת המלך ובשבחו כאשר ירצו ח”ו למנוע
הרפואה אשר זה כרגע שבחוהו שהוא רופא הטובה ביותר להתעורר בתשובה הוא על לפני מי הוא עומד ולפני מי הוא עתיד ליתן כראוי וכנכון.
חולים” ,עכ”ל. המלאכים אינם מקטרגים על בקשה ידי התבוננות ,שיתבונן בגודל חסדי השי”ת דין וחשבון ,והוא החשבון אשר יחשוב כל
כענין זה אנו רואים ביותר בפרשתן במצוות שבתוך ההודאה שגומל עמו בכל עת ובכל שעה יומם ולילה מה שחטא ופגם נגד רצון בורא כל עולמים
לא ישבותו ,עד שאין בכח השכל האנושי ב”ה ,ונגד זה יחשוב הטובות נסים ונפלאות ולבר מן דין עוד תועלת גדולה יש במה ביכורים ,שם כתבו הראשונים שבסוף
להשיג ולקלוט את כל החסדים – הקטנים שעושה עמו הבורא ב”ה בכל עת ורגע עד שמרגיל את עצמו להודות להשי”ת ,ההודאה והשבח שמוסר להקב”ה הוא
עם הגדולים – האופפים את האדם בכל רגע אין סוף ,וזוכר כל חטאיו ועונותיו ופשעיו שהרי אנו עומדים כעת לפני בוא יום הדין מוסיף לבקש שיתמיד עליו את הברכה, טיב
וכדכתב החינוך (מצוה תר”ו וכעין זה בספר המצוות ורגע ,לא נלך כאן כרוכל למנות ולפרט את ומתחרט עליהם ועושה תשובה שלמה שבמהלכו קוצבים את החיות של כל אחד
ההודעות
כולם ,כי אפילו אם נשב ימים כלילות בלא בעובדין דאתגליא להיות בבחינת סור מרע ואחד למשך השנה הבאה עלינו לטובה ,מי להרמב”ם מצות עשה קלב)“ :בהיטיב השם ברוך הוא
ליתן תנומה לעפעפינו עדיין לא נוכל להקיף ועשה טוב ,בודאי תשובה כזו מקובלת לפניו לא נפקד כהיום הזה ,אין לך מי שלא יחפוץ אל האדם ובברכו אותו ואת אדמתו לעשות
יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטייןבשנה טובה ומבורכת מלאה וגדושה בכל פירות ,וזכה להביאם לבית אלקינו ,ראוי לו אפילו אפס קצהו מגודל רחמיו וחסדיו של יתברך שמו”.
הקב”ה‘ ,על חיינו המסורים בידך ,ועל ועיין בספר ‘יסוד ושורש העבודה’ (שער המים מילי דמיטב ,פרנסה טובה וגזירות טובות לעורר לבבו בדברי פיהו ולחשוב כי הכל
נשמותינו הפקודות לך ,ועל נסיך שבכל יום פרק א) שכתב שחודש אלול הוא זמן מיוחד ישועות ונחמות ,ומובן שכל אלו אינם באים הגיע אליו מאת אדון העולם ,ויספר חסדיו
עמנו ,ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת להודות להשי”ת ,וכפי שכותב שם“ :וכבר מאליהם ,הרבה תפילות ובקשות יש לשפוך יתברך עלינו ועל כל עם ישראל ...ואחר
פשט בכל תפוצות עם קדוש וישימה לחוק על זה השכם והערב ,אולם אליה וקוץ בה ,השבח מבקש מלפניו להתמיד הברכה עליו, ערב ובקר וצהרים’.
ומאידך גיסא ,כאשר אנו מתבוננים במצבנו ולמשפט בישראל עם קדוש עד היום הזה ,כי כאשר המלאכי חבלה והמקטרגים רואים ומתוך התעוררות נפשו בשבח השם ובטובו
אנו ,היכן אנו עומדים בענייני רוחניות ועד ולעורר לבבם בחודש זה לתורה ולתעודה ,שאין המבקש ראוי לברכה ,נעמדים המה זוכה ומתברכת ארצו ,ועל כן ציונו ברוך הוא
כמה אנו מקיימים את רצון השי”ת ,הרי בושה ולהתמיד בלימוד ביותר ,ולהתענות תענית בדרך להשטין ולמנוע את תפילותיו מלעבור ,על זה כי חפץ חסד הוא”.
ב
>ההשגחה
סיים אפוא הסטייפלער בברכה רבתי ,ואמר אל האיש הניצב לפניו
בקול גדול :השם ישלח לך בוודאי רפואה שלמה! >המעשיו>ת
יצא אותו חולה אנוש מן הקודש בשמחה ,ולמותר לציין שברכת
סיפורי השגחה פרטית צדיק עושה רושם ,ולא עברו ימים מועטים ולפליאתם העצומה של הקושיא ברורה ,תיבת ‘והשיגוך’ לכאורה אין לה מובן ,שלשון זה
וּבָ א ּו עָ לֶ ָיך הַ ְּב ָרכוֹת
כל הרופאים הוא יצא ממוות לחיים ,ומכל אותה נופל על מי שירצה לברוח ,שאף על פי כן ישיגהו,
שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים ‘יענע מחלה’ לא נשאר זכר ,ועד מהרה חזר ומהיכי תייתי לברוח מן הברכות שיצטרך לומר
שישיגהו .בשלמא גבי קללות שייך לומר
הָ ֵא ֶּלה וְ הִ ּ ִׂשיג ָֻך
למלאכתו הנאמנה מלאכת קודש ,וזכה עוד
‘שקל הקודש’ להנחיל תורה לתלמידים רבות בשנים בבריות (להלן כח ,טו) ‘והשיגוך’ ,כי דרך האדם לברוח
גופא ונהורא מעליא. מקללות ,על זה צריך לכתוב ‘והשיגוך’ .אבל
“ירדתי מהאוטובוס עם
וביתי הקטנות אחיותי * הברכות מי הוא זה שבורח מהם ,עד שהוצרך “וּבָ אוּ עָ לֶ ָ
יך ּכָל הַ ְ ּב ָרכוֹת הָ ֵא ּ ֶלה וְ ִה ּ ִׂשיג ָֻךִּ ,כי להבטיחו שישיגהו.
טיב מעשה נורא סיפר לי כ”ק אדמו”ר מלעלוב יך” (כח ,בכ) ִת ׁ ְשמַ ע ְ ּבקוֹל ה’ אֱ ל ֶֹק ָ
התינוקת .לפתע שמתי אך תירץ בספה”ק “תולדות אדם”“ :לאשר כי
לב שהשמיכה הדקה של שליט”א ,מזקנו הרה”ק רבי דוד צבי שלמה השפע הטוב באה תמיד מעצם הרוחניות ,הוא רצונו
התינוקת איננה .אחיותי זי”ע שבירושלים של מעלה ,וענין זה המעשה מקובל וידוע בפי זקני יתברך שמו ,לזאת ,אף אם נגזר הטובה על האדם ,מכל מקום בעת
החסידים. שצריכה לחול על האדם ,אם יש לו אז איזה מחשבה או דיבור אשר
הקטנות רצו אחרי האוטובוס
שאך הרגע יצא את התחנה בדור הקודם בעת שגרו אבותינו וזקנינו בעיר העתיקה שבירושלים לא טובה ,אין השפע יכול לחול עליו .אף שהוא זכאי בכללו ,וכבר ירד
ת”ו ,היו שם בתים רבים בבעלות של ערבים ישמעאלים ,שהיו השפע למטה בשבילו ,מכל מקום לא היתה יכולה לחול עליו”.
על מנת לנסות להשיגו. משכירים דירות וחדרים לאחינו בני ישראל שבאו להתגורר סמוך
למזלנו הנהג נתקע בפקק “לזה הבטיח הכתוב ,שאם נשמור מצותיו אזי יראה הבורא יתברך
ונראה למקום המקדש. שיביא עלינו הטובה בעת שתשיגנו ,היינו שיראה להביא עלינו השפע
שלא זז ,הבנות דפקו ודפקו הישמעאלי שהחזיק בבעלות חצר אחת בירושלים שהיו בה כמה
על הדלת עד שהנהג פתח בעת שנהיה נקי וראוי לקבל השפע ,לזה אמר ‘והשיגוך’ וכו’”.
וכמה בתים ,היה כמו ‘אדון החצר’ ,בהיותו גם הממונה על צלצולי [יעויין נא בפ”ק דמכילתין (ראש השנה יז“ :):עתים לטובה עתים לרעה,
ושאל מה הן רוצות .איך ה’מסגד’ שלהם בבוקר ובערב [ג’אנג’ע] ,שהיה אותו הרמקול קבוע
שהדלת נפתחה הן עלו עתים לטובה כיצד ,הרי שהיו ישראל כו’ בראש השנה ופסקו להם כו’,
ב’צריח’ שמעל ביתו .והיה מתהלך ברחבי החצר כמושל וגובה את שכבר נגזרה גזרה – אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ
והתחילו לחפש בקדחתנות דמי השכירות שצריכים הדיירים להעלות לו מדי חודש ,ובגאוותו הצריכה להן וכו” ע”ש].
את השמיכה הדקה ולא המנופחת היה שומר ומשגיח על רכושו שלא יינזק ,ואוי לו למי
התייאשו עד שמצאו אותה. שהמרה את פיו. ‘שתים ט) ח ז ל, (משלי הכתוב מאמר פי על לפרש, “ועל דרך אחר יש
שאלתי מאתך וכו’ ,רש ועושר אל תתן לי וכו’ ,פן אשביע וכחשתי כו’’.
ברגע שירדו מהאוטובוס באחת מאותם דירות התגוררו זוג ירושלמי שהפרוטה לא היתה מצויה וידוע כי גדול נסיון העושר מנסיון העוני ,אם כן יכול להיות חס ושלום
השתחרר הפקק והנהג נסע בכיסם ,ובגודל העניות ששררה אז בירושלים לא הצליחו למצוא מעות שהברכות והעושר יהיה שמור לרעתו – .לזה הבטיח לנו ‘ובאו עליך כל
לשלום. כסכום הנדרש לתשלום דמי השכירות. הברכות האלה והשיגוך’ ,ותרגם אונקלוס‘ :וידבקונך’ .והוא פועל יוצא
הן חזרו אלי בריצה בהולה טיב בעל הבית האדון דרש את כספו ,והם דחו את התשלום מיום ליום, לשלישי ,היינו שהברכות והעושר יהיה סיבה לו לדבקה בו יתברך.
השמעאלי היה נכנס בכל יום דופק על השולחן צועק ומאיים ,עד
ושובבית קורנות מאושר ההודעו שפקעה סבלנותו של הגוי והעמיד להם ‘אולטימטום’! הוא נקב
וזהו ‘והשיגוך’ ,שישיגהו לתכלית הנצחי”.
באופן בלתי רגיל .שאלתי “ולכוונה זו נאמר בקללות גם כן ‘והשיגוך’ ,כי אין מידת הקדוש ברוך
בתאריך האחרון לפירעון דמי השכירות ,ואם עד אותו יום לא יפרעו הוא כמידת בשר ודם ,שרוצה לנקום בעבדו שמרד בו דרך נקמה ח”ו.
לשמחה זו מה עושה? הן את חובם ,עליהם לעזוב את הבית מיידית! רק הייסורים שבאים הם תכלית הטובה ,כדי שעל ידיהם יתן לב לשוב
השיבו בהתרגשות שבדרך בני הזוג ניסו בכה ובכה ,אך לדאבון לב לא הצליחו להשיג את הסכום להשם יתברך .לזה אמר ‘והשיגוך’ ,ותרגם אונקלוס‘ :וידבקונך’ ,כי
לאוטובוס הן הבטיחו ביחד הנדרש .עד מהרה הגיע היום השחור ,כשאותו גוי רשע ואכזר התייצב לתכלית זה יבואך הקללות ,ולא לעשות כליה ח”ו” עכלה”ק.
לתת שקל לצדקה אם הנהג בחרון אפו מלא כעס וחמה ,הוא נכנס ובא אל הבית בצעקות וגידופים, * * *
יפתח להן את הדלת וימצאו ואיים עליהם בחרצובות לשונו באיומים קשים ומרים ,והודיע
את השמיכה .הנהג כאמור
פתח ,והאחת מצאה את
בנחרצות שבאם תוך כמה שעות אינם ‘סוגרים’ את החשבון עימו עד
פרוטה אחרונה ,יבוא הוא בעצמו ‘לזרוק’ אותם החוצה בבושת פנים!
והעמיד
טיב ברבים, תורה להרביץ סיפר לי תלמיד חכם חשוב שזכה
עדרים עדרים של תלמידים ההוגים ומתעלים בתורת ה’ וביראת
השמיכה והשניה מצאה שקל לא ידעו בני הזוג הצדיקים את נפשם ,מה יש ביכולתם לעשות .בצר לה ההודעות
שמים .שלפני עשרות בשנים נפל למשכב ל”ע ,וחלה במחלה הידועה
רח”ל שתפסה בו בצורה חמורה מאוד.
לצדקה שהבטיחו!!! ביקשה האישה מבעלה שירוץ מהרה אל הצדיק הירושלמי המפורסם
רבי דוד צבי שלמה מלעלוב הרה”ק למחלה ורפואה מזור הכירו ולא באותם שנים עדיין לא ידעו כמעט
אם כבר סיפרתי ,אוסיף גולדשטיין מרן ש.
ה”ה עורך: לעלובער’,
רבינוביץ | הוועדהדויד’ל
הרוחנית :ר' יעקב יו"ר‘רבי
דרך שום ידעו ולא הרופאים מצאו זו ,ובמצבו הקשה והחמור לא
זצוק”ל ,שהיה מפורסם כפועל ישועות רבות בקרב הארץ.
סיפור נוסף שהיה לנו עם כיצד לטפל בגידול ממאיר ונורא זה .הוא נשלח לטובי הפרופסורים
אך הבעל שלא נמנה על עדת החסידים מיאן ללכת אצל ‘רבי’ של הגדולים ,אשר גם הם פכרו ידיהם בייאוש ,ואמרו שאין בדרכי
אוטובוסים: חסידים ,ואמר שמעולם לא הורגל בזה ,לא הוא ולא אביו ,ואף פעם הרפואה שום דרך להציל את חייו ,ולא נותר כי אם להמתין לגרוע
“התקשרתי לאשתי בחזור לא הלך אצל רבי ואין לו שום ‘עסק’ בזה – .אבל האשה שהגיעה מבית מכל ,ה’ ירחם.
ממסע למקומות הקדושים חסידי ,והיתה חדורה אמונת צדיקים תמימה האיצה בבעלה שיגש
אל הרבי לבקש ברכה .היא טענה לפניו בלהט ,שבין כך אין בידו שום ניתנה לא הרי יאמרו, אשר את הרופאים יאמרו בליבו, חשב האיש
והיא לא ענתה .מכיוון שנסענו להם הרשות כי אם לרפאות בלבד ,כדיליף בפרק החובל (בבא קמא
עם המשפחה התקשרתי אפשרות להשיג המעות ,ולא נותר לפנינו כי אם בקשת ‘ברכה טובה’
מפי הצדיק ,ומחובתנו לעשות לכל הפחות השתדלות זו ,ושלא יחזור פה‘ :).ורפא ירפא (שמות כא ,יט) ,מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות’.
לחמותי לשאול אם רעייתי – אבל לייאש את האדם מרפואתו לא ניתנה להם הרשות.
לידה?! היא נתנה לי את הביתה בלי ברכה מפי הצדיק.
שמע אפוא האיש לתחנוני אשתו היקרה ,והחליט ללכת אל הצדיק נוחלין יש בפרק ומעתה אין לנו אלא מה שלימדו לנו רבותינו ז”ל
אשתי ,והשאלה הראשונה בתוך חולה לו שיש (בבא בתרא קטז“ :).דרש רבי פנחס בר חמא ,כל
שנשאלתי הוא“ :מדוע לא באישון לילה באין רואים ,כי התבייש לגשת ביום.
ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים ,שנאמר (משלי טז ,יד) ‘חמת
התקשרת ישירות אלי?” והנה דרכו של הצדיק היתה ללכת אל המקווה באישון לילה אחר מלך מלאכי מות ,ואיש חכם יכפרנה’” .עיין פירוש המהר”ל בחידושי
חצות ,הוא עלה והמתין בפתח המקווה לצאת הצדיק .וכשיצא הרבי אגדות על אתר.
השבתי שהיא לא ענתה וראה אותו עומד וממתין עליו הבין מיד שיש לו בקשה אליו ,והזמינו
למכשיר ...פתאום הבינה לבוא עימו לביתו בקודש פנימה. טו): ז, (דברים עקב בפרשת שנאמר ממקרא לה דרשו דורשי רשומות
שירדה מהאוטובוס ואיבדה ’מ ָך ּכָ’ל חֹ’לִי’ – נוטריקון‘ :חכם’ ,כד”א ילך אצל חכם ‘וְ הֵ סִ יר ה’ ִמ ְּ
בהיכנסם כיבד אותו הרבי בכוס קפה חמה ומהבילה ,וביקש לספר את ויבקש עליו רחמים.
את המכשיר באוטובוס. אשר מעיק עליו .אך האיש התמלא בחרדת קודש ,כאשר מעולם לא
התקשרנו למכשיר שוב ידע ולא הורגל לדבר עם רבי ,וכראותו את פני הצדיק שהיו לוהטים בצר לו הלך אל הסטייפלער זצוק”ל בעל ‘קהלות יעקב’ ,ובכה במר
ושוב וסוף סוף קבלנו מענה. בהתלהבות עצומה נתמלא פחד ומורא ,ולא הצליח לפתוח את פיו נפשו על מחלתו הממארת ,ודיווח לפניו על כל אותה דיאגנוזה קשה
היה זה הנהג שבדיוק קיבל לומר אף מילה וחצי מילה. שבפי הרופאים.
את המכשיר מנוסע להשבת אולם הרבי הרגיעו ודיבר אליו באהבה ובשמחה ובסבר פנים יפות, מקרב אתר על זעק ברבים, תורה כמרביץ שהכירו הסטייפלער מרן
אבדה . ועודדו וחיזקו לומר מה מבוקשו – .האיש החל בוכה על נפשו ,ובפחד ליבו ,מי נתן בידיהם של הרופאים לחרוץ משפט האדם לחיים או
ורעדה מפני הצדיק סיפר בקצרה את הצרה הגדולה שנחתה על בהיפך ח”ו ,והלא רבים צריכים לך ,ואתה בוודאי תבריא ותצא
הוא אמר לנו שהוא מסיים ממחלתך!
מסלול ותיכף מתחיל חדש. ראשם ,באיומיו הקשים של הגוי ‘לזורקם’ מן הבית ולהשליכם חוצה,
ולרש אין כל לפרוע את חובו הגדול בתוך שעות מספר. השמים אלקי “ה’ ז): כד, (בראשית שרה חיי פרשת ברש”י כמ”ש
המתנו בתחנה המסוכמת אשר לקחני מבית אבי – ולא אמר ‘ואלהי הארץ’ ,ולמעלה (שם ג) אמר
והנהג קיים מצוות השבת הרבי הקשיב היטב לדבריו ,הוא לא ענה לו כלום ,רק היות והיה זה
‘ליל שישי’ החל הצדיק להתעסק בהכנת הפתילות של נרות שבת ‘ואשביעך בה’ אלהי השמים ואלהי הארץ’ – .אמר לו עכשיו הוא ‘אלהי
אבדה לשמחתנו הרבה“ .. קודש ,כידוע שבחצר הקודש לעלוב מדליקים נרות רבות לכבוד שבת, השמים ואלהי הארץ’ ,שהרגלתיו בפי הבריות .אבל כשלקחני מבית
בעל המעשה פ.ר. ונצרך להכין כמות גדולה של פתילות. אבי היה ‘אלהי השמים’ ולא ‘אלהי הארץ’ ,שלא היו באי עולם מכירים
בו ,ושמו לא היה רגיל בארץ”.
המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה לפתע תוך כדי עבודת קדשו שאלו הרבי אם ידוע לו מה שמו של אותו
גוי ישמעאלי בעל האחוזה ,כן ,ענה האיש ידוע לי היטב את שמו. צינור את לפתוח כדי ע”ה אבינו אברהם והיינו ,שכל זאת אמר
פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס הברכה מן השמים ,שבהיות שנצרך הוא בעולם להרגיל שם שמים בפי
בפקס15326517922 : אם כך ,ביקש הרבי ,כתוב נא לי את שמו של הערבי על פתקא. הבריות ,ולהרבות כבוד שמים ,הרי בוודאי יושפע לו כל צרכיו בארץ,
או לo.y.wines@gmail.com : ניגש האברך הצעיר בפיק ברכיים ,ושרבט | המשך בעמוד הבא |> כדי שיוכל להמליכו יתברך גם בתורת ‘אלקי הארץ’.
ג
850
גליון מס':
בסה”ק “נועם אלימלך” (ר”פ פקודי ,דפו”ר דף נג :טו”א את שמו של הערבי על הפתקא ,והגישה לידיו של הרבי
ריש ד”ה אלא פקודי) כוחו של צדיק לפעול “שפע וברכה בחרדת קודש.
ורחמים וחיים ובני ומזוני ושלום עד אין קץ” בכוח קבלת נטל הרבי את הפתקא ,קרא בתוכה פעמיים ושלוש ,ובלי
הצדקה עיש”ה] – .ואכן עלה אז בדעתי אותה עצה טובה, אומר ודברים ניגש להמשיך באותה מלאכה שעסק בה,
שבכוח הברכה באחדות חברים לפעול ישועות גדולות, מלאכת הכנת הפתילות ,הוא לקח את הפתקא שבידו
גם על ידי החסידים בשבתם יחדיו כאיש אחד בלב אחד!
גליון מס':
קמטו ועיקמו כמה פעמים לכאן ולכאן ,פני קדשו התאדמו
וכך התפללתי עבורך במשך השנה ,וברוך הוא וברוך שמו באש שלהבת ,והחל ‘לערבב’ את אותה פתקא ביחד עם
יתברך שזיכנו עתה שעלתה ישועתך בטוב ובנעימים. הצמר גפן של הפתילות של נרות שבת קודש ,הוא ‘מולל’
* את הפתילות שביחד עם אותו נייר קטן בתוך ידו כמה
לפני שנים רבות כאשר ארי עלה מבבל ,והגיע לארץ וכמה פעמים ,טובל בשמן ומועך בידו את הפתילה עם
הקודש מרן מהריט”ב מסטמאר זצוק”ל בעל ‘ויואל הפתקא ,ושוב טובל ומועך ,כשליבו ונפשו מלאים תפילות
משה’ זי”ע עשה שבת אחת בעיה”ת בני ברק יצ”ו ,ואף וכוונות עילאות לפני קל חי ,והאיש עומד נפעם מן הצד
נשאר לאחר השבת לשהות בעיר ,וציבור גדול מאוד נהרו ואינו פוצה את פיו.
להסתופף בצל הקודש ,ולבקש את ברכת הצדיק. דקות ארוכות התעסק הרבי בקדושתו בעסק הכנת
לעת ערב מאוחרת נפתחה הדלת ,והצדיק החל לקבל את הפתילות ,וכשסיים את עבודתו פנה אל האיש ואמר
הציבור בנהירו דאנפין ,בהיות שהתארך ה’תור’ מאוד, שיכול הוא לשוב אל ביתו ,והשם יתברך יהא בעזרו.
ועמדו עשרות עשרות אנשים בהמתנה לראות ולהיראות והנה אך הגיע האיש לביתו ,וזוגתו הצדיקה יוצאת
את פני הקודש ,כל אחד עם מבוקשו בידו ,נאלצו הגבאים לקראתו בשמחה ,ולפליאתו לשמחתה מה זו עשה? בעת
הנאמנים ‘להאיץ’ את הציבור ,ולא נתנו להאריך בשיחה שצרתם צרה ומועקתם רבה.
עם הרבי ,כי אם להגיש הקוויטעל ולקבל מהרה ה’ברכה’ פרעג נישט וואס איז ג’עשיין דא! [אל תשאל מה שקרה
ותיכף לצאת חוצה ,כדי לתת אפשרות להרבה יהודים פה] – אמרה האשה.
לעבור בברכה. מה קרה? – שאל האיש בבהלה.
אחד הממתינים בתור היה איש חסיד נאמן ,יוצא פולין סיפרה לו אשתו ,שבדיוק בעת היותו אצל הרבי הקדוש
שלא נמנה על עדת חסידי סטמאר ,אבל שם הצדיק [פראווען] ,נפל אותו גוי רשע שאיים עליהם בתוך ביתו
ושמועתו הגיע לאוזניו ,והמתין אף הוא בין ה’עולם’ הגדול שערה אחת מאמרי פיו לא נפלה ארצה ,והאריכה ימים והתפגר על אתר! וממילא נפטרו ממנו מכל איומיו והיתה
לעבור במהירות לברכת הקודש. ושנים טובות בבריאות איתנה. להם תשועה גדולה.
הוא החזיק בידו את הקוויטעל עם הפדיון ,והתקדם עם * כשבירר האיש את הפרטים מה בדיוק קרה שם ,וכיצד מת
הציבור בתור הארוך ,והנה הגיעה שעתו המיוחלת, נכנס פעם איש יהודי אל הרה”ק רבי בנימין זאב צבי הישמעאלי ,התברר שבביתו של הגוי הבנוי מכמה קומות,
ה’דקה’ הנכונה שהמתין עליה מזה כמה שעות ,בחרדת מזארבריז’ זצוק”ל ,בן המגיד הקדוש איש אלקים רבי המדרגות שבתוך הבית בין הקומות מסתובבות ומתעקלות
קודש הגיש את הפתקא ,הרבי נטלה והביט בה כהרף עין, יחיאל מיכל מזלוטשוב זצוק”ל. סביב עצמם .כאשר הדבר מצוי בבתים דו קומתיים ,שכדי
ותיכף הניחה על שולחנו בצד שמאל ביחד עם כמה וכמה תיכף משראהו הרבי מזאבריז’ ,בטרם הספיק הלה להגיש לחסוך בשטח שתופסים המדרגות ,בנויים הם כצורת
פתקאות שנערמו שם. את הקוויטעל בבקשת הברכה ,הקדימו הצדיק וביקש ממנו שבלול עגול ומתעגלות סביב סביב ,וכך עולים ויורדים בהם
באותו רגע כראות האיש שהרבי מניח את פתקתו מן הצד שלושה רובלים .החסיד הנאמן ציית מיד בנאמנות ,וללא בסיבובים המתעקלים ומסתובבים.
השמאלי שלו ,פרץ מיד בבכי סוער – .הוא הספיק לשמוע אומר ודברים הוציא את ארנקו מכיסו ,שלף מתוכו לאלתר והנה בדיוק באותה שעה שהיה הצדיק עוסק בעבודת
מזקני החסידים על מנהגו של הרבי בסידור הקוויטלעך, שלוש רובל והניחם על שולחנו של הצדיק. קדשו ,בעיקולי הפתקא עם שמו של הגוי ,מעקמה ומקפלה
שאת אותם שכבר נושעו היה מניח מצד ימינו ,ונקראו לאחר מכן נטל הרבי את הפתקא בידי קדשו ,עיין בתוכה חזק בתוך ידו ,ומערבבה ומועכה היטב בעיקולי הפתילות
‘גיהאלפענע קוויטלעך’ ,ואילו את אותם שטרם נושעו הניח ובבקשה המפורטת בה :להיפקד בזרע של קיימא! ותיכף סביב סביב ,החל אותו גוי לעלות באותם מדרגות עקולות
מצד שמאלו ,כדי להתבונן בהם אחר כך ולהתפלל עוד בעד פנה אל החסיד ,ואמר: אל הקומה העליונה כדי להיכנס אל ה’צריח’ הצר שמעל
ישועתם. הנה בשטיבל שבעירך ישנם חסידים רבים וטובים בלעה”ר, מגדל ביתו ולהכין את עצמו ל’חזנות’ סלסולי הבוקר
החסיד הבין היטב את משמעות הנחת הפתקא שלו בצד ראה נא לערוך ‘סעודה טובה’ עבורם ,בראש חודש או כדרכם של הישמעאלים [ג’אנג’ען] .הוא החל ‘להשתחל’
שמאל ,סימן לדבר שמבוקשו עדיין לא התקבל... ביומא דפגרא אחר .השתדל שתהא זו סעודה מכובדת ,תכין במדרגות הצרות המסתובבות ,ובתוך כדי ‘עיקולי’
באותה פתקא ביקש האיש ברכה לישועה לזרע של קיימא! גם ‘משקה’ כיד המלך כדרכם של חסידים ...כדי לפתוח את המדרגות התבלבל הגוי והסתבך בסיבובים והעיקולים,
ומתוך בכיותיו ודמעותיו אמר בקול שבור לפני הרבי, לבבם בשמחה ובטוב לבב ,כדקיימא לן (סנהדרין קג ):גדולה ועד מהרה מעדה רגלו ונפל ארצה בקול חבטה חזקה ומת
שהוא ניצול שואה ,נצר אחד ויחיד מכל משפחתו העניפה, לגימה שמקרבת את הלבבות – .וכך בעיצומה של השמחה, על אתר.
הוא סיפר מאיזה עיר הוא בא ,ושכל משפחתו המורחבת לאחר שייטיבו החברים את ליבם ביין המשמח לבב אנוש, כראות האיש עד היכן מגעת כוח ברכתו ותפילתו של
וכן כל משפחתה של זוגתו ,כולם עלו על מוקדה באש ויתחילו כדרכם באיחולי לחיים! זה לזה ,תנצל נא את אותה אותו צדיק קדוש עליון ,נהפך לבבו והתמלא באמונת
הצורר ,ולא נשאר מכולם כי אם אפר הקדושים בלבד! שעת הכושר ,ותבקש מהם שיברכו אותך להיפקד בזרע של צדיקים גדולה ,ונעשה לאחד מגדולי חסידיו של הצדיק
ועתה אם לא יזכו לזרע של קיימא יימצאו שתי משפחות קיימא כבקשתך! מלעלוב זי”ע[ .בצעירותי הכרתי את אותם בני הזוג
שלמות בישראל ,הן משפחתו שלו והן משפחתה של הטעים הצדיק ונימק את דבריו ,שלפעמים א’גוטע ברכה’ שבירושלים ת”ו].
אשתו ,שהיו משפחות גדולות וחשובות בישראל ,ואם [ברכה טובה] של יהודי פשוט ,כשהיא נאמרת מתוך *
חלילה יגדעו מעם ישראל לא ייזכר מהם שם ושארית. שמחה ,מעומקא דליבא ובאחדות חברים ,יכולה גם היא סיפר הגה”צ רבי אריה לוין זצ”ל ,מצדיקי ירושלים של
נכמרו רחמיו הגדולים של הרבי הקדוש ,אשר בעצמו ניצל להמשיך את הישועה. מעלה ,על אישה אחת שגרה בשכנותו ,אשה יראת ה’
מן התופת הבוערת כנודע ,נטל שוב את אותו קוויטעל והנה לפקודת השנה חזר אותו חסיד זאבריז’ה אל הרבי משכלת וטובת לב ,אשר זכתה להאריך ימים מאוד ונפטרה
הביט בו פנימה ,כשמעיני קדשו זולגות דמעות רותחות, בשמחה רבה ,ובשורה טובה על לידת בן זכר בפיו .הוא בהיותה בגיל מאה ושש עשרה שנים ( – ! )116וזכתה
ותיכף הניחו מצד ימין ,כשהוא מעניק בלב שלם את ברכתו הודה לרבי בכל לב על העצה הטובה שהשיאו ,שאכן בדיוק להישאר בבריאותה ובצלילות דעתה בשלמות עד רגע
ברכת הקודש להיפקד לאלתר בזרע של קיימא! לתקופת השנה נפעלה ישועתו בחסד וברחמים. האחרון כשמתה במיתת נשיקה.
ואכן ברכתו של הצדיק התקיימה במלואה ,ולתקופת
השנה נפקדו בבן זכר ,ולאחריו בשורה שלמה של בנים
ובנות ,וזכו להקים דור חדש ,בנים ובני ובנים ההולכים
על הברכה יעמדו
פני קדשו של הרבי הק’ צהלו בשמחת ישועת איש ישראל,
הוא פתח את מגירתו והוציא מתוכה את אותם שלושת
והיה הדבר לפלא גדול בירושלים של אותם שנים ,כשעדיין
לא היו בנמצא תרופות וחיסונים כבימינו ,ולא האריכו בה
יבורךהמצו"ב
ישריםלמייל
לשלוח
נאדור )דוא"ל(
והקימו והיראה,התורהבמייל
בדרכיהעלון
לקבלת העלון על השולחן.
להפצת שעברה
החסיד בשנה
התורמיםהרובלים שהניח כזה! או ליארצייט מופלג
והצלחה עד גיל
לברכה ובוודאי שלא
לשמחות, כך,העלון
להנציחכלאת
ניתן ימים
ובנהירו עילאה אמר :הנה השלשה רובלים שלך מונחים אך כשעלה לנחם את האבלים נודע לו לר’ אריה ,שכשהיתה
לתפארת בית ישראל. כאן בזיכרון לפני במשך כל השנה החולפת ,לא רציתי לנגוע אותה זקנה ילדה קטנה הגיע שר התורה הגאון רבי עקיבא
* בהם בטרם תבוא ישועתך .כי מן הרגע שנכנסת אצלי ראיתי אייגר זצוק”ל אל עירם ,ונטלה אותה אימא שלה אל בית
ּ ָתחֵ ל ׁ ָשנָה וּבִ רְכוֹתֶ יהָ שלא בנקל ניתן להמציא לך הישועה ,וחיפשתי הדרך כיצד הצדיק ,וזכתה לקבל ממנו ברכה לאריכות ימים – .ואכן
על הברכה יעמדו
ניתן בכל זאת לפעול עבורך ,לפיכך הקדמתי לבקש הפדיון
כדי שבעת קריאת הקוויטעל אולי תהא שעת הכושר[ .עיין
התקיימה בה ברכתו של אותו צדיק וגדול בתורה ,אשר
לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב התורמים להפצת העלון ניתן להנציח את העלון לשמחות ,לברכה והצלחה או ליארצייט
האחים היקרים העומדים תמיד לימין רבינו הרב יהודה בן שרה שיינדל והרב שאול יחזקאל בן שרה שיינדל וכל משפחתם -להצלחה בכל העניינים • יוסף בן טילה רוזא לרפו"ש • שרה שיינדל בת טילה רוזה להצלחה בכל העניינים
יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו 7ירושלים טלshivti11@gmail.com | 05276-10455 078-3331109 :
יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה.
Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173
ד
