באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K — כי תבוא (2026-08-24)

כי תבא
תוכן הענינים
פרשת כי תבא
אמונה ובטחןן
להגיד שאינך כפוי טובה -חיוב לתת שבח והודאה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
ושמחת בכל הטוב -לטב עביד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
לירא את ה' ולהתחזק בו
תכלה שנה וקללותיה -להיות ירא וחרד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
לראש ולא לזנב -להתחזק בכל עת ולא ליפול ברוחו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
שבת קודש
מצווך היום -שבת היום לה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
צדקה וחסד
ונתת -להיטיב לאחרים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
ספה"ק בת עין
תשובה מתוך אמונה שהקב"ה רחום וחנון ,ועי"ז יזכה לשפע רב טוב
הנה ידוע שעיקר בריאת העולם היתה בבחינת חסד ,בגין דיתקרי רחום וכו' )זח"ג רנז ,(:וכמאמר הכתוב )תהלים פט
ג( עולם חסד יבנה ,ועד לא ברא עלמא ברא תשובה )זח"ג סט.(:
ומחויבים אנחנו להאמין בזה באמונה שלמה ,ועל ידי זה )שנאמין( כי הוא רחום וחנון ורוצה בתשובה ומקבל שבים
נתחזק לשוב בתשובה שלמה לה' ,היינו לעזוב את בחי' מעשים ודיבורים שהמה לא לה' ,ולקבל עליו לקדש
עצמו מהיום והלאה בכל האברים ובפרט את הפה לשמרו שלא לדבר דיבורים אשר לא לה' המה ,ומלאכול כל
מאכל שיש בו ספק איסור ,ולסתום את פיו מכל בחי' אשר לא לה' הוא כמאמר )שבת קד (.פה סתום פה פתוח,
פירוש ,כשיש לאדם פה סתום מלהשתמש בו לדברים אשר לא לה' המה ,אז יהיה לו 'פתח פתוח' -שיפתחו
לו מן השמים השפעה שפע רב טוב וקדושה ,וכל צרופי אותיות שיצאו מפיו הטהור ימשיכו כל הטובות וישועות
קדושות ,כמאמר הכתוב )משלי ל ה( אמרת אלוק צרופה וגו' ,ר"ל שעל ידי צרופי אותיות היוצאים מפה טהור
ממשיכים בחי' אלקות בחינת קדושה כנ"ל ,מבחינת פה פתוח בחינת חכמה שבו נקודת פתח )ע"ח ש"ח פ"א(.
...רק עכ"פ לא יתיאש האדם החוטא ח"ו כי אם יאמין באמונה שלמה שהבורא ברוך הוא רוצה בתשובה וכו' כי
רחום וחנון הוא ואדרבה יאמין שאפילו בחינת נפילה שיש לו בעבודתו ית' הוא גם כן בחינת חסד ,כדי להעלותו
וכו' ,כדי שיוכנע לבבו מאוד ויושפל בבחינת שפלות וענוה להיות בבחינת תול"ע לפני השי"ת ,ועי"ז ישוב אל
)בת עין ,ריש פרשת חקת( ה' בלב שלם ובוודאי יקבלו.
סדר ועימוד :א.י.ש .אשדוד shwrtz@bezeqint.net
באר הפרשה -פרשת כי תבוא ã
פרשת כי תבוא
ììäìå úåãåäìå ,àøåáä úáåèá øéëäì àåä 'íéøåëéá'ä להגיד שאינך כפוי טובה -חיוב לתת שבח והודאה
åùøãù åîëå ,åîò ìîâ øùà ãñçä ìë ìò áåèä ì¯àì øùà äîãàä éøô ìë úéùàøî úç÷ìå' ,(â¯á åë) ïúùøôá
'åéìà úøîàå' øîàðù äî (â ÷åñô é"ùøá àáåä ,éøôñá) ì"æç
úàáå ...êì ïúåð êé÷åìà 'ä øùà êöøàî àéáú
¯ éåôë êðéàùא äáåèבóðò ïãéãì åá ùé äæ ïéðòå ,íåéä éúãâä åéìà úøîàå íää íéîéá äéäé øùà ïäëä ìà
ä"á÷äù äáåè ìë ìò äàãåää áåéç ,äåöîä ùøåùî åðéúåáàì 'ä òáùð øùà õøàä ìà éúàá éë êé÷åìà 'äì
.åîò äùåòå äùò úëøöðä äàåáðë àåä äøåúá øåîàä ìë äðäå .'åðì úúì
êééù ïééãò úéáä áøçðù øçàì äæä ïîæá íâå ,úåøåãì
ñð åì äùòð àìù íãà êì ïéà ,ì"æåגúåøåãá èøôá ,
.(÷"äôñá åëéøàäù éôë) íéøåëéáä úåöî ìù äðééðò
úåøéæâ ,íåéå íåé ìëá íéøáâúî úåøöä øùà åìàä
íéàìçå ,÷åöîå øåöî ,áòøå áøç ,úåîåöò úåîçìîå á÷'á åðéöî ,äæä ïîæá úéùòð àéä ãöéë äðééðò øàáìå
,ãñç ìù èåç ä"á÷ä åéìò øéàä øùà éîå ,íéáø ïééðò ïëåú éë ,'íéãøç'ä ìòá íùá (ç"éô) 'øùéä
א .מאמר מתוק אמר הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל לבאר מדוע נקטו חז"ל בלשונם להגיד שאינך כפוי טובה,
ולא אמרו להגיד שאתה מודה להקב"ה ,או כיו"ב .כי אכן ,א"א לאדם לומר בפה מלא שהוא מודה להקב"ה,
שהרי 'אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו וכו' אין אנחנו מספיקים להודות לך ה' אלוקינו ואלוקי
אבותינו על אחת מאלף אלפי אלפים ריבי רבבות פעמים הטובות ניסים ונפלאות שעשית עמנו' )מתוך תפילת 'נשמת'(,
ומי יכול להשתבח בעצמו ולומר כי יצא ידי חובת ההודאה ...ורק זאת ניתן להיאמר -שלכל הפחות לא יכפור
בטובה ...ויזכור כי ה' אלוקינו הוא גומל לחייבים טובות בכל עת ובכל שעה ,ויודה לו כפי יכולתו.
על אחת כמה וכמה שעל האדם להיזהר שלא להיות כפוי טובה ,ושלא יהיה חלקו מאותם שאינם מכירים בטובתו
של מקום אלא אדרבה מבעטים בה ,וכאותו מעשה שהיה אצל הגאון הגדול רא"מ שך זצ"ל ,פעם ניגש אליו אברך,
ומרחוק כבר נראו פניו זוהרות באור ושמחה עילאה ,משהתקרב 'בישר' האברך שזה עתה נולדה לו בת במזל טוב ,שאלו
הגרא"מ ,נו ,שומעים בכל יום 'מעשים' כאלו ,מה השמחה הגדולה האופפת את כל מהותך ,נענה ואמר ,רבי ,זה לי בת
ראשונה אחר המתנה של עשרים שנים מיום הנישואין ...אחרי הדברים האלה בא אל רה"י אברך ופניו )חצי( נפולות,
ו'בישר' לרה"י שנולדה לו בת ,תמה רה"י ,א"כ עליך להיות בשמחה ,מדוע הינך מהלך כאילו היום 'תשעה באב' ...השיב
הלה ,זה לי בביתי שבע בנות ,ועתה כבר חשבתי שהולד הנולד יהיה 'בן זכר' ,ולמעשה ,שוב בת ...עוד בת על בנותי...
אמר לו הרב שך ,לפני כמה רגעים עמד כאן אברך 'בן גילך' והנה קרנו אור פניו ,ומדוע ,כי נולדה לו בת אחר כ' שנה,
הגע בעצמך ,מדוע הנך כועס ,אילו לא היו נולדים לך ילדים עד היום הזה הרי היית שרוי ב'שמחת עולם' ,וכמו האברך
שהיה כאן לפניך ,וכי מן הראוי להיות בעצבות על כך שכבר חנן אותך השי"ת בשבע בנות ...וכדי בזיון וקצף...
ב .עפי"ז ביארו )וכבר נכתב כן בספר 'אהבת ציון' שי"ל בשנת שצ"ט( סמיכות פרשת הבאת הביכורים לעניין מחיית עמלק ,כי
הנה מצינו בדברי חז"ל )תנחומא בשלח כה( שהביא הקב"ה את עמלק על ישראל על שהיו כפויי טובה ,ואמרו 'היש
ה' בקרבנו' ,וכלשונם 'יבוא עמלק כפוי טובה )עי' רש"י במדבר כ יז( ויפרע מעם כפוי טובה' )רש"י שמות יז ח' ,תמיד אני ביניכם
ומזומן לכל צרכיכם ,ואתם אומרים היש ה' בקרבנו אם אין'( ,לכן נסמכו ביכורים למחיית עמלק ,שאמר הכתוב 'זכור את עשה
הביאו ביכורים ותודו תמיד לה' הגומל חסדים טובים לעמו ישראל. לך עמלק' על שהייתם כפויי טובה ,על כן ִ Ý
וכן הוא בספר חסידים )סי' תרס"ה( אין מדה רעה כמו כפוי טובה ,ובתוספתא )שבועות פ"ג ה"ה( איזה הוא שנוי
שבעולם זה הכופר במי שבראו.
ג .סיפר יהודי חשוב מתושבי לאנדאן הבירה יצ"ו כי בצעירותו )לפני נישואיו( נפטר עליו אביו ז"ל ,מכיוון שמקור
פרנסת הבית הייתה מבית יצור למזון שהפעיל האב הוכרח זה הבחור עפ"י בקשת אמו לצאת לעבודת יגיע
כפיים )בהנהלת המפעל( .מכיוון שנתבקש כן מאמו פנה אל 'ראש ישיבתו' הגאון רבי יהודה זאב סג"ל זצ"ל )ממאנטשעסטער(
ä באר הפרשה -פרשת כי תבוא
àðìáå÷ ìå÷ úåø÷ì àìå ,äéãåäå çáù ïúéì ,ú"éùäî éãñç ãéîú ïåøëéæì åì äéäé ,ì"çø íéòâôä ìëî åìéöäå
)íäì ïúåð øùàî øúåé øùà ,ïéòä éøö êøãë (íòøúî ìë àìà ,ãáìá åæ àìå .äáåè ééåôëî úåéäì àìå ,'ä
.ì"ëò ,'åëå íéìáå÷å íéëåá íä øúåé ,äéçîå ïåæî 'ä äëæù ,äëøá ìù òôù ä"á÷ä åéìò òéôùî øùà éî
'úøîàå úéðòå' ,ì"äæá (áé úåà) '÷ä ä"ìùä áúë ïëå ,äøåãñ àéä åúñðøôå ,çèááå è÷ùäá åúéáá áùéì
)äëë .'íå÷îä éãñç øéëæî' é"ùø ùøéô (ä ÷åñô ãàî äîå .úàæ ìò íå÷îì äéãåäå çáù ïúéì êéøöù
òéôùîùë êøáúé åðå÷ ïéáì åðéá úåùòì íãà áéåçî ìù äùò úååöî ììëî åäæù ,íéãøç øôñá øéäæî
åì úåãåäìå ììäì ,äçìöä äæéà åà äáåè äæéà åì ','äáåèä õøàä ìà éúàá éë ,êé÷åìà 'äì íåéä éúãâä
ì"ëò .ä"á åéãñç áåøáå åéîçøá øáãä äæ åì ïéîæäùד. äòôùäå äáåè íéìá÷îä íãà éðá ìò äøäæà ïàëî
ושאלו כדת מה לעשות בזו העת ,אמר לו רה"י לפי מצב הנסיבות אכן עליך לבוא לעזרת אמך האלמנה )פשיטא
שאין כאן כל הוראה לרבים ,וכל מקרה יש לדון לגופו של ענין( ,אבל זאת אבקשך ,שבכל לילה בעמדך בתפילת ערבית בהגיעך
לתיבות 'על ניסך שבכל יום עמנו' תעצור ותתבונן לחשוב על איזה נס שהקב"ה עשה עמך באותו יום שעבר ,היהודי
מגלה את לבו ,זה לי כארבעים שנה אשר בכל לילה הנני מקיים את ציווי 'ראש הישיבה' והנני מעיד בפה מלא כי
לא היה יום אחד בכל אלו השנים שלא מצאתי בו נס מיוחד שעשה עמי הבורא יתב"ש באותו יום.
ד .כמה יסודות נאמנים ו'הלכות גדולות' למדנו בדרכי ה'הודאה' מפרשת הביכורים ,הנה ה'אור החיים' מפרש לשון
Łמעני עצמו לפניו בלב נשבר, הכתוב 'וענית' ,וז"ל ,ואפשר שהוא עוני ,כאדם פחäת שקיבל טובה גדולה ממלך ְ ַ ַ ִ
כמו כן הוא יכניע עצמו לפני ה' ,עכ"ל ,דהיינו שעל האדם להבין את גודל חסדי הבורא עמו ,שנתן לו מתנה אף
שלא היה ראוי מצד מעשיו ,וכל הטובות שעושה עמנו הקב"ה הינם רק מצד מידת הרחמים ,ואל יודה מתוך גאווה
וזחות הדעת שאכן הגיע לו...
וכבר הבאנו את המסופר ,שפעם נכנס אל הרה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע איזה יהודי אוד מוצל מאש מהמלחמה
הגדולה ,אשר זיכהו ה' וניצל בחיים ,זכה לעלות בריא ושלם לארה"ק ,גם זכה להנשא ולחיות בשלום ושלווה ,וזכה
שנולד לו בן למזל"ט בשעטומ"צ ,נכנס ואמר לרבי ,רבי ס'קומט זיך מיר א מזל טוב )מגיע לי מזל"ט( ,שאלו הרה"ק,
ומה עוד מגיע לך ...כלומר ,ראה כמה חסדים טובים גמל עמך הקב"ה ,דברים שאינם פשוטים כלל וכלל ,אל תחשוב
ש'מגיע לך' זכור שהכל חסדים מגולים ומתנות נפלאות.
כמו"כ מעשה באיש שדרש בפדיון הבן של נכדו ,אחר שהוא היה אוד מוצל מאש ועבר את כל הצרות והתלאות,
ניצל בחיים ונישא ונולדו לו בנים ובנות ,השיא כבר בנים ועתה הוא בפדיון הבן של הנכד ,בעת הסעודה דרש
ואמר ,הנה חשבתי לבאר בנוסח שהכהן אומר בפדיון הבן ,במאי בעית טפי )במה הינך רוצה יותר בבנך או בחמשת סלעים(,
ואפשר לומר ,שאומרים לאדם בעל שמחה ,מאי בעית טפי ,מה עוד הנך רוצה ,וואס נאך ווילסטו ...אחרי ריבוי
חסדים גדולים שגמל עמך הא-ל הטוב.
עוד מצינו בפרשה זו ,בדברי ה'ראשונים' בדיוק הכתוב 'ארמי אובד אבי' ,מיהו 'ארמי' זה שאיבד את אבינו...
וחז"ל פירשוהו כלפי לבן הארמי )ועי' ברש"י( .אכן ,ה'אבן עזרא' וה'ספורנו' ביארו שהכוונה ליעקב אבינו ,וכאילו נכתב,
אבינו ]יעקב[ כשהיה ארמי )כשישב בארם( היה אובד -עני מנכסים ,כמו גר בארץ נכריה בלא כלום ,וכך היה גם
כשירד למצרים ויגר שם במתי מעט ,והכוונה שאנו באים להודות להקב"ה שכל הארץ והפירות אינם שלנו מירושת
יעקב אבינו ,שהרי לא היה לו מאומה ,אלא ה' אלוקינו הוא שנתן לנו את האדמה והאת היבול שהצמיחה.
ומבאר רבינו בחיי עומק העניין בזה ,שיתחייב האדם לתת אל לבו בזמן מעלתו ושלותו -זמן הירידה והשפלות
שהיה לו ,דהיינו שבשעה ש'זורחת עליו השמש' וזכה להארת פנים יתבונן אז בצער והמצוקה שעברו עליו מקודם
לכן ,כיצד זכה ש'מאשפות ירים אביון' ,כי עי"ז תהא הודאתו בכל לב ונפש.
ידועה המליצה ,מעשה באיש עני ואביון שהיה דר בקצה העיר בבית נוטה ליפול ,פעם הציע לו אחד מידידיו
בעל חנות שיקנה אצלו 'כרטיס להגרלת הלאטער"י' )לוטו( ,אמר לו העני וכי שוטה אתה ,והלא אם יזדמן לידי 'שווה
פרוטה' אקנה בה מעט לחם לעולליי הרכים ולא כרטיסי הגרלה ...ריחם עליו ידידו והציע לו את דמי ההגרלה
כהלוואה ,בתנאי שאם אכן ירוויח בלוטו ישיב לו את ההלוואה ,ובאם לאו יהיה פטור .ואכן ,באישון ליל ראה הידיד
שעני זה זכה באלפי זהב וכסף ...מיד החיש פעמיו לבית העני שכבר ישן בעמקות נפלאה ,ברצונו להודיע לו על
באר הפרשה -פרשת כי תבוא å
âéùäì úìåëé åðéãéá ïéà åðúðéáå åðúòã øöå÷ì ÷øå (å áë úåîù) ò"éæ '÷ä 'íééçä øåà'ä åðéáø áúë øáëå
',ì"ø ,'áåèä ìëá úçîùå' áåúëä øîàù åäæå .äúåà äìåòô äùåò ú"éùä ïéàù òâøå äòù êì ïéà
.áåè àìà íðéàù úåòøåàîä ìëá òãúù é"ò úçîùå àöîð ,'åéëøö úðéçáá ïéá åôåâ úðéçáá ïéá íãàä íò
åéúåàìôð ìò ú"éùäì äàãåäå çáù úúì åðéìò ãéîúù
ïééèùðééô äùî éáø ïåàâä íùá øîåì íéàéáî êëå
úò ìëá åéúåáåèåה.
íëøáòá äéäå' (æ¯ã æë) ïúùøôá áåúëá ùøôì ì"öæ
äåöî éëðà øùà äìàä íéðáàä úà åîé÷ú ïãøéä úà
íù úìëàå íéîìù úçáæå ,'åâå ìáéò øäá íåéä íëúà ושמחת בכל הטוב -לטב עביד
ïìäì éøäù á"ö äøåàëìå ,'êé÷åìà 'ä éðôì úçîùå ÷"äøä äá ùøéô ,'áåèä ìëá úçîùå' ,(àé åë) ïúùøôá
øä ìò íòä úà êøáì åãîòé äìà' (âé¯áé íù) áéúë êøãä ïàë æîøðù (íéèå÷éì) ò"éæ 'íééç éøîà'ä
äéäå ,'ìáéò øäá äìì÷ä ìò åãîòé äìàå ...íéæéøâ ìë íò íâå ,ãéîú çåîùì íãàä ìëåé äãé ìòù äøùéä
øäá çåîùìå íéðáàä úà íé÷äì éåàø øúåéù äàøð ,äçîùä úãéîá ÷éæçäì ìëåé ïééãò äéìò åãòã éà÷úôøä
ìáéò øä ìò àìå äëøáä úà 'ä äåéö íù éë íéæéøâ ¯ áåèä ìëáù òãéù éãé ìò ,úçîùå íéé÷é ãöéë àä
íéðáàä úà íé÷äì ååèöð òåãîå ,äìì÷ä íå÷î àåäù àðîçø ãéáòã éàî ìë'ù äøåäèä äðåîàá ÷æçúéù
.ìáéò øäá à÷ééã çåîùìå ,äáåè àìà äðéà øúåéá äìåãâä äøöä íâå ,'ãéáò áèì
ה'זכיה' הגדולה שנפלה בחלקו שנעשה לעשיר העיירה ,בלב מלא התרגשות דפק על הדלת ,תחילה בדפיקות שלוות
ושקטות ,משלא נענה דפק בחזקה בידעו שוודאי רצון בעה"ב שיקיצנו משנתו להודיעו בשורה טובה זו .עד
שבשעטו"מ ניעור הבעלים ,ניגש אל הדלת ב'בגדי שינה' פתח סדק צר בדלת ,ושאל את האורח מה רצונך ...ענה
לו ידידו 'רציתי לבשרך כי זכית בהגרלת הלוטו' ...תוכ"ד נשתנה קולו של בעה"ב והחל גוער בו ,ממילא כל בני
העיר אינם יודעים מכך ,אבל אתה הרי יודע כי הנני 'עשיר העיירה' ,וכי כך נוהגים ,ב'חוצפה' כזאת -לדפוק בבית
העשיר באישון ליל ...ותוספת דברים אך למותר ,עדיין יושב הוא בביתו הרעוע המט ליפול ,וכבר 'שכח' הכל ,וכבר
ממהר לגעור ולנזוף במי שבא להיטיב לו ולבשר לו 'בשורה טובה' אודות עשירותו...
עוד בה ייאמר ,הנה רש"י פירש מה שנאמר 'וענית' שהוא 'לשון הרמת קול' ,והקשה הרה"ק ה'בית ישראל' זי"ע,
מה מקום להרמת הקול ,והרי אמרו חז"ל )ברכות כד' (:המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה' )וברש"י ,שמראה
'כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש'( ,וביאר ,כי מדרך העולם שבשעת הצרה זועקים בקול גדול ,ומקיימים בעצמם את
לשון הכתוב 'ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו' ...על כן בדין הוא שגם ההודאה תהיה בקול רם ולא בשפה רפה...
ה .והדברים אמורים ביותר בעמדנו ב'אחרית שנה' ,שהכל מברכין 'תכלה שנה וקללותיה' ,ואף אם אכן 'כל לבב דוי
וכל ראש לחלי' ,מ"מ לא נמצא איש שלא היטיב עמו הבורא בכל השנה 'על חיינו המסורים בידך ...על ניסך
שבכל יום עמנו ,ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים' ,מדוע לא יודה כל אחד באשר הוא ,למי
שאנו אומרים עליו בכל יום 'הטוב כי לא כלו רחמיך ,והמרחם כי לא תמו חסדיך' ,על כל הטובה שגמל עמו הבורא
בזו השנה ,וכי רק רעה )טובה הנראית כרעה( גמלוהו מן השמים ,וכי מי נתן לו חיים ,לחם לאכול ובגד ללבוש ,בית
מדור ללון שם ...וכו' וכו' .וכמו שהמליצו בשם החודש אלול שהוא ר"ת אפשר להודות וצריך להודות ...עוד אמרו,
אלול ר"ת 'ועתה אלוקינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך' )ד"ה א' כט יג( ,גם הובא )עי' ליקוטי מהרי"ח( ש'אלול'
ר"ת 'ויאמרו לאמור אשירה לה'' )שמות טו א( ,כי הזמן גרמא להודות ולומר 'שירה' על כל השנה שעברה.
אבל ,באמת אמרו ,כי לאו דווקא כשיארע לאדם נס מחוץ לדרך הטבע עליו להודות ,אלא ענין ההודאה היא,
להודות בזה כי ה' ברא עולמו ובכל עת פניו אלינו להיטיב לנו ולהוסיף לנו טובה על טובתנו ללא הפסק שיעור
ורגע ,וכבר הוכיח כן הגאון רבי יחזקאל אברהמסקי זצ"ל מדברי המשנה )אבות ה ה( 'עשרה ניסים נעשו לאבותינו
בבית המקדש' ,וראה זה פלא ,כל הניסים שהמשנה מונה הם בדרך השלילה 'לא הפילה אשה ...ולא הסריח בשר
הקודש מעולם ,ולא נראה זבוב ...ולא כיבו גשמים אש של עצי המערכה' ,ללמדך שגם זה לנס ייחשב .ועל האדם
להודות גם כשמהלך החיים הולך לו למישרין מבלי שיארעו לו תקלות והפרעות ,וההודאה עליהם תהיה לא פחות
מהניסים הגלויים .הוא שאומר הכתוב )תהילים קז א( 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו' ,שיש להודות לקב"ה לא רק
כשהיה לו רע ויצא ממצבו זה ,אלא גם בשעה כי טוב בכל מצב ,ובכל עת כי לעולם חסדו.
æ באר הפרשה -פרשת כי תבוא
ãéáò áèì àðîçø àìà íðéà ùðåòäå äìì÷ä íâ úîàá éë ,åøåàéá àìàחúàæä äðåîàä éãé ìò éë ,òãå .
àåáú éë 'ä úòåùéá äøäîá úåàøì äëæéט. êé÷åìà 'ä åðá úà ùéà øñéé øùàë éë ,äáåèì
,ìáéò øäá à÷ééã çåîùì éååéöä äéä ïë ìò ,êøñééî
÷"äøâà) ò"éæ àéðúä ìòá ÷"äøä ìù åùã÷ ïåùì äæå äî íâå .äáåèì íöòá íðéä òøäå äìì÷ä íâù úåøåäì
åúòãá øééöéå åúðáä ÷îåòá íãàä ïðåáúéùëå ,(àé äìåãâ äáåè úîàá àéä äòøë øùá ïéòì äàøðùו,
åúòã ìò äìòé êéàä ,ùîî òâøå òâø ìëá ïéàî åúééååä éäî ïéáäìî åúðéá äðè÷å íãàä úòã äøö÷ù àìà
äáåèä äúåàזéøàù åà éðåæîå ééç éðáî íéøåñé íåù åà åì òø éë ãéáòã äî ìëù àåä ïéîàî íìåà ,
ו .כה אמר כ"ק האדמו"ר מסטריקוב זי"ע ,בכל מקום שיש קרי וכתיב בתורה יש איזה קשר ושייכות ביניהם ,וכגון
)בפר' כי תצא( שהכתיב הוא 'נער' )נערה בלא אות ה'( והקרי עם ה' ,לא כן הם פני הדברים בתוכחה ,שהקרי והכתיב
הינם תיבות אחרות לגמרי )כגון עפולים -טחורים( ללמדך שלא כפי שנראה לך כן הוא האמת ...ולדידן ,בבוא על האדם
זמן או מצב של 'תוכחה' ,עוברים עליו זמנים קשים ,ידע שגם אם 'רואה' מציאות של קושי לנגד עיניו הרי 'הקריאה'
היא אחרת לגמרי ...והנראה כ'צרה' אינו אלא 'חסד ורחמים' ...ורמז לדבר ,שהנה הבעל קורא אסור לו לקרוא התיבה
בע"פ אלא עליו להביט בתוך 'ספר התורה' ולקרוא את ה'קרי' מתוך ה'כתיב' הגם שאינו רואה בעיניו את מה שהוא
אומר בפיו ,כי בא לומר לנו ,עיין היטב ואו אז תראה שאין זה כפי שנראה לך רק טובה וברכה.
ז .ביאור נפלא הביא בעל ה'אלופי יהודה' בשם אחיו הגאון ר' יעקב ש .פריינד זצ"ל על דברי רש"י )בראשית יח טז(
'כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך מן השמים' )פרשתן כו טו( ,כי הנה המשקיף ומביט על
הנעשה בעולם פעמים ייראה לו כי יש כאן הנהגת דין ורעה ...אבל כשמשקיף 'מן השמים' שם רואים כי הכל
לטובה ,ואין כאן כל רעה כלל וכלל.
ח .נפלאות כתב הגה"צ רבי אליהו דסלר זצ"ל )במכתב ,הובא בספר הזכרון עמ' קלג( ,הנה השי"ת יהפוך את הקללות
לברכות ,א"כ עלה בדעתי אם אפשר לאמר עפ"י דרך הדרוש ,כי כל התוכחות האמורות בפרשה ב' פירושים
להם -ויש בכל אחת פירוש אחר השונה מן הפשוט אשר הוא לברכה ,אלא שהוא ברמז או בסתר ,ואי"ה כשיזכנו
השי"ת במהרה בימינו אמן נדע איך הוא ממש כל הענינים ברכות גמורות ,הנה לעת עתה אפשר להשתדל בדרך
דרוש איך להבין ענין הברכה בכל א' מן התוכחות.
אמנם באמת גם זולת הדרוש היסוד הוא אמיתי ,כי אפי' התוכחות כפשטן ברכות הנה ,ובשוב ה' את שיבת ציון
נראה כי היינו כחולמים ,אשר כל הגליות והצרות היו רעות רק בחלום ,אבל באמת כל צרה וצרה לא היתה צרה
כלל אלא טובה גדולה ורחמים גדולים ,כי באמת הרחמים היותר גדולים באתגליא הוא מדת הדין .עכ"ל.
הנה כתבו רבותינו בעלי התוס' )דעת זקנים( לפרש מה שנאמר בפרשתן )כח ג( 'ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה'
וז"ל ,ברוך אתה בעיר זו ירושלים שנקראת עיר הקודש ,וברוך אתה בשדה זו ציון שנאמר בה )מיכה ג יב( ציון
שדה תחרש ,עכ"ל .והקשה הגאון רבי שמחה ווסרמן זצ"ל שלכאורה יש לתמוה וכי על כך נאמר 'ברכה' )ברוך
אתה( כשציון היא במצב של 'בשדה תחרש' ...אכן ,כל אחד יודע ש'חרישה' היא מלאכה חשובה ונחוצה ביותר
בכדי שתוכל הארץ לתת יבולה באופן משובח ,אמור מעתה ,כי גם 'חרישת' ציון אינה קללה וחורבן ,אלא ברכה
והכנה להצמיח 'פירות' גדולים וטובים נאים ומשובחים ...ושפיר ניתן לומר ברוך אתה בשדה) ...הובא ב'שמחת אלעזר'
ח"ב עמ' טו(.
ומכאן יתחזק כל מי שעובר 'חרישה' ,כ'שמסרקות של ברזל' חורשים את גופו ונפשו רח"ל ,כי באמת 'חרישה'
זו היא טובה וברכה גדולה עבורו ,ומאותם ייסורים קשים ומרים ה"י יצמחו 'אילנות טובים' להנאות בהם בני אדם...
ט .וכך פירש הרה"ק ה'ישמח משה' זי"ע )בספרו 'תפלה למשה' על תהילים( בלשון הכתוב )תהילים קא א( 'לדוד מזמור חסד
ומשפט אשירה לך ה' אזמרה' ,שנודע מה שדרשו חז"ל )ברכות ס' (:אם חסד אשירה ואם משפט אשירה' ,כי כל
מידותיו של הקב"ה הן לטובה ,הן כשנוהג בדרך החסד ,והן כשנראה שהוא 'משפט' ,על כן בכל אופן שהוא צריך
להודות ולברך .הוסיף הישמח משה לפרש סיפא דקרא 'לך ה' אזמרה' ,שמי שמקיים בעצמו 'אם משפט אשירה',
כשהוא מאמין שכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד ,ובתוך ה'צרה' טמון טובה -אזי מתהפך עליו הדין לרחמים,
ומתגלה הטובה שבתוך הרעה ,וזהו לך ה' אזמרה ,כידוע ששם 'הוי"ה' ב"ה רומז לחסדים גמורים ונגלים ,וכלומר
שהכל יתהפך לרחמים וחסדים מגולים.
באר הפרשה -פרשת כי תבוא ç
ùéù åîöòá äàøî ïðåàúîå áöòúîù éîå ,òâø ìëá øå÷î àåä êøáúé åúîëç àéäù ïéàä éøä ,íìåòá ïéøåñé
øôåëë äæ éøäå ,äáåè äæéà åì øñçå ïéøåñéå òø èòî åì
÷ø ,á"äåòî äìòîìù ïãòä àåäå ,âðåòäå áåèäå íééçä
.úîàä éîëç ãàîá úåáöòä úãî å÷éçøä ë"òå å"ç ìáà ,íéøåñé åà òø åì äîãð ïëì âùåî åðéàù éðôî
éðéðò ìëáå íìåòá ïéøåñé íåùî ùåçé àì ïéîàîä ìáàâùåî åðéàù ÷ø áåè ìëäå äìòîìî ãøåé òø ïéà úîàá
.÷"ìëò .úéúéîà äàååùäá åìöà ïéåù åàìå ïä ,íìåòä åáåè áøå åìãåâìיàøáð äìéáùáù äðåîàä ø÷éò åäæå .
êìî éðô øåàáå äéðéî éåðô øúà úéìã ïéîàäì ¯ íãàä
תכלה שנה וקללותיה -להיות ירא וחרד áåè ÷ø àåäå ìéàåä 'åîå÷îá äåãçå æåò' ïë ìòå ,íééç
øæòìà ïá ïåòîù 'ø àéðú' ,(:àì äìéâî) 'îâá àúéà ìëá ìâéå íãàä çîùéù ìëä úéùàø ë"òå ,íåéä ìë
ïéøå÷ åäéù ìàøùéì ïäì ï÷éú àøæò ,øîåà åîò áéèîå äéçîä 'äá åúðåîàá ùîî äéçéå äòùå úò
ולחיבת הקודש נציג לשונו ,והנה מי שמושרש זה בליבו באמונה שלימה אומר כל מה שעביד וכו' ,וא"כ מגלה
הצפון וטמון -נעשה לו ממנו טוב מגולה ,והיינו אם חסד אשירה ואם משפט אשירה ,היינו על הרעה כעל הטובה,
ר"ל אם אעשה כך אז בוודאי בין כך ובין כך לך ה' אזמרה דייקא ,כי הטוב נגלה .עכ"ל.
עצה נוספת לביטול התוכחה מצינו בדברי הרה"ק ה'חתם סופר' זי"ע )נצבים ד"ה אתם נצבים( שלפי המבואר בפרק
ערבי פסחים )פסחים קיז (.יש קמ"ז פרקים בספר תהלים ,והם מסלקים ומבטלים קמ"ז קללות הנאמרות בתורה
הקדושה ,מ"ט שבבחוקותי וצ"ח שבכי תבוא ,כי בשירות דוד מלך ישראל ממתיקים את כל הקללות שבעולם.
aA
cמן הבאר c
איתא בחז"ל )דב"ר ד א ,מס' סופרים פי"ב א ב( 'אין מפסיקין בתוכחה' ,היינו שאין מפסיקין באמצע קריאת
התוכחה להעלות אחר לתורה .וביאר הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע )ראה תרל"ה( ,פירוש ,אין מפסיקין להעמיק
ולחשוב מחשבות על ההרפתקאות דעדו עליו ,והוא ענין 'מדת ההשתוות' -שיקבל את כל הבא עליו בשווה
-בחסדים מגולים או בדין .כי אם אין האדם משתנה בפגעו בו מידת הדין ,אין לה קיום להקללה וחולפת
ועוברת ממנו )אך אם ח"ו האדם מתפעל יותר מדי ,בזה נוסף קיום וחיזוק להרע( ,וזהו אין מפסיקין -שלא יפסיק מדביקות
ובטחון שיש לו בהקב"ה אף שיעבור עליו מה שיעבור ,ע"כ.
נמצינו למדים שבמה שהאדם מקבל את הבא עליו באמונה ובטחון ,בשלוות הנפש הוא מבטלם מכל וכל,
אבל אם הוא מתפעל מהם יותר מדי וכל היום חופף עליהם במחשבתו ,אזי אינו כי אם 'שומר' עליהם לבל
יסתלקו מאתו .והיינו טעמא כי כל תכלית ה'הסתרה' שהקב"ה מסתיר עצמו בכדי שנדרוש אחריו ,וברגע
שהאדם 'גילה' את בוראו בתוככי ההסתרה ,תיכף ומיד יסיר הקב"ה את הסתרתו מעמו.
י .והרי שלאמיתו של דבר ה'רעה' היא הרבה יותר טובה מה'טובה' ,ואדרבה דייקא מחמת רוב הטובה הגנוזה ב'רעה'
על כן אי אפשר להשיג עד כמה טוב וחסד יש בדבר עד שנדמית כ'רעה' .משל למה הדבר דומה ,לכוס חמין
שנתנו בה צוקער )סוכר( במידה גדושה ורחבה ,ולרוב מתיקות המים אי אפשר אפילו להכניסם לפה ...כי לפי התכונות
שהטביע הקב"ה בבריותיו וחוש הטעם שנתן להם נדמה להם כי מתיקות יתירה -רעה היא ...אכן אילו היה לנו
'כלים' להשיג את רוב המתיקות היינו מבינים עד כמה הדבר הוא מתוק שבמתוק...
וכה אמר הרה"ק מקאברין זי"ע )הובא בספר 'יסוד העבודה' מכתבי קודש אות נג( ...כללו של בטחון להאמין באמונה שלימה
שכל דבר הנעשה מה' שהוא טוב לכל ,והכל נעשה לטובת האדם ,ומה שאינו בהבנת האדם )יאמין ש(הטובה הנעשה
הוא בערך דבר הנסתר מהשגה ובוודאי היא יותר טובה ,וד"ל .עכ"ל .כלומר שאף הטובה הטמונה כאן היא טובה
כל כך גדולה עד שאין ביד האדם להשיגה ...וכמו שצדיק נסתר מעלתו גדולה יותר מצדיק גלוי וניכר לכל ,כך
'טובה נסתרת' עדיפה היא מטובה גלויה.
רמז לדבר נתן בספר 'ארי במסתרים' ,כי הנה 'אריה' עולה כמנין 'גבורה' ) ,(216כמו כן עולה בגימטריא כמנין ג'
פעמים 'חסד' ,נמצא שכל דבר הנראה כ'גבורה' אינו אלא ג' פעמים 'חסד' ...וזהו שאמר הכתוב )איכה ג י( 'דב אורב
הוא לי ארי במסתרים' וה'כתיב' הוא 'אריה' ,שאם נדמה לך כי דב אורב הוא לי אריה ...הבט ב'מסתרים' -בתוכן
הפנימי שבו ותמצא שאינו 'גבורה' אלא ג' פעמים 'חסד'...
è באר הפרשה -פרשת כי תבוא
÷ñðëðùî (à÷ úåà äàøéä øòù) äðåé åðéáø éøáã íä äëå ,àîòè éàî ,äðùä ùàø íãå÷ äøåú äðùîáù úåìì
ãøçå àøé àäé íéøåôéëä íåé éàöåî ãò ìåìà äðùä äìëúù éãë ,ùé÷ì ùéø àîéúéàå ééáà øîà
.ïéãä úîéàî äéúåìì÷å äðùä äìëú ãöéë øàáì êéøöå .'äéúåìì÷å
ùàø íãå÷ úåìì÷äå äçëåúä úùøô úàéø÷ éãé ìò
å àø÷éå ,íéð÷æ áùåî) úåôñåúä éìòá åðéúåáø åáúë ïëå
äðùäיא.
ìåìà ú"ø ,'äìåòì ãçàå úàèçì ãçà' ,ì"äæá (æיג,
ìåìà ùãåç òéâäù ïåéë ïéáø÷ úåðáø÷ åéäù ãåòá éë
ä"ã .àì íù) é"ùø éøáã ãåñé ìò íéùøôîä åøàéáå
,åãéáù úåøéáòä ïî áùå ãøç ìàøùéî ãçà ìë äéä
úåðòøåô äàá àèçä é÷ñò ìòù òéãåäì' (úåëøá
,'åãøçé àì íòå øéòá øôåù ò÷úé íà' (å â ñåîò) øîàðù
áåùì ãøçå àøé ìëì éåàø úåðáø÷ åðì ïéàù åéùëòåיד
àøæòù ,øîåìëå ,'äøöî åìöðéå äáåùúá åøæçéå íìåòì
åëæé äãé ìòù êøãä úà ìàøùé éðáì òéãåäì äöø
åúáåùúá äöøúîù åðééäå) êìéàå ìåìà ç"øî åéùòî ùãçìå
äðùì ä"øá ïéãá íéàëæ åàöéå äéúåìì÷å äðù äìëúù
.ì"ëò .(úàèçå äìåò ïáø÷ áéø÷äù éîë ,åììä íéîéá
äçëåúä úùøô úàéø÷ éãé ìò úàæå ,úëøåáîå äáåè
,(êááì úà ä"ã íéáöð 'øô) 'íéøåèä ìòá'ä éøáã ïä ïäå æ"éòå íéîù úàøéá å÷æçúéå åàìîúéå ,äðùä ùàø éðôì
,(âé æë íéìäú) ''ä áåèá úåàøì éúðîàä àìåì' ,ì"æå ä÷åöå äøö ìëî åìöðé æ"éòå äáåùúá åøæçéיב.
יא .וביאר בזה הרה"ק ה'תפארת שלמה' זי"ע )ד"ה יש לתת( ש'הוא כמו שאומרים ונשלמה פרים שפתינו ,שאם ח"ו
נגזר אשר לא טוב הנה יצאנו חובותינו בקריאת הדברים האלה וממילא יתהפכו לנו כולם לברכה' .וכן יהי רצון
שיתקיימו דברות קדשו ,ונזכה במהרה שיתהפך הכל לטובה ולברכה.
יב .וכלשונו של הרה"ק ה'שפתי צדיק' זי"ע )אות מה( 'התורה הק' מרבה בתוכחות קודם ראש השנה שמתפללים על
החיות )ר"ל ,שנזכה להיכתב בספר החיים( ,וכתיב )משלי ו כג( 'דרך חיים תוכחות מוסר' ,על ידי שמקבלים תוכחה זוכין
לדרך חיים'.
מסופר ,כי פעם אחת ,בעת שעברו כל הקהל בליל שב"ק אצל הרה"ק מסאטמאר זי"ע להתברך ב'גוט שבת'
מהרבי ,נענה 'חכם' אחד לפני הרבי ,רבי קדוש ,אינני צריך גוט שבת ...כי חלק מהגוטע זאכן )בשר ודגים וכל מטעמים(
לשבת כבר נמצאים על הבלעך )כיסוי פח הניתן על גבי האש שבכיריים( ,וחלקם בפרדיז' )מקרר( ברכת הרבי לא תשנה הרבה...
אני רוצה שהרבי יברכני עתה בעת רצון זאת -א גוטע וואך ,כלומר שכל עניני החולין והפרנסה יהיו מבורכים.
חייך הרבי ואמר לו א גוטן שבת איז א גוטע וואך )אם יש גוט שבת יש שבוע טוב( ,כי 'מיניה מתברכין כל שיתא יומין',
וכל ברכאן דלעילא ודלתתא ביומא שביעאה תליין' -כל הברכות שלמעלה ולמטה תלויים הכל בשבת ,נמצא אם
יהיה לו א גוטן שבת ממילא יהיה לו א גוטע וואך.
ולדידן ,ידוע מהרבה צדיקים )הרה"ק ה'יטב לב' זי"ע ועוד( כי חודש תשרי -החודש השביעי הוא כנגד יום השבת -
יום השביעי ,ואילו אלול הוא בבחי' ערב שבת ותוספת שבת ,אמור מעתה ,אם יהיה לו גוטן שבת ]חודש תשרי
יחד עם אלול ,שהוא תוספת שבת שלה[ כראוי ,ממילא תהיה לו כל שנה הבאה בטובה.
יג .באופן אחר ביאר הגה"ק החיד"א זי"ע )חומת אנך ויקרא ה טז( ,על הפסוק שם א'חד ל'חטאת ו'אחד ל'עולה -ר"ת
אלול ...ויש לרמוז אחד לחטאת ואחד לעולה ,דחודש אלול מוכן הוא 'לחטאת' -לשוב מחטאתו ,וכן 'לעולה'
-לקנות קדושה ולעלות במעלות ,שהזמן מסוגל הן לתקן את העבר כדוגמת קרבן החטאת שמכפר על שחטא כבר,
וכמו כן חודש אלול מסוגל להביא את האדם להתעלות בעבודתו ית"ש ,מלשון קרבן 'עולה'.
יד .איש יהודי היה באמעריקא ושמו הרה"ח רבי יואל גאנץ והיה עוסק בקליננערס )מכבסה( ,לשם כך היה לו גוי
שנשא באחריות כל המפעל ,והלה ברשעותו עזב ברגע אחד ...וכמעט שכל המפעל קרס על מקומו ,בצר לו
בכה לפני הרה"ק מסאטמאר זי"ע -וכה אמר ,רבי קדוש ,אני צריך גוי -אבער א גוטן גוי ...הרבי חייך ואמר שוין
יאהרן )כבר שנים הרבה( שאני מחפש א גוטן יוד ואתם מחפשים א גוטן גוי ,ע"כ המעשה...
ולדידן יאמר לענין חודש אלול ,במשך כל השנה יש לכל יהודי 'גוי' משלו ...שהולך אחר עצת היצר הרע ואחר
התאוות ,ועתה בחודש אלול הוא הזמן לרחוץ עצמו ולנקות עצמו ,והנה בא חודש אלול והלה עדיין עסוק לחפש
את הגוטער גוי -אומר לו הקב"ה כל השנה אני מחכה שתחפש אחר א גוטן יוד שיש בך ...ואתה עדיין עסוק גם
עתה בחיפוש אחר גוטן גוי...
באר הפרשה -פרשת כי תבוא é
éë ,(ä"ø 'ñî úìéçú) ò"éæ '÷ä ä"ìùä áúëù äî òãåðå 'ä ãâð éúãøç êìéàå ìåìàîù ,ìåìà úåéúåà àìåìטו.
ñåîò) ÷åñôä ïåùìá ïîéñ åðúð íéðåîã÷ä åðéúåáø åðé÷úä ïëì (àô÷ú 'éñ) 'øåè'ä áúëù äîî ãåîìì ùé ïëå
ùà'ø ìåì'à ú"ø äéøà ,'àøéé àì éî âàù äéøà' (ã â äðù ìëá ìåìà ùãåç ùàøá ïéò÷åú åéäéù ì"æ åðéîëç
àáø àðòùå'ä øåôéë íå'é äðùäיחåìà íéàøåð íéîéáù , ,äáåùú åùòéù ìàøùé øéäæäì éãë ,ùãåçä ìëå äðùå
'ä ãçôî àøéé àì éîיט åðåàâ øãäåכ. 'åãøçé àì íòå øéòá øôåù ò÷úé íà' (å â ñåîò) øîàðùטז
ìåìà ùãåç éîé ìëá øôåùä úòé÷ú úéìëúù éøäå ,'åëå
.ì"æå ,(ìéçúä ä"ã :ì÷) ò"éæ 'ïøäà úéá'ä ÷"äøäî àúéà ,ú"éùäî äàøéå ãçô éãéì åàéáäìå íòä úà ãéøçäì àåä
äàøéä åéìò êéùîäì ãçàå ãçà ìë êéøö ø÷éòäå åúåà øøåòìå òæòæìåיז.
טו .מרגלא בפומיה של הגה"ק ה'סטייפלער' זי"ע לומר בשם ה'חזון איש' כי 'יראת שמים' בימינו הוא להאמין שכל
העובר על האדם בכל השנה נקבע ונגזר כבר בראש השנה שלפניו.
טז .בדרך צחות ביארו את דברי חז"ל )שבת נג' (.חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה' .ולכאורה צריך ביאור ,הרי
'שילהי דקייטא קשה מקייטא' )יומא כט (.פירוש ,שהחום בחודש אלול -בסופו של קיץ קשה מאמצע הקיץ ,ואם
כן היה לומר חידוש גדול יותר -שלחמור קר אפילו באלול ,אלא י"ל .כי אכן אפילו החמור איננו קר בימי אלול...
אלא שעלינו להיזהר שלא להיות כאותו 'חמור' ,שהגם שחם לו בחודש זה אך סוף כל סוף נשאר 'חמור' ...ויתבאר
הדבר ב'מעשה' בבחור ש'לא לנו' ולא עלינו החל לפרוק מעליו עול תורה ומצוות ,באחד הימים נמצא הנער כשפניו
אדומות ולוהטות מ'משקה' יקר אשר שתה והגיע עד כדי איבוד הדעת שלא היה לו ...ובשכרותו זו עלה על
האוטובוס ,כשהוא מדלג על נערים ודוחף הזקנים ,ונשכב על שתי ספסלים בחבטה עזה בקול רעש גדול .הנהג
שהוכה בהלם מהברנש המוזר ...קרא אליו בקול ,בחור ...שילמת כבר ...ניגש אליו הבחור והחל לסלסל בקולו כאחד
מזקני המשגיחים בעת מסירת 'שיחת מוסר' בימי אלול על מדרגות ה'ארון קודש' ,וצעק ,א-ל-ו-ל' ...כסף' זה מה
שעומד לך עכשיו בראש ...כן שילמת לא שילמת ...והרי א-ל-ו-ל היום ...איי ...געוואלד ...מה נאמר ומה נדבר ,אוי
לאותה בושה אוי לאותה כלימה' ...שיכור' הזועק 'אלול' בכדי להיפטר מן התשלומים ...כך ה'שופר' וה'אלול' מביא
לידי חרדה ,אך לא המדרש עיקר אלא המעשה...
יז .מעשה היה לפני כעשר שנים ,יהודי ת"ח חשוב עד מאוד לקה באלצהיימער ל"ע ולא היה בדעתו ובעצמו רח"ל,
והנה יש סם רפואה )כדור( שבכוחו להשיב את החולה ל'עצמו' למשך שבע שעות ,אך תרופה זו יקרה היא עד
מאוד ,וכל 'כדור' עולה הון תועפות ,וגם אי אפשר לקחת אותו יותר מפעם אחת בחצי שנה ,וכאשר עמד אותו
ת"ח נכבד לקראת נישואי נכדו השקיעו יוצ"ח מאמצים גדולים בדמים תרתי משמע ,שיקח קודם החתונה את
התרופה ,ובכך יוכל להשתתף בכל החתונה בשמחה וטוב לבב וכאחד האדם .ויהי באמצע החתונה הבחינו בני
המשפחה שאביהם איננו ,המה ראו כן תמהו -הרי קיבל כדור חזק ומה אירע שוב ...עד שגילו אותו יושב בביהמ"ד
סמוך כשהוא 'מתנפל' על הגמרא ,יושב בקרן זוית ועוסק בתורה בסוגיות החמורות שבש"ס בהתלהבות וחיות
עצומה ,ולתמיהתם אמר ,הנה חזרתי לעצמי ושבה אלי 'דעתי' היקרה ,בוודאי לא אבזבז את המתנה הזאת -את
הזמן היקר הזה על דברי ריק.
כיו"ב נלמד לדידן בימים הללו ,אומרים לו לאדם עתה הוא הזמן שמתפקחים ' -עורו ישנים' ,והנה כל השנה הינך
ישן ,ואינך יודע מה נעשה אתך ,היכן אתה ומה מעשיך ,אכן בחודש אלול כשהעם יחרדו וכל אחד מתעורר וחוזר
ל'עצמו' -נצל את הזמן להתקרב אל ה' ,לעזוב את כל ה'חתונות' למיניהם ,ולעסוק רק במה שצריך באמת לעסוק...
יח .ושמעתי לרמז כי הפסוק )תהלים קיט קכ( 'סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי' עולה בגימטריא כמניין 'אלול
ראש השנה יום כפור נעילה הושענא רבא' ).(2090
יט .דבר נפלא כתב בקונטרס 'משקה ישראל' ,כי הנה מצוי היום אשר מניחים טבלא בה מצויירים תמונות וכיו"ב
בעריסת התינוק סביב לראשו למען יתבונן בהם וירגע מבכיו ,יש המדפיסים על הטבלא תמונות של צדיקים,
ויש להבדיל המדפיסים עליה תמונות של בעלי חיים ,ומעשה היה בתינוק אשר הניחו דמות אריה בראש מיטתו,
אותו ראה בשכבו ובקומו ...לאחר שגדל מעט בהיותו כבן ג' וד' שנים נסע לטייל עם כל בני משפחתו בגן החיות
הנקרא 'ספארי' ,ובראותו את ה'אריה' החל לרוץ אליו כמי שפגש את ידידו משכבר הימים ,נזעקו בני המשפחה
לתפסו בטרם יהיה מאוחר ח"ו ,והסבירו לו שהאריה הינו בעל חי מסוכן מאוד ,ובידו לטרוף אנשים חיים ולהפכם
àé באר הפרשה -פרשת כי תבוא
לגל של עצמות ,נענה להם הילד בתקיפות ,מדוע תאמרו כן ,והלא אני מכירו מיום לידתי ...הוא שוכב בנחת ואינו
עושה כלום ...אמרו לו ,אינך מכיר אותו רק את תמונתו הנך מכיר ...והנמשל ברור ,יש לך אדם שאומר מה לי
לפחד מ'שאגת האריה' והרי מכיר אני אותו משנה שעברה ומלפני שנתיים וכו' וכו' ,מה הרעש והחרדה מר"ה -
הלא עברו עלי ר"ה כמניין שני חיי ...אך באמת אינו מכיר אותו אלא רק את ה'תמונה' שלו ...אילו היה מבין בשכלו
מהי המשמעות של יום הדין ,ועד כמה כל מהותו ועתידו תלויים על כף המאזניים כפשוטו הרי היה 'שומע' היטב
את האריה שואג ,ונחרד ומתיירא מקולו...
פעם שאלו את הגה"ק רבי ישראל סאלאנטער זצוק"ל ,מדוע הנכם עושים מחודש אלול אזא גרויסער בער ]דוב
גדול כל כך[ .השיב רבי ישראל ,צדקו דבריכם ,לא לדוב הוא דומה אלא הרבה יותר מזה ...הבט וראה ,דוד המלך
לא התיירא מן הדוב אלא שיסעו במו ידיו כמו"ש )ש"א יז לו( 'גם את הארי גם הדוב היכה עבדך' ,ומכל מקום אמר
)תהלים קיט קכ( 'סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי'.
אלא ,שהפרש והבדל יש בין הפחד והבריחה מדוב טורף לפחד והבריחה בימי חודש אלול .כי מדוב אורב ינוס
ויתרחק עד כמה שיש לאל ידו להתרחק .ואילו מפחד ה' ומהדר גאונו אין אנו נסים ומתרחקים ממנו אלא נסים
אליו ...וכמו שכתב הרמב"ם )פיה"מ ר"ה פ"ד ד"ה העובר( על ימים אלו ' -שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם
ויראה ממנו ומברח ומנוס אליו' .וכפי שיש בנוסח הסליחות 'אתכסה מחמתך בצילך'.
aA
cמן הבאר c
כתב השל"ה הק' זי"ע )תחילת מס' ר"ה( רבותינו הקדמונים נתנו סימן בלשון הפסוק )עמוס ג ד( 'אריה שאג
מי לא יירא' ,אריה ר"ת א'לול ר'אש השנה י'ום כיפור ה'ושענא רבא.
וכבר נשאל הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל ,מדוע נאמר אריה שאג בלשון עבר ,ולא אריה שואג בלשון
הוה ,הרי בכל שנה ושנה באים הימים הללו מחדש .והשיב ,מאמינים בני מאמינים אנו שכל הקורות עמנו
בשנה שחלפה כבר נגזר בר"ה ,וכשמתבוננים בדברי הימים ,ורואים ,הנה פלוני שהיה עמנו לפני כשנה בימים
הללו כבר איננו ,רעהו שהיה אשתקד בימים הללו מ'עשירי העיירה' פשט את רגלו ועתה פושט גם ידו
לקבץ נדבות ,זה חלה ל"ע וזה הפסיד ...הרי זה אריה שאג בלשון עבר ,ר"ל האריה דאשתקד שואג לפנינו
ראו מה נגזר ...כמה וכמה אנשים שלא 'חלמו' ולא חשבו שככה יארע אליהם ,וממילא מי לא יירא לקראת
השנה החדשה .מעתה ,ירא החכם והנבון לפעול לעצמו לשנה הבעל"ט ע"י תשובה תפילה וצדקה ,שנה
טובה ומתוקה.
כ"ק מרן האדמו"ר מדז'מיגראד זי"ע כותב בהקדמה לספרו 'אריה שאג' שבעת בריחתו )יחד עם עוד כמה יהודים( כ.
מצבאות הרשעים בימי מלחמת העולם השניה נכנסו לתוככי היער ,והנה שמעו קול אדיר וחזק של שאגת ארי,
וינוסו מפניו כל עוד רוחם בנפשם ,אך לפליאתם ראו שבצידי הדרכים יושבים כמה אנשים שאננים ,אוכלים ושותים,
ועושים כל צרכם ,כאילו שאין 'שאגת הארי' אומרת להם כלום ,ומה מאד תמהו על כך ,לאחר שהארי עבר שאלנו
אותם היאך לא יראתם מהאריה הגדול שעבר לצידכם ושאג בקולו ,אך לא ענו לנו האנשים ,ונתברר לנו שהם
'חרשים' ולכן לא שמעו את קול הארי ולא ידעו לנוס מפניו ,ועלינו לראות שלא להיות כאותם ה'חרשים' ,כי
בימים אלו אריה שאג מי לא ירא ,ורק ה'חרש' לא ירא ,כי לא שמע ולא השמיע לאזניו )ער האט נישט 'דערהערט'(
את שאגת הארי.
עוד יש לך אדם השומע שאגת ארי ואינו מתיירא ,ואיזהו ,זה המטייל ב'גן החיות' סמוך לכלוב שבו נמצא האריה
מאחורי סורג ובריח ,שהארי שואג ונוהם ומרעים בקול נורא והלה עומד ושוחק ...כי יש דבר החוצץ בינו לבין הארי,
כך זה השומע את שאגת ימי האלול ואינו מזדעזע ,סימן שמחיצה של ברזל מפסקת בין לבבו לקדושת הימים...
וכבר הכריז פעם חכם אחד 'כי אי אפשר לתרץ את השאגת אריה אלא על ידי המסילת ישרים' ...ותמהו הכל,
כי מה עניין 'מסילת ישרים' שהוא ספר מוסר והדרכה ליישב קושיא של ה'שאגת אריה' הנודע בחריפותו ובעמקותו
בכל הש"ס והפוסקים ...וביאר להם שכוונתו ל'שאגת האריה' של חודש אלול והימים הנוראים ,שאי אפשר ליישב
את הקושיא 'מי לא יירא' אלא על ידי לימוד ספר מסילת ישרים ושאר ספרי מוסר ויראה והליכה בדרכיהם ליישר
מסילותינו...
באר הפרשה -פרשת כי תבוא áé
áåè íåé åúåà úåùòì íéçåèá åðà äæ ìòå ,ááì úçîùå ïéà äèîì ïéã ùéùë ¯ äéäéù ïôåà äæéàá íéîéä åìàá
.(åéøáã êùîäá ù"ééòå) ì"ëò .åá úåðòúäì àìùå äìòîì ïéãכאïéùåò ìàøùéùë' ùøãîä ùåøéô åäæå ,
íà ¯ äàøéä ïôåàå .'ä÷ãö íîò äùåò ú"éùä èôùîä
ùé éàãååá ú"éùäì íéáåø÷å úö÷ íéøéëîä ïúåàî àåä
לראש ולא לזנב -להתחזק בכל עת ולא ליפול ברוחו
åàì íàå ,äàìéò äàøé ,íéîéä ïúåàá ãçôå äàøé íäì
íâøúå ,'áðæì àìå ùàøì 'ä êðúðå' ,(âé çë) ïúùøôá ãçôìå àøéì ãàî êéøö .ìéçáú éùôð ïéãä úîéàî
÷"äøä äá øàéá ,'ùìçì àìå óé÷úì' ñåì÷ðåà ø÷éòä åäæåכב.ì"ëò ,ä÷ãö íîò äùåò ä"á÷ä æàå ,
áåúëä êøã ìò àåäù (æ úåà ä"ø) ò"éæ 'ìàøùé çîùé'ä
äìçî éðééðò ìëá' ,'åäìçî ìëìëé ùéà çåø' (ãé çé éìùî) ,ì"øäîä éçàì) 'íééçä øôñ'á áúë ùîî åììä íéøáãë
úå÷æçúä àåä ø÷éòä ,ì"çø ùôðá ïäå óåâá ïä äìéìç ïúðù éøçà ÷ø ä"øá äçîùä ,ì"äæá (â"ô ã"ç
ìëìëé æ"éòå ,ùàøáù çîå úòã ,ùàøä àåäù úòãä òîåùä ìë' (å àë úéùàøá) øîàðù äæå ,åáìá ïéãä ãçô
'óé÷ú' äéäéù ,ùàøì 'ä êðúðå øîàð êë ìòå ,'åäìçî ,äðùä ùàø íåéá âäðúî ÷çöé ìù åúãîù éôì ,'éì ÷çöé
ùôðáå óåâá äîéìù äàåôø åì äéäé æ"éòå ,åúòãá ÷æçå àåä ÷ø ,äìéìç äî÷ð úãéî äðéà ÷çöé ìù åúãî éëכג.
åòðëéù ãò íéàèåçä úà äãé ìò ãéçôîù ãçôä úãéî
,'ùìç àìå óé÷ú' úåéäì ä÷æçúðå å÷æç 'ä íò ,äúòî âàåãå åááìá ïåâéå ãçô ïúð øáë øñåî òîåùäå ,åáåùéå
íéàøåðä íéîéä úàø÷ì äøåáâá øæàúäìå ÷åçö íåéì ïéãä íåé åì äùòð ïë ìò ,åðååò ìò ãéîú
כא .עובדא הווה אצלו )ה'בית אהרן' ,שמעתי עובדא זאת כמה פעמים מאאדמו"ר זי"ע( שקרא פעם לשני אברכים וציווה עליהם
לעסוק ב'ראשית חכמה' שער הגיהנום ובואו אלי לאחר ג' ירחים )כידוע שחיל ורעדה יאחזון במי שלומד 'שער' זה ,בו
מתואר בפרוטרוט כל סדרי גיהנום( ...אחר כג' חדשים חזרו השניים אל הרבי ,נכנס הראשון שהיה בעל כובד ראש וענה
לרבי ששאלו מה ראית ב'ראשית חכמה' ,נבהלתי כהוגן ופחד יאחזני ,הרגיעו הרבי כי 'אב הרחמים' יושב במרומים...
משיצא הראשון ופגש בשני שהיה 'קל בדעתו' ,ושאל את הראשון מה אמר הרבי ,ומסר לו דברים כהוויתם...
כשנכנס השני ונשאל מהרבי מה למדת בראשית חכמה ענה בקור רוח מה שלמד )וראו על פניו כי נקט בידו את הפסוק
'הנה א-ל ישועתי ולא אפחד'( ,אמר לו הרבי ,לא ,לא ,כל מה שראית אינו אלא משל ...הרבה יותר ממה שכתוב כאן
מוכן בשמים למי שממרה את פיו של הקב"ה .משנכנס אברך שלישי שאל את הרבי 'ילמדנו רבינו' מה האמת,
אמר לו הרה"ק ,אלו ואלו דברי אלוקים חיים ,המקבל את הדברים כפשוטם 'ויש דין למטה' אזי אין דין למעלה,
ואילו המקל ומזלזל בזה אזי ח"ו...
אף לענין ימים הללו ייאמר כן ,המקבלם כפשוטם יינצל מהדין ,וינהגו בו מן השמים בחסד וברחמים ויכתבוהו
ויחתמוהו לחיים טובים ולשלום )וכך היה שגור בפי הרה"ק הרמ"ח סלאנים זי"ע לכל אלו שהיו מתייראים אימתא יתירא כי לא 'חברה
גזלנים' יושבים למעלה ,אלא 'אב הרחמים' יושב בשמים ויש לנו לבטוח בו כי יציל את בניו מן הדין(.
יראתי' ,כי אם אכן זוכהłמחôי מתוך ִ ְ ָ ִ
łמחתי ו ָ ַ ְ ִ
יראתי מתוך ִ ְ ָ ִ
ובזה יתבאר מה דאיתא ב'תנא דבי אליהו' )רבה פ"ג( ' ָ ֵ ִ
ל'יראתי' בוודאי יש מקום ל'שמחתי'...
כב .הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע ,היה מזמר בכל חודש אלול עם תנועת ימים נוראים המיוחדת כשאבריו הק' דא
לדא נקשן ,את לשון הפייט בתחילת יוצרות לזכרונות יום ב' דראש השנה' ,אפחד במעשי ,אדאג בכל עת.
אירא ביום דין בבואי לזיכרון' ,בהוסיפו באותה תנועה 'דער רמב"ם פאסקנט אז מ'דארף תשובה טוהן ,און דער
ראב"ד קריגט זיך נישט דערויף ...וואס וועט זיין די סוף וואס וועט זיין די תכלית] '...הרמב"ם פוסק שיש לשוב
בתשובה באלו הימים ,ואף הראב"ד אינו משיג עליו בפסקו זה ...מה יהא הסוף ומה תהא התכלית[ .ואם באותו
קדוש וטהור מצינו כן אנן מה נעני אבתריה.
כג .ובזה מבאר מה שנוהגים לאכול בליל ראש השנה ראש של כבש או דג ולומר 'שנהיה לראש ולא לזנב' ש'אנו
מתפללים שיהיה לנו דעת ושכל זך נקי לחזק את עצמנו'.
וידוע מאמר העולם ,שלכן אוכלים 'ראש' בר"ה ,כי ראש נשאר ראש בכל מצב ...אף לאחר שנטלו את נשמתו,
מרטו שערותיו הפשיטו את עורו ושטפו אותו ברותחין ,אינו נהפך לעולם להיות זנב ...ועל כך אנו מבקשים שתמיד
נהיה בגדר 'ראש' ,שום רוח שבעולם לא תזיז אותנו ,ולא נתפעל משום דבר ,קטן כגדול...
âé באר הפרשה -פרשת כי תבוא
ìëåé úàæä äååöîá éë .ì"æå ,íéøåëéáä éàéáîì ìåãâ äë àáä òøä åøöé ìå÷ì òîùé ìàå ,è"ìòáä íéùåã÷äå
åìéôàù ¯ íé÷åìà êãñç ø÷é äî úåàøì ùéàå ùéà ìë ÷éçøä øáë éë ùåàééá åìéôäì äìåáçúáå äîøòá åéìò
÷ø åìéôàå ,äãùá ãáåòä íãà íéé÷îù äì÷ äåöî íéòøä åéëøãá úëìì äáøäכד ùãçúé àìà ,כה ïàëî
äéäúù äøëéáù äðàúä ìò áùçù åúáùçîá áùç .ù"úé åúãåáòì àáäìå
÷àøå÷å øîåàå ä"á÷ä éðôì ë"ë ø÷é äéä 'äì ùãå
äöåøä' ú"éùä éðôì áéáçå ø÷é äîë ãò åðéöî úåàøåð
,íúàø÷ì íéàöåé íéøáæâäå íéðâñäå úåçôä êëéôìå ,äéìò
úéìëúá èåùô ùéàî äì÷ äåöî åìéôàù úåàøäì ìù äáåè äáùçîå áåè äùòî ìë 'äáåùúá
'úé åéìà áø÷úäì äöåøä éãåäéכוäðùîá àúéà äðäù .
ä''á÷ä éðôì ìá÷úð ,úîàá äáåè äáùçî ÷ø úåèéùôä
)åçìù ,íéìùåøéì áåø÷ (íéøåëéáä éàéáî) åòéâä (â â íéøåëá
äîëá äúåà ïéøèòî íéîçø éëàìî ìëå ,ïåöøå íéîçøá
íéøáæâäå íéðâñä úåçôä ,íäéøåëéá úà åøèòå íäéðôì
äéäé åîöò úà ÷æçì ùéà ìë ìëåé äæî ,'åëå ïéøèéò
.úçà äåöî åìéôà úåùòì äëæé íà äéäéù êéà ìëå ,íéàöåé åéä íéñðëðä ãåáë éôì ,íúàø÷ì íéàöåé
ïéìàåùå íäéðôì íéãîåò íéìùåøéáù úåéðîåà éìòá
åðéìà àøå÷ ä"á÷ä íäá åìà íéîéá ,øîàéé ïãéãì øàéáå .íåìùì íúàá éðåìô íå÷îä éùðà åðéçà íîåìùá
' 'íëúðùî íéðùé åøåòכז ,'íéááåù íéðá åáåù'å ãåáë íé÷ìåç òåãî (à úåà) ò"éæ 'ìàøùé çîùé'ä ÷"äøä
כד .וכמו שביאר הגה"ק ה'בן איש חי' זי"ע )בניהו ברכות סא :ד"ה צדיקים( מה שאמרו שם בגמ' 'רשעים יצר הרע שופטם',
שהכוונה היא שבתחילה הוא מפתה אותם לעבור עבירה ,ולאחר שחטאו חושש היצה"ר שמא יתחרטו על
עוונם ויהרהרו בתשובה ,על כן בא אליהם בדמות 'שופט' לשפוט אותם על חומר העוון 'כמה פגמים פגמו בעבירות
שבידם ,וכמה עולמות החריבו' ,וכל כוונתו להביאם לידי ייאוש ח"ו ,שמראה להם שאפילו אם יתנו כל ממונם ויענו
בצום נפשם ימים ולילות לא יספיקו לתקן אחד מאלף ...מעתה ,כאשר באים לאדם מחשבות כאלו ,יזכור היטב
היטב מי הוא 'הידיד' ש'לוחש' לו אותם מחשבות והרהורים ...וידע בבירור מה הם כוונותיו...
כה .ועל דרך שהיה אומר הרה"ק ה'בית ישראל' זי"ע )תשי"ב( ,שלכן נכתבה פרשת הביכורים בסוף התורה ללמדנו
והרבה לחטוא ,לא יתייאש ,כמצות ביכורים -להתחיל מחדש שאף אם כבר עבר עומד האדם ב'סוף התורה' ִ
בפירות המבכרים ,מתוך היסח הדעת מכל מה שאירע עמו בעבר.
כו .וכך הגיד בקדשו הרה"ק הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע 'אם היה רואה בעל תשובה איך שבהרהור תשובה עומד
נשמתו כאותה גדולה כצדיקים גמורים היה שמח שמחה גדולה איך שיצא מחושך לאור גדול' וכו' )רמתיים צופים
פי"ח אות נז ,ששמע מפ"ק(.
כז .מעשה שהיה לפני כארבעים שנה ,בשני בחורים שיצאו לטייל בשדות ויערות בדרומה של ארץ ישראל ,תוך
כדי הטיול אבדו את דרכם ,וכבר פנה יום ולא ידעו אנה יפנו בחשיכה המוחלטת שהשתררה עליהם ,עודם
תוהים אינה ה' לידם ומצאו שהם עומדים בסמיכות לפסי רכבת ,והחליטו להלך רק בסמיכות אל הפסים וכך קיוו
להגיע בעזהשי"ת למקום מבטחים בדרכה של הרכבת...
עודם מהלכים ותגבר עייפותם עד מאד ,מה עשו ,נחו שניהם על הארץ ,זה נתיישב על שק עפר שמצא על
הארץ וזה נתיישב על הפסים עצמם ,לא ארכו הרגעים והשניים נרדמו ושקעו בשינה עמוקה ...אך ,אוי ,שוד ושבר,
כי באותו זמן נסעה על פסים הללו במרחק רב רכבת ארוכה טעונה משא של חומרי בניה כבדים ,לאחר זמן
משהתקרבה קצת אל מקום ישיבת הבחורים הבחין מנהיגה מרחוק כי יושב לו בחור על הפסים וחולם חלומות
נעימים באמצע שנתו ,מיד החל מצפצף בכל כוחו ,טו ...טו ...טו ...בידעו ,שגם אם יעצור ויעמיד רכבת גדולה
וכבדה כמותה מנסיעתה במהירות גדולה כל כך לא יצליח להעמידה ...וההמשך ברור שהישן הלז ימצא את עצמו
בגן עדן העליון .וכן הווה ,הבחור לא שמע את קול הצפצוף ,הגם שהצפצוף בקע ועלה בקול רעש גדול עד שהעיר
את כל יושבי העיר הסמוכה משינתם ,אך שנתו של זה גברה על הכל ולדאבון לב אירע הגרוע מכל...
עתה הבה ונתבונן ,מה רצה המצפצף מאותו בחור ,וכי הוצרך לזה שהבחור יקום ויברח משם כל עוד נשמתו
באפו למרחקים אדירים ,לא ולא ...וכי מרחק פרסה אחת רצו להרחיקו ,לא ולא ...לא הוצרכנו אלא להרחיקו ס"מ
אחד ותו לא מידי ,אבל משלא זז אותו ס"מ אירע לו הגרוע מכל .כיו"ב ייאמר לענין קול השופר הבוקע ועולה,
פרשת כי תבוא- באר הפרשה ãé
øøåùî ,òåáùä úåîé ìë íéøøåùî úøùä éëàìî ,(á òåãî øîåì ,åçåîá ìåâéô úåáùçî íãàä äìòéù ïëúé
íåéá ,íéîé äùùì íéôðë äùù åðééäã åîåé úà óðëá íåø ìà òéâà àì àìéîî éë ,áø÷úäìå ãåáòì ìéçúà
ïéà ò"ùáø ,ä"á÷ä éðôì úøùä éëàìî åøîà úáùä ïòîì äùòúù äðè÷ äìåòô ìë ¯ åúáåùú .äâøãîä
øøåùðå éòéáù óðë åðì ïú ,êéðôì øøåùðù óðë åðì áø äùòîë íéîùá úáùçð ,êúâøãî éôì ¯ åîù ãåáë
õøàá ãçà óðë éì ùé ,ä"á÷ä íäì øîà ,íåéä êéðôì àåáì äëæúù ãò äìòú äâøãîì äâøãîîå , כחìåãâå
õøàä óðëî' (æè ãë íù) øîàðù , כטíåéä éðôì øøåùîù .úéöøðä úéìëúì
:æì ïéøãäðñá 'ñåúä åàéáä ïëå) '÷éãöì éáö åðòîù úåøéîæ
'ä úà áéúëã åðééäã ,éðéòá äàøðå .(íéðåàâä úáåùú íùá ' שבת היום לה- מצווך היום
'äå , לúáù åðééäã ãçåéîä íåéá øîåìë íåéä úøîàä êì úåéäì íåéä úøîàä 'ä úà' ,(ç靿é åë) ïúùøôá
. לאì"ëò .úøùä éëàìîî øúåé êá õôçù íåéä êøéîàä åé÷åç øåîùìå åéëøãá úëììå íé÷åìàì
íåéä êøéîàä 'äå ,åìå÷á òåîùìå åéèôùîå åéúåöîå
äúëìäë úáù úøéîùá øúåéá ÷æçúäì àîøâ ïîæäå ìë øåîùìå êì øáã øùàë äìåâñ íòì åì úåéäì
úàø÷ì íéãîåò åðà éë ,äáù ùãå÷ä úãåáòáå 'íåéä' éë (áî 'éñ úáù 'ìä) 'òåøæ øåà'ä øàáîå .'åéúåöî
êåøò'ä áúë øáëå ,÷"áùá ìåçéù è"ìòáä äðùä ùàø 'ä úà øîàð åéìòå ,úáù àåäù ãçåéîä íåé åðééä
äðùä ùàø íà øå÷çì ùé (åðéæàä 'øô éðò úçðî åøôñá) 'øðì çáùå øéùá ìàøùé éðá íéáøî æà éë ,íåéä úøîàä
úåòøù íéðùù åðàöî äæáå ,áåè ïîéñ äæ íà úáùá ä"á÷äù ¯ íåéä êøéîàä 'ä êãéàîå ,íéîìåòä éçì
.úáùá äðùä ùàø äéä øúåéá úåáåèù íéðùå øúåéá äîî øúåé úáùä íåéá íúáø÷áå ìàøùé éðáá õôç
íéðùä ãçà ãöîù ,íéðùä ïåáùçá çéëåäì êéøàîå .ïåéìò éúøùî úøùä éëàìîá õôçù
,ùã÷îä éúá åáøçð íäá íéðùä ïåâë ,øúåéá úåù÷ä
åðéöî àñéâ êãéàìå ,úáùá ä"ø ìç äá äðùá åéä åôéñåäù àîòè åðééäã ,åùã÷ ïåùì àéáð ùãå÷ä úáéçìå
úðù ïåâë ,ìàøùé ììëì øúåéá úåáåèä íéðùäù êôéäì øúé 'äøîæã é÷åñô'á íéáøîù) úáùá úåçáù åìà
õøàì ìàøùé éðá åñðëð äá äðùä ïëå ,ïëùîä úî÷ä úáùä íåéá ä"á÷ä øçá àìù ïçëùàã (ìåçä úåîéáî
,úáùá ä"ø ìçù íéðùä íúåàá ïë íâ åéä ,ìàøùé ,ìàøùé úåçáùá íà éë úøùä éëàìî ìù úåçáùá
.åàì íà áåè ïîéñ äæ íà úòãì êéøö äúòîå å äéòùé) 'ãçàì íéôðë ùù íéôðë ùù' ùøãîá éøîàã
עורו ישנים, אבל זאת הוא הוא מכריז... לא ולא, למעלה מכוחנו,וכי הוא בא לומר לנו לעשות שינויים אדירים
...( זוזו כל אחד ואחד ממקומו לכה"פ תזוזה אחת )איין רוק,משינתכם
עוד, אין בכוחי לקום עכשיו, אוי, יתכן שאותו הבחור התעורר מקול הצפצוף אבל שב לשנתו באמרו,זאת ועוד
אלא אין ועתה, בל ימצא מי שמתעורר שישוב לשנתו, אף אנו, ראה נא מה אירע לו ב'רגע' זה,רגע ואקום משנתי
... אבל בזה הרגע, ס"מ1 זוז ממקומך,אלא לשון תשובה
שהקב"ה אוהב את ההתחזקות אף אם אינו אלא לערך דקה אחת בלבד, וכמו שאמר הגה"ק ה'חזון איש' זי"ע.כח
.()מעשה איש ח"ד עמו' נט
וכבר פירשו צדיקים )אגרא דכלה( במאמר הכתוב בפרשתן )כח מז( 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה.כט
לאחר,' שהנה האותיות ש'תחת' )כלומר אחרי( אותיות 'אשר' הנם 'שבת' )שכן לאחר א' באה הב,'ובטוב לבב מרב כל
. ולימד הכתוב שכל התוכחה היא על שלא עבד את ה' בשבתות בשמחה ובטוב לבב מרוב כל,(' ולאחר ר' ש,'ש' ת
...' כי 'האמרת היום' עולה בגמטריא כמנין 'השבת, הוסיף הרה"ק מאוז'רוב זי"ע )באר משה עמ' תשעג( פרפראות לחכמה.ל
וכן אמר דוד )תהילים קיט צז( 'מה אהבתי תורתך כל היום,ומן העניין להביא מה שכתב רבינו בחיי )שמות כ ח( וז"ל
היה לו לומר 'בכל יום' אלא שרומז על היום המיוחד הוא השבת שהיה מתענג בו בעסק התורה כל,'היא שיחתי
. עכ"ל.היום
שהוא 'עת רצון' לקבלת התפילות, מקום אתנו להרחיב קצת אודות כח התפילה ביום השב"ק, אגב אורחא.לא
עיי"ש( שהתפילה מתקבלת בכל שבת כמו בעשרת ימי, וכבר מצינו נוראות בזוה"ק )תיקו"ז כא,באהבה וברצון
וכלשון הרמב"ם )פ"ב מהל' תשובה, צא ולמד מה שהפליגו חז"ל על כוח התפילה בעשרת ימי תשובה, מעתה,תשובה
åè באר הפרשה -פרשת כי תבוא
ה"ו( 'אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם ,בעשרת הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה ביותר ומיד היא מתקבלת'
וכן בין קודם גזר דין ובין לאחר גזר דין ,אמור מעתה ,שגם על תפילה בשב"ק נאמר האי כללא שהיא יפה ביותר,
ומיד היא מתקבלת.
aA
cמן הבאר c
עומדים אנו שתי שבתות קודם ראש השנה ,היה מרגלא בפומיה דהגה"צ רבי יחזקאל לעווינשטיין זצ"ל
לעורר מדי שנה בשנה )ובשנתו האחרונה כשכבר היה חלוש ולא היה בכוחו למסור שיחתו ברבים שלח בכתב ידו עם חתנו הגר"ז
גינזבורג( בדברי חז"ל )שבת קיח (:אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין ,שיש בזה רמז וענין לשתי
השבתות האחרונות של השנה ,ולאו דווקא לענין גאולה הכללית בביאת המשיח ,אלא גם לגאולה הפרטית
של כל אחד ואחד ,וכל הרוצה להיגאל בר"ה לטוב לו כל הימים יקיים סגולה זו לשמור שתי שבתות אלו
כהלכתן )אור יחזקאל ימים נוראים( .וכעי"ז איתא מהרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע )ליקוטי הרי"ם ר"ה בתחילה(.
כתב הגה"ק החיד"א )מראית עין ,שבת קיח (.וז"ל ,הרב מוהר"ר יונתן ז"ל פירש את הפסוק )דניאל ט ז( 'לך ה'
הצדקה ולנו בשת הפנים' ,כלומר ,לך ה' הצדקה שאמרת דבשמירת שתי שבתות תגאלו ,והוא צדקה וחסד
גדול דבדבר קל כזה בלי טורח תבא הגאולה' ,ולנו בשת הפנים' דאפילו דבר קטן כזה אין אנו עושים ונשארים
בגלות עכ"ד .ומוסיף החיד"א ,באמת שיש להצטער מאוד על זה ,דסמא בידן )הרפואה מצויה בידינו( בדבר נקל
מאוד ,ובכמה מאות שנים לא עלתה בידינו האמת שצריך שכל ישראל יזהרו ,וזה דבר חמור מאוד ,ומכל
מקום בושנו מאוד וזה רמז 'ולנו בשת הפנים' ,דבמקום 'שבת' נהפך לנו ל'בשת'...
וכך כתב ה'ש"ך על התורה' מגורי האר"י זי"ע ,לפרש בלשון הכתוב )שמות לא יג( 'אך את שבתותי תשמורו',
אך יתפרש כאדם שהוא נוהם וגונח ואומר ,אך לו היית עושה דבר פלוני ]וכמו שמצינו בדברי חז"ל )בר"ר לב יא(
שפירשו מה שנאמר )בראשית ז כג( 'וישאר אך נח' שהוא מלשון גונח ונאנח[ ,ור"ל ,שכביכול הקב"ה נוהם וגונח
ואומר הלוואי שאת שבתותי תשמורו ,שהלא אמרו חז"ל )שבת קיח' (:אילו שמרו ישראל ב' שבתות מיד היו
נגאלין' ,וע"כ הלוואי שהייתם שומרים את שבתותי ו'חוסכים' מאתכם את כל צער הגלות ,ועל דרך זה יאמר
גם לעניין 'גלות הפרט' ,הלוואי שיתרומם בשבת ו'ישמור' אותה כדבעי ,ובכך 'יגאל' ויפטר מכל עקתין בישין.
כתב לנו איש נחמד בעל המעשה ,וז"ל ,אחרי שהיו לי הרבה קשיים בפרנסה קיבלתי ע"ע לקיים ביתר
שאת וביתר עוז את שתי השבתות האחרונים דאשתקד )אלול תשפ"ה( .ובעיקר שלא ללכת לישן בשב"ק אחר
הסעודה בשתי השבתות האלו ,ובזמן הזה סיימתי פעמיים את כל ספר תהלים ,פעם אחת בכל שבוע .הנני
עובד במשך השבוע שעות הרבה בכל יום ,והיה קשה לי 'לוותר' על המנוחה בשב"ק בקיץ שהיום ארוך...
וראה זה פלאי פלאות ,מיד בשבוע הראשון כבר הודיעו לי מאיזה אפיס )משרד( שמגיע לי סכום גדול על
'החזרי מס' ,מה שלא חלמתי שאני זכאי לקבל ,ובוודאי שלא חשבתי על סכום כה גדול ,ומשמיא הראו לי
שאם מתאמצים מעבר ליכולת -אזי מקבלים את הגמול מיד.
רמז לדבר נתן הגה"ק ה'מגלה עמוקות' זי"ע )אמור אופן כז( בלשון הכתוב )תהילים קל ב( 'ה' שמעה בקולי תהיינה
אזניך קשובות לקול תחנוני' -שמעה בקולי תהיינה ר"ת שבת ,כי אז הקב"ה שומע ביותר את התפילות.
הרה"ק ה'מנחת אלעזר' זי"ע )'חמשה מאמרות' מאמר שבת פר' במדבר( מביא בשם תלמידי הבעש"ט הק' עיקר כח התפילה
הוא בשבת קודש ,ורמז לדבר ,כי שבת ראשי תיבות תפלתי שגורה בפי ,על דרך שאמרו חז"ל במשנה בברכות )לד(:
אם תפילתי שגורה בפי יודע אני שהיא מקובל.
הרה"צ רבי אליהו ראטה זצ"ל אמר בשם הרה"ק רבי שלומ'קה מזוועהיל זי"ע כי דף גמרא בשבת שווה בערכו
לחמש מאות דפי גמרא בימות החול ,וכן פרק תהילים אחד בשבת שקול כנגד חמש מאות פרקי תהילים בימות
השבוע )הובא בספר איש חסיד היה עמ' שג(.
פעם ישב הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע בסעודה שלישית בעידן רעוא דרעוין ,ופתח וסיפר על יהודי בימים מקדם,
שנכנס ביום השבת אחר חצות היום אל בית המדרש ,והחל באמירת תהלים בדמעות שליש ובהשתפכות הנפש.
באותה שעה שהה בביהמ"ד אחד מהמתפללים שנתלהב לבו מהמחזה שראו עיניו ,איך שהלה שופך דמעות כמים,
והחל גם הוא לומר תהלים בהשתפכות הנפש ובדמעות.
פרשת כי תבוא- באר הפרשה æè
,'åòáùå êéøòùá åìëàå äðîìàìå íåúéì øâì éåìì äúúðå ùàø êéà øàáúé äæáå ,ì"äæá 'øðì êåøò'ä øàáîå
ùé äèéîùä úåðù øãñì äéðùå äðåùàøä äðùá äðäå åðúáåèì àåäù íéîòô úáùá ìçù äðùä
ìëàðä) éðù øùòî ïëå (éåìì ïúéðä) ïåùàø øùòî ùéøôäì åàèçù ìàøùé éë ,íåìùå ñç äòøì ïîéñ àåäù íéîòôå
íéùéøôî úéùéìùä äðùá åìéàå ,(íéìùåøéá íéìòáä éãé ìò íéôöî ïéãä íåéá øôåùä ìå÷ úåìòá ¯ äðùä ìë
äðùå äðù ìëáù àöîðå ,éðò øùòîå ïåùàø øùòî ,øåâéðñì åéäé úåòé÷úä úåëæå ïèùä ááøåòé åðéúåòé÷úáù
øúåé úéùéìùä äðùá ïéàå ,úåøùòî 'á ùéøôäì êéøö úáùá ìçùë ìáà ,ìåçá äðùä ùàø ìçùë äæ ìëå
äøåúä äúðéë òåãî ,äù÷å ,úåøçà íéðùáî 'øùòî' íéò÷åú ïéà éøäù) ïéãä íåéá åð÷éãöäì úåëæ åðì àöîé êéà
øúåé 'øùòîä úðù' íùá à÷ééã úéùéìùä äðùä úà ìàøùéì äâåæ úá àéäù úáùä àá äæì ïëà ,(úáùá
éë ,á"ö ãåò ,(äæá ùøéôù äî é"ùøá 'òå) úåøçà íéðùî úáùäå ,íéëìîä éëìî êìî éðôì åðéãòá øåâéðñ úåéäì
àìà åðéà 'øùòîä úðù' åøîàî ìëù äàøð äøåàëì éðéá' (æé àì úåîù) áéúëãë åãåáë àñë éðôì äàáå úàöåé
.àì åúå 'úéùéìùä äðùá' øîàì åéãå ,ïåùì øåúé ìàøùéù úåëæáå ,'íìåòì àéä úåà ìàøùé éðá ïéáå
ìáà ,íäéúåðåò ìçåî ä"á÷ä éåàøë úáùä íéøîùî
(øîåòä àåìî åøôñá) ò"éæ õðéö ì"àøäîä ÷"äâä øàáîå
,úáùä úà ïéîéé÷î ìàøùéù ïîæ ìë à÷ååã äæ ìë
,äòéãéä 'äá ¯ øùòîä úðù úàø÷ð åæ äðùù
àáøãàå éåàøë íâåæ úá úà íéøîùî ïéàùë ìáà
åéðôì áéáç äæù ,íééðòì øùòî íéðúåð åæ äðùáå ìéàåä
úáùä äùòú êéà àéñäøôá íéáøá äãåáë úà ïéììçî
åðåöø ø÷éòù ,åðééäå .øùòîä ø÷éò àø÷ð äæå ,øúåé 'úé
.'åëå å"ç øåâéè÷ äùòú àìä åðéèôùî ÷éãöäì øåâéðñ
÷÷æðù éîìå íééðòì íãàä áéèééù ä"á íå÷îä ìù
ìç äðùä ùàøù åìàë íéðùá èøôá ïëìå ,íééñîå
úååöî íåé÷î øúåé åéðéòá áåùç äæå , לבãñçå ä÷ãöì
åðîî àìôåîä éë ,÷ñôä éìá äáåùúá õîàúð úáùá
åæ äðù ïë ìòå , לגäéðùäå äðåùàøä äðùä ìù øùòî
.'åëå ìàùð ìá åðîî äñåëîáå òãð ìá
äøåúä äëéøàä àîòè éàäîå ,øùòîä ø÷éò àéä
éãë ,'øùòîä úðù úéùéìùä äðùá' øîåì äðåùìá
.ù"úé àøåáä ìöà áéáçå áåùç äî åðì òéãåäì להיטיב לאחרים- ונתת
øåîàä úà (å"ëô àáø åäéìà éáã àðú) ì"æç åøàéá êëå øùòî ìë úà øùòì äìëú éë' ,(áé åë) ïúùøôá
äìàä úåëøáä ìë êéìò åàáå' (è¯á çë) ïúùøôá øùòîä úðù úéùéìùä äðùá êúàåáú
, אנא, כי לפי רוב הבכי והדמע נראה כי צרה ויגון מצאוך. לבכיה מה זו עושה,במוצש"ק ניגש אליו השני ושאלו
בת לי היושבת בבית וממתנת עד, פתח היהודי את סגור לבו ואמר, אולי יהיה בידי לעזרך,גלה לי מצפוני לבך
והנה במשך ימות השבוע, ואין בידי להתחייב על נדונייתה,בוש לזיווגה אך ורק מאחר שאין הפרוטה מצויה בכיסי
הנני פוגש אותה, אך בהגיע יום השבת קודש, ואינני רואה אותה לנגד עיני,הנני טרוד על המחיה ועל הכלכלה
על כן מיד אחר סעודת השבת הנני ממהר לבוא בשערי ביהמ"ד לשפוך לב.ולבי נופל בקרבי על הצרה הגדולה
. שיחיש לנו ישועה בקרוב,כמים אל האלוקים
, וגם אני איני מצליח להביאו לברית השידוכין. אף אני יש לי בביתי בן עלם חמודות וירא שמים,נענה השני ואמר
ואכן השידוך יצא מן הכוח אל הפועל ומאותו. על כן הייתי מייעץ שנשתדך בינינו,היות והפרוטה כלתה מכיסי
ושניים ידועים מהם הלא המה הגה"ק בעל ה'קצות החושן' זצוק"ל והגה"ק,הזיווג נולדו ארבעה אחים גדולי עולם
פועלת גדולות,' כי תפילת היהודי כשהוא סומך רק על ה, ולימד מכאן החפץ חיים.'בעל קונטרס הספיקות' זצוק"ל
. ובפרט כאשר שופך ליבו כמים ביום השבת קודש, כגדולי עולם הללו שיצאו משידוך זה- ונצורות
ולכאורה צריך, ופירש"י שמחתי ושימחתי בו,' 'שמעתי בקול ה' אלוקי עשיתי ככל אשר ציוויתני,( בפרשתן )כו יג.לב
אלא ביארו צדיקים.' איך יש ביד קרוץ מחומר לבוא ולומר 'עשיתי ככל אשר ציוותני, ועוד. מה ענין זה לזה,ביאור
כי.' כי מי שמקיים 'שמחתי ושמחתי אחרים' בידו להכריז ולומר 'עשיתי ככל אשר ציוותני,דחדא מיתרצא בחברתה
. והמשמח את בניו גורם נחת רוח בשמים ממעל,רצון אבינו שבשמים שבניו ישראל עם קרובו יהיו תמיד בשמחה
' ושאלו 'ילמדנו רבינו,פעם ניגש יהודי אל הגאון רבי אביגדור מילער זצ"ל לעת זקנותו בימים שלפני ראש השנה
,( להאיר פנים של שמחה לכל אחד, אמר לו ר"א 'סמייעל' )לחייך,במה אכין את עצמי כראוי לקראת יום הדין הגדול והנורא
æé באר הפרשה -פרשת כי תבוא
íðéç úðúî ïúåðå ïåðç àåäù íéîù éëøã äî øçà úëìäå ,'åëå êé÷åìà 'ä ìå÷á òîùú éë êåâéùäå
úðúî åðú íúà êë ,åúåà ïéòãåé íðéàùì åúåà ïéòãåéì ,äìàä úåëøáä ìë êéìò åàåáé éúîéà ,ì"æå ,'åéëøãá
áø àåäù íéîù éëøã äî øçà øáã .äæì äæ íðç éëøã íäù åéëøãá êìúå ,êé÷åìà 'ä ìå÷á òîùú íà
íéðô ïéàùåð åéäú íúà êë ,ãñç éôìë äèîå ãñç åìéôà íçøîå ïîçø àåäù ,íéîù éëøã íä äîå .íéîù
äæ úåáåè úåùòì äáåè éôìë ïéèî åéäúå äæì äæ ñðøôîå ïæå ,äîéìù äáåùúá ïúåà ìá÷îå ,íéòùøä ìò
.ì"ëò .äæì äæ ìò äæ íéðîçø åéäú êë ,úåéøáä ìë úàלדøáã .
הלה חשב שלרוב זקנותו לא הבין ר"א את שאלתו -שהרי לא ביקש ממנו הדרכה לקראת 'פורים' אלא לקראת
'יום הדין' ,שב ושאלו ,מהי ההכנה לקראת יום הדין ,ושוב ,ר"א בשלו -סמייעל ...וביאר כוונתו ,אתם חושבים כי
לרוב זקנותי לא הבנתי אל נכון את שאלתו ,אפרש שיחתי ,בדרך משל למי שעומד בראש 'רשת חנויות' המפוזרות
ברחבי העיר ,עולם כמנהגו נוהג וכל חנות אשר ברשותו מתנהלת על ידי עובדיו ומשרתיו ,עדי הגיע 'אחרית שנה',
אז יקח בעה"ב זמן -יערוך 'מאזן' )באלנ'ס ,הכנסות כנגד הוצאות( ויברר היטב את כל הנעשה בכל חנויותיו ,ויגלה כי
במקום פלוני יש מידי הרבה 'עובדים' ויש לשלח חלק מהם ,במקום פלוני צריך 'לפרסם' יותר על קיום החנות למען
ידעו דור אחרון שזכו לחנות כזאת בקרבם ,במקום שלישי צריך להרבות ב'מיני' הסחורה ...מכיוון שנדבר עם יועציו,
אמרו לו אף אם נראה שעליך 'לשחרר' חלק מ'פועליך' ,חוס נא חמול נא ,את פלוני אל תסלק ,כי עצם שהייתו
מביאה לך 'קונים' רבים מחוץ -ע"י החיוך והארת פנים שהוא מאיר לכל הבאים בשעריו.
כך נמי האי יומא יום ראש השנה הוא יום שהקב"ה עורך בו כביכול 'מאזן' -בוחן ובודק את כל הנעשה בעולמו
'וכל באי עולם יעברו לפניך כבני מרון' ,פעמים שהוא מחליט על כמה מ'עובדיו' שאפשר לשלחם מ'עסק' זה העולם...
אמנם את אלו המאירים פנים לבאי עולם אותם ישאיר בכל אופן .מעתה תבין כי עצה טובה והגונה נתתי לכם
לקראת יום הדין.
כעי"ז ידוע כי הגה"ק רבי ישראל סאלאנטער זצוק"ל היה אומר במשל ל'בית מלון' היקר בעולם אשר השהות
בו עולה להון רב ועצום בכל שעה ושעה ,ואף עשירים גדולים אינם יושבים בו יותר מכמה ימים ספורים ,והנה
רואה אחד האורחים את ידידו שמכבר הימים השוהה אף הוא במלון ,ויתמה העשיר עד מאד מה לידידי העני
בבית יקר כזה ,וישאל את ידידו הגידה נא לי כמה זמן שהותך כאן ,ויענהו העני ,זה לי כשנתיים ימים אשר אנכי
יושב כאן ,ותגדל תמיהת העשיר ...עד שהסביר לו העני אני ממשרתי בית המלון ,ולצורך עבודתי ניתן לי חדר ובית
מדור בזה המלון היקר ...כך כביכול העולם הזה 'עולם יקר' הוא עד מאד ,אבל מי שעובד כאן ,כלומר שיש בו
תועלת לצורך העולם מחזיקים אותו כאן כחלק מ'בית המלון' ולא לצורכו אלא לצורך גבוה ,ונוגע לכל מי שמאיר
פנים לבאי עולם )וכיו"ב מצרכי רבים( שמשאירים אותו לצורך העולם...
לג .ונודע לשונו של רבינו הרא"ש בפירושו למס' פאה )א א( כי הקב"ה חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון
הבריות מבמצוות שבין אדם לקונו.
וכבר היה מעשה ,בישיבתו של הגה"ק ה'חפץ חיים' למד בחור שהיה כוחו בפיו לעורר את הציבור בדרשותיו
הנלהבות ,ובאו לבקשו מאחת העיירות הסמוכות לראדין שיבוא לשהות בעיירתם בימי ראש השנה ,לעורר את
הציבור בדרשותיו קודם התקיעות ובשאר הזמנים המיוחדים לכך ,אך הבחור מיאן בכך באמרו שברצונו לשהות
בימים הנוראים בצלו של רבו הגדול ,קראו הח"ח ויצווהו ליסע לשם ,באמרו ,האדם לא בא להאי עלמא בשביל
עצמו ,כי אם עבור אחרים )וכמובא בהקדמה לספר נפש החיים בשם הגה"ק רבי חיים מוואלאז'ין זצוק"ל( ,וכיוון שרבים צריכים לך
בעיירה ההיא ,א"כ מחובתך ליסע לשם ,כי לכך נוצרת.
לד .הגה"ק רבי יוסף שאול נטנזהון זי"ע בעל ה'שואל ומשיב' מבאר בספרו 'דברי שאול' מה שנאמר בעניין )כו יד(
'לא אכלתי באוני ממנו' ,על פי מה שכתב הרמב"ם )הל' יו"ט פ"ו הי"ח( בזה"ל ,וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל
לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים ,אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו,
ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש ,אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו .ועל אלו נאמר )הושע ט ד( 'זבחיהם
יëæא äכי לחמם לנפשם ,עכ"ל ,כי ה'אונן' אוכל לבדו ,על כן מי שאינו מאכיל אחרים כלחם אונים להם כל אוכליו ִ ַ ָ
נחשב סעודתו כ'לחם אונים' ,ועל כך אמר הכתוב לא אכלתי באוני ממנו -שלא אכלתי לבדי כדרך האונן' ,אלא
נתתי גם ללוי לגר ליתום ולאלמנה...
באר הפרשה -פרשת כי תבוא çé
÷åñôä ìò (æè çé úéùàøá é"ùøá àáåä) ì"æç åøîà øáëå úééùò ¯ 'íéîù éëøã' íäî .à ,àúìú äðéî òîùå
ìë' ,'êùã÷ ïåòîî äôé÷ùä' (åè åë) ïúùøôá úðúî úúì àåä ãñçä ø÷éò .á .ãñçå ä÷ãö
,êùã÷ ïåòîî äôé÷ùäî õåç ,äòøì àø÷îáù äô÷ùä äàøðù éîì íâ íéðô àùéìå ,åì òéâî ïéàù éîì íðéç
íééðò úåðúî çë ìåãâùלז 'íéîçøì æâåøä úãî êôåäùלח. íéìîåâä íúåà ìù áåèä íøëù .â .éåàø åðéàù äøåàëì
úðåîàá ÷æçúäì ,äîéìù äáåùúá áåùì äëæðù ø"äé êåøá' ,äùøôá úåøåîàä úåëøáä ìëù ,úåéøáä íò ãñç
áø òôù òôùåé æ"éòå ,ïîåàלטäîéúçå äáéúëìå , íçøì 'ä éëøãá êìåäù éîì íä ìëä ,'åâå 'øéòá äúà
.äáåè íäì áéèéäìå íéøçà ìòלה 'íðéç'á áéèéîù éîì èøôáå ,לו.
לה .כה דרש בספה"ק 'מגלה עמוקות' )פר' ראה סוד"ה האופן השני ע"פ( מה שנאמר )במדבר כח לא( 'מלבד עולת התמיד',
כי הנה 'מלבד' ר"ת מלווה לעני בשעת דחקו ,ובא הכתוב לומר כי העומד לימין אביון לסייע לו בשעת דחקו
הרי זה נחשב כאילו הקריב קרבן התמיד ,והצדקה מכפרת לו עוונותיו כמו הקרבנות.
לו .איתא בגמ' )תענית כה (:מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה ,ירד רבי
עקיבא אחריו ,ואמר ,אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה ,אבינו מלכנו למענך רחם עלינו ,וירדו גשמים וכו',
יצתה בת קול ואמרה ,לא מפני שזה גדול מזה ,אלא שזה מעביר על מידותיו ,וזה אינו מעביר על מדותיו.
והנה עומדים אנו לקראת ר"ה ועשרת ימי תשובה ויום הכיפורים בהם נבקש ונתחנן פעמים רבות אבינו מלכנו וכו',
ואם נעביר על מידותינו ,לוותר אף בשעה שהצדק עמנו ,ולהיטיב גם למי שאין ראוי לו ,בוודאי יתקבלו תפילותינו
ברחמים וברצון.
פעם נכנסה אשה שבורת לב אל הגרש"ז אויערבאך ,ותינתה בפניו על צערה הגדול כי זה עידן ועידנים שלא זכו
עדיין לזש"ק ,יואיל נא הרב לברכם 'בברכת התורה' שיזכו לזש"ק בקרוב ...השיב לה הגרשז"א במעין גערה ,וכי הקב"ה
חייב לכם מאומה ,וכי הקב"ה חייב לכם מאומה ,הודו לו זמרו לו על חייכם המסורים בידו ועל נשמותיכם שנתן
בקרבכם ,בבריאות גו"נ ,ומה לכם כי תלינו עליו .פנתה לצאת מן החדר בפחי נפש ,חזר הגרשז"א ואמר לה ,שמעו
נא היטב את דברי אשר אומר לכם ,אכן אמת הדבר שאין הקב"ה מחויב לכם מאומה ,אמנם אם גם אתם תנהגו
בהנהגה שאינכם מחויבים ,ינהג ה' בכם 'מידה כנגד מידה' ואף הוא יגמלכם טובות למרות שאינו מחויב עשות עמכם...
ואכן החלה להיות 'מתנדבת' בביה"ח 'שערי צדק' שבירושלים ,ולתקופת השנה נולד לה בת בשעטומ"צ )ידועים לן
עוד כמה עובדות ששמע עובדא זאת באה אליהם ,ועשו כמותם מי בנדבת 'כליה' ,ועוד כיו"ב ,וכולם נושעו תיכף ומיד .שמעתי מפי הרב א"י לייזרזאן
ז"ל ב"א של הגרשז"א(.
לז .בטעם הדבר כתב ה'כלי יקר' בזה"ל' ,והוא בזכות מדת הרחמנות שבאדם ,שמהפך מדת אכזריות שבו לרחמנות
כך הקב"ה מהפך רוגז לרחמנות' ,ומכלל דבריו יש ללמוד ,שככל שמרגיש קושי יותר לרחם ולהיטיב ,אם מפני
שהוא עצמו דחוק במעות וקשה לו לתרום ,או בגלל מידת הקמצנות שטבוע בו ,או מחמת שמרגיש שאין ראוי
לתת לאותו אחד ,ואף על פי כן מתגבר להיטיב לשני ,אזי יותר מהפך רוגז לרחמים...
לח .נפלאות מצינו ב'כלי יקר' לבאר הטעם שנזכר כאן 'השקיפה ממעון קדשך מן השמים' ,ולכאורה היה די באומרו
'השקיפה מן השמים' ותו לא ,ומה הוצרך להוסיף גם ממעון קדשך שנראה ככפל הלשון .אלא ביאורו ,שהנה
רש"י כתב על האמור )פסוק יג( עשיתי ככל אשר ציוויתני -שמחתי ושימחתי בו' ,על כן בדין הוא שהמשמח אחרים
-ישמחו הקב"ה ]ועל דרך שאמרו 'אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך'[ על כן הוסיף הכתוב לומר
השקיפה ממעון קדשך ,כי מקור השמחה הוא ברקיע הנקרא 'מעון' ,וכמו שמברכים 'שהשמחה במעונו' ,ומאחר
שהוא שימח אחרים על כן יחזור הקב"ה וישמח אותו .ומכאן 'עצה' ודרך נכונה למי שמחכה ל'שמחה' בביתו ,הן
בזיווג הילדים העומדים בפרקם ו'מחכים' ,הן למי שמצפה לבנים ולנחת מהבנים ,וכן לשאר 'שמחות' למיניהם,
שישמח אחרים ,ואו אז יזכה שישקיף הקב"ה עליו לטובה ,וישלח לו שמחה ממעון קדשו במהרה.
לט .וכבר אמרו חז"ל )ר"ה טז (:על אחרית שנה 'מתעשרת בסופה' ,וביאר בה הרה"ק ה'עטרת משה' ממאקאווא
זי"ע ,כי הוא על דרך מלך רם ונישא שהכין סעודה ,וכראוי לבית המלך הכין שפע גדול כיד המלך ,וכלום
חסר בבית המלך ,תחילה נקראו טובי העיר לסעודה ,אבל השפע העצום והגדול נשאר בעינו ,לכן נקראו גם הפשוטים
ואפילו הפחותים להינות מהשפע הגדול ,כי אין משליכים את השפע של המלך לאשפה ,אלא יהנהו בהם את בני
המלוכה .כך הבורא כביכול מקציב מזונות ושפע טוב בכל ר"ה ,ובגמר השנה עדיין נשארים אוצרות עצומים של
שפע ,ונקראים גם הפחותים להנות מלא חפנים בכפליים מאותו שפע טוב ,למלא אסמיהם שבע.
לשמוע קול שופר
מעשה בשוטה שהילך מעדנות על פסי הרכבת ,והנה התקרבה הרכבת במלוא
עוזה וכשהבחין ה'קטר' מרחוק במאן דהו הצועד על ה'פסים' צפצף בקול
'תרועה גדולה' להזהירו שיתרחק מבעוד מועד ,שמע הלה את ה'קול' והחל
לשחוק בעצמו ,מה קרה לצופר שקולו צרוד )האם הצטנן ,(...זכורני ש'פעם' היה
קולו ברור וחזק יותר ...שוב צפר הקטר צפירה חזקה בקול 'שובר ארזים'...
נאנח השוטה הלז בהנאה ואמר ,אכן הפעם היתה זו צפירה כמו שכתוב ...אך
לא השים אל ליבו שהקול בא לעורר אותו שיזוז ...והמשיך להלך בדרכו ,חזר
הקטר וצפר בשלישית בקול שיכול לעורר מתים הישנים מנוחת עולמים...
התפעל השוטה באומרו ,אח ...לכזה תרועה לא פיללתי ...אכן זה יחיד מומחה...
לא עברו רגעים ספורים והגיעה הרכבת ומחצה אותו רח"ל ולא נשאר ממנו
כי אם...
לאותו שוטה נדמים האנשים השומעים קול שופר ומתחילים לדון בינם לבין
עצמם מה אירע לשופר או לבעל תוקע שלא עלתה התקיעה יפה כל כך ...או
שאומרים ,אכן ,לכזה תקיעה התכוונו חז"ל) ...אין כוונתנו באופן שיש אכן מקום לחשוש
לגבי כשרות התקיעה ,וד"ל( ואינם מבינים כי השופר בא לעורר אותם להזיז עצמם
ממקומם ...אין התקיעה מטרה בפני עצמה ...אלא כלשון הברכה לשמוע קול
שופר -ש'נשמע' מה 'אומר' קול השופר ,לעורר אותנו לשוב אל ה' ,ולעקור
שורשי הרע ,וכמו שרמזו בשם 'שופר' שהוא ר"ת שורש פורה ראש ולענה .ואין
הדברים אמורים רק לאותם המתעסקים בטיב התקיעות ,אלא לכל השומעים
קול שופר וממשיכים לעסוק בשלהם...
ומה נאה להסמיך לזה מעשה שהיה עם הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל ,שכידוע
היה דורש בקביעות בכל ליל שב"ק בביהכנ"ס הגדול 'זכרון משה' שבעיה"ק
ירושלים ,בשבת אחת עמדו שני בחורים ברחובה של עיר ,ואחד מהם שאל את
רעהו ,האם הנך הולך ל'שבדרון' ...אמר לו רעהו ,לא ולא ,כבר שמעתי אותו עשרים
פעמים' ...למזלם' עמד רבי שלום לאחוריהם ושמע את דבריהם הנאמרים באמת.
למעשה ,באמצע הדרשה רואה רבי שלום שהשנים נכנסו לבית הכנסת ,נענה ר"ש
וסיפר ,בכביש הגדול נסעו פעם הרבה רכבים ,לפתע החליט אחד מהנהגים לנוח
מעט מעמל הדרך באמצע הכביש ,עצר את רכבו ,ופנה לעסקיו לקריאת 'כתבי
עת' וכדו' ,כמובן שמיד נעשה לאחוריו 'פקק' )טרעפיק( ארוך ,הללו פתחו ב'צפצופים'
-מתחילה בפה רך ,ולבסוף בעבודה קשה ,ותיהום כל העיר ,ו'גולם' חצוף זה בשלו,
כמי שאינו מרגיש כלל בכל המתרחש סביבו -הוא עסוק בשטויותיו בריכוז מלא,
לפתע הבין את הבלגן )טומהל( פתח את דלת רכבו ,ויצא ממנו במהירות ,ופתח
לזעוק לכל העומדים מאחוריו ,די ,חדלו לכם ,מדוע הנכם מצפצפים ומצפצפים,
וחוזרים על אותו צפצוף עשרות פעמים ,כבר שמעתי אתכם ,הפסיקו כבר ...זועקים
הם לעומתו ,מה ...וכי השתבשה דעתך ,מה הרווחנו בזה ששמעת את צפצופינו,
והרי אנו מצפצפים כדי שתזוז ממקומך ,זוז ואז נשתוק ,ובזה רמז להם ,כי כל
דברי המוסר והתעוררות ,אין בהם מטרה כשלעצמם כמו המטרה שהשומע אותם
יתחיל לזוז ממקומו ,א"כ טענת 'כבר שמענו' מופרכת ביסודה היא.
וכבר כתב בספה"ק 'קב הישר' )פמ"ח( 'על כן יתעורר כל אחד ואחד לקול השופר
המכריז ומעורר ומתרה על התשובה וקום קרא לאלוקיך בבכי ותחנונים ,כפי מנהג
אנשי מעשה שכשתוקעין בשופר מר"ח אלול ,הופך פניו אל הקיר וקורא לה'
בקול בכי ויללה' )עיי"ש עוד(.
