gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

הבינני · HAVINEINI — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות תשפ״ב‬ ‫(בחו״ל) שבועות‬ ‫תשפ"ו‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫במדבר‬ ‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫פרשת כי‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫רוחניי‪ ‬תבוא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬כי‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תשפ"ו‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שנה ח'‬‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חוברת מ"ח‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫גליון ‪432‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור‬ ‫שיעור שמ"ג‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יום שלישי פרשת כי תצא ה' אלול תשפ"ו‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ‪. . . . . .‬‬ ‫אליעזר‪. .‬בןב‪. . .‬‬ ‫פיגא‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫בחירה ‪. .‬‬ ‫דרך הבטחון מול בעלי‬ ‫ובטחוןבגישה הנכונה | מכוונים את‬ ‫המצוות‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫קטגוריות חדשות לחובות האברים | עשיית‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫אליהם | תפילות כאלו מתקבלות | מסכת‬ ‫מדור‬‫פטרו‪ֵ ַ ִ ‬‬ ‫ויסבּב ֲ ֵ ֶ‬ ‫עשׂוֹתם‬ ‫יבחר ֲ ָ‬ ‫האדם לדרכי חיים | ִ ְ ַ‬ ‫מיוחדת שצריכה תלמוד | הקושי לבטוח מול בעלי בחירה | חוסר הבטחון גורם‬ ‫ז"ל | שחקן בהצגה ותו לא |‬ ‫המחמיא‬ ‫אינו"ח פסח‬‫האמיתי הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫| עולם של הרגשים | הידיד‬ ‫השחקן מצפה לגמול | לעשות בלי ציפייה לגמול | אני אוהב אותך גם כשאני‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בּלבד | הדרך הנכונה מחייבת עבודת‬ ‫הא‪-‬להים ִ ְ ַ‬ ‫להתקרב ֶאל ָ ֱ ֹ ִ‬ ‫מקבל מחמאות | ְ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫המדות | חינוך הבנים לשם מה? | לא לזה היא ציפתה | לא תגור מפני איש |‬ ‫'תשפ"ב שרוצה‬ ‫אייר ה‬ ‫כמו תינוק‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫מאחרים |‬ ‫)בחו"ללאישורים‬ ‫במדבראזדקק‬ ‫פרשת | שלא‬ ‫שלישיהבטחון‬ ‫יו‪ ‬מקום‬ ‫כאן הוא‬ ‫מטוס‬ ‫יום רביעי פרשת כי תצא ו' אלול תשפ"ו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ . ‬יח‬ ‫תמיד ‪. . .–.‬‬ ‫א‪. . . . . ‬‬ ‫מועיל‪. . . . .‬‬ ‫הבטחו‪. . . . ‬‬ ‫אמיתית ‪. . . . .‬‬ ‫המחשבות הנצרכות לתשובה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫חידושיםלדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬‫להמציא‬ ‫אפשראבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫חידושים | אי‬ ‫אין חרטה בלי דעת | עיקר הענין הוא חיפושאי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולידיםדברי‪‬‬ ‫חידושים |‬ ‫כראוי מול‬‫לבטוח הפכים‬ ‫| אין חידושים מתוך לחץ | סתירה יוצרת אי‪‬‬ ‫חידוש | שני‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪‬עושים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ההתנהגויות | מה‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול‬ ‫מכפיבשורשי‬‫שינוי תודעתי יוצר שינוי התנהגותי | התבוננות‬ ‫חג לשורשים‬ ‫רוחניי‪.‬היאהרי‬ ‫לדברי‪ |‬חרטה‬ ‫בעתבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האד‪| ‬צרי‪‬‬ ‫הריעם לחץ‬ ‫עובדת‬ ‫חרטה אינה‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה| לכ‪‬‬ ‫חזרה‬ ‫חוסר אונים?‬ ‫עלמביא לידי חרטה | אלול הוא זמן של הודאה‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫השילוב‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫משנה לשנה |‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הפחיתות‬ ‫הכרת‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫גאולה היא התפשטות הדעת | סימן מובהק‬ ‫האמצעי‪‬‬‫לבושה |‬ ‫להשתמשסיבהבכל‬ ‫ההצלחות הן‬ ‫כ‪| ‬עלינו‬ ‫שאי‪‬אנישיי‪‬‬‫ישראל |‬‫מה ג‪‬‬‫בגשמיות‪.‬אלמן‬ ‫הרחבים | לא‬ ‫להצליח‬ ‫בעל האפיקים‬ ‫רחמי‪‬שלורצו‪‬‬ ‫ההזדמנות‬ ‫כדיהדעת |‬ ‫לעורר‬ ‫להתפשטות‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ודודי לי‬ ‫לדודי‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מהכי תצא ז' אלול תש‬ ‫ללמודפרשת‬ ‫ועלינום חמישי‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫כ‪‬פ"ועל הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫יו‬ ‫בהירות‪ . . . . . . . .‬כח‬ ‫יותר‪. . . . . .‬‬ ‫לקבל‪. . . .‬‬ ‫להשתמשרגשות‬ ‫כדי‪. . . .‬‬ ‫מתוך סערת‬ ‫לפעול אי‪‬‬ ‫מלמדת אותנו‬‫מתרגלים לא‬ ‫התורה‬ ‫יעבור חשקו ממנה | החושים וההרגשים סוחפים | לא לבעלי לב בריא | מוח‬ ‫אוליאלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫הרגש |‬ ‫לעצמי‬ ‫לסלק את‬ ‫וכשאני‬ ‫ראיתי |לירקמי לי‬ ‫הפוךאי‪ ‬אני‬ ‫חובת| עולם א‪‬‬ ‫בעל אנוש‬ ‫רבינו צלם‬ ‫בהקדמת לאבד‬ ‫למדנו הלב | לא‬ ‫שליט על‬‫כבר‬ ‫פגיעה | מכונה‬‫מכלאני‬ ‫רווח והצלה יעמוד | התקנה בישיבת קעלם | לא להתפרק מה‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לחיסול זבובים לשם מה? | 'נייעס' ככדור הרגעה | כח ההתאפקות עד היכן? | אם‬ ‫נכונהבה| היא‪:‬‬ ‫נותנים אי‪‬‬ ‫לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫בצורה‬ ‫וכמה| חינוך השאלה‬ ‫להרגעת כאב‬ ‫פי כמה‬ ‫שיבלבלוך‬ ‫נחו‪‬תתן‬ ‫הבטחו‪ |‬אל‬ ‫עבודת ה'‬ ‫אתה בעיניך‬ ‫של קטן‬ ‫תחילהרוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותמחשבה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עושים בלי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מאה זוזיצרי‪‬‬ ‫שויא | לא‬ ‫לענייני‪‬ארבע‬ ‫בנוגעמתון מתון‬ ‫מקוםנחו‪‬‬ ‫לרגשות |‬ ‫משהוא‬ ‫| היכן היית אתמול? | מחליף דבר אמיתי ברוח‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫יום ראשון פרשת כי תבוא י' אלול תשפ"ו‬ ‫האמת כיסוד לעבודת ה' ולחיים מתוקים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לח‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫פתח בשקר וסיים באמת | התמדת העבודה על מדה אחת | חייבים לקבל טעימה |‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫השקרנים נפלו כמו קש | האמת יורה דרכו | ככה אבות מדברים ‪ -‬האומנם? | האמת‬ ‫מגבילה את האדם | שורש בלתי נראה בעין | עצה קשה לא מורכבת | כבוד ואמת‬ ‫תרתי דסתרי | אין סוף חולשות לאדם | בסוף נכשל באשת איש | מה לך כי תבטח‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫בעצמך? | חינם המיוחד של אנשי האמת | שלב א ‪ -‬לשים לב לשקרים | שלב ב ‪-‬‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫להכיר בחולשות | להסכים לראות את האמת | שלב ג ‪ -‬להכיר את מתיקות האמת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫| שורש אחד לכל ההצגות | שוברים את המעגל ההרסני | סיכום שלושת השלבים‬ ‫ז"לתשפ"ו‬ ‫פסחלול‬ ‫הרהא"חי"א א‬ ‫"ני תבו‬ ‫לע כ‬ ‫נלמדשת‬ ‫י ום שנ י פ ר‬ ‫ראטה‪ . . . . . . . . . . .‬מט‬ ‫הי"ו‪. . . .‬‬ ‫ליפא‪. . .‬‬ ‫הנפש‬‫בריאותיו"ט‬ ‫ביבדלחט"אעל‬ ‫הר"ר חנני'‬ ‫מתיקות האמת והשפעתה‬ ‫אמת קנה ואל תמכור | לא הייתי מוותר על התקופה | ואני קרבת אלוקים לי טוב‬ ‫| לא עוצרים באמצע תכנית כביסה | מיליוני יהודים לא טועים | המתיקות של‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הואאייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫היסוריםכ"ג‬ ‫קשה לרפא‬ ‫הבחירה |‬ ‫גילוי האמת | מתיקות של קרבת אלוקים | קושי‬ ‫למי שאינו עונה | מתכופפים ויוצאים מהגיהנום | לעולם הבא יותר מאשר לעולם‬ ‫הזה | רק צריך להסכים להתכופף | לכל דבר יש מחיר | מה אתה משלם בעד מה?‬ ‫| עם גאוה מאבדים את הכל | בוחרים במחיר הזול יותר | הצדיקים מרגישים בסרחון‬ ‫הגיאות | להסכים להניח את האמת על השולחן | מטרת התוועדות החסידים |‬ ‫מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הבטחו‪‬דמיון‬ ‫רוחניי‪ ‬שכל כולו‬ ‫הרפואה | פחד‬ ‫השגת‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫השקר מונע‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מדור אור החיים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫ת ש פ" ג‬ ‫מכפי אלול‬ ‫ליל שישי פרשת כי תבוא י"ד‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫על יותר גבוהה משל המלאכים ‪ . . . . . .‬נט‬ ‫הסיבה‬ ‫עבודה‬ ‫תעשה הוא‬ ‫הואלא‬‫מצות‬ ‫קיום‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫מצוותצרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫למלאכים אין‬ ‫המלאכים |‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫יקימך ה' לו לעם קדוש | יקים ה' אותנו במקום‬ ‫להצליח‬ ‫הסגולי‬ ‫הכוח‬ ‫|‬ ‫התורה‬ ‫שבמצוות‬ ‫הסגולי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫הכוח‬ ‫|‬ ‫עדיף‬ ‫ואל בכל‬ ‫תעשה‬ ‫להשתמש‬ ‫שב‬ ‫|‬ ‫תעשה‬ ‫עלינו‬ ‫לא‬ ‫כ‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ורצו‪‬תמיד נראית לעין | הכוח הסגולי‬ ‫לעוררהכוחרחמי‪‬‬ ‫שבעבירה |כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫שבמצוות בה'‪.‬‬ ‫בלי לבטוח‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות‬ ‫הסגולי לא‬ ‫השפעת‬ ‫לנומעבירה‬ ‫ההזדמנות"ה נת‪‬‬ ‫להתאפק‬ ‫גודל אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫לאדיננו‬ ‫תעשה |‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שישי ללמוד מה‬ ‫תמיד‪,‬לילועלינו‬ ‫שיעורי‬ ‫מדור‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫א‪‬ל תכ‪‬שפ"ג‬ ‫נחזור אלו‬ ‫להשתמשי תבוא י"ד‬ ‫אי‪‬שישי פרשת כ‬‫התורה מלמדת אותנו ליל‬ ‫בהירות‪ . . . . . . . .‬סד‬ ‫יותר‪. . . . . .‬‬ ‫כדי לקבל‬ ‫לטובה ‪. .‬‬ ‫בתוך עבודת הימים הבאים עלינו‬ ‫טבילהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫טבילה בזיעת המצוה | מבשרי אחזה אלו‪-‬ה | האדם מבקש לישב בשלווה | רגזן לא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובתאורייתא | הנשמה צריכה תכנית כביסה ארוכה‬ ‫רבינואיןבעל‬ ‫פרה בלי‬ ‫בהקדמת‬ ‫רגזנותו |‬ ‫למדנו‬ ‫בידו אלא‬ ‫כבר‬ ‫עלתה‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלה תשפ"ג‬ ‫וכמהי תבוא י"ד אלול‬ ‫כמהרשת כ‬ ‫פיישי פ‬ ‫נחו‪‬ל ש‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬לי‬ ‫כשהאד‪ . . ‬סז‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ‪. . . . . . .‬‬ ‫הבטחו‪. . . . . ‬‬ ‫מעבודת ה'‬‫כמטרידיםצרי‪‬‬ ‫הנראיםגשמיי‪.‬‬ ‫הדבריםלענייני‪‬‬ ‫על בנוגע‬‫להודותנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מה ענין יעקב ולבן אצל ביכורים? | הוי מקבל כל התלאות בסבר פנים יפות |‬ ‫הבועט בריבוי טובה מפני צדקותו | ואמרת אליו שאינך כפוי טובה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫מדור אמונה ובטחון שיעור שמ"ג‬ ‫ובטחון‬ ‫קמ"ז‬ ‫אמונהאמונה‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור‬ ‫מדור‬‫מדור‬ ‫שמ"גובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫מדור שיעור‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫אלול תשפ"ו‬ ‫אמונה ה'‬ ‫כי תצא‬‫מדור‬ ‫יום שלישיפטרון‬ ‫פרשת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫דרך הבטחון מול בעלי בחירה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫המדובר איננו על החיוב להחזיר הלוואה‪ ,‬כי זה‬ ‫קטגוריות חדשות לחובות האברים‬ ‫אינו שייך לשער הבטחון‪ .‬מדברים על כך שכאשר‬ ‫בפרק הרביעי מלמד רבינו המחבר על‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫להתמודד עמה‬ ‫אייר ה‬ ‫זו‪ ,‬יידע‬ ‫לאדם– כ"ג‬ ‫התמודדות‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל יש לו‬ ‫כל חלקי חיי האדם‪ ,‬הגשמיים והרוחניים‪,‬‬ ‫וּלהסתּיר ַהסוֹד )לא להוציאו‬ ‫בגישה הנכונה( ְ ַ ְ ִ‬ ‫כיצד לכלכלם באמונה ובטחון‪ .‬עד כה‬ ‫בדיבור‪ ,‬ואף לא לרמזו בעקימת שפתיים או‬ ‫למדנו שברוחניות על האדם לבחור בטוב‬ ‫ולעשׂוֹת‬ ‫וּלדבּר טוֹב )על אחרים( ְ ַ ֲ‬ ‫בקריצת העין( ְ ַ ֵ‬ ‫ולסמוך על הקב"ה שהתוצאה )ה'גמר'(‬ ‫וכּיבּוּד ָאבוֹת )כל סוגיית‬ ‫ַהטוֹב )לגמול חסדים( ְ ִ‬ ‫–‬ ‫תיעשה כדבעי‪ ,‬כולל שתיעשה בשלימות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ִ ֹ ‬‬ ‫הא‪-‬להים‬ ‫א‪ֶ ‬אל ָ ֱ‬ ‫תמיד ָ ִ‬ ‫הרשׁעים‬ ‫מועיל ָ ַ‬ ‫ַוהשׁבת ָ ְ‬ ‫הבטחו‪ ‬ואם( ֲ‬ ‫כיבוד אב‬ ‫וההרגשים‬ ‫בנוגעהנכונות‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫פנימית‪ ,‬מתוך‬ ‫הבטחו‪‬הסיבות‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫אדם‬ ‫בּני ָ ָ‬ ‫נחו‪‬‬ ‫בתשובה(יותר‬ ‫ְוהוֹרוֹת ְ ֵ‬ ‫עבירהבו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫)להחזיר בעלי‬ ‫האמיתיים‪ ,‬אשר בשביל זה זקוק האדם‬ ‫את הדרכים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול אדם‬‫)לאלף בני‬‫טוֹבתם כראוי‬‫ָ ָ‬ ‫לבטוח‬ ‫דרכי‬ ‫ַ ְ ֵ‬ ‫אי‪‬‬ ‫ְולחמל‬ ‫ַ ֲ ֹ‬ ‫שיביאום אל המקום הטוב ביותר(‬ ‫נעסוק‪ .‬הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שבועותמיוחדת‬ ‫לסייעתא דשמיא‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫עליהם‬ ‫וּלרחם ֲ ֵ ֶ‬ ‫ענייהם )לחמול על העניים( ְ ַ ֵ‬ ‫ֲ ִֵ ֶ‬ ‫הריפּרוּשׁ‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫"אבל ֵ‬‫המחבר‪ָ ֲ :‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫רבינו‬ ‫ממשיך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אשׁר‬‫האברים‪,‬א‪ֶ ֲ ,‬‬ ‫חוֹבוֹת ָ ֵ ָ ִ‬ ‫)חמלה ורחמנות הן שני מושגים דומים אך שונים(‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫והוּאהדי‪‬‬‫הוא ְיו‪‬‬ ‫החמישׁי‬ ‫השבועות ִ ִ‬ ‫החלק ַ ֲ‬ ‫ַ ֵ ֶ‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אוֹתם ֶאל‬ ‫משהוא‬ ‫ָ‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות ְ ֶ ֵ ִ‬ ‫כּשׁמעיר‬ ‫להצליח ֶ ְ ָ ָ‬ ‫חרפּתם‬ ‫ְולסבּוֹל‬ ‫ִ ְ‬ ‫זוּלתוֹ )כאן‬ ‫אל ָ‬ ‫מתעבּרים ֶ‬‫ונזקם ִ ְ ַ ְ‬ ‫להשתמש ִ‬ ‫תּוֹעלתּם‬ ‫עלינו ְ ִ ְ ָ‬ ‫כ‪ָ ְ ַ ‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בּגמוּל‬‫שאי‪ְ ַ ‬‬ ‫ג‪ָ ְ ‬‬ ‫וּמיראם‬‫מה ְ ַ‬ ‫בגשמיות‪ָ .‬‬ ‫אוֹתם‬ ‫להצליח ְ ַ ֵ‬ ‫וּמייחל‬ ‫העבוֹדה‬ ‫ָ ֲ ָ‬ ‫מדובר שוב על מצוות ועל אופן קיומן בבטחון‪ ,‬אך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחבטחון‪,‬‬‫כאיש בעל‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫)יסבול בדומיה‪,‬‬ ‫כלל ֶ‬ ‫וּבעוֹנשׁ‬ ‫ָ‬ ‫כעת בהגדרה חדשה‪ ,‬של מצוות הקשורות לאחרים(‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שהוא מוכיחם‬ ‫האד‪‬‬ ‫אדם של‬ ‫ההצלחה אותם בני‬ ‫הרוחנית‬ ‫כשמחרפים אותו‬ ‫כל‬ ‫והמעשׂר )בנתינת צדקה משמחים את‬ ‫כּצדקה ְ ַ ַ ֲ ֵ‬ ‫ִ ְ ָ ָ‬ ‫ידיעתוה'("‪.‬‬ ‫עלאל עבודת‬ ‫לקרבם‬ ‫בנסיון‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫העני‪ ,‬והרי זה כולל את כל המצוות הקשורות‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ועלינוו'לאללמוד‬ ‫תקפוץ'‪ ,‬עשה‬ ‫תמיד‪',‬לא תאמץ'‬ ‫שמועילי‪‬לאווין של‬ ‫למצוה זו‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫עד כאן הרשימה‪ .‬יופיה של הרשימה‬ ‫להשתמש‬ ‫העני‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫לפייס אתאי‪‬‬ ‫המצוהאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫'נתון תתן'‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫של‬ ‫קטגוריות חדשות‪ .‬בדומה‬ ‫יוצרת בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬‫הוא שהיא‬‫כדי‬ ‫מעשר‪ .‬היא סוגיית מתנות עניים‪ ,‬כאשר‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫נתינת‬ ‫לרמב"ם שחילק את ה"יד החזקה"‬ ‫האדם מפריש מעשרות מפירותיו ומכספו( ְִולימוּד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מדע‪ ,‬אהבה‪ ,‬הפלאה‬ ‫לקטגוריות חדשות ‪-‬‬ ‫בעל הקשור‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫לאחרים‪ ,‬דבר‬ ‫למדנו ללמד תורה‬ ‫כבר‬ ‫החכמה )היינו‬‫ַ ָ ְ ָ‬ ‫מה אני‬ ‫וכו' ‪ -‬וחילק את התורה בצורה חדשה לפי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫דורש לדעת איך‬ ‫הבטחו‪ ‬כי זה‬ ‫אדם לחבירו‪,‬‬‫לשער‬‫הלבבות שבין‬ ‫להצלחה‬ ‫היא‪:‬רבינו‬ ‫אי‪‬‬ ‫הקודש‪ .‬אף‬ ‫פי רוח‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫עמוקה על‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫הבנה‬ ‫כמה ַבּטוֹב‬ ‫וכמה‬ ‫לבניו(פי ְַוצווֹת‬ ‫כוללנחו‪‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫תורהה'לאחרים‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫להכניס‬‫של‬ ‫האברים אשר‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫חובות‬ ‫כשמדבר על‬ ‫להיות‬ ‫המחבר‪,‬הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬ובין להזהיר‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לצוות על הטוב‬ ‫מהרע‬ ‫נחו‪) ‬בין‬ ‫בנוגע‬ ‫והזהר‬ ‫משהוא ֵ ָ ַ‬ ‫ְ ִ ָ ֵ‬ ‫תועלתם ונזקם מתעברים אל זולתו‪ ,‬הוא‬ ‫האמנוּת )להחזיר הלוואות‬ ‫וּלהשׁיב ָ ‪ָ ‬‬ ‫מן הרע( ְ ָ ִ‬ ‫יוצר רשימה ייחודית‪ .‬לא היינו חושבים‬ ‫ולהשיב פקדונות‪ .‬צריך לדעת כיצד לעשותו נכונה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫הבּטּחוֹן ָ ֶ‬ ‫בּזה )הדרך לעשותן בבטחון בדרך‬ ‫ַ ִ ָ‬ ‫להעמיד בשורה אחת את הנושא של‬ ‫בּלבבוֹ ָכּל‬ ‫צוֹפן ִ ְ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫האדם‬ ‫שׁיּהיה ָ ָ ָ‬ ‫הנכונה(‪ֶ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫החזרת אנשים בתשובה עם הנושא של‬ ‫ויבחר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להם ְ ִ ְ ַ‬ ‫והדּוֹמה ָ ֶ‬ ‫האלּה ְ ַ ֶ‬ ‫המּעשׂים ָ ֵ ֶ‬ ‫ַ ַ ֲ ִ‬ ‫הסתרת סודות‪ .‬הם נראים נושאים שונים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אליהם"‪.‬‬ ‫ויסבּב ֲ ֵ ֶ‬ ‫עשׂוֹתם ִ ַ ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ֲ‬ ‫לחלוטין‪ .‬כעין זה‪ ,‬הוא מעמיד בצוותא חדא‬ ‫כיבוד אב ואם עם מעשר כספים‪ .‬זו רשימה‬ ‫היינו שיחרוט בלבו‪ ,‬שכל הדברים האלה‬ ‫מעניינת שהורכבה ממצוות שלוקטו מכל‬ ‫התורההי"ו‪ -‬חיים הן ומוכרחים‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שצוותה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הוא‬ ‫הר"ר‬ ‫שבהן‬ ‫אליעזר‬ ‫התורה כולה‪ ,‬אשר הצדלזכות‬ ‫השווה‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןאליהן‪ ,‬כי אין אפשרות אחרת‪.‬‬ ‫להיצמד‬‫היותן מצוות שבין אדם לחבירו‪ .‬פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪ ‬להיכשל בגילוי סוד‪ ,‬אני רוצה‬ ‫אינני רוצה‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫למאוס בצורך לגלות סוד או לרמז על‬ ‫עשיית המצוות בגישה הנכונה‬ ‫ידיעת סוד‪ .‬אני רוצה לחיות חיים שבהם‬ ‫אליו‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מגיע לע"נ‬ ‫עיקר העניין שרבינו המחברנלמד‬ ‫מחפשים להטיב לאחרים ולסבול חרפה‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫הוא שבכל המצוות האלה‪,‬‬ ‫אדם שאם מישהו צועק‬ ‫ראטה‬ ‫להיות‬ ‫רוצההי"ו‬‫אינניליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫האדםהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫להתפלל‪ ,‬לעבוד‪ ,‬ליפול וחוזר חלילה ‪-‬‬ ‫עליו‪ ,‬מלגלג עליו או עונה לו בחריפות‪ ,‬הוא‬ ‫והכל כדי להגיע למקום שהוא עושה אותן‬ ‫להתפלל לה' שזה‬ ‫רוצה‬ ‫אינני‬ ‫–‬ ‫אבוד;‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מרגיש‬ ‫הגישה‬‫במדבר‬ ‫פרשת ועם‬ ‫המחשבותשלישי‬ ‫הנכונות‬ ‫יו‪‬‬ ‫עם‬ ‫לא יקרה לי לעולם‪ .‬אמנם כן‪ ,‬מותר לו‬ ‫הנכונה‪ .‬לא דנים עכשיו על עצם החיוב‬ ‫לאדם לבקש 'ואל תביאני לידי נסיון'‪ ,‬כל‬ ‫שעל האדם לכבד את הוריו‪ ,‬וגם לא על‬ ‫עוד אינו מוכן‪ ,‬אבל היעד האמיתי שאליו‬ ‫עצם האיסור ההלכתי לגלות סוד א‪ ,‬אלא‬ ‫אני רוצה להגיע‪ ,‬הוא להיות שלם‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫בשלב מתקדם יותר‪ .‬לאחר שהאדם כבר‬ ‫–‬ ‫‪.‬‬ ‫בה'‬ ‫דבוק‬ ‫להיות‬ ‫מקיים את הכתוב בתורה‪ ,‬מלמד אותו רבינו הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫המחבר‪ ,‬כדי שתוכל לעשותן באופן הנכון‬ ‫הקב"ה נפח בי נשמת חיים כדי שאוכל‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫‪ -‬כלומר‪ ,‬עם בטחון ‪ -‬נדרשת ממך‬ ‫לבטא את כוחותיה‪ ,‬ואחת מהדרכים לכך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מחשבה רבה ובעיקר התבוננות פנימית‬ ‫דברי‪‬באופן כזה‬ ‫מתמוטט‬ ‫נחו‪‬אינימול‬ ‫שהואחרפה‪.‬‬ ‫מכפילסבול‬ ‫היא‬ ‫עושההריאותן‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬אתה‬ ‫לבחון אם‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬כדי‬ ‫בלבך‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫שכאשר מישהו יפגוש אותי וישאל אותי מה‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫עושה‬‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫הדי‪‬כי אם אינך‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫הנכונות‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫הסיבות‬ ‫מחמת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא מושג‪,‬‬ ‫יותר"אין לך‬ ‫ברוחניות‬ ‫ואומר לו‪:‬‬ ‫להצליח‬ ‫אתלונן‬ ‫קרה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫הנכונות‪ ,‬הרי הן אינן‬ ‫כ‪‬אותןעלינו‬ ‫מחמת הסיבות‬ ‫שאי‪ ‬רוצה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לא! אני‬ ‫במיטה‪ "...‬ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬‫שלם אני‬ ‫שבוע‬ ‫להצליח‬ ‫לבטוחלדעת‬ ‫בלי צריך‬ ‫ברוחניות אינו‬ ‫הצלחהשאף אחד‬ ‫להיות אדם‬ ‫התכלית‪ .‬רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כדי לעורר‬‫אותך אל‬ ‫מביאות לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫שנפגע‪ ,‬כי אני יודע איך לסבול‪ .‬יש לי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫תכלית הבטחון היא דביקות‪ .‬כשהאדם‬ ‫מהלך במוח ובלב מה לענות לעצמי ומה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הוא 'עם ה'‬‫שכרוכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח תהיה'‪,‬‬ ‫מקיים 'תמים‬‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫להרגיש‪ .‬הדבר לקח לי כמה שנים ללטש‬ ‫מה‬ ‫ללמוד וזוהי‬ ‫נעשהועלינו‬ ‫'עמו ולחלקו'‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬היינו ש‬ ‫אלוקיך'‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬לסבול‬ ‫הישנות שיודע‬ ‫כעתעלאני יהודי‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬‫נחזור אך‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬להגיע אל‬ ‫אותנו יכול‬ ‫מלמדת שאינך‬ ‫התורה‬ ‫דביקות‪ .‬נמצא‬ ‫לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫חרפה‪.‬‬ ‫אלה‪.‬אלא אם כן אתה עושה את‬ ‫הדביקות‪,‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫המצוות כשאתה בוטח בה' וחושב עליו‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני ֶ‬‫מי ִלי ַ ֵ‬ ‫אני לי ָ‬ ‫אי‪‬‬ ‫א‪ַ ְ ‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫אליהם‬‫ויסבּב ֲ ֵ‬ ‫מה אני‬ ‫עשׂוֹתם‬ ‫ִיבחר ֲ‬ ‫להתדבק בו‪.‬‬ ‫משתוקק‬ ‫למדנואתה‬ ‫כברמשום ש‬ ‫הכל‬ ‫ובכן‪ ,‬בטחון פירושו כך‪ :‬עליך לנסות‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬האלה‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫הדברים‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫ולבך את‬ ‫השאלה‬ ‫במוחך‬ ‫לחקוק‬ ‫חייםוכמה‬ ‫לדרכיכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫האדם‬ ‫מכווניםה' את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של עבודת‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫בזה נסיון‬ ‫להיות‬ ‫על פי שיש‬ ‫ולבחור הבטחו‪‬‬ ‫לעשותם‪ .‬אף‬ ‫צרי‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫יוֹשׁר‬ ‫ֶ‬ ‫לענייני‪ֵ ַ ‬‬ ‫"אוֹפנּי‬ ‫המחבר‪:‬‬‫בנוגע‬ ‫נחו‪‬רבינו‬ ‫משהוא‬ ‫ממשיך‬ ‫א‪ .‬ראה 'חפץ חיים' רכילות כלל ח אות ה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫תפילות כאלו מתקבלות‬ ‫מיוחד ‪ -‬כי כשמדובר בדבר התלוי באחרים‪,‬‬ ‫זה מטלטל מאוד את הנפש ‪ -‬בכל זאת‬ ‫כל פעם שהאדם מתפלל להצליח בדבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רוחני ‪ -‬למשל‪ ,‬לא להיכשל בלשון הרע ‪-‬‬ ‫עליך להחזיק את עצמך ישר‪ .‬ישר פירושו‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הוא מכיר את עצמו‪ ,‬יודע שעדיין הוא צריך‬ ‫לזכור איך יהודי עובד את ה'‪ .‬דבר ראשון‪,‬‬ ‫עליו לבחור לעשותם‪ ,‬ואז יסבב אליהם‪.‬‬ ‫מאוד להרגיל את עצמו שלא להיכשל‪ .‬הוא‬ ‫יכולים להצית בו את יצר‬ ‫מצביםהי"ו‬ ‫פיגא איזה‬ ‫אליעזר ב‪ ‬יודע‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כשבאר בן פיגא‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לעיל‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫דרך זו נקט רבינו המחבר‬ ‫לזכות‬ ‫הרע‪ ,‬והוא מבקש מה' שוב ושוב‪:‬‬ ‫לשון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרוןיש לו‬‫שכאשר האדם מתכונן לקיים מצוה‪,‬‬ ‫לא להיכשל בלשון הרע"‪ .‬למה? כי‬ ‫"עזור לי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫לעשותה‪ .‬ב‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שלושה שלבים‪ .‬א‪ .‬הבחירה פטרו‪‬‬ ‫אינני רוצה לפגוע בנשמתי‪ .‬הוא מתכוון‬ ‫לחשוב על הפרטים המעשיים כיצד‬ ‫ברצינות‪ .‬הוא מתבייש‪ ,‬כי עדיין יש לו‬ ‫לעשותם‪ .‬מה אני צריך לעשות בשביל‬ ‫פסחמןז"להעבר בעוון לשון הרע העומדים‬ ‫פגמים‬ ‫כסף‪ ,‬הרה"ח‬ ‫להכין לע"נ‬ ‫לקנות אתרוג? ללכת לשוק‪ ,‬נלמד‬ ‫הוא ממשיך להתפלל יום‬‫אבלראטה‬ ‫לרועץ‪,‬הי"ו‬ ‫חנני' לו‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫"ר ֵ‬ ‫ְיסבּב‬ ‫האתרוג‪.‬הר" ַ‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫להקדיש זמן לחיפוש אחר‬ ‫אחרי יום במשך כמה חודשים‪ ,‬עד שהקב"ה‬ ‫אליהם" פירושו לא רק לבחור באופן‬ ‫ֲ ֵ ֶ‬ ‫מקבל את תפילתו‪ .‬אחת מהדרכים שהקב"ה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬‫עקרוני לרצות לעשותה‪ ,‬אלא גם לעשות‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫נענה לו היא שבדיוק כשהוא מתחיל לדבר‬ ‫את מה שצריך בשביל זה‪.‬‬ ‫לשון הרע‪ ,‬הקליטה מנותקת וחבירו אינו‬ ‫יכול לשמוע‪ .‬הוא צועק בשפופרת‪" :‬הלו!‬ ‫הרביעי‬ ‫בּחלק ָ ְ ִ ִ‬ ‫שּׁהקדּמנוּ ְ ֵ ֶ‬ ‫"כּפי ַמה ֶ ִ ְ ַ ְ‬ ‫ְ ִ‬ ‫הלו!"‪ ,‬אך אי אפשר לשמוע והקליטה‬ ‫להתקרב ֶאל‬ ‫עלינוּ ְ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫הבּחירה ָ ֵ‬ ‫מחיּוּב ַ ְ ִ ָ‬ ‫ֵ ִ‬ ‫נקטעה‪.‬‬ ‫בּלבד )עכשיו‪ ,‬בשעה שאתה בוחר‪,‬‬ ‫הא‪-‬להים ִ ְ ַ‬ ‫ָ ֱ ִֹ‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בשעה שאתה יורד אל הפרטים‪ ,‬הבה ואזכיר לך‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬אמנם‬ ‫יותרמחייך‪.‬‬ ‫אבל הוא‬ ‫בו‪ .‬לכך‪,‬‬ ‫להשתמש לב‬ ‫אי‪‬כשהוא שם‬ ‫אחד מהדברים הקובעים האם המצוה שאתה הולך‬ ‫מה שעומד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מוללספר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי רצון‬ ‫לבטוחבו קצת‬ ‫עדיין נשאר‬ ‫אי‪‬‬ ‫לקיים תהיה מתוך בטחון וממילא היא תדביקך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪‬הוא יוצא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אך מול‬ ‫באותו זמן‬ ‫לשונו‪,‬נחו‪‬‬ ‫מכפיקצהשהוא‬ ‫על‬ ‫הא‪-‬להים‬ ‫להתקרב ֶאל ָ ֱ ֹ ִ‬ ‫באלוקים‪ ,‬הוא שתעשה זאת ְ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫בריקוד ואומר‪" :‬רבונו של עולם! אתה‬ ‫חג‬ ‫ולא‬ ‫הרי‬ ‫בּיניהם‪ֹ ְ ,‬‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫וכבוֹד ֵ ֵ ֶ‬ ‫בנוגע לדברי‪‬‬ ‫לקנוֹת ֵשׁם ְ ָ‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בּלבד(‪ֹ ,‬לא ִ ְ‬ ‫ִ ְַ‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫א‬ ‫מאזין לתפילותיי‪ .‬אתה עוזר לי להביא את‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ֵ‪ֶ ,‬‬ ‫עליהם‬ ‫הדי‪ֵ ָ ְ ִ ְ ‬‬ ‫להשׂתּרר ֲ‬ ‫ולא‬ ‫הוא ֵ ֶיו‪‬‬ ‫מהם‪ֹ ְ ,‬‬ ‫הגּמוּל‬ ‫השבועות‬ ‫לקוּוֹת ַ ְ‬ ‫ְַ‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫רצוני הטוב לידי גמר‪ ,‬ואף על פי שברגע‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל חסד וכו' כדי‬ ‫שאוהבים לגמול‬‫להשתמש‬ ‫עלינואנשים‬ ‫כ‪)‬כפי שיש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שלא‬ ‫עזרת לי‬‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מהדרך‪,‬‬ ‫להצליח סטיתי‬ ‫האחרון‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬השואל מי‬ ‫לעוררוכי ישאל‬ ‫על אחרים‪.‬‬ ‫ששולטיםכדי‬ ‫שניתנו לנו‬‫להרגיש‬ ‫הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫אצליח"‪.‬‬ ‫נת‪‬גאוה?‬ ‫תולעת של‬ ‫לנו‬ ‫ללביהקב"ה‬ ‫תתגנבאכ‪‬‬ ‫שאצליח? אולי‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫אומר‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הא‪-‬להים‬ ‫יבטח ַעל ָ ֱ ֹ ִ‬ ‫למה זה קרה? כי כל‪-‬כך הרבה פעמים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ַ ,‬כלי‪‬‬‫ְואחר ַכּך ִ ְ‬‫התשובה היא‪ַ ַ (:‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מהם‬ ‫לעשׂוֹתוֹ ֵ ֶ‬ ‫שׁכּיוּון ַ ֲ‬ ‫המּעשׂה ֶ ִ ֵ‬ ‫בּהשׁלמת ַ ַ ֲ ֶ‬ ‫ְ ַ ְ ָ ַ‬ ‫התפללת‪ ,‬וכיון שהגעת לידי נפילה‪ ,‬מיד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אחרי‬ ‫ממּנּוּ‪ֵ ֲ ַ ,‬‬ ‫רוֹצה בּוֹ ִ ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫כּפי ַמה ֶשּׁהוּא‬ ‫ְ ִ‬ ‫באו התפילות והרימו אותך‪ .‬ולא רק בלשון‬ ‫אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מלמדת‬ ‫אליו ַעל ֶזה"‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫שׁיּתפּלּל ֵ ָ‬ ‫ֶ ִ ְ ַ ֵ‬ ‫בדבר שהוא באמת‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר האדם‬ ‫לקבליתבונן‬ ‫כדי‬ ‫הרע; אם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מתפלל עליו שוב ושוב ומתכוון ברצינות‪,‬‬ ‫אכן‪ ,‬אם התכלית שאתה רוצה היא כסף‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינועלבעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫אנידשמיא מיוחדת‪.‬‬ ‫סייעתא‬ ‫יראה שיש לו מה‬ ‫מה אתה‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫למדנותועלת‬ ‫כבראו כל‬ ‫כבוד‬ ‫האם בשמירת עיניים אין הדבר כך? האדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע יעשה לך‬ ‫הבטחו‪‬שהקב"ה‬ ‫לשער‬ ‫בוטח אתה‬ ‫הלבבותוכי‬ ‫בוטח?‬ ‫שצריך‪ :,‬והנה‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬מהבה היא‬ ‫ועושה את‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫על כך‬ ‫מתפלל‬ ‫השאלה‬ ‫כמה בשלב‬ ‫וכמה‬ ‫הלאפיטעית‬ ‫בשבילך?!‬ ‫נחו‪‬‬ ‫טובהבטחו‪‬‬ ‫מה שאינו‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫של נפילה‪,‬‬ ‫כשהאד‪‬והקב"ה‬ ‫רוצה‬ ‫לו רגע‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬אחד יש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יום‬ ‫הראשון עליך‬ ‫לענייני‪‬לרצות את‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בשלבבנוגע‬ ‫הראשון‪.‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מביא משהו ש'תוקע' אותו כך שאינו יכול‬ ‫התכלית ולבחור בה‪ ,‬ואז תבטח בה'‬ ‫ללכת לאן שתכנן‪ .‬התפילות נענו‪.‬‬ ‫שיעזור לך‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫נחזור שוב על השורה האחרונה מדברי‬ ‫זה מראה שהבנת מראש שעליך לעשות‬ ‫"יבטח ַעל‬‫רבינו המחבר ונסיים את דבריו‪ַ ְ ִ :‬‬ ‫מעשים של בחירה בטוב‪ .‬אתה מחויב‬ ‫שׁכּיוון‬ ‫ֶ ִ ֵ‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫המּעשׂה‬ ‫ַ ַ ֲ ֶ‬ ‫בּהשׁלמת‬ ‫הא‪-‬להים ְ ַ ְ ָ ַ‬ ‫ָ ֱ ִֹ‬ ‫לעשות מעשים כאלו מצד התכלית‬ ‫ממּנּוּ‬‫רוֹצה בּוֹ ִ ֶ‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כּפי ַמה ֶשּׁהוּא ֶ‬ ‫מהם ְ ִ‬ ‫לעשׂוֹתוֹ ֵ ֶ‬ ‫)כלומר‪ ,‬כפי מה שהקב"ה רוצה ממנו ולא כפי‬ ‫ַ ֲ‬ ‫והמציאות‪ ,‬אך בנוסף לכך אתה יודע‬ ‫שהגמר יקרה רק אם הקב"ה יעזור לך‪,‬‬ ‫אליו ַעל‬ ‫שׁיּתפּלּל ֵ ָ‬‫אחרי ֶ ִ ְ ַ ֵ‬ ‫שהוא עצמו רוצה(‪ֵ ֲ ַ ,‬‬ ‫ולכן אתה מתפלל ללא הרף‪ .‬כך הוא לגבי‬ ‫ממּי‬‫להסתּירוֹ ִ ִ‬ ‫בּכל ֶזה ְ ַ ְ ִ‬ ‫ומשפחתו ָ ְהי"ו‬ ‫יכלתּוֹ ְ ָ‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כּפי ְ‬ ‫ויזּהר ְ ִ‬‫פיגא ִ ָ ֵ‬ ‫ב‪ֶ ‬זה‪ְ ,‬‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מציב‬ ‫הר"ר‬ ‫פעולות‪,‬אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫כל מצוה‪ .‬האדם עושה‬ ‫נסתּר‪,‬‬‫בּהיוֹתוֹ ִ ְ ָ‬ ‫להוֹדיע‪ִ ,‬כּי ִ ְ‬ ‫צרי‪ ‬לוֹ ְ ִ ַ‬ ‫ובטחון‬ ‫שׁאין ָ ִ‬ ‫אמונה‬ ‫ֶ ֵ‬ ‫מדור‬ ‫לעצמו גדרים ואינו מפסיק פטרון‬ ‫להתפלל ‪-‬‬ ‫שׁיּהיה ִאם‬ ‫ממּה ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫יוֹתר ָגּדוֹל ִ ַ‬ ‫שׂכרוֹ ֵ‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫ִיהיה ְ ָ‬ ‫אמונה‬ ‫ְ ֶ‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪ ‬החזק‬ ‫"רבונו של עולם! ברגע של חולשה‬ ‫נוֹדע"‪.‬‬ ‫ִיהיה ַ‬ ‫ְ ֶ‬ ‫בי"‪ .‬כפי שיצחק ביקש מאביו‪" :‬קשור אותי‪,‬‬ ‫כי הגם שאני הולך אתך בדעה אחת וברצון‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כלומר‪ ,‬בענינים שבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫אחד )כמו שנאמר 'וילכו שניהם יחדיו'(‪ ,‬ירא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ראת‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫כשאראה‬ ‫אנכי שברגע האחרון‪,‬‬ ‫היות שיש לנו בהם הרגלים מרים‪ ,‬כאשר‬ ‫רוצים להתרפא מאותם הרגלים ‪ -‬הדבר‬ ‫המאכלת וארגיש את הצער‪ ,‬גופי יתחיל‬ ‫'תשפ"במה? איננו‬ ‫רציניתה‪ .‬אך‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫עבודה‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל דורש‬ ‫במדבראותי"‪.‬‬ ‫פרשת קשור‬ ‫שלישי ממך ‪-‬‬‫אני מבקש‬‫להשתולל‪ .‬יו‪‬‬ ‫נשברים ברוחנו‪ .‬למה? ‪ -‬כי אני מצדי באמת‬ ‫לא יכול‪ ,‬אך אני בוטח בה'‪ .‬זו אכן פרשה‬ ‫מסכת מיוחדת שצריכה תלמוד‬ ‫מורכבת‪ ,‬אבל ‪ ---‬זה לא קשור אלי )במובן‬ ‫של יאוש(; עלי לעשות את הדברים הנכונים‬ ‫מלמד רבינו המחבר‪ ,‬שמי שמשריש‬ ‫יודע‬ ‫עזר מן‬ ‫האד‪‬‬ ‫שולח לי‬ ‫הקב"ה– א‪‬‬ ‫ואז תמיד‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪ ‬בה'‪,‬‬ ‫ולבטוח‬ ‫בנפשו שהצלחה רוחנית באה רק על‪-‬ידי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬החיים'‬ ‫ה'אור‬ ‫יותר‬ ‫ירא‪ .‬אבל‬ ‫כדברי‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫השמים‪ .‬אינני‬ ‫שני החלקים יחד ‪ -‬בחירה בטוב תוך אי‪‬‬ ‫פסוק )כ‪ ,‬א(‬ ‫מול על ה‬ ‫שופטים‬ ‫פרשת‬ ‫הקדוש ב‬ ‫עשיית גדרים וסייגים‪ ,‬ותפילה מתוך ידיעה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬ורכב עם‬ ‫רואה 'סוס‬ ‫בסוגיית‬ ‫עלולים ללכת‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬‫שבועות האחרון‬ ‫לכבוד שברגע‬‫פשוטה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אני מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מהם'‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפיתירא‬ ‫'לא‬ ‫רב ממך'‪ ,‬תכונות הנפש‪ ,‬ההרגלים‪,‬‬ ‫באופן הרי‬ ‫מיוחד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬זאת‬ ‫לאיבוד‪ .‬בנוגע‬ ‫צריך ללבן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לחברו‪ ,‬כי הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪ ‬אדם‬ ‫יו‪ ‬שבין‬ ‫בסוגיות‬ ‫כשעוסק‬ ‫הפרשיות הישנות‪ ,‬ואינני ירא‪ .‬יש‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלמצוות‬ ‫יותר המקור‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫מסכת מיוחדת‪.‬‬ ‫הלומדים שזהו‬ ‫הראשונים‬ ‫מ‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש הםבכל‬ ‫עלינו אדם לחבירו‬ ‫כ‪‬ענייני בין‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬פחד‪.‬‬ ‫המעורר בך‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬דבר‬ ‫להצליח אתה רואה‬ ‫הבטחון‪.‬‬ ‫אם תכניס אותם לקטגוריה של המצוות‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח סוס‬‫בלייודע שיש‬ ‫אתה‬ ‫ברוחניות‬ ‫את הפחד‪,‬‬ ‫הצלחה‬‫אתה רואה‬ ‫האחרות‪ ,‬בוודאי לא תצליח; שכן בטחון כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לעצמך את‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחהאתה עונה‬ ‫ורכב‪ ,‬אבל‬ ‫נובע מכך שהאדם בשלב הראשון מבין את כל‬ ‫יעזור לי‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫יצליח בכוחות‬‫שלא כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח מרגיש‬ ‫חולשתו‪ .‬הוא‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הקב"ה‬ ‫היא‪:‬אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫והתשובה‬ ‫התשובה‪ ,‬על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ומרגיש‬ ‫ללמוד‬ ‫רצונו ועלינו‬ ‫והשתדלותו‪,‬‬ ‫חרףתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫חוסר אונים‪ .‬לאחר מכן מגיע השלב השני נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בהירות‪.‬בעלי בחירה‬ ‫לבטוח מול‬ ‫הקושי‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שבו הוא אומר‪ :‬אבל הקב"ה יעזור לי‪ .‬כדי לקבל יותר‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נבאר את העניין‪ ,‬מדוע ענייני בין אדם‬ ‫'אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו'‪ ,‬ואם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫לחבירו כל כך מטלטלים את האדם? אחת‬ ‫חובת‬ ‫בעל השלב‬‫רבינולו‪ .‬את‬ ‫בהקדמת יכול‬ ‫למדנו ‪ -‬יכול גם‬ ‫כבר‬ ‫הקב"ה עוזרו‬ ‫מה אני‬ ‫מהסיבות העיקריות‪ :‬ברגע שאתה מתמודד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעמיוחד בבין‬ ‫הבטחו‪ ‬באופן‬ ‫הראשון לשער‬ ‫חייבים לעשות‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪ :‬סתם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהלפניך‬ ‫רואה‬ ‫שצרי‪‬אינךלדו‪‬‬ ‫השאלהבחירה‪,‬‬ ‫עם בעל‬ ‫החולשות‬ ‫וכמה‬ ‫בהםפיאתכמה‬ ‫שישנחו‪‬‬ ‫לחבירו‪,‬ה'משום‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אדםעבודת‬ ‫של‬ ‫שמדבר‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותאלא אדם‬ ‫בעל חיים‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬עץ או‬ ‫אבן‪,‬‬ ‫לענייני‪ ‬בהם את‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫וצריך למצוא‬ ‫נחו‪‬להם‪,‬בנוגע‬ ‫המיוחדות‬ ‫משהוא‬ ‫יצור פוליטי וחכם‪ ,‬ואתה נבהל‪ .‬בהלה או‬ ‫המקומות המיוחדים שבהם צריך להתחזק‬ ‫פחד מתבטאים לא רק כשאתה מרגיש‬ ‫בבטחון בה' ולעשותם בלתי לה' לבדו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫שמרגישים אבודים ומתייראים או בכך‬ ‫שהוא רוצה להרע לך‪ ,‬אלא גם כשאתה‬ ‫שדורכים על הזולת ‪ -‬ומדובר באותה‬ ‫מרגיש שאתה רוצה למצוא חן בעיניו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חולשה ממש! אין הבדל באיזו דרך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫התמודדות משתמשים; בשורה התחתונה‪,‬‬ ‫אתה מתפעל ומתרגש מן המציאות הזאת‪,‬‬ ‫התשובה לפחד זה היא בוודאי אותה‬ ‫תשובה שאין כלום‪ ,‬כי אם א‪-‬ל אחד‬ ‫ואינך מצליח לראות בה כי "לית אתר פנוי‬ ‫בשמים ובארץ‪ ,‬וכולם נמצאים בידיו‪ ,‬הוא‬ ‫גדול‪ ,‬בזוהר הקדוש כבר‬ ‫קושיהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מיניה"‪ .‬זהו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫עוד‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬‫הר"ר'אין‬ ‫שמנהלם ‪-‬‬ ‫לזכות‬ ‫זה שבראם והוא זה לזכות‬ ‫ובטחוןזה 'זעירין אינון'‪ .‬כלומר‪ ,‬מעט הם‬ ‫כתוב על‬ ‫פטרוןשומם‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מלבדו'‪ .‬אך כשאתה עומד על אי‬ ‫הבטחון כשמדובר בבעלי בחירה‪.‬‬ ‫בעליובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬עליך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫רואה את השמים התכולים פרוסים‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ולפניך מעיין מים חיים ועצים‬ ‫חוסר הבטחון גורם‬ ‫מרהיבים‪ ,‬ואתה צועק 'ה' אחד ושמו אחד'‬ ‫לך'‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נקוהלע"נ‬‫ואומר 'עלינו לשבח' ו'על כןנלמד‬ ‫אור החיים הקדוש פרשת‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו שב‬ ‫ליפא שוב‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט נזכיר‬ ‫הרבה יותר קל לך להרגיש זאת‪ .‬אדרבא‪,‬‬ ‫וישב‪ ,‬מביא את דברי הזוהר הקדוש‪,‬‬ ‫אתה מסתכל על יופי הבריאה והמילים‬ ‫שבעלי בחירה יכולים להזיק לאדם גם‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫במדבר כולם‬ ‫מעשיך ה'‬ ‫שלישי רבו‬ ‫מגרונך‪' :‬מה‬ ‫בוקעות יו‪‬‬ ‫'תשפ"ב אך בזוהר‬ ‫מן ההשמים‪.‬‬‫עליואייר‬ ‫נגזר כ"ג‬ ‫כשלא‬ ‫פרשת‬ ‫בחכמה עשית'‪' ,‬כולם אליך ישברון'‪...‬‬ ‫הקדוש עצמו מבוארת הנקודה שהאדם‬ ‫מתערער ומאבד את בטחונו בעמדו בפני‬ ‫לעומת כן‪ ,‬כשהמנהל מסלק את הבחור‬ ‫בעלי בחירה‪ ,‬ולכן הללו יכולים להרע לו ‪-‬‬ ‫מהתלמוד תורה בקול רעש גדול ומבזהו‬ ‫משום שהוא איבד את בטחונו ואת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫ברבים‪ ,‬כאן האב והבן שואלים פה אחד‪ :‬מה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫דביקותו בה'‪ .‬זה באמת נסיון גדול‪ ,‬עד‬ ‫פנוי‬ ‫מיניה' )אין‬ ‫לעניני‪ ‬מקום‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬פנוי‬ ‫בנוגע‬ ‫'לית אתר‬ ‫עם‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬אינון'‪.‬‬ ‫יותר'זעירין‬ ‫על כך‬‫אבל‬ ‫הקדוש בו‪.‬‬ ‫אומר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫הזוהר‬ ‫ש‬ ‫ממנו(? כל‪-‬כך קשה ללב בעת כזאת להאמין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬אז לגמרי‬‫שנשארים‬ ‫האנשיםמול‬ ‫המה כראוי‬ ‫מעטיםלבטוח‬ ‫שהקב"ה מנהל את העולם והכל נעשה אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בבטחונם‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫בהשגחתו הפרטית‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אך כאשר האדם זוכה ומן השמים‬ ‫מאודא‪,‬שזה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫מתקוטט הדי‪‬‬ ‫אתך‪ ,‬קשה‬ ‫כשאחדהוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בבטחונו‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫מחזיק חזק‬ ‫להצליח אותו והוא‬ ‫מסייעין‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלמאוד‪ .‬אנשים‬ ‫להשתמש‬ ‫עבודה קשה‬ ‫עלינו‬ ‫בך‪ .‬זוהי‬ ‫כ‪‬לא יגע‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬אלא‬ ‫שליטה עליו‪.‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אין מה ג‪‬‬ ‫להצליחלאף אחד‬ ‫בה' ‪-‬‬ ‫שלא אכפת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫אומריםרחמי‪‬‬ ‫כדי הםלעורר‬ ‫שכאשר‬‫חושבים לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהאדם‬ ‫רגיש בלי‬ ‫מאוד ולכן‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחההאדם‬ ‫כלל‬ ‫שכאמור‪ ,‬לב‬ ‫נת‪ ‬שתי‬ ‫"ה יש‬ ‫בהם;‬ ‫לנו‬ ‫לטובה‪.‬לאאכ‪‬נגעהקב‬ ‫דיננו באמת‬ ‫שייצא הדבר‬ ‫להם‪,‬‬ ‫שלמהקב"ה‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫ושוכח‬ ‫מבעלי הבחירה‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫מתפעל‬ ‫כל‬ ‫דרכי התמודדות למתחילים‪ .‬אחד נעשה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח והיא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬העבודה‪,‬‬‫ידיעתו את‬ ‫על נתן לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫אבל‬ ‫מיוסדת‬ ‫מזועזע‪ ,‬והשני מתעלם ואומר‪" :‬לא מענין‬ ‫שהאדם יתפלל וישמח את עצמו במחשבת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד הבדל‬ ‫ועלינואין שום‬ ‫שמועילי‪ ‬ליתמיד‪,‬‬ ‫כלום אתו"‪.‬‬ ‫אותי‪ ,‬אין‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫הבטחון שהקב"ה עוזר ובוודאי יעזור לו‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫מהותי בין השניים‪ .‬היה כאן 'טריגר' שגרם‬‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫וכן יתבונן בהתקדמותו ויראה איך הוא‬ ‫אלה‪.‬כך‪ ,‬וזאת משום שגרם ללבו‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫להגיב‬ ‫לו‬ ‫מהר‬ ‫וכשאנייותר‬ ‫לעצמי‬ ‫שנבהל‪ ,‬הרבה‬ ‫אחרי מי לי‬ ‫לעצמואני לי‬ ‫חוזר‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫להאיץ את דפיקותיו‪.‬‬ ‫בעבר‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫לו אני‬ ‫מכפי שהדבר לקחמה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‪' ,‬אלמלא‬ ‫הבטחו‪‬של חז"ל‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫למאמר זה‬ ‫אכן‬ ‫לנו כדי‬ ‫אי‪‬‬ ‫ניתנההיא‪:‬‬ ‫לדו‪‬לא בה‬ ‫שצרי‪‬קשה‬ ‫השאלה שהדבר‬ ‫הידיעה‬ ‫כמה פירוש‬ ‫וכמה‬ ‫פי יש‬ ‫נחו‪‬לו'‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬יכול‬ ‫עוזרו אינו‬ ‫הקב"ה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬הגמור‬ ‫רוצה‬ ‫להיות הוא ההיפך‬ ‫כי היאוש‬ ‫לייאש אותנו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫כשמדובר במצבים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬ביותר‬ ‫בנוגע לענייני‪‬‬ ‫מובהק וקל‬ ‫משהוא‬ ‫של הבטחון‪ .‬הידיעה ניתנה לנו כדי שנפנים‬ ‫כאלה‪ .‬אנחנו כל‪-‬כך חלשים שם‪ ,‬ממש‬ ‫את השלב הראשון‪ ,‬כמה אנו חלשים בלי‬ ‫עלים נידפים‪ .‬החולשה מתבטאת או בכך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫אצלו כמו מצות ציצית‪ .‬הוא שואל את‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ואם הקב"ה לא עושה לנו נס‪,‬‬ ‫עצמו בעמדו לפני נסיון לגלות סוד‪ :‬נראה‬ ‫בוודאי אנו נופלים‪ .‬כן‪ ,‬זה טוב שנכיר את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לך שזה מפריע לפלוני? לבו משוטט אז‬ ‫חולשתנו ופחיתותנו‪ .‬אכן אז באה גדלותו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בעולם של בין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫של הקב"ה ‪' -‬סומך ה' לכל הנופלים וזוקף‬ ‫לכל הכפופים'‪ .‬אבל האמת נשארת אמת‬ ‫האמת היא שצריך לבוא מדרך נוספת‬ ‫שזהו המקום הקל ביותר לבטוח בו בה'‪,‬‬ ‫פעולותיהם‪ ,‬מחשבותיהם‬ ‫צורותהי"ו‬ ‫פיגאלהבין‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬כדי‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫כי אנו מכירים בו את לזכות‬ ‫חולשתנו‪.‬‬ ‫ותגובותיהם של בני אדם‪ ,‬הן עולם שלם‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬חכמה ושל הבנה‪ ,‬עולם מלא‬ ‫עולם של‬‫מדור אמונה‬ ‫יש שאומרים‪ :‬כאן יותר קל פטרו‪‬‬ ‫לבטוח‪ ,‬כי‬ ‫בהרגשים‪ .‬מישהו בא אליך ואומר לך מילה‬ ‫בדרך הטבע אין סיכוי‪ .‬במקום אחר‪ ,‬שם‬ ‫טובה ‪" -‬דע לך שאני כל‪-‬כך נהנה ממך"‪,‬‬ ‫צריך להיות בעל מדרגה כדי לבטוח‪ .‬אך‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מישהו בא אליך )אולי חלש בדרגה ובחכמה(‬ ‫אפשר להסתכל על זה לאידך גיסא‪ .‬כאן זה‬ ‫נודע לי דבר חדש‪ ,‬נודע‬ ‫ראטה‬ ‫לך‪:‬הי"ו‬ ‫"הנה‪,‬‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ואומר‬ ‫אתה‬ ‫הר"ר‬‫ביבדלחט"אאם‬ ‫המקום הקל ביותר לבטוח‪ ,‬כי‬ ‫לי שפלוני מחזיק ממך עולם ומלואו"‪ .‬מיד‬ ‫רוצה לבטוח בעצמך‪ ...‬את מי אתה מרמה?‬ ‫וטיפשי ‪" -‬מה‬ ‫'תשפ"ב‬‫חדש‬ ‫לעולם‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫נמשךכ"ג‬ ‫במדברבכך‪...‬‬ ‫)בחו"ל מוחך‬ ‫פרשתשל מה‬‫לאיבוד מדבר‬ ‫הולך שלישי‬ ‫אתה הרי יו‪‬‬ ‫פלוני אמר? באמת? מה עוד הוא אמר?"‬ ‫קל להיות כאן בעל בטחון‪ ,‬כי אינני מרמה‬ ‫אבל זה עולם חי של אנשים והרגשים‬ ‫את עצמי שאני יכול‪ .‬בחלק זה אין לי‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫באמת נסיון‪ ,‬כי ברור לי שאיני יכול‪ .‬עיקר‬ ‫עבודתי כאן היא לעורר בי את האמונה‬ ‫סוד הוא‬ ‫יודע‬ ‫לגלותהאד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫הנסיון א‪‬‬ ‫שאף‬ ‫הבטחו‪ ‬נבין‬ ‫מועיל‬ ‫כעת‬ ‫שהקב"ה יעזור לי‪...‬‬ ‫נסיון כזה‪ .‬המחשבות מתרוצצות אז במוח‪:‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫"מה פלוני יחשוב? מה אני יכול להרוויח?"‪.‬‬ ‫עולם של הרגשים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫הנה‪ ,‬מפני מה רוצה האדם לגלות סוד? ‪-‬‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬שבדברים‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫הראשונה לכך‬ ‫לכבוד הסיבה‬ ‫זוהי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫כי הוא רוצה לשאת חן אצל בן שיחו‪ .‬אילו‬ ‫מכפי‬ ‫הריקשה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫המחבר‪,‬‬ ‫לדברי‪‬רבינו‬ ‫המנויים בנוגע‬ ‫ברשימתו של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫היה יודע שהלה יסתכל עליו כעל משוגע‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫בחירה‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬כי בעלי‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫בבטחון‪,‬‬ ‫להיות‬‫השבועות‬ ‫יותר‬ ‫לא‬ ‫לעולם‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫של‬ ‫סודות‬ ‫מגלה‬ ‫שהוא‬ ‫מעורבים בהם‪ .‬למשל נתינת צדקה‪ .‬האדם להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בא‬ ‫נסיונו‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫לעשות‬ ‫ברצונו‬ ‫מעלה‬ ‫היה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫מרגיש מלחמה פנימית ‪ -‬כן מגיע לו‪ ,‬לא להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫רק משום שהוא יודע שהלה יפקח זוג‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫מגיע לו‪ ...‬תאר לך שהעני מבקש ממך כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עיניים וישאל אותו‪" :‬מה? באמת?! איך אתה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫בדרך שאינה מכובדת‪ .‬עליך לדעת לקיים‬ ‫יודע?"‪ ,‬והוא יענה לו‪" :‬אני יודע"‪ .‬וכל רצונו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מצות צדקה שנזדמנה לך באופן הנכון‪ ,‬אבל‬ ‫לבטוחיחשיב‬ ‫אותו אי‪‬‬ ‫שוב‪ ,‬ושוב‬ ‫ידיעתו‬‫שהלהעלישאל‬ ‫מיוסדת‬ ‫יהיה‬ ‫מה‬ ‫ועלינו שלללמוד‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫העני‪ .‬כעין‬ ‫בהתנהגותו‬ ‫שמועילי‪ ‬טרוד‬ ‫לבך כבר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫את עצמו כמי שיודע דברים נסתרים על‬‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬פקדון‪ .‬הוא‬ ‫שבא אותנו‬ ‫לבקש ממך‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫לגבי מי‬ ‫זה‬ ‫הוא נסיון של בין‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫נסיונו‬ ‫ש‬ ‫נמצא‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫שלא בדרך כבוד שהוא צריך את‬ ‫בכלי‪‬לךאלה‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫אדם לחבירו‪ ,‬כי הוא נהנה מהאנרגיה‬ ‫כאלה‪.‬וכשאני לעצמי‬ ‫ברגעיםמי לי‬ ‫שמתפרצתאני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫הפקדון בעוד שבוע‪ ,‬ואתה אומר לעצמך‪:‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מדברים‪ ...‬לב‬ ‫בהקדמתככה‬ ‫למדנואבל לא‬ ‫כברצודק‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫האדם נמשך כל‪-‬כך מהר לכעס ולרוגז וכו'‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫הידיד האמיתי אינו המחמיא‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫מקרעטשניף‬ ‫רוצה‬ ‫הירש‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הרה"ק רבי‬ ‫הבטחו‪ ‬צבי‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שהיא לכאורה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע הגם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שמירת סוד‪,‬‬ ‫אף‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫זיע"א‪ ,‬סיפר שבסיגעט היה אברך חשוב‬ ‫נסיון התלוי באדם עצמו‪ ,‬בסוף היא תלויה‬ ‫מאוד בשם ר' כתריאל שהיה אומר‪:‬‬ ‫בצורת הסתכלותו על העולם‪ .‬היא איננה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫הנדרשות להיות שחקן מוצלח‪ ,‬היא להכנס‬ ‫כשמישהו פוגע בי ומטיח בפני את חסרוני‪,‬‬ ‫אל הדמות‪ .‬למשל‪ ,‬אם הוא מציג את העני‬ ‫הוא הרי ידידי הטוב ביותר‪ ,‬וכי אשנא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫המסכן‪ ,‬הוא נכנס לדמותו כל‪-‬כך חזק‪ ,‬עד‬ ‫אותו?! הלא הוא אומר לי מה עלי לתקן‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהוא יכול להוריד דמעות אמיתיות‪.‬‬ ‫מגיעים הדברים לידי כך שאם בהצגה‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מי שמרעיף עלי דברי שבח‪,‬‬ ‫וכי אאהוב אותו?! הלא הוא רוצה‬ ‫קוראים לו בשם מסוים‪ ,‬כשילך אחר‪-‬כך‬ ‫להמיתני! הוא רוצה לעורר בלבי פניות‪.‬‬ ‫יקרא לו בשם זה‪ ,‬הוא‬ ‫ומישהו הי"ו‬ ‫ברחובומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫הוא‬ ‫הלבבות'‪.‬‬ ‫זהו סגנון דיבור של 'חובת‬ ‫ובטחוןאליו‪ ,‬הגם ששמו האמיתי שונה‬ ‫יסתובב‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אמר כך‪ :‬יש לי תכלית שאליה אני‬ ‫פטרו‪ ‬צריך‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫להגיע‪ ,‬פלוני מקרבני אליה או מרחקני? זה‬ ‫אף כשהאדם משמש כשחקן במערכת‬ ‫המדד היחיד שלי‪ .‬ידוע שיש 'כתית למאור'‬ ‫ז"ללחבירו‪ ,‬אין הכוונה שהוא פועל‬ ‫פסח‬ ‫אדם‬ ‫שבין‬‫כדי הרה"ח‬ ‫אדםלע"נ‬‫נלמד‬ ‫ויש 'כתית למנחות'‪ .‬אפשר לכתת‬ ‫ראטה עד שהוא בעצמו חצוי‬ ‫הי"ו ולחוץ‬ ‫השפה‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט מן‬ ‫הר"רכדי‬ ‫חנני' רק‬ ‫לכתתו‬ ‫לגרום לו להאיר ואפשר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לשנים‪ .‬ממש לא‪ .‬הוא יכול להיכנס לדמות‬ ‫להורידו מטה מטה‪ .‬כך גם לגבי מילים‬ ‫הסוף( – כ"ג‬ ‫מילים טובות‬ ‫לתת הלפלוני‬ ‫טובות‪ .‬יש מילים טובות שבונות‪ ...‬יש לך‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ובאמת אייר‬ ‫בחוקותי‬‫)בחו"ל עד‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫ואפילו לבכות אתו‪ .‬אבל למעשה מדובר‬ ‫כח‪ ,‬אדרבא‪ ,‬עשה את זה קצת יותר טוב‪,‬‬ ‫בהצגה אחת גדולה‪ .‬הוא שחקן כה טוב‬ ‫התקדם הלאה‪ ,‬אל תיבהל‪ ,‬אתה עושה‬ ‫שהוא בעצמו מתפעל מהסיפור כשהוא‬ ‫דברים נכונים‪ ...‬ויש מילים טובות‬ ‫מספר אותו‪ ,‬הוא מתרגש‪ .‬אבל זה בכלל לא‬ ‫שהורסות את האדם‪ .‬הוא מזמן לא היה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫במקום כה נמוך כמו המקום זה שפלוני‬ ‫במילותיו‪.‬‬ ‫בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות אליו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הורידו‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫השחקן מצפה לגמול‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שחקן בהצגה ותו לא‬ ‫אם כן‪ ,‬כיצד יכול האדם לדעת אם זה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬עליך לדעת כיצד לצאת מעולם‬ ‫הוא או לא? התשובה היא שיעמיד את‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫פשוטה‪,‬מהשהרי‬ ‫כזה‪ ,‬וזה קשה מאוד‪ ,‬כי אנו חיים עם בני‬ ‫צרי‪‬‬ ‫היעדהאד‪‬‬ ‫שלך? לאן‬ ‫לכ‪‬השאלה‪:‬‬ ‫הסיבהמול‬ ‫עצמו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫ועלינוהוא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הבריות‬ ‫מעורבים עם‬ ‫להיות‬ ‫אדם‬ ‫משהוא לחיות‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫השחקן מעוניין‬ ‫שואף להגיע?‬‫להצליח‬ ‫אתה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל אנו מגיעים‬ ‫לחייךלהשתמש‬ ‫לסביבה‪ .‬מכאן‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬ועלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬אומר‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫ואשמורג‪‬לך'‪ .‬הוא‬ ‫של 'שמור לי‬‫להצליח‬ ‫בחיים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬בטחון‬ ‫להיות בעל‬‫לעורר‬ ‫כדיקשה‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫שאמרנו ש‬ ‫למה‬ ‫מרוצים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בלי יהיו‬ ‫שהשכנים‬ ‫הצלחה צריך‬ ‫ברוחניות‬ ‫לעצמו‪ :‬אני‬ ‫כלל‬ ‫הקבכי"הזהנת‪‬עולם‬ ‫לנו‬ ‫לאחרים‪,‬‬ ‫הקשורים‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫בדבריםדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫זקוקים לי‪ ,‬כך‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה שכפי שהם‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ממני‪ .‬אני יודע‬ ‫כל‬ ‫מהקב"ה‪ .‬עניין‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫בו כלי‪‬‬ ‫וקל לשכוח‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מסוג אחר‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אני זקוק להם‪ .‬אני רוצה להגיע אל הגמול‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫נוסף הוא שהצורך להיות מעורב בין‬ ‫זה מה שרבינו המחבר אומר כאן‪ ,‬לא ברמז‪,‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הבריות שני מהלכים יש לו‪ .‬תחילתם של‬ ‫אלא בפירוש‪ .‬אני טוב לבני אדם כי אני‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫שני המהלכים נראים דומים להפליא‪ ,‬אך‬ ‫בהירות‪ .‬את חיוכם‪ ,‬אני‬ ‫יותר אני צריך‬ ‫מקווהלקבל‬ ‫לגמולם‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬וסופם‪ ,‬רחוקים כרחוק מזרח‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫פנימיותם‬ ‫צריך שיאמרו שאני אדם נפלא‪ ,‬אני צריך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ממערב‪.‬למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫כבר‬ ‫אנילהם‪ ,‬הם יהיו אז‬ ‫כשאצטרך‬ ‫מה‬ ‫העת‪,‬‬ ‫שבבוא‬ ‫בשבילי‪ .‬אני צריך שאנשים יבואו לחתונתי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשחקן‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫הדרךלשער‬ ‫הראשונה היא‬ ‫הלבבות‬ ‫חתונה‪ ,‬אף‬ ‫אי‪‬‬ ‫בשום היא‪:‬‬ ‫אשתתף‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהאם לא‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫אני חייב‪.‬‬ ‫כמה לומר‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫אלופימילים‬ ‫הבטחו‪‬יודע‬ ‫נחו‪‬‬ ‫לחייך‪ ,‬הוא‬ ‫יודע מתי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫מינימום שאני‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ישכשהאד‪‬‬ ‫ישתתף בשלי‪.‬‬ ‫צרי‪ ‬לאהבטחו‪‬‬ ‫אחד‬ ‫לשחק כל‪-‬כך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫והוא יודע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫למי‪,‬בנוגע‬ ‫לומרנחו‪‬‬ ‫מה‬ ‫משהוא‬ ‫חייב להתאים את עצמי אליו‪ .‬מה עוד? ‪-‬‬ ‫טוב‪ ,‬שהוא מרגיש שזה אמיתי‪ .‬אצל‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫השחקנים בהצגות‪ ,‬אחת מהתכונות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫הוא מכבד את אביו‪ ,‬לא משום שהוא רוצה‬ ‫הוא עשה חשבון מהיר מתישהו בחיים‬ ‫לקבל ממנו משהו‪ .‬הוא מכבד את אביו‪ ,‬כי‬ ‫שאם לא מסתדרים בענייני בין אדם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא רוצה לעשות נחת רוח להקב"ה‪,‬‬ ‫לחבירו‪ ,‬החיים נידונים לסבל‪ .‬זה דווקא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫והקב"ה רוצה שהדבר ייעשה עם לב ועם‬ ‫הכנעה וביטול‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬השאלה היא לאן הוא רוצה להגיע‪.‬‬ ‫הטעות שיש לאדם הזה‪ ,‬היא שהוא חושב‬ ‫שהעולם הזה הוא הטרקלין‪ .‬הוא עושה‬ ‫שכל פעם שאנו עושים‬ ‫לראותהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאאפשר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הוא‬ ‫הר"ר כי‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לחבירו‬ ‫הכל להסתדר בין אדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רוצה להצליח כאן‪ .‬הוא שחקן‪.‬פטרון‬ ‫הוא לא‬ ‫ששייך למערכת שבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫משהו‬ ‫ובטחו‪ ‬לגמול ולמשוב )'פידבק'(‪' .‬אמור‬ ‫אמונה מצפים‬ ‫מדור אנו‬ ‫להתדבק‬‫פטרו‪‬‬ ‫רואה צורך לעבוד על מדותיו כדי‬ ‫תודה'‪' ,‬שלח לי משהו'‪' ,‬זכור אותי כשזה‬ ‫בה'‪ ,‬הוא לא חושב בכלל על הקב"ה‪.‬‬ ‫לחלוקה'‪ .‬הציפייה לגמול בענינים‬ ‫יגיעפסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫שבין אדם לחבירו‪ ,‬מושרשת אצלנו עמוק‬ ‫כולנו מכירים את הדיון האם כשהאדם‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫פעם‬‫מדיהר"ר‬‫ביבדלחט"א‬ ‫מתייגע בלימודו‪ ,‬הוא צריך‬ ‫מאוד‪ ,‬ואיננו רואים בזה שום בעיה‪.‬‬ ‫לעצור ולחשוב על דביקות בה' או‬ ‫'תשפ"ב שמגיעים‬ ‫זמן ה רב עד‬ ‫אמנם( – כ"ג‬ ‫לוקח אייר‬ ‫במדבר אתה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫פרשת‪ -‬עכשיו‬ ‫שלישידביקות‬ ‫עצמו הוא‬ ‫שהלימוד יו‪‬‬ ‫למעלה‪ ,‬אבל דבר ראשון ‪ -‬למה סילקת את‬ ‫לומד‪ ,‬אינך צריך לחשוב עכשיו על הנושא‪.‬‬ ‫הקב"ה לגמרי? תפתח לו חלון‪ .‬תתחיל‬ ‫לענייננו‪ ,‬יש מי שאומר‪ :‬כשאני עוסק‬ ‫להתבונן בנושא‪ .‬זו הרי תמיד הדרך‬ ‫בעניינים שבין אדם לחבירו‪ ,‬אין לי צורך‬ ‫להתעלות‪ .‬תתחיל לתת למוחך לרוץ בכיוון‬ ‫לחשוב על הקב"ה‪ .‬אני עסוק עכשיו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬עדיין‬ ‫א‪ ‬תעשה‬ ‫מועילאלתמיד –‬ ‫הנעשה‪ .‬אל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולשים לב‬ ‫הזה‬ ‫בלהרגיש מה שפלוני מרגיש ולבכות אתו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬הקב"ה‬ ‫יותרמדוע‬ ‫אבל כך ‪-‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫לחשוב על‬ ‫ולאהוב אותו ולומר לו את המילים אי‪‬‬ ‫כלום‪ .‬תתחיל‬ ‫דברי‪‬בין אדם‬‫הסוגיא של‬ ‫את כל‬ ‫אי‪ ‬לנו‬ ‫נתן‬ ‫הנכונות‪ ,‬ואני עושה זאת כל‪-‬כך טוב‪ ,‬שאין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬ ‫דברי‪ ‬שאומרים‬ ‫מולבאנשים‬‫מוקפים‬ ‫בסוגיית‬ ‫צריך לשמוע‬ ‫אתה הפע‪‬‬ ‫לכלום‪.‬נעסוק‬ ‫צורךשבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫יותר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כשאנונחו‪‬‬ ‫לחבירו‪,‬שהוא‬ ‫אחר‪-‬כך את פלוני מה הוא אומר עלי‪ .‬שאל מכפי‬ ‫לנו מילים טובות ולהיפך? התשובה היא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אותו‪...‬‬ ‫שהקב"ה נתן לנו את כל זה‪ ,‬כדי שנצטרך‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫לעבוד ולהרגיל את עצמנו להכיר גם שם‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫הקב"ה‪.‬בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫לעשות בלי ציפייה לגמול‬ ‫את‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫זוהי דרך אחת‪ ,‬דרכו של מי שמקווה‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫כשאנישלמקבל‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהאותך גם‬ ‫כל אני אוהב‬ ‫לגמול‪ .‬אם הוא יודע שלא ירוויח מזה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מחמאותאי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו‬ ‫כלום‪ ,‬הוא מתלונן ואומר כך‪" :‬האנשים כ"כ‬ ‫מה‬ ‫ללמודאעשה‬ ‫הייתי‪ .‬ועלינו‬ ‫חשבתי שאם‬ ‫טיפשתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫רעים‪.‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נראה לך שרק טרגדיה היא חושך?!‬ ‫להשתמש‬ ‫שילך אי‪‬‬ ‫לכל החתונות ‪-‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫אהיה זה‬ ‫התורה‬ ‫טובות‪ ,‬אם‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שאין אור‪ .‬ר' כתריאל‬ ‫יותרמקום‬ ‫לקבל בכל‬ ‫כדי‬ ‫חושך הוא‬ ‫מזה‪ .‬משהו‪ .‬ולמעשה‪ ,‬שום דבר לא‬‫ארוויח אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מסיגעט ידע שכאשר הוא שומע מילים‬ ‫עזר לי‪ .‬הוא כאילו אינו מכיר אותי‪ .‬אני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫אני ולא אור‪ ,‬כי אור‬ ‫חושך‬‫טובות‪ ,‬שורר אצלומה‬ ‫מתחמק‪"...‬‬ ‫למדנוקטנה והוא‬ ‫כברלטובה‬ ‫זקוק‬ ‫הוא כשרואים את הקב"ה‪ ,‬וכעת בגלל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬אצלו‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותו‪,‬בהשורר‬ ‫ומשבחים לדו‪‬‬ ‫שמגדלים‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫כמההמחבר‬ ‫וכמה‬ ‫רבינו‬ ‫הבטחו‪ ‬בא‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫המהלך הזה‬ ‫של את‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ל'אמונתך‬ ‫רוצה‬ ‫להיות עכשיו‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הוא זקוק‬ ‫חושך‪ ,‬והרי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬מעולם זה‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫להוציא אותך‬ ‫נחו‪ ‬באבנוגע‬ ‫לעקור‪ .‬הוא‬ ‫משהוא‬ ‫בלילות'‪ .‬עליו לחזק את עצמו ולומר‪:‬‬ ‫הדרך האחרת היא זו שהאדם עושה את‬ ‫"הקב"ה הוא זה ששלח לי את המילים‬ ‫הדברים הנכונים בלי שום קשר למקבלים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫בערוב ימיהם ואינם מאירים לו פנים‪ ,‬אלא‬ ‫האלה‪ ,‬הקב"ה מנסה אותי‪ ,‬הקב"ה! אני‬ ‫להיפך ‪ -‬בקוצר רוחם הם מתרגזים‬ ‫אוהב אותך‪ .‬גם זו לטובה‪ ,‬אני שמח"‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ומתלוננים עליו‪ ,‬והוא אומר לעצמו‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫"היתכן?! אני הרי הבן שמתמסר בשבילם‬ ‫יותר מכולם‪ .‬ויתרתי על כל סדר היום שלי‬ ‫כשמדובר בעניינים שבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫קשה מאוד לזכור זאת‪ .‬על האדם להזכיר‬ ‫ואני קורע את עצמי בשבילם‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬הם‬ ‫לעצמו בכח ‪' -‬אשרי שא‪-‬ל יעקב בעזרו‬ ‫פעם"ו אחר פעם ומאשימים‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫צועקים עלי‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫פלוני?‬ ‫עםאליעזר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫ִשׂברו על ה' אלוקיו'‪ .‬מה יש‬ ‫לזכות לך‬ ‫ובטחון‬ ‫שאין לו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אותי"‪.‬‬ ‫'אל תבטחו בנדיבים בבן אדםפטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬ביום‬ ‫תשועה‪ ,‬תצא רוחו ישוב לאדמתו‪,‬‬ ‫אכן‪ ,‬הקב"ה ברא את המציאות הזאת‪,‬‬ ‫ההוא אבדו עשתונותיו'‪ .‬האנשים האלה‬ ‫כי הוא רוצה שתעשה את המוטל עליך‬ ‫שנמצאים סביבך אשר אתה רוצה למצוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ותאמר‪" :‬התדבקתי היום בה'‪ .‬אני חושב‬ ‫חן בעיניהם‪ ,‬מי הם בכלל? ‪ -‬הן יבוא יום‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫עשתונותם‪".‬ר תן‬ ‫ביבדלחט"א הר‬‫שישובו לאדמתם וייאבדו‬ ‫שמכל המצוות שקיימתי היום‪ ,‬אותה‬ ‫קיימתי עם הכוונה הנכונה ביותר לשמה"‪.‬‬ ‫לעצמך להתקדם קצת בענין זה‪ .‬לכל‬ ‫'תשפ"במצווה? אני‬ ‫שמחה של‬ ‫היא( – כ"ג‬ ‫שמחתי ‪-‬‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי‬ ‫מתפלל‪.‬‬ ‫)בחו"ל איה‬ ‫במדבר‬‫כשאתה‬ ‫שלישיזהפרשת‬ ‫הפחות יו‪‬‬ ‫תחשוב על‬ ‫רוצה להרגיל את עצמו לפני שאני מתעצב‬ ‫צייר במוחך איך אתה נראה כשפלוני אינו‬ ‫אל לבי‪ ,‬אני רוצה לזכור שאם אני עושה‬ ‫קיים בכלל בעולם‪ .‬אמור לעצמך‪" :‬זה הרי‬ ‫את המוטל עלי בציפייה לקבל מהם גמול‪,‬‬ ‫יכול לקרות‪ ,‬ובכן‪ ,‬מה אעשה אז? אם כן‪,‬‬ ‫אני זה שמכניס את עצמי למצב של עגמת‬ ‫תן לי כבר עכשיו לעשות את זה‪ .‬תן לי‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫לחשוב על הקב"ה‪ .‬אני נמצא בודד בעולם‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אבל יש לי אלוקים"‪ .‬לבדידות יש מעלה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪ ‬לו מילה‬ ‫שפלוני יגיד‬ ‫עצומה‪ .‬היא מסייעת לאדם להתדבק בה'‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שבטוחמול‬ ‫כמיכראוי‬ ‫אי‪‬הרי זה‬ ‫לבטוח‬ ‫טובה‪ ,‬ומי שמכיר את פלוני‪ ,‬אומר לו‪:‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫אבל הקב"ה‬ ‫אותי‪,‬הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫מבינים‬ ‫לכבודאינם‬ ‫אנשים‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬אותי‪.‬‬ ‫מבין‬ ‫"בחיים הוא לא יאמר לך"‪ .‬או כעין זה‪ ,‬מי‬ ‫בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫העירהאד‪‬‬‫לקמצןשהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫שמחליטלכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אשר אינו‬ ‫לפנות‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא בלבו‬ ‫לאף יותר‬ ‫אחד‪ ,‬ומעורר‬ ‫ברוחניות‬ ‫את כיסו‬ ‫להצליח‬ ‫פותח‬ ‫בּלבד‬ ‫הא‪-‬להים ִ ְ ַ‬ ‫להתקרב ֶאל ָ ֱ ֹ ִ‬‫ְ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הגון ‪-‬ג‪‬אםשאי‪‬‬ ‫בסוף אינו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫סכום מה‬ ‫להצליחשיתן לו‬ ‫ציפייה‬ ‫רחמי‪‬שכל‪-‬כך‬ ‫מהסיבות‬ ‫כדי אחת‬ ‫לנופנים‪,‬‬ ‫שניתנו כל‬ ‫על‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לבטוח שיש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בעגמת נפש‬ ‫הצלחה עצמו אשם‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל לו‪ ,‬הוא‬ ‫נותן‬ ‫קשה להיות בבטחון במקומות האלה‪ ,‬היא‬ ‫מראש‪" :‬לא!‬ ‫לו‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫לעצמו של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה לומר‬ ‫כל על האדם‬ ‫ששוכחים אז מהקב"ה‪ ,‬וכשעושים מה‬ ‫אינני מצפה לשום גמול"‪ .‬זה הרבה יותר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שצריך‪ ,‬עושים אותו מתוך שאיפה וציפייה‬ ‫קל‪ ,‬אפילו מצד העולם הזה‪ .‬יש לי אלוקים‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד רבינו‬ ‫לכן קבע‬ ‫ועלינו‬ ‫בחזרה‪.‬‬ ‫משהותמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לקבל‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫וכשאני מקבל חיוך‪ ,‬הוא זה שנתן לי אותו‬ ‫להשתמש‬ ‫הבּטּחוֹן‬ ‫יוֹשׁר ַ ִ ָ‬ ‫אי‪ֶ ‬‬ ‫אותנו ַ ֵ‬ ‫אוֹפנּי‬ ‫בדבריו‪" :‬‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫המחבר שם‬ ‫בהירות‪ .‬חייבים להתרגל‬ ‫אלי יותר‬ ‫דרך פלוני‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫ושלחו‬ ‫בּלבבוֹ ָכּל‬ ‫צוֹפן ִ ְ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫האדם‬ ‫אלה ֶ‪.‬‬ ‫שׁיּהיה ָ ָ ָ‬ ‫בכלי‪ְ ִ ֶ ‬‬ ‫בּזה‪,‬‬ ‫ֶָ‬ ‫בכך‪ ,‬אחרת‪ ,‬נסבול גם בעולם הזה‪.‬‬ ‫הא‪-‬להים‬ ‫האלּה ‪ֵ ָ ְ ִ ְ ...‬‬ ‫להתקרב ֶאל ָ ֱ ֹ ִ‬ ‫המּעשׂים ָ ֵ ֶ‬ ‫ַ ַ ֲ ִ‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫מה אני‬ ‫ולא‬ ‫רבינו ֵ ֵ ֶ‬ ‫בּיניהם‪ֹ ְ ,‬‬ ‫וכבוֹד‬‫בהקדמת ָ‬ ‫לקנוֹת ֵשׁם ְ‬ ‫למדנו‬ ‫לא ִ ְ‬‫כבר ֹ‬ ‫בּלבד‪,‬‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫נחזור שוב‪ :‬סיבת הקושי הראשונה היא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫עליהם"‪.‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫להשׂתּרר ֲ ֵ ֶ‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולא ְ ִ ְ ָ ֵ‬‫מהם‪ֹ ְ ,‬‬ ‫לשער‬ ‫הגּמוּל ֵ ֶ‬ ‫הלבבות‬ ‫לקוּוֹת ַ ְ‬‫ְַ‬ ‫לעולם בני‬ ‫אי‪‬‬ ‫ונכנסיםבה היא‪:‬‬ ‫מהקב"ה לדו‪‬‬ ‫ששוכחים‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫וכועסים‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותומתרגזים‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לגמול‪,‬‬ ‫האדם‪ ,‬מצפים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫המנויים ברשימתו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעלכללענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬נכונה‬ ‫הוראה זו‬ ‫משהוא‬ ‫ובגלל זה שוכחים בשנית מהקב"ה‪ ,‬וחוזר‬ ‫של רבינו המחבר‪ .‬למשל‪ ,‬כשהוא נותן‬ ‫חלילה‪.‬‬ ‫צדקה לעני‪ ,‬וכן כשהוא מתמסר להוריו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫מאוד‪ ,‬ואם האדם עושה את המוטל עליו‬ ‫הדרך הנכונה מחייבת עבודת המדות‬ ‫בעניינים שבין אדם לחברו מחמת הסיבה‬ ‫הסיבה השנייה לקושי‪ ,‬היא שכדי לקיים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הנכונה‪ ,‬זה מכריח אותו לעבוד על תיקון‬ ‫את המצוות האלה בדרך הנכונה‪ ,‬צריך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מידותיו מכל הצדדים‪ .‬זהו ההבדל הגדול‬ ‫ביותר‪ .‬אם אינך עושה את זה מחמת הסיבה‬ ‫לעבוד על המדות ובראשן הגאוה‪ ,‬וזה קשה‬ ‫ומפרך‪ .‬כשהאדם שחקן‪ ,‬יעדו אינו אלא‬ ‫הנכונה ‪ -‬זה לא יזכך אותך‪ .‬אם אתה עושה‬ ‫למצוא חן בעיני בני אדם וממילא אינו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫הסיבה הנכונה ‪ -‬זה יזכך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאזה מחמת‬‫ב‪ ‬את‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫כשהוא‬ ‫גם‬ ‫צריך לעבוד על מדותיו‪ ,‬כי‬ ‫ובטחון מאוד‪ ,‬כי זה יפגוש אותך בכל‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אותך עד‬ ‫מוותר‪ ,‬יש לו חשבון בכך‪ .‬זה מאוד נפוץ‬ ‫ובטחו‪ ‬פינה‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫מקום ובכל‬ ‫לדאבון לב‪ .‬תמיד הוא פועל מתוך 'שמור‬ ‫לי ואשמור לך'‪ .‬אתה צריך להכיר אותו‪ .‬אם‬ ‫חינוך הבנים לשם מה?‬ ‫לך‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מוותרלע"נ‬ ‫הוא עושה לך טובה‪ ,‬אם הוא נלמד‬ ‫הנה רבינו המחבר הזכיר כמה וכמה‬ ‫כמה‬ ‫חשבונית‪.‬‬ ‫חכה ותראה שישלח לך‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫דברים שקשורים ללימוד לאחרים ‪ִ" -‬לימוּד‬ ‫שלך יש חוש פוליטי‪ ,‬לו יש חוש פוליטי‬ ‫השׁבת‬‫מהרע‪ַ ָ ֲ ,‬‬ ‫הזהר ֵ ָ ַ‬ ‫החכמה‪ַ ,‬צווֹת ַבּטוֹב‪ֵ ָ ִ ,‬‬ ‫ַ ָ ְ ָ‬ ‫מחודד פי כמה וכמה‪ .‬אתה מחשב צעד‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הא‪-‬להיםה‪ְ ,‬‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג ֱ ֹ ִ‬ ‫–‬ ‫הרשׁעים( ֶאל ָ‬ ‫בחוקותי‬ ‫)בחו"ל ָ ְ ָ ִ‬ ‫אדם‬ ‫בּני ָ ָ‬‫והוֹרוֹת ְ ֵ‬ ‫במדברצעדים‬ ‫פרשתארבעה‬‫מחשב‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪ ‬והוא‬ ‫אחד קדימה‪,‬‬ ‫כּשׁמעיר‬‫חרפּתם ְ ֶ ֵ ִ‬ ‫ולסבּוֹל ֶ ְ ָ ָ‬ ‫טוֹבתם‪ְ ִ ְ ,‬‬ ‫ָ ָ‬ ‫דרכי‬ ‫ַ ְ ֵ‬ ‫קדימה‪ .‬הוא מהיר ממך פי כמה‪.‬‬ ‫וּמיראם‬ ‫אוֹתם ְ ַ ְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫וּמייחל‬ ‫העבוֹדה ְ ַ ֵ‬ ‫אוֹתם ֶאל ָ ֲ ָ‬ ‫ָ‬ ‫וּבעוֹנשׁ"‪ .‬והרי הוא כולל בזה את כל‬ ‫בּגמוּל ָ ֶ‬ ‫ַ ְ‬ ‫כאמור‪ ,‬אדם כזה לעולם אינו נזקק‬ ‫הסוגיא של חינוך הבנים וחינוך התלמידים‪,‬‬ ‫לעבוד על מדותיו‪ .‬גם כשהוא מוותר על‬ ‫תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מועיל‬ ‫יסודות‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בה‬ ‫ומעמיד‬ ‫משהו‪ ,‬גם כשהוא פועל נגד עקרונותיו‪ .‬הוא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אומר‪ :‬אף פעם אינני הולך לשם‪ ,‬אך הפעם אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫השאלה הראשונה ששואלים את האב‬ ‫אני חורג‪ ,‬אך ורק בשבילך‪ .‬דע לך שלאף‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫היא‪" :‬מדוע אתה רוצה לחנך את בניך?" ‪-‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬לך‪ .‬מהי‬‫נעסוק ‪ -‬רק‬ ‫שבועות את זה‬ ‫אינני עושה‬‫לכבוד‬‫אחד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫זה צריך להיות חסד של אמת‪ .‬איני יודע‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הרישום‬‫רוחניי‪ .‬אין‬ ‫חג‬ ‫ואשמור לך'‪.‬‬‫לדברי‪‬‬ ‫הסיבה? ‪-‬בנוגע‬ ‫'שמור לי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫אם אנו רשאים להיכנס לעומק‪ ,‬כי אז לא‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫כשהוא‬ ‫וזה נכון גם‬ ‫עצמית‪.‬‬ ‫לעבודה‬ ‫קשר‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫רגלינומשהוא‬ ‫ועלולים אנו‬ ‫ואת יותר‬ ‫ברוחניות‬‫את ידינו‬ ‫להצליח‬ ‫נמצא‬ ‫באמצע הלילה‪.‬‬ ‫להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬הולךעלינו‬ ‫מקופיא‪.‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫אולי רק‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬נדבר‬ ‫להצליחברוחנו ח"ו‪.‬‬‫להישבר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בדרךרחמי‪‬‬ ‫הנכונה‪ ,‬הרי‬ ‫לעורר‬‫כדיצועד‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫כשהאדם‬ ‫אך‬ ‫לבטוח וזו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לגמולובלישל דבר‬ ‫ברוחניות‬ ‫מצפה‬ ‫הצלחה‬ ‫כשהאדם‬ ‫הוא אומר כך‪" :‬יש לי כאן תכלית בעולם‪ ,‬כלל‬ ‫הסיבה שהוא עוסק בו ‪ -‬הוא צועד בדרך‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫יש לי הרבה גאווה )האדם הרי נולד עם גאות כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫הבלתי נכונה‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫טבעית(‪ ,‬ויש לי גם הרבה כעס וכן תאוות מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫לא לזה היא ציפתה‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫הניצוח ורצון לנקום או לראות בצרת‬ ‫להשתמש‬ ‫העולם‬ ‫אומות‬ ‫אי‪‬‬ ‫אצל‬ ‫שרואים‪,‬אותנו‬ ‫להבדיל‪,‬‬ ‫מלמדת‬ ‫)כפי‬ ‫התורה‬ ‫אחרים‬ ‫אומרים‪ ,‬בדרך משל‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬‫יותראנשים‬ ‫לשמוע‬ ‫לקבל‬‫כדימצוי‬ ‫לפרסם הודעות של השתתפות בצער‪,‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שמעדיפים‬ ‫על בנות שאינן לבושות כאמן‪" :‬לא את זה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫הוא הגוף‪.‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינוכךבעל‬ ‫ישראל("‪.‬‬ ‫בהקדמת‬‫מאשר לראות בהצלחת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫אניציפתה"‪ .‬וזו טעות‬ ‫היא רצתה‪ ,‬לא לזהמההיא‬ ‫נשמתו של יהודי זכה ונקייה‪ ,‬אך הגוף‪ ,‬כל‬ ‫גדולה מאוד‪ .‬משמעות הדבר היא שרואים‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫עוד לא הזדכך‪ ,‬יש לו את כל התשוקות‬ ‫ומוכנה‬ ‫אי‪‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫חרושת‬ ‫בית בה‬ ‫שצרי‪‬להלדו‪‬‬ ‫השאלהכמי שיש‬ ‫את האם‬ ‫האלה‪.‬הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫האפלות‬ ‫ממנו את‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫כדי להוציא‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬מאוד‬‫להשקיע הרבה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מה שהיא אוהבת‪ ,‬ובסוף היא רואה שיצא‬ ‫ובכן‪ ,‬לעבוד על המדות מתוך הבנה‬ ‫משהו אחר‪ ,‬לא מה שהיא אוהבת‪.‬‬ ‫שזהו הטוב והנעים ביותר‪ ,‬זו עבודה קשה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫אינני משקיע אצל בעל הקשרים‪ .‬אני בקשר‬ ‫שואלים את המדברים‪" :‬האם הן לבושות‬ ‫מאוד טוב איתו ומרחם עליו‪ ,‬אבל אני‬ ‫בצניעות לפי ההלכה?" והם משיבים‪" :‬כן‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עובד אצל מישהו אחר‪ .‬אני עובד אצל‬ ‫בוודאי‪ ,‬אבל לא לזה היא ציפתה"‪ .‬אמנם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הקב"ה‪ .‬גם אם מפטרים אותי וגם אם אני‬ ‫נשאר בלי מקור פרנסה ‪ -‬לא כאן אני‬ ‫כן‪ ,‬לרדת במדרגה הוא נושא שצריך לדון‬ ‫בו‪ ,‬אבל סגנון הדיבור הנ"ל אינו קשור‬ ‫עובד"‪.‬‬ ‫לדיון זה‪ .‬הוא סגנון שבנוי על זה שהאדם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אם‬ ‫הר"ראדם‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫אומר‪" :‬כיצד אני נראהלזכות‬ ‫בעיני בני‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון לעשות זאת ברגישות הנכונה‬ ‫מדור אמונה לדעת‬ ‫אין לי מה להראות? רציתי פטרון‬ ‫להתפאר‬ ‫ובטחו‪ ‬להיות עם הרגש הנכון‪ ,‬לרחם‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ובאותו זמן‬ ‫בילדיי‪"...‬‬ ‫ולדבר באהבה ולא להיסחף‪...‬‬ ‫זה מביא כל‪-‬כך הרבה עגמת נפש ואינו‬ ‫צועק ואתה עונה ברוגע‪ .‬זה לא‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫טוב הרה"ח הלה‬ ‫מהלע"נ‬‫נלמד‬ ‫מביא שום דביקות‪ .‬ללמד אנשים‬ ‫מתחיל להרים את קולו‬ ‫ראטה‬‫הי"והיה‬ ‫ליפאאילו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫קל‪ ,‬כי‬ ‫אבל"ראם‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫ומה אינו טוב ‪ -‬מביא דביקות‪.‬‬ ‫רק כעבור עשרים דקות‪ ,‬יכול היה להספיק‬ ‫האדם עושה את הדברים האלה‪ ,‬לא כדי‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"באבל זה לא‬ ‫הלבבות‪.‬‬ ‫כ"ג חובת‬ ‫בינתיים‬ ‫להתקרב אל ה' ולא כדי לקיים את מצותיו‪,‬‬ ‫)בחו"ל ללמוד‬ ‫אייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫כך‪ .‬זה הולך כל‪-‬כך מהר‪ .‬הלה מיד מתחיל‬ ‫אלא משום שהוא רוצה להשיג לעצמו את‬ ‫לצעוק בקולי קולות‪ ,‬וכמעט בלתי אפשרי‬ ‫מה שהוא חולם‪ ,‬זה גורם לו לעגמת נפש‬ ‫שלא להיסחף אחריו‪ .‬האם אתה יכול‬ ‫מרובה ומרחיקו מהקב"ה‪.‬‬ ‫להראות את זה?‬ ‫לא תגור מפני איש‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כאן הוא מקום הבטחון‬ ‫אנו רוחניי‪‬‬ ‫מדברים‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫כך‪ .‬אין‬ ‫בכל הבטחו‪‬‬ ‫התחומים זה‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫עכשיו על לעשות א' במקום ב'‪ .‬מדברים‬ ‫שכאן הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫המחבר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫רבינומול‬ ‫כראוי‬‫אותנו‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬מלמד‬ ‫שמלמד אותנו‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקמההפע‪‬‬ ‫המניע‪ .‬זה‬ ‫לכבודשינוי‬ ‫שבועות‬ ‫רק על‬ ‫דברי‪‬אז לעצמו‪:‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫האדם אומר‬ ‫הבטחון‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫מקומו של‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫"אני באמת לא יודע איך עושים את זה‪.‬‬ ‫האדם‬ ‫חג‬ ‫להיפך‪.‬הרי‬ ‫הוא גם‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע ושכך‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬המחבר‬ ‫רבינו‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫תלמידיו‪ ,‬וזה‬ ‫צריך לחנך את בניו או את‬ ‫אך מה? אני פונה לעזרתו יתברך"‪ .‬הקב"ה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליח‬ ‫ידרוש ממנו להיאבק קצת‪ .‬הוא יצטרך‬ ‫להצליח‬ ‫אפשרי‪ .‬כדי‬ ‫לך שהדבר‬ ‫אומר‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לומר מה שיש לו לומר והלה לא ירצה‬ ‫שאי‪ ‬הייתי‬ ‫לנס‪.‬ג‪‬אם לא‬‫זקוק מה‬ ‫להצליח‬ ‫ברוחניות‪ ,‬אתה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לקבל‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחבשום‬ ‫בלימצליח‬ ‫ברוחניות‬ ‫היית‬ ‫הצלחה כה‪ ,‬לא‬ ‫עוזר לך עד‬‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אתה נבהל‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתכן‪ ,‬של‬ ‫מדוע‪ ,‬אם‬ ‫דבר רוחני‪.‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬יש תקנה‬ ‫מוסד ובו‬ ‫שהאדם מנהל‬ ‫לבטוחתוכל‬ ‫מרגיש שלא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬נניחלהצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שאתה אי‪‬‬ ‫בחלקיםידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬‫כל‪-‬כך‬ ‫שלא להתלבש באופן מסוים וכעת הוא‬ ‫לעשותם?‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מעיר לגביר או לבעל הקשרים ואומר לו‪:‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫ומי שלא‪ ,‬אינו‬ ‫אותנו‬ ‫אצלנו‬ ‫מלמדת‬ ‫כן נהוג‬ ‫התורהאפשרות‪.‬‬ ‫"אין‬ ‫בהירות‪.‬רבינו המחבר את‬ ‫יותרזה כלל‬‫מטעם‬ ‫לקבל‬ ‫כדיאכן‪,‬‬ ‫אלה‪.‬לכאן"‪ .‬והלה מתחיל להפעיל את‬ ‫בכלי‪‬לבוא‬ ‫יכול‬ ‫כל אלה ברשימה אחת‪ .‬אם אתה חושב‬ ‫קשריו ואת כוחותיו‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫זאת מושלם ‪ -‬אתה‬ ‫לעשות‬ ‫מה אני‬ ‫יודע‬ ‫שאתה‬ ‫טועה‪ .‬אתה אומר שאתה הולך לעשות את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫"אינני כועס‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לעצמו‪:‬‬ ‫לשערהמנהל‬ ‫הלבבות‬ ‫אומר אז‬ ‫היא‪ :‬הבה‬ ‫אי‪‬‬ ‫מצוין; אך‬ ‫בה כעת‬ ‫השאלההרגישות‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫זה בשיא‬ ‫מהקב"ה‬ ‫וכמה‬ ‫ביקשתיכמה‬ ‫ירא‪,‬ה' למה?‬ ‫הבטחו‪‬כי נחו‪ ‬פי‬ ‫ואינני‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬השני‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיות את החלק‬ ‫אתה עושה‬ ‫צרי‪ ‬כיצד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נראה‬ ‫מעיר אותם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫חרפה כשאני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לסבול בנוגע‬ ‫שאוכל נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫איך אתה נשאר חזק גם כשהוא צועק עליך‬ ‫אל העבודה‪ .‬לא ביקשתי ממנו שלא יביישו‬ ‫ומאיים עליך להשתמש בקשריו‪.‬‬ ‫אותי‪ .‬התפללתי שאוכל לסבול חרפה‪ ,‬כי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫חושש מהם ורוצה למצוא חן בעיניהם‪ ,‬וכך‬ ‫מה גם שבדרך כלל האדם נופל‪ ,‬ואינו‬ ‫אני נסחף אל עולם החי השקרי‪ ,‬ואז אני‬ ‫בטוח אם הוא עושה את הדבר הנכון ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רוצה לעשות את מה שאני עושה מחמתם‬ ‫"איני יודע אם אני עושה את הדבר הנכון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ואני שוכח לגמרי מהקב"ה‪ .‬קשה עלי‬ ‫האמונה הפשוטה‪ .‬אני שוכח כי 'לית אתר‬ ‫או לא‪ "...‬והאדם מרים את שתי ידיו‬ ‫לשמים ואומר‪" :‬רבונו של עולם! גלוי וידוע‬ ‫פנוי מיניה'‪.‬‬ ‫לפניך שרצוני לעשות רצונך‪ .‬אם טעיתי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫טעיתי‪.‬‬ ‫ואומר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫עכשיו ‪ -‬אעמוד על רגליי‬ ‫ובטחון השניה קשורה אלי‪ ,‬כי כשאני‬ ‫מדור אמונה הסיבה‬ ‫לעשות‬ ‫פטרון‬ ‫אינני רוצה להיות צודק‪ .‬אני רוצה‬ ‫לעשות מה ששייך לבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫צריךובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬תעזוב‬ ‫את הדבר הנכון‪ .‬רבונו של עולם! אל‬ ‫אני צריך לעבוד על מדותיי הקשות‪ .‬אני‬ ‫אותי‪ .‬נכנסתי ליער עבות ואני מנסה לראות‬ ‫צריך לקרצף בבורית‪ ,‬קליפות עבות של‬ ‫היכן ללכת‪ .‬את הדרך הראשונה כבר ניסיתי‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫גאוה ותאוה וכל אביזרייהו‪.‬‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫והרגשתי שאינני צועד נכון וכעת אני מנסה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בדרך השניה"‪.‬‬ ‫הקושי גדול מאד‪ ,‬ועל זה אומרים‬ ‫אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו‪ .‬אני לא‬ ‫אבל – כ"ג‬ ‫שלא אזדקק לאישורים מאחרים‬ ‫יכול‪.‬ה'תשפ"ב‬‫הקב"האייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יכול‪,‬‬ ‫)בחו"ל‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫קח בחשבון שאנשים ישתמשו נגדך‬ ‫כמו תינוק שרוצה מטוס‬ ‫במאמרי חז"ל‪ .‬אלא מאי? הם יאמרו לך‪:‬‬ ‫"דע לך שלעולם לא תצא מהגיהנום"‪ ,‬והם‬ ‫זה נוגע לחלקים עמוקים בנפש‪ ,‬כי‬ ‫ישמחו במפלתך‪ .‬אבל אם כל רצונך הוא‬ ‫לאדם יש רצונות שונים –שאינו יכול להגיע‬ ‫להתקרב אל הקב"ה‪ ,‬שום דבר לא יסיט הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אליהם מחמת עניינים שבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ועוד‪:‬‬ ‫לעניני‪‬עוד‬ ‫בנוגע להתפלל‬ ‫ותמשיך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותמהדרך‪,‬‬ ‫אותך‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אך אינו רואה זאת כמציאות‪ ,‬אלא תולה‬ ‫אי‪‬‬ ‫"רבונו של עולם! אני רוצה להיות ירא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬הם אלה‬ ‫אחרים‪,‬מולכאילו‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫זאת בדעת‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫רצונך‪ ,‬ואני‬‫הפע‪‬‬‫נעסוק את‬ ‫שבועות לעשות‬ ‫לכבודאני רוצה‬ ‫שמים‪,‬‬ ‫שהואלו‪ .‬נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יודע שפתאום החושך ישתלט עלי ולא מכפי‬ ‫שמפריעים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫אזכור אפילו את שמי‪ ,‬אבל גם אז‪ ,‬אכשלא הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫נביא לזה משל שהוא נמשל‪ .‬ילד בן‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שנתיים מדמיין שיש לו מטוס פרטי‪ ,‬פונה‬ ‫אותך"‪ .‬האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשלי בכל‬ ‫עלינוכלום ‪ -‬יהיה‬ ‫כ‪‬יהיה לי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫מטוס"‪" .‬אי‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫"תקני לי‬ ‫ומבקש יפה‪:‬‬ ‫להצליח‬ ‫לאמו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬ובראש‬‫לעורר המדות‬ ‫הצורךלנו כדי‬ ‫לעבוד על‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫אפשר לקנות מטוס" ‪ -‬עונה לו אמו‪ .‬והוא‬ ‫כלל‬ ‫הרצון‬ ‫לנו‬ ‫ואתנת‪‬‬ ‫הגאוה‪,‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬אתאכ‪‬‬ ‫דיננולהסיר‬ ‫ובראשונה‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫בפישוט של‬ ‫ידיים ורגליים‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהונשכב‬ ‫מתחיל לצעוק‬ ‫לתפוס מקום ולקבל אישורים מבני אדם כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הנה מה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מטוס"‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬‫רוצה‬ ‫ומאיים ‪" -‬אני‬ ‫ידיעתו‬ ‫ובועט‬ ‫מיוסדת על‬ ‫)דהיינו‪ ,‬שהוא בוטח באנשים קטנים הקרוצים‬ ‫ונוסי‪ ‬לקנות‬ ‫אי אפשר‬ ‫על מאוד‪.‬‬‫פשוט‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫כאן? כ‪‬‬ ‫קורה‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫מחומר( ‪ -‬היא הסיבה השניה לגודל הקושי‪.‬‬ ‫מטוס‪ ,‬והילד‪ ,‬בגלל שהוא בן שנתיים בלבד‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫זו‬ ‫ואחוזות‬ ‫אי‪‬‬ ‫קשורות‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫בוודאי‬ ‫הסיבות‬ ‫התורה‬ ‫שתי‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בטוח שזה אפשרי אבל אמו לא מרשה‪.‬‬ ‫הן‪ .‬מתחילות משני מקומות בנפש‪.‬‬ ‫אלה‬‫בכלי‪‬אבל‬ ‫בזו‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫לומר כך‪:‬‬ ‫חובת‬ ‫נוכלבעל‬ ‫נכונה‪,‬רבינו‬ ‫בהקדמת‬‫להגדירן‬ ‫למדנו‬‫נרצה‬ ‫אםכבר‬ ‫בן השנתיים ונעשה‬ ‫הילד‬ ‫מה אני‬ ‫את‬ ‫ניקח‬ ‫כעת‬ ‫סיבה אחת קשורה לפלוני‪ ,‬סיבה אחת‬ ‫אותו בן עשרים ושתיים‪ .‬הוא נראה אותו‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫קשורה אלי‪.‬‬ ‫סבור‪ :‬שזה‬ ‫אי‪‬‬ ‫הוא היא‬ ‫כי בה‬ ‫ובועטלדו‪‬‬ ‫השאלהצועק‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫דבר‪ .‬הוא‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫פלוני‪ ,‬כיון‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותאם זה‬ ‫לעצמו‪:‬‬ ‫צרי‪ ‬ואומר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פלוני‬ ‫היתה לפלוני‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע קשורה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הראשונה‬‫הסיבהנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שאראה לו שאני כועס ואצעק עליו בכל‬ ‫כשאני רואה את פלוני‪ ,‬כשאני עובד עם‬ ‫הכח או לחילופין אחייך אליו ואמרח אותו‬ ‫אנשים‪ ,‬אני מתפעל מהם וממילא אני‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫זוהי הסיבה שאנו מתחילים להשתולל‪.‬‬ ‫בכסף ‪ -‬הוא יפסיק להפריע לי ואשיג את‬ ‫והבחירה בטוב‪ ,‬ועשיית גדרים וסייגים‪,‬‬ ‫מה שברצוני‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫וללמוד בענין זה‪ ,‬וליפול ולקום‪ ,‬ליפול‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולקום‪ ,‬אלה הם הדברים שנותנים לנו את‬ ‫הכח להתפלל ולבטוח‪ ,‬וכשהאדם בוטח‪,‬‬ ‫אתה הרי מדבר שטויות‪ .‬הקב"ה הוא זה‬ ‫שמסבב את המציאות והוא זה שאומר‬ ‫נפתחים בשבילו חלונות‪ .‬אכן כן‪ ,‬יש אנשים‬ ‫'לא'‪ .‬האם אתה יכול לבקש מהקב"ה‬ ‫באופן"ו כל‪-‬כך נאה ומוותרים‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שמתנהגים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫כבר‬ ‫הר"ר‬ ‫הקב"ה‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכותכן‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫שישנה את המציאות? ‪ -‬זה‬ ‫ובטחוןמחמת הסיבות הנכונות ובוטחים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לאחרים‬ ‫בשביל‬ ‫פטרון‬ ‫קרע את הים‪ ,‬ובקע את נהר גינאי‬ ‫צדיקים‪ ,‬יש חסידים ואנשי מעשה‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בה'‪ .‬יש‬ ‫פטרו‪‬שאתה‬ ‫רבי פנחס בן יאיר‪ .‬אבל לא זה מה‬ ‫יש אנשים שהצליחו‪ .‬אפשר להצליח‪ .‬צריך‬ ‫עושה עכשיו‪ .‬אתה חושב שזה תלוי בפלוני‪,‬‬ ‫בסך הכל להתחיל ללכת בנתיב הנכון‪,‬‬ ‫לא בהקב"ה‪ ,‬ונמצא ששכחת מהקב"ה במה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הנתיב המוביל אל הבטחון‪ .‬אל לנו‬ ‫שקשור לרצונך שהוא החלק הפנימי ביותר‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫להישבר מהמרחק‪ .‬זה יותר קרוב מכפי‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר כי‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫בחייך‪,‬‬ ‫וממילא הדבר החשוב ביותר‬ ‫שחושבים‪' .‬כי קרוב אליך הדבר בפיך‬ ‫השגת הרצון היא אצל האדם הדבר‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫לעשותו'‪.‬אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שלישי פרשת במדבר )בחו"ל ובלבבך‬ ‫ביותר בחייו‪.‬‬ ‫החשוב יו‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫יום רביעי פרשת כי תצא ו' אלול תשפ"ו‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫אמיתית‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫לתשובה‬ ‫אמונה‬ ‫הנצרכות‬ ‫מדור‬ ‫המחשבות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אומר לנו ה'בת עין' שהמחשבות הנאות‬ ‫אין חרטה בלי דעת‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫שפוקדות את האדם הן החידושים‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ביותרומשפחתו‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות אליעזר בן פיגא‬ ‫לזכות‬ ‫פטרוןכתב‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בספה"ק בת עין )פרשת כי תצא(‬ ‫כשהאדם קולט דבר שמעודו לא קלט‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬איך‬ ‫עיקר התשובה הוא חרטה‪ ,‬אבל‬ ‫הדבר מחייה אותו הרבה מאוד‪ .‬הזכרנו‬ ‫מגיעים אל הרגשת החרטה? ‪ -‬דווקא‬ ‫פעמים רבות את דברי ה'ישמח משה' )פרשת‬ ‫על‪-‬ידי דעת‪ ,‬ואיך מגיעים אל הדעת? ‪-‬‬ ‫ז"להתענוג הגדול ביותר הוא זה‬ ‫בראשית( ש‬ ‫הוא הרה"ח פסח‬‫נלמדכךלע"נ‬ ‫דעת היא שילוב בין חסד וגבורה‪.‬‬ ‫שבא משכלו של האדם‪ .‬אתה יכול לעורר‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫תולדותהר"ר‬ ‫יעקב‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בעץ חיים וכך הוא בספר‬ ‫את חוש הטעם של האדם‪ ,‬אתה יכול לעורר‬ ‫יוסף‪ .‬שוב‪ :‬אנו רוצים לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫את שאר החושים‪ ,‬אך כשאתה עושה דבר‬ ‫למוחך‪ –,‬כ"ג‬ ‫נקודת התשובה היא חרטה עמוקה‪ ,‬חרטה‬ ‫מתרענן'תשפ"ב‬ ‫לגמרי‪ .‬לכל אדם‬ ‫אתה אייר ה‬ ‫בחוקותי(‬‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל זה‬ ‫היא רק על‪-‬ידי דעת‪ ,‬ודעת תהיה לאדם רק‬ ‫ישנם רגעים רבים כאלה‪ ,‬שבהם שמע רעיון‬ ‫אם יהיו לו מחשבות של חסד וגבורה‪.‬‬ ‫תורני שחדר ללבו באופן עמוק‪ .‬דבר זה‬ ‫עורר בו הבנה שמעודו לא קלט‪ ,‬והחייה‬ ‫בביאור הדבר‪ ,‬הוא מביא מה'תולדות'‬ ‫את נפשו‪ .‬זהו דבר שמשנה את האדם‪ ,‬כי‬ ‫)פרשת קדושים( שכאשר האדם רואה בעצמו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫–‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫הוא גורם לו להסתכל על הכל בצורה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הקטנות‬ ‫הבטחו‪ ‬היינו‬ ‫בנוגע מדותיו‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות גבורה‪,‬‬ ‫בחינת‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬חידוש‬ ‫אבל יותר‬ ‫שהבין דבר‬ ‫בו‪ ..‬כיון‬ ‫אחרתלהשתמש‬ ‫ובהתפעלות‬ ‫והשפלות שהם מבחינת קטנות )בחינת אי‪‬‬ ‫האדם זוכר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫התפעלות‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מעורר בו‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬ ‫הדבר‬‫‪-‬אי‪‬‬ ‫גבורה(‪ ,‬ואחר כך מתבונן בחסדי השי"ת‬ ‫עמוק ברגש‬ ‫חודרים‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬הםמול‬ ‫כאלה‪ ,‬כי‬ ‫דברים שהוא‬ ‫עמו‪ ,‬על אף שאינו כדאי‪ ,‬ובעבור זה הוא מכפי‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫בוש ומתחרט על כל מעשיו ‪ -‬אז הוא‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫על‬ ‫חודש‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪ ‬זה מסוגל‬ ‫יו‪ .‬ולכל‬ ‫הואדעת‬ ‫השבועות‬ ‫לבחינת‬ ‫מגיע‬ ‫יותר חידושים‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫להמציא‬ ‫להצליח אפשר‬ ‫ברוחניות‬ ‫אי‬ ‫כ‪‬אלול‪.‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שיהיו‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫לגרום לכך‬ ‫האדם‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח האם יכול‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫אפשר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליהרי אי‬ ‫לבטוח‬ ‫בשכלו?‬ ‫הצלחהכאלה‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללחידושים‬‫לו‬ ‫חידושיםלנו‬ ‫חיפוש‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫הוא אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫הענין‬ ‫דיננו‬‫עיקר‬ ‫שייצא‬ ‫הרוחניתאחדשלמהדברים‬ ‫האד‪‬‬ ‫לעמוד ולחדש‪.‬‬ ‫סתם כך‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שמגידי שיעורים מעולים אומרים לבחורים‬ ‫אלו‪ .‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫להבין דברים‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬ננסה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מתישהו בישיבה קטנה או בישיבה גדולה‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫ראשית‪ ,‬כפי שהתחלנו לבאר ביום שני‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הוא‪ :‬אי אפשר להחליט להתיישב ולחדש‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬להתבונן‪ .‬זה‬ ‫אותנו אלול‬ ‫יש בחודש‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫עבודה גדולה‬ ‫בהירות‪ .‬הוא פותח מאה‬ ‫בחוריותר‬ ‫רוצה לחדש‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫חידוש‪.‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫העניין‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ספרים‪ ,‬הוא מתחיל לכתוב‪ ...‬עומדים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מאמריםאני‪ -‬ושואלים אותו‪:‬‬ ‫להוציא קובץ מה‬ ‫והסתכל על‬ ‫בהקדמת לב‪,‬‬ ‫למדנו כך‪ ,‬שים‬ ‫כבר‬ ‫חשוב על‬ ‫"האם יש לך כבר מאמר תורני מוכן?" אכן‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לאור העובדה‬ ‫הבטחו‪‬יותר‪,‬‬ ‫לשערמפוכחת‬‫הלבבותבצורה‬ ‫דברים‬ ‫על אף‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה זה‪,‬היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬את‬ ‫לעשות גם‬ ‫השאלהצריךשצרי‪‬‬ ‫לפעמים‬ ‫ששכלך גדל‬ ‫וכמה‬ ‫זאתפי כמה‬ ‫מלבד‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ה' שנה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בעוד‬ ‫שגדלת‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬אפשר‬ ‫רוצה‬ ‫לפי האמת‪ ,‬אי‬ ‫מאוד‪ .‬אך‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬חיצוני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שזה‬ ‫שעברת יכלו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬בנוגע‬ ‫המצבים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫במשך‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫להחליט לחדש חידוש; חידוש הוא דבר‬ ‫ללמדך הרבה מאוד דרכי הסתכלות‬ ‫שצריך לבוא מאליו‪.‬‬ ‫חדשות על העולם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫לעשות מבחן? אתה רוצה שייקרא שאתה‬ ‫השאלה היא‪ :‬האם יש משהו שאפשר‬ ‫לומד בכולל של מצוינים‪ ,‬או שאתה רוצה‬ ‫לעשות כדי שהחידוש יתנוצץ? האם אפשר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שנפשך יהיה פרה ורבה? אם אתה רוצה‬ ‫להכניס את הנפש למצב מסוים שבו הדבר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שנפשך יהיה פרה ורבה‪ ,‬אתה צריך צילותא‪,‬‬ ‫ויש נפשות שהן יותר עדינות ומתמודדות‬ ‫יוכל לקרות? בדומה לאנשים שמלחינים‬ ‫ניגונים‪ .‬מגיעים הימים הנוראים‪ ,‬היה המנהג‬ ‫הרבה עם זה‪.‬‬ ‫בהרבה המקומות להמליך את הקב"ה שוב‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫חדש?‬ ‫הר"ר‬ ‫ניגוןאליעזר‬ ‫עם ניגון חדש‪ .‬איך לזכות‬ ‫עולה‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחוןסתירה יוצרת חידוש‬ ‫הניגונים שהולחנו על‪-‬ידי אנשיםפטרון‬ ‫שהחליטו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬ניגונים‬ ‫שהם מתיישבים כדי להלחין‪ ,‬הם‬ ‫אך כאן מגיעה נקודה שה'בת עין'‬ ‫מעורר אותנו לשים לב אליה‪ ,‬ובעצם‬ ‫שטחיים‪ .‬הן רואים בחוש מהניגונים‬ ‫ז"למביאה אותה כבר ובשורשה היא‬ ‫ה'תולדות'‬ ‫העתיקים שצריך שחלק עמוק שבנפש‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫בתורת הסוד‪ ,‬אבל יש לה הסבר פשוט‬ ‫ייפתח‪ .‬אותו הדבר לגבי השכל‪ ,‬זהו אותו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הרעיון‪.‬‬ ‫וחלק‪ .‬ידוע שתולדה יוצאת על‪-‬ידי חיבור‬ ‫בין שני דברים‪ .‬כשיש יחוד בין משפיע‬ ‫'תשפ"ב כשמדברים‬ ‫תולדותהחדשות‪.‬‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫יוצאות‬ ‫להמציא‬ ‫)בחו"ל ומקבל‪,‬‬ ‫במדבר‬‫להחליט‬ ‫פרשת‬‫שלישייכול‬ ‫יו‪‬שאינני‬ ‫ובכן‪ ,‬נכון‬ ‫על חידוש בלימוד‪ ,‬מה שנוגע לנו כעת‪ ,‬זה‬ ‫חידוש בתורה‪ ...‬בואו נעשה שיעור‪ ...‬שש‬ ‫הבנה חדשה בעבודת ה'‪ ,‬אך הבה נדבר‬ ‫קושיות‪ ,‬תשובה אחת‪ ...‬אם צריך לבנות‬ ‫תחילה על חידוש פשוט בלימוד‪ .‬דיבור‬ ‫באופן חיצוני ‪ -‬מילא; אבל אם אתה רוצה‬ ‫בתוספות‪ .‬יש קטע גמרא שנראה מושלם‪.‬‬ ‫חידוש אמיתי‪ ,‬האם יש משהו שאתה יכול‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬לפני‬ ‫א‪ ‬תאמר‪,‬‬‫ושואלים‪ –:‬ואם‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫התוספות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫באים‬ ‫לעשות כדי שיעלה לך חידוש אמיתי?‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬את מה‬ ‫דבריותר‬ ‫הסותר‬ ‫כתובאבל‬ ‫הרי בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כמה דפים‬‫אי‪‬‬ ‫שכתוב כאן‪.‬‬ ‫אין חידושים מתוך לחץ‬ ‫לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫נפלא‪ .‬ישנו‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקדבר‬ ‫בבת עין‬‫שבועות‬ ‫לכבוד כאן‬ ‫כתוב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הפלא ופלא! עכשיו מתחיל לקרות‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הרי ככל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫נפשי‪...‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫לאדם רוגע‬ ‫בנוגע יש‬ ‫הבטחו‪‬שכאשר‬ ‫מושג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫משהו‪ .‬מדוע? כי יש שני דברים‪ .‬ישנה גמרא‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬עצם'‪.‬‬ ‫על‬ ‫הדי‪ -‬כך 'תדשן‬ ‫יו‪‬טובה'‬ ‫השבועות הוא‬ ‫'שמועה‬ ‫שיש יותר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא שואל‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫אחרת‪ .‬הוא לא‬ ‫להצליח ישנה גמרא‬ ‫זו ומנגד‬ ‫העצמות‪ .‬השכל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש אףבכל‬ ‫העצמות‪ ,‬אלא‬ ‫כ‪‬לא רק‬ ‫עלינו‬ ‫שאינו‬ ‫בגלל‬ ‫אלא‬ ‫לחדש‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫שהוא‬ ‫בגלל‬ ‫יכול להיות פרה ורבה כשיש לו רוגע; להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מסתדרים כאחד‪.‬‬ ‫הצלחה הדברים‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫יודע איך שני‬ ‫שהרי לחץ נועל את השכל‪ .‬אך כל זה כלל‬ ‫מעיין שוב ‪ -‬אולי אני טועה‪ .‬ויש לומר‪ .‬אה‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫משמש רק כרקע‪ .‬עצם הדבר נכון כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫צריך לעשות חילוק‪ .‬נפלא‪ .‬זהו חידוש‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כשלעצמו‪' .‬שמעתתא בעי צילותא'‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לעולם לא היית מגיע אל הבהירות הזאת‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודמגילה‬‫ועלינובמסכת‬ ‫שמועילי‪‬כך תמיד‪,‬‬ ‫אומרים חז"ל‬ ‫כפשוטו‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫אל האמת הזו‪ ,‬אם לא היית עומד בפני‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬אוירה נעימה‪.‬‬ ‫מלמדתצריךאותנו‬ ‫צלילות‪,‬‬ ‫התורהב(‪ .‬לימוד‬ ‫)כח‪,‬‬ ‫לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הסתירה‪.‬‬‫כדי‬ ‫צריך את מה שיוצא מהלימוד‪.‬‬ ‫אתהאלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫כי‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫חידושים‬ ‫לי מי לי‬ ‫מולידים‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫הפכים‬ ‫א‪‬שני‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מה אני‬ ‫פסחים שאי‬ ‫בהקדמתבמסכת‬ ‫למדנו‬ ‫אמרו חז"ל‬ ‫כבר‬ ‫כעין זה‬ ‫כן הוא הדבר לגבי שלום בית‪ .‬הן שם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע ה'תפארת‬ ‫הבטחו‪ ‬הומה‪.‬‬ ‫לשער במקום‬ ‫הלבבות ללמוד‬ ‫אפשר‬ ‫היא‪ :‬שתי‬ ‫אי‪‬‬ ‫מסתירה בין‬ ‫גדולהלדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהיותר‬ ‫הסתירה‬ ‫אבות עשה‬ ‫וכמה‬ ‫משנהפיבכמה‬ ‫הבטחו‪ ‬הנחו‪‬‬ ‫ה' זאת על‬ ‫מביא‬ ‫ישראל'‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬הפוכות‬ ‫רוצה‬ ‫בעלי תכונות‬ ‫נפשות‬ ‫להיות‬ ‫גמרות‪ .‬שתי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שצריך להזהר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מהדברים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬כאחד‬ ‫בנוגע‬ ‫תורתך קבע‬ ‫משהוא‬ ‫נפגשו יחדיו‪ .‬הסתירה גדולה ועצומה‪ .‬איך‬ ‫כשלומדים‪ .‬אל תלמד במקום הומה אנשים‪.‬‬ ‫מתקדמים מכאן הלאה‪ .‬מוחו של האיש‬ ‫אתה רוצה לדעת שגמרת? אתה רוצה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫שינוי תודעתי יוצר שינוי התנהגותי‬ ‫פועל כפי שמוח של איש פועל‪ .‬הוא יותר‬ ‫מעשי ויש לו יותר שכל מלב ויותר מספרים‬ ‫אומר ה'תולדות'‪ :‬דעת פירושה שיש לו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לאדם חידושים של חכמה‪ .‬זו לא סתם‬ ‫מהרגשים‪ .‬וכאן הקב"ה הכניס אותו בבית‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ידיעה שיש לו‪ ,‬ואף לא הענין של מבין‬ ‫אחד עם אשה שכל תכונותיה הפוכות‪.‬‬ ‫קושיא עצומה‪ .‬ובכן‪ ,‬תעשה כאן בדיוק מה‬ ‫דבר מתוך דבר‪ .‬זה יותר מזה‪ .‬הנה מפני‬ ‫שעשית בגמרא‪ .‬תעיין עוד פעם כאן ועוד‬ ‫תמיד יחד עם התפעלות?‬ ‫הולכת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫דעת‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫מה‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"רשבנפש‬ ‫אליעזר‪.‬‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫חידוש‬ ‫פעם כאן‪ ,‬ואז ייצא איזה‬ ‫בענין 'ואדם ידע את חוה אשתו'‪.‬‬ ‫אפילו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫דברים‬ ‫זה מוציא מן הכח אל הפועל‬ ‫ובטחו‪‬תמיד החלק שההבנה שיש לו‬ ‫דעת היא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ .‬הוא‬ ‫שבנפש שלא ידע שהם קיימים אצלו‬ ‫לאדם‪ ,‬מפעילה אותו‪ .‬לכן אמרו חז"ל‬ ‫לא קלט שהקב"ה ברא אותם דווקא באופן‬ ‫דדא ביה כולא ביה‪ .‬אם זה רק מבחוץ‪,‬‬ ‫זה וקבע שהוא יהיה זה שיצטרך לתת‬ ‫ז"ל מתי הידיעה מפעילה את‬ ‫אינופסחכלום‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אהבה‪ .‬הוא לא ידע מה זה לתת אהבה‪ .‬אה‪,‬‬ ‫נגעה לו במקום עמוק‪.‬‬‫כשהיאראטה‬ ‫האדם?‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"רעוד‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫קצת‪,‬‬ ‫הפלא ופלא‪ .‬עוד קצת ועוד‬ ‫ואז יש לו דעת‪ .‬הוא התאחד עם דבר‬ ‫קושיא ועוד קושיא‪ ,‬עד שיוצאים חידושים‪.‬‬ ‫החכמה‪ .‬התנהגותו השתנתה‪ ,‬כי הוא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"ב אפשרות‬ ‫אייר ה‬ ‫שאין לו‬ ‫כל‪-‬כךכ"גטוב‬ ‫הבין‬ ‫זהו בריאתו של הקב"ה‪ ,‬וכן זה תמיד‪ ,‬כל‬ ‫להתנהג אחרת‪.‬‬ ‫פעם שיש בעיות וצריך לדעת איך‬ ‫להסתדר‪ .‬צריך לעבוד על המידות‪ .‬שני‬ ‫שמעתי פעם שיח בין שני אנשים‪ ,‬מבוגר‬ ‫אחים‪ ,‬שני גיסים‪ ,‬אברכים בכולל שנמצאים‬ ‫וצעיר‪ .‬הצעיר שאל את המבוגר האם הוא‬ ‫יודע‬ ‫איזהא‪‬דברהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫בתחרות גדולה‪ .‬זו קושיא‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬אני‬ ‫בשידוך‪,‬‬ ‫יכול להתעקש על‬ ‫כאן‪,‬‬ ‫ביותר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעהמוצלח‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫האברך‬ ‫חשבתי שאני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬שהוא‬ ‫יותרהרגשה‬ ‫לו אבל‬ ‫ונתן לו‬ ‫הקשיבבו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫והמבוגר‬ ‫כן‪ ...‬והא תנן שיש פה אברך אחר שנכנס‬ ‫האם אתה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול אותו‪:‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוישאל‬ ‫לבטוחאך אז‬ ‫מבין אותו‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫יותר משהם‬ ‫בסוגיית‬ ‫ממנוהפע‪‬‬ ‫נהנים‬ ‫נעסוק‬ ‫והעולם‬ ‫שבועות‬ ‫לכאן‬ ‫לכבוד‬ ‫דברי‪ ‬בדמיון?‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫או לחיות‬ ‫ריאלי מול‬ ‫להיות נחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬‫רוצה‬ ‫שלי‪...‬‬ ‫חג‬ ‫הזוהרהרי‬ ‫לדברי‪‬את כל‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫אני מפסיד‬ ‫הבטחו‪‬ממני‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫נהנים‬ ‫הצעיר היה בר דעת ושאל אותו בחזרה‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫א‬ ‫והשיב לו‪ :‬לא הבנתי‪ ,‬האם אני יכול לבחור‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬שהיה‬ ‫הבחורהדי‪‬‬ ‫מישיבה קטנה‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫כעין זה‬ ‫או‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אם להיות ריאלי‪ ,‬כלומר‪ ,‬לראות את‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לישיבה גדולה‬ ‫להשתמשנכנסבכל‬ ‫כ‪‬שם עלינו‬ ‫רשכבה"ג‪ ,‬וכעת‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאין לי‬ ‫בגשמיות‪ .‬אומהלא?ג‪‬ברור‬ ‫שאי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫המציאות כמו שהיא‬ ‫ואינו נחשב‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בחורים‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫חמישים‬ ‫לעורר‬ ‫מאותכדי‬ ‫שש לנו‬ ‫בת‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אמר לו‬ ‫ריאלי‪ .‬בלי‬ ‫והמבוגר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהלהיות‬ ‫ברירה אלא‬‫כלל‬ ‫מסתכל‬ ‫לנו‬ ‫אינו נת‪‬‬ ‫הקב"ה‬‫אחד‬‫לטובה‪.‬אףאכ‪‬‬ ‫דיננו לאבק‪.‬‬ ‫שייצאאפילו‬ ‫שם‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית יכולשללהתעקש‪,‬‬ ‫ההצלחה רוצה‪ ,‬אתה‬ ‫שוב‪ :‬אם אתה‬ ‫כל‬ ‫עליו והוא מרגיש שם אבוד‪ ,‬ונפשו זועקת‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫לבטוח רוצה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫האם אתה‬ ‫שואל אותך‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫אני רק‬ ‫מיוסדת על‬ ‫אה‪ ,‬זוהי הקושיא‪ .‬עוד מעט תגיע התשובה‪.‬‬ ‫הנושא הזה‬ ‫על גם את‬ ‫בחשבון‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות ונוסי‪‬‬ ‫להכניסא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אבל תמיד הבנה חדשה‪ ,‬היא תוצאה של‬ ‫להסתכל על התמונה בצורה יותר‬ ‫להשתמש‬ ‫שמעמידים אי‪‬‬ ‫אותן זו אצל זו‬ ‫מלמדת אותנו‬‫התורהידיעות‬ ‫שתי‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מציאותית‪ ,‬האם העולם פועל באופן זה‪,‬‬ ‫לחשב כיצד יעלו בקנה אחד‪.‬‬ ‫ומנסיםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫לי כזה‪.‬‬ ‫לדרושמידבר‬ ‫אפשראני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬‫האם‬ ‫חובת‬ ‫יש לאדם‬‫לכך‪.‬בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫דוגמא‬ ‫למדנו‬ ‫להביא עוד‬ ‫אפשר‬‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫כשאתה מדבר כך עם האדם‪ ,‬הוא אומר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כדי לממשה‪,‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ועושה‬ ‫לשערפועל‬ ‫הלבבות והוא‬ ‫תכנית‬ ‫היא‪ :‬אינני‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬ליבהשאלה‪.‬‬ ‫אחד! אין‬ ‫השאלהרגעשצרי‪‬‬ ‫אחר כך‪:‬‬ ‫יסורים‪ .‬אינך‬ ‫וכמה‬ ‫לו פי כמה‬ ‫הבטחו‪ ‬יש‬ ‫נחו‪‬‬ ‫עוצר אותו‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬‫והקב"ה‬ ‫של‬ ‫המציאות‬ ‫רוצה‬ ‫מציגים לו את‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לעשות‪.‬להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ ‬מה‬ ‫אומר‬ ‫סתירה בין רצונו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בסתירה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מדוברבנוגע‬ ‫משהואאין‪.‬נחו‪‬‬ ‫יכול‪.‬‬ ‫ואומרים לו‪ :‬עכשיו אתה יכול ללכת‪ ,‬אתה‬ ‫לרצון ה'‪ .‬נפלא‪ .‬סתירה תמיד מוציאה‬ ‫יכול לעשות מה שאתה רוצה‪.‬‬ ‫חידושים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫מה עושים בעת חוסר אונים?‬ ‫ומה קורה אז לאדם בהרבה מן המקרים?‬ ‫‪ -‬הוא אומר‪ :‬אין לי שום שאלה‪ .‬ברור לי‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אחד מהדברים שהוא מעין דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עולמי‪ ,‬הוא הרגשה של חוסר אונים‪.‬‬ ‫תודה רבה שהבאת אותי לידי בהירות‪ .‬לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשהאדם מרגיש חוסר אונים‪ ,‬מתעוררים בו‬ ‫אמרתי לך מה לעשות‪ .‬נכון‪ ,‬אבל כשיש לי‬ ‫ידיעות ברורות ואני מכנסן יחד‪ ,‬הדבר‬ ‫כמה וכמה רגשות‪ .‬הוא מרגיש אינני יכול‬ ‫מתיישב אצלי‪ .‬אתה יודע למה אני הולך‬ ‫לפנות לשום כיוון ‪ -‬אוי לי מיצרי‪ ,‬אוי לי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫כבר‬ ‫הר"ר לי‬ ‫לזכות‬ ‫אין‬ ‫לזכותכי‬ ‫ועושה את הדבר הנכון? ‪-‬‬ ‫מיוצרי‪ .‬לוותר גם לא יעזור לי‪ .‬אין שום‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫הידיעות‬ ‫שום שאלה‪ .‬זה נקרא דעת‪ ,‬ש‬ ‫ובטחו‪‬יכול לעשות‪ .‬ויש מישהו שאשם‬ ‫דבר שאני‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לכן הוא‬ ‫הצליחו להשתלט על האדם‪ ,‬כי‬ ‫בזה שאני חסום מכל הכיוונים‪ .‬זה גורם‬ ‫בא לידי התפעלות רגשית ולידי שינוי‬ ‫לאדם לצאת מהכלים‪.‬‬ ‫המעשה‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אם נדבר בדרך משל על עניני כספים‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אם לא היו תוקעים לו כל‪-‬כך הרבה רגליים‪,‬‬ ‫התבוננות בשורשי ההתנהגויות‬ ‫יכול היה להרוויח ויכול היה לשלם‪ .‬אינך‬ ‫יש לי חובות‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫חדש כי‬‫אייר ה‬‫כ"ג עסק‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לפתוח‬ ‫במדברמשהו‪.‬‬ ‫)בחו"ל נותן לי‬ ‫לי להבין‬ ‫ואומר‪ :‬תן‬ ‫פרשת‬ ‫בא ה'בתיו‪‬עין'שלישי‬ ‫ישנים ואינך מוכן להלוות לי יותר‪ ,‬ואם לא‬ ‫כשאתה רוצה שהאדם יחזור בתשובה‪ ,‬אתה‬ ‫די בכך‪ ,‬עיקלת לי את חשבוני‪ .‬אינך נותן‬ ‫בעצם רוצה שיתחרט‪ ,‬כי החרטה היא מה‬ ‫לי להרים את הראש‪.‬‬ ‫שמפריד את האדם מכל צורת ההתנהגות‬ ‫ומסיבתה‪ .‬בוודאי שזו אווילות שיאמר‬ ‫האד‪ ‬קיים‬ ‫יודע‬ ‫בענין – א‪‬‬ ‫הכסף‪ ,‬כך זה‬ ‫קייםתמיד‬ ‫הבטחו‪‬שזה‬ ‫מועיל‬ ‫כפי‬ ‫האדם סתם כך‪' :‬יותר לא אעשה את זה'‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬מה כן‬ ‫לדעת‬ ‫יותרלברר‬ ‫אבלעליך‬‫החיים‪.‬‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫מדוע שלא תעשה את זה? האדם כועס‪ .‬אכן אי‪‬‬ ‫לגבי מציאויות‬ ‫צריך לעשות כשמרגישים חוסר אונים‪.‬‬ ‫כעס היא דוגמא מצוינת‪ .‬הוא אדם רגוע‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫צריך לומר אז‪ :‬הקב"ה סיבב כך‪ ,‬זה לא‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫מסוימים מביאים‬ ‫שבועות דברים‬ ‫מדות‪ ,‬אבל‬‫לכבוד‬‫ובעל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חזקים‬ ‫מחמת פלוני‪ .‬המקום הטוב ביותר הוא של‬ ‫חג‬ ‫'טריגרים'הרי‬ ‫הם רוחניי‪.‬‬ ‫כעס‪ ,‬כי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬‫הבטחו‪‬לידי‬ ‫אותו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬אומר‬ ‫דברים כאלה‪ .‬מה‬ ‫אחד יש‬ ‫'אבי ואמי עזבוני וה' יאספני'‪ .‬כל אחד חייב‬ ‫על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫לכלהוא‬ ‫עבורו‪.‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נמצא‬ ‫אדם שאינו‬‫ברוחניותאיןיותר‬ ‫למקום הזה‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫להגיע‬ ‫האדם? ‪ -‬אני חוזר בתשובה‪ ,‬יותר לא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אם‬ ‫חייו‬ ‫משנות‬ ‫גדול‬ ‫בחלק‬ ‫הזה‬ ‫במקום‬ ‫שתבוא‬ ‫ודאי‬ ‫אכעס‪ .‬הלא אתה מדבר הבל‪.‬‬ ‫לבטוח שום‬ ‫שאינו רואה‬ ‫המקום הזה‬ ‫כללברובן‪.‬‬‫לא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר‬ ‫שוב לידי כעס‪ .‬כי כשתתקל במציאות זו‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫דבר שהוא יכול לעשות‪ ,‬והוא יכול רק‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מהכלים‪.‬‬‫דיננו‬ ‫שייצאתצא‬ ‫שוב‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫לייחל לחסדו‪ .‬להתפלל ולהודות ולחזור‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ולהודות‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד הוא‬ ‫לעשות באלול‬‫יכול ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שאתה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫מוציאאי‪‬‬ ‫אותי מהכלים?‬ ‫למה זהאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫להתבונן ‪-‬‬ ‫בהירות‪.‬לשורשים‬ ‫היא חזרה‬ ‫חרטהיותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫בישוב הדעת‪ .‬אינך שרוי עכשיו‬ ‫התבונןאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אומר ה'בת עין'‪ :‬כדי לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫בכעס‪ ,‬אף לא כעסת בשבוע האחרון בגלל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫פירושה שאתה חוזר‬‫חרטה אני‬ ‫עליך להתחרט‪ .‬מה‬ ‫עכשיו בלי‬ ‫בהקדמתעל זה‬ ‫אתה מדבר‬‫למדנו‬ ‫כבר זה‪.‬‬ ‫נושא‬ ‫אל שורשי הסיבה שהדבר הזה קורה לך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לברר מדוע‬ ‫שבנוגע‬ ‫סתםהבטחו‪‬‬ ‫מעניין אותי‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫רגש‪.‬‬ ‫שום‬ ‫לשנות את‬ ‫אי‪‬‬ ‫כדי היא‪:‬‬ ‫עליהם בה‬ ‫מנסה לעמוד‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה‬‫ואתה‬ ‫וכמה‬ ‫מהכלים‪.‬פי אתה‬ ‫כמה מנסה‬ ‫מוציא אותי‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫דבר זה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫בתשובה‪ :‬יש‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותעצמך‬ ‫תפטור את‬ ‫הבסיס‪ .‬אל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחרים‪ ,‬וכיון‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫עצמך ועם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬עםבנוגע‬ ‫משהוא זאת‬ ‫לברר‬ ‫לי יצר הרע‪ .‬לא‪-‬לא‪-‬לא! יש מה לעשות‬ ‫שאתה זוכה לגעת באמת אחרי הרבה‬ ‫בענין‪ .‬אפילו כשיש לו לאדם בעיות‬ ‫תפילה וסייעתא דשמיא‪ ,‬אתה יכול לתקן‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫מתוך דעת‪ .‬כאן אנו באים אל הנקודה‬ ‫בשמירת עיניים ואומר‪ :‬מה אני יכול‬ ‫החשובה‪ .‬הוי אומר‪ :‬לומר שזה לא טוב‪ ,‬לא‬ ‫לעשות? יש לי יצר הרע‪ ,‬או‪ :‬יש לי הרגל‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יעזור‪ .‬ואף הדרך הנעימה של לראות מישהו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחר מתנהג אחרת‪ ,‬אינה מה שמביא באמת‬ ‫לשינוי מהלכים‪ .‬היו צדיקים שהלחינו את‬ ‫בוא נלך לאט ונבדוק את הדברים‬ ‫הפשוטים‪ .‬מה עם סדר היום שלך? האם‬ ‫הניגונים לראש השנה‪ ,‬דווקא בחודש אב‬ ‫הוא מלא בעשייה או שיש לך זמן ריק?‬ ‫למקומות"ו הנופש‪ ,‬כי אתה זקוק‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כשנסעו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫צריך‬ ‫הר"ר‬ ‫אתה‬‫לזכות‬ ‫אולי‬‫לזכות‬ ‫האם יש לך שעמום שכלי?‬ ‫לא חכמה‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫לדעת ‪-‬‬ ‫להעסיק את ראשך ביותר דברים? הבה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מנת‬ ‫נחשוב ביחד‪ .‬יש עצות‪ .‬זה לא על‬ ‫כך הוא גם לגבי החרטה‪ .‬כשאתה לחוץ‬ ‫שתעלה לרקיע‪ .‬בכלל לא‪ .‬הוא חודר לשם‬ ‫ומתוח‪ ,‬כשאתה עומד למשל בראש השנה‬ ‫מדוע הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ואם הקב"ה עוזר לו‪ ,‬הוא קולט‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫בבית כנסת עמוס‪ ,‬עטוף בטלית וחם לך‪,‬‬ ‫הדברים מתרחשים‪ ,‬ואומר‪ :‬זה ממש נכון‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אל תתרגז‪ ,‬אבל זה לא הזמן שלך לחרטה‪.‬‬ ‫בדרך כלל זה קורה לי כשאני במצב כזה‬ ‫אתה ממליך את הקב"ה‪ ,‬זה כן‪ ,‬אבל אין לך‬ ‫וכזה‪ ,‬ואז אני מרגיש שאני כבר בין כך‬ ‫'תשפ"במה שצריך‪.‬‬ ‫ה עושים‬‫אייר אז‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הכליםכ"גלדעת‪.‬‬ ‫פרשת במדבר )בחו"ל אז את‬‫שלישי אותי‪...‬‬ ‫יו‪ ‬שמוריד‬ ‫רשע‪ ,‬וזה מה‬ ‫שומעים קול שופר‪ ,‬ממליכים את הקב"ה‪,‬‬ ‫אומרים פסוקי דזמרה‪ .‬אם הקב"ה עזר לו‬ ‫אה‪ ,‬מצוין‪ ,‬דבר על דרך זו עוד ועוד‪ .‬זה‬ ‫לאדם והיתה לו התפשטות הגשמיות והגיע‬ ‫לוקח זמן רב‪ .‬לא שעה שעתיים‪ ,‬אלא יום‬ ‫לדעת הרצויה ‪ -‬ברוך הוא וברוך שמו‪ .‬אבל‬ ‫יומיים‪ ,‬שבוע שבועיים‪ ,‬ואף חודש‪ .‬תן‬ ‫יקרה‪.‬יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫שזה לא‬ ‫–‬ ‫שיתכן א‪‬‬ ‫להביןתמיד‬ ‫צריךמועיל‬‫הבטחו‪‬‬ ‫אתה‬ ‫למוחך להגיע אל שרשי הדברים‪ .‬זה מה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שנקרא חרטה‪ .‬אך חרטה יכולה לבוא רק‬ ‫הדוגמא במי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולאתדברי‪‬‬‫הבאנו‬ ‫פעמים‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬כמה‬ ‫על על‪-‬ידי דעת‪ .‬נלך שוב לאסוף את הבנין‪.‬‬ ‫שאבדה לו אבדה והוא מחפש ומנסה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האדם צריך לחזור בתשובה‪ .‬עיקר‬ ‫להיזכר‪ :‬היכן הנחתי אותה? או כעין זה‬ ‫הריאחר‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫מחשבה‬ ‫למהלך‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעלעבור‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫התשובה הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬‫הרי לו‪.‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לכ‪ ‬במוח‬ ‫הסיבהידיעה‬ ‫הוא לא‬ ‫שנאבדה‬ ‫לגבי‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ולעזוב‬ ‫הדי‪ ‬חבילותיו‬ ‫יו‪ ‬את‬ ‫הואלארוז‬ ‫השבועות‬ ‫מתחיל‬ ‫הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא קראו‬ ‫ברוחניותשליותר‬ ‫אדם‪ .‬נו‪ ,‬איך‬ ‫להצליחלשלוף שם‬ ‫מצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל שלו‪ .‬מישהו‬ ‫להשתמש הישן‬ ‫עולם המחשבה‬ ‫כ‪‬את עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הצדיק‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להזכרמה ג‪‬‬ ‫בשמו של‬ ‫להצליח מנסה‬ ‫לו? אני‬ ‫רחמי‪‬עונה לו‪:‬‬ ‫הולך? הוא‬ ‫כדיאתה‬‫לנו לאן‬ ‫שניתנואותו‪:‬‬ ‫שואל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫מתייאש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליהוא‬ ‫לבטוח‬ ‫ברירה‬ ‫מצליח‪ .‬בלית‬ ‫ברוחניות‬ ‫ואינניהצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪ ‬וכל‬‫הקב"האתה‬ ‫אכ‪ ‬מה‪,‬‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫דיננואת‬ ‫שייצאעוזב‬ ‫אני‬ ‫לנו‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫וכעבור כמה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הלאה בשיחתו‪,‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬ ‫וממשיך‬ ‫כל‬ ‫המשפחה? ‪ -‬כן‪ ,‬אנחנו הולכים מפה‪ .‬למה‬ ‫רגעים‪ ,‬פתאום הוא נזכר‪ .‬למה? מדוע‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אתם הולכים מפה? ‪ -‬בקיצור‪ ,‬לא נעים לי‬ ‫הזכרון כל‪-‬כך בוגד באדם? האדם שואל‪:‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודנחשים‬ ‫החילוק? ועלינו‬ ‫צמחו כאן‬ ‫מה תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לומר‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫למה כשהייתי זקוק לו‪ ,‬הוא לא היה בשבילי‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫ועקרבים‪ ,‬אינני יכול להמשיך לחשוב‬ ‫התורה‬ ‫בשתיקה‪ ,‬ואחרכך‬ ‫לעמודבהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כדי‬ ‫ונאלצתי‬ ‫הזה‪ .‬חרטה פירושה שאני מבין‬ ‫במהלךאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שהמשכתי הלאה‪ ,‬פתאום הוא הגיע?‬ ‫שכל טעויותיי נובעות ממהלך מחשבה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫מה אני‬ ‫ישן ואני רוצה לעזוב אותו‪ .‬וכך הוא עוזב‬ ‫והתשובה אחת היא כי כשמוח האדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫למהלךשבנוגע‬ ‫המחשבה הישן‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הרגשי‬ ‫הלבבות‬ ‫חיבורו‬ ‫את‬ ‫היא‪:‬מנסה‬ ‫אי‪‬‬ ‫וכשאתה‬ ‫דעת‪ ,‬בה‬ ‫של לדו‪‬‬ ‫השאלה במצב‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫לחוץ‪ ,‬אינו‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בדיוק כמו‬ ‫להיותלחוץ‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שלך‬ ‫להיזכר‪ ,‬המוח‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬לחץ‬ ‫עובדת עם‬ ‫בנוגע‬ ‫נחו‪ ‬אינה‬ ‫משהואחרטה‬ ‫שכאשר האדם מנסה להירדם‪ ,‬אינו מצליח‬ ‫להירדם‪ .‬כשאתה לחוץ ‪ -‬המערכת ננעלת‪,‬‬ ‫אולם חרטה זו אינה יכולה לבוא אלא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫רואה חסרונות נוספים‪ ,‬גם משום שיש‬ ‫וכשהמערכת נעולה‪ ,‬חכמה יכולה אולי‬ ‫מצבים חדשים שמעוררים חסרונות חדשים‬ ‫להיכנס‪ .‬אתה יכול גם להתנענע חזק‪ ,‬אבל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שלא ידע שהם קיימים אצלו‪ ,‬וגם משום‬ ‫לדעת אינך יכול להגיע‪ .‬לדעת אתה יכול‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהמוח מבין טוב יותר‪ .‬אחת מהסיבות‬ ‫שהקב"ה קבע שככל שהאדם מתבגר‪,‬‬ ‫להגיע רק כשאתה נותן לנושא לשהות‬ ‫אצלך‪ .‬עסוק בדברים אחרים‪.‬‬ ‫הנסיונות נעשים יותר עמוקים‪ ,‬הוא משום‬ ‫החלק של‬ ‫לזכותגם‬ ‫זה בוער אצלו כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫מעתה הי"ולחדור לחלקים יותר‬ ‫צריךומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪ ‬ש‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫שברון הלב‪ ,‬גם החלק של התשוקה לדברים‬ ‫ובטחוןשבנפש‪ .‬כבר עבדו את העבודה‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫עמוקים‬ ‫שבקדושה‪ ,‬גם הבהירות שיש לו ‪ -‬מה‪ ,‬וכי‬ ‫ובטחו‪‬א'‪ .‬מעתה אתה צריך ללמוד איך‬ ‫אמונה כיתה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור של‬ ‫אמשיך לבזבז את החיים שלי?! אין לו‬ ‫להתמודד כשמישהו צועק עליך‪ .‬אינך יכול‬ ‫עכשיו את הדרך‪ ,‬אין לו את השמחה‪.‬‬ ‫להסתלק מן העולם לפני שסידרת נושא זה‪,‬‬ ‫הוא הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫להתאוורר‪.‬לע"נ‬ ‫נלמד‬ ‫העצה היא שיתן לדבר‬ ‫כי זה פחיתות שבנפשך‪ .‬כפי שלמדנו‬ ‫הקודםראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫"ר זה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אבל‬ ‫אומר תהלים‪ ,‬הוא עושה מצוות‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫בחובת הלבבות‪ ,‬שלסבול‬ ‫בשיעור‬ ‫מפעפע אצלו במחשבה‪ .‬ובכן‪ ,‬כשתהיה לך‬ ‫חרפה הוא דבר שהאדם צריך ללמוד‪ .‬צריך‬ ‫את– כ"ג‬ ‫רגע של שמחה‪ ,‬תהיה לך דעת‪ ,‬והדעת‬ ‫הקב"ה יזמין‬ ‫הזה‪ .‬העל כן‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫השלבאייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לעבור‬ ‫בחוקותי(‬ ‫הזו היא הדבר החזק ביותר שמביא לידי‬ ‫זאת לאדם‪ ,‬אך הקב"ה בוודאי עושה זאת‬ ‫חרטה‪.‬‬ ‫יותר טוב‪ ,‬באופן של גג על גג‪.‬‬ ‫הכרת הפחיתות משנה לשנה‬ ‫השילוב מביא לידי חרטה‬ ‫מגיע ה'בת עין' ואומר‪ :‬ומה זה דעת? עד‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הקב"ה‬ ‫רואהא‪‬שאין‬ ‫ומצד שני האדם‬ ‫אמרנו‬ ‫הדעת‪.‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעבענין‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬דברים‬ ‫אמרנו שני‬ ‫כה‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫את שני‬‫רואהנחו‪‬‬ ‫שהואיותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמשוכיון‬ ‫אי‪‬‬ ‫מזניח אותו‪,‬‬ ‫שלדעת יש רקע של רוגע שמביא לידי‬ ‫דברי‪‬ומצד שני‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫פחיתותו‬‫כראויאתמול‬ ‫מצד אחד‬ ‫החלקים‪,‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫היא חידוש‬ ‫ואמרנו ש‬ ‫נעסוקדעת‬ ‫ורביה‪,‬‬ ‫פריה‬ ‫אותו‪ ,‬אז‬ ‫דברי‪‬הוא מגיע‬ ‫שאין‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מזניח מול‬ ‫הקב"ה נחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫וחידוש הוא דבר שנולד על‪-‬ידי שני דברים‬ ‫לדעת‪ ,‬וזהו עבודת חודש אלול‪ .‬כך מבואר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫שמתחברים‪ .‬ואז פשוט הרחבנו‪ .‬אמרנו‬ ‫בבת עין וכך מבואר בעוד ספרים הרבה‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫פירושה‬ ‫הדי‪ ‬תשובה‬ ‫תשובה יו‪‬‬ ‫מעולה‪,‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫שצריך‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שלראות איך הקב"ה עזר לך במשך השנה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫דעת‪ ,‬ודעת חוץ‬‫פירושה בכל‬ ‫עלינוחרטהלהשתמש‬ ‫כ‪‬חרטה‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ולהודות‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫שעשהג‪ ‬לךשאי‪‬‬ ‫להצליחלב לטובות‬ ‫ולשים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫להביא את‬ ‫לעוררצריך‬ ‫עכשיו ש‬ ‫שאמרנוכדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫ממה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫במשך‬‫לבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫התקדמת‬ ‫עליהןהצלחה‬ ‫ולראות היכן‬ ‫כלל‬ ‫שעליו‬ ‫לנו‬ ‫נושאנת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬עוד‬ ‫הקב"ה‬ ‫רוגע‪ ,‬יש‬ ‫למצב של‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫המוח‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫העבודה‪ .‬זה לא‬ ‫חלק גדול מן‬‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫השנה‪ ,‬הוא‬ ‫כלי‪‬מחבר שתי‬‫שהאדם‬ ‫ה'תולדות'‪ ,‬והוא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מדבר להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לך עוד‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הרי נתן‬ ‫לבטוח‬ ‫הקב"האי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫נפרד ‪-‬‬ ‫רק חיוב‬ ‫מיוסדת על‬ ‫מחשבות‪ .‬האחת‪ ,‬היא המחשבה של‬ ‫לקבל עוד‬ ‫תרצה‬ ‫מודה‪ ,‬איך‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫אינך על‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬‫נחזור אם‬ ‫שנה‪,‬‬ ‫פחיתות עצמו‪ .‬זהו גבורה‪ .‬והשניה היא‬ ‫אחת? לא רק זה‪ ,‬אלא חלק הוא מהתמונה‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫המחשבה על חסד ה'‪ .‬ה' הגבורות וה'‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אינך יכול להוליד חידוש אם אין לך עוד‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫החסדים‪.‬‬ ‫יכול‬ ‫ידיעה‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫לי פלוס‬ ‫וכשאני‬ ‫ידיעה‬ ‫כשיש‬ ‫לי מי‬ ‫רק אני‬ ‫ידיעה‪.‬אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫חייםבעל‬ ‫לגבי ימי‬ ‫עץרבינו‬‫בהקדמת‬ ‫למדנו מובא ב‬ ‫כבר‬ ‫וענין זה‬ ‫אתהאניחייב להביא אל‬ ‫להיוולד חידוש‪ .‬מה‬ ‫השולחן כמה סוגי הרגשים‪ .‬כמה סוגי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫שלימה‪ .‬ענין‬ ‫הבטחו‪‬קומה‬ ‫לשער בונים‬ ‫הלבבות‬ ‫הספירה‪ ,‬שכך‬ ‫אצלך‪ .‬היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫להסתובב‬ ‫השאלה‬ ‫צריכים‬ ‫הבנות‬ ‫כמה הענין‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫מסביר את‬ ‫כשה'תולדות'‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫אבל ה' הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫פנימי‪.‬‬ ‫של‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬אחד האדם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫פירושו‪ :‬מצד‬ ‫שזהובנוגע‬ ‫משהואאומר‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫זוהי הנקודה שאפשר לראות כאן‬ ‫רואה את חולשתו‪ ,‬וכמה הוא נכשל וכמה‬ ‫בתולדות ובבת עין ‪ .‬הבנה נפלאה‪ .‬הוא‬ ‫חסרונות יש לו‪ ,‬ועם כל שנה שעוברת‪ ,‬הוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫שהאדם יחזור בתשובה ואני מחכה לו‬ ‫אומר שמפני כך תוקעים בשופר‪" :‬ותוקעין‬ ‫בתשובה‪ .‬אני אפרנס את המלאך עד‬ ‫בשופר בחינת דעת כי שופ"ר גימטריא דעת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהאדם יחזור בתשובה והמלאך יתבטל‪.‬‬ ‫הוי"ה אלהי"ם התחברות חסד וגבורה וזהו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ההצלחות הן סיבה לבושה‬ ‫שתוקעין תש"ת תר"ת‪ ,‬כי תקיעה פשוטה‬ ‫מרמז על בחינת חסד שרואה מה'‪ ,‬ועל ידי‬ ‫כשהאדם מתבונן בדברים‪ ,‬הוא מתמלא‬ ‫זה נעשה שברים או תרועה רוצה לומר‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫לעבוד את ה'‪ .‬כשהוא רואה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫בושה ורוצה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫נשפע‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"רכך‬ ‫לזכותואחר‬ ‫לזכות‬ ‫שנשבר לבו בקרבו ומתחרט‬ ‫את ובטחון‬ ‫הצלחותיו ברוחניות‪ ,‬זה נכנס אצלו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫ונמתקו‬ ‫עליו בחינת תקיעה בחינת חס"ד‬ ‫ובטחו‪‬של הטובות שהקב"ה עשה לו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בקטגוריה‬ ‫פטרו‪‬גבור"ה‬ ‫הגבורות גם שופר גימטריא חס"ד‬ ‫במשך השנה‪.‬‬ ‫רחמי"ם"‪.‬‬ ‫ששמעו פעם את ה'חפץ חיים'‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח ידוע‬ ‫אלול הוא זמן של הודאה‬ ‫מודה את הקב"ה‪ ,‬ושמעו‬ ‫ראטה‬ ‫מבעדהי"ו‬ ‫לדלת‬ ‫זצ"לליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫אותו אומר‪ :‬אני מודה לך שנתת לי את‬ ‫אתה צריך שיהיה לך שילוב של שניהם‪.‬‬ ‫האדם מתהלך שבור ומתוח בגלל שחטא‪,‬‬ ‫ברורה )יצירת הפלא של אסיפת כל‬ ‫–‬ ‫המשנה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫הפוסקים ולהכריע את ההלכה על פיהם‪ .‬שנים של‬ ‫להקב"ה‪,‬‬ ‫פרשתנודה‬ ‫שלישי בוא‬ ‫ואחד בא יו‪‬‬ ‫ואומר לו‪:‬‬ ‫עבודה‪ .‬יצירה שהיא ביטוי של 'ואהבת את ה'‬ ‫וההוא מגיב לו בכעס‪ :‬האף אתה נתפסת‬ ‫אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך'(‪ ,‬ואת‬ ‫ברשתם של המודרנים?! מה אתה רוצה‬ ‫החפץ חיים ואת כל הקונטרסים )נשמתו‬ ‫ממני? אם היית בא אלי בחנוכה‪ ,‬מדת ההוד‬ ‫כל‪-‬כך להטה‪ ,‬וכך הוא הוציא– קונטרס על כל דבר‬ ‫‪ -‬נו‪-‬נו‪ ,‬בדוחק‪ .‬אבל חודש אלול עכשיו‪ ,‬מה‬ ‫יודע‬ ‫אתה רוצה עכשיו עם הודאה? אתה סתם הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪‬‬ ‫הטעון חיזוק(‪ .‬לא היתה לו לחפץ חיים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בורח מאחריות‪...‬‬ ‫פרוטה לנשמתו‪ .‬עני ואביון היה‪ .‬אבל חיבר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫האלה דברי‪‬‬ ‫לטובת הכלל‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬ ‫החיבורים‬ ‫אי‪ ‬כל‬ ‫את‬ ‫בסוגיית‬ ‫מלמד אותנו‬‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקעין'‬ ‫שבועות שה'בת‬ ‫האמת היא‬ ‫לכבוד‬ ‫אך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫והקונטרסים‬ ‫כשממכירת מול‬ ‫הספרים‬ ‫והפרט‪,‬שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫הריזקוק‬ ‫חג‬ ‫אתה‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בדיוק הפוך‪.‬‬ ‫בנוגע זה‬ ‫לא ככה‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫שזה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫למען לא‬ ‫פרוטותשהרי‬ ‫שחוקות‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬כמה‬‫מרוויח‬‫הסיבה‬‫הוא‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מחשבות‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫מכמה סוגי‬ ‫השבועות הוא‬ ‫שבנויים‬ ‫להרגשים‬ ‫ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ברעב‪.‬‬‫להצליח‬‫יגווע‬ ‫בכל‪ .‬ברכת המזון‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שוב ושוב‬ ‫שמתרוצצות אצלך‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫המצות עשה‬ ‫אנחנו האנשים הכסילים‪ ,‬היינו אומרים‪:‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררבגללרחמי‪‬‬‫כדי לא רק‬ ‫אלול היא‬ ‫בחודש לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח שנה‬ ‫בלילתת לי‬‫ברוחניותחייב‬ ‫הצלחה‬ ‫עולם! אתה‬ ‫כלל‬ ‫רבונו של‬ ‫דאורייתא‪ ,‬אלא משום שהוא צריך שזה‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫שללך משנה‬ ‫הרוחניתנתתי‬ ‫ההצלחה חפץ חיים‪,‬‬ ‫טובה‪ .‬נתתי לך‬ ‫כל‬ ‫ירוץ אצלו במוח שהקב"ה נותן וחוזר ונותן‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחכתבת‬ ‫את אי‪‬‬ ‫נפשי‪ .‬הן‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫מסרתי לך‬ ‫ברורה‪,‬‬ ‫ואינו נוטש ומחזיק ביד ומוודא שמבינים‬ ‫ומתקדמים‪ .‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ונוסי‪‬גשמיכם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות ונתתי‬ ‫בחקותי תלכו‬ ‫בתורתךא‪'‬אםכ‪ ‬על‬ ‫נחזור‬ ‫אתה רוצה שאתבע‬ ‫יותרהסתם‬ ‫נו‪ ...‬מן‬ ‫בעתם‪',‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪ .‬הרי דברי ה'תומר דבורה'‪.‬‬ ‫ידועים‬ ‫אותך בפה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כשהאדם עשה עבירה‪ ,‬הוא ברא מלאך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניאפשר לדבר אתך‬ ‫מה אי‬ ‫כלפי זה אומרים‪:‬‬ ‫בעל יניקה‪,‬‬ ‫רבינומקור‬ ‫מחפש‬‫בהקדמת‬ ‫משחית‪,‬למדנו‬ ‫ומלאך זה‬ ‫כבר‬ ‫על שום דבר‪ .‬דבר ראשון צריך לדבר אתך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעזה שבראו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לינוק מאדם‬ ‫לשערהוא‬ ‫הלבבות צריך‬ ‫ובעצם‬ ‫היא‪:‬אומר‪:‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ה'בת עין'‬ ‫המחשבה‪.‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהמהלך‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫על תיקון‬ ‫כמהאז הוא‬ ‫וכמה‬ ‫צרורות‪ ,‬כי‬ ‫צרותנחו‪ ‬פי‬ ‫ה' יהיו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודתכך‪,‬‬ ‫ואם יהיה‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬לאדם‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫שהקב"ה עשה‬ ‫בטובות‬ ‫להיות‬ ‫ההתבוננות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫והאדם נעשה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע שפעו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫האדם את‬ ‫משהואמן נחו‪‬‬ ‫גוזל‬ ‫היא חלק גדול מהתשובה שהוא עושה‪.‬‬ ‫חולה ועני וכו'‪ .‬אך הקב"ה הוא חנון ורחום‬ ‫הוא נזכר ומתרגש ומודה עליהן ושמח‬ ‫ואומר‪ :‬אני אפרנס את המלאך‪ ,‬כי אני יודע‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫שנבין את הדברים האלה‪ .‬כך לומד ה'בת‬ ‫מחמתן‪ ,‬ויחד עם כן הוא רואה את‬ ‫עין'‪ .‬נעתיק שוב את לשונו‪" :‬כשרואה‬ ‫פחיתותו‪ .‬כך הוא הולך הלוך ושוב‪ .‬וזה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫האדם בעצמו בחינת גבורה‪ ,‬היינו מדותיו‬ ‫מזעזע אותו קצת ‪ -‬או הרבה‪ .‬ועכשיו הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הקטנים ושפלים שהם מבחינת קטנות‪,‬‬ ‫בחינת גבורה‪ ,‬ואחר כך מתבונן בחסדי‬ ‫רוצה ללכת לעשות משהו‪ ,‬והקב"ה אומר‬ ‫לו‪ :‬עדיין אל תעשה כלום‪...‬‬ ‫השי"ת עליו אף על פי שאינו כדאי‪,‬‬ ‫הואהי"ובוש ומתחרט על כל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ובעבור זה‬ ‫משה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫יצחק‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫רבי‬ ‫לזכות‬ ‫מישהו אמר לי שהגה"צ‬ ‫לזכות‬ ‫עיין שם )בתולדות(‪ ,‬ולכל זה הוא‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרוןאלול‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מעשיו‪,‬‬ ‫ארלנגר שליט"א חוזר כל שנה בחודש‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫חודש אלול"‪.‬‬ ‫בספר מגן‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מסוגל‬ ‫על דברי המגיד מטריסק זיע"אפטרו‪‬‬ ‫אברהם שכאשר אדם עושה שינוי בסדר‬ ‫ומה כתוב שם בתולדות? שם כתוב‪:‬‬ ‫יומו מחמת רצונו להתחזק‪ ,‬זה מגיע‬ ‫איך הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫להיזהרלע"נ‬ ‫מהסטרא אחרא‪ .‬צריך בוודאי נלמד‬ ‫"כשהוא בימי הקטנות והגלות‪ ,‬אז נסתלק‬ ‫ראטהנותן לב להבין חסדיו‬‫הי"ו ואין‬ ‫הנ"ל‪,‬‬‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הדעת‬ ‫הר"ר‬ ‫לשונו‬ ‫ביבדלחט"אאת‬ ‫אומרים זאת‪ ,‬מה גם שלא ראיתי‬ ‫יתברך נגד גבורות וחטאים של האדם‪,‬‬ ‫בפנים‪ .‬אך נקודת הדבר היא כאמור‪ .‬אם‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"בנגדו תמיד‪,‬‬ ‫שיהיההחטאתו‬ ‫משים לב‬ ‫אתה חושב שהדרך להזיז דבר‪ ,‬היא לקום‬ ‫)בחו"ל ואינו‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫רק מעט טוב שעושה הוא נגדו תמיד‪,‬‬ ‫משתנה‪...‬‬ ‫ולומר‪ :‬טוב‪ ,‬בסדר‪ ,‬זהו זה‪ .‬אני‬ ‫וסובר שראוי שיעשה לו השי"ת כל‬ ‫ודאי שצריך לעשות שינויים‪ .‬אין ספק‪.‬‬ ‫הטובות‪ ,‬ואם ח"ו בא לו איזה רעה מתרעם‬ ‫אבל חלק ההתבוננות צריך לקבל דגש‬ ‫על מדותיו יתברך כביכול‪ ,‬וזה נקרא‬ ‫הרבה יותר חזק‪.‬‬ ‫הדעת"‪.‬תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הסתלקותמועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הדעת‬ ‫התפשטות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫היא בנוגע‬ ‫גאולה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫זה נכון שהאדם צריך להחשיב את‬ ‫והנה ה'תולדות' שם )מובא בקצרה בבת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬להכניסו‬ ‫אבל מול‬ ‫הוא צריך‬ ‫שעשה‪,‬כראוי‬ ‫הטובלבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫נקדים לפני‬ ‫נעסוקנפלא‪.‬‬ ‫זה משל‬ ‫מביא בענין‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫עין(לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫שהקב"ה עשה‬ ‫שהואשלנחו‪‬‬ ‫הטובות‬ ‫מכפי‬ ‫בקטגוריה‬ ‫הריוהנה‬ ‫גאולה‪.‬‬ ‫גלות ויש‬ ‫גדול‪ .‬יש‬ ‫הבטחו‪ ‬יסוד‬ ‫כן‪ :‬יש‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬יש לו‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫בחוטהרי‬ ‫השערה‪,‬‬ ‫שהתקדם‬ ‫הסיבהמילכ‪‬‬ ‫עמך‪.‬‬ ‫ידוע לנו מיציאת מצרים שגלות היאאגלות‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪,‬‬ ‫משהוא באופן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מזה‪ ,‬אך לא‬ ‫ולהתלהביותר‬ ‫את זה‬ ‫ברוחניות‬ ‫לזכור‬ ‫להצליח‬ ‫הדעת וגאולה היא גאולת הדעת‪ .‬משה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬אלא‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הרבהג‪ ‬שאי‪‬‬‫כל‪-‬כך מה‬ ‫תראה נתתי‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬‫של‬ ‫רבינו היה בחינת דעת והוא זה שהוציא את‬ ‫באופן של תראה הקב"ה הוא כל‪-‬כך טוב‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬שכאשר‬ ‫לעורר‬ ‫ה'תולדות'‬ ‫כדימבאר‬ ‫ישראל לנו‬ ‫ממצרים‪.‬‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ומטיב‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫עושה‬‫הקב"הנת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫כמה אכ‪‬‬ ‫חסדים‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננומבין‬ ‫שייצא‬ ‫האדם אינו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬הרי הוא‬ ‫להקב"ה‪,‬‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫הוא חייב‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪ ‬וכמה‬ ‫עמו‬ ‫הדעת בה'‪.‬‬ ‫להתפשטותלבטוח‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫סימן על‬ ‫מובהק‬ ‫מיוסדת‬ ‫הדעת‪.‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫בגלות‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ה'תולדות' ממשיך שם שהסימן לראות‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫שהנקודה של חוסר‬ ‫מסביר‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫ה'תולדות'‬ ‫לאדם בהירות‪.‬‬ ‫התפשטות הדעת או לא‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כדי יש לו‬ ‫אם‬ ‫אלה‪.‬הדעת‪ ,‬היא לא להבין את שני‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫התפשטות‬ ‫הוא הסוגיא של ענוה‪ ,‬ומביא מהר"י יעבץ‬ ‫הדברים הנ"ל‪ ,‬וזה מה שנקרא שהאדם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מ"ד( 'מאד מאד הוי‬ ‫באבות על המשנה )פ"ד‬ ‫מה אני‬ ‫בגלות‪ .‬גאולה פירושה התפשטות הדעת‪.‬‬ ‫שפל רוח בפני כל אדם'‪ ,‬שכתב כי השפלות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫התפשטות הדעת פירושה שהמחשבות‬ ‫היא‪ :‬עיניו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה נגד‬ ‫שהשי"ת‬ ‫מובהק לדו‪‬‬ ‫מופת שצרי‪‬‬ ‫וכמה הואהשאלה‬ ‫כמה‬ ‫אותך‪.‬‬ ‫אצלךנחו‪ ‬פי‬ ‫ומפעילות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫מחלחלות‬ ‫של‬ ‫האלה‬ ‫משל בשני‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬שם )הר"י‬ ‫להיות יעבץ(‬ ‫צרי‪ .‬ומביא‬ ‫תמיד‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עשירים‪ ,‬אחד דר בכרך ואחד בכפר‪ ,‬זה‬ ‫אלול כשאומרים 'אני לדודי ודודי לי'‪,‬‬ ‫שהיה דרך בכפר‪ ,‬היה גס רוח‪ ,‬כי לאחרים‬ ‫פירושו שהקב"ה בא ועוזר לנו וזה מסוגל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫אומר‪ :‬אבל הקב"ה לא עזב אותי‪ ,‬הקב"ה‬ ‫שם לא היה כסף‪ ,‬והוא היה נחשב שם‬ ‫אוהב אותי ויעזור לי‪ .‬כך כתוב כאן‪ .‬צריך‬ ‫לנגיד‪ .‬הרי זה כאותו בחור שנחשב לבחור‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להיות גבורות ואז חסדים וכך נולדת הדעת‬ ‫הטוב ביותר בישיבה‪ .‬אתה יודע איזו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מהשילוב של השנים‪ .‬אם האדם נשאר‬ ‫בשלב הראשון‪ ,‬הוא נשאר סתם שבור‪ .‬מאה‬ ‫ישיבה? לך תברר‪ .‬זה שקר שהוא הבחור‬ ‫הטוב ביותר? לא‪ ,‬זה לא שקר‪ .‬אתה נכנס‬ ‫אחוז‪ .‬זה מה שה'בת עין' אומר‪ .‬אבל אם‬ ‫לישיבה ההיא ושואל‪ :‬לא זוהי הישיבה?‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫השלב של שברון הרוח‪ ,‬לא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאתעבור את‬ ‫ב‪ ‬לא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שואל‪:‬‬ ‫הר"ר‬ ‫ואתהאליעזר‬ ‫אומרים לך‪ :‬כן‪ ,‬זוהי לזכות‬ ‫הישיבה‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫לשום מקום‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תגיע‬ ‫פטרוןהיתה‬ ‫אם כן‪ ,‬איפה הבחורים? ‪ -‬אה‪ ,‬אמש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫חתונה‪ .‬הוא הבחור הטוב ביותרפטרו‪‬‬ ‫בישיבה זו‪.‬‬ ‫ההזדמנות של בעל האפיקים הרחבים‬ ‫מההבנות )וגם את זה צריך להיזהר איך‬ ‫כך גם במשלו של מהר"י יעבץ‪ .‬העשיר‬ ‫אחת ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫שיש מושג של מוחות‬ ‫הי"והיא‬ ‫אותו(‬ ‫אומרים‬ ‫שהתגורר בכפר‪ ,‬לא היה עשיר גדול‪ ,‬אך‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫רחבים ויש מושג של מוחות מצומצמים‪ .‬זה‬ ‫מכיון שלאף אחד שם בכפר לא היה כלום‪,‬‬ ‫דבר שתלוי בסוג המוח‪ ,‬אך גם תלוי‬ ‫זה הספיק לו בשביל להיחשב כנגיד גדול‪.‬‬ ‫'תשפ"באדם שאינו‬ ‫גדל‪ .‬היש לך‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫שהאדם אייר‬ ‫)בחו"ל בסביבה‬‫במדבר שכל‬ ‫נידחות בימינו‬ ‫כאותן עיירות‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫הרי זה יו‪‬‬ ‫יודע מכלום‪ .‬הוא מכיר רק את בית הכנסת‬ ‫אחד יכול להיות שם הרב הראשי‪ .‬הוא יודע‬ ‫שלו‪ ,‬את הרחוב שלו‪ ,‬את הרבי שלו‪ ,‬ומעבר‬ ‫את ד' חלקי שולחן ערוך כמונו‪ .‬זה בסדר‪,‬‬ ‫לזה אינו יודע כלום‪ .‬הוא נמצא באותו‬ ‫זה מצוין‪ .‬על כל פנים עשיר זה שהתגורר‬ ‫קהילה מכיתה גן ועד זיבולא בתרייתא‪ .‬כל‬ ‫בכפר‪ ,‬הרגיש נגיד גדול ולכן היה מלא גאוה‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪ ‬שמע‬ ‫גויים‪.‬א‪‬‬ ‫הוא פעם‬ ‫האחרים מבחינתו הם‬ ‫וגסות הרוח‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותרלאנחו‪‬‬ ‫יודע אם‬ ‫אבל הוא‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫קהילות‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שיש עוד‬ ‫אמונה‪.‬דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬‫אותה מול‬ ‫בכללכראוי‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬להם‬‫יש‬ ‫לעומת כן‪ ,‬העשיר השני התגורר בצוער‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬שם לכלום‪.‬‬ ‫ולאנעסוק‬ ‫נחשב היה‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫שסוחריה שרים‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האמת היא שכמו בכל דבר‪ ,‬גם לזה יש‬ ‫חג‬ ‫שמפני‬‫ושמש'הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ה'מאור‬ ‫שאומר‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬זה מה‬ ‫אגב‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הנוראים‪.‬א‪,‬אחת‬ ‫מעלות וחסרונות‪ .‬הרבה פעמים זה דווקא‬ ‫על‬ ‫לימיםלרוחניות‬ ‫לצדיקים הדי‪‬‬ ‫נוסעיםהוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫כך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫השני עלול‬ ‫יותרהצד‬ ‫ברוחניותה'‪ ,‬כי‬ ‫מאוד בעבודת‬‫להצליח‬ ‫עוזר‬ ‫בכלנפגש עם כל‬ ‫עלינו היא כי כך‬ ‫להשתמש אתה‬ ‫כ‪‬מהסיבות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬ועוד‪.‬‬ ‫לידי מה ג‪‬‬ ‫ספיקות וגאוה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫את האדם‬ ‫להצליח‬ ‫להביא‬ ‫החסידים ואנשי מעשה‪ ,‬ופתאום אתה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחרוצה‬ ‫בליבאמצע‪,‬‬ ‫מקום‬‫ברוחניות‬ ‫גם הרבה‬ ‫הצלחה‬ ‫כללכמובן‪,‬‬‫יש‬ ‫רואה כמה אינך נחשב לכלום‪ ,‬כמובן‪ ,‬אם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחה הקצוות‪.‬‬ ‫לומר‪ ,‬בין שתי‬‫כל‬ ‫מוחך פועל כפי שמוח צריך לפעול‪ .‬ה'אמרי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬של האדם‬ ‫המשפט‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחשעיקר‬ ‫כלי‪‬‬ ‫נועם' אומר‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אכן מי שהקב"ה סיבב שיהיה לו מוח‬ ‫מה‬ ‫ללמוד ובכן‪,‬‬ ‫תמיד‪,‬עלועלינו‬ ‫הגאוה והענוה‪.‬‬ ‫השנה הוא‬‫שמועילי‪‬‬ ‫בראש‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫רחב ואפיקים רחבים‪ ,‬אחד מהאופנים‬ ‫להשתמש‬ ‫חסידיםאי‪‬ואנשי מעשה‬ ‫מלמדת ביןאותנו‬ ‫התורה‬ ‫כשאתה נמצא‬ ‫בהירות‪ .‬הוא לראות שיש‬ ‫לעבודת ה'‬ ‫יותר‬ ‫לקבלבזה‬ ‫להשתמש‬ ‫כדי‬ ‫רואה‪ .‬אחד שיודע ד' חלקי שולחן‬ ‫ואתה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫כל‪-‬כך הרבה אנשים שעובדים את ה' ויש‬ ‫ערוך‪ ,‬אחד שהוא עובד נפלא‪ ,‬ועוד אחד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫לעבוד את ה'‪ ,‬ויש‬ ‫כל‪-‬כך הרבה דברים‬ ‫ותמיד הוא‬ ‫בהקדמתומרים‬ ‫שעובר למדנו‬ ‫יסורים קשים‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫כל‪-‬כך הרבה אנשים מזוככים בתחומים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫עליו כלום‪...‬‬ ‫הבטחו‪‬רואים‬ ‫עד שאין‬‫לשער‬ ‫שמחה‬‫הלבבות‬ ‫מלא‬ ‫במתינות‪ ,‬יש‬ ‫אי‪‬‬ ‫שמזוככיםבה היא‪:‬‬ ‫השאלה אנשים‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫שונים‪ .‬יש‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬אנשים‬ ‫רוצה‬ ‫בזריזות‪ ,‬יש‬ ‫שמזוככיםלהיות‬ ‫אנשים הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬את הרוח‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע לשבור גם‬ ‫שזה יכול‬ ‫משהוא נכון‬ ‫נחו‪‬‬ ‫זה‬ ‫שמזוככים ביראה‪ ,‬יש שמזוככים בלפנים‬ ‫אבל מה האדם יכול לעשות אחרי שהוא‬ ‫משורת הדין‪ ,‬יש שמזוככים באמת‪ ,‬וכן‬ ‫נשבר? הוא עושה מזה כתית למאור‪ .‬הוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫כאש להקב"ה‪ .‬והקב"ה מחכה לנו‪ ,‬ומחזיק‬ ‫הלאה‪ .‬יסתכל על כל אחד רק לגבי מה‬ ‫בנו‪ ,‬ומלווה אותנו‪.‬‬ ‫שנוגע לו‪ ,‬לא חלילה בשביל להסתכל עליו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בפחיתות‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אומר הר"י יעבץ‪ :‬אם אתה רואה אדם‬ ‫מלא ענוה‪ ,‬אתה יודע שהוא עומד לפני ה'‪,‬‬ ‫לא אלמן ישראל‬ ‫כי לכן הוא רואה את גדלות האין סוף של‬ ‫שניהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הרבה‬ ‫בעולםאליעזר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫והאמת היא שכיום יש‬ ‫לזכות‬ ‫הוא רואה היכן הוא עומד‬ ‫הקב"ה ומצד‬ ‫נסתרים‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫עובדים ואנשי מעשה‪ ,‬אשר רובם‬ ‫ומתמלא בענוה‪ .‬ולהיפך‪ ,‬כשאתה רואה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬אינו‬ ‫לא נסתרים בצורה כזו שאף אחד‬ ‫אדם מלא גאוה‪ ,‬גאותו מספרת לך מי עוד‬ ‫מכירם‪ ,‬אבל הם אינם מפורסמים‪ .‬בגלל‬ ‫נמצא אתו בחדר חוץ ממנו‪ .‬אתה מבין‬ ‫שהם יראים ושלמים‪ ,‬הם נזהרים לעורר‬ ‫ז"ל את עצמו בחדר וחוץ ממנו עוד‬‫פסחרואה‬ ‫שהוא‬ ‫בדורנו הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫כמה שפחות רעש‪ .‬יהיה איך שיהיה‪,‬‬ ‫אנשים קטנים‪ .‬האם יש כאן עוד מישהו? ‪-‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫עצומים‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬ישנם אנשים בעלי מדרגה‬ ‫לא‪ .‬לכן הוא מרגיש רשכבה"ג‪ .‬אילו היה‬ ‫הדברים פשוטים‪ .‬יש אנשים בימינו שאינם‬ ‫זוכר שהקב"ה נמצא כאן‪ ,‬והקב"ה הוא בוחן‬ ‫'תשפ"בקורה אצלו‬ ‫ולב– כ"ג‬ ‫ויודעאייר ה‬ ‫בדיוק מה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫מתגשמים כלל וכלל בתאות אכילה‪ .‬כן‪,‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל כליות‬ ‫בוודאי‪ .‬יש אנשים שרועדים כשמוצאים שם‬ ‫בפנים ומסתכל לו בפניו‪ ...‬נמצא שהענוה‬ ‫ה' מפיהם‪ ,‬יש אנשים שמתענים משבת‬ ‫היא מופת מובהק לראות אם הוא זוכר‬ ‫לשבת‪ .‬כן‪ ,‬יש יהודים כאלה בימינו‪.‬‬ ‫שיש אלוקים‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫חשוב לדעת מזה‪ .‬ובינך לבין היהודים‬ ‫אני לדודי ודודי לי‬ ‫שנמצאים רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע לעניני‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫באמצע‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬הרבה‬ ‫נחיצות יש עוד‬ ‫האלה‪,‬‬ ‫האלה‪ ,‬של‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫המחשבות‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוחפנים‪,‬‬ ‫אי‪‬על כל‬ ‫האדם גר לו ברחוב הקטן שלו ונדמה לו‬ ‫של הקב"ה‪,‬‬ ‫הטובות‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬שהיו כמה‬ ‫מספרים‬‫נעסוק‬ ‫שבועותהן כך‬ ‫לכבודמה שיש‪.‬‬ ‫שזה כל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ושל מול‬ ‫עצמונחו‪‬‬ ‫פחיתותשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫והשילוב ביניהם‪ ,‬והתולדה שלהם‪ ,‬והבושה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫במכונית‬ ‫שחזרו יחד‬‫ישיבותלדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫ראשי‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫במעשיו וההודאה‪ ,‬מסייעות לאדם שירוצו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הישיבות‪.‬‬ ‫הדי‪‬מראשי‬ ‫אחד‬ ‫של יו‪‬‬ ‫מהלווייתו הוא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫"המנוח היה רבי‬ ‫אלול הוא‬ ‫וחודש‬ ‫נכונות‪,‬‬ ‫מחשבות‬ ‫אצלו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ואמר‪ :‬בכל‬ ‫עלינואחד מהם‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬התבטא‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬ועוזר‬ ‫מהש ג‪‬‬ ‫הקב"ה בא‬ ‫בגשמיות‪.‬היינו‬ ‫להצליח‬ ‫לדודי ודודי לי'‪,‬‬ ‫'אני‬ ‫עקיבא איגר של הדור הזה"‪ .‬ענה השני‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הדעת‪.‬‬ ‫יש בלי‬ ‫התפשטות‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה הדברים‪.‬‬‫כלללהבין את‬ ‫לך‬ ‫לעומתו‪" :‬ואני רבי עקיבא איגר של‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫המכונית הזאת"‪ .‬התכוון לומר לו בזה‪ :‬אתה‬ ‫שלהיה חודש‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתגלות‪.‬‬ ‫גאולה‪ ,‬לא של‬ ‫הם ימים של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לבטוחחדש‪.‬‬ ‫אי‪‬זה סיפור‬ ‫עכשיו‬ ‫חודש תמוז‪.‬‬ ‫אב‪ ,‬היה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫גדולכלי‪‬‬ ‫בתורה‪ ,‬אמור‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫עליו שהיה‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫רוצה לומר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫יש עכשיו מהלך מן השמים של התפשטות‬ ‫מה‬ ‫ללמודשהוא‬ ‫אל תאמר‬‫ועלינו‬ ‫גדול תמיד‪,‬‬ ‫בתורה‪ ,‬אך‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שהיה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הדעת‪ .‬כל פחיתות שאתה שם לב אליה‪ ,‬כל‬ ‫הדור‪ .‬להשתמש‬‫של אי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדת איגר‬ ‫התורהרבי עקיבא‬ ‫היה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עוולה שעשית‪ ,‬כל אי התקדמות שאתה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫יכול‬ ‫לעצמי‬‫שהוא‬ ‫אצלך‪ ,‬לידע לך‬ ‫וכשאני‬ ‫שקיים לי מי‬ ‫מרגישאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חשוב לדעת שיש דרגות ויש דרכים‬ ‫אל תישבר‪ .‬תתקדם‬ ‫‪.‬‬ ‫הדעת‬ ‫אל‬ ‫אותך‬ ‫להוביל‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫ולרחוב‪ ,‬לזוז‬ ‫בהקדמת‬ ‫לעומק‬ ‫להתקדםלמדנו‬ ‫בעובדת ה'‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫הלאה‪ .‬תעשה עוד צעד‪ .‬אמור‪ :‬ועם כל זה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫פנימיים‪ ,‬עד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בדברים‬ ‫לשערועוד‬ ‫הלבבות עוד‬ ‫קדימה‬ ‫היא‪:‬שאבין‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהרוצה‬ ‫אותי‪ ,‬לדו‪‬‬ ‫והקב"ה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה עזב‬ ‫הקב"ה לא‬ ‫וכמה‬ ‫מענייןפי כמה‬ ‫אותם שום‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫אנשים שלא‬‫עבודת ה'‬ ‫שלישנם‬ ‫ש‬ ‫להיותלי‪...‬כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הבטחו‪ ‬ומחכה‬ ‫ורוצה לעזור לי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בוערים כל כולם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעהםלענייני‪‬‬ ‫מהקב"ה‪.‬‬‫משהואחוץנחו‪‬‬ ‫דבר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫לע''נ‬ ‫הרבנית פייגא שפרה בת הרה''ק‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ר' חי יצחק מראחמסטריווקא ע''ה‬ ‫ובטחון‬‫אשת חבר‬ ‫אמונה‬ ‫קיימישע שליט''א‬ ‫מדור‬ ‫אדמו''ר מ'וויזשניץ‬ ‫כ"ק‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מאיר בן‬ ‫הר"ר החתן‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫סימא לאה‬ ‫אמונה‬ ‫רבקה‬ ‫מדורבת‬ ‫פטרון רחל‬ ‫והכלה פיגא‬ ‫אלחנןובטחו‪‬‬ ‫קעניג הי"ו‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫הר"ר‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫החתן‬ ‫נדבת אבי‬ ‫אלול תשפ"ו‬ ‫תצא ז'‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫פרשת"נ כי‬ ‫הרה"ח‬ ‫יום חמישי‬ ‫נלמד לע‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מתרגלים לא לפעול מתוך סערת רגשות‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫עוצר פתאום‪ ,‬לוקח איזה ממתק ושואל את‬ ‫אולי יעבור חשקו ממנה‬ ‫אמו‪" :‬את יכולה לקנות לי?"‪ ,‬והיא עונה לו‪:‬‬ ‫בפסוקי התורה נאמר שמותר לקחת‬ ‫"לא! תחזיר אותו למקום‪ .‬אנו לא קונים‬ ‫יפת תואר במלחמה‪ ,‬אך קודם לכן היא‬ ‫עכשיו דברים כאלה"‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫צריכה לשבת בבית מי שלקחה "וגלחה את‬ ‫את‬ ‫והסירה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫צפרניה‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצות ועשתה‬ ‫ראשה‬ ‫סוחפים לדעת‬ ‫וההרגשיםיותר נחו‪‬‬ ‫אי‪ ‬החושים‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל‬ ‫שמלת שביה מעליה‪ ,‬ובכתה את אביה ואת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולכזודברי‪‬‬ ‫שהרבה דברים‬ ‫לבטוחבראכראוי‬ ‫מציאות‬ ‫אי‪‬הקב"ה‬ ‫הפע‪ ‬מהספרי‬ ‫שבועות והביא‬ ‫נעסוק רש"י‬ ‫ירח ימים"‪.‬‬ ‫אמה‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד‬ ‫מהמעוררים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫העיניים הן‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהואהלב‪.‬‬ ‫יעוררו את‬ ‫מכפי‬ ‫הרי בו‪,‬‬ ‫שמשתמש‬ ‫רואה והלב‬ ‫חג‬ ‫בביתרוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעבנוולה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שם‬ ‫שתשב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫'העיןהאד‪‬‬ ‫חז"להרי‬ ‫כמו שאמרו‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫החזקים‪,‬לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫נכנס ונתקל בה‪ ,‬יוצא ונתקל בה‪ ,‬רואה‬ ‫חומד'‪ ,‬אבל גם שאר החושים מעוררים את‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫בבכייתה‪ ,‬רואה בנוולה‪ ,‬כדי שתתגנה עליו‪.‬‬ ‫הלב‪ ,‬כי זה לא רק כשיש לו לאדם תאוה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלכבר לא יהיה‬ ‫להשתמש‬ ‫הזמן‪ ,‬הוא‬ ‫עלינו‬ ‫הוא שעם‬ ‫כ‪‬הרעיון‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫אלא גם כשיש לו כעס‪ .‬זה אותו הדבר‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬הרמב"ן‬ ‫אחריהלעורר‬ ‫לקחתה‪ .‬אף‬ ‫להוט כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לראות‬‫לבטוח‬ ‫הואבלי‬ ‫לא צריך‬ ‫ברוחניות‬ ‫בו בדיבור‪.‬‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫מישהו פגע‬ ‫לנו‬ ‫הקב"העלנת‪‬דעת‬ ‫האבלותאכ‪‬והבכי‬ ‫"טעם לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫כתב‪:‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫הרגיש‪ ,‬וכיון‬ ‫הוא שמע או‬ ‫ההצלחה‬ ‫את פלוני‪.‬‬‫כל‬ ‫יעבור חשקו‬ ‫להצליחשתתנוול‬ ‫רבותינו‪ ,‬כדי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אוליכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח לאור‬ ‫ידיעתודחףאי‪‬‬ ‫עז לפעול‪.‬‬ ‫מתעורר בו‬‫שהרגיש‪ ,‬על‬ ‫מיוסדת‬ ‫ממנה"‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪ ‬מאוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫רוצה עד‬ ‫על הוא‬ ‫הישנות‬ ‫כ‪ ‬לו‪,‬‬ ‫ההרגשא‪‬שיש‬ ‫נחזור‬ ‫בהירות‪ .‬זה לפעול איזה‬ ‫לפועל‪ ,‬אם‬ ‫משהו‬ ‫להוציא‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬מאוד רחב‬ ‫אותנו נושא‬ ‫מלמדתזה‪ ,‬הוא‬ ‫התורה‬ ‫והנה נושא‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫האדם‪ .,‬לא רק לגבי יפת תואר‪ .‬זה דבר‬ ‫בחיי‬ ‫מעשה נקמה‪ ,‬אם זה לצעוק בחזרה‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫ידוע‪ ,‬אך צריך להתבונן בזה הרבה ולהבין‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אכלאניורוצה לאכול עוד‪.‬‬ ‫כעין זה‪ ,‬האדםמה‬ ‫בעל האדם‬ ‫בהקדמתעלרבינו‬ ‫הענין‪ .‬לב‬ ‫כבר למדנו‬ ‫להתחיל לעבוד‬ ‫שצריך‬ ‫בגלל ההנאה שהיתה לו מהמאכל‪ ,‬נולדה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫הדברים‪ .‬המצבים‬ ‫לשער כל מיני‬ ‫הלבבותוחומד‬ ‫חושק‬ ‫מתחשק לו‬ ‫אי‪‬‬ ‫ממנו‪.‬בה היא‪:‬‬ ‫לעוד לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫תשוקה‬ ‫אצלו‬ ‫השאלה‬ ‫מה אתה‬ ‫וכמה‬ ‫לחשוק‪.‬כמה‬ ‫הבטחו‪‬הלב‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מעוררים את‬ ‫מסביב‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫שעוד לא‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמהחתיכה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הניצוצות‬ ‫להעלות את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬הקטן רואה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מקטן‪ .‬הילד‬ ‫נחו‪‬נתחיל‬ ‫בנוגע‬ ‫חושק? הנה‬ ‫משהוא‬ ‫נתנו לו‪ .‬הרי לך שזה לא חייב להיות בחוש‬ ‫משהו אצל חבירו ואומר‪" :‬אני רוצה כמו‬ ‫הראיה‪ .‬הבאנו דוגמא מחוש הראיה‪ ,‬דוגמא‬ ‫כן"‪ .‬קונים אתו מאכלים לכבוד שבת‪ ,‬והוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫הנה הדרך הקלה והמהירה להרגיע את‬ ‫מחוש השמיעה‪ ,‬וכאן יש לנו דוגמא מחוש‬ ‫הפגיעה‪ ,‬היא לענות בחזרה‪ ,‬וכך אנשים‬ ‫הטעם‪ ,‬וכן הוא לגבי שאר החושים‪ ,‬שהם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נוהגים על פי רוב‪ .‬דרך נוספת היא לומר‪:‬‬ ‫חוש הריח וחוש המישוש‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫'א משוגינער'! פלוני חולה‪ .‬הוא פשוט‬ ‫חולה‪ .‬זה מה שהוא אומר ללבו‪ .‬אכן כשיש‬ ‫כך הוא הסדר‪ ,‬שהחושים וההרגשים‬ ‫סוחפים את האדם‪ .‬אך הקב"ה ברא כח‬ ‫לו לאדם נפש יותר בריאה‪ ,‬אינו זקוק לכך‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שליט על‬ ‫מוח‬ ‫שעומד מעליהם ונקרא‬ ‫פנימית להרגיע את הרגש‪.‬‬ ‫פיגאלו מערכת‬ ‫ב‪ ‬יש‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫הלב‪ .‬פירושו של דבר שלאחר שהלב‬ ‫ובטחוןלו את הרגש‪ ,‬לא שהוא רומס את‬ ‫אמונה שאין‬ ‫פטרון מדור לא‬ ‫ובטחו‪ ‬זה יוצא ממקום אחר כשהוא‬ ‫הרגש ואז‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מרגיש דבר מה‪ ,‬מגיע המוח פטרו‪‬‬ ‫ואומר‪ :‬לא‬ ‫כדאי‪ .‬כדאי להמתין‪ .‬למשל‪ ,‬כשיש לאדם‬ ‫גרוע יותר‪ ,‬אלא יש לו דרך נכונה ואמיתית‬ ‫אכזבה‪ ,‬ויש שהיא אכזבה חזקה מאוד‪ ,‬כי‬ ‫להרגיע אותו‪.‬‬ ‫של הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫המושגלע"נ‬ ‫היא ירדה ממאה לאפס‪ ,‬כמו נלמד‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ציפה"ר כה‬ ‫נהפך מאבל מחולינו ר"ל‪ .‬האדם‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫זה מזכיר את הענין של קנאת סופרים‪,‬‬ ‫חזק‪ ,‬וברגע אחרון‪ ,‬הכל התרסק‪ ,‬הקב"ה‬ ‫כידוע מה שכתב מהרש"א על 'קנאת‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ברא בו מערכת פנימית להרגיע על ידה‬ ‫חכמה'ה )בפרק‬ ‫'תשפ"ב לא יחפור(‪,‬‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫תרבה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל סופרים‬ ‫את רגש האכזבה‪ ,‬וכיון שהוא מרגיע אותו‪,‬‬ ‫שבעצם מי שנפשו בנויה‪ ,‬אין לו קנאה אף‬ ‫אינו צריך ללכת לעשות מעשה שטות‪.‬‬ ‫לא ברוחניות‪ .‬הוא שמח בחלקו‪ ,‬כדברי‬ ‫ה'תפארת שלמה' בפרשת כי תבוא על‬ ‫לא לבעלי לב בריא‬ ‫'ושמחת בכל הטוב'‪ ,‬שהאדם שמח בחלקו‬ ‫תמידלו – א‪‬‬ ‫הרגש הכניס אותו למצב של חוסר‬ ‫יודע‬ ‫כשהואהאד‪‬‬ ‫רואה את‬ ‫מועילכואב‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ברוחניות‪ .‬לא‬ ‫הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬‫למשהו‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫מתאוה‬ ‫כשהאדםבנוגע‬ ‫נוחות‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪‬‬ ‫בו‬ ‫מעורר‬ ‫זה‬ ‫אדרבא‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מצליח‬ ‫חבירו‬ ‫מרגיש חוסר נוחות‪ ,‬כי הוא חושב שכשיהיה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שסופרים הם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מסבירדברי‪‬‬‫כראוי מול‬‫מהרש"א‬ ‫שאיפות‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫לו אותו‪ ,‬יהיה לו שובע‪ .‬אך שתי דרכים יש אי‪‬‬ ‫כינוי למתחילים‪ .‬כשהאדם הוא בבחינת‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫למלא את הנפש ולהחזירה לכפי שהיתה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מתחיל ועדיין אינו בנוי‪ ,‬יש לו קנאת‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫קודם שראתה‪ .‬האחת היא לאכול את‬ ‫סופרים‪ ,‬וזה מה שמרבה אצלו חכמה‪ .‬כך‬ ‫על‬ ‫ליד‬ ‫עברא‪,‬‬ ‫לרוחניות‬ ‫לה‪ .‬הוא‬ ‫הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫מתאוה‬ ‫השבועותשהוא‬ ‫המאכל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫כותב שם מהרש"א‪ .‬לאנשים כאלה יש לזה‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלהמקרר לקחת‬ ‫להשתמש דלת‬ ‫עלינוהוא פתח את‬‫כ‪‬השולחן‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להתחיל‬ ‫שאי‪‬‬‫ג‪ ‬הרי‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שאומרים‪:‬מהצריך‬ ‫להצליחכמו‬ ‫תועלת‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬שיש שם‬ ‫לעורר‬ ‫לנגד עיניו‬ ‫מסוים‪ ,‬כדי‬ ‫ונתגלה‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫מאכל‬ ‫הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מהיכן שהוא‪.‬‬‫עוד משהו‪ ,‬וכעת הוא מרגיש חוסר נוחות‪ ,‬כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כי הוא סבור שיהיה זה שידוך טוב כשהדבר כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כעין זה אנו מוצאים לגבי 'דאגה בלב‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שהוא רואה ייכנס בפיו‪ .‬ובכן‪ ,‬הוא יכול מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫איש ישיחנה'‪ .‬אנשים חושבים שזוהי הדרך‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫להרגיע את עצמו על‪-‬ידי שיקח ויאכל‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫המועילה ביותר להירגע‪ .‬אך לא‪ .‬חז"ל‬ ‫אי‪ ‬להשתמש‬ ‫‪.‬‬‫המוח‬ ‫אותנו‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫מלמדת‬ ‫להרגיעו‬ ‫התורה‬ ‫ויכול‬ ‫בהירות‪ .‬הרגעה‪ ,‬אך אינם‬ ‫גם דרך של‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫שזוהי‬ ‫כדי‬ ‫לומדים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אומרים שזוהי הדרך הטובה ביותר‪ .‬הם לא‬ ‫הוא הדבר כשמישהו פגע בו או מישהו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫נמצא במצבו הנעלה‬ ‫האדם אני‬ ‫אומרים שכאשר מה‬ ‫למה אתה‬ ‫קשור אלי‪,‬‬ ‫למדנו לא‬ ‫כבר‬ ‫מאשימו‪ .‬זה‬ ‫ביותר‪ ,‬הוא עדיין מוכרח בכך‪ .‬יש דרכים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לך‪-‬לך מאין‬ ‫שבנוגע‬ ‫לשערזההבטחו‪‬‬ ‫הבעיה שלך‪.‬‬ ‫הלבבות אותי?‬ ‫מאשים‬ ‫הרגש‪.‬בההאדם‬ ‫היא‪ :‬יכול‬ ‫אי‪‬‬ ‫את לדו‪‬‬ ‫להרגיע‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫אחרות‬ ‫ללא רחם‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫אותךכמה‬ ‫ומקלל‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ה' עומד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫והלה‬ ‫שבאת‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫הוא יכול‬ ‫רוצה‬ ‫קודם לכן‪.‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫שהיה‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לחזור לכפי‬ ‫בפרק הרביעי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫חובת‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואלנו ב‬ ‫נחו‪‬‬ ‫היה‬ ‫לקבל בחזרה את ישוב דעתו‪ ,‬את שלוות‬ ‫משער הבטחון שהאדם צריך להתרגל‬ ‫נפשו ואת השובע הנפשי‪.‬‬ ‫לסבול חרפה‪ .‬ובכן‪ ,‬איך סובלים חרפה?‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ל‬ ‫אדם‪ .‬בימינו‪ ,‬בכספות שמחזיקים בהם‬ ‫מוח שליט על הלב‬ ‫סכומי כסף גדולים מאוד‪ ,‬יש מנגנון כזה‬ ‫אכן על האדם לעבוד הרבה על כך‪ ,‬כי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שאחרי שמכניסים את כל המספרים‬ ‫זהו החילוק בין קודם שהאדם מגיע לכלל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫במדויק‪ ,‬לוקח רבע שעה עד שהן נפתחות‪.‬‬ ‫אי אפשר להמלט מזה‪ .‬כל פעם שפותחים‬ ‫דעת לאחרי שהגיע לכלל דעת‪ .‬וזהו‬ ‫שאפשר לראות את הילד לפני הבר מצוה‪,‬‬ ‫את הכספת‪ ,‬אחרי שמכניסים את כל‬ ‫שכיון שמתעוררים בו הרגשים‪ ,‬מיד הוא‬ ‫הי"ולהמתין רבע שעה‪ ,‬כדי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫צריכים‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫המספרים‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מתחיל להרביץ מכות‪ .‬המנהל אומר לו‬ ‫מישהו ירצה לעשות גניבה מהירה‪,‬‬‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫שאם‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬המנהל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שאין לו רשות להרביץ‪ .‬מעכשיו‬ ‫למשטרה להגיע‪.‬‬ ‫יהיה זמן‬ ‫משוגע‪ .‬יש לו כבר שניים באותה רשימה‪.‬‬ ‫לענייננו‪ ,‬יתכן שאתה באמת צודק‪ ,‬יתכן‬ ‫בסדר‪ ,‬עכשיו הולכים לבכות‪ .‬אני הולך‬ ‫באמת חושב נכון‪ ,‬אבל תגובתך‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫שאתה‬‫תורה‪.‬לע"נ הרה"ח‬ ‫לצעוק שאני לא הולך לתלמוד נלמד‬ ‫מתוך רגש‪ .‬על כן אדבר‬ ‫לבואראטה‬ ‫יכולהי"ו‬ ‫אינךליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫הכלל הוא שלפני שיש לילד דעת‪ ,‬אין‬ ‫אתך אי"ה מחר‪ .‬תישן על זה לילה‪ .‬חסידים‬ ‫לו עדיין את הכלים להשליט את המוח על‬ ‫הזה ולא חרגו‬‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מהכלל‬ ‫ידעו‬ ‫מעשה‬ ‫ואנשי‬ ‫יש לו‬ ‫במדבר‬ ‫שלישיבופרשת‬ ‫הרגשים‪.‬‬ ‫יו‪‬‬ ‫כשמתעוררים‬ ‫הלב‬ ‫ממנו‪ .‬הם השתמשו בו גם אצל חינוך‬ ‫הרגשים חזקים מאוד‪ ,‬הרגשים אמיתיים‪,‬‬ ‫הילדים‪ .‬גם כשילד עשה את העוולה‬ ‫הרגשים צודקים‪ .‬למעשה‪ ,‬אינו יכול‬ ‫הגדולה ביותר וברור שנצטרך להענישו‪.‬‬ ‫להשליט עליהם את מוחו‪ .‬וכיון שהוא‬ ‫בסדר‪ ,‬לא עכשיו‪ .‬הם התרגלו בזה‬ ‫מתבגר‪ ,‬כשמישהו עשה לו משהו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫זה‬ ‫‪.‬‬ ‫הדברים‬ ‫בכל‬ ‫–‬ ‫כמהלך‬ ‫בזה‬ ‫והשתמשו‬ ‫גנב ממנו‪ ,‬אינו רוצה להגיב לו מיד‪ ,‬כי הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לא הוראה בחינוך‪ .‬זה הוראה לכל תחום‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תחילה הוא רוצה לדעת מה הדבר הנכון‪.‬‬ ‫אני רוצה להיות אדם‪ .‬אינני רוצה להישאר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫ילד‪ ,‬אינני רוצה להיות בר דעת בכמה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬אבל הוא‬ ‫התרגז‪,‬‬‫נעסוק‬ ‫שבועות לבו‬ ‫לכבוד הנקודה‪.‬‬ ‫זוהי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫תחומים בלבד‪ ,‬בעוד בתחומים האחרים ‪-‬‬ ‫מכפי‬ ‫עכשיו‬ ‫הבטחו‪ ‬לעצמו‪:‬‬ ‫אומר‬ ‫חג‬ ‫לעשות הרי‬ ‫עלולרוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע אני‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫אני מאבד צלם אנוש‪ .‬ממש לא‪ .‬הקב"ה נתן‬ ‫הסיבה‬ ‫שאפסידא‪ ,‬עוד‬ ‫על‬ ‫יתכןלרוחניות‬ ‫אעשנה‪,‬הדי‪‬‬ ‫השבועותואםהוא יו‪‬‬ ‫שטות‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר משהוא‬ ‫שתשתמש בה‪.‬‬ ‫אני רוצה‬‫ברוחניות‬ ‫להצליחואמר לי‪:‬‬ ‫לי דעת‬ ‫יותר‪ .‬זהו חשבון גשמי‪ .‬ואם האדם עושה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫עד‬ ‫להמתין‬ ‫א‬ ‫הו‬ ‫בה‬ ‫להשתמש‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫והתנאי‬ ‫לי‬ ‫יש‬ ‫אם‬ ‫כך‪:‬‬ ‫חשבון רוחני‪ ,‬הוא אומר‬ ‫לבטוחפסול‬‫עכשיו אני‬ ‫הצלחה יתקררו‪.‬‬ ‫שההרגשים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו לנו כדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫צרה‪ ,‬אני צריך להתקרב יותר אל ה'‪ .‬אם כלל‬ ‫לעדות‪ .‬אע"פ שכיוונתי אל האמת‪ ,‬אע"פ‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אני כאוב‪ ,‬יתכן באמת שאני יכול ואף צריך כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שברור לי שזהו המהלך הנכון‪ ,‬עכשיו אינני‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬ראשון אני‬‫אבל דבר‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח בנידון‪,‬‬ ‫לעשות משהו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫יכול לעשותו‪ .‬חפש מישהו אחר‪ ,‬תעשה מה‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אינני‬ ‫ועלינו על הלב‪.‬‬ ‫לבדוק תמיד‪,‬‬ ‫שהמוח שולט‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫צריך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫שאתה רוצה‪ ,‬אני אינני מסוגל‪ .‬למה? כי לי‬ ‫נחזור‬ ‫אי‪‬תחת שליטת‬ ‫אותנוכשאני‬ ‫תיכף ומיד‬ ‫התורהלהגיב‬ ‫יכול‬ ‫להשתמש‬ ‫מלמדת‬ ‫יותר בהירות‪.‬‬ ‫עכשיולקבל‬ ‫הרגשים‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫הרגש‪ .‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫לי ראיתי‬ ‫לי מי‬ ‫הפוך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני‬ ‫עולם‬ ‫אנושבעל חובת‬ ‫צלםרבינו‬ ‫למדנו לאבד‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר לא‬ ‫מה אני‬ ‫אמנם כן‪ ,‬העולם בימינו בנוי הפוך‪ ,‬ולכן‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעבמעשה או‬ ‫הבטחו‪‬מלהגיב‬ ‫לשער‬ ‫להתאפק‬ ‫הלבבות‬ ‫נושא זה‬ ‫אומר‪ :‬אם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬‫האדם‪ .‬הוי‬ ‫את צורת‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫מאבדים‬ ‫השאלה‬ ‫כמה נושא‬ ‫וכמה‬ ‫חמים‪,‬פי הוא‬ ‫כשההרגשים‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫בדיבור‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫פלוני כדי‬ ‫רוצה‬ ‫לפגוש את‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫האדם צריך‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ ‬היה‬ ‫בעבר‬ ‫לענייני‪‬עצמו‪ .‬אינך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להרגיל בו את‬ ‫מוכרחבנוגע‬ ‫האדם נחו‪‬‬ ‫ש‬ ‫משהוא‬ ‫שיוכל לדבר אתו‪ ,‬הרי שהיום הוא יכול‬ ‫יכול ללכת ולהגיב תוך רתיחת הלב‪ ,‬וזאת‬ ‫להתקשר אליו‪ .‬אם בעבר הלא רחוק‪ ,‬צריך‬ ‫בגלל עצם המציאות שאין לך עכשיו צורת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬שיוכל להתעסק במשהו אחר‪,‬‬ ‫היה לזכור את המספר או לחפש הרבה‬ ‫שיוכל להכניס במוחו דברים אחרים‪,‬‬ ‫בשביל להשיג אותו כדי שיוכל להתקשר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שיוכל להיזכר בדברים נעימים ומתוקים‬ ‫אליו‪ ,‬הרי שהיום חיש מהר יש לו את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שיאבד אם ישתטה‪ .‬יש בענין זה דיבור‬ ‫בייטב לב )פרשת לך‪-‬לך( שעל האדם להכניס‬ ‫המספר‪ .‬הוא לא צריך לא לזכור ולא לחפש‪.‬‬ ‫הוא רק צריך להקיש את המספר‪ .‬ויש‬ ‫את ההרגשים שהתעוררו אצלו בדברים‬ ‫כאלה שאפילו להקיש אינם צריכים‪ ,‬כי אם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫אומר זאת על לעולם ירגיז‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫המותרים‪ .‬הוא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫לזכות‬‫לומר את המספר או לזכות‬ ‫להסתכל‬ ‫ובטחוןטוב על יצר הרע‪ ,‬ומסביר שיש‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אדם יצר‬ ‫מהלךובטחו‪‬‬ ‫את כל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬‫כל שכן וכל שכן כשיש היום‬ ‫נפלא שהאדם יכול לנקוט בו‪ .‬יש לך‬ ‫הנסיונות הקשים שנמצאים היום בהישג יד‬ ‫הרגשים? מצוין‪ ,‬השתמש בהם‪ ,‬אבל‬ ‫)תרתי משמע( של האדם‪ .‬צריך להבין פה‬ ‫השתמש בהם באופן המותר‪.‬‬ ‫של הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫העמוקותלע"נ‬ ‫נלמד‬ ‫נקודה‪ ,‬אחת מהנקודות‬ ‫לאדם מערכת כזו‪ .‬אך‬ ‫הי"וישראטה‬‫ליפאכן‪,‬‬ ‫שרוצה‬ ‫חנני' יו"ט אכן‬ ‫ההתמכרות‪ ,‬החולי של האדם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫כשהמערכת שבורה‪ ,‬האדם נמצא במצב‬ ‫לעצור את תאוותיו והרגליו‪ ,‬וכבר החליט‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שהתעורר בו הרגש‪,‬‬ ‫אלף פעמים‪ ,‬ובוכה‪ ,‬ומוכן לקבל על עצמו‬ ‫מאזה'תשפ"ב‬‫דקותאייר‬ ‫שלוש כ"ג‬ ‫)בחו"ל שתוך‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫הוא כבר נמצא לאחר המעשה‪ .‬תוך שלוש‬ ‫את‬ ‫ושופך‬ ‫קבלות קשות ולחזור בתשובה‪,‬‬ ‫דקות‪ ,‬הוא כבר עמוק בשאול תחתית‪ .‬הוא‬ ‫נפשו לפני ה'‪ :‬מה אני יכול לעשות? אני‬ ‫כבר שבור מהנפילה‪ .‬קשה מאוד‪.‬‬ ‫מורגל וההרגל כובל אותי‪ .‬מה אני יכול‬ ‫לעשות שאני כל פעם מוציא את עצמי‬ ‫רווח והצלה –יעמוד‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫חוזר אל ההרגל‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬לעשות‬ ‫עליותר‬ ‫האדם‬ ‫אבל‬ ‫בו‪ .‬ש‬ ‫להשתמש‬ ‫מהסיבות‬ ‫אי‪‬אחת‬ ‫רק לסלק את הרגש‬ ‫לעצמו מרווח‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לתתדברי‪‬‬‫כראויכדימול‬ ‫וסייגים היא‬ ‫גדריםלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הבריא שלא‬ ‫האדם‬ ‫הסדר של‬ ‫לכבודמהו‬ ‫הנה‬ ‫נותן לעצמך‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪‬אםמולאינךדברי‪‬‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫שהוא‬‫מכפישתי‬ ‫של‬ ‫נפגם? ‪ -‬הרגש התעורר‪ ,‬אך יש זמן לשכל‬ ‫מרווח‪ ,‬או אם אינך בונה בתוכך מערכת‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫להיכנס‪ ,‬וכיון שהשכל נכנס‪ ,‬הוא יכול‬ ‫שתתן לך מרווח‪ ,‬כיון שזה נדלק אצלך‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ובינתיים‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫שאינו כדאי‪,‬‬ ‫השבועותאתהוא‬ ‫דעתו‬ ‫להביע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא אותך‪.‬‬ ‫מה שיעצור‬‫ברוחניותואיןיותר‬ ‫הולך ועושה‬‫להצליח‬ ‫אתה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל מתקרר‪ ,‬אין‬ ‫להשתמש שהוא‬ ‫מתקרר‪ ,‬וכיון‬‫עלינו‬‫כ‪‬הרגש‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬בדומה‬ ‫לעורר בסדר‪.‬‬ ‫בעיה‪ .‬הכל‬‫לנו כדי‬ ‫שניתנו שום‬ ‫יותר‬ ‫לבטוחלגרש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שהכהן צריך‬ ‫אמרו חז"ל‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כללעל זה‬ ‫הצלחה‬ ‫נת‪‬הלב‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫"ה מן‬ ‫שישתכח‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫המת‬ ‫גזירה על‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫לשכחה‪.‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫בלבו‪ ,‬זהו זה‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫מפעפע של‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחההכעס‬ ‫עם גט מקושר‪.‬‬‫כל‬ ‫עמוקים? הם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ההרגשיםכלי‪‬‬ ‫להצליח כמה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬לך מושג‬‫יש‬ ‫הוא הולך לגרש אותה‪ .‬אמרו חז"ל‪ :‬בסדר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫יורים חיצים‪ .‬מדובר בהרגשים של צער ושל‬ ‫גמור‪ ,‬בוא נכתוב את הגט‪ ,‬מחר בלי נדר‪,‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫געגועים באופן שאין האדם יכול לחזור‬ ‫עד שזה נרגע‪ .‬כיון שזה נרגע‪ ,‬עכשיו אפשר‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫לעצמו‪ .‬מאוד מאוד קשה לו‪ ,‬שלא נתנסה‪.‬‬ ‫שסתם נסחף‪ .‬חז"ל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫מוח או‬‫יותר‬ ‫לקבל זה‬ ‫כדי‬ ‫לראות אם‬ ‫השכחה מסלקת את הרגש‪ ,‬וכיון‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬‫אך‬ ‫אומרים זאת לגבי יפת תואר‪ .‬התורה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כאן צורך‬ ‫חובת‬ ‫רבינואיןבעל‬ ‫בסדר‪.‬‬ ‫הסתלק‪ ,‬הכל‬ ‫בהקדמת‬ ‫שהרגש למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אומרת‪ :‬אני מרשה לך )משום עד שתקחנה‬ ‫מה אני‬ ‫בתחיית המתים‪ .‬צריך רק לסלק את הרגש‪.‬‬ ‫באיסור‪ ,‬תקחנה בהיתר ומשום שאר החשבונות(‪,‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫קצת‪ .‬וזה‬ ‫היא‪ :‬צריך‬ ‫אי‪‬‬ ‫חכה בה‬ ‫איך‪ .‬לדו‪‬‬ ‫ואלמדך‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫אך בא‬ ‫השאלה‬ ‫כמהבחמש‬ ‫וכמה‬ ‫לפעמים‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫להסתלק‬ ‫יכולהבטחו‪‬‬ ‫של הרגש‬ ‫עבודת ה'‬ ‫רק לגבי‬ ‫רוצה‬ ‫להיות שלך‪ ,‬לא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬מהחיים‬ ‫להיהפך לחלק‬ ‫להזיק את עצמו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע צריך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אין האדם‬ ‫משהוא ואז‬ ‫נחו‪‬‬ ‫דקות‪,‬‬ ‫יפת תואר‪ .‬כשאתה מרגיש רגש עמוק ‪-‬‬ ‫ואת כל העולם‪ .‬הרגש פשוט היה צריך‬ ‫חכה‪.‬‬ ‫להסתלק‪ .‬ויש לו לאדם מערכת שיוכל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫כלום האדם מתגשם ממכתב שאמו כתבה‬ ‫האדם נעשה כל‪-‬כך מכובד באופן זה‪.‬‬ ‫לו?! באיזה איסור זה נכנס? אכן זה נכנס‬ ‫אין לנו מושג כמה אנו נעשים מכובדים‪ .‬כל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫למדת ההתאפקות‪ .‬מדובר במדה שאם לא‬ ‫פעם שאתה מרגיש רגש עמוק ‪ -‬עכשיו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יהיה לי אותה כאן‪ ,‬לא יהיה לי אותה‬ ‫במקומות אחרים‪ .‬אם אני רוצה לדעת‬ ‫ממתינים‪ .‬ויש הרגשים מכל הסוגים ‪ -‬עכשיו‬ ‫ממתינים‪ .‬לא עכשיו‪ .‬אי"ה נחזור ונעשה את‬ ‫לסבול חרפה‪ ,‬אם אני רוצה לדעת להיות‬ ‫זה‪ .‬אבל כשנעשה את זה אז‪ ,‬לא די שלא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫שמחרפים אותו ואינו עונה‪ .‬לא‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגא כזה‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אדם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הרבה‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫השכל‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫נטעה‪ ,‬אלא נעשה את מצד‬ ‫הרגעים בלבד‪ ,‬אלא גם כשזה ממשיך‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בשני‬ ‫פטרון‬ ‫שבקדושה‪ :‬מי‬ ‫פעמים האדם שואל בדבר‬ ‫מתחיל לעלות עוד ועוד‪ ,‬ואם‬ ‫והדםובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬מאוד‬ ‫אומר שזה דבר שבקדושה? אתה אומר‬ ‫בהתחלה פלוני עוד דיבר קצת לענין‪,‬‬ ‫נכון‪ ,‬אבל כעת אינך רואה שום צד אחר‪,‬‬ ‫עכשיו הוא כבר מדבר הבלים גמורים‪ ,‬ואני‬ ‫אינך יכול לכלכל את צעדיך במשפט‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נשאר בשלוותי‪ ,‬מזמזם לעצמי ניגון ואומר‪:‬‬ ‫ראטה‬ ‫לי‪...‬‬ ‫הי"וטוב‬ ‫ליפא ה'‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫תודה לך‬ ‫התקנה בישיבת קעלם‬ ‫דבר נפלא‪ .‬בקעלם‪ ,‬כשבחור היה מקבל‬ ‫שאתה יכול‬ ‫פירושו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫רגועאייר ה‬ ‫להישאר– כ"ג‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫במדבר‬ ‫הדברים‬ ‫מטבע‬‫פרשת‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫משפחתו‪,‬‬ ‫מכתב מבני‬ ‫להתיישב אח"כ ללמוד‪ ,‬להישאר רגוע‬ ‫המכתב היה מלא רגש‪ ,‬שכן לא התראו זמן‬ ‫פירושו שלא עברת עכשיו שבעה מדורי‬ ‫רב‪ .‬עשו שם תקנה שלא לפתוח שום מכתב‬ ‫גיהנום שתצטרך לדבר עם החברותא שעה‬ ‫מבן משפחה או מידיד קרוב ביום קבלתו‬ ‫שלמה ולומר לו‪ :‬אני לא רוצה לנקוב‬ ‫כי אם למחרת‪ .‬דבר נפלא‪ .‬לא פותחים היום‬ ‫אתה‬ ‫משוגעים‪....‬‬ ‫–‬‫כאלה‬ ‫יש‬ ‫אבל‬ ‫בשמות‪,‬‬ ‫את המכתב‪ .‬לך ספר זאת היום לאדם‪ .‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אתה יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אז? נחו‪‬‬ ‫מאיריםיותר‬ ‫החייםבו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬‫יודע כמה‬‫קיבלת הודעה? אל תפתח אותה מיד‪ .‬אם אי‪‬‬ ‫איזה עולם הזה נפלא יהיה לך? טוב לי‪ .‬מה‬ ‫תאמר לאדם להמתין עם זה דקה‪ ,‬הוא אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כבר קרה?‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫יצעק עליך‪ .‬אתה רשע‪ .‬היום אם אין אדם מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מזמינים‬ ‫שתי דקות‪,‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע תוך‬ ‫הבטחו‪‬להודעה‬ ‫מגיב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫הפחד‪ ,‬הדאגה‪ ,‬העגמת נפש‪ ...‬מישהו‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫רשעות‬ ‫בטוחים שזה‬‫לחילופין הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪‬‬ ‫הצלה או‬ ‫משהואקוראים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יודע איך‬‫יותר‬ ‫ברוחניות לא‬ ‫להצליחפגע בו‪ ,‬הוא‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫עד כדי ניתוק‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשעליובכל‬ ‫ונעשים ברוגז‬ ‫כ‪‬מצדועלינו‬ ‫בחמש‬ ‫להירגע‬ ‫תוכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫לא‬ ‫אם‬ ‫גם‬ ‫אבל‬ ‫לו‪.‬‬ ‫רחמי‪‬הודעה‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שלחתי לך‬ ‫כדיעונה?‬ ‫לעורר‬ ‫לנואינך‬ ‫שניתנולמה‬ ‫קשר‪.‬‬ ‫מערכת‬ ‫לך‬ ‫יש‬ ‫אם‬ ‫הראשונות‪,‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הדקות‬ ‫שמתערבת אז‪ ,‬מערכת שאינה בנויה על‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מצטדקים ואומרים שאפשר לפעול עם כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הצורך לעשות משהו‪...‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬תראה מה‬ ‫אולי‪ ,,‬אבל‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫ונצורות‪.‬‬ ‫כלי‪‬גדולות‬ ‫זה‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫שליט על‬ ‫כשישועלינו‬ ‫לאדם מוח‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לאנושות‪.‬‬ ‫קורה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לדבר ונוסי‪‬‬ ‫במקרה כזה‪,‬‬ ‫הישנות‬ ‫שאינועלרוצה‬‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫יש מי‬‫הלב‪ ,‬הוא יודע שצריך ללון על זה לילה נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לפעולה‪ .‬מה שהוא‬ ‫נכנסות‬ ‫מיד‬ ‫שיניו‬ ‫אך‬ ‫כמו בדיני נפשות כדאיתא במסכת כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אוכל כשהוא שרוי בלחץ‪ ,‬מה שמכונה זו‬ ‫סנהדרין‪ .‬באופן כזה אתה מביא אדם אל‬ ‫לעצמיכי‬ ‫וכשאני למה?‬ ‫לי אימה‪...‬‬‫מעורר‬ ‫לי מי‬‫אני זה‬ ‫לועסתאי‪‬‬ ‫שם‪...‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫בעל עכשיו‬ ‫בהקדמתלךרבינו‬ ‫בעל חי‪.‬‬ ‫השולחן‪.‬למדנו‬ ‫לפני כן יש‬ ‫כבר‬ ‫הוא צריך להירגע‪.‬מה אני‬ ‫אדם‪.‬הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לשער‬‫מביא‬ ‫אתה‬ ‫הלבבות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫מכונה לחיסול זבובים לשם מה?‬ ‫לא להתפרק מכל פגיעה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫סיפר לי אחד שיצר מכונה ורצה למכור‬ ‫אם נתבונן בכמה סוגי הרגשים זה קורה‪.‬‬ ‫אותה בכסף רב‪ ,‬מכונה שכיון שרואה זבוב‬ ‫זה לא בסוג אחד בלבד‪ .‬קח למשל מכתב‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫הכלל הישן בסוגיית ההתמכרות הוא‬ ‫או יתוש על הקיר‪ ,‬מיד היא יורה משהו‬ ‫שמקור הבעיה אינו זה שאתה קשור לדבר‪.‬‬ ‫והורגת אותו‪ .‬שאל אותו מישהו‪" :‬איני‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ממש לא‪ .‬אך יש לך בתוכך חור עמוק‬ ‫מבין‪ .‬יש לי נעל לרגלי ואתה אני יכול‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולמדת במוחך שזהו הדבר שישכיח ממך‬ ‫את הכאב‪ ,‬ולכן התרגלת לחשוב שזה מה‬ ‫להרוג את הזבוב‪ .‬איני יודע מה אתה רוצה"‪.‬‬ ‫והשיב לו‪" :‬בסדר‪ ,‬זו דרך נוספת"‪.‬‬ ‫שנותן לך תענוג‪ .‬זה לא נכון‪ .‬יש דברים‬ ‫הרבה יותר חזק‪ .‬זה פשוט‬ ‫תענוג הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שנותנים‬ ‫עליך‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫ברגש‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫אנחנו אנשים מלאיםלזכות‬ ‫ממך את הכאב‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫משכיח‬ ‫אותו זה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫להרגיע את הרגש‪ .‬אם לא תרגיע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬לחוץ‬ ‫ייראה ככה‪ .‬הוי אומר‪ :‬בין כשאתה‬ ‫והאדם צריך לומר כך‪ :‬הכאב הוא רגש‪,‬‬ ‫בגלל משהו‪ ,‬בין כשאתה מאוד פגוע‪ ,‬בין‬ ‫והקב"ה נתן לשכל את הכח להרגיעו‪ .‬הבה‬ ‫כשאתה בכעס‪ ,‬בין כשיש לך רצון חזק‪ ,‬בין‬ ‫נתחיל‪ .‬זה תהליך‪ ,‬זה קורה לאט‪ .‬אבל‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫כשיש לך תאוה‪ ,‬ובין כשיש לך דמיון‪ .‬נפל‬ ‫ראטהללמוד להמתין‪ .‬מישהו‬ ‫להתחיל‪ ,‬היא‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫הדרך‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"רבכל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫תכנית‪...‬‬ ‫לו משהו ברעיונו‪ .‬יש לו‬ ‫שולח לו הודעה ‪ -‬דחוף‪ ,‬דחוף‪ ,‬דחוף‪ ...‬אזי‬ ‫הדברים האלה‪ ,‬עם איזו מערכת אתה‬ ‫הוא אומר לעצמו‪ :‬טוב‪ ,‬פלוני לא הרגיע את‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מערכת‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת משל‬‫שלישי בדרך‬ ‫להשתמש? יש‬‫יו‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫עצמו‪ ,‬ובכן‪ ,‬כדי שלא אראה כמותו‪ ,‬אני‬ ‫שנקראת להאשים את זולתי‪ .‬בכל דבר‪,‬‬ ‫הולך לומר עכשיו 'מזמור לתודה'‪ .‬המוח‬ ‫מישהו הולך לקבל מנחת זרועו‪.‬‬ ‫שליט‪ .‬כמה נפלא‪.‬‬ ‫אומר לנו הקב"ה‪ :‬לאדם הוא דבר כזה‬ ‫כח ההתאפקות עד היכן?‬ ‫שמוחו נכנס אז ומנחם את הנפש‪ .‬בא הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בספר התולדות על הרב דסלר מביאים‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫שרציתרוחניי‪‬‬‫לעניני‪‬‬‫בנוגע נכון‬ ‫הבטחו‪ ‬מסכן‪,‬‬ ‫נחיצותאתך‪ :‬אוי‪,‬‬ ‫ונדבר‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שבעת השואה‪ ,‬הוא היה פרוד מאשתו ובתו‬ ‫אי‪‬‬ ‫חזק? מה אתה מדבר? אינני יכול להאמין‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫במשך שש שנים‪ .‬הם היו באוסטרליה והוא‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫אתך‪ ,‬אך בל‬ ‫נדבר‬ ‫שבועות הבה‬ ‫ננחם אותה‪,‬‬ ‫הבה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מה זה שש‬ ‫דברי‪‬‬ ‫איננו מול‬ ‫קולטים‬ ‫באנגליה‪ .‬נחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫היה‬ ‫שקיימות‬ ‫כל התאוות‬ ‫בנוגע שטות‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מעשה‬ ‫נעשה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ושניהם‪ ,‬גם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בקלות‪ ...‬האד‪‬‬ ‫נאמר ככה‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫הסיבהזהלכ‪‬‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫היום וכל אמצעי ההרגעה התרופתיות‪...‬‬ ‫התלוננו‬ ‫ולא‬ ‫ה'‬ ‫עובדים‬ ‫היו‬ ‫אשתו‪,‬‬ ‫וגם‬ ‫הוא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫אינני מכניס את כולם למשבצת אחת‪ ,‬אבל להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫על כך‪ ,‬והיא שלחה מכתבים‪ .‬הוא הרי‬ ‫בכל האמצעי‪‬‬ ‫לאדם‪...‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שעוזרים‬ ‫עלינו‬ ‫הוא‬ ‫הפשט‬ ‫כ‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הותיר את בתו כשהיתה צעירה‪ ,‬וכיון‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫שעברו שש שנים‪ ,‬היא כבר היתה בגיל אחר‬ ‫כלל‬ ‫"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫הרגעה‬ ‫ככדור‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫'נייעס'‬‫שייצא דיננו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫לגמרי‪ .‬ובכן‪ ,‬חצי מהמכתבים ששלחה לו‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬עם 'נייעס'‬ ‫משתמשים‪ ,‬היום‬ ‫אנשים ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬כמה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫אשתו‪ ,‬בכלל לא הגיעו מאחר שהיה אז עת‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודמיליוני‬ ‫מיליונים‪.‬‬ ‫ועלינו‬ ‫להירגע? ‪-‬‬‫תמיד‪,‬‬ ‫בשביל‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫)חדשות(‬ ‫בעולם‪ .‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מלחמהא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫'נייעס' בשביל‬ ‫אותנועם אי‪‬‬ ‫משתמשים‬ ‫התורהאדםמלמדת‬ ‫בני‬ ‫אליו מכתב ומבעד‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שהגיע‬‫פעםיותר‬ ‫לקבל‬‫כדיהיה‬ ‫האם זה האמצעי החמור ביותר? ‪-‬‬ ‫להירגע‪.‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫למעטפה‪ ,‬אפשר היה לראות שיש שם‬ ‫לא‪ .‬יש אמצעים הרבה יותר חמורים‪ .‬לא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫שיוכל לראות את בתו‬ ‫מה אני‬‫תמונות‪ ,‬מה שאומר‬ ‫שומע‪ ,‬אבל‬ ‫רואה או‬ ‫'נייעס' הוא‬ ‫כבראיזה‬ ‫יודע‬ ‫)שכבר שימשה אז כמורה( כיצד היא נראית‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫והואשבנוגע‬ ‫בדרגה כזו‪ ,‬אולי‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לשער כשר‬‫הלבבות 'נייעס'‬ ‫אם זה‬ ‫אותה‪ .‬זה‬ ‫היא‪:‬עורר‬ ‫אי‪‬‬ ‫ראה בה‬ ‫שלאלדו‪‬‬ ‫השאלהכה רב‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫אחרי זמן‬ ‫מדבר לשון‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫נחו‪‬אינו‬ ‫עכשיו‬ ‫תועלת‪ ,‬כי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫יש בזה‬‫של‬ ‫רוצה‬ ‫והחליט‪ :‬טוב‪,‬‬ ‫כשהאד‪ ‬עכשיו‬ ‫להיות‬ ‫חזקים‬ ‫הרגשים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬‫בו‬ ‫ואינו מזיק את‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫בנוגעאחרים‬‫מאשים‬ ‫משהואואינו‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הרע‬ ‫צריך לחכות‪ .‬אינני יכול לפתוח עכשיו את‬ ‫עצמו באכילה רגשית‪ .‬אני שומע‪ .‬אבל תבין‬ ‫המעטפה‪ .‬מדרגה של יהודי‪ .‬ההרגשים מדי‬ ‫שיש עוד דרכים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫בך מערכת שעובדת‪ ,‬ועליך להרגיל את‬ ‫חזקים‪ .‬הוא הניח את המעטפה מידיו לעשר‬ ‫עצמך‪ .‬כל אחד יכול להרגיל את עצמו‪.‬‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אל תתן שיבלבלוך‬‫זה מזכיר מה שחז"ל אומרים על יעקב‬ ‫הגה"צ רבי משה ניישלאס זצ"ל אחרי‬ ‫אבינו ויוסף הצדיק‪ .‬מדוע הוצרך בדיוק אז‬ ‫המלחמה‪ ,‬כשאחיו הגיע‪ ,‬הוא המשיך‬ ‫כשפגש אותו לומר שמע ישראל? ‪ -‬כי הוא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫למסור‬ ‫ורצה‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫הרגיש הרגשים כה חזקים‬ ‫הפסיק‪ .‬יראי שמים עבדו על‬ ‫ללמוד ולא‬ ‫עצמם שהרגש לא ישתלט עליהם‪ ,‬כי אם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון שמי‬ ‫אותם להקב"ה‪ .‬אך זה מראה לנו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬לימד‬ ‫שמתנהג באופן זה‪ ...‬אף אחד לא‬ ‫יתנו לו להשתלט עליהם‪ ,‬זה יהיה ככה בכל‬ ‫המקומות‪ .‬אם אני נותן לרגש להשתלט‬ ‫אותו‪ ...‬הוא אמנם למד בקעלם‪ ,‬אבל אחד‬ ‫ז"ל מתלמד להיות אדם‪ .‬תן לי‬ ‫אינני‬ ‫לא לימד אותו איך להתנהג באופן מסוים‬ ‫עלי‪,‬פסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטהוכשמתרתח אצלי חזק‪,‬‬ ‫הי"והמוח‪,‬‬ ‫ליפאאת‬ ‫להכניס‬ ‫זה‪ .‬אכן כשהנפש התרגלה להגיב ככה‬ ‫"ר‪ .‬חנני' יו"ט‬‫ביבדלחט"א הר‬ ‫תמיד‬ ‫בדברים אחרים‪ ,‬היא מגיבה ככה‬ ‫תן לי לברוח מפה‪ .‬אל לי להיות כאן‪.‬‬ ‫עכשיו לא‪ .‬אם אני מרגיש שיש לי כעס ‪-‬‬ ‫עכשיו‪ –.‬כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי(‬ ‫אם קטן אתה בעיניך‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לא‬ ‫איננו יודעים לאן אנו יכולים להגיע עם‬ ‫יבוא אחד ויטען כלפיך‪ :‬אבל אחר כך‬ ‫זה? אנו חושבים שאנו כל‪-‬כך חלשים ואיננו‬ ‫אינך עושה‪ .‬תמיד אתה אומר‪ :‬לא‪ ,‬עכשיו‬ ‫יודעים שהמערכת של מוח שליט על הלב‬ ‫זה לא הזמן הנכון‪ .‬אכן כן‪ ,‬בנושא תטפל‬ ‫ניתנה לנו מאת ה'‪ .‬וכאן באה נקודה שיש‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬אותך‪.‬‬ ‫א‪‬לבלבל‬ ‫–‬ ‫לאף אחד‬‫תמיד‬‫מועילתתן‬ ‫אחר‪ .‬אל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בזמן‬ ‫שאיננו קולטים אותה‪ .‬כשכתוב 'אלמלא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הקב"ה עוזרו אינו יכול לו'‪ ,‬כשמדברים על אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫זה מצוי בחינוך שהאדם רוצה להמתין‪.‬‬ ‫פחיתות האדם‪ ,‬כשאומרים דע לך שאנשים אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הוא מרגיש שהוא מאוד מופעל מהרגש‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫כל‪-‬כך חלשים‪ ,‬תסתכל‪ ,‬מסכן‪ ...‬כשאומרים‬ ‫ואומר‪ :‬לא רוצה להגיב עכשיו‪ .‬ונוות ביתו‬ ‫צריך הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫חג‬ ‫לקרות?‬ ‫אז מה‬ ‫בנוגעלעזור‪...‬‬ ‫הבטחו‪ ‬צריך‬ ‫הקב"ה‬ ‫אומרת לו‪ :‬ילד צריך לדעת‪ ...‬צריך לומר‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪ ,-‬לא‬ ‫הדי‪ ‬יגיע הנס?‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬איך‬ ‫השבועות לנס‪.‬‬ ‫‪ -‬זקוקים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫אבל לא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניותנכון‪,‬‬ ‫והוא עונה‪ :‬זה‬ ‫להצליח‬‫לו‪...‬‬ ‫מהשמים‪ .‬בכל האמצעי‪‬‬ ‫עלינויגיעלהשתמש‬ ‫כ‪‬יודע‪ .‬זה‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫חינוך להרגעת כאב בצורה נכונה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לא‪-‬לא‪ .‬כשתשתמש במתנתו של‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫כדאי לדעת‬ ‫האד‪‬‬ ‫חינוך של‬ ‫כשמדברים על‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫כל אגב‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ובדרכיו של הקב"ה ובתורתו של‬ ‫שזהו אחד מהדברים החשובים ביותר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ייוודע לך איזה כוחות יש לך‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שאנו צריכים לחנך עליהם את ילדינו‪ .‬זה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד ישוב‬ ‫ועלינו‬ ‫להגיע‪ ,‬איזה‬ ‫תמיד‪,‬ה יכול‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שלימות את‬ ‫לאיזו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫דבר חשוב עד מאוד לחנך עליו‪ ,‬כי הדור‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מסתכל על עצמך‬ ‫מלמדתכעת אינך‬ ‫התורה‬ ‫הדעת יש לך‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הירידה מהירה מאוד‪.‬‬ ‫ונחלשיותר‬ ‫בנושא‪.‬‬ ‫הולךלקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬אתה אומר ככה‪ :‬אני סגנון יותר‬‫בכלי‪‬כלל‪.‬‬ ‫ככה‬ ‫צריך לשים לב שכאשר הילדים גדלים‪ ,‬בכל‬ ‫חם‪ .‬אתה מכיר אותי‪ .‬זה שיעור יפה שאתה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אניבגיל חמש‪ ,‬בגיל‬ ‫שלוש‪,‬‬ ‫גיל שהוא‪ ,‬בגיל מה‬ ‫מתאים לו‪,‬‬ ‫בהקדמתבאמת‬ ‫הרב דסלר‪,‬‬‫למדנו‬ ‫כבר זה‬ ‫מוסר‪,‬‬ ‫שתים עשרה ובגיל שבע עשרה‪ .‬אין חילוק‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעמאוד יפה‪...‬‬ ‫במכתבהבטחו‪‬‬ ‫מאליהו‪ ,‬סיפור‬ ‫לשיטתו לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫המושג‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה את‬ ‫היא‪:‬‬ ‫אצלם‬ ‫שצרי‪ ‬יש‬ ‫לדו‪‬‬ ‫הגילאים‪ .‬תמיד‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה ביןהשאלה‬ ‫כשהאד‪‬נורמלי‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיות שזה דבר‬ ‫הבטחו‪ ‬פעמים‬ ‫צרי‪'‬אני רוצה'‪.‬‬ ‫של‬ ‫שמונח באדם‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מאמין במה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אינךבנוגע‬ ‫משהוא לא‪,‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אך‬ ‫פעמים שזה דבר מאוד נחוץ‪ ,‬פעמים שזה‬ ‫כי זה דבר אלוקי‪ .‬זה לא שלך‪ .‬זה לא קשור‬ ‫שטות‪ ,‬פעמים שזה תאוה‪ ,‬פעמים שזה‬ ‫אליך‪ ,‬אלא להקב"ה‪ .‬אכן כן‪ ,‬הקב"ה הכניס‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫נמצאים עדיין במקום אחר‪ .‬זה דבר פחות‬ ‫כעס‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬יש בוודאי את המושג‬ ‫עד מאוד‪.‬‬ ‫שצריך לדעת לומר 'לא'‪ .‬צריך להיות ימין‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מקרבת ושמאל דוחה‪ .‬ילד צריך לשמוע‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬כשיש הרגשים‪ ,‬בוודאי צריך‬ ‫ליתן להם מקום‪ ,‬אבל ההורים צריכים‬ ‫שלא כל מה שרוצים ‪ -‬מקבלים‪ .‬זוהי סוגיא‬ ‫אחת‪ .‬יש עוד סוגיא‪ ,‬לדעת להסדיר את‬ ‫לדעת כמה חשוב לתת לילד לעבור את‬ ‫הרגש‪ ,‬היינו שתוכל להסתדר עם ההרגשים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫בוכה‪ ,‬ותוך כדי הוא צריך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫התהליך‪ .‬הילד‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫שלך‪.‬‬ ‫לו היכולת להאשים מבלי שאנחנו‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהתהיה‬ ‫פטרון מדור ש‬ ‫הוא צריך תוך כדי לומר‪ :‬אמרתי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נשיב לו‪.‬‬ ‫פטרו‪‬חזקים‪.‬‬ ‫הוי אומר‪ :‬לילד יש הרגשים מאוד‬ ‫לך‪ ,‬אמרתי לך‪ ...‬ואנו לא נגיב‪ .‬הוא חייב‬ ‫יש יותר ויותר נשמות שנולדות עם רגישות‬ ‫לעבור את התהליך‪ ,‬כי אם אינו מתלמד את‬ ‫כזה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כשילדלע"נ‬ ‫יתר‪ .‬הם רגישים לכל דבר‪ .‬ובכן‪,‬נלמד‬ ‫כל המהלך‪ ,‬אינו יכול להיות ירא שמים‬ ‫בוכה‪ ,‬כשהוא בוכה בכי תמרורים‪ ,‬קורה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ואינו יכול לשאת באחריות‪ .‬האדם כדי‬ ‫עכשיו דבר נפלא‪ .‬יש שאנו חושבים ששתי‬ ‫להיות ירא שמים‪ ,‬צריך לדעת לשאת‬ ‫האפשרויות היחידות שיש לנו הן‪ ,‬או לומר‬ ‫'תשפ"בצריך לדעת‬ ‫דברים‪.‬ה הוא‬ ‫באחריותם– של‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫פרשתאלבמדבר‬ ‫תדאג‪ ,‬או‬ ‫לילד אקנהיו‪‬לך‪,‬שלישי‬ ‫אביא לך‪,‬‬ ‫לומר‪ :‬הקב"ה ככה ניהל את זה‪ ,‬זה לא‬ ‫להתרעם עליו‪ :‬למה אתה צועק? מה אתה‬ ‫נעים לי‪ ,‬אבל אם אני מרגיש כל‪-‬כך חלש‬ ‫חושב? כבר אמרתי לך קודם‪...‬‬ ‫וטיפשי‪ ,‬אדרבא‪ ,‬אני יכול להשתמש עם זה‬ ‫עבור ביטול להקב"ה‪ .‬אני יכול לומר‬ ‫אך יש אפשרות שלישית‪ .‬עזור לילד‬ ‫–‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תהלים‪.‬‬ ‫להבין את המציאות‪ .‬יש לך הרגשים מאוד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫עמוקים‪ ,‬אני בוכה אתך‪ .‬עכשיו יש דבר‬ ‫כשאתה מוצף‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫לעשות‬ ‫אי‪‬לדעת‬ ‫לבטוחמהכראוי‬ ‫שנקרא‪ :‬לדעת לאסוף את עצמך‪ .‬בא‬ ‫ברגשות חזקים‪ ,‬יהיה נוגע לך באורח‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫נחשוב אם התנהגות כזו תואמת לגיל שלך‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬חושן משפט ואבן העזר‪.‬‬ ‫הרי של‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫מפחידים‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫דברים‬ ‫מתבגריםבנוגע‬ ‫ומגיעים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬שבהם‬ ‫שהרי‬‫פשוטה‪,‬בכל‬ ‫יהיהלכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫המצבים‬ ‫נוגע לך‬ ‫זה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫סערה‪.‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫מגיעים ברוח‬ ‫השבועות הוא‬ ‫ההרגשים‬ ‫הרגשים‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואשחז"ל‬ ‫יותר דבר זה‬ ‫ברוחניותאותך‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫ההרגשים מציפים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל דעת עושה‪,‬‬ ‫להשתמש שבר‬ ‫אחד מהדברים‬ ‫כ‪‬ובכן‪,‬עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הדעת‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫עכשיו את‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להסיח‬ ‫להצליח להמתין‪,‬‬ ‫מלמדנו‪,‬‬ ‫רחמי‪ ‬זה לא‬ ‫לעוררעל הלב‪.‬‬ ‫כדי המוח‬ ‫משליט את‬ ‫הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫לבטוחתדבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אחר‪ .‬אל‬ ‫ולעבור לנושא‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬‫מהנושא‬ ‫כלל‬ ‫שרומסים את‬ ‫אומר‬ ‫עשר דקות‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫לטובה‪.‬לאאכ‪‬‬ ‫דיננולב‪ .‬זה‬ ‫שייצא שאין‬ ‫אומר‬ ‫האד‪‬‬ ‫האם של‬‫הרוחנית‬‫ההצלחה נרגע‪.‬‬ ‫לפני שאינך‬ ‫כל‬ ‫הלב‪ .‬זה אומר שמבינים מה שקורה‬ ‫מספיק? ‪ -‬לא יודע‪ .‬לא יודע היכן אתה‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עכשיו‪ .‬תן לו לבכות‪ .‬הוא צריך לבכות‬ ‫יצאו חלות מהתנור‪ .‬הן רותחות‪ ,‬אי אפשר‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫לאכול אותן עכשיו‪ .‬האם עשר דקות‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫תבדוק‪ .‬תיגע‪ ,‬תראה‬ ‫יותריודע‪,‬‬ ‫לקבל לא‬ ‫כדי‬ ‫מספיק? ‪-‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נותנים מקום לרגשות‬ ‫אם זה מספיק‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלבפירוש‬ ‫רבינותואר‬ ‫בהקדמת‬ ‫על יפת‬ ‫למדנו‬ ‫מביא כאן‬ ‫כבר‬ ‫הרמב"ן‬ ‫הרב דסלר סבר שלמכתב הזה מספיק‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫ימים‪ ,‬שהיא‬ ‫הבטחו‪ ‬חודש‬ ‫לשערשמחכים‬ ‫הלבבותעל זה‬ ‫נוסף‬ ‫היא‪:‬דקות‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהמתין עשר‬ ‫הסיבהלדו‪ ‬בה‬ ‫דקות‪ .‬אם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫עשר‬ ‫כמהבחז"ל‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫כברפיכתוב‬ ‫הבטחו‪‬זהנחו‪‬‬ ‫לבכות עכשיו‪.‬‬ ‫צריכה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫להתאפק‪ ,‬היה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותהיהכשהאד‪‬‬ ‫שלא יכול‬ ‫צרי‪ ‬היתה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בלבד‬ ‫חודש בשביל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעלתת לה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫זמן‪ .‬צריך‬ ‫לוקחנחו‪‬‬ ‫זה‬ ‫משהוא‬ ‫פותח את המכתב תיכף ומיד‪ .‬אכן האדם‬ ‫ההרגשים‪ .‬היא צריכה לאט לאט להפרד‬ ‫צריך לדעת להרגיש האם הוא כבר המתין‬ ‫מההרגשים‪ .‬לא נכון להינשא כשההרגשים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫למקומות אחרים‪ .‬התבונן לפני שאתה‬ ‫מספיק או שהוא צריך להמתין עוד קצת‪.‬‬ ‫מברך‪.‬‬ ‫אפילו מבחינה מעשית‪ ,‬כמה חלקי המוח‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נפתחים אצל האדם כשהוא נותן לנושא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לא עושים בלי מחשבה תחילה‬ ‫הצדיקים תמיד דיברו על ענין ההכנה‪.‬‬ ‫לשהות‪.‬‬ ‫אני מכיר יהודי שהיתה לו פעם עצירת‬ ‫מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫טיסה ויכול היה לנצל את הזמן‬ ‫אמצע באיזו‬ ‫את‬ ‫לזכותלשדל‬ ‫היום בעניני כספים‪ ,‬כשרוצים‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לנסיעה לציון של איזה צדיק שהיה שם‬ ‫האדם לקנות איזה דבר‪ ,‬מריצים אותו מהר‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫באזור‪ ,‬אבל זה היה ערב שבת או ראש חודש‬ ‫‪ -‬איך אתה רוצה לשלם‪ ,‬במזומן או‬ ‫ולא ידע אם נוהגים ללכת אז לבית הקברות‪.‬‬ ‫באשראי? לא רוצים שיהיה לו זמן להתיישב‬ ‫להתקשר לרבו לשאול אותו אם‬ ‫החליט‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫לא הרה"ח‬ ‫העולם‪.‬לע"נ‬ ‫בדעתו‪ .‬והרי זה מחריב את נלמד‬ ‫לא‪ .‬השיב לו רבו‪ :‬לגבי‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו או‬ ‫ליפאללכת‬‫המנהג‬ ‫הר"רעוזר‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שאתה‬ ‫בגלל שאתה גונב‪ ,‬אלא בגלל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שאלתך אם הולכים היום לבית הקברות‪,‬‬ ‫לאנשים להשליט את הלב על המוח‪ .‬אתה‬ ‫התשובה היא‪ :‬כן‪ .‬אבל בלי הכנה לא‬ ‫מקלקל אותם‪ .‬כשילדים רואים הורים‬ ‫–‬ ‫בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל הולכים‪.‬‬ ‫במדבר חוץ‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫סערת הנפש‪,‬‬ ‫שאינם יו‪‬‬ ‫מגיבים מתוך‬ ‫מכל שאר הדברים שההורים מלמדים אותם‬ ‫כשלומדים לשהות‪ ,‬חוסכים כל‪-‬כך‬ ‫בזה‪ ,‬הם מלמדים אותם גם שכך נראה בר‬ ‫הרבה טעויות‪ ,‬וממילא ‪ -‬כל‪-‬כך הרבה‬ ‫דעת‪ .‬אחר כך נכנס שמה אמונה ובטחון‬ ‫עגמת נפש‪ .‬בגלל זה צריך האדם למאוס‬ ‫ושמחה ועוד‪ ,‬למה? כי כשיש שכל ‪ -‬יש‬ ‫יודע‬ ‫דבר האד‪‬‬ ‫נעשה תוך‬ ‫תמיד –‬ ‫כל א‪‬‬ ‫צורתמועיל‬ ‫החיים שבה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫את‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫וכל הזמן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫מחשבה‪,‬נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬‫בו‪.‬שום‬ ‫להשתמשבלי‬ ‫שבריר שניה‬‫אי‪‬‬ ‫לומר את זה?‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫צריך‬ ‫הייתימול‬ ‫כראוי‬‫לבטוח למה‬ ‫מתחרטים ‪-‬‬ ‫בהיותנו בחודש אלול‪ ,‬אשר בזוה"ק אי‪‬‬ ‫כבר מאוחר מדי‪ .‬כבר התקשרתי‪ ,‬כבר‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מבואר שירח ימים עולה על חודש זה‪ ,‬הרי מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫צעקתי‪ ...‬עכשיו אני כבר צריך להתנצל‪...‬‬ ‫חג‬ ‫לעשות‬ ‫יכול הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שהאדם‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעתשובה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אופן של‬ ‫זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אם אתה מחכה עשר דקות או רבע שעה‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לרוץ את‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫מקומות‪ ,‬לתת‬ ‫השבועותלו הוא‬ ‫בהרבה‬ ‫וזה יגע‬ ‫ברוחניותזה‪.‬יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫אתה חוסך את כל‬ ‫דיברנו בתחילת‬ ‫עלינובמחשבותיו‪.‬‬‫כ‪‬הנושא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬האדם‬ ‫לעוררהמתינות‪.‬‬ ‫כדי בענין‬ ‫הקודם‬ ‫לבטוחחינוך‬ ‫פעמים‪ ,‬האם‬ ‫הזכרנו כמה‬ ‫כללכבר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫השבוע לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫התחיל לאכול‪ ,‬ואחרי שהכניס כף אחת‬ ‫עומד כקטגוריה בפני עצמה? חינוך הוא‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ושניה‪ ,‬הלב מתחיל להתפעל‪ .‬כיון שהרגיש‬ ‫עבודה קשוחה של תיקון המדות‪ .‬לעבוד‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫על אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫את הטעם‪ ,‬התיאבון התחזק‪ ,‬וכיון‬ ‫אם אין‬ ‫העצלות‪.‬‬ ‫הגאוה‪,‬עללעבוד‬ ‫מיוסדת‬ ‫על‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫כבר עם‬ ‫זה עובד‬ ‫התחזק‪ ,,‬מעתה‬ ‫שהתיאבון תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬תוצאות‬ ‫הישנות רואים‬ ‫על כ‪ ‬על‬ ‫המדות האלה‪,‬‬ ‫עובדיםא‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫היא להניח את‬ ‫הנכונה אי‪‬‬ ‫הדרך אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהעל כן‬ ‫לב‪.‬‬ ‫יותר בהירות‪.‬‬ ‫וכשעובדים עליהן‪ ,‬הקב"ה‬ ‫מאודלקבל‬ ‫גרועות‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬מהיד‪.‬‬ ‫הכף‬ ‫עוזר ואנו עושים הרבה פחות שטויות‪.‬‬ ‫שוב‪:‬לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫עבודתמי לי‬ ‫אמנם אני לי‬ ‫זהא‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫לאדם בעל‬ ‫יש רבינו‬‫בהקדמת‬ ‫תמיד‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫את הזמן‬ ‫למדנו תמיד‬ ‫אמנם לא‬‫כבר‬ ‫צריך לעבוד כל‬ ‫עושים טעויות‪ ,‬כי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע היה הרבה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אבל כעין זה‬ ‫לשערהרבה‪,‬‬ ‫הלבבותכל‪-‬כך‬ ‫לשהות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫כמהעושים‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫פי היו‬ ‫מעשה‬ ‫ואנשינחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫שחסידים‬ ‫דברים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫אגב גם יותר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מה שדרך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הרבה‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫לעסונחו‪‬‬ ‫הם‬ ‫משהוא‬ ‫להיותאתמול?‬ ‫הבטחו‪ ‬היית‬ ‫היכן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בריא‪ .‬מה אתה בולע? אתה עושה עכשיו‬ ‫נאמר שוב‪ :‬היצר הרע בא ואומר לאדם‪:‬‬ ‫שטויות! עזוב! תן לשכל להכנס‪ .‬זה יעזור לך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫ובאיזו צורה‪ .‬ודאי שלא‪ .‬אכן בהרבה מקרים‬ ‫זה עצלות‪ .‬אם לא תעשה את זה עכשיו‪,‬‬ ‫שיחת הטלפון המתקבלת היא שהמצב‬ ‫לעולם לא תעשה את זה‪ .‬השאלה הנשאלת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ממשיך כמו שהוא‪.‬‬ ‫היא‪ :‬למה לא באת אתמול? למה אתה בא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מחליף דבר אמיתי ברוח‬ ‫עכשיו? אתה יודע מה? כן אעשה את זה‬ ‫היום‪ ,‬אבל לא עכשיו‪ .‬דיברנו על זה‬ ‫לאחרונה‪ ,‬האדם הוא מתמיד עצום‪ .‬הוא‬ ‫אדם עושים שטויות היא‬‫שבניהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהסיבה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫עכשיו‬ ‫לואליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכותיש‬ ‫לזכות‬ ‫חוטף משהו לפני מעריב‪.‬‬ ‫מביאים את עצמם לשאול‪ :‬מה‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שאינם‬ ‫פטרוןשליט‬ ‫חמש דקות‪ .‬כן‪ ,‬אבל הרסת את המוח‬ ‫משתטה? תפילת בציבור‪ ,‬עניין אמן‬‫אתהובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬עכשיו‪.‬‬ ‫על הלב שלך‪ .‬עשית שתי עוולות‬ ‫יהא שמיה רבה שלך‪ ,‬הביטול שלך‪ ,‬ההכנה‬ ‫לבך רצה לעשות זאת ועשית זאת‪ .‬עכשיו‬ ‫שלך‪ ,‬כל אלה שווים בערכם פי מיליארד‬ ‫לבך נמצא שם וזה יהיה הפירוש של גולל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ויותר מאשר להתקשר לפלוני‪ .‬הבלים‪.‬‬ ‫אור מפני חושך‪ .‬זה מה שירוץ במחשבתך‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫התחליף זה בזה?!‬‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫בעת קריאת שמע‪ .‬ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫'תשפ"במחליף את‬‫שהאדם‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫פעמים יש‬ ‫כמה‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבר אינו‬ ‫פרשת שהאדם‬ ‫שלישי דברים‬ ‫יו‪ ‬הרבה‬ ‫יש כל‪-‬כך‬ ‫המנין שלו משום שיצטרך לדבר עם מישהו‪.‬‬ ‫צריך לעשות‪ .‬לא ניכנס לפרטים‪ ,‬אבל‬ ‫זה נשמע כל‪-‬כך נקי‪ ,‬כל‪-‬כך עדין‪ ,‬כל‪-‬כך‬ ‫אחד סיפר לאחרונה‪ .‬הוא זקוק היה‬ ‫נורמלי‪ .‬הוא מתפלל במנין השני‪ ,‬כי הוא‬ ‫למשהו דחוף מאוד‪ ,‬אך מעדיף היה שלא‬ ‫צריך לתפוס את פלוני‪ .‬לא כל אחד כבר‬ ‫יצטרך לעשות את ההשתדלות‪ ,‬וזה לא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬הוא‬ ‫–‬ ‫תמיד רקא‪‬להתבונן‪.‬‬‫מועילזו‪ ,‬אבל‬ ‫הבטחו‪‬בדרגה‬ ‫אוחז‬ ‫הגיע אצלו ממקום שאינו טוב‪ .‬הוא הרגיש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬אותה‬ ‫ולא יותר‬ ‫היתה לו‬ ‫השניאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫התפלל במנין‬‫שההשתדלות תוריד אותו‪ .‬הוא הרגיש אי‪‬‬ ‫הקבוע‪ ,‬לא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫המקום‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראויאתמול‬ ‫לבטוחהיה לו‬ ‫כוונה‪ .‬לא‬ ‫שלא יעשה אותה נכונה‪ .‬מה עשה? נכנס אי‪‬‬ ‫תמיד זה ככה‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שבועותבמקום‬ ‫לכבודהכנסת‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מוללאדברי‪‬‬‫הדעת‪.‬‬ ‫שהואישוב‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מכפילו את‬ ‫היה‬ ‫לעשות שיחת‬ ‫לבית‬ ‫אך אנו מדברים במקרה שזה ככה‪ .‬פעמים‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫והתחיל‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫לבית הכנסת‬ ‫בנוגענכנס‬ ‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫טלפון‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שהמנין השני הוא בשטיבל אחר‪ .‬שם אין לו‬ ‫הואא‪,‬שלא‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫כשחלקהדי‪‬‬ ‫מתפילתו‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫תהלים‪,‬‬ ‫לומר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫אותו מקום‪ ,‬אין לו אותו אויר‪ ,‬אין לו אותו‬ ‫ומה קרה בסוף?‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עכשיו‪ .‬בכל‬ ‫להתלכלך‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬יצטרך‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מקוםשאי‪‬‬ ‫לתפילתך‪.‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫קבעת‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫תפילה‪ ,‬לא‬ ‫להצליח‬ ‫בעל‬ ‫רחמי‪ ‬יציאתו‬ ‫לעוררתוך כדי‬ ‫כדי טלפון‬ ‫לנושיחת‬‫שניתנוקיבל‬ ‫הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהזמן‬ ‫בלי הוא כל‬ ‫ברוחניותיודע‪,‬‬ ‫תפילתך‪ .‬לא‬ ‫הצלחה‬ ‫מבית הכנסת והענין סודר על הצד הטוב כלל‬ ‫הרסת את‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מוח? האד‪‬‬ ‫קצת של‬ ‫לבו‪ .‬מה עם‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫נסחף אחר‬‫כל‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫חודר לכל‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫חזק מהכל‪.‬‬ ‫הישנות זה‬ ‫הדעת על‬ ‫ישובא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫ובכן‪ ,‬לא תמיד הדבר הזה קורה‪ .‬אף‬ ‫בהירות‪ .‬עוד‪.‬‬ ‫לחכם ויחכם‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנוידעאי‪‬‬ ‫מה יקרה בסוף‬ ‫מלמדת‬ ‫ההוא לא‬ ‫התורההמעשה‬ ‫בעל‬ ‫לקבלתןיותר‬ ‫המצבים‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫לזכות‬ ‫החתן שמואל בן מלכה‬ ‫והכלה אסתר בת שבע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נדבת אבי הכלה הר"ר יואל בניאמין הי"ו‬ ‫יום ראשון פרשת כי תבוא י' אלול תשפ"ו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולחיים מתוקים‬ ‫האמת כיסוד לעבודת ה'‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לבבכם‪ - '...‬תחילה תתחברו לטוב‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫אחרי‬ ‫פתח בשקר וסיים באמת‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ואז ממילא 'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫הרה"ק"ררבי‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫היום הוא יומא דהילולא של‬ ‫עיניכם'‪.‬‬ ‫פינחס מקאריץ זיע"א‪ .‬ידוע שהיה מתלמידי‬ ‫השיב( –לו כ"ג‬ ‫מקאריץ שמפסוק‬ ‫הבעש"ט הק' זיע"א עצמו‪ ,‬ואחר הסתלקות‬ ‫פינחסה'תשפ"ב‬ ‫רבי אייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי‬ ‫זה גופא רואים להיפך‪ ,‬שנאמר תחילה 'ולא‬ ‫רבו‪ ,‬לא פנה אל המגיד הק' ממעזריטש‬ ‫תתורו אחרי לבבכם' ורק לאחר מכן 'למען‬ ‫זיע"א‪ ,‬אלא הנהיג בעצמו‪ ,‬כשמייסד את‬ ‫תזכרו ועשיתם אותם'‪ .‬אמר לו בעל התניא‪:‬‬ ‫הנהגתו על יסודות האמת‪ ,‬השפלות‬ ‫זהו לגבי אנשים כמלאכים‪ ,‬אבל אנשים‬ ‫והאמונה‪ .‬בשיעורנו זה נעסוק על יגיעתו‬ ‫פשוטים צריכים תחילה –להשיג את האמת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫במידת האמת‪.‬‬ ‫החושך‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫מן נחו‪‬‬ ‫הרבה‬ ‫יותר‬ ‫דוחהאבל‬ ‫ומעט מן האור‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫הרה"ק רבי פנחס מאוסטילא זיע"א‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫סיפר שפעם נפגשו רבי פנחס מקאריץ עם‬ ‫התמדת העבודה על מדה אחת‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בעל התניא זיע"‪ ,T‬אמר רבי פנחס מקאריץ‬ ‫כשאנו אומרים שהוא התייגע כ"א שנים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫הרי את‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬להכיר‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫שנים יגעתי‬ ‫בנוגעשבע‬ ‫הבטחו‪‬התניא‪:‬‬ ‫לבעל‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫בהשגת מדת האמת‪ ,‬איננו מבינים פשרו‬ ‫מטעה ‪ ,‬את‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪ ‬הרע‬ ‫יו‪‬היצר‬ ‫הוא כי‬ ‫השקר‪,‬‬‫השבועות‬ ‫מהות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫של דבר‪ .‬בימינו כשאדם עובד על איזה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לחשוב על רע‬ ‫דעתובכל‬‫להשתמש‬ ‫ומבלבל את‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬האדם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬אצלו‬ ‫ג‪ ‬נשחק‬‫מה כבר‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שבועיים זה‬ ‫להצליח‬ ‫כעבור‬ ‫דבר‪,‬‬ ‫שהוא רע‪,‬‬ ‫עוד שבע‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לנוועלכדיטובלעורר‬ ‫שניתנו טוב‬ ‫שהוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחיותר‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫לעבוד עליו‪.‬‬ ‫הצלחהמשהו אחר‬ ‫כלל‬ ‫ומחפש כבר‬ ‫מהשקר‪,‬‬ ‫עצמי‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫את הקב‬ ‫להרחיקאכ‪‬‬ ‫יגעתי לטובה‪.‬‬ ‫שנים‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫האד‪‬‬ ‫עשרים שנה‬‫הרוחניתכבר של‬ ‫ההצלחה מי שעובד‬ ‫כל‬ ‫מזה‪ ,‬תארו לכם‬ ‫ועוד שבע שנים להשיג את האמת‪ ,‬ואז‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫לבטוח אותו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בוודאי נראה‬ ‫לעשן‪ ,‬הלא‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫להפסיק‬ ‫מיוסדת על‬ ‫זכיתי להשיג את נקודת האמת )ללשון אחרת‬ ‫ונוסי‪ ‬שכבר‬ ‫זה אומר‬ ‫ברוחו‪ ,‬כי‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫לגמריכ‪ ‬על‬ ‫שבור‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫שמופיעה באמרי פנחס אמר שיגע י"ג כשנים‬ ‫עשרים שנה מנסה להפסיק ואינו מצליח‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫ולגירסאאי‪‬‬ ‫אחרת כ"ב שנים(‪.‬‬ ‫האמת‪,‬אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה את מדת‬ ‫להשיג‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫תארו לכם מישהו שאומר‪ :‬אני מחפש‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אני‬ ‫האחרונות‪,‬‬ ‫השנים‬ ‫בעשרים‬ ‫אמר בעל התניא‪ :‬עבודה זו שייכת‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫מי לי‬ ‫לבני‪.‬אני לי‬ ‫שידוך אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫אני מייאש מאוד‪.‬‬ ‫הלא זה‬ ‫עוסק בנושא זה‪ .‬מה‬ ‫בעלהקודש‪.‬‬ ‫למלאכיםרבינו‬ ‫ולחיות‬ ‫כמוך‪,‬בהקדמת‬ ‫לאנשיםלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫תחילה להשיג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צריכים‬ ‫לשערהעם‬ ‫פשוטי‬‫הלבבות‬ ‫אבל‬ ‫בוודאי‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה זההיא‪:‬‬ ‫לדו‪‬מדה‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬על‬ ‫כשמדברים‬ ‫אכן‬ ‫השאלה‬ ‫כמה דוחה‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬מןפיהאור‬ ‫מעט‬ ‫האמת ה'ואח"כ‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אתעבודת‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬להצליח‬ ‫רוצה‬ ‫דבר שאפשר‬ ‫להיות‬ ‫שונה‪ ,‬כי מדה‬ ‫הבטחו‪‬היא‬ ‫לענייני‪ ‬ראיה מן‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעוהביא לזה‬ ‫החושך‪.‬‬‫נחו‪‬‬‫משהוא מן‬ ‫הרבה‬ ‫להתקדם בה בדרגה אחת ואז לעבור אל‬ ‫התורה‪ ,‬שנאמר‪' :‬וראיתם אותו וזכרתם את‬ ‫הדרגה הבאה‪ ,‬אבל כל פעם שעוברים‬ ‫כל מצוות ה' ועשיתם אותם‪ ,‬ולא תתורו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫להתייגע בשביל לקרוע את עצמו מהשקר‪.‬‬ ‫לדרגה הבאה‪ ,‬מבינים ‪ -‬אה‪ ,‬הדרגה‬ ‫מאיזה טעם יתייגע על כך? האם רק בגלל‬ ‫הקודמת לא היתה הדבר עצמו‪ .‬היא היתה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שאסור? יש לו הרי צורך עכשיו לשקר‪.‬‬ ‫רק התחלה‪ .‬וכך מתקדמים יותר ויותר‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מאוד לא נוח לו להצמד עכשיו אל האמת‪.‬‬ ‫אכן כשהאדם טעם כבר איזו טעימה‬ ‫אולם בשביל זה זקוק האדם לבהירות‬ ‫מהאמת‪ ,‬קל לו בהרבה להתחיל למאס את‬ ‫נפלאה‪ .‬כשהאדם חי בבלבול‪ ,‬הוא עובד כל‬ ‫קצת"ו יותר במה מדובר‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫השקר ולהבין‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אותו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫שואל‬ ‫הר"ר‬‫כשאתה‬ ‫פעם על משהו אחר‪ .‬לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון ערב‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מה הוא אוכל בארוחת צהריים או‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫את זה‪,‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הוא עונה‪ :‬איני יודע‪ ,‬פעם אני אוכל‬ ‫השקרנים נפלו כמו קש‬ ‫פעם את זה‪ ,‬תלוי אם יש שמחה או לא‪ .‬אך‬ ‫ידוע שהסטרא אחרא נלחם בקדוש‬ ‫כשיש לו לאדם מהלך‪ ,‬הוא די ברור עם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ישראל רבי פנחס מקאריץ בהרבה מאוד‬ ‫עצמו ‪ -‬זהו המהלך‪ .‬הדיבורים החריפים‬ ‫ראטה לנו מושג איזה קשיים‬ ‫הי"וכן‪ ,‬אין‬ ‫ליפאאכן‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אופנים‪.‬‬ ‫על הר"ר‬ ‫אודות‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שרבי פנחס מקאריץ אמר‬ ‫עברו עליו על האי צדיקא ופרישא‪ .‬בשנת‬ ‫האמת‪ ...‬אילו היה השקר חמור אצל בני‬ ‫מישראל והיה‬ ‫אלפים‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"געשרות‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫נרצחו‬ ‫)בחו"ל תקכ"ח‬ ‫מגיע‪ .‬וכן‬ ‫המשיחבמדבר‬ ‫היה פרשת‬ ‫שלישי‬‫עריות‪,‬‬ ‫אדם כמו יו‪‬‬ ‫אז ויכוח בין הצדיקים באיזו דרך לנקוט אם‬ ‫הלאה‪ ,‬דיבורים בלי שיעור שדיבר על זה‬ ‫לברוח או להישאר‪ .‬דעתו של רבי פינחס‬ ‫ועל מסירות הנפש שהאדם צריך שלא‬ ‫מקאריץ היתה להישאר וללמוד חומש רש"י‬ ‫להוציא שקר מפיו‪ ,‬כידוע שתלמידו הרה"ק‬ ‫ולא יאונה כל רע‪ ,‬וכך הווה‪ .‬אך מששככו‬ ‫רבי רפאל מבערשיד זיע"א כך עשה ומסר‬ ‫שעדיין‬ ‫יודע‬ ‫מקאריץ‬ ‫האד‪‬‬ ‫פנחס א‪‬‬‫תמיד –‬ ‫מועיל רבי‬ ‫את נפשו כפשוטו כדי שלא להוציא דיבור הבטחו‪‬‬ ‫הרציחות‪ ,‬אמר‬ ‫נחו‪‬מגיפה‪.‬‬‫פרצה‬ ‫אבלואז‬ ‫השמים‪,‬‬ ‫אי‪ ‬קטרוג מן‬ ‫יש‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫שקר מפיו‪.‬‬ ‫של‬ ‫לדעת‬ ‫יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הוא המיר את הרציחות במגיפה‪ ,‬כי סבור‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נעסוקטעימה‬ ‫שבועותלקבל‬ ‫לכבוד חייבים‬ ‫היה שהיות שמדובר באסון הבא מן השמים‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫יותר יכולת‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול יש‬‫נחו‪‬בחירה‪,‬‬ ‫שהואבעלי‬‫מכפי מידי‬ ‫ולא‬ ‫חג‬ ‫כאשר‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪ .‬ש‬ ‫לדברי‪ ‬הצדיקים‬ ‫בנוגע אצל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ברור היה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לפעול עליו רחמים‪ ,‬כלשון הפסוק‪' :‬נפלה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫בוא‪ ,‬בלי‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬עוסקים‬ ‫באיזהיו‪‬ענין‪,‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫עוסקים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ועוד שיש‬ ‫יותר זאת‬ ‫ברוחניותרחמיו'‪.‬‬ ‫להצליחה' כי רבים‬ ‫נא ביד‬ ‫ויותר ומתייגעים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫יותרבכל‬ ‫מעמיקים בו‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬לעצור‪.‬‬ ‫עלינו‬ ‫אומות‬ ‫גם‬ ‫במגיפה‬ ‫כי‬ ‫ה'‪,‬‬ ‫חילול‬ ‫פחות‬ ‫בזה‬ ‫עליו ביגיעה אחר יגיעה עד אין סוף‪ .‬אכן להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לבטוחהלכו‬ ‫המגיפה‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ומשפרצהבלי‬ ‫מתים‪.‬ברוחניות‬ ‫העולםהצלחה‬‫כפי שראינו מחלוקת היתה בין הצדיקים כלל‬ ‫רבים להתחבא ביערות‪ ,‬ואף הוא עשה כן‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫לגבי סוגיית האמת והשקר אם להתחיל כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫ואז תיקן לומר קרבנות בציבור‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מסור מרע או מעשה טוב‪ .‬בעל התניא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫צריכים‬ ‫ועלינו‬ ‫הפשוטים‬ ‫אנחנותמיד‪,‬‬ ‫האנשים‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫קבע ש‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לקראת סוף הקיץ‪ ,‬עזרתו מקודש כבר לא‬ ‫להשתמש‬ ‫שנוכל להלחם‬‫אותנוכדיאי‪‬‬ ‫מלמדת האמת‬ ‫התורה‬ ‫לטעום קצת מן‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫נספתה במגיפה‪ ,‬ונותר‬ ‫יותר כי‬ ‫לקבלהחיים‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫היתה בין‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫השקר‪.‬‬ ‫עם‬ ‫הוא לבדו עם היתומים הקטנים בין עצי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבים בעל‬ ‫היורבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫מעט קט החורף מגיע‬‫שעוד אני‬ ‫היער‪ ,‬כשיודעים מה‬ ‫מהצדיקים‬ ‫בדורות הבאים‬ ‫וכן‬ ‫ויביא אתו את הכפור הנוראי של אוקריינא‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעאחרי עשה‬ ‫הבטחו‪‬מרע בא‬ ‫לשער שסור‬ ‫הלבבות על כך‬ ‫שדיברו‬ ‫לביתו וכך‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהכניסם היא‪:‬‬ ‫אחדלדו‪ ‬בה‬ ‫האחרון היה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫ברגע‬ ‫שימשוך‬ ‫וכמה‬ ‫למשהו‬ ‫כמה‬ ‫עבודתזהה'שהאדם‬ ‫הבטחו‪‬זקוק‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫טוב מצד‬ ‫של‬ ‫שום מורא‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫אמר אז‪ :‬לא‬ ‫להיות היה לי‬ ‫ניצלו‪ .‬עכ"פ‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שיפרידו מהרע‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הטוב וזה‬ ‫משהואאלנחו‪‬‬ ‫אותו‬ ‫מחמת עצמי כי ידעתי שאינני אומר שקר‪,‬‬ ‫לאמת יש תענוג‪ ,‬לאמת יש רגש‪ .‬כשאין‬ ‫אבל אותם השקרנים נפלו כמו קש‪.‬‬ ‫האדם טועם את רגש האמת‪ ,‬קשה לו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫שכל יום הוא משקר באופן זה‪ .‬במחילה‬ ‫והנה ענין זה של מסירות נפש לאמת‬ ‫מכבודכם‪ ,‬אבל זו המציאות‪.‬‬ ‫וההכרה שבה תלויה כל עבודת האדם‪ ,‬ואם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יש לו לאדם אותה‪ ,‬יש לו הכל ‪ -‬לקח‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחד סיפר שנסע פעם ברכבו כשילדיו‬ ‫מאחוריו ומיהר להגיע ליעדו‪ .‬ויהי בעברו‬ ‫מהבעש"ט הק'‪ ,‬אלא שהוא סלל בה דרך‬ ‫בעשייה‪ .‬המגיד הק' עסק יותר באמירת‬ ‫דרך רחוב ירמיהו בירושלים עיה"ק‪,‬‬ ‫תורה לבעלי המוחות‪ ,‬ואילו הוא עסק יותר‬ ‫לשאול אותו היכן הוא נמצא‬ ‫התקשרו אליו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הק'‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫הבעש"ט‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫בעשייה‪ ,‬ולקח את יסודו של‬ ‫וענה‪ :‬עברתי כבר את בית המדרש‬ ‫כברובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫העם‪.‬‬ ‫בענין מדת האמת והורידה להמון‬ ‫ובטחו‪ ‬גור ואני כבר מגיע‪ .‬מיד שמע‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫הגדול של‬ ‫אחד שואל את השני‪ :‬למה אבא אומר‬ ‫האמת יורה דרכו‬ ‫שהוא כבר עבר את בית המדרש של גור‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫בשם‬ ‫"נ‬ ‫לע‬ ‫שאמר‬ ‫נלמד‬ ‫בבעש"ט על התורה א מובא‬ ‫והנה אנו כעת בדיוק ליד בית המדרש של‬ ‫דארפט‬ ‫איר הר"ר‬ ‫הבעש"ט הק' זיע"א‪ :‬קינדער!‬ ‫ראטהלו‪ :‬כן‪-‬כן‪ ,‬ככה אבות‬‫הי"ועונה‬ ‫גור?ליפא‬ ‫והשני‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מער נישט‪ .‬נאר איר זאלט זיך זייער היטן‬ ‫מדברים‪.‬‬ ‫פון ליגן‪ ,‬וועט דאס אייך לערינען זיין לייט‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדברהשקר‬ ‫פרשת‬ ‫הישמרו מן‬ ‫שלישי‬ ‫ליותר‪ .‬רק‬ ‫)בניי! אינכם יו‪‬‬ ‫זקוקים‬ ‫אכן הלוואי שרק זה יהיה סגנון השקרים‬ ‫וזה ילמד אתכם להיות אנשים חשובים(‪.‬‬ ‫שלנו‪ .‬בדרך כלל השקרים הרבה יותר‬ ‫גדולים‪ .‬האדם הוא הרי מבין דבר מתוך‬ ‫יש בזה חשבון פשוט‪ .‬חז"ל אמרו עשה‬ ‫דבר‪ ,‬ומבין שאם יאמר את האמת‪ ,‬לא ישיג‬ ‫לך רב כדי לדעת את הדרך אשר ילך בה‪.‬‬ ‫האד‪‬לשנות‬ ‫יודע‬ ‫כי אם‬ ‫תמיד –‬ ‫ברירהא‪‬‬ ‫ואין לו‬ ‫רצונו‪,‬מועיל‬ ‫את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אמר רבי פינחס מקאריץ בשם הבעש"ט‬ ‫מפני דרכי שלום‪ .‬הוא קורא לעצמו 'דרכי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הגדולבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ודאי‬ ‫האמת‪.‬‬ ‫ביותר הוא‬ ‫נחיצותהרב‬ ‫הק' ש‬ ‫שלום'‪ ,‬ומעתה הוא תמיד רשאי לשנות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולמהדברי‪‬‬ ‫שהאדם זקוק לרב שיראה לו את האמת‪,‬‬ ‫שהוא צריך‪,‬‬ ‫כראוי כל‬ ‫לבטוח שלום'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫מפני 'דרכי‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬האמת‪ ,‬יש‬ ‫נעסוק‬ ‫ראה את‬ ‫שבועות לא‬ ‫לכבוד‬ ‫האדם מעודו‬ ‫ואם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬יקבל את‬ ‫מול הן לא‬ ‫נחו‪‬שלום‪.‬‬ ‫שהואדרכי‬ ‫מכפי‬ ‫נחשב מפני‬ ‫הרי הוא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הרעיון‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫היא‪ .‬אבל‬ ‫כלל מה‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬יודע‬ ‫שאינו‬ ‫את‪ ,‬שהרי‬ ‫האמת‪ .‬האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫פשוטה‬‫לכ‪ ‬יאמר‬ ‫הסיבה‬ ‫המשרה אם‬ ‫לרוחניותא‪,‬קצת‬ ‫על‬ ‫אנו מגיעים‬‫וכאןהדי‪‬‬ ‫נפלאה‪ ,‬יו‪‬‬ ‫נקודה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫זה באמת דבר נורא‪ .‬אם נתבונן‪ ,‬נעמוד‬ ‫האמת‪ .‬בכל האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬‫מהי מדת‬ ‫כ‪‬לראות‬ ‫עלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫כמשתוממים כשנראה כמה פעמים אנו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫ככה אבות מדברים ‪ -‬האומנם?‬ ‫משקרים בשקרים פשוטים‪ .‬האדם אינו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלמה‪ ,‬אני‬ ‫הרוחניתאומר‪:‬‬ ‫זה כך‪ .‬הוא‬ ‫ההצלחה‬ ‫מסתכל על‬ ‫כל‬ ‫אנחנו רגילים ששקר הוא שהאדם משקר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ממשלבטוח‬ ‫משקר‪ .‬אני‬ ‫אינניאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על שקרן‪.‬‬ ‫מיוסדתאינני‬ ‫משקר?!‬ ‫כפשוטו‪ .‬שואלים את הילד‪ :‬אתה עשית את‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫יותר קל‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותשיהיה‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על באופן‬ ‫דברים‬ ‫מסביר כ‪‬‬ ‫רק‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫זה? והוא עונה‪ :‬לא‪ .‬שקר פשוט‪ .‬אנו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬רוצים לדבר‬ ‫אותנו אנו‬ ‫מלמדת‬ ‫ילדים‪ ,‬כי‬ ‫התורה‬ ‫מדברים על‬ ‫לקבלם‪.‬‬ ‫יותר בהירות‪.‬‬ ‫לאחרים‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫בלשון אלה‪.‬‬ ‫נקיה‪ .‬דרך אגב‪ ,‬רבי פנחס מקאריץ‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫זאת‬ ‫לעצמי‬‫החדירו‬ ‫משוםמי לי‬ ‫שלאוכשאני‬ ‫כל אי‪‬זהאני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫היה אומר בשם השל"ה הק' שסיפר על‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫קטנים‪ .‬אכן רבי פנחס‬ ‫מה אני‬ ‫בעצמותינו בהיותנו‬ ‫חכם אחד שהיה נותן מתנה לילדיו כל פעם‬ ‫מקאריץ הדריך על כך רבות להחדיר את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫של בני אדם‬ ‫הבטחו‪‬כדרכם‬ ‫לשער‬ ‫האמת‪ ,‬לא‬ ‫הלבבותעל‬ ‫שהודו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בלבותיהם בהשלהיא‪:‬‬ ‫הילדים‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫השקר‬ ‫חומרת‬ ‫וכמה‬ ‫ילדיהםפי כמה‬ ‫להודות על‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫פחד בלבות‬ ‫של‬ ‫שזורעים‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬הינוקא‬ ‫בעבר להיות‬ ‫סיפרנו על‬ ‫הקטנים‪.‬הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בעצמו‪ ,‬יראה‬ ‫נחו‪‬אםבנוגע‬ ‫יתבונן האדם‬ ‫משהוא‬ ‫האמת‪ .‬אכן‬ ‫א‪ .‬משפטים אות יג‪ ,‬לקוח ממדרש פנחס‪ ,‬כיום באמרי פנחס אות ב‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫הקשר בין שקר לראיות אסורות‪ ...‬איני‬ ‫מסטאלין זיע"א שהסביר פשר הדבר שאנו‬ ‫יודע אם מותר להעתיק את זה‪ .‬ה'חפץ‬ ‫רואים שחילול שבת חדור בעצמותיו של כל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חיים' לא רצה להעתיק בספרו מה שכתב‬ ‫אחד ולא כן השקר‪ ,‬כי מאז היות האדם ילד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרמב"ם שמי שמספר לשון הרע אין לו‬ ‫חלק לעולם הבא‪ .‬הוא הרגיש שזה חריף‬ ‫בן שנתיים‪ ,‬כל פעם שנגע במוקצה וכדומה‪,‬‬ ‫הוריו צעקו בחרדה‪ :‬שבת!!! שבת!!! ובאותו‬ ‫מדי‪ .‬יש דברים שלא כדאי להעתיק אותם‪...‬‬ ‫זמן‪ ,‬כשהבטיחו לו איזו מתנה‪ ,‬הבטיחו ולא‬ ‫פחות"ו חריפה‪ .‬הוא אמר כך‪:‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫נעתיק לשון‬ ‫אליעזר בן‬ ‫זהו‬ ‫הר"רמבין‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות אני‬ ‫לזכות‬ ‫קיימו‪ ,‬ואז אמר בלבו‪ :‬אה‪,‬‬ ‫מצוי אצלו הרהורי עבודה זרה‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫שקרן‬ ‫מדור "‬ ‫פטרון מעט‬ ‫מהדברים שהאבות עושים‪ .‬בסדר‪ ,‬עוד‬ ‫אם האדם משקר‪ ,‬בהכרח הוא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫וניאוף"‪.‬‬ ‫אהיה אבא‪...‬‬ ‫פוגם באופן נורא‪ .‬לא יתכן אחרת‪.‬‬ ‫האמת מגבילה את האדם‬ ‫לעומק הדבר‪ ,‬כי ההבנה ביכולתה‬ ‫ניכנסז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫האדם‪.‬‬‫אתהר"ר‬ ‫האמת מאוד מאוד מגבילה‬ ‫ראטההוא בעיה מאוד גדולה‪,‬‬‫הי"והשקר‬ ‫ליפאלזה‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫לקרבנו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫כשאין האדם יכול לשקר‪ ,‬אינו יכול לזוז‪.‬‬ ‫כי הוא נמצא במקום מאוד עמוק‪ ,‬ומשום‬ ‫איכּה? מה קרה?‬ ‫מתקשרים אליו מהבית‪ָ ֶ ַ :‬‬ ‫במקום כה עמוק‪ ,‬אין רואים שהוא‬ ‫–‬ ‫שהוא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שיענה‪:‬‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת טבעי‬ ‫בשבע‪ .‬אך‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪‬חוזר‬‫אמרת שאתה‬ ‫שורש הבעיה‪ ,‬אך בכל מקום שהאדם הולך‪,‬‬ ‫כן‪-‬כן‪ ,‬אני פה‪ .‬רק ניגשתי לרגע‪ ...‬הוא לא‬ ‫הוא נתקל בזה ואינו יכול להגיע אל‬ ‫יכול לומר עכשיו את האמת‪ .‬מה‪ ,‬שאומר‬ ‫הדביקות האמיתית‪.‬‬ ‫את האמת?! יש לי כח לזה? ‪ -‬צריך לומר‬ ‫יש שהאדם אינו מבין מדוע לא מקבלים‬ ‫מה שיש לומר‪ ,‬בקיצור‪...‬‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪ ‬שיש‬ ‫תמיד הואא‪‬לא קולט‬ ‫מועילמסוימת‪.‬‬ ‫לעבודה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫אותו‬ ‫לעניני‪‬אירוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬פעם‬ ‫אבל יותר‬ ‫גאוה‪ ,‬וכל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫נימוסים או‬ ‫אי‪ ‬חוסר‬ ‫לו‬ ‫אפשר‬ ‫צעד ושעל‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬כל‬ ‫ככה זה על‬ ‫נחיצות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬מתאים‬ ‫מולאם הוא‬ ‫לבטוחאתוכראוי‬ ‫לראות‬ ‫שמדברים‬‫להסתדר בלי לשקר‪ .‬כך הוא בדרך משל אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫מסתדר בלי‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוקשאינו‬‫שבועותמרגיש‬ ‫כסף‪ .‬האדם‬ ‫לכבוד‬‫לגבי‬ ‫שהוא רוצה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫התחושה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬אתמול‬‫מקבלים‬ ‫לעבודה‪,‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫האד‪ ‬ואינו‬ ‫ולחלק דעות‬ ‫חג‬ ‫שואל ‪-‬‬‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫רוצה? ‪ -‬הוא‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעאתה‬ ‫הבטחו‪ ‬מה‬ ‫לשקר‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫המקום‪ ,‬שהרי‬ ‫על פשוטה‬ ‫להשתלטלכ‪‬‬ ‫הפחות הסיבה‬ ‫מכיר את מקומו ואינו קולט שהוא צריך‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪ ‬חייב לכל‬ ‫כסף‪ .‬אני‬ ‫הואלי יו‪‬‬‫השבועות אין‬ ‫שאמות?!‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להיכנע‪ .‬הוא לא קולט את זה ‪ .‬הוא מאוד‬ ‫החודש‪...‬בכל האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬‫לגמור את‬ ‫כ‪‬לנסות‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫מאוד חם‪ ,‬אבל יש נקודה במוחו שאינו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורראתרחמי‪‬‬ ‫האדם‪ ,‬שמגיע‬ ‫כדימגבילה‬ ‫כל‪-‬כך‬‫האמתלנו‬‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫קולט‪ ,‬ואלה שאינם מקבלים אותו לעבודה‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬איזה‬‫"ה כאן‬ ‫הקביש‬‫הנראה‬ ‫שכפיאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננו מבין‬ ‫שייצא שהוא‬ ‫הרגע‬ ‫האד‪‬‬ ‫של במילים‬‫הרוחניתלהסביר‬ ‫ההצלחהמהם יכול‬ ‫לא כל אחד‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שהעולםכלי‪‬‬ ‫דוגל בו‪ .‬לא‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחהמהלך‬‫מהלך אחר‪,‬‬‫כלי‪‬‬ ‫לבטוח כולם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬אבל‬ ‫לקבל אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫אינועלרוצה‬ ‫מדוע‬ ‫מיוסדת‬ ‫שחייתי עד‬ ‫מה‬ ‫ועלינוכפיללמוד‬‫מהלך‪ ,‬אבל‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬אותו‬ ‫יודע מהו‬ ‫נעימה‬ ‫בלתי‬ ‫הרגשה‬ ‫מרגישים‬ ‫כאחד‬ ‫כה‪ ,‬הוא בלתי אפשרי‪ .‬זה מה שהאדם אומר נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אתו‪.‬‬ ‫כשמדברים‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לעצמו‪ ,‬והנזקים שזה גורם לנפשו‪ ,‬עמוקים כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כך הוא לגבי זה וכך הוא לגבי שידוכים‪.‬‬ ‫הבעיה‬ ‫את‬ ‫מחפש‬ ‫כשהוא‬ ‫כך‬ ‫מאוד‪ ,‬ואחר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫רבינו בעל חובת‬ ‫בהקדמת‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫למדנולמצוא‬ ‫‪ -‬כבר‬ ‫אינה יכול‬ ‫הוא לא רואה היכן נעוצה הבעיה‪ .‬והסיבה‬ ‫מה אני‬ ‫היא שכאשר האדם מגיע ושובר דברים‪,‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬האדם‬ ‫וכן אם‬ ‫שורש בלתי נראה בעין‬ ‫אי‪‬‬ ‫לשבור‪.‬בה‬ ‫אסור לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫לומר לו‪:‬‬ ‫אפשר‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬אפשר‬ ‫רוצה‬ ‫שלוש שעות‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שללהיות‬ ‫צרי‪ ‬באיחור‬ ‫מגיע‬ ‫לענייני‪ ‬את עצמו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגערוצה לקחת‬ ‫הנקודה‪ .‬הוא‬ ‫זו‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫לומר‪ :‬שיטה כזו אינה עובדת‪ .‬אבל כשהוא‬ ‫בידיים‪ ,‬הוא רוצה להתחיל לשמור על‬ ‫דבר העמוק בנפשו‪ ,‬מאוד קשה לתפוס מה‬ ‫עיניו‪ ...‬מה שרבי פנחס מקאריץ מדבר על‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫ומכאן ואילך נדבר בס"ד על מתיקותה‪.‬‬ ‫יש שם‪ ,‬כי צריך לחזור אתו אחורה הרבה‬ ‫ובכן‪ ,‬כדי שנוכל להבין מה מתיקותה‪,‬‬ ‫מאוד ולהסביר לו שככה לא מדברים עם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נעתיק עוד דיבור מרבי פנחס מקאריץ‪ .‬כה‬ ‫אנשים‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הוא אמר‪ :‬מי שאוהב כבוד‪ ,‬קשה לו מאוד‬ ‫להיצמד לאמת‪ .‬והנה סיבת הדבר פשוטה‬ ‫עצה קשה לא מורכבת‬ ‫ואנו יכולים לראותה מחיינו‪ ,‬והיא שהסיבה‬ ‫רבי פנחס מקאריץ עמד על כך‬ ‫משקרים היא שיהיו לנו‬ ‫שאנו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫העיקרית‬ ‫אליעזר בן‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫הר"ר‬ ‫דבראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫היא‬ ‫לזכות‬ ‫שההיצמדות אל האמת‬ ‫אם נודה על האמת‪ .‬אינני יכול‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בזיונות‬ ‫פטרון והיא‬ ‫בסיסי‪ ,‬שיגיע אל הכל באמצעותה‬ ‫מה היה הסיפור האמיתי‪ ,‬כי אז‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לומר לו‬ ‫פטרו‪‬אמונה‬ ‫תכריח את האדם לחיות עם‬ ‫הוא יצחק עלי‪ .‬אין לי ברירה‪ ,‬אלא להמציא‬ ‫ובטחון‪ .‬שאלו את רבי פנחס מקאריץ מה‬ ‫לו סיפור אחר‪ .‬ונמצא שכשאין האדם חס‬ ‫יעשה האדם שעמד על כך ששיקר לזולתו‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫על כבודו‪ ,‬אין לו שום סיבה לשקר‪.‬‬ ‫והשיב‪ :‬ילך אל פלוני ויאמר לו שיקרתי לך‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אפשר לראות מציאות כזו‪ ,‬אצל רבי או‬ ‫אתה יכול לעשות את זה? כמה מורכבת‬ ‫היא עצה זו? לכאורה הוא לא נתן כאן איזה‬ ‫העולם הזה‪,‬‬ ‫מהבלי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫המופשט אייר ה‬ ‫)בחו"ל צדיק‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫מהלך מסובך‪ .‬הוא לא הורה לומר תמניא‬ ‫שהגבאים מסביב יש להם את התפקיד‬ ‫לייפות את המצב‪ ,‬שהכל יעלה יפה‬ ‫אפי ישר והפוך ואז לומר אמת ג' פעמים‪,‬‬ ‫והנדבנים יתרשמו כהוגן וכו' ‪ -‬לא כן‬ ‫להדליק ח"י נרות וחוזר חלילה‪ .‬לא! עצה‬ ‫הצדיק שהדבר רחוק ממנו ואין לו עמו‬ ‫זו היא הרי מהלך מדויק להמשיך עם השקר‬ ‫אולי – א‪‬‬ ‫האד‪ ‬יועיל‬ ‫ילדותית‪ ,‬אך‬ ‫שלך‪ .‬אם אתה רוצה לתקן את הנושא‪ ,‬חזור‬ ‫יודע‬ ‫דוגמא‪,‬תמיד‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪‬נביא‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫להבנה‪ .‬הצדיק איחר בשעה והנדיב שאל‪:‬‬ ‫שיקרתי לך‪.‬‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬לו‪:‬‬ ‫בנוגע‬ ‫פלוני ואמור‬ ‫אל‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מה קרה? והנה בדרך כלל הגבאים מיד‬ ‫אתם יודעים‪ ,‬יש דרכים לשפץ את זה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫דואגים למרוח את הענין באיזה תשובה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬זה לא היה‬ ‫נעסוק‬ ‫למעשה‪,‬‬ ‫שבועות לו‪:‬‬ ‫אפשר לומר‬ ‫לכבוד‬ ‫קצת‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬התמהמהו‬‫הפעם הם‬ ‫נחו‪‬אךמול‬ ‫האצבע‪,‬‬‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫מצוצה מן‬ ‫חג‬ ‫השקר‬‫שיהיה‪ ,‬הרי‬ ‫לדברי‪‬איךרוחניי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫מדויק‪ .‬יהיה‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מדתהאד‪‬‬ ‫האמת נר‬ ‫פשוטה‪,‬רקשהרי‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫והצדיק אשר‬ ‫קצת‬ ‫לרוחניותא‪,‬יראה‬ ‫על‬ ‫יו‪‬ו הדי‪‬‬ ‫כשיתבונן האדם‪,‬‬ ‫מאודהוא‬ ‫עמוק‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫חודר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהספיקו‬ ‫שהגבאים‬ ‫ברוחניותלפנייותר‬ ‫להצליחענה מיד‬ ‫לרגליו‪,‬‬ ‫בכל הוא מסתדר‬ ‫להשתמש שאתו‬ ‫המהלך העיקרי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬שזהועלינו‬ ‫שאי‪ ‬הייתי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ממש ג‪‬מתנצל‪,‬‬ ‫אני‪ .‬מה‬ ‫להצליחבמקומו‪:‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫לענות‬ ‫שעוזרים לו‬ ‫מהלכים‬ ‫כדי יש‬ ‫לכל אחד‬ ‫מבקש‬ ‫בליזמן רב‪.‬‬‫לקח‬ ‫הצלחהלצורך וזה‬ ‫צריך לצאת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫בעולם‪ .‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל‬ ‫להסתדר בחיים‪ .‬אחד מתייעץ על כל דבר‪,‬‬ ‫את סליחתך‪ .‬כשהגבאים שומעים זאת‪ ,‬הם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫השני מאשים את כל העולם‪ .‬כל פעם שהוא‬ ‫נעשים אש להבה‪ .‬מבחינתם‪ ,‬התשובה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬כל העולם‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מאשים את‬ ‫להצליח הוא‬ ‫מרגיש משהו‪,‬‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לייחדלבטוח‬ ‫יחודים‪ ,‬או‬ ‫ידיעתוהיהאי‪‬‬ ‫על שצריך‬ ‫מיוסדתלהיות‬ ‫אמורה‬ ‫מה‬ ‫ללמודזה מה‬ ‫בדרך ועלינו‬ ‫אווילית‪ ,‬אבל‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫בוודאי‬ ‫מדובר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫והיהונוסי‪‬‬ ‫מקשה לילד‬ ‫הישנות‬ ‫התארכה‪,‬‬‫הקהל על‬ ‫שקבלתא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫נקלע למצוקה‪.‬‬ ‫שהואאי‪‬‬ ‫אותנו‬‫מלמדת פעם‬ ‫התורה עושה כל‬ ‫שהוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ישועה‪.‬‬ ‫היה יותר‬ ‫לפעול לה‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שצריך‬ ‫העיקרים‬ ‫מהמהלכים‬ ‫הוא‬ ‫שקר‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שמשתמשים בהם להסתדר עם בעיות‪.‬‬ ‫לאדםלעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫לי מי לי‬ ‫חולשות‬ ‫א‪ ‬אי‪‬איןאניסוף‬ ‫חובת‬ ‫לעצמנו‪ ,‬בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫משקרים‬ ‫משקרים‬ ‫משקרים‪.‬‬ ‫דוגמא זו באה להסביר את דיבורו‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬‫הלאה‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערנוסעים‬ ‫הלבבות‬ ‫לאחרים‪ ,‬וכך‬ ‫יש לנו‬ ‫אי‪‬‬ ‫מקאריץ‪.‬היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫פנחס‬ ‫של רבי‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫הקדוש‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בעיה אמיתית‪.‬‬ ‫כבוד ואמת תרתי דסתרי‬ ‫כשהאד‪ ‬הכבוד‬ ‫רוצה‬ ‫כבודנו‪.‬להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ ‬עם‬ ‫בעיה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עומד לפנינו ונלחם עם האמת‪ .‬הם נלחמים‬ ‫כעת ניכנס להציג קצת את מתיקות‬ ‫זה עם זו ואחד מהם יכול לנצח‪ .‬יש לנו‬ ‫האמת‪ .‬עד כה דיברנו על מרירות אמת‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫זוכה לחיות קצת יותר עם האמת‪ ,‬הרי הוא‬ ‫חולשות בלי סוף וכל יום אנו נפגשים בהן‪.‬‬ ‫רואה יותר את פחיתות עצמו ויש לו את‬ ‫מידי רבע שעה‪ ,‬יוצאת לפועל עוד אחת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫היכולת לסמוך יותר על הקב"ה‪ ,‬וכך הוא‬ ‫מחולשותיו של האדם‪ .‬מה השאלה? כאן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יכול להתקדם בדרך הנכונה‪.‬‬ ‫הוא בא לכלל כעס בלב‪ ,‬כאן הוא בא לכלל‬ ‫כעס בפה‪ ,‬כאן העצלות השתלטה עליו‪,‬‬ ‫בסוף נכשל באשת איש‬ ‫כאן ההרגל הישן השתלט עליו‪ ,‬כאן אינו‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"רכאן‬ ‫לזכותחשק‪,‬‬ ‫הוא בן פיגאכבר למדנו‬ ‫ומשפחתו כמה פעמים מדברי ה'פרי‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫יכול להתרכז‪ ,‬כאן אין לו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעשות‬‫פטרון‬ ‫נשאב לעולם הדמיון ומתחיל‬ ‫הארץ' פרשת כי תשא‪ ,‬וכן הוא בעוד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬וכסף‪,‬‬ ‫דברים שהוא חושב שיביאו לו כבוד‬ ‫ספרים‪ ,‬ואף כאן באמרי פנחס )שער הענוה‬ ‫אות יח(‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬בשערי תשובה לרבינו‬ ‫וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫ז"ל שבעל גאוה נמצא ביד יצרו‪,‬‬ ‫איתא‬‫יונהפסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫רפאל מבערשיד זיע"א( שכך‬ ‫והוסיף )הרה"ק רבי‬ ‫יש לו לאדם נשמה גדולה‪ .‬אכן כן‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו‬ ‫הוא במסכת סוטה שבסוף נכשל באשת‬ ‫אסור להישבר יותר מדי‪ .‬צריך להתחזק‪.‬‬ ‫איש‪ ,‬והענין הוא כך שכל דבר קטן או גדול‬ ‫הנשמה גדולה ורצונה אך ורק בטוב‪ ,‬אבל‬ ‫'תשפ"ב לו‪ ,‬ונמצא‬ ‫אייר האינו יכול‬ ‫כ"ג עוזרו‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הקב"ה‬ ‫חולשות‬ ‫)בחו"ל אלמלא‬ ‫פרשתיש לו‬ ‫במדבר‬ ‫מגוף ולכן‬ ‫יו‪‬גםשלישי‬‫האדם מורכב‬ ‫שכל מניעת איסור‪ ,‬אפילו בהרהור‪ ,‬אינו‬ ‫בלי סוף‪ ,‬והחולשות האלה‪ ,‬עומדות‬ ‫אלא מהקב"ה‪ ,‬ואלמלא הקב"ה עוזרו‪ ,‬אף‬ ‫כסתירה למילוי אחריותו‪ ,‬וכעת הוא עומד‬ ‫אני משומד הייתי )כך אמר על עצמו(‪,‬‬ ‫בפני בחירה‪ .‬אם הוא מעדיף את כבודו על‬ ‫וכשהאדם מתרחק מיסוד זה‪ ,‬נראה הדבר‬ ‫פני אחריותו‪ ,‬הוא חייב לשקר ולהאמין‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬הוא‬ ‫בפני – א‪‬‬ ‫עצמו‪ ,‬והרי‬ ‫עומדתמיד‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫כאילו‬ ‫בשקרו‪ .‬הוא איבד עשתונותיו וצעק על‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪] ‬יהודי‬ ‫עצמו אבל יותר‬ ‫'שיינער‪-‬איד'‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫נעשה אצל‬ ‫מישהו‪ ,‬וכעת הוא אומר לעצמו‪ :‬מותר לו אי‪‬‬ ‫מן העבירה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בעצמו סר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫וכאילו הוא‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬ ‫לשמוע פעם תוכחת מוסר חריפה‪ ,‬לא קרה אי‪‬‬ ‫מכובד[‪,‬‬ ‫דברי‪‬וכיון שכן‬‫'שיינער‪-‬איד'‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫באיחורהפע‪‬‬ ‫ואומר לעצמו‪:‬‬ ‫קם נעסוק‬‫שבועות‬ ‫לכבודאו הוא‬ ‫כלום‪...‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫היותו נחו‪ ‬מול‬ ‫מחמת שהוא‬‫מכפי‬ ‫מתקיים אצלו 'תועבת ה' כל גבה לב'‬ ‫הרי הוא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬בריא‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מיד‪ ,‬זה לא‬ ‫בנוגעלקום‬ ‫הבטחו‪‬שאסור‬ ‫כתוב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לא נטל ידיים ואומר לעצמו‪ :‬פלוניא היה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫והקב"ה אומר עליו אין אני והוא יכולין‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להביא לי‪...‬‬ ‫לדור וממילא הוא נמסר ביד יצרו‪.‬‬ ‫להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬צריךעלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הגדול‬ ‫הוא בלי‬ ‫מחסדו‬ ‫לבטוח‬ ‫שכל זה‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫כללואמר‬ ‫ככה זה בכל דבר‪ .‬כל פעם הוא עומד‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה מזניח‬ ‫האד‪‬‬ ‫אין של‬ ‫ההצלחההנפש‪ ,‬כי‬ ‫הרוחנית‬ ‫המתמדת על‬ ‫כל‬ ‫בפני שתי אפשרויות‪ ,‬או להיפגש עם‬ ‫אותו‪ ,‬ולכן הוא מזמין לו להיכשל באיזה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לנהל בתוכו‬‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מאוד‪ ,‬או‬ ‫להצליח כואב‬ ‫כלי‪‬‬ ‫חולשותיו‪ ,‬וזה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫דבר כדי שייזכר שבלתי עזרתו יתברך אינו‬ ‫מה‬ ‫ללמודשמים‬ ‫ועלינו‬ ‫לומר‪ .‬איננו‬ ‫שמועילי‪‬ואםתמיד‪,‬‬ ‫תאמר ויש‬ ‫שיח של‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כלום‪ .‬ואם אינו נזכר בדבר קטן‪ ,‬הוא נכשל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬ביום‪ .‬אנחנו‬ ‫אותנופעמים‬ ‫מלמדתעשרות‬ ‫שזה קורה‬ ‫התורה‬ ‫לב‬ ‫נכשל באשת איש‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר שהוא‬ ‫בדברלקבל‬ ‫גדול‪ ,‬עד‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬וכשאתה שואל אדם אם יש לו‬ ‫עצמנו‪.‬‬ ‫עם‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ואז הוא נשבר כל‪-‬כך ומבין שהוא אין‬ ‫חולשות‪ ,‬הוא עונה כאינו מבין‪ :‬לכל אחד יש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ואחרי בעל‬ ‫חולשות‪ .‬רבינו‬ ‫למדנוישבהקדמת‬ ‫כבר‬ ‫אני וסיוע דלעילא‪,‬‬ ‫ונעשה כלי מוכןמהלעזר‬ ‫כמה דקות‬ ‫חולשות‪ ,‬ולי‬ ‫כידוע דישראל קב"ה וישראל חד הוא‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫דברים גדולים‬ ‫הבטחו‪ ‬שני‬ ‫לשערהוא שולף‬ ‫מחשבה‪,‬‬‫הלבבות‬ ‫של‬ ‫שיורדין‬ ‫אי‪‬‬ ‫למים‪,‬היא‪:‬‬ ‫נמשלה בה‬ ‫השאלה התורה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫ומפני כך‬ ‫רואה את‬ ‫וכמה‬ ‫אינוכמה‬ ‫למעשה‪,‬פי‬ ‫מתמודד אתם‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫שהוא‬ ‫של‬ ‫להיותנמוך‪ ,‬וכיון‬ ‫כשהאד‪ ‬שהוא‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪‬למקום‬ ‫ממקום גבוה‬ ‫את פחיתות‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ואינו רואה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לאשורה‬ ‫בנוגע‬ ‫התמונה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫נעשה אין‪ ,‬השכינה יכולה לשרות עליו‬ ‫עצמו‪ ,‬כל זה משום שהוא עסוק בשמירה על‬ ‫והקב"ה עוזר לו לצאת מכל הרע‪.‬‬ ‫כבודו‪ .‬זוהי סיבת הסתירה‪ .‬ברם אם האדם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫בשוקולד‪ ,‬אמו רצה להביא מצלמה(? מה פשר‬ ‫מה לך כי תבטח בעצמך?‬ ‫הדבר? אצל אדם גדול‪ ,‬אם רק יש לו איזה‬ ‫הנה הוא אמר זאת לגבי סוגיית הגאוה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לכלוך קטן דבוק בזקנו‪ ,‬מתביישים אפילו‬ ‫והענוה‪ ,‬אבל כך הוא גם לגבי השקר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לומר לו‪ .‬מה החילוק בין קטן לגדול? הוא‬ ‫שאל והוא השיב‪ ,‬כי התינוקות אין להם‬ ‫והאמת‪ ,‬כי מדובר בנקודה אחת ממש‪.‬‬ ‫הקב"ה ברא את האדם עם גוף והגוף יש‬ ‫פניות‪ .‬יש להם טבעיות‪ ,‬יש להם כנות‬ ‫לו חבילה שלימה של בעיות רציניות‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫אצלם‪ ,‬הוא חיוך אמיתי‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כובשת‪ .‬חיוך‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫האדם מסתובב עם תחושה של בטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫עצמי ‪ -‬אני ברוך ה' מצוין‪ ,‬תלמיד חכם‬ ‫מתי התינוק מאבד את חינו‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונהאכן‬ ‫גדול‪ ...‬כל הביטויים הללו‪ ,‬שלא נדבר על‬ ‫המיוחד? ‪ -‬בפעם הראשונה שהוא לומד‬ ‫התארים הקשורים למשרות‪...‬‬ ‫להיות פוליטי‪ ,‬בגיל שלוש או ארבע כשהוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לומד שעכשיו צריך לעשות ככה כדי להשיג‬ ‫הבה נעשה סדר‪ .‬יש לך גוף? ‪ -‬מצוין‪.‬‬ ‫ליפא הי"ו ראטה‬ ‫החכמה'לעך שלו מתחילים ללכת‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫ככה‪ .‬אז‬ ‫גוף זה אינו מגיע עם חולשה מסוג אחד‬ ‫על העצבים‪ .‬אך כל עוד הוא מתנהג‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא עם חולשות מגוונות מאוסות‬ ‫'תשפ"בממיסה את‬ ‫מתיקותו‬ ‫בטבעיות( – כ"ג‬ ‫טהורה‪,‬אייר ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬‫למשל‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫פרשתמאוד‪.‬‬ ‫שלישי‬ ‫ועמוקות‬ ‫מאוד‪ ,‬רבותיו‪‬מאוד‬ ‫הלבבות‪.‬‬ ‫סוגיית הגאווה‪ ,‬זה שהוא רוצה לתפוס‬ ‫מקום וצריך שאנשים יידעו ממנו וישמעו‬ ‫וכשאדם מבוגר שומר על טבעיותו‪ ,‬יש‬ ‫עליו ומזה הוא נוטל את חיותו‪ ,‬וכן כל‬ ‫לו ג"כ את החן המיוחד‪ .‬ויש יהודים כאלה‬ ‫עניני הגאוות ושאר ההבלים‪ .‬זהו הגוף‪.‬‬ ‫שנושאים‬ ‫רגליהם(‬ ‫–‬ ‫בעפר‬ ‫להתאבק‬ ‫בוודאי‬ ‫)שצריך‬ ‫לעומתו הנשמה‪ ,‬טהורה מאוד‪ ,‬והאדם הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫חן בעיני כל רואיהם‪ .‬פעמים שהתנהגותם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ברגעים של התעלות‪ ,‬מתלהט בתשוקה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מרגיזה‪ ,‬אבל אי אפשר לכעוס עליהם‪ ,‬כי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ובתפילה לה' שיקרבנו אליו‪ ,‬ואם האדם אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫יש להם חן‪ .‬החן האמיתי‪ ,‬הוא זה שמגיע‬ ‫בסוגיית‬ ‫זוכה לגמול‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקהוא‬ ‫שבועות‪ ,‬ואם‬ ‫לכבוד‬ ‫להודות לה'‬ ‫זוכה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכנות בלתי מתפשרת‪ ,‬כי האמת שיש לו‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ ,.‬הרי‬ ‫הלא זה‬ ‫ללמוד תורה‬‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬ואםבנוגע‬ ‫הוא זוכה‬ ‫חסד‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫גורמת לנשמתו להשתקף החוצה‪.‬‬ ‫הסיבה‬ ‫יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הואמאוד‪.‬‬ ‫השבועות‬ ‫וטהור‬ ‫קדוש‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫לשקרים שיי‪‬‬ ‫לב ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫לשיםמה‬ ‫שלב א ‪-‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫אכן האדם חייב להכיר במציאות זו‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫שיחד עם הנשמה‪ ,‬יש לו גם גוף‪ ,‬והגוף‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמהלך‬ ‫בלי להיות‬ ‫ברוחניות יכול‬ ‫הצלחה לראות מה‬ ‫כללכעת נבוא‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬חייב‬ ‫עצמו‪".‬ההוא‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬‫ומשמיע‪ .‬את‬ ‫דיננו לטובה‬ ‫שייצא מאוד‬ ‫נוכח‬ ‫דבר אחר‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתבכלשל‬ ‫ההצלחה הנה כמו‬ ‫לעבוד על זה‪.‬‬ ‫כל‬ ‫כשהאדם‬ ‫אי‪ ‬לב‪.‬‬ ‫ידיעתולשים‬ ‫הראשון הוא‬ ‫השלב‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כשהוא‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫משקר לאחרים‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחלכך‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫להיות מודע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫מיוסדת על‬ ‫משים לב לשקרים שהוא אומר לעצמו‬ ‫מה‬ ‫ללמודלעצור‬ ‫ועלינו שלו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫ההזדמנות‬ ‫שמועילי‪ ‬זהו‬ ‫ולעצמו‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בעיה‪ ,‬ובמקום‬ ‫ולומר‪ :‬יש לי‬ ‫ולאחרים‪ ,‬דבר ראשון הוא מבין שהוא‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנוכאןאי‪‬‬ ‫ולהתבונןמלמדת‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בפחיתותי‪ ,‬להודות בכך‪ ,‬ולהתפלל‬ ‫משתמש בהם כדי לצאת יפה מהבעיות‬ ‫להכיר אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫להתקרב אל‬ ‫לה'‪ ,‬אני משקר כדי לחפות על כך‪.‬‬ ‫לעצמי‬ ‫יכול וכשאני‬ ‫אינומי לי‬ ‫זה לי‬ ‫ובגללאני‬ ‫שלו‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מהדביקות בה'‪ ,‬כי כל פעם‬ ‫זה מסיר אותו מה אני‬ ‫שבנוגעהאמת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫של אנשי‬ ‫המיוחד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חינםלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫כשיש לו בעיה‪ ,‬במקום לפנות אל הקב"ה‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫הואהשאלה‬ ‫ממציא שקר‪.‬‬ ‫כמה מדוע‬ ‫וכמה‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫מקאריץ‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫פנחסהבטחו‪‬‬ ‫של רבי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪ ‬יש לו חן‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהם עושים‪,‬‬ ‫כל מה‬ ‫בנוגע‬ ‫התינוקותנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫על כל פנים‪ ,‬לשים לב הוא התחלה‬ ‫נפלא‪ ,‬ואפילו כשהם מתלכלכים‪ ,‬יש בזה‬ ‫טובה‪ ,‬וזה יכול לקחת תקופה ארוכה‪ .‬אם‬ ‫מתיקות )בימינו‪ ,‬כשהילד מורח את פניו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫המ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫חושב שהצלחותיו באו לו בכוחות עצמו‬ ‫רבי פנחס מקאריץ הקדיש לזה תקופה של‬ ‫ושהוא יודע להסתדר לבד‪ ,‬וזה שהוא דוחק‬ ‫עשרים ואחת שנים‪ ,‬מותר לך להקדיש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הצדה את כל חולשותיו ואינו מכיר בהן‪ .‬אין‬ ‫תקופה של כמה שבועות על השלב של‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הוא קולט שהן חלק ממנו‪ .‬כעת הוא צריך‬ ‫להתחיל לשים לב לכך‪ ,‬להתחיל להבחין‬ ‫שימת הלב‪ .‬לא אמרנו לך עדיין לעבוד עם‬ ‫עצמך‪ .‬אמרנו לך רק להתחיל לשים לב‪.‬‬ ‫בחולשותיו‪ ,‬כי כשהאדם חי עם האמת‪,‬‬ ‫וכפי שאמרנו בתחילת השיעור‪ ,‬כשהאדם‬ ‫לראות את חולשותיו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא מתחיל‬ ‫ב‪ ‬הוא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מפסיק‬ ‫לזכות‬ ‫היה‬ ‫קולט זאת‪ ,‬הוא קולטלזכות‬ ‫שאם‬ ‫ובטחון בעיני עצמו הולכת וגודלת‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ופחיתותו‬ ‫לדבר כך ולחשוב כך‪ ,‬יכול היה פטרון‬ ‫למצוא את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪‬היתה‬‫התשובות לספיקותיו‪ ,‬כי האמת‬ ‫בספר סגולת ישראל ב מביא מהבעש"ט‬ ‫מדריכה אותו‪.‬‬ ‫הק'‪ :‬אין האדם יכול להגיע אל נקודת‬ ‫שרוי הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הנה כמה פעמים יש שהאדם‬ ‫האמת כי אם בקנותו בנפשו בתחילה מדת‬ ‫ראטה תכלית קצה האחרון‪,‬‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫והשפלות עד‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הענוה‬ ‫עד הר"ר‬ ‫שבלית‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בספק ואינו יכול להחליט‪,‬‬ ‫שכן אמרו חז"ל שבעל גאוה הוא שוטה‬ ‫ברירה‪ ,‬הוא נוטל דף‪ ,‬רושם את המעלות‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"בהאמת‪ .‬וכן‬ ‫להרגיש את‬ ‫)בחו"ל ואם כן‬‫מצד אחד ואת החסרונות מצד שני‪ ,‬ואחרי‬ ‫יכולאייר ה‬ ‫אינוכ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫הוא מביא שם הרבה ממאמרי חז"ל בענין‬ ‫שבצד‬ ‫התבוננות‪ ,‬הוא רואה שכל הדברים‬ ‫זה‪ ,‬כגון מה שאמרו שבעל גאוה רחוק‬ ‫אחד‪ ,‬הם דברים שאין בהם שום נפקא‬ ‫מהתורה‪ ,‬כי התורה היא אמת‪ ,‬וכן הוא‬ ‫מינה‪ ,‬ומגלה שיש לו רק שיקול אחד אמיתי‬ ‫רחוק מהקב"ה‪ ,‬כי אין אני והוא יכולין לדור‬ ‫‪ -‬פחד מבושה‪ .‬הוא פוחד שמישהו יסתכל‬ ‫האד‪ ‬זרה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬עבודה‬ ‫עובד‬‫תמיד –‬ ‫מועיל כאילו‬ ‫המתגאה‬ ‫וכל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עליו בעין עקומה‪ ,‬ופחד זה‪ ,‬הוא שהוליד‬ ‫הולכות יד‬ ‫שובבו‪.‬שאמת‬ ‫ומסיים שם‬ ‫להביא‬ ‫לעניני‪‬לורוחניי‪‬‬ ‫האחרים וגרם‬ ‫השיקוליםבנוגע‬ ‫את כל‬ ‫נחיצות הבטחו‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫וענוה נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫ביד‪ .‬זהו השלב השני‪ ,‬שיכיר בפחיתותו‬ ‫מראי מקומות מן הגורן ומן היקב שאין‬ ‫להם כל שחר‪ .‬לעומת כן‪ ,‬בצד השני‪ ,‬כל אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ויראה כמה חולשות יש לו‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ונכונים‪.‬‬ ‫אמיתיים‬ ‫השיקולים‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הרי האמת‬‫לראותשאת‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫להסכים‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מעורבב‬ ‫הדי‪ ‬שהשקר‬ ‫יו‪‬להבין‬ ‫עלהוא‬ ‫האדם‬ ‫השבועות‬ ‫אכן‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫עוד מביא רבי פנחס מקאריץ והיה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ורבים‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫והחלטותיו‪,‬‬ ‫ספיקותיו‬ ‫כ‪‬בכלעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬לקחו‪,‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫שומעי‬ ‫בגשמיות‪ .‬את‬ ‫להצליחבזה תמיד‬‫מדריך‬ ‫רחמי‪‬תבלינים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫אינם אלא‬‫לעורר‬ ‫האחרים‪,‬‬ ‫לנו כדי‬‫מהשיקולים‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחרבונו‬ ‫בלי האדם‪:‬‬ ‫ברוחניות בפי‬ ‫הצלחהתהא שגורה‬ ‫כלל‬ ‫מחליט‬ ‫תפילה זו‬ ‫ש‬ ‫לנו‬ ‫הוא נת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫השקר‪.‬‬ ‫את אכ‪‬‬ ‫להמתיק‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שבאיםדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫האמת‪ .‬נאמר‬ ‫הנחני בדרך‬‫ההצלחה‬ ‫של עולם!‬‫כל‬ ‫לעשות כך וכך ואז הוא אומר‪ :‬חוץ מזה‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שואל בחזרה‬ ‫מיוסדתקלעלשהקב"ה‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫בסגנון‬ ‫אני חושב שזה יעזור לפירמה‪ .‬אני סבור‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫שזה הדבר הנכון‪ .‬עכ"פ השלב הראשון הוא‬ ‫לראות את‬ ‫עליה‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על שאתה‬ ‫הישנות‬ ‫אתהכ‪‬בטוח‬ ‫האדם‪ :‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫האמת? לא ברור שאתה מוכן לכך‪ .‬רוב בני‬ ‫מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫התורה לב לכך‪.‬‬ ‫לשים‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אדם אינם מסוגלים להסתכל באמת‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫האדם‬ ‫אוחזיםלישמה‪.‬‬ ‫שלב ב ‪ -‬להכיר בחולשות‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫אי‪‬הםאנילאלי מי‬ ‫בעיניים‪.‬‬ ‫א‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫רוצה לראות את‬ ‫שאינו אני‬ ‫שקוע בשקר‪ ,‬מה‬ ‫השלב השני הוא עצם זה שהאדם מכיר‬ ‫האמת‪ .‬הוא אומר‪ :‬מספיק שבעולם הבא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫סתם שישים‬ ‫שבנוגע‬ ‫השלבהבטחו‪‬‬ ‫הראשון היה‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫בפחיתותו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לי היא‪:‬‬ ‫לחיות עם‬ ‫לדו‪‬תןבה‬ ‫עליונים שצרי‪‬‬ ‫למטה‪ .‬כאן‬ ‫יהיוהשאלה‬ ‫וכמה‬ ‫שהשקר‬ ‫כמה‬‫השניפיהוא‬ ‫השלבנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫משקר‪,‬‬ ‫של‬ ‫לב שהוא‬ ‫השקר‪ .‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬זה שהוא‬ ‫בנוגעהאדם הוא‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫ביותר של‬ ‫הגדול‬ ‫ב‪ .‬מובא בספר בעש"ט השלם בהוצאת פאר מקדושים ערך אמת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫שהשמים לא נפלו והעולם לא קרס‪ .‬בושה‬ ‫זה לא רחוק מהגנב שמתפלל על פי‬ ‫יש לו‪ ,‬ענווה יש לו‪ ,‬וטעם חיים יש לו‪.‬‬ ‫המחתרת‪ :‬רבונו של עולם! עזור לי שלא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אתפס‪ .‬אל תבלבל אותי עכשיו עם האמת‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שורש אחד לכל ההצגות‬ ‫רבונו של עולם! נדבר על זה בפעם אחרת‪.‬‬ ‫כעת תן לי לעשות דברים אחרים‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫כך הוא בכל מיני השקרים‪ .‬האדם‬ ‫כשהאדם מתפלל על האמת‪ ,‬הוא צריך‬ ‫היום כדי שאף אחד לא‬ ‫ומשפחתוכלהי"ו‬ ‫מעמיד פנים‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר אותה‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לראות‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫להיות בטוח שהוא מסכים‬ ‫ובטחון את האמת‪ .‬אחת מהדוגמאות‬ ‫יידע ח"ו‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫היא כשהקב"ה נתן לאדם מתנה‬ ‫המצויות‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫האמת‬‫פטרו‪‬‬‫שלב ג ‪ -‬להכיר את מתיקות‬ ‫בדמות של ילד שאינו בריא‪ ,‬שאם הוא‬ ‫ובכן‪ ,‬מהי מתיקות האמת? היצר הרע‬ ‫מחליט לשמור אותו בסוד ומשקיע את כל‬ ‫ומרצו להחביאו‪ ,‬הוא מרגיש טעם‬ ‫כוחופסח ז"ל‬ ‫מאותה הרה"ח‬ ‫מבלבל את האדם וגורם לו לברוח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מדובר‬ ‫ביבדלחט"א ש‬ ‫מתיקות‪ ,‬אבל המציאות היא‬ ‫ראטה סוחטת ממנו הרבה‬ ‫ההסתרה‬ ‫ליפאכי הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫מיתה‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫במתיקות שאין כמותה‪ .‬ניתן דוגמא‪:‬‬ ‫יותר כוחות נפש מעצם הטיפול בילד‬ ‫כשהאדם חייב סכומי כסף לאנשים והסתבך‬ ‫אשתו מזהירה‬ ‫הכאב‪.‬‬ ‫עם‬ ‫–‬ ‫וההתמודדות‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫איך הוא‬ ‫פרשתלהם‪,‬‬‫שלישילפרוע‬ ‫יו‪‬יכולת‬ ‫ואין לו כעת‬ ‫אותו בשבועות קללות וחרמות שלא יספר‬ ‫מרגיש כשכל פעם שמתקשרים אליו או‬ ‫לאף אחד והם נמנעים מהשתתפות‬ ‫שהוא לא עונה או שהוא עונה ואומר‪ :‬כן‪,‬‬ ‫במסיבת חנוכה וכו' הכל כדי שלא יראו‪.‬‬ ‫מחר צריך להיכנס לי כסף? איך הוא מרגיש‬ ‫אכן כן‪ ,‬מדובר בטעם מיתה‪.‬‬ ‫כשכל יום הוא משקר לכולם ויודע שלא‬ ‫נותר לו זמן רב עד שהסיפור יתפוצץ הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יותרש נחו‪‬‬ ‫הכבוד יותר‬ ‫לדעת‬ ‫אבלהוא‬‫השורש‬ ‫השורש? בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬ומה‬ ‫החוצה? הלא הוא מרגיש אז טעם מוות‬ ‫חשוב לו מהאמת‪ .‬ואין בזה חילוק בין‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫פשוטו כמשמעו‪.‬‬ ‫אנשים לנשים‪ .‬אמת נכון הדבר שנשים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫כבודם נפגע יותר בקלות‪ .‬חז"ל כבר‬ ‫הרי על‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שמתגבר‬ ‫לדברי‪ ‬כזה‬ ‫מרגיש אדם‬‫ואיך בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫מדברים על זה‪ .‬ולכן תראה עד כמה הן‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬כסף‬ ‫על‬ ‫ואומר‪ :‬אין לי‬ ‫לגיסו הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬‫ניגש‬‫השבועות‬ ‫פחדיו‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫מקפידות על לבושן‪ .‬כשהאיש יוצא מביתו‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫אבל אין לי‪ .‬מתי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש לי‪,‬בכל‬ ‫לך‪ .‬מאוד כואב‬ ‫כ‪‬לפרוע‬ ‫עלינו‬ ‫יהיה לך? ‪ -‬לא יודע‪ .‬גיסו מתחיל לצעוק‪ :‬להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ויאמרו‬ ‫שיעירוהו‬ ‫אנשים‬ ‫לשלושה‬ ‫זקוק‬ ‫הוא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫אסור לו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שאינובלית"ח‬ ‫הצלחהגם מי‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל סליחה!‬ ‫לו‪:‬‬ ‫אבל מדובר בכל כספי חסכונותיי! והוא‬ ‫לעומתו‬ ‫כאלה‪.‬‬ ‫מלוכלכים‬ ‫בגדים‬ ‫עם‬ ‫לצאת‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫עונה‪ :‬צר לי‪ ,‬כואב לי‪ ,‬אנסה לעשות כל מה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫האשה‪ ,‬אם רק יש לה דמיון שיש איזה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שביכולתי‪ ,‬אבל כעת אין לי מה להחזיר לך‪ .‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לכלוך על בגדה‪ ,‬היא כבר לא יוצאת מביתה‬ ‫מה‬ ‫להם את‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינוואומר‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫לכל נושיו‬ ‫שמועילי‪‬פונה‬ ‫וכך הוא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫בטענה שאין לה מה ללבוש‪ .‬בסופו של‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫כעבור שבוע? ‪-‬‬ ‫מרגיש אי‪‬‬ ‫הוא אותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫האמת‪ .‬איך‬ ‫בכבוד‪ ,‬והאדם אומר‪:‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫מדובריותר‬ ‫בצורך‬ ‫דבר‪ ,‬לקבל‬‫כדי‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬חיים‪.‬‬ ‫טעם‬ ‫אם אומר את האמת‪ ,‬הלא יהיו לי בזיונות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫וארגיש טעם מיתה‪ ,‬על כן אעדיף לשקר‬ ‫מה אני‬ ‫בעלממחלת‬ ‫רבינוסובל‬ ‫בהקדמתפלוני‬ ‫למדנו‬ ‫מציף אותו ‪-‬‬ ‫כבר‬ ‫הפחד‬ ‫ולהרגיש את טעם המיתה של השקר‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫את האמת?‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬בפניו‬ ‫איךלשער‬ ‫אוכל להציג‬ ‫הלבבות‬ ‫לב‪,‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לומר את‬ ‫וכמה‬ ‫פוחד כמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬אתה‬ ‫ה' שאם‬ ‫עבודת לך‬ ‫ובכן‪ ,‬דע‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬קונים‬ ‫רוצה‬ ‫להיותאחד‪ .‬אנשים‬ ‫הבטחו‪‬משורש‬‫הכל יוצא‬ ‫אתה מרגיש‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אתה משקר‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬זהבנוגע‬ ‫משהוא ובגלל‬ ‫האמת‬ ‫דברים בכסף שאין להם כדי למצוא חן‬ ‫טעם מוות‪ .‬כשהאדם שובר את פחדו‬ ‫בעיני אנשים אשר גם הם קונים בכסף שאין‬ ‫הגדול והולך עם האמת‪ ,‬הוא רואה בסוף‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫הבא בשביל לשכנע אנשים ‪ -‬שבין כה‬ ‫להם‪ .‬הכל בגלל שהכבוד יותר חשוב‬ ‫וכה יודעים את האמת ‪ -‬שאצלך הכל‬ ‫מהאמת‪ .‬לא שבאמת מקבלים מזה כבוד‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נוצץ‪.‬‬ ‫אבל חושבים שיקבלו מזה כבוד‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫השתתפתי פעם בשבת של אנשים‬ ‫מקבלים את טעם המות של השקר‪.‬‬ ‫שמתמודדים עם הנסיון של ילד שירד‬ ‫שוברים את המעגל ההרסני‬ ‫מהדרך‪ ,‬ודיברו שם על מי‬ ‫לדאבון לב‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ההרסני‬ ‫המעגל‬ ‫אם האדם שובר את‬ ‫את כל המניפולציות שבעולם כדי‬ ‫שעושה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫)ודאי שהכוונה היא לעשותו באופן נורמלי ולא‬ ‫ובטחו‪ ‬יידע שיש לו ילד כזה‪ .‬היה שם‬ ‫ששכנו לא‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫להפוך לאדם תמהוני שאינו מעורב עם הבריות(‪,‬‬ ‫אחד שהפנה את דבריו אל האדם הזה‬ ‫הרי הוא מרגיש את מתיקות האמת שהיא‬ ‫ואמר‪ :‬שכנך יודע עוד לפניך‪ .‬אתה משקיע‬ ‫הרבה אנרגיה להסתיר ואינך יודע‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫חושש‪ .‬הרה"ח‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫מתיקות החיים עצמם‪ .‬הוא לא‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫חיותו אינה תלויה במה שאנשים הולכים‬ ‫מצבו של בנך עוד לפני‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ועל‬ ‫ליפאיודע‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫ששכנך‬ ‫לומר‪ .‬זה מה שאומר לנו רבי פנחס‬ ‫שאתה ידעת עליו‪.‬‬ ‫מקאריץ שמי שמאוד אוהב את הכבוד‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הגדולה שלך‪.‬‬ ‫מה'עבודה'‬ ‫הירגע( – כ"ג‬ ‫בבקשהאייר ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬‫במדברמדובר‬ ‫פרשת‬ ‫האמת‪ ,‬כי‬ ‫שלישימדת‬ ‫אינו יכול יו‪‬‬ ‫לעבוד על‬ ‫יש חולשות‪ ,‬יש פחיתותיות‪ .‬כן! כן! כך‬ ‫בתרתי דסתרי‪ .‬וכמה עגמת נפש זה מביא‬ ‫בדיוק נראה העולם הזה‪ .‬דברים לא‬ ‫לאדם ‪ -‬טעם מוות ממש‪ .‬אכן מדובר בדרך‬ ‫מסתדרים‪ ,‬כאן עם חינוך הילדים‪ ,‬כאן עם‬ ‫ארוכה‪.‬‬ ‫הפרנסה‪ .‬יש גביר שרוצה לתת סכומים‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫סיכום שלושת השלבים‬ ‫האד‪‬עכשיו‬ ‫א‪ ‬אבל‬ ‫שהתרגל‪,‬‬ ‫גדולים לצדקה כפי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותרמהנחו‪‬‬ ‫יעשה? ‪-‬‬ ‫אבלובכן‪,‬‬ ‫בו‪ .‬לו‪,‬‬ ‫להשתמשהולך‬ ‫שום דבר לא‬ ‫אי‪‬‬ ‫לסיום‪ ,‬כפי שאמרנו לעיל‪ ,‬דבר ראשון‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בתרא כבר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫מסכת בבא‬ ‫לבטוח שוב‪ ,‬ב‬ ‫אי‪‬‬ ‫יעמיד פנים‪.‬‬ ‫אפשר לעבוד על זה שנים‪ .‬לא צריך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫בכל העולם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להסתובב‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מצוה מול‬ ‫שהואזה נחו‪‬‬ ‫מכפי שאין‬ ‫כתוב‬ ‫להשבר בגלל אורך הזמן‪ .‬מתחילים לשים‬ ‫האד‪‬השקר‬ ‫רגל‪ ,‬אבל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הפחיתות‪.‬‬ ‫לראות את‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫לכך‪,‬בנוגע‬ ‫ומתחילים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לפשוטהרי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬‫באמצע‬ ‫לכ‪‬‬‫הסיבהאני‬ ‫ולומר‬ ‫א‬ ‫שגורם לו להמשיך לתת סכומים גדולים‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫לעלות‬ ‫הואלביו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫לפחיתותו ומחליט‬ ‫השבועותשם‬ ‫כשהאדם‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כשאין לו מה לתת‪ ,‬הוא נורא ואיום‪ .‬הוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכללעצמו‪ :‬אינני‬ ‫להשתמשאומר‬ ‫עלינוהאמת‪ ,‬הוא‬‫כ‪‬על דרך‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪‬לושאי‪‬‬ ‫פחיתויות‪.‬‬ ‫בגשמיות‪.‬לכךמהשיש‬ ‫מסוגל להסכים‬ ‫להצליח‬ ‫לא‬ ‫בהסתרת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬‫לעורר ימי‬ ‫עסוק כל‬ ‫להיות כדי‬ ‫הולך‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪‬רוצה‬‫אינני‬ ‫אופנים‪.‬‬ ‫למי אין פחיתויות? מה‪ ,‬אתה חושב שאתה‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫מיני אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננובכל‬ ‫חולשותיי‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלאלה הם‬ ‫הרוחניתעקום‪.‬‬ ‫ההצלחהאתה חושב‬ ‫כל בגן עדן?‬ ‫חי‬ ‫לחיות בתוך השקר‪ ,‬אינני רוצה להרגיש‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הילדים‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אלה הם‬ ‫לבטוח‬ ‫הבית‪ ,‬אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על זהו‬ ‫מיוסדתשלנו‪.‬‬ ‫החיים‬ ‫טעם מוות‪ .‬אני רוצה ליהנות‪ .‬מי שחי עם‬ ‫מהחיים‪.‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נהנהתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫האמת‪,‬‬ ‫אני אדם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נורמלי‪.‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬‫על זה‬‫כ‪ ‬כן‪,‬‬ ‫עבודתי‪,‬‬ ‫זוהי‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫נורמלי‪.‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫כפי שלמדנו‪ ,‬מדובר בשלושה‬ ‫ובכן‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫זהו הדבר השני‪ ,‬שיכיר בכך שהמציאות‬ ‫שלבים‪ .‬השלב הראשון הוא לשים לב‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני ופחיתויות ושכל‬‫מחולשות‬ ‫שלנו מורכבת מה‬ ‫לראות את‬ ‫השני הוא‬ ‫השלב‬ ‫שמשקרים‪,‬‬ ‫ההצלחות אינן אלא מתנות חינם מהקב"ה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע לאדם יש‬ ‫הבטחו‪‬אכן כן‪,‬‬ ‫החולשותלשער‬ ‫שיש לנו‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪ :‬בכך‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫כשיכיר‬ ‫כלל‪ .‬בה‬ ‫לאדם לדו‪‬‬ ‫קשורותשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫ואינן‬ ‫כמה אחד‬ ‫וכמה‬ ‫ולבניו‪ .‬ילד‬ ‫הבטחו‪‬לונחו‪ ‬פי‬ ‫חולשות‪,‬‬ ‫כל מיני‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשיעלה בלבו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫נשמת‪ ,‬לא‬ ‫אמירת להיות‬ ‫צרי‪ ‬בעת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יבכה‬ ‫לענייני‪‬שידוך אחד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעהוא כזה‪,‬‬ ‫וילד אחר‬ ‫משהואכזהנחו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫החשש שמא יתפסוהו בחולשתו‪ .‬והדבר‬ ‫הוא כזה ושידוך אחר הוא כזה‪ .‬אל‬ ‫השלישי הוא לזכור שהאמת מתוקה‪.‬‬ ‫תהרוס לעצמך את העולם הזה והעולם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫את זה‪ ,‬הוא מתחיל לראות את העולם‬ ‫להלחם כל היום בשביל להסתיר ולהציג‬ ‫בראייה חדשה ומקבל קשר עם הקב"ה‬ ‫דמות מזויפת‪ ,‬הוא טעם מוות‪ .‬לכו לשאול‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בדרך אמיתית וכל התנהגותו והלך רוחו‬ ‫אצל אלה שהורידו את ההסתרות ותשמעו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נעשה אמת‪.‬‬ ‫מהם כיצד התחילו לחיות‪ .‬אמנם כן‪,‬‬ ‫לפעמים צריך להרגיש תחילה טעם מיתה‪.‬‬ ‫זכות הצדיק יגן עלינו ועל כל ישראל‬ ‫צריך כאילו לעבור את הגיהנום כדי להגיע‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫אמן‪ .‬ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫מסכיםאליעזר‬ ‫לעבור‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫אל המתיקות‪ .‬אבל כשהאדם‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫יום שני פרשת כי תבוא י"א אלול תשפ"ו‬ ‫בריאותקמ"ז‬ ‫הנפש‬ ‫שיעור‬‫ובטחו‪ ‬על‬ ‫אמונהוהשפעתה‬ ‫מדור האמת‬ ‫מתיקות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ציפייה רבת שנים לילדים‪ ,‬וכן הלאה‪,‬‬ ‫אמת קנה ואל תמכור‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו והוא עבר אותו כיהודי )ברור‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות אליעזר בן פיגא‬ ‫והקב"ה עזר לו‬ ‫לזכות‬ ‫בשיעור הקודם התחלנו לדבר על‬ ‫פטרון מדת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהוא בשר ודם ולא היה לו קל‪ ,‬אבל הוא התפלל‪,‬‬ ‫פטרו‪‬זיע"א‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫האמת‪ ,‬אשר רבי פנחס מקאריץ‬ ‫לא סתם התפלל‪ ,‬אלא התפלל כראוי‪ ,‬והודה‪ ,‬ועשה‬ ‫לימד אותנו שהוא יסוד היהדות‪ ,‬ודיברנו‬ ‫מה שצריך( ‪ -‬יאמר‪ :‬זה לא היה קל‪ ,‬אבל את‬ ‫קצת על מתיקות האמת‪ .‬בתחילה דיברנו‬ ‫האלוקים שהרגשתי אז‪ ,‬לא הייתי‬ ‫קרבת‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫ואז הרה"ח‬ ‫השקר‪,‬לע"נ‬ ‫הרבה על גודל רעתה של נלמד‬ ‫מוכר בעבור כל הון דעלמא‪ .‬לעולם לא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ר‬ ‫נעים‬ ‫ביבדלחט"אכמה‬ ‫אמרנו שיחד עם כן צריך לדעת‬ ‫הייתי מוותר עליו‪ .‬כולם מדברים בסגנון‬ ‫ומתוק הוא כשהאדם מסכים לקבל את‬ ‫אחד‪ .‬איננו מדברים על אנשים שמפורסמים‬ ‫'תשפ"ב שמוגדרים‬ ‫על אנשים‬ ‫אייר ה‬ ‫כ"גאלא‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מדרגה‪,‬‬ ‫הצביטה הקטנה של ההיצמדות לאמת‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל כבעלי‬ ‫כעת נרחיב עוד בס"ד בענין מתיקות‬ ‫אצלנו כיהודים פשוטים‪ .‬אף אחד מהם לא‬ ‫האמת‪.‬‬ ‫היה מוכן לוותר על התקופה הזאת‪ .‬להיפך‬ ‫‪ -‬יאמר האדם ‪ -‬אני מתגעגע לתפילות‬ ‫אמרנו שהקושי של ההיצמדות לאמת‬ ‫ולקרבת האלוקים שהיו לי אז‪.‬‬ ‫הוא שהאמת מאוד מגבילה את האדם‪ .‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחו‪‬של אז?‬‫הרגשה‬ ‫רוצה‬ ‫רוחניי‪‬‬‫האדם‬ ‫אופנים‪ .‬אם‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הרבה בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬‫נחיצות יש‬ ‫לשקר‬ ‫לדעת‬ ‫אותהיותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬‫להשתמשהיתה‬ ‫אי‪‬ובכן‪ ,‬מה‬ ‫לשקר‪ ,‬הוא יכול לבחור לעצמו כל שקר‬ ‫הוא הרי כל‪-‬כך התמודד אז‪ .‬מה‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫שהוא רוצה‪ .‬לא כן אם הוא רוצה לומר את אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫פשר הדבר שהאדם אומר שהיה לו כל‪-‬כך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הריכלל‪,‬‬ ‫ובדרך‬ ‫לדברי‪ ‬אחת‪,‬‬ ‫שאותה יש רק‬ ‫האמת‪,‬‬ ‫מתוק אז? על איזו מתיקות מדובר?‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬קרבת‬ ‫מתיקות של‬‫שמדובר בשהרי‬ ‫היא פשוטה‪,‬‬ ‫התשובהלכ‪‬‬ ‫מחיר‪ ,‬כי הסיבה‬ ‫הוא מרגיש שזה בא עם תשלום‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫התענוג‪,‬‬‫משהוא‬ ‫יותר מקור‬ ‫הוא הרי‬‫ברוחניות‬ ‫הוא צריך לוותר על כבודו ועל הרגשת להצליח‬ ‫האלוקים‪ .‬הקב"ה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ופוגעת‬ ‫מאוד‬‫בכל‬ ‫מצמצו‬‫להשתמש‬ ‫זה‬ ‫דבר‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫סוף‬ ‫‪.‬‬ ‫כ‪‬‬ ‫ערכו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אמיתי‬ ‫תענוג‬ ‫הוא‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫הבא‬ ‫הזה‬ ‫התענוג‬ ‫ו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שהוא רחמי‪‬‬ ‫משלם עבור‬ ‫המחירלעורר‬ ‫זה כדי‬ ‫בכבודו‪ .‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫ומציף‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫החושים‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניותלכלבלי‬ ‫הרגשה נעימה‬ ‫הצלחה‬ ‫שמפזר‬ ‫כלל‬ ‫את האדם על כל חלקיו‪ .‬בוודאי זה קשור‬ ‫האמת‪.‬דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לכך שהאדם נמצא ברוממות ומרגיש את‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫נשמתו‪ ,‬וכיון שהוא מרגיש את נשמתו‪,‬‬ ‫התקופה מה‬ ‫מוותר על‬ ‫ועלינו ללמוד‬ ‫שמועילי‪‬הייתי‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫לא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לא מצד‬‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות ערך‪,‬‬ ‫עלהוא בעל‬ ‫מרגיש כ‪‬‬ ‫גם ש‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מרוויח בפנימיותו‪,‬‬ ‫מה האדם‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫כעת נראה‬ ‫שהיא חלק אלו‪-‬ה‬‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר נשמתו‬ ‫לקבל מצד‬ ‫כדי‬ ‫הגוף‪ ,‬אלא‬ ‫תענוג הוא מרגיש כשהוא נצמד‬ ‫איזה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ממעל‪.‬‬ ‫לאמת‪ .‬נדבר על עולם אחר ואז נחזור אל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בגילבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫ואני קרבתמה אני‬ ‫קצת יותר‬ ‫כבר‬ ‫למדנו שנמצא‬ ‫כבר‬ ‫האמת‪ .‬כל מי‬ ‫אלוקים לי טוב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נסיון קשה‬ ‫שבנוגע‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫בתקופה של‬ ‫הלבבות ונזכר‬ ‫מבוגר‬ ‫מפורט‬ ‫אי‪‬‬ ‫באופן‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדבר בה‬ ‫רוצים לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלהשאם‬ ‫נמצא‬ ‫כמה נסיון‬ ‫וכמה‬ ‫פי אלא‬ ‫טכני‪,‬‬ ‫נסיוןנחו‪‬‬ ‫לא ה'סתם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שעבר‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬בוודאי‬ ‫רוצה‬ ‫באופן כזה‪ ,‬כי זה‬ ‫הבטחו‪‬לדבר‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬כי לא נעים‬ ‫)אם‬ ‫מהילדים שנראה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעאחד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬אם זה‬ ‫משהוא קשה‪,‬‬ ‫באמת‬ ‫הרבה מעבר לזה‪ ,‬אבל צריך לנסות להורידו כדי‬ ‫היה שלעולם לא ימצא שידוך‪ ,‬אם זה קושי‬ ‫להתחבר לזה(‪ ,‬נאמר כך‪ :‬הוא גם מרגיש את‬ ‫כלכלי כשהרגיש שהוא טובע בים‪ ,‬אם זה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נ‬ ‫ומאידך‪ ,‬היה לו הכל‪ ,‬כי היה לו את הקב"ה‬ ‫הקב"ה שהוא מקור החיים וגם מרגיש את‬ ‫בעצמו‪ .‬פעם נכנס אליו בחור וראה אותו‬ ‫עצמיותו ‪ -‬את נשמתו הטהורה‪ .‬הנשמה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שוכב במיטתו ומתפתל מיסורים‪ ,‬וביקש‬ ‫הלא מלאה תענוג והרגשים של רחמנות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעזור לו להסתובב לצד השני כדי שיוקלו‬ ‫מעליו יסוריו‪ .‬פלט לו רבי אליהו תוך כדי‬ ‫ושל קרבה ואהבה‪ ,‬אך בדרך כלל יש עליה‬ ‫מסך המבדיל‪ ,‬אשר מורכב מגאוה ושקר‬ ‫גניחותיו‪ :‬לא‪-‬לא! אל תסובב‪ .‬לא עוצרים‬ ‫וכו'‪ ,‬שאינו נותן לנו להרגיש את עצמנו‬ ‫באמצע תכנית פעילה‪ .‬אם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מכונת כביסה‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מתמודד‬ ‫ואת חיבורנו עם הקב"ה‪.‬לזכות‬ ‫כשהאדם‬ ‫לזכות‬ ‫אותה‪ ,‬הבגדים אינם יוצאים נקיים‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫עוצרים‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןלעזור‬ ‫עם נסיון קשה‪ ,‬ואף אחד אינו יכול‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬למצב‬ ‫לו‪ ,‬וכבר ניסה את הכל‪ ,‬וכבר הגיע‬ ‫כך נראה יהודי שיודע היכן הוא נמצא‬ ‫של כתית למאור‪ ,‬ואמר מזמור תהלים‬ ‫שליט על לבו‪ .‬והוא באמת היה‬ ‫ומוחו‬ ‫והרגיש נקודה של ביטול‪ ,‬הוא הרגיש אז‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫יהודי מלא תענוג וחיות‪ ,‬שמחה ואור‪ .‬אדם‬ ‫תענוג גדול של קרבת אלוקים‪ .‬הוא הרגיש‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫נשמתו‪.‬‬ ‫אז אמת נפלאה‪ .‬הוא הרגיש את‬ ‫מאושר ומרוצה‪ ,‬אדם עם עולם הזה נעים‪.‬‬ ‫כל האנשים מסביב שמרבים נכסים‪ ,‬אין‬ ‫ושום דבר אחר לא היה אז בעולם‪ .‬כל‬ ‫כועסים‪ ,‬כאן‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫נעים‪.‬ה כאן‬ ‫עולם– כ"ג‬ ‫הזה אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל להם‬‫קיימים אז‪.‬‬ ‫היו במדבר‬ ‫כאילו לא‬ ‫פרשת‬ ‫סביבו‪,‬שלישי‬ ‫האנשים יו‪‬‬ ‫עצובים‪ ,‬כאן מודאגים וחוזר חלילה‪ .‬קצת‬ ‫כעס‪ ,‬קצת דאגה‪ ,‬קצת פחד‪ ,‬קצת צרות‬ ‫כשהאדם נמצא במצב כזה‪ ,‬אינו מאשים‬ ‫עין‪ .‬אבל אם האדם זוכה והלך רוחו הוא‬ ‫לא את עצמו ולא את האחרים‪ ,‬ואינו שואל‬ ‫להודות לה'‪ ,‬להכיר בו ולהתבייש ממנו‬ ‫שאלות‪ .‬הוא רק יודע שהקב"ה מחזיק בידו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬ונעים‪.‬‬ ‫א‪ ‬מתוק‬‫עולם–הזה‬ ‫מועיל לותמיד‬ ‫ושוב ‪ -‬יש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שוב‬ ‫ברוב אהבה‪' ,‬כי כאשר ייסר איש את בנו ה'‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אלוקיך מייסרך' ‪ -‬הקב"ה מקרבני אליו עוד אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ועוד‪ .‬התענוג שיש לו אז גדול בהרבה‬ ‫טועיםרוחניי‪‬‬‫מוללאדברי‪‬‬ ‫מיליוניכראוי‬ ‫יהודים‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫מוגבלים‪ ,‬כי‬ ‫הבאיםנעסוק‬ ‫מדברים‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫מהתענוגים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫ממקור‬ ‫בחזרה אל סוגיית מתיקות האמת‪.‬‬ ‫חג‬ ‫שמגיע הרי‬ ‫סופירוחניי‪.‬‬ ‫בתענוג אין‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מדובר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬לעשות‬‫הרייכולים‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫היסורים‬ ‫לכ‪‬על מה‬ ‫הסיבה כעת‬ ‫דיברנו‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫היסורים‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫שעברו את‬ ‫להצליחואיך שאלה‬ ‫לאדם‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫בסגנון‬ ‫כולם‬ ‫מדברים‬ ‫הנכון‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫לא עוצרים באמצע תכנית כביסה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחאומר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אחד ‪ -‬זה‬ ‫בסגנון בלי‬ ‫ברוחניות‬‫מדברים‬ ‫הצלחה‬ ‫כללכולם‬ ‫אם‬ ‫זהו סדרו של אדם בעולם הזה ללא יוצא‬ ‫ושומע‬ ‫שידוכים‬ ‫על‬ ‫מברר‬ ‫כשאתה‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫מן הכלל‪ .‬כל אחד שמגיע לעולם‪ ,‬עובר כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫את כולם מדגישים לפי תומם דבר מסוים‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫תהליך שמביא אותו לפינות כאלה‪ .‬אין מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אתה מבין שיש אמת בגו‪ .‬אף כאן‪ ,‬כל מי‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫נסיונות‬ ‫ועלינו איזה‬ ‫תלוי תמיד‪,‬‬ ‫בבחירתו‪ ,‬לא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הדבר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫שמגיע לעולם‪ ,‬יש לו מסלול מיוחד שעליו‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫יפקדוהו אי‪‬‬ ‫ולא לכמה זמן‪.‬‬ ‫מתי אותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫יפקדוהו‪ ,‬לא‬ ‫בהירות‪ .‬לקרבת אלוקים‬ ‫כדי יותר‬ ‫להגיע לענוה‪,‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫לעבור‬ ‫נתונים לבחירה‪ .‬ואחת מהסיבות‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫אינם‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הם‬ ‫וליחוד עם הקב"ה‪ .‬כל אחד‪.‬‬ ‫לכך שהם חלק מתהליך החיים‪ ,‬כי לשם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל מוכרח‬ ‫רבינווהוא‬ ‫בהקדמתלעולם‬ ‫למדנו‬ ‫הגיע האדם‬ ‫כבר‬ ‫תכלית זו‬ ‫ובכן‪ ,‬מהלך זה של היסורים‪ ,‬אם האדם‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫במכונתהבטחו‪‬‬ ‫כביסה זו‪.‬‬ ‫להתכבסלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬ותמיד‬ ‫אי‪‬‬ ‫נכון‪...‬‬ ‫שאינו בה‬ ‫אותו באופן‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה‬‫עובר‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬נכון‪ ,‬כי‬ ‫רוצה‬ ‫באופן שאינו‬ ‫הבטחו‪‬קצתלהיות‬ ‫עוברים אותו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ראטה זצ"ל לא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהגה"צ רבי‬ ‫בנוגע אליהו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ידוע נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לוקח זמן עד שלומדים ומזדככים ומגיעים‬ ‫היה לו לא כסף ולא בית‪ ,‬לא אשה ולא‬ ‫אל המקום הנכון‪ ...‬האופן הבלתי נכון‬ ‫ילדים‪ ,‬ולא בריאות‪ .‬מאומה לא היה לו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫מאודך' ‪ -‬בכל מדה ומדה שהוא מודד לך‪.‬‬ ‫מתבטא בכך שהאדם ברוגז על הקב"ה או‬ ‫הגע עצמך! אם הכל ילך לך כמו שאתה‬ ‫שהוא בטוח שיוכל לשנות את המצב‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רוצה‪ ,‬מתי תקיים 'ואהבת'? אתה נמצא כאן‬ ‫והאופן הנכון מתבטא בכך שהוא מבין‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרי לזמן מוגבל‪ ,‬ואתה מוכרח לקיים זאת‪.‬‬ ‫והקב"ה יעזור לך‪ .‬אם תיגש לזה באופן‬ ‫שהקב"ה מקרבו אליו ויודע שכל מה‬ ‫שהקב"ה עושה הוא הטוב ביותר בשבילו‪,‬‬ ‫הנכון‪ ,‬יסייעו לך מן השמים ותקבל את‬ ‫ואף כשהוא מתפלל‪ ,‬עיקר מגמתו אינו‬ ‫הנכונים‪ .‬ודאי! ההצלחה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ההרגשים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫של‬ ‫הר"ררבונו‬ ‫אליעזר‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫להיפטר מהמצב‪ ,‬אלא הוא‬ ‫ובטחון היא רק במתנה מלמעלה‪ ,‬אבל‬ ‫האמיתית‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שאתפלל‬‫עולם! אני יודע שאתה רוצה פטרון‬ ‫ובטחו‪‬נכון‪ ,‬הקב"ה יתן לך אותה‪ .‬ולכן‬ ‫אמונה תצעד‬ ‫מדור אם‬‫להתבטא‬ ‫ואמשיך שפע‪ .‬השפע יכול פטרו‪‬‬ ‫כל האנשים שעברו מצבים כאלה‪ ,‬אומרים‬ ‫בדרכים שונות‪ .‬הוא יכול להתבטא בשינוי‬ ‫פה אחד‪ :‬את קרבת האלוקים שהיתה לי‬ ‫המצב‪ ,‬הוא יכול להתבטא בשכל והבנה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אז‪ ,‬לא הייתי מוכר בעבור כל הון דעלמא‪.‬‬ ‫להינות מהמצב כמו שהוא‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬כך‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הואהר"ר‬ ‫מכניע‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫או כך‪ ,‬אינו בועט ביסורים‪ ,‬אך‬ ‫המתיקות של גילוי האמת‬ ‫ומבטל את עצמו ומודה לה' מתוך‬ ‫במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת לו‪.‬‬ ‫הטובות שיש‬ ‫בכל שלישי‬‫התבוננות יו‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬כפי שהוא לגבי יסורים‪ ,‬כך הוא‬ ‫לגבי האמת‪ ,‬כי אם מתבוננים‪ ,‬מהי 'קרבה'?‬ ‫והקב"ה עוזר‪ .‬הקב"ה צריך לתת את‬ ‫איך מתקרבים אל הקב"ה? הן 'לית אתר‬ ‫ההבנה‪ ,‬אבל הוא עוזר‪ .‬בדיוק כמו שהקב"ה‬ ‫פנוי מיניה'‪ .‬הקב"ה נמצא בכל מקום‪ .‬איך‬ ‫עוזר לאנשים להשיא צאצאיהם‪ .‬זה נס‪ .‬זה‬ ‫האד‪‬שהוא‬ ‫יודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫התשובה היא‬ ‫מועיל אליו?‬ ‫להתקרב‬ ‫יתכן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לא פחות מנס נגלה‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪.‬‬ ‫נחו‪‬האדם‪.‬‬ ‫יותר של‬ ‫אבלחייו‬ ‫בצורת‬ ‫דבר התלוי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אנשים אינם מרוויחים מספיק לגמור את אי‪‬‬ ‫כשהאדם חי יותר נכון‪ ,‬יותר אמיתי‪ ,‬או אז‬ ‫החודש‪ ,‬או אפילו לכסות חצי מההוצאות אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הוא מתקרב אל ה'‪ .‬ההרגשה הנפלאה‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬הצאצאים‪,‬‬ ‫נעסוקנישואי‬ ‫שבועות לפני‬ ‫החודש‪ ,‬זאת‬‫שללכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫החמימות העוטפת שהאדם מרגיש כשיש לו‬ ‫חג‬ ‫אלפיהרי‬ ‫יהודים‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫חתונות‪.‬‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעעורכים‬ ‫הבטחו‪‬זאת הם‬ ‫ובכל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫יסורים‪ ,‬לא ביסורים מקורן‪ ,‬אלא באמת‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫נגלהא‪,‬הוא‪.‬‬ ‫צאצאיהם‪ .‬נס‬ ‫הואאת‬ ‫משיאים‬ ‫בשנה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהם כלי‬ ‫יותרהיסורים‬ ‫ברוחניות‬ ‫מהיסורים‪.‬‬ ‫כתוצאה‬ ‫להצליח‬ ‫שבאה‬ ‫והקב"ה רצה שכך‬ ‫עלינו זהו הסדר‪,‬‬ ‫כ‪‬למה? כי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫וכיון שאי‪‬‬ ‫שהאדם חי‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫האמת‪,‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לחיות עם‬ ‫להצליח‬ ‫נפלא‬ ‫יהיה‪ ,‬והביא אותך לעולם לסיבה זו‪ ,‬ולכן‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫מתיקות‪ .‬כל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מרגיש לבטוח‬ ‫ממילא הוא‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כללהאמת‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫עם‬ ‫הוא יעביר אותך בזה בעל כרחך‪ .‬הוא‬ ‫את העולם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫מנהל של‬ ‫חושב שהוא‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫עוד האדם‬ ‫עושה זאת לכל אחד‪ .‬לך דבר עם כל אחד כל‬ ‫ושהוא יכול לשלוט על המצב ולכוונו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬וכבר ראה‬ ‫ברוחניות‪,‬וחמש‬ ‫גיל החמישים‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שעבר את‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כרצונו‪ ,‬כדרכם של צעירים שמנסים‬ ‫אופנים‪.‬מה‬ ‫ועלינווכמהללמוד‬‫לו בכמה‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הקב"ה עזר‬ ‫איך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫להפעיל את קשריהם עם כסף או בלי כדי‬‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬מושלל מאותה‬ ‫המצב‪ ,‬הוא‬ ‫את יותר‬‫לקבל‬ ‫להיות בטל לה'‪ ,‬להיות אסיר תודה לו כדי‬ ‫לשנות‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נעימות שמקורה בקרבת אלוקים‪ ,‬כי הוא‬ ‫ולהיות קרב אליו‪ ,‬הוא אחד מהדברים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חי בשקר‪ ,‬ואומרים לו‪ :‬תן דרישת שלום‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בעולם הזה‪.‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫אליו כאן‬ ‫למדנולהגיע‬ ‫כבר‬ ‫שאתה צריך‬ ‫מה אני‬ ‫לכל הנמצאים שם בעולם השקר‪ .‬הן מי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נמצא במצב‬ ‫שבנוגע‬ ‫וכשהאדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחרת‪.‬‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫אפשרות‬ ‫אין‬ ‫היא‪ :‬היום‬ ‫אי‪‬‬ ‫כשיבוא‬‫השקר‪ ,‬בה‬ ‫בעולם לדו‪‬‬ ‫שם שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫שנמצא‬ ‫כמה להגיע‬ ‫וכמה‬ ‫פי יכול‬‫נחו‪‬אינו‬ ‫ויבעט'‪,‬‬ ‫ישורון‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של 'וישמן‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫מהשנים‪ :‬או‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותאחד‬ ‫הבטחו‪ ‬יקרה‬ ‫צרי‪ ‬מהחלום‪,‬‬ ‫ויקיץ‬ ‫עליו קשיים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מוכרחים לעבור‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫משהואעל כן‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫שיתעורר שהוא מדמם מכל עבר‪ ,‬או‬ ‫באופן שיוכרח להיכנע ולקיים 'ואהבת את‬ ‫שיתעורר בקריאת התפעלות‪ :‬פלאי פלאים!‬ ‫ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫אכן כשהאדם אינו חושב נכון‪ ,‬הוא‬ ‫אני נהנה מגילוי האמת‪ .‬אבל כשהאדם‬ ‫מרגיש מאוד מבולבל‪ .‬זו אחת מהסיבות‬ ‫עובר מצבים של יסורים‪ ,‬הוא מתחיל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שאין שמחה כהתרת הספיקות וכל עוד‬ ‫להרגיש קרבת אלוקים משום שהוא מרגיש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האדם שרוי בספק‪ ,‬הוא שרוי בצער‪ .‬כי‬ ‫כשהאדם שרוי בספק‪ ,‬אינו יודע מה‬ ‫את האמת וחי אותה ויודע כמה היא‬ ‫אמיתית‪.‬‬ ‫לחשוב‪ ,‬וכיון שאינו יודע לחשוב‪ ,‬הוא‬ ‫היפך המתיקות‪ ,‬כי אינו‬ ‫שלהי"ו‬‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫נמצא במצב‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שבא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫בתורה‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫כשיש לו לאדם מתיקות‬ ‫לזכות‬ ‫האמת‪ .‬הוא לא יכול לחיות עם‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה עם‬ ‫פטרוןיגיעה‬ ‫מדור חי‬ ‫מתוך זה שהקב"ה חנן אותו בעקבות‬ ‫ובטחו‪ ‬אינו יודע מהי‪ .‬הוא קופץ כל‬ ‫האמת‪ ,‬כי‬ ‫פטרו‪ ‬מהי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שהיתה לו‪ ,‬אולי יגיעה של ביטול‪,‬‬ ‫הזמן ממחשבה למחשבה‪ ,‬באמרו‪ :‬אולי‬ ‫אותה מתיקות? המתיקות היא שעכשיו‬ ‫צריך לחשוב ככה? אולי צריך לחשוב ככה?‬ ‫נתגלה לי כמה התורה היא אין סופית‪ ,‬איך‬ ‫איך הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בתוספות‪,‬לע"נ‬ ‫שהתפילה הביאה לי פשט נלמד‬ ‫וממילא הוא רחוק מהמתיקות‪ .‬אך‬ ‫ראטה הדבר הנכון ויש לו‬ ‫יודע מהו‬‫כשהאדם הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫לכן"ראני‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫שהביטול הביא לי הבנה חדשה‪,‬‬ ‫בהירות בזה‪ ,‬ויש לי ביטול ואומץ ‪ -‬טוב‬ ‫מרגיש את הקב"ה בתורה‪ ,‬אני מרגיש את‬ ‫אלוקים‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬‫קרבת‬ ‫יש –לוכ"ג‬ ‫מציפה את‬ ‫)בחו"ל לו‪ ,‬כי‬ ‫בחוקותי(‬ ‫פרשתהזובמדבר‬ ‫שלישיהאמת‬ ‫שבתורה‪.‬‬ ‫האין סוף יו‪‬‬ ‫האדם חזק מאוד‪ .‬כשהאדם מסובב באגודלו‬ ‫נמצא כדלהלן‪ :‬היסורים מביאים את‬ ‫ויודע שמה שאומר אינו נכון‪ ,‬אבל אין לו‬ ‫האדם לידי קרבת אלוקים‪ .‬איך הם מביאים‬ ‫ברירה כי השיעור צריך להסתדר‪ ,‬הוא‬ ‫אותו לידי קרבת אלוקים? ‪ -‬על‪-‬ידי שהם‬ ‫מרגיש את גופו‪ ,‬וממילא אין לזה אותה‬ ‫האד‪‬שאינו‬ ‫יודע‬ ‫נכון‪– ,‬היינו‬ ‫א‪ ‬לזכור‬ ‫לחשובתמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬לומועיל‬ ‫גורמים‬ ‫מתיקות‪.‬‬ ‫כלום‪ .‬הם מכריחים אותו לחשוב שהקב"ה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫יודע מה שהוא עושה ולהחדיר זאת בנפשו‬ ‫מתיקות של קרבת אלוקים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שוב ושוב‪ .‬כשהאדם חושב נכון‪ ,‬הוא דבוק‬ ‫בסוגיית‬ ‫האמת‪ ,‬היא‬ ‫מתיקות הפע‪‬‬ ‫שבועותש נעסוק‬ ‫לכבוד‬ ‫היוצא לנו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫לתורה‪ ,‬וכיון שהוא דבוק לתורה‪ ,‬הוא דבוק‬ ‫מכפי‬ ‫רוחניי‪ .‬כיהריאמת‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪ ‬אלוקים‪,‬‬ ‫של קרבת‬ ‫המתיקותבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫לה'‪ ,‬וכשהוא דבוק לה'‪ ,‬הוא מרגיש תענוג‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬והיינו‬ ‫באופן הנכון‪,‬‬ ‫פירושו‬ ‫על‬ ‫שהאדםיו‪‬חי הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא חושב‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫כשהאדם אינו‬ ‫להצליחהפלא ופלא‪.‬‬ ‫עצום‪.‬‬ ‫הוא חושב מה‬ ‫כ‪‬שבמצב‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשבו‪,‬בכל‬ ‫עלינושהוא שרוי‬ ‫רחוק מה'‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שהואשאי‪‬‬‫מה ג‪‬‬‫בגשמיות‪.‬וכיון‬ ‫הוא רחוק מה'‪,‬‬ ‫נכון‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫שצריך לחשוב בו‪ .‬וכאן באה נקודה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫טוב'‪.‬בה'‪.‬‬ ‫אלוקים לי‬ ‫לבטוח‬ ‫הצלחה'ואני קרבת‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כללטוב לו‪.‬‬ ‫לא‬ ‫חשובה‪ .‬האדם רגיל לחשוב‪ :‬אם המצבים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הבחירה האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬ ‫רק יסתדרו בצורה יותר נורמלית‪ ,‬יותר‬ ‫היסורים הוא‬ ‫כל קושי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬טוב‪ .‬אך‬ ‫יהיה לי‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מסודרת ‪-‬‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫קלה‪ ,‬יותר‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מפני כך‪ ,‬עיקר הקושי של היסורים הוא‬ ‫מה‬ ‫ללמודשקיים‬ ‫ועלינו מורכב‬ ‫בכל מצב‬‫תמיד‪,‬‬ ‫היא ש‬‫שמועילי‪‬‬ ‫האמת‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מה שהם מעמידים את האדם בפרשת‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬את הכוונה‬ ‫אותנו לכוון‬ ‫אתה תוכל‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בעולם‪ ,‬אם‬ ‫בהירות‪.‬יותר לא נכון‪ ,‬או‬ ‫לקבל יותר‬ ‫תחשוב עוד‬ ‫כדי‬ ‫דרכים‪ ,‬או‬ ‫שהתורה רוצה שתכוון ‪ -‬תרגיש‬ ‫הנכונהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫תחשוב עוד יותר נכון‪ .‬כל זמן שסדר יומו‬ ‫מתיקות בתוך המצב‪ .‬תהיה לך הנאה כי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אתגרים מיוחדים‪ ,‬שום‬ ‫מתנהל כרגיל בלימה אני‬ ‫מתכוונים‬ ‫בהקדמת איננו‬ ‫למדנו הקב"ה‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫תמשש את‬ ‫דבר אינו מכריח אותו לבחור‪ ,‬והרי הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להרגשה חיה‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪‬אלא‬ ‫למישוש לשער‬ ‫ממש ח"ו‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫ומטיב‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה טוב‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬הוא‬ ‫שצרי‪‬הקב"ה‬ ‫ברוך השם‪,‬‬ ‫חושב‪:‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמהמישוש‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫שבאה‬ ‫הבטחו‪‬‬‫להרגשה‬ ‫בדומה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫ומטיב‪ .‬זה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותאני טוב‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫נפלא‪ .‬גם‬ ‫טוב‪ ,‬זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האמת בצורה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להרגיש את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫תוכל בנוגע‬ ‫בשכלך נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מצוין‪ .‬הוא נמצא במקום בינים‪ .‬כשיש לו‬ ‫כה חיה שתגרום לך להרגיש מתיקות‬ ‫יסורים‪ ,‬אז הוא חייב לבחור או להיות יותר‬ ‫נפלאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫ואינו רוצה לענות על שאלותיו‪ ,‬אין הרופא‬ ‫ברוגז וממילא יהיה לו יותר צער‪ ,‬או‬ ‫יכול לעזור לו‪.‬‬ ‫להילחם עם עצמו ‪ -‬איני רוצה ליפול‪ ,‬איני‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רוצה ליפול‪ ,‬תן לי לחשוב שהקב"ה יודע‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הפלא הגדול הוא שכאשר מדובר ברופא‬ ‫הגוף‪ ,‬מצוי לשמוע את האדם מבטל בהינף‬ ‫מה הוא עושה‪ ,‬בטל רצונך מפני רצונו ‪-‬‬ ‫ואז ירגיש מתיקות יותר ממה שהרגיש‬ ‫יד‪ :‬במה הוא יוכל לעזור? הוא הרי לא יודע‬ ‫קודם לכן‪ ,‬כי הוא התקרב אל האמת‪.‬‬ ‫מאמין"ו ברופאים וכו'‪ .‬אך כעת‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הכל‪ .‬אני לא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחון הרופא האמיתי ‪ -‬התורה‪.‬‬ ‫נדבר על‬ ‫מדור אמונה‬ ‫סוף דבר‪ ,‬מתיקות האמת נובעת‬ ‫פטרון מכך‬ ‫ובטחו‪‬ברא הקב"ה עלמא‪ ,‬כך שלרופא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫באורייתא‬ ‫שהאדם חושב נכון כמחשבת פטרו‪‬‬ ‫התורה‪ ,‬מה‬ ‫זה יש את כל התרופות‪ .‬לכל מציאות‬ ‫שמדבקו בתורה ובהקב"ה‪ .‬זה מה שכתב‬ ‫ומציאות יש לה תרופה‪ ,‬אבל תרופה‬ ‫בעל התניא )פרק ה( שהדרגה הגבוהה‬ ‫דביקות הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬‫ביותר של דביקות באה על‪-‬ידי‬ ‫אמיתית‪ ,‬תרופה שמועילה גם לעולם הזה‬ ‫הן כך כתב החכם מכל‬ ‫ראטה‬ ‫לעולםהי"והבא‪.‬‬ ‫וגם ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ראינו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בתורה‪,‬‬ ‫בתורה‪ ,‬כי כשהאדם דבק‬ ‫אדם‪' :‬כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו‬ ‫מתדבק באמצעות עשייה‪ ,‬אלא באמצעות‬ ‫'תשפ"ב ה' תמימה‬ ‫תהליהם‪' :‬תורת‬ ‫בחוקותי(וכן– הוא‬ ‫כ"ג באייר‬ ‫וזה מה‬ ‫)בחו"ל מרפא'‪.‬‬ ‫במדבר‬‫פרשת לו‪,‬‬ ‫ביותר שיש‬ ‫הפנימי שלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫החלק‬ ‫משיבת נפש'‪ .‬אין זה בדרך משל‪ .‬רופאי‬ ‫שממלא את האדם תענוג מפני שמתדבק‬ ‫הגוף הם המשל‪ .‬רפואת התורה היא הנמשל‬ ‫במקור החיים‪.‬‬ ‫בפשטות נפלאה‪ .‬התורה חכמה יותר מכל‬ ‫צורת חשיבה של האדם‪ ,‬גם כזו שאינו‬ ‫קשה לרפא למי שאינו עונה‬ ‫האד‪‬האדם‬ ‫יודע‬ ‫היא – א‪‬‬ ‫מקדמת את‬ ‫תמיד‬‫ותמיד‬ ‫אליה‪,‬‬ ‫מועיל‬ ‫מודע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כעת נדבר קצת על המרירות של מי‬ ‫נחו‪ ‬באמת‬ ‫יותר היא‬ ‫לרפאותו‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ויודעת אבל‬ ‫בצעד אחד‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שאינו צועד בדרך זו‪ .‬ידוע מה שכתב אי‪‬‬ ‫מרפאת אותו‪ .‬וכשהאדם רק מסכים להכיר‬ ‫הרמב"ם שאם יש לו לאדם דבר שאינו אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בחולשותיו‪ ,‬ישנה תרופה בשבילו‪ .‬אך‬ ‫בסוגיית‬ ‫במדותיו אם‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫לכבוד שבועות‬ ‫ביהדותו‪ ,‬אם‬ ‫מסודר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫האדם אינו רוצה לעשות את הצעד הזה‪ ,‬כי‬ ‫מכפי‬ ‫הרירופא‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪‬עליורוחניי‪.‬‬ ‫לפנות ל‬ ‫בנוגע‬ ‫וכדומה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫במכשולות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הוא ירא לגלות את פחיתותו‪ ,‬ובגלל כן אינו‬ ‫הסיבה‬ ‫שכאשרא‪ ,‬הוא‬ ‫מבין‬ ‫הואכליו‪‬אחד‬ ‫והנה‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מתרפא‪.‬‬ ‫פונה לרופא‪ ,‬כדי שהרופא יוכל לעזור לו‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הוא חייב לספר לו על מצבו‪ .‬זה באמת לא‬ ‫מהגיהנום‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ויוצאיםבלי‬ ‫ברוחניות‬‫מתכופפים‬ ‫כלל הצלחה‬ ‫נעים‪ ,‬ראשית כל משום שהוא צריך לחשוף‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫מתולדות של‬ ‫אהרן זיע"א‬ ‫הרבי הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל ראיתי ש‬ ‫את חולשותיו ופעמים שעליו להציג גם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬כשהאדם‬ ‫יומו ברוחניות‪,‬‬ ‫והתנהגותו‪ .‬אכן‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪ ‬סדר‬ ‫את‬ ‫שבגיהנום יש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫קמאי לבטוח‬ ‫מצדיקי אי‪‬‬ ‫בשם על‬ ‫אחד ידיעתו‬ ‫אמר‬ ‫מיוסדת‬ ‫ונוסי‪ ‬לצאת‬ ‫הישנותהרשעים‬ ‫על יכולים‬ ‫שבעדו‬ ‫מה‬ ‫בדיקות‬‫ללמוד‬ ‫ועלינובשביל‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫במיוחד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לרופא‪,‬‬ ‫פונה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נמוך כ‪‬‬ ‫פתח‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫ולהכנס לגן העדן‪ ,‬אך הרשעים אין מתאים‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬שקיימות על‬‫אותנורבות‬ ‫מלמדתחששות‬ ‫התורה‬ ‫כלליות מחמת‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מצב בריאותו‪ ,‬זה מביאו לידי‬ ‫לכבודם להתכופף ולעבור ולכן הם נשארים‬ ‫אודות אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫בגיהנום‪.‬‬ ‫הכנעה מסוימת‪ .‬מפני כך רבים דוחים את‬ ‫אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלהמיטה‬ ‫שיצטרכו רבינו‬ ‫לשכב על‬ ‫יודעים בהקדמת‬ ‫הם למדנו‬‫זה‪.‬כבר‬ ‫אף זה אינו משל‪ ,‬אלא נמשל‪ .‬חלק נכבד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע במצב של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבר‪ .‬מדובר‬ ‫לשער מכל‬ ‫הלבבות אותם‬ ‫וימששו‬ ‫שצרי‪‬זה‪.‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהחי באופן‬ ‫מהציבור‬ ‫להיות בה‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫נעים‬ ‫פי כמה‬ ‫הבטחו‪‬ולא‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ה' חזקה‬‫מאוד‬ ‫הכנעה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪ ‬הוא נשאר‬ ‫פונה לרופא‪,‬‬ ‫נחו‪‬האדם‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואאם אין‬ ‫אבל‬ ‫הוא סיים בשם אותו צדיק שמי שבעולם‬ ‫חולה‪ ,‬ואם בהיותו בחדרו של הרופא‪ ,‬אינו‬ ‫הזה הוא איש מכובד בעיני עצמו‪ ,‬מה‬ ‫רוצה לעשות מה שהרופא מבקש ממנו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫מתכופפים‪ ,‬אפשר לצאת דרכו מהגיהנום‬ ‫שקוראים 'שיינער‪-‬איד'‪ ,‬קשה לו לשנות‬ ‫ולהיכנס לגן העדן‪ ,‬ואנשים אינם ניגשים אל‬ ‫הרגלו למעלה ולהתכופף )כפי שרבים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הפתח‪ ,‬למה? כי יצטרכו להתכופף‪ .‬כמה‬ ‫מהצדיקים אמרו שנשארים שם עם כל ההרגלים(‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מחלוקות יש‪ ,‬כמה עגמת נפש‪ .‬האין זה‬ ‫גיהנום?! משפחות הלא נקרעות לגזרים‪.‬‬ ‫מה שאין כן מי שהתרגל להתכופף בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬שיצליח להתכופף גם שם‪.‬‬ ‫נדרש מן האדם לעשות כפיפה אמיתית‪ .‬ואף‬ ‫"ו שהוא דוגל בה שנים‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫שיטה‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגא לו כבר‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫שיש‬ ‫לעולם הזה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לעולם הבא יותר מאשר‬ ‫לזכות‬ ‫ומנפנף בה על כל הר וגבעה‪ ,‬הוא‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫רבות‬ ‫זה נשמע קצת מחודש‪ ,‬אבל זה כל‪-‬כך‬ ‫צריך עכשיו להתגבר על הבושה ולהתכופף‪.‬‬‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫פשוט‪ .‬כשמתבוננים היטב‪ ,‬זהו האמת‬ ‫זה לא קל‪ ,‬אבל כשהוא עושה כך‪ ,‬הוא נצמד‬ ‫הפשוטה‪ .‬ודאי שכיון שזה יצא מפי צדיק‬ ‫אל האמת‪ ,‬וכיון שהוא נצמד אל האמת‪,‬‬ ‫את הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬‫נקרב‬‫נלמד‬‫וקדוש‪ ,‬זה אמת לאמיתה‪ ,‬אך הבה‬ ‫נפתח בשבילו עולם חדש ‪ -‬גם עדן‪.‬‬ ‫עצמתנו לאמיתות זו ונראה כמה היא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אמיתית‪ .‬תמיד יש דרך שבה האדם יכול‬ ‫הוא צריך פשוט להסכים להיכנע כמו‬ ‫להפגש עם הקב"ה‪ ,‬אבל הוא צריך בשביל‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫חסידים שנהגו‬ ‫היו‬ ‫הרופא‪.‬‬ ‫אצל‬ ‫שנכנעים‬ ‫להתרגל‬‫במדבר‬ ‫פרשתצריך‬‫כן הוא‬‫שלישי‬ ‫יו‪ ‬ואם‬ ‫זה להתכופף‪,‬‬ ‫ללכת אל רבם לפני המקווה דוקא‪ ,‬באמרם‪:‬‬ ‫בזה כבר בעולם הזה‪ .‬זהו מה שכתב ה'חובת‬ ‫אין לי צורך לבוא אליו ושלא יראה עלי‬ ‫הלבבות' שהבטחון נצרך לעולם הבא יותר‬ ‫כלום‪ .‬אדרבא‪ ,‬אני בא אליו כדי שיכבסני‪.‬‬ ‫מאשר לעולם הזה‪ .‬יהיו לו לאדם בעיות‬ ‫אכן כן‪ ,‬האמת דורשת ממני מחיר של‬ ‫שסחב אתו‪ ,‬יהיו שם מלאכי חבלה‪ .‬ההרגל‬ ‫אני‬ ‫בסדר‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫והגבלה‬‫–‬ ‫צמצום‬ ‫ושל‬ ‫קלוני‬ ‫גילוי‬ ‫העמוק של 'אין עוד מלבדו' ושהקב"ה לא הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מודע לכך‪ .‬הן כל פעם שהאדם קונה משהו‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יעזבנו‪ ,‬שחדר כל‪-‬כך עמוק בעצמותיו אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הוא צריך לשלם עליו‪.‬‬ ‫שהצליח לזכור אותו בכל נסיונותיו‪ ,‬יעמוד אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לו‪ .‬יהיו לו‬ ‫הפע‪‬‬ ‫בשמיםנעסוק‬ ‫כשיזדקק‬ ‫למעלהשבועות‬ ‫לולכבוד‬ ‫דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מול‬ ‫לכל דבר יש מחיר‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הריוהוא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬וכו'‪,‬‬ ‫לדברי‪ ‬דמיונות‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫מבהילים מסביב‪,‬‬ ‫דברים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫צריך להתבונן במשל זה‪ .‬אדם שהולך‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫האמונה‪ ,‬כל‬ ‫את הדי‪‬‬ ‫יסודות‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫שיננתי‬‫השבועות‬ ‫יאמר‪:‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫לקנות דירה‪ ,‬ויש לו את הכסף לכך‪ ,‬אבל‬ ‫להצליח‬ ‫ואני בנו‪.‬‬ ‫יש א‪-‬ל אחד‬ ‫כ‪‬השנים‪,‬‬ ‫בכל האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בחשבון‬‫שאי‪‬‬‫ג‪ ‬רב‬‫מה זמן‬ ‫אצלו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחכבר מונח‬‫הכסף‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלילהתחזק‪,‬‬ ‫צריך‬ ‫פעם שהוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫ה'חובת הלבבות' כותב זאת בקיצור‪ ,‬כלל‬ ‫הבנק וכל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ומתחזק מזה‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫את המספרים‬ ‫הרוחנית של‬ ‫נכנס ורואה‬ ‫ההצלחה‬ ‫אבל הצדיקים מרחיבים אותו‪ .‬מי שיודע כל‬ ‫ועכשיו כשהוא עומד בפני קניית הדירה‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫להרגיש את‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להסכים‬ ‫להצליח שיודע‬ ‫להתכופף‪ ,‬מי‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ראשית כל‪ ,‬הדירה אינה נראית כפי שהיא‬ ‫מה‬ ‫מהאמת‬ ‫ללמוד‬ ‫אחד ועלינו‬ ‫ולומר‪ :‬אני‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬לרגע‬ ‫הצביטה‬ ‫איני זז‪ .‬שאנשים יצחקו‪ ,‬שאנשים ירכלו‪ ,‬וכי נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫היתה נראית בחלומותיו והוא קצת כועס‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬הדירה‪ ,‬כשיפתח‬ ‫אחרי קניית‬ ‫שנית‪,‬יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי זה‪.‬‬ ‫על‬ ‫אלה‪.‬הכל בגללם?! יש לי אלוקים‪ ,‬יש‬ ‫אוותר על‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫את חשבון הבנק שלו‪ ,‬יראה שהוא ריק‬ ‫יגיע‬ ‫הוא‬ ‫רוצים‪.‬‬ ‫שהם‬ ‫מה‬ ‫שיעשו‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫לי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫הבא‪.‬רבינו בעל חובת‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו לעולם‬ ‫עםכבר‬ ‫יכולת זו‬ ‫לגמרי‪ .‬מה גם שאת הדירה לא יוכל‬ ‫מה אני‬ ‫להראות לאף אחד בשביל להתפאר בה‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬דירות‬ ‫כמהבהשנים‬ ‫רק צריך להסכים להתכופף‬ ‫אי‪‬‬ ‫שצרי‪‬לפנילדו‪‬‬ ‫כבר קנו‬ ‫חבריו‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬בגלל‬ ‫רוצה‬ ‫ומרווחות‪ ,‬והוא‬ ‫יפותלהיות‬ ‫הרבה יותר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קיימת בעולם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫כפי שהיא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מציאות זו‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫והנה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שחשב זמן רב‪ ,‬נשאר עם הדירה הזאת‪ .‬זה‬ ‫הבא‪ ,‬כך היא קיימת בעולם הזה‪ .‬אנשים‬ ‫אפילו נחשב לו כבזיון‪ .‬אבל אין ברירה‪ .‬הוא‬ ‫חיים בגיהנום ויש פתח נמוך שכאשר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫שמקנה את בנו בדרך נעימה עם מים‬ ‫חייב לקנות אותה‪ .‬הוא יושב אצל‬ ‫חמימים ונעימים‪ .‬על האדם פשוט להיות‬ ‫העורך‪-‬דין שמבקש ממנו להעביר את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מוכן לראות את האמת ולהניחה על‬ ‫הכסף‪ ,‬אבל הוא מרגיש שאינו יכול‪ .‬מחר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫השולחן‪ ,‬בדומה לחולה שהולך אל הרופא‪.‬‬ ‫אעשה את ההעברה‪ .‬ויהי למחרת‪ ,‬עדיין‬ ‫אינו יכול להביא את עצמו לכך‪ .‬הוא‬ ‫עם גאוה מאבדים את הכל‬ ‫מצטדק לאמר שהוא מחתן ילדים והוא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫מסקווירא זיע"א ביקש לעבוד‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהרה"ק‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לו‪:‬‬ ‫הר"ר‬ ‫אומר‬ ‫אליעזר‬ ‫מאוד זקוק לכסף‪ ,‬לזכות‬ ‫והעורך‪-‬דין‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון אבל‬ ‫נפלא‪ .‬אתה יכול להישאר עם הכסף‪,‬‬ ‫שומעי לקחו על ענווה‪ ,‬אמר להם כך‪:‬‬ ‫עם‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫את הדירה לא תקבל‪.‬‬ ‫עם מעט גאווה יכול האדם לאבד את הכל‪.‬‬ ‫לסבר את האוזן‪ ,‬אם האדם כותב צ'ק‬ ‫ולו במעט על הסכום שיש לו‬ ‫ומוסיף‬ ‫האדם חייב לדעת להגיע אל ההחלטה‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫בחשבונו ‪ -‬יש לו בחשבונו מאה דולר והוא‬ ‫שהוא לא יכול להחזיק את הכל‪ .‬אם הוא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫להפרד הר"ר‬ ‫מהכסף‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫רוצה את הדירה‪ ,‬הוא צריך‬ ‫רושם מאה ואחד דולר ‪ -‬הצ'ק חוזר ואף‬ ‫מאה הדולרים שיש לו‪ ,‬אינם עוברים‪ .‬כך‬ ‫מדובר בכלל שכל החיים מנסים להילחם‬ ‫שיש לו‪ ,‬הוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מעברה למה‬ ‫כשהאדם( – כ"ג‬ ‫מתגאהאייר‬ ‫משתקף‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫רחבים‪ ,‬זה‬ ‫במדבר‬ ‫יותר פרשת‬ ‫שלישי‬‫אנשים‬ ‫אתו‪ .‬אצל יו‪‬‬ ‫מאבד את הכל‪.‬‬ ‫בצורה זו‪ ,‬אצל אנשים רוחניים‪ ,‬זה מתבטא‬ ‫בענינים הרוחניים‪ .‬אכן כן‪ ,‬אף הם צריכים‬ ‫האדם חייב להבין זאת‪ ,‬כי האדם חושב‬ ‫להכיר את הכלל ‪ -‬אי אפשר להחזיק את‬ ‫שהוא יכול להחזיק בשניהם‪ .‬זהו מהטעויות‬ ‫הכל‪ .‬הוא רוצה את כל ההרגשים ולנהל את‬ ‫האד‪‬דיברנו‬ ‫יודע‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫תמיד –‬ ‫לאדם‪.‬א‪‬‬ ‫מועיל לו‬ ‫סדרי יומם של כל גדולי התורה למיניהם‪ .‬הבטחו‪‬‬ ‫העיקריות שיש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬שמנסה‬ ‫לדעת‬ ‫יותר מי‬ ‫אבלבענין‬‫הקודם‬ ‫בסוף השיעור‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫לא! אי אפשר את הכל‪ .‬חלק הוא אי‪‬‬ ‫להסתיר חולשה שיש לו‪ .‬הוא מנסה‬ ‫מההכנעה הנדרשת מאתנו‪ .‬העולם הבא‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫להסתיר את זה שאין לו מספיק כסף לדבר‬ ‫בסוגיית‬ ‫העולם הזה‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקאבל‬ ‫שבועות‬ ‫אין סוף‪,‬‬ ‫לכבוד‬ ‫עולם של‬ ‫הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫האדם‬ ‫זה שמציעים לו‪ ,‬הוא מנסה להסתיר חסרון‬ ‫חג‬ ‫צריך הרי‬ ‫ותמיד‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעמוגבל‪,‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬עולם‬ ‫הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬מגיעה‬ ‫הרימהיכן‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לכ‪ ‬לאחד‬ ‫הסיבהלו או‬ ‫מבניו‪.‬‬ ‫שיש‬ ‫אפשרויות‪.‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫שתי יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בין הוא‬ ‫לבחור‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא חושב‬ ‫מזה שהוא‬ ‫מגיעהיותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫זו? היא‬‫להצליח‬ ‫טעות‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫כן‬ ‫עם‬ ‫ויחד‬ ‫הכל‬ ‫את‬ ‫לקבל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫יכול‬ ‫שהוא‬ ‫מה אתה משלם בעד מה?‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחאומר‪:‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לכן הוא‬‫ברוחניותכי בלי‬ ‫הצלחהזה בסוד‪,‬‬ ‫לשמור על‬ ‫את הכלל הזה צריך האדם לזכור גם כלל‬ ‫בשביל מה אני צריך להוציא את זה החוצה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כשהוא עומד מול האמת והשקר‪ .‬מה אתה כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫ולהביא על עצמי בזיונות?‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫משלם בעד מה? 'הוי מחשב'‪ .‬מה אתה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד קצת‬ ‫אני משלם‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬מקבל?‬ ‫ומה אתה‬‫שמועילי‪‬‬ ‫משלם‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫הזול יותר‬ ‫בוחרים על‬ ‫במחיר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫פחות אי‪‬‬ ‫כבוד‪ .‬אני משלם‬ ‫מלמדתקצתאותנו‬ ‫התורה יהיה לי‬ ‫כבוד‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שאי אפשר להחזיק‬ ‫יותר מבין‬ ‫לקבל‬ ‫כשהאדם‬ ‫כדיאכן‬ ‫אלה‪.‬מצמצם את עצמי‪ .‬אינני יכול‬ ‫בכלי‪‬שאני‬ ‫בזה‬ ‫את הכל‪ ,‬הוא אומר‪ :‬אני משלם מחיר על‬ ‫לעשות כל מה שאני רוצה‪ ,‬אינני יכול‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫המחיר יקר בהרבה‬ ‫כלל אני‬ ‫ההסתרה‪ ,‬ובדרך מה‬ ‫בעלמקבל?‬ ‫רוצה‪,‬רבינו‬ ‫ומה אני‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו שאני‬ ‫כברכל מה‬ ‫לדבר‬ ‫מהגילוי‪ .‬יש אמנם יוצאים מן הכלל‪ ,‬וכבר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫אני מקבל רפואה לכל החולאים שלי‪.‬‬ ‫לגלות‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהו לא‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬הור‬ ‫שצרי‪‬צדיקים‬ ‫השאלה שבהם‬ ‫היו מקרים‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬לעצמו‪:‬‬ ‫רוצה‬ ‫האדם לומר‬ ‫כלל על‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬בדרך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אבל‬ ‫מה שהקב"ה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע לשמוע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מסכים‬ ‫כשהאדם‬ ‫משהוא‬ ‫בכל אופן אשלם מחיר‪ ,‬אם כן אבחר לשלם‬ ‫אומר לו ‪' -‬אורייתא מודעת ליה לחוביה'‪.‬‬ ‫את המחיר הנמוך יותר‪ .‬בימינו איננו רגילים‬ ‫כך אומר הזוה"ק‪ .‬התורה מנקה אותו כאמא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫את כל יהודי העיר‪ .‬נתן בו הצדיק מבט קל‬ ‫למושג של רע במיעוטו‪ .‬אדם בן ימינו רוצה‬ ‫ומיד אמר‪ :‬הגאוה עדיין ניכרת על חוטמו‪.‬‬ ‫שהכל יסתדר לו באופן מושלם‪ .‬אכן כדי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להצליח‪ ,‬צריך האדם להסכים לחיות עם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אכן הצדיקים האלה זיככו את חושיהם‬ ‫והרגשותיהם ומיד קלטו מה שקורה‪ .‬עוד‬ ‫האמת ‪ -‬זה מה שאני‪ ,‬ואני מוכן להיכנע‬ ‫וללמוד מאחרים‪ ...‬אם זה המחיר שאני‬ ‫מסופר על הרה"ק רבי רפאל מבערשיד‬ ‫צריך לשלם‪ ,‬אני משלם אותו בחפץ לב‪.‬‬ ‫את עצמו במידת האמת‪,‬‬ ‫זיכךהי"ו‬ ‫זיע"א אשר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אני‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫חכמה‪,‬‬ ‫ואז מה אני מקבל? אנילזכות‬ ‫מקבל‬ ‫לזכות‬ ‫ראה אחד מצליף את מכותיו‬ ‫שפעם‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון עצה‬ ‫מקבל קרבת אלוקים‪ ,‬אני מקבל‬ ‫ובעוד כל האחרים אשר חזו כמותו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫בחבירו‪,‬‬ ‫ופתרון לבעיותי‪.‬‬ ‫במחזה המבהיל‪ ,‬ריחמו על הקרבן ומאסו‬ ‫במכה‪ ,‬הוא הרגיש להיפך ואמר‪ :‬זה שקיבל‬ ‫הרבי ר' אלימלך זיע"א מביא ב‬ ‫המכות‪ ,‬מתגאה עכשיו בהחשיבו את‬ ‫אתפסח ז"ל‬ ‫צעטיל הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫קטן אות יג את המושג שעל האדם לקנות‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫יסורים באהבה‪ .‬הוא נהנה‬ ‫למקבל‬ ‫עצמוליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫לו חבר ולספר לו על חולשותיו‪ ,‬וכותב שם‬ ‫מתשומת הלב שהוא מקבל‪ .‬מאידך‪ ,‬המכה‬ ‫שזה משבר את הקליפה‪ ,‬כי החולשות מקורן‬ ‫חלישות ההדעת‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫עכשיוכ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל יש לו‬ ‫במדבר‬ ‫שובר את‬ ‫פרשתהוא‬ ‫שלישי עליהן‪,‬‬ ‫בגאוה‪ ,‬יו‪‬‬ ‫וכשהוא מספר‬ ‫הגאוה‪ ,‬וממילא הוא נושע‪ .‬וכשאין האדם‬ ‫ברור שלא תמיד זה כך‪ ,‬אבל הצדיק‬ ‫רוצה לספר‪ ,‬אומרים לו‪ :‬בסדר‪ ,‬אינך צריך‪,‬‬ ‫הרגיש באותו מעשה שכך הם פני הדברים‪.‬‬ ‫אבל תישאר עם הקשיים לעד‪.‬‬ ‫איך שלא יהיה‪ ,‬אנו רואים שהצדיקים‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מאחר שידעו כמה מאוסה היא הגאוה‪,‬‬ ‫הסתכלו על כך שונה לגמרי מכפי שאנו‬ ‫לעניני‪‬הגיאות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע בסרחון‬ ‫מרגישים‬ ‫הצדיקים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מסתכלים על כך‪.‬‬ ‫אנו יכולים לראות שהצדיקים מאחר‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫מוכנים היו‬‫הפע‪‬‬ ‫שבועותשלנעסוק‬ ‫דברים‪,‬‬ ‫לכבוד בערכם‬ ‫שהכירו‬ ‫דברי‪‬זיע"א אמר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מנדבורנה‬ ‫מרדכימול‬ ‫רבי נחו‪‬‬ ‫הרה"ק‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מחירים‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪ ‬מסוימים‬ ‫בנוגע דברים‬ ‫הבטחו‪ ‬עבור‬ ‫לשלם‬ ‫שבסיום‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הריבניגון‬ ‫האד‪‬‬ ‫מאודשיפה‬ ‫שסלסל‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכהן‬ ‫לכ‪‬‬ ‫פעם‬ ‫הסיבה‬ ‫דוגמא‬ ‫על‬ ‫פשוטי העם‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬‬‫לפליאת‬ ‫ביותר‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫גבוהים‬ ‫השבועות‬ ‫הברכה 'וישמרך'‪ :‬כל העיר סטאניסלאוו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫מקארלין זיע"א‬ ‫הרה"ק רבי‬ ‫כ‪‬לדבר‪:‬‬ ‫)בעיר זו הוה מעשה( עדיין מסריחה מהגיאות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שלמהבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫נמנע היה מלבקר חולים‪ ,‬בנמקו שכאשר‬ ‫שהיתה לך כשהסתלסלת‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הוא נכנס אל החולים‪ ,‬הוא תמיד מרגיש‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬ואינו‬ ‫אכ‪‬שלהקב"ה‬ ‫החולים‪,‬‬ ‫דיננו לטובה‪.‬‬ ‫וההתנשאות‬ ‫שייצאהגאות‬ ‫את‬ ‫הצדיקיםשלהאלה זה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחה שאצל‬ ‫כל צריך להבין‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫למשל‪ ,,‬כלי‪‬‬ ‫האנחה היתירה‬ ‫ברוחניות‬‫להצליחשם‪.‬‬ ‫רוצה להיות‬‫כלי‪‬‬ ‫האלה‪ .‬היו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫השנונות‬ ‫האמרות אי‪‬‬ ‫עם ידיעתו‬‫התחילעל‬ ‫מיוסדת‬‫לא‬ ‫מיוזמתם‬ ‫הישנותעצמם‬ ‫מציעים את‬ ‫מה‬ ‫ללמודלצדם‪,‬‬ ‫בגלל ועלינו‬ ‫שמישהו נמצא‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מוציאים‬ ‫שהם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫שהיוכ‪ ‬על‬ ‫אנשים א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אי‪‬הוא לא רצה‬ ‫אותנובלבם‪.‬‬ ‫שיש להם‬ ‫הטענות‬ ‫וכן‬ ‫לומר לאחרים אמרות כאלה‪ .‬אך לא‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אבל כיון שהרגיש כך ‪ -‬נמנע‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬על‬ ‫לדבר‬ ‫הצדיקים פשוט התעלו והבינו שהגענו‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫ברירהלעצמי‬ ‫זו‪ .‬אין‬ ‫וכשאני‬ ‫מדה לי‬ ‫לזכךלי מי‬ ‫כדיאני‬ ‫לעולםאי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫עבר בעל‬ ‫בעיר אחת‬ ‫שפעםרבינו‬ ‫בהקדמת‬‫הסיפור‬‫למדנו‬ ‫כברידוע‬ ‫כן‬ ‫מה אני‬ ‫כשרבי רפאל מבערשיד הביע את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהיה ביהודי‬ ‫הבטחו‪ ‬מדובר‬ ‫הלבבותשםלשער‬ ‫יהודי תלוי‪.‬‬ ‫וראה‬ ‫ואמר לו‪:‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬‫לדו‪ ‬רבו‬ ‫שצרי‪‬ניחמו‬ ‫מהגיאות‪,‬‬ ‫דאגתו‬ ‫השאלה‬ ‫כמה אמרו‬ ‫וכמה‬ ‫ותלאוהו‪.‬‬ ‫הרגוהו‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שהרשויות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫חשוב‬ ‫של‬ ‫לומר לו‪:‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיות‪ .‬התכוון‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫באנו לעולם‬ ‫בשביל זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יהודי העיר‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עלילה על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שהיתהבנוגע‬ ‫לצדיק‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫אני יודע שזה קשה‪ ,‬אבל בשביל זה אנו‬ ‫ואיימו לעשות פרעות בישראל ר"ל‪ ,‬ויהודי‬ ‫כאן‪ .‬הרי זה כמי שיש לו משפחה יותר‬ ‫זה קיבל את האשמה על עצמו והציל בכך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫תמוה ‪ -‬מה קורה פה? אנשים נמצאים‬ ‫גדולה וקשים עליו נישואי הילדים‪ .‬הן‬ ‫ברחוב כה קשה‪ ,‬במיוחד אלה שגרים בין‬ ‫בשביל זה אנו פה‪ .‬צריך בוודאי לעשות זאת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הגויים ואלה שבמלאכתם מתמודדים עם‬ ‫עם הרבה אמונה‪ ,‬הרבה עבודת המדות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פרשיות וענינים ונסיונות הטכנולוגיה וכו'‪,‬‬ ‫ומתעלמים‪ .‬מה קורה כאן? מה הטיפשות‬ ‫והרבה יגיעה‪ ,‬אבל ברוך ה'‪ .‬כך הוא לגבי‬ ‫העבודה על הגיאות‪ .‬להחזיק את עצמו כמי‬ ‫להתעלם מדבר כזה? באו ואמרו‪ :‬הבה נדבר‬ ‫שאין לו גיאות‪ ,‬זהו הטיפשות הגדולה‬ ‫נחפש"ו עצות‪ ,‬הבה נראה מה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאזה‪ ,‬הבה‬‫ב‪ ‬על‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫כאומר‬ ‫הואאליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫ביותר שקיימת בעולם‪,‬לזכות‬ ‫והרי‬ ‫לזכות‬ ‫בספרים‪ ,‬הבה נתחזק ביחד‪...‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כתוב‬ ‫פטרון הוא‬ ‫אינני חולה‪ ,‬אשר זהו תמיד הבעיה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫כופר הכל‪ .‬עם אדם כזה אין מהפטרו‪‬‬ ‫לעשות‪ ,‬כי‬ ‫בכל הדברים זה כך‪ .‬וכי בגאווה זה שונה?!‬ ‫אפילו לא נכנס אל השער של עבודת ה'‪.‬‬ ‫גאווה יותר מאוסה‪ .‬גאווה היא שורש הכל‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫צריך פשוט להתרגל להעלות את הנושא על‬ ‫להסכים להניח את האמת על‬ ‫הבנה ילדותית טיפשית‪,‬‬ ‫ראטה‬‫הי"ואיזו‬ ‫ליפא יש‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫השולחן‪.‬‬ ‫השולחן‬ ‫שאם מתעלמים מנושא מסוים‪ ,‬אינו קיים‪.‬‬ ‫להיצמד אל האמת פירושו בראש‬ ‫להתעלם‪ .‬זה‬ ‫איירקלה להם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫שיותר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מרגישיםכ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הם‬ ‫ובראשונה להניח את האמת על השולחן‪.‬‬ ‫נפוץ מאוד במשפחות רבות‪ .‬על נושא זה לא‬ ‫האדם אומר כך‪ :‬בכלל לא נפגעתי‪ .‬כבר‬ ‫מדברים‪ .‬מתעלמים ממנו‪ .‬כי זה נושא מדי‬ ‫שנה שפניו זעופות‪ .‬לא‪ ,‬בכלל לא נפגעתי‪.‬‬ ‫כאוב‪ .‬אכן כן‪ ,‬זו דרך ישנה של התמודדות‪,‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬אם כן אנו עומדים אתו בשלב‬ ‫או יותר נכון של חוסר התמודדות‪.‬‬ ‫קדום יותר‪ .‬צריך לחזור אתו עוד יותר‬ ‫לאחור‪ .‬צריך דבר ראשון שיצליח לומר הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מטרת התוועדות החסידים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בפיו‪ :‬אדם חלש אני‪ ,‬אני נפגע מכל דבר אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אמר שלכן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול זיע"א‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מליובאוויטש‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫אי‪‬מהר"ש‬ ‫קטן‪ ,‬ואני מתבייש עם זה‪ ,‬אבל אדרבא‪,‬‬ ‫החסידים‪ ,‬בשביל‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫של דברי‪‬‬ ‫ההתוועדותמול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי את‬ ‫תקנו‬ ‫אבקש עזרה במקום הזה‪...‬‬ ‫ענין זה‪ ,‬שיוכלו לדבר על החולאים‪ ,‬כי‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כשהאדם יודע במה הוא לקוי‪ ,‬הוא מחפש‬ ‫האמתא‪ ,‬היא‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪ ‬מדת‬ ‫הנקודההוא יו‪‬‬ ‫העיקרית של‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫לזה רפואה‪ ,‬וכיון שהוא מחפש‪ ,‬הקב"ה‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל העולם ואת‬ ‫מציאות‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינולקבל את‬‫כ‪‬להסכים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬אם אין‬ ‫ג‪‬לא כן‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫יעזור לו‪.‬‬ ‫רופא החולים‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫שהוא‬ ‫רחמי‪ ,‬ולדבר‬ ‫חולשותיה‬ ‫המציאותלנושלו‪,‬כדיעל כל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫האדם יודע שהוא לקוי‪ ,‬שאין לו סיכוי‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לדבר על‬ ‫הקבלי‬ ‫כן‪ ,‬תן‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫פשוט‪.‬אכ‪‬‬ ‫דיננו דבר‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫כך כעל‬ ‫על‬ ‫שייצא‬ ‫הרוחניתביחדשלומדברים‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬יושבים‬ ‫ההצלחה‬ ‫להתרפא‪.‬‬‫הנושא‪ .‬תן לי להניחו על השולחן כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח טוב‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ועם עשה‬ ‫שמחה אי‪‬‬ ‫עם ידיעתו‬ ‫מתחזקים על‬ ‫מיוסדת‬ ‫ולהתמודד אתו‪.‬‬ ‫ומדברים על האמת‪ .‬שקר הוא הרי נושא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫שחייבים לטפל בו‪ .‬הוא לא דבר שכתוב‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬שלא תמיד‬ ‫אותנומעניין‬ ‫זה משל‬‫מלמדת‬‫התורה בענין‬ ‫יש‬ ‫משימים לב אליו‪ .‬עד לפני כמה שנים כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בספר‪ .‬הוא כולל את צורת דיבורך‪ ,‬הוא כולל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫חולשותיך‪,‬‬ ‫ליאת‬ ‫מסתיר‬ ‫)כנראה פחות מעשר(‪ ,‬היה פחות מצוי לדבר‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫שאתהלי מי‬ ‫אתא‪‬הדרך‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫חובת‬ ‫מחליף את העיקר‬ ‫שאתה אני‬ ‫כולל את זה מה‬ ‫בעלעיניים‪,‬‬‫שמירת‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת עם‬ ‫למדנוהתמודדות‬ ‫כבר‬ ‫בפתיחות על‬ ‫והטפל‪ .‬אתה מוכר 'לוקשן' כשאתה מספר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ודברי חיזוק‪,‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫ומהלכים‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערעצות‬ ‫הלבבות בגלוי‬ ‫ולבקש‬ ‫וכך‪ .‬היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לדו‪‬כך בה‬‫לעשות‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה רוצה‬ ‫מדוע אתה‬ ‫כמה דגלו‬ ‫וכמה‬ ‫מסוימותפישבהן‬ ‫בקהילות‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫במיוחד‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הנושא‪ .‬אכן היו‬ ‫לדבר על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬לאבנוגע‬ ‫בשיטה של‬ ‫משהוא‬ ‫נפלא לראות‪ .‬שואלים את האדם‪ :‬למה‬ ‫כמה אנשים בעולם בעלי השפעה )שרובם‬ ‫החלטת לעשות כך וכך? והוא נותן שלוש‬ ‫באו דווקא מקהילות אחרות לגמרי( שראו דבר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫פחד שכל כולו דמיון‬ ‫סיבות‪ ,‬אשר ברור לנו כשמש שאף אחת‬ ‫מהן אינה הסיבה האמיתית‪ .‬אנו כבר‬ ‫לסיום‪ ,‬דיברנו בשיעור הקודם‪ ,‬וכבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שמעתי על כך מכל‪-‬כך הרבה אנשים כלי‬ ‫יודעים מה אינה הסיבה ואומרים לו‪ :‬כעת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ראשון וכלי שני‪ ,‬על אותה מציאות שהיא‬ ‫תאמר לנו בבקשה מה הסיבה האמיתית‪.‬‬ ‫כשאתה תסכים לחיות עם האמת ולומר‪:‬‬ ‫גם משל וגם נמשל‪ .‬מדובר במי שחייב כסף‬ ‫פחדתי לומר את האמת‪ ,‬כי התביישתי ‪-‬‬ ‫ופוחד לתת לזה להתפוצץ‬ ‫העולם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫לכל‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫תוכל למצוא את הדרךלזכות‬ ‫להתרפא‪.‬‬ ‫שיתגלה לכולם שאין לו מה לפרוע‬ ‫באופן‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אנשים רבים עוברים את הנסיון הזה‬ ‫להם‪.‬ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫השקר מונע את השגת הרפואה‬ ‫לדאבון לב‪ ,‬ובאותו זמן הללו משלמים‬ ‫ריביות בסכומים אסטרונומיים‪ ,‬הכל כדי‬ ‫הצער הגדול שיש לו להקב"ה הוא שנתן‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫להעלים את מצבם‪.‬‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫שעליהם לע"נ‬ ‫לזכך‬ ‫לבני ישראל כל מיני דברים נלמד‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"רהכח‬ ‫ביבדלחט"אאת‬ ‫ונתן להם את התורה שיש לה‬ ‫הן זה הולך להתפוצץ בין כה וכה‪.‬‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬ואינם יכולים להשתמש בה כי‬ ‫'תשפ"ב לוקח עוד‬ ‫זה‪ .‬אתה‬ ‫אייר ה‬ ‫ברגע‬‫מידכ"ג‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל תפסיק‬‫שתורת‬ ‫פרשתנאמין‬ ‫במדבר‬ ‫יו‪‬ביניהם‪.‬‬ ‫שלישיאם רק‬ ‫השקר מפריד‬ ‫הלוואה שאין לך מהיכן לפרוע אותה‪ ,‬ועוד‬ ‫ה' היא רפואה‪ ,‬נחיה עם זה‪ ,‬נתדבק בזה‪,‬‬ ‫הלוואה ועוד אחת‪ .‬הפחד מנהל אותם‪ .‬מה‬ ‫נחפש את הרפואה שבתורה תוך כדי‬ ‫הפחד? ‪ -‬הבושה תהיה עד לשמים‪ ,‬לא‬ ‫הסרת הבושה‪ ,‬נוכל להעלים רובא דרובא‬ ‫אוכל לעשות שידוכים לילדים‪ ,‬אצטרך‬ ‫מהמחלוקות‪.‬‬ ‫של – א‪‬‬ ‫העולם‪ .‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תמיד‬ ‫השני‬ ‫הבטחו‪‬לקצה‬ ‫מועיל‬ ‫לברוח‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כשהאדם הוא אש להבה על חתנו או על אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שהפחד הוא‬ ‫כלתו שאינה מתלבשת כפי שהתנו עמה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הפלאמולהואדברי‪‬‬ ‫הפלא?כראוי‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬ומה‬ ‫דמיון אחד גדול‪ .‬אינך מנהל את העולם‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫באה לאכול‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שאינה‬ ‫שבועות או‬ ‫לכבוד השידוך‪,‬‬ ‫בסגירת‬ ‫אצלם בסעודה‪ ...‬אנו מדברים עכשיו דווקא מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫השידוכים אינם קשורים לזה‪ .‬הכל שקר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫אחד גדול‪ .‬אתה חי בשקר ודמיונך שקר‪.‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪‬קל כזה‪,‬‬ ‫לרוחניותא‬ ‫יו‪‬רקע‬‫הוא על‬ ‫מחלוקות‬ ‫על‬ ‫על‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מאלהמשהוא‬ ‫שעברו את‬ ‫רבים יותר‬‫ברוחניות‬‫להצליחלראות‬ ‫אפשר‬ ‫בכל שאתה זקוק‬ ‫להשתמש הסיבה‬ ‫גדול יותר‪ ...‬מה‬ ‫כ‪‬משהו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הנאים‬ ‫בגשמיות‪.‬אתמה ג‪‬‬ ‫השידוכים‬ ‫להצליחהזה שעשו‬ ‫הנסיון‬ ‫לכך כל‪-‬כך? אם האדם רק יסכים להגיע‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫מכירים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫העולם‬ ‫לבטוח‬ ‫לכלום‪.‬בלי‬ ‫הצלחה קשור‬ ‫ברוחניות‬ ‫אל האמת‪ ,‬תוך שתי דקות הכל יסתדר‪ .‬כלל‬ ‫ביותר‪ .‬זה לא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של הפרשה‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫מכיר את‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחההמחותן‬ ‫את הסיפור‪,‬‬ ‫מדובר בשני שקרנים שמדברים‪ ,‬או יותר כל‬ ‫ובכל זאת הוא החליט להשתדך אתו‪ .‬מדובר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬שקר‪.‬‬ ‫טהורים‪ ,‬דוברי‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫יהודים‬ ‫כלי‪‬‬ ‫נכון‪ :‬בשני‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫במציאות‪ .‬אבל בשעת מעשה אין האדם‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יכול להרגיש זאת‪ ,‬כי כשחיים בשקר‪ ,‬אי‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬צריך זה ייראה‬ ‫אותנו הוא‬ ‫דובר שקר‪.‬‬ ‫מלמדת‬ ‫הוא פשוט‬‫התורה‬ ‫הוא זקוק למישהו‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר אמת‪.‬‬ ‫להרגיש‬‫אפשרלקבל‬ ‫באופן מסוים ולכן הוא אומר שלא התכוון כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מבחוץ שיטלטל אותו‪ .‬וכך הוא לגבי כל‬ ‫וכו'‪ .‬מדוע אתה זקוק לזה כל‪-‬כך? ‪ -‬אה‪ ,‬לא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫כשהאדם חי בשקר‪,‬‬ ‫שהיא‪.‬אני‬ ‫שקר מכל צורה מה‬ ‫למשהו אחר‪.‬‬ ‫בהקדמתזקוק‬ ‫זקוק‪ .‬אתה‬‫למדנו‬‫כבראתה‬‫לזה‬ ‫הוא מוליד עוד שקר במוחו‪ .‬צריך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשלוש‪ ,‬אה‪,‬‬ ‫אחד שתים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הלבבותאתלשער‬ ‫הלבושים‪,‬‬ ‫תוריד‬ ‫היא‪ :‬יותר‬ ‫אי‪‬‬ ‫יהודיםבהשקצת‬ ‫של לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלה בצלם‬ ‫להסתופף‬ ‫אכןפיצריך‬ ‫כמה לדעת‬ ‫וכמה‬ ‫הבטחו‪ ‬זה‪.‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הסתדרו‪ .‬זהו‬ ‫הדברים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬להוציא‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמה שיועיל‬ ‫האמת וזה‬ ‫הבטחו‪‬‬‫קרובים אל‬ ‫לענייני‪ ‬מהגיהנום‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫להצליח לצאת‬‫כדי בנוגע‬‫להתכופףנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מאתנו את השקר‪.‬‬ ‫ויפה שעה אחת קודם להתרגל בכך‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫מדור אור החיים‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫החיים‬ ‫מדוראור‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו לזכות ברכה וישועה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫אלול תשפ"ג‬ ‫אמונה י"ד‬ ‫מדור תבוא‬ ‫ליל שישי פטרון‬ ‫פרשת כי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫קיום מצות לא תעשה הוא עבודה‬ ‫המלאכים‬ ‫משלפסח ז"ל‬ ‫גבוהה"נ הרה"ח‬ ‫יותר נלמד לע‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שׁמירת‬ ‫שׁכּנגד ְ ִ ַ‬ ‫ַהטּוֹב הוּא ִיעוּד ַהטּוֹב ֶ ְ ֶ ֶ‬ ‫יקימך ה' לו לעם קדוש‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫לשׁמר‪,‬‬ ‫בּתבת ִ ְ ֹ‬ ‫שׁרשׁם ְ ֵ ַ‬ ‫תעשׂה ֶ ָ ַ‬ ‫מצווֹת ֹלא ַ ֲ ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫מצוֹת‬ ‫תשׁמר ֶאת ִ ְ‬ ‫אוֹמר ִכּי ִ ְ ֹ‬ ‫שׁגּמר ֶ‬ ‫ְוהוּא ַמה ֶ ָ ַ‬ ‫ה'אור החיים' הק' בתחילת הפרשה‬ ‫צוּה‬ ‫שׁלּא ִ ָ‬ ‫לוֹמר ֶ ֹ‬ ‫בּדרכיו ַ‬ ‫והלכתּ ִ ְ ָ ָ‬ ‫ואוֹמרוֹ ְ ָ ַ ְ ָ‬ ‫ה'‪ְ ְ ,‬‬ ‫מפרש שחלק מהברכות ניתנו לקיום מצוות‬ ‫מרחקם‬ ‫]עצמוֹ[ ְ ַ ֲ ָ‬ ‫הדּברים ֶשׁהוּא ַ ְ‬ ‫אלּא ַעל ַ ְ ָ ִ‬ ‫ה' ֶ ָ‬ ‫עשה וחלק מהן לקיום מצוות לא תעשה‪,‬‬ ‫)וכפי שהוא עצמו מרחקם‪ ,‬כך אנו מצווים לרחקו‪,‬‬ ‫כי שכר מיוחד יש לכל מצוה לפי ערכה‬ ‫בדרכיו("‪ –.‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הולכים תמיד‬ ‫הבטחו‪‬אנומועיל‬ ‫כי בזה‬ ‫וסגנונה‪ .‬מבאר ה'אור החיים' הק' ששלושה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫פסוקים עולים על קיום מצוות לא תעשה‪ .‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לבאר שעיקר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולהק'‬ ‫החיים'‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוחה'אור‬ ‫אי‪‬וממשיך‬ ‫הראשון הוא‪ :‬יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר‬ ‫מצוות לא‬ ‫שמקיים‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬ה' אלוקיך‬‫נעסוקמצוות‬ ‫תשמור את‬ ‫שבועות‬ ‫לך כי‬‫לכבוד‬ ‫נשבע‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫למי מול‬ ‫המיועדנחו‪‬‬ ‫השכר שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫תעשה‪ ,‬הוא שייקרא קדוש‪ ,‬ובלשונו‪ִ :‬‬ ‫"כּי‬ ‫עצמוהרימוכח‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬הפסוק‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫בדרכיו‪ .‬ומתוך‬ ‫והלכת‬ ‫תעשה‪ ,‬כי הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מהעברוֹת‪,‬‬ ‫נשׁמר ֵ ָ ֲ ֵ‬ ‫האדם ִ ְ ָ‬ ‫שׁיּהיה ָ ָ ָ‬ ‫בּאמצעוּת ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫ְ ֶ ְ ָ‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬‫מצוות לא‬ ‫קיוםהדי‪‬‬‫על יו‪‬‬‫עולההוא‬ ‫שהוא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא ֵ ַ‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות ְ ִ‬ ‫להצליח‬ ‫תשמור‪ ,‬ושמירה היא‬ ‫לשון שמירה‪ ,‬כי‬ ‫וּפרשׁ‬ ‫תּהיוּ‪,‬‬ ‫קדוֹשׁים ִ ְ‬ ‫דּכתיב‬ ‫קדוֹשׁ‪ִ ְ ִ ,‬‬ ‫ִיקּרא ָ‬ ‫ָ ֵ‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫כ‪‬נאמרעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ִ -‬אישׁ‬ ‫ג‪ִ ‬‬ ‫מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח ְ ָ ִ‬ ‫הפסוק השני‪:‬‬ ‫קדוֹשׁים‬ ‫יהיוּ ְ‬ ‫שׁבּהם ִ ְ‬ ‫הדּברים ֶ ָ ֶ‬ ‫הכּתוּב ַ‬ ‫ַ ָ‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררבא רחמי‪‬‬‫כדיועל זה‬ ‫האסור‪.‬‬‫מהדבר לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תּפנוּ ֶאל ְוגוֹ'‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫שׁבּתוֹתי ְוגוֹ' ַאל ִ ְ‬ ‫ברוחניות‬ ‫ואת ַ ְ ַ‬ ‫הצלחה‬ ‫ִאמּוֹ ְוגוֹ' ְ ֶ‬ ‫כלל‬ ‫עליך‬ ‫נקרא‬ ‫ה'‬ ‫שם‬ ‫כי‬ ‫הארץ‬ ‫עמי‬ ‫כל‬ ‫וראו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫חז"ל‬ ‫האד‪‬‬ ‫לדברי ֲ ַ‬ ‫של ֵ‬ ‫וגם ְ ִ ְ‬ ‫האמוּרים‪ַ ְ ,‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה ָ ֲ ִ‬ ‫אזהרוֹת‬ ‫וּשׁאר ַ ְ ָ‬ ‫כל ָ‬ ‫ְ‬ ‫ויראו ממך‪ .‬כי כשהאדם נשמר מן החטא‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫יראים מפניו‪.‬‬‫והמקטרגים כלי‪‬‬ ‫הרעות ברוחניות‪,‬‬ ‫החיותלהצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫נאמר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח ֶ ֱ ַ‬ ‫העריוֹת‬ ‫אי‪ָ ֲ ָ ‬‬ ‫אזהרת‬ ‫ידיעתו ַ‬ ‫שׁעל ַ ְ ָ‬ ‫פכ"ד(על ֶ ַ‬ ‫מיוסדת‬ ‫)ויק"ר‬ ‫אמר‬ ‫ולזה ָ ַ‬ ‫לשׁמר‪ֶ ָ ְ ,‬‬ ‫בּכלל ִ ְ ֹ‬ ‫הנּה ִהיא ִ ְ ַ‬ ‫מה‬ ‫ללמודהנפלא‬ ‫ועלינו השכר‬ ‫תמיד‪,‬מדבר על‬ ‫שמועילי‪‬השלישי‬ ‫והפסוק‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫א‪ ֵ ‬כ‪ ‬על‬ ‫ְקדוֹשׁים‪ִ ,‬‬ ‫ִ‬ ‫נחזור‬ ‫יקימ‪ ‬ה'‬ ‫תּעשׂה ‪ְ ִ ְ -‬‬ ‫מצווֹת ֹלא ַ ֲ ֶ‬ ‫שׁמירת ִ ְ‬ ‫כּנגד ְ ִ ַ‬ ‫ְֶֶ‬ ‫להשתמש‬ ‫שבאמתאי‪‬ישמור עצמו‪:‬‬ ‫מלמדתלמיאותנו‬ ‫התורה הקב"ה‬ ‫שיתן‬ ‫והותירך ה' לטובה בפרי בטנך ובפרי כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לעם ָקדוֹשׁ‪.‬‬ ‫לוֹ ְ ַ‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫רבינו בעל חובת‬ ‫תּבת 'לוֹ' )יקימך ה' לו לעם‬ ‫מה אני‬ ‫לוֹמר ֵ ַ‬ ‫"ודקדּק ַ‬ ‫ְִ ְ ֵ‬ ‫בהקדמתלך‪.‬‬ ‫לאבתיך לתת‬ ‫כבר ה'למדנו‬‫נשבע‬ ‫בּמקוֹם‬ ‫ישׂראל ִ ְ‬ ‫שׁיּהיוּ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫להעיר ֶ ִ ְ‬ ‫קדוש( ‪ִ ָ ְ -‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לפניו‬ ‫היא‪ָ ָ ְ :‬‬ ‫לעמד‬ ‫בה ֲ ֹ‬ ‫לוֹ ַ‬ ‫שצרי‪ ‬ה'לדו‪‬‬ ‫שׁבּרר‬ ‫השאלה ֶ ֵ ֵ‬ ‫המּלאכים‬ ‫ַ ַ ְ ָ ִ‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫המלאכים‬ ‫במקום‬ ‫עבודתה'ה'אותנו‬ ‫של יקים‬ ‫כשהאד‪ ‬ח‪ ,‬יג(‬ ‫רוצה‬ ‫דּכתיב )דניאל‬ ‫קדוֹשׁים‪ְ ִ ,‬‬ ‫להיות ִ‬ ‫הבטחו‪ִ‬‬ ‫שׁנּקראים ְ‬ ‫צרי‪ִ ‬‬ ‫ֶ ְִ ָ‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אוֹתנוּ‬ ‫ָ‬ ‫אחד ָקדוֹשׁ ‪ִ ָ -‬יקים ה'‬ ‫ַויּאמר ֶ ָ‬ ‫ֹ ֶ‬ ‫ה'אור החיים' הק' כותב בלשונו‪ְ ִ ְ :‬‬ ‫"יקימ‪‬‬ ‫המּלאכים‬ ‫ויהיוּ ַ ַ ְ ָ ִ‬ ‫לעם ָקדוֹשׁ‪ְ ִ ְ ,‬‬ ‫בּמקוֹמם ְ ַ‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫אוֹצרוֹ‬ ‫יפתּח ה' ְל‪ֶ ‬את ָ‬ ‫מכּאן ַעד ִ ְ ַ‬ ‫ה' ְוגוֹ' ‪ָ ִ -‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫קדוש נאמר על שמירת מצוות לא תעשה‪,‬‬ ‫כּעת‬ ‫אמר )במדבר כג‪ ,‬כג( ָ ֵ‬ ‫וכן ָ ַ‬ ‫להם‪ֵ ְ ,‬‬ ‫שׁירים ָ ֶ‬ ‫ִ ַ ִ‬ ‫ופירוש תיבת קדוש הוא שתהיו למעלה‬ ‫ליעקב ְוגוֹ' )במד"ר פ"כ("‪.‬‬ ‫יאמר ְ ַ ֲ ֹ‬ ‫ֹ ַ‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מהמלאכים‪ .‬עכשיו תתקדם עם זה הלאה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ותבין כי כאשר בא לידי האדם דבר עבירה‬ ‫ויש לו נסיון והוא עובד את ה' בשב ואל‬ ‫ה'אור החיים' הק' לומד שהשומר את‬ ‫עצמו מלעבור על איסורי התורה‪ ,‬נקרא‬ ‫תעשה‪ ,‬הוא עובד עבודה שאינה שייכת‬ ‫קדוש‪ ,‬ופירושו שהוא יותר גבוה‬ ‫ואם כן הוא עולה ממילא‬ ‫המלאכים‪ ,‬הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אצל‬ ‫עמּי‬‫הר"ר ָכּל ַ ֵ‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫וראוּ‬ ‫לזכות‬ ‫"ואוֹמרוֹ ְ ָ‬ ‫לזכות‬ ‫מהמלאכים‪ ,‬וממשיך‪ְ ְ :‬‬ ‫מהם‪.‬‬‫ובטחון‬ ‫למעלה‬ ‫שׁמירת‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון ִ ַ‬ ‫כּנגד ְ‬ ‫מכוּן ְ ֶ ֶ‬‫הארץ ְוגוֹ' ַגּם ֶזה הוּא ְ ‪ָ ‬‬ ‫ָ ֶָ‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫שׁהאדם‬‫פטרו‪ָ ָ ָ ‬‬ ‫זמן ֶ‬ ‫תּעשׂה‪ִ ,‬כּי ָכּל ְ ַ‬ ‫מצווֹת ֹלא ַ ֲ ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫שב ואל תעשה עדיף‬ ‫אלוֹקים‬ ‫צלם ֱ ִ‬ ‫מהעברוֹת‪ֵ ,‬אין ֶ ֶ‬ ‫עצמוֹ ֵ ָ ֲ ֵ‬ ‫שׁוֹמר ַ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫אדם‬ ‫הנּבראים‪ָ ָ ,‬‬ ‫וכל ַ ִ ְ ָ ִ‬ ‫פּניו‪ָ ְ ,‬‬ ‫מעל ָ ָ‬ ‫עוֹבר ֵ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫והנה בספרים הקדושים מבואר שיותר‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫"נ‬ ‫לע‬ ‫נלמד‬ ‫המּתעב‬ ‫ממּנּוּ‪ ,‬משא"כ ַ ְ ַ ֵ‬ ‫מזדּעזעים ִ ֶ‬ ‫וּבהמה‪ִ ְ ְ ַ ְ ִ ,‬‬‫ְ ֵ ָ‬ ‫להתאפק מאשר לקום‬ ‫לאדם‬ ‫לו‬ ‫קשה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫וּכמאמר"ר ַ ִ‬ ‫קין‬ ‫הר‬‫ביבדלחט"א ֲ ַ‬ ‫הצּלם‪ַ ְ ,‬‬ ‫ממּנּוּ ַ ֶ ֶ‬ ‫מעבירין ִ ֶ‬ ‫מעשׂיו‪ִ ִ ֲ ַ ,‬‬ ‫ַ ֲ ָ‬ ‫ולעשות‪ ,‬וסיבת הדבר‪ ,‬כי האדם נברא‬ ‫]יהרגני["‪.‬‬ ‫מוֹצאי ְוגוֹ' ַ ַ ְ ֵ ִ‬ ‫ְוהיה ָכּל ְ ִ‬ ‫)בראשית ד‪ ,‬יד( ָ ָ‬ ‫לעשות‪ .‬הוא מדבר ועושה ופועל‪ .‬זוהי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מציאות האדם‪ .‬וכשאומרים לו לא לעשות‪,‬‬ ‫למלאכים אין מצוות לא תעשה‬ ‫קשה לו מאוד‪ .‬וכדבריו הידועים של השרף‬ ‫מקאצק זיע"א בענין הציווי קודם מתן תורה‬ ‫והנה היסוד הזה יש לו לפני הכל‬ ‫והגבלת את העם‪ ,‬שבני ישראל הוצרכו‬ ‫פשטות נפלאה‪ .‬כשמדברים על קיום מצות‬ ‫עשה‪ ,‬כגון לאכול מצה או להניח תפילין‪,‬‬ ‫–‬ ‫להגביל את עצמם מן האור אשר זהו הדבר‬ ‫הרי מדברים על שליחות שהוטלה על הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הקשה ביותר להם‪ ,‬כי טבע עם קדוש לרוץ‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫ולהתקרב אל הקדושה‪ .‬הוא אמנם מדבר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫מהות‬ ‫האדם לעשות מצות ה'‪ ,‬והרי זה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולהואדברי‪‬‬ ‫תמיד‪ ,‬היהודי‬ ‫הקדושה‪,‬כראוי‬ ‫אבל כך‬ ‫בעניןלבטוח‬ ‫המלאכים ממש‪ .‬המלאכים מקיימים אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫שהם עושים‪.‬‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקמה‬ ‫הקב"ה‪ .‬זה‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד של‬‫שליחותו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬הוא רוצה‬ ‫מול לו לא‪,‬‬ ‫להתקדם‪,‬נחו‪‬‬ ‫ואומרים‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫רוצה‬ ‫חג‬ ‫תעשה‪,‬‬ ‫לא הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬‫קיום מצות‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫כשמדברים על‬ ‫אבל‬ ‫האד‪ ‬רוצה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לא‪ ,‬הוא‬ ‫ואומרים שלוהרי‬ ‫לכ‪ ‬פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהמשהו‬‫לדבר‬ ‫פעם‬ ‫כל‬ ‫לא‪.‬‬ ‫לו‬ ‫ואומרים‬ ‫למחרפיו‬ ‫להשיב‬ ‫שהואא‪ ,‬דבר‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬תעשה‬ ‫שב ואל‬ ‫הואעליו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫מדברים‬ ‫הלא‬ ‫שאינו קיים אצל המלאכים‪ .‬אי אפשר לומר להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שהאדם עוצר ומתאפק‪ ,‬הוא עושה עבודה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫למלאך‪ :‬יש לי ציווי בשבילך‪ .‬מה? אל להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫גדולה‪ ,‬כי הוא פועל היפך טבעו ומהותו‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫תעשה כלום‪ .‬אם אינו עושה כלום ‪ -‬אינו‬ ‫ואז הוא עולה ומתעלה‪ ,‬ויש על זה שכר‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫מיוחד‪.‬ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מלאך‪ .‬מהות הלא תעשה היא שכיון כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שהאדם יש לו גוף‪ ,‬כשאומרים לו אל מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫התורהעליה‪‬‬ ‫שבמצוותונוסי‪‬‬ ‫על הישנות‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫הסגולי‬ ‫תעשה‪ ,‬קשה ומר לו לציית‪ ,‬ודבר זה אינו נחזורהכוח‬ ‫אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫המלאכים‪.‬‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהאצל‬ ‫שייך‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫ב'שם משמואל' )כי תבוא תרע"ט( אומר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫דבר נפלא‪ .‬הוא מביא מהרמב"ן שהמצוות‬ ‫יסוד נפלא הוא‪ ,‬אור חדש המאיר כאן‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫היסודבעל‬ ‫הק'‪.‬רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫בזה סיבה טבעית‬ ‫אין אני‬ ‫הן סגוליות‪ ,‬כי מה‬ ‫הוא שעל‬ ‫למדנוהחיים'‬ ‫כבר ה'אור‬ ‫בדברי‬ ‫חלב ייכרת‪ ,‬והמשלח את הקן‬ ‫שהאוכל ֵ ֶ‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשיהיה יותר‬ ‫לא נאמר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מצוות עשה‬ ‫קיום לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫ידי‬ ‫כדאיתא‬ ‫אי‪‬‬ ‫לבנים היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪ ‬יזכה‬ ‫ימים או‬ ‫השאלה‬ ‫יאריך‬ ‫כמהמה'אור‬ ‫וכמה‬ ‫עצוםפיהוא‬ ‫חידושנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מהמלאכים‪.‬‬ ‫גבוהעבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כח נעלם‬ ‫רוצה‬ ‫להיות יש בהן‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬שהמצוות‬‫מדרש‪ ,‬אלא‬ ‫פירושו שתעלו‬ ‫גשמיי‪ .‬בצרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שקדושים תהיו‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫החיים' הק'‬ ‫משהוא‬ ‫סגוליי אשר בלתי מובן לשום אדם איך‬ ‫למעלה מהמלאכים‪ ,‬וה'אור החיים' הק'‬ ‫הוא הדבר הזה‪ .‬הוא כותב שם שאפשר‬ ‫אומר‪ :‬תעשה חשבון של אחד ועוד אחד‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫הכוח הסגולי שבעבירה‬ ‫למצוא כעין זה במציאות הגשמית‪ ,‬ולמשל‪,‬‬ ‫האבן‪ ,‬יש לה את שימושה הגלוי ונראה‬ ‫אומר ה'שם משמואל' שלפי זה צריך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להבין גם בענין לא תעשה‪ ,‬שכאשר האדם‬ ‫לעין‪ ,‬והוא ‪ -‬לבנות אתה בנין‪ ,‬אך יש כמו"כ‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עובר על לא תעשה‪ ,‬הוא מפסיד בשני‬ ‫אבנים שיש להן כח נעלם‪ ,‬כגון מגנט‪ ,‬שחוץ‬ ‫מהכוח הפשוט שיש לו‪ ,‬יש לו גם כח נעלם‬ ‫אפנים‪ ,‬הראשון שהוא מתגשם ומתרחק‬ ‫למשוך אליו את המתכות‪ .‬אפשר לראות‬ ‫איזה כח נעלם מצד הרע‬ ‫יש‬ ‫ש‬ ‫והשני‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫‪,‬‬ ‫מה'‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שימושם‬ ‫לזכותאשר‬ ‫לזכות‬ ‫זאת גם לגבי המאכלים‬ ‫ובטחון מפני שנתדבק ברע‪.‬‬ ‫שבא אליו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫מאכלים‬ ‫הרגיל הוא להזין את האדם‪ ,‬אך יש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫חולאים‪.‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שגילו שיש להם כח נעלם לרפאות‬ ‫על פי זה מבאר ה'שם משמואל' מה‬ ‫אי אפשר להבין למה‪ ,‬אבל מציאות היא‬ ‫דאיתא בגמרא )סנהדרין כא‪ ,‬ב( גבי שלמה‬ ‫שיש להם כוחות נעלמים‪ .‬והרי בכל עת‬ ‫שאמר‪ :‬אני ארבה ולא אסור‪ .‬התורה‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫המלך‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫הקב"ה בורא רפואות ומגלה כי עוד ועוד‬ ‫להרבות לו נשים פן יסירו‬ ‫הי"ו ראטה‬‫למלך‬ ‫ליפא‬‫אסרה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫לחולאיםהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫דברים פשוטים מועילים‬ ‫לבבו מדרך ה'‪ ,‬אבל הוא אמר‪ :‬אני ארבה‬ ‫אומר ה'שם משמואל'‪" :‬כן אלפי אלפים‬ ‫ולא אסור‪ .‬ובסוף טעה והקב"ה הוכיחו על‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫ולכאורהכ"ג‬ ‫בהן כח‬ ‫פרשת שיש‬ ‫במדבר‬ ‫שלישיהמצוות‬‫פעמים ככהיו‪‬סגולת‬ ‫טעה‪ ,‬הרי חכם‬ ‫במה‬ ‫ייפלא‬ ‫כך‪.‬‬ ‫נעלם גדול מאוד למעלה ממסתרי הטבע"‪.‬‬ ‫היה מכל אדם‪ .‬אך התשובה היא שלפי‬ ‫הסדר הגלוי‪ ,‬הגיע שלמה המלך עד סוף‬ ‫יש שני דברים שקורים לאדם כשהוא‬ ‫החשבון וצדק בזה שלפי החשבון לא יקרה‬ ‫מקיים מצוה‪ ,‬הדבר הראשון שהמצוה‬ ‫לו כלום‪ .‬ובלשון ה'שם משמואל'‪" :‬בודאי‬ ‫מתקנת את דעתו ומיישרת את מעשיו‪ ,‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כך היה הדבר ברור כמו ששפט את טבעו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫)פ"ד‬ ‫תמורה‬ ‫בנוגעהלכות‬‫הבטחו‪ ‬סוף‬ ‫נחיצות הרמב"ם‬ ‫כלשון‬ ‫וכוחות נפשו‪ ,‬אבל באמת לא כך היה כי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬הבין את‬ ‫מולהאלוקים‬ ‫הנעלם כראוי‬ ‫שבמצוות‬ ‫הכוח לבטוח‬ ‫הי"ג( שהן עצות מרחוק לתקן הדעות אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬יכול האדם‬ ‫נעסוקמצוה‬ ‫לכבודכלשבועות‬ ‫המעשים‪ .‬בכל‬ ‫וליישר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬נעלם זה‬ ‫את מול‬ ‫מקומה‪ ,‬וכוח‬ ‫שהואידענחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫דרכה והוא‬ ‫הריטוב‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬יותר‬ ‫אותו לאדם‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעהופכת‬ ‫הבטחו‪‬שהיא‬ ‫להבין‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ומעתההאד‪‬‬ ‫מכל שכן‬ ‫שהביאו‪ ,,‬שהרי‬ ‫לכ‪ ‬פשוטה‬ ‫הסיבה למה‬ ‫הביאו‬ ‫מפחיתת‬ ‫יותר‬ ‫ממנו‬ ‫פחותים‬ ‫לאנשים‬ ‫נתינה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬בהן משום‬ ‫המצוותיו‪‬שיש‬ ‫כגון כל‬ ‫השבועות הוא‬ ‫לאחרים‪ ,‬שפועלות באדם לעשות אותו להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫טיפה בערך ים הגדול עד כמה צריך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫נותן‪ .‬ואפילו החוקים‪ ,‬הלא יש בהם את להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להזהר"‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הנקודה שהופכים את האדם לכנוע כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לרבש"ע‪ .‬וכן כשהאדם לומד תורה‪ ,‬הוא‬ ‫השפעת הכוח הסגולי לא תמיד‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬מה נקרא‬ ‫ברוחניות‪,‬ורואה‬ ‫דרכי הקב"ה‬ ‫להצליח‬ ‫לומד שם‬‫כלי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫נראית לעין‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודדברים‬‫ועלינואלה הם‬ ‫חושך‪ .‬כל‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬נקרא‬ ‫אור ומה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שמעתי ממו"ח שליט"א כפי ששמע‬ ‫להשתמש‬ ‫האדם‪ ,‬זה מקרבו‬ ‫אותנו אי‪‬‬‫מגביה את‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫נגלים‪ .‬זה‬ ‫רבי אברהם יוסף‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שליותר‬ ‫הגה"צ‬ ‫לקבל‬ ‫מהנהג‬‫לרבש"ע‪ ,‬בכל כך הרבה אופנים שאפשר כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫רוזנבלום זצ"ל ראש ישיבת שערי יושר‪.‬‬ ‫להבינם‪ .‬אבל יחד עם כן צריך האדם לזכור‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אנישל הגאון כשהיה‬ ‫הלה סיפר שבערובמהימיו‬ ‫בעל באדם‪,‬‬ ‫לפעול‬‫רבינו‬ ‫בהקדמתעצום‬ ‫כבר למדנו‬ ‫המצוות יש כח‬ ‫שבכל‬ ‫כבר קרוב לגיל תשעים וגופו תשוש וחלוש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהן כל‪-‬כך‬ ‫הבטחו‪‬המצוות‬‫לשערנעלם‪.‬‬‫הלבבות הזה‬ ‫והכוח‬ ‫היא‪:‬בלבד‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ועבודה‬ ‫תורה בה‬ ‫אלא לדו‪‬‬‫בחייושצרי‪‬‬ ‫ואין לו‬ ‫השאלה‬ ‫כמה ממה‬ ‫וכמה‬ ‫פי חוץ‬‫נחו‪‬ולכן‬ ‫עמוקות‪,‬‬ ‫וכל‪-‬כךהבטחו‪‬‬ ‫גבוהות‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬להחנות‬ ‫רוצה‬ ‫מקום‪ ,‬וכשניסה‬ ‫לאיזהלהיות‬ ‫הסיעו פעם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬‫ומגביהות את‬ ‫נגד היצר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫כוחות‬ ‫משהואבהןנחו‪‬‬ ‫שיש‬ ‫את המכונית‪ ,‬הראה לו הגאון בידיו שלא‬ ‫האדם‪ ,‬יש בהן גם כוחות סגוליים שהם‬ ‫יחנה שם בשום אופן‪ .‬הנהג לא הבין והגאון‬ ‫נותנים לאדם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫טעות מוחלטת היא ומקורה ביצר הרע‪.‬‬ ‫הסביר לו שיש שם מראה אסור‪ .‬ואז הוסיף‬ ‫האדם מונה וסופר ‪ -‬כך וכך מצוות יש לי‪,‬‬ ‫ואמר‪ :‬בגיל שלי ובמצב שלי‪ ,‬כבר אין לי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כך וכך זכויות יש לי‪ .‬אך השאלה היא מה‬ ‫מה לפחד‪ ,‬אבל זה לא טוב לנשמה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הבסיס שעליו אתה מניח את המצוות? האם‬ ‫אתה מניחן על יהודי קדוש או שאתה‬ ‫יש שהאדם חושב‪ :‬לא‪ ...‬אל תדאג‪ ...‬אני‬ ‫מניחן על אדם שאינו בכי טוב? הצעקה‬ ‫עכשיו בכלל לא‪ ...‬אין שום בעיה‪ ...‬האמת‬ ‫ומשפחתו היכל"ו יום לרבש"ע צריכה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שהאדם צועק‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫כל‬ ‫הר"רללא‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫שכל הדיבורים האלה לזכות‬ ‫מופרכים‬ ‫ובטחון דגש גדול על המצוות לא תעשה‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להיות עם‬ ‫פטרוןממה‬ ‫ספק‪ ,‬אבל נניח‪ ...‬יש הרבה מעבר‬ ‫החיים' הק' כותב בפרשה זו על‬ ‫ה'אורובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬סגולי‬ ‫שרואים ומרגישים‪ .‬יש איזה כח‬ ‫'ונצעק' שבכל יום צריך האדם להתפלל‬ ‫שעלול להזיק לנשמה‪.‬‬ ‫לרבש"ע שיצילנו מיצרו האורב אותו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫להפילו בעבירות‪ ,‬כי שם מתחוללת‬ ‫הכוח הסגולי שבמצוות לא תעשה‬ ‫ראטה‬ ‫המלחמה היותר גדולה‪ .‬ולכן מדה טובה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ומדה טובה מרובה‪ ...‬הנה על גבי זה באו‬ ‫מרובה‪ .‬השכר שהאדם מקבל כאשר הוא‬ ‫חז"ל ואומרים לנו‪ :‬ישב אדם ולא עבר‬ ‫עצמו מהעבירה‬‫'תשפ"ב‬‫ומונע האת‬ ‫בחוקותי(על– יצרו‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מתגבר‬ ‫עבירה‪ ...‬עליך לדעת שכוח סגולי נכנס בך‪.‬‬ ‫הוא רב ועצום‪.‬‬ ‫זה לא רק שנזכרת מהקב"ה‪ ,‬זה לא רק‬ ‫שתקבל שכר‪ ,‬אלא התרוממת‪ ,‬ולעולם לא‬ ‫גודל ההזדמנות להתאפק מעבירה‬ ‫תוכל להבין כמה התרוממת‪ .‬לאו דוקא‬ ‫אכן האדם צריך שיוכל לומר לעצמו כל‬ ‫שתוכל להרגיש זאת‪ ,‬כי זה מתבטא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫פעם שהוא עומד בפני נסיון לעבור על לא‬ ‫שהתורה‬ ‫גבוהים‪ .‬לפני‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫במושגים יותר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫תעשה‪ :‬הלא מדובר עכשיו בלא תעשה‪ ,‬לא‬ ‫אי‪‬‬ ‫עוסקת בתוכחה‪ ,‬היא אומרת‪ :‬הבה ואודיע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ובישיבה דברי‪‬‬ ‫בסוכה‪ .‬בוודאי‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח מצה‬ ‫אי‪ ‬באכילת‬‫רק‬ ‫לך מה השכר שתקבל על מצוות עשה‪ .‬אך‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬אבל צריך‬ ‫מול את זה‪,‬‬ ‫אומרים‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא איך‬ ‫מכפי להיזהר‬ ‫צריך‬ ‫כל זה רק למצוות עשה‪ .‬עכשיו אדבר אתך‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪‬לעקור‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הריצריכים‬‫פשוטה‪,‬כי שאנו‬ ‫לכ‪‬הנקודה‪,‬‬ ‫הסיבה את‬ ‫לקלוט‬ ‫על שכר יותר גבוה שאותו תקבל עבור‬ ‫חביבות‬ ‫יש‬ ‫בוודאי‬ ‫היסוד‪.‬‬ ‫זה‬ ‫טעויותינו‪.‬‬ ‫את‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שייך רק‬ ‫הדי‪‬אשר הוא‬ ‫לא יו‪‬‬ ‫תעשה‪,‬‬ ‫מצוותהוא‬ ‫השבועות‬ ‫קיום‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מיוחדת במצוות עשה‪ ,‬בפרט אלה שבאות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ספרים א מבואר‬ ‫להשתמש בבכל‬ ‫עלינו למלאכים‪.‬‬ ‫כ‪‬לך ולא‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מזמן לזמן ומברכים עליהן שהחיינו‪ ,‬אבל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬והה"א‬ ‫לעורר מהוא"ו‬ ‫כדי יונקות‬ ‫שהמצוותלנועשה‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫יונקות‬ ‫לפעמים האדם צריך להזכיר לעצמו‪:‬‬ ‫לנו‬ ‫עשהנת‪‬‬ ‫והמצוות‬ ‫הקב"ה‬ ‫הוי"ה‪ ,‬אכ‪‬‬ ‫דיננושםלטובה‪.‬‬ ‫השניה של‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪‬שהן באות‬ ‫הראשונה‪ ,,‬הרי‬ ‫עכשיו נעשה הבירור בין אור וחושך‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫והה"א ברוחניות‬ ‫מהיו"דלהצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫עכשיו אני מקיים דבר שאינו שייך‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מצות‬ ‫מקיים‬ ‫כשהאדם‬ ‫גבוה‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫ממקום‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫עשה‪ ,‬הוא מברר אור וחושך ומנהל נחזור‬ ‫למלאכים‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שהוא‬ ‫השכר‬ ‫אי‪‬‬ ‫אבל‬ ‫מלמדתעםאותנו‬ ‫יצרו‪.‬‬ ‫גדולה‬ ‫התורה‬ ‫מלחמה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אף בפרשת יתרו על הפסוק ואתם תהיו‬ ‫בעוה"ז בקבלו כלים להשיג דברים‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מקבל‬ ‫החיים'‬ ‫'אורלעצמי‬ ‫קדוש‪ ,‬ה‬ ‫וכשאני‬ ‫וגוי לי‬ ‫לי מי‬‫כהנים‬ ‫ממלכת אני‬ ‫ליא‪ ‬אי‪‬‬ ‫הוא גדול עד מאוד‪ ,‬ואינו יכול לקבלו‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫להודיע שאנו גבוהים‬ ‫מה אני‬ ‫הק' מסביר שהתכוון‬ ‫על‪-‬ידי שום מצות עשה‪.‬‬ ‫מן המלאכים‪ ,‬והפירוש הוא כך‪ :‬ידועה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪‬‬ ‫היא‪ :‬יכול‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה אשה‬ ‫הצדיקיםלדו‪‬‬ ‫שילוד‬ ‫השאלהשל שצרי‪‬‬ ‫אמרתם‬ ‫וכמה‬ ‫כמה שניתן‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫אנשים‬ ‫הבטחו‪ ‬אצל‬ ‫ה' מחשבה‬ ‫עבודת‬ ‫מהלך‬ ‫של יש‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪ ‬גבוה‬ ‫להיותלמקום יותר‬ ‫ולעלות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ ‬עצמו‬ ‫לזכך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מצוות עשה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫באמצעות‬ ‫בנוגע‬ ‫עבירות‬‫נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לפצות על‬ ‫א‪ .‬ראה בהקדמת תיקוני זוהר הק' דף יא‪ ,‬א ובמפרשים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫עומד במקום יותר גבוה מהמלאך‪ .‬אם‬ ‫מהמלאך‪ ,‬אבל בדרך כלל האדם הפשוט‬ ‫ה'אור החיים' הק' מסביר בפסוקי התורה‬ ‫אומר לעצמו‪ :‬נכון‪ ,‬יש צדיקים יחידי סגולה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהשכר ההתאפקות על עבירה הוא להיות‬ ‫שזיככו את עצמם והתעלו יותר מהמלאכים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫במקום יותר גבוה מהמלאך‪ ,‬אין זה אלא‬ ‫שכאשר האדם מתאפק מלעבור עבירה‪,‬‬ ‫עד שאין להם יותר לא יצר הרע ולא שום‬ ‫פנייה בעבודתם‪ ,‬אבל אני? אינני בקטגוריה‬ ‫הוא מתעלה למקום יותר גבוה מהמלאך‪.‬‬ ‫זו בלבד‪ ,‬ולוואי שלכל הפחות אתקשר‬ ‫מצוות לא תעשה ממצוות‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאיש יותר‬ ‫ב‪ ‬הן‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫ה'אור‬ ‫הר"ר‬ ‫לדבריאליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לאותם יחידי סגולה‪ .‬אך‬ ‫האדם עומד בפני קיום מצוות לא‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫עשה‪ ,‬ו‬ ‫למושג‬‫פטרון‬ ‫החיים' הק' כל אחד יש לו נגיעה‬ ‫בכל יום בכל‪-‬כך הרבה אופנים‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תעשה‬ ‫זה של 'להגיע למקום יותר גבוהפטרו‪‬‬ ‫מהמלאך'‪,‬‬ ‫וכשהאדם יודע שאז הוא עושה עבודה‬ ‫ויש לו גם הגדרה ברורה ומשנה סדורה מתי‬ ‫שהיא יותר גבוהה מעבודת המלאכים‪ ,‬הוא‬ ‫לחשוב כך‪ .‬כשאני עומד בפני נסיון לעבור‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מקבל את החיות והכוח להתגבר‪.‬‬ ‫על מצות לא תעשה‪ ,‬ואני מתאפק‪ ,‬אני‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫ליל שישי‬ ‫מדור‬ ‫שיעורי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫אלול תשפ"ג‬ ‫אמונה י"ד‬ ‫מדור תבוא‬ ‫ליל שישי פטרון‬ ‫פרשת כי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫טבילה בתוך עבודת הימים הבאים עלינו לטובה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הרי זה מוחק את עוונותיך הראשונים‬ ‫טבילה בזיעת המצוה‬ ‫ומטהר אותך לגמרי‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ראה הרה"ק‬ ‫במדבר רבי‬ ‫ברחוב‪,‬פרשת‬ ‫בלכתושלישי‬ ‫פעם יו‪‬‬ ‫מבשרי אחזה אלו‪-‬ה‬ ‫אברהם אביגדור נחום מסטריקוב זיע"א‬ ‫)יומא דהילולא דיליה בט"ז אלול( יהודי מוביל‬ ‫אם מתבוננים‪ ,‬האדם יכול לראות את זה‬ ‫את אביו הישיש בכסא גלגלים ודוחף אותו‬ ‫בעצמו‪ ,‬בבחינת מבשרי אחזה‪ .‬הן באים‬ ‫במעלה הרחוב כשהוא נוטף אגלי זיעה‪,‬‬ ‫ניגש אליו ואמר לו‪ :‬המלאכים טובלים בנהר הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫עכשיו ימים כה טהורים ומאירים‪ ,‬ולאדם יש‬ ‫זכרונות של הרגשים שהיו לו בזמנים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אבל‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫במקוה‪,‬‬ ‫החסידיםבנוגע‬ ‫טובלים‬ ‫נחיצות הבטחו‪‬‬ ‫די‪-‬נור‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫מיוחדים בהם ריחף טפח מעל הקרקע‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫הטבילה שאתה טובל בזיעת המצוה‪ ,‬הרבה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬ולא תמיד‬ ‫מוללהלחם‬‫מנסה‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח הרע‬ ‫אי‪‬‬ ‫אמנם היצר‬ ‫נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שבועותבעיני‪.‬‬ ‫מוצאת חן‬ ‫לכבוד‬‫יותר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שיהיו‪ ,‬אבל‬‫דברי‪‬‬ ‫מולרוצים‬ ‫נחו‪‬שהיו‬ ‫שהוא‬ ‫הם כפי‬ ‫מכפי‬ ‫ההרגשים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫השנה ושל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ראשהאד‪‬‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬ימי‬ ‫של עבודת‬ ‫במהותהלכ‪‬‬ ‫דיבור רב איכות הוא היורד לחדריא בטן‪ .‬הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫משהוא נעילה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר תפילת‬ ‫הכיפורים ושל‬ ‫להצליחיוםברוחניות‬ ‫עבודת‬ ‫מה מטהר את‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫האדם? בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫מרומם את‬ ‫כ‪‬מה עלינו‬ ‫בשמחת‬ ‫הריקודים‬ ‫ושל‬ ‫הכיפורים‪,‬‬ ‫ביום‬ ‫האדם? הרעיון של הטבילה במקוה על פי להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫תורה כאשר האדם עוזב את הכל ורוקד עם‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫המבואר בראשונים הוא שהאדם יבטל את כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫התורה ועם נותנה בלי שום חשבונות‪ ,‬היא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫עצמו לגמרי‪ .‬בתוך המים אין האדם יכול‬ ‫פועל יוצא של כל‪-‬כך הרבה מצוות‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להיטהר‪.‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬לאדם‬ ‫הקב"ה נתן כח‬ ‫לחיות‪.‬להצליח‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫שהקב"ה נותן לנו בחודש זה‪ ,‬כי בזה הוא‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד גבוה‬ ‫שאתה עולה‬‫ועלינו‬ ‫לא רק‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬פירושו‬ ‫להיטהר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬פנימה‬ ‫את עצמו‬ ‫הישנות‬ ‫להשליך‬ ‫לאדםעל‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫מסייע לו‬ ‫להשתמש‬ ‫מוחק אי‪‬‬ ‫דברים ישנים עד‬ ‫מלמדת גםאותנו‬ ‫התורה אלא אתה‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫בהירות‪ .‬מקום אחר‪ ,‬וזה‬ ‫יותר באיזשהו‬ ‫כאן ולא‬ ‫ולהיות‬ ‫שאין נשאר מהם זכר‪ .‬איך עושים את זה? כדי לקבל‬ ‫מה שמטהר את האדם באופן נפלא‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אומר הקב"ה‪ :‬הבה ואסביר לך‪ .‬כשאתה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלולרביע‪,‬‬ ‫למחצהרבינו‬ ‫לשליש‬ ‫בהקדמת‬ ‫המצוה‬‫למדנו‬ ‫כברלתוך‬‫נכנס‬ ‫לישב בשלווה‬ ‫האדם מבקש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫שכר‪ ,‬אבל אם‬ ‫הבטחו‪ ‬זה‬ ‫מקבל על‬ ‫לשער‬‫שאתה‬‫הלבבות‬ ‫נכון‬ ‫אצלו יום‬ ‫אי‪‬‬ ‫סדר‪ ,‬היא‪:‬‬ ‫של בה‬‫לדו‪‬‬‫תכונה‬ ‫שנולד עם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫מי‬ ‫זיעה‪ ,‬אזי‬ ‫וכמה‬ ‫ונוטף כמה‬ ‫כולך‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫נכנס ה'בו כל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אתהעבודת‬ ‫של‬ ‫אוכל‪ ,‬הוא‬ ‫רוצה‬ ‫להיותכשהוא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫זה לילה‪,‬‬ ‫יום‪ ,‬לילה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הנקודה היא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעהמצוה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בתוך‬‫משהוא טובל‬ ‫אתה‬ ‫אוכל‪ ,‬כשהוא שותה הוא שותה‪ ,‬ועכשיו‬ ‫שכיון שהמצוה עוטפת את כולך‪ ,‬אתה‬ ‫כשמגיעים לימים כאלה‪ ,‬מערערים אותו‬ ‫מתבטל אליה לגמרי‪ ,‬ואם אתה עושה כן‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫כאן איזה ענין רוחני‪ .‬אך נדבר אי"ה אחרי‬ ‫קצת‪ .‬כאן הוא צריך לומר סליחות מאוחר‬ ‫הימים טובים‪ .‬אני עורך חתונה עכשיו ולא‬ ‫בלילה וכאן הוא צריך לומר סליחות לפנות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רוצה לשמוע משום דבר‪ .‬הם דברים מאוד‬ ‫בוקר‪ ,‬והוא מרגיש שמפריעים לו מלימודו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫חשובים‪ ,‬אבל נדבר עליהם אחרי הימים‬ ‫טובים ואז נטפל בהם‪ .‬אין לי עכשיו מקום‬ ‫ומסדר יומו‪ ,‬ובכלל‪ ,‬מכריחים אותו לעמוד‬ ‫זמן רב על הרגליים ולהידחף בין אנשים‪,‬‬ ‫בנפשי לשאת את כל אלה‪ .‬עכשיו אני רוצה‬ ‫ועוד הוא צריך להטיף זיעה‪ .‬מילא אם זה‬ ‫בתשוקתי לרבש"ע ‪ -‬מלוך‬ ‫עצמיהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לטבול את‬ ‫אליעזר בן‬ ‫סתם‬ ‫הר"ר‬ ‫עכשיו‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אבל‬ ‫קורה בגלל אפיית מצות‪,‬‬ ‫העולם כולו בכבודך‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה כל‬ ‫מדור על‬ ‫פטרוןבגלל‬ ‫בגלל שהמזגן לא עובד כמו שצריך או‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אכן כן‪,‬‬ ‫הצפיפות הגדולה?! לא נוח לו‪.‬‬ ‫אם מדובר באיזו בעיה רוחנית שיש לך‬ ‫כשהאדם רוצה להיכנס לעולם זה של חוסר‬ ‫‪ -‬אדרבא! תכניס אותה לפירוש המילות‬ ‫נוחות‪ ,‬הוא יכול למצוא רשימה ארוכה של‬ ‫של התפילה‪ ,‬תן לה לתת לך את הנשמה‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫דברים בלתי נוחים לו‪ .‬וזה באמת כך‪.‬‬ ‫טובים‪ .‬וכשהאדם זוכה‬ ‫ראטה‬ ‫הגווןהי"ו‬ ‫לימים‬ ‫ואת ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫בכלל"ר לא‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫כשהוא צם ביום הכיפורים‪ ,‬זה‬ ‫לטבול את עצמו בתוך המצב מבלי לעסוק‬ ‫פשוט‪ .‬הן לא תמיד קל לו להחזיק ראש‬ ‫שהוא נעשה‬ ‫איירלאה די‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫דבר כ"ג‬ ‫)בחו"ל בשום‬‫במדבר ועוד‬ ‫פרשת הרגשיו‪,‬‬ ‫לעורר את‬ ‫יו‪ ‬לו‬ ‫שלישי‬ ‫ולא תמיד קל‬ ‫מחובר למצוה‪ ,‬אלא הוא זוכה גם למחילה‬ ‫יש לפעמים שראשו דופק בחזקה‪ .‬וכן הזמן‬ ‫סליחה וכפרה‪ ,‬כי לטבילה זו כח יש‬ ‫גורר עמו טרדות רבות‪ ,‬טרדות של ערב‬ ‫למחוק עוונות‪ .‬הקב"ה אומר‪ :‬מוחל וסולח‬ ‫יו"כ ושל ערב סוכות וכן הלאה‪.‬‬ ‫אני‪ .‬אני מוחק עוונות ישנים‪ ,‬אבל בשביל‬ ‫במקוה‪ – .‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫צריך לטבול‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪‬‬‫זה‬ ‫רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אכן באים אל האדם ומדברים אתו‬ ‫אין פרה בלי אורייתא‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫תחילה בסגנון של חכמת חיים‪ .‬אומרים לו‬ ‫להיפגש עם‬ ‫מול היה‬ ‫נחו‪ ‬נוהג‬ ‫מסטריקוב‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הרבישהוא‬‫מכפי‬ ‫כך‪ :‬תראה‪ ,‬נמצאים כעת עובר לעשייתן‪,‬‬ ‫הגאון רבי דוד פרנקל זצ"ל‪ .‬פעם נפגשו בליל‬ ‫הריפעם‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הולך כל‬ ‫לדברי‪ ‬אתה‬ ‫שלך? האם‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫התכנית‬ ‫מה‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שבת פרשת פרה ודנו בשיטות הפוסקים אם‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬היא‬ ‫על‬ ‫התכנית שלך‬ ‫להתמרמר?הואאםיו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואדרבנן‪,‬‬ ‫ברוחניותהיאיותר‬ ‫דאורייתא או‬ ‫להצליחפרשת פרה‬ ‫קריאת‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלמתנהל בדיוק‬‫להשתמששאינו‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫להתמרמר על כל מה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אבלג‪‬זה שאי‪‬‬ ‫ברור שלא‬ ‫הרביבגשמיות‪.‬‬ ‫מסטריקוב‪:‬מה‬ ‫להצליח‬ ‫אמר‬ ‫אתה יכול‬ ‫לעורריומך‪,‬‬ ‫כדי בסדר‬‫לנו רגיל‬ ‫שניתנושאתה‬ ‫כפי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אורייתא‬ ‫בלייתכן‬ ‫ברוחניותולא‬ ‫הצלחה‬ ‫בלי אורייתא‬ ‫כלל‬ ‫יתכן פרה‬ ‫ואםנת‪‬תרצה‬ ‫לנו‬ ‫מאות‪",‬ה‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬כמה‬ ‫לרשימה של‬ ‫להגיע דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫של להיטהר‬ ‫האד‪‬‬ ‫לא יתכן‬ ‫התכוון לומר‪:‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫בלי פרה‪.‬‬ ‫כל‬ ‫בני משפחתך יעזרו לך בזה‪ .‬ואז אע"פ‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫התורה‪ ,‬ולא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לתוך לבטוח‬ ‫עצמו אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫להשליך את‬ ‫מיוסדת על‬‫מבלי‬ ‫שיהיו לך הרגשים של קדושה‪ ,‬תמיד תהיה‬ ‫ללמודשם‪.‬מה‬ ‫תמיד‪ ,‬ועםועלינו‬ ‫שמועילי‪‬אחת כאן‬ ‫טהרה‪.‬ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬‫הישנות‬‫יתכן לעסוק בתורה בלי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫הרגל השניה‬ ‫עם רגל‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הצדיקים יותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫העצה היא שתטבול את עצמך‪ .‬אנו‬ ‫היו משליכים את‬ ‫הראשונים‬ ‫ובכן‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עצמם לתוך המצב מאז תחילת חודש אלול‪.‬‬ ‫אומרים לך קודם לכן‪ :‬זה מה שהולך להיות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני ישנו ולא דיברו‪.‬‬ ‫מה ולא‬ ‫החל מאז לא אכלו‬ ‫בעל עצמך‬ ‫לדעתרבינו‬ ‫לנתק את‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנוצריך‬ ‫כבר‬ ‫עכשיו‪ .‬אתה‬ ‫רובנו אינם במדרגה כזו‪ ,‬אבל כל פעם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫אריכתא‪ .‬והדרך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עשויה‬ ‫לשער‬ ‫מלאכתך‬ ‫הלבבות כל‬ ‫בבחינת‬ ‫קרה‪ .‬לכל‬ ‫אי‪‬‬ ‫מה היא‪:‬‬ ‫תבין בה‬ ‫שיצאת‪,‬לדו‪‬‬ ‫השאלה לבשצרי‪‬‬ ‫שאתה שם‬ ‫כמההאדם‪:‬‬ ‫וכמה‬ ‫שיאמר‬ ‫הבטחו‪ ‬היא‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫כן ה'למעשה‬ ‫לעשות‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬מצוה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות בא לקיים‬ ‫הבטחו‪ ‬כשאתה‬ ‫הפחות עכשיו‬ ‫נפלאים ואני יודע‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ימים‪-‬טובים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫עכשיו בנוגע‬ ‫מגיעים נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫‪ -‬היכנס בחזרה‪ .‬על האדם לקלוט איך‬ ‫שיש דברים רבים שמציקים לי‪ ,‬כאן איזה ענין‬ ‫החודש הזה פועל‪ .‬בכוונה הזיזו אותך‬ ‫של בין אדם לחבירו‪ ,‬כאן איזה ענין כספי‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫אחד בנפש‪ .‬עוד קצת התגברות‪ ,‬ועוד בעיה‬ ‫מהמצוות אנשים מלומדה שלך‪ ,‬כי‬ ‫מתעוררת‪ ,‬ועליו לטפל בה בה על‪-‬ידי עוד‬ ‫כשהאדם אינו במקומו‪ ,‬יש לו בחירה‪ .‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫קצת לימוד‪ ,‬כילד שהולך אל רופא השיניים‬ ‫יכול לבחור אחת משני אלה‪ :‬או לעזוב את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאי אפשר לטפל יותר משתי שיניים בבת‬ ‫אחת‪ .‬אי אפשר‪ .‬הילד לא מסוגל‪ .‬מטפלים‬ ‫הישנים‪ ,‬או לעשות הכל כדי לחזור אליהם‪.‬‬ ‫בחר אפוא בדרך הראשונה‪ ,‬זרום יחד עם‬ ‫בשתיים וקובעים תור לשבוע הבא‪ .‬ובכן‪ ,‬מי‬ ‫המצב ואל תחזור בכוח אל הישנים‪.‬‬ ‫זה"ועושה ממנו סדר‪ .‬לכן זה‬ ‫ומתקדם‪,‬הי‬ ‫שהולךומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫קשה‪ .‬אבל חוץ מלימוד ברציפות‪ ,‬יש‬ ‫ובטחון‬ ‫במים‪ ,‬רק‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫הבה ונתבונן‪ :‬כשהאדם טובל פטרון‬ ‫לעשות מצוה ברציפות‪ ,‬והאדם יכול‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כמו"כ‬ ‫הטומאה‬‫אם כל כולו בתוך המים ‪-‬פטרו‪‬‬ ‫להתחיל משם‪ .‬כשהאדם מתפלל ברציפות‪.‬‬ ‫מסתלקת ממנו‪ .‬אבל אם ידו או ראשו אינו‬ ‫עומדים שעות ארוכות בבית הכנסת‪ .‬זה יכול‬ ‫בתוך המים ‪ -‬אינו נטהר‪ .‬פשוט מאוד‪ .‬אף‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫להיות גם לגבי ריקוד של מצוה‪ .‬בכל‬ ‫כאן‪ ,‬אם האדם עושה מצוה‪ ,‬אבל מוחו אינו‬ ‫ראטה לוקחים את האדם‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫הקיימות‪,‬‬ ‫העבודות‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫דוחף"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫נוכח ‪ -‬אינו נטהר‪ ,‬אבל אם הוא‬ ‫ומצווים אותו לעמוד‪ ,‬והוא לא רגיל בזה‪ ,‬כי‬ ‫עצמו פנימה עם מוחו ‪ -‬הרי הוא נטהר‪.‬‬ ‫'תשפ"ב הוא ברוגז‪,‬‬ ‫הולך מהר‪.‬‬ ‫של– כ"ג‬ ‫ימינו‪ ,‬הכל‬ ‫אייר ה‬ ‫)בחו"ל בעולם‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר יכול‬ ‫פרשת שהאדם‬ ‫שלישי המושג‬ ‫להדגיש‪ :‬עצם‬ ‫יו‪‬‬ ‫וצריך‬ ‫הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו‪.‬‬ ‫לעשות דבר במשך כמה שעות ברציפות‪...‬‬ ‫צריך לדבר על המושג הזה עוד לפני שמגיע‬ ‫ובכן‪ ,‬עליך להבין שהקושי שיהיה לך‬ ‫חודש תשרי‪ .‬אנו מכירים את המושג של‬ ‫כאשר תסתכל על השעון מדי פעם לראות‬ ‫לימוד ברציפות‪ .‬אנו יודעים שזה משנה את‬ ‫יודע‬ ‫וכמהא‪‬זמןהאד‪‬‬ ‫אתה כבר‬ ‫תמיד –‬‫מועילנשאר‬ ‫זמן עוד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כמה‬ ‫האדם לגמרי‪ .‬אבל אנשים אינם אוהבים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫הכביסה‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מהתכנית‪.‬יותר‬ ‫מכונת‬ ‫הואבו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫עומד‪ ,‬חלק‬ ‫לעשותו‪ .‬הם הרבה יותר בקלות יוציאו כסף אי‪‬‬ ‫לעשות תכנית‬ ‫ויסעו לקברי צדיקים מאשר ללמוד כמה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫יכול דברי‪‬‬ ‫ככה‪ :‬אתה‬ ‫כראוי מול‬ ‫אומרתלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬לא ינקה‬ ‫מולאבל זה‬ ‫שעה‪,‬‬ ‫שהוארבע‬‫כביסה של‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬הוא דבר‬ ‫נעסוקברציפות‬ ‫הלימוד‬‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫ברציפות‪.‬‬ ‫שעות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מאוד קשה‪ .‬האדם לומד קצת ומיד מוחו מכפי‬ ‫מספיק‪ .‬תכנית של שעתיים וחצי‪ ,‬היא זו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫כבר חושב על משהו אחר והוא כבר ארוצה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שמנקה‪ .‬האדם צריך לטבול בתוך המצב‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫לקום ולעשות משהו אחר‪ .‬הוא לא רוצה‬ ‫אם הוא מתנגד במוחו למצב ומתרגז על‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬בתוך‬ ‫הוא טובל‬‫אין ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הזמן‪,‬מה‬ ‫שמושך את‬ ‫להצליח‬ ‫החזן‬ ‫ללמוד ברציפות ‪...‬שלוש שעות‪ ,‬ארבע‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫יכול‪.‬‬ ‫לא‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫כבר‬ ‫לעורר‬ ‫אני‬ ‫די!!!‬ ‫חמש כדי‬ ‫שעות‪.‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫שעות‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫המצב‪ .‬תן לעצמך להיכנס אל תוך המצב‪.‬‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלקשה‪ .‬אל‬ ‫האד‪‬‬ ‫להיות לך‬ ‫בסדר‪ .‬מותר‬ ‫הרוחנית‬ ‫קשה לך?‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫כביסה ארוכה‬ ‫להצליח‬ ‫צריכה תכנית‬ ‫הנשמה‬‫כלי‪‬‬ ‫רוצה‪ .‬אני‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שאנילבטוח‬‫מה אי‪‬‬ ‫אמור‪ :‬זה‬ ‫ידיעתו‬ ‫תתרגז‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ונוסי‪ ‬לטבול‬ ‫ולתמיד‪.‬‬ ‫לטבול‪ ,‬עלאחת‬ ‫רוצה‬ ‫מה‬ ‫ללמודלטבול‪.‬‬ ‫הפירוש ועלינו‬ ‫שהאדם צריך‬ ‫זהו תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אכן‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫ולהיטהר‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬מתעורר חלק‬ ‫אותנו‬ ‫לימוד‪,‬‬ ‫מלמדת‬ ‫שעה של‬ ‫התורה רבע‬ ‫אחרי‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫ליל שישי פרשת כי תבוא י"ד אלול תשפ"ג‬ ‫כמטרידים קמ"ז‬ ‫מעבודת ה'‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור‬ ‫אמונה הנראים‬ ‫מדור הדברים‬ ‫להודות על‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לטובה ‪ -‬אתה רואה? זה מה שהביא לנו את כל‬ ‫מה ענין יעקב ולבן אצל ביכורים?‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתוהוא שעברנו את המצב הקשה‪...‬‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ראליעזר בן פיגא‬ ‫הטוב הזה‪ .‬נס‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןאובד‬ ‫הפסוק ארמי‬ ‫ב'מאור ושמש' על‬ ‫כמה טוב שחיכינו זמן רב עד שבאה ישועתנו‪(...‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ה'‪ .‬הוא‬ ‫אבי מביא יסודות גדולים בעבודת‬ ‫והשם יבינהו ויראהו הטובה ההיא )בדומה‬ ‫ללימוד התורה שאמרו עליה חז"ל יגעת ומצאת‬ ‫שואל שם‪ :‬מה באמת הסיבה שדווקא בעת‬ ‫ז"ל מתייגע והקב"ה ממציא לו מציאות(‪,‬‬ ‫פסחהאדם‬‫תאמין‪.‬‬ ‫הבאת הביכורים מזכירים את הפרשה של‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫וגם שכרו הרבה על שהאמין בה' וחשבה‬ ‫לבן ויעקב? מה שייכת יש לה לביכורים?‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"רמכל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בכורים‬ ‫ובלשונו‪" :‬מה נשתנה מצות‬ ‫לו לצדקה‪ ,‬ומי שאין עושה כן ‪ -‬לא טוב‬ ‫עושה‪.‬‬ ‫שארי מצוות התורה‪ ,‬שיהיה צריך להזכיר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫אבינו‪ .‬ומה‬ ‫ליעקבבמדבר‬‫לעשותפרשת‬‫לבןשלישי‬ ‫מה שביקשיו‪‬‬ ‫"והנה יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬עברו עליו עקין‬ ‫גם שאין זה שום נתינת טעם‪ ,‬שמפני כך‬ ‫סגיאין )הרבה תלאות(‪ ,‬שהוכרח לברוח שדה‬ ‫אנו מביאין ביכורים ‪ -‬מפני שניצל יעקב‬ ‫ארם מפני עשו‪ ,‬וגם שם היצר לו לבן בכמה‬ ‫אבינו מלבן‪ ,‬דמה ענין זה לזה‪ .‬וגם הסיפור‬ ‫ענינים‪ ,‬ומרוב צערו דבר יצא מפיו ואמר‬ ‫של יציאת מצרים צריך הבנה‪ ,‬מאי שייכות‬ ‫כמו א‪‬שדרשו‬ ‫האד‪ ‬חז"ל‬ ‫יודע‬ ‫תמיד –‬‫מועיל מה'‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬דרכי‬ ‫נסתרה‬ ‫יש על הבאת בכורים יותר ממצוות אחרות‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שכל‬ ‫לעניני‪‬הגם‬ ‫בנוגעמה היא‪.‬‬‫מצוה זו‬‫הבטחו‪‬‬ ‫טעם של‬‫נחיצות‬ ‫גם‬ ‫לדעת‬ ‫יותרא( על‬ ‫נחו‪ ‬פסוק‬ ‫רבה ד‪,‬‬‫אבל‬‫)קהלת‬ ‫מדרש קהלת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫באי‪‬‬ ‫)ישעיהו מ‪ ,‬כז( למה תאמר יעקב ותדבר‬ ‫המצוות הם גזירת המלך על עבדיו‪ ,‬מכל‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ישראל נסתרה דרכי מה' וגו' ‪ -‬דקאי על‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫טעם"‪.‬‬‫נעסוק‬ ‫יש לה‬ ‫שבועות‬ ‫כל מצוה‬‫לכבוד‬ ‫מקום‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬ונענש על‪-‬ידי זה במכירת‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫יוסף‪ ,‬כמובא בפייט של ראש השנה‪ ,‬אשר‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫פניםעל‬ ‫התלאות בסבר‬‫הואכליו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫מקבל‬ ‫הוי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫על ידי זה נתגלגל הדבר וירד יעקב אבינו‬ ‫להצליח‬ ‫יפות בכל האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫יעקב‬ ‫מאורעות‬ ‫כל‬ ‫באמת‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫למצרים‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לטובה‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלייתברך‬ ‫לבטוח‬ ‫השם‬ ‫הצלחההיה כוונת‬ ‫ברוחניות‬ ‫אבינו ע"ה ‪-‬‬‫מבאר ה'מאור ושמש'‪" :‬והנראה בזה‪ ,‬כלל‬ ‫הרוחניתכן כל‬ ‫ההצלחהלטובה‪ .‬וכמו‬ ‫והיה אחריתם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלמאורעות‬ ‫האד‪‬‬ ‫שהתורה הקדושה באה לפקוח עינים לפני כל‬ ‫אשר יסבב השם לכל אדם ‪ -‬לטובה הם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬יסובבוהו‬ ‫ימי חלדו‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחהאדם כל‬ ‫האדם‪ ,‬לאשר‬‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מאתו יתברך‪ ,‬כי כל מגמתו להיטיב‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ואין לך‬ ‫ועלינו זו לזו‪,‬‬ ‫שונותתמיד‪,‬‬ ‫שאינן דומות‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫תלאות‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫לברואיו‪ .‬אכן‪ ,‬לפעמים ינסה ה' את האדם‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫ושעה מרווחת‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫דחוקהאי‪‬‬ ‫מלמדתשעהאותנו‬ ‫התורהשאין לו‬ ‫אדם‬ ‫אשר ישפיע עליו‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫בטובות‬ ‫העובד ה'‬ ‫אמנם האיש הנבון‪ ,‬אם יביט בעינא פקיחא כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫והאיש ההוא מפני שרצונו בעבדות השם‪,‬‬ ‫על כל מאורעי ומקרי הזמן המתהפכים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫והטובה ההיא ‪ -‬לפי דעתו ידמה שמטרדת‬ ‫חובת‬ ‫הכל הוא‬‫רבינוכיבעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫ולבבו יבין‬ ‫למדנו‬ ‫בעיניו‬ ‫כבריראה‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫מה אני‬ ‫אותו מעבדות השם )ידמה לו לפי דעתו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‪ -‬להיטיב‬‫הבטחו‪ ‬יתברך‬ ‫לשער השם‬ ‫הלבבות מלפני‬ ‫לטובה‬ ‫מפריעה לו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬‫נותן לו‪,‬‬ ‫שהשי"תלדו‪‬‬ ‫ההיאשצרי‪‬‬ ‫שהטובה‬ ‫השאלה‬ ‫בסבר פנים‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫שיקבלם‬ ‫ה' כן ראוי‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודתעל‬ ‫באחריתו‪,‬‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬לקבלה‬ ‫רוצה‬ ‫יישר בעיניו‬ ‫להיות‬ ‫בעבודת ה' שלו(‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬ולא‬ ‫ירדוף לדעת‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בהם‪ ,‬אמנם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יקוץבנוגע‬ ‫משהואואלנחו‪‬‬ ‫יפות‬ ‫)הדבר יתכן כשהאדם מקבל כסף וקרקעות לרוב‪,‬‬ ‫ולבוא על אמיתת טובתו במקרים האלו‬ ‫וכן זה יתכן כשהתברך במשפחה גדולה‪ .‬הקב"ה נתן‬ ‫)האדם מחויב להתבונן ולגלות איך כל דבר היה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חס‬ ‫הוא מתלונן עליו‪ .‬מדוע הוא מתלונן עליו?‬ ‫לו ריבוי טובה‪ ,‬אבל אין הוא מרוצה בזה‪ ,‬כי נדמה‬ ‫כי הוא מרגיש שזה מטריד אותו מתפילתו‬ ‫לו שזה מפריע לו מעבודת ה'‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬מי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ומישוב דעתו ואין נותן לו לממש את‬ ‫שנפל בעסקנות‪ .‬בעצם הוא עושה דברים נפלאים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאיפותיו‪ .‬זה מה שהיה עם יעקב ולבן‪.‬‬ ‫יעקב היה באמצע לקבל ריבוי טובה‪ .‬י"ב‬ ‫אבל כואב לו שזה מטריד אותו מעבודת ה'(‪ .‬וגם‬ ‫בזה צריך שלא יהיה כפוי טובה‪ ,‬ואל יבעט‬ ‫השבטים הוקמו אז‪ ,‬ונולד יוסף הצדיק אשר‬ ‫חלילה בטובת המקום עליו‪ .‬אמנם‪ ,‬נכון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫לשלימותו‪ ,‬ואף הוא עצמו עבד‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאידו זכה‬ ‫ב‪ ‬על‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"רניתן לו‬ ‫אליעזר‪,‬‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫לטובתו‬ ‫הוא שיידע כי הכל הוא‬ ‫עבודה נשגבה עם היחודים שעשה‬ ‫שם ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אף שלפי דעתו הוא מוטרד פטרון‬ ‫על‪-‬ידי זה‬ ‫ובטחו‪ ‬צאן לבן‪ .‬הוא עלה והתעלה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בהיותו עם‬ ‫פטרו‪‬טובות‬ ‫מעבדות השם‪ ,‬ובאם יבקש להוודע‬ ‫מעלה אחר מעלה‪ ,‬ואז בעודו בתוך ריבוי‬ ‫המקום וישתדל על זה )אם יחפש לראות איך‬ ‫הטובה‪ ,‬הקליפה פעלה ללא לאות לגרום לו‬ ‫הוא מתעלה עכשיו דווקא על‪-‬ידי השפע שהוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לומר עכ"פ פעם אחת‪ :‬הלא אני רוצה‬ ‫מקבל ואיך מתקרב על‪-‬ידו לה'(‪ ,‬יפקח ה' את‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫לעבוד את ה'‪ .‬ויעקב אבינו נתפס קצת‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫עיניו ויבין טובתו האמיתית‪.‬‬ ‫בכוונת לבן הרשע באמרו נסתרה דרכי מה'‪.‬‬ ‫גילו לנו חז"ל‬ ‫אבל כך‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"גבזה‪,‬‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫השגה‬ ‫)בחו"ל אין לנו‬ ‫זאתבמדבר‬ ‫היתה כל‬ ‫פרשת‬ ‫הרשע‬‫שלישי‬ ‫יו‪ ‬לבן‬ ‫"והנה גם‬ ‫ואמרו שבגלל כן נמכר יוסף ונתגלגל‬ ‫מגמתו בכל עניניו עם יעקב אבינו להמרות‬ ‫הדברים וירד עם בניו למצרים‪.‬‬ ‫את רוחו ולהטרידו בעסקיו כדי שיבטא‬ ‫בשפתיו ח"ו נגד פני עליון‪ ,‬לבעט טובתו של‬ ‫כעת אומר ה'מאור ושמש'‪ ,‬אומר לך‬ ‫מקום ולחשוב שנתן לו דבר המטריד אותו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬לקרוא‬ ‫בני א‪‬‬ ‫ישראל‬ ‫תמיד –‬ ‫מועיל‬ ‫צריכים‬ ‫פרשה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫איזו‬ ‫מעבודתו‪ ,‬ויעקב אבינו נתפס קצת בכוונת‬ ‫נחו‪‬ישראל‬ ‫בארץ‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ישראל‪.‬יותר‬ ‫לארץבו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫בהכנסם‬ ‫אי‪‬‬ ‫לבן הרשע באמרו לבסוף נסתרה דרכי וגו'‪,‬‬ ‫וכרמים‪ ,‬אתה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בשדות דברי‪‬‬ ‫להתעסק‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬‫יצטרכו‬ ‫אי‪‬‬ ‫וחשש השם יתברך פן בעת שיביא את עמו‬ ‫יודע למה? כי צריך לעשות בירורים‪ ,‬ומי‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬דברים‬ ‫נעסוק שהם‬ ‫שבועותוכרמים‬‫לכבוד שדות‬‫לארץ‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שלומד בספרי תלמידי הבעל שם‪ ,‬יודע‬ ‫חג‬ ‫בוראו‬‫מעבודתהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫האדם‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעמטרידין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שבהתעסקם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬‫לכ‪‬והזריעה‬ ‫הסיבה‬ ‫המוטלת‬ ‫וההשתדלות‬ ‫שהחרישה‬ ‫דמיונםא‪ ,‬הוא‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬שלפי‬ ‫מחמת‬ ‫בטובתו‪,‬יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫‪ -‬יבעטו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהאדם‪.‬‬ ‫חלק יותר‬ ‫מתכלית חיי‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫האדם‪ ,‬הן‬ ‫על‬ ‫לעבודתו יתברך שמו‪,‬‬ ‫עלינו נאות להם‬ ‫כ‪‬דבר בלתי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אדם‪:‬שאי‪‬‬ ‫מה יהיה‬ ‫בני ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שיאמרו מה‬ ‫להצליח‬ ‫הקב"ה‬ ‫חשש‬ ‫רחמי‪ ‬בכורים‬ ‫יתברך להביא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫השם לעורר‬‫צוה כדי‬ ‫שניתנוכן לנו‬ ‫ועל‬ ‫בתורה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לעסוק‬ ‫לבטוח‬ ‫ישראלבלי‬ ‫הצלחהלארץ‬ ‫ברוחניות‬ ‫כאן? באתי‬ ‫כלל‬ ‫ולספר עליהם מה שאירע ליעקב אבינו ע"ה‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫וזריעה‪ .‬למה‬ ‫האד‪‬‬ ‫לחרישה של‬ ‫ההצלחה זמןהרוחנית‬ ‫ותפילה‪ .‬אין לי‬ ‫כל‬ ‫וזהו ארמי אובד אבי ‪ -‬שביקש להטרידו‬ ‫אתה נותן לי שדות וכרמים? לפי דמיונם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שיבעט ח"ו בטובת הבורא ברוך הוא‪ ,‬ועל‬ ‫הוא דבר בלתי נאות להם לעבודתו יתברך‬ ‫מה‬ ‫למצרים‪,‬‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו שירד‬ ‫נענשתמיד‪,‬‬ ‫ונתגלגל הדבר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ידי זה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שמו‪ .‬יש לו בעיה לאדם‪ .‬הוא אומר‪ :‬חשבתי‬ ‫להשתמש‬ ‫נזהר לבל נבעט‬ ‫למען אי‪‬‬ ‫רימה‪,‬אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהוירד מצ‬ ‫וזהו‬ ‫בהירות‪.‬ישראל‪ .‬הדברים‬ ‫לקבל יותר‬ ‫ללמוד בארץ‬ ‫כדי‬ ‫שהולכים‬ ‫שהשפיע עלינו‪ ,‬ולהכיר שהם‬ ‫בטובה אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫האלה אינם בשבילי‪ .‬לכן צוה אותם להביא‬ ‫לטובה האמיתית לא לבלבל מעבודתו‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הטובבעל‬ ‫בהקדמתכלרבינו‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה שאירע ליעקב‬ ‫עליהםאני‬ ‫בכורים ולספר מה‬ ‫ההוא"‪.‬‬ ‫ולהללו על‬ ‫ולהודות לו‬ ‫אבינו‪" .‬וזהו ארמי אובד אבי ‪ -‬שביקש‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪ :‬ברוך‬ ‫בטובתבההבורא‬‫ח"ו לדו‪‬‬ ‫השאלהשיבעט‬ ‫להטרידו‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫אי‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫צדקותו‬ ‫מפני‬ ‫טובה‬ ‫בריבוי‬ ‫שלהבועט‬ ‫הדבר שירד‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫ונתגלגל‬ ‫הבטחו‪ ‬נענש‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬ועל ידי זה‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫למצרים‪ ,‬וזהו וירד מצרימה‪ ,‬למען נזהר‬ ‫ה'מאור ושמש' מדבר בפירוש על נסיון‬ ‫לבל נבעט בטובה שהשפיע עלינו‪ ,‬ולהכיר‬ ‫כזה‪ :‬ריבוי טובה שהאדם מקבל מה' אך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ו‬‫במדבר‬ ‫(בא״י)תבוא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת כי‬ ‫אך הקב"ה אומר לו לאדם‪ :‬אתה רוצה‬ ‫שהם לטובה האמיתית לא לבלבל‬ ‫להיות מוצלח או לעבוד אותי? אם אתה‬ ‫מעבודתו‪ ,‬ולהודות לו ולהללו על כל הטוב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רוצה לעבוד אותי‪ ,‬מדוע אתה מתנגד‬ ‫ההוא"‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעבודת ה' שאני נותן לך? נתתי לך שדה‬ ‫ונתתי לך גמרא ונתתי לך אשה וילדים‪ .‬וכל‬ ‫ואמרת אליו שאינך כפוי טובה‬ ‫פעם אני נותן לך מצוה אחרת לקיים‪,‬‬ ‫ה'מאור ושמש' מוסיף‪" :‬וזהו שכתב‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו נותן לך‪ ,‬הן אלה שיזככוך‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫טובה‪ ,‬בן פיגא‬ ‫והמצוות שאני‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫כפוי‬ ‫רש"י ז"ל‪ :‬ואמרת אליו ‪-‬לזכות‬ ‫שאינך‬ ‫ובטחוןאלי‪ .‬ולא די שלא תתרגז עליהן‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ויקרבוך‬ ‫ובכל דרכיך דעהו ‪ -‬הגם שאתה מושפע‬ ‫ובטחו‪ ‬אתה להתבונן בהן ולחשב אלו‬‫אלא מצווה‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫מכל טוב כנ"ל"‪ .‬כוונת רש"י לומר שיש‬ ‫טובות יוצאות מהן‪ ,‬ואז יתגלה לך מדוע‬ ‫נסיון מיוחד לבעוט בטובתו של הקב"ה‪ .‬אנו‬ ‫לתיקון נשמתך אתה זקוק לרשימה זו של‬ ‫שהאדם הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬‫תמיד לומדים בטעם הביכורים‪,‬‬ ‫מצוות דווקא‪.‬‬ ‫נוטה לשכוח להודות‪ ,‬ולכן צותה אותו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫התורה להביא ביכורים לבל ישכח‪ .‬אך‬ ‫אור מופלא הוא ויכול להאיר לו לאדם‬ ‫ה'מאור ושמש' חידש לנו שיש בעיה יותר‬ ‫במהלך היום‪,‬‬‫'תשפ"ב‬ ‫שעובריםה עליו‬ ‫–‬ ‫הקשייםכ"ג אייר‬‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל בכל‬ ‫בטובת‬‫במדבר‬‫פרשתבועט‬ ‫שהאדם‬ ‫שלישי‬ ‫קשה מזו‪ ,‬יו‪‬והיא‬ ‫כי כל קושי הוא או מצות לא תעשה או‬ ‫השי"ת כי נדמה לו שזה מפריע לו‪ .‬אין הוא‬ ‫מצות עשה‪ ,‬וכאשר יבין האדם שעכשיו‬ ‫רוצה ללמוד בשבת אחר הצהריים אבות‬ ‫הקב"ה בחר בשבילו את המצוה הנכונה לו‬ ‫ובנים‪ ,‬כי יש לו הספק בלימודו וזה גוזל לו‬ ‫להביאו לשלימותו‪ ,‬יגיל וישמח על כך‪.‬‬ ‫מהזמן היקר לו כל‪-‬כך לגמור את הספיקו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫ארה"ק‬ ‫חדר ארונות‪ ,‬ארון מס ‪76‬‬ ‫מרכז בעלזא‬ ‫ירושלים‬ ‫עין יעקב ‪ 31‬מול שטיבלאך מא"ש‬ ‫חנות ספרים עין יעקב‬ ‫רחוב זית רענן‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫רחוב מלכי ישראל‬ ‫מקוה באיאן‬ ‫שמואל הנביא‬ ‫מקווה דושינסקי‬ ‫רחוב בן איש חי ‪ 10‬שכונת חפציבה‬ ‫מקווה שע"י ביהמ"ד המרכזי‬ ‫בית שמש‬ ‫רח' בן איש חי ‪ 66‬גבעת ירושלים‬ ‫ביהמ"ד תולדות אהרן‬ ‫רמה ב טל‪053-317-0944 :‬‬ ‫ביהמ"ד בית גדליה‬ ‫רחוב נהרדעא ‪18‬‬ ‫קיוסק שע"י מקוה פופנהיים‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול וויזשניץ‬ ‫קרית נדבורנה‬ ‫בית המדרש הגדול נדבורנה‬ ‫בני ברק‬ ‫רחוב יואל‬ ‫מקוה בית פנחס‬ ‫רחוב רבינא‬ ‫מקוה ויזניץ‬ ‫רחוב בעלזא ‪5‬‬ ‫מקוה בעלזא‬ ‫רחוב יצחק ניסים פינת עוזיאל‬ ‫ביהמ"ד זכרון רפאל‬ ‫רחוב אור החיים‬ ‫סופר מילר‬ ‫רחוב עזרא‬ ‫מעדניית יאפצ'ק‬ ‫רחוב ברויער ‪ 27‬שיכון ה'‬ ‫בית המדרש לעלוב‬ ‫רחוב חזון איש ‪33‬‬ ‫סאטמער מרקט‬ ‫רחוב ר׳ חנינא בן דוסא רובע ז‬ ‫בית המדרש בית דוד שאול‬ ‫אשדוד‬ ‫רחוב יהודה הנשיא ‪ 8‬רובע ז‬ ‫מאפיית הנשיא‬ ‫רחוב חטיבת הנגב רובע ג‬ ‫בית מדרש בעלזא מרכזי‬ ‫מרכז מסחרי בעל הנס‬ ‫מאפיית אנגל‬ ‫רחוב האדמור מבעלזא רובע ג‬ ‫היכל שמחה בונים‬ ‫רחוב התלמוד ‪9‬‬ ‫ביהמ"ד מאקווא‬ ‫רחוב חטיבת גבעתי ‪3‬‬ ‫ביהמ"ד בית ישי‬ ‫רחוב פחד יצחק ‪5‬‬ ‫בית המדרש 'בית אהרן׳‬ ‫ביתר עילית‬ ‫רחוב הרצוג ‪ 5‬חדר ארונות ארון ‪59‬‬ ‫בית המדרש בעלזא‬ ‫חיפה‬ ‫‪052-762-0720‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול סערט ויזניץ‬ ‫רחוב מיכאל ‪10‬‬ ‫חנות הופמאן‬ ‫‪052-760-0162‬‬ ‫שכונת הבעש"ט‬ ‫פתח תקוה‬ ‫רחוב מנחם בגין ‪ 115‬א‬ ‫מקווה בעש"ט‬ ‫רחוב נתיבות שלום ‪2‬‬ ‫מקווה קרעטשניף‬ ‫קריית גת‬ ‫רחוב טרפון‬ ‫בית המדרש אמרי חיים ויזניץ‬ ‫מו ד י ע י ן‬ ‫מתחם בתי הכנסת ברכפלד‬ ‫ביהמ"ד היכל שמואל אהרן צאנז‬ ‫עילית‬ ‫גרין פארק‬ ‫בית מדרש באיאן‬ ‫רחוב גור אריה‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫גבעת זאב‬ ‫רחוב ט"ז בסמוך למלון רימונים‬ ‫ביהמ"ד לעלוב‬ ‫צפת‬ ‫‪052-7670873‬‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫טבריה‬ ‫הדף היומי ‪8‬‬ ‫ביהמ"ד דרכי איש‬ ‫תל אביב‬ ‫קרית צאנז‬ ‫חנות ספרים טובים‬ ‫נתניה‬ ‫אם ברצונך לקחת חלק בזיכוי הרבים ולפתוח מוקד הפצה למכירת הקונטרס באזור מגוריך‪,‬‬ ‫ניתן לפנות ל'מכון הבינני' בכתובת מייל ‘ ‪ˆ‘@ƒ Š‘Šƒ˜‹‡‹‹.‬‬ ‫‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫חו"ל‬ ‫‡—‡˜ Š–‪4615 14‬‬ ‫ביהמ"ד זכרון מרדכי טאהש‬ ‫בארא פארק‬ ‫‡˜ Š–‪4909 13‬‬ ‫–—‘ •‹ ”‡Š•‘‬ ‫ע"י המקוואות‬ ‫מאנרא‬ ‫‡˜ ‘‹•‹˜‹ ‪50‬‬ ‫–‡”ƒ Žƒ”–‡‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪Š›ŽŽ‹• ‡””ƒ ‡ 25‬‬ ‫ספרים שאפע ווישניץ‬ ‫מ א נ סי‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5678‬‬ ‫•‹”„—‘‬ ‫מונטריאל‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5665‬‬ ‫ ›’‘‬ ‫‪ƒ‰‡ ‡‡•–”ƒƒ– 170‬‬ ‫בית המדרש אהל משה‬ ‫אנטווערפן‬ ‫‪ƒ ’ƒ‰‡•–”ƒƒ–. 6‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא מרכזי‬ ‫‪„‡Ž‰‹‡Ž‡‹ 80‬‬ ‫בית הלל‬ ‫ƒ –•ƒ ‪47‬‬ ‫בית המדרש סקווירא‬ ‫לונדון‬ ‫†ƒ‘ •ƒ†Ž‹ –‬ ‫בית מסחר עולם הספר‬ ‫‡ ƒ””‡ œŽ‡ ‪1‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫‡˜‹” ‡ŽŽ‹˜ƒ†Ž‹ ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול ישמח ישראל‬ ‫וועסטקליף‬ ‫†ƒ‘ –”—‘ –‡Žƒ ‪105‬‬ ‫ביהמ"ד מילואים לאפוד‬ ‫בית המדרש מחזיקי הדת‬ ‫מאנשסתר‬ ‫מקוה מחזיקי הדת‬ ‫ויואל משה דסאטמאר מקוה‬ ‫געשעפט‬ ‫אויב ווילט איהר אנטייל נעמען אין דעם זיכוי הרבים‪ ,‬סיי פארקויפן אין אייער שוהל \‬ ‫מקוה א‪.‬ד‪.‬ג‪ .‬אדער נעמען א חלק אין די הוצאות‪ ,‬ביטע רופט‪718.387.1122 :‬‬