ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — כי תבוא (2026-08-24)

_לונדון נ"י
7:40 7:16 הדה"נ: בה"י
8:46 8:14 מוצ"ש:
ר"ת:
פרשת כי תבא תשפ"ו
ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו
9:07 8:44
הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א
ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א
יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר
אׁשית ּכָ ל
וְ לָ ַקחְ ָּת ֵמ ֵר ִ
רזא דאחד הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו
ברוק_לין -ניו יורק ּפְ ִרי הָ ֲא ָד ָמה (דברים כו ,ב)
שיחות ודרשות
מראשית -ולא כל ראשית ,שאין כל
קיום המצוות בשמחה, הפירות חייבין בבכורים אלא שבעת המינין בלבד ...
זית שמן ,זית אגורי ששמנו אגור בתוכו ,ודבש ,הוא
שהנפש תחשוק לעשות עוד בענין זה מסופר על הרה"ק הרבי ר' זושא דבש תמרים
קודם ָה ֵבא את הפירות... מאניפולי זצ"ל (עי' זהב המנורה ,עמ' ק ,בשם לקט יושר [כת"י]), פירות ולא משקין
עשרת הפסוקים הראשונים בפרשה עוסקים במצות הבאת הביכורים (כו, שגער בו מאן דהוא באומרו ,איך אתה יושב
יש להבין מפני מה ראה רש"י לנכון לבאר
א-י) 'והיה כי תבוא וגו' ,ולקחת מראשית וגו' ,ובאת אל הכהן וגו' ,ואמרת בבית המדרש שקט ושאנן בשעה שבביתך
כאן מה הם זית ודבש שבשבעת המינים ,והלא
אליו הגדתי היום לה' אלוקיך וגו' ,ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני שואלים לחם ועולליך מייללים בבכי לגודל
היה לו לפרש את זה בתיבות הפסוק 'ארץ זית
מזבח ה' אלוקיך ,וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי אובד אבי וגו' רעבונם .פכר הרבי ר' זושא את ידיו ואמר
שמן ודבש' שבפרשת עקב (לעיל ח ,ח) ,שם הוזכרו
והנחתו לפני ה' אלוקיך והשתחוית לפני ה' אלוקיך'. בצער :ומה אעשה והצדק עמהם .הם עליהם
שבעת המינים.
והנה בהתבונן בסדר הכתובים ,יש לדקדק ,מדוע הפסיק באמצע לבכות ולדאוג הרבה ,כי הם תלויים בעני
האמירה ,אחר שכבר אמר 'הגדתי היום' וגו' ,מפסיק ואומר (שם פס' ד) 'ולקח ואביון כזושא שאינו מסוגל לפרנסם ,ואין אכן ,ביאר המהר"ל [נלב"ע ח"י באלול שס"ט] (גור
הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלוקיך' ,ולאחר מכן שוב ממשיך לו שום זכות לקבל איזה דבר .אך אני שליו אריה) על פי פשוטו ,שכן אין מביאים ביכורים
באמירת 'ארמי אובד אבי' עד גמירא ,ולמה לא הניח את מעשה הכהן ושקט ,שכן מזונותי תלויים בידו הרחבה מן המשקין אלא מפירות בלבד (תרומות פי"א מ"ג),
עד לאחר כל דברי המביא (ועי' ברמב"ם ביכורים ג ,יב). והמלאה של הקב"ה. ומעתה ישאל השואל היאך מביאין ביכורים מן
יש בנותן טעם להקדים דבר צחות שביאר הרה"ק רבי יוחנן מטאלנא השמן ומן הדבש .לפיכך הוצרך לפרש ש'זית
זצ"ל על פי מעשה שאירע אצל זקנו הרה"ק רבי דוד מטאלנא זצ"ל, שמן' היינו זית ששמנו אגור בתוכו ,וכן דבש
שבאה לפניו אחת הגבירות בבקשת ישועה ורחמים ,וכדרך הבאים
לבקש ישועה ,הניחה על שולחנו חופן מכובד של מטבעות זהב .כאשר
(דברים כו ,יד) נָת ִּתי ִמ ֶּמּנּו לְ ֵמת
וְ ֹלא ַ היינו תמרים.
תמה רבי דוד על הסכום הגדול ,נענתה ואמרה :כך הייתי רגילה לתת רישום על שם הנפטרים
גם לאביכם המגיד הקדוש מטשרנוביל זצ"ל .נענה אותו צדיק בענווה
פירש האברבנאל (ד"ה לא שכחתי ,ההודעה השלישית) ,כי
ֲא ַר ִּמי אֹבֵ ד ָאבִ י וַ ּי ֵֶרד ִמצְ ַריְ ָמה
ואמר :וכי מי יכול להשוות עצמו למר אבא זצ"ל' ,ווי קום איך צ ּו צ ּום (דברים כו ,ה)
הודעה זו היא למנוע לזות שפתיים של אותם
טאטע'ן' ...כששמעה האישה התמימה את הדברים ,סברה וקיבלה ומיד
אלו המנסים לחמוק מן המעשר .שכן יש מי וירד מצרימה – ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו,
השיבה לכיסה מחצית מהסכום הגדול ...סיים הרה"ק רבי דוד מטאלנא
שרושם את הסחורה על שמו של אדם שכבר שאחרי זאת ירד יעקב למצרים
ואמר בדרך צחות ,מאז למדתי כי גם על עצמי אסור לדבר לשון הרע...
נפטר מן העולם ,וכך אי אפשר לחייבו לעשר,
לפי זה ביאר נכדו האדמו"ר רבי יוחנן זצ"ל בדרך צחות ,שהרי התורה
שהרי בעל התבואה כבר איננו בין החיים .זהו לבן אשם בכל
אומרת' :ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם' ודרשו בזה (עי' רש"י שם)
שאמר 'לא נתתי ממנו למת' ,שתבואתי לא לפי פשוטו תרי מילי נינהו .חדא ,מה שביקש
'אין לך אלא כהן שבימיך' .חושש אפוא הכהן מה יעלה במחשבתו של
רשומה על שם מת ,אלא בבעלותי ובאחריותי לבן לעקור את הכל .ועוד אחרים באו עלינו
האיש ,על כן מפסיקו הכהן באמצע דבריו ולוקח הטנא מידיו ,כאומר,
לעשר אותה. לכלותנו ,אשר 'וירד מצרימה'.
טרם תמשיך לדבר ,הנח תחילה את הפירות שלא תוכל לאספם אליך
בחזרה ,וכעת ,אחרי שהפירות אצלי ,המשך ותדבר מה שלבך חפץ... וכן גם יש מי שיאמר כבר הפרשתי את אכן ב'תשואות חן' להרה"ק רבי גדליה מליניץ
המעשרות .כשיבואו וישאלוהו לאיזה כהן זצ"ל ביאר כי הכל ענין אחד הוא .שמפני
לשכוח לאחר המצוה נתת ,הוא יתחמק וימסור שם של כהן שמת שעיכב לבן את יעקב אבינו כ"ב שנה בביתו
ברם ,לפשוטו ייאמר ,בהקדם מה שהביא הגאון רבי שמואל אלטער בשמירת צאנו לא היה יכול לכבד את אביו
זה עתה ,וכך לא יוכלו לבדוק אחריו .לכן הוא
זצ"ל [מרבני העיר ווינא ,ולאחר מכן בניו יורק] בספרו היקר 'ליקוטי בתר ליקוטי'
מצהיר 'לא נתתי ממנו למת' ,לא נתתי את באותו הזמן ,ומשום כן אף יוסף הצדיק פירש
מה ששמע מפי רעו הרב מיארדנוב רבי אלקנה זאבערמאן זצ"ל שאמר
התרומה לכהן שכבר מת ,אלא לכהן שהוא ממנו כ"ב שנים (עי' מגילה יז ,).וכיצד היה זה ,על ידי
בשם רבם הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל אשר חזר על המאמר הנפלא של
בחיים ,ומי שרוצה ,יכול ללכת אליו לברר שירד מצרימה עד שנעשה למלך ,ומכך נתגלגל
הרה"ק רבי ישראל מרוזין זצ"ל [ואנכי שמעתי מאמר זה מפי כ"ק אדאמו"ר ה'פני
אצלו אם אכן הפרשתי מעשרות כדין. הדבר וירדו אבותינו למצרים.
מנחם' זצ"ל בשם הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל] על מה שנאמר בתפילת ראש השנה,
'כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך',
ותמוה הלא הקב"ה זוכר הכל ולא רק הנשכחות ,ואם אין שכחה לפניו
מה הם הדברים הנקראים 'נשכחות' שאותם הקב"ה זוכר .וביאר ,כי יש הַ ּיֹום הַ ּזֶה ה' ֱאֹ-להֶ יָך ְמצַ ּוְ ָך נָתן לְ ָך וְ ָׂש ַמחְ ָּת בְ כָ ל הַ ּטֹוב ֲא ֶׁשר ַ
יתָך (דברים כו ,יא)
ה' ֱאֹ-להֶ יָך ּולְ בֵ ֶ
לפעמים שהאדם מקיים מצוה והוא זוכר אותה תמיד .הוא 'מתמלא'
מהמצוה .באופן כזה הקב"ה אומר :אם אתה זוכר -הרי שאין אני כביכול לַ ֲעׂשֹות ֶאת הַ ֻחּקִ ים הָ ֵאּלֶ ה וְ ֶאת
צריך לזכור אותה .אך כאשר המצוות הן בבחינת 'נשכחות' ,שהאדם מי תלוי במי
מקיים מצוה לשמה מתוך ענוה ואין הוא זוכר לעצמו חסדיו שעשה, ׁשּפָ ִטים (דברים כו ,טז)
הַ ִּמ ְ מפני מה הפסיק בין 'לך' לבין 'ולביתך',
ואינו חש שבא על סיפוקו בקיום המצוה ,אלא אדרבה חשקו למצוות היום הזה ה' א-להיך מצוך -בכל יום יהיו בעיניך והלא הוה ליה למימר 'אשר נתן ה' אלוקיך
הולך וגדל ,ונעשה 'רעב' ומשתוקק לעשות עוד ,אזי הקב"ה זוכר ומשלם
חדשים ,כאלו בו ביום נצטוית עליהם לך ולביתך'.
שכרו עליה .כמו כן לאידך גיסא ,בעבירה חלילה .אם העבירה תמיד
ביאר המגיד מזאלוזיץ זצ"ל [מתקופת המגיד
לפני עיניו של האדם והוא זוכר את מעשיו הלא טובים ומצטער עליהם, ביכורים בזמן הזה
אומר הקב"ה :אם אתה זוכר אותם -הרי שאני כביכול יכול לשכוח ממעזריטש והמגיד מזלוטשוב] (תורי זהב) כי אכן כך הוא
אמר הרבי ר' בונם מפשיסחא זצ"ל [נלב"ע
ולמחוק אותם משטרי חובותיך .מה שאין כן אם אצלו העבירה חלילה הסדר .שכן אמרו בגמרא (חולין פד ):שבני ביתו
י"ב באלול תקפ"ז] (עי' בית יעקב [אלכסנדר] ,ריש בראשית) ,הרוצה
היא בגדר 'נשכחות' ,ש'מחל' לעצמו על מה שעשה ואין לבו נוקפו על של אדם תלויים בו והוא תלוי במי שאמר
כך ,אז הקב"ה זוכר לו את חטאיו. להביא ביכורים בזמן הזה ,מיד בקומו משנתו
והיה העולם .לפיכך אמר הכתוב 'אשר נתן
יפנה את ראשית מחשבתו להיות קודש לה',
בזה ביאר הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל את יסוד ענין פרשת 'וידוי מעשר' לך ה' אלוקיך' ,כי כל
והרי זה לביכורים
בפרשתנו ,ותמהו רבים מהמפרשים (ספורנו; ש"ך על התורה; ועוד) מדוע נקראת הפרשה מה שיש לך הוא
'וידוי מעשר' (כלשון המשנה בסוטה פ"ז מ"א) והלא לא מצינו שום דבר שהאדם מתוודה
מהודרים ייחשב. לעילוי נשמת מה' אלוקיך ,ואחר
ומתחרט עליו בפרשה זו ,אלא אדרבה מונה מעשיו הטובים ,ומכריז ואומר בהיותו משעבד את מרת אסתר העסא ע"ה ב"ר שלמה אשכנזי זצ"ל
מגזע אדמו"רי בעלזא זי"ע כך 'ולביתך' שהם
'עשיתי ככל אשר צויתני' .אלא לפי מה שהקדמנו -הכוונה ברורה ,כי ראשית זמנו מדי
נלב"ע ח"י באלול תשמ"ה ,תנצב"ה מתפרנסים על ידך.
האדם אכן מזכיר שעשה מצוה 'עשיתי ככל אשר צויתני' וכן 'לא עברתי יום בלתי לה' לבדו, הונצח על ידי נכדה ידידנו הרה"ח ר' שלמה חנוך אברמצ'יק שליט"א
מפרנסי המכון ותומכיו
את מעשיך' כי במוצאי יום הכיפורים הכתוב מדבר. זו היא מהותה האמיתית של מצות ביכורים .וכמו
אם כן זהו נמי קרא דלאחריו (פס' ח) 'בכל עת יהיו ּבָ רּוְך ַא ָּתה ּבְ ב ֶֹאָך שפירש ה'שפת אמת' זצ"ל (תרל"א ד"ה במדרש; תרמ"ט ד"ה בענין; ועי'
בגדיך לבנים' ,דהיינו שישמור עצמו להישאר נקי תרל"ד ד"ה במדרש) בשם ה'חידושי הרי"מ' זצ"ל את דברי
מן החטא (ועי' ילקו"ש ואתחנן רמז תתכה סוד"ה כי מי). אתָך (דברים כח ,ו) ּובָ רּוְך ַא ָּתה ּבְ צֵ ֶ המדרש (תנחומא א) 'צפה משה ברוח הקודש וראה שבית
שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק ,עמד
והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל
וְ הָ יָ ה ִאם ֹלא ִת ְׁש ַמע ּבְ קֹול ה' ֱאֹ-להֶ יָך מראשית השנה ועד אחרית שנה יום' .כי התפילה היא בבחינת ביכורים ,שגם בה
נותנים להקב"ה את ראשית היום וראשית כל זמן
ּ ...ובָ אּו ָעלֶ יָך ּכָ ל הַ ּקְ לָ לֹות הָ ֵאּלֶ ה היה דודי הרה"ק ה'בית ישראל' זצ"ל דורש להאי
קרא ,דלא רק על כלל חיי האדם נאמרו הדברים,
מפרקי היום.
ּׂשיגּוָך (דברים כח ,טו)וְ הִ ִ אלא גם על כל שנה כשלעצמה .שבבוא האדם אל
בדרך זו מבאר (תרל"ב ד"ה במדרש מרע"ה; תרנ"ו; ועוד) להאי
השנה החדשה הריהו מתנקה ומיטהר מכל חטא ועון,
קרא שאחר פרשת ביכורים' ,היום הזה ה' אלוקיך
הצלה על ידי הזכרת השם והכתוב מברכו ומצווהו שישאר כך עד אחרית השנה
מצוך לעשות את החוקים האלה' ,כי על ידי היום
בלא להתלכלך בחטא במהלכה.
שונה התוכחה שבמשנה תורה ,ששם נאמרו עצמו יוכל האדם לזכות לביכורים ולהתחדשות,
הדברים מפי הקב"ה ,וכאן מפי משה רבינו .לכן שם והוא כענין שדרשו חז"ל (קה"ר ט ,א [ז]) לקרא (קהלת ט ,ז) בכך שמקדש האדם את ראשית היום בתורה
נאמר הכל בגוף ראשון' ,אם לא תשמעו לי ,ויסרתי 'לך אכול בשמחה לחמך ...כי כבר רצה האלוקים ובתפילה.
רזא דאחד -המשך מעמוד א
מרגיש מחויב הודאה להקב"ה ולכן רוצה לעשות איזה דבר של ממצוותיך' ,אך בד בבד נאנח ומזכיר את החסרון שבו באמרו 'ולא
קיימא באותם רגשי תודה ,אולי לייסד איזו קופת גמילות חסדים. שכחתי' ,הנני זוכר את מעשי הטובים היטב ...ועל דבר זה הוא מתוודה.
למרבה ההפתעה הורה לו ה'נתיבות שלום' שלא יעשה כלום .ונימוקו עמו ,כעת
הלב שלך מלא בתשוקה ורצון בוער לעשות רצונו יתברך ,אבל כאשר תכניסנו
וידוי 'עשיתי ככל אשר צוויתני'
במעשה ופעולה של קרן גמ"ח ,הרי בזה יתבזבז הדבר וכבר תחוש שיצאת ידי חובת אבל באופן דומה ובסגנון אחר דרש הרה"ק רבי יוסף מאיר מספינקא זצ"ל בעל 'אמרי
ההודאה .מוטב אפוא שתזנח את רעיון הגמ"ח ותשאיר בלבך את רגש הכרת הטוב יוסף' (עי' יגל יעקב ,פרשת צו) בשם הרה"ק הרבי מלובלין זצ"ל כי אדם המבקש סימן האם עשה
ואת הבעירה והתשוקה להודות ולהלל .והם הם 'שיירי זמרה' שאמרנו. את המצוה כהוגן בכוונה הראויה לשם שמים ,יוכל להווכח אם לאחר המצוה הוא מוצא
בעצמו חסרונות וחושב שעדיין לא יצא ידי חובתו ולא עשה כראוי לו למלך הכבוד
וכפי מה שסיפר הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זצ"ל (עי' קבוצת כתבי אגדה ח"א עמ' קעה) ,שפעם
יתברך שמו ,אזי סימן טוב כי מעשיו עלו כהוגן ,מה שאין כן אם לאחר המצוה הוא
איחל דודו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זצ"ל ואמר בלשון זו' ,יהי רצון
מדמה בנפשו כי עשה הכל על צד השלמות ,זהו סימן מובהק שלא עלו מעשיו לרצון.
שיבוא משיח צדקנו ב'דור שכולו חייב'' [על פי לשון הגמרא בסנהדרין (צח' ).אין בן דוד בא
בזה ביאר ה'אמרי יוסף' מדוע אכן נקרא זה 'וידוי' ,כי עצם הדבר שהאדם מפרט כי
אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב'] .השומעים תמהו על הדברים שהיו משתמעים לכאורה
לפי דעתו והבנתו עשה הכל טוב והגון' ,עשיתי ככל אשר ציויתני' ,זה עצמו מוכיח
כהיפך מדברי סנגוריה על ישראל ,הלכו ושאלו את אחיו הרה"ק רבי מנחם נחום
ׁ שעדיין צריך תיקון ותשובה.
לפ ְש ָרם .ביאר להם רבי מנחם נחום את הדבר ,שנהיה ב'דור שכולו משטפנשט זצ"ל ִ
חייב' היינו שישפיע הקב"ה לישראל כל טוב סלה ,בריאות טובה ופרנסה ברווח ונחת כעין זה כתב הרה"ק ה'ישמח ישראל' זצ"ל (מאורן של ישראל ,אלול ,אות קצח) 'שמעתי מפה קדוש
לרוב ,עד שירגישו כל בני הדור 'שכולו חייב' ,שאיננו ראויים לשפע כזה ועוד חייבים שאמר לאדם אחד וכו' ודיבר בקדשו שבזאת יבחן הדבר ,אם אדם הולך בדעתו
אנחנו להקב"ה רבות .והוא כנוסח ההגדה 'לפיכך אנחנו חייבים להודות' ,שחייבים שעושה תמיד מצוות ומעשים טובים ותמיד מלא מצוות כרימון ,סימן הוא שאותם
אנחנו לפניו על רוב טובה שמשפיע עלינו יותר ויותר מכפי ערכנו ומעשינו הדלים. מצוות ומעשים טובים עשה עם פניות ולא לשם שמים בלבד וכו' .נמצא שכל מי שיודע
ולפי ערך הטובות המרובות עד בלי די אנחנו מרגישים חייבים תמיד ,ולעולם לא שעשה -לא עשה כרצון הבורא יתברך שמו כמו שהוא חפץ ,והוא בכלל מה שאמרו
יצאנו ידי חובת ההודאה. (ספר 'בחינת עולם' לחכם רבי ידעיה הפניני פרק יג ,לג) 'ותכלית מה שנדע בך שלא נֵ ָד ֲע ָך' ,והוא הטוב .ע"כ
שמעתי מפה קדשו זי"ע'.
'משארתך' – שיירי ההודאה הנותרים בלב
בזה באנו אל הדיוק שפתחנו בו ,שזה ענין הפסקת הפסוק 'ולקח הכהן' וגו' בין
הכוונה הנותרת בלב -חשובה ביותר
וסדר הבאת הביכורים וההגדה היו כזאת ,שעושים תנופה והכהן אוחזו עם הבעלים
ההגדה לאמירה ,שדווקא אז כאשר מביא הביכורים ניצב לפני הכהן ובפיו שיר ושבח
ביחד ומניפים יחד ,להוכיח בכך את רצונו להביא עוד ועוד פירות לבית ה' ולקיים
לה' ,אז ,בעיצומה של אמירה ,הוא מפסיק באמצע ,ומגלה דעתו -הן בתנופה והן
מצוותיו באהבה רבה ואהבת עולם ,להודות תמיד על כל הטובה ולהוסיף תמיד למנות
בפועל -שהוא תמיד רוצה ומבקש להוסיף ולומר דברי שבח לפני המקום ,קול גדול
ולספר חסדי המקום מאז 'ארמי אובד אבי' ,כי הלב מלא וכוסף.
ולא יסף – ולא פסק.
באורח זה נעלה להבין ולהשכיל פירוש נפלא בתפילת 'נשמת' שאנו מקדימים
וזהו עומק הענין בדברי ה'בעל שם טוב' הקדוש זצ"ל (דגל מחנה אפרים בפרשתן ד"ה ברוך) שדרש
ואומרים 'אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנחנו מספיקים להודות על אחת' וכו',
בפסוק 'ושמת בטנא' ,כי טנ"א הוא ראשי תיבות :טעמים נקודות אתוון .והביאור בזה,
ומיד בהמשך הדברים אומרים 'על כן אברים שפלגת בנו וכו' הן הם יודו ויברכו' וכו',
שהכהן לוקח מיד המביא גם את מה שגנוז ומסתתר בתוך דבריו ,את מה שלבו העולה
והקושיא ידועה והסתירה זועקת מיניה וביה ,שהרי אם אמרנו ש'אין אנחנו מספיקים',
על גדותיו חושק להביע ואינו מוצא בפיו מילים מתאימות לכך ,הדברים שלא נאמרו
כיצד אנו ממשיכים ואומרים 'הן הם יודו ויברכו' (עי' בוצינא דנהורא להרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזיבוז זצ"ל).
בפירוש ,והם 'שיריים' .את כל אלו הוא לוקח ומניח גם את התשבחות הללו על מזבח
ה' לרצון ,והקב"ה בוחר בלב האדם המלא וגדוש ברצון פנימי ונפש צמאה. אלא הם הם הדברים האמורים' .אין אנחנו מספיקים' לצאת ידי חובתנו להודות
ולהלל אפילו על אחת מאלף אלף אלפי אלפים וריבי רבבות הטובות ,ודווקא כך
והוסיף וביאר בזה הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זצ"ל בספרו 'תולדות יצחק' (בפרשתן) לפרש
ומתוך ידיעה זו 'איברים שפלגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפנו ,הן הם יודו ויברכו',
הפסוק (לקמן כח ,ה) 'ברוך טנאך ומשארתך' ,שיש דברים הבאים בפה בחינת 'טנאך' וכפי
בבחינת 'ליבא לפומיה לא גליא' .כי מי שסובר שהוא יכול להלל כראוי – לו אין ראוי
שהוא ראשי תיבות טעמים נקודות אותיות כתר ,אך יש גם 'ומשארתך' היינו מה שאתה
לזמר .אבל מי שנשארו בלבו שיירי זמרה ,שהוא יודע שאין הוא יכול להלל אפילו על
משאיר ולא תוכל להעלות ולתקן בפה .שגם לזה תהיה עליה ותיקון .וביאורו כאמור,
אחת מאלף אלפי אלפים ,אז אבריו בהשתוקקותם ובערגת צמאונם מזמרים שיר ראוי
כי האמירה המעולה היא כשהלב של האדם כוסף ומשתוקק ,הלא הן משארותיו הצרורות
שבוחר בו הקב"ה .שיר שאינו יוצא ממוצאות הפה ,אלא הוא רגש עמוק של שיריים,
בלבבו ,ואלו עולות לרצון לפני הקב"ה השומע את תפילתו ואת הודאתו שלא נאמרו,
אשר האברים עצמם ,הרוח והנשמה ,יודו וישבחו' ,וכל הלבבות יראוך וכל קרב וכליות
את מה שלא הצליח לבטא בשפתותיו להדיא.
יזמרו לשמך ככתוב 'כל עצמותי תאמרנה'' ,והשיר הזה הנמצא בלב מלא השתוקקות
'ברוך טנאך ומשארתך' וכיסופין ,הוא הזמר הנעלה ביותר.
וכיוצא בזה מסופר על הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זצ"ל שפעם אחת באה לפניו אשה וכפירושו הנודע של הרה"ק הרבי ר' בונם מפשיסחא זצ"ל (פני מנחם אחרי קדושים תשנ"ג ,וכן אמרו
מרת נפש והשמיעה את תלונותיה .כשראתה שהרבי מקשיב לה ,החלה לספר עוד ועוד בשם הרה"ק רבי ישראל מרוזין זצ"ל) על מה שאנו אומרים בתפילה' :הבוחר בשירי זמרה' ,אל תיקרי
ׁ ׁ
ולהרחיב בלי גבול ,בתשעה קבין של שיחה .משראה הרבי כן ,אמר לה :הנה אברכך: 'ב ְשיָ ֵרי' ,שיש פעמים שיש בלבו של האדם שיירים של זמרה שהוא 'ב ִש ֵירי' אלא ִ ְּּ
'ברוך טנאך' ,הטענות שלך תשרה בהן הישועה והברכה בקרוב ,וגם 'ומשארתך' גם רוצה להלל ולשבח את הבורא ולקיים מצוותיו ביתר שאת ועוז אבל ליבא לפומא לא
מה שהשארת וטרם סיפרת ,גם בזה תזכי לישועה רבה... גליא ,מה שאין הוא מצליח לבטא בשפתיו ,רגש עז ועמוק של השתוקקות ,ב'שיריים'
אלו -בוחר הקב"ה להיות לו לרצון.
כן יזכנו הקב"ה למלא הטנא ברכות וישועות ,ונזכה להיות ב'דור שכולו חייב' הודאות
וברכות ,ובמהרה יבוא משיח צדקנו ויבנה בית מקדשנו ותפארתנו ,ונביא לפניו יתברך 'דור שכולו חייב'
קרבנות וביכורים להודות ולהלל לשמו הגדול ,במהרה בימינו ,אכי"ר. סיפור שיש בו הוראה לדורות היה אצל האדמו"ר מסלונים בעל ה'נתיבות שלום'
(מעובד מתוך שיחת לש"ק פר' כי תבוא ה'תשפ"ג) זצ"ל ,שביקר אצלו יהודי כשהוא מלא רגשי הודאה לאחר שניצל בנס ואמר כי הוא
ב
פרק אחד
משיעורי פרקי-אבות לו שלום ,ומה השתנה ביחסך אליו .ענה הרבי: אתכם אף אני' וכדומה ,וכאן בגוף שלישי (מגילה
טעות היא בידך ,ילדי .אין זה אותו אדם שהיה לא .):ועוד ,שכאן הקללות מרובות ומכופלות יותר
וֶ ֱהוֵ י ְמ ַח ֵּׁשב ֶהפְ ֵסד ִמצְ וָ ה ּכְ נֶ גֶ ד ְׂשכָ ָרּה (ב ,א) כאן מקודם .זה אדם 'אחר'... מאשר אלו שבפרשת בחוקותי .נמצא שמשה
וכן היה מבאר דודי הרה"ק ה'לב שמחה' זצ"ל רבינו ייסר את בני ישראל יותר מאשר הקב"ה
האומדן האמיתי לשוויה של מצוה מה שמברכים 'שהחיינו' בליל יום הכיפורים ,כי עצמו .ולא עוד ,אלא ששם מצאנו הרבה פסוקי
זהו על מה שחוזרים בתשובה והופכים להיות נחמה ,כמו 'ואף גם זאת ,לא מאסתים '...וכדומה,
רעיון נאה הביא ה'אמרי אמת' בשם ה'חידושי הרי"מ' (עי' ליקוטי יהודה ,דברים ו, וכאן לא נזכרו נחמות כלל .וטעמא בעי.
ד ,ד"ה בכל מאדך ,נא ,).וחזר והעלהו במכתב הדרכה שכתב בשנת תרס"ו לבן אדם חדש.
אחותו ,רבי יצחק דוד בידרמן הי"ד (עי' בסוף ספר מאור יעקב לגרי"מ בידרמן ,מכתבי תורה, ביאר החיד"א זצ"ל (פני דוד וילך ,ג ,בשם הלב אריה להגריא"ל
סי' ו) ,ויש בו הרבה כדי לייקר ערכה של מצוה בעיני האדם .וזו לשון האשקי זצ"ל מבוסק [ווילהרמש תל"ד] ,ריש וילך) כי אכן כנגד זה
קדשו' :ואני רגיל לפרש בזה ,והוי מחשב הפסד מצוה וכו' – לעשות וְ הָ יִ ָית ְמ ֻׁשּגָ ע ִמ ַּמ ְר ֵאה ֵעינֶיָך הזכיר להם משה רבינו כ"ו פעמים שם הוי"ה,
חשבון בנפשו ,אם יתנו לך מיליאן [-מיליון] רובל ושאר מחמדים, כי כ"ו פעמים כ"ו עולה למניין 'רעות' [.]676
כדי שתניח [-שתעזוב] ,ולא תניח תפילין ,בטח אל תחפוץ .והנה ׁשר ִּת ְר ֶאה (דברים כח ,לד) ֲא ֶ וכמו כן מורכבת כל התוכחה מתרע"ו תיבות.
תשער בנפשך כמה היתה לך שמחה באם היה לך מיליאן רובל. וכפי שרמזו צדיקים בפסוק (תהלים לד ,כ) 'רבות רעות
בזה השמחה ,ועוד יותר מזה ,תצטרך להתמלאות בשמחה בהנחת המכיר בשגעונו צדיק' ,שהרעות והתוכחות מפי משה הצדיק הינן
תפילין ,ושמירת שבת ,ושמירת ברית קודש ,וכדומה לזה .וכפי אמר המגיד מדובנא זצ"ל (עי' אהל יעקב ,עי"ש באריכות), מרובות משל הקב"ה ,אולם 'ומכולם יצילנו –
החביבות שאצל האדם ,כן מתחבב בשמים' .כלומר ,בבואך לקיים כי גם העשיר וגם העני יכולים להשתגע כל ה'' ,מה שמציל אותם מכל אלו ,הוא מה שנתן
מצוה ,כהנחת תפילין ,הוי מחשב אם היית מוכן להפסיד את המצוה ימיהם מחמת מצבם .העשיר רץ מהכא להתם להם הצלה על ידי שהזכיר להם שם ה' כ"ו
תמורת שכר רב שיתנו לך .כי מאחר שאינך מוכן לוותר על הנחת
להרבות הונו ולהרויח עוד כסף ,כאילו בדעתו פעמים ,כנגד ה'רעות' שהכתיב להם.
תפילין תמורת מיליון רובל ,הרי שמצוה זו צריכה להיות יקרת ערך
לחיות עוד אלף שנים .ואילו העני רודף אחר
למאוד בעיניך ,ובכל עת שתקיים המצוה ,אושר רב יציף אותך כמי
שזכה באלפי זהב וכסף .ואחר שהאדם ידמה כן בעיני עצמו ,אזי
הפרוטה שאינה מצויה ,ודעתו נטרפת עליו אף
גם מן השמים יחשיבו כך את מצוותו .והסמיך לזה את דברי נעים
ׂ ׂ
הוא .אם כן מה ביניהם .אלא שהגביר אינו ִא ָּׁשה ְת ָא ֵרׂש וְ ִאיׁש ַא ֵחר יִ ְׁשּכָ בֶ ּנָה
'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב' זמירות ישראל ,במה שאמר ָ מודע לכך שהוא משתגע ,כי הוא עושה זאת
(דברים כח ,ל)
(תהלים קיט ,קסב) ,כי כל מצוה שמקיים היא בעיניו כאילו זכה בשלל רב. כביכול מבחירה .בשונה מהעני הרואה את מצבו
שהרי ודאי לא היה מוותר על המצוה תמורת שלל זה ,ועל כרחך ועוניו ,והיה משתוקק ביותר לצאת ממצבו זה. איש חדש
שהיא עדיפא ושויא טפי. לכך אמרה תורה ,אל תסבור כי קללה זו של
פירשו בזה צדיקים לטובה (עי' מאזני צדק) ,שכן חתן
יתר על כן ,אף במצוות שאדם דש בעקביו ,הלא אחר שכבר קיים עשירים היא ,שיהיה משוגע מרוב ממון ,אלא
מוחלים לו כל עוונותיו (עי' ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג) .אם
את המצוה ,ודאי לא יסכים למכור את זכות המצוה ושכרה בעולם 'והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה' ,כאותו
כן בבואו לשאת את האשה שאירס ,נמצא כי
הבא ,אף אם יציעו לו תמורתה כל כסף וזהב שבעולם .וכאשר יהרהר העני הרואה את עצמו שהוא מטורף ואין לאל
איש אחר הוא .וכדברי הרמב"ם הידועים (תשובה ב,
בכך האדם ,ודאי תשגב יקרת המצוה מאוד בעיניו .וכפי שסיפר ידו לצאת ממעגל העוני.
ד) בדרכי התשובה בשינוי השם ,דאומר בזה 'אני
'הבעל שם טוב' זי"ע (דגל מחנה ראובן לר"ר לאנדא ,אות נט ,לא ;.עי' אסיפת אמרים על תהלים סב ,יג ד"ה
ובאופן) שפעם היה קטרוג גדול ביום הכיפורים ,ויאמר השטן :הנה מה אחר ,ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים'.
לי לדבר אודות אנשי רשע ,בעוד אנשים יראים ושלמים מזלזלים
ומקלים בהן ראש .הא קמן אלו ההולכים להתפלל מדי ֵ במצוות
הַ ּגֵ ר ֲא ֶׁשר ּבְ קִ ְרּבְ ָך יַ ֲעלֶ ה ָעלֶ יָך כיוצא בזה ביארו עוד ,כי שינוי לטובה הוא,
שבזמן שיעבור מאז האירוסין ועד הנישואין,
יום במנין ,אלא שבדרכם לתפילה עוברים על יד איש ערל שלפני
עגלת עצים ,ועוצרים ומתמקחים עמו על סך חצי זלוטי ,ובתוך כך
ַמ ְעלָ ה ָּמ ְעלָ ה וְ ַא ָּתה ֵת ֵרד תוסיף מעשים טובים כל כך עד שהיא תמצאך
בנישואין כאיש אחר לגמרי .כל כך תתקדש
מאחרים ומפסידים 'ברכו' ו'קדושה' .שמעו בית דין של מעלה טענה ַמ ָּטה ָּמ ָּטה (דברים כח ,מג) בתקופת האירוסין.
זו ,ואף בסנגוריא של מעלה הכל נאלמו דום לבלתי השיב דבר .באין
כעין זה סיפר הרה"ק ממוגלינצא זצ"ל (שיחות
מליץ יושר מול מגיד פשע ,התייצב 'הבעל שם טוב' הקדוש ,והשיב שינוי בהדרגה חיים [פיעטרקוב תרע"ד] ,דף ו ,).שכאשר הרה"ק רבי דוד
במיטב הגיון :הגידו נא ,אם יבוא מאן דהוא לאחד מאלו המתפללים
אחר שהספיק תפילה כדבעי ,ויציע לו לקנות הימנו את ה'קדושה' בברכה נאמר 'למעלה' ו'למטה' רק פעם אחת מלעלוב זצ"ל נסע בפעם הראשונה אל הרבי ר'
ו'ברכו' שלו ,כלום יסכים תמורת ממון כלשהו?! הלא אף קל שבקלים 'והיית רק למעלה ,ולא תהיה למטה' (פס' יג) .ואילו אלימלך מליז'נסק זצ"ל ,עבר בדרכו בלנצהוט,
שבישראל אינו מוכן למכור שום מצוה בעד כל הון שבעולם .ויטב כאן בקללה כפל 'מעלה מעלה' ו'מטה מטה', עירו של הרה"ק מלובלין זצ"ל ,ונכנס לביתו
הדבר בעיני בית דין של מעלה ,ויסתם פי המקטרג ,ותהי הרווחה. וטעמא בעי .ובפרט שהרי 'לעולם מידה טובה של הרה"ק מלובלין .שאלו הרה"ק מלובלין :ר'
כי באמת כל מצוה לא תסולא בפז ,ואין היהודי מאבד את המצוה מרובה ממידת פורענות' (סוטה יא ;.ועוד). דוד ,אמור נא מי הוא האברך המובחר ביותר
אלא לפי תעתועי היצר המפתהו ומעכבו מלקרב על המצוה ,ובתוך
מבאר ה'חתם סופר' (תורת משה) ,כי זהו חלק בעירכם .לא רצה הרה"ק מלעלוב לבוא לידי
כך חומקת ממנו .אבל אחר שאחז בה ,לעולם לא יוותר עליה.
מהקללה ,כי אף אם אדם מתעלה ,אם זה גאוה כאשר יצטרך לספר מעצמו ,ושתק .כיון
בזה פירש 'הבעל שם טוב' את הכתוב 'ולך ה' חסד כי אתה תשלם קורה בהדרגה אינו מורגש כל כך ,ואין סובביו שראה הרבי מלובלין שהרה"ק מלעלוב שותק,
לאיש כמעשהו' (תהלים סב ,יג) .שתמהו הכל ,אם משלם 'כמעשהו' ,מה מקנאים בו .אבל אם ההצלחה באה בבת אחת, החל אומר בגערה :הכי סבור אתה כי אתה הוא
חסד יש בזה ,והלא כך היא מדת הדין .אלא ששתי דרכים הן איך
היא גורמת קנאה גדולה ביותר אצל כל מכריו. החשוב שביותר בלעלוב?! אם כן ,גש הלאה.
לאמוד שוויה של מצוה ,האחת היא לפי כמה מוכן האדם לסכן עד
וכן מי שנופל בבת אחת מאיגרא רמא לבירא ויצא הרה"ק מלעלוב מפניו בפחי נפש ,ופנה
שיקיימנה ,שפעמים והוא מאבדה תמורת נזיד עדשים ,והשניה כמה
עמיקתא ,נפילתו מהדהדת וכאובה ביותר להמשך מסעו לליז'נסק .עם הגיעו לליז'נסק כבר
מוכן להפסיד אחר שכבר נעשה מעשה המצוה .וההפרש ביניהן הוא
רב למאוד .וזה החסד שנוהג בו השם יתברך ,לשלם לאיש על המצוה ומעוררת רחמנות עליו .על כן אמר ,כי הגר חשך היום ,ויבקש להיכנס לקודש פנימה לקבל
כפי ערכה ושוויה בעיניו לאחר שכבר קיימה. שבקרבך יתעלה בהדרגה בלא שיקנאו בו וינסו שלום ,אך הגבאים מנעו ממנו .למחרת בבוקר
להתנכל אליו ,ואילו נפילתך תהיה גם היא ניסה שוב ,ותכף כאשר עבר את מפתן דלתו של
[ובזה אפשר להמליץ נמי בנוסח התפילה שאומרים ב'זכרונות' .שאמר 'כי זכר כל היצור
לפניך בא ,מעשה איש ופקודתו' .היינו 'מעשה איש' – אחר שנעשה ,ו'פקודתו' – חסרונו בהדרגה בלא שירחמו עליך. הרה"ק מליז'נסק ,וירעם עליו הרה"ק מליזנסק
של המעשה (עי' שמואל א' כ ,כה ,ורש"י במדבר לא ,מט) ,שנתאחר בו עד שאיבדו .ובתוך כך זוכר בקולו' :ארויס! ארויס! לאזט נישט אריין דעם
הקב"ה גם 'ועלילות מצעדי גבר' שהולך לדבר מצוה' ,מחשבות אדם ותחבולותיו' גלגל חוזר בעולם בעל גאה!' [החוצה! החוצה! אל תיתנו לבעל–גאוה
להרויח עוד פרוטות .אך גם עולה זכרונו 'ויצרי מעללי איש' ,היצר המסית אותו עוד איתא לפרש מהחיד"א (נחל קדומים ז; חומת אנך ז; להיכנס] .לאחר שכל ניסיון נוסף להיכנס אליו
בעלילות ופיתויים .ואמנם 'אשרי איש שלא ישכחך ,ובן אדם יתאמץ בך' ,לבלתי הסיח
ועוד) בשם בעל 'כהונת עולם' ,וב'ליקוטי חבר בן נחל כישלון ,כאשר המשמשים מונעים ממנו,
דעת מן המצוה .אך גם מי שחלילה נפל ברשת היצר ,מכל מקום הבורא בטובו אינו
מחשב אלא לפי המעשים שנעשו ,כמה יקרתם וערכם' .כי זכר כל המעשים לפניך בא, חיים' מביא כן בשם רבו ה'חתם סופר' ,והוא על בפקודת רבם ,שב על עקבותיו ופנה מדוכדך
ואתה דורש מעשה כולם' ,כי אין העיקר אלא המעשה שכבר נעשה]. פי מעשה נורא שאירע עם רבי אליעזר אשכנזי, לביתו .הדרך ארכה שלושה שבועות ,עד שבא
מסופר בגמרא (ברכות ט ):שטרם עלות עולא מבבל לארץ ישראל ,אמר בעל 'מעשי ה'' ,שהיה מקורב למלכות ,עד שמלך לביתו ,ותכף בעמדו על פתח ביתו הרהר בעצמו
לו רבי אלעא שישאל בשלום אחיו רב ברונא במעמד כל החבורה. מצרים העניק לו טבעת כאות הוקרה .בין השרים כי אולי אם היה מנסה עוד פעם אחת ,היה
והטעים ,לפי שאדם גדול הוא ושמח במצוות .שכן זימנא חדא סמך היה אחד שהתקנא בו על כך ,וזמם להסיר את נענה .מיד סובב את עגלתו וישם לדרך פעמיו,
ֹ
גאולה לתפילה ,ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא .והן הן הדברים, ִח ּנו בעיני המלך .מה עשה ,התלווה עם רבי ויבוא ליז'נסקה .הפעם ,מיד עם כניסתו האיר
שזהו השמח במצוות .אף מצוה קלה כסמיכת גאולה לתפילה ,היתה אליעזר בדרכו ,וכאשר חצו את הגשר שמעל גבי לו הרבי את פניו וקיבלו בחביבות מופלגת .שאל
עבורו כזכיה במיליון רובל ,ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא. הנהר ,שאל השר :היכן טבעת המלך? הראה לו נכדו הצעיר של הרבי את זקנו :סבא ,והרי זהו
זהו אדם גדול. רבי אליעזר את הטבעת בידו .מיד חטף אותה אותו אברך שהיה כאן מקודם ולא רצית לתת
ג
נציבי מכון ‘אור חדש'
אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך
ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות
א_לה יעמ+דו ע_ל הב+רכה
הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו למעלה' מכאן אין לו דרך אלא ליפול .ואילו אתה ,תהיה השר וזרקה אל המים .כוונתו היתה להלשין למלך כי אין
פלעטבוש -ניו יורק
'רק למעלה' ,דהאי 'רק' לשון מיעוט הוא (עי' ב"ב יד ;.בר"ר נט ,י; סד, רבי אליעזר מוקיר כלל את מתנתו ,וזלזל בה עד שאיבדה.
הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו י; ועוד) ,שלא תהיה בשיא וברום המעלה ,כדי שלעולם יהיה אך היה ה' בעזרו של רבי אליעזר ,ובדרך נס הצליח לתפוס
לייקווד – ניו ג'רזי
לך איך להוסיף ולעלות עוד. אותה בהיותה באויר ,וכך ניצל מזממו של השר הרשע.
הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו או אז הסיק רבי אליעזר שהגיע לרום המעלה שאין
ברוקלין -ניו יורק למעלה הימנה ,שהרי הוא יושב בכבודו של עולם ועוד
הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו
(דברים כח ,מט) ּגֹוי ֲא ֶׁשר ֹלא ִת ְׁש ַמע לְ ׁש ֹנֹו זוכה להנהגה על–טבעית ,ומכאן כבר אין לו אלא ליפול.
מונסי -ניו יורק כי אמר ,הלא אמר קרא (משלי טז ,יח) 'ולפני שבר גאון' ,וכיון
מה באמת רצה השוטר הגוי... שאין לי גאון גדול מזה ,שמע מינה אני עומד בפני שבר.
הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו מחמת פחד זה ברח ממצרים ,והגיע לטורקיה .למחרת נפל
ברוקלין -ניו יורק מעשה היה בימי גזירת הלבוש ,בהם נאסרו היהודים
לגדל פיאות .יהודי כפרי מעיירה נידחת ,צעד השכם בבוקר קול הברה בעיר ,כי נרקמה נגדו עלילה שפילה ,והמלך
הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו בחזור מטבילת המקוה ,בדרכו לתפילה .לפתע עצר אותו בעצמו מחפש אחריו להורגו .כך שבנס ניצל בבריחתו ,כי
לייקווד -ניו ג'רזי
שוטר והחל צועק ומגדף תוך שהוא מצביע על פאותיו, הוא הרגיש את השבר קרוב אליו ביותר.
משפחת ברין הנכבדה שיחיו וכבר הוציא השוטר מספריים לגוזזן .היהודי נבהל והחל מאותו היום אכן ירדה קרנו מטה מטה ,ונעשה עני
ירושלים – ישראל
זועק ומתחנן על נפשו .עבר שם פיקח אחד ,הבין את אשר ואביון וחסר כל .רבי אליעזר תלה את יסוריו בביטול
הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו לפניו ,שלף שטר של חמשה רובלים ,הגישו אל השוטר תורה ,על שהוצרך לבטל שעות רבות מן התורה בעסקיו
ברוקלין -ניו יורק והלה לקחו ונעלם .הצטדק הכפרי ,לא הבנתי את שפתו. עם בית המלכות .מני אז החל עוסק בתורה בהתמדה
שמעתיו צועק 'פאות פאות' ,אך לא הבנתי שהוא מבקש שעות רבות ללא הרף ,כשבפרוטות מעוטות שהיה חוסך
הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק חמשה רובלים .לפעמים צריך לדעת לשמוע את לשונו היה משלם לאכסניה עלובה ולמעט מזון כדי קיומו .יום
של הגוי( ...עי' קדוש ישראל ,ח"א פט"ז ,עמ' רלד)
אחד ,כשהגישה בעלת האכסניה את מעט המרק שהשיגה
הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק ידו לרכוש ,נפל עכביש לתוך המרק ,ונפסל מאכילה .עמד
והכריז :אם נהייתי כה ביש גדא ,שמע מינה כי הגעתי
הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו
פלעטבוש -ניו יורק
ֹאמר ִמי יִ ֵּתן ֶע ֶרבּבַ ּב ֶֹקר ּת ַ לדיוטא התחתונה שאין למטה הימנה ,ומכאן כבר אין לי
ֹאמר ִמי יִ ֵּתן ּב ֶֹקר (דברים כח ,סז)
ּובָ ֶע ֶרב ּת ַ אלא עלייה .ודאי אתחיל לגדול כמקדם .ואכן נתפרסם כי
הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו מת אוהבו של מלך אחד שהיה רגיל לשחק אתו במשחק
ברוקלין -ניו יורק
הערגה למצוות המועדים השחמט ,והמלך מחפש מומחה במקומו .התוודע רבי
הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו אליעזר אל המלך שבחר בו כמחליף ,והיה המלך משתומם
לייקווד -ניו ג'רזי הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זצ"ל דרש פסוק זה ומתפעל מרוחב בינתו ומחכמתו הנפלאה.
לטובה כנגד המועדים (עי' אילה שלוחה [ליטאוויסק])' ,בבוקר תאמר מי
הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו יתן ערב' זהו יום ערב הפסח ,שבו כל איש ישראל נכסף מעתה נקבע לו תפקיד להיות שעות רבות בפעולה
טומס ריבר – ניו ג'רזי
לערוך כבר את ליל הסדר ככל משפטו וחוקתו' .ובערב בבית המלכות .כדי שלא להתבטל מן התורה ,היה עוסק
לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל תאמר מי יתן בוקר' קאי על ליל יום טוב ראשון של סוכות, בתורה כל הלילה ,ומקדיש את שעות היום לשהות עם
נלב"ע ג' בסיון תשפ"א
שבו משתוקק האדם לבוקרו של יום ,באומרו :מתי תבוא המלך .הדבר גרם לכך שהיה עייף מאוד במהלך המשחקים,
הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו מצות נטילת לולב לידי ואקיימנה. עד שפעם אחת תוך כדי שהמלך חשב על המהלך הבא
לונדון -אנגליה במשחק ,נרדם רבי אליעזר .יצא המלך מן החדר בלאט,
והורה להניח לו למראשותיו כר וכסת .כשהתעורר ,הבין
הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק נָתן ה' לָ כֶ ם לֵ ב לָ ַד ַעת וְ ֵעינַיִ ם לִ ְראֹות וְ ֹלא ַ רבי אליעזר שנרדם בנוכחות המלך ,ולא זו בלבד שלא קצף
עליו להורגו ,אלא עוד כיבדו להניח לו כר וכסת .כשראה
הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו
ירושלים -ישראל ׁשמ ַֹע ַעד הַ ּיֹום הַ ּזֶה (דברים כט ,ג)וְ ָאזְנַיִ ם לִ ְ מה גדולה חביבותו אצל המלך ,שלא כדרך העולם ,אמר
שמע מינה עת 'גאון' היא ,ויש לברוח שנית .שוב נמלט
הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו לשלוט על כל איבריו לדרכו ,עד שהגיע לקראקא ,שם מנוחתו כבוד.
ברוקלין -ניו יורק
כמין חומר נדרש פסוק זה בספר 'משנה שכיר' ,כי הנה על דרך סיפור זה ,המלמד מהו 'גלגל החוזר בעולם',
הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו האברים הנמנים כאן אינם ברשותו של אדם ,כידוע מאמר מתבאר הפסוק לטובה .שמעלת הגר תהיה בגדר 'מעלה
ברוקלין -ניו יורק
חז"ל (קה"ר ה ,א; אסת"ר י ,ג) שצדיקים לבם ברשותם ,אבל הרשעים מעלה' ,שיהיה חייב ליפול משם ,ואילו ירידתך תיחשב
הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו
הם ברשות לבם ,וכן אמרו (עי' נדרים לב :ובר"ן ד"ה שתי) שעיניו ואוזניו 'מטה מטה' ,שממקום זה לא תהא לך עוד כי אם עלייה.
לייקווד – ניו ג'רזי של אדם אינן ברשותו ,שבעל כרחו הוא רואה ושומע.
אמנם הצדיקים משליטם וכן הוסיף לבאר בזה החיד"א (חומת אנך ז) בשם הראשונים,
הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו כתב רבי בנימין הכהן
לונדון -אנגליה הקב"ה אף על האברים
הללו .זהו 'ולא נתן ה' בשו+רה טוב+ה ויטאלי [מגדולי חכמי איטליה,
הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו לכם' ,היינו ברשותכם, _לציבור שו+חרי התורה ,רבנן ות_+למידיהון תלמיד רבי משה זכות ורבו של
לייקווד -ניו ג'רזי אי"ה בק+רוב ניתן יהיה _להשיג ה'שומר אמונים' הקדמון ושל
'לב לדעת ועיניים לראות את הכרך הח+דש שרבים ציפו _לו,
ה'זרע שמשון'] (אלון בכות ,איכה
הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו ואוזניים לשמוע' ,רק 'עד החותם את הסדרה שכבש+ה את עו_+לם התורה
חדא פ_לפ_לתא -חומש דברים
וויליאמסבורג -ניו יורק
היום הזה' ,אבל מכאן מפני ה ,ה) ,בזה מבואר
ואילך ,כיון שהגעתם מה לא אמר בברכות
הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו ובו שיעורים בעיון ובפ_לפו_ל ע_ל י+רח האיתנים 'ועלית מעלה מעלה',
לונדון -אנגליה לדבקות אמיתית בה' (ר"ה ,שבת תשובה ,יוה"כ ,סוכות)
ובתורתו ,הרי גם האברים גבי כשם שאמר הכא
הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו ככל הנראה יתאפשר _להשיג גם מהדורה מוקדמת מיוחדת
הללו יהיו שלכם ותחת על שיעורי ירח האיתנים לחוד הגר אשר בקרבך .אלא
ברוקלין -ניו יורק
שליטתכם. פרטים מ_לאים יפורסמו בעז"ה בשבוע הבא שאכן מי שהוא 'למעלה
הרב אברהם משה קראוס ומשפחתו שיחיו
לונדון -אנגליה
הודעה חשובה
הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
בשבת ס_ליחות ,פר' נצבים־וי_לך ,ישבות אי"ה מורנו הרב ש_ליט"א באנטוורפן -ב_לגיה יצ"ו
פרטים ע_ל סדרי השבת ,זמני התפי_לות וס_ליחות במוצש"ק ,שיעורים וקב_לת קה_ל ,יבואו אי"ה בהמשך
הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א
בט_לפון073-321-1945 :
משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו
שיקגו -אילינוי ובארה"ב בט_לפון1917-456-8021 :
1>2דף היומי בב_לי אידיש * _לשידור חי
הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו 2>2שיעורי ירוש_למי אידיש 3>2חומש רש״י אידיש
ציריך -שווייץ 5>2דרשות באידיש 4>2שפת אמת אידיש
3>1שפת אמת _לה״ק 1>1דף היומי בב_לי _לה״ק
5>1דרשות ב_לה״ק
עיצוב ועימוד :י+צחק 0527-130-217 © כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים_ .לקב_לת הג_ליונות ,הערות ,תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_לshiurey.r.d@gmail.com :
