שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — כי תבוא (2026-08-24)

כי תבוא
הדלקת הנרות 20.19 :פלג 19.11 :פלג ב20.08 :
מוצאי ש"ק 21.28 :ר"ת21.47 :
שבת בשבתו
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
צאה"כ ליל ש"ק - 21.20 :סוזק"ש ש"ק :מג"א - 9.40/9.21 :גר"א10.16 :
28 AUGUSTUS 2026 ב"ה ,ערב ש"ק ט"ו אלול תשפ"ו • שנה ל"א ,גליון אלף תשל"ב • דף היומי חולין ק"כ • אבות פרק ג'-ד' • • Nr 1732
תשובה ,ממצותיך כנ"ל ,לכן לא שכחתי ,כי
בס"ד ,יום ה' לסדר 'היום הזה נהיית לעם' י"ד אלול תשפ"ו לפ"ק
(שפת אמת ,ברעז'אן) מסוגל לזכרון.
הנני בזה בשבח האי מבצר התורה שמתנוסס לתפארה בעירנו יצ"ו כבר עשרות בשנים ה"ה ישיבה קטנה
תורה ויראה – אוהל שרה דסאטמאר ,שבראשה עומדים מרביצי תורה ותיקים ת"ח מופלגים המתמסרים
לא אכלתי באני ממנו (כו,יד)
בלב ונפש ללמד תורה לצעירי הצאן להשקותם בדברי הראשונים והאחרונים אשר מפיהם אנו חיים ולהעלותם
הכונה לדעתי על פי מה שכתב הרמב"ם בדרך התורה והיראה ע"ד המסורה לנו ,וזה רבות בשנים הוגים בין כותליה מאות תלמידים שכל רואיהם יכירו
(יום טוב פ"ו הי"ח) ,כי עיקר השמחה ביום טוב וידעו כי זרע ברך ה' המה ,מביניהם ת"ח מופלגים מרביצי תורה דיינים אנשי שם הממשיכים את מסורת שלשלת
היא בהאכילו לרעבים לאלמנה ויתום ,אבל מי התורה בקצוי תבל.
שנועל דלת ביתו ואוכל ושותה אין שמחה של גם לרבות באחרונה ,השקיעה ההנהלה מיטב הכוחות להגדיל תורה ולהאדירה הן בחלק הגשמי שיוכלו התלמידים
מצוה ,ועליהם הכתוב אומר (הושע ט,ד) 'כלחם ללמוד בהרחבת המקום והרחבת הדעת וביותר בחלק הרוחני להגביר חיילים לתורה ולחזק את התלמידים להוסיף
אונים להם וגו' כי לחמם לנפשם' ,עיין שם ודברי אומץ בתורה ויראת שמים ,ובסייעתא דשמיא עלה והגדיל בכמות ובאיכות הצליחו וגם עשו פרי.
פי חכם חן. תלי"ת זיכני ה' לבקר בהיכלם ולחזות בנועם צוף תורתם זה עידן ועידנים שהשתתפתי יחד עמם במעמדים
והכונה ,כי האונן יאכל לבדו בלי מסיבת ומסיבות שונות ולמסור בפניהם דברי תורה והדרכה ,ונפלא לראות צמאונם לדבר ה' בתורה ועבודה והנהגתם
בהשכל ובדעת 'איידעלע חסיד'ישע בחורים' וכל מכירם יאמר 'אשרי רבו שלימדו תורה' (יומא פו ,).וזה עתה
מרעים ,ומעתה אחר שאמר הכתוב "נתתיו ללוי התייצבו חלק גדול מתלמידי הישיבה להיבחן על כל תלמודם במסכת פסחים ,ונשאתי ונתתי עמהם במלחמתה
לגר ליתום ולאלמנה" ,על זה אמר "לא אכלתי של תורה ומה מאוד נהניתי לראות איך צורבי מרבנן יודעים לצלול במים אדירים בסוגיית הגמרא ובדברי
באני ממנו" ,דהיינו שלא אכלתי מפתי לבדי הראשונים והאחרונים בבקיאות עצומה כמונח בקופסא ולהשיב בשפה ברורה ,אשריהם ואשרי חלקם ואשרי
(דברי שאול) כאילו היה לחם אוני. הנושאים בעול להיות עמם בחלקם.
השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את בעת הזאת שהנהלת הישיבה מרבה פעלים להעמיד יסוד איתן למען הישיבה הק' כדי שיוכלו להמשיך בעול
עמך את ישראל ואת האדמה וגו' (כו,טו) הכבד העולה לאלפי אלפים מדי חודש הרובץ על כתפי הנהלת המוסדות ויוכלו להוסיף ולהרבות כח התורה
בכמות ואיכות אצטרף גם אני בקריאה של חיבה לכל תושבי עירנו לתמוך בעין יפה וברוח נדיבה לחזק את ההנהלה
עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שיוכלו להמשיך ביתר שאת ועוז בעבודת הקודש .כבר אמרו חז"ל 'תורה מגנא ומצלא' (סוטה כא ).ובוודאי
שעליך לעשות שאמרת אם בחקותי תלכו ונתתי שזכות עסק התורה והעמדת תלמידים רבים היא זכות גדול לעירנו ,ובעמדנו בימי הרחמים והסליחות שמרבים
גשמיכם בעתם (רש"י). בזכויות ודאי שזכות זה יליץ בעדנו ובעד כל תושבי עירנו לכל מילי דמיטב אמן.
יש לדקדק מדוע הביא רש"י דוקא הברכה כותב וחותם ביקרא דאורייתא
של ונתתי גשמיכם?
ואפשר לומר על פי מה שאמרו חז"ל במסכת
תענית (ח,ב) "בעון צדקה ,שפוסקים ואינם ובקשת מחילה וסליחה ,ושאלו אותו מדוע אינו
נותנים ,גשמים נעצרים" ,לכן ,כאשר אמר
"עשיתי ככל אשר צויתני" שקיימתי מצות מתנת
לומד תורה כהרגלו ,והשיב "כשאני לומד תורה
אני מוכרח להפסיק באמצע הלימוד בשביל לחפש
מפנינים יקרים
עניים ,אם כן סרה הסיבה של עצירת גשמים, ולקחת מראשית כל פרי האדמה (כו,ב)
ספרים וכדומה ,ובאמירת תהלים אני בטוח שכל
לכן מבקשים שיעשה הקב"ה מה שהבטיח ונתתי היום כולו קודש לה' בלא איבוד רגע אחד". יסוד מצות ביכורים הוא להביא את ה"ראשית"
(ילקוט הגרשוני) גשמיכם בעתם. (מאמר שבועי -הגר"מ שטרנבוך)
לקב"ה ,ובדומה לזה מוצאים אנו בפדיון הבן שהבן
הראשון קודש לה' וצריך לפדותו מהכהן ,וכך גם
ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם וענית ואמרת (כו,ה) כשנכנסו בני ישראל לארץ ישראל ,כבשו בתחילה
היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים וענית -לשון הרמת קול (רש"י). את העיר יריחו ,אבל לא נהנו משללה אלא עשוהו
לעבדם (כח,יד) אינו מובן ,דהא 'וענית' מורה על לשון הכנעה חרם וקודש לה' ,וביאור הדבר נראה שהראשית
יש להקשות הרי פרשה זו מדברת בעושין מלשון עני? הוא החלק החשוב ביותר ,ד"גופא בתר רישא
רצונו של מקום ומדוע מסתיימת הפרשה אך הענין הוא דהכל אחד ,דכל מה שהאדם גריר" ,ועל ידי נתינת הראשית שהוא החלק
באזהרה שלא יעבדו ע"ז ,הרי פשיטא שלא נכנע יותר מלפני השי"ת יותר יכול להגביה קולו, המובחר ,מוכיח האדם גם על מה שנשאר בידו
יעבדו דהא הם עושין רצונו של מקום? ומשה רבינו היה עניו מכל האדם אמר האזינו שהוא מכיר בכך שהכל מאת ה' ואין לו כלום משלו.
וי"ל דאכן פשוט שלא ילכו לעבוד ע"ז, (רבי יחזקאל מקאזמיר) השמים. וזהו רמז גם לראש השנה שהוא תחלת השנה,
ואולם היה להם מקום שמפני שעושין רצונו שראוי לייחד את כל היום כולו קודש לה' ואין
של מקום ורוצים לעבדו בכל לבבם ילכו לראות ארמי אבד אבי וירד מצרימה (כו,ה) לבזבז בו אפילו רגע כי קדוש היום לאדונינו.
כיצד הגוים עובדים לע"ז שלהם באיזה דבקות בשם מרן הגרי"ז מבריסק ,הטעם שבמקרא וראיתי אצל מרן הגרי"ז זצ"ל שנהג לומר תהלים
וילכו הם לעבוד בדבקות שכזו את הקב"ה ,ועל ביכורים מזכירין רק צרת לבן ויציאת מצרים, במשך יום ראש השנה בכונה ובתחנונים ,שמלבד
כך קאמר קרא שאף לצורך זה אין לסור ולראות ולא מזכירין את ענין ההצלה מצרת עשו .משום הבקשות והתחנונים יש בו גם פסוקי תשובה
(מהרי"ל דיסקין) כיצד עובדים ע"ז . שמזכירין רק אותם הצרות שכבר חלפו ,משא"כ בערתי הקדש מן הבית (כו,יג)
צרת עשו דעדיין קיימת ועומדת היא עד ימות בפ"ק דחולין (חולין ה,ב) אמרו דהחוטא
מתוך לוח הקהלה המשיח ,לכן לא נזכרת במקרא בכורים.
(אוצרות רבותינו מבריסק)
נקרא בהמה ,וחוץ מהפשט אפשר דרך הלצה,
במה שראיתי בספר כתיבת יד ישן ,דחכם אחד
היה לו ספר הזוהר ומכרו ,ובלילה היו מצערין
שבת פ' כי־תבוא ,ט"ז אלול. לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי (כו,יג) אותו וקורין אותו בהמה ,וביום סיפר החלום,
הדלקת הנרות( 20.19 :פלג המנחה - 19.11 :פלג י"ל עפ"י מה ששמעתי שתשובה מסוגלת ואמר לו תלמיד חכם אחד כי הוכיחו אותו על
ב)20.08 : שמכר הזהר ,וזהו 'בהמה' ר"ת ב'ערת ה'קודש
לזכרון ,וסימן לדבר שאנו אומרים כי אין שכחה מ'ן ה'בית ,וכשמעו הלך והחזיר הזהר .ע"כ כתוב
מפטירין "קומי אורי" (ישעיה ס) עד "בעתה אחישנה".
אבות פרק ג'־ד'. לפני כסא כבודך ,שם אין שייך שכחה ,ושם הוא בספר הנזכר .ולפי זה נאה לקרות לחוטא בהמה
מוצאי שבת( 21.28 :לשיטת ר"ת)21.47 :
מקום תשובה כמאחז"ל גדולה תשובה שמגעת כי ע"י החטא הולכת קדושה שבו ונכנסת סט"א,
עד כסא הכבוד ,והנה תשובה צריכין אף על ועל זה נקרא בהמה ,כי ב'יער ה'קדש מ'ן ה'בית.
שבת פ' נצבים־וילך ,כ"ג אלול.
הדלקת הנרות( 20.03 :פלג המנחה - 18.59 :פלג ב)19.56 : המצות שלא נעשו כראוי ,וזה ל"א עברת"י גימ' (דבש לפי לחיד"א -מערכת ב)
1
שונה הלכות רבי שלום יצחק הכהן שטערנבערג זצ"ל
עניני קידוש לבנה דומ"ץ דקהילתנו " -ברכת שלום" 90 -שנה לפטירתו ,י"ז אלול תרצ"ו
נערך ע"י הגרא"ח שטרנבוך שליט"א רב הכשרות דקהילתנו
החייבים בקידוש לבנה עם בעל "האבני נזר" ,זצ"ל ,עם הרה"ג ר' מאיר מתולדותיו
• סומא ל"ע ג"כ חייב בקידוש הלבנה (מג"א שם) ,כי ברכה זו אריק זצ"ל (בעל אמרי יושר) ,עם בעל "דרך המלך" הגאון רבי שלום יצחק הכהן שטערנבערג
נתקנה על חידוש העולם וגם הוא נהנה ע"י שאחרים רואים ועם בעל "תיקון עירובין" ו"חיי אריה" מקראקא עיר (הנקרא "רבי שלום איטשע") זצ"ל דומ"ץ דקהילתנו
ומוליכים אותו על הדרך (משנ"ב שם סק"א). ואם בישראל יצ"ו. ומח"ס "ברכת שלום" ,נולד בקראקא בשנת תרט"ו
• קטן היודע למי מברך ,מחנכים אותו לברכת הלבנה (משנ"ב וממכתב למעשה ,לא נח ולא שקט והעמיס לאביו החסיד המקובל שמו נודע בשערים מהור"ר
שם). על שכמו את הביצוע ,ואחרי שאיזן ,חיקר ותיקן ישעי' קלונימוס הכהן זצ"ל ,אשר הי' מהחסידים
• נשים אינן מברכות ,משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, מצא בקעה וגדר בה גדר ,עשה בה הלכה למעשה הראשונים שהסתופפו בצל הרה"ק ה"תפארת
ואע"פ שמקיימות כמה מצוות עשה שהזמן גרמא ומברכות לשעתו והלכה לדורות ,עד שבשנת תרס"ב הוציא שלמה" מראדומסק זי"ע (נפטר בשם טוב ביום ש"ק
עליהן ,מ"מ מצוה זו אינן מקיימות משום שעל ידן נגרם פגם מתחת ידו דבר נאה ומתקבל ,ולבתר דשכר הרשות ו' אלול שנת תר"ע בעיר קרשעשאוויץ ,ומנוחת כבודו
הלבנה (מג"א שם בשם השלה"ק). משכירו ולקיטו של שר העיר ועירב את החצרות בקראקא).
קידוש לבנה בציבור בפת ,נעשתה העיר אנטווערפען רשות היחיד, בנעוריו למד בישיבות בקראקא ,ונסמך להוראה
• לכתחלה מצוה לקדש הלבנה בציבור משום ברב עם הדרת רשות יחידו של עולם לעיולי ולאפוקי מבית לחצר ע"י גדולי הרבנים .בשנת תרנ"ה נתקבל כדומ"ץ
מלך ,אבל מותר לקדשה גם ביחידות (בה"ל שם ד"ה אלא). ומחצרות לבתים ביומא דשבת ביה מלכו של עולם דקהלתנו ,בה כיהן ביד רמה כארבעים שנה עד יום
• אם אין מנין יקפיד שיהיו שלשה ,שגם זה נקרא ברב עם (בה"ל לקראתו עונג ולקדוש ה' מכובד. פטירתו .הי' גדול מאד בתורה וביראה ,ורב פעלים
שם) ,ולכל הפחות יהדר אחר שנים (שו"ת אגרות משה או"ח ח"א כמובן כל מה שיזם ,הגה ,חולל ותיקן היה לעמוד לעזר אחב"י .הוא הגבר אשר מסר נפשו
סי' קמד). תחת פיקוחם והסכמתם המלאה של הרב הראשון ועמד לימין רבני עירנו הגרנ"צ אוללמאן והגר"מ
ראיית הלבנה בשעת הברכה דקהילת "מחזיקי הדת" ה''ה הרב הגאון ר' נח צבי ראטטענבערג זצ"ל להעמיד את הדת בקהלתנו
• לפני שמתחיל לברך יסתכל על הלבנה (לשון השו"ע :תולה עיניו) אוללמאנן ,זצ''ל ,ואחריו ממלא מקומו הקדוש על תילה ,בעניני כשרות ,מקואות ,גיטין וכו' ,ועל
ואח"כ יברך (שו"ע שם ס"ב) ,וי"א שיסתכל על הלבנה כל משך הרה''ג ר' מרדכי ראטטענבערג ,זצ''ל ,הי"ד. כולם ייסד ותיקן את העירוב בעירנו .בענינים אלו
אמירת סדר הקידוש (משנ"ב שם סקי"ג) ,וי"א שיש להסתכל (עיר ואם בישראל ,עמ' )19 התכתב עם רבים מגדולי הדור ,ה"ה הגאונים המפו'
בעת אמירת הברכה ולא אח"כ (חרדים) ,וי"א שיסתכל דוקא ה"אבני נזר" ,הגר"מ אריק ,מהר"ש ענגיל ,מהרש"ם
רק קודם הברכה ותו לא (משנ"ב שם) ,וכן נוהגים עפ"י קבלה בפי ישרים מבערזאן ,ה"חזון נחום" ועוד רבים ,אשר כולם
(ערוה"ש שם ס"ה). מדברי גדולי הדור אליו בעניני תיקון העירוב כאחד כתבו אליו בהערכה והערצה כפי ערכו הרם.
• שכח והתחיל הברכה בלי להסתכל בלבנה ,בדיעבד יצא ידי בעירנו יצ"ו: בזמן מלחמת העולם הראשונה גלה להולאנד,
חובתו ,כיון שיש אור שמאיר בסביבתו ואפשר להנות ממנו הגאון רבי חיים ארי' הלוי איש הורוויץ זצ"ל וגר בשכעווענינגן ,כמו רבים מתושבי עירנו .לאחר
אף שהוא עצמו לא נהנה (שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קכה אות ד). אבד"ק קראקא: המלחמה חזר לעירנו .נפטר בן פ"א שנה ,ביום
• אם הלבנה מכוסה בעננים קלושים ,באופן שרואים היטב את ב"ה יום ה' י"א מרחשון תרס"ב קראקא יע"א. י"ז אלול תרצ"ו ,ונטמן בביה"ח דקהלתנו בפיטע,
צורת הלבנה ,מעיקר הדין יכולים לקדשה בברכה (משנ"ב שם שלום לכבוד ה"ה הרב החריף ובקי בחדרי תורה סמוך לקברו של האב"ד הראשון דקהילתנו הגרנ"צ
סק"ג ,ועי' בחיד"א מורה באצבע סי' קפד שחולק ע"ז וס"ל דיש להמנע מו"ה שלום יצחק הכהן שטערנבערג נ"י מורה אוללמאן זצ"ל.
מלברך רק כשרואה בבהירות ומאירה יפה). הוראה בק"ק אנטווערפען אשר במדינת בעלגיען. הו"ל ספרו "ברכת שלום" ,שו"ת בעניני עירובין,
• התחיל לברך ובאמצע הברכה נתכסתה הלבנה ,גומר הברכה, הנה ראיתי מכתב כ"ת אשר בא בשאלה אודות גיטין ,מקוואות ,ושאר ענינים.
אבל לכתחלה אם משער שתתכסה באמצע הברכה לא יתחיל היתר הטלטול...
לברך ,ובדיעבד יצא (מג"א שם סק"ב בשם הרדב"ז). הגה"ק רבי אברהם בארנשטיין זצ"ל ה"אבני נזר": תיקון העירוב
• כל דבר שצריך ראיה ,כגון בקריאת התורה ,קידוש לבנה ,נר ב"ה יום ה' ויצא י' כסלו תרס"ב לפ"ק פה הנה כאשר נבנתה אנטווערפען לפני כאלף שנה
הבדלה ,אפשר לכתחלה לצאת גם כשרואה ע"י משקפים, סאכטשוב .שוכ"ט לכבוד הרב הגדול החריף ובקי ולאחר שנתיישבה ,נהפכה בתחלה לעיר מבצר ,עיר
ואין צריך להחמיר להורידם (חוץ מראיית הרוק בחליצה שהמנהג מו"ה שלום יצחק הכהן מו"צ דק"ק אנטווערפען בצורת חומה גבוהה דלתיים ובריח -מוט או קורה
להחמיר -הליכות שלמה הל' תפלה פי"ב סכ"ג ובהערה שם). וליקירי קהלה כל אחד שמו יבורך בכל טוב .דבר של עץ ,של ברזל וכד' ,המונחים לרוחב דלת או
• נסתפק אם כבר קידש הלבנה ,כיון שברכה זו היא מדרבנן העיר אשר הנהר מחיצה שלה... שער והנועלים אותם כדי להגן על התושבים מפני
קיי"ל דספק ברכות להקל ,מ"מ יש הסוברים דכלל זה של הגאון רבי דוב בעריש הכהן ראפפורט זצ"ל הסכנות האורבות להם ,דלתותיה נעולות בלילה כך
ספק ברכות להקל הוא רק בברכה שעושה על מצוה ,אבל אבד"ק ראווא בעהמח"ס דרך המלך: שאין יוצא ואין בא ,וממילא היה לה דין של רשות
כאן שהברכה היא עצם המצוה לא אמרינן הכי (עי' ארחות חיים רב שר שלום כבוד ידידי הרב המאור הגדול היחיד גמור.
ספינקא סי' תכו מש"כ שם). העמוס בתורה ומסובל ביראה כש"ת שלום יצחק אולם לפני כ 150-שנה ,נשתנתה צורת מבנה
סדר הקידוש הכהן מורה הוראה בק"ק אנטווערפען במדינת העיר ,הוסרו חלק מהחומות ,ואז נעשית כרמלית
• יש לעמוד בשעת אמירת הברכה (רמ"א שם) ,ופניו כנגד המזרח בעלגיען ,ואת אחוזת מרעהו ידידים הנאהבים לכל הדעות ,ופרזות תשב במשך שנים .ואכן כשהגיע
(לצד שהוא מתפלל ,סידור יעב"ץ). הרבנים המופלגים בתורה ויראה גבירים נכבדים לפה הכהן הגדול מאחיו הגה"צ ר' שלום יצחק
• לפני התחלת הברכה יצמיד רגליו כמו בתפלת שמו"ע (שו"ע קצינים ורוזנים ראשי קהל עדת ישרון ד' עליהם שטערנבערג זצ"ל אשר הונף ואשר הורם לאחז פני
שם ס"ב). יחיו .את נעימת ימינם הגיע עדי במועדו ,ועל אשר כסא ההוראה דפה אנטווערפען יצ"ו בשנת תרנ"ה,
• באמירת "כשם שאני רוקד" ירקוד קצת כנגד הלבנה (רמ"א דרשתם ממני להביע לכם חו"ד בענין תיקון עירובין מצאה עיר פרוצה בלתי מתוקנת בעירובין .והיות
שם) ,אבל לא יכרע כי נראה שכורע ללבנה (משנ"ב שם סקי"ד, בעירכם... כי רבו עמי הארץ ורבו המכשולות באיסורי טלטול
וכן באמירת עלינו בסוף הסדר כשאומר "ואנחנו כורעים" לא יכרע כנגד הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל אבד"ק טארנא: בשבתות בשווקים וברחובות ,ושבת שהותר מקצתו
הלבנה). לכבוד הרב הגדול החריף ובקי מו"ה שלום יצחק הותר כולו רח"ל .ולהיותה גם עיר רוכלת העמים -
• אחר אמירת "כשם שאני רוקד ...כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע הכהן שטערנבערג נ"י מו"צ בק"ק אנטווערפען .ע"ד עיר נמל -והרבה יהודים מכל מקומות מושבותיהם
בי לרעה" ,יש נוהגים לומר כסגולה ג' פעמים "ולא יהיה לי שאלתו שאלת חכם בדבר היתר הטלטול בעירו... עוברים ושבים בה לרגל מסחרם ,על כן נתן אל לבו
כאב שינים" (טעמי המנהגים עניני ר"ח סי' תס בשם הרה"ק מרוזי'ן זי"ע). (ברכת שלום -תשובות) לבוא בכוחא דהיתירא לשם שמים לתקן את העיר
• נוהגים לברך שלשה בני אדם באמירת "שלום עליכם" (רמ"א בתיקוני עירובין ,לשמחת יראי ה' וחושבי שמו,
שם ס"ב) ,והם משיבים "עליכם שלום" (ואפשר גם לומר ג' פעמים מסר נפשו עליה וטעמו ונימוקו עמו בספרו "ברכת שלום" (שיצא
לאדם אחד) .האוחז באמצע הברכה לא יענה "עליכם שלום", מוה"ר פנחס א .קארנפעלד הי"ו יו"ר הכבוד לאור רק בשנת תר"ץ).
רק יטה ראשו כלפי האומר (הגרא"ח נאה זצ"ל ס"ל דמותר לענות דקהלתנו ,כותב בספרו: אחרי שידע את שלפניו ושקל במאזני פלס את
"עליכם שלום" אף באמצע הברכה ,ד"משיב מפני הכבוד"). ...וראוי לציין שבתחלת תיקון העירוב לא עשה כל הצדדים ,התכתב עם גדולי הפוסקים בשעתו,
• בסיום הסדר אומרים תפלת עלינו לשבח ,והטעם ,לפי (המשך בעמוד ג)
שרקדנו כנגד הלבנה ,וכדי שלא יהא נראה כאילו ח"ו עובדים
ללבנה ,לכן אומרים עלינו לשבח לאדון הכל ...שלא עשנו
כגויי הארצות (ליקוטי מהרי"ח) .ומובא בשם החזו"א דהמקדש
רשימת הרבנים :הגר"ע האניג שליט"א /הגרי"ז פאללאק שליט"א /הגרא"ש עקשטיין שליט"א /הגרא"ח
שטרנבוך שליט"א /הגרא"י רייך שליט"א /הגר"ש לוריא שליט"א /הגרי"י ברייער שליט"א /הגרש"מ
מאשקאוויטש שליט"א /הגר"א פריעדמאן שליט"א /הגרחי"ל טייטלבוים שליט"א /הגרשמ"ח גרינפעלד
שליט"א /הגרב"נ פייבוש שליט"א /הגרי"י רבינוביץ שליט"א /הגר"נ געלדציילער שליט"א /הגרי"א רייזמן
לשכת הוראה
ביחידות אין צריך לומר עלינו לשבח. שליט"א /הגר"ד שיינברגר שליט"א /הגרש"צ אדלער שליט"א /הגרי"ד אורשנסקי שליט"א /הגר"ש בעלז שע"י הבד"ץ דקהלתנו
• אח"כ אומרים קדיש יתום ,וי"א דאין זה קדיש יתום ,רק הוא שליט"א /הגר"א גולדמן שליט"א /הגר"י גרינוואלד שליט"א /הגרצ"א וויזניצער שליט"א /הגרש"מ טעללער
שליט"א /הגר"ח סופר שליט"א /הגר"א קאליש שליט"א Jacob Jacobsstraat 22
קדיש שמיוחד לנשמות המשוטטות בלא מנוחה (ליקוטי מהרי"ח
בשם הרה"ק מסטרעליסק זי"ע). שעות קבלת קהל ב"לשכת הוראה" שבבנין הקהלה מספר טלפון:
• אחר סדר קידוש לבנה עושים ריקודין דוגמת שמחת נישואין, לפנה"צ / 11:15 - 10:15אחה"צ 15:00 - 14:00
לעורר השמחה שעתידה להתחדש כמותה וכנסת ישראל
תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה (רמ"א שם ס"ב).
שעה לפני השקיעה עד השקיעה (שבוע הבא משעה )19.30 03.208.4115
"תיבת הדואר" של "לשכת הוראה" (וסימנך דיין = )4115
• אחר קידוש לבנה ינער שולי בגדיו ,כדי להבריח החיצונים
הנוצרים מקטרוג הלבנה (מג"א שם סקי"א בשם האריז"ל). מתרוקנת בימים א'-ה' בשעות הנ"ל משעה 8.00בבוקר
• נוהגים לבדוק הציצית לראות אם הם כשרים (כף החיים פלאג'י בעניני לשון הרע הנוגע לשידוכים -בטלפון 0484.222.252 עד 12.00בלילה
סי' לה אות כב,כו). בימים ג' וה' משעה 18.00עד 19.00ע"י הג"ר אברהם הכהן עהרנטרייא שליט"א
2
א יידיש ווארט
בס''ד
היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות וגו' ובכל נפשך
(כו,טז) הזמנת כבוד
דער פסוק הייבט אן מיט "היום הזה" און ענדיגט אתכבד בזה להזמין בקריאה של חיבה את פני ידידינו ומכירינו תושבי עירנו לבוא ולהשתתף
מיט "ובכל נפשך" ,צו לערנען אז יעדען טאג דארף
מען דינען דעם רבונו של עולם מיט מסירות נפש,
במסיבת מעמידי הישיבה
שהנני עורך בסיעתא דשמיא למען
אזוי ווי דעם טאג פון מתן תורה ,ווען מיר האבען אלע ישיבה קטנה דסאטמאר "אהל שרה"
געזעהן דאס פייער און דעם גרויסען גילוי שכינה אויף המתנוסס לשם ולתפארת בעירנו
(רבנו בחיי) בארג סיני. ובצל כנפיו מתחנכים בחורי חמד לתורה ועבודה
וכעת עמלים העסקנים להעמיד יסוד איתן לחיזוק ולביצור מבצר התורה
לשון חכמים שתתקיים אי''ה ביום
אמנם התוכחות עד "יולך ה' אותך ואת מלכך" היו ה' פר' נצבים וילך
בבית שני בימי אנטיוכס וזולתו ,עד שצרו מלכי בית בהיכל הישיבה הק' -יאקאב-יאקאב 41
חשמונאי זה על זה ,וגלה אחד מהם במצות פומפיא"ו ואקרא למאהבי המה יכבדוני לחזק מבצר התורה הלזו בגוף ובממון
לרומ"ה ,ומשם והלאה עד "ונסחתם" היו עד חרבן בברכת כתיבה וחתימה טובה -ידידכם המחכה לקבל פניכם באהבה
הבית על ידי רומיים ,ומשם והלאה הם תוכחות בגלות יעקב יוסף לעפקאוויטש
(ספורנו כח,יד) נמשכות אליו.
גם אנחנו מצטרפים בקריאה של חיבה למען הרמת התורה בעירנו
ברכת מזל טוב חמה ולבבית להרה"ג שלום אלימלך האלברשטאם ,יואל הכהן שווארטץ
אלעזר פריעדמאן ,חיים יוסף לעוו
מוה"ר אברהם יהושע העשיל גולדמאן שליט"א חברי הנהלה רוחניות
מרבני לשכת ההוראה דקהלתנו
ולכל משפחתו שיחיו עת חזרו לתוכה עם שרידי חרב ,נפרצו בה פרצות,
לרגל נישואי הבת עב"ג שיחיו והוסדו גדרי מסילות הברזל ההולכת מ"בערכעם" ברכת שלום (המשך)
ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב עד ל"האבאקען" ,ומאידך גיסא נתוספו בה
מאחלת הנהלת הקהלה למעליותא תל מתלקט עשרה מתוך ארבע במסילת החסיד שבכהונה הר"ר שלום איטשע זצוק"ל
הברזל החדשה ,העוברת על יד הכביש המהיר הנ"ל שום תיקונים מעצמו ,וצירף רק את מחיצות
הסובב סחור סחור למתא וגם החומה החדשה העיר הקיימות כמות שהן ,ואולי משום דלא העיזו
ברכת מזל טוב חמה ולבבית להרה"ג היהודים דאז לבקש רשיונות מאת השלטונות
שנבנתה להגן מפני השטפונות ,בה שמו למים גבול
מוה"ר מנחם מענדל הערץ שליט"א בל יעבורון בל ישובון לכסות ארץ... להעמיד דלתות וצורות הפתח.
רב ביהמ"ד חב"ד עדעגעם (רחובות העיר ,עמ' טו) ומדי דברי בו זכור אזכרנו עוד ,והנני נאמן להעיד
ולכל משפחתו שיחיו ויחן את פני העיר בגודלי מה ששמעתי כד הוינא טליא מפי הר"ר יצחק
לרגל נישואי הבת עב"ג שיחיו חלק נכבד מספרו "ברכת שלום" מוקדש פרייליך ז"ל שהיה אז ראש הקהל דקהילת "מחזיקי
לכשרות העירוב שתיקן בעירנו אנטווערפען יצ"ו, הדת" דפה ,שבימי מלחמת העולם הראשונה ,הקיף
ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב פעם הר"ר שלום איטשע זצוק"ל את הבריכות שעל
וכה כותב בתחילת דבריו על הסיבה שהביאו להכנס
מאחלת הנהלת הקהלה בזה לעובי הקורה: יד הנמל לפקח על העירוב ונעצר על ידי המשטרה.
הנה ראינו פה עיר אנטווערפען גודל המכשלה ובאשר היה לו "פאספארט" מארץ עסטרייך ,חקרו
בדיקת שעטנז ר"ל באיסור הוצאה וטלטול מרשות לרשות בשבת, אותו שם במשך כמה שעות כדי לברר אם הוא לא
המעבדה החדשה לבדיקת שעטנז שע"י ביודעים ובלא יודעים ,כי אחינו בני ישראל בכאן מרגל המנסה להוודע סודות הנמל למסרם לאויב,
הר"ר יהושע איינהורן הי"ו ()03.332.06.06 אין להם רחוב מיוחד והנזהר באיסור הוצאה אי ומשום דמסר נפשו עליה נקראת על שמו .ואכן
הינה בנוסף אפשר לו לצאת מפתח ביתו כי אין לו להניח שמירת ידוע דבין הלומדים נשאר העירוב בשם "ר' שלום
למעבדות הותיקות והקיימות שע"י ביתו אצל שכניו ומגרת ביתו ,וע"כ עבר ושנה איטשע'ס עירוב".
נעשה כהיתר אשר בעו"ה מזלזלים באיסור הוצאה אולם במשך הזמן ,שנים לאחר השואה האיומה,
הר"ר ש.ז .ליברוב הי"ו ()0467.327.982
והר"ר י.מ .רויטענבארג הי"ו ()0486.586.332 ונושאים אצלם מפתחות ביתם וכדומה ,גם הרבה
הממשיכים לשרת את הציבור בנאמנות אנשים בלכתם לבית התפלה אין בלשונם מלה כי אבן מאסו הבונים – היתה לראש פינה
יחסר להם סידור וחומש או משקפים ,וגם בענין ברגשי הודאה והכרת הטוב ובשעה גדולה ומרגשת זו,
לאורך ימים ושנים. מזונות הנצרך להוציא ולהביא לכבוד שבת חיי צער עם פתיחת שעריו של
...וע"כ עלה בלבנו לתקן תיקון עירובין בכאן יחיו אם אינו מוכן מערב ש"ק.
והסכימו לזה כל חכמי העיר דפה ,וזכור לטוב האי ועי' בתשו' חתם סופר סי' צ"ט שהאריך בזה תלמוד התורה החדש
הננו להעלות על נס את מסירותו ופועלו של
גברא רבא הרב החריף ותיק וחסיד מו"ה יוסף בנימין כי דבר זה אינו צריך לפנים ,כי מצוה גדולה לתקן
בעיר שיתופי מבואות ועירובי חצרות ומטעם זה הר"ר אברהם חיים העניג שיחי'
בליטץ ז"ל יצא כברק חיצו והי' מסעי' לי להקיף העיר
פעמים הרבה בכל עבר ופנה עד אשר ראינו היטב אנו מברכין על מצות עירוב ,כי הברכה לא קאי על חבר הנהלת הת"ת
האיסור לטלטל בלא עירוב ,רק קאי על המצוה ונוו"ב שיחי'
כי אין פרץ ברחובותינו ותהילה לא-ל נעשה עירנו והתיקון שע"י העירוב מותר לטלטל ,ועי"ז ינצלו אשר מראשית דרכו של הת"ת הוא מן העומדים מאחוריו,
פה מוקף חומת דת תוה"ק מרשות הרבים לרשות עדת ישראל מחילול שבת אשר ח"ו היא ככופר בכל ומן הנושאים בעול הגשמתו ,ופעל רבות בגופו וממונו למען
היחיד ,רשות היחיד היינו רשות יחידו של עולם... הקמתו של הבית הגדול זה.
התורה כולה ,והביא שם מה שאמרו במס' ביצה (דף
והנה אזכיר לטובה את הרב הגאון הצדיק מו"ה נח טז) בההוא מרבנן שהי' אוסר לערב עירובי חצרות ובפרט יגע במסירות ובנחישות להמציא לנו את
צבי אולמאן ז"ל אב"ד דפה אשר הסכים גם כן עמנו ביו"ט שחל להיות בשבת ,ואמרו עליו שהוראתו בנין הת"ת
בהיתר ,זכור הוא לטוב כי הי' מפורסם בצדקתו ומדת לקלקולא במה שהחמיר ,דכיון שמקלקלי בי' רבים וגם עתה ממשיך הוא לעמוד לשרת כחבר הנהלה,
(המשך בעמוד ד) ולפעול בכל עת למען ביסוסו והצלחתו של הת"ת.
היינו קלקולא ופרש"י דמקלקלי בי' רבים ששוכחים
נוסח המצבה על מקום מנוחתו בביה"ח דקהילתנו ומטלטלים בלא עירוב ,ומשמע מזה דאין להחמיר יהי רצון שזכות התורה וזכותם של תשב"ר תעמוד לו ולנוו"ב
והלך לפניך צדקך וכבוד ד' יאספך שלא מן הדין ,אלא אדרבה מצוה לבקש היתר מן לברכה ולהצלחה ,ויזכה לראות רוב נחת דקדושה ,מתוך
פ"נ התורה ,כי אין לך שעת הדחק יותר מזה במה שרבים בריאות ,הרחבה וסייעתא דשמיא ,ולהמשיך להרבות פעלים
לתורה ,לחינוך ולכל דבר שבקדושה.
איש צדיק וישר הי חסיד הי עניו נכשלים...
רב פעלים ,ירא שמים בסתר ובגלוי וזה איזה שנים אשר חשבו לתקן פה תיקוני בהוקרה עמוקה ובהכרת הטוב מעומקא דליבא
אהוב לבריות ,צדקה ושלום רדף כל הימים עירובין ולא עלתה בידן ,כי היו צריכין לעשות ידידיך
יגע הרבה עבור עניי ארצנו הקדושה משה קוביץ ישראל האלענדער
עסק בתורה בכל כוחו
איזה תיקונין והממשלה לא הרשה אותן ,אך עתה
זיכה הרבים בתקון ערובין ותקון גיטין נתחדשו כמה גדרים ומחיצות ומסילות הברזל אשר
מורה צדק ורועה נאמן לעדתנו במשך של עי"ז העיר מוקפת חומה סביב ואין פרץ ברחובותינו, ייראוך עם שמש
ארבעים שנה ,שמו נודע לתהלה וראינו כי אפשר להתיר בטח אחרי שכירת הרשות תפלת שחרית בימות החול כותיקין
הרב הגאון מורנו שלום יצחק זלה"ה משרי הממשלה כדינא ,אך מחמת איזה ספיקות בביהמ"ד פשעווארסק
בעהמח"ס ברכת שלום ,בהרבני החסיד המקובל ושאלות בדבר הזה דפקנו על פתחי חכמי הדור
מוה"ר ישעיה קלונימוס הכהן ז"ל שטערנבערג אשר מימיהם אנו שותים לפתוח לנו שערי ההיתר בכל יום חצי שעה לפני הנץ
מתושבי עיר קראקא יע"ו והם הרחיבו לנו פתח ההיתר ,ומותר ע"פ תורתנו יום א' נצבים-וילך 6.23
י"נ בש"ט בשנת השמנים ואחת לימי חייו הקדושה לטלטל בעירנו בשבת בלי חשש ופקפוק *
אור יום ו' עש"ק י"ז אלול ש' תרצ"ו לפ"ק כלל ,ותהילה לא-ל עשינו כן הלכה למעשה בשנת בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד
תנצבה התחלת התפילה בשבת זו 6.05
תרס"ב לפ"ק פ' וישלח לסדר ויחן את פני העיר...
3
בינו שנות דור ודור הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה
ש"ק -ט"ז אלול
תרצ"ח :רבי פנחס חיים [ב"ר אברהם זאב] הלוי הורוביץ
מגרוסווארדיין -פתחא זוטא
שהשמחה במעונם עליית חתן לתורה
תשס"א :רבי אברהם אביגדור נחום [ב"ר יצחק יעקב דן] מיטוואך כ' אלול Woensdag 2 sept. מיכאל נח ב"ר דוד צבי ברנבאום נ"י
לנדא -אדמו"ר מסטריקוב מיכאל נח (מיכה) ברנבאום (גרינהוט) (ברנבאום-גרינהוט) ביהמ"ד שפיקוב
יום א' -י"ז אלול מירה מרים קליגר (מוסבכר)
)Micha Berenbaum (St. Thomasstraat
בר מצוה
תרפ"ט :רבי יעקב קאפל [ב"ר יחזקאל] רייך אב"ד
בודאפעסט )Mira Katz Kliger (Sterstraat
תרצ"ו :רבי שלום יצחק [ב"ר ישעי' קלונימוס] הכהן Chupa: Ateres Lea 18.00 uur
שטערנבערג -דומ"ץ דקהלתנו -ברכת שלום ישראל אלימלך בן הרב משה לערנער (גראס)
יום ב' -י"ח אלול הגאון רבי יהודה ליב פיין זצ"ל אבד"ק סלאנים: *
שס"ט :רבי יהודה ליוואי [ב"ר בצלאל] -המהר"ל מפראג אנכי בדרך נחני השי"ת לקצה מדינת המערב אתי יוסף ב"ר אברהם יעקב ורנר (אינכורד)
יום ג' -י"ט אלול לעיר אנטווערפען יע"א ,המלאה סוחרים וכנעני ארץ
נולד בן
ד'תתקמ"ט :הקדוש רבי יעקב מאורלייאנש הי"ד (מתלמידי באבנים טובות ומרגליות ,ובכל זה היא עיר מליאה
ר"ת) ,נרצח עקדה"ש בלונדון בהכתרת המלך חכמים וסופרים כאלו היתה במזרח פולין ,והגעתי
רישארד לב-האריה למקום היכא דנשקי מזרח ומערב אהדדי ,ובתוך
ה'תל"ג :רבי חיים [ב"ר ישראל] בנבנישתי -כנסת הגדולה למשפ' ר' ישראל יהודה ליב מילער-העניג נ"י
תרמ"ח :רבי זאב נחום [ב"ר אהרן] בארנשטיין -אגודת חכמי העיר אשר באו לבקרני מצאתי את שאהבה
אזוב נפשי אחד המיוחד הרב המאור הגדול החריף ובקי *
סיני ועוקר הרים מפורסם לגאון ולתפארת גפן למשפ' ר' אברהם אליהו הירשלער – גרינפעלד נ"י
יום ד' -כ' אלול
אדרת כמר מהור"ר שלום יצחק הכהן שליט"א *
תשכ"ט :רבי יוסף שלמה [ב"ר יהודה אריה לייב] הכהן למשפ' ר' משה יהודה לייב רבינוביץ – לייפער נ"י
כהנמאן -רב דפוניביז שטערנבערג ,דומ"צ בק"ק הנ"ל ,והוא כהן שדעתו *
תש"ל :רבי אליהו [ב"ר יעקב] לאפיאן -לב אליהו יפה ומנופה ,מורה ודאין לעם ה' ,ותלמודו בידו למשפ' ר' אהרן משה גאליצקי – וואסערשטרום נ"י
תשנ"ו :רבי משה אריה [ב"ר ישראל] פריינד -גאב"ד שו"ת ...והנה לבד עוצם חכמתו בתוה"ק תוקדם
ירושלים לו היראה ביראת ה' כל היום ,והוא אילן ששרשיו
יום ה' -כ"א אלול
תקכ"ד :רבי יהונתן [ב"ר נתן נטע] אייבשיץ -יערות דבש
מרובים שרשי היראה ומדות יקרות ,שייף עייל
שייף נפיק ומד' ומאדם רצון יפיק ,ולכן ראויים דברי
נולדה בת
יום ו' -כ"ב אלול תורתו להשמיעם ברבים לחלקם ביעקב ולהפיצם למשפ' ר' מנחם מענדל הכהן ראפאפארט-אייז נ"י
קפ"ז :רבי יעקב [ב"ר משה] סג"ל -מהרי"ל בישראל... *
תק"מ :רבי אלחנן [ב"ר שמואל זאנוויל] אשכנזי -סדרי הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל אבד"ק לובלין למשפ' ר' יחיאל יעקב טונק -פריעדמאן נ"י
טהרה (ובשעתו אבד"ק פיעטרקוב):
תרס"ג :רבי מרדכי דב [ב"ר משולם זושא יצחק] בהיותי בק"ק אנטווערפען לרגל העבודה אשר
מהארנאסטייפל -עמק שאלה
לפני ,וראיתי שם את הרב המו"צ דשם ,הרב הגאון ברכת שלום (המשך)
שב"ק -כ"ג אלול החסיד כש"ת מו"ה שלום יצחק הכהן שטערנבערג
תקפ"ו :רבי אורי [ב"ר פנחס] "השרף" מסטרעליסק שליט"א ,ודברתי עמו הרבה בהלכה וראיתי אותו כי טובו וענותנותו ...וזכור לטוב הישיש החסיד המופלג
תש"ב :הקדוש רבי יצחק מנחם [ב"ר שמואל צבי]
דאנציגער הי"ד -האדמו"ר מאלכסנדר -עקידת הוא מלא וגדוש בתורה ובחכמה ,וגם ראיתי ספרו אין גומרין עליו את ההלל כמו"ה דוד ראטענבערג
יצחק תשובות נחוציות בעניני עירובין וגיטין והם נכונים ז"ל כי הי' מן המסייעין בתיקון עירובין בעיר ,והוא
תש"ב :הקדוש רבי משה בצלאל [ב"ר יהודה אריה לייב] מאד בהלכה... הוא שאמר כי נעשה מהעיר אנטווערפען מרשות
אלטער הי"ד -בן השפת אמת הגאון רבי נחום וויידענפעלד זצ"ל אבד"ק דאמבראווא: הרבים רשות היחיד היינו אחד יחיד ומיוחד...
כבוד ידידי הרב הה"ג חו"ב וו"ה מו"ה שלום (ברכת שלום -פתח הספר)
שום שאלה חמורה בפסח ,דבזכות בירור הלכה יצחק הכהן נ"י דומ"צ דק"ק אנטווערפען .כידוע שבח ספרו
יושיע לו השם שלא יארע לו שאלה חמורה ,הכי לכת"ה עת היותי פה אנטווערפען נבוך הרעיון אני כה דברי גדולי הדור בהסכמתם על ספרו "ברכת
נמי שהואיל ובהלכות האלו (הל' אבלות) אין עוסקין מאשר עולל לי בעוה"ר כי נלקח ממני מחמד נפשי שלום" ,בשנות תרפ"ט-תר"צ:
הרבה ואין לומדים בעיון ,בזכות זה יושיע לנו השי"ת בני בכורי האברך החריף ירו"ש מו"ה יעקלי ע"ה הגאון רבי מאיר דן פלאצקי זצ"ל בעל ה"כלי
ויציל אותנו מכל מכשול ויבולע המות לנצח ,עיי"ש. תנצב"ה ה' ינחמני ,ע"כ לא ניתן לי לתת עיון נמרץ חמדה":
(נטעי גבריאל -הלכות אבלות) בספרו היקר שמוציא עתה לאור ,בכל זאת במעט בהיותי בק"ק אנטווערפען ראיתי שם את
העיון ראיתי כי הוא חיבור נחמד רב התועלת... הרב הגאון החסיד כש"ת מו"ה שלום יצחק הכהן
לתשומת לב הנוסעים לאנגלי' וכת"ה הראה בם עוז ידו גלי' לדרעי' ונפל נהורא שטערנבערג ,מורה הוראה דשם ,והראה לי ספרו...
כל מי שנוסע לאנגליה ואינו בעל דרכון בריטי ,עדיף בעיון גדול ובקיאות יפה גמרא וסברא למרכז ההלכה וראיתי כי הם נכונים מאד ומסיק שמעתי' אליבא
שיקח עמו הוכחה שעשה ,ETAולא יסמוך על מה (ברכת שלום -הסכמות) תורת אמת... דהלכתא ,וכל מן דן סמוכי לנא ,יפוצו מעיינותיו
שהם כותבים שאינו צריך. בזכות הלימוד חוצה...
לאחרונה כבר אירע כמה פעמים שנוסעים לא ראה בהסכמת הגאון ר' שלום יצחק שטערנבערג מרן הרב דקהילתנו הגאון רבי מרדכי ראטטענבערג
הורשו לעבור את הגבול ,ולפני כשבועיים אף עצרו דומ"ץ אנטווערפען על ספר "דרכי החיים" על הלכות זצ"ל הי"ד:
א' מהנוסעים לאנגליה ב ,Calais-והלה נשאר עצור אבילות ,עפ"י דברי הגה"ק בעל "תפארת שלמה" הנה ראיתי הכתבי יד של ידידי הרב הגאון
ליותר משמונה (!) שעות. להשיב לרב אחד שהתנצל לפניו שירא מאד שלא חריף ובקי מוהר"ר שלום יצחק הכהן שדעתו יפה
יארע לו שאלה חמורה בהל' פסח ,והשיב לו שאם שליט"א דיין ומורה צדק דקהלתנו יצ"ו ...דברים
עסקני קהלתנו טרחו ויגעו שעות מרובות לעזור יקרים נאמרים בחכמה ודעת...
ולפתור את הבעיה ,עד שהעצור שוחרר כשעה לפני ילמוד הדינים של הלכות פסח בודאי לא יארע לו
כניסת השבת ,וב"ה עדיין הספיק להגיע לקאקסיד )Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.
תורנות בתי מרקחת שבת היא מלזעוק
ולשבות שם ב"ווילה אלטול". רופא תורןDokter van wacht - 0900.10.512 :
הצלהHATZOLOH - 03.289.00.00 : )Wachtdienst (9.00-22.00 uur ורפואה קרובה לבא
vrijdag 28 augustus zondag 30 augustus woensdag 2 september
הקמת מצבה De Kroon, Brederodestraat 127
zaterdag 29 augustus
Pharmalux, Dageraadplaats 25
maandag 31 augustus
Markgrave, Markgravelei 32
donderdag 3 september
הקמת מצבה על קברו של Multipharma, Nationalestr. 119 Antverpia, Nationalestraat 145 Van Ghyseghem, Kloosterstr. 166
הר"ר יעקב שאול וואקסשטאק ע"ה dinsdag 1 september
Generaal, Generaal Lemanstr 10
תתקיים אי"ה ) na 22u.: Broeckx, Teniersplaats 2ליל ש"ק( 28 augustus
ביום ה' נצבים-וילך ,כ"א אלול בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק
Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00
בביה"ח דקהלתנו בפיטטע בשעה 13.30 Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30
שעות הקבלה בבנין הקהלה Jacob Jacobsstr. 22
נחום אבלים המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א: הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א: מרן הרב שליט"א:
בימים א-ו 10:30-12:00 בימים ב' ד' ו' 11:00-12:00 בימים ב-ה בין השעות 17:00-18:30
מרת ג .גרינפעלד-ראנד תחי' משרד הקהלה -שעות פתיחה: הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א: אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה
אשת ר' יעקב גרינפעלד נ"י לפנה"צ א-ו - 9:30-12:45 :אחה"צ ב-ה17:00-18:30 : בימים א-ו 10:15-11:15 03.233.55.67<5
יושבת שבעה בלונדון על פטירת אמה ע"ה ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות 14:00-17:00 הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א: למזכירות הבית דין צדק
info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67 בימים א-ה 17:00-19:00 03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be
אפשר לנחם בטלפון0475.95.64.88 : להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד ,או ע"י אי-מייל ל ,membership@machsike-hadass.be :או לשלוח תיבת memberע"י smsלמספר 0488.577.313
עד יום א' בבוקר
להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל Shabato@machsike-hadass.be
4
