gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

יחידתי · YECHIDUSI — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(שלח)‬ ‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫ונודע כי הסיבה המביא‬ ‫ראשון‬ ‫ונודע שהדעת הוא אחד‬ ‫שני‬ ‫ואם כן ידיעת הבורא‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫אך יש אותן שנכשלים‬ ‫רביעי‬ ‫אני לדודי ועלי תשוקתו‬ ‫אך איני מצוה לך‬ ‫חמישי‬ ‫ש יעורים בו ערים בע נין‬ ‫עד ד"ה וזהו סתור שסתר‬ ‫הכנה‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫השנה‬ ‫לראש‬ ‫המשפיעים החשובים‬ ‫שליט"א‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫מפי‬ ‫פרשת כי תבא תשפ"ו ‪ /‬גליון ת"כ‬ ‫וכן בשלוח ה ‪30‬‬ ‫פטרון הגליון לפרשת כי תבא‬ ‫מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר יעקב יצחק שמעון זכרונו לברכה שפירא‬ ‫ב"ר‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫נלב"ע י"ז אלול‬ ‫נדבת ידידנו החשוב הרה"ח ר' שלמה זלמן פקשר שליט"א‪ ,‬קרית גת‬ ‫אין סיכוי? יש שפע!‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רוח אפנו‬ ‫אם בדרכים הטבעיות כבר אין סיכוי‪ ,‬הרי שהשמחה עצומה‪ .‬כי עכשיו יהיה את‬ ‫השפע בלי שום צמצום!‬ ‫העיקר‪ ,‬או שאפשר להתחכם בהסיבה לעשותה בדרך שירבה או‬ ‫“אני לא יודע מה לומר לך‪ .‬אין לי פתרון נוסף”‪ ,‬אמר היועץ‬ ‫ענין תפילה במקום ביכורים‪,‬‬ ‫יומעט השכר ההוא מבלעדי רצון בעל הרצון הבורא ברוך הוא‪ ,‬ואם‬ ‫הכלכלי בעגמומיות‪.‬‬ ‫להכיר בו יתברך ‪ -‬שורש‬ ‫עושה כך אזי מפשיט הדבר מגשמיות‪ ,‬ומקרבה תמיד למקורה לבעל‬ ‫הרצון ששם אין צימצום ודינים‪ ,‬ונעשה כך באמת שאינו מקבל‬ ‫לא נעים בכלל לעבוד עם תיק כזה‪ .‬תיק שבו אתה לא רואה‬ ‫שום אופק‪ .‬הוא כבר ישב עשר פגישות עם ראובן‪ ,‬ניסה את כל‬ ‫החיות‪ ,‬וממילא יתעורר‬ ‫פרנסתו דרך השתלשלות וצמצומים‪ ,‬כי אם מיד בעל הרצון עצמו‬ ‫בהופיעו עליו רצון חסדו ורחמיו הגמורים”‪ .‬כשאדם מבין שהוא‬ ‫הפתרונות האפשריים‪ ,‬הגדיל הכנסות‪ ,‬צמצם הוצאות‪ ,‬הטמיע‬ ‫ניהול נכון‪ .‬אבל אחרי הכל עדיין נשאר חור ענק בתקציב‬ ‫תשוקה לידבק בו יתברך‬ ‫לא מקבל את פרנסתו מהעסק‪ ,‬ולא משום דבר‪ ,‬רק מהשי”ת‬ ‫בעצמו‪ ,‬ולא יעזור לו להגדיל את העסק או להקטין את העסק‪,‬‬ ‫החודשי‪ ,‬שהלך ותפח וגלגל את ראובן בין הגמ”חים והבנקים‬ ‫ללא מוצא‪.‬‬ ‫בתנחומא איתא דצפה משה שבית המקדש עתיד להיחרב ומצוות‬ ‫כי לא מכאן הוא מקבל את השפע‪ ,‬אלא מהשי”ת בלבדו‪ ,‬אזי‬ ‫“ניסינו כל דרך אפשרית‪ .‬אני עד לכך שעשית כל השתדלות‪.‬‬ ‫ביכורים עתידה ליבטל‪ ,‬תיקן מצוות תפילה‪ .‬ויש לבאר הקשר‬ ‫הפרנסה שלו אינה מוגבלת כלל‪ ,‬היא אינסופית‪ ,‬כרחמיו וחסדיו‬ ‫לפי הנסיון שלי‪ ,‬אני לא רואה דרך כלשהי איך להביא אותך‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫האינסופיים של השי”ת‪.‬‬ ‫ליציבות כלכלית”‪ ,‬מסיים היועץ ברגישות‪“ ,‬יצאת ידי חובת‬ ‫השאלה היא אם תקבל שפע מהרצון העליון‪ ,‬או שפע קטן‬ ‫השתדלות‪ .‬עכשיו נשאר לך רק לבטוח בהשי”ת שיעזור לך”‪.‬‬ ‫אמרו ז”ל בראשית בשביל ביכורים שנקראו ראשית ביכורי אדמתך‪.‬‬ ‫ומצומצם‪ .‬מי שיש לו בטחון בהשי”ת‪ ,‬זוכה לשפע אלקי עליון‬ ‫מהרצון העליון‪.‬‬ ‫צהלה גדולה נפרסה על פני ראובן‪ .‬הוא אסף את ניירותיו ויצא‬ ‫ולכאורה יפלא מהו גודל מצוות ביכורים יותר משאר מצוות‪.‬‬ ‫בחיוך מהמשרד‪.‬‬ ‫ומאריך על זה באלשיך הק’ (בפרשתן) דהנה ‘עולם חסד יבנה’ (תהלים‬ ‫פט‪ ,‬ג)‪ ,‬השי”ת משפיע לנו מטובו וחסדו ואין לנו שום זכות לזה‪ ,‬כמו‬ ‫המשפיע סמוי מן העין‬ ‫“ברוך ה’‪ ,‬נפתחו לנו שערי הפרנסה!”‪ ,‬הוא מתקשר הביתה‬ ‫ומודיע בהתרגשות לתוך האפרכסת‪“ ,‬כך כתוב ב’מאור עינים’‪.‬‬ ‫שכתוב מי הקדימני ואשלם (איוב מא‪ ,‬ג)‪ .‬והשי”ת רוצה מאיתנו רק‬ ‫ומגלה ה’מאור עינים’‪ ,‬שזהו הטעם האמיתי למה שאנו רואים‬ ‫שנכיר בו‪ ,‬ולא נכפור בטובו לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי החיל‬ ‫שהצדיקים והרבנים ניזונים בלא משא ומתן‪“ .‬כי על הרוב‬ ‫אל תצמצם את השפע!‬ ‫הזה‪ .‬אלא נכיר כי ממנו הכל ומידו נתנו לו‪ .‬ובאופן כזה נותן לנו‬ ‫הצדיקים אינן בני משא ומתן ועסקי פרנסה על ידי סבות גשמיות‬ ‫השי”ת לחיות וליהנות מטובו‪ ,‬כי רק לאחר ברכה מותר לנו ליהנות‬ ‫כדרך העולם‪ ,‬ומכל מקום ניזונין בכבוד בלי טורח גדול‪ ,‬ויש‬ ‫יש ‘מאור עינים’ נפלא (בפרשת ואתחנן)‪ ,‬על הכתוב בפרשתנו‬ ‫מהעולם הזה‪ ,‬ואם לאו הרי היא גזילה ח”ו‪.‬‬ ‫מהם שניזונין ומתפרנסין בכל צרכיהם במעלה יותר ויותר מאותן‬ ‫“יצו ה’ אתך את הברכה באסמיך”‪ ,‬ומה שדרשו עליו חז”ל “אין‬ ‫העשירים העוסקים בעסקי פרנסה‪ .‬כי כל זה הוא על ידי גודל‬ ‫הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין‪ ...‬אין הברכה מצויה‬ ‫וזהו ענין מצוות ביכורים‪ ,‬דכשנכנסו לארץ וקיבל כל אחד גפנו‬ ‫בטחונן רק בהבורא ברוך הוא מקור הרצון אין סוף ברוך הוא‪ ,‬ולא‬ ‫לא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי”‪ .‬מדובר במאמר ארוך ומחיה‬ ‫ותאנתו‪ ,‬צווה השי”ת לזכור למי שייך כל זה ומי הוא הנותן לנו‪,‬‬ ‫שיחשבו לבטוח שום בטחון על הסבה‪ ,‬שלהן נמשך כך ע”י בעל‬ ‫נפש‪ ,‬שראוי ללמוד מבפנים‪ ,‬ואי אפשר להעתיקו כאן‪ .‬בכל‬ ‫ולכן ניקח הראשית ונביא לו לבית המקדש‪ ,‬ולהכניע עצמינו אליו‬ ‫הרצון המופשט מהתחלקות ודינים רק רחמים פשוטים‪ .”...‬אנשים‬ ‫זאת‪ ,‬נבחר כמה קטעים קצרים ממנו‪ ,‬וכל אחד יעיין בתוך הספר‬ ‫ית’ שאין לנו כלום משלנו והכל שלו‪ ,‬וזהו תכלית העולם להכיר‬ ‫חושבים שהצדיקים מתפרנסים בקלות כי הם רביים ויש להם‬ ‫להתעדן בנועם ה’‪.‬‬ ‫בו ית’‪ .‬עכתו”ד‪.‬‬ ‫חסידים שמחזיקים אותם‪ ,‬אך האמת היא פשוט משום שהם לא‬ ‫"כי באמת שפעת הפרנסה הוא לפי גודל הבטחון בו יתברך‪ ,‬והפשטת‬ ‫סומכים על הסיבות המצומצמות‪ ,‬אלא על השי”ת בלבדו‪ ,‬הם לא‬ ‫בטחונו מסיבות חיצוניות ששם הוא התלבשות שפע פרנסתו‪ .‬דרך‬ ‫ואיתא ב’תורה אור’ (נח) דענין התפילה הוא‪ ,‬שמתוך כל טירדות‬ ‫מצמצמים את השפע‪ ,‬ולכן השפע יורד אליהם בלי שום סיבה‬ ‫משל‪ :‬אם הוא עוסק במשא ומתן עם כמה עסקים שונים‪ ,‬וכל פעם‬ ‫עולם הזה עומד בר ישראל לשבח את ה’‪ ,‬ומתבונן שהכל הוא‬ ‫גשמית‪ ,‬רק מהשי”ת לבדו‪“ .‬וזהו נקרא בחינת ‘הסמוי מן העין’‪,‬‬ ‫משים בטחונו על העסק ההוא החיצוני‪ ,‬שהוא רק לבוש לשפע‬ ‫שהבטחון שלהם הוא בדבר הסמוי מן העין‪ ,‬שאינו נראה לעין‪ ,‬שהוא‬ ‫העליון היורד מלמעלה‪ ,‬ולא עיקר‪ ,‬והוא מחמת שאין לו דעת‪ ,‬אינו‬ ‫ממנו ית’ ואין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה‪ ,‬ואומר‬ ‫אין סוף ברוך הוא בעל הרצון‪ ,‬ולא בדבר הסבה הגשמיות והנראית”‪.‬‬ ‫בוטח רק על הסיבה‪ ,‬אזי מביא ההשפעה לבחינת צמצום‪ ,‬שמצמצם‬ ‫שירת המלאכים שהן בטלים לו ית’‪ ,‬ומתבונן בגדולתו ית’ שהכל‬ ‫כאין ואפס נגדו‪ .‬אז מתעורר בליבו רצון ואהבה עזה לידבק בו ית’‪,‬‬ ‫אבל כשאין בטחון אמיתי‪ ,‬וחושבים שהפרנסה מגיעה מהעסק‬ ‫השפע בהסיבה במחשבתו שחושב שהוא העיקר‪ ,‬ולכך נמשך לו על‬ ‫שהוא חיות ושורש הכל‪ .‬וזהו תשובה מאהבה שמתעורר בקרבו‬ ‫או מכל צינור גשמי‪ ,‬אזי גורמים שהשפע יצטמצם לסיבה‬ ‫ידי צמצומים דרך העולמות כאמור לעיל‪ ,‬ונתעורר על זה דינים‬ ‫אהבה לה’‪ ,‬ומדבק את עצמו להשי”ת‪ ,‬ועל זה איתא (אבות פ”ד מי”ז)‬ ‫גשמית‪ .‬אם אתה חושב שהפרנסה שלך מגיע מלמטה‪ ,‬מהעסק‬ ‫וצמצומים”‪ .‬אם אתה חושב שדווקא מהעסק שלך תהיה לך‬ ‫יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה‪.‬‬ ‫הקטן והמוגבל‪ ,‬אז תראה כמה העסק הזה מוגבל וקטן‪ ,‬אתה‬ ‫פרנסה‪ ,‬אז צמצמת את השפע האלקי העליון האינסופי לתוך‬ ‫פשוט מוריד את השפע למקום של צמצום‪ ,‬ומפסיד‪ .‬אם אתה‬ ‫חנות אחת קטנטנה‪ .‬מה שקורה שהשפע האלקי יורד ומצטמצם‬ ‫מבין שהפרנסה מלמעלה‪ ,‬אין גבול לפרנסה שתקבל‪.‬‬ ‫ומתגשם‪ ,‬ומיד מתעוררים עליו דינים וקטרוגים‪ .‬כי על השפעתו‬ ‫בזה יובן יותר שהביכורים הוא תכלית הכל‪ ,‬כי על ידי שמכיר את‬ ‫“ובכן‪ ,‬אם כבר אין לנו דרכי השתדלות‪ ,‬הרי שנגמרו‬ ‫יתברך אין מקטרגים‪ ,‬אבל על שפע גשמי יש ויש‪ .‬כך יוצא‬ ‫השי”ת שממנו הכל‪ ,‬מתעורר לשוב ולהידבק בהשי”ת‪ ,‬ולכן תיקנו‬ ‫הצמצומים!”‪ ,‬מסיים ראובן לתוך השפופרת בהתרגשות‪“ ,‬אם‬ ‫שהשפע העליון האינסופי‪ ,‬מגיע אליך קטן‪ ,‬מוגבל‪ ,‬ומצומצם‪,‬‬ ‫לנו משה רבינו תפילה במקום ביכורים‪.‬‬ ‫בדרכים הטבעיות כבר אין לנו סיכוי‪ ,‬הרי שהשמחה שלי עצומה‪.‬‬ ‫ומלא קטרוגים שתולשים ממנו עוד ועוד‪ .‬פשוט הפסד נוראי‪.‬‬ ‫כי עכשיו יהיה לי את השפע בלי שום צמצום! הבה ונקבע שיעור‬ ‫“אבל מי שזוכה לדעת השלם ולאמונה גמורה שהוא בחינת הבטחון‪,‬‬ ‫ובימים אלו לפני יום הדין שהמקטרגים רוצים לקטרג שאנחנו‬ ‫ב’שער הבטחון’‪ ,‬בספרי חסידות שמלמדים לחיות את מציאותו‬ ‫שעיקר השפע הוא על ידי בעל הרצון‪ ,‬והסיבה ההיא שעוסק בה‬ ‫שוכחים מהשי”ת בעולם הזה‪ ,‬יש לנו להתעורר לזכור את ה’‪,‬‬ ‫וטובו יתברך במוחש‪ ,‬שזה מביא את הבטחון הכי גדול‪ ,‬נבטח‬ ‫שממנו יסובב לו פרנסתו אינו רק כלי ריקן המקבל למה שנותנים‬ ‫ובזאת יתעורר ליבנו באהבה עזה לה’ ובזאת נשוב אל ה’‪ .‬וניכתב‬ ‫בשפע שמגיע מהשי”ת בעצמו‪ ,‬בלי שום צמצומים‪ ,‬ואז נזכה‬ ‫לתוכו ‪ -‬שהוא על ידי שהאדם הוא מלובש בחומר גשמי מוכרח‬ ‫מקור‪ :‬רעוא דרעוין תשע”ו; הדעה והדיבור רצ”ד‬ ‫לחיים טובים‪.‬‬ ‫לשפע אינסופי‪ ,‬הרבה יותר מכל ההשפעות המצומצמות”‪.‬‬ ‫לקבל גם כן חיותו דרך מלבוש גשמי ‪ -‬אבל לא שהסיבה היא‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫הדרכה לימי הבחרות ‪ -‬בחדר המשפיע‬ ‫א חסיד'ישער בחור‬ ‫אם היעד הוא ליצור קשר חדש עם השי"ת למה צריך לכך‬ ‫כיצד דווקא הפחד בונה את הקשר?‬ ‫פחד המשפט?‬ ‫המחשבה?‬ ‫פנימית בלבו של האדם שהוא מכיר וזוכר שכל העולם כולו‬ ‫שלבי הקשר‬ ‫משפיע‪ :‬שלום וברכה אברהם יצחק‪.‬‬ ‫משפיע‪ :‬התשובה היא שזה ה'יעד' וזה ה'דרך' להגיע אל היעד‪.‬‬ ‫שייך להקב"ה‪ ,‬ושכל תכליתו היא להרבות כבודו יתברך ולא‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬שלום‪ .‬ברוך השם השיחה בשבוע שעברה היתה‬ ‫היעד הוא יצירת קשר חדש עם השי"ת‪ ,‬אבל הדרך להגיע אל‬ ‫בשביל להרבות לעצמו הצלחות ולא בשביל להרבות תענוגים‬ ‫ברורה מאוד‪ .‬זה הבהיר לי באופן ברור שהמהות של הימים‬ ‫היעד הזה הוא רק על ידי הכרה בעומק המשפט והכרה בתכלית‬ ‫ומילוי רצונות‪ .‬זה אמנם מדריגה גבוהה שלא כל כך קל להגיע‬ ‫האלו היא לתפוס את הקשר עם הקב"ה‪ ,‬וכמה חשוב אפילו רגע‬ ‫הבריאה! כי האדם כל כך שקוע בעצמיותו וכל כך עסוק‬ ‫לזה‪ ,‬אבל צריכים לדעת שעל זה הוא בעצם המשפט ועל זה‬ ‫אחד שמרגישים וזוכרים את הקשר הזה‪.‬‬ ‫בהצלחתו האישית עד שאינו מרגיש שום חסרון במה שאין לו‬ ‫הוא הדיון והבדיקה ביום הזה‪ ,‬כמה כל נברא בפרטיות וכמה‬ ‫משפיע‪ :‬נכון‪ ,‬ודיברנו שהרגעים היקרים הללו משפיעים על כל‬ ‫קשר עם השי"ת‪ ,‬ואינו רואה שום הכרח לקשור וליצור קשר‬ ‫הבריאה בכלליות מכירים וחיים את המציאות הזאת‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬וחוץ מזה נשאר הרושם שלהם לכל השנה‪.‬‬ ‫פנימי עם השי"ת! וכל זה הוא מפני שהעולם הגשמי כל כך רחוק‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬או אה‪ ,‬זה באמת קשה מאוד‪ .‬אם באמת על זה‬ ‫ונפרד מהשי"ת‪ ,‬ובנוסף לזה חומריות גופו של האדם כל כך‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬הנקודה היתה ברורה מאוד‪ .‬מה שעדיין חסר‬ ‫הוא המשפט והדין‪ ,‬לא נראה לי שאני יכול בכלל להצליח‪...‬‬ ‫מושכת ומשקיעה אותו בכל הבלי העולם עד ששוכח לגמרי את‬ ‫לי‪ ,‬היא ההבנה איך כל זה קשור דווקא לראש השנה? איך זה‬ ‫משפיע‪ :‬אתה צודק‪ .‬אין לנו כמעט דרך טבעית להצליח‬ ‫מתחבר לזה שראש השנה הוא יום הדין והמשפט ולזה שביום‬ ‫תכליתו בעולם‪ .‬ועל אף שהוא לומד ומתפלל ועסוק כל היום‬ ‫ולהתאים את עצמינו בשלימות למה שנדרש מאתנו‪ .‬ולכן אנו‬ ‫במצוות ומעשים טובים‪ ,‬חסר לו הקשר הפנימי עם השי"ת‪,‬‬ ‫הזה ממליכים את השי"ת?‬ ‫אכן מבקשים ומתחננים להקב"ה 'אל תבוא במשפט את עבדך'‪,‬‬ ‫והוא אפילו לא מרגיש שחסר לו משהו‪.‬‬ ‫כי 'לא יצדק לפניך כל חי'‪ ,‬ואנו מבקשים מהשי"ת שירחם עלינו‬ ‫משפיע‪ :‬את התשובה בעצם כבר הזכרנו בקצרה בשיחות‬ ‫ולכן בכדי שהאדם יתנער ויתעורר מהמצב הזה‪ ,‬קבע השי"ת‬ ‫כרחם אב על בנים‪ ,‬ושירחם עלינו ויעשה עמנו צדקה וחסד‪ .‬אבל‬ ‫הקודמות‪ ,‬שהמשפט הוא זה שמבהיר לנו שאין אפשרות‬ ‫את הימים האלו לימי משפט ודין‪ ,‬שהם מייראים את האדם עד‬ ‫זה לא פוטר אותנו לעשות בכל זאת את מה שאנחנו כן יכולים‬ ‫לעולם להתקיים בלי להתאים את עצמו עם התכלית האמיתית‬ ‫שמרגיש שאין לו זכות קיום‪ ,‬וזה מיישר אותו להתחיל לחשוב‬ ‫לעשות! ומה אנחנו כן יכולים לעשות? להמליך את הקב"ה בכל‬ ‫שעבורו נברא העולם‪ .‬והמשפט הזה מביא בלב כל אחד פחד‪,‬‬ ‫את התכלית האמיתית שלמענה נברא‪ ,‬ולקבל על עצמו עול‬ ‫לב ונפש וברצון פנימי! זאת אומרת להשקיע את המחשבה והלב‬ ‫והפחד הזה עצמו מכריח אותנו לקחת את עצמינו לחשוב על‬ ‫מלכותו יתברך בכל לב ונפש‪ ,‬ולקלוט שאין שום דבר בעולם‬ ‫במילים ובתפלות שאנו אומרים‪ ,‬ולעורר את לבנו לרצות באמת‬ ‫התכלית ולהמליך את השי"ת‪.‬‬ ‫חוץ מהשי"ת‪ ,‬ולעורר את לבו לרצות להתקשר עם השי"ת‬ ‫שיתגלה כבודו יתברך בכל העולם‪ ,‬ולהתפלל ולבקש מהשי"ת‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬לא הבנתי‪ .‬קודם כל לא הבנתי את עצם הדברים‬ ‫בפנימיות נפשו‪ .‬המצב הזה הוא יצירת קשר חדש ופנימי עם‬ ‫שיאיר בלבנו את ההכרה הזאת באופן ברור כל כך עד שכל‬ ‫שאמר המשפיע‪ ,‬וחוץ מזה לא הבנתי איך כל זה קשור לעניין‬ ‫השי"ת‪ .‬נמצא אם כן‪ ,‬שהמשפט והיראה הבאה כתוצאה מזה‪,‬‬ ‫המחשבה דיבור ומעשה שלנו יהיו מיוחדים ועסוקים רק עמו‬ ‫של יצירת קשר עם הקב"ה שאנו צריכים להגיע בימים האלו?‬ ‫דווקא הם גרמו לאדם להגיע ליצור קשר חדש עם השי"ת‪.‬‬ ‫יתברך‪ ,‬ורק זה יעניין אותנו‪ ,‬ורק זה יעסיק אותנו‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬זאת אומרת שהיעד באמת הוא ליצור קשר חדש‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אני שומע מה שהמשפיע אומר‪ ,‬אבל נראה לי‬ ‫עם השי"ת‪ ,‬והמשפט הוא אמצעי הגורם לנו להתעורר ולרצות‬ ‫שהמשפיע סותר את עצמו‪ .‬כי בתחילה אמר המשפיע שהדין‬ ‫לעורר מהשינה‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫הוא דין קשה מאוד כי דורשים מכל אחד בכל התוקף שימליך‬ ‫משפיע‪ :‬רציתי להסביר שהסיבה שהקב"ה קבע את היום‬ ‫את השי"ת בכל לבו ונפשו ממש באופן שישנה לגמרי את צורת‬ ‫של ראש השנה ליום דין ומשפט‪ ,‬הוא בכדי להכריז ולגלות‬ ‫החיים שלו‪ ,‬ואילו עכשיו אומר המשפיע שבעצם דורשים מן‬ ‫שהעולם יש לו תכלית ומטרה‪ ,‬וההכרזה הזאת נועדה בשביל‬ ‫זכרו בוראכם‬ ‫האדם רק כמה שהוא יכול‪ ,‬דורשים ממנו רק להתפלל‪ ,‬לרצות‪,‬‬ ‫שאנו נתעורר ונקלוט את המטרה הזאת‪ .‬ומה היא המטרה‬ ‫משפיע‪ :‬נכון מאוד‪ .‬והסיבה שאנו צריכים משפט ודין בכדי‬ ‫ולהשקיע מחשבה ולב בתיבות התפלה שאומרים‪ ,‬זה נראה‬ ‫של הבריאה? לגלות מלכותו יתברך‪ .‬דהיינו שכל נברא יכיר‬ ‫להגיע לרצון הזה‪ ,‬היא כי אנו שקועים וטרודים בהבלי העולם‬ ‫קצת סתירה‪...‬‬ ‫במלכותו וייכנע לרצונו יתברך‪ ,‬וכלשון התפלה שאנו מבקשים‬ ‫הגשמי‪ ,‬ושוכחים לגמרי את התכלית האמתית של העולם‬ ‫בימים אלו 'ויידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו' ויאמר כל אשר‬ ‫ושל החיים שלנו‪ .‬והשכחה הזאת היא נקראת בדברי הרמב"ם‬ ‫נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'‪ .‬זו היא‬ ‫'שינה'‪ ,‬כי זה ממש כמו אדם ישן שחולם חלומות ודמיונות‬ ‫שלש הדברים יחד‬ ‫התכלית של הבריאה באופן כללי ושל כל נברא באופן פרטי‪.‬‬ ‫ומנותק לגמרי מהמציאות האמיתית של העולם‪ ,‬והיראה‬ ‫משפיע‪ :‬התשובה היא שהכל נכון‪ .‬צריכים לקלוט את עומק‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ולמה העניין הזה נוגע דווקא לראש השנה? למה‬ ‫והפחד שנשפעים עלינו בימים האלו‪ ,‬הם אלו שמעוררים אותנו‬ ‫המשפט‪ ,‬צריכים לבקש רחמים שלא ידונו אותנו בכל התוקף‪,‬‬ ‫זה שייך ליום שבו נברא העולם?‬ ‫מהשינה והתרדימה הזאת‪ .‬וזה בעצם עניינו של השופר בראש‬ ‫וצריכים לעשות את מה שכן יכולים‪ .‬בקיצור‪ ,‬צריכים את כל‬ ‫השנה‪ ,‬לעורר אותנו מהשכחה והתרדימה הזאת‪ ,‬ולהזכיר לנו‬ ‫משפיע‪ :‬פשוט מאוד‪ ,‬כי ביום הזה שבו נברא העולם מתחדש‬ ‫שלוש הדברים יחד! כי כל זמן שהאדם לא קולט את עומק‬ ‫כל שנה מחדש השפע של הבריאה‪ ,‬זאת אומרת שבעצם ביום‬ ‫את התכלית והמטרה האמיתית של העולם ושל החיים שלנו‪.‬‬ ‫המשפט‪ ,‬הוא בכלל לא קלט איך באמת העולם צריך להיראות‪,‬‬ ‫הזה נברא העולם עוד הפעם מחדש‪ ,‬דהיינו שביום הזה קובעים‬ ‫וכמו שביאר הרמב"ם במתק לשונו הקדוש בהלכות תשובה‬ ‫וגם שום דבר לא יחייב אותו לעשות את מה שהוא כן יכול‪.‬‬ ‫וקוצבים לכל נברא את החיות שלו לשנה הבאה‪ ,‬וממילא‬ ‫(פרק ג) וזה לשונו‪" :‬אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת‬ ‫ולכן צריכים דווקא את שלוש הדברים יחד‪ ,‬מצד אחד להכיר‬ ‫מתעורר עוד פעם התכלית והמטרה של הנבראים‪ ,‬דהיינו‬ ‫הכתוב‪ ,‬רמז יש בו‪ ,‬כלומר עורו ישינים משינתכם ונרדמים הקיצו‬ ‫שמצד האמת נדרש מכל נברא להיות מיוחד למלכותו יתברך‬ ‫שבודקים מחדש כל נברא האם הוא תואם ומכוון אל המטרה‬ ‫מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם‪ ,‬אלו‬ ‫בשלימות‪ ,‬עד כדי כך שהאדם מתחיל להרגיש שאין לו זכות‬ ‫הזאת‪ .‬זה הוא הדין והמשפט שיש ביום הזה‪.‬‬ ‫השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר‬ ‫קיום כל זמן שהוא לא חי בצורה כזאת‪ ,‬והכרה הזאת עצמה‬ ‫לא יועיל ולא יציל‪ ,‬הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם‪,‬‬ ‫תביא את האדם לבקש רחמים לפני הקב"ה כעני בפתח ‪-‬‬ ‫אבל התכלית של כל הבדיקה הזאת היא לא בכדי לשלול חס‬ ‫ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה"‪ .‬זאת‬ ‫'כדלים וכרשים דפקנו דלתיך'‪ ,‬כי הוא יודע ומכיר כמה הוא‬ ‫ושלום את השפע‪ ,‬אלא ההיפך‪ ,‬הבדיקה הזאת נועדה לעורר‬ ‫אומרת שהשופר מדבר אלינו‪ ,‬הוא מזכיר ומעורר אותנו‬ ‫רחוק מהמציאות הזאת‪ ,‬ודווקא הרגשה זו תביא אותו שיעשה‬ ‫אותנו מהשינה העמוקה שלנו שאנו שוכחים לגמרי בשביל מה‬ ‫שלא נעביר את החיים שלנו בשינה עמוקה‪ ,‬ו'שינה' פירושה‬ ‫לפחות את מה שהוא כן יכול‪ .‬זאת אומרת שצריכים את שלוש‬ ‫נבראנו בעולם ומה מטרת החיים שלנו‪ ,‬וזה יביא אותנו להמליך‬ ‫ששוכחים את האמת! ואת השכחה הזאת קורא הרמב"ם 'דרכו‬ ‫הדברים יחד ‪ -‬הכרה בעומק המשפט‪ ,‬תפלה ותחנונים לרחמים‪,‬‬ ‫את הקב"ה בכל לבנו ונפשנו ולזעוק ולהכיר שהקב"ה הוא מלך‬ ‫הרעה ומחשבתו אשר לא טובה'! הרמב"ם לא מדבר כאן דווקא‬ ‫והמלכת השי"ת בלב ונפש כל אחד לפי כוחו‪.‬‬ ‫העולם כולו והכל נברא רק בשבילו‪.‬‬ ‫על מי שעושה עבירות‪ ,‬הוא מדבר על אנשים ששוכחים את‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬זאת אומרת שאם אני מכיר שהקב"ה הוא מלך‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬עכשיו זה ברור מאוד‪ .‬ברור לי מה אנו צריך‬ ‫האמת‪ ,‬אנשים ששוכחים מה היא תכלית הבריאה! השופר‬ ‫העולם ושהוא ברא את הכל ‪ -‬אני יכול להיות רגוע? זה בעצם‬ ‫לעשות ומה צריך לחשוב‪ .‬אבל עדיין לא ברור לי איך כל זה‬ ‫מעורר אותנו מהתרדימה הזאת ומעורר אותנו 'זכרו בוראכם'!‬ ‫מה שצריכים לעשות בשביל לעבור את המשפט כמו שצריך?‬ ‫מסתדר עם מה שדיברנו שעיקר הימים האלו הוא להגיע ליצור‬ ‫זכרו שיש בורא בעולם שברא אותנו בשביל תכלית אמיתית‪.‬‬ ‫קשר חדש עם השי"ת? הרי בשבוע שעבר דיברנו שהמטרה של‬ ‫משפיע‪ :‬אם אתה באמת מכיר בזה‪ ,‬אתה יכול להיות רגוע‪.‬‬ ‫וכאשר האדם מתעורר מהשינה הזאת ומקבל עליו מלכותו‬ ‫הימים הנוראים היא יצירת קשר עם השי"ת‪ ,‬ועתה המשפיע‬ ‫השאלה היא האם אתה באמת מכיר בזה? ההכרה הזאת‬ ‫יתברך‪ ,‬מתחיל להבנות ולהווצר קשר חדש ופנימי עם השי"ת‪.‬‬ ‫מסביר כמה המשפט הוא לא פשוט בכלל וכמה רחמים צריכים‬ ‫שהקב"ה הוא מלך העולם זה לא סתם איזה סיסמא ומילים‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ברור מאוד‪ .‬יישר כח גדול‪.‬‬ ‫בכדי לקבל זכות קיום‪ ,‬אז במה למעשה אני צריך להשקיע את‬ ‫שצריכים להגיד‪ ,‬זה צורת חיים‪ .‬ההכרה הזאת היא הכרה‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט‬ ‫הגליון מוקדש‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט ותלמידיו‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' צבי אלימלך כהן‬ ‫הרב החסיד ר' חיים מרדכי‬ ‫הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יהודה לייב שלמה קרישבסקי‬ ‫שליט"א‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫ב"ר משה יצחק זכרונו לברכה‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫• עמוד התווך •‬ ‫• בריח התיכון •‬ ‫נלב"ע י"ט אלול תשע"ז‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫תהא נשמתו צרורה בצרור החיים‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בנו למז"ט‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח‪,‬‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח‪,‬‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫נדבת בנו ידידנו ותמכינו החשוב והנכבד‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫הקידושא רבה בע"ה בהיכל ביהמ"ד הגדול‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יהודה צבי ווייזער‬ ‫ב‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫קול השופר ‪ -‬שפת הנשמה‬ ‫כיצד השירה והזמרה‬ ‫למה מעוררים נפשנו לתשובה על ידי רמז קול השופר ולא על ידי דיבורים מפורשים?‬ ‫“פנימיות קול שופר" ‪ -‬מאמר ראשון מתוך שנים‬ ‫והפיוטים בתפילות ראש השנה הוא הידור במצוות השופר?‬ ‫ולכן נצטוו בתקיעת החצוצרות בעתים אלה‪ ,‬לפי שהאדם מהיותו‬ ‫ולכאורה רק (במדבר י‪ ,‬י) “וביום שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם”‪ ,‬שאז‬ ‫כעל חומר צריך התעוררות גדול אל הדברים‪ ,‬כי הטבע מבלי מעיר‬ ‫יעמוד כישן‪ ,‬ואין דבר יעוררהו כמו קולות הניגון'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬והנה לכאורה‬ ‫בזמני שמחה הוא הזמן של תקיעה פשוטה שהוא קול ניגון ושמחה‪,‬‬ ‫ובמה שייך ליום זה כאשר להתעוררות שערי תשובה אנו צריכים?‬ ‫א‬ ‫מה מקום לניגון בעת צרה?! אלא כפי שביאר החינוך היות ובעת צרה‬ ‫והנה הכתוב אומר (עמוס ג ו) ‘אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'‪,‬‬ ‫יעלה זכרוננו‬ ‫צריך האדם לעורר עליו רחמי שמים בתפילתו‪ ,‬וטבע החומר שבאדם‬ ‫ופשט הכתוב איירי מקול תרועת מלחמה‪ ,‬וכמו שפירש ה"מצודת‬ ‫מהזמנים הנשגבים והמעוררים ביותר בעולם הוא כאשר קול השופר‬ ‫שמונע אותו מזה‪ ,‬ודווקא כוח הנגינה הוא שיעורר את נפשו‪ ,‬ויוכל‬ ‫דוד" (שם) 'בעת המלחמה מעמידים הצופה לראות אם בא האויב‪,‬‬ ‫נשמע בארצנו‪ ,‬ובני ישראל מקיימים את מצוות התורה של “יום‬ ‫להתגבר על חומריותו‪ ,‬ולהתחנן בתפלתו ולעורר על עצמו רחמים‬ ‫וכאשר יבוא יתקע בשופר להזהיר את העם‪ ,‬ואמר האם יתקע שופר‬ ‫תרועה יהיה לכם” מתוך התרגשות מיוחדת בדחילו ורחימו וחרדת‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫בעיר ועם לא יחרדו?! הלא בודאי למאד יחרדו'‪ ,‬אמנם דבר זה עצמו‬ ‫הלבבות‪ ,‬אחר הכנה דרבה בטבילה ותשובה ותיקון המעשים‪.‬‬ ‫והחינוך עצמו מסיים דבריו‪' ,‬ומה אאריך‪ ,‬וידוע זה לכל אשר הטה‬ ‫הוא פלא למה הכתוב מציין את קול השופר שאינו אלא לסימן‬ ‫וחז”ל הקדושים‪ ,‬בגמרא ובמדרשים ובזוהר הקודש‪ ,‬והראשונים‬ ‫אוזן לשמוע חצוצרות וקול שופר בכוונה'‪ ,‬ומשמעות דבריו שענין‬ ‫בעלמא להודיע שהאויב בא לצור על העיר‪ ,‬ולמה אינו מציין את‬ ‫והאחרונים והמקובלים‪ ,‬הפליגו מאוד בגודל התיקונים הנפלאים‬ ‫זה נוהג גם בקול השופר שהוא גם כן מכלי השיר‪ ,‬ומעתה לדברי‬ ‫הסכנה עצמה ‘כי יצור אויב ושונא על עיר והעם לא יחרדו’? ויש‬ ‫והנשגבים המתעוררים על ידי מצוות תקיעת שופר‪ ,‬שבו אנו‬ ‫בעל החינוך יש מקום לקול התקיעה שהוא קול הניגון החודר בעומק‬ ‫ללמוד מזה שקול תרועת המלחמה קובע לעצמו פחד מיוחד‪ ,‬מלבד‬ ‫מעוררים רחמים רבים מלמעלה‪ ,‬ומזכירים זכות אבות ועקידת‬ ‫הנפש‪ ,‬שבהתעוררותה יוכל האדם להתגבר על חומריותו ולחזור‬ ‫עצם הפחד המתעורר על ידי ידיעת מציאות הסכנה של המלחמה‪.‬‬ ‫יצחק‪ ,‬ואת המעמד הנפלא של מתן תורתנו הקדושה‪ ,‬ושופרו של‬ ‫בתשובה לבוראו‪ ,‬וזה הטעם שבבית המקדש גם כשתקעו בראש‬ ‫וכמו שראינו בחוש בזמני המלחמה שעברו ‪ -‬לא תקפ”ץ ‪ -‬על דרי‬ ‫משיח‪ ,‬ועוד זכירות טובות עד אין קץ‪ ,‬וכאשר קול השופר עולה‬ ‫השנה בכדי לקיים מצוות תקיעת שופר‪ ,‬תקעו בשתי חצוצרות מן‬ ‫ארץ הקודש‪ ,‬שמעצם קול האזעקה נפל חרדה על בני אדם‪ ,‬ולפעמים‬ ‫למעלה הוא בוקע את כל המסכים המבדילים והמחיצות של ברזל‬ ‫הצדדים‪ ,‬אלא שהאריכו בקול השופר‪( ,‬כמבואר במסכת ראש השנה כו‪,):‬‬ ‫יותר מעצם הפחד מהסכנה של כלי המשחית‪( ,‬שתודות להשי”ת ברוב‬ ‫שנתהוו בעוונותינו הרבים בינינו לבין אבינו שבשמים‪ ,‬ואנו נזכרים‬ ‫כי בבית המקדש היה נצרך כוונה והתעוררות יתירה‪ ,‬והיו צריכים‬ ‫הפעמים לא נכלל על פי הלכה בגדר של שכיחא סכנתא)‪ ,‬והסיבה לזה כי היא‬ ‫לפניו יתברך לטובה‪ ,‬והקב”ה כביכול עומד מכסא דין ויושב על‬ ‫לעורר הנפש ביותר‪.‬‬ ‫הנותנת היות וקול האזעקה בא בקול פשוט הוא חודר יותר לעומק‬ ‫כסא רחמים‪ ,‬ומתעורר אהבה עצומה מהשי”ת לעמו בני ישראל‪,‬‬ ‫אמור מעתה שעומק ופנימיות מצוות קול השופר‪ ,‬הוא מה שאמרה‬ ‫הנפש מאשר מחשבות ודיבורים‪ ,‬כי הנפש היא רוחנית ומופשטת מכל‬ ‫‘ונצח רחימו דבנוי לרחימו דמשפט’‪ ,‬ואין שטן ואין פגע רע‪ ,‬שהשטן‬ ‫תורה "יום תרועה ‪ -‬והתעוררות ‪ -‬יהיה לכם"‪ ,‬לעורר החיות הפנימי‬ ‫חומר‪ ,‬ולכן השפה שמדבר לנפש הוא דווקא שפה פשוטה ומופשטת‪,‬‬ ‫מתבלבל ואינו יכול לקטרג על בני ישראל‪ ,‬ואנו נכתבים ונחתמים‬ ‫וכח הנפשיות שבאדם‪ ,‬שבזה יוכל לגבור על חומריות וגשמיותו‬ ‫שהוא יותר רוחניות מדיבורים ומאמרים‪ ,‬ואף גם ממחשבות הבאים‬ ‫בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫ולא יימשך אחר יצרו הרע‪ ,‬אמנם 'שפת הנפש' שבו תתעורר הוא‬ ‫כולם על ידי חיבור של כמה אותיות והגיות מורכבים‪.‬‬ ‫וכל זה נרמז בתורה הקדושה במה שנאמר (ויקרא כג‪ ,‬כד) “זכרון‬ ‫דווקא על ידי קול הפשוט החודר לעמקי הנפש‪ .‬ועצם היום נקרא‬ ‫והן הם הדברים שכתב ה’חינוך’ (מצוה ת”ה) בטעם מצוות תקיעת‬ ‫תרועה”‪ ,‬שמזה ילפינן ששופר לזכרון קאתי‪ ,‬שקול השופר בא‬ ‫על שם ה'תרועה' שהוא קול השבור‪ ,‬גניחי וילילי‪ ,‬המעורר את‬ ‫שופר‪ ,‬וז”ל ‘משרשי המצוה לפי שהאדם בעל חומר לא יתעורר‬ ‫כביכול להזכירנו לטובה לפני אבינו שבשמים‪ ,‬ומכרית ומכניע את‬ ‫הנפש בתנועה של תשובה וחרטה ועזיבת החטא‪ ,‬אמנם שלמות‬ ‫לדברים כי אם על יד מעורר‪ ,‬כדרך בני אדם בעת המלחמה יריעו‬ ‫כל המרעין בישין וכל המקטרגים‪ ,‬עד שאינם יכולים למנוע את‬ ‫גילוי והתעוררות הנפש הוא על ידי קול תקיעה הפשוטה שלפניה‬ ‫אף יצריחו כדי שיתעוררו יפה למלחמה‪ ,‬וכו'‪ ,‬וקול השופר מעורר‬ ‫זכרוננו הטוב לפניו יתברך ויתעלה‪.‬‬ ‫ושלאחריה‪ ,‬המעוררים ומנערים את הנפש מעפריותה ותרדימתה‪,‬‬ ‫הרבה לב כל שומעיו‪ ,‬וכל שכן קול התרועה כלומר הקול הנשבר‪,‬‬ ‫(וקול התקיעה הפשוטה משמרים את התרועה שלא יתגברו גבורותיה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫ויש להתבונן מהו כוחו וסודו הפלאי של קול השופר? וכשאלת רבי‬ ‫עכ"ל‪ ,‬מבואר מדבריו שגם כאשר האדם יודע שצריך הוא לחזור‬ ‫בזוה"ק‪ ,‬כי כאשר האדם מרבה בגניחי וילילי הרי בסופו של דבר זה מחליש את‬ ‫אבא לרשב”י (זוה”ק ח”ג צח‪ ):‬האי שופר‪ ,‬מאי קא מיירי? ואע”פ שתקיעת‬ ‫בתשובה צריך הוא למעורר‪ ,‬וכמו שאפילו כאשר בני אדם יוצאים‬ ‫הנפש‪ ,‬וייפסד כל התכלית הטוב שבתרועה)‪.‬‬ ‫שופר גזירת הכתוב הוא‪ ,‬וגם כוחו הפלאי הוא גזירת מלך שכך גזרה‬ ‫למלחמה ויודעים הם שהשונא לפניהם‪ ,‬מכל מקום בכדי שיתעוררו‬ ‫חכמתו יתברך בתורתו הקדושה במאמר “זכרון תרועה”‪ ,‬ומה לנו‬ ‫יפה למלחמה להתגבר על השונא‪ ,‬צריכים הם לצאת בקול תרועת‬ ‫ד‬ ‫מלחמה‪.‬‬ ‫כי דווקא במה שיריעו אף יצריחו בזה תתעורר נפשם ויהא להם כוח‬ ‫לבוא אחר המלך אשר לית מחשבה תפיסא ביה כלל‪ ,‬מכל מקום הרי‬ ‫כבר כתב הרמב”ם (הלכות תשובה פ”ג ה”ד) ‘אף על פי שתקיעת שופר‬ ‫בראש השנה גזירת הכתוב‪ ,‬רמז יש בו‪ ,‬כלומר עורו ישנים משינתכם‬ ‫נגן בתרועה‬ ‫הלוחם‪ ,‬כי היות והאדם הוא בעל חומר‪ ,‬טבעו לבקש את המנוחה‪ ,‬עד‬ ‫ונרדמים הקיצו מתרדמתכם‪ ,‬וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו‬ ‫ומזה נמשך מנהגן של ישראל שמנעימים בקול בראש השנה ויום‬ ‫שיסכים להכניע עצמו בפני השונא ובלבד שיהא לו מנוחה מדומה‪,‬‬ ‫בוראכם'‪ .‬והנה בדרך כלל אין הרמב”ם מביא טעמי המצוות בחיבורו‬ ‫הכיפורים‪ ,‬וכמו שהיה המנהג בכל הדורות שתפילות הימים הנוראים‬ ‫ודווקא קול תרועת המלחמה שהוא קול פשוט הוא שתחדור ותעורר‬ ‫יד החזקה‪ ,‬כי גזירת מלך הם‪ ,‬וכאן שינה והביא בתוך דבר ההלכה‬ ‫היו נערכות בנוסחאות וניגונים מיוחדים ובנעימות ערבות‪ ,‬וכל קהל‬ ‫נפשו‪ ,‬ויחיש את גודל הסכנה שבכניעה לפני האויב ויילחם ויתגבר‬ ‫את רמז קול השופר‪ ,‬ושמע מינה שהרמז שבתקיעת השופר הוא חלק‬ ‫מישראל היה מכין לעצמו מבעוד מועד בעל תפילה ערב שינעים‬ ‫על האויב‪.‬‬ ‫מהמצוה‪ ,‬ואם כן יש לנו להתבונן ברמזי קול השופר ובמה כוחו גדול‬ ‫ויעורר לפני הקהל בתפילות הימים‪ ,‬וגם אצל רבותינו הצדיקים‬ ‫וממש כן הוא במלחמת היצר‪ ,‬שכמה שידע האדם חובתו בעולמו‪,‬‬ ‫כל כך?‬ ‫מאורי החסידות‪ ,‬מצינו שעשו מכך עסק רב‪ ,‬ודעתם היתה נוחה‬ ‫מ"מ גשמיותו וחומריותו ימשיכו אותו אחר יצרו ותאוות לבו‪,‬‬ ‫מנגינתם ונעימתם של בעלי התפילה‪ .‬ולכאורה הדברים אומרים‬ ‫דרשני; כי הרי עומדים אנו לפני משפט איום‪ ,‬שהיינו צריכים‬ ‫להתחנן על נפשנו בבושה וכלימה‪ ,‬אולי יחוס אולי ירחם‪ ,‬ומה כאן‬ ‫וירחיקוהו מהתשובה‪ ,‬וצריך הוא למעורר שיעורר את נפשו אשר‬ ‫לה הכח להתגבר על חומריותו ולהחזירו בתשובה‪ ,‬אמנם שפת‬ ‫הנפש הוא דווקא שפה פשוטה‪ ,‬ולכן דווקא קול השופר הפשוט הבא‬ ‫ב‬ ‫ברכת המזון וברכת הנהנין‬ ‫מקום לשירה ולזמרה‪ ,‬ולבעלי תפילה מנעימי קול? אלא שדווקא‬ ‫ברמיזה יש בו יותר כח לעורר את הנפש מאשר קול הקורא בדברי‬ ‫היא הנותנת שבזמן רם ונשא אשר אנו עומדים לפני המלך מלכו של‬ ‫מוסר ושכליות‪.‬‬ ‫יריעו אף יצריחו‬ ‫עולם‪ ,‬הרי בכדי לעורר נפשנו אשר לה הכח לעמוד לפני המלך‪ ,‬הנה‬ ‫וראשית דברינו נקדים ונתבונן בדברי הרמב”ם עצמו שכתב‬ ‫היא תתעורר דווקא על ידי כח הנעימה והשיר‪ ,‬ובכוחה נוכל לכוון‬ ‫דעתנו ומחינו ולהטות לבנו אל השי”ת‪.‬‬ ‫ואפשר לומר שהנגינה והשירה בתפילות ראש השנה הוא בעצם‬ ‫ג‬ ‫שהשופר בא לעוררנו בתשובה‪' ,‬עורו ישינים משנתכם ונרדמים‬ ‫הקיצו מתרדמתכם‪ ,‬וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם'‪,‬‬ ‫והוא כדברי הזוה"ק (שם) וכד אתער האי שופר וכד בני נשא תייבין‬ ‫הידור וסלסול במצות השופר‪ ,‬וכעין מה שאיתא (והארכנו בזה במאמרי‬ ‫תקיעה מלפניה ומלאחריה‬ ‫מחטאיהון‪-( ,‬כאשר מתעורר קול השופר‪ ,‬ובני אדם חוזרים בתשובה מחטאיהם)‪,‬‬ ‫שבת קודש) שזמירות השבת נחשב כהידור ותוספת במצות קידוש‬ ‫וקול התרועה שהוא קול הנשבר‪ ,‬קול הבכי‪ ,‬הוא עיקר התנועה‬ ‫וכמו שכתב הקדוש רבי שלום שרעבי זי”ע (בדרבי מוסרו שקודם תקיעת‬ ‫שבת בדברים‪ ,‬כי מדאורייתא יוצאים ידי חובת המצוה באמירת‬ ‫המעורר את הנפש לתשובה‪ ,‬כדברי בעל החינוך הנזכרים‪ ,‬ואשר זה‬ ‫שופר) 'כי שערי תשובה היום פתוחים‪ ,‬כי אותה אנחנו מבקשים כהיום‬ ‫‘שבתא טבא’ כמו שהביאו האחרונים‪ ,‬ושלמות המצוה הוא בנוסח‬ ‫מה שכתבה תורה 'יום תרועה יהיה לכם'‪ ,‬אמנם ילפינן שצריכים גם‬ ‫הזה‪ ,‬כי כל עיקר השופר תלוי בתשובה‪ ,‬כמ"ש בזוהר כנודע כי אין קול‬ ‫הקידוש שתקנו חכמים‪ ,‬והידור המצוה הוא כל שמרבים בשבחו של‬ ‫כן לתקיעה פשוטה לפניה ולאחריה‪ ,‬אע"פ שאינו קול בכי‪ ,‬והוא בעצם‬ ‫השופר פועל אם לא שעולה הקול בהתעוררות הלב בתשובה’‪ ,‬ומכאן‬ ‫יום השבת בזמירות שירות ותשבחות‪ ,‬ועל דרך זה כל שאנו מוסיפים‬ ‫קול שיר‪ ,‬וכמאמר הכתוב “וביום שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם”‪,‬‬ ‫נובע מנהגם של ישראל שהרב או גדול הציבור דורש ומעורר את‬ ‫ומעוררים את נפשותינו ביום ראש השנה על ידי קול שיר נעים‬ ‫כי היות ועיקר ההתגברות על היצר והכח לחזור בתשובה הוא על‬ ‫הציבור לתשובה קודם תקיעת שופר‪.‬‬ ‫המעורר את הנפש‪ ,‬לא ינוח ולא ישקוט‪ ,‬הוא מעין שלמות והידור‬ ‫ידי התעוררות הנפש‪ ,‬הנה אין לך כח המעורר הנפש כקול הפשוט‬ ‫אמנם רמז זה עדיין צריך ביאור איך נרמז בקול הפשוט של קול‬ ‫במצוות “יום תרועה ‪ -‬והתעוררות ‪ -‬יהיה לכם”‪ ,‬וזה מה שנהגו‬ ‫שבניגון ושיר החודר בעומק הנפש‪ ,‬ואשר לכן מתפללים בנוסח‬ ‫השופר שהוא בא לעוררנו לתשובה‪ ,‬הרי אין בו אומר ואין בו דברים‬ ‫ישראל על פי דברי הירושלמי לא לנום ולא לישון בהאי יומא‪ ,‬וכבר‬ ‫ובנעימה שהם המעוררים את נפש האדם עד שיוכל לכוון היטב‪.‬‬ ‫ואינו אלא קול פשוט בעלמא‪ ,‬ומהיכן נדע שכוונת הקול לעוררנו‬ ‫אמרו הפוסקים ההולך בטל כישן דמי‪ ,‬כי מצוות היום בהתעוררות‬ ‫והן הם דברי החינוך (מצוה שפד ‪ -‬מצות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה)‬ ‫לתשובה? ואם שאפשר לתרץ שקול התרועה שגנוחי גניח וילולי‬ ‫נפשנו‪ ,‬שבזה נוכל לגבור על חומריותנו ולשוב מחטאתינו‪ ,‬עדי נוכל‬ ‫שביאר שם משרשי המצוה 'לפי שבשעת הקרבן היו צריכין לכוון‬ ‫יליל הוא רמז לחרטה ותשובה שבבכי יבואו‪ ,‬מכל מקום עדיין צריך‬ ‫לעמוד לפני אדונינו מלכינו‪.‬‬ ‫דעתם יפה [וכו'] לפני אדון הכל שציונו עליו‪ ,‬וגם כן בעת הצרה צריך‬ ‫להבין למה באתה תורה בדברי רמזים ולא בדיבור מפורש‪ ,‬שיהא‬ ‫מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א‬ ‫האדם כיוון גדול בהתחננו לפי בוראו שירחם עליו ויצילהו מצרתו‪,‬‬ ‫המצוה שיצא הקול ויכריז ביום זה‪‘ :‬זכרו בוראכם וחזרו בתשובה’?‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫גם צריך ביאור שאם כן שההתעוררות לתשובה הוא על ידי הגנוחי‬ ‫וילילי‪ ,‬אם כן מה טעם תוקעין תקיעה פשוטה לפניה ולאחריה‪,‬‬ ‫כל החכמות שהטביע השי"ת בטבע (כמעוננים וקוסמים)‪ ,‬הכל כדי להראות‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' בנימין ברמ"י ראזנפעלד‬ ‫שבחן של בני ישראל שמניחין כל החכמה‪ ,‬ומבטלין עצמן אליו יתברך‪.‬‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו למזל טוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע (שופטים תרמ"ז)‬ ‫החתונה ביום ראשון באולם "אור החיים" עזרא ‪ 1‬ירושלים‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫פסיכולוגיה או חסידות? (ב)‬ ‫מחלות? של הנפש הטבעית • הנפש האלקית והנפש הטבעית במלחמה • הבראת את הישות? עכשיו צריך לבטלה! •‬ ‫הערך אמיתי – רק האלקי! • עוז וחדווה – במקומו בלבד‬ ‫ערכו הוא ערך הבורא‪ ,‬אשר אין ערך כערכו‪ ,‬ויש לו טעם בחיים‬ ‫ורפואת הנפש האמיתית‪ .‬כי כאמור‪ ,‬מדובר בהבראת הנפש הטבעית‬ ‫שבקרבו שוכן אור אין סוף ברוך הוא‪ ,‬על אף שהוא עצמו איננו קיים‬ ‫בלבד‪ ,‬ולא ביטוי הנפש האלקית! אמנם זה נצרך שהנפש הטבעית‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בכלל‪.‬‬ ‫תהיה בריאה‪ ,‬כדי שאז תוכל הנשמה האלקית לבטא את עצמה‪.‬‬ ‫בגליונות האחרונים עסקתם בשאלה הנוגעת לרפואת הנפשות‪,‬‬ ‫ואת זה קולט הנפש האלקית‪ ,‬על ידי הלימוד בספרים הקדושים‬ ‫וציינתם שצריך לפנות לרופא ומטפל שמוסמך ומאושר ע”י‬ ‫שמגלים אלקותו יתברך‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שלימות של מי?‬ ‫רבנים ומשפיעים‪ .‬ואכן‪ ,‬ידוע הדבר שרבנים ומשפיעים מפנים‬ ‫מדי יום ביומו למטפלים החרדים לדבר ד’‪ .‬מצד שני‪ ,‬ידוע מה‬ ‫ואזי מ’נברא’ שכל כולו העדר‪ ,‬פתאום הפכת למעון ודירה לו יתברך‪,‬‬ ‫צריך להבין‪ ,‬שהתבטאות הנפש האלקית בצורתה הבריאה‪ ,‬היא בדיוק‬ ‫שרבנים ומשפיעים מזהירים מפני השפעתם של מטפלים שאינם‬ ‫שכל כולו ‘מציאות’‪ .‬פתאום המציאות שבך – החיות האלקית‬ ‫בצורה ההפוכה מהבראת הנפש הטבעית! כי הביטול המבואר בספרים‬ ‫ראויים‪ ,‬ופסיכולוגיה גויית שמנוגדת לתורה‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬הרי‬ ‫השוכנת בך ‪ -‬מציאות אמיתית‪ ,‬נצחית‪ ,‬קיימת‪ ,‬מושלמת‪ ,‬בלי‬ ‫הקדושים הוא לבטל נפש בריאה‪ ,‬ולכן לא רק שהטיפול הרגשי‬ ‫שגם שמעתי מכמה משפיעים שרפואת הנפש האמיתית היא אך‬ ‫כל חסרון‪ ,‬ואינה תלויה בכלל בך וברגשותיך שאינם קיימים כלל‬ ‫(שהוא הבראת הנפש הטבעית) לא יוכל להביא לביטוי מושלם של הנפש‬ ‫ורק בפנימיות התורה ובהבנת יסוד הבעש”ט הקדוש של אחדות‬ ‫ועיקר‪...‬‬ ‫האלקית‪ ,‬אלא שבסופו של דבר‪ ,‬כדי לבטא את הנפש האלקית‪,‬‬ ‫השי”ת‪ ,‬ושום מטפל לא מצליח להעניק רפואה אמיתית לנפש‬ ‫אנשים חושבים ש’ביטול’ זה העדר‪ ,‬אבל כבר כותב ה’יושר דברי‬ ‫יצטרך המטופל לצאת לדרך שונה לגמרי ממנה הגיע‪ ,‬ובמו ידיו‬ ‫מבלעדי הפנמת והחדרת יסוד זה בלימוד החסידות ועבודת‬ ‫אמת’ שביטול זה הדבר הכי הפוך מן ההעדר! כל עוד שלא התבטלת‪,‬‬ ‫‘להחריב’ (כמובן באופן בריא ונכון) את מה שקיבל בטיפול הרגשי‪ ,‬ודווקא זה‬ ‫השי”ת‪ .‬ואני מבולבל לגמרי בזה‪ :‬מה מותר? מה אסור? מה כן‬ ‫וניסית לבנות את הישות שלך‪ ,‬אזי אתה מקסימום בשר ודם מוגבל‪,‬‬ ‫יהיה מה שיביא אותו לרפואת הנפש האמיתית!‬ ‫מרפא? ומה לא מרפא?‬ ‫ואליבא דאמת העדר גדול‪ ,‬אפס ואין‪ .‬אבל כשאתה מבטל את הישות‬ ‫הבה נבין זאת‪ :‬כאשר המטפל פונה אל מטופלו‪ ,‬ועוסק לרפא את הנפש‬ ‫שלך‪ ,‬ויודע שאין לך מציאות כלל‪ ,‬ולא רק ששלימות אין בך‪ ,‬אלא‬ ‫הטבעית‪ ,‬הוא עוסק להעצים אותו‪ ,‬לרפא את ישותו המעורערת‪,‬‬ ‫אפילו קורטוב אין בך‪ ,‬וקולט שאין עוד מלבדו יתברך‪ ,‬ובקרבך‬ ‫ולהחזיר לו את הערך האישי‪ ,‬וללמד אותו איך הוא חוזר לעצמו‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫קדוש‪ ,‬ואתה חלק אלוק ממעל ממש‪ ,‬ואזי כל כולך שמח באורו‬ ‫ולשלימותו‪ .‬במילים אחרות‪ :‬הוא בונה את שלימות האדם שמולו!‬ ‫קיצור מגליון פרשת שופטים‪ :‬אכן נדרשת זהירות גדולה כאשר פונים‬ ‫יתברך השוכן בך‪.‬‬ ‫אבל האם באמת יש שלימות אצל הנברא?!‬ ‫לטיפול רגשי‪ ,‬שיש בזה סכנה אף יותר מטיפול תרופתי‪ ,‬הן מסיבה‬ ‫אתה שייך לנצחיותו יתברך‪ ,‬אתה שייך לשלימותו יתברך‪ ,‬אתה שייך‬ ‫רוחנית – מטפל שאינו ברוח התורה עלול לקלקל את דעת האדם‪,‬‬ ‫הרי אליבא דאמת‪ ,‬הנברא לא רק שהוא ‘חסר שלימות’‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫לאמיתיותו יתברך‪ ,‬אתה דבוק ומאוחד בטל ונכלל באחדותו יתברך‪ .‬מכאן‬ ‫הן מסיבה נפשית – מטפל שאינו מצליח לאחות את הקרע‪ ,‬עלול‬ ‫‘אפס’ לגמרי ונעדר כל מציאות‪ ,‬וכל כולו אלא צינור התגלות של‬ ‫התענוג והשמחה עד אין קץ! ורק מכאן‪.‬‬ ‫להזיק יותר מאשר להועיל‪ ,‬ולכן יש לגשת למטפל רק כאשר יודעים‬ ‫אור השי”ת‪ .‬האם יש ערך לאיזשהו נברא? הרי אין עוד מלבדו‪ ,‬ואין‬ ‫שזה “קרוב לשכר ורחוק מהפסד” (בטעות נכתב בפרק הקודם שכמעט תמיד‬ ‫שום ערך כי אם ערך אלקותו יתברך‪ .‬שום ישות אחרת וערך אחר‬ ‫ז‪ .‬תורה בגויים אל תאמין‬ ‫ממילא לא קיים‪ .‬באמת‪ ,‬ישותו של כל אדם אכן צריכה להתבטל עד‬ ‫זה להיפך‪ ,‬אבל לא זו היתה כוונת המשפיע‪ ,‬זו היתה שגיאת המערכת בתמלול‪.‬‬ ‫ואיתכם הסליחה)‪ ,‬ובהדרכת רב ומשפיע שמכיר את המטפל והמטופל‬ ‫ולכן צריך כל מטופל לדעת‪ ,‬ש”תורה בגויים אל תאמין” – את הדביקות‬ ‫היסוד‪ ,‬והאדם צריך להישען ולהאמין אך ורק בישותו האמיתית‬ ‫ויודע שהוא כשר וראוי‪ .‬עוד נכתב כי לא בכל כאב קטן צריך לגשת‬ ‫בהשי”ת לא תקבל בטיפול רגשי‪ ,‬וממילא גם לא את השמחה האמיתית!‬ ‫והמוחלטת של הבורא יתברך הממלא את הכל‪ .‬רק לו השלימות‬ ‫לטיפול‪ ,‬אלא במשהו שמשבש את החיים‪.‬‬ ‫היחידה והאמיתית!‬ ‫כל עוד שאתה צריך טיפול‪ ,‬בוודאי תעשה את זה בצורה הנכונה‬ ‫לאחר מכן התחלנו לבאר‪ ,‬למה הטיפול הרגשי הפסיכולוגי איננו‬ ‫והמדוברת‪ ,‬והמטפל אכן יבריא לך את הנפש הטבעית‪ ,‬אבל כל זה‬ ‫אז נכון‪ ,‬שכשהנפש הטבעית אינה בריאה‪ ,‬והישות הטבעית‬ ‫מספק‪ ,‬ותמיד יצטרכו אחר כך ללימוד החסידות והכרת אחדות‬ ‫רק כדי שאחר כך תוכל להתחיל את העבודה האמיתית‪ ,‬ותתיישב‬ ‫מעורערת‪ ,‬אין זה אותו ‘ביטול הישות’ הנכון (כפי שנראה להלן)‪ ,‬אלא‬ ‫השי”ת‪ ,‬כדי להגיע לשמחת ורפואת הנפש האמיתית‪ .‬ונתבאר‪,‬‬ ‫ללמוד חסידות‪ .‬ואז תתוודע‪ ,‬שאם בעת הטיפול ניסו לבנות ‘אותך’‪,‬‬ ‫‘ביטול’ שמגיע מ’העדר’‪ ,‬ולכן אין מה לעשות אלא לבנותה מהתחלה‪.‬‬ ‫שהטיפול הרגשי יכול להבריא את הנפש הטבעית‪ ,‬אך לא את הנפש‬ ‫הרי שפתאום אתה מגלה שאין בכך ערך לעצמו‪ ,‬אלא צריך לבנות‬ ‫כי צריכים ישות בריאה כדי לבטלה‪ ,‬וכדי לגלות שאין בה מאומה‬ ‫האלקית‪ .‬ולנפש הטבעית‪ ,‬מעצם היותה מוגבלת‪ ,‬אי אפשר שתהיה‬ ‫מלבד אלקותו יתברך (ואמנם יש לציין‪ ,‬שהעובדה שהישות שלך היתה‬ ‫את גילוי ‘כבוד השי”ת’ בלבד! “אני לא נבראתי אלא לשמש את‬ ‫שמחת נפש אמיתית‪ .‬כפי שיוסבר להלן בהרחבה בעז”ה‪.‬‬ ‫מעורערת לפי שעה‪ ,‬וראית בעיניך עד כמה אפסי הוא הנברא‪ ,‬זה יכול לסייע בעדך‬ ‫קוני” – ה’אני’ שלך רוצה משהו אחר לגמרי‪ ,‬לשמש את קוני בלבד‪.‬‬ ‫לבטל אחר כך את הישות בצורה הנכונה)‪ .‬אבל!‬ ‫את ‘אותך’ היש והנפרד‪ ,‬אתה גם לא רוצה לבנות‪ ,‬ואתה לא רוצה לחיות‪.‬‬ ‫אבל אי אפשר לשכוח לרגע אחד שבאמת יעדה הסופי של הישות‬ ‫ד‪ .‬הבראת הנפש הטבעית‬ ‫זה לא אתה בכלל‪‘ .‬אותך’ האמיתי‪ ,‬אין צריך לבנות‪ ,‬כי הוא קיים‬ ‫הזאת להתבטל! וכל עוד שהטיפול הרגשי אינו עושה זאת (ובעצם אינו‬ ‫פשוט ומובן מאליו‪ ,‬שהנפש האלקית‪ ,‬חלק אלוק ממעל ממש‪ ,‬אינה‬ ‫ונצחי ואין לו תחילה ואין לו סוף‪ ,‬כי באמת אין לך שום מציאות‬ ‫יכול לעשות זאת כי תפקידו הוא ההיפך ממש)‪ ,‬הרי שברור כי הטיפול הרגשי‬ ‫יכולה לחלות‪ .‬אין לה שום מחלה ובעיה‪ .‬ולכן כשמשהו בעולם הרגש‬ ‫בכלל‪ ,‬ואתה רק חלק אלוק ממעל ממש‪ ,‬דבוק ומאוחד במציאותו‬ ‫הוא לא מה שיביא לשמחת הנפש האמיתית!‬ ‫מסובך‪ ,‬זוהי מחלתה של הנפש הטבעית‪ .‬מה שצריך אם כן‪ ,‬זה לרפא‬ ‫יתברך‪ ,‬השלם האמיתי והמוחלט‪ .‬אתה צריך להשתמש עם כוחות‬ ‫את הנפש הטבעית‪.‬‬ ‫הנפש שלך אך ורק לגלות אותו יתברך‪ ,‬לא אותך‪.‬‬ ‫ואז ‪“ -‬עוז וחדווה במקומו”‪ .‬אז תגיע הרפואה האמיתית שלך‪,‬‬ ‫ו‪ .‬מי יכול לשמוח?‬ ‫זה נכון‪ ,‬שכל עוד שהנפש הטבעית חולה‪ ,‬גם הנפש האלקית לא‬ ‫כי זאת להבין‪ ,‬כי הנברא כל עוד הוא ‘נברא’‪ ,‬אינו יכול לשמוח באמת‬ ‫תוכל להתבטא כראוי‪ ,‬ולא תוכל לבטא את אמונתה‪ ,‬אהבתה‪ ,‬יראתה‪,‬‬ ‫השמחה המושלמת שלך‪ ,‬ששום גוי לא יכול לחוות בשום רגע מימי‬ ‫בשום אופן‪ .‬שהרי כל מציאותו של הנברא כנברא בלבד‪ ,‬הוא העדר‬ ‫ויתר רגשותיה האלקיים כפי שהם ‪ -‬בדיוק כשם שיד מגובסת לא‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫ואבדון‪ ,‬כליון ואפסיות גמורה‪ ,‬ואף כשעוד לא קלט כמה הוא אפס‪,‬‬ ‫תוכל להניח תפילין‪ .‬אבל זה לא אומר ח”ו שהמחלה נוגעת בה‪ ,‬אלא‬ ‫שמחלת הגוף או הנפש הטבעית‪ ,‬מעכבת לנשמה להתבטא‪.‬‬ ‫ח‪ .‬להתרפא מהשורש‬ ‫הוא יודע שהוא מוגבל ובעל חסרון‪ ,‬ותמיד יחסר לו משהו‪ ,‬גם אם‬ ‫יהיה לו מיליארד‪ ,‬עדיין יהיו הרבה דברים שלא יהיו בשליטתו‪,‬‬ ‫ולכן באמת‪ ,‬כללי הריפוי של הנפש הטבעית‪ ,‬הם לא בהכרח יסודות‬ ‫והשמחה הזאת גם לא תהיה תלויה על כרעי תרנגולת כמו הטיפולים‬ ‫ותמיד יהיו דברים שלא יילכו לו‪ ,‬ויגרמו לעצבותו‪ ,‬לקנאתו למי שכן‬ ‫מהספרים הקדושים‪ .‬כי כשמרפאים חלקים חיצוניים של יהודי‪ ,‬כמו‬ ‫הרגשיים השונים‪ ,‬שכידוע לא נגמרים אף פעם‪ ,‬ואנשים חושבים‬ ‫יכול‪ ,‬ולשברון לבו על שהוא לא‪.‬‬ ‫הגוף או הנפש הטבעית‪ ,‬אפשר לרפא גם ב”חכמה בגויים תאמין”‪,‬‬ ‫ש’בדיוק’ המטפל הזה לא סיים את טיפולו‪ ,‬ו’במקרה’ נפתח פצע‬ ‫ומותר להשתמש בכל מיני יסודות מעולם הנפש הכללי בטיפול‪ ,‬באם‬ ‫מה גם‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬שהשמחה הפנימית של האדם מגיעה מהערך‬ ‫נוסף‪ ...‬אך האמת היא‪ ,‬כי הפסיכולוגיה היא רק כיבוי שריפות‪,‬‬ ‫המטפל הוא אכן יהודי משכמו ומעלה שיודע מה כן ומה לא‪.‬‬ ‫העצמי שאדם מעריך את עצמו ויודע את שוויו וערכו בלי שום הישגים‬ ‫וטיפולים רגשיים לא יכולים להעניק את המענה המושלם‪ .‬כי כל עוד‬ ‫ותוצאות ממעשיו‪ .‬והמציאות הפשוטה היא‪ ,‬שה’נברא’ הרי אין לו שום‬ ‫ואף שגם הנפש הטבעית של יהודי איננה כלל כנפש הטבעית של גוי‪,‬‬ ‫שרק בונים ‘ישות’ מוגבלת וחסרונית‪ ,‬וכל עוד מנסים לבנות אדם‬ ‫ערך! אין לו שום מציאות‪ ,‬אין לו שום שוויות‪ .‬וכל ‘נברא’ באשר הוא‪,‬‬ ‫וכמבואר בספה”ק שגם היא מקליפת נוגה ויש בה טוב אלקי‪ ,‬ולכן‬ ‫‘בעל חסרון’ – השמחה והרפואה תהיינה ממנו והלאה‪ .‬כל עוד שלא‬ ‫אם יתעמק ויגיע לעמקי לבו‪ ,‬לא יהיה לו שום טעם חיים‪ ,‬ובוודאי‬ ‫יהודים הינם רחמנים וביישנים וגומלי חסדים (אף מצד הנפש הטבעית)‪,‬‬ ‫הענקת ‘שלימות’ אמיתית לנפש‪ ,‬אין רפואה‪.‬‬ ‫שלא שמחה ולא תענוג‪ .‬ואכן‪ ,‬כל הגויים והנבראים‪ ,‬מנסים להיתלות‬ ‫עם כל זה יש כל מיני צדדים של דמיון בין הנפש הטבעית של גוי‬ ‫וה’שלימות’ איננה נחלתם של נבראים‪ .‬אפילו קורטוב מציאות אין‬ ‫על ערכים חיצוניים כדי להרגיש טעם בחייהם‪ ,‬כי אין להם בערכם‬ ‫לנפש הטבעית של יהודי‪ ,‬וכל עוד שמדובר רק ב”חכמה בגויים”‪,‬‬ ‫להם‪ .‬השלימות היא של הבורא לבדו! ויהודי שהוא חלק ממנו –‬ ‫משהו של ממש (אלא אם כן יאמינו שנבראו לשמש את ישראל‪ ,‬וכל ערכם הוא‬ ‫ולא ב”תורה בגויים”‪ ,‬אזי אפשר אכן להתרפא בכללים אלו‪.‬‬ ‫מרגיש את השלימות הזאת‪ .‬הוא מתרפא מהשורש‪ ,‬בכל מצב שהוא‪.‬‬ ‫בריאה אלקית שנוצרה לשמש את ישראל)‪.‬‬ ‫כמובן שכאן צריכים לסייג ולהזהיר ולהגדיר מאוד‪ ,‬שאם יש בכל כללי‬ ‫גוי מהו אומר‪ :‬חסר לי כסף בריאות ונחת‪ .‬יהודי מהו אומר‪ :‬אינני‬ ‫מהי כן הדרך ל’נברא’ לשמוח? פשוט לבטל את עצמו‪ ,‬להאמין באחדותו‬ ‫הריפוי הללו אפילו חשש דחשש של היפך האמונה ח”ו‪ ,‬הרי זה ממש‬ ‫מציאות בכלל‪ ,‬וכי ייתכן שיחסר לי משהו בחיים? אני כאן אך ורק‬ ‫יתברך שאין עוד מלבדו‪ ,‬ולקלוט שהוא אך ורק חלק מה’בורא’ יתברך‪.‬‬ ‫אביזרייהו דג’ חמורות‪ ,‬ולפעמים חושבים ש’זה סתם דעה משובשת’‪,‬‬ ‫לגלות כבודו יתברך‪ .‬לו יתברך לא חסר מאומה‪ .‬כלום חסר מבית‬ ‫אך אביזרייהו דאפיקורסות הוא “יהרג ואל יעבור”‪ ,‬וכבר נפסק‬ ‫הזמנה אישית‬ ‫בורא הכל ומציאות הכל‪.‬‬ ‫בהלכה שאין מתרפאים בעבודה זרה ואפיקורסות‪ ,‬ואף לא בשאר‬ ‫וכשלא הולך בחיים? וכשאני לא מצליח? הרי גם אז אינני מציאות‬ ‫איסורים אין מתרפאים בכגון דא שאין זה פיקוח נפש‪.‬‬ ‫בכלל‪ .‬מי לא מצליח? האם השי”ת רוצה שלא אצליח‪ ,‬שחלקו ונחלתו‬ ‫בשבח והודיה להשי"ת על כל הטוב והחסד אשר גמלנו‬ ‫הנני להזמין את כל ידידי ומכירי‪ ,‬לשמחת החתונה של בתי שתחי'‬ ‫אבל לעצם העקרון‪ ,‬הרי שמותר להשתמש בכללים של “חכמה‬ ‫לא יצליח‪ ,‬הרי הוא תמיד מצליח כי הוא תכלית השלימות (זוהי גלות‬ ‫הכלה פייגא ליבא‬ ‫צבי נחמן‬ ‫בגויים”‪ ,‬מכיוון שמדובר במשהו חיצוני כמו הגוף‪ ,‬וזה רק מסייע‬ ‫השכינה שאין שלימותו יתברך מתגלה עד התחתונים‪ ,‬ורצונו יתברך שזה יתגלה עד‬ ‫תחי'‬ ‫עב"ג‬ ‫נ"י‬ ‫החתן‬ ‫לעבודת ה’‪ ,‬אבל אין זו עבודת ה’ כלל‪ .‬והנפש הטבעית היא רק‬ ‫נכד האדמו"ר מפינסק קארלין שליט"א‬ ‫התחתונים‪ ,‬אבל אני בעצמי מחובר לאמת האמיתית שהכל אלקותו יתברך והכל‬ ‫המסייעת והאמצעית לעבודת הנשמה האלקית‪.‬‬ ‫שלימות גמורה וטוב הגמור)‪ .‬זה נותן ריפוי לכל מצב שרק יהיה‪.‬‬ ‫שיתקיים אי"ה יום שני נצבים וילך י"ח אלול תשפ"ו‬ ‫באולם שע"י ביה"כ "סלאנים" רח' דורש טוב ‪ 4‬ירושלים‬ ‫כמובן וכמובן‪ ,‬שאם המטפל הוא אכן חסיד’ישער איד שחי עם יסודות‬ ‫כי אליבא דאמת‪ ,‬כל המחלות שורשן מן הישות והפירוד ממציאותו‬ ‫השתתפותכם תסב לנו עונג רב‬ ‫האמונה והחסידות‪ ,‬אזי בוודאי ישתפר הטיפול באין ערוך‪ ,‬כי באמת‬ ‫יתברך‪ ,‬וכשמישהו מבטל את הישות בצורה הבריאה והנכונה‪,‬‬ ‫ומתחבר למציאותו יתברך לגמרי‪ ,‬מתרפא לגמרי מכל צרה וצוקה‪.‬‬ ‫חיים דוד גרוסמן‬ ‫צורת הבריאה הנכונה היא האמונה והיהדות‪ ,‬ולכן יתרפא המטופל‬ ‫הרבה יותר מהר כאשר יטופל על ידי היסודות הללו‪ .‬אבל עדיין‪ ,‬גם‬ ‫בהצלחה וסיעתא דשמיא!‬ ‫לפרסום בגליון שמחתכם ב"מ‪ ,‬חתונה‪ ,‬לעי"נ התקשר‪05041-31519 :‬‬ ‫אחר הטיפול הזה שיהיה ‘על פי חסידות’‪ ,‬עדיין לא תזכה הנפש לשמחת‬ ‫המדור נתנדב ע"י הרה"ח ר' אברהם יצחק בר"ש סאקס שליט"א מחיה נפשות לרגל הולדת בנו למז"ט‪ ,‬יה"ר שירווה ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫ד‬ ‫דאס חסיד'ישע לעבן‬ ‫וראו כל עמי הארץ‬ ‫בחלומותיו השחורים ביותר לא חלם ר’ מענדל מ’גור’ אי פעם‪,‬‬ ‫שהוא יעשה את חודש תשרי בגאליציע‪ ,‬רחוק מרבו הקדוש‬ ‫החידושי הרי”ם זי”ע‪ ,‬ורחוק מהחברייא והחסידים‪.‬‬ ‫אלא שההשגחה העליונה אינה שואלת בחלומותיהם של בני‬ ‫האנוש‪ ,‬כידוע‪ ,‬וכך התגלגל ר’ מענדל פתאום אל תסבוכת‬ ‫מסוכנת עם השלטונות בפולין אשר הכריחה אותו לברוח מעבר‬ ‫לגבול הפולני‪ ,‬לתקופת זמן‪ ,‬שכללה גם את חודש תשרי‪.‬‬ ‫ר’ מענדל שם אם כן את פניו אל ‘גאליציע’‪ ,‬מקום עם ריבוי‬ ‫צדיקים וחסידים‪ ,‬שיהוו נחמה פורתא לנפשו‪ ,‬אל החסר העמוק‬ ‫והצורב שהוא נאלץ להעדר השנה מחצר רבו הקדוש‪ ,‬שם תקע‬ ‫את אהלו ב’דז’יקוב’ אצל הרבי הקדוש ר’ אליעזר’ל‪ ,‬בנו של‬ ‫הרה”ק מראפשיץ זי”ע‪ ,‬לחוג את מועדי הקודש בצל קדשו‪.‬‬ ‫ככלות ירח האיתנים כלתה גם תקופת גלותו של ר’ מענדל‪ ,‬הוא‬ ‫התבשר שהפחד מהשלטונות כבר סר‪ ,‬וביכלתו לשוב אל ביתו‬ ‫ב’גור’ בשלום ושלווה‪.‬‬ ‫עם הגיעו לעיירה הוא תיכף פנה למעון קדשו של הרבי‬ ‫ה’חידושי הרי”ם’‪ .‬הרבי קידם אותו במאור פנים והחל להתעניין‬ ‫בקורותיו בגאליציע‪ ,‬ואיך עברו עליו החגים שם‪ ,‬ור’ מענדל‬ ‫סיפר על הבדידות ועל הנחמה שמצא בדז’יקוב‪ ,‬ואז ביקש‬ ‫החידושי הרי”ם לשמוע ממה שראה מדרכיו והנהגותיו של‬ ‫הרבי הקדוש ר’ אליעזר’ל זי”ע‪.‬‬ ‫ר’ מענדל הבליע חיוך‪ ,‬והחל לספר‪“ :‬בליל ראש השנה נשא‬ ‫הרבי ר’ אליעזר’ל תורה ארוכה‪ ,‬על אודות החלה העגולה‬ ‫שכלל ישראל נהגו לאכול בימים נוראים בגאליציע מכנים זאת‬ ‫‘ראדיש’‪ ,‬הרבי האריך שם ברמזים שונים גימטריאות ובראשי‬ ‫תיבות‪ ,‬הרמוזים בשם החלה ‘ראדיש’‪.‬‬ ‫ר’ מענדל החל לפרט כמה מהרמזים כשהחידושי הרי”ם מאזין‬ ‫בקשב רב‪ ,‬ואז הבחין החידושי הרי”ם בחיוך התלוי על קצה‬ ‫שפתיו של ר’ מענדל‪.‬‬ ‫“מה אתה מחייך?” שאל הרה”ק‪.‬‬ ‫ר’ מענדל הסמיק‪“ .‬כי צריך להבין את התורות האלו‪ ”...‬נענה‬ ‫אל הרבי‪“ ,‬הרי רק בגאליציע מכנים את החלה הזאת בכינוי‬ ‫הזה ‘ראדיש’‪ ,‬והרבי מדז’יקוב כבר בונה על זה תלי תלים של‬ ‫תורות ורמזים‪”...‬‬ ‫החידושי הרי”ם תלה בר’ מענדל מבט נוקב “זאת אומרת‪ ,‬אתה‬ ‫מזלזל במצות תפילין” פסק בחריפות ולא יסף‪.‬‬ ‫ר’ מענדל הזדעזע כולו “למה הרבי אומר כך?”‬ ‫הרה”ק הרים את עיניו הקדושות ופנה אל ר’ מענדל‪:‬‬ ‫“בגמרא סנהדרין (ד‪ ):‬מבואר‪ ,‬כי המקור לארבע פרשיות‬ ‫בתפילין‪ ,‬הוא מהפסוק “והיו לטוטפת בין עיניך”‪ ,‬כיון ש’טט’‬ ‫בארץ כתפי פירושו שתים‪ ,‬ו’פת’ בארץ אפריקי פירושו שתים‪,‬‬ ‫וביחד הינם ארבע‪ ,‬ומכאן למדנו לארבע פרשיות בתפלין‪.‬‬ ‫“ואני שואל אותך‪ ,‬לדבריך‪ ,‬וכי בני ישראל הסתובבו ב’כתפי’‬ ‫או ב’אפריקי’? איך שייך ללמוד מרמז שהוא לפי שפה מסויימת‬ ‫במקום מסויים‪ ,‬לגבי מצות הנחת תפלין של כל ישראל בכל‬ ‫מקומות מושבותיהם?!‬ ‫“אלא שמכאן אתה רואה” הסיק ה’חידושי הרי”ם’ בקדשו‪,‬‬ ‫“שזה לא כמו שאתה חושב‪ .‬אמנם אתה לא מבין מה יש‬ ‫במילים משפת אומות העולם‪ ,‬אך התורה הקדושה‪ ,‬והצדיקים‬ ‫הקדושים‪ ,‬הם מעבר למה שהמוח שלך יכול להבין‪ .‬ואם חסר‬ ‫לך בהבנה יסודית זו‪ ,‬חסר לך אם כן בעצם מצוות תפלין ח”ו”‪.‬‬ ‫הוסיף הרה”ק ה’מנחת אלעזר’ ממונקאטש זי”ע על סיפור זה‪,‬‬ ‫כי זה רמוז בדברי חז”ל ש”הירא ורך הלבב” שחוזר מעורכי‬ ‫המלחמה שפירושו הוא יהודי ששח בין תפילה לתפילה‪ ,‬אשר‬ ‫פשטות הכוונה הוא על מי שמדבר בשעת הנחת התפילין‪ ,‬אך‬ ‫רמזו בזה על יהודי כזה‪ ,‬ששח שיחה בעלמא‪ ,‬ואינו מבין עד‬ ‫היכן הדברים מגיעים‪ ,‬שהוא מזלזל בעיקר מצות התפילין ‘בין‬ ‫תפילה לתפילה’‪ ,‬שהוא אמנם אינו ראוי לצאת במלחמת ה’‪.‬‬ ‫(מקור‪ :‬דברי תורה מונקאטש‪ ,‬מהדורה תניינא אות ז’)‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח מרדכי דוד פאמפ‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת בנו למזל טוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫ֵמ'אַ ׁ ְשֵרי'‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫וְ ַעד 'אַ ָּתה‬ ‫הָ ְראֵ תָ '‬ ‫עם הבנה והארה פנימית‬ ‫קל‬ ‫בכ לנשיאה‬ ‫ל‬ ‫בא מקום‪ ,‬בדרכים‪,‬‬ ‫כס‬ ‫על ניות‪ ,‬בתפילות‪,‬‬ ‫הפארענטשעס‪,‬‬ ‫וביני לביני‬ ‫הסט שיאיר לך את ימי‬ ‫הרחמים‪ ,‬המלכות והיחוד‬ ‫נמ_‪+‬ליכו וניח‪+‬דו‬ ‫מתוך מאמרי העלון המלהיב 'יחידתי'‬ ‫ארבע חוברות בפורמט כיס‬ ‫אלול • ראש השנה • יום‬ ‫כיפור • סוכות ושמחת תורה‬ ‫להשיג בחנויות‬ ‫ובמוקדים הקבועים‬ ‫להזמנת מוקד ולכמויות‪02-535-9903 :‬‬ ‫שלוחה ‪ 4‬משעה ‪ 7‬בערב‬ ‫אגף הוצאה לאור‬