נהורא · NEHOIRAH — כי תבוא (2026-08-24)

בס״ד
פרשת כי-תבוא כדלים וכרשים ר"ה מגיע – הקומה ראשונה למה השטן האמונה מרפאת
תשפ״ו דפקנו דלתיך שאי אפשר לדלג עליה מבוהל הנפש
גליון רפט תנו רבנן מעשה שערי השפעה דבר הבעל שם טוב אש האמונה
הוקם לעי״נ הגה״צ רבי משה ב״ר יוסף זצ״ל אב״ד טורדא
נהורא מעליא! דבר המערכת
״נקרת הצור -העומק שבפנימיות ישראל״! הֵרעּות במבחן
ֵ
י״ג מידות שנתגלו בתוך ׳נקרת הצור׳ רומז על בחינה עמוקה ונעלמת של דרגת התשובה שני ידידים שמספרים לכל העולם שהם
אוהבים אחד את השני בלב ונפש,
שבפנימיותה דועכת וגוועת. במזמור ׳לדוד ה׳ אורי וישעי׳ נזכרים פסוקי שמירה ושלעולם ועד לא תהיה ביניהם פרידה.
מתי ומהי ההוכחה שאכן צודקים דבריהם?
כל זה היה אופן התשובה עד חטא העגל ,שאע״פ בהם מבקשים מאת ה׳ שישמור עלינו מפני כוחות הרע.
בזמן שה'אינטרס' כביכול נעלם!
שחטאו לפני המקום ב״ה ,אך ע״י התשובה נתגלה שבכל מי השונאים הללו שאנו מבקשים שמירה מהם? כשמתברר שהשני לא יכול לספק לשני
זאת יש בפנימיותם אש דולקת לה׳ ,וכל חטאם היה רק ואיתא בסידור רבי שבתי מראשקוב זי״ע כי במזמור את מה שהוא צריך.
משום שנתגברה עליהם היצר הרע ולא הצליחו להתגבר אז ,אם נראה את האחד מכריז בקול גדול:
זה יש י״ג שמות הוי״ה וע״י הזכרתם מעוררין י״ג מידות 'למרות הכל – אני בוחר ברעות' ,אנחנו
תאוות ליבם ,אבל בפנימיותם אינם רוצים להתנתק מה׳ של רחמים שנתגלו לראשונה בחודש אלול בו עלה משה יודעים שיש כאן ידידות אמיתית שלא
(מהר״ל ,נתיבות עולם ח״א). רבינו להר סיני לבקש מחילה על חטא העגל ,ואז לימד תיפרד.
אך לאחר חטא העגל ,כאשר היה פגם עצום ,וחלקים אותו הקב״ה י״ג מידות של רחמים בהיותו ב׳נקרת הצור׳. הרי כך אמרו חז"לָּ :כָ ל ַַא ֲֲה ָָב ה ֶֶׁש ִִהיא ְְתלּוָיָ ה
מישראל פגעו בעצם הקשר שיש להם עם הקב״ה. ׳נקרת הצור׳ רומזת על בחינה רוחנית נעלמת (אבן עזרא, ְְב ָָד ָָב רָָּ ,ב ֵֵטל ָָּד ָָב רְְּ ,ב ֵֵטָלָ ה ַַא ֲֲה ָָב הְ .וְ ֶֶׁש ֵֵאיָנָ ּה
בשעה נוראה כזאת כאשר משה רבינו עומד לפני הקב״ה ריקאנטי ,ספורנו) ,כי ׳נקרת הצור׳ הוא כמו ׳צור החלמיש׳ ְְּתלּוָיָ ה ְְב ָָד ָָב רֵֵ ,איָנָ ּה ְְּב ֵֵטָלָ ה ְלְ עֹוָלָ ם.
בפיוס וריצוי ,מתגלה אליו הקב״ה עם אופן פנימי ועמוק שממנו מוציאים אש .והוא כמו האש שמוציאים בזמנינו אבל גם מהשני נדרש משהו.
יותר של תשובה ,והוא על ידי י״ג מידות לגלות שהוא גם מאמין ברעות הפנימית
מהגפרית ע״י שפשוף וביטוש, הזו ,שמתוך כך סומך ובטוח על חברו
הרחמים המתגלים ב׳נקרת הצור׳. ובכך יוצאת ממנה האש שהיתה
״רק כאשר נמצא וידידו שוודאי יטיב עמו ולא יעזוב אותו.
׳צור׳ זה -הוא כמו האש הגנוז בתוך
צור החלמיש ,שאפילו יהא שקוע במים
האש בתנועה של תשובה כמוסה וגנוזה בתוכה .אבל
אינה נגלית בפנימיות הגפרית ,ואם
והשי"ת ,כביכול ,נמצא במצב הזה מדי
שנה בשנה.
נחתוך הגפרית לחצאין לא יתגלה הפורצת מתוך עומק ומכוסה בטיט ,יש אש בבחינת ׳יכולת׳ מתי?
שהוא למעלה אפילו מהדרגה של ׳בכח׳. עמקים ,מתעורר לנו אש ,כי האש נמצאת שם ׳בכח׳ ביום בו מתעורר רצונו מחדש לברוא את
ע״י גילוי זה נתגלה הנקודה המוסתרת הניצוץ הפנימי ולא ׳בפועל׳ ,ורק לאחר שמשפשפים הבריאה ,ומגיעים לפניו כל המקטרגים
ומבטשים בה -נולדת האש ומתגלה למיניהם ומוכיחים לו באותות ובמופתים,
בעומק פנימיות כל איש ישראל ,אשר העמוק המוסתר שאין לו כל תכלית בעולמו – והראיה :שבשנה
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ויוצאת מהכח אל הפועל. הקודמת ידידיך לא סיפקו את הסחורה.
המוסתרת הזאת (לקוטי תורה ,פר׳ אחרי). בעומק עמקים״ בתוך ה׳כח׳ עצמו יש כמה דרגות: והשי"ת ,מה הוא עושה אז? וכי מנתק הוא
ואכן עומק זה אינו יכול להתגלות דהנה השלהבת הלוחשת בתוך את הידידות?
במצב רגיל ,כאשר יהודי עסוק עם הכוחות המגולים שלו, הגחלת ,נמצאת שם ׳בכח׳ ,וע״י שמנפחים בה יוצאת האש לא! חס ושלום!
תורה תפילה ומצוות ,אלא רק כאשר נמצא בתנועה של מן ההעלם אל הגילוי ומן הכח אל הפועל. הוא ,כביכול ,מכריז לפניהם ואומר :לא
משנה לי מה אתם אומרים – אני בכל זאת
תשובה הפורצת מתוך עומק עמקים ואינו יכול לסבול אלא שהשלהבת הכמוסה בתוך הגחלת יש בה חסרון, ולמרות הכל בוחר ברעות שלי עם ידידיי
גודל הצער על שעשה נגד רצון בוראו ,עד שמתעורר כי אם מניחים את הגחלת בתוך המים תכבה תיכף האש היחידים בעולם!
הניצוץ הפנימי העמוק המוסתר בעומק עמקים. הנמצאת שם ׳בכח׳. נמצא ,כי ההוכחה החזקה ביותר על
נמצא כי כאשר מתגלים י״ג מידות אלו ,מתגלה עומק הרעות האמיתית שבינינו ,היא היום הזה.
אך יש דבר נעלם יותר ,כמו האש שבתוך צור החלמיש בו מתאמצים כל כוחות הרשע להוכיח
הנקודה הפנימית שאיש ישראל חביב לפני אביו שבשמים או בתוך הגפרית ,שנמצאת שם בבחינת ׳יכולת׳ ,היינו להשי"ת שאין אנו מספקים לו את מה
בכל תנאי ובכל מצב ,אע״פ שחוטא לפניו כדכתיב ׳וחנותי שהגפרית יש בה יכולת להוציא ולהוליד אש ,אך האש שהוא צריך.
את אשר אחון ,ורחמתי את אשר ארחם׳ אע״פ שאינו עדיין לא נמצאת שם אפילו בבחינת ׳בכח׳ .ולפי שהוא רק ולכן הוא קורא ליום הזה 'יום תרועה' – על
כדאי ואע״פ שאינו הגון (ברכות ז ,).ללא שייכות למעשיו. שם הרעות.
בבחינת ׳יכולת׳ שהיא הארה בלבד ולא מציאות כלל ,אזי
ומאיתנו ,מה נדרש ביום הזה וההכנה אליו?
גילוי זה יש בו חשש מפני אחיזת החיצונים ,והיינו גם באם שוקעים האבן בתוך המים אין זה גורע מהיכולת
שיש סכנה שלא יתאחזו בו באופן פנימי -להתקרב יותר להוציא אש כי עדיין אינה נמצאת שם כלל. לבחור ברעות ,להשקיע בה ,ולטפח את
הקשר.
להשי״ת בקשר עצמי ,אלא יאחזו בו באופן חיצוני ,להתיר וכן הוא לגבי כל אחד מישראל ,שאע״פ שאינו מקיים איך בוחרים בה? איך מתחזקים אותה?
הרצועה ח״ו ולומר שלום עלי נפשי כי ה׳ אוהב אותי בכל עכשיו תורה ומצוות בפועל ,אבל בתוכו יש ׳שלהבת׳ ואפילו איך מתחילים אותה?
מצב .על כן צריך שמירה טפי ,ויש לעורר רחמים במזמור בוערת ,שהיא אהבה מוסתרת שבפנימיות לבבו ,וע״י על ידי ההתדבקות ברבוה"ק ובספריהם
׳לדוד ה׳ אורי וישעי׳ ,שנאחז בהארת הרחמים והרצון התשובה מתגלה הנקודה הפנימית לחוץ .אלא שלפעמים המגלים לנו את טיב ועומק הקשר בינינו
מצד הפנימיות ,לראות בטוב ה׳ ,שה׳ טוב ומטיב לכל וכל צריך קצת ביטוש ושפשוף של יסורים ח״ו כדי לעורר את לבין השי"ת.
רצונו להטיב ,ולהרגיש אהבתו העצומה כאב על בנו בלי האהבה המכוסה ולגלות את השלהבת מהכח אל הפועל.
שום תנאי ונחפוץ להתקרב אליו יותר ,ובכך לא נגרום א פרייליכ'ן שבת און א לעכטיג'ן חודש
אך כאשר הגחלת שקועה בעומק במים ,ומכוסה טיט ידידכם :ישעיה יצחק פרידמאן
להפיל את האור הנפלא הזה לרשות החיצונים.
ובוץ ,מתכבה לגמרי הניצוץ הפנימי שבתוכה ,והשלהבת
להרחבות ומ״מ ,ראה ״אש המועדים״ -אלול
לימוד דרכי החסידות ממעשי הצדיקים
הרה״ג ר׳ משה רויטמאן שליט״א רב דקהל בני היכלא גבעת זאב תנו רבנן מעשה
ואומר את הסליחות יתקדרו מיד השמים בעבים אשר לכן ,התכונן רבי גרשון לדרשה כל אותו
כדלים וכרשים דפקנו דלתיך
וגשם גדול ירד על פני הארץ .ומפני שחששתי הלילה ,והיה חוזר ומשנן את לשון הכתובים
לאחר שהארי עלה מבבל ,הלא הוא הרה״ק רבי
מן הגאוה ,לא רציתי להמשיך ולהתפלל ,כי אין והמאמרים כדי שלא יטעה .כיוון שעלה הבוקר
אברהם גרשון מקיטוב זי״ע – גיסו ותלמידו של
לבוא אל המלך ולהתחנן לו מתוך גאוה חלילה, ניחר גרונו .כשראה רבי גרשון שאינו יכול להתפלל,
רבינו הבעל-שם-טוב הקדוש זי״ע ,ועומדות היו
אלא מתוך שפלות רוח ,ענוה והכנעה ,כדת כראוי פנה אל בנו רבי לייב ,ואמר לו :״לך נא ואמור לו
רגליו בשערי ירושלים עיר הקודש תובב״א ,הלך
וכנכון ,לכן שבתי אל מקומי ,ולמרות שזקוקים אנו לצדיק רבי שלום כי ניטל קולי ,ואינני יכול להתפלל
לקבל את תורת הנסתר מפי המקובל האלוקי
לגשמים ,יודע אני בלי ספק כי בעוד שניים או לפני התיבה״.
הרה״ק רבי שלום שרעבי זי״ע – הרש״ש ,ולחסות
שלושה ימים יחל הגשם לרדת...״ אז התפזרה החבורה וכל אחד התפלל במקום שהיה
בצל ישיבתו הקדושה – ישיבת המקובלים בית קל.
לא עברו יומיים-שלושה וכך היה ,כפי שחזה ואמר רגיל לו.
באחת השנים ,אירעה שנת בצורת רח״ל ,ונמנעו
רבי גרשון ,ומטר עז ניתך על הארץ ,למשך ימים עמד הרש״ש להתפלל בבית מדרשו ושלח איש
הגשמים מלבוא .גזר אפוא הרש״ש הקדוש תענית
רצופים. אחר שיעבור לפני התיבה כשליח ציבור ,ואילו רבי
על הציבור ,והוציא כרוז בכל רחבי העיר ,כי למחרת
אכן אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי גרשון עמד בין המתפללים בבית הכנסת .ואמנם,
ביום התענית ,יבואו כולם ,הקטנים עם הגדולים,
הקיר ,וכל שכן כמה עלינו לגשת אל הרינה ואל כאשר החלו בתפילה ,שמע הרש״ש כי קולו של
להתאסף יחדיו בבית כנסת אחד מבתי הכנסיות
התפילה ,מתוך שבירת הלב ,ומתוך הכנעה וענוה, רבי גרשון חזר אליו ,ומיד לאחר תפילת הלחש, של ירושלים ,כדי להתפלל בצוותא את תפילת
לדעת לפני מי אנו עומדים ,ולפני מי אנו באים ציווה כי יחליף רבי גרשון את החזן ויאמר הוא את השחר ,ולומר לאחריה את הסליחות הנהוגות ליום
לבקש רחמים ,מחילה סליחה וכפרה. חזרת הש״ץ ואחר כך את הסליחות לפני התיבה. התענית .גם שלח אותו צדיק להודיע לרבי גרשון כי
וכמאמרו של הרה״ק רבי שלמה הכהן מראדאמסק לאחר שסיים רבי גרשון את חזרת הש״ץ החל לומר הוא מכבד אותו להיות החזן ,ולעבור לפני התיבה
זי״ע ,בספרו הקדוש ׳תפארת שלמה׳ בפרשתנו, את הסליחות .אך לאחר שפתח בהן ,קם ועזב תוך כשליח ציבור לתפילת השחר ולסליחות שלאחריה.
פרשת כי תבוא ,לפרש בדרך רמז את הכתוב (כו, רגעים ספורים את עמוד התפילה ,שב למקומו נהוג היה בישוב הישן שבירושלים ,כי ביום התענית
ה) :״וענית ואמרת לפני ה׳ אלוקיך״ ,וזה לשונו הקודם ,ולא הסכים לומר את המשך הסליחות לפני ציבור ,נושא השליח ציבור דרשה לפני הקהל ואומר
הקדוש :״הרמז בזה שהאדם צריך להיות בהכנעה, התיבה. להם דברי כיבושין .אך דא עקא ,שאנשי ירושלים
עני בדעת ,קודם התפילה ,כמו שנאמר (תהלים קב, לאחר שסיימו את הסליחות ,שאל אותו בנו ר׳ לייב הקפידו עם הדרשנים שיאמרו את מאמרי חז״ל,
א) תפילה לעני כי יעטוף ,וזה עני ואביון אנכי (שם לפשר הדבר :״מפני מה עשית כך?״ הפסוקים או המדרשים כפי שהם כתובים ,בלי שום
קט ,כב) היינו עני בדעת. ענהו רבי גרשון :״כשהתחלתי לומר את הסליחות, שינוי לשון .דרשן ששינה את לשון הכתוב או לשון
עפ״י :׳שבחי הבעש״ט׳ הייתה תפילתי שגורה בפי ,וידעתי כי אם אמשיך חז״ל ,היה הדבר נחשב לו לחרפה ולביזיון.
הלכה ומעשה
הרה״ג ר׳ יודל וויינגארטן שליט״א יו״ר מכון יסוד החסידות דבר הבעל שם טוב
של לימוד תורה לשמה ,אלא גם את המשמעות – של המלכת הקב״ה .אנו בונים מדי שנה בשנה,
למה השטן מבוהל
של כל עבודת ה׳ לשמה .אבל בדיוק בשביל נתן את המלוכה המבוססת על המלוכה שכבר נבנית
אלפי שנים ,החל מקול השופר שנשמע בעת מתן אין יהודי ,בר דעת ,שעומד לפני הימים הנוראים,
לנו הקב״ה את החודש שקודם לימי ראש השנה,
תורה ,והחל מאז מדי שנה בשנה בראש השנה, ואינו מבין שהימים האלו גורליים .יותר מאשר
והחודש הזה הוא המתנה של הר״ת הידוע של אלול
חסרים בו רק שורות בודדות ,ואולי שורה אחת הם גורליים לעתידו של האדם בשנה הקרובה,
– אני לדודי ודודי לי.
בודדת .המלוכה צריכה להתפשט עד למקום הכי הם גורליים הרבה יותר ,למשהו משמעותי הרבה
בתורת החסידות מבואר ,כי באלול מאיר הקב״ה
נמוך ,עד ל׳עקבתא דמשיחא׳ ,לדורות הכי נמוכים, יותר - ,להקמת קומת השכינה .למלוכה של הקב״ה.
בעם ישראל ,את י״ג מידות הרחמים ,שהם גילוי
עד הדור שלנו .שמתמודדים עם הנסיונות הקשים וכשעוסקים במלוכה של הקב״ה ,עוסקים במשהו
האור האלוקי שלמעלה מהעולם .הנהגה זאת
ביותר ,ביסודות הפשוטים ביותר של אידישקייט: נצחי .במשמעות שאינה מוגבלת לשנה הקרובה,
מתגלית כאשר העם יוצאים לקבל את פני המלך
בשמירת עיניים שמחייבת בדורינו התמסרות אלא לנצח נצחים.
בשדה ,והוא מאיר את פניו אליהם ,ומסייע להם
(כמעט) עד כדי מסירות נפש הכוללת ויתורים רבים חז״ל מספרים לנו ,שמדי שנה בשנה בעת תקיעת
להמליך אותו .כל הזמן שהמלוכה אינה רשמית,
וקשים ,במינימום המתחייב על פי הלכה לתפילה השופר ,השטן רועד ומבולבל .אמנם בתלמוד בבלי
כל זמן שמדובר בהכנות למלוכה ,אין פגם וחיסרון
שיש בה ׳עבודת הלב׳ ,כוונת פירוש המילות לכל (ר״ה טז ):הדברים נאמרים בקצרה ״למה תוקעין
למלך ,בכך שהמלך בעצמו מסייע לאותם שבאו
הפחות בברכה הראשונה ,וכוונת ׳עומד לפני המלך׳ ומריעין כשהן יושבין ,ותוקעין ומריעין כשהן
להמליך אותו .מכיון שמי שמגיע להמליך את המלך
המעכבת בכל שמונה עשרה ,ועל הכל – הנסיון עומדין ,כדי לערבב את השטן״ ,אך תוספות שם
מרצונו ,ראוי לו שיסייע המלך לעשות זאת כראוי.
שכבר ניבאו צדיקי הדורות שהוא יהיה הנסיון מביא בשם הירושלמי :״והיה ביום ההוא יתקע
אך במעמד המלוכה עצמו ,חייבת המלוכה לבוא בשופר גדול ,כד שמע קל שיפורא זימנא חדא
העיקרי בדורינו -אמונה אמיתית ושלימה בה׳.
מצד העם. בהיל ולא בהיל ,וכד שמע תניין אמר ודאי זהו
כדי שהמלוכה שלנו תהיה המשך והשלמה למלוכה
ומבארת תורת החסידות ,שבאלול ישנו סיוע שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע,
שבנו הדורות הקודמים ביגיעה עצומה ,היא צריכה
שמימי לכל יהודי שעוסק בהמלכת הקב״ה ,לגלות ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא״ .השטן
להיות גם המשך לאותה מלוכה ,ולהיות על אותו
את ה׳רצון׳ שבתוך לבו של להמליך את הקב״ה ,לא בסיס – הכוונה להמליך את הקב״ה ,בגלל שאנו מבוהל לחלוטין ,והוא חושש ולא בכדי ,שהשופר
בגלל שום כוונה שהיא ,אלא בגלל שהוא באמת רוצים שהוא יהיה מלך ,ולא בגלל חשבונות צדדיים. הזה הוא ה׳שופר גדול׳ של משיח .השופר הזה
אחד עם הקב״ה ,ומאיר בתוכו חלק אלוקי ממעל אמנם הקושי של האדם לצאת מהגבולות הקטנוניים והשופר של משיח אינם שני דברים נפרדים.
שבוער להקב״ה. של חשבונות של בני חיי ומזוני ,מובן וברור .זאת השופר הזה ,שאיתו אנו ממליכים את הקב״ה ,עשוי
ב׳אני לדודי ודודי לי׳ ישנה אמירה ברורה מאוד .תן התביעה העיקרית שתבעה תורת החסידות מהאדם, לעשות את מלאכתו נאמנה ,ולהפוך לשופרו של
את ה׳אני׳ שלך למי שאוהב אותך באמת .לא בגלל וגם המתנה הגדולה ביותר שהעניק הבעש״ט ,היא משיח.
סיבה כל שהיא ,אלא כי הוא ה׳אני׳ האמיתי שלך. בירור התביעה של ׳תורה לשמה׳ ,לא כהידור אלא מדי שנה בשנה ,כשכלל ישראל מקבלים על עצמם
ותקבל בחזרה – ׳דודי לי׳ .הקב״ה יאיר את פניו כחיוב גמור המוטל על כל אחד ואחד ,כל אחד כפי את עול מלכותו של הקב״ה ,ישנו סיכוי הגובר
אליך .וכשהקב״ה איתך ,תוכל להמליך אותו באמת. דרגתו .תביעה זאת אינה רק במשמעות הרגילה, והולך משנה לשנה; אולי השנה תושלם המלאכה
שערים בעבודת ה׳ מתוך העמקה בספרי חסידות
מאוצרות המשפיע הגה״צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט״א אש האמונה
פרקי אמונה (מ) אמונה בכח הרצון
הרצון לעולם לא נשלם לגמרי בחלק המעשה ,אך יש להתייחס לקומת הרצון בפני עצמה
שוב התענוג הקדום ומחדש רצונו לגשת אל המלאכה מרגיש חלק מ׳גלות השכינה׳ שאינה יכולה להאיר בקומת המעשה אין שביעות רצון
מתוך חשק והתחדשות. כראוי בתוך מקום מלכותה. כאשר נבחין נראה ,שאם שואלים לאדם :האם אתה
ועל דרך זה ,בכל שנה בהגיע חודש אלול יש בו ולכן כאשר יהודי עושה שמחה ,כגון לידת בן, מרוצה מעבודת ה׳ שלך ,האם אתה לומד ומתפלל
התחדשות תענוג ורצון של הבורא ית׳ כביכול לברוא שבתחילה היה רק נשמה ערטילאית בלי לבוש ,תחת כראוי ,הוא יענה תיכף באנחה גדולה שהוא רחוק
את עולמו ,ומתעורר שוב אותו עונג ושעשועי המלך כסא הכבוד בעולם הבריאה ,מלא רצונות ודביקות, מאוד משלימות ,ואף אחד לא יענה :ברוך ה׳ זכיתי
כמו שהיה קודם שנברא העולם (עי׳ אור המאיר ,דרוש ועכשיו יורד לתוך עולם המעשה שהוא נווה התלאות להגיע לחלקי הנכון בשלימות [מלבד בשב״ק שיש
לר״ה; תפארת שלמה ,כי תצא) ,ולכן הזמין הקב״ה לדורי ועולם הקלי׳ וההסתר ,לכן יש בלבול גדול בשעת ציווי של מנוחה ,וכל מלאכתך עשויה אף מלאכת
דורות את חודש אלול שיהא כמו ׳עיר מקלט׳ שיקלוט השמחה ,כשעולם הרוחני נפגש עם העולם הגשמי, שמים].
את כל החוטאים ויתרצה בתשובה בכל שנה ושנה. ונעשה בחי׳ שבירה ,כאשר הכלים אינם מסוגלים וכל זה הוא לגבי קומת המעשה ,אך כאשר שואלים
להכיל ולקבל האור הגדול. לגבי קומת הרגש והמידות ,האם אתה אוהב את ה׳
חודש אלול -בחינת ׳עיר מקלט׳
או ירא ממנו ,שם מרגיש האדם יותר שלימות אע״פ
וביאור הדבר הוא ,שהרוצח נפש מישראל נמסרו עבודת חודש אלול בקומת המעשה
שהוא רחוק מאוד מאהבה ויראה אמיתית ,אך כל אחד
חייו לגואל הדם ואין לו זכות קיום בארץ ,לפיכך והנה בדרך כלל אין האדם מתייחס לקומת הרצון לפי מדריגתו -זו היא השלימות שלו.
נמלט לעיר מקלט ששם יש מציאות של חיים נעלים שלו ,כי מחשיב רק את התוצאה ואת קומת המעשה,
יותר (עי׳ שם משמואל ,שמות תרע״ב) ,בחינת יחודא ואינו מייחס חשיבות לרצון שנדמה בעיניו כהרהור כל שכן כאשר מתייחסים לקומת המחשבה,
עילאה ומסירות נפש שהיא עבודה המנתקת את בעלמא ללא שום משמעות. ושואלים האם יש לך אמונה ושאר מחשבות ורצונות,
האדם מעולם המעשה ומהטבע הגשמי (אוהב ישראל,
שם מרגיש האדם יותר חיבור ושלימות ,כי כל אחד
אבל יש פעמים שהאדם צריך להתעלם
פר׳ מסעי) ,כדרך ערי מקלט שהם ערי אחוזת הלויים יש בו רצונות חזקים מאוד לעבודת ה׳ .ובמיוחד לגבי
מהתוצאות בקומת המעשה ,ולתת משקל וחשיבות
שאינם נאחזים בארץ אלא יונקים מהחיים הרוחניים קומת הדביקות ,שהאדם מרגיש שהוא דבוק מצד
ששם שולט הרצון והמחשבה. עצמיותו כי הוא חלק אלוק ממעל.
״נחשב חודש אלול
ויסוד הענין הוא ,כי הרוצח בשגגה ,הנה מצד לעיר מקלט שיש שם לעולם אין הרצון נשלם לגמרי בקומת המעשה
קומת המעשה עשה דבר חמור עד מאוד ,שהרג נפש ומהי סיבת הדבר ,משום שיש כלל גדול שמקובל
מישראל רח״ל ,אך מצד קומת הרצון אין בו חטא כי
הנהגה אחרת של
בידינו מהבעש״ט והמגיד -״שבלתי אפשרי שבגמר
לא רצה להרוג והאלקים אינה לידו בלא הודע .ולכן קומת הרצון ,ששם המעשה יהיה ממש שוה המעשה אל המחשבה״.
כאשר נמלט לעיר מקלט ששם יש מציאות חיים מחשיבים את הרצון
וזה לשון הספה״ק באר משה קאזניץ (פר׳ כי
עליונה יותר של רצון ,הנה שם אין בו חטא כלל מצד הרוחני ולא רק את תבא) :על פי מה דאיתא בשם הרב הקדוש בוצינא
קומת הרצון. הפעולות המעשיות קדישא אור ישראל וקדושו ,הבעש״ט הקדוש זצ״ל,
ועל דרך זה נחשב חודש אלול לעיר מקלט שיש והגשמיות ,כי כל אחד ותלמידו הרב המאור הגדול בוצינא קדישא מו״ה
שם הנהגה אחרת של קומת הרצון ,ששם מחשיבים דוב בער זצ״ל ,שבלתי אפשרי שבגמר המעשה
מישראל יש לו רצון
את הרצון הרוחני ולא רק את הפעולות המעשיות יהיה ממש שוה המעשה אל המחשבה .שבמחשבת
והגשמיות ,כי כל אחד מישראל יש לו רצון להיות להיות טוב ,אלא שלא
האדם היה לעשות מעשהו בתכלית השלימות,
טוב ,אלא שלא תמיד זה מצליח לרדת לפועל לידי תמיד זה מצליח לרדת וליפותו בכל מיני ציור ויופי שבעולם ,ועם כל זה
מעשה .ואף שמצד מעשי האדם אין לו זכות להתקיים לפועל לידי מעשה״ בבוא מתשבתו לידי פועל ומעשה ,לא יהיה כל כך
בארץ ,אך בעיר מקלט מתייחסים אל קומת הרצון בתכליח השלימות כמו שהיה ברצונו ומחשבתו ,כי
כמציאות בפני עצמה ושם יש לכל אחד רצון טוב, אם כפי מה שיזדמן בידו .וכמו למשל באלף אלפי
לקומת הרצון ,להחשיב את הרצונות ולהתענג
והנהגה זו נקראת ׳הנהגת הרצון׳ של מידת הרחמים אלפים הבדלות מאומן ובעל מלאכה ,יהיה היותר בקי
עליהם ,כי שם הוא האמת האמיתית שלו ,ואילו
והיא השולטת בחודש אלול ,ושם מברח ומנוס אליו ואומן יד ,ועם כל זה לא יבצר שיהיה מלאכתו שוה
בקומת המעשה והתוצאות אין זה האמת כמו שהוא
יתברך לכל העם שחטאו בשגגה שיוכלו להימלט ממש כמו שהיה במחשבתו לעשותו ,כי בהיותו עדיין
באמת רוצה.
אל אביהם שבשמים בתשובה שלימה ,על דרך ׳אליך בבחינת המחשבה היה רצונו וכוונתו בתכלית הציור
זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׳ . וזהו עבודת חודש אלול ,כמו שכתב רבינו האר״י
והיופי עד אין שיעור וערך ,ואחר כך כשבא לגמר
בפרי עץ חיים (שער ראש השנה ,פרק א) בזה הלשון:
מעשה ופועל ,יהיה אך כפי שיזדמן לידו מעשהו ,ולא
בירור הרצון ר״ת של א׳נה ל׳ידו ו׳שמתי ל׳ך ,הוא אלול ,לרמז כי
כל כך בתכלית השלימות והיופי כפי שהיה ברצונו
דרגה זו של קומת ה׳רצון׳ מאירה ומתגלה עלינו חודש הזה נתנו הש״י לכפרה ,לכל מי ששגג וחטא
ומחשבתו .עכד״ק.
בימי חודש אלול ,כאשר הקב״ה כביכול רוצה בנו ועשה שום עון בכל השנה ,והוא קרוב לקוראיו
ו׳מתרצה׳ עמנו ,ומאיר פנים לכל אחד .לא רק משום בחודש הזה ,שהוא ר״ת אלול. אנו רואים אדם שרוצה לבנות בנין ועושה תכניות
שמחשיב את קומת הרצון של כל אחד מישראל הרי לפנינו כי ׳אלול׳ נרמז בראשי תיבות א׳נה ל׳ידו ומדייק בפרטי פרטים ,אבל תמיד כשמגיע לידי
הרוצה לעבוד את קונו ,אלא מתעורר בו כביכול ׳רצון ו׳שמתי ל׳ך ,והוא פסוק הנזכר לענין ערי מקלט ,ויש מעשה אי אפשר שהתוצאה תהיה שווה אל התכנית
עצמי׳ -ללא שום סיבה ,אלא משום ׳מציאת חן׳ שאנו להבין מה ענין ׳ערי מקלט׳ לחודש אלול. והמחשבה הראשונה.
מוצאים חן בעיניו ית׳ ,בבחינת ׳רחמים פשוטים׳ - אכן מבואר בספה״ק כי חודש זה יש בו ריצוי מיוחד כמו כן ,כשניגש לקיים מצוה ומתכונן שבועות
בלא טעם . שהקב״ה מתרצה בעמו ,כדרך הבנאי שרוצה לבנות ארוכים בכוונות פרטיות ,אבל כשמגיע לידי מעשה
וגם העבודה הפרטית של האדם בחודש אלול, בנין ,שבתחילה קודם שמתחיל לבנות יש לו תענוג יש תמיד בלבול וטרדות ומניעות ,ובלתי אפשרי
הוא להתייחס אל קומת הרצון ,לעשות ׳בירור הרצון׳ ורצון גדול לבנות את הבנין ,אך כאשר מתחיל לבנות שחלק הרצון והמחשבה יאיר בתוך כלי המעשה בלי
ולברר מהו באמת הרצון הפנימי שלי ,האם יש לי בפועל ,מתגלים קשיים רבים וטרחות ומכשולות שיהא תחילה איזה שבירת הכלים.
רצון ,וכמה עומק הרצון .ובדרך כלל ,כשאדם מברר אשר כל אלו מורידים ומוציאים מלבו את התענוג והטעם השרשי לזה הוא ,כי עולם העשיה רובו
את הרצון שלו בינו לבין עצמו באופן ברור ,אזי רוב ואת החשק מהבניה .אבל מפעם לפעם נזכר מאותו רע ,ויש כאן התגברות של כוחות ההסתר והפירוד
הרצון מתגלה לידי מעשה .ה׳ יזכנו ברוב רחמיו. תענוג שקדם לפני התחלת הבניה ואז מתפשט בו המעכבים את אורו יתברך מלהאיר כאן ,וגם האדם
המשפיע הרה״ג ר׳ נפתלי שובקס שליט״א
ללמוד איך להנגיש רעיונות מספרי רבוה״ק ,בהסברה נעימה השוה לכל נפש. שערי השפעה
ראש השנה מגיע – הקומה ראשונה שאי אפשר לדלג עליה
בספרים הקדושים ,מוטב ונעמיק בנפשנו שלנו! כך יהיו הדברים בהירים יותר בביתו של ראש החברה רבי חיים דוד ,יושבת סביב שולחן חבורה קטנה של
ואמתיים יותר". אברכים .יקוד פנימי מרחף באוויר .דממה רצינית .אווירת יום גדול הקרב
"מה הפירוש להעמיק בנפש שלנו?" ,לא מבין חיים-מאיר. ובא.
העולם מבעד לחלונות שחור ושקט .שלוות הלילה והדממת הניידים ,פותחת
ונפשי יודעת מאוד – החזרת הממלכה הפרטית שלי את הלבבות ,ומעמיקה את הרגשות .הציפייה הכמוסה -הציפייה לשמוע דיבורי
"אנחנו מדברים פה על המלכה" ,משיב רבי חיים דוד" ,ובכן – הבה נבחן כיצד אנו נשמה רמים ומנשאים טפחיים מעל הקרקע ,הכיסופים לזעזע את הנפש ולהתכונן
מתייחסים למלכות שמים .מדבריכם הבנתי שאתם מסתכלים על עניין ההמלכה כראוי להימים הקדושים -מרעידה את נימי הלב.
כדבר טכני יחסית :אנו יהודים שנבחרנו ובוחרים להיות עבדים לקבל על עצמנו התוועדות ה'חברה' ,לחם-חוקם הוא זה כמה שנים .פה מוצעים ספקות ונידונים
עול מלכות שמים ,מקבלים קבלות לשפר מעשינו – ומקווים שהמלך יקבל אותנו עניינים ביידישקייט ,מתלבנים דרכי עבודה ומתבררים אורחות החסידות .ובשעה
כנתינים נאמנים ויחדש עלינו שנה טובה. שקמים והולכים -רוח התחדשות ממלאה את הנפשות.
"אבל אבקש מכם להתבונן רגע בגופכם .ובכל מה שיש לכם .האם זה חלק כעת ,סמוך ונראה לראש-השנה ,לבשה ההתוועדות פנים של כובד ראש ורוממות.
מהמלוכה – או חלק מהעבד? הכמיהה להתעלות מעט מעל מדמנת החומר עוטפת את הכול .התשוקה מרעידה
"חלק העבד" עונים כולם. כל-כך את גחלי הלב ,עד אשר אין סיפק בשפה הרגילה לימים אלו.
רבי חיים דוד נחרץ" :כאן המקום שחשוב לשנות כיון חשיבה .וללמוד לחיות עם "כבר למעלה מעשור שנים" – נענה ואמר מענדל" ,שאני פותח בחודש אלול
חשיבה זו עד שתרגישו אותה". בלימוד 'שערי תשובה' .נשחקתי קצת .הכול טוב ונכון ,אבל זה כבר לא מפעיל
"כשהקב"ה ברא את העולם – הכל היה חלק מכבודו מלא עולם .הכל בשביל אותי ,לצערי .אני מצפה למשהו אחר ,עפעס העכערס"...
המלוכה"
"למה כוונתך 'עפעס העכער'ס'"? התעניין רבי
"כשהוא ברא העולם ברצונו להיטיב לנברא שיש חיים דוד בעיניים מקשיבות.
שפת אמת תבוא תרל"ז:
לו בחירה ,והמרגיש 'יש' בפני עצמו .הקב"ה
מאציל ממלכותו -חיים ,אוכל ,רכוש ,כשרונות, "איך ווייס ...אולי נדבר על הפנימיות של ראש
שעות לימוד ,תפלה ועוד .שכל זה מתנות לנברא השנה ,כל העניינים הגבוהים שיש ביום הקדוש
שהוא בעצם חלק מהמלכות ,שטוב יצר כבוד
לשמו".
מצות ביכורים היתה הכנה לראש הזה".
"דינא קשיא ודינא רפיא" ,מסייע חיים-מאיר בידו,
"הנברא ה'יש' מעדיף לחיות כאילו שהוא יש בפני השנה .כי הוא מעצרת עד החג. "ש"ך ופ"ר דינים ,האדמת פני התוקע ,דורמיטא,
נסירה"...
עצמו .ומכן לתת ,למלך הגדול".
"אבל באמת ,העבודה שלנו ,לקחת כל מה שקבלנו, ומסתמא רוב ביכורים היו קודם "או-אה" ,מרים רבי חיים דוד גבותיו בהתפעלות,
ולהכניס – להחזיר אותם תחת כנפי המלוכה".
"עברנו כמעט כל שנת תשפ"ו – נתבונן כמה
ר"ה .שאחר הסוף מפירות השנה "כאלה ידיעות...
בכל אופן" – הוא חוזר ופונה למענדל" ,מדוע
ימים קבלנו :חיים ,בריאות ,כמה אלפי ליטרי מים
שצרכנו בשתיה ברחיצה ועוד ,כמה אלפי ק"ג מזון,
היו מחזירין הראשית להשי"ת .והוא רצונך לדבר דווקא מזה?"
נשב ונעשה חשבון כמה כסף הקב"ה הזרים לנו התדבקות אחרית הדבר בראשיתו. "כי אני מסתובב שוב ושוב סביב אותו כיכר .שוב
לדבר על יום הדין וההמלכה ,עוד פעם לקבל
ע"י שליחיו השונים".
"כמה דפי גמרא ,שעות לימוד ,כמה מצוות ,מאות לכן הביכורים נק' ראשית .ואחז"ל קבלות ,והתיסכולים כשאני מזניח אותם .אני
מרגיש שככלות הכול עוד לא נגעתי במהות של
תפלות – וכל זה רק איתי .מה עם בני ביתי,
צאצאיי?" בראשית ברא בשביל מצות ביכורים היום .בפנימיות של ראש השנה".
"כן" ,הסכים עמו יוסל" ,אי אפשר כל התפילה רק
"בהרגשתינו הטבעית – כל הנ"ל כבר מובן מאליו.
זה כבר שלנו ...בעצם למה לא? – למה שמישהוא
ע"ש .כי זה קיום העולם מה שמעוררין לחשוב אם אני בסדר או לא ,ושה' יספק לי שנה
טובה .אני רוצה גם להתקרב לה' בפנימיות נפשי,
יקח זאת ממני – האם גזלתי את כל אלו?" תמיד ראשית הכח שבא מהש"י. להרגיש ,להתרגש ולהתלהב .להצית את האש
"בראש השנה הזמן לכאורה ,לראות מה עוד חסר, בלבי פנימה".
ומה אני צריך לתשפ"ז".
"לנגוע במהות של היום אתם אומרים ..להתקרב באמת לה' "...מתהרהר רבי חיים
"זה נכון ,לבקש על העתיד .אבל זה שלב ב'". דוד" - .ומה לדעתכם נקודת היום?"
"שלב א' היא :עבודת ההמלכה -לקחת כל מה שקבלנו ,כל מה שיש לנו,
"האמת שלי עצמי אין הדבר ברור" ,משיב מענדל בכנות.
ולהכניס לממלכה .להמשיך את אור הקב"ה עליהם .ולבוא לראש השנה עם
ביכורי המתנות ולבוא ולענות בקול רם שאיני כפוי טובה". "אם כך" – עונה רבי חיים דוד – "ניזכר במחזור ונחזה .אם אינני טועה ,עיקר
יוסל לא מבין" :איך עברנו מראש השנה להודאה.,מה קשור הודאה להמלכה התפילות מתמקדות דווקא בהמלכה .הברכה האמצעית בכל התפלות ,המבטאת
בכלל?" תמיד את עיקרו של יום -היא :מלך על כל הארץ וגו' .כל התפלות המיוחדות
לראש השנה הן :ותמלוך ,מלוך 'ה' אלוקי ישראל מלך'' .מלך על כל הארץ' ,ועוד
רבי חיים דוד מבהיר" :להמליך – פירושו להכיר במלכותו יתברך .לקבל את עול
ועוד".
מלכותו ,זאת אומרת :להכיר במציאות שהוא כבר מלך ,ומלך וימלוך עלינו".
"בזמן בית המקדש חיינו מתוך מבט כזה ,כשראשית כל דבר הוקדש לה': "נכון ,צודק "..נבוך מענדל" ,אבל זה נראה קצת עניין חיצוני – יש פה מלך ,ואנו
ביכורים ,וכן תרומות ומעשרות ,ראשית הגז ,מעשר בהמה ועוד .יהודי הגיע עבדיו .ואנחנו צריכים לבחור להמליך עלינו את המלך ולקבל את מלכותו .האם
לביהמ"ק והבהיר קודם לעצמו! שהכל מאתו והכל בשבילו ית'". זה כל העניין של ראש השנה?"
"אבל היום חסרנו כל אלה .עלינו להתחזק ולהתבונן במלכותו יתברך ,אשר לית "אני מבין "...מוריד רבי חיים דוד מבטו לעבר השולחן" ,אתה בא לומר ,שהמלכה
אתר פנוי מיניה ,וכל מה יש לנו ,וגם אנו עצמינו – כולנו שייכים לו!" אינו 'עבודה' ששייכת לעומק הנשמה ,להרגשת קרבת האלוקים – אלא יותר
"כשמסתכלים על עבודת ההמלכה כך ,מבינים שאין סוף לעבודה זאת ,עומק לפנים עניין טכני וחיצוני ,לקבל עול מלכות שמים ועול המצוות ,ולקוות שבשכר הקבלה
מעומק ,ומדרגה אחר מדרגה .כל העניינים והסודות הרמים והנפלאים ,אינם אלא הטובה יגמול אף הוא מידה כנגד מידה ויגזור עלינו שנה טובה".
ענפים לשורש הגדול הזה ,שהוא היסוד לכל חיי היהודי וכל מציאות הבריאה". "לכן אני שואל .כי איני משלים שזה רק זה" ,עונה מנדל בעינים מצפות.
"אז קודם כל" ,אומר רבי חיים דוד" ,אין לזלזל בעניין הבסיסי של קבלת עול
למעשה: מלכות שמים .זה הבסיס לכול' ,תרעא לדרתא' ,וכל העניינים הנשגבים לא יועילו
לברוח מכך .מכל מקום ,בוא נעמיק רגע בנקודה הזאת ,ונבחן מהו עניין המלכת
נתבונן בימים אלו בתוך גופנו – יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא,
הבורא ,והאם ההבנה בה הבנו זאת לאורך השנים הייתה מושלמת ,או שיש
המחייהו ומפעילו בכל רגע ,כל אבר ואבר; עיניים ,אוזניים ,פה, מעבר לכך".
ידיים ורגליים .המשפחה שיש לנו בלי עין הרע ,הזכיה שניתנה לנו "וודאי יש מעבר לכך" ,מתפרץ חיים-מאיר" ,יש בחינת רחל ויש בחינת לאה ,יש
ללמוד תורת ה' והיכולת להבין ולהשכיל ,הכסף שנכנס ושזוכים קבלת עול ויש ביטול ,ו "-
להוציא ...ועל הכול נודה ונשבח להשי"ת ,ונבין כי הכול מאתו "רגע ,רגע" ,בת-שחוק עולה על שפתי רבי חיים דוד שעוצרו" ,אתה אומר דברים
יתברך .וזאת תהיה ראשית ממלכתו. נכונים ,אבל בוא נלך לאט-לאט .במקום לרוץ לבחינות ועניינים המבוארים
יוצא לאור ע״י
(ע״ר) ממלכת אש החסידות העולמי
לקבלת הגליון להארות ולהערות -טלפון 02-5026558 :פקס 02-5702061
a025026558@gmail.com
