השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד
סיפורי
השגחה פרטית
מופלאים
המתרחשים
בימינו
ודברי התעוררות
מתוך
'קו השגחה פרטית'
עולם של אמונה .חיים של בטחון
עלון 206 פרשת כי תבוא -ט"ז אלול תשפ"ו
בהשגחה סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע
השגחה עליונה
לפעמים אנחנו מבקשים הכול היה שווה
מעט מדי :התובנה המופלאה דרך ארוכה ומורכבת עשה החפץ חיים הקדוש מביתו ועד לוורשה .למרות
של רבי יעקב גלינסקי מצב בריאותו הרופף ,טרח והיטלטל בדרכים למען ביטול רוע הגזרה שריחפה
מעל לראשם של יהודי פולין .ולילה אחד מגיע יהודי לבית האכסניה ,והחפץ
עמד פעם רבי יעקב גלינסקי ואמר:
חיים מרעיף עליו דברי חיזוק באמונה ובטחון.
"אתם רואים אותי כאן ,עומד בארץ ישראל ,וזוכה
לראות בנים ובני בנים יראים ושלמים. מבעלזא ,רבי ברוך בער מקמניץ ,רבי נפתלי השנה היא תרפ"ט .גזרה נוראה ריחפה מעל
זילברברג ועוד .בסיום הכינוס האדיר הוחלט כי ראשם של יהודי פולין .בעידודם של המשכילים
אני אספר לכם על מה התפללתי לפני שנים".
החפץ חיים עם אחדים מהרבנים יפנו להיפגש שזממו לפגוע ולהרוס את כרם ישראל ,הוציאה
וכך סיפר: עם שר ההשכלה הפולני וראש הממשלה. הממשלה צו כי על כל המלמדים ב'חיידרים'
"לפני שנים ,כאשר הייתי אסור בכלא הסובייטי בסיביר, בלשכתו של ראש הממשלה ניצבה פמליית חלה חובה מוחלטת להקדים וללמוד לימודי חול,
החיים שם היו לעיתים עניין של זמן בלבד .ראיתי את הרבנים והאדמו"רים בראשות החפץ חיים, כמו כן יהיה על כל הרבנים להשתלם בלימודי
חבריי ושכניי למאסר כיצד הם נלקחים מאיתנו בזה שפתח והחל לדבר מעומק ליבו ,בכאב גדול החול ,ומלמד שלא תהיה בידו תעודה המעידה
אחר זה ,וחלקם היו יהודים רח"ל שלא זכו להגיע לקבר ובדמעות חמות .כשסיים את דבריו ,קם ראש שלמד ועבר את המבחנים לא יורשה ללמד.
ישראל. הממשלה ואמר בהכנעה" :לא צריך לתרגם ,אני ובנוסף יוקם גוף עליון אשר ישמש כסמכות
פחד גדול נכנס בליבי ,שמא גם אני לא אזכה להגיע מבין את שפת הלב ...אני מורה בזאת להפסיק עליונה שתפקח ותקבע את צורת כל הקהילות
לקבר ישראל .החלטתי להתפלל על כך בכל כוחי. את ההליכים לחקיקת החוקים!"... היהודיות בפולין.
שפכתי דמעות בתפילה וביקשתי שאזכה להגיע לקבר בראדין העיירה ישב הכהן הגדול ,רבינו החפץ
ישראל". חיים הקדוש ,קברניט הדור ,ושמע את הגזרה
באחד הלילות שלאחר ההצלחה הכבירה לביטול
סיים רבי יענקלה ואמר:
רוע הגזרה ,לאחר תפילת מעריב שב החפץ חיים הנוראה שפילחה את ליבו הטהור .ישיש ושבע
"תראו עד כמה היו המושגים שלי רחוקים .אני ביקשתי לבית האכסניה והתיישב לסעוד את ליבו .והנה ימים היה החפץ חיים .כוחותיו היו דלים ,והיה
רק לזכות להגיע לקבר ישראל ,ולא יכולתי לדמיין הגיע יהודי מתושבי המקום וביקש לשוחח עם שרוי בחולשה גדולה ובאפיסת כוחות.
שבורא עולם יזכה אותי להגיע לארץ הקודש ,להקים הרב בדחיפות .האיש הוכנס לחדר ,ואז פרץ בבכי תחילה שלח משלחת רבנים שינסו לראות כיצד
דור מפואר ולזכות להשפיע תורה ויראת שמים על סוער ,והחל לשפוך בפני החפץ חיים את פירוט ניתן לפעול לסיכול הגזרה ,אולם חלפו ימים
תלמידים רבים". צרותיו וסאת ייסוריו אשר הוא עובר. והגיעה הידיעה על כישלון המאמצים לפעול
יש מצבים שבהם אדם נמצא בתוך קושי גדול ,וכל רצונו האזין החפץ חיים בחמלה רבה ובאוזן קשבת, בעניין .אנחת צער עמוקה נפלטה מפיו של החפץ
הוא רק לצאת מהמצוקה שבה הוא נמצא עכשיו. וכשסיים הלה את דבריו ,פתח ואמר בחמימות חיים ,ובקולו החלוש קרא לבני ביתו ומשמשיו:
אדם שנמצא בחובות רוצה רק להיפטר מהם. גדולה: "אנא! חוסו עליי והביאוני לוורשה .אין לי מנוחה
אדם שמתמודד עם קושי בבית רוצה רק לראות ישועה. "דע לך יהודי יקר! איש צעיר אתה ,חייך לפניך. כשאני שומע על הגזרות הנוראות האלה! אין
בוא והתחזק כי עוד יבואו ימים טובים .התעודד ברירה ,זו גזירת שמד ויש למסור את הנפש!"...
אדם שמודאג מילדיו רוצה רק לראות אותם עולים על
דרך המלך. והתמלא בבטחון בבורא יתברך ,שבוודאי עוד הייתה זו שעת בוקר מוקדמת .קור מקפיא
ייטיב לך ויסיר מעליך כל הקשיים"... וחודר עצמות עטף את ראדין .רוחות עזות נשבו
וכן בכל תחום ותחום בחיים.
הוסיף החפץ חיים ואמר: בעוז ,נושאות פתיתי שלג צוננים .ומחוץ לתל
כאשר ניגשים להתפלל ,צריך לזכור שאנו פונים אל אבינו התלפיות ,ביתו של גדול הדור ,נראתה דמותו
שבשמים ,המרחם הגדול ביותר ,שיכול ורוצה להעניק "יהודי יקר! דע לך ,כי כשיהודי מצטער – הקדוש
השפופה ונמוכת הקומה של החפץ חיים ,עטוף
לנו הכול – בשפע ובהרחבה ,ברוחניות ובגשמיות. ברוך הוא בעצמו נמצא עימו בצערו ורוצה לעזור
כהוגן במעיל עב ,נשען על נכדו ר' אליעזר קפלן
אין צורך לצמצם את הבקשות .צריך להתפלל על הכול. לו! הבה נתחזק בבטחון ונאמין שד' יתברך הוא
ומוקף ביתר חברי המשלחת .החפץ חיים עלה
בורא ומנהיג את העולם ,ובוודאי ישלח בקרוב
הוא יכול להעניק לנו שפע רב. בזהירות על הכרכרה המיוחדת שהוזמנה מראש,
את הישועה"...
הוא יכול להפוך את לבו של נער ,ולהביא אותו להיות והמשלחת יצאה לדרכה לעבר תחנת הרכבת.
כך משך חצי שעה ישב החפץ חיים הקדוש, כעבור שעות נסיעה בקור המקפיא הגיעו לתחנת
יהודי ירא ושלם ,מאיר בתורה ובמעשים טובים.
עודד את רוחו של האיש ואימץ את לבבו בדברי הרכבת בבסטון ,שם עלו לרכבת ,ולמחרת,
אל לנו להתקמצן בתפילות .עלינו להאמין ביכולת אמונה ובטחון. כעבור יממה שלמה הגיעו בשלום לוורשה.
הבלתי מוגבלת של הקב"ה ,ולבקש ממנו הכול.
אחרי שהלך אותו אדם ,נשמע קולו של החפץ מיד עם בואו של החפץ חיים לוורשה ,החל
חיים הקדוש ,האומר לעצמו ברגש: לפעול במרץ ובכל כוחותיו למען כינוס חירום
שבת שלום ומבורך,
פינחס שפר "היה כדאי לבוא עד הנה ,ולעשות את כל כללי ,שנערך בהשתתפות למעלה מארבע מאות
ההשתדלות הקשה עם כל הטרחה – בשביל לחזק רבנים ואדמו"רים .בין המשתתפים היו ה'אמרי
את היהודי הזה ולעודדו בדברי אמונה ובטחון!"... אמת' מגור ,האדמו"ר מאלכסנדר ,האדמו"ר
העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם.
רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' *6176או 02-30-11-300
מן החלונות
בסופו של דבר ,ביררתי ומצאתי בשביל הקרוב שלי חתונה מהודרת קו קטוע
ממש ,של משפחה מיוחסת ,שנערכת ביום שלישי .הוא שמח
מאוד ,וגם תרם סכום נאה במיוחד למחותן של יום שני ,סכום מדבר יידל נחמן מאשדוד:
שאני ,כגבאי צדקה ,ממש לא הייתי יכול להשיג .אבל כשהקב"ה ד' זיכה אותי להיות גבאי צדקה ,ולעמוד בצומת הזה שבין הנותנים
רוצה ,הוא מכניס רעשים בקו ,ותוקע את השיחה כדי שאתפנה למקבלים .לפעמים רואים עין בעין איך הקב"ה מכין למישהו סכום
לשיחה שנכנסת בדיוק באמצע ,כך שירווח לאותו מחותן ,ויוכל כסף ,והוא מגיע אליו .לפעמים אני חושב ,שלפי האפשרויות
לחתן בהרחבה. שעומדות לרשותי אני יכול להעביר רק סכום מסוים ,אבל אז
שתזכו כולכם לחתונות שמחות עם הרבה שפע וברכה. מתברר שוב שלקב"ה יש חשבונות משלו ,ובסופו של דבר – מי
שצריך לקבל ,מקבל בדיוק את מה שהקב"ה קצב לו ,גם אם זה
הוצאה חוזרת הרבה יותר ממה שחשבתי.
זה מה שקרה בסיפור הבא:
מספר הרב אהרן אלבז מבית שמש:
יש לי קרוב משפחה בחו"ל ,שאני מדבר איתו מפעם לפעם .זהו
קיבלנו הזמנה לשבת חתן במודיעין עילית ,ושמחנו מאוד .נחמד יהודי עשיר ,ששמח להעביר לי כספי צדקה ,וסומך עליי שבעזרת
לגוון את השגרה ולנסוע לעיר אחרת .הילדים התרגשו ,וכולנו ד' הם יגיעו לכתובת הנכונה .אתמול בלילה הוא התקשר אליי
התארגנו לנסיעה בשמחה גדולה .ביום שישי המיועד נסענו והגענו, וניסה לדבר איתי .היו רעשים בקו ,קולו היה קטוע ולא ברור ,וכל
ואז התברר לנו שהדירה שקיבלנו לאכסנייה נמצאת ברחוב אחר מה שהצלחתי להבין היה שהוא עושה איזו שמחה .חשבתי שאני
מהאולם שבו נאכל את שלוש הסעודות בשבת קודש. שומע שנולדה לו בת או משהו כזה .לא הצלחתי בשום אופן להבין
מזג האוויר היה קר וגשום ,עננים כבדים המטירו ארצה מאוצרות מה שהוא אומר.
השמיים ,לפי התחזית ציפתה לנו שבת גשומה במיוחד ,ואנחנו ממש באותם רגעים של השיחה המקרטעת הזאת ,ראיתי על הצג
– ההורים של משפחתנו הקטנה – התחלנו לחשוב שאולי צריך שחבר שלי מתקשר" .טוב" ,אמרתי ותיארתי לעצמי שהקרוב שם,
לעשות השתדלות ולעבור למקום שקרוב יותר לאולם .איך ניסחב בחו"ל ,לא ממש שומע אותי" ,נדבר עוד מעט ,אני לא מצליח
עם הילדים הקטנים בגשם ,ניקח אותם ונחזיר ,ושוב ניקח ושוב לשמוע אותך".
נחזיר תחת ממטרים עזים? ניתקתי ,והתקשרתי לחבר שהרגע התקשר" .אתה מחתן ,הא?"
התברר לי כי בסמוך לאולם יש מתחם אירוח ,ובסכום של שש נזכרתי מיד .מחותנים הם ה'לקוחות' העיקריים שלי" .כן ,כן" ,הוא
מאות שקלים אנחנו יכולים לשכור לנו שם חדר נוח ונגיש. ענה" .מתי החתונה?" שאלתי ונעניתי" :ביום שני הקרוב".
אמנם שש מאות שקלים זהו סכום גדול מאוד בשבילנו ,אבל אם במהלך השיחה הקצרה עם החבר ,שוב ניסה הקרוב מחו"ל לצלצל
זה נחשב להוצאות שבת ויום טוב ,אפשר לסמוך על מה שאמרו אליי ,ולכן גם הפעם לא הארכתי כלל ,וניתקתי את השיחה.
חז"ל כי מי שלווה בשביל הוצאות שבת ,הקב"ה פורע לו .כל חזרתי לשיחה עם הקרוב מחו"ל ,והנה פלא פלאים :הקו חלק ,ואני
שנותר לי היה לוודא שאכן זה נחשב להוצאות שבת קודש ,שכן, שומע כל מילה .אכן ,יש שמחה אצל קרוב משפחתי .לא נולדה לו
אם אכן כך ,הרי באופן כזה בטוח שהקב"ה יחזיר לי את ההוצאה. בת ,אלא הוא מחתן את הבת בעזרת ד' בשעה טובה ,ביום שני
התקשרתי לרב שלי ,והוא אמר שעניין זה של 'הוצאות שבת' הקרוב ,והוא מעוניין לתרום ליהודי שמחתן במקביל כאן בארץ,
מדבר דווקא על הוצאות מאכל ומשתה ,אבל הוא בטוח שאראה ביום שלישי.
השגחה פרטית מיוחדת ,והוא כבר מחכה שאתקשר אליו לספר לו "יש לי מישהו שמחתן ביום שני" ,אמרתי לו" ,דיברתי איתו ממש
איך הסכום של שכירות החדר חזר אליי. הרגע".
אחרי השיחה הזו ,היה ברור לי מה עליי לעשות .הזמנתי חדר, האיש נשאר איתן בדעתו שהוא רוצה דווקא חתונה ביום שלישי.
והעברנו את כל החפצים שלנו לחדר שבמתחם .חדר נוח ,נאה, "אבל מפני שהזכרת את החבר שלך שמחתן בשני ,אתן גם לו".
“ׁש ַער ַה ִּב ָּטחֹון” – ְּב ִׁש ְב ָעה ְּד ָב ִרים ַע ִין ִּפ ָּקחֹון
ַּת ְמ ִצית ַ
עֹולם –ּוב ָ ּתֹורה ָ תֹועלֹות ַה ִּב ְט ָחהְ .ו ַה ֲהנָ אֹות ַּב ָ יחהְּ .ב ֲ
ְּל ַא ַחר ַה ְּפ ִת ָ
בֹואר ֶאל נָ כֹוןְּ .ב ִׁש ְב ָעה ְּד ָב ִרים ְּכ ַמ ֲעלֹות ֻס ָּלם ִענְ יַ ן ַה ִּב ָּטחֹון .יְ ָ
פתיחה (כ”ב)
השיר רּואים ֻּכ ָּלם ָה ִראׁשֹון – ַמהּו ִּב ָּטחֹוןְ .ו ַה ֵּׁשנִ י – ְּב ִסּבֹות ַה ִּב ָּטחֹוןַ .על ַה ְּב ִ
והשער ּבֹוט ַח ַה ְׁש ָלמֹותְ .ו ִחּיּוב ַה ִה ְׁש ַּת ְּדלּות ַה ֻּמ ְׁש ָלם
יׁשי – ַה ַה ְק ָּדמֹותַ .ל ֵ ְו ַה ְּׁש ִל ִ
שירת קודש מרוממת ילםבֹודת ַה ִּב ָּטחֹון ְל ַה ְב ִּד ָ סּוריםַּ .ב ֲע ַ אּוריםַ .ה ֻּמ ָּת ִרים ְו ָה ֲא ִ
יעי – ֵּב ִ ְו ָה ְר ִב ִ
על פי ספר שער הבטחון
מּולםּבֹוט ַח ְו ֶה ְפּכֹוְּ ,וג ָ
יׁשי – ֶה ְב ֵּד ִליםְ .ל ַפ ְרנָ ָסה ֲע ֵמ ִליםֵּ .בין ַה ֵ ְו ַה ֲח ִמ ִ
ילם “ּכת ַה ַּמ ְׁשּכֹונֹות”ְ .ל ַה ְׁש ָל ַמת ַּת ֲא ָו ָתם יְ ַבּלּו ֵח ָ ְו ַה ִּׁש ִּׁשי – ְל ַגּנֹותַ .
ּופ ָע ָלם
יעי – ַה ַּמ ְפ ִס ִידיםִּ .ב ָּטחֹון ַמ ֲא ִב ִידיםְ .ו ִקּצּור ֲח ָל ָקיו ָ
ְו ַה ְּׁש ִב ִ
מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית אבטח בך סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו
הרה”ח ר’ דוד קלצקין שליט”א
והכי חשוב – קרוב לאולם.
וכל מאמינים בשעת הסעודה ,אנשים התפלאו לראותנו מגיעים מהמתחם שהשהייה בו היא
לא רבים הם המכירים את הרב יעקב בתשלום .כדי שלא יחשבו שאנחנו קיבלנו יחס מועדף יותר מאנשים שגדולים
קראנץ – בשמו .בדרך כלל מכירים אותו מאיתנו בחוכמה ובמניין ,הסברתי כי לא המחותנים הם שדאגו לנו ,אלא פשוט
רק בכינויו 'המגיד מדובנא' .בין הספרים שילמנו.
שיצאו לאחר פטירתו ,מופיע 'ספר אחת מקרובות המשפחה תמהה באוזני אשתי ,איך זה שמשפחה 'אברכית'
המידות' – ביאורים בתכונות המידות. שכמונו ,המתפרנסת מעבודה ממוצעת ומלגה של כולל ,מוציאה בבת אחת
שש מאות שקלים על אירוח ב'צימר' .אמרה לה אשתי ,כי לא אנחנו מוציאים
הספר מחולק לשערים ,וכל שער מכיל
את זה ,אלא מדובר בהוצאות שבת ,שחוזרות .היא אמרה זאת באמונה כל כך
מספר רב של פרקים .השער החמישי אמיתית ואיתנה ,שהדודה הזו התפעלה מאוד וסיפרה על כך לבעלה.
הוא 'שער הבטחון'.
"הם צודקים" ,הוא הסכים עם הגישה ,והחליט להיות השליח של הקב"ה
בפרק החמישי בשער זה מתמקד להחזיר לנו את עלות האירוח .הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר איתי אחרי שבת.
המגיד באלו המפסידים כתוצאה מחוסר במוצאי שבת הוא אמר לי שיש לו כספי מעשרות ,והוא מעוניין להעביר לי
ביטחונם בבורא .הוא מפרט כי אנשים אותם .נתתי לו את פרטי חשבון הבנק ,והוא העביר לי אלף שקלים .השבת
שאינם מאמינים ,חסר להם באהבת נתנה לנו ארבע מאות שקל 'בונוס'!
ד'; הם עלולים להגיע חלילה לעבירות חשבתי שבזאת תם העניין ,אך לא :בחודש שלאחר מכן שוב הופיעו בחשבוני
גדולות כמו גניבה וגזל; ואם לא די בכך, אלף שקלים .הדוד הזה הגיע למסקנה שכנראה יש לי עוד הוצאות שצריכות
לחזור ,והפך את הנתינה לקבועה .אלף שקלים מדי חודש ,עד היום!!!
הקב"ה מסיר את השגחתו מהם ,ומותיר
אותם כביכול בידי האדם שעליו הם וכל זה התחיל באמונה תמימה ופשוטה.
סמכו.
מסדרים עניינים בחברותא
בין הדברים הוא מציין ,שיש אנשים
שזקוקים יותר לחיזוק יום-יומי ,ומלמד ארבעים שנה עברו מאז שהייתי ילד בחיידר .אי אז ,בתשמ"ז ,למדתי בחיידר
ששורש הישועה הוא הבטחון השלם. בבורו פארק ,שם עשיתי חיל – ולא רק במובן החיובי .מהחיידר עברתי לישיבה,
ושם כבר קיבלתי מושגים של רצינות ויישוב הדעת ,התוודעתי לחומרת
ההיפך מכך זה הפחד .אדם שאינו בוטח
המעשים של בין אדם לחברו ,ונשאתי בקרבי את האחריות לבקש מחילה
בד' ונשען עליו ,סובל מפחדים וחרדות. ממי שפגעתי בו .כשבגרתי זכיתי לשבת באוהלה של תורה ,ומדי פעם עלו בי
בסוף השער מציין המגיד' :כלל העולה: מחשבות של חרטה ותחושה לא נוחה סביב ההתנהגות שלי בשנות החיידר.
פרי הבטחון – ההשגחה' .מה יוצא לו אחר הצוהריים היה לנו מורה ללימודי חול ששמו הרב דיפטר .אנחנו ,התלמידים,
לאדם מהתחזקות במידת הבטחון? – עשינו ממנו צחוק .מבחינתי אז ,שיעור חשבון בכלל לא היה שיעור ,טענתי שזה
בשעת מעשה הוא שם יהבו בבורא בזבוז זמן ושאין כל צורך ,טעם או תכלית בלימוד הזה .בשעות האלה עשיתי
העולם ,מתחזק ומרגיש בטוח; ומה ככל העולה על רוחי השובבה ,ולמרבה הצער ,ציערתי את המורה .אליי הצטרפו
קורה לאחר שהתחזק? מה קורה איתו כמה חברים ,ואני חושש מאוד שהוא סבל מאיתנו רבות.
לאחר שסגר את ספר הבטחון שלו, במשך השנים שמעתי שהוא נפטר ,זיכרונו לברכה ,וניסיתי לאתר את קברו אך
ללא הצלחה .במקביל המשכתי בחיי ,ברוך ד' ,חיים עמוסים ומלאים בתורה
והוא ממשיך בסדר יומו? השכר ,כידוע,
ובמצוות.
ממתין לו למעלה ,אולם המגיד מדובנא
לכולל בלייקווד שבו אני לומד ,נכנסים מדי פעם אברכים חדשים .אחד מהם,
מוסיף שיש לו שכר גם כאן ,בארץ' :פרי
צעיר למדי ,ביקש ללמוד איתי .זה היה קצת מוזר ,ולא כל כך קשור ,אבל נושא
הבטחון – ההשגחה'. הלימוד שעניין אותו – עניין גם אותי ,וכך מצאנו את עצמנו לומדים בחברותא.
התוצאות המעשיות ,הנחת של פירות יום אחד אמר לי האברך" :אמא שלי הגיעה לכאן מארץ ישראל ,לביקור".
ההתחזקות ,זו ההשגחה שלה זוכים. "והיא מתאכסנת אצלך?" שאלתי מתוך התעניינות חברית.
כדאי לשנן את האמירה שלו עד שנדע "לא .היא נמצאת אצל דוד שלי ,דיפטר".
אותה על פה :ככל שיתחזק ביטחונו "דיפטר!" קראתי כלא מאמין" ,יש לכם קשר לדיפטר שהיה מורה בחיידר בבורו
של אדם ,ככל שהוא יאמין עוד בבורא, פארק?" שאלתי.
יוסיף עליו ד' השגחה ושפע .כל נקודה "כן .סבא שלי היה מורה לחשבון בחיידר" ,ענה לי האברך בתום לב ,בלי לחשוב
שהוספנו בבטחון ,כל דקה שבה התחזקנו איזו סערה הוא מחולל.
יותר – כל פרט ופרט חוזר כפליים. "ואני כל כך מחפש אותו כל השנים .הייתי אז ילד שובב ,ואני מתחרט על
הבוטח הוסיף לעצמו עוד השגחה ומשך שציערתי אותו .רציתי לבקש ממנו מחילה".
שפע אלוקי – סייעתא דשמיא ,במילים "היום היארצייט שלו" ,הוסיף האברך פרט חשוב" .אמי כבר עלתה לקברו ,וגם
אני אגש לשם עוד מעט".
אחרות.
התרגשתי .ארבעים שנה אני מחפש אותו ,ולפתע מגלה כי האברך שאיתו אני
הגאון מווילנא אומר ,שבכל פעם לומד ,הוא נכדו .הלימוד המשותף שלנו בוודאי עושה לו נחת בעולם העליון.
שלומדים משהו בבטחון ,אפשר להתפלל עתה הייתה לי הזכות לבקש ממנו מחילה וללמוד משניות לעילוי נשמתו ביום
ולבקש על כל דבר שצריכים! היארצייט .כמה אני מודה לקב"ה על כך!
<<<
מציץ מן החרכים
טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"
>>>
מתמודד ומתנהל
"אני מתקשה בהתניידות ,קשה לי לשמור
של ראש ושל יד על שיווי משקל .כמו כן אני סובל מרעידות
מספר ר' משה גרנדש שליט"א ,גבאי ב'זכרון מוישה': בידיים.
ביום שישי אני מסדר את בית הכנסת לקראת שבת .אמנם אי אפשר למצוא זמן במשך השבוע אני מתנייד בקלנועית .נוסע
שהשטיבל ריק לגמרי ,אבל בכל זאת ,שעת אחר הצוהריים של יום שישי היא איתה לבית הכנסת ,לחיידר ...יש לי גם
שעה רגועה ,שבה אנשים עסוקים בבתיהם בהכנות לשבת ,ומפנים את השטח 'רולטור' – הליכון עם ארבע רגליים ומעצורים
לגבאי שצריך לנקות. בידיים .קל לי ללכת איתו ,ואם נהיה לי קצת
אני מארגן ,מזיז ,מטאטא ,ופתאום פוגש באוצר יקר מפז :תפילין של ראש .קוביה קשה ,אני יכול להתיישב ...בשבת יש לי
בודדת בודדת ,בלי בן הזוג שלה – תפילין של יד .אני מתבונן כה וכה ,מנסה לצוד כיסא גלגלים.
איזה נרתיק שכוח של תפילין ,אבל איני מוצא שום דבר כזה. הטרשת גרמה גם לראייה שלי להיטשטש.
מוזר .ליבי עם היהודי שאיבד את התפילין שלו של ראש .אני רוצה לעזור בכל ימות השבוע יש לי מסך מיוחד שבו
לו ,ומחליט לגשת למצלמות כדי לראות מי הוא המאבד .פותח את המצלמה, אני יכול להגדיל את האותיות וכך להתפלל,
התמונות עוברות מול העיניים במהירות ,והנה-הנה אני מזהה את היהודי .הוא לומר תהילים וללמוד את הדף היומי ,ולשבת
סיים להניח תפילין ,הכניס לנרתיק את התפילין של יד ,השאיר את התפילין של
קניתי סידור גדול וקריא שמתוכו אני גם
ראש והלך .זהו .זה הוא .בטוח.
אומר תהילים .מה שכן ,גמרות עם אותיות
לקחתי את התפילין שמצאתי ,הנחתי אותם בארון סגור ,והתפללתי לד' שאזכה
גדולות אין בנמצא ,ואברך יקר מהקהילה
להיות שליח טוב ,להשיב את האבידה לבעליה.
התנדב לעצב לי בכל שבוע את דפי הגמרא
ביום ראשון מצאתי אותו בכניסה לשטיבל ,ליד איזה סטנדר ,עוסק בהנחת
באותיות גדולות".
תפילין .מיד ניגשתי אליו ואמרתי לו" ,אתה צריך תפילין?"
בקשר לכך מספר ר' יהודה אנקדוטה מעניינת:
הוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מדעתי .מה פתאום אני ניגש אליו ,ועוד בשאלה
כזאת ,כשהוא באמצע הנחת תפילין?! "לאחרונה למד אותו אברך גרפיקה ,והוא
לאדם החשוב ביותר בעולם לא מתייחסים בין תפילין של יד לתפילין של ראש. הודיע לי בהתנצלות שהוא מפסיק עם
כמובן לא חיכיתי לתשובה ,היה לי ברור שהוא צריך את התפילין של ראש, ההדפסה ,כיוון שאין לו זמן .קיבלתי את
מיהרתי לארון שבו שמרתי אותם ,והגשתי לו. דבריו בהבנה ,אבל לא ידעתי מה אעשה.
אחרי שהוא סיים להניח ,ניגש אליי אותו יהודי ואמר לי בהתרגשות" ,אתה לא עברה תקופה ארוכה ,והוא התקשר אליי
יודע מה היה?! אני רגיל להניח תפילין מחוץ לשטיבל ,ליד השולחנות שליד כולו נסער ,ואמר שהוא חוזר להדפיס לי את
הקירות של המסדרון ,והיום משום מה החלטתי להניח תפילין בפנים .אתה ראית הדפים' .מאז שהפסקתי עם ההדפסות שלך,
אותי ברגע שהכנסתי את היד לתוך הנרתיק כדי להוציא את התפילין של ראש, זרם ההזמנות אצלי הפך לקלוש .אני רוצה
וגיליתי שהוא ריק .זה היה לי מוזר ,והמשכתי לפתוח את הנרתיק של הטלית, לחזור ולהכין לך את הדפים'...
לבדוק אולי שם הכנסתי בטעות את התפילין של ראש. כאמור ,שימשתי כמלמד בכיתה ב' .בעקבות
בדיוק ברגעים האלו ,כשאני לא יודע האם יש לי תפילין או אין לי ,והאם יכול המחלה עברתי לכיתות ה'-ו' ,עד שהרגשתי
להיות שבכלל איבדתי אותן ,ומה אני עושה עכשיו כשאני ממש באמצע ההנחה שכבר גדול על מידותיי ללמד כיתה שלמה
– אתה מגיע ומביא לי את התפילין!" במצב שלי ,כשאני לא רואה כל כך טוב.
אני שומע את כל הדיוקים שלו ,ואומר לו ,שגם אני לא ממש מבין מה אני עושה עברתי ללמוד עם ילדים באופן פרטני ,כתומך
כאן בשטיבל המסוים הזה .יכולתי להיות בשטיבל אחר ולאסוף שם כסף לצורכי הוראה .בתפקידי אני לומד איתם ,משחק
צדקה ,בדיוק כמו שאני אוסף עכשיו כאן ,וממש פלא פלאים איך שהקב"ה כיוון איתם ,נותן להם את מה שהם צריכים...
שאזהה אותו ואשים לב כי אכן הוא-הוא היהודי מהמצלמה שאיבד את התפילין.
בהמשך היום אני עושה תרגילי פיזיותרפיה
"תראה מה זה" ,ממשיך אותו יהודי להתרגש" :נגזר עליי שהתפילין יאבדו ויחזרו,
והולך על הליכון בשביל לשמור על השרירים
אבל ד' חסך ממני את כל הצער והדאגה סביב האבידה הזאת .אתה הגעת בדיוק,
שלי ,שלא אצטרך חלילה להגיע לכיסא .עם
אבל בדיוק-בדיוק בזמן!"
זאת ,איני מתכחש למצבי .אני יודע שאני
עד כמה ד' דואג לנו ,עד לפרטים הקטנים ביותר.
צריך מנוחה יותר מאדם רגיל ,ואכן אני נותן
לעצמי הנחות"...
רגע אחד גורלי (מתוך מדור 'בחזית האמונה')
אני מכיר בחור מוויליאמסבורג שהוא בחור חשוב מאוד ,ירא שמיים ובעל מידות
טובות ,ממש החתן שכל אבא היה מבקש לבת שלו .יש לו בעיה אחת ,בולטת: מתוך “מגזין השגחה פרטית” –
הוא צולע .כשהיה ילד הוא עבר תאונה קשה ,ואחרי שיקום ארוך ,נשאר עם מגזין האיכות המעניק לכם ארגז
הצליעה .כשהגיע הבחור לגיל שידוכים ,התברר שהבעיה הקטנה היא לא ממש כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים.
קטנה ,ואנשים נוטים לשים משקל רב על מה שנראה לעיניים .הוריו של הבחור להצטרפות חייגו02-502-2-502 :
אל הפה הצטרפו גם הידיים ,וכוס התה שנותרה לפליטה, ידעו לחפש לו את המיועדת לו בלי לוותר על הדברים
הצטרפה לחברתה ,ונשפכה בצורה הכי פחות מוצלחת ,הישר החשובים באמת :מידות טובות ,יראת שמיים ,ואישיות של
על פניו של הבחור. מי שמתאים לה להיות אשת חיל אמיתית.
הוא נכווה בפניו .המים ניגרו על משקפיו ועל אפו ,על לא באותו יום החליטה אמו של הבחור כי יש לעשות השתדלות
עוול בכפו .הוא עמד נבוך עד אימה ,ועוד לפני שהספיק בעניין השידוכים של הבחור ,ולשלוח לשדכנים תמונה של
להגיב משהו ,ניגש אליו במרוצה יהודי רביעי ואמר לו" ,אל הבן שלה .שיראו כי הצליעה היא צליעה בלבד ,ואין היא
תענה שום דבר .זאת ההזדמנות שלך .תתפלל לד' עכשיו על פוגעת במאור פניו של המועמד; שסברו נעים ומבטו חכם
השידוך שלך!" ומיושב ,וראוי הוא להקים בית של תורה ויראה.
הבחור החכם שמע לעצה הטובה .הוא לא ענה שום דבר, הבחור יצא לתפילת שחרית ,ולאחר מכן רצה ללמוד .ביקש
על אף שהיה לו הרבה מה להגיד .היה ברור לכל מי שעמד לישב בשלווה ,וקפץ עליו רוגזו של קפה .ומעשה שהיה כך
שם במקום ,כי הכועס עבר כל גבול .המראה של הבחור היה היה :הבחור רצה להתחיל את הלימוד עם כוס קפה ,ולכן פנה
כל כך מעורר רחמים .הרי גם אם הוא באמת היה אשם ,לא למטבחון הקטן המיועד לכך .בדרך הגיע מולו יהודי האוחז
מגיע לו כוס תה בפרצוף. בשתי ידיו בשתי כוסות של משקה חם ,האחת של תה
איש לא יכול היה לדעת האם דמעות יורדות מעיניו של הבחור, והשנייה של קפה .הבחור דנן האט את מהלכו כדי לאפשר
או שמא אין אלה אלא טיפות התה הזולגות בחופשיות .כך ליהודי לעבור עם כל הכבודה החמה והרגישה ,אלא שאז
או אחרת ,הוא ניצל את הרגעים החמים לתפילה על בניית הגיח ביניהם במרוצה יהודי שלישי ,שלא הבחין במשא החם,
עתידו. הכפול ,וכוס הקפה נשפכה.
תמונה – כבר לא היה טעם לצלם באותו יום .התה החם "מה עשית?!" זעם נושא הכוסות ,והסתובב לאחור כדי לראות
הותיר רושם של כווייה על הפנים ,וארך זמן עד שהוא למי מגיעות הצעקות .היהודי שדחף כבר לא היה שם ,הוא
נמחה .ושבועיים לאחר מכן ,בלי תמונה ,בא הבחור בברית הרי מיהר מאוד ,וייתכן שבכלל לא שם לב למה שאירע .עמד
האירוסין! שם רק הבחור מיודענו ,צולע על ירכו.
הוא מצא את זיווגו עם המיועדת לו ,בסייעתא דשמיא, "אתה ,איפה העיניים שלך?!" קרא האיש לעבר הבחור" ,לא
ובוודאי בעזרת ד' יצליח בנישואיו ,עם המידות הטובות רואה לאן אתה הולך! מה אתה חושב לך ,שכל העולם שלך?!
שהוכיח בפינת הקפה .בזו הפינה תשרה השכינה. שאין פה עוד אנשים?!" הוא הוסיף וצעק בקולי קולות,
זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים
ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית - 02.3011300בשלוחה 3ואח"כ ( 0אחרי בחירת השפה)
או שלחו בפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM
הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים
הבוטחים בהשם
אורכת זמן רב יותר ,ויש רכבים שמספיקה להם טעינה מהירה של אל כבוד המפעל העולמי 'השגחה פרטית'.
יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס.
כמות חשמל קטנה כדי להגיע למחוז חפצם. כמי שמנוי למגזין הנפלא והנהדר ,ברצוני לשתף אתכם בתובנה
מאירה שהבזיקה במוחי לאחרונה .תובנה זו גם החדירה בי את
המשכתי בדרכי ,ופתאום הנצה בי ההקבלה המאירה: המציאות הידועה ,שככל שמדברים עוד ועוד על אמונה והשגחה
פרטית ,כך רואים זאת בעיניים יותר ויותר .דבר זה נכון גם לגבי
העלון השבועי של 'השגחה פרטית' הוא טעינת כוח מרוכזת ומהירה האזנה לקו וקריאה בעלונים.
יותר – חיזוק לשבוע הקרוב הבא עלינו לטובה; והמגזין החודשי הוא
ובכן ,לאחרונה הזדמן לי לנסוע בכביש 6ולעצור בתחנת הדלק
כבר בגדר 'תחנת כוח' לכל דבר :זו טעינה בכמות גבוהה ,שיש בה שבכביש להפוגה קצרה .שם הבחנתי בדבר שלא ראיתי עד כה:
לספק כוח וחוסן לכל החודש הקרוב. בצידי החניון הועמדו שתי עמדות טעינה שונות לרכב חשמלי,
לשימוש הנהגים המגיעים לתחנה.
חזקו ואמצו ,מזכי הרבים! אשריכם ,זכותכם גדולה מאוד! המשיכו כשהתקרבתי למקום ראיתי אברך חרדי המנסה להטעין את רכבו
הלאה בהפצת אור האמונה וההשגחה הפרטית בכל העולם! באחת העמדות .ניגשתי אליו ושאלתיו בסקרנות אודות ההבדלים
שבין העמדות השונות .הוא נענה והסביר בקצרה על ההבדלים
בברכה ,שמעון איידלמן ,ירושלים המהותיים :יש רכבים הנטענים בכמות חשמל גבוהה ,וטעינתם
הֹורים לים ִס ֵ
ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ עֹול ִ
ְ ִמ ִּפי
יֹותר ִמ ַּמה ֶּׁשּנִ ְגזַ ר
ֹלא ָצ ִריְך ִל ְסחֹב ֵ
לְׁש ָּבת.
ַ
לִנְתנְיָ הֵ ,הם נִזְ ּכְ רּו ֶׁש ֵהם ָׁשכְ חּו ִּב ְבנֵי ְּב ַרק ַמ ֶּׁשהּו ּכְ ֶׁש ֵהם ִהּגִ יעּו ַ ּגֹואלְ ָמן ִמ ְּבנֵ י ְּב ַרק: ְמ ַס ֵּפר לֵ יְ ִיּבי ַ
יתנּו" :אּולַי ְּב ִמ ְק ֶרה ַא ֶּתם ַמּכִ ִירים לְב ֵ
ָחׁשּובִ .מּיָ ד ֵה ִרימּו ֵטלֵ פֹון ֵ ּונָתיתּ .כְ ֶׁש ִהּגִ ַיע ַהּזְ ַמן ָע ַרכְ נּו ַהזְ ָמנָה ּגְ דֹולָה ַּב ְּמכִ ָירה ַה ְּׁשכ ִ
לְה ֲע ִביר ֶאת לִנְתנְיָ ה ,וְ יּוכַ ל ַ
ֹוס ַע ַהּיֹום ַ יׁשהּו ִמ ְּבנֵי ְּב ַרק ֶׁשּנ ֵ ִמ ֶ ּוצ ִרים,לֶאסֹף ֶאת ַהּמ ָ ֶׁש ְּצ ִריכִ ים לָלֶכֶ ת ֱ
ַה ָּד ָבר ֶׁש ָּׁשכַ ְחנּו?" ֵהם ָׁש ֲאלּו. לַעזֹר לָּה לְא ִּמי ּכְ ֵדי ֲ ִה ְצ ָט ַר ְפ ִּתי ִ
לֶח ֵבר ֶׁשּלִי נְתה ִא ָּמא ֶׁשּלִי ְּב ִׂש ְמ ָחהִ .ה ְת ַק ַּׁש ְר ִּתי ָ "מּכִ ִירים!" ָע ָ ַ ּוצ ִרים ָּב ִאּסּוף ַּוב ְּס ִח ָיבהֵּ .בין ַהּמ ָ
נָסעּוּ ,וכְ ָבר לִׁשאֹל ַה ִאם ֵהם ּכְ ָבר ְ ְ יצים ֶׁש ִהזְ ַמּנּו ָהיְ ָתה ַּת ְבנִית ֵּב ִ
לִׁשמ ַֹע ֹלְּתי ְ ֶּד ֶרְך ַה ֵּטלֵ פֹון יָ כ ִ ְּבג ֶֹדל ֵּבינֹונִי – ֶ'מ ְדיּום' (,(M
ַאְך ּכְ ֶׁש ִח ַּפ ְׂש ִּתי ּכָ זֹאתֹ ,לא
ּנְס ָיעה" .יָ ָצאנּו ֶאת ַר ֲע ֵׁשי ַה ִ
יצים אתי ַרק ֵּב ִ אתיָ .מ ָצ ִ ָמ ָצ ִ
ּכְ ָבר"ָ ,א ַמר ֶה ָח ֵבר וַ ֲאנִי
'לָארּגְ '' (ָּ .)Lפנִינּו ְ ְּבג ֶֹדל
לְה ְת ַאכְ זֵ ב,ִ לְּתי
ִה ְת ַח ִ
ּלַעׂשֹות, לָא ְח ַראי וְ ָׁש ַאלְ נּו ַמה ֲ ַ
"אם ַאְך הּוא ִה ְמ ִׁשיְךִ :
ּנִּקח ֶאת ַמה ֶּׁשּיֵ ׁש, וְ הּוא ָא ַמר ֶׁש ַ
ָצ ִריְך ַמ ֶּׁשהּוַ ,א ִחים ֶׁשּלִי
יצים וְ ִאם ַּב ָּׁש ָעה ַה ְּקר ָֹובה ַּתּגַ ְענָה ֵּב ִ
ַה ַּבח ִּורים ֲע ַדיִ ן ֹלא יָ ְצאּו.
נַחלִיף. ֲא ֵחרֹות – ְ
ֵהם ָּב ִאים ַא ֲח ֵרינּו!"
יצים ּוסהָ ,חזַ ְרנּו ַה ַּביְ ָתה ּכְ ֶׁש ַה ֵּב ִ ּכְ ֶׁש ָה ֲעגָ לָה ֶׁשּלָ נּו ּכְ ָבר ָהיְ ָתה ֲעמ ָ
ִּב ַּק ְׁשנּו ְרׁשּות ,וְ ָא ְמרּו לָ נּו
לָק ַחת ֶאת ְׁש ַאר ַה ְּד ָב ִרים. לַּמכִ ָירה וְ ַ לַחזֹר ִמּיָ ד ְ ִא ָּתנּו ,וְ ִתכְ נַ ּנּו ְ
לַעזֹר.
ֶׁש ְּב ֶה ְחלֵט – ַה ַּבח ִּורים יִ ְׂש ְמחּו ֲ
לַּבנְיָ ן ָּפגַ ְׁשנּו ְּב ָׁשכֵ ןֶׁ ,שּגַ ם הּוא ִהזְ ִמין ַּב ְּמכִ ָירה נִיסה ִ וְ ִהּנֵה ַּבּכְ ָ
יתם ֶאת ַמה ֶּׁש ַּס ָּבא וְ ַס ְב ָּתא ֶׁשּלִי ָהיּו ְצ ִריכִ ים, לְב ָ ִמ ַה ְרנּו וְ ֵה ֵבאנּו ֵ ּונָתית ,וְ כָ ֵעת יָ ָצא לְכִ ּוּון ַה ְּמכִ ָירהִ .ס ַּפ ְרנּו לֹו ֶׁש ֲח ֵסרֹות ַה ְּׁשכ ִ
וְ ַהּכֹל ָּבא ַעל ְמקֹומֹו ְּב ָׁשלֹום. 'לָארּגְ '' –
יצים ְ יצים ֶ'מ ְדיּום' ,וְ הּוא ָא ַמר לָ נּו ֶׁשהּוא ִהזְ ִמין ֵּב ִ ֵּב ִ
לָמ ְד ִּתי ֶׁשּלְכָ ל ָּד ָברּ ,גַ ם ֲהכִ י ָק ָטןֲ ,א ִפּלּו ְ'ס ָתם' ֵמ ַה ִּסּפּור ַהּזֶ ה ַ ּלָק ְחנּו.
ּכְ מֹו ֵאּלֶה ֶׁש ַ
ּוטה ֶׁשּלִי ִעם ֲח ֵב ִרים – יֵ ׁש ִס ָּבה ,וְ ַהּכֹל ְּב ַה ְׁשּגָ ָחה ִׂש ָיחה ְּפׁש ָ נַחנּו ֲע ַדיִ ן "א ְ יציםֲ . "קח ֶאת זֶ ה ֵאלֶיָך"ִ ,הּגַ ְׁשנּו לֹו ֶאת ַּת ְבנִית ַה ֵּב ִ ַ
ְּפ ָר ִטית. ּנַחזֹר ִּת ְהיֶ ינָה ָׁשם ּגַ ם ְּבג ֶֹדל לִהיֹות ֶׁשּכְ ֶׁש ְ ֹלא י ְֹוד ִעיםֲ ,א ָבל יָ כֹול ְ
יצים יאת ַה ֵּב ִ נְׂש ַ
ֶ'מ ְדיּום'" .הּוא ָׂש ַמח ֶׁש ָח ַסְך ֶאת ַה ִּט ְר ָחה ִּב ִ
ֵמ ַה ְּמכִ ָירה ַעד ַה ַּביִ תִ ,הכְ נִיס ֶאת ַה ַּת ְבנִית ַה ַּביְ ָתה ,וְ ַרק ָאז יָ ָצא
ֲח ִמ ִּׁשים ְו ַא ַחת ִּת ְׁש ִעים לְא ַחר ּכַ ָּמה ַּדּקֹותָ ,ר ִאינּו לְׁשם ׁשּוב ַ לַּמכִ ָירה .וְ ָאכֵ ןּ ,כְ ֶׁש ִהּגַ ְענּו ָ ְ
יצים ֶׁשא ָֹותן ָר ִצינּו. ֶׁשּכְ ָבר ִהּגִ יעּו ַה ֵּב ִ
ְמ ַס ֵּפר ְׁשלֹויְ ִמי ִמ ֵּבית ֶׁש ֶמׁש:
לְהּגִ ַיע ַא ַחר ּכָ ְך ִאּלּו ֹלא ָהיִ ינּו ּפֹוגְ ִׁשים ַּב ָּׁשכֵ ןָ ,היִ ינּו ְצ ִריכִ ים ַ
לַּמּכֹלֶת
ִא ָּמא ֶׁשּלִי ִּב ְּק ָׁשה ִמ ֶּמּנִי לָלֶכֶ ת ַ
לְה ְחלִיף ֶאת ַה ַּת ְבנִיתֲ .א ָבל ד' ִס ֵּדר ֶאת לִיׁשית ּכְ ֵדי ַ ַּב ַּפ ַעם ַה ְּׁש ִ
נָתנָה לִי ְׁש ָטר לִקנֹות ּכַ ָּמה ְּד ָב ִריםִ .היא ְ ְ
זֶ ה ֵמרֹאׁש וְ ָח ַסְך ִט ְר ָחה ְמיֻ ֶּת ֶרת ּגַ ם ֵמ ִא ָּתנּו וְ גַ ם ֵמ ַה ָּׁשכֵ ן ֶׁשּלָ נּו.
ימה ֶׁשל ֲח ִמ ִּׁשים ְׁש ָקלִים וְ גַ ם ְר ִׁש ָ
ְק ַטּנָהָ .א ַס ְפ ִּתי ֶאת ַה ִּמ ְצ ָרכִ יםַ ,אְך
יתי לְׁשּלֵםָ ,ר ִא ִ לַּק ָּפה ּכְ ֵדי ַ
ּכְ ֶׁש ִהּגַ ְע ִּתי ֻ ְ'ס ָתם' ִע ְדּכּון ָק ָטן
ֶׁש ֲח ֵס ִרים לִי ֶׁש ֶקל וְ ִת ְׁש ִעים ֲאגֹורֹות.
ּוצר לַּבט ַעל ֵאיזֶ ה מ ָ לְה ְת ֵ
לְּתי ִ ִה ְת ַח ִ ְמ ַס ֵּפר יַ ֲעקֹב ֵמ ִאיר ּגְ רֹוס ִמ ְּבנֵ י ְּב ַרק:
נָׁשים ֶׁש ָהיּו ַא ֲח ַרי ַּבּתֹור ָע ִדיף לְוַ ֵּתרָ .ה ֲא ִ ּומ ְׁש ַּפ ְחּתֹו
ְּביֹום ִׁש ִּׁשי ֶא ָחד ִס ֵּפר לִי ָח ֵבר ַּב ַּתלְ מּוד ּת ָֹורהֶׁ ,שהּוא ִ
לְה ְת ַעּכֵ ב. ֹלְּתי ְִנִראּו ְמ ַמ ֲה ִרים ,וְ ֹלא יָ כ ִ לְׁש ָּבתּ .כְ ֶׁש ִהּגַ ְע ִּתי ַה ַּביְ ָתהִ ,ס ַּפ ְר ִּתי ֶאת
לִנְתנְיָ ה ַ
ֹומ ִדים לִנְ ס ַֹע ַע ְ
נַס ִּתי
ּופ ְתאֹום נִזְ ּכַ ְר ִּתי ֶׁש ִּמּק ֶֹדםּ ,כַ ֲא ֶׁשר נִכְ ְ ִ לְס ֵּפר לָּה ַעל ּכָ ְך, לְא ָּמא ֶׁשּלִיֹ .לא ָהיְ ָתה לִי ִס ָּבה ְמיֻ ֶח ֶדת ַ זֶ ה ִ
אתי ַעל ָה ִר ְצ ָּפה ַמ ְט ֵּב ַע ֶׁשל ֲח ִמ ָּׁשה ְׁש ָקלִיםַ .עכְ ָׁשו לַחנּותָ ,מ ָצ ִ ֲ לְע ְדּכֵ ן א ִֹותיִ ...ס ַּפ ְרנּו
לַח ֵב ִרי ֹלא ָהיְ ָתה ִס ָּבה ְמיֻ ֶח ֶדת ַ ּכְ מֹו ֶׁשּגַ ם ֲ
לִמנ ַֹע ִמ ֶּמּנִי ֶאת לְעכְ ָׁשו – ּכְ ֵדי ְ נִׁשלְ חּו ֵאלַי ַמ ָּמׁש ַ נְּתי ֶׁש ֵהם ְ ֵה ַב ִ לָּמה ַה ֵּמ ָידע ֶאת זֶ ה ְ'ס ָתם'ּ ...כָ ְך ָח ַׁש ְבנּוַ .רק ַא ַחר ּכָ ְך ִה ְת ָּב ֵרר ָ
אתי ֶאת ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ֵמ ַהּכִ יס, הֹוצ ִנָעים ַהּזֶ הְּ .ב ִׂש ְמ ָחה ֵ ַה ַּמ ָּצב ַהֹּלא ִ לְא ָּמא ֶׁשּלִי...
לְהּגִ ַיע ִ ֶה ָחׁשּוב ַהּזֶ ה ָהיָ ה ָצ ִריְך ַ
ּלַמ ִּתי וְ ִסּיַ ְמ ִּתי ֶאת ַה ְּקנִּיָ ה.
ִׁש ְ לִנְתנְיָ ה
נָסעּו ַ ְּב ִדּיּוק ְּבאֹותֹו יֹום ִׁש ִּׁשיּ ,גַ ם ַס ָּבא וְ ַס ְב ָּתא ֶׁשּלִי ְ
ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית? יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ
ההודעות
ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!
ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!
פינת
עֹולה ִסיּפּור ָח ָדׁש ֵמ ֵאת ַה ְמ ַח ֵּנְך ֶ ְּב ָכל יֹום ִראׁשֹון
ּנֹודע ָה ַרב ַק ְל ָמן רֹוזֶ ְנ ַּג ְר ֶטן ְׁש ִליט״א.
ַה ָ יל ִדים02-30-11-901 :
ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ
יל ִדים02-3011901 : ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ (ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך.
לּוחה ְ 4
ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ
ינ ִים
רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ
ִ רֹואה
ָ ַע ִין
ַּת ְק ִציר :הוֹ ִרים ּגוֹ יִ ים ְמ ַב ְּק ִׁשים ֵמ ָה ַרב שְׂ רו ִּלי קוֹ ֶ ּבל ֵמ ַא ְרצוֹ ת
ׁ ַהּגִ ּלּוי ַה ַּמ ְר ִעיׁש
ַה ִּג ּל ּוי ַה ַּמ ְר ִעיש
ילה ִל ְבנָ ם ַה ִּתינוֹקֵ .הם ְמ ַס ְ ּכ ִמים ַה ְ ּב ִרית ֶׁש ָ ּיבוֹ א ַל ֲער ְֹך ְ ּב ִרית ִמ ָ
אשוֹ ן ָא ִביו ֶׁשל ָה ַרב אשוֹ ן ָ ּב ֶעֶרבּ ְ .ב ָב ְקרוֹ ֶׁשל יוֹם ִר ׁ ַעל יוֹם ִר ׁ ֶּפ ֶרק ב'
ְמ ַב ֵּק ׁש ִמ ֶּמנּ ּו ַ ּב ָּק ָׁשה...
פרק 2מתוך 4
ָהלוֹ ? ֵ ּכןּ ְ ,כבוֹ ד ָה ַרבָ ,מה ְרצוֹ נְ ָך? ְ ּב ִׂש ְמ ָחה ַר ָ ּבהַ ,א ָ ּבא! ַה ִאם ּתו ַּכל ְל ַה ִ ּס ַ
יע אוֹ ִתי וְ ֶאת ִא ָּמא
ִל ְׂש ֵדה ַה ְּתעו ָּפה?
ְׂש ֵדה ַה ְּתעו ָּפה נִ ְמ ָצא ְ ּב ֶא ְמ ַצע ַה ֶדּ ֶר ְך
יך ִמ ּ ְׂש ֵדה ַה ְּתעו ָּפה ְלאוֹ ֶ ּב ְר ִלין .או ַּכל ְל ַה ְמ ִׁש ְ
ַהיְ ֵׁשר ְלאוֹ ֶ ּב ְר ִליןֶ .א ְׁש ַאל ֶאת ָא ִביו ֶׁשל
יע ְמ ַעט יוֹ ֵתר ַה ִּתינוֹ ק ַה ִאם או ַּכל ְל ַה ִ ּג ַ
ֻמ ְק ָדּ ם.
ִה ַ ּג ְענ ּו ִל ְׂש ֵדה ַה ְּתעו ָּפה!
ְל ַה ְק ִדּ ים ֶאת ַה ְ ּב ִריתֶ ...א ְהמ...
יח ְל ִה ְת ַא ְר ֵ ּגן ְל ָׁש ָעה ָׁשלֹשׁ ,אוֹ ֵקי?
נַ ְצ ִל ַ
יִ ַׁ
ישר ּכ ַֹחְׂ ,שרו ִּלי!
ד' יִ ֵּתן ְל ָך
ּתוֹ ָדה ַא ָ ּבא וְ ִא ָּמא! ָה ְל ָאה ּכ ַֹח!
יעה טוֹ ָבה! נְ ִס ָ
ְל ַא ַחר ְ ּכ ָׁש ָעה:
יֵ ׁש ִלי ְּתחו ָּׁשה ֶׁש ּ ָׁש ַכ ְח ִּתי נוֹ ְתָרה ְל ַמ ְע ָלה ִמ ּ ָׁש ָעה ַעד ַל ְ ּז ַמן
ֹד-מאֹד ָח ׁשוּב. ַמ ּ ֶׁשה ּו ְמא ְ ֶׁש ּבוֹ ָע ַלי ָל ֵצאת ְלאוֹ ֶ ּב ְר ִלין.
ַא ְך ַמהוּ?! אוֹ יּ ְ ,כ ָבר ְמ ֻא ָחר ְמ ַעט, ֲאנַ ֵ ּצל ֶאת ַה ְ ּז ַמן ַה ָּפנוּי
ָע ַלי ְל ַמ ֵהר ְלאוֹ ֶ ּב ְר ִלין... ישת ִצ ּיוּד ַל ְ ּב ִרית. ְל ִה ְת ַא ְר ְ ּגנוּת וְ ִל ְר ִכ ַׁ
סיפורים מפירות העשייה של הארגון פרי ההשגחה מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית". השגחה בשטח
מספר הרב פרומוביץ מירושלים:
המקום :ירושלים ,שכונת סנהדריה המורחבת
מדי יום אני מתפלל במושב הזקנים "שומרי החומות"
נקודת החלוקה :מושב הזקנים "שומרי החומות" ,בית
שבשכונתנו ,ונשאר שם עד שעות הצוהריים .באותן שעות אני
הכנסת "מאור חיים" ובתי כנסת נוספים בשכונה
לומד עם חברותא וגם מוסר שיעור .בין הדיירים שם יש יהודי
אלמן ,תלמיד חכם גדול ועובד ה' חשוב ,יהודי נחמד ומאיר בסמטאותיה הוותיקות של סנהדריה המורחבת ,מפיץ הרב
פנים .לא מזמן הוא סיפר לי סיפור מרגש ,שהמחיש לי עד כמה פרומוביץ' מדי שבוע את עלוני "השגחה פרטית" – במושב
חשובה המשימה שנטלתי על עצמי ,להפיץ את עלון "השגחה
הזקנים "שומרי החומות" ,בבית הכנסת "מאור חיים" ,ובעוד
פרטית" בקרב תושבי השכונה בכלל ובקרב באי המקום בפרט.
והרי הסיפור לפניכם: מספר בתי כנסת ברחבי השכונה.
לפני כחמש שנים אובחן אצל אותו יהודי קטרקט בעיניים .זוהי ברגע אחד קטן ,במושב הזקנים ,מתרחש דבר גדול .אחד מדרי
בעיה רפואית המצריכה ניתוח שנערך על ידי רופא עיניים. המקום ניגש אל הרב פרומוביץ' ,עלון פתוח בידו ,והוא מצביע
החליט היהודי ,שהיה אז כבן שבעים ומעלה ,להתחזק במיוחד נרגש על סיפור השגחה שקרא בו .ההתפעלות ניכרת בפניו –
בשמירת העיניים .הוא לא ויתר ,ולקח על עצמו את העניין עיניו בורקות ,ידו רועדת קלות מהתרגשות .סיפור אחד ,פשוט,
ביתר שאת.
שכתוב על דף – וקשיש ירושלמי ניצב מולו נרעש ,כאילו נגעו
עברו כמה חודשים ,והוא הבחין שראייתו משתפרת .כעבור ממש בנשמתו.
כחצי שנה הלך לבדיקה אצל הרופא ,וזה בדק אותו בעיון ואמר
לו דבר מפתיע :אין שום זכר לקטרקט .מאז ,ברוך ד' ,הוא רואה ורגע קטן זה אינו נשאר במסגרתו הצרה .הוא מתגלגל הלאה,
מצוין ,לאריכות ימים ושנים. מפה לאוזן ,מחדר לחדר במושב הזקנים ,ומכניס רוח חדשה של
כששמעתי את הסיפור מפיו ,הבנתי שוב עד כמה יש מסובב חיות ותקווה בקרב כלל הדיירים .אמונה ובטחון בד' – מילים
לסיבה בעולם .יהודי שהחליט לשמור על עיניו למען בוראו, פשוטות לאמירה ,אך כשהן מגיעות בסיפור אמיתי המודפס על
זכה שהקדוש ברוך הוא שומר לו על עיניו הגשמיות ,במידה נייר ,הן מצליחות להבעיר ולהגדיל את האור ,שמעולם לא כבה.
כנגד מידה מדויקת ומופלאה.
זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!
התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים? פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים.
שלחו למערכת במייל או בפקס ,או השאירו הודעה בקו 02-30-11-300בשלוחה 9/9 הפעולה שלך משנה חיים .התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
קח לך את ההבטחה
מפיצים
ם י כ ו
של התנא דבי אליהו!
ז ו
כתוב בפרק כז:
"כשמפרנס בתורתו
לאחרים ,תתרבה חכמתו
רבות זכויות
לו -ומוסיפים לו עליה!"
לבהלימוד התורה!
אנחנו גם נתפלל עליך בתפילה מיוחדת
בכל ער"ח על ציונו של בעל חובות הלבבות!
02.30.11.5.11 התקשרו
כעת:
קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי ,ותזכה פיגא בת גולדה רודל לרפואה שלמה בקרוב ובריאות איתנה מפיצים
לישועות בכל העניינים! בקשו רחמים מרובים עבור האברך יצחק בן ַּב ֶּׁשא (קלצקין)
אמונה
להצלחת נוי בת אפרת
לכל יהודי
התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
בכל העולם
ניו-יורק אילת באר שבע חיפה ת"א ירושלים
העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית 19:16 18:46 18:51 18:41 18:48 18:32 כניסת שבת
לקבלת העלון במייל שלחו בקשה 20:14 19:42 19:45 19:46 19:46 19:44 מוצאי שבת
לכתובת B023011300@GMAIL.COM 20:57 20:18 20:22 20:24 20:23 20:23 מוצ"ש ר"ת
לפניות בעניין תוכן העלון :השאירו הודעה במס' 02-3011300שלוחה 9/9 יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה ,דהיינו להכניסו לעטיפה
או שלחו לפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM קודם השלכתו ,כגון בשקית שאינה שקופה .והמחמיר יגנוז.
תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם ,חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה.
