gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זה השער · Ze Hashaar — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: זה השער · Ze Hashaar

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

זה השער · Ze Hashaar — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד עלון מס' ‪764‬‬ ‫כניסת שבת‪:‬‬ ‫צאת שבת‪:‬‬ ‫זה השער לה' צדיקים‬ ‫‪sagifrenkel@gmail.‬‬ ‫‪com‬‬ ‫שגיא‬ ‫לֵיהם ַּב ְרזֶל (כז‪,‬ה)‬ ‫לֹא ָתנִ יף עֲ ֶ‬ ‫רבי שבתי הופשטין כורך־ספרים מקוז'ניץ‪ ,‬נודע בתמימותו וביראתו הגדולה‪ ,‬והיה "איש תם וישר"‬ ‫כנחרת על מצבתו‪ .‬לעבודתו בכריכת ספרים התייחס כעבודת־ קודש‪ ,‬ובשעה שהיה כורך ספר לא‬ ‫ֵיהם ַּב ְרזֶל"‪ ,‬אלא היה מכה עליו במצחו‪.‬‬ ‫היה מכה עליו עם כלי ברזל‪ ,‬שכן נאמר בתורה "לֹא ָתנִ יף עֲ ל ֶ‬ ‫ומרב חביבותו לספרי־קודש‪ ,‬היה רוכש כל ספר שהיו מציעים לו למכירה‪ ,‬ולא היה מוכר שום ספר‬ ‫גם כאשר היתה השעה דחוקה עליו‪ .‬ובזכות תמימותו וצדקותו‪ ,‬זכה להעמיד את בנו המגיד הקדוש‬ ‫רבי ישראל מקוז'ניץ‪'( .‬שבת טיש')‬ ‫ך (כח‪,‬י)‬ ‫שם ה' נִ ְק ָרא ָע ָ‬ ‫לֶיך וְ י ְָראו ִמ ֶמ ָ‬ ‫וְ ָראו ָכל ַּע ֵמי ָה ָא ֶרץ ִכי ֵ‬ ‫במהלך שנות השואה‪ ,‬נודע לרבי אהרן קוטלר על קבוצה של תלמידי ישיבה שנלכדו באיטליה‬ ‫הפשיסטית‪ ,‬בת־בריתה של גרמניה הנאצית‪ ,‬ונשקפה להם סכנת־ חיים‪ .‬העלתה ההצעה לפנות אל‬ ‫'המאפיה האיטלקית' באמריקה‪ ,‬שלאנשיה היה כח השפעה באיטליה בעקבות עסקיהם המפוקפקים‪.‬‬ ‫אף אחד לא ההין להניח את נפשו בכפו כדי לפנות אל אנשי ארגון הפשע‪ ,‬אולם רבי אהרן לא הסס‪,‬‬ ‫ובקש לקבע פגישה עם ראש 'המאפיה'‪ ,‬כשבידו סכום כסף הגון ובלווי מתרגמן‪.‬‬ ‫שם‬‫אך ראה ראש הארגון את פניו ההדורות של רבי אהרן‪ ,‬והתקים בו הנאמר "וְ ָראו ָכל ַּע ֵמי ָה ָא ֶרץ ִכי ֵ‬ ‫ך"‪ .‬הוא אמר מיד כי אין צרך בשיחה ובתרגומה‪ ,‬כי אם להציג בפניו את‬ ‫ה' נִ ְק ָרא ָעל ָ‬ ‫ֶיך וְ י ְָראו ִמ ֶמ ָ‬ ‫בקשתו של 'האיש הקדוש' שהגיע אליו‪ ,‬והוא יקיים אותה מיד‪ .‬פתח המתורגמן וסיפר בנימה‬ ‫הנוגעת ללב את סיפורם של תלמידי הישיבה הלכודים באיטליה‪ ,‬ומיד נעמד ראש הארגון והבטיח‬ ‫כי תוך ימים ספורים יעברו כל הבחורים לחוף מבטחים על אחריותו‪.‬‬ ‫האיש סרב לקבל מתת־יד כלשהי‪ ,‬ורק בקש ברצינות מלאה שהרב היהודי יברך אותו‪ .‬רבי אהרן חכך‬ ‫בדעתו במה יברך את ראש הליסטים שלפניו‪ ,‬אולם מיד עלה בראשו רעיון מבריק‪ ,‬והוא ברך אותו‬ ‫שיזכה למות על מטתו כדרך כל הארץ ולא יחסל בידי מי מיריביו‪ ,‬והברכה התקיימה במלואה‪'( .‬שבת‬ ‫טיש')‬ ‫ך יַּעֲ לֶה ָעל ָ‬ ‫ֶיך ַּמ ְעלָ ה ָמ ְעלָ ה וְ ַּא ָתה ֵת ֵרד ַּמ ָטה ָמ ָטה (כח‪,‬מג)‬ ‫שר ְב ִק ְר ְב ָ‬ ‫ַּה ֵגר אֲ ֶ‬ ‫תו‪ ,‬וְ ַהיֵּצֶ ר ַהט ֹוב נִ ְק ָרא‬ ‫ש ִנ ְמ ָצא ָב ָא ָדם ֵּמ ָאז ֵּל ָד ֹ‬ ‫סון‪ַ :‬היֵּצֶ ר ָה ַרע נִ ְק ָרא ת ֹו ָשב ִמ ְפנֵּ י ֶ‬ ‫ביאר ַּר ִבי יִ ְש ָר ֵאל ִמק ֹו ֹ‬ ‫'א ָתה'‪,‬‬ ‫ש ִנ ְמ ָצא ְב ַּ‬‫'גר' ‪ֶ -‬את יֵצֶ ר ַּהט ֹוב‪ַ ,‬על ַּהיֵצֶ ר ָה ַּרע ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ש ָבא ְבגִ יל י"ג‪ .‬וְ ָה ָא ָדם ָצ ִריך לְ ַהגְ ִביר ֶאת ַּה ֵ‬ ‫ֵגר ֶ‬ ‫ש ְפלות‪'( .‬שבת טיש')‬ ‫ש ִת ְתנַ ֵּהג ַבעֲ נָ וָ ה ו ְב ִ‬ ‫שיג זֹאת? ִאם ְת ַקיֵּם " ֵת ֵרד ַּמ ָטה ָמ ָטה" ‪ֶ -‬‬ ‫יצד ַת ִ‬ ‫וְ כֵּ ַ‬ ‫‪1‬‬ ‫"הרועה בשושנים"‪ ...‬הכל מתוק! ‪ -‬הרב איתן כהן שליט"א‬ ‫דורשי רשומות אמרו‪ :‬אלול ראשי תיבות ‪" -‬אני לדודי ודודי לי"‪ .‬את החלק הראשון כולם מכירים‪ .‬יש‬ ‫המשך‪" :‬הרועה בשושנים"‪ .‬וואי! את זה לא מכירים‪ ,‬נכון לא הכרתם אף פעם‪" .‬אני לדודי ודודי לי‪,‬‬ ‫הרועה בשושנים" (שיר השירים ו‪,‬ג) יש רועה שהוא רועה על ידי מקל‪ .‬יש לו מקל‪ .‬אם הוא רואה איזו‬ ‫בהמה זזה מהעדר‪ ,‬נותן לה מכה‪ ,‬היא כבר מתיישרת לפי העניינים‪.‬‬ ‫יש רועה שרועה על ידי הקול שלו‪ :‬יש לו איזה קול ככה‪ ,‬נותן איזו צעקה‪ ,‬כל הבהמות מתיישרות‪,‬‬ ‫מסתדרות‪ .‬יש רועה שרועה על ידי כלבים‪ :‬יש לו כלבים‪ ,‬הכלבים כבר יודעים את העבודה שלהם‪ .‬אבל‬ ‫יש רועה שהוא 'רועה בשושנים'‪ .‬מה הוא עושה? הוא לוקח שושנים‪ ,‬כזה ריח נעים‪ ,‬הוא סוחב את זה‪,‬‬ ‫וכל הכבשים ‪ -‬מהריח הנעים‪ ,‬מהיופי ‪ -‬נמשכים אחריו לפי הסדר* ‪ .‬איזה יופי‪.‬‬ ‫ומה אלוקים עושה באמת ‪ -‬לא במקל‪ ,‬לא בכלבים‪ ,‬לא בצעקות‪ .‬איך הוא רועה אותנו? בשושנים‪ .‬הוא‬ ‫לוקח אותנו‪ ,‬אומר לנו‪ :‬בואו תראו כמה זה כיף לעבוד את השם‪ .‬אני אומר לכם‪ ,‬זה שושנים‪ ,‬זה מתוק‪.‬‬ ‫אתה הולך אחרי ‪ -‬אתה רק מרוויח‪ .‬אולי באותו רגע נראה לך כאילו שזה איזה הפסד או משהו לא‬ ‫הכי‪ ,‬אבל תדע לך‪ :‬מה שאתה רואה ‪ -‬זה הכל שושנים‪ ,‬הכל מתוק מדבש‪.‬‬ ‫היה צדיק אחד‪ ,‬קראו לו הרב שמואל כץ‪ .‬הוא היה עובד בארצות הברית באיזה משרד מסוים‪ .‬ושם‬ ‫בעל הבית הקפיד שצריך להיות בשמונה בעבודה‪ ,‬אף אחד לא יפספס‪ .‬זה היה במנהטן להגיע לשמה ‪-‬‬ ‫סוף העולם‪ .‬הפקקים של הבוקר‪ ,‬אין מציאות להגיע ברכב‪ .‬אז הוא היה נוסע ברכבת‪ .‬מה הבעיה של‬ ‫הרכבת? הדוחס‪ .‬אי אפשר לשמור את העיניים ברכבת‪.‬‬ ‫הוא החליט עם הזמן שלא מתאים לו‪ .‬אבל ‪ -‬אני אעשה ניסיון‪ .‬מאיפה אני אדע אם אלוקים רוצה‬ ‫שאני אשאר פה בעבודה או לא? אני‪ ,‬כצעד אחרון‪ ,‬אלך לבעל הבית‪ ,‬אבקש ממנו שייתן לי להגיע‬ ‫לעבודה בעשר בבוקר‪ .‬בעשר כבר אין אנשים ברכבות‪ :‬כולם בעבודה‪ ,‬הרכבות ריקות לגמרי‪ .‬אני‬ ‫אבקש‪ .‬אם יגיד לי "בסדר" ‪ -‬אני אדע שהשם רוצה את העבודה‪ ,‬אני אמשיך לעבוד‪ .‬ואם יגיד לי‪:‬‬ ‫"אדוני‪ ,‬שמונה זה שמונה‪ ,‬לא מגיעים אחרי משמונה" ‪ -‬אז אני אדע שפה זה לא המקום שלי‪.‬‬ ‫באמת באתי לבעל הבית‪ .‬בעל הבית גוי‪ .‬מה אני אספר לו עכשיו? שמירת העיניים? אבל החלטתי‬ ‫שאני אומר לו‪ ,‬וסיפרתי לבן אדם את כל מה שיש לי בלב‪ .‬הוא שומע‪ ,‬מקשיב‪ ,‬מאוד נהנה‪" .‬אצלכם‬ ‫ביהדות שומרים על העיניים?" ‪ -‬הוא שואל אותי‪ .‬אמרתי לו‪ :‬כן‪" .‬לא ידעתי שיש דבר כזה"‪ .‬הוא מאוד‬ ‫נהנה‪" .‬אז מה אתה רוצה? אז מה אתה מציע?"‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬אני מציע שאני אגיע לעבודה בעשר בבוקר‪,‬‬ ‫ואני אצא שעתיים אחרי הזמן‪ .‬אמר לו בעל הבית‪ :‬מצאת חן בעיניי‪ .‬בסדר‪ ,‬מהיום אתה בא בעשר‪.‬‬ ‫ובאמת הוא התחיל לבוא בעשר‪ .‬ועברה איזו תקופה ‪ -‬ובכ"ג באלול תשס"א היה הפיגוע במגדל‬ ‫התאומים‪ .‬כל הפועלים‪ ,‬הגיעו בשעה שמונה לעבודה‪ .‬אני היחיד שאני מגיע בעשר ‪ -‬וכל המשרד הלך‬ ‫לאיבוד‪ .‬לא נותר איש אחד מכל העובדים של המשרדים‪ .‬היחיד שניצל הייתי אני ‪ -‬בזה ששמרתי את‬ ‫העיניים שלי בקדושה‪ .‬אחר כך הוא נפטר ביום כ"ג באלול תשפ"ב‪ ,‬עשרים ואחת שנה אחרי הפיגוע‬ ‫במגדל התאומים‪ .‬אמר‪ :‬זכיתי‪ ,‬בורא עולם נתן לי לחיות עוד עשרים ואחת שנה תוספת על החיים‪.‬‬ ‫למה? כי שאני זכיתי לעבוד את השם בשמירת העיניים‪ ,‬בורא עולם הוסיף לי עוד עשרים ואחת שנה‪.‬‬ ‫בורא עולם אומר לך‪ :‬אני רועה בשושנים ‪ -‬תבוא‪ ,‬תעבוד‪ .‬אני מבטיח לך‪ :‬לא יום אחד של חיים‪ ,‬לא‬ ‫שנה‪ ,‬לא שנתיים ‪ -‬עשרים ואחת שנה של חיים על זה שאתה יודע לעבוד את השם‪ .‬וזה אלול‪ .‬כל‬ ‫אחד מאיתנו ‪ -‬אני מאמין שבתוך ליבו באמת רוצה לעבוד את השם‪ ,‬לזרוק את הכל‪.‬‬ ‫אבל אתה יודע‪ ,‬שאור שבעיסה מעכב‪ ,‬נו‪ ,‬מה תעשה? איך תסתדר? מה יהיה? איך יהיה? בורא עולם‬ ‫אומר לך‪ :‬אני רועה בשושנים‪ .‬כל מה שאתה מדבר זה לא נכון‪ ,‬זה יצר הרע‪ .‬תדע לך‪ :‬לעבוד את השם‬ ‫‪ -‬זה ריח נעים‪ ,‬זה שושנים‪ ,‬זה כיף‪( .‬מתוך 'דרשתי קרבתך' גיליון ‪)156‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הבר מצווה של הבן הבכור‬ ‫סיפר הרב שמעיה רייכמן‪ :‬הוא עשה בר מצווה לבן שלו הבכור‪ .‬הבן שלו הבכור‪ -‬קראו לו הרב משה‬ ‫רייכמן‪ ,‬זה המיליארדר שהחזיק את פוניבז'‪ ,‬את בית שמעיה‪ ,‬היה עשיר גדול‪ .‬הוא סיפר שהוא עשה בר‬ ‫מצווה‪ .‬הוא היה גר בווינה שבאוסטריה‪ ,‬ושמה היו נוהגים לעשות בר מצוות גדולות‪" .‬גדולות" הפירוש‪:‬‬ ‫מאתיים אנשים‪ .‬זה הכוונה גדול – לא כמו היום‪ .‬היום זה כבר קצת מוגזם‪ .‬אבל פעם הנורמלי בר מצווה‬ ‫זה היה עשרים שלושים אנשים‪.‬‬ ‫אבל הוא עשיר גדול‪ ,‬מיליארדר גדול‪ ,‬בן בכור‪ ,‬יש לו כסף מיותר ‪ -‬החליט לעשות איזה אולם‪ ,‬גן‬ ‫אירועים‪ ,‬אלף חמש מאות אנשים‪ .‬הזמין אוכל‪ ,‬קייטרינג‪ ,‬הכל‪ ,‬והביא לאירוע תזמורת ‪ -‬שלושים‬ ‫וחמישה נגנים‪ ,‬פלא פלאים‪ .‬שבועיים לפני הבר מצווה אבא שלו‪ ,‬רבי דוד‪ ,‬החליק במדרגות‪ ,‬שבר את‬ ‫האגן‪ .‬האבא מתקשר לבן‪ ,‬אמר לו‪ :‬אני לא יכול לבוא לבר מצווה‪ ,‬לא מרגיש טוב‪ ,‬זה הסיפור‪ ,‬אני לא יכול‬ ‫לבוא‪ .‬הרב שמעיה אומר‪ :‬לא מסתדר‪.‬‬ ‫אבא שלי‪ ,‬הנכד הראשון שלו עושה בר מצווה – והוא לא יהיה? אין דבר כזה! ביטל את האירוע‪ .‬התקשר‬ ‫לקייטרינג ‪ -‬ביטל‪ .‬לתזמורת ‪ -‬ביטל‪ .‬לבעל האולם‪ -‬ביטל את הכל‪ .‬אומר‪ :‬ושילמתי הון תועפות על‬ ‫הביטול של כל האירוע הזה‪ .‬כל אחד רצה ממני קנסות על גבי קנסות‪ .‬ומשמה נסעתי להונגריה‪ ,‬לאבא‬ ‫שלי‪ ,‬לעשות את הבר מצווה עם אבא שלי‪ .‬אבל אצל אבא שלי היינו סך הכל ארבעים אנשים‪ .‬לקחתי‬ ‫את כל המשפחה שלי ‪ -‬ונסענו‪ ,‬עשינו בר מצווה קטנה באיזה אולם של בית כנסת‪.‬‬ ‫באמצע האירוע אני מקבל מברק ‪ -‬שעכשיו בלילה הזה‪ ,‬פרצה ליל הבדולח‪ ,‬ששרפו את כל הבתי כנסיות‪,‬‬ ‫והיה שם אסון גדול באירופה‪" .‬מחפשים אותך‪ ,‬שמעיה" – ידעו שהוא עשיר גדול‪ ,‬חיפשו אותו ‪" -‬תברח‬ ‫כל עוד נפשך בך"‪ .‬היהודי הזה‪ ,‬במקום לברוח‪ ...‬אין מה לעשות‪ ,‬היהודים אי אפשר עליהם‪ .‬מה עשה?‬ ‫התחפש לאיזה קבצן אחד‪ ,‬לבש בגדים מרופטים‪ ,‬קנה אוטו ‪ -‬בקושי נוסע – ונסע בחזרה לאוסטריה‪.‬‬ ‫כל מה שהיה לו בכספת לקח‪ ,‬הכל שם בתוך המושבים של האוטו‪ .‬מה שיכול למשוך מהבנקים ‪ -‬משך‬ ‫את הכל‪ ,‬ושם במושבים‪ .‬משמה נסע להונגריה‪ ,‬הזמין רכבת‪ ,‬ועם האוטו הזה עלה לרכבת‪ .‬כולם אמרו לו‪:‬‬ ‫"אין לך מה לעשות? אוטו כזה זורקים לים"‪ .‬מה יספר להם? שהאוטו הזה ‪ -‬זה כל אירופה פה‪ ,‬כל אירופה‬ ‫נמצאת בתוך האוטו הזה‪ .‬מה יספר להם? עלה‪ .‬לאיפה נסע? נסע למרוקו‪ .‬וכשהגיע למרוקו הוציא את כל‬ ‫הכסף שהיה לו‪ ,‬פתח בנק‪ .‬ומשמה התעשר עושר אגדי‪ ,‬והיה אחד מהשלושה עשירים הגדולים בעולם‪.‬‬ ‫שאתה רואה ‪ -‬זה הכל שרציתי לכבד את אבא‪ .‬שידעתי שאני אמור להפסיד‪ .‬ואתה יודע שהעשיר עושה‬ ‫בר מצווה ‪ -‬הוא רוצה שאנשים יראו‪ :‬אוהו‪ ,‬מה אני עושה‪ .‬הייתי מוכן לוותר על הכבוד שלי‪ ,‬על הכסף‪,‬‬ ‫לשלם‪ ,‬להתבזות‪ ,‬קיבלתי צעקות מהאנשים ‪-‬הייתי הכל מוכן לעשות‪ .‬העיקר שלאבא תהיה לו שמחה‬ ‫בלב‪ ,‬שהוא ישתתף בבר מצווה של הנכד שלו הראשון‪ .‬ואם עשיתי משהו טוב ‪ -‬זה הכל בזכות זה"‪.‬‬ ‫והבן שלו‪ ,‬משה הזה‪ ,‬אחר כך היה אחד העשירים הגדולים בעולם‪ ,‬והוא תמך בפוניבז'‪ .‬והקים את ישיבת‬ ‫בית שמעיה על שם אבא שלו‪ .‬שמעיה ‪ -‬זה השם של אבא שלו‪ .‬מה בן אדם שזוכה לעשות כיבוד אב‬ ‫ואם! ברגע הראשון זה נראה לך הקוצים של שושנה‪ .‬אבל אתה לא יודע ‪ -‬אלול זה 'הרועה בשושנים'‪.‬‬ ‫איזה דבר גדול זה‪ ,‬איזה דבר כיף זה לזכות לעבוד את השם‪( .‬מתוך 'דרשתי קרבתך' גיליון ‪)156‬‬ ‫ך (כח‪,‬י)‬ ‫שם ה' נִ ְק ָרא ָע ָ‬ ‫לֶיך וְ י ְָראו ִמ ֶמ ָ‬ ‫וְ ָראו ָכל ַּע ֵמי ָה ָא ֶרץ ִכי ֵ‬ ‫רבי שמואל אביגדור פייבילזון‪ ,‬אב"ד פלונגיאן אמר‪ :‬כל בעל חי קיבל מהקב"ה את האמצעים להגן על‬ ‫עצמו‪ ,‬או דרך שיניו‪ ,‬או קרניו‪ ,‬או בכוחו הרב‪ ,‬חוץ מהצאן שאין להם בטבע אמצעי להגן על עצמם‪ ,‬וכל‬ ‫השמירה שלהם היא רק דרך בעליהם‪ ,‬והוא נותן בתמורת זה‪ ,‬חלב צמר וצאצאים‪ .‬וכך הוא גם דרכו של‬ ‫עולם‪ ,‬לכל עם ועם ניתנה לו תכונה בטבע לשמור על קיומו‪ ,‬עשיו "על חרבך תחיה"‪ ,‬ישמעאל "ידו בכל‬ ‫ויד כל בו"‪ .‬רק לעם ישראל אין לו בטבע כלים לשמור את עצמו‪ ,‬וכל חסותו והגנתו היא מהקב"ה‪ ,‬וכמו‬ ‫שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪ .‬אבל לשם כך צריך שקודם ימסרו חלבם‬ ‫שם ה'‬‫וצמרם לאדונם‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיתנו להקב"ה את פרי מעשיהם‪ ,‬ואז כשיתקיים "וְ ָראו ָכל ַּע ֵמי ָה ָא ֶרץ ִכי ֵ‬ ‫ך"‪'( .‬מדשן ביתך')‬ ‫נִ ְק ָרא ָעל ָ‬ ‫ֶיך"‪ ,‬יקויים גם "וְ י ְָראו ִמ ֶמ ָ‬ ‫‪3‬‬ ‫ך (כח‪,‬י)‬ ‫שם ה' נִ ְק ָרא ָע ָ‬ ‫לֶיך וְ י ְָראו ִמ ֶמ ָ‬ ‫וְ ָראו ָכל ַּע ֵמי ָה ָא ֶרץ ִכי ֵ‬ ‫מה פירושה של ברכה זו? אומרת על כך הגמרא (ברכות ו)‪" :‬תניא רבי אליעזר הגדול אומר‪ :‬אלו תפילין‬ ‫שבראש"‪ .‬מסופר שבאחד הימים‪ ,‬כאשר רבינו הגר"א ז"ל היה שרוי בעיצומה של הגלות שערך‪ ,‬התנפלו‬ ‫שודדים על בעל הבית שבו התארח‪ .‬הוא שמע צעקות נוראות ומיהר לצאת מחדרו‪ ,‬לברר את פשרן‪.‬‬ ‫כשראו השודדים את התפילין‪ ,‬תיכף ומיד הניחו לבעל הבית וברחו בבהלה מרוב פחד‪.‬‬ ‫לאחר שנרגע‪ ,‬שאל בעל הבית את הגאון‪" :‬מה הוא הדבר שעשית? איך גרמת להם שיברחו מרוב פחד?"‪.‬‬ ‫האכסנאי ההוא עדיין לא ידע עם מי יש לו עסק הוא לא הבין שמדובר ברבן של כל בני הגולה וחשב‬ ‫שהוא סתם אורח‪ ,‬לכן הקשה‪" :‬איך זה יכול להיות?"‪.‬‬ ‫ך'"‪ ...‬עכשיו בעל‬ ‫שם ה' נִ ְק ָרא ָעל ָ‬ ‫ֶיך וְ י ְָראו ִמ ֶמ ָ‬ ‫אמר לו הגאון‪" :‬הרי זה מפורש בכתוב‪' :‬וְ ָראו ָכל ַּע ֵמי ָה ָא ֶרץ ִכי ֵ‬ ‫הבית בכלל לא הבין‪ ,‬והוא חזר והקשה‪" :‬אם כן למה מהתפילין שלי הם לא נבהלו? מה יש בתפילין שלך‬ ‫שהבריח אותם?"‪...‬‬ ‫השיב לו הגאון‪" :‬רבי אליעזר הגדול לא אמר‪' :‬אלו תפילין שעל הראש'‪ ,‬אלא‪' :‬אלו תפילין שבראש'‪ ,‬הם לא‬ ‫התייראו מהתפילין שעל ראשי‪ ,‬אלו אינן שונות משלך‪ ,‬הם נבהלו ונרעשו מהתפילין שבתוך הראש שלי"‪...‬‬ ‫תפילין שבראש צריכים להיות כמו שאומרים ב"לשם יחוד" שלפני הנחת תפלין‪ :‬ועל הראש נגד המח‪,‬‬ ‫שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי‪ ,‬כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך"‪ .‬כשבתוך הראש‬ ‫מונחים התפילין‪ ,‬כשהמוח כולו משועבד לעבודתו יתברך – עמי הארץ רואים זאת ומתייראים‪.‬‬ ‫סופר על הרב מפוניבז' זצ"ל‪ ,‬שנסע פעם עם ה"חזון איש" זצ"ל במונית באחת הערים בארץ‪ .‬בימים ההם‬ ‫עוד לא היה חשש כל כך גדול מנסיעה בשכונות הערביות‪ ,‬ואכן בדרכם חלפו שני גדולי הדור באחת מן‬ ‫השכונות הללו‪ .‬אלא שבדיוק אז טמנו כמה פרחחים מארב למונית‪ ,‬והחלו לידות לעברה אבנים‪.‬‬ ‫הנהג חשש מאד מפניהם‪ ,‬אבל ה"חזון איש" ביקש ממנו לעצור‪ .‬הוא פתח את הדלת‪ ,‬ונהג המונית נזעק‬ ‫בבהלה‪" :‬הרב‪ ,‬הזהר נא‪ ,‬הרי הם עלולים לפגוע בכם"‪ .‬אולם ה"חזון איש" לא שמע לאזהרותיו‪ ,‬הוא יצא‬ ‫ונעמד מול הנערים הפוחזים‪ ,‬ומיד כשראו אותו – ברחו משם כולם כל עוד נפשם בם‪.‬‬ ‫שמעתי מרבי אליקים שלזינגר מלונדון‪ ,‬שהיה מקרה עם בת ממשפחה חילונית שחפצה לחיות חיי תורה‪.‬‬ ‫היא היתה בפנימייה של מוסד לבנות‪ ,‬והשלטונות ראו בכך עניין חמור מאד‪ ,‬ממש כמו חטיפה‪ ,‬ממש כמו‬ ‫בפרשת יוסל'ה שוחמכר הידועה‪ .‬במהלך החקירה‪ ,‬היו אמורים חוקרים להגיע לביתו של מרן ה"חזון‬ ‫איש"‪ ,‬כדי לחקור אותו בעניין‪ .‬הם חשדו בו שיש לו יד בכל הפרשה‪ ,‬וחשבו אפילו להאשים אותו‬ ‫בחטיפה‪ .‬סיפר רבי אליקים‪ ,‬שכאשר השוטרים היו בחוץ‪ ,‬הוא פנה ל"חזון איש" והודיעו על כך שהם שם‪.‬‬ ‫אמר לו ה"חזון איש"‪" :‬צא ואמור להם שילכו מכאן"‪ .‬אולם רבי אליקים חשש מהם ואמר לחזון איש"‬ ‫שהוא מפחד מפניהם‪ .‬אמר לו ה"חזון איש"‪" :‬אתה מפחד‪ ,‬אבל אני לא מפחד"‪ .‬והוא בעצמו קם ויצא‬ ‫מביתו אל החצר‪ .‬ברגע שהם ראו אותו‪ ,‬לקחו השוטרים את רגליהם והסתלקו משם‪ ...‬פשוט ברחו מרוב‬ ‫ך'"‪ ...‬וכדברי רבי‬ ‫שם ה' נִ ְק ָרא ָעל ָ‬ ‫ֶיך וְ י ְָראו ִמ ֶמ ָ‬ ‫פחד‪ .‬זהו זה‪ ,‬כך מתגשמת הברכה‪'" :‬וְ ָראו ָכל ַּע ֵמי ָה ָא ֶרץ ִכי ֵ‬ ‫אליעזר הגדול "אלו תפילין שבראש"‪ .‬כשהתפילין בתוך הראש הרואים מפחדים ומתייראים‪') .‬יחי ראובן')‬ ‫זכות דברי התורה בעלון יעמדו‪:‬‬ ‫ה' ישמור את כל עם ישראל‪ ,‬וכל חייל ישראל וכוחות הבטחון‪.‬‬ ‫בע"ה זיווג הגון‪ ,‬נועה בת יעל‪ ,‬קרן בת רחל‪ ,‬ספיר שמחה בת חנה‪ ,‬שירה דניאל בת‬ ‫ציונה‪.‬‬ ‫לזרע בר קיימא‪ ,:‬מורן בת רותי‪ ,‬לירז בת מרים‪ .‬אורטל בת תקווה‪ ,‬עדן שירה בת גילה‪.‬‬ ‫לפרנסה בשפע‪ :‬שגיא בן מרים‪ ,‬מורן בת רותי‪ ,‬לירון בן פנינה‪.‬‬ ‫לרפואה שלמה‪ :‬מרים בת ציפורה‪ ,‬שמואל בן דבורה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‪ :‬ציפורה בת מורוור ז"ל‪ ,‬בנימין בן סולי ז"ל‪ ,‬חביב בן סולי ז"ל‪ ,‬בתיה בת‬ ‫סולי ז"ל‪ ,‬גבריאל בן מורוור ז"ל‪ ,‬מיכאל בן מורוור ז"ל‪ ,‬רחמים בן מורוור ז"ל‪ ,‬יחזקאל‬ ‫בן יהודית ז"ל‪ ,‬דבורה בת טובה ז"ל‪ , ,‬יוסף מיכאלשוילי בן רפאל ז"ל‪ ,‬שרה רוסיקו‬ ‫מנשרוב בת תמרה ז"ל‪ ,‬לעילוי נשמת חיילנו והנרצחים ב‪ 7‬לאוקטובר‪.‬‬ ‫‪4‬‬