נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — כי תבוא (2026-08-24)

לע"נ הגה"צ רבי אברהם יעקב
בכל עניני העלון
נתנאל רוזנבליט
זיידל אפשטיין ב"ר יצחק זצ"ל 0556764501
משגיח ישיבת "תורה אור" ner4499@gmail.com
כ"א אלול תש"ע כי תבא ©
גליון 950תשפ"ו
ביום שלישי יחול יום הזכרון לגאון רבי חיים בנבנישתי ,ה"כנסת " ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך "( .כ"ח ב')
הגדולה" ,מפוסקי הדורות ,י"ט אלול תל"ג -שזרתי בעלון מתורתו: מעשה שהיה לפני זמן ,חמיו של ידידי ,ראש ישיבה בדרומה
של ארץ הקודש ,בא לפני הגאון רבי יעקב פרידמן וסיפר על
כתב כנה"ג :נהגו בתוכחות במשנה תורה שלא להעלות את הקשיים הגדולים שיש לו בהחזקת ישיבתו ,ביקש עצה וברכה.
העולה בשמו ,אלא "מי שירצה" .ומנהגנו לקרוא לעולה בשם, אמר לו רבי יעקב פרידמן" :דע לך כלל ,הקב"ה נותן סיעתא
(שיירי כנה"ג או"ח תכ"ח ב"י ו') וקורין לחכם הקהל או לראש הקהל. דשמיא במה שהאדם משקיע .אם תחפש הלוואות ,הקב"ה
יתן לך הלוואות .תבקש כסף ,ה' יתברך יתן לך כסף .תפסיק
לחפש הלוואות ,תתחיל לחפש תרומות -מתנות מהקב"ה!"
"ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ,ואמר כל בסיום הזכיר רבי יעקב פרידמן את שמו של יהודי עשיר ונדיב
(כ"ז כ"ו) העם אמן". לב גדול ,שהיה נותן לו סכומים יפים מדי פעם' .תתקשר אליו,
הוא הרי בקשר איתך ,הוא יתן לך סכום'.
נהגו מימות עולם שבסדר "כי תבוא" קופצים רבים לקנות הקמת והנה כאשר ראש הישיבה חזר לביתו נשמע צלצול טלפון.
ספר תורה -הגבהה -עליו יאמר "ברוך אשר יקים את כל דברי להפתעתו ,על הקו היה בנו של אותו יהודי עשיר ...ובקשתו
התורה" .אך בזאת צריך שידע האדם בנפשו שלא עבר על עימו" :אחד מבני קהילתנו חלה ,אנחנו רוצים לתת תרומה
הדברים הכתובים בפרשה וקיים זה מה שכתוב בזה! (ספר חיים ג' ג')
("נר לשולחן שבת") גדולה ,שיהיה לזכותו!"
"אשר לא יקים" .וכי יש תורה נופלת?! רבי שמעון בן יקים אומר זה
החזן( .ירושלמי סוטה ז' ד' עיי"ש) אמרו על דרך אגדה ,זה החזן שאינו מקים
ספרי התורה להעמידן כתיקנן שלא יפלו .ולי נראה על החזן שאינו ניצוצות -פירות ביכורים
(רמב"ן שם) מקים ספר תורה על הציבור להראות פני כתיבתו לכל ... מי הוא השבט הפותח במצות ביכורים? נפתלי .בקעת גינוסר
ממהרת להוציא פירותיה " -הנותן אמרי שפר""( .אזנים לתורה" ויחי)
כתב החת"ס ,שלפי דברי הרמב"ן הללו חיוב הגבהה חיובו קרוב
לדאורייתה( .שו"ת חת"ס יו"ד רע"ו) אבל ה"ברכי יוסף" כתב ,שאינו מצות עשה להביא ביכורים לבית המקדש -יש לברך על
אלא אסמכתא .לכן ,מי שכיבדוהו בהגבהה וחושש שמא יפול, הפרשת הביכורים( .כנה"ג יו"ד ס"א) ספק אם יש לברך"( .ישועות מלכו")
שמא אין בכוחו להגביה ,אינו צריך להגביה"( .שיורי ברכה" קל"ד ב')
מכל מקום נראה שלשתי הדעות ,בבתי כנסת בהן המתפללים חולים מותר לאכול מפירות השדה לפני הפרשת הביכורים ,יש מצוה
או תשושים ,כגון בבית חולים ,בית אבות ,אין לעשות הגבהה! ("נר") להפריש ביכורים ,אך הביכורים אינם עושים את פירות השדה
טבל כתרומות ומעשרות.
(ביכורים ב' ג')
הגבהת ספר התורה (קל"ד ב') :יש מגביהים לפני קריאת התורה. הפריש ביכורים ונחרב הבית ,יניחם וירקבו כי צריך להביאם
(המחבר -ספרדים וקצת עדות החסידים) ויש אחרי הקריאה( .הרמ"א -אשכנזים)
דווקא לפני הבית " -תביא בית ה' אלוקיך" .הפריש ביכורים
הרוצה להחמיר כשני המנהגים ,הרשות בידו( .שו"ת מהרי"ץ דושינסקי י') בזמן הזה ,לא חלה עליהם קדושה( .רא"ש רא"ה -חזו"א זרעים ליקוטים ח' ד')
כתב "כנסת הגדולה" :יראה לי שמנהג נכון -להגביה אחרי נטמאו פירותיו פטור ואינו מפריש ביכורים .מכל מקום אם
קריאת התורה -הוא מפני שהמון העם חושבים שראיית ספר קרא שם ביכורים עליהם ,יש אומרים שקדושים"( .אחיעזר" ח"ב ל"ח ז')
התורה עדיפה מקריאה -סוברים שאמירת "וזאת התורה" היא ביכורים שנטמאו ,טעונים שריפה .אבל אסור להסיק בהם
העיקר -ומיד אחרי כן פונים ללכת כל אחד לביתו ...לכן יש תנור לתבשילו ולא מדליקים בהם נר( .יבמות עג :הגה' "חשק שלמה")
לאחר את הגבהת הספר עד אחרי הקריאה ,כך יתעכבו המון
(שיירי כנה"ג או"ח קל"ד ב"י ב') העם כדי לראות הכתיבה.
במשנה נכתב שביכורים נכסי כהן ויכול לקנות בהם קרקעות
" ...והאישה בכתובתה כספר תורה"( .ג' י"ב) לשון זה אינו מובן.
נשאלתי ,מצאו טעות ב"שביעי" ,באופן שאין צריך להוציא ספר הרמב"ם פירש ,שיכול לקנות מהביכורים ספר תורה .ויש
תורה אחר ,האם הקהל יאמרו בעת ההגבהה "וזאת התורה". שניסו לבאר בדרכים אחרות ,ועדיין לשון המשנה מאד דחוק.
תשובה ,לא יאמרו הקהל "וזאת התורה"( .שו"ת "אדני פז" י"ז עפ"י ב"ב טו). פירש ערוך השולחן פירוש שהוא חידוש :בתוספתא ביכורים מובא
הוסיף רבי חיים פאלאג'י :זה "אדני פז" כתב לפי מנהג מקומו שהמוכר ספר תורה אינו רואה באותו ממון סימן ברכה לעולם.
שעושים את ההגבהה אחרי קריאת התורה. יש להבין מדוע קבעו דין זה של מוכר ס"ת במסכת ביכורים?!
מזה תבין טעם המנהג הזה להגביה אחרי הקריאה .משום שאין נראה כי זו כוונת המשנה ,ללמדנו ,שביכורים הם כספר תורה.
לומר "וזאת התורה" לפני הקריאה ,שמא ימצא פסול בספר אמת שמותר לכהן למכור ביכורים ,אבל הוא לא יראה בממון
התורה ,הגם שעתה הספר בחזקת כשר ,מהיות טוב להמתין (ערוה"ש העתיד קמ"ב ב') הזה סימן ברכה ,כמו במוכר ספר תורה!
עד גמר הקריאה שהוא הספר בדוק ומנוסה ואומרים "וזאת ביכורים נכסי כהן ויכול לקנות בהם קרקעות ולקדש אישה וקונה
("חיים" ג' ח') התורה זכה וברה בלי שום פקפוק. (רמב"ם ד' י"ד) בהם ספר תורה.
רבותא היא ,שהייתי אומר שהתורה נתנה לכהן את הביכורים
אם נמצאה טעות בספר תורה ומוציאים ספר אחר ,אין עושין רק לצרכיו ,לאכול ולשתות ,אבל כל שלא תבוא לו הנאת הגוף
הגבהה לפני הקריאה בו ,כמה שאפשר למעט בהפסקה עדיף. לא התירה תורה ,קמ"ל שאפילו ספר תורה ,שפשוט שאין
("בדי השולחן" פ"ו א') מוטב לעשות הפעם כמנהג אחרי הקריאה. (רע"ב) לאדם הנאה ממנו מותר לקנות מביכורים.
כי תבא -פרשת הקללות -אשכנז וספרד המשך" :ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת "...
"ישא ה' עליך ...גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן". חיוב מוטל על שמש בית הכנסת לשים עין השגחתו בעת
הגרמנים ביקשו להצר ולהקשות על חיי היהודים בגטו קובנה. פתיחת הארון להיות עומד על גביו ולא יזוז משם אנה ואנה,
מדי זמן הם יזמו גזירה חדשה .פעם נצטוו יושבי הגטו להעביר אלא יראה היטב במי שעושה הפתיחה ,על שתי סיבות .אחת,
לידי הגסטפו את כל הזהב שברשותם .פעם נדרשו למסור את אם הוא זקן או חולה ותש כוחו יסייעו בהוצאת ספר התורה
כל הפרוות שברשותם .אחת מאותן גזירות היתה להעביר לידי מההיכל .ובוודאי אחרי נתינת הפעמונים ,הכתר והעטרה
הגסטפו את כלי האוכל שברשותם... שיכבידו עליו ,על השמש מוטל לסייעו בידיו סיוע של ממש.
שלא כגזירות הקודמות שעיקר מטרת המרצחים היתה שנית ,שמא בעל הפתיחה בחוסר ידיעתו יוציא ספר אחר
להרבות את הונם ,גזירה זו שלא היתה בה כל הגיון מלבד שאינו מוגה ,או שאינו מוכן לאותה פרשה ויש טורח הציבור
הצקה ליהודים ,זעזעה את רוחו של משגיח ישיבת סלבודקה, ובהיות השמש בקי ודעתו על זה אנחנו נקיים מחששות הללו.
הגה"צ רבי אברהם גרודז'ינסקי ,שהתבטא במר נפש: ואם המגיה של ספר התורה נמצא שם בבית הכנסת ,עליו
"הכבהמות דמינו?! רוצים הם להשחית את דמות "האדם" מוטל החיוב יותר לגשת אצל הפותח בעת ההיא( .ספר חיים ב' ב')
("יחיד ודורו") שיש בנו ...שנאכל ללא כלים"...
עושה פלא!
ואע"פ כן בני ישראל נשארו בני אדם! שאלה :ילמדנו רבינו ,עשרה שהיו מתפללים בעזרת נשים
הר"ר אהרן מושעל היה מוכר בעיר קשנוב כתלמיד חכם. והוציאו ספר תורה בבית הכנסת וכשבאו להגביהו הגיעו הם
למרות זאת לא הסכים לקבל עליו משרה תורנית רשמית ואת בתפילתם ל"עושה פלא" .אם צריכים להפסיק ולהביט בספר
פרנסתו מצא במסחר סיטונאי בקמח. תורה ולומר "וזאת התורה" ,או די להם שימתינו ויביטו בספר
כשפרצה מלחמת העולם השניה והתקרב חג הפסח היתה תורה ,אבל לא יאמרו עמהם כלום.
דאגתו נתונה לספק ליהודי עירו קמח מחיטה שמורה למצות. הגאון רבי חיים בנבנישתי האריך בתשובתו ,ולמעשה פסק כי
כיון שהיו לו קשרים טובים עם ספקים הצליח להזמין קרון לדעת אותם הראשונים שפסקו שאפשר במקום זה להפסיק
רכבת טעון בחיטה שמורה .הוא הסתכן בכך מאד ,כיון לדבר מצוה ,או לדעת הראשונים שפסקו שמפסיק לקדיש
שהנאצים אסרו כל מסחר במזון. וקדושה ,או לעניית אמן יהא שמיה רבא ,עליהם להפסיק
הוא דאג לטחינת הקמח ולרישום מדוייק של הכמויות בתפילתם ,להביט על הגבהת ספר התורה ולומר "וזאת
הדרושות לכל משפחה .כשהגיע הקמח הטחון ,חולקו כל שקי התורה" ,שהיא מצוה הכרחית באותה שעה והיא מצוה עוברת.
הקמח תוך הסתכנות עצומה במהירות הבזק תוך שעות עליהם נאמר "יבוא גוי צדיק שומר אמונים" שאינה דומה
ספורות .הכל נשמו לרווחה עם סיום המבצע הקשה. אמירת "וזאת התורה" לשאר אמנים( .שו"ת כנה"ג נ"א עיי"ש בארוכה)
אלא שר' אהרן נאסר בידי הגרמנים ,הגיעה לאזניהם מה שארע.
כשהחלו בפעולות ובהשתדלות לשחרורו ,דרשו הגרמנים
כתנאי ראשון להחזיר את כל שקי הקמח.
כששמעו היהודים את התנאי לשחרורו של ר' אהרן לא היססו מנהג היה בקהילות אשכנז :החתן בשבת של שבוע חתונתו היה
לרגע ותוך כמה שעות החזירו את שקי הקמח .רובם השכילו מתכבד בהגבהה .בקהילות אחדות ,אף שחתן היה "חיוב"
להביא קמח פשוט במקום הקמח למצות... לקבל כיבוד זה ,היה עליו לתת לצדקה סך מסויים עבור המצוה.
כשם שבמכירת וחלוקת הקמח ראו את מסירות נפשו של ר' בתקנות מגנצה החרימו "כל שיעמוד לגלילה-הגבהה על פי גויים".
אהרן לקיום מצוות כך ראו בהחזרתו של הקמח את הערכת בתקנות אמסטרדם נקבע שנער לא יקבל הגבהה מלבד "שמפורסם
("ראיתי פניך" בהוצאת "יד ושם" המדור החרדי) יהודי קשנוב אליו! לחתן" .בתקנות בולוניה נכתב :יש למנוע לגלול מי שחשוד בקלפים.
" כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה"( .כ"ח ל"ט) יינם המשובח של הגאון רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ ,רבה של הרצליה בין שלל
יהודי העיר פס היה מפורסם לפני מאות שנה ,גם בין הנוצרים( .ס"ה) התפקידים שלקח על עצמו היה גם מכין את ספרי התורה
עלילת היין בבית הכנסת לקריאה ,גולל אותם למקום .פעם אחת לא שם
בשנת קצ"ח 1438המוסלמים מצאו קערת יין במסגד בעיר פס. לב והלביש את המעיל הפוך ,כך ספר התורה עמד הפוך בארון
הם חשדו שיד היהודים במעל .וערכו טבח ביהודי פס אשר הקודש עד שהוציאוהו למחרת לקריאת התורה.
ישבו מעולם בעיר .רבים נהרגו בידי המון העם בחמת נקם. כאשר נודע הדבר ,בצדקותו ,הרב יעקובוביץ שהיה בעל רגש
רבים נאלצו להמיר דתם .והנשארים ,משפחות אחדות שנותרו גדול לקח את זה לליבו מאד ,היה בצער נורא .זמן קצר אחר כך
לפליטה בנו להם מחוץ לעיר את ה"מלאח" ,הוא מגרש לקה בלבו .המצב היה גרוע מאד ,יוצאי חלציו התאספו ,היו
היהודים עד היום הזה .היה זה ה"מלאח" הראשון במרוקו! בטוחים שזהו הסוף.
כותבי הזכרונות יגידו כי מהגירוש הזה נהיה "גלות מר ונמהר" בחסדי שמים הרב יעקובוביץ יצא מזה .לימים תלה כי עשרים
ליהודי פס על ידי שכניהם המוסלמים אשר שנאום וצררו אותם, וארבע השעות בהן היה בין שמים וארץ היו כנגד עשרים
("נר המערב") אכן לא נדע אם באמת יד הממשלה היתה בזה. ("נר לשולחן שבת") וארבע השעות שספר התורה היה הפוך!
י"ט אלול שנת תקל"ג בשבת האחרונה לחייו של הגאון רבי יצחק צבי הלוי יונגרייז,
רבינו החיד"א :באנו לשבות בתוניס ,שם מגרש גדול לפני העיר רבה של קאשוי ,בשנת תרפ"ג ארע מאורע קשה בבית מדרשו.
והגויים רשעים היו מתעללים בנו והמשרת אברהם הרים בעת פתיחת ארון הקודש נפל ספר תורה.
עליהם קולו מעט והיכוהו מכה רבה .בנס נזדמן למקום יהודי אחר מספר ימים נתוודע רמז הדבר ,כי ניטל ספר התורה
והוליכנו למקום שהולכים אליו השליחים. ממקומו ,בא השמש בצהריים ורבי יצחק צבי הלוי יונגרייז
בין לבין בא הגביר רבי משה בן הקאיד -ראש היהודים והזמין נפטר והוא רק בן נ"ה שנים .אמנם הספיק רבות בשבע עשרה
אותי בשם אביו לביתו .והלכנו והוא חוץ לגיטו ויש לו חצר שנות רבנותו ,הרים את קרנה של קהילת קאשוי לאחת מפארי
מלכות ,אבני שיש ומרמרה ,ונתנו לי חדר יפה "( ...מעגל טוב" עיי"ש)... (חוברת "עלי זכרון" )15 הקהילות ברחבי המדינה.
