gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪‬‬ ‫לע"נ הגה"צ רבי אברהם יעקב‬ ‫בכל עניני העלון‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫זיידל אפשטיין ב"ר יצחק זצ"ל‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫משגיח ישיבת "תורה אור"‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫כ"א אלול תש"ע‬ ‫כי תבא‬ ‫©‬ ‫גליון ‪ 950‬תשפ"ו‬ ‫ביום שלישי יחול יום הזכרון לגאון רבי חיים בנבנישתי‪ ,‬ה"כנסת‬ ‫" ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך "‪( .‬כ"ח ב')‬ ‫הגדולה"‪ ,‬מפוסקי הדורות‪ ,‬י"ט אלול תל"ג ‪ -‬שזרתי בעלון מתורתו‪:‬‬ ‫מעשה שהיה לפני זמן‪ ,‬חמיו של ידידי‪ ,‬ראש ישיבה בדרומה‬ ‫של ארץ הקודש‪ ,‬בא לפני הגאון רבי יעקב פרידמן וסיפר על‬ ‫כתב כנה"ג‪ :‬נהגו בתוכחות במשנה תורה שלא להעלות את‬ ‫הקשיים הגדולים שיש לו בהחזקת ישיבתו‪ ,‬ביקש עצה וברכה‪.‬‬ ‫העולה בשמו‪ ,‬אלא "מי שירצה"‪ .‬ומנהגנו לקרוא לעולה בשם‪,‬‬ ‫אמר לו רבי יעקב פרידמן‪" :‬דע לך כלל‪ ,‬הקב"ה נותן סיעתא‬ ‫(שיירי כנה"ג או"ח תכ"ח ב"י ו')‬ ‫וקורין לחכם הקהל או לראש הקהל‪.‬‬ ‫דשמיא במה שהאדם משקיע‪ .‬אם תחפש הלוואות‪ ,‬הקב"ה‬ ‫יתן לך הלוואות‪ .‬תבקש כסף‪ ,‬ה' יתברך יתן לך כסף‪ .‬תפסיק‬ ‫לחפש הלוואות‪ ,‬תתחיל לחפש תרומות ‪ -‬מתנות מהקב"ה!"‬ ‫"ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם‪ ,‬ואמר כל‬ ‫בסיום הזכיר רבי יעקב פרידמן את שמו של יהודי עשיר ונדיב‬ ‫(כ"ז כ"ו)‬ ‫העם אמן"‪.‬‬ ‫לב גדול‪ ,‬שהיה נותן לו סכומים יפים מדי פעם‪' .‬תתקשר אליו‪,‬‬ ‫הוא הרי בקשר איתך‪ ,‬הוא יתן לך סכום'‪.‬‬ ‫נהגו מימות עולם שבסדר "כי תבוא" קופצים רבים לקנות הקמת‬ ‫והנה כאשר ראש הישיבה חזר לביתו נשמע צלצול טלפון‪.‬‬ ‫ספר תורה ‪ -‬הגבהה ‪ -‬עליו יאמר "ברוך אשר יקים את כל דברי‬ ‫להפתעתו‪ ,‬על הקו היה בנו של אותו יהודי עשיר‪ ...‬ובקשתו‬ ‫התורה"‪ .‬אך בזאת צריך שידע האדם בנפשו שלא עבר על‬ ‫עימו‪" :‬אחד מבני קהילתנו חלה‪ ,‬אנחנו רוצים לתת תרומה‬ ‫הדברים הכתובים בפרשה וקיים זה מה שכתוב בזה! (ספר חיים ג' ג')‬ ‫("נר לשולחן שבת")‬ ‫גדולה‪ ,‬שיהיה לזכותו!"‬ ‫‪‬‬ ‫"אשר לא יקים"‪ .‬וכי יש תורה נופלת?! רבי שמעון בן יקים אומר זה‬ ‫החזן‪( .‬ירושלמי סוטה ז' ד' עיי"ש) אמרו על דרך אגדה‪ ,‬זה החזן שאינו מקים‬ ‫ספרי התורה להעמידן כתיקנן שלא יפלו‪ .‬ולי נראה על החזן שאינו‬ ‫ניצוצות ‪ -‬פירות ביכורים‬ ‫(רמב"ן שם)‬ ‫מקים ספר תורה על הציבור להראות פני כתיבתו לכל ‪...‬‬ ‫מי הוא השבט הפותח במצות ביכורים? נפתלי‪ .‬בקעת גינוסר‬ ‫ממהרת להוציא פירותיה ‪" -‬הנותן אמרי שפר"‪"( .‬אזנים לתורה" ויחי)‬ ‫כתב החת"ס‪ ,‬שלפי דברי הרמב"ן הללו חיוב הגבהה חיובו קרוב‬ ‫לדאורייתה‪( .‬שו"ת חת"ס יו"ד רע"ו) אבל ה"ברכי יוסף" כתב‪ ,‬שאינו‬ ‫מצות עשה להביא ביכורים לבית המקדש ‪ -‬יש לברך על‬ ‫אלא אסמכתא‪ .‬לכן‪ ,‬מי שכיבדוהו בהגבהה וחושש שמא יפול‪,‬‬ ‫הפרשת הביכורים‪( .‬כנה"ג יו"ד ס"א) ספק אם יש לברך‪"( .‬ישועות מלכו")‬ ‫שמא אין בכוחו להגביה‪ ,‬אינו צריך להגביה‪"( .‬שיורי ברכה" קל"ד ב')‬ ‫מכל מקום נראה שלשתי הדעות‪ ,‬בבתי כנסת בהן המתפללים חולים‬ ‫מותר לאכול מפירות השדה לפני הפרשת הביכורים‪ ,‬יש מצוה‬ ‫או תשושים‪ ,‬כגון בבית חולים‪ ,‬בית אבות‪ ,‬אין לעשות הגבהה! ("נר")‬ ‫להפריש ביכורים‪ ,‬אך הביכורים אינם עושים את פירות השדה‬ ‫טבל כתרומות ומעשרות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫(ביכורים ב' ג')‬ ‫הגבהת ספר התורה (קל"ד ב')‪ :‬יש מגביהים לפני קריאת התורה‪.‬‬ ‫הפריש ביכורים ונחרב הבית‪ ,‬יניחם וירקבו כי צריך להביאם‬ ‫(המחבר ‪ -‬ספרדים וקצת עדות החסידים) ויש אחרי הקריאה‪( .‬הרמ"א ‪ -‬אשכנזים)‬ ‫דווקא לפני הבית ‪" -‬תביא בית ה' אלוקיך"‪ .‬הפריש ביכורים‬ ‫הרוצה להחמיר כשני המנהגים‪ ,‬הרשות בידו‪( .‬שו"ת מהרי"ץ דושינסקי י')‬ ‫בזמן הזה‪ ,‬לא חלה עליהם קדושה‪( .‬רא"ש רא"ה ‪ -‬חזו"א זרעים ליקוטים ח' ד')‬ ‫כתב "כנסת הגדולה"‪ :‬יראה לי שמנהג נכון ‪ -‬להגביה אחרי‬ ‫נטמאו פירותיו פטור ואינו מפריש ביכורים‪ .‬מכל מקום אם‬ ‫קריאת התורה ‪ -‬הוא מפני שהמון העם חושבים שראיית ספר‬ ‫קרא שם ביכורים עליהם‪ ,‬יש אומרים שקדושים‪"( .‬אחיעזר" ח"ב ל"ח ז')‬ ‫התורה עדיפה מקריאה ‪ -‬סוברים שאמירת "וזאת התורה" היא‬ ‫ביכורים שנטמאו‪ ,‬טעונים שריפה‪ .‬אבל אסור להסיק בהם‬ ‫העיקר ‪ -‬ומיד אחרי כן פונים ללכת כל אחד לביתו‪ ...‬לכן יש‬ ‫תנור לתבשילו ולא מדליקים בהם נר‪( .‬יבמות עג‪ :‬הגה' "חשק שלמה")‬ ‫לאחר את הגבהת הספר עד אחרי הקריאה‪ ,‬כך יתעכבו המון‬ ‫(שיירי כנה"ג או"ח קל"ד ב"י ב')‬ ‫העם כדי לראות הכתיבה‪.‬‬ ‫במשנה נכתב שביכורים נכסי כהן ויכול לקנות בהם קרקעות‬ ‫‪" ...‬והאישה בכתובתה כספר תורה"‪( .‬ג' י"ב) לשון זה אינו מובן‪.‬‬ ‫נשאלתי‪ ,‬מצאו טעות ב"שביעי"‪ ,‬באופן שאין צריך להוציא ספר‬ ‫הרמב"ם פירש‪ ,‬שיכול לקנות מהביכורים ספר תורה‪ .‬ויש‬ ‫תורה אחר‪ ,‬האם הקהל יאמרו בעת ההגבהה "וזאת התורה"‪.‬‬ ‫שניסו לבאר בדרכים אחרות‪ ,‬ועדיין לשון המשנה מאד דחוק‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬לא יאמרו הקהל "וזאת התורה"‪( .‬שו"ת "אדני פז" י"ז עפ"י ב"ב טו‪).‬‬ ‫פירש ערוך השולחן פירוש שהוא חידוש‪ :‬בתוספתא ביכורים מובא‬ ‫הוסיף רבי חיים פאלאג'י‪ :‬זה "אדני פז" כתב לפי מנהג מקומו‬ ‫שהמוכר ספר תורה אינו רואה באותו ממון סימן ברכה לעולם‪.‬‬ ‫שעושים את ההגבהה אחרי קריאת התורה‪.‬‬ ‫יש להבין מדוע קבעו דין זה של מוכר ס"ת במסכת ביכורים?!‬ ‫מזה תבין טעם המנהג הזה להגביה אחרי הקריאה‪ .‬משום שאין‬ ‫נראה כי זו כוונת המשנה‪ ,‬ללמדנו‪ ,‬שביכורים הם כספר תורה‪.‬‬ ‫לומר "וזאת התורה" לפני הקריאה‪ ,‬שמא ימצא פסול בספר‬ ‫אמת שמותר לכהן למכור ביכורים‪ ,‬אבל הוא לא יראה בממון‬ ‫התורה‪ ,‬הגם שעתה הספר בחזקת כשר‪ ,‬מהיות טוב להמתין‬ ‫(ערוה"ש העתיד קמ"ב ב')‬ ‫הזה סימן ברכה‪ ,‬כמו במוכר ספר תורה!‬ ‫עד גמר הקריאה שהוא הספר בדוק ומנוסה ואומרים "וזאת‬ ‫ביכורים נכסי כהן ויכול לקנות בהם קרקעות ולקדש אישה וקונה‬ ‫("חיים" ג' ח')‬ ‫התורה זכה וברה בלי שום פקפוק‪.‬‬ ‫(רמב"ם ד' י"ד)‬ ‫בהם ספר תורה‪.‬‬ ‫רבותא היא‪ ,‬שהייתי אומר שהתורה נתנה לכהן את הביכורים‬ ‫אם נמצאה טעות בספר תורה ומוציאים ספר אחר‪ ,‬אין עושין‬ ‫רק לצרכיו‪ ,‬לאכול ולשתות‪ ,‬אבל כל שלא תבוא לו הנאת הגוף‬ ‫הגבהה לפני הקריאה בו‪ ,‬כמה שאפשר למעט בהפסקה עדיף‪.‬‬ ‫לא התירה תורה‪ ,‬קמ"ל שאפילו ספר תורה‪ ,‬שפשוט שאין‬ ‫("בדי השולחן" פ"ו א')‬ ‫מוטב לעשות הפעם כמנהג אחרי הקריאה‪.‬‬ ‫(רע"ב)‬ ‫לאדם הנאה ממנו מותר לקנות מביכורים‪.‬‬ ‫כי תבא ‪ -‬פרשת הקללות ‪ -‬אשכנז וספרד‬ ‫המשך‪" :‬ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ‪"...‬‬ ‫"ישא ה' עליך ‪ ...‬גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן"‪.‬‬ ‫חיוב מוטל על שמש בית הכנסת לשים עין השגחתו בעת‬ ‫הגרמנים ביקשו להצר ולהקשות על חיי היהודים בגטו קובנה‪.‬‬ ‫פתיחת הארון להיות עומד על גביו ולא יזוז משם אנה ואנה‪,‬‬ ‫מדי זמן הם יזמו גזירה חדשה‪ .‬פעם נצטוו יושבי הגטו להעביר‬ ‫אלא יראה היטב במי שעושה הפתיחה‪ ,‬על שתי סיבות‪ .‬אחת‪,‬‬ ‫לידי הגסטפו את כל הזהב שברשותם‪ .‬פעם נדרשו למסור את‬ ‫אם הוא זקן או חולה ותש כוחו יסייעו בהוצאת ספר התורה‬ ‫כל הפרוות שברשותם‪ .‬אחת מאותן גזירות היתה להעביר לידי‬ ‫מההיכל‪ .‬ובוודאי אחרי נתינת הפעמונים‪ ,‬הכתר והעטרה‬ ‫הגסטפו את כלי האוכל שברשותם‪...‬‬ ‫שיכבידו עליו‪ ,‬על השמש מוטל לסייעו בידיו סיוע של ממש‪.‬‬ ‫שלא כגזירות הקודמות שעיקר מטרת המרצחים היתה‬ ‫שנית‪ ,‬שמא בעל הפתיחה בחוסר ידיעתו יוציא ספר אחר‬ ‫להרבות את הונם‪ ,‬גזירה זו שלא היתה בה כל הגיון מלבד‬ ‫שאינו מוגה‪ ,‬או שאינו מוכן לאותה פרשה ויש טורח הציבור‬ ‫הצקה ליהודים‪ ,‬זעזעה את רוחו של משגיח ישיבת סלבודקה‪,‬‬ ‫ובהיות השמש בקי ודעתו על זה אנחנו נקיים מחששות הללו‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי אברהם גרודז'ינסקי‪ ,‬שהתבטא במר נפש‪:‬‬ ‫ואם המגיה של ספר התורה נמצא שם בבית הכנסת‪ ,‬עליו‬ ‫"הכבהמות דמינו?! רוצים הם להשחית את דמות "האדם"‬ ‫מוטל החיוב יותר לגשת אצל הפותח בעת ההיא‪( .‬ספר חיים ב' ב')‬ ‫("יחיד ודורו")‬ ‫שיש בנו‪ ...‬שנאכל ללא כלים‪"...‬‬ ‫עושה פלא!‬ ‫ואע"פ כן בני ישראל נשארו בני אדם!‬ ‫שאלה‪ :‬ילמדנו רבינו‪ ,‬עשרה שהיו מתפללים בעזרת נשים‬ ‫הר"ר אהרן מושעל היה מוכר בעיר קשנוב כתלמיד חכם‪.‬‬ ‫והוציאו ספר תורה בבית הכנסת וכשבאו להגביהו הגיעו הם‬ ‫למרות זאת לא הסכים לקבל עליו משרה תורנית רשמית ואת‬ ‫בתפילתם ל"עושה פלא"‪ .‬אם צריכים להפסיק ולהביט בספר‬ ‫פרנסתו מצא במסחר סיטונאי בקמח‪.‬‬ ‫תורה ולומר "וזאת התורה"‪ ,‬או די להם שימתינו ויביטו בספר‬ ‫כשפרצה מלחמת העולם השניה והתקרב חג הפסח היתה‬ ‫תורה‪ ,‬אבל לא יאמרו עמהם כלום‪.‬‬ ‫דאגתו נתונה לספק ליהודי עירו קמח מחיטה שמורה למצות‪.‬‬ ‫הגאון רבי חיים בנבנישתי האריך בתשובתו‪ ,‬ולמעשה פסק כי‬ ‫כיון שהיו לו קשרים טובים עם ספקים הצליח להזמין קרון‬ ‫לדעת אותם הראשונים שפסקו שאפשר במקום זה להפסיק‬ ‫רכבת טעון בחיטה שמורה‪ .‬הוא הסתכן בכך מאד‪ ,‬כיון‬ ‫לדבר מצוה‪ ,‬או לדעת הראשונים שפסקו שמפסיק לקדיש‬ ‫שהנאצים אסרו כל מסחר במזון‪.‬‬ ‫וקדושה‪ ,‬או לעניית אמן יהא שמיה רבא‪ ,‬עליהם להפסיק‬ ‫הוא דאג לטחינת הקמח ולרישום מדוייק של הכמויות‬ ‫בתפילתם‪ ,‬להביט על הגבהת ספר התורה ולומר "וזאת‬ ‫הדרושות לכל משפחה‪ .‬כשהגיע הקמח הטחון‪ ,‬חולקו כל שקי‬ ‫התורה"‪ ,‬שהיא מצוה הכרחית באותה שעה והיא מצוה עוברת‪.‬‬ ‫הקמח תוך הסתכנות עצומה במהירות הבזק תוך שעות‬ ‫עליהם נאמר "יבוא גוי צדיק שומר אמונים" שאינה דומה‬ ‫ספורות‪ .‬הכל נשמו לרווחה עם סיום המבצע הקשה‪.‬‬ ‫אמירת "וזאת התורה" לשאר אמנים‪( .‬שו"ת כנה"ג נ"א עיי"ש בארוכה)‬ ‫אלא שר' אהרן נאסר בידי הגרמנים‪ ,‬הגיעה לאזניהם מה שארע‪.‬‬ ‫כשהחלו בפעולות ובהשתדלות לשחרורו‪ ,‬דרשו הגרמנים‬ ‫כתנאי ראשון להחזיר את כל שקי הקמח‪.‬‬ ‫כששמעו היהודים את התנאי לשחרורו של ר' אהרן לא היססו‬ ‫מנהג היה בקהילות אשכנז‪ :‬החתן בשבת של שבוע חתונתו היה‬ ‫לרגע ותוך כמה שעות החזירו את שקי הקמח‪ .‬רובם השכילו‬ ‫מתכבד בהגבהה‪ .‬בקהילות אחדות‪ ,‬אף שחתן היה "חיוב"‬ ‫להביא קמח פשוט במקום הקמח למצות‪...‬‬ ‫לקבל כיבוד זה‪ ,‬היה עליו לתת לצדקה סך מסויים עבור המצוה‪.‬‬ ‫כשם שבמכירת וחלוקת הקמח ראו את מסירות נפשו של ר'‬ ‫בתקנות מגנצה החרימו "כל שיעמוד לגלילה‪-‬הגבהה על פי גויים"‪.‬‬ ‫אהרן לקיום מצוות כך ראו בהחזרתו של הקמח את הערכת‬ ‫בתקנות אמסטרדם נקבע שנער לא יקבל הגבהה מלבד "שמפורסם‬ ‫("ראיתי פניך" בהוצאת "יד ושם" המדור החרדי)‬ ‫יהודי קשנוב אליו!‬ ‫לחתן"‪ .‬בתקנות בולוניה נכתב‪ :‬יש למנוע לגלול מי שחשוד בקלפים‪.‬‬ ‫" כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה"‪( .‬כ"ח ל"ט) יינם המשובח של‬ ‫הגאון רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ‪ ,‬רבה של הרצליה בין שלל‬ ‫יהודי העיר פס היה מפורסם לפני מאות שנה ‪ ,‬גם בין הנוצרים‪( .‬ס"ה)‬ ‫התפקידים שלקח על עצמו היה גם מכין את ספרי התורה‬ ‫עלילת היין‬ ‫בבית הכנסת לקריאה‪ ,‬גולל אותם למקום‪ .‬פעם אחת לא שם‬ ‫בשנת קצ"ח ‪ 1438‬המוסלמים מצאו קערת יין במסגד בעיר פס‪.‬‬ ‫לב והלביש את המעיל הפוך‪ ,‬כך ספר התורה עמד הפוך בארון‬ ‫הם חשדו שיד היהודים במעל‪ .‬וערכו טבח ביהודי פס אשר‬ ‫הקודש עד שהוציאוהו למחרת לקריאת התורה‪.‬‬ ‫ישבו מעולם בעיר‪ .‬רבים נהרגו בידי המון העם בחמת נקם‪.‬‬ ‫כאשר נודע הדבר‪ ,‬בצדקותו‪ ,‬הרב יעקובוביץ שהיה בעל רגש‬ ‫רבים נאלצו להמיר דתם‪ .‬והנשארים‪ ,‬משפחות אחדות שנותרו‬ ‫גדול לקח את זה לליבו מאד‪ ,‬היה בצער נורא‪ .‬זמן קצר אחר כך‬ ‫לפליטה בנו להם מחוץ לעיר את ה"מלאח"‪ ,‬הוא מגרש‬ ‫לקה בלבו‪ .‬המצב היה גרוע מאד‪ ,‬יוצאי חלציו התאספו‪ ,‬היו‬ ‫היהודים עד היום הזה‪ .‬היה זה ה"מלאח" הראשון במרוקו!‬ ‫בטוחים שזהו הסוף‪.‬‬ ‫כותבי הזכרונות יגידו כי מהגירוש הזה נהיה "גלות מר ונמהר"‬ ‫בחסדי שמים הרב יעקובוביץ יצא מזה‪ .‬לימים תלה כי עשרים‬ ‫ליהודי פס על ידי שכניהם המוסלמים אשר שנאום וצררו אותם‪,‬‬ ‫וארבע השעות בהן היה בין שמים וארץ היו כנגד עשרים‬ ‫("נר המערב")‬ ‫אכן לא נדע אם באמת יד הממשלה היתה בזה‪.‬‬ ‫("נר לשולחן שבת")‬ ‫וארבע השעות שספר התורה היה הפוך!‬ ‫‪‬‬ ‫י"ט אלול שנת תקל"ג‬ ‫בשבת האחרונה לחייו של הגאון רבי יצחק צבי הלוי יונגרייז‪,‬‬ ‫רבינו החיד"א‪ :‬באנו לשבות בתוניס‪ ,‬שם מגרש גדול לפני העיר‬ ‫רבה של קאשוי‪ ,‬בשנת תרפ"ג ארע מאורע קשה בבית מדרשו‪.‬‬ ‫והגויים רשעים היו מתעללים בנו והמשרת אברהם הרים‬ ‫בעת פתיחת ארון הקודש נפל ספר תורה‪.‬‬ ‫עליהם קולו מעט והיכוהו מכה רבה‪ .‬בנס נזדמן למקום יהודי‬ ‫אחר מספר ימים נתוודע רמז הדבר‪ ,‬כי ניטל ספר התורה‬ ‫והוליכנו למקום שהולכים אליו השליחים‪.‬‬ ‫ממקומו‪ ,‬בא השמש בצהריים ורבי יצחק צבי הלוי יונגרייז‬ ‫בין לבין בא הגביר רבי משה בן הקאיד ‪ -‬ראש היהודים והזמין‬ ‫נפטר והוא רק בן נ"ה שנים‪ .‬אמנם הספיק רבות בשבע עשרה‬ ‫אותי בשם אביו לביתו‪ .‬והלכנו והוא חוץ לגיטו ויש לו חצר‬ ‫שנות רבנותו‪ ,‬הרים את קרנה של קהילת קאשוי לאחת מפארי‬ ‫מלכות‪ ,‬אבני שיש ומרמרה‪ ,‬ונתנו לי חדר יפה ‪"( ...‬מעגל טוב" עיי"ש‪)...‬‬ ‫(חוברת "עלי זכרון" ‪)15‬‬ ‫הקהילות ברחבי המדינה‪.‬‬